פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת הכספים
23/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 250
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ' באדר ב' התשפ"ב (23 במרץ 2022), שעה 13:25

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
משה גפני
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי

ענבר בזק
אורי מקלב

אסף וקסלר - אגף תקציבים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המיסים

שלומית ארליך

טמיר כהן

א.ב., חבר תרגומים

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. משרד האוצר, בבקשה.

צוהריים טובים, אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. בעצם מה שאנחנו מבקשים לאשר פה היום זה למעשה איזשהו תיקון טכני שנדרש בגלל סעיף 40/ב לחוק יסודות התקציב. למעשה במסגרת תוכנית יוקר המחיה הובאו מספר פעולות שהן לא חקיקה אלא הם צווים או תקנות. בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב נדרשת למעשה הצבעה על דרך מימון, וזה מה שאנחנו עושים פה. דרך המימון המוצעת היא שינוי ההפרשה לקרן הפיצויים ומס רכוש. הפעולה הזו נעשית בגלל הגידול בהכנסות שהתבצע ב-2021 ואנחנו רואים אותו קורה גם ב-2022, לכן אנחנו סבורים שלא תהיה פגיעה בסך ההכנסות שחזינו לקרן הפיצויים בשתי השנים יחדיו.

כמה יש כרגע בקרן הפיצויים?

מאזן קרן הפיצויים, יש לי את הנתון לתחילת שנת 2022, הוא כ-18.7 מיליארד.

אוקיי. תן לנו רגע הערכה של אירועי קיצון בשנים האחרונות שבהם הפעלתם את קרן הפיצויים.

קרן הפיצויים מופעלת בעיקר באירועים מאסיביים אחרי מלחמות או אירועים ביטחוניים כאלה ואחרים. כמובן שיש גם פיצויים קטנים כאלה ביום-יום בהינתן פגיעות ברכוש. האירוע הכי גדול שהיה בעשור האחרון הוא "צוק איתן" שבמסגרת הזו פוצו עסקים ופרטיים בהיקף של כ-1.4 מיליארד.

לוקחים רק משם את הכסף או מעוד מקורות?

קשה לי לענות על זה. עקרונית, אם יש פגיעה ברכוש או פיצוי שניתן, הוא ניתן מהמקור הזה. בדרך כלל כן יש פתרונות כאלה ואחרים שגם משרדי הממשלה מציעים.

זהו, כי אנחנו יודעים שגם משרדי הממשלה באים ומטילים על משרד כזה או אחר לפצות. השאלה אם הפיצוי רק עובר דרכם או שזה כסף חדש מלבד הכסף של הקרן?

פיצוי כפיצוי הוא ניתן מהקרן. אם יש פעולות אחרות, אז הן נעשות על ידי הממשלה מהתקציב השוטף.

למשל ב"שומר החומות" זה נלקח מהקרן?

ב"שומר החומות" לא כל הבקשות הוגשו. חלק מהבקשות זה תשלומים שוטפים בהתאם לביצוע.

אבל זה מהקרן?

כן, מהקרן.

יש הרי נזקים של עיריות, שמשרד הפנים משפה אותם. הוא מקבל את הכסף מהקרן ומשפה אותם או שזה תקציב אחר?

של עיריות?

עיריות, מועצות מקומיות.

אני לא בטוח על הטכניקה, איך זה עובד.

השאלה היא מה המקור התקציבי, האם זה מהקרן או שזה מהתקציב השוטף של המשרד?

מקורות בגין פגיעה בגין אירועים צבאיים או ביטחוניים, כן, היא מהקרן.

גם מה שמשרד הפנים משפה את העיריות, לאו דווקא את האדם הפרטי או את החנות, את העסק?

אני יכול לוודא את הסוגיה הזאת. עקרונית אני חושב שזה מהקרן.

כי אני יודע שב"שומר החומות" ביקשו מהם להגיש, כל עירייה, את הנזק שנגרם, ואז משרד הפנים היה אמור או שעשה את זה, לשפות אותם. השאלה שלי אם זה עוד כסף שמגיע מאיזשהו תקציב אחר או מהקרן?

לא, עקרונית זה אמור להיות מהקרן. אני יכול לבדוק את המקרה הספציפי הזה.

מה ההערכה שלכם עד סוף השנה?

קשה לנו להעריך את הסיכונים הביטחוניים.

לא, לא, אני מדבר איתך על יתרת הקרן.

