פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
149
ועדת הכספים
28/03/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 252
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ה באדר ב התשפ"ב (28 במרץ 2022), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 28/03/2022
חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
משה גפני
אחמד טיבי
יבגני סובה
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
ג'ידא רינאוי-זועבי
מוזמנים
¶
יגאל ימיני - מנהל תחום פרויקטים, רשות המסים, רשות המסים
ישי פרלמן - עו"ד, עוזר ראשי ליועצת המשפטית, רשות המסים
אילנה ריבנאי - ממונה מפקח ראשי, רשות המסים
יובל צפריר - רפרנט, משרד האוצר
אושרית סיטבון - יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
מאיר פרץ
סמדר לביא (חבר המתרגמים)
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1515
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוקר טוב, היום יום שני, כ"ה באדר ב' התשפ"ב, ה-28 במרץ 2022. נדון היום בהצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה. הנושא השני שיידון הוא השינויים בתקציב. לפני הדיון בגוף הנושא הראשון אני רוצה להביע צער על הנרצחים בפיגוע הנורא אמש. אני מאחל החלמה מהירה לפצועים, משבח את השוטרים שהיו בזירה ולמרות שלא היו בתפקיד חתרו למגע על מנת לסיים את מסע הרצח הנתעב הזה. אין שום ספק שיש פה עליית מדרגה, אנחנו רואים שהטרור האסלמי הקיצוני בחסות ובהשראת דאע"ש מרים את ראשו וזה דורש מכל המערכות הרלוונטיות – הממשלה וכוחות הביטחון – להבין שמדובר במצב חדש ולנקוט בפעולות של חתירה למגע ועריפת ראש הטרור הזה לפני שהוא מרים אותו גבוה. אני משתתף בצער המשפחות ומאחל החלמה לפצועים. נעבור להצעות לסדר, יצחק פינדרוס, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בוקר טוב, אדוני, אתעלם מהצליל של המסרים שהממשלה ביקשה להעביר. הפסוק אומר בפרשת האזינו: " אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם־לֹא כִּי־צוּרָם מְכָרָם והשם הִסְגִּירָם". כשאתה רואה שני מחבלים יוצאים בחדרה ואתה שומע הבוקר אלפי אנשים שנשארים בבית כי הם פוחדים – זו משמעות המילים "ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה". הפסוק ממשיך: " כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים". למה זה? " כִּי־מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי־רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ". מה היה בסדום? בסדום היה דבר פשוט מאוד, כל אחד דאג לעצמו, כל אחד אמר: "מה פתאום שאתן לשני משלי, אני צריך לדאוג לעצמי, לעשירים, שהעניים יסתדרו". אנשים מנסים לחפש סיבות כאלה ואחרות, מפרשנים, אומרים שזה לא חמאס אלא דאע"ש, זו לא סוריה אלא איראן – העיקר לברוח מאחריות.
אני אומר לך שהאחריות, כבר כתוב בהאזינו, האחריות היא לא של דאע"ש, חמאס או אש"ף. "איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה", מדובר בהתנהגות כלכלית אכזרית שהיא חלק ממה שקורה היום בדיון. אנחנו יוצאים החוצה ורואים את מדינת ישראל גובה מהאזרחים מיסים מטורפים, מהדלק ועד דברים אחרים. אתה רואה אזרחים נאנקים, התנהגות לא אנושית, אז גם התוצאה של זה באווירה היא התנהגות נוראית והמציאות הביטחונית שאנחנו נמצאים בה היום. אם לא נתעשת אנחנו נהיה בצרה צרורה. אם ננסה להאשים את פלוני או אלמוני או ננסה לשלוח את השר לביטחון פנים למצוא את המחבל חי אז אנחנו נגיע למצב קשה מאוד. עדיף שנתעשת, וכאן, בחדר הזה, זה מקום שאפשר להתעשת בו ולהיות קצת יותר רחמנים וקצת לעזור לאזרחים שנמצאים במצוקה, וקצת פחות להכביד עליהם במיסים וכך נהיה במצב טוב יותר, תודה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
טוב, אני מצטרף לתנחומים למשפחות הנרצחים ברצח הנתעב. אנחנו רואים בפחות משבוע שארגון דאע"ש חי ונושם במדינת ישראל. אני מצרף לכל הדברים שאמר חבר הכנסת פינדרוס. עם ישראל נמצא בצרה, עם ישראל נמצא במצוקה, לראות את אחינו נרצחים ושאין היום ביטחון אישי, אנשים מפחדים לצאת לרחובות, מפחדים לצאת לקניות. אנחנו חוזרים לימים ששכחנו מזמן. כמובן שיש את הזיכרון של הפיגועים אבל הילדים שלנו לא זוכרים את הימים האלו שהיינו מפחדים לרדת למטה. היום זה נמצא פה, בתוך מדינת ישראל. לצערי ממשלת ישראל לא עושה דבר. בשבוע שעבר ישבו, אמר את זה בנט ברמז, שצריך לשנות דיסקט. בשבוע שעבר כשנודע שזה דאע"ש, השב"כ נתן רשימה של אנשי דאע"ש שנמצאים בתוך מדינת ישראל ומואשמים והשתחררו. אנחנו רואים את זה שוב פעם ושוב פעם. אזרחי ישראל לא יכולים לצאת לרחובות, אזרחי ישראל לא יודעים מה זה ביטחון אישי, אזרחי ישראל מפחדים לצאת לרחוב ומפחדים לשלוח את הילדים למטה, זה המצב שמתחיל להיות בתוך מדינת ישראל.
כשיש לנו שר לביטחון פנים שלא יודע על מה הוא מדבר ומגחך ולאחר מכן מאשים את הש"ג שלו, אם אלו פניה של משטרת ישראל אז כדאי שהוא ילך הביתה. אם יש לנו ראש ממשלה שלא יודע להשתלט על המצב אז כדאי שהוא ילך הביתה. אם יש לנו יושב-ראש כנסת שיודע לשסות חברה בחברה ואחר כך להגיד: "לא ידעתי שהיה לי ציוץ כזה" אז זו ממשלה שלא יודעת מה היא עושה ולא יודעת מימינה ומשמאלה. ממשלה שהגיעה הזמן שתלך. אין ביטחון כלכלי, אין ביטחון תזונתי וכמובן שאין ביטחון אישי, שאף אחד לא יקום ויגיד שזה לא נכון. אנחנו לא טועים ואל תספרו לנו 12 שנים לא 12 שנים. כרגע המצב גרוע, אזרחי ישראל נמצאים בצרה ומדינת ישראל נמצאת בצרה. לא העיקר הכותרות של כל מיני פסגות למיניהן, העיקר שאזרחי ישראל יוכלו לחיות ברווח ולא בצמצום ויוכלו לחיות בלי פחד, שיוכלו לרדת לרחוב לעשות קניות, לשבת במסעדה. כרגע אין את היכולת הזאת והגיע הזמן שתלכו הביתה, נגמר הסיפור.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, זה יום קשה, אבל קל לשבת, אדוני, ולומר: "אנחנו מגנים". יש הרבה מס שפתיים שניתן בימים האחרונים בכל הנוגע בפיגועים הללו. על מס שפתיים לא משלמים מס בממשלה הזאת. כאשר יושבים יומיים אחרי הפיגוע בבאר שבע ומאשימים שוב פעם את היהודים באלימות מתנחלים, שר החוץ האמריקני יושב ליד בנט וזה לא פוצה פה ומשתמש בעצמו בטרמינולוגיה של השמאל על "הגדה המערבית". הדבר הזה, כאשר מאשימים את הקורבנות, הוא זה שמתדלק את הטרור. עומר בר-לב, ושוסטר, ויאיר גולן, וכל החבורה שמעודדת אותם. גולן אומר להם: "תמשיכו, תעשו את מה שאתם יודעים לעשות. אנחנו אשמים, אלימות מתנחלים לפני חודש הרמדאן היא שגורמת לנרצחים". זה הדבר שמתדלק.
אני חושב, אדוני היושב-ראש, אתה בא ממפלגה שבעבר הימין והשמירה על ארץ ישראל ועל ביטחון ישראל היו הדגל שלה. לא יודע לאן הדגל הזה נעלם לכם. אגב, רוב מפלגות הקואליציה היו בעבר מאוד ציוניות וערכיות והיום השתתקתם לגמרי. כאילו קואליציה הנורווגים הזו הולכת להביא עלינו את אוסלו ג'. אוסלו ג' הזה הוא רצחני מאוד ואנחנו רואים מה קורה. אני חושב שיש לקדם חוק עכשיו, בפגרה, של גירוש משפחות מחבלים ונקיטת סנקציות משמעויות כנגד בני משפחה, שלילת זכויות, שלילת קצבה, גירוש מהארץ. תביאו את החוק הזה ואנחנו ניתן לכם תמיכה גורפת מקיר לקיר באופוזיציה. זה הדבר שהכי קריטי לעשות בתקופה זו במקביל לשאר הדברים שאתם עושים. זה דבר שהוא קריטי והוא יכול להרתיע מפגעים פוטנציאליים ולהחזיר את תחושת הביטחון למדינת ישראל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה יום קשה לכולנו, העמדה שלנו הייתה ותישאר שאנחנו נגד פעולות כאלה. אנחנו מגנים בכל לשון פעילות אלימה, פעילות נגד אזרחים, רצח של אזרחים. הרשימה המשותפת, כמו כל הנהגת הציבור הערבי, אומרת שהדרך הזו היא לא דרכנו. המאבק של הציבור הערבי לשוויון הוא במסגרת מאבק פוליטי וציבורי שאינו אלים ומתאים למסגרת החוק. העמדה הזו היא עמדה עקרונית שלנו. העליהום הזה מאמש וכן מלפני שבוע על הציבור הערבי, על יישובים בוואדי ערה, וכאילו כל הציבור הערבי אשם – לא ולא. צריך לשים לזה קץ.
אנחנו רוצים לחיות חיים משותפים כאזרחים שווים במדינה אבל העליהום הזה וההסתה נגד הציבור הערבי ראויים לגינוי ואינם מתקבלים. מדובר במעשים של יחידים. אני לא רוצה להתווכח בימים האלה ובשעות האלה, אני חושב שצריך להגיד דברים ברורים. אם אנחנו רוצים להתווכח פוליטית מי זה דאע"ש ומי עזר לדאע"ש – אפשר למצוא זמנים אחרים להתווכח. כדאי שכל אחד יחשוב מה מדינת ישראל עשתה לפני שנים עם דאע"ש, קיבלה אותם ונתנה להם טיפולים רפואיים כאשר הייתה מלחמת האזרחים בסוריה. אנחנו לא מאלה שרוקדים על הדם כמו שאחרים עושים מיד כשיש פיגוע – קופצים, מלבים ומסיתים – לא צריך בזמנים האלה לרקוד על הדם.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
איך אתה אומר שאתם נגד אלימות, אוסאמה, בזמן שאתם מחבקים מחבלים? אתם הולכים למסיבות השחרור שלהם, אתם מכנים אותם "שאהידים", אי-אפשר רק לומר מילים ובמעשים להראות הפוך.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
שלמה, העמדה שלנו עקרונית, אנחנו נגד פגיעה באזרחים, אנחנו נגד שימוש באלימות. המאבק הוא פוליטי, גם כשמשתחרר מישהו מהכלא אנחנו הולכים אליו לא מכיוון שאנחנו מסכימים עם המעשים שלו – ובית המשפט העליון התייחס לזה – בימים האלה, בתקופות האלה, בואו נחפש את השיח איך לאחד, איך לחיות ביחד ולא נחפש את המפלג. תמיד אפשר להתווכח ואני מוכן להתווכח איתך כמה שאתה רוצה, בימים האלה צריך להגיד מילים מפורשות. אני קורא לציבור שלנו להיות ער בימים האלה, אני קורא לכולם לנהוג באחריות, להימנע מהסתה והסלמה, זה מה שצריך בימים אלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. נמשיך את הדיון שלנו בחוק נקודות הזיכוי להורים במס ההכנסה והגדלת מענק העבודה. בדיון הקודם ביקשנו מרשות המיסים וממשרד האוצר לשקול כמה שינויים. אני שמח שמשרד האוצר נענה לבקשתי בנושא של הגדלת הפעימה הראשונה שתשולם ולא תהיה 50% אלא 75% כבר ביולי הקרוב. מעבר לזה, בכל סוגית הקיזוז ותשלום היתר – גם שם יש שינויים. אני מבקש מנציג רשות המיסים להציג את השינויים. ישי, בבקשה.
ישי פרלמן
¶
שם, במקום "20%" נכתוב "30%". זה התחיל ב-10%, בדיון שעבר זה עלה ל-20%, עכשיו אנחנו מעלים ל-30%.
שלומית ארליך
¶
זאת בעצם המקדמה. הסכום היה במקור 20% כשהמקדמה עמדה על 10%. עכשיו זה 40% והמקדמה הייתה בדיון האחרון 20%. עכשיו מעלים אותה בעצם ל-30%, כך שזה יהיה ש-75% מהסכום ישולמו כבר כמקדמה.
ישי פרלמן
¶
בעקבות בקשת הוועדה היו פה שני דברים. היה חשש מצד חברי הוועדה שיכול להיות שאנחנו נגבה חובות מיסים מתוך המענק או התוספת למענק, שזה לא משהו שקבענו מראש ואנחנו מבהירים פה שאי-אפשר להקטין את סכום המענק כדי לגבות חוב מס של מישהו שמגיע לו מענק. דבר שני שאנחנו מוסיפים פה בעקבות בקשת הוועדה והיועצת המשפטית זה בעצם הפיכה של זה להחזר נומינלי. אנחנו מורידים את הסעיף שמאפשר, במקרה של מרמה, לגבות את זה עם ריבית והצמדה. אז בעצם סכום היתר ייגבה מחדש על בסיס נומינלי. אלו שני התיקונים שהכנסנו בסעיף. כדי לעשות זאת אנחנו מחילים רק חלק מהוראות 13 ולא את כל הוראות 13 כמו שהחלנו קודם.
הנוסח החדש מדבר על
¶
"עובד ששולמה לו מקדמה בסכום העולה על סכום המענק המוגדל שלו הוא זכאי, יראו את ההפרש בין הסכומים כמענק ששולם ביתר (להלן – סכום היתר), ויחולו על סכום היתר הוראות סעיפים 13א, וכן 13ג – ו, ובלבד בסעיף קטן ד' בסופו יבוא: וכן יחולו על סכום היתר הוראות חוק קיזוז מיסים התש"מ–1980, כאילו היה חוב מס". על סעיף קטן ה' אפשר לוותר כי בעצם הכנסנו את ההוראה לקיזוז המיסים בסעיף קטן ד' בדומה למה שנעשה בקורונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גם אם הוא יהיה ביתר בשנה הבאה לא יקזזו לו מזה? אני לא מדבר על חוב אחר שיש לו ברשות המיסים. אני מדבר על מענק, אם הוא לא היה אמור לקבל וקיבל, בשנה הבאה יקזזו לו מזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לחדד: אם בקורונה, למשל, כמו בקורונה, נתנו לאזרחים ועכשיו הם צריכים להחזיר. אם אמורים לקבל עוד מענק אז היינו מקזזים לו. זה מה שבקורונה לא עשינו ופה הם עושים את זה. אני צודק?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בהוראה האחרונה שהוציאו. עכשיו נחשפנו לזה שאנשים צריכים להחזיר כסף, אז הייתה הוראה כזו.
שלומית ארליך
¶
שוב, בסעיפים שמתייחסים לתיקון האחרון של מענק הקורונה לא היה סעיף שמדבר על החזרה. להבנתי הם גם לא החזירו.
ישי פרלמן
¶
התיקון האחרון ששלומית מדברת עליו זה התיקון האחרון של מענק העבודה. התיקון הזה בנוי על מקדמה - - - בתוספת - - - קורונה בייחוד למי שזכאי למענק עבודה. את המקדמה, במקרה הזה, לא היה צורך להחזיר. אתה מדבר על מענקי הקורונה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
המדינה. כאן אתם, כרשות המיסים, מנהלים את האירוע הזה. אתם אומרים שאתם מפקידים עבורם את המקדמה על פי נתונים שיש לכם. דיברנו על זה כבר בפעם שעברה.
