פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
09/05/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, ח' באייר התשפ"ב (09 במאי 2022), שעה 10:05

מענים לילדים שמגיעים מאוקראינה

חברי הוועדה: מיכל שיר סגמן – היו"ר
מופיד מרעי
עלי סלאלחה

ולדימיר בליאק

פרופ' זהר מור - סגן רופא מחוזי, משרד הבריאות

ד"ר הדר אלעד - ראש אגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

טירה גליונויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אריאל וייס - מדריך מרכז ארצי חינוך חברתי, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אילן ברוש - מנהל אגף חירום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

הילה טנא-גלעד - עו"ד, ראש אשכול זכויות אדם, משרד המשפטים

אביטל בגין - עו"ד, ממונה ארצית מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי

מוריה רבינוביץ' - חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נעם וילדר - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד

ד"ר שני בר טוביה - מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

עדי וולס - מנהלת שירות הרווחה, חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

ברהן מלדה - מרכז טיפול פסיכו-סוציאלי בעולי אתיופיה, חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

יואל ליפוצבקי - מנהל, רשות האוכלוסין

ד"ר מאיה אלעזר - נציגת האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, ההסתדרות הרפואית בישראל

יערה שילה - מומחית בגיל הרך, מכללת אפרתה

תמי סלע

תמי ברנע

הדס עזר, חבר תרגומים
מענים לילדים שמגיעים מאוקראינה

בוקר טוב. אנחנו נתחיל את דיון הוועדה הבוקר. היום ה-9 במאי 2022, ח' באייר התשפ"ב. הנושא היום הוא המענים לילדים שמגיעים מאוקראינה. תודה רבה לכל המשתתפים, יפה שהצלחתם להגיע בזמן עם הפקקים של הבוקר. אנחנו נפתח בסקירה של משרד העלייה והקליטה. אני רק מבקשת מכל מי שמדבר לומר את שמו ואת תפקידו עבור הפרוטוקול. בוקר טוב לחבר הכנסת מופיד מרעי.

אני מנהלת שירות הרווחה חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה. שלום וברכה, אז אני מנהלת את אגף הרווחה במשרד הקליטה. אני נכנסתי לפני שלושה ימים, אז ברהן יציג את המענים. כמובן שאני כאן לכל תוספת. ברהן אתה יכול לפתוח.

בוקר טוב. אני עובד סוציאלי ואני אנסה להציג קצת את המצב של העולים שהגיעו מה-24 בפברואר. אז ככה, קודם כל, העלייה מאוקראינה היא מוגדרת כעליית חירום, וככזו המשרד נערך וקלט אותם במגוון אפשרויות. את חלק מהעולים קלטנו בבתי מלונות, שנשכרו ושהו שם כל אחד בפרקי זמן שונים - - -

בוא נתחיל רגע מכמויות, תן לנו מספרים. על כמה ילדים אנחנו מדברים שמוגדרים כעולים?

אוקיי. מספר הילדים בין אפס לשבע עשרה. רק אוקראינה? או כולל ברוסיה גם?

אנחנו מדברים על אוקראינה כרגע, זה הדיון.

אוקיי. אלפיים מאתיים ארבעים ילדים הגיעו מ-24 עד ה-1 במאי.

אוקיי.

כמו התחלתי להגיד, המשרד נערך וקלט אותם, את חלקם הגדול בבתי מלון לשהות זמנית וחלקם נקלטו ישירות ברשויות עם חלק אצל משפחה, שכירות זמנית או דירת קלט שהרשויות - - -

יש לך את הפילוח כמה בבתי מלון, כמה בדירות זמניות?

שנייה אחת, סליחה.

הבנו שיש דבר כזה גם של דיור שמנדבים אותו? משהו כזה, איזה שהוא מונח כזה, לא כל כך ברור.

דירות קלט זה כאלה דירות שהרשויות העמידו והעולים נכנסו. בראשית הקליטה היו ארבעים ושניים מלונות ולאט לאט זה ירד. היום אנחנו מדברים על עשרים ותשעה מלונות, שבהם יש אלף תשע מאות שלושים וארבעה עולים.

כמה מתוך הילדים נחשבים כתושב חוזר, שבעצם אולי לא זכאי לחלק מההטבות והתנאים של עולה חדש?

אין לי את הפילוח הזה. אני יכול להגיד לגבי העולים מאוקראינה שנקלטו - - -

אז יש לנו עוד שעה וחצי לסוף הדיון, אני אשמח שבמהלך הדיון גם תחזור אלינו על הנושא של תושב חוזר, כי הבנו ששם יש בעיות.

אוקיי, הבנתי.

גם לתושב יש זכויות שהן גם תחת משרד הקליטה.

נכון. עכשיו, אני ככה אדבר על הקליטה של הילדים גם במלונות וגם ברשויות. במלונות עשינו מספר פעולות, בהפעלה של המועדוניות האלה באמצעות תנועות נוער, מורות חיילות שהפעילו אותן. בנוסף לכך, בעצם במלונות כל העולים קיבלו דיור זמני, כפי שאמרתי, עם עזרה של שלוש ארוחות ביום,

זה גם היום או מה שהיה בהתחלה?

גם היום מקבלים שלוש ארוחות ביום, ואם כי המספר, כמו שאמרתי, הולך וקטן מכמעט ארבעת אלפים שהיו בזמן נתון. היום נמצאים כאלף תשע מאות, אלף תשע מאות עשרים וארבעה, ליתר דיוק.

איפה נמצאים האלף תשע מאות עשרים וארבע האלה?

במלונות.

עדיין?

כן.

כלומר, כמה מאות בודדים עברו בעצם מהמלונות.

לא, לא, לא.

אם המספר המלא הוא אלפיים מאתיים ארבעים וכרגע יש אלף תשע מאות עשרים וארבע?

לא, דיברתי על סך הכל העולים שנקלטו, שבינתיים היו במלונות, לא רק על הילדים.

אה, אוקיי.

אוקיי. עכשיו, בנוסף לפעילות הזו אנחנו משתפים פעולה עם משרדי ממשלה שונים, כמו משרד הרווחה, משרד החינוך, רשויות מקומיות, הביטוח הלאומי וכן מהחברה האזרחית. כל זאת, על מנת להגן, אפילו במעט, על מצבם של הילדים ושיוכלו להיקלט בארץ בצורה מיטבית.

כמה זמן הם אמורים להיות במלונות? זאת אומרת, מה היא המטרה? מה היעד של המשרד, שהם יעברו ממלונות לבתים?

בראשית הקליטה היה עד חודש ואחרי זה הצטמצם לשבועיים. מעל השבועיים בעצם הם זכאים לסיוע לשכר דירה. מי שנשאר מעל שבועיים, בעצם יתקזז לו החודש משכר הדירה שהוא אמור לקבל.

מה זה שכר דירה?

שכר דירה, המשרד בעצם מסייע, נותן תקציב על מנת שעולה יוכל לשכור דירה באופן עצמאי בקהילה.

כלומר, המשרד נותן את השכירות החודשית?

כן.

אני יוצאת מנקודת הנחה שההורים שם לא עובדים.

הם לא עובדים. אני יכול להגיד גם שרוב העלייה מאוקראינה בעצם היא של נשים וילדים. על מנת להטיב איתם, הם מוגדרות כחד הוריות. מאחר ובעצם הבעלים או הגברים מגיל שמונה עשרה עד שישים יש להם איסור יציאה מאוקראינה, והם הגיעו אחרי תלאות וטראומות קשות עם הילדים.

אוקיי. אנחנו מנסים להבין כאן תמונה ואני מרגישה שאני צריכה לסחוט מידע, תאר לי כרגע, יש אלפיים מאתיים ארבעים ילדים, מתוכם נשארו עוד כמה מאות, אני מניחה לפי המספר שנתת, עדיין בבתי מלון, מה היעד? מה הצפי? תיכף אני אשאל אותך על עריכה לקליטה חדשה, כי אנחנו עוד עלולים למצוא את עצמנו עם עוד גל כזה, עם ההפצצות באודסה, עוד יכול להיות כאן גל שיהיה מאוד מאוד גדול, יותר גדול אפילו מהגל הנוכחי שעברנו. אבל מה קורה הלאה? איפה הם נמצאים? תאר לי את זה.

תראו, מאחר וגם השכירות הזמנית שהעולים שוכרים - - -

כמה כסף הם מקבלים שכירות זמנית?

לפי משפחה, התקציב הגבוה הוא אלפיים שבע מאות לחודש.

אלפיים שבע מאות שקלים לחודש?

כן.

בלי קשר לכמה אנשים במשפחה? אישה עם ילד, אישה עם שני ילדים, אישה עם ארבעה ילדים, זה אותו דבר?

לא. גובה התקציב הכי נמוך הוא אלפיים שלוש מאות.

והגבוה?

הגבוה אלפיים שבע מאות.

איפה הם שוכרים? אני מניחה שזה לא באזור המרכז.

זה פרוס על כל הארץ. כמו שהתחלתי להגיד, השכירות הזמנית והתנודה של העולים היא מאוד גדולה. גם אם אני אתן עכשיו נתונים לגבי מצב הילדים, איפה הם נמצאים, והם לא בהכרח יישארו שם. לכן, אנחנו כל הזמן בודקים את הנושא, על מנת לראות איפה יושכרו דירות כדיור קבע, באיזו רשות, על מנת שנוכל להתארגן בהתאם ולתת להם את המענים שדרושים לכך.

איפה הם ממוקמים? איפה המסה הגדולה ביותר של העולים?

המסה הגדולה של הילדים היא בנתניה, ירושלים, חיפה, תל אביב, אשדוד, נוף הגליל - - -

טוב לדעת שיש שם שכירות באלפיים שקלים לחודש.

אלה המחירים היום, למען האמת.

בנוסף לשכירות הם מקבלים גם סל קליטה. לא שאני יודע בוודאות את המדיניות, אני מוכן לברר - - -

יש כתובת אחרת במשרד הקליטה שיודע לענות לנו על השאלות?

אני אברר ואני אחזור לוועדה.

מתי? חשוב לנו לדעת מה קורה.

זה דיון על קליטת ילדים מאוקראינה. אנחנו שואלים שאלות שמשרד הקליטה אמור לענות בקלות עליהן, ושלחנו את השאלות מראש. יש מישהו אחר מתוך משרד הקליטה? אני רואה כאן יקטרינה, אני רואה כאן את עדי אצלי ברשימה. האם יש מישהו נוסף ממשרד הקליטה שיודע לענות לנו על השאלות?

כבוד יושבת הראש, גם אני וגם כולן נמצאים באגף שירות הרווחה, ובעיקר אנחנו עסוקים במענים היותר רווחתיים ולא בצד הטכני של גביית גובה השכירות או משהו כזה.

כמה ילדים בעלי מוגבלויות עלו?

אין לי את המספר.

אוקיי. כמה ילדים עולים יתומים עלו?

אבל לכולם יש טראומה, ללא ספק.

אין לי את הנתונים של ילדים יתומים או כאלה שעלו ללא הורים.

אני מאוד מקווה שלמשרד הקליטה יש את הנתונים האלה, כי כרגע פה בוועדה זה נראה רע מאוד. יש כאן חדר שמלא באנשים, בדיון שאמור לברר בדיוק את הדברים האלה. אתה יודע מה, אין טעם, חבל לכולנו כאן על הזמן. תעשה את הבירורים את השאלות, למשרד שלך יש את השאלות כי גם שלחנו אותן מראש.

יש להם, אני יודע שיש להם גם.

כבודה, למי זה נשלח במשרד?

לאיש הקשר של בין הכנסת למשרד הקליטה, גם קיבלנו מענה בכתב.

המענה, שלפחות, לי יש - - -

אני מבינה, אבל תשמע, זה לא רציני וזה מבזבז לנו כאן את הזמן. תחזור אלינו עם שאלות, תברר עם מי שצריך. אי אפשר להמשיך דיון בצורה כזו.

מה התפקיד שלך במשרד העלייה והקליטה?

אני עובד סוציאלי ומרכז את תחום הילדים.

קיבלנו תשובות מיועץ השרה. תשמע, אני מפסיקה כרגע את השיח איתך. ברשותך, תברר מול לשכת השרה מה קורה. אנחנו דורשים, אנחנו לא מבקשים, אנחנו דורשים פה בוועדה מענה לשאלות שלנו, כי כרגע חוץ מגמגום על זה שיש חלק מהילדים בבתי מלון, חלק עברו לדיור, חלק מקבלים אלפיים שקלים בחודש, על מנת למצוא שכירות במרכז הארץ, לא פחות ולא יותר. אפילו לא התחלתי עוד שאלות על איפה הם נקלטו, הלכה למעשה, איפה הם ישנים בלילה, מה הם אוכלים, אילו מענים רגשיים יש להם, איזה בית ספר או גן ילדים הם הולכים אליו ואפילו ברמת חיסון אין לי מה לשאול. אז, אין לי מה כרגע להמשיך את הדיון איתך. תברר את התשובות לשאלות, בבקשה, השאלות נשלחו אליכם מראש. אני אחזור אליך בעוד עשרים דקות. תודה רבה.

משרד הרווחה, אילן ברוש, בבקשה.

קודם כל, שלום לכולם. שלום, חברת הכנסת מיכל ולכל הצוות. אני אגיד לזכותו של משרד הקליטה, שאני כן בפורומים הקבועים איתם, יש להם את הנתונים. השאלות ששאלת יש להם תשובות, ואני מתאר לעצמי - - -

אוי ואבוי אם לא.

מי שנוגע בזה, אז יודע להגיד את ההתייחסות. אז אני ראש אגף החירום של המשרד ואני הפרויקטור למבצע צו השעה של משרד הרווחה מה-17 במרץ. אני מנהל, בשיתוף פעולה עם הג'וינט ועם מד"א. אני לא יודע אם אתם מכירים, אנחנו ככה מתחת לרדאר בהקשר הזה ואני אסביר גם למה. מבצע צו השעה הוא בעצם מבצע - - -

כן, ראיתי. נסעתי לגבולות שם, ראיתי בעיקר את איחוד הצלה, את מד"א פחות.

איחוד הצלה הוא משהו אחר, אבל אני אתייחס אם תרצי גם לזה. צו השעה בעצם מטפל בכל אוכלוסיית נמלטי המלחמה. אנחנו לא קוראים להם פליטים, כי הם לא פליטים. עד היום, מה-24 בפברואר נכנסו לישראל עשרים ותשעה אלף שמונה מאות אנשים, מתוכם תשעה עשר אלף ומאתיים נמלטי מלחמה, שהם בעצם אוכלוסיית היעד שמשרד הרווחה מטפל בה.

ספציפית מאוקראינה?

רק מאוקראינה מה-24 בפברואר עד היום, תשעה עשר אלף ומאתיים נמלטי מלחמה, שבעצם ההגדרה שלהם היא תיירים. הם נמצאים פה על אשרות תייר.

העולים לא כלולים?

לא, לא.

כלומר, הסכום של האלפיים או שלושת אלפים איש? אגב, הנתון שהוא נתן פה הוא לא נכון, כי יש לנו נתון של שלושת אלפים שמונה מאות עולים.

אני אעשה רגע הבחנה, יש עולים חדשים, יש זכאי חוק השבות, חלקם כבר מקבלים את הזכאות בעוטף ובחוץ, ויש כאלה שמגיעים לפה לאשרה אחרונה של נתיב, שהם במסלול ירוק שלGO, NO GO ואחרונים הם מה שבעצם, מה שקוראים להם, פליטים. הם לא פליטים, הם נמלטי מלחמה והם בעצם האוכלוסייה שמשרד הרווחה מטפל בזה, בשיתוף פעולה עם הג'וינט ועם מד"א.

אז כמה נכנסו כנמלטי מלחמה?

תשעה עשר אלף ומאתיים.

