פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של ועדת החוץ והביטחון
22.3.22

מושב שני

פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
של ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, י"ט באדר הב (22 במרץ 2022), שעה 14:00

פעילות דיפלומטית והומניטרית של משרדי הממשלה ביחס למשבר באוקראינה

חברי הוועדה: אמילי חיה מואטי – היו"ר

שלמה קרעי

עינת שלאין - סמנכ"לית אגף מש"ב משרד החוץ

ילנה אייזנשטיין - משרד התפוצות

תניה מרקוס - מנכ"לית פורום דבורה

ד"ר דינה ליסננסקי - המרכז האקדמי שלם

אלון בר - מנכ"ל האגודה לפתוח בינ"ל סיד ישראל

מריה וסים - האגודה לפיתוח בינ"ל סים ישראל

ד"ר עינב לוי - ביה"ס הישראלי לסיוע הומניטרי

טליה לנקרי - מ"מ ראש אגף לוט"ר בט"פ העורף

סימונה הלפרין - ראש חטיבת אירואסיה משרד החוץ

ד"ר אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינ"ל משרד הבריאות

הגר מזרחי קאש - חטיבת הרפואה משרד הבריאות

דינה דומניץ - ממונה סחר בנשים, משרד המשפטים

נדב גולני - רפרנט אוכלוסין משרד המשפטים

רם שגיא - ראש אגף שירותי רפואה

אנה זרובה - פורום לקליטת פליטי אוקראינה

אלקס ריף - מנכ"לית לובי המיליון

אסנת חיטרון - המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות


בנימין גל – דובר הוועדה

מירי פרנקל-שור

אסף פרידמן

שרה צוובנר

לאה קיקיון


פעילות דיפלומטית הומניטרית של משרדי הממשלה ביחס למשבר באוקראינה

חברות וחברים, תודה. מיד נתחיל בדיון על הפעילות ההומניטרית והדיפלומטית נוכח המשבר, בעצם המלחמה שנכפתה על אוקראינה. יש כמה נקודות שאני מבקשת לבדוק. ראשית, אני מבקשת לומר שהדיון אינו חסוי, על פי סעיף 122, והוא משודר. אני מאוד מודה לכם שהגעתם. יש כאן גם נוכחות יפה בזום – נציגים של משרד הבריאות ואנה זרובה, מהפורום לקליטת פליטי אוקראינה, גם היא בזום. הם יקבלו את זכות הדיבור. אני מבקשת גם לדבר על מדיניות קליטת הפליטים, גם לבדוק את הדירקטיבה המדינית, את עבודת המטה וחלוקת הסמכויות, לוודא שאין כפל תפקידים.

נושא נוסף שחשוב לי – ראינו התגייסות מסיבית ומרגשת של החברה האזרחית, ואני רוצה לברר מול משרד החוץ מי הגורם שמקשר בין משרדי הממשלה לבין העבודה האזרחית המרשימה, באמת. אני מקבלת טלפונים ואני רוצה לומר שאני לא מאמינה שיש כזאת התגייסות, אבל אני כן מאמינה, כי אני מכירה אותנו, ואנחנו חברה כזו. סוגיה נוספת שעלתה – עניין הסחר בנשים, נושא שחשוב שיעלה גם כאן ויירשם בפרוטוקול. מעבר לזה, חשוב שנתגייס כדי למנוע תופעות כל כך איומות של ניצול המצב והקצנת הפטריארכיה נוכח המציאות שנוצרה. יש לנו שתי מצגות. אנחנו נתחיל עם המצגות. נתחיל מהמל"ל.

שלום, צוהריים טובים מכובדיי. ברשותכם אחלק את העניין בכלל של כל העיסוק שלנו במשבר הזה, ואנחנו מסתכלים על המשבר באוקראינה במידה מסוימת גם כעל הזדמנות עלייה לארץ ישראל באופן כזה שמי שרוצה לעלות ארצה מבחינת זכאי חוק השבות – אנחנו ודאי עושים מאמץ רב בעניין הזה.

הנתונים כרגע עומדים על קצת יותר מ-15 אלף אנשים שהגיעו מאוקראינה, מהם כ-10 אלף או שהם לא זכאי עלייה, או שהם לא הגיעו עדיין והצהירו על זכאות לעלייה ולא התחילו שום תהליך בארץ. קצת יותר מ-5,000 הם באמת זכאי חוק העלייה שהתחילו לעשות פה את התהליך. אנחנו מעלים כרגע מחו"ל באמצעות הליך זריז מאוד – כלומר, מי שאומר שיש לו קרבה בארץ והוא מצהיר על זה שהוא זכאי חוק השבות – מגיע לפה, ואנחנו עושים פה את התהליך במקום אחד, בלי שהוא יצטרך לעבור בין מספר רשויות – אלא מרכזים את זה ב-12 מקומות של עלייה וקליטה. שם נמצאים גם נתיב, גם רשות האוכלוסין וההגירה וגם משרד העלייה והקליטה. אז התהליך הזה הוא המאמץ הראשון הרלוונטי לעניין. ממש היום שלחנו לחוץ לארץ, כרגע לפולין, מי שיהיה פרוייקטור של המדינה, שירכז ויתאם את כל התהליך שקורה שם בגבולות, כלומר, לרכז את הארגונים השונים, בין אם זה ארגונים פרטיים ובין אם ארגונים שאנחנו מכירים אותם – כמו הג'וינט, הסוכנות, חב"ד, הקרן לידידות – יש לא מעט ארגונים שעוסקים שם בעניין.

מי הפרוייקטור, ברשותך?

שמו אנטון שבינר.

הוא איש משרד החוץ?

לא. הוא עבד בעבר במשרד ראש הממשלה. הוא עלה בשנות ה-90, הוא דובר את השפה, מכיר את התהליך כפי שהיה אז. הוא מטעמנו, מטעם המנהלת מטעם מאיר שפיגלר, אבל באופן רשמי כתבנו לו מסמך מהמל"ל והוא קיבל דרכון דיפלומטי, כך שהוא באמת יוכל להתנהל שם בצורה חופשית. הוא יעבוד בחסות משרד החוץ, כלומר, במקומות של משרד החוץ, כדי לא לפתוח מקום רשמי אחר, אבל הוא יעבוד שם וינסה לתאם בין כל הגורמים, כי אנחנו חושבים שזאת נקודת החולשה שלנו בנושא הזה. ופה אנחנו פותחים סוג של משל"ט קטן, מרכז שליטה שדרכו אפשר יהיה לרכז גם את כל המתנדבים למיניהם שעוזרים להוציא אנשים מתוך אוקראינה, גם מי שעובד שם, גם תיאום בין הגורמים. יישבו בו אנשי מקצוע שיודעים מה זה אומר סיוע, שחלקם אפילו היו בשבועיים הראשונים בגבולות במסגרת הג'וינט והתנדבו שם ומכירים את התמונה – לכן חשבנו שנכון שהם יצטרפו אלינו. אנחנו פותחים פה את אותו משל"ט, באמת. מי שמרכז את כל התהליך זה הפרוייקטור, מאיר שפיגלר, המנהלת ואני מטעם המל"ל, כמובן, בנושא של מדיניות. אנחנו גם עוקבים אחרי הנתונים בצורה הדוקה באמצעות חדר המצב שלנו ואנחנו מפרסמים את זה פעמיים ביום כך שאפשר יהיה לעקוב אחרי הנתונים.

הדירקטיבה הלאומית, הדירקטיבה של ראש הממשלה היא לסייע ככל הניתן להעלות לארץ ולקבל פה את פניהם בצורה הכי נכונה שיכולה להיות – עם התנאים הכי טובים, מהר ככל שניתן, וזה באמת המאמצים העיקריים, כדי לא לראות שוב תמונות בנתב"ג, כדי לא לגרום למצבים שלאנשים אין אמצעים, אין מה לאכול, חלקם נמצאים בבתי מלון. אגב, אני חייבת להגיד שהרוב המוחלט ממה שאנחנו מכירים, גם אלה שנמצאים ללא זכאות וגם אלה שנמצאים עם זכאות – הרוב המוחלט הולכים למשפחות. כלומר, הם מעדיפים להתארח שם, וזה ניכר – כי אנחנו לא רואים אותם במלונות, וניכר עוד יותר כי אנחנו יודעים מהרשויות המקומיות שזה קורה, ואנחנו יודעים ממשרד הרווחה שזה קורה. כלומר אפשר, וכמובן שזה חלק מהתהליך. גם כאלה שעדיין לא קיבלו את הזכאות באופן מלא, ומגיעים לפה, לארץ, ועוברים פה את התהליך, הדבר הראשון שהם מקבלים זה ביטוח בריאות. כלומר, אחד הנושאים המשמעותיים זה היכולת לקבל שירותי בריאות באופן מלא. זה אושר את על ידי משרד הבריאות, ועשינו את זה מהר מאוד. כלומר, איך שהם מגיעים הם מקבלים שובר ויודעים לקבל מהר ככל הניתן מענה בריאות בהתאם לצורך, כולל גם קשישים וסיוע לכל מה שנדרש.

האם יש דירקטיבה לסייע לאזרחים ולפליטים שם? זאת אומרת, אלה דברים שאנחנו גם עושים?

מה שכבר עשינו – מדינת ישראל לפני קצת יותר משבועיים שלחה סיוע הומניטרי גדול של 100 טון של ציוד, שכולל גם מזון וגם תרופות וכולל אמצעים, וזה חולק לא רק ליהודים, זה חולק לפליטים באשר הם. אנחנו שלחנו אתמול – ואני ממש מתרגשת להגיד את זה – שלחנו בית חולים שדה מאוד איכותי. אני אומרת את זה מניסיון, אני מכירה את האנשים שנמצאים שם. שלחנו בעבר בתי חולים כאלה לאזורי אסונות טבע, ואנחנו שלחנו בדיוק אותו בית חולים באיכות מאוד גבוהה, עם אנשים וגם מפקדים – לתוך אוקראינה, והוא נמצא בערך 12 ק"מ מהגבול. הם יתנו מענה לכולם. המענים האלה בעיניי הם גם מאוד משמעותיים, גם מאוד מרגשים, וזאת בהחלט דירקטיבה של המדינה. עשינו את המקסימום כדי לעשות את זה מהר ככל האפשר.

נוכחות של משרדי ממשלה במנהלת – אז יש, אני מניחה, את משרד התפוצות ומשרד החוץ. האם גם משרד הפנים?

משרד הפנים מאוד מאוד משמעותי בתהליך הזה. אגב, כל משרדי הממשלה. אני עושה פעמיים-שלוש בשבוע חיתוכי מצב, הערכות מצב, מעלים את הנושאים ואנחנו מטפלים בכל מה שנדרש. משרד הפנים – גם רשות האוכלוסין וההגירה, אבל גם מנכ"ל המשרד, בהחלט שותפים בצורה מלאה בתהליכים.

שאלה אחרונה – האם פורסמו הפרטים של אותו פרוייקטור או של אותו גוף שאמור לקשר בין החברה האזרחית למשרדי הממשלה? כי התחושה שלי היא שכל אחד פונה לח"כ שהוא מכיר, או לחבר של החבר – האם יצא פרסום מסודר שזה האיש שדרכו ניתן לפנות כשנתקלים בבעיות ומצוקות?

אז קודם כל יצאה החלטת ממשלה, וגם פורסם שמנכ"ל הביטוח הלאומי הוא הפרוייקטור והוא המוביל של העניין הזה. אני דווקא לא מרגישה שכל אחד פונה לחברי כנסת. אגב, זה תמיד יקרה, אני אומרת את זה גם כלקחים מהקורונה. כל אחד מנסה מכל מקום להשפיע, וזה בסדר, אני לא חושבת שיש פה בעייתיות. אבל יודעים מי הפרוייקטור, מכירים גם אותי כ POC לעניין בצורה מלאה, אני גם מרגישה את זה כי שרים מתקשרים גם אליי. ואנחנו גם מוציאים ממש יותר מפעם בשבוע עדכונים – יש לנו קבוצת ווטסאפ של כל הקבינט, של השרים, פתחתי אותה בשבוע שעבר כדי להוציא עדכונים בצורה רציפה כדי שכולם יכירו וגם אם יש מה להעלות – הם מעלים בהתאמה, וזה בהחלט קורה.

אז ברשותך, אני חוזרת על המספרים – 15 אלף הגיעו מאז תחילת הלחימה. לגבי 10,000 – הם עדיין לא פנו או ביקשו לעלות לכאן או שאנחנו לא יודעים לגבי יהדותם – נכון? רציתי לוודא שאלה באמת המספרים שהגיעו לכאן מאז תחילת האירוע, ולא לפני.

כן. אני אומרת רק מאוקראינה כי יש לנו גם מרוסיה – שכבר נושקת ל- 8,000, וגם בזה אנחנו עוסקים.

ובעצם, אלה שהגיעו מרוסיה – זה אנשים שהגיעו מתוקף חוק השבות או אנשים שמבקשים להיקלט כפליטים?

מה שאני אומרת כרגע זה סך הכול מי שעלה מרוסיה. אין לי כל כך את הנתונים אבל משהו כמו 2,000 מרוסיה שהם זכאי חוק השבות. אגב, מרוסיה – הם תיירים, כל מי שרוצה יכול להיכנס לפה כתייר, פשוט נכנסים, כך שאנחנו רק עוקבים מי הגיע עם דרכון רוסי. צריך גם לזכור שלפני שהתחילה המלחמה היו כאן כ-26 אלף אוקראינים, כלומר אנשים עם תעודות זהות אוקראיניות, ואת השהות שלהם משרד הפנים החליט להאריך. כלומר, גם אם הם כאן יותר משלושה חודשים והם רוצים להמשיך להישאר פה – אז המשרד האריך את השהות שלהם פה. כרגע יש כמויות הרבה יותר גדולות בארץ מאוקראינה. כשאני מדברת פה אני מדברת על מי שעלה לפה מה-24 לפברואר, שזה תהליך תחילת המלחמה.

בבקשה, נציגת משרד החוץ.

תודה רבה, אני חולקת את הייצוג של משרד החוץ עם סימונה הלפרין שנמצאת בזום. אני אשמח שהיא תשלים אחר כך. אני אדבר על הסיוע ההומניטרי, על הפעילות של משרד החוץ, והיא תשלים את כל הנושאים האחרים. היא חזרה ממש הבוקר מאוקראינה.