שלומית ארליך
¶
עמוד 637, סעיף קטן ב. שם מתייחסים לכך שמי שביקש שלא תשולם לו מקדמה משום שלא סבר שיהיה זכאי למענק בשנת 2022, יהיה רשאי להגיש בקשה לפי פסקת משנה זו למנהל עד יום 30 ביוני 2022 ולא יהיה רשאי לחזור בו מבקשתו. דיברנו על זה שרשות המיסים צריכה ליידע על כך שאתה לא זכאי למקדמה כדי שתוכל להגיש את הבקשה, אחרת לא בהכרח תדע שאתה יכול לפנות ולבקש.
ישי פרלמן
¶
הוספנו בסוף אמירה כללית לפיה רשות המיסים צריכה ליידע את מי שזכאי למענק עבור 2021 על אפשרותו להגיש בקשה לפי פסקת משנה זו.
יגאל ימיני
¶
שלום, אני יגאל ימיני מרשות המיסים. בדקנו איך ליישם את הנושא ודיברנו על כך שנוציא הודעה לעיתונות בכל העיתונים לכל המגזרים. במידת הצורך אנחנו נשלח מכתבים למי שזכאי כדי שידע שיש לו אפשרות למנוע את קבלת המקדמה.
יגאל ימיני
¶
לא. בנושא מענקי עבודה נדיר שאנחנו שולחים מסרון. רק מי שפתח תביעה דרך האזור האישי ועבר תהליך אימות קיבל מסרון. אוכלוסייה שלא הגישה בקשה דרך האזור האישי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איפה הבעיה פה? אתה מיידע אותו רק על כך שמגיע לו והוא יכול לוותר על זה, נכון? אבל אתה לא מיידע אותו על כך שלדעתך לא מגיע לו והוא יכול לערער.
שלומית ארליך
¶
מי שהגיש בקשה צריך ליידע אותו. אתה צריך ליידע את כל מי שהגיש בקשה, לא רק את מי שזכאי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
רציתי להתייחס לכך מזמן, אני חושב שיש לשים לב לדבר הזה. כדאי לחשוב, דווקא לאור ההרכבים השונים של משפחות במדינת ישראל, אנחנו מייצרים סיטואציה שדווקא המשפחה הקלאסית מופלית לרעה בדיני המס. אני חושב שכדאי לראות ולחפש היתכנות לכך שמשפחה תקבל את נקודות הזיכוי. המשפחה ובני הזוג יוכלו לבחור למי הם מניידים את נקודות הזיכוי ולא שהאישה תקבל שתי נקודות והגבר יקבל נקודה אחת. יוצא מצב שבו אנחנו מענישים משפחות שהחליטו שאחד מבני הזוג יצא לעבוד יותר ואחד יצא פחות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
זה לא, בחישוב המשותף שוללים להם כמעט את הכול ואומרים להם שהם לא יקבלו את נקודות הזיכוי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני אומר, בסופו של דבר אנחנו מעניקים לכל מיני משפחות מורכבות את האפשרות לבחור איזה בן זוג מקבל את נקודות המס של האישה. אנחנו מאפשרים את הבחירה הזו למשפחה שהיא של שני גברים, משפחה של שתי נשים, משפחה שהיא של גבר ואישה – אנחנו לא נותנים להם את האפשרות הזאת. להם מוכתב מי הוא בן הזוג שיקבל את נקודות הזיכוי הגבוהות יותר. אני אומר, לפחות לא נרע את מצבם ושווה לחשוב על היכולת לתכנן דבר שכזה וזו פנייה למשרד האוצר – מה ההצדקה לייצר את האפליה הזו בימינו, תודה.
ישי פרלמן
¶
הנושא שהעלה חבר הכנסת רוטמן עלה גם בדיון הקודם והוא עולה מפעם לפעם. יכול להיות שזה שווה מחשבה ברמה הכללית אבל העלויות של זה הן אסטרונומיות, מדובר במיליארדים על גבי מיליארדים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתם אומרים: "יש לנו עלויות". מאז תחילת הדיון לא הצגתם לנו משהו, כשאנחנו מבקשים מכם גיל 21 אתם אומרים שזה עולה לנו אבל לא אומרים כמה. אנחנו מבקשים מכן את הסיפור של הנקודות זכות - - - אתם אומרים שזה עולה לכם וכולי. הראו לנו כמה, הראו לנו כדי שתשכנעו אותנו. אנחנו רוצים לדעת שאם הורדנו את זה מהשולחן אז אנחנו משוכנעים. אתם כל פעם זורקים לנו: "מיליארדים, מאות מיליונים" אין לנו שום עבודה שעשיתם והצגתם בפנינו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להגיד: מאוד יכול להיות, אבל אז המשמעות שלך דבריך, ישי, היא שלפחות חלק מהסעיפים שפה הם הצהרתיים בלבד. אנחנו אומרים שניתן את נקודת הזיכוי לנשים אבל רק שני עשירונים באוכלוסייה או עשירון אחד ינצל את זה, לכל שאר העשירונים אנחנו לא נותנים את זה כי אנחנו לא נותנים להם את האפשרות לנייד את זה, ואולי תוותרו על זה בכלל. אנחנו נותנים עכשיו לעשירון העליון ביותר של הנשים כי משכורות של נשים הן נמוכות יותר בממוצע מאשר משכורות של גברים. אנחנו נותנים לעשירון העליון עכשיו עוד 2,000 שקלים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
יכול להיות שעדיף, במקום לתת עוד נקודת זיכוי לנשים בלי אפשרות ניוד – שזה יגיע רק לעשירון העליון של הנשים השכירות – להגיד שניתן חצי נקודת זיכוי או רבע נקודת זיכוי וניתן אותה לכל הנשים בישראל באפשרות לנייד את זה לבעל. בסופו של דבר, זה ה-"תן וקח" פה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
רגע, נתתי לשמחה לדבר כי הוא צריך ללכת. אני מבקש שנסיים להציג את כל השינויים. יש עוד משהו?
שלומית ארליך
¶
רגע, בואו נעבור לפי הרשימה. אחר כך היה לנו את סעיף 2 באותו העמוד, עמוד 637. אה, לא, סליחה, את סעיף קטן ג' שמדבר על זה שלא תשולם מקדמה למי שהגיש את התביעה לקבלת מענק אחרי ה-31 בדצמבר 2022. חברי הוועדה, משה גפני וינון אזולאי, ביקשו לשקול לדחות את המועד בחודשיים עד סוף פברואר.
ישי פרלמן
¶
גם את זה בדקנו במערכות התפעוליות. הדבר הזה הוא מאוד קשה, עשינו בדיקה של כמות האנשים שמגישים. בינואר-פברואר מדובר במעט אנשים. אנחנו חושבים שזה לא שווה את העלות התפעולית של השארת מערכת פתוחה לשנה חדשה ואנחנו מתנגדים להצעה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
את האוטומט על הביטוח הלאומי קיבלתם? עזוב, נו, באתם מראש עם משהו ועם איך אתם רוצים לצאת מהוועדה. כך נכנסתם וכך יצאתם. מבחינתנו, לא קיבלנו. זה לא אנחנו, אזרחי מדינת ישראל לא קיבלו מהשינויים המהותיים כלום.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסדר, מה שרציתם להיכנס איתו – נכנסתם. ידעתם את - - - מכניסים ואת ה- - - שאתם מוציאים.
שלומית ארליך
¶
אחר כך הייתה לנו פסקה 2 באותו העמוד שמדברת על זה שהמנהל רשאי לדרוש מהמוסד לביטוח הלאומי מידע לצורך בדיקת התקיימות תנאי בפסקה 1(א), ושאדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בדיקת התקיימות התנאי ושהוא יימחק עם תום הצורך בו. אמרתם שתבדקו, לבקשת חברי הכנסת, אם יש צורך בסעיף הזה.
ישי פרלמן
¶
בדקנו. אנחנו יודעים מ- - - מבקשים מהביטוח הלאומי שבלי הסעיף הזה אנחנו מתקשים מאוד לקבל את המידע. אני לא חושב - - - את הסעיף הזה. במצב כזה הכול פשוט עובר יותר חלק. יש פה לחץ של זמן, אנחנו לא רוצים להיכנס לוויכוחים משפטיים אל מול הביטוח הלאומי וזה באמת סוגר את הפינה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, במידה שמורידים את הסעיף זה מה שיקרה. במידה שלא מורידים אז הסעיף הזה מסמיך אום לקבל את המידע מהביטוח הלאומי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יש לי שאלה באופן כללי לגבי מענק מס הכנסה שלילי. אתם חושבים / יודעים שמעסיקים לוקחים את המענק הזה בחשבון כשהם מסכמים שכר עם העובדים שלהם, עובדים בשכר מינימום?
יגאל ימיני
¶
לפני כמה שנים באמת היה ניסיון להעביר תיקון חקיקה שנותן למעסיקים לבצע את המהלך הזה. עשינו בדיקה מסוימת ואני יכול להגיד לך שאצלי בעבודה, החבר'ה שמנקים את הבניין, כשהם באים לבקש את מענק העבודה הם מבקשים שלא נספר למעסיק שלהם שהם מקבלים כי אם הוא יידע הוא יפגע במשכורתם.
יגאל ימיני
¶
אנחנו שומעים את הקולות. אנחנו לא מיידעים את המעסיקים. אם עובד מיידע אותו והוא נפגע מזה - - -. אין לנו כלים להתמודד עם זה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה מוצדק. למה אני שואל את זה? לבדוק האם זה מוצדק שאנחנו לא עושים את זה חודש בחודשו דרך המעסיק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קרובי משפחה גם לא הסכמתם להוריד, נכון? קרובי משפחה שהורדתם בקורונה. אתה מבין, אתה אומר שהתפשרתם רק שים לב שכל מה שביקשנו, לא ביקשתי את זה לכיס שלי, אני מעולם לא לקחתי מס הכנסה שלילי, לא אני ולא אשתי.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ינון, זה פשוט לא נכון מה שאתה אומר, זה פשוט לא נכון. אני מזכיר לך שכשהחוק הזה נכנס התוספת למענק העבודה עמדה על 20%. עכשיו אנחנו מדברים על 40% ואז הם רצו לשלם רק 50% מהתוספת הזאת. הגדלנו את זה ל-75% כדי לתת לאנשים את הכספים מהר ככל שניתן והרבה ככל שניתן. אתה לא יכול להגיד ששום דבר לא התקדם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אמרתי שידעתם מראש עם מה אתם נכנסים ועם מה אתם יוצאים. כשאתה מדבר איתי על 75%, אני לא מאלה שנלחמתי שזה יהיה 75% וזה בגלל שאני אומר את האמת. אני שתקתי, אם תפתח את הפרוטוקולים תראה ששתקתי בעניין הזה. יש שכל בעניין הזה שבסופו של דבר ידרשו בחזרה ואז הוא יגיד שאין לו כסף להחזיר אז שתקתי. אני מסכים איתך, זה בסדר גמור, אבל אם הייתי שואל אותי מה אני שם בראש סדר העדיפויות – זה לא היה בראש סולם העדיפויות שלי, ממש לא.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אלכס, גם התוספת של 40% מביאה לכך שכל מקבלי מענק העבודה לא מגיעים למה שהעשירון העליון מקבל לבדו. אתה מבין את זה?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כל עוד לא תיתן מענק מס הכנסה שלילי כמו מה שהעשירון העליון מקבל בתוכנית – זה לא שווה כלום.
שלומית ארליך
¶
דבר אחרון: פסקה 3 בעמוד 637 שבעצם מדברת על זה ששר האוצר רשאי לקבוע, מטעמים תפעוליים, שתשולם המקדמה גם למי שהתקיים בו האמור בפסקה 1(א). אמרתם שתבדקו מה הם "טעמים תפעוליים" ואיך זה בא לידי ביטוי.
ישי פרלמן
¶
לא זכרתי שזה היה במחלוקת אבל כמו שהוסבר בפעם הקודמת, אנחנו רוצים לתת סמכות מאוד צרה לשר האוצר למקרה שאנחנו לא מצליחים להקים את המערכת של העברת המידע. אנחנו אמורים לדעת לעשות את זה.
שלומית ארליך
¶
הסעיף הוא ספציפי, אבל אם אתם לא מצליחים, הטעמים התפעוליים, אם הם תלויים בהקמת המערכת, ביכולת להקים את המערכת, אז איך בכלל אתם מיישמים את החוק?
ישי פרלמן
¶
ישנה המערכת הגדולה שקיימה את החוק ואנחנו יודעים לעשות את זה. זה נעשה כאילו אין ברירה, אין סמכות לשר האוצר, זה יוקם בזמן שהכנסת מבקשת. יש עניין שבסוף הוא שולי. יכול להיות שלא נוכל להקים את המערכת, אנחנו לא רוצים להיות במצב שבו אנחנו מפירים את החוק, לכן אנחנו נותנים סמכות במקרה שלא נצליח. במקרה כזה שר האוצר יקבע שהסעיף הספציפי הזה לא יחול ואני מזכיר שאם הוא קובע את זה זה אומר שתשולם מקדמה ליותר אנשים.
ישי פרלמן
¶
ככלל, אנחנו נותנים את המענק ואת המקדמה על בסיס מידע שיש בידנו. נקים מערכת שתצליח לעשות את זה. זו מערכת שתתחבר לתוך המערכת הרגילה של מענק העבודה. יש סייג שקבענו לפיו מי שהיה זכאי לדמי אבטלה מינואר עד אפריל לא יהיה זכאי למקדמה מתוך הנחה שהוא כנראה לא יהיה זכאי למענק בסוף השנה. כדי שנצליח להפעיל את הסעיף הזה אנחנו נבנה מערכת אחרת שמקבלת מידע מהביטוח הלאומי ועושה הצלבה בתוך המערכת שלנו ושוללת את המקדמה מהאנשים האלה. זאת מערכת שהיא יותר מורכבת ויותר שולית. אנחנו חוששים שיהיה מצב בו לא נצליח לעשות את זה ואנחנו רוצים להעניק סמכות לשר האוצר להגיד שרק את הדבר הספציפי הזה לא נצטרך לעשות.
שלומית ארליך
¶
ואז, בסיטואציה שכזו, אם יש מישהו שלא אמור לקבל את המקדמה, אתם מטעמים תפעוליים לא יודעים להגיד את זה, הוא יקבל את המקדמה ואז יצטרך להחזירה על פי חוק קיזוז מיסים. כן?
יגאל ימיני
¶
המערכת עצמה כבר בנויה. יש פה שדרוג קטן של קבלת המידע מהביטוח הלאומי. זה לא סיפור גדול, עשינו זאת לפני שנה לצורך תוספת קורונה למענק העבודה. זה לא משהו שאנחנו צריכים לייצר עכשיו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
שלומית, בסעיף 2, למה זה "מיום פרסומו של חוק זה" ולא מתחילת ינואר 2022 כמו בסעיף 1, מה השוני, מענק העבודה לא חל על ינואר-מרץ 2022 בהגדלה?
ישי פרלמן
¶
אין שוני, אין שוני במהות. השוני הוא שבתוך הסעיף של מענק העבודה, אם תראה, כתוב את התחולה שלו. כתוב שזה לגבי כל החודשים בשנת המס 2022. כלומר, כל החודשים של שנת 2022. זה כתוב בתוך הסעיף. הסעיף אומר שזה ייכנס לספר החוקים רק מעכשיו. אין בזה צורך מבחינת הנוסח.
ישי פרלמן
¶
אני מסביר שאין לזה משמעות משפטית, הסברתי זאת לפרוטוקול, אם אתה מתעקש שנכתוב את זה, זה לא ישנה שום דבר במהות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יגאל, אמרת שיש עלות גבוהה אם מאחרים את זה מינואר לסוף פברואר. אני מבקש לדעת מה העלות וכמה, לפי הבדיקה שלכם - - -
יגאל ימיני
¶
העניין הוא הכמויות. בשנה שעברה, ינואר פברואר, הגישו כ-3,000 וקצת אנשים בסך הכול מתוך 500,000 תביעות. זה אחוז אפסי. אם נבצע את הפעולה זה יצטרך לבוא על חשבון תוכניות עבודה אחרות של רשות המיסים, כך עובדים שם ברשות המחשבים, זה יבוא על חשבון פעולות חשובות יותר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק בגלל שאתה אדם נחמד אני לא מגיב על זה. אשאל אותך שאלה אחרת, או את ישי. מבחינת עלויות של גיל 21, מה העלויות? ביקשנו מספר פעמים לבדוק זאת.