בדיוק. עכשיו, אני אדייק לכם את המספרים, מתוכם אלפיים מאה עזבו, לא אושרו. אנחנו היום בבוקר, מהנתון של המוקד, שבע עשרה אלף שש מאות נמלטי מלחמה שוהים בישראל על אשרת תייר, מטופלים באמצעות מוקד צו השעה של משרד הרווחה ומקבלים סל מענים רציף. אני לא אעבור אתכם על כל הפרויקט, אבל בגדול הוא נמצא בשלושה מוקדים, המוקד הראשון בטרנזיט בנתב"ג. הטרנזיט בנתב"ג הוא מרכז קבלת הקהל ממי שיורד מהמטוס. כל מי שיורד והוא זכאי חוק השבות או עולה, הוא הולך לטרמינל אחד. מי שהוא נמלט מלחמה, הוא מגיע לטרמינל שלוש. אז, כאשר הוא יורד בטרמינל שלוש, הוא עובר דרך הטרנזיט, שתי עובדות סוציאליות של המשרד ביחד עם עמותה שנקראת CIMI מסתכלים, נותנים סים לכל אחד, פלייר שכתוב בו את צו מוקד השעה 5130, כמה הסברים. בעצם כל מי שמגיע הוא מראש מצהיר לאן הוא בא, מי המשפחה שמארחת אותו.

חייב?

חייב. זה תנאי הגעה לישראל למי שהוא נמלט מלחמה. אני תיכף אסביר את המורכבות וכיצד זה פוגש אותנו. חשוב לי לציין שהרוב המכריע הוא נשים וילדים, תיכף אני אתן לכם נתונים ומספרים. זאת האוכלוסייה, מה שנקרא, האוכלוסייה הקשה והמורכבת. לצורך העניין, כרגע, נכון להיום, יש כשלושים אחוז ילדים, שזה חמשת אלפים ארבע מאות. דרך אגב, את כל הנתונים שלחנו לכם מסודר באמצעות נפתלי שהוא הפרויקטור לנושא הפרטני.

את זה קיבלנו.

יש לנו שלושה דסקים. דסק פרטני שמטפל בנושאים האלה, דסק SOS שהוא מצבי חירום וקיצון, שזה סחר בנשים, אלימות, פגיעה בילדים. אני לא אשתף אתכם, בגלל צנעת הפרט וזה בשידור כרגע. אבל יש מקרים ממש קשים, שאנחנו יום יום מטפלים בהם ומנסים ככל הניתן להגיע למי שפונה אלינו. הרעיון של המוקד הוא שכל אחד יכול לפנות אליו, הרשויות המקומיות, האזרחים וכל מי שרוצה. עד היום נכנסו למוקד עשרים וארבע מאתיים אלף שיחות. כלומר, אפילו יותר מסך כל העולים. כל השיחות האלה מנוטרות, בודקים בעצם מה השיחה ואז מעבירים אותה לדסק הרלוונטי, אם זה גיור, אם זה מזון, אם זה ביגוד.

איפה הם ישנים? זה שיש משפחה, זה לא אומר שהמשפחה יכולה לקלוט אותם.

אז רגע, תיכף ניגע בבעיות הפרטניות, אבל בגדול אם אנחנו מדברים על הילדים, אז אמרתי חמשת אלפים ארבע מאות ילדים, מתוכם שבעים וחמישה ילדים עם צרכים מיוחדים - - -

איזה גילאים? כלומר, אפס עד שבע עשרה? אפס עד שמונה עשרה?

אפס עד שמונה עשרה. על הפילוח פחות רלוונטי לדבר כמה, אבל אם את רוצה לדעת, עד שש שנים אנחנו מדברים עד שלוש שנים שניים עשר ועד שש שנים שישה ילדים, סליחה זה הצרכים המיוחדים. לגבי הילדים הרגילים, עד שלוש שנים מאתיים חמישים ושניים ילדים ועד שש שנים, שלוש מאות שישים וארבע ילדים.

סליחה, אלו נתונים רק לגבי ילדים שהם מוכרים לשירותי הרווחה, מתוך אלף שמונה מאות ארבעים?

לא, זה סך הכל הנתונים מתוך כל - - -

שמונה מאות ארבעים, זו הטבלה. תסתכל, בסך הכל זה אלף שמונה מאות ארבעים.

נכון. אלף שמונה מאות ארבעים.

אבל, סך הכל אמרת שיש חמשת אלפים ארבע מאות.

שפנו למוקד, שנמצאים - - -

לא, חמשת אלפים ארבע מאות ילדים אמרת.

כן, אלף שמונה מאות ארבעים פנו למוקד. אלה הילדים שאנחנו נתנו להם - - -

כלומר, יותר מארבעת אלפים איש שהם מעל גיל שש, הילדים הם מעל גיל שש בעצם, זה מה שאתה אומר?

בדיוק. הנקודה השנייה שחשוב להדגיש היא כמה ילדים עם צרכים מיוחדים שהגיעו, בסדר? יש לנו כרגע, אנחנו מדברים על שבעים וחמישה ילדים, בהגדרה של צרכים מיוחדים, בהקשר של או צרכים פיזיים, רפואיים או צרכים נפשיים או מוגבלות שכלית התפתחותית, אחת משלושת הקטגוריות האלה. אנחנו יודעים מי הם, אנחנו מכירים את המשפחות והן תחת טיפול. עכשיו, חשוב לי לומר שהמוקד והפרויקט שנקרא צו השעה, נותן מענה לילדים בחמישה דברים מרכזיים, בסדר? אחד, הוא כל סוגיית המזון.

אם אני מסתכל על הפניות, צריך להבין החבר'ה שמגיעים באשרת תייר, הם לא יכולים לעבוד. אין להם בכלל זכאות לעבודה, הם נמצאים פה או אצל המשפחות שקיבלו אותן ואז הם נטל על המשפחה, או שהם עושים כל מיני דברים על מנת להתפרנס או לא חוקי או כל מיני דברים שאני לא אפרט. אז, אנחנו בעצם מסייעים להם בסל מזון, באמצעות אש"ל ירושלים או הג'וינט. הקצנו לזה כמעט שלושה וחצי מיליון שקלים, סיימנו את הסל הראשון. כל משפחה שפונה ומבקשת סיוע במזון, מקבלת שבע מאות שקלים סל מזון לרכישה של כל דבר.

לחודש קבוע, שבע מאות שקלים?

לבן אדם, למשפחה.

אה, לבן אדם או למשפחה?

לבן אדם. אם זה משפחה עם ילד, אז זה שבע מאות שקלים לבגיר ובהתחשבות הזו, חמש מאות שקלים. אנחנו עושים איזו שהיא הערכה. דרך אגב, כל מי שנותן את המענה הוא עובד סוציאלי מקצועי, זה לא מוקדן או משהו כזה. הוא עובד סוציאלי שקורא את הפניה, מנתח אותה, מבין אותה ואם צריך גם שולחים עובד סוציאלי לעשות בדיקה, לבדוק האם הדבר הוא אמיתי. כי, היו לנו מקרים של ניסיונות לא נעימים לקחת כרטיסים של אנשים או מישהו שאסף שלושים דרכונים ובא בתמורה לקחת את הכרטיסים, אז אנחנו די מקפידים שהדברים יהיו תחת מעקב, מה שנקרא, ובקרה של עובד סוציאלי. הם אלה בעצם האנשים שמחזיקים את המוקד בהיבט של המענים. אלו עובדים סוציאליים שעובדים כבר חודשיים ימים סביב השעון ונותנים את המענים האלה.

אז הסל מזון הוא למעשה במתכונת של דמי מחייה כזה?

כן, בדיוק. בהתחלה זה היה שופרסל, עכשיו העברנו את זה לפרויקט של אשל ירושלים. הם מגיעים עד הבית ונותנים את הכרטיס.

ואז הוא מגיע ומקבל?

כן, הוא מגיע, חותם על הצהרה שהוא משתמש בכרטיס. אנחנו מאמתים שהוא אכן הבן אדם שהגיע מה-24 בפברואר, הוא אכן מי שעומד בקריטריונים. אנחנו ממש עובדים בצמוד עם מנהל האוכלוסין ורשות ההגירה. כל יום אני מקבל דוח נתונים של כניסה ויציאה, אנחנו על זה במאה אחוז. אני רק אסיים את המענים, על מנת שנבין את התמונה הכוללת. כל הסוגיה של ביגוד, כל מי שצריך ביגוד - - -

אנחנו גם רוצים להבין.

אני אשמח, אני פה בשביל זה. אני באתי עכשיו מהמוקד וזה היום שהוא בעצם יום פה. דרך אגב, חשוב להבין שאת הפרויקט הזה מרימים הרבה מהחברה האזרחית, מהארגונים החברתיים, שהם באמת נכנסו תחת האלונקה ונתנו את כל מה שיש להם. אני לא אגע בדברים ספציפיים, אבל תרומות במיליונים, כרטיסים. כל הסוגיה של בגדים היא באמצעות ויצו, ביגודית, כל אחד מגיע לביגודית. הוא רשאי לבחור עד חמישה פריטים. אני יכול להגיד לך במספרים, וגם שלחנו לכם, אני לא אלאה אתכם בנתונים, אבל כמה הגיעו לביגודית, כמה בגדים הלכו, אנחנו גם עושים על זה מעקב.

כל הסוגיה של מענים רפואיים, שזו הייתה הבעיה המרכזית, כי תייר שמגיע לפה הוא לא זכאי לביטוח רפואי והוא לא מקבל מענה רפואי. באמצעות חברת טרם שעד גיל שישים, כל מי שמגיע מאוקראינה והוא נמלט מלחמה והוא בתוך הקטגוריה של צו השעה, הוא זכאי לטיפול רפואי מלא, בדיוק על פי החוזה שסיכמנו. מדובר על תקציב של בערך חמישה וחצי מיליון שקלים. אני לא אפרט, אבל היו כבר אפילו ניתוחים, הפלות, לידות וכל זה יורד בעצם מהסל התקציבי. זה הסיפור של המענה. נתנו גם מענה לשישים פלוס, שזה בעצם תקציב הרבה יותר גבוה והתעריף הוא יותר גבוה לאנשים שהם אוכלוסייה מבוגרת. הסיפור של סיוע נפשי, עשינו התקשרות לסיוע נפשי בשלושה מימדים, אחד באמצעות נט"ל שזה סיוע נפשי טלפוני. כל מי שרוצה ואומר שהוא צריך שיחה.

אני חייב לספר, זו אנקדוטה מעניינת, התחלנו את המוקד עם מוקדנים ומוקדניות דוברי רוסית, ואז הבנו שביומיים הראשונים אנשים התקשרו, שמעו רוסית וניתקו את השיחה. אז, הבנו שקשה להם לשמוע רוסית, אז החלפנו את המוקדנים בדוברי אוקראינית, ואז כל השיחות נענו, ובעצם התחיל המנגנון של המענה. כי, אנחנו לא ידענו את זה, אבל מי שבא מאוקראינה קשה לו קצת עם הרוסית. כנ"ל הטיפולים, כל הטיפולים הנפשיים והסוציאליים, אנחנו מקפידים שהם יהיו בשפה האוקראינית. אנחנו נותנים אפשרות גם לשיח ברוסית. אם תתקשרו למוקד עכשיו, כוכבית חמש אחת שלושים, יענו לכם או ברוסית או באוקראינית או בעברית - - -

זה מסתכם בשיחה טלפונית או שמעבר לזה?

אז ישנן שלוש אופציות, הדבר הראשון הוא שיחה טלפונית והמטפל עושה אבחון, ואם הוא מרגיש שצריך לעשות פגישה פרונטלית, אז אנחנו מעבירים אותו גם לטיפול. אם תסתכלו בדיווח, עד עכשיו חמישה ילדים קיבלו טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי צמוד, בהתאם לאבחון של נט"ל, לשיחה שהייתה. בעצם, הם החליטו האם הוא מצריך טיפול יותר עמוק, יותר אינטנסיבי. מאה שבעים וארבע שיחות של טיפול נפשי כרגע היו באמצעות המוקד וחמש טיפולים פרטניים.

אתם מפנים אנשים או ילדים - - -

כל מי שרוצה.

עד כמה הם מודעים לשירות הזה? עד כמה הם יודעים שזה קיים?

כולם יודעים. בפלייר של מוקד צו השעה הגדרנו את חמשת המענים, מזון, רפואי, קורת גג, נפשי והשמה במוסדות רווחה, אלו המענים שהמוקד נותן.

אתם יודעים שיש לנו מרכזי חוסן?

בוודאי, מה זה יודעים?

אתם מפנים אותם?

מרכזי חוסן לא יודעים לטפל באוקראינית. יש מרכז חוסן - - -

זו בדיוק השאלה. הם יודעים לטפל בנפגעים כתוצאה מטראומה כזו או אחרת, מלחמתית ואירוע צבאי, בעיקר בגדר, בעוטף עזה, בצפון. כן, אני חושב שבהכוונה נכונה ובהסבר נכון ובליווי כמובן של אנשים שיודעים לתרגם, יכולים להיכנס ולהיות מטופלים במרכז חוסן שבמלא קיים וזה יכול לעזור.

אל"ף, אני חבר בהקמה של צוותי החוסן כולל בצפון אל מול הילה וגם דרך זה, אני מכיר את כל מרכזי החוסן. להפעיל עכשיו את מרכזי החוסן במכרזים, הרי בסוף זה כסף. אנחנו כדי לשטח בירוקרטיות ולעבוד נכון התחברנו לג'וינט, והג'וינט יותר קל לו לעשות התקשרויות ולא דרך שירות המדינה, שזה הצעות מחיר ותלכו וזה. לכן, המהירות הייתה קריטית פה, הג'וינט קיבל את התקציב, הוא עשה את ההתקשרויות וככה אנחנו בעצם פתרנו את הבעיה. עכשיו, להתחיל באמצעות המשרד לעשות קול קורא, להתחיל לחפש ולהתחיל זה, זה לוקח זמן.

אני משאיר לכם את זה.

אז אני אומר, פתרנו את זה וחשבנו על דרך נכונה לעשות את זה חוקי, נכון ותקין, באמצעות הג'וינט שבעצם אלו הפלטפורמה שמציעה את השירותים באמצעותנו. לכן, אנחנו משולש, מד"א, ג'וינט, רווחה. יש שלושה קודקודים לציר הזה, יוסי היימן, אלי בין ואני, אנחנו בעצם הצוות שמוביל את המהלך הזה ברמה הלאומית. דבר נוסף שרציתי לדבר עליו, דיברתי על הסוגיות הרפואיות ודיברתי על הנושא של הדיור, אנחנו מזהים בערך שישים רשויות שבהן יש את מרבית נמלטי המלחמה. אני לא אעבור כרגע על כל הרשימה, אבל בגדול המוקדים הם חיפה, ראשון לציון, אשדוד, פתח תקווה, אשקלון, בתי ים, נתניה ובאר שבע. מן הסתם אלו גם המקומות שיש בהם גם מרבית ריכוז של עולים.

לצורך העניין, במקומות האלה, מה שנקרא, שמנו כרגע את המאמץ. אנחנו יודעים בכל רשות כמה יש במספרים, זה גם מופיע לכם בטבלה, נמלטי מלחמה וכמה מתוכם הם ילדים. לכן, אנחנו משתדלים באמצעות עמותות וארגונים כרגע להיכנס לקטע הבלתי פורמלי, בעיקר אחר הצהריים. הנחת העבודה היא שבאמת ההורים, האימהות בעיקר, לא יוצאות לעבודה, אלא נשארות בתוך הלחץ המטורף הזה של או מאחרים, או משפחות או דודים, קרובים כאלה ואחרים, זה מורכב. הערכה שלנו היא שככל שהזמן יימשך, זה יהיה הרבה יותר מורכב.

ולכן השאלה היא האם יש איזה שהוא מענה להעביר אותם משם? זו שאלה אחת. השאלה השנייה היא לגבי החינוך שלהם.

אוקיי. אז לגבי המענה של להעביר אותם, אנחנו על זה. יש לנו כרגע אלף מיטות, שעשינו התקשרות עם שלושה בתי מלון, בחוזה פתוח ומסודר. בנוסף, שני יזמים שבעצם הציעו לנו דירות בקהילה. כרגע מושמים, מתוך המלונות שאנחנו פתחנו, לא פתחנו מלון אחד שכולו קליטה. אלו מלונות שפעילים ובתוכם יש לנו חדרים בהסכם, כמו למשל זיכרון, ירושלים, ארד וכו' וכו'. כרגע נמצאים במלונות, סדר גודל, של שמונים וארבע משפחות, מתוכן שלושים ושישה ילדים. זה לא מלון כמו שמשרד הקליטה פתח, שכולו עולים ושם בעצם 24/7 צריך לתת מענה, זה מלון רגיל שבו נמצאים אורחים מכל הארץ ומחו"ל. נמלטי המלחמה בעצם שוהים שם עם שתי ארוחות ביום.

