פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



55
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/03/2022

הכנסת העשרים-וארבע



הכנסת


מושב שני



פרוטוקול מס' 35
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, כ' באדר ב' התשפ"ב (23 במרץ 2022), שעה 12:30

אשרות עבודה לפליטים האוקראינים וקליטתם בישראל

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

אילן ברוש - מנהל אגף חירום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אור צוברי - יועצת מנכ"לית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ענבל משש - מנהלת מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

נטלי אור חן - סגנית ראש מינהל אוכלוסין, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

טירה אמרוסי גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

חוה וקסמן - ממונה ארצית, יישום סטנדרטים בקהילה, משרד הבריאות

דינה דומיניץ - עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, מנהלת צוות זנו, משרד המשפטים

אושרה פרידמן - סמנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

אוסנת חיטרון - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, המטה למאבק בסחר בנשים

איילת עוז - ד"ר עו"ד, מנכ"לית, המוקד לפליטים ומהגרים

מרגלית לורבר - ד"ר, מנכ"לית, עמותת ואהבת

שני בר טוביה - ד"ר, מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

יעל דניאלי - מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל

יהודה שרבאני - רכז שטח, אם תרצו

יונה שרקי - ד"ר, יועמ"ש המרכז למדיניות הגירה ישראלית

טלי אהרנטל - מנכ"לית עמותת א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

שפי פז - פעילה חברתית

שירי לב רן לביא - הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה

מוריה ברבי - עו"ד, התאחדות התעשיינים

אילת וולברג

מיכל דיבנר כרמל

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים


אשרות עבודה לפליטים האוקראינים וקליטתם בישראל

צוהריים טובים לאורחות ולאורחים שלנו, אני רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה שלנו בנושא של אשרות עבודה לפליטות ופליטים מאוקראינה.

לא ארחיב במילים, כולנו עמוק בתוך גל של פליטות בעקבות המלחמה על אוקראינה. מדינת ישראל בעצם קולטת פליטים ופליטות, ותכף אנחנו נתעדכן במספר של הנכנסות והנכנסים לתוך מדינת ישראל, ואנחנו רוצות להתמקם ולהבין יותר את הסוגיות של אותם אנשים שנכנסו לשטח מדינת ישראל.

כולם נכנסו בעצם לשטח מדינת ישראל תחת אשרת תייר, ב/2. נשאלת השאלה, והדיון הזה יתמקד בעצם בסוגיה הזאת של אנשים שנכנסים לכאן, מהן הזכויות שלהם, והאם נאפשר להם, או בעצם האם משרדי הממשלה הממונים יכולים לאפשר להם לקבל בעצם אשרה של עבודה.

אני אשמח לתת רשות דיבור לרשות האוכלוסין, גב' ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, שתפתח את עינינו ותיתן לנו את הממצאים לגבי כל הנכנסות והנכנסים בגל של המלחמה, להבין מה המעמד שלהם, מה הסיפור שלהם, וכמובן שכרגיל, היא תיתן לנו תשובות על השאלות שיעלו בדיון. שלום לך גברתי, מה שלומך?

שלום.

את עובדת קשה, כרגיל.

תודה.

כן גברתי, אני אשמח מאוד לדעת לגבי האשרה שניתנת לפליטות ופליטים מאוקראינה, ניתנת להם בעצם אשרת תייר, ב/2.

כן. אם אפשר אני אפסע רגע צעד אחד אחורה, ואני אתן רגע תמונת מצב לגבי זרים מאוקראינה בכלל שנמצאים בישראל, ותכף אני אתייחס לכל נושא האוקראינים שנכנסו מאז ה-24 לחודש, שזה בעצם תחילת הלחימה באוקראינה, והיום אנחנו 28 ימים אחרי שהתחילה הלחימה הזו.

כן.

ככלל, אני יכולה להגיד שנמצאים בארץ כ-26 אלף אוקראינים, שהם נכנסו באשרת תיירים. לגבי עובדים זרים, גברתי מכירה, מדובר בכ-4,500 עובדים, בעיקר בענפי סיעוד ובנייה, ויש גם מומחים.