ברוכה השבה, סימונה.

אני חושבת שהיא עשתה שם עבודה נפלאה, צריך לפרגן.

משרד החוץ התגייס לטובת המשבר הזה עוד לפני שפרצה המלחמה, כי אנחנו כבר מן ההתחלה – שלושה שבועות לפני פרוץ הקרבות התחלנו לפעול על מנת לעודד ישראלים לצאת החוצה. התהליך הזה היה ארוך וממושך. בשורה התחתונה – מרבית הישראלים שחיו באוקראינה לא נמצאים שם עכשיו. נשארו להערכתנו כ 1,500-1,000 איש. משרד החוץ נערך לזה. חלקם הקטן יותר יצא לפני הלחימה, חלקם – אחרי שהחלה. משרד החוץ פרס עשרות רבות, 120 איש, בגבולות סביב אוקראינה בחמש מדינות, על מנת להקל על היציאה גם של ישראלים וגם של יהודים וגם לסייע לפליטים, מיד אתייחס לזה. אנחנו כבר שבועות ארוכים – כאמור, עוד לפני הלחימה, מקיימים חיתוך מצב יומי בנושא הזה, בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים במשרד החוץ וגורמים ממשרדים אחרים וארגונים אחרים, ובהם הסוכנות, נתיב. היה גם משרד החינוך שהיו לו שליחים שם, עכשיו כבר לא, גם אל על, וכל גורם שהוא רלוונטי. עכשיו אספנו גם את משרד הבריאות בגלל בית חולים השדה שהקמנו יחד. אז הדבר הזה הוא פורום מאוד אינטראקטיבי ומאוד פעיל ויומי.

ברמה של סיוע הומניטרי, ברגע שפרצו הקרבות הבנו שהאסון ההומניטרי הולך ומתרחש מול עינינו ולכן נערכנו מיד בסיוע הומניטרי בהיקפים שלא נראו כמותם – בוודאי בשנים שאני עובדת במשרד החוץ, וזה לא שנים מעטות. אספנו, באמצעות מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, רכשנו ציוד רב והבאנו אותו לפולין, 100 טון, היו בו 15 אלף שמיכות, אלפי אוהלים, מעילים ושקי שינה - - -

ומכשירים לטיהור מים.

10 מערכות שמספיקות ל-200 אלף איש ועוד מערכות לאגירה ואספקת מים למקרה של פגיעה, ובתוך זה היו גם 17 טון תרופות וציוד רפואי, תרומת משרד הבריאות הישראלי. את כל הדברים האלה הבאנו דרך פולין לאוקראינה לפני כשבועיים. בנוסף, לבקשת מחוז לבוב רכשנו עבורם שישה גנרטורים ענקיים, של 8.5 טון לכל גנרטור – מכשיר גדול מאוד, יקר מאוד, הסענו אותם חצי אירופה והכנסנו אותם לאוקראינה.

היו גם אמבולנסים ממוגנים?

האמבולנסים הממוגנים הם תרומה של תורמי מגן דוד אדום, אבל סייענו בכמה דברים ביורוקרטיים בהקשר הזה. מעבר לזה חילקנו לכל אותם נציגים שלנו במדינות שסביב אוקראינה תקציבים גדולים כדי להעניק ציוד ראשוני לפליטים, בין אם הם פליטים בצד האוקראיני, בתורי הענק שהיו שם, ובין אם אנשים שעברו את הגבול. אז בשבועות הראשונים חילקו שם – לא רק לישראלים וליהודים אלא לכל הפליטים – שמיכות, תרמוסים, שקיות חימום, מזון – דברים מהסוג הזה. כשהזרם התדלדל קצת התחלנו לחלק באמצעות השגרירויות הללו למרכזי פליטים שנמצאים במרכזי הערים, כמו בוקרשט או ורשה. בנוסף, באמצעות מש"ב שעוסקת בזמנים לא של מלחמה בבניית יכולות ופיתוח בעולם המתפתח, אנחנו השקנו שורה של סמינרים מקוונים להתמודדות עם טראומה שבהם לקחו חלק כבר למעלה מאלף איש בשבוע האחרון, עבור פסיכולוגים, מורים, עובדים סוציאליים – הכול התחיל כיוזמה של אחת מבוגרות הקורסים שלנו בעבר, כי עבדנו הרבה באוקראינה, שפנתה למש"ב, ואז התארגנו הסמינרים המקוונים האלה. אנחנו קוראים להם סיוע הומניטרי מקוון. אני רק אוסיף שבדרך כלל מדברים על סיוע פוסט טראומה, פה הטראומה היא עדיין בהתהוות – ולמרבה הצער לנו יש הרבה ניסיון בטיפול בנוער במקלטים, אוכלוסיות מנותקות. אנחנו עוסקים גם בזה. מלבד זאת כמובן – בית חולים שדה שכבר דיברנו עליו קודם בשיתוף משרד הבריאות ובאמצעותו עם שיבא, וגם הג'וינט – שגם לקחו חלק בדבר הזה.

צריך לציין גם שהג'וינט פועל לא רק כאן, אני יודעת שגם בצרפת נקלטו פליטים דרך הג'וינט שממש סייעו. הייתי ביום שישי אצל חבר, רופא ילדים שקלט אליו הביתה משפחה שלמה, הוא נסע לשם במסגרת הומניטרית ופשוט חזר עם משפחה שלמה אליו וזה היה מרהיב. וכששאלתי איך – הוא אמר לי: הג'וינט עזרו לי.

הג'וינט עושים דברים יפים. אולי יש פה נציג שלהם שייצג אותם. הם תמיד שמחים לעבוד אתנו במבצעים הומניטריים שונים ומשונים. אני רק אוסיף ואומר שכשהייתי בעצמי בגבולות הללו, לפני שבועיים כשבאנו עם 100 טון סיוע ונכנסנו פעמיים לאוקראינה, ראינו גם לא מעט ישראלים טובים שכבר הגיעו באופן וולונטרי כדי לסייע. אנחנו רואים את זה גם בפולין, רואים את זה במולדובה, ובמקומות אחרים. אנחנו במשרד החוץ קיבלנו המון המון פניות מארגונים ללא מטרות רווח, מאנשים פרטיים וכל מיני גופים שרצו לתרום דברים. אז הקמנו מרכז מיוחד במשרד החוץ שנקרא מתת, והוא מרכז את כל הפניות – גם של אנשים פרטיים שמציעים תרומות, אנשים שרוצים להתנדב, גופים שמגייסים מתנדבים ומתאם ביניהם ומשדך ביניהם גם לטובת הכנסת תרומות - - -

איפה זה מפורסם? האם כשאני נכנסת לאתר משרד החוץ או כשאני מחפשת בגוגל עולים לי הטלפונים הרלוונטיים?

כן, כן. אנחנו פרסמנו את הקמת המרכז הזה, מתת, בכל פלטפורמה אפשרית. אפשר כמובן תמיד לחזור ולהדהד את זה.

יש דרך שאולי באתר של ועדת החוץ והביטחון או בדף הנחיתה שפתחנו – יש אפשרות לשים לינק שיפנה למשרד החוץ?

אפשר לברר את זה.

אני רק אומר, ברשותך, שהיות ואנחנו מקבלים לטלפונים האלה בין 300 ל- 500 פניות ביום, אז אני מניחה שלפחות כמה אנשים שמעו על זה.

בזווית שנייה – מש"ב גם כך בשגרה עובדת עם ארגוני מרל"מים למיניהם, שונים, ארגוני סיוע ואנחנו שמחים שעכשיו, כשנגמר ה "בום" הגדול של התחלת פעילות הסיוע – אנחנו עכשיו ממפים ורוצים לעבוד עם השותפים שלנו שאנחנו עובדים אתם בכל העולם המתפתח, לתת אתם סיוע גם לפליטים אוקראינים, רצוי באוקראינה וגם מחוצה לה.

האם יש אתנו נציג של משרד הפנים? לא. ביקשנו והם לא שלחו נציגות.

קודם כל תודה רבה, ואני חושבת שהדיון הזה שמתקיים הוא מאוד חשוב ואני שמחה להצטרף אליו. אני עדיין מחכה לשחרור, על סמך בדיקת ה PCR בנחיתה הבוקר, ולכן אני פה בזום אתכם.

אני חושבת שעינת פירטה מאוד לעומק את הפעילות ההומניטרית שאנחנו עושים. אני רוצה להתחבר מהצד, מהשטח – אנחנו בחפ"ק שפתחנו על גבול פולין-אוקראינה היינו בקשר עם עשרות ארגונים. חלקם הגיעו אלינו דרך מש"ב, חלקם דרך דף הפייסבוק של השגרירות, חלקם לטלפונים האישיים כי כמו שאנחנו יודעים בישראל – כולם מתחברים, מכירים ויודעים ליצור את הקשר. היינו בקשר עם הישראלים שמארגנים חילוץ של בין אם זה ישראלים שלכודים בערים שעדיין נמשכת שם לחימה, בין אם זה מבוגרים שזקוקים לפינוי רפואי, בין אם זה אנשים שמחפשים דרך לצאת ועדיין זקוקים לסיוע קונסולרי כי הם יגיעו לגבול אבל אין להם מסמכי נסיעה בתוקף. החפ"ק שלנו על הגבול וזה גם בחפ"ק שאנחנו היינו בו עם הצוות בגבול פולין אוקראינה, אבל גם לאורך כל הגבולות – עבדו במשך החודש האחרון יום ולילה וסייעו לאלפי ישראלים לצאת מאוקראינה מאז תחילת הלחימה.

כמובן שלצד זה, ולצד הפעילות ההומניטרית – שאני רוצה להדגיש שהיא מחוברת קודם כל לצרכים כפי שאנחנו קיבלנו, ואנחנו בקשר מתמיד גם עם שר וסגן שר הבריאות באוקראינה, גם עם הגורמים שמרכזים את הבקשות – סוכנות שנקרא SES שזאת סוכנות שמרכזת את הצרכים של ממשלת אוקראינה בתחום החירום – ולכך היה המענה שמש"ב ריכזה, שעינת שלאין פירטה. זה לא היה ממעמקי מוחנו הקודח לגבי מה אנחנו חושבים שנכון להם, אלא זה היה במענה מאוד ספציפי לבקשות. נוסף לכך אנחנו מתחברים גם לארגונים בין לאומיים שפועלים בשטח, למשל – בית חולים שדה שציינה טליה לנקרי בתחילת השיחה, ממש היום לפני שעתיים פתחנו אותו וחנכנו אותו רשמית, ופתחנו לפעילות. בית חולים השדה הזה נמצא גם בקשר עם בית חולים שפרס ארגון סיוע אמריקאי בשולי העיר לבוב, ואנחנו עובדים לא רק למתן סיוע רפואי לכל אוכלוסיית הפליטים והתושבים במרחב אלא אנחנו גם עובדים עם רשויות הבריאות הלאומיות. לטקס הפתיחה הגיעה סגנית שר הבריאות של אוקראינה, ואנחנו נארח בבית החולים 40 צוותים רפואיים מכול רחבי המחוז במערב אוקראינה להכשרה והדרכה, כולל בסימולטורים מאוד מתקדמים שהגיעו לשם.

אני רוצה להוסיף לגבי העבודה המדינית שאנחנו עושים. צריך לזכור שהצוות שלנו, שגרירות אוקראינה שהתפנתה מקייב בשלב הראשון אל מערב אוקראינה – לבוב, ובהמשך התפנתה אל מחוץ ללבוב, אל מעבר לגבול, ממשיכים לעבוד ונמצאים בקשר שותף עם גורמי הממשל האוקראיני. אני חושבת שכולם – ציינתם בפתיחת הישיבה שהישיבה היא פתוחה ואנחנו לא מעלים כאן נושאים מסווגנים, אז מה שאני יכולה לומר זה שישראל גם התגייסה, הציעה את עצמה מהיום הראשון ללחימה והתגייסה בפועל. אנחנו מכירים את השיח שמתנהל ברמת ראש ממשלה, שר חוץ, בין שני הצדדים. אנחנו ממשיכים גם בעבודה המדינית ואנחנו מאוד מקווים שאנחנו נוכל גם להביא את תרומתנו לנושא, ולא פחות חשוב – מקווים שנוכל גם לחזור ולפעול בתוך אוקראינה כשהמצב יאפשר את זה.

את יודעת להגיד אם יש כאלה שביקשו פה מקלט מדיני? הוגשו אלינו בקשות כאלה? אני לא מבינה – משרד הפנים חושב שזה לא נוגע לו הדיון הזה.

אז אני אזהר מלהתייחס, כמו שאמרתי – נחתתי רק הבוקר, אז עוד אצטרך להתעדכן יותר. אני יודעת לומר, וטליה הציגה לכם את הנתונים – את אחד הדברים המאוד חשובים שאנחנו עוקבים אחריהם, וזה באמת שיפור וטיוב המתווה של המענה, וזו הסוגיה שעולה בצורה המדינית המרכזית, לא רק מצד אוקראינה. בוודאי מצד אוקראינה אבל גם מצד שותפותינו בזירה הבין לאומית – ארצות הברית, מדינות אירופה ואחרות – זאת אחת הסוגיות שאנחנו נשאלים עליה תכופות. וכאן באמת הנתונים הם מאוד חשובים. חשוב להבין נכנסו עד עכשיו למעלה מ-15 אלף אזרחי אוקראינה. החל מהשבוע שעבר הם מתבקשים למלא טופס שבו הם מבקשים להגיע. לשאלתך – הטופס איננו בקשת מקלט רשמי, ואנחנו לא יודעים כמה מאלו שהגיעו לארץ אכן יתחילו ויתניעו בקשה רשמית של מקלט.

אז בינתיים הם כאן עם ויזת תייר? ברגע שהם הגיעו לנתב"ג?

זאת לא ויזת תייר, זאת ויזת ביקור. בינתיים הם כאן עם ויזת ביקור, וכפי שטליה ציינה בתחילה – הדבר החשוב ביותר הוא הזכאות שלהם לשירותי בריאות.