שלומית ארליך
¶
יש הבדל, מה שהוא אמר וזה נכון. יש הבדל בין סעיף 1 שמתקן כמה סעיפים בתוך פקודת מס הכנסה אבל אין לו רישא משל עצמו, הוא לא מתיישב על חוק - - - אלא מתקן כמה סעיפים. במענק העבודה, סעיף 2, אתה מתיישב בתוך חוק קיים שהרישא שלו אומרת את התאריכים. נבצע בדיקה מחודשת ואם יהיה צורך נעשה את ההתאמה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני כל פעם שואל איך נוצר הפער. את מדברת על 100%, אם זה ינוצל ב-100%. אמרתי את זה גם בפעם שעברה. הדו"ח שנמצא בפני של ה-ממ"מ של הכנסת מביא את זה לסדר גודל של 22 מיליוני שקלים בסך הכללי. אני לא מבין את הפערים. את יכולה להגיד משהו באמצע. זה נשמע לי משהו הזוי למרות שאני לא חושב, גם אם לשיטתכם מדובר ב-70 מיליוני שקלים, זה לא מצדיק לקחת אוכלוסייה של גילי 23-21, אין לי שום, אני לא רואה שום הצדקה להדיר את העובדים הצעירים מגיל 21, אין שום דבר שיצדיק את זה.
נועה שוקרון
¶
לגבי הערכת העלות: הערכה זו מבוססת על נתונים של רשות המיסים, נתונים מינהליים. אנחנו בוחנים את השכר של אנשים שונים ומניחים משם. לגבי הדו"ח של ממ"מ, נשמח לקבל אותו וגם להבין מאיזה שנה הוא. יכול להיות שהשנים האחרונות שינו את היקף העובדים בגילים הללו ומשם נובע הפער. נשמח לבחון זאת. אחזור על דבר שחידדתי בישיבות הקודמות: אמרת בצדק שמדובר בעלות של 70 מיליוני שקלים בשנה. ככל שאנחנו מחליטים לעשות את השינוי שלא במסגרת הוראת קבע, יש לנו דוחות גם על ההמשך וכל מה שזה אומר על הנומרטור ועל תקציב המדינה קדימה. אמרתי בעבר ושוב אומר בכנות מלאה: יש לנו כוונות לעשות מספר שינויים במענק העבודה במסגרת התקציב הקרוב. יש כמה דברים שאנחנו חושבים שנכון לתקן ולעדכן וזה אחד מהם. אנחנו חושבים שנכון להביא את השינוי הזה ביחד עם שינויים ועדכונים נוספים במסגרת תקציב המדינה הקרוב. בסופו של דבר אנחנו מדברים על חודשיים מהיום.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שלמה וגם אנוכי אמרנו במשך כל הדיונים שיש עשירון עליון, עשירונים גבוהים שמקבלים אף על פי שלא מגיע להם. מה פירוש "לא מגיע להם"? מגיע לכולם, אבל הם לא צריכים את זה. אם היינו עושים שעד רף מסוים בתא המשפחתי. מגיעים לכ-20,000 שקלים משכורת של הבעל והאישה יחדיו, היינו מגבילים את זה עד שם ועד שם נקודות הזיכוי תהיינה ברות שימוש. כך לא נפגע בנשים. ברוב המקרים האישה מרוויחה פחות, אלו נתונים שמפורסמים מעת לעת גם באוצר. הנתונים ידועים, אישה מרוויחה פחות מהגבר. מה שקורה פה, ואמרנו את זה גם בפעם שעברה, הפגיעה היא קודם כל בציבור הנשים. אמרתי, אולי, אם אנחנו שמים את נקודות הזיכוי בתוך התא המשפחתי ומגבילים, נגביל שעד סכום מסוים של התא המשפחתי אפשר יהיה לנצל את נקודות הזיכוי. כך אנחנו עוזרים קודם כל לחלש ולבינוני. יכול להיות שבמקרה שכזה אפילו לא תגיע ל-2.1 מיליארד ותחסוך או שתישאר באותו מקום. ניסיתם לעשות את הסימולציה הזאת?
יובל צפריר
¶
וכפי שנאמר, עבור אותם אנשים עובדים וזה מגיע בחבילה ביחד עם מענק העבודה. אנחנו מדברים, נקודות הזיכוי נותנות את המענה לעשירונים הרביעי ומעלה ומענקי העבודה נותנים מענה בעיקר לעשירונים הנמוכים. כך הוצג גם בישיבה הקודמת. לגבי הנשים, כבר היום ניתנות יותר נקודות זיכוי לנשים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה צודק, אבל אתה נןתן נקודות זיכוי שאינן ברות שימוש. בפועל אתה אומר לה: "קחי את נקודות הזיכוי", זו אחיזת עיניים כי היא לא יכול להשתמש בהן מכיוון שזה מגיע כבר מהטבה קודמת ואין כפל הטבות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה, אדוני, אנחנו גרסנו מלכתחילה שהעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה היא ההחלטה הראויה והיא עדיפה על ההצעה של משרד האוצר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אתה רוצה שהמעסיקים ישלמו ולא המדינה? אתה רוצה להעביר את האחריות מהמדינה למעסיקים?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אתן לך את היתרונות. אני מכיר את הטענות נגד זה מצד כמה קפיטליסטים אבל הרשה לי להמשיך. אצטט בתחילה – חשוב שיהיה לפרוטוקול – מה הנקודות שבהן יש חיסרון במענק העבודה בהשוואה לשכר המינימום. מענק העבודה הוא חד-פעמי, שכר מינימום הוא החלטה קבועה – אם תתקבל – כי יש הצעת חוק שכולנו שותפים לה, של הפרויקט הנהדר הזה. אחר כך, הנקודה השנייה, יש פחות זכאים למענק עבודה מאשר לשכר מינימום. בישראל יש מיליון משתכרי שכר מינימום, זאת לעומת 650,000 מקבלי מענק עבודה.
הנקודה השלישית היא תנאי הזכאות המחמירים. לצורך קבלת מענק עבודה מוצגים שלל תנאים שאינם נדרשים לצורך קבלת שכר מינימום. כדי לקבל את המענק צריך להיות מעל גיל 23 ומי שנמצא מתחת לגיל 55 חייב גם להיות הורה בעל ילדים על מנת להיות זכאי. בנקודה זו אני רוצה לומר את מה שאנחנו אומרים תמיד: הסירוב המתמשך של המדינה ושל משרד האוצר להעניק מענק לגיל 18 ומעלה, אנחנו חושבים ואומרים – והדברים לא מוכחשים – שזה מופנה נגד החברה הערבית ואולי גם נגד חרדים שלא משרתים בצבא. אני חושב שהאפליה הזו בגילים אינה מקרית ואינה צודקת. נגיש הסתייגות בנושא זה שהוא חשוב לנו מאוד.
הנקודה הרביעית
¶
שיעור נמוך יותר של מקבלי מענק העבודה מתוך הזכאים. תקשיבו לשיעור הציות של מעסיקים לחוק שמחייב אותם לשלם שכר מינימום – 90%. מנגד, שיעור מיצוי מענקי העבודה עומד על 70% בכלל ובחברה הערבית על 40%. למה זה כך? פחות יודעים עברית, פחות פעילות אקטיבית, במיוחד אנשים מבוגרים ונזקקים, לכן זה קשה יותר ולכן פחות ממחצית מהזקוקים מגיעים למיצוי הזכות.
הנקודה החמישית
¶
מענק עבודה לא נחשב לצורך הפרשות. מנגד, שכר המינימום הוא חלק אינטגרלי מהשכר ולכן נחשב לצורך הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, פיצויי פיטורים ועוד. מענק העבודה אינו נחשב כחלק מהשכר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
זו הקדמה, ההרצאה בסוף. אני מסיים עוד מעט. אשמח אם תתייחס לנקודות המהותיות - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני הראשון שמזכיר את הנקודה של גיל 18 ואפליה מכוונת נגד הציבור הערבי והענשתם כי הם ערבים, זה בגלל השיקול שהם לא שירתו בצבא.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אפשר לשלם ישירות דרך משרד הביטחון ודרך תקציב הביטחון כל מה שאתם רוצים. אל תפלו במגזר הציבורי אזרחי צעירים בגלל שהם ערבים שלא משרתים בצבא, זו אפליה נוראה. הנקודה השישית: אין השפעה חיובית על משתכרי שכר נמוך אחרים. לכן, אני חוזר ואומר - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אשמח להתייחס לתוכן הדברים כמו לאורכם. אורך הדברים הוא גם סממן של הנקודות החשובות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
חלק מהדברים קראתי מן הדו"ח שהכין אביעד הומינר רוזנבלום מקרן כצנלסון. שתי נקודות שנגיש כחלק מההסתייגויות שלנו: גיל 18 וכושר המיצוי של 40% בציבור הערבי ו-70% בציבור הכללי בהשוואה ל-90% מיצוי וציות מעסיקים בכל מה שנוגע בשכר מינימום. תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה, אני מבין שהוגשו אלפי הסתייגויות לחוק אף על פי שהוא חוק מטיב. נצא להפסקה על השעה 12:00 ואז נעבור להצבעות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להגיד בעניין הזה של ההסתייגויות שאין לנו עניין להגיש אותן סתם. אני חושב שלא קיבלנו מענה לגבי דברים עקרוניים. אם בהפסקה נצליח להגיע להבנות כדי להיטיב עם עם ישראל ההסתייגויות ירדו.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לא רק עם ישראל, גם הציבור הערבי.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 12:00.)
אושרית סיטבון
¶
שלום, שמי אושרית סיטבון, יושבת-ראש מועצת ארגוני הנשים בישראל. אני מייצגת את הארגונים הגדולים – ויצו, נעמ"ת, אמונה, נשות הדסה - - -, שדולת הנשים – שני מיליוני נשים בישראל. קראתי את הצעת החוק, לא הייתי בדיונים הקודמים, כשאני רואה נקודות זיכוי להורים זה משהו שמיד מקפיץ לי את הלב ומשמח אותי, בפרט כשמדברים על נקודות זיכוי עבור ילדים בגילי 6-12, בפרט בתקופה זו של יוקר כלכלי. קראתי את הכותרת אבל התאכזבתי מהתוכן. כפי שכתבה בתבונה חברת הכנסת נעמה לזימי הצעת החוק עלולה להרחיב את הפערים החברתיים, אבל זה רק חלק מהדבר. לא רק שהיא לא מטיבה עם האישה בכלל אלא שהנקודות הולכות לאיבוד. למעשה, מה שמקובל בכל מקום, אנחנו מכירים את כפל המבצעים אז האוצר לא מכיר את כפל המבצעים ולא יודע לחשב כפל גמלאות. אם, לשם דוגמה, לפני החקיקה, גבר מרוויח 25,000 שקלים, הוא ישלם למס ההכנסה 3,500 שקלים. אישה שמרוויחה 16,000 שקלים תשלם למס ההכנסה 6,000 שקלים. אחרי החקיקה, גבר שמרוויח 25,000 שקלים ישלם במס ההכנסה כ-3,100 שקלים, אישה שמרוויחה 16,000 לא תשלם מס הכנסה אבל תפסיד 440 שקלים רק בגלל תוספת נקודות הזיכוי. מכאן שתוספת נקודות הזיכוי לאישה – בחישוב נפרד – לא רק שאינה מסייעת לתא המשפחתי אלא גורמת לנקודות ללכת לאיבוד.
אני מציעה הצעה שמטרתה ניוד של נקודות הזיכוי. למי זה יועיל? את 440 השקלים שהאישה אמור לקבל יעבירו לגבר. יהיה סל משפחתי, זה יישאר בתוך הסל המשפחתי. יתרה מזאת, אם אנחנו מסתכלים נוכל לראות שהיה לזה גם תקדים בעבר. אם היה מנגנון דומה שהגבר או האישה היו צריכים להעביר את הנקודות לתוך הסל המשפחתי – המנגנון בוטל. דבר נוסף, שמעתי מהבחור מהאוצר שאמר ש-600,000 אנשים ייהנו מזה והתקשיתי לקבל את התשובה שאינך יודע כמה אנשים לא ייהנו. אי-אפשר לעשות מחקר כמה ייהנו, צריך לבדוק גם כמה ייפגעו. ברמה האישית אני חייבת לציין, אנחנו מדברים כל הזמן על קידום נשים ובפרט שיש כאלו פערים בשכר של נשים. אנחנו רוצים עוד יותר לקדם נשים בתעסוקה שוויונית. זו כבר פעם שנייה שאני מגיעה לוועדות הכנסת רק כדי לטפל בגזירות של האוצר ופגיעה בשכר הנשים. אנחנו רגע לפני הצבעה, אני קוראת לכם לקחת את הדברים לשיקול דעתכם, תודה רבה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כמו שאמרתי בתחילת הדיון הנוכחי ולאורך הדיונים הקודמים, הדבר שהכי פוגע בתוכנית, בעיני, הוא העובדה שהחזקים ביותר מקבלים הרבה יותר מהחלשים ביותר. אני חושב שזה מה שמפריע לכל קצוות הקשת הפוליטית. היו כאן גם נציגי קואליציה וגם נציגי אופוזיציה. הגשתי הסתייגות אחת שבאה לתת מענה לעניין זה. אם מקבלים את ההסתייגות הזו אמשוך את שאר ההסתייגויות שלי. כמובן שהצטרפתי לינון. אני מניח שאוכל לשכנע גם את ינון וגם את הרב גפני למשוך את כל ההסתייגויות ולהעביר את החוק במהירות ובתמיכה שלנו. ההסתייגות אומרת כך: מענק העבודה השלילי יהיה שווה במקסימום שלו למה שמקבל העשירון העליון בנקודות הזיכוי. מיד נקריא את ההסתייגויות ונראה את הנוסחה, נוסחה פשוטה, בסופו של דבר מי שמשתכר שכר מינימום ואנחנו רוצים לעזור לו להתמודד עם יוקר המחיה וגם לעודד את התעסוקה, כל אלו יקבלו לא פחות ממה שמקבל האלפיון העליון, המאיון העליון, העשירון העליון. הם יקבלו גם כן מס הכנסה שלילי באותו גובה. אם תקבלו את הדבר הזה ותאפשרו זאת באופן יחסי למענק שהוא מקבל, אם הוא לא מקבל מענק מקסימלי הוא יקבל באופן יחסי הזהה לאותו הסכום שמקבל העשירון העליון. זאת צריכה להיות התוספת למענק ההכנסה השלילי. כל שאר הדברים חשובים מאוד אבל אם תגעו בליבה הזאת שהעשירים ביותר לא יקבלו יותר מהחלשים ביותר ופי שלושה – אני חושב שנוכל להסכים כאן, תודה.
שלומית ארליך
¶
" בסעיף 6ד1(א) במקום "תוספת למענק בעד חודש מסוים" יבוא: "תוספת למענק בעד חודש מסוים תהיה בסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד אותו חודש ב-5,352 (גובה ההטבה בנקודות זיכוי לעשירון העליון ) חלקי גובה המענק המקסימלי טרם ההגדלה, ויראו אותה לעניין פרק זה כחלק מהמענק".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני מסביר שלא קיבלתי את המספר הזה מסיני אלא שמדובר בגובה ההטבה בנקודות זיכוי לעשירות העליון. אסביר את החישוב: בחוק נתנו תוספת שרירותית – 20%, 40% – אבל בסך הכול ראינו שזה מגיע ל-1,600 שקלים בשנה בממוצע וזה לא מגיע ל-5,352 שזו ההטבה המקסימלית בנקודות זיכוי שמקבל פרט בעשירון העליון עבור שני ילדים. אני מבקש התוספת למענק לא תהיה באחוז שרירותי שאנחנו נקבע, אלא לקחת כעוגן את סכום התוספת שמקבלים העשירים בתוכנית – ואין לי בעיה שיקבלו – ואותה תוספת תהיה העוגן שלנו. אם אדם זכאי למס הכנסה שלילי בגובה של 60% ממענק מס הכנסה שלילי באותו חודש אז הוא יקבל 60% כפול 5,352 תוספת. אם הוא זכאי ל-100%, הוא יקבל את כל 5,352 השקלים כתוספת שנתית. אם אדם זכאי למלוא המענק של מס הכנסה שלילי באותו החודש או באותה השנה הוא יהיה זכאי גם למלוא התוספת שמקבל העשיר בעשירון העליון. אם תקבלו אותה, אדוני – אני מציע שתבדוק את העלות של לתת לעניים כמו שהעשירים מקבלים – אני חושב שנוכל לגמור את זה תוך כמה דקות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
בבקשה, התייעצות סיעתית, נחזור ב-12:21.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:16 ונתחדשה בשעה 12:21.)