בהתייחס לנתונים של נכנסים ויוצאים מתחילת המלחמה, אני מדברת על אלה שנכנסו מאז ה-24 בפברואר 2022, נכנסים בסך הכל 15,508 אנשים. אגב, הנתונים נכונים ליום האתמול, ואלה נתונים שהם כמובן נושמים ומשתנים כל יום. מתוכם יש לנו זכאי שבות.

כמה?

2,252 אנשים. יש לנו 10,516 אנשים שהם נכנסים שאינם זכאי חוק השבות. יש לנו זכאי שבות ב-ב/2 גם עוד 2,738 אנשים. כך שבסך הכל אנחנו מדברים על 15,508 אנשים שנכנסו.

לא, רגע, אני רוצה להבין. אנחנו מדברות על זכאי שבות, שהם 2,500 זכאי שבות, ואנחנו מדברות על 10,516 שהם פליטים?

כן. יש עולים ויש זכאי שבות שנכנסו, וביחד הם 2,254, ועוד 2,738, אז בואי נגיד כ-5,000.

שכבר נכנסו?

כן.

הם גם עולים זכאי שבות וגם פליטים?

לא, עולים וזכאי שבות.

כן.

5,000?

נכון.

ופליטים?

10,516, זה אותם אלה שאינם זכאי שבות.

אוקיי, בסדר, בבקשה.

זה נכון לעכשיו תמונת המצב. אז כמו שאמרנו, כל מי שנכנס שאינו זכאי שבות ואינו עולה, כל אותם 10,516, קיבלו רישיון כניסה מסוג ב/2, כפי שגברתי אמרה, כניסה למדינת ישראל למשך שלושה חודשים, שתוקפו למשך שלושה חודשים, וזאת בעצם תמונת המצב נכון לעכשיו.

אוקיי. מה עושה תייר, פליט - - - אותם 10,516 שיש להם מעמד של תיירים שנמצאים במדינת ישראל, מה עושים עם אשרת תייר? איך חיים? איך אוכלים? ממה מצופה שהאנשים האלה יתקיימו?

צריך, גברתי, לומר גם בצדק, שמרבית האנשים שנכנסו, מתוך אותם מספרים שהקראתי עכשיו, זה אותם אלה שיש להם בני משפחה במדינת ישראל, שהזמינו אותם וביקשו שהם יגיעו לכאן, אז אני מניחה שמרביתם מתארחים אצל אותם בני משפחה.

עכשיו, זה נכון, רישיון מסוג ב/2 אינו מאפשר עבודה במדינת ישראל בשלב הזה. צריך לזכור שזה גם אירוע שהוא מתפתח, זה לא היה צפוי, וגלי כניסה בתחילת הדרך שהיו מאוד משמעותיים וגדולים. אני אגיד שקצב הכניסה בהתחלה היה של כ-1,000 ליום, ואם אנחנו מנסים לחשוב על חודש ימים, או על 700 מתוך אותם 1,000 שנכנסו שאינם זכאי חוק השבות, אז מדובר בכ-700 איש ליום שהגיעו עוד בתחילת הלחימה. מדובר על בערך 20,000 בחודש שהיו צפויים להגיע.

אז נכון, עקרונית כרגע הם נמצאים ב-ב/2, מתארכים אצל קרובי המשפחה שהזמינו אותם, ואינם יכולים לעבוד. יחד עם זאת, בחלוף זמן המדיניות הזאת, וגם המכסה שנקבעה על ידי השרה, נקבעו לשבועיים ימים, והמדיניות הזו נבחנת כל העת. אז מאירוע שבתחילת הדרך היה נראה מאוד זמני זה הפך לאירוע מתפתח, אבל אני גם מפה נושאת תקווה שהאירוע הזה יסתיים כמה שיותר מהר ולא יאריך זמן.

אז זאת כרגע המדיניות לגבי הכניסה של אותם אנשים, ולגבי האשרה שניתנת להם עם כניסתם לישראל, ואני עוד פעם מדגישה, שהמדיניות הזאת כל העת נבחנת, כל העת, אתם רואים שיש עיסוק מאוד גדול גם של הממשלה וגם של כולם בתוך האירוע הזה של הלחימה באוקראינה, ואנחנו בוחנים את הדברים, אבל כרגע, תמונת המצב היא שהם נמצאים ברישיון ב/2 שאינו מאפשר לעבוד.