ותהליך השימוע כדי להבין שמדובר בפליטים – הם עוברים אותו כבר בנתב"ג?

אני מבינה את השאלה, אני רוצה להיזהר – כי זה באמת לא בתחום הטיפול של משרד החוץ. משרד החוץ כמובן חבר בוועדה המייעצת בנושא של מעמד של פליט לשרת הפנים, אבל הנושא הזה הוא בטיפול של משרד הפנים, ואני מבקשת את רשותך לא להיכנס אליו, כי זה באמת לא בתחום טיפול משרד החוץ.

בהחלט. אני אברר את זה בפנייה רשמית אל משרד הפנים, תודה רבה.

אנחנו נפנה לנציגות משרד הבריאות.

שלום ליושבת-הראש. אנחנו נמצאים בהרכב מלא כאן. משרד הבריאות נערך בכמה רמות. ד"ר עמי שגיא יציג את הנושא שהובל על ידי חטיבת המרכזים הרפואיים של משרד הבריאות, את נושא יציאת המשלחת של בית החולים שדה לאוקראינה, ואני עוסקת בעיקר בנושא של טיפול באנשים שמגיעים מאוקראינה ומדינות שכנות בעקבות האירוע באוקראינה.

תודה על ההזדמנות להציג פה. מטבעה של כל מלחמה או משבר הומניטרי – שיש הרבה היבטים רפואיים, וההיבטים נוגעים למה שקורה שם, בין אם לאוכלוסייה הכללית ובין אם לאוכלוסיית זכאי השבות והישראלים, מה שקורה על הגבולות ומעבר לגבולות, ומה שקורה למי שמגיע לכאן. אנחנו ננסה לגעת בכל הדברים, שחלק ניכר מהם הוצגו על ידי טליה, עינת וסימונה.

באופן עקרוני אנחנו בשיתוף פעולה מאוד צמוד עם משרד החוץ, עם המל"ל ועם גופנים נוספים, עוד לפני פרוץ המלחמה, למעשה, מעורבים בכל אותם נושאים. מאוד מהר התחלנו גם לגייס ציוד, כפי שכבר נאמר – ממש בתחילת הדרך ארגנו תרומה של 17 טון תרופות. אנחנו, דרך אגב, יכולים להמשיך לארגן תרומות נוספות. כרגע יש שאלות של שינוע, אבל ככל שיש שינוע לאותן תרומות אנחנו נדע בסיוע משרד החוץ להרים את הנדרש. היה התכתבות לא פשוטה סביב הרצון הרב של הרבה מאוד גורמים טובים להיכנס לאוקראינה ולסייע, ולנו היה מאוד חשוב מסיבות ביטחוניות ומדיניות וגם מבחינת איכות וניהול רפואה שכל עוד מדובר במדינות שכנות, בהן אין קרבות – שכל אחד יעשה כמיטב יכולתו ורצונו, אבל להימנע ממצב שקבוצות ישראליות נחשפות תחת דגל כזה או אחר לתוך אזורי לחימה ומסבכות את עצמם ואותנו עם מעורבות כזאת. לכן היה מאוד חשוב גם באמירה הכוללת להוציא בית חולים שדה אחד של המדינה ולא שכל בית חולים או גוף רפואי יוציא סוג של בית חולים שדה או מרפאה משלו. אני חושב שהמדיניות הזאת היא מדיניות קריטית גם מול האוקראינים וגם לטובת ביטחון הצוותים הרפואיים שלנו. לא ניכנס לעומק, אבל יש עבודה ביטחונית מאוד מאוד רחבה סביב בית חולים השדה, אני מניח שרמי יפרט עוד מעט.

מעבר לכך הרבה מאוד עבודה שד"ר מזרחי הובילה לקליטת אותם פליטים וזכאי שבות אחרים שהגיעו לפה, סביב טיפול רפואי, סביב סוגיות קורונה. אנחנו הקלנו מאוד על דרישות הקליטה לישראל, ואני אומר את זה חרף העובדה שקרוב ל-2% מהמגיעים מאוקראינה הם חיוביים לקורונה – וזה דורש מאתנו היערכות מהירה בארץ למצוא להם תנאי בידוד נאותים ולמנוע מצב של הדבקות נוספות. יש הרבה סוגיות נוספות אחרות. סוגיה שעלתה היום, לדוגמה, ונדונה עם רשות האוכלוסין ומשרד החוץ – פונדקאיות לאזרחים ישראלים שנמצאות בשלבי הריון כאלה ואחרים ותקועות באוקראינה. איך מטפלים באוכלוסייה כזאת, זה סיפור רגיש ומורכב, אני מניח שנמצא לו פתרון הולם וראוי שיפתור את הבעיה. צריך לומר שעל הרקע הזה היו גם אירועים של תינוקות לפונדקאיות שנולדו תוך כדי הקרבות וחלקם כבר הוצאו מאוקראינה. אלו אירועים מאוד מורכבים שמכילים בתוכם גם סוגיות רפואיות אבל גם הרבה מאוד סוגיות, מעבר. כרגע, מעבר לאמור – בית החולים מתחיל לעבוד היום. הוא יפעל למשך כחודש ונראה איך להמשיך. אנחנו נהיה פתוחים בהמשך, כמובן, לפי תמונת המצב ותמונת הקרבות לראות איך לבצע אדפטציות כדי לטייב כל סוג של סיוע שאפשר לעשות בצורה בטוחה ומתאימה.

צריך לומר שאנחנו בקשר עם רשויות הבריאות האוקראיניות, גם ישירות וגם דרך השגרירות בארץ, וכמובן דרך משרד החוץ. יש שיח, שיח שהתחיל הרבה לפני המלחמה – יש יחסי בריאות קרובים מאוד בין משרד הבריאות הישראלי למשרד הבריאות האוקראיני, ואנחנו בהחלט בזמן המלחמה מנהלים גם את השיח הזה. אני בנקודה הזאת אעצור ונבקש מרם שגיא לתאר במצגת יפה ומשמעותית איך נראה בית חולים השדה.

אז קודם צוהריים טובים לכולם. אני ד"ר רמי שגיא, מנהל אגף הרפואה בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים של משרד הבריאות ביום-יום. אני מומחה ברפואת ילדים, מומחה במנהל רפואי, באמתחתי שתי משלחות שבהן השתתפתי – משלחת להאיטי בשנת 2010 ומשלחת לרומניה בנושא קורונה ממש לפני מספר חודשים. אני גאה לעמוד בראש המשלחת – סבב ב', החל מ-1 לאפריל לבית חולים השדה במבצע "כוכב מאיר".

אתה צפוי לנסוע לשם תוך כמה ימים?

ב-1 לאפריל אמור לצאת סבב ב' שיחליף את סבב א' שלמעשה נמצא שם מאתמול, ואנחנו מתוכננים להיות שם בין ה-1 עד 14 באפריל, למעשה – עד סיום המשימה

(מוצגת מצגת)

המבצע כמו שכולם יודעים הוא "כוכב מאיר". השקף הבא – בית החולים למעשה התחיל לעבוד היום לפני מספר שעות. אני מזהה כבר בקבוצות הווטסאפ את המטופלים הראשונים שמגיעים לשם, יש דיווחים על זה, כך שממש לפני כמה שעות הוא כבר התחיל לעבוד. אבל בפועל, אחרי תקופת התארגנות שתכף אראה אותה הם יצאו בטיסה אתמול. ההיערכות היא עד 14 לאפריל, שזה יום לפני ליל הסדר, והמטרה היא לתת סיוע רפואי לפליטים. נדגיש את המילים פה – רפואת פליטים, כי כך גם בית החולים נערך, אבל כמובן – לכל אדם שיזדקק הוא יפנה או יופנה לבית החולים.

אז קודם כל צריך להגיד שזאת פעם ראשונה, למעשה, שיש פה בית חולים שדה שמתארגן על בסיס מערכת הבריאות האזרחית. בתי חולים השדה הקודמים התארגנו על בסיס מערכת הבריאות הצבאית. העיירה שנבחרה היא מושצ'יסקה, 12 ק"מ מהגבול, וכ-70 ק"מ מערבית לעיר לבוב. למעשה יש מספר תצורת שבית החולים יפעל. הוא כמובן יפעל באופן עצמאי ככל הניתן עם היכולות שלו. הוא ישתף פעולה עם מערכת הבריאות של המחוז – דובר כבר קודם על קשרים שכבר קיימים עם המחוז, והוא הביא אמצעים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות שאני אפרט אותם טיפה, בהמשך.

בשקף הבא – לגבי המיקום. המשלחת נחתה בקרקוב ונסעה לאותה עיירה, מושצ'יסקה, שזה אתר המשלחת. פה ניתן לראות באמת את המרחקים – מקרקוב זה כ-279 ק"מ, ואנחנו נמצאים כ-70 ק"מ מערבית מלבוב. לגבי המבנה עצמו – מה בית החולים מכיל. צריך לומר שכל בית חולים מותאם לצורך, לאירוע עצמו שחייב אותו לצרכים שנמדדים בשטח. צריך להגיד שמזה כשבועיים, זמן קצר לאחר שהאירוע החל שלחנו חלוץ שנמצא שם, שגם מצא את המקום המדויק של הפריסה, גם דייק את הצרכים, גם טווה את הקשרים מול ארגוני הבריאות שנמצאים שם באזור. לכן אנחנו מוצאים בית חולים שהיעד העיקרי שלו הוא רפואת פליטות. זה אומר שיהיה בו טריאז' – מקום שממיין את המטופלים שמגיעים, מלר"ד – מחלקה לרפואה דחופה, גם למבוגרים וגם לילדים, מרפאה – גם עם רופאים יועצים: אף אוזן גרון, אורתופדיה וכדומה, מחלקת אשפוז מופרדת לנשים, גברים, אשפוז לילדים, נוכל לעסוק בנושא של הריון ולידה, נוכל לטפל גם במטופלים שיצטרכו בידוד עקב קורונה או סיבות אחרות. יש לנו אפשרות לעשות יעוץ מרחוק, כלומר – הבאנו אתנו אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו לנו להתחבר לארץ, ולהעלות בצורה של טלמדיסין מומחים בהתאם לצורך, ככל שנזדקק, ויש לנו גיבוי נרחב של מומחים לדבר הזה. זה מה שנקרא מחלקת טיפול מרחוק. יש אלמנט של בריאות הנפש שיש לו אלמנט כפול – גם לתת מענה לאוכלוסייה פונה וגם לתת איזושהי תמיכה ככל הצורך גם לחברי המשלחת, לאור מראות קשים או אירועים קשים, כשהם יזדקקו לו. ויש כמובן גם המערכת שתומכת בבית החולים שהיא חשובה לא פחות, והיא כוללת את הדימות – רנטגן, מעבדה, בית המרקחת, תקשורת ומידע וכל המעטפת הלוגיסטית.

בגדול אנחנו מתכננים לאשפז – יש לנו יכולות אשפוז 24/7 כשהצוות שמייד אראה את ההיקף שלו – יעבוד במשמרות. שאר יחידות בית החולים, המרפאות והדברים שלא מחייבים אשפוז יעבדו על בסיס 12 שעות עבודה וכוננות. המלר"ד יכול לקלוט כ-60 חולים ב-12 שעות פעילות. מבחינת האשפוז אנחנו נערכים ל-30 מיטות בכלל האשפוזים. ניתן להרחיב את זה בעוד 15 מיטות, ל-45 מיטות בסך הכול. ביולדות – עיקר הפעילות תהיה כמיון יולדות. יש אפשרות לקבל יולדות ללידה בניתוח קיסרי, אבל לא נעשה את זה קרוב לוודאי בבית החולים שלנו אלא בשיתוף פעולה עם בית חולים סמוך שנמצא כ-300 מ' מאתנו, שהתשתיות שלו יותר מתאימות לכך. אנחנו נערכים לכך בהתאם. יש לנו יכולת מעבדה לא רעה בכלל, מפורטות בו הבדיקות.

לוגיסטיקה – אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים שלמדנו ממערכות קודמות ומשלחות קודמות זה הסוגיה של העצמאות הלוגיסטית שלנו, שיהיו לנו את היכולות שלנו ונוכל להסתדר בעצמנו, וכמובן יש את ההיבט של האבטחה. פה יש תרשים שמדבר רק על הקונספט, אז רק אומר שמה שצבוע בוורוד נמצא בתוך בניין בית ספר שאנחנו מתחברים אליו, ומה שנמצא בחלק הלבן – מדובר על פריסה באוהלים. אם אנחנו נכנסים מכיוון החץ כחול למעשה, הדבר הראשון שהמטופלים יפגשו זה את אותו טריאז', אותו מיון מטופלים – מי צריך ללכת לאוהל הבידוד עקב קורונה או סיבה אחרת, מי צריך להיכנס לחדר המיון שלנו או שצריך ללכת לעמדת ההמתנה או למרפאה שלנו. כאן, בין שורות האוהלים יש איזה שביל ירוק מאוד נוח שניתן לעבור ממנו. כמו שאתם רואים – יש פה את האוהל של המיון הכללי, מיון ילדים, אותו חדר לידה או מיון יולדות, הדימות שלנו, הרפואה מרחוק, והוזכר גם מקודם – האפשרות לתת הדרכות וסימולציות, אז בהחלט יש אפשרות שהאוהל הזה ישמש - - -

ד"ר שגיא, ברשותך – חסר לי משהו כאן. היום למשל היו אזעקות. מה קורה עם הצוותים הרפואיים כשזה קורה? איך הם ממוגנים? האם יש אזורים שהם יכולים להתפנות אליהם? מה קורה עם החולים?

אז קודם כל – סוגיית האבטחה, יש לנו קב"טים שיהיו במשלחת עצמה. יש מגוון אמצעים כולל רכבי מילוט שנמצאים בכוננות. אני פחות אפרט בסוגיה הזאת, אבל רק אומר שסוגיית האבטחה – יש מי שאחראי עליה והוא נמצא יחד עם המשלחת, ויש תרחישים שונים איך מתגוננים, איך מפנים את בית החולים במידת הצורך. הנושא הוא כמובן חשוב ביותר ונמצא שם קב"ט לארגן את הדבר הזה, לתת את מגוון הפתרונות גם לאנשי הצוות וכמובן גם למטופלים שיהיו בבתי החולים.