העניין הוא שמדובר פה על מספר מאוד מועט של אנשים שכרגע נמצאים בבית מלון.

כן, כן.

השאלה שלי היא באמת על משהו שהוא רחב יותר. אנחנו מדברים על שבעה עשר אלף איש - - -

נכון.

כחמשת אלפים ילדים שאין להם בעצם מעמד חוקי.

לא, יש להם מעמד של תייר, הם על אשרת תייר פה.

מעמד תייר, זה מעמד תייר. זה אומר שהם לא יכולים לעבוד, וזה אומר שאין השתלבות. זאת אומרת, זה לא איזה שהוא משהו, והלוואי ואם היינו יודעים שזה הולך להיגמר בעוד חודש, ובעוד חודש הם חוזרים לבתים שלהם, אז הדיון כנראה היה אחר. פה, זה לא רק שכנראה לא חוזרים, אלא שנקבל תיכף גל נוסף, לפי איך שזה נראה, זאת אומרת עלולים.

אז, אל"ף, זה נכון וזה מדויק. אני רק רוצה לומר - - -

לכן השאלה שלי היא ברמת הערכות. הערכות, כמו שאמרת, היא קודם כל כסף, היא הערכות תקציבית, וזה עניין של מטרה. בוא תגיד לי מה הולך להיות, הרי כמו שאמרת, הם לא ימשיכו לגור אצל הדודים שלהם ואצל קרובי המשפחה, כי כל משפחה, נחמדה עד כמה שהיא תהיה, באיזה שהוא שלב יש איזו שהיא בעיה של מקום, בעיה של עול ויש גם בעיה של דוחק וזה לא יעבוד לאורך זמן.

מקבל.

מה הלאה? מה קורה איתם? איפה הם יגורו? במה הם יעבדו? האם פותחים להם אשרת עבודה מיוחדת? האם הילדים כבר משולבים או ישתלבו במערכות החינוך? מעבר לזה, גם לגבי המענים הרגשיים, יש הבדל בין זה שבן אדם מרים טלפון, כי קצה נפשו, או כי אמא נורא נורא דואגת לילד שלה, שמראה סימני מצוקה, לבין זה שמישהו בא ושואל בן אדם, אתה בסדר? אוקיי? זה הבדל מאוד מאוד גדול. אז על זה אני יותר רוצה להתעכב.

אז אני אתייחס. קודם כל, השאלות הן מצוינות, אני לגמרי מבין את מה שאת אומרת. קודם כל, כמו שאמרתי, הפרויקט התחיל ב-17 במרץ והנחת העבודה שלנו הייתה שלושה חודשים, לשם התכווננו. בנוסף, גם מבחינת התקציב, זה יוצא סדר גודל של שלושה עשר מיליון, שניים עשר מיליון לחודש, לתת את סל המענים האלה. מבחינה תקציבית, אנחנו כן, כל חודש אנחנו פונים לאוצר, מסבירים את הצרכים ומקבלים. כרגע את החודש הזה סיימנו ואת החודש השני קיבלנו, כל חודש בחודשו, כאשר עוד פעם, הנחת העבודה שלנו כרגע היא שלפחות בשלושה חודשים הנוספים, אנחנו נצטרך להתמודד עם הסוגיה הזו. כלומר, זה אומר כמעט חצי שנה - - -

למה לא להתמודד איתה כבר עכשיו בתכנון ארוך טווח?

מתמודדים. אמרתי, שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים זה חצי שנה. כבר נכנסנו לפרויקט שהוא בר קיימא, כי מי שעשה אותו עד עכשיו הם עובדי משרד. כלומר, זה אומר עובדים בתפקידים מאוד קריטיים כמוני או כל הפרויקטורים - - -

שעוסקים בשוטף של היום יום.

הם עזבו את השוטף שלהם ובאו לשבת במוקד צו השעה. צפינו שזה הולך להיות, לכן עשינו התקשרות עם חברות חיצוניות. כרגע למוקד לקחנו עובדת סוציאלית ותיקה שמנהלת את המוקד מאתמול, בחרנו עוד שישה עובדים ועובדות סוציאליות להיות, מה שנקרא, הדסקאים והרפרנטים, והפכנו אותו לבר קיימא. זאת, מתוך הנחת עבודה שאלו הולכים להיות כמה חודשים ארוכים ואי אפשר לנטרל את העובדים מהעיסוק שלהם. כלומר, גם פה לקחנו איזה שהוא נתח תקציבי והפכנו את זה למשהו שאפשר לנשום, ואני כאילו ממבט על בעצם משגיח ורואה שהכל מתנהל כפי שהגדרנו בדירקטיבה המשרדית. לגבי סוגיית הילדים, אני אשאיר את זה תיכף למשרד החינוך שיתייחס בהקשר החינוכי. לגבי סוגית - - -

טיפול נפשי?

טיפול נפשי, שוב, אני חושב שבהיבט הטיפול הנפשי נתנו מעטפת מלאה, גם טיפול. כל מי שרוצה זכאי להתקשר, לקבל טיפול ויש לזה מודעות, יש לזה הד. כלומר, יש לנו גם קבוצת פייסבוק של נמלטי מלחמה מאוקראינה וגם יש ווטסאפים וזה עובר מפה לאוזן, כל דבר מתגלגל מהר מאוד.

בנוסף, במוקדים אנחנו משולבים מאוד מאוד עמוק עם השלטון המקומי. השלטון המקומי משתף פעולה איתנו ביחד. אני רק אגיד שהנחת העבודה של המשרד הייתה, במקום להטיל את המשימה על הרשויות המקומיות ועל מחלקות הרווחה, עשינו הפוך, פעם ראשונה שאנחנו לוקחים את המשימה הלאומית על המטה, על המשרד ואנחנו נותנים שירות לרשויות המקומיות, מתוך הנחה שגם תקופת הקורונה וגם המשברים הסוציאליים שהיו בשנתיים האחרונות יעמיסו עליהם. זה הוכח כפרויקט שעובד מאוד טוב. שוב, אני אומר, אנחנו עם הזמן נזהה יותר ויותר תופעות של צורך בכלכלה, במזון ובכסף. אנחנו הגשנו בקשה לאפשר להעסיק את כל נמלטות המלחמה בתחום של סיעוד ודיור מוגן בבתי אבות. שם, אנחנו מזהים קושי בעובדים, אמרנו בואו ניתן - - -

יש המון קושי בעובדים, אני יכולה להגיד לך שפנו אליי אנשים אפילו בקניון ושאלו אותי למה לא מאפשרים להם לעבוד, הם יכולים. אנשים שמחים, הם ישמחו לקלוט אותם.

אז זהו, יש פה בעיה חוקית, יש פה בעיה של אשרת תייר. דרך אגב, מה קורה אם עוד חודש וחצי שנגמרות האשרות? זאת השאלה המרכזית שעולה למוקד. נגמרת לי האשרה עוד חודש וחצי, מה אני עושה? שאלה.

לא יודעת למה בחרו לשים אותם על אשרת תייר, זו בעיה אחרת. אפשר פשוט לשנות את ההגדרה, אתה יודע. זה יפתור לך את הבעיה הרבה יותר מהר.

אני אלאה אתכם על הבג"צים שיש מהפליטים מאפריקה ומסודן וכו', שגם איתם אנחנו מתמודדים.

ברור שבגלל הפליטים מאפריקה הם לא מקבלים מעמד פליט, זה אני די בטוחה שברור לכל היושבים כאן בשולחן.

לסיכום, אני לא רוצה עוד להרחיב, אבל כל הנושא מונח אצלכם בהתייחסות שכתבנו, כולל מספרים. אנחנו על המוקד עשרים וארבע שבע, הוא פעיל כל יום משמונה בבוקר עד שש בערב, מלבד סופי שבוע וזהו. אני מקווה שאנחנו יודעים לתת את המענים כמו שצריך ודגש, דרך אגב, הוא על מקרי הקיצון. אנחנו שמים SLA שמידי עד שעתיים, בעיקר למקרים שמגיעים אלינו, טלפונים של תצילו אותי. אנחנו שם ביחד עם דינה דומיניץ, היא לא פה, אבל משרד המשפטים, עם הימ"רים ועם כל מי שנמצא אנחנו יודעים לעשות תקשורת מהירה ולהגיע למי שצריך. היה גם סיפור של שני ילדים שהגיעו בלי הורים, בדקנו את הסוגיה של האפוטרופוס - - -

רק שניים?

כן, בלי הורים בכלל.

בלי הורים בכלל, רק שניים?

כן. בלי הורים בכלל, קטינים שהגיעו בלי הורים.

אז זה אומר שרוב היתומים אז עלו דרך משרד העלייה והקליטה.

לא, אנחנו מטפלים גם - - -

יש כמה מאות.

לא, אין כמה מאות - - -

יש שש מאות ילדים יתומים.

יש לנו קבוצה של יתומי חב"ד.

יש כנראה יותר משניים, אבל זה לא במספרים גדולים.

לא, שניים שמה?

אתם מדברים על אשרת תייר, אני מדברת על בסך הכל.

שמגיעים לא מלווים.

ללא הורים ביולוגים. אנחנו יודעים על שניים שכרגע ביצענו להם השמה במסגרות רווחה, במסגרות לילדים קטנים והם מטופלים רק במסגרת רווחה. אלה שני המקרים - - -

הם מטופלים במסגרת רווחה כילדים שכרגע נתלשו מהעולם שלהם, הגיעו למדינה זרה ולא דוברים שום דבר. יש למערכת ממש תמיכה רגשית ופיזית?

יותר מתמיכה, זה טיפול מחבק, חם ואוהב 24/7. אם תרצי אני אפרט, אני לא רוצה פשוט לפרט פה בגלל צנעת הפרט, מי הילדים, איפה הם הגיעו ואיפה הם מושמים כרגע. אלו קטינים. זהו, עד כאן. תודה.

תודה. חברי הכנסת, יש לכם שאלות עד כה?

רק דבר אחד, הרי החשש בסוף, במיוחד בטיפול של הנפגעים הנפשיים, שאנחנו לא מגיעים לכולם. התחלנו לדבר על זה שבעצם בשיחה טלפונית, אתם עוברים לשלב הבא, לאתר מידע ולדעתך אתם נותנים מענה של מאה אחוז? של תשעים אחוז? כי, יש חשש. אני בתחושה שיש פספוסים כאן. זה אחד. הדבר השני, דיברת על השיבוץ או מתן עבודה וחסר לנו ידיים עובדות, יש פה חשש שאנחנו נשבץ או נשלח מישהו שיעבוד במקום, דיברת על סיעוד, שהוא לא מוכשר ואז הוא יגרום לנו לנזק יותר גדול. לכן, הנושא הזה צריך להיות מטופל בידיים רגישות ומקצועיות, על מנת לשים את האיש הנכון במקום הנכון, שלא יגרום לנו נזק כתוצאה מהמיקום שלו.

גברתי יושבת הראש, אני כן רוצה להגיד, אני יודע גם ממשרד העלייה והקליטה ושאר המערכות, עושים מאמץ אדיר על מנת לקלוט את הילדים הנמלטים שהגיעו מאוקראינה. אני במקרה הייתי גם נציג במשלחת במצעד החיים, הייתי נציג של הכנסת. צעדתי עם נשיא פולין ודיברנו במשך הצעדה מה קורה עם הפליטים מאוקראינה, והם גם מחבקים מעל ארבע מיליון פליטים שבונים להם מן מעטפת של קליטה, של מחיה, של לימודים, של הכל. אני חושב שאנחנו במדינת ישראל כן יכולים להתגאות במה שאנחנו עושים, אבל - - -

אתה שומע פה על מעמד של תייר, אנחנו עוד לא קיבלנו את הפרטים ממשרד העלייה והקליטה, אבל אני יכולה להגיד לך שישראל יחסית קלטה מעט עולים חדשים, ושהם בעיקר מעדיפים ללכת למדינות אחרות, כי שם נותנים להם סלי קליטה גדולים יותר, פחות בירוקרטיה. אני לא סתם שאלתי בנוגע לנושא של תושב חוזר, כי אם היה כאן אדם שחי בשנות העשרים שלו במדינת ישראל כעולה חדש וחזר לאוקראינה, התחתן שם והוליד ילד ועכשיו הוא חוזר, אף אחד לא מתייחס אליו כעולה חדש, אלא כתושב חוזר. דבר זה מצביע על כך שהוא לא פליט, הוא לא תייר, הוא לא עולה חדש הוא, מה שנקרא, ואיחלנו לחייל בהצלחה.

אם הוא תושב חוזר, מצבו טוב.

לא, יש לו חלק מהזכויות, כן.

בטח.

לא, לא עד כדי כך. לכן, הרבה מאוד מהאנשים עושים שיקול והולכים למדינות אחרות.

יש גם את המרחק, בוא נגיד כך.

אתם יודעים, אין טוב כמראה עיניים, אני פשוט טסתי לשם וראיתי את זה בעיניים.

כן. בקצרה, אני חושב שאנחנו תמיד צריכים לבדוק את עצמנו ולראות איפה אנחנו. כלומר, איפה אנחנו יכולים להשתפר במקרים האלה, להתקדם ולתת מענה לכל מי שיש. הלוואי שיכולנו לקלוט כמה שיותר והלוואי וגם לא הייתה מלחמה ולא היינו מגיעים לזה.

אני שוב חוזרת ואומרת, אנחנו גם עלולים למצוא את עצמנו באירוע גדול הרבה יותר, זה אירוע אודסה.

זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול. אתה דיברת שההיערכות הראשונה הייתה לשלושה חודשים, שזה בעצם עד אמצע יוני, אם הבנתי נכון, כן? עכשיו אתם מדברים על שלושה חודשים נוספים, שזה עד אמצע ספטמבר.

במידה ויאשרו את אשרת התייר.

נכון, כן. אנחנו מכירים את המצב במזרח אירופה, זה לא הולך להיגמר בקרוב, לצערי הרב. האם לא יותר נכון, כבר עכשיו, לנהל דיונים מול האוצר, על מנת לקבל את התקציבים הנדרשים לפחות עד סוף השנה השוטפת, זאת כדי להבטיח את המענה הדרוש לאורך הזמן.

אנחנו בדיונים עם האוצר. שר האוצר לגמרי איתנו בסיפור הזה, חד משמעית. הוא בכבודו ובעצמו הוא הגיע - - -

כי לדעתי, זה מתבקש כבר עכשיו.

הוא איתנו בזה.

אוקיי.

אני חושב שהדיון הזה חשוב, הוא נחוץ לטפל בבעיה הומנית ובעיקר בילדים. אבל, קראתי פה שיש אלפיים מאה עשרים ושש ילדים עולים ויש ילדים שהם לא מוגדרים כעולים - - -

יש חמשת אלפים ארבע מאות ילדים על אשרת תייר, יש כשלושת אלפים שמונה מאות ילדים עולים.

אז באמת, איך מתייחסים לקבוצה הזו? לילדים שאינם עולים? שלא יודעים את מספרם. ככה כתוב פה, במסמך.

לא, אני התייחסתי עכשיו. אני בחצי שעה האחרונה התייחסתי רק לילדים נמלטי המלחמה.

מספרם אינו ידוע לנו.

מאיפה אתה קורא את זה?

עמדת המועצה לשלום הילד.

אני שלחתי פרוטוקול מסודר לוועדה עם נתונים מדויקים מאתמול בבוקר. הכל כתוב אחד לאחד בחתך שמות, אתם רוצים גם פירוט של הבעיות? כבודו, אני יכול להביא לך את הפרוטוקול.

אז המספר ידוע?

רגע, בבקשה, הנה המועצה לשלום הילד כאן. בבקשה, נעם.

אני עו"ד מהמועצה לשלום הילד. אני רק להבהיר לפרוטוקול ושהנתונים לא היו ידועים לנו.