בשנים שאין בהן פעילות צבאית משמעותית, לדוגמה 2019, הקרן פחות או יותר נשארת מאוזנת פלוס ההכנסות שמתווספות אליה. בהינתן שהתיקון שאנחנו מציעים כאן יאושר, אנחנו צופים שההכנסות שיתווספו על המספר שאמרתי שהיה בתחילת 2022, שזה 18.7 מיליארד, יתווספו עוד כ-850 מיליון.

זאת אומרת שאתם עוברים את ה-19 מיליארד שקל.

כן.

באירוע הביטחוני הקיצוני האחרון שהיה, כמה הוצאתם מהקרן?

ב"צוק איתן" כ-1.4 מיליארד.

אגב, אחרי "צוק איתן" היה עוד סבבי לחימה מעזה שהיה גם פגיעות. רק במס רכוש טיפלו בזה? לא היה איזשהו פיצויים אחרים שהייתם צריכים להוציא מהקרן?

משלמים פיצויים גם בשוטף. אם יש עכשיו זריקת אבן שפוגעת בשמשה של רכב, משלמים מהקרן. זה פשוט סכומים זניחים יחסית.

סתם שאלה, למה אתה קורא סכום זניח, שהוא עד 100 מיליון?

בהסתכל על הקרן שיש בה כ-19 מיליארד, אז מיליונים בודדים - - -

בוא נשאל אחרת. יש לך את הנתונים כמה הוצאתם מהקרן בשנים האחרונות?

יש לי הערכות לנתונים כאלה. ב-2021 יצאו כ-250 מיליון.

שזה זניח.

יחסית ל-18 מיליארד שקל.

לא, יחסית ל-1.4 מיליארד.

ב-2021 צריך להגיד, היה את מבצע "שומר החומות".

אבל אמרת שעדיין לא הוגשו הכול.

לא הכול.

2020 כמה, אסף?

2020, 3 מיליון שקלים.

2019?

9.

2018?

6. 2017 היה 100, כשמאז זה כנראה ספיחים של "צוק איתן", תשלומים.

לא, אבל היה סבבים שלמים של כמה ימי לחימה.

מה שאני מנסה להבין פה, האם זה שאנחנו עכשיו מפחיתים את ההפרשה, האם זה יפגע ביכולת של הקרן לפצות בהמשך?

זה לא אמור לפגוע.

לפי המספרים שהוא אומר, 19 מיליארד שקל עד סוף שנה, זה לא אמור לפגוע.

אני אוסיף עוד נתון אחד. בתחילת שנת 2021 צפינו להכנסות של כ-2 מיליארד ובסוף ההכנסות בפועל היו 3.2 מיליארד, כלומר שבשתי השנים האלה, ב-2021 ו-2022 אנחנו לא צופים פגיעה בתזרים שנכנס לקרן.

אוקיי. קודם כל סתם טכנית, כתבתם במאזן, קרן הפיצויים הסתכם בתום שנת 2021 בכ-13 מיליארד שקלים, ובדברי ההסבר כתוב 18 מיליארד.

נכון, זה טעות סופר. זה 18 מיליארד הסכום.

אוקיי. דבר נוסף, הקרן הזאת רק לחימה, נכון?

אירועים ביטחוניים.

למה אתם לא לוקחים משם גם נזקי טבע? הרי יש כסף וכשהסתכלנו במה שקרה בנהריה, אנחנו יודעים שהיה נזקי טבע. התשובה הפשוטה, שבחוק זה מגדיר את זה רק אירועים ביטחוניים, אז לשאלתי, יש לי הצעת חוק שמוכנה ואומרת, תוסיף שם "וכן נזקי טבע", ואז אתה פותר את הבעיה כמו למשל בשיטפונות שהיה בנהריה, שזה גם לא אירוע שהוא קורה כל יום. נזקי טבע כאלה בסדר גודל כזה, אתה פותר את הבעיה שם בדקה ואתה לא צריך לעשות את כל הסאגה הזאת.

או רעידת אדמה.

כן, כן, נזקי טבע. כל אסונות הטבע למיניהם. מה אתה אומר על זה?

לנזקי טבע ולאסונות כאלה ואחרים גם נמצאים פתרונות בתוך התקציבים בהינתן מה שמחליטה הממשלה, ומביאים פה - - -

יפה, אז אתה מדבר על החלטת ממשלה.

אין קרן ייעודית לזה.