לגבי אפשרויות ההפעלה של בית החולים – יש כל מיני מודלים להפעלת בתי חולים. בית החולים הזה הוא למעשה אינטגרציה, כלומר, יש גם את בית החולים השדה באוהלים, אבל אנחנו גם בתוך מבנה של בית ספר, קיים, ויש בו יכולות אשפוז. ההחלטה הייתה בגלל מזג האוויר – שמי שצריך אשפוז יהיה בתוך בית הספר, למרות שגם האוהלים מחוממים חשבנו שזה יותר נכון לעשות. יש אפשרות לעשות שיתוף פעולה עם בתי חולים בעיירה. נכון לאתמול ידענו על בית חולים אחד קרוב ששם אנחנו מתכננים לקבל גם את הלידות וגם לעשות את הניתוחים הקיסריים, אולי פעילות ניתוחית כזאת או אחרת. נבדקת אפשרות לעבוד עם בתי חולים נוספים. במידה ויהיו אישורים יש אפשרות לבחון יציאה של צוותי רפואה ישראלים מתוך בתי החולים אל הקהילה. זה כמובן מותנה באישורי משרד החוץ, אישורי ביטחון. וכפי שצוין קודם, במידה ותהיה פעילות משותפת עם בתי חולים שדה אחרים, נעשה אותם ברצון, כולל הדרכות לצוותים ככל שנידרש.

מבחינת לוחות הזמנים חשוב להגיד שלהוציא משלחת כזאת זו אופרציה לא קטנה. צריך לומר שוב שיש כאן אתגר מאוד מאוד גדול, כי זה מכלל מערכת הבריאות האזרחית ויש פה הרבה אנשים שאינם מכירים אחד את השני וצריך גם לאמן אותם ולתדרך אותם. לכן די בהתחלה יצא חלוץ – צוות קטן של שבעה אנשים שיצא ונמצא שם גם עכשיו. היה שלב לא קטן של תרגול, התארגנויות לוגיסטיות למיניהן, תיאומים וכדומה. כמו שאתם יודעים – היה איזה צוות לוגיסטי שיצא כדי לארגן את הגעת בית החולים ובעצם אתמול, לאחר טקס מסודר בנתב"ג – צוות א' יצא. אני למעשה מוביל את סבב ב' של המשלחת ובימים הלאה אנחנו תופרים גם את הרכב כוח האדם, גם גל שם של הכנות, כולל תדריכים ועבודה משותפת. שוב, יש פה אתגר מאוד מאוד גדול שקיים בכל שעה ועוד יותר - - -

תגיד, חסר לי כאן בלו"ז – פורסם ב-9 למרץ שהיה איזה עיכוב משמעותי שמשרד האוצר סירב לממן ולתקצב את בית החולים הזה. על מה היה מדובר? אתה יכול לתאר לנו? כמה זמן זה השפיע?

תסתכלו בבקשה על שלב ב', ואתם רואים שהוא בין ה-8 ל-16 למרץ. בשלב הזה, כשהמתנו לאישורים כאלה ואחרים ניצלנו את הזמן כדי לתרגל את הצוותים, ללמוד עוד. כלומר, בזמן שבו המתנו לאישורים טייבנו אותו לטובת תרגול, תיאומים - - -

ובאותו עניין – למה בעצם רק חודש? זה בגלל טעמים תקציביים או שאנחנו אופטימיים שהמלחמה תיגמר ונמשיך בשגרה?

אנחנו נערכים כרגע למה שאנחנו חושבים שיהיה צורך. אנחנו נדע טוב יותר כשבית החולים יתחיל לעבוד. נדע אם מגיעים אליו, איזו אוכלוסייה מגיעה אליו. נערכנו הכי טוב שאנחנו יכולים, אבל כשאני נערך עכשיו לסבב ב' בהיבט של כוח אדם אני יודע שבהחלט יכול להיות שאני אצטרך לגמישות ושינויים כי יכול להיות שנצטרך אולי יותר כירורגים ומרדימים, או אולי לעשות יותר פעילות ניתוחית, יכול להיות שיותר רפואת ילדים. אנחנו נהיה גמישים. סדר הגודל של החודש הזה נקבע מכל מיני שיקולים. אני מניח שיש פה גם שיקולים שקשורים לתקציב, גם שקשורים למשך אפקטיבי – אבל שוב, יש פה דברים שנלמד במעלה הדרך. כרגע זה הגאנט שנמצא בפנינו.

השקף הבא מראה את הרכב המשלחת, ואני אומר עוד פעם: חשוב היה לנו שבמשלחת הזאת יהיה ייצוג לכמה שיותר ארגוני בריאות, גם של קופות החולים, גם של בתי החולים הממשלתיים, של כללית, וכאלה שאינם כללית ואינם ממשלתיים, כך שיש פה אתגר גדול מאוד לארגן את הצוותים. אבל ככה יהיה באמת ייצוג יפה לכולם. אתם יכולים לראות שהמשלחת היא לא מאוד גדולה. יש פה 65 אנשים, שאם מנכים את צוות ההנהלה והצוות שנותן את התמיכה – יש כ-45 אנשי צוות מטפלים, אחיות, רופאים, פרמדיקים, כמובן – התומכים, רוקחים, מעבדה, דימות, אנשי לוגיסטיקה, דוברות וכן הלאה.

עוד שקף אחד, מבחינת התקציב, זה התקציב שניתן למשלחת. יש פה חלוקה של המקורות לתקציב.

תורם חיצוני זה תורם אחד או קבוצה של תורמים?

אני לא יודע להגיד.

תורם אחד, אוקיי.

למיטב ידיעתי מדובר על קרן שוסטרמן, גם בטקס שהיה אתמול יושבת-ראש הקרן נאמה ועלתה לדבר.

חשוב לי שגם ראשי הארגונים שנמצאים כאן יתבטאו. לפני כן – חבר הכנסת קרעי, דיברת על העניין של בית חולים השדה ונמצאת בזום אנה זרובה שהיא מהפורום לקליטת פליטי אוקראינה. אני יודעת שהם התחילו בעצם את התהליך של הקמת בית החולים, והמדינה הצטרפה. אנה, את אתנו?

את מכירה את הפרסום שדיברתי עליו, שהיה פרסום ב-9 למרץ בחדשות 12 - - -

מכירה היטב.

משרד האוצר סירב לממן את הקמת בית החולים. לכן השאלה שלי – האם באמת קיבלו את מה שצריך, האם באמת זה מספק? האם זה מה שגורם לבית החולים לפעול?

לא רק שאני מכירה, יש כאן אישה שבאמת הייתה בקבוצה שארגנה את זה, והקימו מהיום למחר פורום, והם אלה שיצרו את הפניות גם למשרד האוצר, ועד כמה שידוע לי – גם למשרד החוץ, לפחות דרכי.

שלום. שמי אנה. אני חברה בפורום קליטת פליטים מאוקראינה ואני גם מייסדת עמותה של חברים ישראלים לאוקראינה שכבר מהיום הראשון לפרוץ המלחמה התחילה בעזרה. ובאמת אנשים פנו אלינו. אנחנו קיימים כבר שמונה שנים. העמותה הוקמה אחרי מידאן, כיבוש קרים ודונבאס – מאז כבר התחלנו עם עזרה הומניטארית ואנחנו בקשר עם משרדי ממשלה באוקראינה, עם השגרירות ושמונה שנים אנחנו משתפים פעולה. לגבי בית החולים אני פחות יכולה לענות על השאלה הזאת, כי בפורום שלנו יש כמה אנשים שטיפלו בנושאים שונים. אני טיפלתי בכל הפניות של אותם אנשים, פליטים מאוקראינה שלא הצליחו להיכנס לישראל או שהיו מעוכבים בנתב"ג, גם חוו גירושים. יצרנו קשר עם צוות עורכי-דין, ואנחנו כן בקשר עם עורך הדין תומר ורשה שהגיש בג"ץ בשם שגרירות אוקראינה, ואני יודעת שזה היה ביום ראשון, אז העלו את זה לטיפול בבג"ץ.

מה שאני רוצה להגיד לגבי עזרה, אנחנו מדברים פה על פליטים ואנחנו גם כמדינה מארחים אנשים שיש להם - - -אני לא יודעת אם יכולים להשתמש בחוק השבות ולהפוך לאזרחים. יחד עם זאת אנחנו נמצאים שטח, גם באוקראינה, עם מתנדבים וארגונים שאנחנו משתפים אתם פעולה, ומקבלים מהם כל הזמן דיווח וגם פה בארץ כאלה שמנסים להיכנס, או משפחות או גם משפחות ישראליות שרוצות לארח פליטים – הם לא מקבלים שום מענה. כל הפילטר שנוצר, שצריכים להגיש בקשה, ולרוב המקרים מסרבים – כלומר, מי שמגיש מסורב ולא מבין מה הסיבות, וזה מגיע למספרים, אני לא יכולה להגיד לכם עכשיו מספרים מדויקים – אנחנו בדיוק נמצאים באיסוף המספרים. יש לנו צוות מתנדבים שאוסף את כל הפניות בשיתוף פעולה עם עורכי דין, וזה כולל גם אלה שדובר עליהם בחדשות, וגם השרה שקד אמרה שכל מי שהוא אזרח ישראלי עם תעודת זהות ויש קרבה – שהוא ייכנס לארץ, וזה לא קורה עדיין. גם מבחינת עזרה, יש המון גופים שהיום עוזרים לפליטים שיצאו מגבולות אוקראינה. עבדתי בסוכנות היהודית יותר מ-10 שנים. אני מכירה שם את כל מי שעוסק בזה ומורידה בפניו את הכובע. מש"ב, ג'וינט והקרן לידידות – אבל כולם נמצאים מחוץ לאוקראינה, ומה שקורה באוקראינה זה אסון הומניטרי. אני במקור מחרסון. אני הייתי פעילה בקהילה היהודית. אנחנו מקבלים המון פניות, גם מחבר'ה שגרים פה בארץ וההורים שלהם נמצאים שם, בחרסון. אין שם מעבר ירוק. זאת אומרת, אני חושבת שצריך לחשוב מה אנחנו כמדינה יכולים לעשות ביחד עם כל הארגונים, כשכל כך הרבה ארגונים רוצים לעזור, איך אפשר לאחד כוחות. כי נכון, יש המון עזרה מבחוץ, במחנות פליטים, ואין מענה לאלה שנמצאים ב - -

אחרי הדיון אנחנו ננסה לעמוד בקשר אבל גם אשלח לך את הפרטים של הגורמים הרלוונטיים שמתכללים את האירוע. אני חושבת שזה יכול מאוד להקל, גם על הקשר בין המארח - - -

זה במידה שאת רוצה להקל, גברתי היושבת-ראש. לי יש דעה אחרת לגמרי בעניין.

אתה בהחלט מוזמן להביע את דעתך, מיד כשאנה זרובה תסיים את הדברים.

עוד דבר שרציתי לדבר עליו – בכל מה קשור לפליטים נכון לומר שיש להם אפשרות להגיע לאיחוד האירופאי, בפולין, גרמניה – יש אפשרויות. מי שמגיע לישראל זה כאלה שיש להם משפחות שמוכנות לקבל אותם. במסגרת אותו פורום לקליטת פליטים עכשיו מקימים עמותה נפרדת שתעסוק רק בקבלת פליטים, לאו דווקא כאלה שעומדים בתנאי חוק השבות.

דבר נוסף לגבי עזרה הומניטרית – אנחנו מקבלים המון פניות מאימהות וילדים שנפצעו מאוד קשה. אנחנו מקבלים תמונות ואי אפשר להישאר לזה אדיש. יש בית החולים, שזה מאוד מבורך, ואנחנו מודים בשם אותם ארגונים חברתיים ולא ממשלתיים על העזרה של המדינה, זה מוכר ומורגש. השאלה מה אנחנו יכולים לעשות, בנוסף לבית החולים שיש שם. יש כמה בתי חולים שהסכימו לקבל קבוצות קטנות של ילדים שהגיעו לפה, לטיפול, אז יכול להיות שאנחנו יכולים ל - - - את זה. בתור מישהי שכבר מספר שנים נמצאת בתחום החברתי, בפעילות אזרחית, אני יודעת שנסעו לגבולות אנשי מקצוע ומטפלים שם במשפחות עם צרכים מיוחדים. כלומר, יש אוכלוסיות שאנחנו בכלל לא מדברים עליהן שגם צריכים ומבקשים טיפול. זה מה שיש לי להוסיף.

אני קודם כל רוצה לומר לגבי בית חולים השדה ולגבי סיוע הומניטרי בכלל – אני חושב שטוב אנחנו עושים, ואנחנו צריכים לעשות אפילו יותר, לגבי סיוע הומניטרי שם באוקראינה – לסייע בבית החולים או בכול ציוד אחר שצריכים, כל עוד אנחנו יכולים – זה דבר מבורך. ואגב, זה לא בגלל הכרת הטוב, כמו שאמר זלנסקי השבוע, אלא להפך – למרות מה שהיה אז, אנחנו רחמנים בני רחמנים ואנחנו עוזרים למרות דברים אחרים שקרו בעבר. אבל לגבי הנושא של קליטת פליטים, שאגב, הם לא פליטים לפי מיטב ידיעתי, לפי החוק הבין לאומי – אנחנו לא מדינה שכנה, וכמו שאמרה אנה הדוברת יש לפליטים מאוקראינה מדינות שנותנות תנאים יותר טובים מכאן, באיחוד האירופי, מדינות שמוכנות לקלוט והכול בסדר. אנחנו קולטים כאן ונקלוט - - -

כלומר, אתה מצפה מאתנו להעניש אותם על זה שאין להם דרך להגיע ישירות לכאן?

חלילה, לא להעניש. יש להם מקומות אחרים שהם באמת במעמד פליט במקומות האלה, במדינות השכנות לאוקראינה. אם הם היו פליטים גם משם והיו זורקים אותם משם ולא היו נותנים להם תנאים טובים – אז מילא. אבל למה לנו לפתוח את השערים בלי הגבלה - - -

אתה לא יכול להיות פליט במקום שאין בו מלחמה. אם בדרך לכאן הם עצרו בפולין והגיעו בטיסה מפולין - - -

לא, זה לא עצרו. אני חושב שכדאי שתבררי משפטית. לפי החוק הבין לאומי אין להם מעמד של פליט כאן.