שלומית ארליך
¶
הסתייגות שנייה של חבר הכנסת קרעי, ליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית: בסעיף 6ד1(א), אחרי: "בעד חודש מהחודשים" יבוא: "בשנות המס 2022-2021".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני, את ההסתייגות הראשונה לא קיבלתם. איני מצליח להבין את חברי מרצ והעבודה שנעלמו. כל המאבק ולזימי שמדברת גבוהה-גבוהה. היא באה לפה אחוזת טירוף חושים ונעלמת בהצבעות. גם את ג'ידה ממרצ איני מצליח להבין. איך את, חברת הכנסת רינאווי-זועבי, לא מצביעה בעד החלשים. איפה האג'נדה, איפה האידיאולוגיה?
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
אני תמיד מצביע ופועלת למען החלשים וגם מבינה את ההסתייגות. בסופו של דבר צריך להעביר את החוק.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מה זה: "בסופו של דבר צריך להעביר את החוק"? הם סימנו מטרה – לתגמל את העשירים. את יודעת שמתוך שני מיליארדי שקלים 700 מיליוני שקלים הולכים לעשירון העליון, את מכירה את הנתון הזה?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני אומר בהסתייגות, תנו מענק מוגדל למס הכנסה שלילי, את הקצת שאתם נותנים, אבל גם עבור 2021. למה לא, למה אתם כל כך מתעקשים עם מקדמות, ו-"נראה מה יהיה עוד שנתיים"? תנו עכשיו, אנשים סובלים מיוקר המחייה עכשיו.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות, יש הסתייגות של חבר הכנסת יעקב אשר עם סיעת יהדות התורה, ליכוד, ש"ס, הציונות הדתית. הוא מציע בסעיף 1, בהגדרה "עובד" במקום לכתוב: "שמלאו לו 23 שנים", יבוא – "שמלאו לו 21 שנים".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
במקרה הזה אני לא מבין את ההתנהלות של האוצר. אתם רוצים לעזור או לא רוצים לעזור?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
נו, אז בסדר. אם רוצים לעזור, עשו פה תוספת של מענק עבודה של כל מה שנלווה בחוק הזה. פתאום לוקחים קבוצות, אני לא מבין למה לא, אם אחד הולך לעבוד בגיל 18, למה לא לתת לו את מענק העבודה? מה זה, מה הסיפור הפוליטי הזה, ממתי האוצר נהיה פוליטיקאי.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ושוב אני חוזר על הפשרה, הוראת שעה מגיל 21, זאת הפשרה. אגב, זו פשרה טובה כי היא ממריצה את האנשים שעובדים ובגלל היבטים נוספים שלא קשורים במהות החוק אלא לנסיבות נוספות, כמו הנושא של הנומרטור, כרגע אי-אפשר לחוקק את זה כהוראת קבע.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
הנומרטור לא קשור לפה וזה לא חל על חברי הכנסת. הממשלה יכולה להתנגד, אנחנו נצביע בעד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הפשרה היא בעצם לא פשרה. מבחינתנו זה לא נכון כי כל הבקשה שלנו הייתה, אם הייתי הולך אחורה הייתי אומר לך: גיל 18. עכשיו אתה מדבר על גיל 21 והאוצר יביא את זה ב-2023. אני מזכיר לחבריי מהאוצר – האמת, אתם לא חברים שלי – לאנשים הטובים מהאוצר אני מזכיר שישבו פה באוגוסט, כשהיה תקציב המשכי, איציק דניאל ישב פה ואמר שייקח זאת בחשבון ושיכניסו את זה בתקציב 2021-2022. לא הכניסו את זה. אלכס - - - בהוראת קבע, באופן קבוע. אתה היית שותף לזה ואתה יודע שהיית שותף. אמרתם מגיל 18 יש בעיה אז אמרתי שאני מוריד את זה מהשולחן. אני רוצה את גיל 21.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
- - - לספר לי סיפורים שעכשיו הוראת שעה. תגיד לי, אם אתה מאמין בהוראת שעה תאמין גם בהוראת קבע. אם אתה לא מאמין בהוראת שעה – אל תאמין בהוראת קבע. אין דבר כזה, הנומרטור, אומר לך חבר הכנסת משה גפני שאתה יכול לעשות את זה כחבר כנסת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
למה נקודות זיכוי כן תופסות בכל גיל? לעשירים זה כל גיל ורק כלפי העניים יש הגבלות גיל, מה נסגרת איתכם?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני חושב שהורדת הזכאות לגיל 21 נכונה. הדבר מתמרץ את האנשים לצאת לשוק העבודה. אני חושב שברגע שאנחנו מקבלים את זה כאן כהוראת שעה, בתקציב הבא זה יהיה בהוראת קבע ולכן - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
ינון, יש כרגע מגבלות. כל החוק הזה הוא בגדר הוראת שעה ולכן אני מציע שוב ושם את זה על השולחן: בואו נעביר את זה כהוראת שעה. זו פשרה נכונה שאני בעדה. נעשה את זה וניתן את הבשורה לאנשים שבגיל 21 ועובדים ונתקדם הלאה. אם לא, נמשיך בהצבעות, קדימה.
שלומית ארליך
¶
יהדות התורה, ליכוד, ש"ס, ציונות דתית. נעברו לקובץ הבא של ההסתייגויות, עדיין מטעם חבר הכנסת ינון אזולאי, ש"ס, יהדות התורה, ליכוד והציונות הדתית. נכון, חבר הכנסת אזולאי?
שלומית ארליך
¶
אנחנו בקובץ הקטן יותר, להלן ההסתייגות: לפני סעיף 1 יבוא: "מטרת החוק: בנוסף, מטרת חוק זה לאפשר לראש הממשלה להיות הגורם המתווך בין רוסיה לאוקראינה בזמן שהוא מזניח את הביטחון של תושבי ארצו".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יכול לחתוך ויכול הכול. אני אומר שהחוק הזה בא להסיט את תשומת הלב מהבדיחה שאנחנו רואים שרוצה להיות ראש ממשלה שלנו ורוצה להיות מתווך ופה בארץ הוא לא , שנייה, אתה מביא חוקים ומביא כותרות, תכף תסיט את זה ליוקר המחייה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אלכס, אתם מביאים כל מיני כותרות ומנסים לקחת אותם למקום כדי שנשכח מהמציאות שאנחנו חיים בה. ראש הממשלה, כן, אתם מביאים דברים כי אתם רוצים שעם ישראל ישכח. ראש הממשלה רץ לתווך כדי שנשכח שיש פה יוקר המחייה. אתם עושים כל מיני פסגות כדי שנשכח שיש פה יוקר מחייה. אתמול, לצערנו, קרה הפיגוע הזה. עכשיו הפסגה נשכחה כי המציאות הכתה בפנינו שוב. כשאתם מביאים משהו, אל תחשבו מה ייתן לכם כותרות כי אם באמת הייתם רוצים מהות הייתם מכניסים את השינויים שביקשנו ולא עשיתם זאת, זה בשביל ליצור לכם כותרות.
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הבאה היא גם של הרשימה המשותפת: 2.לפני סעיף 1 יבוא: "מטרת החוק: בנוסף, מטרת החוק להעמיק את השסע בחברה בישראל".
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
הסברתי קודם שהרשימה המשותפת הניפה את הדגל של חוק העלאת שכר המינימום יחד עם אחרים והיא מצדדת בו. החוק הנדון כאן פחות טוב מאשר העלאת שכר מינימום. יש כאן אפליה לרעה של הציבור הערבי והחרדי גם מבחינת גילים, גם מבחינת כושר מיצוי המענק. יש הסתייגויות ספציפיות על שתי הנקודות הללו אבל זו הכותרת ואני מבקש להצביע בעדה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אתה יכול להסביר לי על הקואליציה הזאת? נעמה לזימי דיברה פה, אש וגופרית, באמת. אז עכשיו מחליפים אותה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק כדי לא להטריח את - - - שבאים, משה שגיא עכשיו הגיע, אולי כדאי לשחרר אותם בינתיים. יש להם עבודה, הם עובדים עבודת קודש.
היו"ר אלכס קושניר
¶
זה מה שיקרה. אנחנו נעדכן את נציגי המשרדים חצי שעה לפני המועד החדש שייקבע לדיון בנושא הבא.
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הבאה, הסתייגות של חבר הכנסת ינון אזולאי, ש"ס, יהדות התורה, ליכוד וציונות דתית. 3. לפני סעיף 1 יבוא: "מטרת החוק: בנוסף, מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לא לבנות בירושלים".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
באים נציגי האופוזיציה ומצביעים על דברים שצריך לתקן. האוצר לא מסכים. בסדר, עם כל הכבוד, מה אכפת לו שנשב פה שעות, וימים ולילות? אנחנו נעשה זאת גם במליאה.
שלומית ארליך
¶
4. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת החוק: בנוסף, מטרת החוק להעמיק את הפערים בחברה בין המגזרים השונים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
החוק הזה לא מאפשר את גיל 21 שדיברנו עליו ולא את גיל 18 שדיברנו עליו, וגם את ניוד נקודות הזכות – זו הסתייגות בפני עצמה – זה בעצם להגיד שאנחנו מתעסקים רק עם אוכלוסייה מסוימת, מסכימים לתת לעשירים ולא לחלשים. זה גורם להעמקת הקרע בין המגזרים. אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מפלגת העבודה פשוט בורחת מאחריות. מאז שבאה מרב מיכאלי ונהייתה יושבת-ראש מפלגת העבודה – אין אחריות, אין לאומיות, אין אידיאולוגיה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אתה יודע מה מדהים אצלך, שלמה? מדהים שאתם כל-כך יודעים לבקר את האחרים ואף פעם לא הסתכלתם על עצמכם פנימה, האם אולי גם אתם לא כאלה מושלמים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, בכלל לא דיברתי איתי אז אני סתם התפרצתי. טוב, עכשיו 12:43, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
לא נתקבלה.
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הבאה היא גם יחד עם הרשימה המשותפת: מטרת החוק היא להנציח את הפערים בין המגזר הערבי לחברה היהודית.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אוקיי, אין ספק שזה עוד חוק שמנציח את הפערים. אגב, הוא מנציח את הפערים בין חלשים לעשירים – כמו שהוזכר כבר בהסבר הקודם – אבל הוא בעיקר מנציח את הפער בין מוחלשים ערבים לבין שאר החברה. יש גם פגיעה בחברה החרדית. אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות הזאת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ברגע שאנחנו שוללים את האפשרות של מימוש נקודות הזיכוי מאישה, בעצם אנחנו באים לפגוע באפשרות שלה להתפרנס בכבוד ולהגיע לעבודה מיטבית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אלא אם כן אתה פוגע בה במה שעכשיו היא רוצה להתפרנס. העבודה מכבדת את בעליה, ברגע שהיא עושה את מה שהוא עושה היא חושבת שזה הכבוד שלה ואתה אומר לה: "אני פוגע בך, לכי לחפש עבודה אחרת".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
נימקתי. אני אומר לך שזו פגיעה בנשים העובדות, פגיעה בעצם העבודה של נשים עובדות, אתה אומר להן שתעבודנה קשה יותר כי לא מספיק מה שהן עובדות ושנקודות הזיכוי שלהן זה סתם. אני מבקש להצביע.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת אזולאי, אישה שעובדת מקבלת נקודות זיכוי על הילדים. אני נזכר במחאה החברתית של 2011 שבה כעסתי ושאלתי למה אבות לא מקבלים. היום, אישה שממצת את הנקודות הללו כמעט לא משלמת מס הכנסה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
ברגע שהיא מתחילה להגיע לדרגת מס מסוימת, נניח שהיא משלמת מס על סך 700 שקלים, אז היא תקבל את נקודת הזיכוי משום שנקודת הזיכוי תאפשר לה להקטין משמעותית את תשלום מס ההכנסה, לכן הטיעון שלך לא נכון מבחינה לוגית. אתה אומר שפוגעים במישהו שרוצה - - - אישה שמגיעה היום, לא מגיעה למס, היא לא משלמת מס. אישה שעובדת יותר ומשלמת – תשלם פחות. איפה הלוגיקה בדברים שלך, אני לא מבין.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא יכול להיות שאתה נותן לו כשהוא לא מגיש הסתייגות ואני לא יכול לענות לו. אני אענה לו בקצרה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
<< דובר >
אני אומר דבר פשוט: זה שכביכול נתת לה הטבה עד עכשיו זה בסדר גמור, אבל אל תשכח שהיא מרוויחה פחות מגבר – כך על פי הנתונים – הדבר הנוסף הוא שכשאתה נותן לה עכשיו נקודות זיכוי והיא לא יכולה לממש אותן זו פגיעה. אמרנו שיש לש ים זאת בתא המשפחתי ושם - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לא, אתה לא צודק, היא לא משלמת מס הכנסה. ברגע שהיא משלמת יתנו לה את - - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מכיוון שיש עוד סיכוי שהקדוש ברוך הוא יקיים בכם את הפסוק: "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתת לכם לב בשר", כשיבגני נמצא כאן והוא לא שמע את מה שדיברנו עליו קודם. יבגני, יהיו אוזניך קשובות. הצענו להסיר את כל אלפי ההסתייגויות שהגשנו בתנאי שההטבה שאתם הולכים להעניק לאזרחי ישראל תהיה הטבה שבסופו של דבר תהיה שוויונית בין עשירים לעניים. אם ניקח לדוגמה את העשירון העליון או המאיון העליון, זוג עם שני ילדים יקבל מכוח הזה 10,700 שקלים בשנת 2022. לעומת זאת, זוג מהעשירון הרביעי, כאלו שלא זכאים לסף המס ויש להם שני ילדים, יקבלו מס הכנסה שלילי בגובה של 3,200, פחות משליש ממה שמקבל זוג במאיון העליון. הצענו לומר שהעוגן של מס ההכנסה השלילי יהיה מה שמקבל עשיר מהעשירון העליון. שהמקסימום של המענק יהיה 10,700. זו נוסחה פשוטה שאומרת שבמקום הגדלה של 20% או 40% כמו שמוצע עכשיו, ההגדלה תהיה בהתאם לאותם 5,352 שמקבל אדם שמשתכר ומגיע לסף המס, זאת הבקשה שלנו.
במקום לחלק קצבאות ילדים רק לעשירים בלבד, לעודד תעסוקה באמת איפה שאנשים לא משתכרים מספיק ולא משתלם להם לצאת לעבוד כי הם עובדים עבודה קשה ובשכר נמוך מדי. אם אנחנו רוצים לעודד תעסוקה ולנסות לסייע במצב של יוקר המחיה שמישהו כאן גרם לו, בואו ניתן את אותו דבר. אתה רוצה לתת גם לעשירים שלא ממש צריכים את הכסף? תן להם, אבל תן לעניין לא פחות מזה, תן לאלו שעובדים בשכר מינימום לא פחות. לכו איתנו בעניין הזה ואנחנו מסירים את הכול.
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הבאה: מטרת החוק היא לזרות חול בעיני אזרחי ישראל וליצור אשליה של סיוע כלכלי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כמו שאמרתי, זה אפילו לא לזרות חול. בתחילת הדרך באו שר האוצר ובנט וכולם ואמרו: "אנחנו פה מביאים תוכנית כלכלית לסייע בהתמודדות עם יוקר המחיה".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
נכון, גם כאן הסבירו אנשי האוצר שהתוכנית נועדה בשביל יוקר המחיה. סיימתי לנמק, הצבעה.