יש לך כל כך הרבה כסף וזה טוב שיש כשם כסף. אפילו אתה יכול עכשיו לצמצם את הגבייה מהמקור של זה. אגב, שתדע שבאוצר זה מקור החוכמה, לכן אני שואל אתכם כי בטח דנתם על זה כבר.

זו החלטת מדיניות ממשלתית.

זה גם פותר את הבעיה של נהריה, שאנחנו יודעים כמה זמן - - -

זה גם יזרז את המדינה למצוא פתרונות לכל מיני דברים שהיא לא מוצאת להם פתרונות.

מה אתה אומר על זה?

למשל רעידת אדמה.

זו החלטת מדיניות.

יש אזור שבר סורי-אפריקאי. רעידת אדמה יכולה להקריס בניינים בצפון, את יודעת את זה טוב, יעל. זה מסוכן בטירוף. המדינה לא עושה עם זה משהו.

רגע, רגע, תהיי בריאה, את מפחידה אותם. אני לא רוצה לגמור להם את כל ה-19 מיליארד. אחר כך נגמור אותם. אני מדבר רק על נהריה. איך את רצה לשם?

זה מאוד חשוב מה שהוא אומר.

אני אגיד בכנות, אני לא התכוננתי עם תשובה לשאלה הזאת. זה לא נושא הדיון. אני מוכן לבחון את הנושא הזה ולחזור אליך עם תשובה.

אתה יודע, כשאתה בא לפה, כייף לנו לדבר איתך גם לא בנושא הדיון, לכן העליתי את זה.

הרבה פעמים, ינון, כייף לך לדבר על נושאים שלא קשורים לדיון. זה קורה הרבה.

אני אעלה שאלה אפילו נוספת על זה. ינון צודק. אנחנו מדברים על אירוע ביטחוני. אני גרה במפרץ חיפה. עכשיו בא טיל על בז"ן.

זה אירוע ביטחוני.

אנחנו רוצים שאירוע ביטחוני יוגדר כאירוע ביטחוני. גם זאת סוגיה ביטחונית.

אבל זאת סוגיה ביטחונית.

זה ביטחוני, זה אין בעיה.

נגיד אתה צודק, ביטחוני, לא טיל. עכשיו יש תקלה שגורמת לפיצוץ במקום כמו שקרה בלבנון לפני שנתיים, אגב.

אמרתי, שריפה בהר הכרמל, שיטפונות, הדברים האלה שקורים.

צריך להרחיב את זה.

שוב, אני אענה את אותה תשובה. בסוף זה שאלה של מדיניות ואיך הממשלה רוצה לתת מענה לדברים מסוימים. בסוף ההחלטה היא שזה נכון לפצות רק לאירועים ביטחוניים. אירועים אחרים מקבלים מענה מתוך הפעילות השוטפת של הממשלה, כמו מרבית הדברים שקורים ביום-יום או בתהליך שוטף של חיים.

אגב, בתור אחד שיושב ליד קובעי המדיניות, אני לא חושב שאתה קובע את המדיניות. אני רק אומר שאתה יושב לידם ואתה שומע, ומה ששמעת בכל השנים, לאו דווקא עכשיו, מכל קובעי המדיניות, מה הבנת מהם, שהם בכלל לא דיברו על זה או ששמעת שדיברו על זה ואמרו לא?

לא יודע לתת על זה תשובה.

יכול להיות שתגיד לי, לא ישבתי כשדיברו על זה.

למה אתה לא שואל את יושב-ראש ועדת הכספים הקודם? אני חושב שהוא ישב ליד קובעי המדיניות והנושא הזה עלה לדיון.

אז תן לי לשאול אותו. חבר הכנסת, הרב גפני, יושב-ראש ועדת הכספים הקודם, לשאלתו של חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים הנוכחי, אלכס קושניר, שהוא שאל למה אני לא שואל את היושב-ראש הקודם על קובעי המדיניות שישבת לידם, האם עלה הנושא הזה פעם, להוסיף בחוק גם את הנושא של אסונות טבע? האם אתה יודע את המדיניות של הקודמים בתפקידים?

התשובה, לא. לא עלה אף פעם והרעיון הזה הוא רעיון נכון. אנחנו נמצאים היום לצערנו הרב בסכנות גדולות. לא שעף טיל על מפעל בז"ן. עף טיל מעל בז"ן, זה אירוע ביטחוני. יש איזשהו אסון בבז"ן, שריפה או דברים שיכולים להיות. אנחנו מתפללים שזה לא יקרה אבל שיכול להיות משהו המוני. מה שינון מציע זה פתרון שהממשלה צריכה לאמץ אותו. אני לא זוכר שהתקיים אצלנו דיון כזה. לא העלו את העניין הזה ואני חושב שצריך כן לקבל תשובה. אתה הכנת הצעת חוק?