לא, לפי החוק הבין לאומי הם צריכים לעבור שימוע ואז לקבל מעמד.

כי הם לא במעמד של פליט, כי הם לא במדינה שגובלת עם אוקראינה. בכל אופן, בלי להיכנס לעניין המשפטי – אנחנו קולטים ונקלוט כנראה עשרות אלפי אנשים שהם זכאי חוק השבות, לאו דווקא יהודים. רובם כנראה לא יהודים. אני לא חושב שאותם אלה שהם זכאי חוק השבות שאנחנו קולטים הם פחות פליטים מפליטים אחרים. אז מדינת ישראל עושה כל שביכולתה כאן לקלוט זכאי חוק השבות, זה בעשרות אלפים וגם אם זה בא על חשבון - - -

כרגע מדובר ב-15 אלף, כאשר רק 10,000 עדיין לא הגישו בקשה להיקלט או לעלות.

אני לא נכנס - - -

זה חשוב, חבר הכנסת קרעי, זה חשוב.

תראי, יש פליטים גם באריתריאה ויש גם בסודאן, בהמון מקומות. מדינת ישראל מעולם לא הפכה להיות משפך הפליטים של העולם. לא, אנחנו לא כאלה. אנחנו מדינה שקודם כל דואגת ליהודים, לזכאי חוק השבות, ומסייעת הומניטרית בכל מקום בעולם ככל יכולתנו – ואני בעד. אבל כאן, לסודאנים ולאריתראים אין לאיפה ללכת – הם באים ברגל לכאן.

משום שבמשך שנים לא מעבירים אותם שימוע אנחנו לא יודעים אם מדובר בפליטים או במהגרי עבודה.

לא משנה. אבל אנשים שיש להם איפה להיות, שמקבלים אותם בזרועות פתוחות במדינות אחרות – למה אנחנו צריכים למלא כאן - - - הרי במיוחד כאלה שיש להם משפחות? הרי יש להם סיכוי הרבה יותר גבוה להיטמע כאן, ואין לנו מטרה כזאת.

אולי כי אותנו לא קיבלו בזרועות פתוחות כשאנחנו היינו צריכים את זה?

להפך אני אומר – כשאין זרועות פתוחות לקבל אז אפשר היה לחשוב, ולא חושבים כאן. כשזה קורה לגבי מקומות שאין מי שיקבל אותם אנחנו לא מקבלים. אז כאן, כשיש איפה לקבל, אז מה העניין? למה אנחנו צריכים להפוך להיות אלה שמכניסים עוד עשרות אלפי גויים לכאן ומנסים – יש איזושהי אג'נדה. כשאני רואה את בג"ץ מקבל עתירה של שגרירות אוקראינה כשלא אמורה להיות שום זכות עמידה בפני בג"ץ לשגריר אוקראינה בפני בג"ץ הישראלי, והוא מקבל בכל זאת עתירה של אנשים שהם אפילו לא זכאי חוק השבות, אז אני חושב שיש כאן אג'נדה ויש כאן ניסיון להכניס עוד עשרות אלפי לא יהודים לארץ ישראל, למדינת ישראל. אני לא חושב שיש לזה הצדקה – לא הומנית, כשיש מקומות אחרים שמקבלים בזרועות פתוחות. אנחנו צריכים לעסוק בתפקיד של מדינת ישראל, לקלוט עשרות אלפי זכאי חוק השבות, לסייע הומניטרית שם ככל שניתן, לא להתקמצן על בית חולים שדה. תראי על מה מתקמצן ליברמן – על 10 מיליון שקל לבית חולים שדה, וכאן הכול אפשרי וקולטים כמה שאפשר. משהו שלא מסתדר בהיגיון, הלוגיקה הזאת של הממשלה.

תודה על הדברים, ותודה שהגעת – צריך להזכיר שאנחנו בתקופת פגרה ומעט מאוד חברי כנסת במשכן.

כל הכבוד לך על הדיון בפגרה, גברתי יושבת-הראש. הלב שלך במקום הנכון.

בהחלט. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. עם זאת אני חושבת שגם הפליטים שנסים על נפשם לא יערערו את הזהות שלנו בשום צורה, להפך. רק ירחיבו אותה.

אנחנו נישאר חלוקים בעניין הזה.

אני מפורום דבורה. אני אקצר בדברים כי יש הרבה דוברים בדיון החשוב הזה. אנחנו בפורום זיהינו כמה נושאים, ואני אדבר עליהם. אני גם אגיד שאם היינו מקיימות את הדיון הזה לפני יומיים אז הייתה לי כנראה הרבה יותר ביקורת להשמיע, ויש התפתחויות מאוד חיוביות שקרו ביומיים האחרונים, שאציין אותן. חלק משמעותי מזה זה העברת מידע זמין. דובר כאן גם קודם על מידע מונגש, במיוחד בנושאים של רווחה, בנושא של סחר בבני אדם. אתמול יצא פלייר של משרד המשפטים שבאמת עושות עבודה מצוינת יחד עם החברה האזרחית על סימני אזהרה לניצול וסחר בבני אדם. עד כמה שאני יודעת זה מופץ בנתב"ג. יכול להיות שכדאי להקדים את הפצת הפלייר הזה עוד לפני ההגעה לארץ. אז זו נקודה חיובית מאוד. אני חושבת שאפשר להרחיב את הפלייר הקיים הזה עם מידע חיוני נוסף, לכל מי שמגיע לארץ, כולל מידע על סיוע משפטי – רווחה, בריאות ומוקדי סיוע בנושאים שונים, כמובן – מונגש בשפות שונות: אוקראינית, רוסית, אנגלית ועברית, ולחלק את זה טרום ההגעה, ובמיוחד בנתב"ג. דבר שני שראיתי, שממש הוקם אתמול או היום ומנכ"ל החירום של משרד הרווחה יחד עם הג'וינט – אז זו היא יוזמה חשובה נוספת שהוקמה, וכדאי לציין את כל העבודה הטובה שכבר נעשית.

עם זאת, לפי דעתי חסרה אגרגציה של מידע מהרגע שהפליטים יוצאים מאוקראינה ועד לרגע שהם מגיעים לארץ. יש גם לא מעט יוזמות של עלונים שמועברים לפליטים עצמם, אבל בעיני חסר מידע על חסמים של ארגונים ומשרדים שעובדים בנושא הזה. לצורך העניין, דוגמה קטנה: יש את המוקד האנושי של משרד החוץ, שהם באמת עושים עבודה נהדרת. מתקשרים אליהם וממה שאנחנו יודעות מהעבודה שלנו – אל"ף, הקווים תפוסים נון- סטופ, ובי"ת – יש רק חמישה אנשים שעונים לטלפון הזה.

כמו שאמרה עינת – הם מקבלים מאות פניות.

לא מדובר כאן על מענה לגבי ההתנדבות אלא על מענים לגבי הטפסים שהם צריכים למלא, אז עבור כל מיני שאלות ובעיות טכניות יש מענה אנושי לכל מי שנתקל בזה, כי צריך לקבל את האישור של נתב"ג כדי להיקלט כאן בארץ. אז יש רק חמישה אנשים שעומדים על המוקד הטלפוני הזה, ומן הסתם הם בקריסה. אז לצורך העניין, אם היינו יודעים על חלק מהחסמים האלה של משרדי הממשלה יכול להיות – ויש לא מעט ארגונים של מתנדבים, כולל גם מתנדבות מפורום דבורה שהיו שמחים לסייע למשרדי הממשלה וגם ליוזמות ממשלתיות בעניין הזה. אז אנחנו מתכוונות ליצור איזה שאלון צרכים בין הארגונים וגורמים רשמיים, ממש לעבוד על הנושא הזה של עבודה בין מגזרית, שנעשית.

אני רוצה לעבור למשרד לביטחון פנים ולמשטרה – חבל שהם לא נמצאים כאן. דיברנו קצת על סחר בבני אדם, ואני חושבת שהמטה לסחר גם יעלו לדבר בנושא הזה, אבל הייתי שמחה לשמוע על הטיפול בכל מה שקשור לנשים שיש חשד שמגיעות לכאן למטרות זנות - - -

האם קיבלתן פניות ספציפיות? אני רוצה להפנות את השאלה גם לאלקס ריף, נציגת לובי המיליון, על נשים שהגיעו לכאן או שפנו אליהן - - -

אלי לא הגיעו פניות כאלה, אבל אני כן יודעת להגיד, ואני בקשר עם לא מעט פעילות שמגיעות גם לנתב"ג, שצריך להיות שינוי בתפיסה. במקום להיות חשודים כלפי נשים שמגיעות לכאן – חלקן הגדול מגיעות לכאן גם עם משפחות, לא בגפן – יכול להיות שצריך לעשות שינוי בתפיסה לגבי מי שמארח אותם. האם יש כאן בדיקות רקע שנעשות? זה משהו שהייתי שמחה לשמוע.

אנחנו נפנה למשרד לביטחון הפנים ונחזור אליך בנושא הזה.

מעולה. אז נקודה נוספת, ואולי אחרונה, כי אני חושבת שזאת אחת הנקודות המרכזיות שפורום דבורה עוסק בהן – זה החשיבות של המקום של נשים במשא ומתן מדיני. ישראל לוקחת חלק במשא ומתן מדיני להפסקת אש ומדובר גם על איזשהו הסכם ארוך טווח. חשוב לתזכר, בדיון הזה ובכל דיון אחר שקיים – שחשוב גם שיהיו נשים לפחות בחלק מהמשא ומתן הזה. מן הסתם אנחנו לא יכולות להשפיע על מי יהיה מהצד האוקראיני והרוסי יישבו ויקחו חלק, אבל כן בצד הישראלי.

ופורום דבורה שופע בנשים מצוינות שיכולות - - -

אחת מהן נמצאת כאן, גם.

ובעניין השני גם חשוב שלתוך כל מה שקשור להסכמי הפסקות אש – שגם חשיבה מגדרית וצרכי אוכלוסייה שונים יקבלו גם ממד בהקשר הזה.

תודה רבה. אני רוצה לבקש מכל מי שנמצא כאן וגם בזום – אם יש לכם שאלות למשרדים הממשלתיים אז אנא, בקשו את זכות הדיבור והתבטאו. אני רק מפנה למשרד התפוצות ואנחנו ממשיכים עם אזרחים מחויבים שהגיעו לכאן לתת כתף.

צוהריים טובים, תודה רבה על הדיון הזה. באמת דיון חשוב לכל הנמצאים פה. אני אתמקד לגבי הפעילות של משרד התפוצות, יותר לגבי הקהלים. אנחנו מעריכים שבגבולות אוקראינה מתגוררים או התגוררו ומתגוררים עדיין – כ 150-250 אלף זכאי חוק השבות ויהודים. זה בעצם קהל היעד שלנו, כך הגדרנו וכך אנחנו פועלים. הלחימה התחילה ב-24 בפברואר בשעה 05:00 לפנות בוקר. כבר בשעה 09:00 באותו יום, כארבע שעות אחרי תחילת הלחימה המשרד בהנחיית ההשר הגדיר מה בעצם הסיוע שהמשרד ייתן לטובת הקהלים שציינתי, לטובת הקהלים שמתגוררים באוקראינה והם זכאי חוק השבות או יהודים. לצערי אנחנו למודי עבר, וכבר ב-2014 המשרד נתן סיוע חירום במלחמה שהתחילה בדונייצק ולוהנסק, ולכן מיקדנו את הסיוע של המשרד לשלושה נתיבים עיקריים: התחבורה, להוציא כמה שיותר אנשים מקו האש ולהוציא אותם או מחוץ למדינה ברגע שזה יתאפשר או למקום שבו אין לחימה. דבר שני שאפשרנו זה סיוע במזון ותרופות. מי אם לא אנחנו יודעים שברגעים שכאלה אין כמעט אספקה, ולכן כל סיוע שרק אפשרי הוא מבורך. דבר שלישי שאפשרנו זה דיור זמני, כלומר – אדם שמחליט להישאר או באוקראינה ולעזוב את ביתו ונחשב לעקור אז יקבל מקלט, לרוב זה קרה בקרפטים, כי שם לא הייתה לחימה. או – במידה והוא יחליט לצאת מאוקראינה אז בשלב הראשוני המשרד נתן את הסיוע הזה. הסיוע הזה ניתן באמצעות שני ארגונים שעשינו התקשרות אתם – כרגע אני יכולה לומר שאלה חב"ד וג'וינט, שני ארגונים שעובדים בתוך אוקראינה והם עובדים קשה בשיתוף הסוכנות היהודית, נתיב, משרד החוץ – שעושים עבודה מאוד מבורכת.

סליחה יש לי שאלה – בעצם, הציבור פונה לחב"ד, או שחב"ד מאתר אותם ופונה אליהם?

גם לחב"ד וגם לג'וינט יש דאטה בייס מאוד רחב של אנשים. הדבר הראשון שהם עשו – הם התחילו להרים להם טלפונים ולשאול מה הם מעדיפים. ואז, לדעתי ביום השני של הלחימה כבר יצא קו חירום שהופץ לכל מקום – גם של הג'וינט, גם של חב"ד, גם של הסוכנות היהודית, בוודאי של נתיב ומשרד החוץ, וזה התחיל פשוט להיות מופץ בכל הקבוצות ובכל הערים שרק אפשר, וזה התנקז באמת לארגונים הגדולים שהתחילו לסייע גם בלהוציא אנשים החוצה וגם בלתת להם מענה במידה והם מעדיפים להישאר בשטחי לחימה.

כמובן שאנחנו מאוד משתדלים להביא עוד תקציב, כי כמובן שאנחנו מבינים ויודעים שהלחימה עדיין נמשכת וכנראה שנצטרך לתת סיוע נוסף, אבל זה מה שהמשרד חושב לנכון – לתת את המענה בתוך אוקראינה, ואני חושב שאנחנו המשרד היחיד שבאמת נותן את הסיוע לתוך אוקראינה, לקהילה היהודית ולזכאי חוק השבות.