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הבאה: מטרת החוק היא להדחיק את הבעיה האמיתית שבה נתונים אזרחי מדינת ישראל והיא יוקר המחייה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מה שקרה פה בישיבות זה דבר שאי-אפשר לתאר אותו. בתחילת הדרך אמרו נציגי האוצר שמדובר במאבק ביוקר המחיה. הוכחנו, פעם אחר פעם, שאין פה מאבק ביוקר המחיה, זה לא פותר את הבעיה - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
הוכחנו, זה לא פותר את יוקר המחיה. אמר את זה האוצר במהלך הדיונים, אתה שמעת את זה, אמרו שזה מענק עבודה שתפקידו לעודד אנשים לצאת לעבוד. שאלנו מה פתאום עושים את זה עכשיו? הרי זה התחיל ביוקר המחיה. מדברים גבוהה-גבוהה ולא פותרים את הבעיה. זה נהיה יותר גרוע כל הזמן, הסיפור של יוקר המחיה הופך להיות בלתי-נסבל, לא מטפלים בעניין הזה, באים בביקורת על הממשלה הקודמת – בזמן שאנחנו העברנו הרבה מאוד כסף כדי להתמודד עם זה – אתם מדברים, לא רק מדברים על מענק עבודה, רק על אותן קבוצות שבהן זה אכן יעזור להן נקודות הזיכוי. ביקשנו שזה ילך לתא המשפחתי וגם לזה הסכמתם, גם על נשים כאלה, שאישה שמקבלת נקודת זיכוי ואין לה בזה תועלת בגלל שהיא לא מגיעה לרף המס. המציאות היא שבגלל נקודות הזיכוי שנתנו בעבר היא עומדת במצב שהיא לא צריכה לשלם מס הכנסה. לא הסכמתם שזה ילך לתא המשפחתי. ההסתייגות הזאת של זריית חול בעיניים אנחנו ננמק אותה באריכות רבה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יבגני, למה אני פונה אליך? כי אתה לא היית פה במשך הדיונים הקודמים. אתה מרים אצבע כנגד החלשים במדינת ישראל, אתה ואורבך. אורבך לא כאן אבל אם הוא יהיה פה אדבר גם אליו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני אומר שסימנו כאן מטרה לסייע לאוכלוסיות החזקות במדינת ישראל, בבוחרי ישראל ביתנו ויש עתיד, ולחלשים לא רצו לתת. מה עשו? קבוע מטרה ואז סימנו אותה בעיגולים: "נקודות זיכוי שרק העשירים מקבלים, בואו נסדר את זה ככה". לעג לרש לאלו שעובדים בשכר מינימום, זאת התוכנית שלכם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ההסתייגות? אז אסביר לך כדי שלא תצחק. בסוף ההסבר אתה עלול לבכות, אני אומר לך, כי תבין באיזה מצב אתם נמצאים כרגע.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מקווה שלא אתבייש מניר אורבך שהוא לשמאלי. אשתדל להגיד את כל האמת בלי להסתכל. החוק הזה, כמו כל החוקים שמגיעים לוועדת הכספים, כמעט כולם, איך שהחוק ייכנס כך הוא יצא. אנחנו מביאים תיקונים שהם טובים וגם מסכימים לפשרות אמיתיות על מנת להביא טוב לאזרחי מדינת ישראל. כוונתי לבקשות לגבי גיל 21, העברה דרך הביטוח הלאומי ועוד. כל זה על מנת שאם מכניסים חוק לוועדה, אנחנו רוצים לתת כוח לחבריה לעשות שינויים. זה שמביאים חוק לפה והוא נכנס ויוצא כמו שהוא נכנס מלבד שינויים שהוסכמו מראש, שני שינויים שהוסכמו מראש - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שינויים שהוסכמו מראש על ידי האוצר. כשאנחנו מדברים על לזלזל ברשות המחוקקת זה אומר שזה לא להביא בהסכמה, כי זה מה שהם רוצים. מטרתנו היא שהם יסכימו למה שהכנסת רוצה, למה שהוועדה רוצה, לא שחברי הכנסת ויושב-ראש הוועדה יסכימו למה שהאוצר רוצה אלא הפוך – שמשרד האוצר יסכים למה שיושב-ראש הוועדה רוצה. זה לא קורה בחוקים פה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, לא, זה חוקים שנכנסים ויוצאים אותו דבר מלבד דברים שאתם יודעים שאתם מכניסים ויודעים גם להוציא. זה בדיוק מה שקורה, זה מה שעושים וזה לבטל את הרשות המחוקקת. ועדת הכספים הפכה לחותמת גומי של רשות המיסים, של משרד האוצר. אנחנו לא מצליחים לשנות פה ואתה יודע גם כאופוזיציה וגם יבגני – ניר אורבך אף פעם לא היה באופוזיציה אבל הוא יהיה – כל מי שהיה פעם באופוזיציה יודע שהייתה לכם האפשרות לבוא ולשנות, ושינינו. כאן לא ניתנה אופציה לאופוזיציה לשנות עבור אזרחי מדינת ישראל. החוק הזה בא לבטל את הסמכות של הרשות המחוקקת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו חיים תחת משטר שבו, כאשר רוצים לחוקק חוק, הכנסת היא המחוקקת ולא הממשלה. הממשלה יכולה להציע חוקים כמו שחברי הכנסת יכולים להציע. מה שקורה כאן לאחרונה, היום אנחנו רואים את זה ממש, אנחנו לא יכולים לדבר על הכול אבל רואים את זה בפירוש. אנחנו מגיעים לפתרון איתך כדי שלא יוגשו כל ההסתייגויות וכדי שלא נשב פה ימים ולילות. אז בסדר, שהממשלה קצת תתגמש. אנחנו בוועדה רוצים לעשות שינויים לטובת - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תעשה לי טובה, לא רוצה להגיד הכול. למעשה, אנחנו יושבים פה עכשיו שעות ארוכות, ימים ולילות, על חוק שבמהותו הוא לא רע. הממשלה רוצה שאנחנו נוציא אותו בדיוק כמו שהיא רוצה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בסדר. תאמין לי, אתה יודע שאני יודע מה שאני אומר ואתה יודע שבעבר זה לא היה. היו נכנסים לחדר של יושב-ראש הוועדה והיו יוצאים משם עם הסכמות וזה היה נגמר בשלוש דקות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה כן נכון, זה כן נכון, אני לא אתחיל למנות לך את הדברים ואתה יודע, ותשאל את חברך עודד פורר שהוא מהמפלגה שלך, אתה יודע את זה גם באופן אישי. היינו נכנסים ויוצאים עם דברים שביקשתם וקיבלתם. אמרנו שלא צריך לתת בין העיניים לאופוזיציה, צריך לעשות דברים של שילוב, ביחד, בשביל אזרחי ישראל. לא ביקשנו שום דבר למגזר מסוים, ביקשנו דבר שיהיה לכולם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ינון, אתן דוגמה אחד. כשאז נלחמנו על תוספת המענק לחיילים בודדים במסגרת הקורונה, הייתה פה מלחמה של כמה ימים וחבר הכנסת אופיר כץ וכן אתה הצטרפתם והייתה מלחמה עיקשת. הסכום שדיברו על תשלום חד-פעמי היה בסך הכול שמונה מיליון שקלים. היום יש פשרה על השולחן שהיא בגובה 70 מיליון שקלים כדי לסייע לאלו שהם בין גיל 21-23 לעבוד. מדובר בהוראת שעה לשנה הזאת ויש כוונה לחוקק את זה כהוראת קבע בתקציב הבא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, כן, ואז ישראל כץ ואופיר כץ נלחמו ואמרו שהם יעזרו לחיילים המשוחררים ולא משנה כמה זה יעלה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
המציאות היא, אני מציע שלא נעשה מאזן של כל מה שנעשה פה במשך כל הזמן. גם היום, בחוק הזה, היינו יכולים לסיים, לקחת את ההסתייגויות המהותיות של חברי אופוזיציה וחברי קואליציה ולהגיע לפתרון, להגיע לפתרון.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
להגיע לפתרון שהאוצר לא היה מסכים לו. עם כל הכבוד, האוצר רוצה לבטל את האופוזיציה בכלל. הוא רוצה לנסוע באוטוסטרדה ואתה נותן לו. אנחנו יכולים לסיים את הישיבה בכמה דקות.
שלומית ארליך
¶
נרשם. ההסתייגות הבאה: מטרת החוק: בנוסף, מטרת חוק זה לאפשר לממשלה להכשיר את מעשה הונאה שלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תשמע, אני רואה שחבר הכנסת בליאק מצייץ בטוויטר שהם התכנסו בוועדת הכספים היום כדי לאשר את החוק של התוכנית הכלכלית, והאופוזיציה תוקעת את אזרחי ישראל עם אלפי הסתייגויות. חבר הכנסת בליאק, חבל שאתה לא אומר לאזרחים, אליהם אתה פונה, שחותמת הגומי של שר האוצר התכנסה הבוקר והאופוזיציה נלחמת כדי להשיב את כבודה של הכנסת מצד אחד ומצד שני, גם שאזרחי ישראל האמיתיים, אלו שעובדים קשה לפרנסתם, תושבי פריפריה וזוגות צעירים, ייהנו גם הם מהתוכנית הכלכלית, ולא רק החברים העשירים שלכם. זה מה שתכתוב בהודעה שלך.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כשאתה מספר סיפורים לאזרחי מדינת ישראל, תגיד שאתה רוצה לתת כסף לעשירים בלבד ושהחלשים לא מעניינים אותך. תגיד לכולם שאמרנו שנמשוך את כל אלפי ההסתייגויות אם תשווה את המענק של העניים למענק של העשירים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ואל תפטר את הדובר שלך, יש עוד כמה בתור. מיקי לוי צריך לפטר את הדובר שלו, עומר בר-לב פיטר כבר, חכה עם הפיטורים של הדוברים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מושך את זה בגלל ששר החוץ נמצא בוועידה והוא לא יכול להגיב להסתייגות. אנחנו מוחקים את ההסתייגות, הסתייגות מספר 16, ותעברי להסתייגות 17.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם נעמה לזימי תבוא פחות. בדיוק על זה אני הולך לדבר, איך החוק הזה הולך להחליש את הדמוקרטיה. מכיוון שיבגני סובה רוצה לבוא יותר לוועדה אז אנחנו צריכים לדבר שנעמה לזימי לא תגיע. מה עשיתם? התחלתם משישה ממלאי מקום בוועדה, ירדתם לשלושה חברים שממלאים מקום בוועדה באופן קבוע (אני מדבר על ישראל ביתנו). אחר כך אתם אומרים: "תשמע, אם אתה לא רוצה להצביע ויש לך בעיה, נו, נו, נו, אנחנו מושכים אותך מהוועדה ויבוא יבגני סובה או מישהו אחר – יש לכם גם נורווגים בשפע – יבוא מישהו אחר. ואז מה קורה? בעצם אין דמוקרטיה, לא באמת אתם יכולים לעשות. על זה דיברנו בעצם על החותמת גומי. אני לא ידעתי את הציוץ של איך קוראים לו, של ולדימיר, כי אין לי ציוצים. ולדימיר, אני חושב שהציוץ שלך מצדיק את ההסתייגויות דוגמת זריית חול בעיניים כי אתה לא באמת כתבת את האמת לאנשים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זו לא דמוקרטיה. אם יש לך ממלא מקום מאותה המפלגה זה בסדר, אתה מביא ממפלגה אחרת בגלל שאתה לא מסוגל להתמודד עם האמת ואתה רוצה את חותמת הגומי. אם יכולתם הייתם מביאים עוד מישהו אם - - - רוב פה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בתוך ישראל ביתנו יש לכם שלושה וזו הבעיה הכי גדולה. זו הבעיה של הדמוקרטיה שלקחתם ורמסתם אותה וחלק מהחוק זה באמת - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לא, אני אדבר מספיק עד שהוא ייכנס. אגב, שמתם לב שמהרשימה המשותפת בהתחלה היה אוסאמה סעדי, אני ואיימן, כי הנושא הזה חשוב לנו, במיוחד ההסתייגות הזאת שמדברת על הצורך להעניק את מענק העבודה לצעירים עובדים בגילאי 18, צעירים וצעירות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לא. האוצר מסרב, כולנו יודעים, כי הערבים לא משרתים בצבא והם לא רוצים לתגמל צעירים וצעירות ערביים שלא משרתים בצבא. הנושא הזה, המשותפת העלתה אותו - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
רבותיי, למה אני אומר את זה? כי גם בקדנציה הקודמת, תוך כדי מגפת הקורונה, הרשימה המשותפת הציגה את הנושא הזה פעם אחר פעם ואנחנו חושבים שהוא נושא חשוב. היום יש הזדמנות להעביר את ההסתייגות. אני מבין שיש חברים בקואליציה שרוצים בכל מקרה להעביר את החוק. אפשר, אתם רוצים להעביר את החוק, אבל לפחות תאפשרו את העברת ההסתייגות שהיא מפלה נגד הצעירים הערבים. מה אשם צעיר או צעירה ערבייה שעובדים בגיל 18 כדי להדיר אותם ולגזול מהם את המענק הזה?
זאת אפליה בוטה, אי אפשר שממשלה שמסתמכת על קולות של ערבים, אתה לא היית יכול להיות יושב ראש ועדת כספים בלי הערבים, ליברמן לא היה יכול להיות שר אוצר בלי הערבים, ראש הממשלה בנט, עם הכיפה הסרוגה בציונות הדתית, לא יכול להיות ראש ממשלה בלי הערבים שמתגאים שהמשילו אותו והשליטו אותו כראש ממשלה, שר החוץ לא היה יכול להיות - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
עזוב. שר החוץ לא היה יכול להיות שר חוץ וחליפי בלי קולות של ערבים, אבל אתם מתנכלים לציבור הערבי באמצעות גם הסעיף הזה. עזוב בנגב, אנחנו ממשיכים לדון בנושא הנגב, אבל צעירים, ראבאק, צעירים ערביים בני 18, למה אתם חייבים לפגוע בהם? אני רוצה להסביר בערבית עכשיו, שהציבור יבין.
(עובר לשפה הערבית, להלן תרגום חופשי) ההסתייגות הזאת, בשם הרשימה המשותפת, מטרתה לתת את המענק הזה לצעירים וצעירות שגילם 18 שנה. המשרד אומר שהם לא רוצים לתת להם את זה משום שהם לא משרתים בצבא. לכן, אני מצפה מכל חברי הכנסת הערביים בקואליציה, מהרשימה המשותפת, ממרצ, מג'ידא רינאוי עמיתתי שנמצאת פה, ומי שלא נמצאים פה, מוטב שהם יגיעו ויצביעו בעד, ולא יימנעו או יצביעו נגד. הצביעו בעד, וההסתייגות הזאת תעבור, ובסוף תצביעו איך שאתם רוצים, אבל מה? זוהי הזדמנות, ואם ההזדמנות הזאת תלך, לא תהיה לנו לעולם הזדמנות אחרת להעביר את זה.
(חוזר לשפה העברית) תודה רבה. הצבעה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זו מטרת החוק, זה לא סתם. אישה יוצאת לעבוד בגיל 18. יש נשים שיוצאות לעבוד בגיל 18, הן לא זכאיות למענק עבודה. אישה שיוצאת לעבוד בגיל 18 לא זכאית למענק עבודה, רק מגיל 23, ואז אי אפשר לספר לנו סיפורים שזה לא פוגע בנשים. קודם סיפרתם סיפורים, שאתם לא נותנים להם את ההטבה, זו פגיעה באישה, זו אפליה בין נשים בגיל 18 לבין נשים בגיל 23, שתיהן יוצאות לעבודה.
אנחנו רצינו לצמצם את האפליה הזאת, אבל אתם לא מוכנים לצמצם את האפליה הזאת ולכן אנחנו מגישים את ההסתייגויות האלה ועל כן אני מבקש ממך לגשת להצבעה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אנמק. החוק היום קובע גיל 23 שזה הגיל שמקבלים את מענק העבודה. ניסינו להגיע, ואמר היושב ראש, הגענו לפשרה של 21 בהוראת שעה. למרות שאנחנו רצינו גיל 18 ועדיין הפשרה שמונחת היא גיל 21 ולכן אנחנו אומרים שזו פגיעה, שכל אדם שהוא פחות מגיל 23 שהוא יוצא לעבודה, לא יהיה לו את מענק העבודה הזה. יש אנשים מעל גיל 21 שהם לא יכולים לקבל, גם אם הם יעבדו, בגלל שהם עדיין בסדיר. אני מצפה שיהיו אנשים שיצביעו בעדם, לפחות עד גיל 21, שהם כן יוכלו לקבל.