כן.

אני חושב שצריך לעשות את זה.

הצעת חוק מוכנה. בגלל שראיתי את זה, עדיין לא הגשתי אותה.

לפני חודש כשהייתה רעידת האדמה בצפון, דובר על העניין הזה. היה די פחד כזה שאם קורית רעידה כזאת. מדינה מודרנית צריכה להיות ערוכה לפחות בחלק הזה.

גם כשאתה אומר מענים, קרה האסון בנהריה. מה נעשה מאז החלטת ממשלה, בממשלה שלהם שהייתה פעם? מה נעשה אז? אמרת שהיו מענים.

היו מענים.

כסף ישיר או טיפול בתשתית?

הייתה גם הרפורמה בניקוז שאושרה ממש לפני כמה חודשים ושאמורה למנוע מקרים כאלה בעתיד.

אני לא אומר נהריה. נהריה זה לא אירוע שצריך להכניס אותו פה. אפשר לפתור אותו, אבל אם את לוקחת את נהריה עם בז"ן ועם רעידות אדמה ועם דברים מהסוג הזה - - -

יש פה סכנה.

ועם שריפה גדולה שהייתה - - -. כל נזקי טבע.

נזקי טבע, זה נכון.

כל נזקי טבע.

צריך להגיד, המדינה, הממשלה מתמודדת עם הרבה מאוד סיכונים והיא נותנת מענה למרביתם.

אבל היא מייחדת רק ביטחון, כאילו סיכון הוא לא סיכון - - -

אתה צודק. אתה אומר דברים נכונים, אבל אם היית אומר לי, תשמע, רק ממיליארד שקל ומעלה, הייתי אומר לך, תשמע, חלילה יקרה רעידת אדמה, אנחנו נגיע גם ליותר מזה, אבל כרגע הקראת לנו סכומים של 6 מיליון, 9 מיליון, 250, 100 מיליון, כלומר זה נותן את המענה גם לזה. אני חושב שצריך לתת מענה. אם היה את זה, לא היינו צריכים להתכנס פה בוועדה מספר ישיבות, לפחות ארבע או חמש ישיבות שהיו על נהריה. זה לא היה צריך לקרות. עזוב את נהריה כנהריה. אגב, אם אנחנו נבדוק אם הם קיבלו את כל המענה, גם עכשיו אותם בעלי עסקים, אני לא בטוח שהגענו ל-100%, אבל אמרתי בסדר, אין בעיה, אבל נזקי טבע אמורים להיות בפנים, נזקי ואסונות טבע.

נכון.

מה אתה אומר, היושב-ראש? אתה חותם איתי על זה? ההצעה מוכנה. אחרי שראיתי את זה, אמרתי, אני אכין אותה.

בוא תן לקרוא אותה. אפשר לקרוא?

אין בעיה, בשמחה רבה. אני אף פעם לא החתמתי אותך על משהו בלי שתקרא, אפילו שאתה סומך עליי ואפילו שאני חתמתי לך גם בלי לקרוא.

אתה חתמת לי בלי לקרוא?

כן.

בקדנציה הקודמת.

בסדר, אז עכשיו בקדנציה הזאת אתה תחתום לי.

אתה מעלה סוגיה מעניינת וחשובה, אין ספק, מה גם שיש פה באמת יתרה של הכסף. כן, נעמה.

למה הפתרון הזה נמצא עכשיו כשאנחנו צריכים לעשות תוכנית כלכלית שמשרד האוצר מעוניין בה? אגב, אני לא נגד, אני רק אומרת את זה.

מה, על שכר המינימום?

לא, כאן על זה, אבל לא לקליטת עולים ופליטים למשל. למה? למה קליטת עולים ופליטים זה קיצוץ רוחבי, וכשעושים תוכנית כלכלית זה פתאום נמצא את הקרן? למה צריך לקצץ ולשסע חברה מוחלשת אחת באחרת? כי קיצוץ רוחבי זה משמעות של פגיעה בחברות המוחלשות. למה עושים את זה כאן ולא מוצאים את הפתרונות האלו בכל מיני מקומות של מאגרי הכספים שיש לאוצר והוא יודע בדיוק איפה הכול נמצא? אנחנו מגלים את זה, נגלה אחרים. אני רוצה להבין למה פה קיצוץ רוחבי בגלל 5 מיליארד שהם כלום, לעומת עודפי גבייה וכו', והקרנות וכל מה שנמצא? מתי שזה מתאים לאוצר, אין בעיה. מתי שלא מתאים לאוצר, קיצוץ רוחבי. למה?