תודה רבה. קודם כל זה נהדר שכל מי שהזמנו נמצא כאן, גם בזום וגם בחדר הוועדה. אני פונה אל אלון בר ואז לד"ר דינה ליסננסקי, ואז אני רוצה לפנות לאסנת מהמטה המאבק בסחר בבני אדם, וגם לאיילת רזין שנמצאת כאן, וגם לאלקס ריף שנמצאת בזום.

תודה ליושבת-הראש, יש לנו מצגת עם כמה נתונים. אני חייב להגיד שברמה האישית זה די מדהים. לצערנו זה בנסיבות של אסונות הומניטריים אבל זה הדיון השני שמתקיים בכנסת על אסון הומניטרי החודש. היושבת=ראש הייתה גם בדיון הקודם על האסון באתיופיה, וזה נהדר לראות את המחויבות הזאת לנושאים האלה.

(מוצגת מצגת)

אתן איזו שהיא סקירה קצרה על הירתמות החברה האזרחית והמגזר העסקי בישראל לסיוע במשבר ההומניטרי. את אמרת שאת מרגישה שקורה משהו יוצא דופן, אז באמת קורה משהו יוצא דופן. זאת ההירתמות הכי גדולה, זה השיא לאורך כל השנים כשיש אסונות הומניטריים. יש פה שיא חסר תקדים בהיענות.

סיד הוא ארגון הגג של אלף שחקנים, שעוסקים או בסיוע הומניטרי או בפיתוח בין לאומי וניגע לרגע במה קורה בשטח. אני מדבר כרגע על הסיוע שקורה שם, לא על הקליטה של אנשים שמגיעים הנה, רק על מה שקורה באוקראינה ובסביבותיה. אז בעצם מעל 50 ארגוני סיוע ישראלים מעניקים סיוע בשטח. ארגוני סיוע ישראלים כגון ישראייד ונתן שנותנים בשגרה סיוע מחוץ לישראל פועלים שם, אבל גם ארגונים שעיקר עבודתם בישראל נרתמו ויצאו לעשייה שם. על פי ההערכות שלנו יש מעל 700 אנשי צוות ומתנדבים שנמצאים שם בשבועיים האחרונים, והתרומות מגיעות גם מגופים פרטיים וגם, כמובן, מהעולם היהודי.

הוצאתם איזושהי בקשה לתרומות האלה?

זה היה כמו אש בשדה קוצים, הייתה הירתמות מדהימה, כל ארגון והאנשים שלו. עוד מעט תראו קצת על המגזר העסקי אבל יש רצון אדיר לתת.

התחומים שבהם הם פועלים זה בציוד, מזון ומחסה. יוצאו טונות של ציוד וניתן סיוע בהלנה. בתחום הרפואי נפתחו מרפאות והוכנס ציוד ותרופות לבתי חולים ולפליטים. ארגונים כמו מד"א, איחוד הצלה , נתן ולמענכם – פועלים שם. בתחום הפסיכו-סוציאלי – גם, הענקת טיפול נפשי ראשוני ותמיכה מקוונת. כלומר, יש גם טיפול בשטח החל מליצנים רפואיים, רופאי חלום, אנשים של ארגונים כמו ישראייד וברית עולם והקואליציה הישראלית לטראומה, וגם ארגונים ישראלים פתחו קווים שמיועדים לתת מענה לגורמים שנמצאים שם – לוגיסטיקה, שינוע, הנגשת מידע. נגעתם מקודם במוגנות. אז ארגון יהודי בשם "היאס" פועל שם בהקשר הזה של ניצול נשים. יש גם הרבה מאוד משלחות התנדבותיות – התנועה הקיבוצית, החברה למתנ"סים, לב אחד ואחרים.

נעבור לשקף האחרון לגבי ההירתמות של המגזר העסקי – הוקם פורום חברות שיש בו 70 חברות וארגוני חברה אזרחית גדולים שנקרא "מובילים לאוקראינה", והם אוספים תרומות. חברות גדולות כמו אסם, ושטראוס ולימן שליסל ואחרות – תרמו טונות רבות של ביגוד, מזון, תרופות, כרטיסי סים וכו' וכו'. יש תרומות כספיות לארגונים בין לאומיים שחברות ישראליות נתנו – בין אם זה ליוניסף, לצלב האדום ובין אם זה לארגונים ישראלים. יש גם מתנדבים שיוצאים – גם חברות, יש עובדי חברות גדולות שיצאו לשטח. ההערכה הראשונית היא שבשבועיים הראשונים תרמו חברות ישראליות סדר גודל של בין 10 ל-20 מיליון שקלים. זו הערכה ראשונית.

אני אגיד לסיכום משהו אחד: ההירתמות היא נהדרת. יש רצון טוב, יש באמת רצון אמיתי של אנשים להירתם. אני חושב שאחד הדברים שלפעמים בלהט הרצון לתת לא תמיד בודקים בדיוק מה צריך. אין הגיון לאסוף פה דברים ולהטיס אותם, זה עולה כסף. הרבה פעמים יהיה הרבה יותר הגיוני לאסוף ולקנות את הדברים קרוב לשטח ולא לזרוק על כולם את כל מה שאנחנו חושבים שהם צריכים.

יש אתגרים שאתה מבקש להיעזר במשרדי הממשלה או דברים שאנחנו יכולים לעשות ואתה רואה מהזווית שלך שאפשר לעשות יותר?

תראו, אנחנו תמיד רוצים להציע לפחות סוג של - - -תראו, זה לא תיאום, כי בסוף אלה ארגונים של החברה האזרחית וזו הממשלה, אבל כן לנסות להציע את האפשרות לתאם ולשלב כוחות. אני חושב שבמקרה של המשבר הנוכחי זה יחסית קורה. חדר המצב שמשרד החוץ פתח מתת והכול – וכמובן שאנחנו כגוף חברה אזרחית שמרשה לעצמו תמיד לרצות מהממשלה יותר, אז כמובן רק קורא לממשלה להגדיל את היקפי התקציב שהם נותנים. בסוף, אם אני מבין נכון – העלות שניתנה היא 10 מיליון שקלים יחד עם תורמים פרטיים, וסליחה שאני מרשה לעצמי לומר, מדינת ישראל יכולה גם להקים בית חולים שדה או לעשות פעילות רפואית גם בלי תורמים פרטיים, או לעשות עוד. בית חולים השדה הזה נראה מדהים, והכול. הוא לחודש, ויכול להיות שבאמת אחר כך, הדבר שצריך לשקול זה פתרונות בתחום הרפואי שהם לאו דווקא בדמות בית חולים.

אז כמו שאמר נציג משרד הבריאות – הנושא הזה פתוח לדיון ויכול להיות שהם ירחיבו את הנוכחות של בית החולים שם.

רק עוד אמירה אחת, וזאת כן בשורה: אחרי מאמץ ארוך של שנים וכן, אין מה לעשות, צריך להודות שהמשבר הזה באוקראינה היה הטריגר, נפתרה סוגיה היסטורית, והיא כיסוי של ביטוח רפואי של מתנדבים ישראלים שיוצאים לשטח לאזורים של משברים הומניטריים, מלחמה ואסון. זה כמובן היה בהקשר הזה של המשבר באוקראינה. שר הרווחה חתם על הצו ביום ראשון בערב, לדעתי, וזה דבר שהוא היסטורי, ואנחנו כמובן מקווים שזה יכסה גם מתנדבים שיוצאים לאזורים אחרים, כמו אתיופיה ומדינות אחרות.

אני ממשרד המשפטים ואציין שמרבית הנושאים שנדונו כאן בדיון לא נוגעים אלי, לעבודה שלי במשרד המשפטים, כל מה שנדון כאן בנוגע לסיוע ההומניטרי מחוץ לישראל, וגם מה שנוגע לישראל, כפי שציינה יושבת-ראש הוועדה, השאלות צריכות להיות מופנות בראש ובראשונה לרשות האוכלוסין שאני מבין שלא נמצאים כאן.

וחבל שכך.

שלום לכולם, אני אגיד קודם כל רוצה להצטרף לברכות על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לדבר על הנושא של סחר בנשים ועל הפגיעות הרבה של אותן נשים אוקראיניות שבורחות לישראל מאזורי לחימה. חברת הכנסת מואטי, שאלת האם הגיעו דיווחים ספציפיים על ניסיונות שידול - - -

אני רק רוצה להגיד שברגע ששאלתי את זה, יש כל כך הרבה אנשים שצופים בנו עכשיו בלינק, שאני מקבלת המון הודעות ודוגמאות.

גם אנחנו קיבלנו הודעות על זה והייתה גם כתבה של מיכל פעילן בנושא הזה בכאן 11.

וגם של הדר מידיעות אחרונות, שגם פרסמה.

אז כן, מגיעים דיווחים רבים ואכן הפעילות היא רבה, מדובר בנשים שנמצאות במצב בו כל עולמן השתנה באופן פתאומי, בכל הצרכים החיוניים שלהן הן הפכו להיות תלויות בחסדים של גורמים אחרים. אנחנו פועלות בעצם באופן מאוד אינטנסיבי בשבועות האחרונים מאז תחילת הלחימה לצמצם את הפגיעות הזאת יחד עם עוד ארגונים וביחד עם משרד המשפטים ומשרד הרווחה. אז קודם כל אני כן רוצה להזכיר פעילות מאוד חשובה שכבר נעשתה, גם יחד עם משרד המשפטים ומשרד הרווחה. אנחנו הובלנו מערך של הסברה והגברת המודעות בנתב"ג, שכולל פלייר ושלטים שמוצבים בנתב"ג. בפלייר מפורטים בעצם סימני אזהרה שנשים שמגיעות - - -

יש דרך להעלות את הפלייר הזה? גם של משרד המשפטים וגם של - - -

אני כמובן יכולה להעביר את הכול. אז מדברים על סימני אזהרה ויש שם את הפרטים של מרכז הסיוע של משרד הרווחה והזמנה לפנות לעזרה בכל מצב של סכנה, סימני אזהרה – כמו למשל, אם מבקשים ממך דרכון אל תתני אותו, אם מציעים לך לינה בחינם – תהיי ערנית – כל סימני האזהרה שאספנו מכל ארגוני השטח. אז זה דבר מאוד חשוב ומבורך שנעשה.

מעבר לזה חשוב לי להגיד שהרבה מאוד מהנשים נתפסו וכבר נמצאות מפוזרות בארץ, ואנחנו רוצים גם להגיע אליהן עם החומרים האלה, כי מודעות זה דבר מאוד קריטי בהקשר הזה. אשמח לכל עזרה בנושא הזה ממשרדי הממשלה להפיץ את החומרים האלה במוקדים הרלוונטיים. כי באמת, בנקודת הזמן הזאת נתב"ג זה כבר לא נחשב. נושא של פרנסה. בגלל שמדובר באוכלוסייה מאוד פגיעה, אוכלוסייה שתהיה כאן לזמן לא ידוע, שכרגע נסמכת בעיקר על המשפחה – במצב כזה לא ניתנת שום אפשרות להתפרנס ואין בעצם על מה לסמוך חוץ מאשר על עזרה של אחרים – גם, הדבר הזה מאוד מגדיל את הסיכון ואת המודעות ליפול כקורבן לסחר ולניצול לזנות, בגלל האובדן של כל מקורות הפרנסה ורשתות התמיכה המוכרות. אז הנושא הזה של אישורי עבודה והיכולת להתפרנס הוא מאוד חשוב. העמדה של המדינה כרגע היא, כפי שאנחנו יודעים, שלא יינתנו בכלל אישורי עבודה. אז זה בעצם עוד עניין שמאוד חשוב לשים לב אליו.

חוץ מזה אנחנו באמת רוצים לברך על המוקד של משרד הרווחה, שהוקם. הוא נותן מענה רחב לצרכים בסיסיים. חשוב לנו לציין שיש צורך עדיין לשפר את זמן המענה. כרגע הוא בעיקר בשפה העברית וכדי לעבור לאוקראינית לוקח הרבה זמן. בנוסף, יש שם כל מיני בעיות, אני לא רוצה להלאות אתכם פה. יש שם צליל חיוג רגיל, אבל אין שום דבר שמאותת שעומדים לענות לך. ההמתנה היא ארוכה, אז מי שמתקשר עכשיו - - -

את לא מלאה אף אחד, אשמח לדבר אתך לאחר מכן ותעבירי לי את נקודות הביקורת וננסה לראות מה עושים עם זה הלאה.

הנקודה היא שהמוקד הוא מאוד חשוב אבל צריך לשפר את ההפעלה שלו.

חוץ מזה המענים שציינו כאן של משרד הבריאות, אנחנו מברכות על זה. אני כן רוצה להזכיר את החשיבות של מענה הבריאות, ומעבר לבריאות הפיזית נדרש איזשהו מהלך שייתן מענה נפשי כלשהו ואתם יודעים שבטיפול בטראומה כמה שזה ניתן יותר מהר וגם יותר מידי, זה מה שישפיע על ההתפתחות של פוסט הטראומה בהמשך. לכן נדרש איזשהו מערך שייתן מענה גם נפשי בשפה האוקראינית.

הנושא הנוסף שכבר הוזכר פה זה הנושא של הרחקה אוטומטית על רקע חשד לעיסוק בזנות. אתמול התפרסמה כתבה במקום הכי חם בגיהינום שסיפרה על אישה שהגיעה לפה ונערך חיפוש בטלפון שלה – חיפוש באופן לא חוקי. הייתה איזושהי הסכמה שניתנה, ברור שההסכמה הזאת היא לא בעלת תוקף, והיה איזה חשד שהיא מגיעה לעסוק פה בזנות. היא פשוט הורחקה. במצב כזה אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלה, אנחנו לא יודעים מי הגופים שמאיימים עליה. להבנתנו לא נעשה שום ניסיון גם להבין מי ניסה להביא אותה לפה ולסחור בה, לנסות לתשאל, להבין מה הרקע, להציע לה אולי סיוע. המדיניות היא שעל המקום תוך מספר שעות להחזיר אותה לאזור הלחימה, והדבר הזה הוא מאוד מאוד בעייתי. אנחנו גם מפספסים כך את ההזדמנות לנסות להבין מי האנשים שמנסים לנצל פה את הנשים האלה, ואז כמובן אותן נשים חוזרות למצב סיכון, ולא מקבלות שום עזרה.