פניתם לבקש?

כן, ניסינו להשיג את הנתונים, לא הצלחנו.

ממי?

מכל המשרדים. אבל, בסדר, אנחנו כתבנו שהם לא ידועים לנו, אני רק - - -

תפנו למי שצריך ותקבלו.

אני שמחה שהם מפורסמים פה.

בסדר. אוקיי, בסדר גמור. שאלות נוספות, חברי הכנסת, למשרד הרווחה?

בדו"ח ששלחת, בנתונים, גם הצגתם את כל סוגיית האפוטרופסות.

נכון. יש חוזר מנכ"ל שמדבר על האפוטרופסות, השאיפה היא לא להגיע לזה. במידה וכן, במקרה קיצון, אנחנו מצמידים עו"ס לחוק נוער או עו"ס טיפולית ייעודית שמבצעת את האבחון. במידה וכן, כמו שבמקרה הפרטני של שני הילדים, ביצענו השמה מקומית במוסד מוגדר לאותם ילדים, חד משמעית. גם את החוזר מנכ"ל - - -

בני כמה הילדים האלה?

שני ילדים, אחד בגיל שתיים עשרה והשני, אני מקבל את זה עכשיו מהעו"סית שמטפלת בזה. יש את השמות. השני הוא בן שש.

הם אחים?

לא.

בנפרד?

כן, כל אחד במסגרת אחרת.

בסדר גמור. אנחנו עוד מעט נחזור למשרד העלייה והקליטה, אני אתן להם עוד כמה דקות להתארגן עם תשובות. נעבור בינתיים למשרד החינוך.

בוקר טוב. תודה רבה. משרד החינוך נערך למתן מענה בשתי פעימות, שהן יכולות להיות גם מקבילות. את העולים החדשים שהגיעו לרשויות מראש למגורי קבע, אז קלטנו את הילדים בבתי הספר לפי נוהל - - -

את כולם? אה, מגורי קבע?

מגורי קבע.

טוב, לא קיבלנו תשובה לשאלה כמה כאלה יש, אז אנחנו לא יודעים.

אז, אני אגיד הכל, תיכף נגיע לנתונים, בסדר?

אוקיי. אולי את, כי ממשרד העלייה והקליטה לא קיבלנו את הנתונים, אז זה קצת קשה לנו. זה כמו לגשש באפלה, אנחנו לא יודעים על כמה ילדים מדובר ואיפה הם נמצאים.

אוקיי. הפעימה השנייה, אנחנו הבנו, בשיתוף פעולה מלא עם משרד העלייה והקליטה וחברים נוספים, שהמסה הגדולה עשויה להגיע לבתי מלון. אז, בנינו תכנית הפעלה בעבור הילדים וגם בעבור המבוגרים בבתי המלון. כמובן, שחברנו גם לחברה אזרחית, תנועות הנוער, מינינו מנהל מוקד הפעלה מגרעיני מחנכים של תנועות הנוער, המכינות הקדם צבאיות נרתמו, ארגון לב אחד גם נרתם. הצלחנו להפעיל ארבעים ושתיים מוקדים ברחבי הארץ, שהכוונה הייתה שתוך שבועיים עד שלושה העולים יעברו למגורי הקבע וזו בעצם הפעימה השנייה, שאנחנו במשותף נערכים להם ברשויות שעתידות לקלוט אותם.

ממש אפס עד שלוש, שלוש עד שש?

כן, כן, כן. אני יכולה להגיד שנקלטו תלמידים עולים, ילדים עולים וגם מבוגרים, כי המשרד גם אמון על האולפנים.

משרד החינוך אמון על האולפנים? לא משרד הקליטה?

לא, השכלה. הם נקלטו בשבעים ושמונה רשויות למגורי קבע. אגב, יש לנו עולים משלוש מדינות, אוקראינה, רוסיה ובלרוס, בעקבות האירועים באוקראינה. רק לאוכלוסיות שהגיעו בעקבות האירועים. הרשויות הגדולות שכן עברו למגורי קבע הן חיפה, אשדוד, נתניה, ראשון לציון, קריית ים, נוף הגליל, נהריה ושהגיעו אליהן קבוצות גדולות. התלמידים מרגע שהם נקלטים במערכת החינוך, זה כמובן שהם מקבלים מעטפת. אנחנו גם לקחנו בחשבון את המצב הרגשי שהם יגיעו ממנו. רובם, אם לא כולם, הגיעו בלי אבא, בלי אחים גדולים, בלי סבא, חלקי משפחות. בנוסף, בבתי המלון אנחנו נערכנו לתת גם סוג של מענים רגשיים לצד הפעלות הפגנתיות. בנוסף, המשרד פתח גם חדר מצב, אריאל וייס מנהל אותו, שאנחנו מגיעים לחדר מצב עם כל הצרכים ואריאל דוחף מענים מדויקים על כל צורך - - -

ביום יום בשוטף כאשר ילד הולך לגן או לבית הספר, יש מישהו שפוקח עליו עין כל הזמן בעצם?

אז, אני אחלק את זה. אנחנו עובדים עם השלטון המקומי מאוד מאוד במהודק. המשימה היא משותפת, גם של החינוך. בכמעט תשעים רשויות, לדעתי, יש גם מנהלי מחלקות קליטה. בנוסף, משרד החינוך מעמיד מגשרים חינוכיים בין תרבותיים, יש גם פרויקטורים ברשויות שאותם מעמיד משרד העלייה והקליטה.

השאלה אם יש מישהו שמתכלל את זה, כי בדרך כלל כאשר יש כמה רשויות או כמה משרדי ממשלה, אז הבנו שהרבה מאוד פעמים יש חוסר תקשורת או זרם לא עובד כמו שצריך, סתימות בצנרת, מה שנקרא, השאלה היא איך נמנעים מזה. האם יש מישהו שמרכז את זה? איזה שהוא מישהו שלוקח אחריות על זה ולא מכדרר פתאום אחריות.

הרשויות המקומיות, בהקשר הזה, עושות עבודה מאוד טובה. האנשים שלנו - - -

כלומר, הרשויות המקומיות הן הגורם המתכלל?

כן.

אוקיי.

באירוע של הפעולה בבתי המלון. נניח, יש רשויות שהיה בהן אחד עשר מוקדים ורשויות של שישה מוקדים, אז כן, הכל במשותף, ביחד. אנחנו נתנו במלונות מענה לכמעט כאלף שבע מאות ילדים במערכת, במערכת החינוך כבר כתלמידים שמקבלים - - -

אלף שבע מאות, מתוך שלושת אלפים שמונה מאות. אז איפה עוד אלפיים? מה קורה איתם?

אני חייבת להגיד שזה על בסיס מערכת שהועמדה קצת באיחור. זה היה אירוע מתגלגל, אני לא יודעת - - -

כל האירוע התחיל לפני שלושה חודשים.

כן, נכון. אני לא יודעת אם להגיד באיחור, אבל המערכת לאיסוף באופן הזה, שלקחנו ממנה את הנתונים, אז הוצאתי את זה משם על מנת שכולם ידברו באותה שפה.

אוקיי. אז, שוב, מאחר ואני יודעת שוועדת חינוך עורכת דיון מעמיק בכל נושא קליטת החינוך של הילדים, אז אנחנו לא נעמיק בנושא החינוך, אנחנו כן נשמח לקבל דו"ח על הנושא הזה. אבל, אנחנו דיברנו על ילדים עולים ומעניין אותנו כאן, על הילדים שהם על אשרת תייר, מה קורה איתם.

אז, אנחנו נתייחס גם לזה. חלק מהתכנית שבנינו, התייחסנו גם לאוכלוסייה השנייה, שזו הילדים הנמלטים. הצלחנו להקים שני מרכזים שנתנו מענה, בשבוע הבא בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי ומשרד הרווחה, אני בטוחה שאנחנו נצליח לעבות את מרכזי ההפעלה שנפתח. יהיו סוגיות ביטוח וסוגיות אחרות שפתרנו אותן במשותף.

שוב אני אומרת, לצערנו כנראה, אנחנו נחווה גל נוסף, שייתכן שהוא יהיה אפילו יותר גדול מהגל הנוכחי, אז צריך גם היערכות עתידית לכל דבר כזה.

אנחנו ערוכים לכל מספר שנדרש.

אוקיי. מה עם הילדים, עוד פעם, שהם על אשרות תייר?

אז ככה, גם בעבורם אנחנו נפתח - - -

שאגב, הם הרוב, הם הרבה יותר מאשר הילדים העולים כמותית.

נכון. גם בעבורם אנחנו נפתח מרכזים, כמו שעשינו באשדוד ובבאר שבע. תוך כדי אנחנו גילינו שגם מתוך השהייה שלנו במלונות, שרוב הילדים לומדים בזום עם ארץ המוצא מהשעה אחת עשרה עד שתיים בצהריים.

השאלה שלי האם הם עתידים להשתלב בתוך מערכת החינוך?

כן, ברור. כל תלמיד לא משנה מה המעמד שלו, אחרי שלושה חודשים נכנס למערכת החינוך.

הבנתי. אוקיי.

אבל עד אז אנחנו כן היינו רוצים - - -

איך השילוב בין לימודי הזום לבין - - -

הם מתחילים איתם בזום בעצם עד שהם יקלטו בתוך הכיתות או הגנים. רגע, מה עם גני הילדים?

הם לומדים עם ארץ המוצא. הם לומדים מאחת עשרה בבוקר עד שתיים בצהריים.

מארץ המוצא? בזום?

יש מישהו מארץ המוצא שיכול להעביר להם שיעורים?

אגב, משרד החינוך גם עשה זומים עם המחנכים שם ועם צוותים חינוכיים על היבטים של חוסן במצבי חירום.

איפה שם? באוקראינה?

כן. אגף שפ"י שלנו במשרד עשה מספר זומים כאלה, על מנת לתת להם כלים כיצד להתמודד עם - - -

ומה עם ילדי הגן?

לפחות במלונות, הפעילות שלנו פתוחה גם במרכזים. יש שני היבטים, לפחות ממה שאני בדקתי, במדינות האלה, קודם כל, האימהות פחות משחררות, גם ראינו את זה במלונות. אלו ילדים רק מגילאי שש, וגם אם באו צעירים יותר, אז הם באו בליווי האמא. מתוך הניסיון שצברנו בחודשיים וחצי האחרונים, ביחד עם השלטון המקומי ומשרד הרווחה, בנינו איזו תכנית, כמובן שבגמישות מתמדת, לשפר ב-ON GOIMG, זה גם מה שעשינו - - -

כלומר, האמא לא ממהרת למסור את הילד לאיזו שהיא מסגרת?

לא, ממש לא.

התכנסות פנימה ולהחזיק חזק.

לגמרי, אפשר להגיד.

איך בתי הספר מסתדרים? הרי, אלו גילאים שונים, המורים לא יודעים שפה, ילדים לא יודעים עברית, איך מסתדרים עם זה?

אז ככה, מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה, המערכת קולטת בממוצע למעלה מחמשת אלפים תלמידים עולים בשנה. יש לנו מגשרים חינוכיים. תראו, כמעט חמישים אחוז, ארבעים ושישה וחצי אחוז מהתלמידים העולים במדינת ישראל, גרים בעשר רשויות.

ממוקד.

ממוקד, אתה יכול לעשות עבודה אסטרטגית. אבל, גם ברשויות אחרות, אנחנו מאוד מאוד מאוד מבקשים שחווית הקליטה שניתן לעולים היא תהיה טובה יותר, רכה יותר, מחבקת יותר ואנחנו ממש עושים הכל על מנת לאפשר את הדבר הזה.

הייתה לך שאלה?

כן. אני מפורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט. בעקבות השאלה של יושבת ראש הוועדה, אני רוצה לחדד על הכניסה למערכת החינוך, את ענית שכל ילד כל שלושה חודשים נכנס למערכת החינוך, הכוונה היא גם לילדים שאינם זכאי שבות?

ברור.

אז שלושת החודשים עומדים להסתיים בקרוב. זאת אומרת, מחודש הבא הילדים שאינם זכאי שבות נכנסים למערכת החינוך.

חד משמעית.

אוקיי, זו כותרת חדשה.

למה?

כי עד היום זה לא מה שנאמר. לא נאמר שהילדים שאינם זכאי שבות יקלטו במערכת החינוך.

הם חייבים, זה חוק במדינת ישראל.

נכון.

אוקיי. כי, בסוף החודש הנוכחי שלושת החודשים נגמרים.

הילדים יוכלו להיכנס למערכת החינוך ואנחנו נכניס אותם בשמחה ובאהבה.

חוק חינוך חובה מחייב את מדינת ישראל, בלי קשר לאזרחות כן או לא.

אני יודעת, זה היה החשש אבל, שהשלושה חודשים ייגמרו והילדים עדיין יישארו בלי מסגרות.

לא, לא. אנחנו נכניס אותם ואנחנו ערוכים לזה.

שוב, אני בכוונה לא מתעמקת כרגע בעניין של החינוך, כי ועדת החינוך הולכת לעשות דיון רק על נושא החינוך פנימה לתוך הנושא של העלייה. כן, בבקשה.

אני ממשרד החינוך. רק חשוב לי להבהיר, טירה היא מהמנהל הפדגוגי של המשרד ואני ממינהל, חברה ונוער, וזה גם קצת מענה לשאלה. אנחנו בפעילויות החברתיות שעשינו, אני לא מדבר על בתי ספר, לא עשינו שום הפרדה והבדלה בין פליט או נמלט מלחמה לבין זכאי חוק השבות, עולה או משהו כזה. בפעילויות החברתיות, ועשינו הרבה, אני לא אפרט את זה, כי זה לא לוועדה, אבל עשינו הרבה, אין הפרדה. זאת אומרת, לבתי ספר הם לא נכנסים, לשאלתך, בתי ספר הם לא נכנסו אבל לפעילויות החברתיות כולם קיבלו ללא הבחנה.

גם בקרוב אנחנו בחופש הגדול, השאלה היא אם יש גם איזה שהוא מענה לנושא החופש הגדול?

מה שטירה אמרה זה שאנחנו מתכוונים לקחת את המערכת שבנינו לטובת רוב הילדים שהיו זכאי חוק השבות ועכשיו לעשות לו איזו שהיא הסבה ולקחת אותה להתאים אותה לילדים הנמלטים. בנוסף, כמובן, להתאים אותה לימי החופשה, זאת אומרת להשתמש באותה פלטפורמה מותאמת.

כן, אני די בטוחה גם שהם ישמחו לפגוש אחד את השני, בלי שום קשר אם יש לך את חוק השבות או אין לך את חוק השבות. בסדר גמור. תודה רבה, משרד החינוך. כמה שאלות למשרד הבריאות. מבקשת שתהיה איזו שהיא סקירה, גם מענים רגשיים, גם עובדים סוציאליים שמטפלים בהם וחיסונים.

זהר, אתה רוצה לדבר על חיסונים?

שלום. אני ממשרד הבריאות, משירותי בריאות לציבור. אנחנו מפעילים את טיפות החלב ושירותי הרפואה מונעת במשרד. ילדים שהם מבוטחים, שזה אומר עולים או זכאי חוק השבות הם מבטוחים בקופת החולים והם יכולים להיות מטופלים בטיפות החלב, בהתאם לאיפה שאמא שלהם בוחרת. כלומר, זה יכול להיות טיפות החלב של משרד הבריאות או של הקופה.

אני מניחה שיש גם קצת בעיה עם איזה שהוא רקע של היסטוריה רפואית, מאחר ואתה לא יודע אם הילד היה מחוסן לפוליו או לא, לצורך העניין, מעבר לקורונה לא קורונה.

נכון. זה קורה עם ילדים עולים בכלל או זרים בכלל. כאלה שאין להם ביטוח רפואי יכולים להיות מטופלים בתחנות טיפות החלב של משרד הבריאות או של העיריות.

משרד ההרווחה, אמרתם שהם כן אמורים לקבל.

כל נמלטי המלחמה מגיל אפס עד גיל שישים מקבלים טיפול רפואי באמצעות טרם, בצורה שוטפת, יש חוזה מסודר, אתה מכיר את זה.