אבל בכל מקרה, כשאתה משאיר את זה בגיל 23, למרות התחייבות של האוצר שהייתה שבתקציב 2022-2021 וזה לא ירד, לכן אנחנו חושבים שזו עדיין פגיעה באנשים, לא משנה אם זה גבר או אישה, שיוצאים לעבוד פחות מגיל 23 והם לא מקבלים את מענק העבודה. לכן אנחנו מבקשים על זה הצבעה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אסביר. מה שקורה, שאדם אומר, תשמע, יש לי אפשרות, הרי כל הזמן רשות המסים אומרים שהם נלחמים בהון השחור, ההון השחור, ההון השחור, מביאים לנו כל מיני חוקים שחורים רק כדי להילחם בהון השחור שעושים לנו שחור בעיניים, אבל בפועל כשאתה לא מתמרץ את האנשים לצאת באמת לעבוד, אם היית רוצה היית מוריד להם את זה לגיל 21, או גיל 18, או כל דבר אחר, היית מוסיף את נקודות הזיכוי, היית עושה אותם בתא המשפחתי, היית מגדיל את מענק העבודה, כמו ששלמה אמר בהסתייגות שלו. כשאתה לא עושה את הדברים האלה זה לא מביא לך תמריץ לעבוד בצורה –
אנשים יילכו ויעבדו
¶
תשמע, אני גם ככה עובד קשה, אני אלך, אולי פה אני אעשה עבודה מהצד ולא אדווח. זה דבר שעלול להיות תמריץ שלילי ולכן אנחנו אומרים שצריך לעשות דברים שהם חיוביים על מנת לא להגיע לתמריץ השלילי. אתם כממשלה, אתם לא רק חברי כנסת בפועל, אתם בעצם הנציגים של הממשלה פה, במקרה יש לכם את האצבע, אתם מגבים את הממשלה ובאותה דעה עם הממשלה ופוגעים ברצון שלא יהיה הון שחור. בסוף אל תבואו ותבכו שיש הון שחור במדינה.
שלומית ארליך
¶
מטרה, הצעת החוק מתעלמת מהשכבות המוחלשות בישראל, ממשקי בית שאינם מגיעים לרף התחתון של השכר שבעדו תינתן הטבת מס. במקום קביעת מודל מס שיאזן את הפערים העצומים שקיימים בישראל הממשלה מעניקה את נקודות הזיכוי לכל משק בית שזכאי ללא רף עליון של שכר. כמחצית מהאוכלוסייה בישראל נמצאת מתחת לסף התחתון של מס הכנסה ובמקום לתת מענה לאותם אנשים הממשלה בוחרת להעשיר את העשירים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה. אדוני יושב הראש, אני רוצה לפנות כאן לחבר הכנסת בגין ולחבר הכנסת אורבך, אתם יודעים שהחוק הזה שאתם מצביעים לטובתו, חבר הכנסת בגין, החוק הזה הולך להוסיף לך במשכורת נטו בשנת 2022 - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
רגע, תן לי להשלים. טוב מאוד, גם אני בעד, זה טוב, אבל יש גם אנשים שמשתכרים שכר מינימום ויש להם ילדים. אני מדבר על אנשים שמשתכרים ברמתך - - -
זאב בנימין בגין (תקווה חדשה)
¶
לפני שאתה משלים, אני כאן נמצא מעשר וחצי, לדעתי זו הפעם הרביעית שאתה חוזר על אותה הודעה. השתכנעתי משלוש הפעמים הראשונות.
זאב בנימין בגין (תקווה חדשה)
¶
אני אפילו לא רוצה לומר, שלמה, שאין טעם בדבריך. יכול להיות שיש, זה לא השדה שלי, אבל אתה רוצה לחזור עוד פעם, לא כדאי שתשתמש בי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אין לך? אוקיי, אבל אתה מבין שאתה חותם עכשיו על חוק שהאנשים שמשתכרים ברמתך, שכר גבוה יחסית, גבוה משמעותית, הם יקבלו תוספת של 10,700 שקל לנטו שלהם השנה הזו כשרובם לא צריכים, עידוד תעסוק בוודאי כי הם עובדים כבר, הם משתכרים בשכר מאוד גבוה, ואילו אנשים עם אותו תא משפחתי, עם אותם שני ילדים בגילאי שש עד 12, הם יקבלו 3,200 שקל.
החלשים שצריכים בעיקר את העידוד הזה, את עידוד התעסוקה, ללכת לעבוד בעבודות קשות ובשכר לא מתגמל מספיק, להם נותנים את כבשת הרש, צוחקים עליהם, להם נותנים את העודף ממה שנשאר. את רוב הכסף אתם נותנים כאן לכאלה שאו שלא צריכים אותו, או שאולי לא אכפת להם לקבל עוד כסף, אבל יש הרבה אחרים שצריכים הרבה יותר מהם. וזו בדיוק מטרת החוק שנמצאת בהסתייגות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני אשמח, אם יש כאן מישהו שהוא כלי קיבול להקשיב אני מוכן לשבת ולנסות למצוא פתרון.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:24 ונתחדשה בשעה 13:29.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, אני עוד לא סיימתי, אני עדיין מתייעץ. אנחנו מצביעים על ההסתייגות. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
לא נתקבלה.
שלומית ארליך
¶
מטרת הצעת החוק לאפשר לממשלה להעביר הטבות מס ככספי שתיקה לשכבות הגדולות בעקבות העלייה השערורייתית במחירים בישראל.
שלומית ארליך
¶
מטרת החוק לאפשר למחירי הדיור בישראל להרקיע שחקים, 3,000 שקלים בשנה לא מקרבים את המשפחות הצעירות לרכוש דירה לעצמן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כשאנחנו באים ומנסים לעזור ביוקר המחיה ומצד שני אנחנו רואים את מחירי הדיור שהם מרקיעים שחקים, עם כל מה שאנחנו מביאים כנגד זה הרי שטויות, זה לא באמת מוסיף להם, במיוחד כשאתה מחזק את החזקים שכבר יש להם דירות ויש להם הכול. לכן ההסתייגות הזאת באה ואומרת שהמטרה שלכם היא לא באמת לפתור את הבעיות שיש לנו כרגע. תודה.
שלומית ארליך
¶
מטרת החוק להשתיק את הציבור הישראלי לפני משבר דיור ממשי. לפי ההיערכות ישראל אמורה לקלוט כ-50,000 עולים בעקבות המלחמה באוקראינה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, אני אנמק את זה גם. אנחנו נמצאים כרגע, בנוסף למשבר הדיור שאנחנו נמצאים בו מגיעים עולים מאוקראינה ומרוסיה ומעוד מדינות שבשוטף מגיעים, ואנחנו לא יודעים לתת להם מענה. זה שאנחנו זורקים עוד כמה פרוטות פה וכמה פרוטות שם, זה לא פותר לנו את הבעיה, זה לא עוזר באמת ליוקר המחיה, במיוחד כשאנחנו מדירים חלק מהם, ולכן המטרה של החוק הזה היא לא באמת לעזור לאותם אלה העולים שגם מגיעים שצריך לעזור להם ולא לאותם אלה שהם כרגע מחוסרי דיור.
שלומית ארליך
¶
מטרת החוק היא שרירותית, לא להעניק הטבות מס למשפחה עם ילדים בגילאים מתקדמים. גידול נערות ונערים מלווה בהוצאות רבות אשר הולכות ומתייקרות, בייחוד בתקופה כלכלית קשה. הצעה שמדירה משפחות ברוכות ילדים אשר מגדלות ילדים - - -
שלומית ארליך
¶
אז עכשיו, לפני סעיף 1 יתווסף סעיף נוסף, ניוד נקודות זיכוי, 30. במקרים שבהם מדובר בשני הורים עובדים ומתפרנסים תוספת נקודות הזיכוי לאישה בחישוב נפרד, תהיה תוספת נקודות זיכוי לאישה בחישוב נפרד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו פה מנמקים את ההסתייגות של נקודות הזיכוי שביקשנו שיהיו בתא המשפחתי. אישה לא מגיעה באמת למימוש של נקודות הזיכוי שלה ואז זה פוגע בה, למרות שאתה תגיד שזה לא פגיעה כי זה מקסימום מניעת הטבה. אנחנו גם מביאים פתרון, שהניוד יכול להיות באמצעות הצהרה של טופס 101, כלומר להקל על זה.
גם לא קיבלנו באמת תשובה, אמרו לנו 2.1 מיליארד שקלים, אבל לא אמרו כמה מתוך ה-2.1 מיליארד שקלים, כמה לא יקבלו את ההטבה. לכן אמרו 600,000 מקבלים את ההטבה, אבל לא אמרו כמה, אמרו רק 2.1 מיליארד. אני חושב שהעובדים והעובדות במשק הם מספרים, הם גם בני אדם, וגם אפשר להגיד אם זה 600,000 או 700,000. לפי מה שנותנים ההערכה היא 600,000, דבר שהוא לא הגיוני.
לכן אני חושב שלזרוק לנו מספרים, 2.1 מיליארד, זה דבר שהוא לא רציני, ואני חושב שכן אפשר לקחת את נקודות הזיכוי ולשים אותם בתא המשפחתי. לכן אני מאוד מבקש ממך, אדוני היושב ראש, שהפעם, אולי אם אתה רוצה לחשוב על זה, אז אנחנו ניתן לך מבחינת התייעצות סיעתית, אם אתה לא צריך לחשוב על זה אז אני לא אקח התייעצות סיעתית.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רק מזהה פה איזה שהיא התרופפות בסיעת יהדות התורה. ברגע שהסעיפים פחות חשובים להם אז הם לא מצביעים. בסדר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להגיד לך שהרב גפני עכשיו מתעסק בדבר שהוא מאוד חשוב, הוא סומך עליי, ברגע שאני אזהה חולשה פה אני מביא אותו ואתה תראה שזה יעבור.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1, יימחקו המילים 'לתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)'.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
החוק פה אומר שדווקא מי שיש לו ילדים מגיל שש עד 12, ואנחנו באים ואומרים לא עד גיל 12, שזה בעצם 13, אלא עד גיל 18, כי אנחנו טוענים שגם מגיל 12 ועד גיל 18 לילדים שנמצאים בבית צריך לסייע. אם אנחנו מדברים על יוקר המחיה, שם יש יוקר מחיה מאוד גדול. הילדים האלה גם עברו תקופה קשה של קורונה, יש עליהם יותר הוצאת כסף, גם בהוצאות השוטפות, גם בהוצאות על טיפולים, גם בלימודים שלהם, הלימודים שלהם הם בשכר יותר גבוה.
אז באים ואומרים לנו לא, אנחנו רוצים לתת אפשרות לצאת מהבית לילד מגיל שש עד 12, אז הוא לא יכול לצאת מהבית. תאמין לי, אם תיתן לילד עד גיל 18, אז הילד בגיל 17 ישמור על הילד בגיל 12 או בגיל 11, אז זה לא תירוץ. לכן אני חושב שכן צריך להוסיף פה שיהיה משש עד 18 ואפילו פחות משש, כי אם אתה מסכים על גיל שש אז תעשה את זה גם פחות.
ולכן אני חושב שההסתייגות הזאת היא הסתייגות חשובה ואני קורא לכם להצביע בעד ההסתייגות החשובה הזו.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
ההסתייגות שלי, זו הזדמנות שנייה לחברי הקואליציה הערבים או ההומניים, אם יש במליאת הוועדה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אוקיי, אני שב לנקודה החשובה שבגללה התכנסנו היום ובאנו, כי זה נושא שאנחנו מטפלים בו תקופה ארוכה, זה לעשות צדק עם הצעירים בני 18, צעירים וצעירות. ההסתייגות הזאת הפעם היא ביוזמת הרשימה המשותפת, אגב הייתה הסתייגות קודמת של ח"כ ינון אזולאי ושלך, גפני, בנושא הזה, ולכן הצעירים הערבים מתחילים את החיים מנקודת זינוק חלשה יותר, נמוכה יותר, בכל הנתונים, גם כלכלי, גם תשתיות, גם מצב סוציואקונומי נמוך. לכן כאשר בא משרד האוצר, מציע מענק עבודה ומחריג, כלומר מוציא את הצעירים והצעירות בגיל 18, הוא מעניש את הצעירים והצעירות הערביים פעמיים בשל הטענה כי לא שירתו בצבא.
גבר עובד, אישה עובדת, בני 18, הם אנשים הראויים למענק עבודה כמו כל האחרים. הרי מטרת המענק היא לסייע לאוכלוסייה בעלת שכר נמוך יותר, ולא היא בנתונים שהוצגו כאן בוועדה. אגב כאשר הייתה הרשימה המשותפת כל מרכיבי הרשימה המשותפת, חד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"מ, הצביעו בעד ההסתייגות הזאת והסעיף הזה כאן בוועדת הכספים בזמנו.
מה השתנה? עכשיו יש ח"כים ערבים בקואליציה, אתה מצפה שהם יתמכו ויטו אוזן לצרכים של הצעירים והצעירות הערביים, אחרת בשביל מה אתם פה? בשביל להצביע באופן אוטומטי עם הממשלה? ולכן זו הזדמנות שנייה שהמשותפת קוראת ואני קורא לחברי הכנסת כאן במליאה, לרבות חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, שתשנה את ההצבעה. לא יקרה כלום.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
חברת הכנסת זועבי יצאה. אוקיי, זה טוב, אבל זה יותר גרוע מטוב. אני מבקש ממנה להצביע איתנו כדי שזה יעבור.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
מה היא הביאה מהבית של ההורים שלה, זה פתגם בערבית. אומרים לכלה כשהיא מתחתנת, כמה נדוניה היא מביאה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לצאת ולא להצביע בעד זה טעות, זה לא עושה כלום. אגב, לצערי הרב גם נציגי רע"מ לא פה. אם היו שניהם פה זה היה עובר, היינו מצליחים לסייע.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
חכה, עוד לא סיימתי. הצעירים האלה יכולים להיות סטודנטים שנה א' ועובדים, יכולים להיות צעירים שיוצאים לשוק העבודה, צעירים וצעירות, אנחנו חייבים לעמוד לצדם. לכן אני מבקש להצביע, אדוני היושב ראש.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
חבל, אני אומר לשבאב אל ערב, תראו את זה. היא הייתה צריכה להצביע איתנו וזה היה עובר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אם לא, אני מסביר עוד פעם. אני מסביר עוד פעם כי ניר לא הבין ולא נעים לו להיות לבד. אז טוב, בגלל שהוא לא הבין, ניר, אתה הבנת על מה מדובר? אתה רואה? הוא לא הבין. אני ידעתי, לא היה לי נעים לבוא אליו ישירות, רציתי שתהיו בקבוצה.
אנחנו מדברים גיל 18, ניר, אני אסביר לך, מה שאנחנו נותנים עכשיו, אנחנו אומרים שלילד בגיל שש עד 12, הוא יכול לקבל את הנקודות. אבל גיל 13 הוא כבר לא יכול לקבל את הנקודות, למה? אני לא יודע אם זה בגלל שיש לו בר מצווה או לא, אני לא רוצה להיכנס למקומות האלה ואנחנו לא נכנסים, כדי לא להביך. אבל יש פה מצב שילד בגיל 13, מי כמוך יודע, ילד במסגרת אתה משלם עליו יותר, ילד בגיל 13 ו-14 אתה משלם עליו יותר. יש ילדים עכשיו אחרי הקורונה שהם נמצאים במשבר טיפולי.
תשמע, מצד אחד אתה בא, אתה שאתה חבר בממשלה הזאת, אתם רוצים לעשות משהו ליוקר המחיה, לבוא ולסייע, אז אתה אומר לא, רק ילדים מגיל שש עד 12, לילד בגיל 13 אין יוקר מחיה? יוקר המחיה שלו יותר גדול. אני אומר, בוא תעשה את זה עד גיל 18, זה דבר שהוא ראוי, עוד קצת מאמץ.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל אני מבין מה שאתה אומר והרעיון הוא שזה עניין של חלוקה. שוב, אני לא מחנך אותך, אני מסביר, זה עניין של חלוקה. יש לך דבר מסוים שאתה רוצה לחלק ואז אתה מסתכל, אתה אומר אם יש נניח משפחות שהילדים שלהם כבר עברו את גיל 12 ואז הם בגיל 13, כל המחקרים מראים שאלה משפחות שהן יותר מבוססות ולכן אתה כשאתה רוצה לסייע למשפחה שנניח יש ילדים בני שש, 12 ו-15, אז מן הסתם אותן שתי נקודות יחולו גם על הילדים הקטנים.