תודה רבה לגברתי היושבת-ראש. אני רוצה לדבר על הפערים הקיימים נכון לעכשיו. הקשבנו לדברים, יש הרבה מאוד עשייה מאוד מבורכת שנעשית כרגע בכלל הגופים, ואכן כמו שאמרה קודמתי, תניה מרקוס, אם היינו מדברות לפני כיומיים היו לנו הרבה יותר דברים לסגור.

יש פער אחד מאוד גדול שכן קיים, ואני רוצה לשים את הזרקור עליו. הפער הגדול שקיים בין העשייה שנעשית נכון לעכשיו ובין הדברים כפי שהם נראים בחוץ, במיוחד באוקראינה, נכון לעכשיו, הוא פער עצום. יש הרבה האשמות, נכון להיום, כלפי ישראל – שישראל כביכול לא עוזרת, לא עושה מספיק. עכשיו, אני יושבת פה – אנחנו פה כבר שעה וחצי, כמות העזרה שישראל מגישה לא יוצאת אפילו בעברית החוצה, בכמות כזאת. כלומר, אנחנו רואים עשייה מכל הכיוונים, ואפילו בעברית אין לנו גישה לזה. הייתי רוצה להציע הצעה – להשקיע בסוג של ממש ראשי פרקים - - -

הסברה.

תודה רבה, אפשר אפילו בלי הסברה – ראשי פרקים שיוצאים אחת לכמה ימים, הדברים הם מאוד דינמיים, נכון לעכשיו. להוציא מעין בולטין בעברית ובאוקראינית, שיופץ בכל רחבי הדוברות שלנו.

זה רעיון מעולה. אני מניחה שמשרד החוץ כבר על זה, אל תשכחי שגם את המשרדים האחרים זה תפס - - -

אז ממש נשמח לדבר עם משרד החוץ בעניין הזה, מה גם שגם תניה וגם אני בתוכנית דוברות של משרד החוץ, אז נשמח לשלב פה בין הדברים.

אפשר להעיר הערה? אני לא עוסקת בדוברות במשרד החוץ אבל אני יכולה לומר מידיעה אישית שכל יום דוחפים כמויות חומרים עצומות על הסיוע. אני יודעת, כי אני מופקדת על הסיוע.

באיזה שפות?

עברית, אנגלית, רוסית ואוקראינית. זה מופיע בפייסבוק, בטוויטר, בהודעות דובר. לא נעים לי לומר – אחרי שנסעתי עם הסיוע לאוקראינה בקניון עצרו אותי, אנשים ראו. אנחנו כל הזמן כולנו בטלוויזיה. סימונה מתראיינת יומם ולילה, אנחנו נמצאים בכל מקום. תמיד אפשר לעשות יותר, זה נכון. אבל תמיד נשמח לכל סיוע וכל הדהוד. אבל כל מי שייכנס ויראה, אנחנו עושים המון בנושא הזה.

אני רוצה להציע גם, אם כבר – אולי קבוצות טלגרם ייעודיות בנושא הזה – למשל, לעדכן חברי כנסת כל יום בשוטף, לעדכן ארגונים אזרחיים, לעדכן חברים שמנסים לשדך בין מתנדבים לנזקקים – אני חושבת שזה יכול לעזור. אנחנו, ככל שאנחנו מעודכנים ומדברים ויש קשר שוטף, יש המון מידע שחסר לנו. נקודת ההנחה שלי מתוך היכרות עם משרד החוץ, שזה משרד שעושה הכי טוב שהוא יכול כל הזמן ובכל תנאי, ועדיין יהיה אדיר אם נהיה מעודכנים ואם ניכנס ללופ אולי דרך קבוצות ווטסאפ או טלגרם – בקיצור, זה משהו שאפשר לעשות. מכיוון שכולנו כאן באותו צד אז כולנו גם נשמח להפיץ את המידע הזה הלאה.

נשמח לאמץ חלק מההצעות וגם לחבר אתכם.

נדבר בהמשך לגבי הדבר הזה כי ברור לי איפה הפער נוצר – זה לא בגלל שאתם לא מפרסמים מספיק, אתם מפרסמים. אבל זה לא עובר מחסום מסוים ברשתות חברתיות מסוימות בשפות מסוימות. אנחנו נדבר ונראה איך אפשר לפתור דברים, נשמח לגשר על הפערים מול ארגונים מסוימים באוקראינה.

שני דברים נוספים, אם יורשה לי – נכון שעכשיו נאמר בדיון הזה שמשכנים משפחות ובמיוחד נשים עם ילדים, בתוך משפחות ישראליות או בבתי מלון. אבל היום הובא לידיעתי, ממש הבוקר, שיש פליטה עם ילד שנמצאת במתקן יהלום ומקרים כאלה פוגמים מאוד במה שאנחנו מנסים לעשות. כלומר, אנחנו פתאום רואים איזושהי נוכחות של מקרה פה ומקרה שם שכנראה נופלים בין הכיסאות ואנשים פליטים מוחזקים במתקן שלמעשה נראה כמו בית כלא. הדברים האלה הם ביקורת נוקבת שמופנית כלפינו, ובעצם אנחנו בתור אזרחים לא ממש יודעים להתמודד עם זה. נשמח אם הדבר הזה יטופל איך שהוא, ובטח משרד הפנים ולשכת ההגירה והאוכלוסין חייבים להיות בדיון כזה.

חברות וחברים, אני רוצה לשים עוד זרקור על הסכנה של סחר בנשים. בבקשה, חברים, ננסה לקצר. משרד המשפטים, בבקשה.

בזום

אני מתנצלת, הייתי בדיון אחר במקביל, לא שמעתי מה שאלתם.

נגענו כאן בנושא של החשש לסחר בנשים בפליטות אוקראיניות שמגיעות לכאן, ומכיוון שאת ממונה על זה במשרד המשפטים היינו רוצים לקבל את העמדה הרשמית מצדך.

בסדר גמור. אנחנו, ביחידת התיאום המאבק לסחר בבני אדם בהחלט מודעים ומודאגים מניצול המצוקה של הפליטות האוקראיניות שיגיעו. אנחנו כן רואים ניסיונות גם להכניס קורבנות – ניסיונות מוגברים, גם בשגרה. יש כל הזמן ניסיונות לנצל את הפטור מאשרות תייר, לנצל אותו לרעה כדי להכניס קורבנות סחר במסווה של תיירות. זה קורה תמיד, אגב, יש לנו אחוז די גבוה של קורבנות סחר מאוקראינה למטרות זנות, אבל לא רק – גם למטרות של קבצנות כפויה, של אנשים עם מוגבלות – אנשים שיש להם מוגבלות בשמיעה ודיבור, וחלק גדול מהם מגיעים מאוקראינה, במיוחד אחרי התקופה האחרונה של הקורונה, כשהגבולות היו סגורים בפני תיירים אז יש עכשיו מוטיבציה הולכת וגוברת של ארגוני פשיעה ועבריינים להכניס קורבנות סחר מחדש לתוך ישראל, ולהניע מחדש את התעשייה הזאת. ובהחלט, גם מניטור ברשת וגם ממידעים שאנחנו מקבלים מארגונים וכל מיני מקומות אנחנו עדים לניסיונות האלה. בכל מקרה, אנחנו מודאגים מהניסיונות האלה ואנחנו בהחלט ערים להם. אנחנו מטפלים גם מול משטרת ישראל, כמובן, משרד הבט"פ, מול משרד הרווחה, משרד החוץ, רשות האוכלוסין וההגירה, כל הגורמים הרלוונטיים כדי לחזק את הממשקים בינינו של שיתוף הפעולה ולנסות למנוע את ההכנסה של הקורבנות האלה וגם כדי להגן עליהן אחרי שהן מגיעות וכבר נכנסות לתוך ישראל. אנחנו גם מודאגים במישור הזנות, אני מנהלת את ועדת היישום הבין משרדית לנושא בעקבות חוק איסור צריכת זנות – אנחנו מודאגים מהעובדה שגם מי שלא נכנסה מראש כקורבן סחר, מאחר שאין אפשרות חוקית כרגע לעבוד – שתהיה זליגה. אנחנו רואים גם ניסיונות מצד גורמים בארץ למשוך נשים שכבר הגיעו כפליטות, ואפילו גם במסלול של זכאי שבות – למשוך אותם לתוך תעשיית הזנות. זה דבר שבהחלט מדאיג אותנו. אנחנו משקיעים הרבה, כולכם מודעים כמה המדינה עובדת על זה והשקיעה בזה בשנים האחרונות, וביד השנייה עכשיו יש חשש לגידול. ואנחנו מנסים להיערך ולתת מענים מתאימים וגם להזהיר את הנשים וליידע אותן על הקו של המטה הארצי לסיוע החדש שנפתח, של משרד הרווחה. המרכז הזה מנוהל על ידי פרויקטור מהג'וינט והקו הזה גם ינתב פניות אלינו. משרד המשפטים הדפיס עכשיו פליירים ושלטים גדולים שהצבנו כבר בנתב"ג, זה כבר היום נמצא שם. עשינו את זה יחד עם ארגוני החברה האזרחית, אבל משרד המשפטים מימן את ההדפסה. בעצם הכנו פליירים ממוקדים שפונים אל הנשים באוקראינית - - -

כמו שאמרתי, אולי כדאי שתעבירו אלינו את החומרים האלה. אתמול הייתי בנתב"ג ולא ראיתי את השלטים, אבל תעבירו אלינו, אנחנו נדע מה לעשות אתם הלאה. אני בטוחה שאתם עושים הכי טוב שאפשר, אבל אם יש עוד ערוצים שאפשר להפיץ בהם את התכנים האלה, והערוצים האלה הם אנחנו – אז למה לא?

נשמח מאוד. אני אשמח לכל עזרה בהפצה. אתמול זה אכן עוד לא היה והיום זה עלה. ממש היום זה הוצב ואני יכולה להעביר לכם תמונות של העמדות והשלטים והפליירים. הם בעצם מחולקים על ידי העמדות של פיקוד העורף, על ידי ארגון שנמצא בשדה. אנחנו גם מחכים כרגע לראות איזה פניות יגיעו ולפי זה ננתב לסיוע המתאים, כמובן. אבל גם הנקודה עצמה בנתב"ג, הצומת הזה – היא צומת שמאוד מאוד חשוב לנו לנסות לאתר. אם יש קורבנות סחר אנחנו יכולים להציע להן את כל הזכויות וההגנות שמדינת ישראל יודעת לתת ואנחנו מנסים להציב להם את זה כבר ממש בנקודת הכניסה, עוד לפני שקרה הניצול – כדי שנוכל גם לפתח חקירות ולהגיע אל מי שמביא אותן ולמנוע מראש את ההגעה של נשים נוספות לאותו נושא.

תודה רבה.

בזום

אני רוצה רק להרחיב טיפה בנושא מתן הטיפול הרפואי בתוך שטחי מדינת ישראל – גם לסיוע הומניטרי וגם לאנשים שמגיעים לכאן. נזכיר ונאמר שמי שמגיע לכאן לישראל עם הסוכנות היהודית ולאחר שעבר את כל תהליך ההכרה כזכאי חוק השבות, מקבל ביטוח רפואי מלא ולכן מקבל כל שירות רפואי שמגיע לאזרחי ותושבי מדינת ישראל. יחד עם הסוכנות היהודית הצלחנו למצוא מתווה חשוב מאוד לאותם מועמדים לקליטה כתושבים ואזרחים, אותם אנשים שצריכים עדיין להשלים את תהליך הבדיקה – האם הם זכאים מכוח חוק השבות, ובנינו מתווה של ביטוח שמאפשר חודש של שהות בארץ עם ביטוח שהוא יחסית רחב. הוא לא מכיל כל דבר, אבל בהחלט נותן מענה יפה ונאות ומאפשר גם סל טיפולים נפשיים, גם אשפוזים במידת הצורך, גם טיפולים במענה שכוללים צינתורים, למשל, טיפולים בדיאליזה לאנשים עם מחלות כרוניות. אני חייבת לציין שלקבוצת אוכלוסייה שלישית עדיין לא השלמנו את העבודה בתחום הזה, כל מי שנמצא במעמד של תייר, כרגע – הגיע ארצה ונכנס על ויזת תייר לשלושה חודשים. עדיין לא הוסדר הטיפול הרפואי. יש מתווה כלשהו של הרווחה שלא עבר את הסינון והבדיקה שלנו ואני לא ממש מכירה את כל הפרטים בו. אני יודעת שהוא נותן מענה יחסית טוב מעל גיל 60, אבל המענה מתחת לגיל 60 חסר. אנחנו בעבודה מאוד משמעותית של המשרד אל מול גורמים אחרים בממשלה, כדי לנסות לתת מענה טוב יותר והולם, בכל מיני צורות שהן כולל הבטחה של הטיפולים הנדרשים – כמו שציינתי קודם.

חשוב לי מאוד לציין שיתוף פעולה יפה, בעיניי, עם משרד החוץ שכולל הבאה של עשרה ילדים שחולים במחלות קשות – המטו-אונקולוגיות, סוג של סרטן דם, ילדים מאוקראינה יחד עם מדינות נוספות באיחוד האירופי, כמובן בשיתוף של משרד החוץ. נביא ארצה עשרה ילדים שיטופלו בבתי חולים במדינת ישראל ויקבלו מענה. בנוסף לכך חשוב מאוד לציין – כתמיד, שירותי בתי החולים שלנו פתוחים לרווחה בכל מי שמגיע גם אם מדובר במישהו שהוא במעמד חסר, והוא אינו תושב ואינו אזרח, כולל התיירים. הם יקבלו מענה חירום במסגרת המיונים ובמידת הצורך – אירועים של אשפוזים דחופים יקבלו מענה. קיימת בעיה. נחנו מודעים לזה שיש כבר מטופלים שמגיעים – חולת דיאליזה שהגיעה לבית החולים בני ציון, חולה שהיה מגיע לצנתור שהגיע לבית החולים שמיר. אני חייבת לציין כאן שבתי החולים האלה עוד לא הגענו למתווה של שיפוי שלהם כרגע, ואני מאוד חוששת שמחד ייווצר עומס בבתי החולים ומאידך הם ייכנסו לגירעונות כלכליים על הרקע של הדבר הזה.