גם מי שמבוטח וגם מי שלא בקופות החולים, מקבל את אותו שירות בטיפות חלב אצלנו. שירות בטיפות החלב כולל בדיקת גילה והתפתחות, קשר אם וילד ומתן חיסונים בהתאם לשגרה בישראל. אנחנו מקבלים את פנקסי החיסונים שלהם, במידה ויש. במידה שאין, אנחנו שואלים את האמא אם היא יודעת על חיסוני עבר, במידה ולא אנחנו משלימים חיסונים בהתאם לתכנית בישראל, כאילו הם לא חוסנו. ככה אנחנו עושים באופן שגרתי, לא רק בילדים שהגיעו מאוקראינה. נכון להיום, ידוע לנו על שלוש מאות ילדים שנקלטו בטיפות חלב.

שלוש מאות ילדים?

כן.

אוקיי. מה עם ילדים בעלי מוגבלויות?

תראי, אין לי מספרים או משהו כזה, אני לא בטוח שאפילו יש בקופות מספרים, אני יכול להגיד לך שלצורך העניין מה שקורה הוא שכל מי שעולה חדש הוא ישר נקלט בקופת חולים. נכון לפני שבוע שבדקתי את הנתונים, היו אלף מאתיים שבעים ושישה ילדים שנקלטו בקופות החולים. יש לי את הפירוט לפי קופה, זה לא כזה משנה נראה לי, מהיום הראשון הם זכאים לכל מה שזכאי תושב ישראלי, זאת אומרת בכל ההיבטים.

כולל נגישות שפתית?

כולל. כל הקופות עשינו איתן ישיבות, כל הקופות עובדת בצורה שונה שמתאימה לכל קופה. כל קופה בנתה את ההתאמות התרבותיות שלה, כלומר כולל מענה באוקראינית, במוקדים, אי אפשר מענה אוקראינית בכל מרפאה, אבל רוסית היא לא שפה שלא שכיחה פה, אז מסתדרים עם הסיפור הזה. זה לגבי העולים החדשים. יש קבוצה שנייה, שהיא קבוצה שטרם קיבלו את הזכאות של עולה והם בבדיקה. אז, קבוצה שנכון שלפני, בשבוע שעבר, היא מנתה אלפיים שבע מאות שישים ושישה אנשים, סך הכל מתוכם ילדים, זה בערך שליש, בין תשע מאות לאלף. עד שהם זכאים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם מקבלים בעצם כיסוי מהמדינה דרך פוליסה, דרך מבטח כאשר ספק המשנה הוא קופת חולים לאומית. זאת אומרת, כולם משויכים לקופת חולים לאומית, והם זכאים בגדול וכל מה שהם זכאים במסגרת החוק, עד אותו פרק זמן שבו בסופו של דבר הם יוכרו כעולים חדשים ויקבלו את הזכאות המלאה, רק שלא בכל קופה, אלא כולם משתייכים דרך מבטח לקופת חולים לאומית - - -

יש לכם איזו שהיא דרך לדעת אם יש מישהו שקצת, נניח, הסתבך בפרוצדורה, לא נרשם, לא נקלט?

תראי, פוגשים את כל האנשים האלה, משרד הקליטה פוגש אותם. הם תחת חסות משרד הקליטה, גם הקבוצה שהם חשודים כעולים חדשים, שמהם בסופו של דבר, לא יודע, תשעים וחמישה אחוז יוכרו, פוגשים אותם בשדה תעופה ואף אחד לא יוצא משם בלי שהוא מקבל את התדריך, את הטופס ביד ועם כל דרכי התקשורת ומה שזה אומר. אנחנו פעלנו אל מול המלונות. לא כולם מגיעים למלונות, אבל מי שמגיע למלונות, יש מנהלים, יש אנשי קשר במלונות של משרד הקליטה וגם של פיקוד העורף. אנחנו דאגנו שבכל המלונות הם יידעו למי לפנות ויהיה להם אנשי קשר בקופות החולים, וכל פניה לאיש קשר כזה יהיה ברור מי היא המרפאה הקרובה ומה הטלפון של קופת החולים הרלוונטית. זאת אומרת, הדבר הזה נעשה, שוב כל הסיפור הזה זה רק לפרק הזמן של השלושה, ארבעה שבועות עד שהם מוכרים כעולים חדשים.

הם עוזבים את המלונות ומקבלים את הזכויות שלהם כמו כל אזרח ישראלי אחר. באמת, הם כאילו לא שונים בכלום מאף אחד אחר. יש את הקבוצה השלישית, שזו קבוצה שהתייחס אליה, ראי משרד הרווחה, שהם כאילו מקבלים את הסל, איזה שהוא מענה רפואי, שתייר לא מקבל אותו, דרך טרם. אני חייב לציין שעד היום אלינו כמשרד הבריאות לא הגיע אפילו, ולא אף מקרה אחד של ילדים. היה מקרה אחד של מבוגר, אבל אחד או שניים, שיש איזה שהוא תפר של החרגות, אבל ילד לא הגיע אלינו מעולם איזה שהוא מקרה שדווח על איזו שהיא בעיה שנדרש אליה איזה שהוא פתרון. יש לנו חמ"ל שמתעסק עם זה מול הקפות, יש לנו משהיא שמרכזת את זה, אז ילד לא הגיע.

אין פספוסים אבסולוטיים בנושא הזה?

תראה, על אלפי אנשים שמגיעים, אני לא יכול לדעת אם מישהו מפספס. אתה יודע, זה כמו כל מי שנקלט בקופת חולים, הוא לא חייב, הוא נקלט רישומית, הוא אפילו מזומן בחלק מהקופות למפגש - - -

לכן אני שואל.

אני לא יודע אם הוא פנה, כאילו אתה יודע.

אנחנו כמערכות יודעים במי אנחנו מטפלים בכל תחום, כן? משרד הרווחה, משרד החינוך. מה מטריד אותנו בסופו של דבר? אלה שאנחנו לא יודעים עליהם. שם, האם יש לנו מנגנון? האם יש לנו מערכת שיכולה בסופו של דבר - - -

אבל אני צריך לדעת.

מערכת שיכולה, בסופו של דבר, למנוע פספוסים, שהטיפול יהיה טיפול מוחלט במאה אחוז פליטים, במאה אחוז ילדים, במאה אחוז משפחות.

אין דבר כזה מאה אחוז. עם כל הרצון להגיע למאה אחוז, אין דבר כזה. יש פספוסים גם בקרב - - -

לא, שאלתי על מנגנון שצריך להגיע למאה אחוז.

לא, אין מנגנון כזה. בסוף, בן אדם מקבל את הזכאות. אם הוא לא מרגיש טוב, הוא יכול לפנות לקופת החולים, האם הוא יקבל שם טיפול רפואי, לא יפספסו שם משהו? אני באמת לא יכול לדעת, אתה יודע. רופא יכול לטעות, יכול לפספס - - -

עוד אין לכם הערכה?

לא.

מה שאתם אומרים בעצם הוא שכמעט בוודאות אין לנו - - -

תראה, אם יש באמת תקלה, ונניח מצבו של מישהו מתדרדר והוא מגיע לבית החולים וזה מוגדר כאיזו שהיא טעות או תקלה, אז זה אמור להיות מדווח למשרד הבריאות ואז נדע שהייתה תקלה ולתחקר. אבל, עד היום לא הגיעה אלינו פנייה כזו, בטח לא לגבי ילדים.

אוקיי, הבנתי.

אני חייב לציין שגם לא הגיעה אלינו פניה כזו גם לגבי מבוגרים, אבל בוודאי לגבי ילדים. בסך הכל, זו אוכלוסייה בריאה יותר עם פחות בעיות רפואיות וכו'.

אוקיי. תודה, תודה רבה. שאלות לרשות האוכלוסין?

כן, אני אתכם.

עלו כאן כמה שאלות שקשורות גם אליכם. אני חושבת שהשאלה המרכזית היא תוקף האשרה, מה קורה מרגע שפג התוקף? מה עושים?

אז, נכון להיום מדיניות הממשלה ומדיניות שרת הפנים להאריך את אשרת התייר, אנחנו הארכנו את אשרות התיירים לאלה שהגיעו לפני ה-24 בפברואר. כי, מי שהגיע ב-24 בפברואר וקיבל אשרה לשלושה חודשים, אז עדיין לא הסתיימו שלושת החודשים שמקבל כל תייר שמגיע לישראל. אלה שהיו לפני, הארכנו להם באופן גורף עד סוף מאי. לקראת סוף מאי השרה תקיים שוב המשך לדיונים ותחליט אם הם משנים את המדיניות או ממשיכים להאריך להם את אשרות התייר.

אני הייתי רוצה להאמין שיאריכו את אשרות התייר, מאחר ואין להם כל כך בית לשוב אליו. יש איזו שהיא תשובה אחרת, מעבר לעובדה שאנחנו תיכף בסוף מאי ואז אנחנו עושים דיון? אתה יודע מתי הדיון הזה הולך להתקיים?

אנחנו עורכים דיונים על בסיס יומי עם השרה. כל יום אנחנו עושים דיון לגבי המצב. אני מעריך שבשבועיים הקרובים היא תקבל החלטה.

הבנתי. אנחנו נפנה ללשכת השרה שאלה ישירה מהוועדה, על מנת לדעת באמת על מה מדובר. אני מעריכה שמדובר על הארכה, מאחר ואין כל כך גם ברירה אחרת, אבל טוב לשאול ולקבל את ההחלטה. לא לשכוח שמדובר כאן גם עם אנשים עם מצב נפשי מאוד מאוד רעוע, לא יציב. אלו אנשים שבאמת תלושים מהחיים שלהם, מהמשפחות שלהם עם דאגה מתמדת, אנשים שברחו גם לא עם מזוודה ולא עם תיק, הם ברחו עם שקית ניילון. זה ממש ככה. אני חושבת שהכבוד הראוי עבורם זה לתת את הארכה ואת האוויר לנשימה, גם אם פתאום המלחמה תסתיים והם יוכלו לשוב לביתם, גם אם אנחנו נאריך להם בעוד טיפה זמן, המדינה לא תתמוטט מזה.

אז בהתחלה הארכנו עד ה-30 באפריל, וכמו שאת אומרת, ראינו שהמלחמה לא מסתיימת לצערנו, ולכן הארכנו עד סוף מאי. כמובן, אני חושב שכל עוד זה לא מסתיים, אז ברור שנאריך להם שוב את אשרת התייר, להערכתי.

העניין הוא שאנחנו שומעים פה שיש לזה השלכות, השלכות מבחינת מערכת החינוך, השלכות מבחינת בריאות, מבחינת התארגנות הלאה של המערכות, של משרד הרווחה, של משרד העלייה והקליטה. סליחה, של משרד ועלייה והקליטה פחות, של משרד הרווחה והחינוך יותר, שהמערכות האלו ממש נתמכות או מקבלות או לא מקבלות תקציבים, בעקבות זאת. נכון? אני לא טועה בניתוח שלי. כלומר, אם מדובר על שניים עשר מיליון שקלים בחודש, על מנת לתת מענה לאלה שהם לא עולים, לאשרת התייר, מה שנקרא, והם יודעים שהאשרה מסתיימת בסוף מאי ואנחנו כבר ב-10 במאי. אז גם משרד האוצר, לצורך העניין, לא יכול לשחרר את הכספים כבר לחודש הבא ואז עוד פעם הכל ברגע האחרון וזה עניין של ספקים וכו'. השאלה היא אם יש איזו שהיא אפשרות לבוא ולשחרר, שוב מקסימום יישארו כאן. המלחמה תגמר והם יישארו כאן חודש אחד יותר, ואני מניחה שהמדינה תדע להתכנס לסגירת האירוע אם צריך, מאשר עד לרגע האחרון בכל פעם להאריך בעוד כמה שבועות בודדים. השאלה שלי היא האם זה משהו שאתם מודעים אליו ולוקחים בחשבון את שאר המערכות, שבעצם תלויות בכם?

כן.

אוקיי, זו הייתה תשובה קצרה. הבנתי. בסדר, משרד הרווחה יש לכם איזה שהוא משהו?

לא, אנחנו בשיתוף פעולה מצוין עם מנהל האוכלוסין. אני רק אומר שמי שהוא מלפני ה-4 בפברואר זה לא רלוונטי, כי הוא לא מקבל את המענים של מוקד צו השעה. צו השעה נותן מענים רק למי שמה-24 בפברואר והלאה. זה שמאריכים למי שהיה לפני, אז להקשר שלנו זה לא נותן שום מענה. הרעיון הוא להאריך למי שהגיע מה-24 בפברואר והלאה, לא מי שבא לפני.

כן.

אבל אנחנו עובדים בשוטף מול מנהל האוכלוסין, הם נותנים לנו על בסיס יומי את כל הנתונים. פה, באמת ראוי לציין את העבודה אתכם ביחד, שאפו.

כאשר אני שומעת על שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, אני רווה נחת, בדרך כלל זה לא ככה, אז זה דווקא בסדר.

לגמרי.

אוקיי. תודה רבה. בוא נחזור למשרד העלייה והקליטה, נראה אם יש אילו שהן תשובות.

כבוד יושבת הראש - - -

אני רק חייבת לומר שאנחנו קיימנו כאן דיון שלם, כאשר החסר היחיד מבחינת האינפורמציה, המידע, נתונים לכולם היה, פרט למשרד העלייה והקליטה. אני מניחה שיש לכם, אבל אנחנו נשמח גם שתחלקו עם הוועדה.

הייתי שמח אילו זה היה עולה בידי, אבל בהתייעצות עם לשכת המנכ"ל, הם מבקשים להעביר לוועדה את הדברים כתובים. כי, כרגע אין גורם בלשכה שיכול להעלות לוועדה הזו.

תמי, באיזה תאריך אנחנו שלחנו את השאלות למשרד העלייה והקליטה?

לפני פסח.

לפני פסח. כלומר, היה למשרד עד לפני פסח זמן לעבור על השאלות שהוועדה שלחה, על מנת לייצר תשובות ונתונים. כאשר ועדה בכנסת קוראת למשרד ממשלתי, על המשרד הממשלתי להגיע, ולהגיע מוכן, כמו שאר משרדי הממשלה שטרחו – אגב – פיזית להגיע לכאן, לא רק בזום, ולתת את התשובות לכל שאלה אפשרית שיכולנו. הדיון הזה עוסק בעליית ילדים מאוקראינה, כלומר אתם נושא הדיון. לא טרחתם לשלוח לכאן נציג פיזית, אתם יושבים בזום, זה דבר ראשון, שכבר אין חובת עטית מסכות, ואני מאוד מקווה שהזום הזה יעבור מהעולם.

דבר שני לא הגעתם מוכנים לדיון, שעוסק בעיקר בילדים שנמצאים תחת חסותכם, זו התנהלות לא רצינית של המשרד. אני גם אדבר על כך עם השרה, ואני גם אעביר על זה דיווח ליושב ראש הכנסת. ככה לא מתנהלים אל מול ועדה בכנסת. התפקיד שלנו הוא לוודא שאתם עושים את עבודתכם נאמנה, זה התפקיד שלי.

אין ספק במה שאת אומרת. לא כדי להאשים מישהו כזה או אחר, אבל לגבי עצם קיום הוועדה, לי באופן אישי נודע רק אתמול. התבקשתי לדבר והכנתי את הנתונים בתחומים שאני מכיר. את השאלות, רק לאחר שניסיתי לברר, קיבלתי - - -

אני מבקשת את התשובות לשאלות הוועדה במייל היום בערב, עד היום בערב את כל השאלות. אני אשוחח עם השרה על הגישה של משרדה אל ועדה בכנסת, וכמובן שזה יעבור גם אל יושב ראש הכנסת. דבר כזה לא יחזור על עצמו. אפרופו אגב, אם מישהו ממש רוצה לדעת מה היא פגיעה בדמוקרטיה, ככה זה נראה, כאשר ועדה בכנסת קוראת למשרד ממשלתי שמגיע לא מוכן ומזלזל במעמד, זו פגיעה בדמוקרטיה. התפקיד שלנו הוא לבקר את העבודה שלכם. אנשים פה טרחו ופינו מזמנם ואלה אנשים עסוקים - - -

לא הגיעו.