אני אסביר. בתיקון הנוכחי שאנחנו עושים, אנחנו למעשה מסתכלים על הכנסות המדינה ומשנים את התמהיל, כלומר מפחיתים הכנסות מפעילות של מכסים אבל למעשה מגדילים את ההכנסות בגין הפחתת ההפרשה לקרן. הפעולות האחרות שציינת הן פעולות שהן בצד ההוצאה, כלומר לתת מענה באמצעות מרכזי קליטה, באמצעות בתי מלון שמקבלים עולים.

5 מיליארד.

היא שואלת למה.

למה זה כן וזה לא?

בניהול תקציב המדינה יש שני רכיבים מופרדים שהם צד ההכנסות, הכנסות המדינה, וצד ההוצאות. ההוצאות הן מוגבלות במגבלת ההוצאה שהתקבלה כאן - - -

אסף, זה בסדר. כלל ההוצאה, אתם פורצים אותו מתי שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים. אתם פורצים אותו כל הזמן, רק לא כשמדובר באירועים שאנחנו היינו רוצים שזה יקרה בגללם. בעצם אתה אומר, אין תשובה ממשית למה נבחר תוכנית כזאת, כן או לא, זה מה שמתאים לאוצר, אבל אם משהו לא מתאים לאוצר כדי לסדר אותו דרכו, אז זה קיצוץ רוחבי. זה מה שאתם אומרים.

לא.

מה הסכום שאתם רוצים לממן דרך הפחתת ההפרשות?

זה 1.6 מיליארד. הוא אמור לממן את הפעולות של הפחתת המכסים בחקלאות והפחתת מכסים אחרים, שזה כולל בין היתר ריהוט, כלי מיטה, כלי מטבח, מוצרים לתעשייה, אופניים חשמליים, חלקי חילוף - - -

וזה המכסים שדיבר עליהם שר האוצר במסיבת העיתונאים?

בין היתר.

אז אתם כבר יודעים איזה מכסים רוצים להוריד?

אנחנו יודעים. נוסף להפחתת מכסים יש את ההפחתה של הבלו על הפחם.

מס על הבלו אתם לא רוצים לקחת משם?

לקחו.

אנחנו מדברים על הבלו בשביל הדלק, להוריד את זה. אנחנו יודעים שבסוף החודש כבר יעלה ל-8 שקלים.

אגב, לא בטוח. מחירי הנפט ירדו.

כן, אבל זה בסופו של דבר יגיע לעוד איזה עלייה קטנה, לא ל-8 שקלים.

אני רוצה להגיד כך, בעצם אם אני מבין נכון, ההפחתה בהפרשות לקרן ממס רכוש נועדה כדי לממן צעדים שנעשו על ידי משרד האוצר בהפחתת מכסים כדי להוריד את יוקר המחיה. היות ומדובר בצעדים שנעשים באמצעות תקנות, בעצם חקיקת המשנה, כדי לעמוד בכללי הרגולטור, חייבים לבצע התאמות תקציביות. הדרך שנבחרה זו הדרך הזו בעקבות ההבנה שמדובר ביתרה מספיק גדולה בקרן הפיצויים כדי לתת מענה לאירועים ביטחוניים כאלה ואחרים שיכולים חס וחלילה לפגוש אותנו במהלך השנה הזאת והשנה באה.

בואו תקריאו רגע את התקנות.

רגע, אבל איך הגעתם פתאום לעניין הזה של הפחתת המכסים?

מה זאת אומרת איך? זאת הייתה החלטה שהיא פורסמה לפני חודש.

לא על זה אני שואל. זה אני יודע. אני שואל מה זה קשור לפה?

לפני שנייה הסברתי.

לא הבנתי.

נומרטור אתה מכיר, נכון?

לצערי הרב אחת הטעויות שלי.

הוא בין אלה שהמציאו אותו, זה מה שרציתי להגיד.

כן, אחת הטעויות שלי זה הנומרטור. תלמד ממני לא לעשות טעויות.

אגב, היום תשאל אותו, לפני שהוא עושה טעויות הוא קודם כל בודק את הנומרטור של עצמו.