שלום לכולם. תודה רבה לחברת הכנסת אמילי מואטי על כך שאת מקיימת את הדיון הזה, ובכלל על הבמה והאפשרות לדבר. אני מנכ"לית עמותת לובי המיליון. בשנה וחצי האחרונות אנחנו מקדמים זכויות וצרכים של ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות. במובן הזה אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו מרגישים שהקמנו את העמותה בשביל הרגע הזה, בשביל האירוע הלאומי הגדול הזה של קליטת העלייה, כשהצפי הוא בין 50 ל-100 אלף עולים שיגיעו מאוקראינה ורוסיה. אנחנו נהיה במקום שבו תהיה לנו היכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות, כדי ללמוד מהטעויות שנעשו בקליטת העלייה שלנו וכדי לעשות את הקליטה לעולים החדשים יותר טובה מאשר לנו.

אז אני מספרת לכם בקצרה – ביום שלישי האחרון קיימנו שולחן עגול עם ראש הממשלה. הוא בעצם זימן אותנו כנציגים של הדור הצעיר, לבוא ולספר לו איך אנחנו חושבים שצריכה להיעשות העלייה הזאת. הייתה פגישה מאוד אופרטיבית. אנחנו הצגנו מעל 30 רעיונות שונים ללמידה, לקליטת העלייה ותוכניות שצריך ליישם. הדברים, בחלקם הממשלה כבר התחילה לפתח וחלקם – עוד לא. אני חושבת שהדבר העיקרי שהיה מאוד משמעותי בפגישה הזאת זה השינוי תפיסה, שלפיה אנחנו לא עושים טובה לעולים, לא עושים טובה שאנחנו קולטים אותם, אלא אנחנו מסתכלים עליהם כעל לקוחות. אנחנו יודעים שלפחות לגבי יהדות אוקראינה – כל העולם פתוח בפניה. אם אנחנו לא נצליח אותה מספיק טוב, היא פשוט לא תגיע לישראל, וגם אם היא תגיע – היא לא תישאר. אנחנו כבר רואים את זה בגבולות, של עולים שבוחרים להגיע לגרמניה ולא לישראל. אנחנו חייבים להיערך לזה ולהבין את זה, ולתת לזה מענים – החל מרמת התעסוקה, איזה סוג של תעסוקה אנחנו מציעים להם, ולכן אנחנו בודקים כל מיני יוזמות בשטח של צעירים שאוספים חברות הייטק ומציעים משרות לעולים, ועמותות שכבר פועלות בתחום, לצד דברים שהממשלה מתכננת לעשות.

אותו הדבר לגבי אולפן – אנחנו לא רוצים לראות את התופעות שראינו אצל ההורים שלנו, שנדרשו לחכות חודשים עד שיתחיל האולפן, ואז היו צריכים להיות באולפן חודשיים ואז היו חייבים להיכנס לשוק העבודה, כי הם בעצם הגיעו בלי הרבה. ועכשיו מגיעים פליטים ומגיעים עם עוד פחות ממה שההורים שלנו הגיעו. אנחנו חייבים למצוא פתרונות יצירתיים לנושא של למידת השפה. אגב, לחלק מהאנשים דווקא חיזוק האנגלית יותר חשוב מבחינה תעסוקתית כדי להיקלט בצורה טובה בעולם ה tech. יש המון המון סוגיות תרבותיות שאנחנו מעלים. אנחנו צריכים להבין שהולכים להגיע לכאן שני עמים במלחמה. לא היה דבר כזה בתולדות מדינת ישראל. אולי יהדות רוסיה לא תפתח איבה כלפי יהדות אוקראינה אבל אנחנו כבר רואים המון כעס מצד יהדות אוקראינה שמגיעה, כלפי הרוסים, גם כלפי היהודים הרוסים. ובכלל, אפילו ברמה זאת שמקבלים אותם בשפה הרוסית – זאת מורכבות, כיוון שמבחינתם זו שפת אויב. אז אנחנו לא מצפים לתרגם עכשיו את כל שירותי המדינה לאוקראינית, אנחנו גם יודעים שזה לא סביר בפרק זמן קצר, אבל כן, לפחות המידע הראשון שמקבל אותם, הפנים הראשונות שהם מתקבלים באמצעותם בישראל – שיהיה בשפת המולדת שלהם ולא בשפת הכובש, מבחינתם כרגע.

אז אנחנו עובדים כרגע צמוד, גם עם הצוות של מאיר שפיגלר, גם עם הצוות של משרד ראש הממשלה – להציף סוגיות, להניע תהליכים, בעצם להיות סוג של נציגי ציבור, להשמיע את הקול של הציבור, גם מבחינת דברים שמגיעים אלינו אבל גם מבחינת תוכניות שאנחנו רואים בשטח ששווה למדינה לקדם. אני יודעת שעכשיו המדינה עובדת על One pager, שיהיה עמוד נחיתה אחד שהעולה נכנס אליו ומרכז את כל המידע לגביו, לגבי כל הדברים, ובחלק מהמקומות יהיו גם הפניות יזומות של המגזר הפרטי. אז תודה רבה. כל מי שחושב שהוא רלוונטי לעמותה, לקובעי המדיניות או בכלל בנושאים האלה – אשמח להכיר ולעזור לפעול.

שלום. אני מצטרף לברכות, אני עומד בראש בית הספר הישראלי לסיוע הומניטרי, ולמען הסדר הטוב התבקשתי פה לייצג גם מספר ארגונים נוספים – ארגון נתן, שמתעסק בסיוע הומניטרי, שאלון בר התייחס אליו קודם, שיש לו פעילות ארוכת שנים, ובין השאר גם את מסלול ללחץ וטראומה במכללה האקדמית תל חי, ואת התוכנית לניהול מצבי חירום באוניברסיטת תל אביב. אז יש כמה כובעים יחד.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות, ואתחיל מנקודה שהיא לא פופולארית ולא נעימה. אחד מהדברים המרכזיים שכולנו מברכים עליהם ובצדק זו ההתגייסות הישראלית המאוד חיובית לדבר הזה, ואני שם בצד מה הנסיבות שגורם לכולנו לצאת לשם – אבל זה יוצר הרבה מאוד בעיות. אלון בר נגע בזה בשוליים. סיוע הומניטרי זה מקצוע, ובסופו של דבר אנחנו מזהים שם בשטח – ואני יודע את זה מקולות ודיווחים וקולגות, ישראלים טובים באים לנסות לסייע – גם כיחידים וגם כארגונים. זה יוצר המון נזק, המון השלכות שליליות, בכמה אופנים: אחד, עבור הפליט עצמו, עבור מקבל הסיוע. גופים שהם לא גופי מקצוע ונותנים כביכול סיוע רפואי או בריאותי פסיכו-סוציאלי לא מותאם, עושים נזק לפליט בצורה של מזעור היכולת שלו להשתקם, ו/או במענה רפואי - - -

ויש מקרים כאלה?

יש מקרים כאלה. אני מקבל דיווחים גם ברמה הרפואית, שפליטים מקבלים ולוקחים תרופות מכל מקום מכל מי שנותן להם, זאת לא פעם ראשונה וזה סיפור ידוע. מספקים שם תרופות כמו סוכריות והרבה פעמים אלה תרופות שלא מותאמות, או שלוקחים מינון כפול. זה ערוץ אחד שעושה נזק. זאת אומרת, ככל שיש ארגונים שהם לא ארגוני סיוע – אני לא יודע אם זאת אמירה למשרד החוץ, אם אפשר לעשות משהו אבל לכל הפחות להימנע מלעודד את הדברים האלה. זאת אמירה לא פופולארית, אבל צריך להגיד אותה.

סוג נזק שני זה ה reputation למדינת ישראל. אני שכבר היו כמה וכמה תקריות דיפלומטיות גם במשברים קודמים וגם במשבר הנוכחי, שגופים בין לאומים שאמונים על התהליך פנו לגופים במדינת ישראל ואמרו להם: חברים יקרים, אתם עושים נזק. בתוך מרחב של סיוע הומניטרי יש חשיבות לתיאום ולפרצלציה ולתחומי האחריות. באים אנשים טובים ולא מכירים את הצורך הזה, לא מכירים את המנגנונים הרשמיים וזה יוצר נזק תדמיתי למדינת ישראל שלא יאפשר לו שימזער את היכולת שלה להתמקצע בתחום. אז ככל שאפשר – לתכלל את זה, או למנן את הדבר הזה.

מה שכן, ככל שאנחנו מדברים על פעילות שם, וזה קשור למאבק בסחר בנשים – חד משמעית יש לייצר profiling בנתב"ג, ככל שזה קורה אני שמח לשמוע על זה, יש צורך ויש את האפשרות לייצר את ה profiling הזה כבר שם, זאת אומרת, לייצר את אותו פרוטוקול או נוהל או פרוספקט, לחלק את זה לארגונים שם בצורה של ווטסאפ והרשתות שם, כולם מקבלים את הרשתות לכולם, וזה אפשרי לעשות את זה מחר בבוקר, כבר לזהות את זה. אני כעובד סיוע בסיטואציות קודמות, ככל שהייתי מקבל דבר כזה הייתי יודע לטרגט את זה מראש. יש מנגנונים שם, עם הפולנים, צריך למזער את זה ולתת את המענה לפני שזה מגיע לארץ ועוד לפני שזה מתפתח. זה לגבי האמירה על מה שקורה שם.

לגבי מה שקורה כאן – מבקשי המקלט או הפליטים שמגיעים לארץ, אז חלקם באמת במלונות, אבל חלקם כפי שאנחנו יודעים – מתפזרים למשפחות או לאנשים שמקבלים אותם. בסופו של דבר חלק גדול של אותן משפחות או חברים שמקבלים אותם – הם בעצמם לא תמיד מאוכלוסייה חזקה, וזה משית אחריות, וזה מונח שלא שמעתי כאן – על השלטון המקומי. בסופו של דבר מי שנותן את המענה למי שיושב בשטח זה לא המשרד הממשלתי, זה השלטון המקומי, זאת אומרת – מחלקות הרווחה בתוך הרשויות המוניציפליות. זאת אומרת, ככל שרשויות הרווחה – ואני לא יודע אם זו שאלה למשרד הרווחה או המשרד לשוויון חברתי – יידעו לזהות מי האנשים שמגיעים אליהם, איפה הם משוכנים, ולזהות מראש סוגיות של פגיעות של ילדים ונשים, אבל גם של בעלי מוגבלויות – כמו שדובר פה, אוריינות טכנולוגית וכן הלאה והלאה. זאת אומרת, ככל שהמשרדים יכולים לעבוד עם השלטון המקומי, לטרגט את אותן משפחות שהגיעו – וזה לא הרבה, זה מספר אלפים, ומדינת ישראל יודעת מספיק לאתר אותם ולראות מי מתוכם נמצא בפגיעות מוגברת, והאם יש משפחות שצריכות סיוע כדי לתמוך באותם פליטים שהגיעו, בין השאר גם חיילים בודדים שאני יודע שמארחים פה את ההורים שלהם, אבל הם בעצמם הרבה פעמים חסרי יכולת. זה עד כאן, כשבסופו של דבר החבר'ה בשטח שהגיעו הם המרכיב החשוב. תודה רבה.

תודה לך, ד"ר עינב לוי, צריך כינוס מיוחד רק על הנקודות הנוספות שהעלית לגבי השלטון המקומי והרשויות.

ברשותכם, אני מסכמת את הדיון. הלוואי שהיו לנו עוד שעתיים לדון בזה. חשוב לי להשיב למי שאמרה פה שצריך להסתכל על העולים כעל לקוחות. אני סוציאליסטית. אני חושבת שלמדינה יש תפקיד שהיחסים בין האזרח למדינה הם תלויים במדינה, ויש לנו חובה כבני אדם וכמדינה וכמייצגי המדינה כלפי האנשים האלה, שאני מסרבת לראות בהם לקוחות אלא יותר כאנשים שיכולים להיות אזרחים מצוינים ולהעשיר את המקום הזה ולתרום לו. המדינה צריכה לעשות הכול כדי לאפשר להם כמו גם לכל אזרחי המדינה.

דבר נוסף, הסברה – גברתי, נציגת משרד החוץ ומשרד התפוצות, ואני יודעת שיש כאן גם ממשרד הקליטה, אולי באמת צריך לעשות איזה דף נחיתה משותף למשרדים האלה, שמגיע מאן דהוא ונכנס, ויש לו את הטפסים, את הטלפונים ואת הנציגויות. דבר נוסף שעלה – תקציבים. ככל שניתן, חברה אזרחית זה דבר נהדר ואדיר שהם עושים המון, אבל גם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להקצות תקציבים לזה. המצב באוקראינה תפס אותנו לא מאוד מוכנים. זה בסדר, אנחנו לא יחידים. אבל כשזה המצב צריך לחשוב איך כן אפשר לנתב לשם יותר תקציבים.

ונושא שלא עלה אך הוא חשוב – הסברה והכשרה לאנשים בשדות התעופה שמקבלים את הפליטים. הייתי שם מספר פעמים. הפעם האחרונה שהייתי – יש כמובן את החיילים והחיילות של פיקוד העורף, שעושים שם עבודת קודש, באמת. ויש גם את הנציגות, האנשים שעובדים שם שעד כמה שהתרשמתי לא מספיק מבינים מאיזה תופת אנשים הגיעו. הייתה אחת מהם שאמרה שמאוד מתסכל אותה שהיא מסרבת ופתאום היא רואה את האנשים מחייכים בצד השני. זאת אומרת, אני חושבת שכדאי מאוד כבר עכשיו להכשיר את האנשים האלה ולתגבר אותם בצוותי משבר, כי אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתייחס למעברים האלה כתמול שלשום. מגיעים לשם אנשים במשברים מאוד גדולים ואנחנו צריכים לסייע ולקבל אותם בדרך שאגב, אנשים רגילים כמוני שלא עברו הכשרה ועובדים בעבודה שלא מאפשרת להם לצפות בחדשות ולקבל כל היום עדכונים – זקוקים לה. אז לתשומת לבכם, ואנחנו כמובן נוציא את המסקנות בצורה מסודרת לכל הנוכחים. אני מאוד מודה לכם על הנוכחות הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:10.