אין לי כאן תשובה לשאלה אחת בנוגע לרפואה ששאלנו, אפילו לא אחת.

זה גם צריך להיאמר לפרוטוקול שאתמול הגיע מענה כתוב, זה שאין סנכרון בין המענה לבין הנציג.

יש כאן אנשים שהגיעו מאוד מאוד מוכנים באמת לתשובה לכל שאלה שאני שואלת.

לא, אני אומרת שאתמול הגיעה מענה מהמשרד הזה, מענה כתוב.

תודה רבה.

משרד המשפטים, עו"ד הילה טנא-גלעד, ראש אשכול זכויות אדם, בבקשה. יש לך משהו להוסיף, סקירה, שאלה?

עוד פעם, באמת הסיוע המשפטי ועו"ד אביטל בגין נמצאת כאן והיא תוכל להציג כמובן. האגף לסיוע משפטי מלווה באמת את העשייה בהיבטים שלהם. עו"ד דינה דומיניץ, כפי שתואר כאן, מתאמת את המאבק בסחר בבני אדם, באמת עושה עבודה אינטנסיבית יחד - - -

נתקלת במקרים?

כן, לא מעט.

מה זה אומר.

אני לא אפרט את זה פה, אבל כן.

יש לנו מקרים בהחלט שמעלים חשד, שדינה גם - - -

למה לא לפרט? זו שאלה ישירה.

אפשר להגיד, בלי להגיד שמות.

לא צריך שמות, שהוועדה תבין על מה מדובר.

היו מקרים שהוצאנו נשים והעברנו אותן למקלט לסחר בנשים של משרד הרווחה.

כלומר, העבירו אותן את הגבול - - -

זה עניין משפטי, אבל היו מקרים שהוצאנו נשים ממקומות והן כרגע נמצאות במקלט לסחר בשנים של משרד הרווחה.

וילדים?

בגירות, לא קטינים.

לא, בגירות.

היו מקרים שבהם כמובן גם רשות האוכלוסין וגם כל הגורמים בהחלט בהחלט מודעים. יש גם המון שיח בזירה הבין לאומית על הנושא של תופעות של סחר בילדים וממש מקרים של אנשים שאורבים בעצם לנשים ולילדים שהגיענו מאוקראינה. יש פליירים בנתב"ג, יש גם רולאפים שהוצבו, שעוד פעם, הגורמים של סיוע משפטי מאוד מאוד מעורבים בכל השיח כאן.

אנחנו מדברים על מקרים בודדים? על עשרות, על מאות? על מה אנחנו מדברים?

קטינים בודדים מאוד, אבל עוד פעם, הרעיון הוא באמת להעלות מודעות. יש שיח בין משרדי הממשלה שהתנהל כבר, על כל הנושא של קטינים בלתי מלווים, הכניסה שלהם, גם עם הגורמים בתוך משרד המשפטים, גם עם הגורמים מהמשרדים האחרים, על מנת לראות שכולם מיודעים, מבינים את הרגישויות, מה המחויבויות, מה נדרש, כל נושא של העלאת המודעות כמובן. אני אציין לגבי קטינים בלתי מלווים שהיה לנו כמה מקרים בודדים, אנחנו מכירות, אביטל ואני, כמה מקרים ספורים. רוב המקרים או על הקצה העליון או היה מקרה אחד של ילדה שהגיעה לא עם המשפחה הביולוגית שלה, שעלה סימני שאלה ובאמת כל המערכת התגייסה. באופן כללי, יש מספיק רכיבים בדרך, גם הגשת הטופס, גם האישור גם של רשות האוכלוסין, גם של משרד החוץ, על מנת שמקרה כזה לא יקרה. אבל, כן היו מקרים מאוד מאוד בודדים, מקרים ספורים.

היו מקרים של הורים שגילו שהילדים שלהם פשוט לא איתם ואז הם התחילו לחפש אותם או משהו?

לא.

של ילד חסר?

לא מוכר לי מקרה כזה, אבל אני אומרת בכנות, אנחנו מבינים שהמצב באוקראינה, בפולין ובמדינות אחרות הוא מאוד מאוד מורכב ואנחנו מאוד מודעים לזה ויש הרבה שיח. הסיוע המשפטי, כאמור, מי שצריך להשלים ידבר.

בבקשה.

אני מהסיוע המשפטי. נעשה רגע תמונה טיפה יותר רחבה למי זכאי לסיוע משפטי, עקרונית לפי חוק והתקנות הקיימות, הסיוע המשפטי ניתן רק לאזרחי ישראל ותושבי קבע. לצד זאת, ישנה אמנה משנת 1954 בין לאומית שישראל חתומה עליה, שמחייבת מתן לסיוע משפטי לאזרחי מדינות שותפות באמנה. אוקראינה נמצאת באמנה, ולכן אנחנו יכולים לתת סיוע משפטי לכל אזרח אוקראינה או רוסיה, דרך אגב, הגיעו גם הרבה באמת מרוסיה. באותם תנאי זכאות שיש לאזרח ישראלי, עשינו בנתב"ג יידוע ממוקד עם פליירים ועם רולאפים עם האפשרות לפנות אלינו לסיוע המשפטי.

הקמנו בנוסף את המוקד של משרד הרווחה, כאשר באמת ההבנה היא שבמצב מצוקה כזה יש יחסית נתח קטן של אנשים שפנויים לטפל בעניינים שהם בעצם עכשיו של אילו שהן מחלוקות משפטית. לכן, רוב ההליכים הם באמת היו סביב שאלת המעמד. בהקשר של ילדים, היו לנו עד עכשיו עשרים ושבע פניות בכלל בנושא מעמד אישי, שמתוכן רוב הבקשות לסיוע משפטי היה בהקשר של הסדר ראיה, גירושין, מחלוקות על הילדים, משמורת, אפוטרופסות יחיד - - -

להבנתי, הגברים ברובם נשארו שם.

אני לא יודעת מה היה התוכן של כל מה שביקשו, יש מקרים שבהם לא הגיעו עם ההורה בכלל ואז מתבקש צו אפוטרופוסית למעשה על בגיר אחר שיהיה אפוטרופוס על הקטין. יכול להיות שהגיעה אישה מאוקראינה וההורה בכלל נמצא במדינה אחרת, האב, ויש בקשות שקשורות אליו. את הפרטים של המקרים אני לא מכירה, אני יודעת שאלה הנושאים שהתבקשו.

נוסף לטיפול הכללי הזה, שני תחומים שאנחנו נותנים בהם ייצוג, אחד זה הקורבנות סחר, שמי שמוכרת כקורבן סחר, מקבלת ליווי ללא מבחן זכאות כלכלית אצלנו. בנוסף, גם בהליכים מנהליים לצורך שנת שיקום בישראל והישארות במקלט, וגם בהליכים אזרחיים. לשאלה כמה מקרים יש, אנחנו לא מכירים קטין שבסופו של דבר זה יתפתח לאיזו שהיא קביעה שהיה סחר בבני אדם. היה באמת את המקרה של משהיא שהגיעה עם משפחה לא שלה, שבו זה הגיע אלינו בגלל החשש לסחר, שהסתבר כאי הבנה גדולה בגלל בעיות תרגום.

הייתה אפוטרופסות לאישה, הייתה אחות החורגת שליוותה אותה, הכל היה בסדר. אבל, אנחנו בעצם שלחנו עורכת דין לקטינה. הנשים הבגירות, זו בעצם שאלה יותר לדינה, ליחידה לסחר בבני אדם ולמשרד הפנים, שרואה אותם במקום. אנחנו רואים שהעניין של ההזמנות מהארץ, שצריך מזמין, לבקש את הגעתו של האדם, יש מזמינים שהם סוחרים בבני אדם. האישה מגיעה לפה לארץ והדבר מתגלה לפעמים בתשאול, לפעמים לא, זה מעורר שאלות מורכבות של מה לעשות בהקשר הזה. אנחנו חושבים שחשוב, כחלק מהמאבק בתופעה, כן לאפשר כניסה ומעקב אחרי הסוחרים, גם כאשר הנשים לא משתפות פעולה. המציאות היא מסובכת ובאמת השאלות הן לא אלינו. בהקשר של הקטינים המלווים, אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד הפנים. אנחנו הגענו להבנה והסכמות - - -

לא, אבל סליחה רגע, שאלה, אם אותה אישה רושמת סוחר כמשפחה, אני מניחה שבעת המצוקה רצים שם טלפונים, אתם צריכים להעלות לישראל אז תתקשרו לזה, יגידו שאתם קרובי משפחה. אנחנו במצב מצוקה, מצב מלחמה, אנשים רוצים לברוח, מבינים שבישראל צריך כתובת, מישהו אומר להם בוא אני אהיה הכתובת והם הולכים אליו. אני מניחה שזו הסיטואציה, אלא אם כן אני טועה. זה לחץ, ואז אותה אישה יכולה להיות גם אישה עם ילדים, זאת אומרת זה לאו דווקא איזה צעירה.

אני לא יודעת את המידע, אבל אני אומרת מהמקרים שנחשפו אצלנו בסיוע המשפטי, אלו היו נשים יחידות שהגיעו עם מאפיין בולט של חוסר רצון לשתף פעולה בחקירה ובבדיקה ובהכחשה של הדבר הזה. לא ראינו מצב שבו זה היה אישה שהגיעה עם ילדים וזה היה המצב. אבל, דינה דומיניץ, יכול להיות שתדע להגיד יותר. בהקשר של הקטינים הלא מלווים אנחנו בעצם תיאמנו עם משרד הפנים בשיתוף פעולה איתם, שאנחנו התחייבנו להגיע לשדה התעופה לייצג כל קטין לא מלווה.

יש לכם כוח אדם שמדבר אוקראינית?

עשינו תיאום עם עורכי הדין החיצוניים מטעמנו. נבחרו עורכות דין דוברות אוקראינית, עברו הכשרה מזורזת. הכל עשינו מהר, על מנת לספק את השירות. בנוסף, על מנת לא לעכב את הקטין ולא את תהליך הכניסה לישראל התחייבנו להגיע תוך שעה, שעתיים לשדה התעופה. אנחנו לא יודעים מה המספר של הקטינים שמגיעים, באמת במקרה אנחנו עכשיו זכינו לשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין, אבל כאשר אני שומעת שמגיע ילד בן שש או בן שלוש עשרה שאנחנו לא שמענו עליו, אז אני מעט מוטרדת. אנחנו נחזור ונבדוק את הדברים. אנחנו חושבים שזה באמת חשוב לא להשאיר את הקטין לבד בהליכי הכניסה לישראל, גם אם יש מקום לגרש אותו. זו לא אמירה שכל מי שנכנס צריך להיקלט, אבל כל מי שנכנס זכאי להליך הוגן.

כן.

וכל קטין שמגיע לפה צריך שיהיה מבוגר לצידו, שמייצג אותו ומשמיע את קולו. ההחלטה תתקבל על ידי הרשויות ועל ידי הערכאות המשפטיות כפי - - -

גם אם מחליטים לגרש אותו, צריך לוודא שהוא נקלט במקום אחר בצורה שהיא ראויה.

אני בדיוק מקבל עכשיו הודעה על קטין שלא אושרה כניסתו, וכרגע הוא נמצא במסגרת שלנו, בקדמה, ובימים הקרובים הוא יוחזר חזרה.

לאן יוחזר חזרה?

לארץ המוצא אוקראינה. לא, סליחה, לפולין.

הוא מאוקראינה ומשם הגיע לפולין.

יש מישהו שמוודא שבפולין יש מי שקולט אותו?

אל"ף, שבוע הבא אנחנו מוציאים שתי משלחות - - -

הילד אצלך. אנחנו מדינה שאחראית על בטחונות בכל זאת.

כן. אני אומר שאנחנו מוציאים שתי משלחות, משבוע הבא, פסיכוסוציאליות עם עובדים סוציאליים שיוצאים לסובב פולין. כל משלחת יוצאת לשניים עשר יום, שבעצם היא גם תהיה המעטפת במענים של מקרים כאלה של חזרה, לראות באמת שהקליטה מתבצעת ומי שמוחזר הוא מוחזר כמו שצריך ולא למקום שאין בו מענה. אז, משבוע הבא שתי המשלחות שיוצאות ברצף, כל משלחת שבועיים והם ישהו שם, יתעסקו עם הדברים האלה.

בסדר גמור. תודה רבה. לפני שאנחנו נועלים את הדיון, יש עוד מישהו שלא דיבר, שרוצה לדבר?

כן. אז, אני מפורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט. קיבלתי המון תשובות כאן והיה דיון מאוד חשוב. קיבלתי הרבה תשובות לשאלות שהיו לי, אז אני אתמקד במה שלא עלה. קודם כל, לגבי הנושא של שירותי בריאות, בדיוק כמו שהמצב של החינוך, גם הבריאות טרם היה פתרון שהוא פתרון טוב לכמה שבועות. אבל, כמו שיושבת ראש הוועדה אמרה כמה וכמה פעמים במהלך הדיון, אנחנו מתקדמים לסגור את שלושת החודשים הראשונים ויהיו עוד שלושה חודשים. אי אפשר להתייחס למצב הזה כמצב של רק רגע - - -

לא רק זה, אני צופה עוד גל.

כן, וצופה עוד גל. טרם ואני לא אפרט, הם לא ערוכים לתת, ועל רקע זה מגיעות פניות לרופאים לזכויות אדם גם של אוקראינים בגירים וגם של קטינים שלא מצליחים לקבל את המענים, זה מתגבר עם הזמן. למשל, מחלות כרוניות, טרם לא יודעים להתמודד עם מחלות כרוניות, וזו דוגמא אחת מיני דוגמאות רבות. גם טרם מגדירים את עצמם כמומחים לשירותי רפואה דחופה, אז זה דבר אחד שאני רוצה להגיד. ככל שמתקדם הזמן צריך לחשוב. לגבי הילדים, יש פתרון, אז הסדר עם מאוחדת. צריך פשוט להחליט בהחלטה טכנית שמחילים עליהם את הסדר מאוחדת, שהוא הסדר שנתפר במיוחד לילדים חסרי מעמד. אז זה דבר ראשון לגבי הבריאות. דבר שני, לגבי אשרות עבודה, ואת נגעת בזה, ההורים האלה ככל שעובר הזמן הם צריכים לפרנס את הילדים שנמצאים כאן, זה דבר שני. שמענו את הגובה של סל המזון. שוב, ככל שחולף הזמן הצרכים מתגברים.

סל המזון, השכירות, זה לא משהו שאפשר לחיות איתו לאורך זמן.

בדיוק. הדבר השלישי, אני רוצה לגעת בנקודה שלא נגענו בה בכלל, מי שהגיע לכאן לפני ה-24 במרץ, שכמו שאמר אילן ברוש, לא זכאי לכל השירותים - - -

הוא היה חכם, ברח בזמן, לא זכאי.

בדיוק.

אני זוכרת פה את הוועדות בכנסת, אני וחבר הכנסת פינדרוס, הקמנו את השדולה של חיזוק יהדות התפוצות. עשינו את זה ממש כמה ימים בודדים לפני שהמלחמה פרצה, וניסינו להגיד להם תעלו, תעלו, וקיבלנו תשובה 'כמו שאתם רואים את הטילים בחו"ל של עזה, אז ככה זה גם אצלנו, זה פחות נורא ממה שזה נראה'. אבל, אלה שכן לקחו את האזהרות האלה בחשבון, היו חכמים ולא חיכו שיקישו להם בדלת, אז באמת - - -

וגם מי שנמצאים כאן יותר זמן. מדינת ישראל החליטה שהיא מחילה עליהם הגנה מפני הרחקה, שמי שנמצא כאן והוא אוקראיני הוא מוגן מפני הרחקה. אי אפשר שהגנה מפני הרחקה לא תבוא עם אף זכות. זאת אומרת, אין לחברה הישראלית אינטרס לתת לאלפי אנשים להיות כאן ללא זכויות. אגב, לילדים, אי אפשר להניח שלא היו פה ילדים לפני ה-24 בפברואר, אי אפשר להניח את זה. ילדים שלא נמצאים במערכת החינוך חודשים על גבי חודשים ולא מקבלים סיוע בטרם וכו' וכו'. הם קטינים יש להם זכויות במדינת ישראל, גם מתוקף האמנה לזכויות הילד וצריך לטפל בהם. זה מוביל אותי רק לאמירה - - -

לא, חוק חינוך חובה.