אבל כשאתה לוקח משפחה שהילדים שלהם כבר יותר גדולים ואף אחד לא נכנס למסגרת של שש עד 12, אז המסקנה היא, שהיא נובעת מהסטטיסטיקה, אני לא חלילה רוצה לפגוע במשפחה ספציפית, שרוב המשפחות האלה הן כבר מבוססות יותר מאשר המשפחות שיש להם ילדים, שאתה משלם על המעון, אתה משלם על החוגים, אתה משלם עד גיל 12. זה הרעיון. אתה לא יכול לתת לכולם, כי אתה צריך לחלק, מצד שני הסברתי לך את ההיגיון בנקודות האלה.
אגב, אנחנו במדינת ישראל יש לנו, ברוך ה', משפחות עם הרבה ילדים, אז תמיד ההבדלים האלה נופלים על כל מיני ילדים שגם אם יש לך ילד בן 15-14 עדיין יש לך ילד שהוא עדיין נופל בין שש ל-12. הבנת? בטח במגזר שלכם, יש את כל הגילאים שם, נכון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ולכן זה רק מוכיח שאני לא נלחם דווקא בשביל המגזר שלי, אני נלחם בשביל כולם. ולכן אני רוצה להגיד לך שמה שאתה אמרת, האוצר בכלל לא במקום הזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מאוד שמח, רק ספרתם את האצבעות לפני זה, זו הבעיה הגדולה, אבל לא חשוב, זה חלק מהדמוקרטיה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה להסביר. אי אפשר להשאיר את כל הכוח ביד שר אחד. שר הכלכלה הרי הוא בסופו של דבר - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מדבר כמו מרב מיכאלי, הוא, היא, מה זה משנה? אז לכן אני אומר ששרת הכלכלה הוא לא יכול, יש לו גם סמכויות בכל הנושא של עבודה. תמיד הם ביחד מסתדרים ויש ביניהם הרבה דברים משותפים וממשק, אז תעשה במקום שר האוצר בנושא הזה יבוא שר הכלכלה, או שרת הכלכלה, או שר הכלכלה, שר/שרה, זה לא משנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה משהו חדש. אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, לעשות עוד מאמץ ולהגיע לא לפשרה, באמת למה שביקשנו להגיע, לגיל 21, לא בהוראת שעה אלא בהוראת קבע. זה דבר שיכול לעזור באמת להרבה אנשים שנכנסים בפנים, בלי להסתכל על אדם כזה או אחר, אלא כולם, כל מי שבגיל 21 יכול ליהנות מזה, גם אלה שהשתחררו כעת מהצבא בגיל 21 יכולים ליהנות מזה, גם ערבים יכולים ליהנות מזה, גם חרדים יכולים ליהנות, עולים חדשים. כולם, כל האוכלוסייה, יכולים ליהנות מהדבר הזה של גיל 21 ולכן זה טוב שזה יהיה בגיל 21 לא בהוראת שעה.
לגבי הסיפור של הנומרטור, אמר הרב גפני, הוא קבע את הנומרטור, הוא מצר על זה והנומרטור שלו אומר שהנומרטור כרגע לא במקום הנכון. לכן הוא אומר, הפעם, לא כהוראת שעה, כשיגיע תעשו את זה כהוראת קבע. גם ככה בשנת תקציב, אני לא יודע אם תזכו להעביר את התקציב הזה, אנחנו מקווים שבעזרת ה' אנחנו נזכה להעביר אותו ולכן אני אומר, גם אם אתם מסכימים לזה והאוצר מסכים להכניס את זה בתקציב הבא, ככה אתם אומרים, אם הוא מסכים לזה, כמו שהוא הסכים אז, הבעיה שהוא עלול לברוח לנו עוד פעם, לכן אני מבקש שזה יהיה בהוראת קבע, זה יחייב אותו להכניס לפעם הבאה.
אנא ממך, אדוני היושב ראש, קבל את בקשתנו, בקשה למען אזרחי ישראל, וכן תעשה את הכול ותצביע בעד ההסתייגות הזאת על מנת שנצליח להביא את גיל 21.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני הייתי מאוד מאוד קשוב לבקשות שלכם ולכן במשך שבוע שלם ניהלנו דיונים על הנושא הזה מול משרד האוצר ובסופו של דבר סיכמנו שהורדת גיל הזכאות למענק עבודה תרד לגיל 21 כהוראת שעה מכמה סיבות, אחת מהן זה נומרטור, יש גם סיבות נוספות, שכל החוק הזה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מרגיש שאתה באמת רוצה לעזור עוד ולכן אנחנו נצא להתייעצות סיעתית כדי שתעשה עוד מאמץ.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אין ספק שמדובר באחד הנושאים החשובים בחוק הזה, הסתייגות חשובה ביותר, כך חושבים גם עמיתיי לאופוזיציה, ינון אזולאי ומשה גפני, אסור להחריג ולמנוע מצעירים בני 18 לזכות במענק.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
ועכשיו קיבלתי לפחות חמש תגובות, אנשים רואים את השידור והם לא מבינים למה מצביעים נגדם, למה לא מאפשרים להם להיות כמו אלה בגיל 23 או 26. הם גברים ונשים שעובדים בגיל 18. יש סטודנטים שעובדים, יש צעירים שיוצאים לשוק העבודה, ולכן לא מספיק נקודת הזינוק הנחותה של הצעירים הערביים פוגעים בהם עוד פעם? אני מבקש להצביע.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני ראיתי כל מה שקרה שם בפינה, ראיתי הכול. מישהו העיר לבני והוא הצביע יחד איתי, אחר כך אמרו לא לא לא ואז הוא שינה את ההצבעה שלו. השאלה אם זה מותר מבחינה חוקית.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
מותר, היושב ראש קבע שזה מותר. אז הצעירים הערביים בגיל 18 יישארו ללא מענק עבודה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רוויזיה. אגב, רק שנייה, בסעיף 2(1)(ד), מה שאמרנו עכשיו, זה יתווסף ללא ריבית והצמדה, זה נכנס בחוק, לא?
שלומית ארליך
¶
זה נכנס. את 58 כבר הקראנו קודם. בסעיף 2(1)(ו)(1)(א), המילים 'לרבות מי שלא היה זכאי לדמי אבטלה כאמור בעד מלוא אותה תקופה רק בשל הוראות סעיף 172 לחוק האמור' יימחקו.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 2 יתווסף סעיף קטן (ז), 'את תשלום המקדמה על מענק 2022 ניתן יהיה להעביר דרך מערך השכר בדיווח אצל המעביד'.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה בעצם מה שאנחנו כל הזמן אומרים, על מנת להגיע ל-100%, כמה שיותר קרוב ל-100%, אני לא יודע אם פעם נצליח להגיע ל-100%, אבל 70% זה דבר שהוא לא נכון, 40% בחברה הערבית זה דבר שהוא הזוי. זה פשוט לקחת ולהגיד להם: אנחנו לא רוצים שתנצלו את הזכויות שמגיעות לכם.
אנחנו פה מביאים אפשרות שזה ידווח דרך מערך השכר, שהמעביד יודע, תגישו את זה כדיווח, תעשו את זה, זה יהיה יותר מהר ויותר יעיל. אומר היושב ראש, אלכס קושניר, שהוא במשא ומתן מתקדם מאוד עם הביטוח הלאומי - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
על הדרך יש גם את הביטוח הלאומי מהצד השני, ואנחנו גם מהצד השני. אתם רשות המסים, משרד האוצר, הכול בסדר. אנחנו סך הכול מבקשים להקל עליך, שלא תצטרך לשרוף עוד כמה ימים, אני אומר לך עוד חודשים. אני אומר לך ובשורה אחת פותר לך את הבעיה, שלא תצטרך לשרוף זמן והיומן שלך עמוס גם ככה. בוא, יש פה אפשרות לנצל, הזמן שלך חשוב. אתה מוכן לקבל את זה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, יש פה הצעה על השולחן. חצי שעה הפסקה תמורת 1,000 הסתייגויות.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:31 ונתחדשה בשעה 14:36.)
שלומית ארליך
¶
תחילתו של סעיף 1 לחוק זה ביום 1 בינואר יהיה כך שביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021).
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
החוק קובע שמתחת לגיל 55 חייב להיות הורה עם ילדים, אז מעל 55 אפשר להיות ללא ילדים. אני חושב שהסעיף הזה לא צודק, יכול להיות גבר עובד בן 45 ואין לו ילדים, למה לשלול ממנו את המענק? אני חושב שהדברים ברורים. ינון, אתה תומך?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני רוצה נימוק ל-20 הסתייגויות שהוא מוריד כי אני לא מוריד אותן, אני גם הצטרפתי.
שלומית ארליך
¶
לא נחתי, עבדתי עבודה פחות קשה מפה, ממך. אני רוצה לדעת, אדוני יושב הראש, איפה נמצאים כל חברי הוועדה שרוממות החלשים והסיוע והמאבק ביוקר המחיה בגרונם, איפה אימאן ח'טיב יאסין? טיבי, איפה אימאן ח'טיב יאסין? איפה נעמה לזימי? היא נאבקה עד כלות כוחותיה כאן, כמעט היינו צריכים לתת לה כוס מים שלא יקרה כלום ועכשיו היא מפקירה את השטח לליברמן וחותמת הגומי שלו כאן בוועדה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
שלמה, אני מציע לך לבדוק מה הסיבות שגם אימאן וגם נעמה לא נמצאות, ואחר כך תדבר. באמת, עזוב. אמיתי. תבדוק, אני אומר לך.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
וגם אם נעמה באופן ספציפי לא יכולה לבוא היא יכולה לשלוח את רם שפע, וגם אם אימאן ח'טיב יאסין לא יכולה לבוא היא יכולה לשלוח את מנסור עבאס, את ווליד טאהא, לא חסר.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לפחות פינדרוס לא יתקוף אותי עכשיו אחרי נסיעה משותפת להונגריה, נכון, יצחק?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
דרך אגב, שם הגעתי עם כל החברים, אלכס, שכל החוקים בנושא כשרות וגיור, הכול זה לזכאי חוק השבות, לא ליהודים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כמו שאמרתי, הייתי עם יבגני וולדימיר, אני לא מזכיר עוד אחת שהייתה שם כי אני לא יודע מה העמדה שלה, אני לא חושב שהיא יודעת מה העמדה שלה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אנחנו צריכים להתחיל להגדיר מחדש, הסיכום שלי היה כשעצרנו בתחנת דלק ושאל אותי חבר כנסת מסוים למה אנחנו מחפשים כשרות מסוימת, אמרתי שזה לא נוגע לזכאי חוק השבות, זה נוגע רק ליהודים. זכאי חוק השבות מחוץ למשחק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ברמה העקרונית, כשזה הוגש למליאה, היה ויכוח לאן זה יעבור, זה הגיע לוועדת כספים, היה מי שצעק שזה ועדת חוקה. כלומר יש מי שהאמין שהחוק הזה היה יכול להגיע לוועדת חוקה, שיושב שם הרפורמי. לכן בוועדת כספים בסופו של דבר החליטו להעביר את החוק הזה לוועדת כספים. הנושא של ועדת חוקה, שזה יעבור שם, החוק הזה, ועל כן יש לו כוח מסוים שהוא יכול להפר כל הסכם שיש, הוא יכול להגיע לכותל ולהיכנס לשם עם ספר תורה ולעשות שם פרובוקציות. אני אומר לך שאנחנו לא ניתן לדבר הזה שיקרה, ולכן אני מבקש אם אפשר להצביע.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני רואה שקשה, אולי בגלל שאין תקציב, אולי בגלל שאין מספיק כסף, לא יודע מה - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בקופת המדינה, ליברמן שומר את זה לדברים אחרים. אבל אני רוצה להציע הצעה אחרת שתשמור על תקציב סגור ותשפר בהרבה, תצמצם בהרבה את הפער בין מה שמקבל העשירון העליון לבין מה שמקבל זוג הורים שעובדים בשכר מינימום עם שני ילדים. ההצעה שלי היא כזאת, הרי בשביל התוספת למענק עבודה מוקצים כרגע 500 מיליון שקל, נכון?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כרגע זה 500 מיליון כשבממוצע יקבלו זוג הורים כאלה 3,200 שקל. זה מה שנתנו במשרד האוצר. אם אנחנו מכפילים את הממוצע הזה, נותנים תוספת כפולה, לא של 40%, של 80%, אתה מגיע ל-6,400 שקל שיקבל זוג כזה בממוצע ואתה צריך תקציב לזה של מיליארד. בעצם חסר לך 500 מיליון. בוא ניקח את ה-500 מיליון האלה מתוך השני מיליארד. במקום לתת נקודת זיכוי מלאה על כל ילד תן 0.75 נקודת זיכוי, ואז לא יקבלו 10,700, יקבלו 8,000 שקל בשנה.
תצמצם קצת את הפער, אבל אל תוסיף תקציב. אני חושב שתהיה הסכמה בעניין הזה, להוריד קצת, רבע מההטבה שניתנת בנקודת זיכוי, לי ולך וגם למי שלא צריך, ותכפיל את המענק לאזרחים. אם תסכים ללכת על דבר כזה, אדוני, תיקח זמן, אפשר לדון בזה, אני חושב שאנחנו נסיר את הכול, אני יכול לשכנע אותם.
שלומית ארליך
¶
אני מדלגת ל-50 כי כל היתר היו. מטרת החוק, מדובר בהחלטה שרירותית שלא להעניק את הטבת המס למשפחה עם ילדים בגילאים מתקדמים, גידול נערים ונערות מונה בתוכו הוצאות נלוות רבות שהולכות ומתייקרות.
שלומית ארליך
¶
אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'הרחבת ההטבות של נקודות זיכוי עבור קבוצות הורים לילדים בגילאי 12 עד 18, שכאמור לא נכללו בתכנית הכלכלית, הייתה עוזרת יותר'.
שלומית ארליך
¶
אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'לתכנית מטרה ממוקדת, להעניק הקלות למשפחות עובדות ולמנוע אותן ממשפחות חרדיות שבהן ההורים לא עובדים'.
שלומית ארליך
¶
56 כבר הצבענו. אנחנו ב-57. בסעיף 1(1)(ג)(1), במקום 'נקודת זיכוי אחת נוספת' יבוא 'שתי נקודות נוספות'.
שלומית ארליך
¶
זאת סדרה, אז אני קופצת ל-59, במקום 'נקודת זיכוי אחת נוספת' יבוא 'שלוש נקודות נוספות'.
שלומית ארליך
¶
90 כבר היה, 91 היה, אז 92, בסעיף 1(2)(א), במקום 'נקודת זיכוי אחת נוספת' יבוא 'שתי נקודות נוספות'.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מבקש לקרוא ליבגני בשמו הפונקציונלי היום, יבגני ממלא מקום נעמה לזימי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
שדולות, סגן יושב ראש הכנסת, יושב ראש הסיעה, תגיד הכול, ואז בסוף ממלא מקום של נעמה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אנחנו דיברנו על זה פה שההוצאות על הילדים הגדולים, הם לא הצליחו לענות פה אף תשובה עניינית מאיפה הם לקחו את המספר 13. גם הטיעון הכלכלי הוא טיעון שלא תופס אחרי המס שהיה בינואר-פברואר, אני לא מצליח להבין למה מתעקשים על זה. הרי לא הביאו פה שום טיעון מקצועי ותשובה מקצועית איפה הם נתקעו ב-13 ולא ב-19 או לא ב-18. הם לא הביאו פה תשובה. חיכינו יומיים לתשובה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, אבל חיכינו יומיים לתשובה, לא הביאו אף תשובה אינטליגנטית מה ההבדל בין ההוצאות האלה להוצאות האלה. כל מיני גיבובים. אני לא מבין למה הקואליציה לא מקבלת את התשובה, עזוב את האופוזיציה.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'יש להגדיל את נקודת הזיכוי לאם ולאב גם עבור ילדיהם עד גיל חמש'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1 במקום 'בתקופה' יבוא 'חלק מההטבות לא יינתנו לחלשים ביותר והן זמניות ל-2022 בלבד'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'בתקופה' יבוא 'קיפוח האבות הגרושים משתרע גם על נושא נקודות הזיכוי במס הכנסה'.