בדיוק.

בנומרטור שאתה חוקקת - - -

אתה יכול לזרות לי מלח על הפצעים, זה בסדר. אגב, הנומרטור לא קשור לחברי הכנסת, אתה יודע, זה רק לממשלה.

כן.

פעולה מאזנת קוראים לזה.

כן. עוזרת לי ילדת יום הולדת שמדובר בפעולה מאזנת.

אני מוחה על המילה "ילדת יום הולדת". יום הולדת.

איך אני אגיד, ילד, ילדה?

לא.

איך אני אציין את הגוף?

אשת היום הולדת.

למה אשת? ילדה, תסתכל.

בסדר.

בת כמה, אם יורשה לי לשאול?

לא בפומבי.

השאלה של נעמה היא שאלה נכונה.

בת כמה שלומית? תלוי בנומרטור.

למה כאשר צריך לאזן בין ההכנסה להוצאה, מורידים 5 מיליארד שקל בכל מיני דברים שהם חיוניים? בעמותות, בקרנות, בדברים שהחברה נהנית מהם.

זה לא קשור לצעד הזה בכלל.

קודם כל קיצוץ רוחבי זה משהו שצריכים לאשר פה. אני לא בטוחה שזה יקרה.

בואו נתקדם פרה-פרה.

לא, לא, אני דווקא רוצה להישאר בפרה הזאת.

בפרה הזאת אנחנו נדון, אני בטוח.

אני רוצה להישאר בפרה הזאת של הפלאט. זה מאוד חשוב לי להשאיר בפרה הזאת. אנחנו איתך.

משרד האוצר, אני מבקש להקריא את התקנות.

רק הם לא נתנו תשובה.

הם נתנו, אתה לא רוצה לקבל.

אפשר את הכסף הזה להביא מהפחתה כמו כאן.

התשובה היא לא. בבקשה.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2א ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961 ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הוראת
שעה 1. בשנת המס 2022 יקראו את תקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ"א-1991 כאילו במקום השיעור הנקוב בה, בא "8.5".

ברגיל זה 25%, אגב.

חוזרת על עצמה המילה "תקנות" פעמיים.

נכון.

טוב, אני רוצה להעלות להצבעה את התקנות.

התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית, חוזרים ב-13:52.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:42 ונתחדשה בשעה 13:50.)

לפני שאנחנו מצביעים, משרד האוצר, אני מבקש למנות את המכסים שיורדים. בבקשה.

זה רשימה מאוד ארוכה, אני לא אמנה את כולה. אם תירצו, נוכל להעביר מסמך.

קודם כל תעביר וגם תגיד.

את הנושאים של זה אתה יכול להגיד?

בעולם החקלאות זה דגים, זה מוצרים מעובדים, זה שמן זית, זה בקר ודבש. בעולם המוצרים או כלים אחרים זה ריהוט, כלי מיטה, כלי מטבח, מוצרים לתעשייה, חומרי גלם לבנייה, אופניים חשמליים, חלקי חילוף לרכב ומוצרי מזון לא טריים.

אגב, בחומרי גלם לבנייה כשאתה מוריד את המכסים, באיזה מהם אתה מוריד? אתה לא פוגע פה אצלנו בבנייה למשל בחומרי הגלם שלנו?

לא, המטרה היא לייצר עוד תחרות בשווקים ולהוזיל את המחיר לצרכן.

הבעיה שאתה פוגע פה בתוצרת המקומית, כרגיל.

אנחנו לא מאמינים שתהיה פגיעה בכלכלה המקומית.

כשמדבר על הורדת מכס על בשר, כמה מאחוז הצריכה שבמדינת ישראל, יש עליה מכס? על כמה אחוז מצריכת הבשר?

אין לי את הנתון המדויק, אני יכול לבדוק.

על איזה בשר יש מכס?

על בשר בקר.

לא על בשר קפוא. על בשר קפוא אין מכס.

יש מכס.

אין מכס על בשר. יש בשר מצונן.

נכון.

פחות מ-10% מצריכת הבשר בישראל, יש עליה מכס. אתה לא הולך עכשיו להוריד את התחרות. זה רק על בשר מאוד מסוים שמגיע - - -

בסדר. חלק מהצעדים משמעותיים יותר וחלק פחות, אין ספק.

טוב. מי בעד התקנות? להרים את היד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

התקנות אושרו. תודה רבה, אנחנו נחזור ב-14:30 לדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:53.