גם, בהחלט.

חוק חינוך חובה חל על כל ילד שגר בישראל ללא קשר למעמדו במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. הוראה זו חלה גם על ילדי עובדים זרים בגיל חינוך חובה השוהים בישראל, ללא קשר למעמד הפורמלי של הוריהם.

בהחלט. אז, צריך לוודא שגם הילדים שנמצאים כאן, ואני מניחה שלא מדובר בהרבה ילדים, של מי שהיה כאן לפני ה-24 בפברואר, אבל צריך לוודא שהם גם מקבלים את הסיוע ואת הזכויות שהם זכאים להם. זה מוביל אותי לאמירה קצרה ויותר כללית, שהסיפור הזה שמדינת ישראל מחליטה שהיא מגנה על קבוצה מסוימת מפני הרחקה, בגלל מלחמה וכו', זה לא פעם ראשונה שהוא קורה בעשרים השנים האחרונות, זו כבר פעם חמישית שזה קורה, צריך להסדיר את זה. צריך להסדיר את זה, רצוי בכנסת, רצוי בהליך מסודר, צריך שיהיה כתוב וצופה פני עתיד, מה קורה כאשר מדינת ישראל מחליטה שקבוצה מסוימת מוגנת מפני הרחקה. אחרי שלושה חודשים ילדים נכנסים למערכת החינוך, שירות הבריאות ניתנים ככה וככה, לא משנה. אבל, כל הסיפור הזה שזה נתפר עכשיו אד הוק לאור המשבר באוקראינה, זה לא לטובת אף אחד, זה צריך להיות מסודר הנושא הזה כי זה גם ימשיך, זה גם ימשיך בעתיד, אי אפשר להניח לא. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

תודה. אני מהמועצה לשלום הילד. אני לא אוסיף על הרבה דברים שנאמרו באמת וקיבלנו תשובות גם להרבה דברים. אבל, כמו שגברתי יושבת הראש יודעת, בכלל ילדים זו אוכלוסייה עם צרכים ייחודים, ייעודיים שהמענה אליהם לא חונה במשרד כזה או אחר. תמיד יש משרד ממשלתי שנותן מענה מכאן או מכאן, אנחנו גם רואים ושומעים את העשייה של כל משרד. המציאות הזו יפה כמובן לעניין הילדים באוקראינה, אבל באמת מה שדרוש כאן זו איזו שהיא תכנית לאומית, בין משרדית, בין מגזרית, שבאמת נותנת מענה לכל דבר. אנחנו באמת רואים שמענים ניתנים לחסמים שנמצאים במשרד אחר. עכשיו, יש פרויקטור ויש כל מיני יוזמות או פעולות בין משרדיות שנעשו בעניין הדיור, וזו יכולה להיות פלטפורמה טובה לדבר הזה. אבל, צריך איזו שהיא תכנית סדורה של מישהו שדואג לכל הדבר הזה בראיה מלמעלה עם כל המסביב.

מה שהם בעצם אומרים כאן הוא שהרשויות מקומיות שאליהם הכל מתכנס ברגע שילד או משפחה עברה לגור שם, אז בעצם הרשות המקומית היא הופכת להיות הגורם המתכלל, גם מבחינת מגורים, גם מבחינת החינוך, גם מבחינת קופת החולים או הסדר הבריאות שצריך לשלוח את הרופא אליו, אני לא טועה - - -

נכון, אבל הם בקשר - - -

לא, בהקשר לכל האוכלוסיות? גם לעולים, גם לנמלטים וגם לזכאים?

לא. עולים הם בנפרד, הם תחת משרד הקליטה, שחבל שלא יכולנו לשמוע אותם.

לא, עולים וזכאים הם תחת משרד הקליטה.

כן.

מה שאת אומרת הוא בעצם לעשות פורום בין משרדי רק לנמלטי המלחמה?

לא. אני מדברת על כל הילדים, כמובן שיש מענים שכבר ניתנים לעולים, אבל צריך לפרט, מה ניתן לעולים, מה ניתן לילדים חסרי מעמד, מה המענים שכל אוכלוסייה כזו צריכה, מה החסמים, צריך שיהיה איזה שהוא משהו מתכלל. כי, אנחנו באמת רואים שיש כל מיני יוזמות או פתרונות שניתנו, אבל מה שנקרא, אין לזה אמא ואבא. גברתי יושבת הראש מכירה את זה מעשייה רחבה שקשורה לזכויות ילדים.

לא, אנחנו כרגע בלי קשר למלחמה באוקראינה ולעלייה או לפליטים, בכל מקרה כרגע בימים אלה, גם הצעת חוק שאנחנו הולדנו פה בוועדה לזכויות הילד וגם בהצעת מחליטים של משרד המשפטים, בעצם אנחנו מקימים בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, גוף שמתאם ומתכלל את הילדים בישראל. זה משהו שהוא באמת חסר תקדים, כי הוא בעצם יגרום לכל משרדי הממשלה לדבר באופן עקבי וקבוע, פורום מנכ"לים קבוע, כך שילדים לא ייפלו בין הכיסאות, דבר שבעצם ראיתי מהיום הראשון שנכנסתי פה לוועדה. זה קרה בזכות שיתוף הפעולה עם המועצה לשלום הילד. אבל, פה את מדברת ספציפית על מצב של מלחמה ועל גל של עליה פלוס פליטי מלחמה.

נכון.

בעצם את חוזרת על מה שהיא אמרה, שזה לעגן בחקיקה אולי? איזה שהוא משהו שיהיה סדור וקבוע.

צריך שיהיה שיח ויהיה מישהו שמנהל את זה בתכנית סדורה בין משרדית לעניין הספציפי הזה, לעניין העולים - - -

אז כרגע יש לך שני משרדים. משרד העלייה והקליטה אמון על כל העולים, ושם זה יחסית יותר קל, כי כן בחירום או לא בחירום, מדינת ישראל יודעת להבין את הזרם הזה ודי מתורגלת בו. כל מה שקשור ללא עולים - - -

נמלטי המלחמה.

איזו מילה יפה כדי לא להיכנס לחלק המשפטי הזה. כן, נמלטי המלחמה, אז באמת שמו את משרד הרווחה בתור הגורם. אני חייבת להודות, ואני בדרך כלל מתרגזת בדיונים, הפעם משרד העלייה והקליטה החליט שהוא רוצה להרגיז אותי, אבל בדרך כלל דווקא על חוסר תיאום, ופה אני שומעת על תיאום מאוד יפה בין משרד הממשלה. זאת אומרת, כן יש כאן זרימה מאוד מאוד יפה בין משרדי הממשלה שאני חייבת להודות, שלצערי, כן? די נדיר.

לא, אני נוטה להסכים. אבל, אני רוצה לשים כוכבית שאת המענה, נניח, שיש ל'בטרם', משרד הבריאות, המענה הזה ניתן בגלל שהילדים האלה לא מוכרים, זאת אומרת ההגנה עליהם לא ניתנת וההסדר של מאוחדת לא ניתן עליהם, שזה נמצא במשרד אחר - - -

נכון, אבל כן עשו להם ביטוח בריאות, זאת אומרת הם כן מקבלים בסוף את אותו מענה.

אתם ראית את החוזה עם בטרם?

כן.

ראית אותו? ראית את סל המענים שבטרם נותן לנושאים רפואיים?

אני ראיתי שזה נותן מענה דחוף בלבד.

לא, לא, זה היה לפני ההסכם. בטרם נתן,

הם מפנים לבתי החולים כאשר יש מקרים שהם לא יודעים לטפל בהם, כמה זמן זה יכול להחזיק?

לפני החוזה עם בטרם, היה מה שנקרא, קו ראשון שבטרם נתנו. התקשרנו, עשינו חוזה של שלוש פסיק ארבעה מיליון שקלים לחודש, עמד לתת סל מענים משבר ברגל ועד ניתוח, כל סוג ניתוח. אני לא מכיר את מה שאת אומרת, על מענים שבטרם לא ידעה לתת. אני אשמח לדעת איזה מענה - - -

מה לגבי טיפות חלב?

שנייה. אני אשמח לדעת איזה מענה בטרם לא ידעה לתת שהוא לא מופיע בחוזה התקשרות איתם, על מנת לבדוק למה.

גם חלק ממה שאתה ציינת שהם כן נותנים מענה, הם מפנים לבתי החולים ומכסים באמצעות אותו תקציב, על מנת שיהיה סדר.

נכון.

אבל, אז זה אומר שכל דבר נפתר אד הוק.

נכון, זה הכי טוב שאפשר.

זה מצוין לכמה שבועות, אבל הם כבר נמצאים כאן יותר מכמה שבועות.

לא, אז אמרתי את זה, אנחנו מתייחסים לכל חודש בחודשו תקציבית.

זה חלק ממה שדיברנו עליו מול רשות האוכלוסין, של לבוא ולהאריך את זה מעבר, כי כשהם מבקשים את התקציב, אז מתקצבים אותם פייר הזמן. עכשיו, אם אומרים להם שעד סוף מאי, אז משרד האוצר עדיין לא הקצה להם ליוני. עכשיו, זה לא אומר שלא יהיה תקציב ליוני, זה פשוט אומר שבכל פעם אין תכנון לטווח ארוך.

הכל נובע מהמתן של אשרת תייר.

לכן, הבקשה שלנו, הוועדה שולחת בקשה ישירה אל שרת הפנים, לבוא ולומר, לא מעכשיו לעכשיו, הארכה של כמה שבועות, אלא על מנת שהמערכות יידעו כיצד להסתנכרן, איך להמשיך מנקודה זו ואילך, לבוא ולומר בואו נאריך עכשיו לעוד שלושה חודשים. כלומר, לא עד סוף מאי, לא עד סוף יוני, לחצי שנה, לא משנה, אוקיי? לבוא ולתת מרווח נשימה, על מנת שיוכלו גם לתכנן את העניינים גם ברמה התקציבית וגם ברמה האופרטיבית.

אני רוצה רק להבהיר, יש גם עניינים נקודתיים. יש את העניין של בטרם, אני נניח לא יודעת שהם מקבלים שירותי טיפות חלב, זה שירות חשוב לתינוקות לפעוטות ובטרם לא נותנים את זה. אתם התייחסתם לעולים - - -

אני התייחסתי לכולם, כולם יכולים לקבל טיפול בטיפת חלב, בלי קשר לאזרחות שלהם ותמיד.

אוקיי, חשבתי שהתייחסת לעולים. לגבי העניין של הילדים שהיו פה לפני ה-24 בפברואר, דיברו כאן על עניין החינוך והבריאות - - -

אגב, אנחנו לא יודעים כמותית על כמה מדובר בכלל.

גם כמה לפני ה-24? חודש? חצי שנה?

גם הקושי הנפשי שהם חווים. להבנתנו, הקושי הנפשי שהם חווים לא מקבל את המענה. זה משהו שחשוב לתת עליו את דעת.

אבל, פה את מדברת על מה? על תיירים או על עולה?

על כל הילדים.

הם נמצאים כאן ללא אשרה.

את מדברת על תיירים?

הם ללא אשרת תייר.

הם ללא אשרה, פג תוקף האשרה שלהם ממזמן.

לא, רגע, יש כאלה שהיו כאן לפני ה-24 בפברואר, הם היו כאן על אשרות עבודה. להבנתו, ואגב אפשר לוודא את זה מול רשות האוכלוסין, מאריכים להם את אשרות העבודה. מי שהיו כאן על אשרות תייר, לפני ה-24 בפברואר, שאלה טובה, מאריכים להם? לא מאריכים להם? בכמה מאריכים להם? זו שאלה טובה.

והם לא נכנסים תחת המענה שאתם נותנים, מענה נפשי וחשוב, זאת אומרת זה משהו שחייבים לשים עליו את הדעת.

אני מניחה שאנחנו בעיקר לא יודעים על מה מדובר.

בוודאי, זה נובע מזה. אני אסיים ואגיד, אלו העניינים הנקודתיים שלא עלו.

הקצוות הפתוחים שעוד לא ניתן עליהם מענה.

בדיוק.

אנחנו נשאל שאלות מסודרות.

כאשר משרד אחד מחליט לתת אשרת תייר, יש לזה קשיים וחסמים שנמצאים אצל משרד אחר, וכאן החשיבות של גורם מתכלל, של תכנית לאומית סדורה בנושא הזה. זו הייתה כוונתי.

אנחנו נוסיף את זה לשאלה למשרד הפנים גם, העולים שלפני ה-24 בפברואר.

לא העולים, נמלטי מלחמה. לא עולים, אנחנו לא מדברים על עולים.

רק להביא משהו לתשומת ליבנו, משרד החינוך הקצה הרבה מאוד משאבים לעניין הרגשי של מי שיגיע, אגב גם הורים וגם ילדים, אנחנו מתקשים מאוד לממש אותם בקרב אוכלוסיית היעד. חשבנו שזה אולי תלוי תרבות, אנחנו עוברים לאופציות אחרות שהן פחות אחד על אחד, יותר קבוצתי. יכול להיות שלא מעט דברים חונים בחלקים התרבותיים ושווה שביננו אולי ננהל איזה שהוא שיח ולברר מה כן חונה. כי, אני באמת חושבת שאנחנו מאוד נערכנו, לא משרד החינוך, עוד משרדים משותפים והייתה לנו איזו שהיא הכנה וכן נכתבה תכנית מגירה, שמשרד העלייה והקליטה ריכז אותה. אני חייבת להגיד שהיא הכינה את כולנו לכמה מצבים, אבל בהיבט הזה של הרבה פעמים להגיד לא ניתן, אז ביחד אפשר לנהל שיח ולראות למה זה ניתן. כי, כן, המשאבים עומדים, חונים, משרד החינוך הקצה את האפשרויות האלה בגלל הבדלי תרבות מתקשים לממש זאת.

במקרה של אם משלחת שיוצאת, אז אולי זו סוגיה שיהיה מעניין להעלות במסגרת המשלחת, הפער הזה.

אני רק אציין שיש פורום שולחן עגול, שיושבים בו כל משרדי הממשלה, הוא מתכנס כל שבועיים. מדובר על תשעה משרדי ממשלה, סמנכ"לים ומשנה למנכ"לים. אלו שני פורומים קבועים, אחד זה לסוגית נמלטי מלחמה, שמתכנס כל שבועיים קבוע ברשות מנכ"לית המשרד סיגל מורן. הפורום השני, שמחר הוא מתכנס, זה משרד המשפטים, זו כל הסוגיה של זיהוי חשד לסחר בנתב"ג, שדינה מובילה אותו וכל שבועיים הוא מתכנס.

אבל השולחן העגול הוא לא לעניין הדיור?

לא, לא, הוא להכל, לצו השעה. את מוזמנת להצטרף לדיון הבא.

גם משרד העלייה מוביל כזה שולחן כמה פעמים בשבוע.

כל שבועיים כל משרדי הממשלה יושבים שעה סביב השולחן, מעלים - - -

אז אני חושבת שזה צריך להיות לא רק משרדי ממשלה, זה צריך להיות חברה אזרחית וזה צריך להיות - - -

גם החברה האזרחית.

צריכים להיות בדיוק האנשים שיודעים להגיד מה הקשיים.

רונית בר יושבת בפורום הזה. כל פורום היא המנכ"לית של העמותה הישראלית להתנדבות, כל פורום היא נמצאת שם. היא מאגדת סביבה שמונים או תשעים ארגוני חברה אזרחית קבוע. אם תרצי אני אשלח לך קישור ותראי איך זה מתנהל.

אפשר עוד חידוד קטן לגבי מי שנכנס לפני ה-24? כי, אמרת שתפנו. אז רק לחדד, שההחלטה לא להכיל את מוקד צו השעה על מי שנכנס לפני ה-24, להבנתי זו לא החלטה של שרת הפנים, כן? אז החלטה לגבי אשרות היא החלטה של שרת הפנים. אבל, להחיל את מוקד צו השעה על מי שנכנס רק אחרי ה-24, למען האמת אני לא יודעת של מי ההחלטה הזו, אולי היא הייתה של כמה שרים. אני חושבת שהגיע הזמן לשנות אותה, כי חיים כאן אנשים שכרגע לא מטופלים.