תמר בנתורה
¶
131, בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'מה החוכמה בחוק זה כאשר הכנסת ההורים היא גבוהה בהרבה מעל הממוצע של השכר במשק, שוב פעם עוזרים לעשירים איך להרוויח עוד'.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זו בעצם הסתייגות ששוב, טיבי, מסכמת את הבעייתיות המשמעותית ביותר בחוק הזה, בתכנית הזו, שעליה חבר הכנסת בליאק אמר שאנחנו מעכבים תכנית כל כך נהדרת ומקסימה בלי לגלות מי באמת המוטבים העיקריים מהתכנית. המוטבים העיקריים מהתכנית, כמו שקיבלנו נתונים ממשרד האוצר, אלו העשירון השמיני, התשיעי והעשירי. מיליארד ו-600 מיליון שקל מתוך התכנית - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, 700 זה העשירון העליון. מיליארד ו-200 זה העשירון התשיעי והעשירי, ומיליארד ו-600 זה העשירון השמיני, התשיעי והעשירי. לכן בהקשר למה שאמרתי קודם, הגשתי הסתייגות כזו, שמתאימה את התכנית שלוקחת קצת מהעשירים ונותנת יותר למענקי העבודה, מכפילה את התוספת. אני אשמח שלא נצביע עליה עד שנוכל לראות אולי מגיעים להסכמה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני רק אומר שאם יש על מה לדבר אז אנחנו פשוט נמשוך את הכול, אנחנו מסכימים על זה. שכנעתי את ינון בנושא הזה.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'בעבור רוב העובדים בשכר נמוך וגם בשביל רבים בשכר בינוני לתוספת נקודת זיכוי אין משמעות'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'חתימת שר האוצר על הצו להפחתת מכסים על פירות וירקות הייתה הצעד היחיד שהצליח להוציא לפועל במסגרת הניסיון להפחתת יוקר המחיה, וגם זה דרש תרגיל פוליטי לשותפיו שלא יכלו למנוע את המהלך בשל פגרת החורף'.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היה פה ניצול ציני, מביאים לך מצד אחד חוק של מענק עבודה, מביאים אותו לוועדת הכספים לאחר שהעברנו אותו במליאה, תוך כדי השר רוצה לנצל את הכוח שלו ומוציא צו על הפחתת מכסים על פירות וירקות תוך כדי רמיסה של החקלאים.
אני לא רוצה להתערב בבעיות שיש לכם בקואליציה, כי זה לא היה בהבנות, לא עם כחול לבן, לא עם מפלגת העבודה, לא עם מרצ, או שיכול להיות שזה חלק מההבנות שהם לא יהיו פה היום, לא מרצ, אלא כחול לבן ומפלגת העבודה, אבל לצערי מה שקרה, ההורדה על המכסים, אגב, אנחנו עדיין לא רואים ירידה במחירים, אנחנו בטח גם לא נראה אותה, במיוחד לא בזמן הקרוב, כי אנחנו יודעים מה זה כשמביאים פירות וירקות מחו"ל בשנת שמיטה, אנחנו יודעים מה זה, זה רק מעלה את המחיר והוא לא מוריד את המחיר, אבל יחד עם זאת הפגיעה בחקלאים בארץ היא בצורה כואבת מאוד, הם לא מקבלים את מה שמגיע להם. היה ניצול ציני של פגרת החורף על מנת להביא את זה בלי דיון, להעביר את זה, ולכן אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות הזאת.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'בתקופה' יבוא 'אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף המס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת'.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה מכיר את זה, שהיא תוכל להעביר את נקודות הזיכוי שלה, כשהיא ילדה באמצע שנת המס? שהיא תוכל להעביר את נקודת הזיכוי שלה לשנה הבאה. זה לא נמצא פה.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'קיפוח האבות הגרושים משתרע גם על נושא נקודות הזיכוי במס הכנסה'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'בתקופה' יבוא 'בעבור רוב העובדים בשכר נמוך וגם בשביל רבים בשכר בינוני לתוספת נקודת הזיכוי אין משמעות'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'בתקופה' יבוא 'למה לא לחשוב חכם ולעזור בנקודות זיכוי ולא משנה אם יש ילדים או אין ילדים, לאנשים שהשכר שלהם נמוך מן השכר הממוצע במשק'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'בתקופה' יבוא 'מה החוכמה בחוק זה כאשר הכנסת ההורים היא גבוהה והרבה מעל הממוצע של השכר במשק. שוב פעם עוזרים לעשירים איך להרוויח עוד'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'חלק מההטבות לא יינתנו לחלשים ביותר והן זמניות ל-2022'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף אחד, במקום 'בתקופה' יבוא 'הרחבת ההטבה של נקודות זיכוי עבור קבוצת ההורים לילדים בגילאי 12 עד 18, שכאמור לא נכללו בתכנית הכלכלית, הייתה עוזרת הרבה יותר'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'למה לא לחשוב חכם ולעזור בנקודות זיכוי ולא משנה אם יש ילדים או אין ילדים'.
תמר בנתורה
¶
כן, אז אני מדלגת על 142. אני ב-143. בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'שר האוצר מחלק צ'קים בלי כיסוי'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'בתקופה' יבוא 'מי שצריך עזרה לאור ההתייקרות זה אנשים שמרוויחים מעט ומשלמים מס הכנסה, לא אנשי הייטק או בעלי שכר שהם הרבה מעל הממוצע'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'ישראל' יבוא 'הורדת המכסים על מוצרי חקלאות שונים, לרבות ירקות ופירות, ראויה שתבוצע לאחר השוואת התנאים למגדל ולחקלאי הישראלי עם החקלאי האירופאי והאמריקאי'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום המילה 'ישראל' יבוא 'עבור מי שכבר מקבל מספיק נקודות זיכוי כדי לא לשלם מס לתוספת אין משמעות'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'ישראל' יבוא 'אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף המס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת'.
תמר בנתורה
¶
אני ב-152. בסעיף 1, במקום 'ישראל' יבוא 'חתימת שר האוצר על הצו להפחתת מכסים על פירות וירקות הייתה הצעד היחיד שהוא הצליח להוציא לפועל במסגרת הניסיון להפחתת יוקר המחיה, וגם זה דרש תרגיל פוליטי לשותפיו שלא יכלו למנוע את המהלך בשל פגרת החורף'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'ישראל', יבוא 'לתכנית הזאת יש מטרה ממוקדת ומוצהרת, להעניק הקלות למשפחות עובדות בלבד ומנגד למנוע אותן ממשפחות חרדיות שבהן ההורים לא עובדים'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'ישראל' יבוא 'יש להגדיל נקודות הזיכוי לאם ולאב גם עבור ילדיהם עד גיל חמש'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'ישראל' יבוא 'הרחבת ההטבה של נקודות הזיכוי עבור קבוצת ההורים בגילאי 12 עד 18, שכאמור לא נכללו בתכנית הכלכלית, הייתה עוזרת הרבה יותר'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'ישראל' יבוא 'עבור מי שכבר מקבל מספיק נקודות זיכוי כדי לא לשלם מס לתוספת אין משמעות'.
תמר בנתורה
¶
אוקיי. בסעיף 1, אחרי המילה 'ישראל' יבוא 'במקרים השכיחים כיום בהם מתקיימת משמורת משותפת המדינה אינה מוכנה לפצל את נקודות הזיכוי בין ההורים'.
תמר בנתורה
¶
אני ב-164. בסעיף 1, במקום 'ישראל' יבוא 'אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף המס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'ישראל' יבוא 'במקרים השכיחים כיום בהם מתקיימת משמורת משותפת המדינה אינה מוכנה לפצל את נקודת הזיכוי בין ההורים'.
תמר בנתורה
¶
אוקיי. אז אני ב-171. בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'חתימת שר האוצר על הצו להפחתת מכסים על פירות וירקות - - -
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'קיפוח האבות הגרושים משתרע גם על נושא נקודות הזיכוי במס הכנסה'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'חלק מההטבות לא יינתנו לחלשים ביותר והן זמניות ל-2022 בלבד'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'אישה שתלד בשנת 2022 ולא תגיע לסף המס בשנת הלידה תוכל להעביר את תוספת נקודת הזיכוי האחת לשנת המס העוקבת'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'מי שצריך עזרה לאור ההתייקרות אלה אנשים שמרוויחים מעט ומשלמים מס הכנסה - - -
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'למה לא לחשוב חכם ולעזור בנקודות זיכוי ולא משנה אם יש ילדים או אין ילדים לאנשים שהשכר שלהם נמוך מן השכר הממוצע במשק'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'מה החוכמה בחוק זה כאשר הכנסת ההורים היא גבוהה בהרבה מעל הממוצע של השכר במשק. שוב פעם עוזרים לעשירים איך להרוויח עוד'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'מה החוכמה בחוק זה כאשר הכנסת ההורים היא גבוהה בהרבה מעל הממוצע של השכר במשק, שוב פעם עוזרים לעשירים איך להרוויח עוד'.
תמר בנתורה
¶
זה היה. סליחה. בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'בעבור רוב העובדים בשכר נמוך וגם בשביל רבים בשכר בינוני לתוספת נקודות הזיכוי אין משמעות'.
תמר בנתורה
¶
בסדר. אז אני ב-183. בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'הורדת המכסים על מוצרי חקלאות שונים, לרבות פירות וירקות, ראויה שתבוצע לאחר השוואת התנאים למגדל ולחקלאי הישראליים עם החקלאי האירופאי והאמריקאי'.
תמר בנתורה
¶
אז אני ב-185, בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'הרחבת ההטבה של נקודות זיכוי עבור קבוצת ההורים לילדים בגילאי 12 עד 18, שכאמור לא נכללו בתכנית הכלכלית, הייתה עוזרת הרבה יותר'.
תמר בנתורה
¶
186, בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'נראה שהחוק הזה הינו פופוליזם עלוב בלי הרבה מחשבה'.
תמר בנתורה
¶
189, בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'חלק מההטבות לא יינתנו לחלשים ביותר והן זמניות ל-2022 בלבד'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'במקרים השכיחים כיום בהם מתקיימת משמורת משותפת המדינה אינה מוכנה לפצל את נקודת הזיכוי בין ההורים'.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
פשוט כולנו עבדנו על ההסתייגויות, כל אחד הגיש את שלו, יצא שיש כמה אותו דבר, מה לעשות?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
יש בעיה באופוזיציה, אלה מפלגות שקצת מסכימות וזהות, בניגוד לקואליציה שאין דברים שהם מסכימים עליהם.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'יש להגדיל את נקודות הזיכוי לאם ולאב גם עבור ילדיהם עד גיל חמש'.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
הערה לסדר, אדוני היושב ראש. הנושא שהעלה חבר הכנסת קרעי, וינון אזולאי ואני, כנציגי אופוזיציה, מה ששלמה העלה כאן והעלה גם בנימוק, וגם ינון, אנחנו אומרים שבמקום לתת נקודת זיכוי אחת לילד, אפשר לתת 0.75, זה חוסך 500 מיליון שקל וכך אפשר להגדיל את המענק.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
זו הכפלה וזה פעם אחת מענק שנתי. אם אדוני יסכים להצעה הזאת אפשר לדבר על צמצום משמעותי בהסתייגויות, משמעותי מאוד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
דיברנו על זה בהפסקה ויש כאן סבירות שאנחנו נייצר תמריץ שלילי לאנשים להרוויח יותר, בגלל שברגע שמענק העבודה שלך הוא מאוד מאוד גבוה אתה מייצר תמריץ שלילי להרוויח.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ואז אנשים יתחילו לצמצם את המשרות. לכן, עוד פעם, מה ששלמה אמר, יש בזה היגיון, רק צריך לבדוק את זה קצת יותר לעומק. על פניו נראה לי שאנחנו מייצרים פה, רוצים טוב ועושים רע.
תמר בנתורה
¶
אני ב-204. בסעיף 1, בסופו יבוא 'חלק מההטבות לא יינתנו לחלשים ביותר והן זמניות ל-2022 בלבד'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'הזכאי' יבוא 'שר האוצר הקציב את התכנית לשנה אחת רק כדי לגרוף הישג בבחירות'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'הזכאי' יבוא 'שר האוצר הקציב את התכנית לשנה אחת רק כדי לגרוף הישג בבחירות.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'לנקודות' יבוא 'למה לא לחשוב חכם ולעזור בנקודות זיכוי ולא משנה אם יש ילדים או אין ילדים לאנשים שהשכר שלהם נמוך מן השכר הממוצע במשק'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, במקום 'לנקודות' יבוא 'הרחבת ההטבה של נקודות זיכוי עבור קבוצות הורים לילדים בגיל 12 עד 18 שכאמור לא נכללו בתכנית הכלכלית הייתה עוזרת הרבה יותר'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1, אחרי המילה 'לנקודות' יבוא 'הרחבת ההטבה של נקודות זיכוי עבור קבוצת ההורים לילדים בגילאי 12 עד 18, שכאמור לא נכללו בתכנית הכלכלית הייתה עוזרת הרבה יותר'.
תמר בנתורה
¶
בסעיף 1 להצעת החוק במקום 'לנקודות' יבוא 'שר האוצר הקציב את התכנית לשנה אחת רק כדי לגרוף הישג בבחירות'.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בגלל שאני רוצה לעשות סדר אני אקפוץ ל-2,600 ואחר כך אנחנו נחזור, בסדר? יש פה איזה שהיא בעיה ותוך כדי אני אבקש שיעשו לי סדר בזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו נחזור. אם אתם רואים משהו, כמובן שאני מקבל את מה שאתם אומרים, יש פה איזה שהיא בעיה.
תמר בנתורה
¶
אחרי המילה 'נקודה' יבוא 'במקרים השכיחים בהם מתקיימת משמורת משותפת והמדינה אינה מוכנה לפצל נקודות זיכוי'.
תמר בנתורה
¶
אחרי 'נקודה' יבוא 'אישה שתלד ב-2022 ולא תגיע לסף המס תוכל להעביר את נקודת הזיכוי לשנת המס העוקבת'.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
פתרון לתמריץ השלילי שאתה אומר שיהיה. אמרנו, במקום להכפיל את המענק מ-40% ל-80% תעלה אותו ל-60% ואת ה-20% הנוספים, את ה-250 מיליון, תפתח מדרגה נוספת, שישתלם להרוויח יותר שכר. אם היום המדרגה הגבוהה היא נגיד 6,349, משם אתה לא מקבל מענק, אתה גם לא מקבל נקודות זיכוי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תבדוק את זה. תעשה הפסקה, תבדוק את זה. אתה יודע מה? בוא תשמע. קח חצי שעה הפסקה, אנחנו נמשוך הסתייגויות שאתה חושב לעשות בחצי שעה הזו, לא יעלה לך כלום, דקה לא יעלה לך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, אני אומר לך שאני בכל מקרה צריך לבדוק ובשביל זה אני צריך לתפוס אנשים שכרגע לא עונים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוא נעשה ככה, יש לך גם ככה לעשות סדר בהסתייגויות, כל הזמן זה חוזר על עצמו, ב-2,608 הצבענו עליה לפחות ארבע פעמים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, הכול בסעיף 1. אנחנו ב-2,600 ועדיין בסעיף 1. אנחנו נעשה ככה, אנחנו נסיים להיום את דיוני הוועדה, אתם תעשו סדר והדבר היחיד שאני מבקש זה לא למשוך הסתייגויות, אלא מעבר למה שיש פה לא להוסיף. תעשו סדר במה שיש, מה שיישאר יישאר ואת הדיון הבא אנחנו נקבע כנראה ליום שני הבא, כי ביום רביעי כבר לא נוכל לבצע את הדיון, ועד אז אנחנו נבדוק את כל מה שצריך לבדוק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו במגמה, אני אומר לך לפרוטוקול, להעביר את זה בדקות ספורות. אתה תעשה את המאמץ אצלך, אנחנו נעשה את המאמץ אצלנו, אני מאמין שאפשר להגיע להבנות טובות.