אתה חושב שצריך להאריך את צו השעה ללפני ה-24?

אני לא אתייחס לזה כרגע, אבל אני אשמח לעשות שיח. אני אסביר רגע, מה זה בעצם 24? היינו חייבים להגדיר. אני רואה פה ממש את המסמך הראשוני שהוצאנו ממש ביום הראשון של הדיונים, והיינו צריכים להגדיר לאוצר, אני מקריא לכם, מה המענה, כמה אנשים אנחנו עוד צופים ומה התקציב המוערך. הם ביקשו איתנו להגדיר, מה שנקרא, מספר מטרה או סדר גודל על כמה לכמת את כל האירוע. עכשיו, כאשר אנחנו אומרים, מה-24 זה היום שהתחילה המלחמה ומשם בעצם אמרנו שכל מי שנקלט נכנס לתוך המעטפת של המענה. אם אנחנו הולכים רגע אחורה, כמה אחורה? שבוע, שבועיים? אם מדובר במספרים של - - -

כל מי שלא יכול לחזור הביתה.

רגע, אבל מלפני ה-24 - - -

זה מזכיר לי את הסרט עם טום הנקס שהוא נתקע בלי אזרחות בטרמינל.

אין לי ויכוח איתך, אני דווקא חושב שזה בסדר. אני צריך לחשוב בשני היבטים, מי לפני ה-24 כמה זמן, כי יש פה, אם אני לא טועה, שמונת אלפים אזרחים מאוקראינה שהם מהגרי עבודה או כאלה שאשרה שלהם - - -

לא, מדינת ישראל יודעת שהם מהגרי עבודה ויודעת אם נגמר לו או לא נגמר לו, יכול או לא יכול, ולפי זה מאריכים.

להערכתי, גם מנהל האוכלוסין לא יודע להגיד את הנתונים המדויקים מלפני ה-24 לחודש, זו דעתי האישית.

לא, שוב אני אומרת, מי שבא לכאן לעבוד המדינה יודעת.

על איזה מספרים מדובר?

שוב, גם את זה המדינה יודעת. המדינה לא יודעת כמה עובדים זרים יש אצלה?

זה לא מהגר עבודה, אתה נמצא פה לפני ה-24 זה נראה לי - - -

לא, אז אני אומרת, מהגר עבודה שעוד לא תמה לו אשרת העבודה, הכל בסדר. תמה לו אשרת העבודה, אין לו לאן לחזור הביתה אז עושים דיון ורואים מה עושים איתו, כי אין לו בית לחזור אליו. אם מדובר על תייר שבא לבקר את קרובי משפחתו, ובזמן שהוא כאן הוא הופתע גם לגלות שרוסיה פלשה למדינה שלו, וכרגע הוא נמצא במלחמה ואין לו בית לחזור אליו, אז אתה יודע, הוא גם צריך סוג של מענה.

שוב, אני לא סתם הזכרתי את הסרט עם טום הנקס על טרמינל. אלו מקרים שטכנית לא קרו רק בישראל, אלא בכל העולם. פה, מדינת ישראל הרי יודעת מי נכנס, מי יצא, מי תייר, מי לא תייר, מי בא לעבודה, עד מתי האשרה, יש את הנתונים האלה. אם מחליטים כן, ולכן אני אומרת כן לשקול את הארכה של צו השעה לאלה שהגיעו לפני ה-24, אז לבחון את הדברים. אתה לא צריך ללכת חצי שנה אחורה, כי בסוף יש לך רגע נתון. התחילה לך מלחמה ב-24 בפברואר, יש X תיירים שבאו לטייל פה, יש X מהגרי עבודה שאשרת העבודה שלהם נגמרה ב-25 בפברואר או במאי, מה אנחנו עושים איתם?

אז אני חייב לציין שמי שהגיע גם לפני ה-24 בפברואר, ואני זוכר פשוט שפנו אליי עם מקרים שהם מצריכים איזו שהיא התערבות, אמרתי תאשרו. אישרתי את זה במוקד לפני ה-24 במשורה, אני זוכר ממש מקרים בודדים שאמרנו אוקיי, זה סיוע הומניטרי, זה טיפול במזון, זה נקודתית לאשר את זה. אז, בהקשר הזה, למי שפנה והוא ממש מספר ימים אפילו שבועות - - -

שגרירות אוקראינה עובדת?

כן. הם ביקרו, הם היו אצלנו במוקד.

כלומר, יש להם את היכולת לבוא, אם יש באמת תייר שנתקע פה לתת מענה ואני מניחה שהם עובדים גם מול משרד החוץ.

כן, גם משרד החוץ וגם משרד המשפטים היו שם. את מוזמנת לבוא ולבקר במוקד.

בסדר גמור. טוב, תודה.

אני ממש רוצה לסיים את הדיון. יערה שילה, מומחית גיל הרך, ביקשה לומר כמה מילים.

אנחנו לא מצליחים לשמוע אותה. ד"ר מאיה אלעזר, איגוד הפסיכיאטריה של הילד, גם ביקשה לדבר, אז בבקשה.

שלום, צוהריים טובים. תודה על הזכות להשתתף בדיון. אני שמעתי הרבה דברים מעניינים שיש לי מה למסור. מאחורי גם חברי איגוד הפסיכיאטריה של הילד, שמאוד התגייסו לעזור, וגם פסיכולוגים רבים.

יפה שהתגייסתם לעזור, להבנתי, אין לכם יותר מדי כוח אדם.

זהו, שעל זה רציתי לדבר, שיש אלפי מתנדבים שהיו שמחים לקבל הסבה מהירה כזו להדרכה של קבוצות ילדים, כי עכשיו בתהליך המניעה של בעיות פסיכיאטריות, תעסוקה של ילדים הוא נושא מספר אחד. זה שהם ייכנסו למסגרות זה מצוין, שיש תוכניות זה ממש טוב, קבוצות טיפוליות שהן בזום או במרכזים, הן גם חיוניות ובאמת שאין הרבה אנשים שיכולים לעשות את זה, דוברי רוסית ויש מעט אנשי מקצוע - - -

כלומר, את מדברת על הסבה מקצועית לאנשים שהם כבר פסיכולוגים ופסיכיאטרים שצריכים לעשות הסבה מידית בעצם? שהם דוברי השפה כמובן, על מנת שהם יוכלו לתת מענה. זה עניין של משרד הבריאות בעצם.

כן. יש הרבה מאוד פסיכולוגים שהגיעו, למדו פסיכולוגיה ברוסיה ובאוקראינה ופה לא עשו את תהליך ההסמכה בארץ, אבל הם רוצים לעזור עכשיו לילדים ולקבל ידע הכי עדכני ומהיר שאפשר, על מנת לקבל זכות להעביר את הקבוצות הטיפוליות. יש אנשים שרוצים לעשות את זה, ואם המדינה תעשה את התהליך הזה של הסבה מהירה להדרכה של הקבוצות האלו, איך לעזור בהתמודדות עם אובדן, עם התמודדות עם לחץ, עם סטרס, הרבה חוויות קשות שהילדים חוו, אז זה יכול מאוד לעזור. יש אנשים שרוצים לעשות את ההסמכה הזו, הסבה מהירה.

הבנתי. אוקיי. זו שאלה בעצם למשרד הבריאות, האם יש ביכולתכם קודם כל רצון ואחר כך עניין של יכולת באמת להעביר את אותם האנשים להסמכה מהירה, כמובן שוב, אנשים בעלי תארים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, פשוט צריכים לעבור הסמכה של טיפול בילדים.

כן. בארץ, כן.

משרד הבריאות פה, הוא אומר שזה ייבדק.

זה ייבדק אל מול אגף בריאות הנפש שלנו.

בסדר גמור.

בנוסף, יש עוד נושא, שעכשיו שהילדים ייכנסו למסגרות, אז יעלו בטח עוד הרבה סוגיות של אבחון ילדים עם צרכים מיוחדים שבאוקראינה לא אובחנו בכלל, ועכשיו אנחנו נראה את כל הקשיים, אז יש פסיכיאטרים דוברי רוסית שהם מוכנים לעזור ופה אנחנו רוצים לבנות שיתוף פעולה עם משרד החינוך, על מנת שתהיה לנו תקשורת בנוגע לאבחון מהיר ומתן מענה.

אנחנו נשמח לשתף איתכם פעולה.

בהחלט. אנחנו נשוחח איך נקיים את התקשורת בינינו.

הטלפון שלה נמצא אצלנו. בסדר גמור, אז הוועדה תקשר ביניכם. תודה רבה.

אנחנו ננסה שוב את יערה שילה, מומחית גיל הרך.

קודם כל, תודה רבה. זה באמת דיון חשוב שהיה בו המון תשובות. אני חזרתי רק יום שני מגבול פולין. אני פה על הילדים, אמרת שיהיה חינוך זה מצוין, אבל מה קורה עם הילדים לידה עד שלוש? חוץ מטיפת חלב, מסגרות מתחת לשבעה ילדים הם לא במשרד החינוך. הילדים האלה די שקופים וחייבים לתת להם מענה. יש המון מתנדבים אבל הם לא מומחים ואני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת, לא יודעת מי.

אמרו שחלק מהתופעות זה גם כשיש מסגרות, לצורך העניין, למשל, אם אני מסתכלת על משרד הקליטה, ששם הם כן נכנסים למערכות החינוך, שהאימהות, במיוחד בגילאים הצעירים יותר, לא ממהרות לשחרר.

נכון. את הצעירים מאוד, אבל אלה שמעל שנתיים, הן כן מעוניינות במסגרות הרבה פעמים, אבל אין בכלל מענה, אין. מיכל, צריך לתת על זה את הדעת באופן כללי, מה עושים עם הילדים האלה. גם אם האימהות לא משחררות, אז איך נותנים להם מענים. זאת אומרת, יש המון סוגיה סביב זה של לידה עד שלוש. את יודעת, גם בישראל זה - - - קל וחומר במצב משברי. על עיקר הדברים כבר דיברו, ובאמת תודה לוועדה כי היא מאוד קריטית וחשובה.

יש מאתיים חמישים ושניים ילדים מגיל אפס עד שלוש שהם נמלטי מלחמה, שהם נמצאים בארץ.

שפנו אליכם למוקד, הם לא רק נמצאים בארץ.

נכון, נכון שפנו.

שפנו למוקד.

כן.

מאתיים חמישים ילדים זה הרבה.

מאתיים חמישים ושניים, כן.

זה הרבה.

לא מעט.

אין מענים. אני יודעת שאין מענים, כי פנו אליי, מיכל. למשל, פנו אליי דוברי רוסית.

צריך לבדוק עם מעונות היום, אם יש איזו שהיא אפשרות להכניס אותם למעונות היום. היום מעונות היום עברו ממשרד הרווחה למשרד החינוך.

מעונות היום לא קיבלו את המענים עוד לפני הגל הזה, הם רק עכשיו עוברים למשרד החינוך. להגיד לך שיש להם יכולת קליטה, לאור כל הדיונים שעשיתי פה בחצי השנה האחרונה? נו.

אין להם, מיכל. צריכים לתת את הדעת - - -

תראי, כרגע בבתי המלון ובמסגרות השונות שבהן שוהים, המונח, אני כל הזמן באה לקרוא להם פליטים, אני מתנצלת, אז להבנתנו יש צוות וכוח אדם שנמצא במלונות ובתוך המרכזים. השאלה היא באמת מה קורה הלאה, מעבר לשעשוע או הבייביסיטר המיידי שנותנים להם כרגע.

בואו נזכור שהילדים האלה עברו שנתיים קורונה.

הקורונה כרגע היא הבעיה הכי קטנה שלהם.

לא, אני אומרת הם כבר עברו את זה, אז הם מקבלים עוד זווית.

בסדר גמור. אנחנו נפנה את השאלה הזו למשרד החינוך, בסדר?

אני לא בטוחה שזה משרד החינוך, זו הבעיה.

זה משרד החינוך, אנחנו נפנה גם למשרד הכלכלה תוך כדי המעבר.

היועץ המשפטי אמר לי שאם זו לא מסגרת של שבעה ילדים, הוא לא יכול - - -, זו הייתה התשובה.

יש מאתיים חמישים ושניים ילדים, שנמצאים כרגע בין שבע לעשר רשויות גדולות, בואי נבדוק. כרגע הבעיה המרכזית שלנו היא בעיקר הנתונים, לדעת איפה הם נמצאים. רגע, אנחנו עדיין מטפלים בהם, גם בקורת הגג. אשרת השהייה שלהם כרגע נמצאת עד סוף מאי, אתה יודעת, יש שלבים בדבר הזה. המלחמה הזו נפתחה לפני שלושה חודשים, פחות.

אני לא רואה איך זה ייגמר.

אז, אנחנו ניתן על זה את הדעת, אנחנו נעביר את השאלה הזו למשרד החינוך. זאת כן שאלה עתידית, לא נוכחית, היא עתידית מעניינית, על אחת כמה וכמה אם אנחנו באמת נראה גל נוסף ומספר הילדים האלה יגדל. בסדר גמור, תודה רבה. תודה שהעלית את הנושא.

תודה.

אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, תודה לכל משרדי הממשלה שהגיעו והגיעו מוכנים. אני חייבת לשבח, כי באמת בחצי השנה האחרונה נתקלתי בעיקר בחוסר תיאום בין משרדי הממשלה ושיח שתקוע, ובאמת נדיר לשמוע על שיתוף פעולה ופרגון בין משרדי כל כך גדול כפי ששמענו בדיון הזה.

שוב, משרד הקליטה, אני גם אשוחח עם השרה וגם חוסר ההגעה שלהם מוכנים ועם תשובות לדיון כל כך חשוב, כאשר אמונים אלפי ילדים בידיים שלהם, זה לא יעבור בשתיקה. אני מסכמת. למשרד הקליטה, הוועדה מוחה על כך שנציג משרד הקליטה הגיע לא מוכן לדיון, למרות שהשאלות ומיקוד הדיון נשלח למשרד כבר לפני כחודש. הוועדה מבקשת עד היום בערב תשובות בכתב לכל השאלות שעלו בדיון.

למשרד הרווחה ולמשרד האוצר, הוועדה קוראת לתכנון ארוך טווח, צופה פני עתיד לטיפול באוכלוסיית הנמלטים שנמצאת בישראל מתוך ההנחה שהמצב באוקראינה לא יסתיים בקרוב. הוועדה קוראת להחיל את טיפול מוקד צו השעה גם על השוהים בישראל על אשרת תייר, שנמצאים בישראל עוד לפני פרוץ המלחמה, ה-24 בפברואר 2022.

למשרד הפנים, הוועדה מבקשת לשקול בחיוב הארכת אשרות תייר לנמלטי המלחמה שנמצאים בישראל לשלושה חודשים, ולא הארכת חודש בחודשו ולקבל החלטות בהקדם, משום שכל המערכות תלויות בהחלטה זו. למשרד החינוך, הוועדה מבקשת להקפיד על ביצוע החוק הקובע שאחרי שלושה חודשים ילדים נמלטי מלחמה ייכנסו למערכת החינוך. הוועדה מבקשת להמשיך בפעילויות בבתי המלון גם בזמן החופש הגדול.

למשרד הבריאות, הוועדה קוראת להחיל על הילדים הנמלטים הסדר ביטוח רפואי על ידי קופת חולים מאוחדת, כפי שמקבלים שאר ילדי אוכלוסיות הפליטים בישראל. בדיקת משרד הבריאות להכשרת פסיכולוגים ופסיכיאטרים דוברי השפה לטיפול בילדים, זה לבדיקתכם. למשרד המשפטים ולמשרד הפנים, הוועדה קובעת שאוכלוסיית התושבים החוזרים נופלים בין הכיסאות, ועל כן מבקשת להשוות זכאותם לזכאות העולים החדשים.

תודה רבה שוב, לכל מי שטרח, הגיע, התכונן ובעיקר על עבודת הקודש שאתם עושים. זו גאווה עבורנו כולנו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.