אוקיי, האם אתם יודעות או יודעים לגבי מצב המשפחות שכבר נכנסו לכאן, בעצם פליטות ופליטים המתארחים אצל המשפחות שלהם שהזמינו אותם? אני אתמול שמעתי כשביקרתי בנתב"ג שכבר חלק מהפליטים, מספר מועט ממה ששמעתי, שהם יצאו מהבתים של המארחים, כנראה בגלל כובד האירוח, כנראה שמי שמזמין לא נערכו כראוי לשאת בנטל הזה של אירוח משפחה, ואנשים פשוט יוצאים החוצה ומוצאים את עצמם בכל מיני מקומות כמו ליד העירייה, כדי שיתנו להם מענה. האם אתן מודעות לסוגיה הזאת?

אני אומר בכנות שאני לא נחשפתי למידע הזה, אבל יחד עם זאת, אני יכולה בהחלט להבין שככל שהאירוע מתמשך, יש קושי לארח בני משפחה. אני לא נחשפתי למידע שהוציאו אנשים מבתים וכדומה, בסופו של יום, אותם קרובי משפחה הזמינו אותם לבתיהם.

אני חושבת, בפן האנושי זה נראה שזה מעשה טוב, בשלב הזה, לארח אותם בבתים. לא נחשפתי למידע שאנשים פשוט הוצאו מבתים. אליי לא הגיע מידע כזה.

אז אני אשמח שתתעדכני עם רשות האוכלוסין וההגירה בנתב"ג, זה מידע שהועבר אליי אתמול דרכם, אז שווה לבדוק מה קורה שם עם מה שמגיע אליהם, ולהתעדכן.

אז את בעצם אומרת שזה אירוע מתגלגל, הם כרגע עם אשרת תייר, הם יתארחו, ויכול להיות שתיבחן האפשרות לתת להם את היכולת לעבוד.

שרת הכלכלה שלחה מכתב, שבו היא בעצם אומרת כי יש תקנים, ואני אדייק לגבי התקנים, משהו כמו 12,500 תקנים פנויים, המסמך לא מולי כרגע אבל זה בהחלט מה שאני זוכרת. יש תקנים פנויים ששרת הכלכלה ברביבאי מעידה עליהם, והיא מבקשת, שלושה חודשים זה הרבה זמן ויש תקנים פנויים אז אם אפשר אז בעצם כן לתת לאנשים האלה לעבוד. מה הבעיה בשלושת החודשים האלה שהאנשים יעבדו?

אני עוד פעם אומרת, נחשפנו למכתב, לפחות אני, ממש ביום האתמול, אני חושבת שזה מכתב שהגיע ממש עכשיו. הפנייה הזו נבחנת, וכל הצעדים שננקטים על ידנו הם כמובן תוך הסתכלות קדימה וביצוע התאמות. הנושא נמצא בבחינה, אני מניחה שיהיה דיון בנושא הזה, זה בהקשרים של מדיניות, ואנחנו כמובן נשיב לבקשה של שרת הכלכלה בצורה רצינית, אחרי ששקלנו את כלל השיקולים הנדרשים.

שירי לב רן, היא הממונה על זכויות עובדות ועובדים זרים בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, היא נמצאת איתנו בזום ואני מאוד אשמח לתת לה רשות דיבור ולבקש שתתייחס לסוגיה הזאת. שלום, מה נשמע?

שלום שלום, תודה רבה. אני באמת אשמח להתייחס, ותודה על האפשרות לדבר. אז באמת, ב-20 לחודש, ביום ראשון, שרת הכלכלה והתעשייה שלחה מכתב אל שרת הפנים, הגב' איילת שקד, והיא ביקשה, היא יצאה בקריאה למדיניות שמאפשרת העסקה לפליטים שמגיעים.

הרי ברור לכולנו שהם לא מגיעים לכאן כתיירים רגילים, ברור לנו שהם נמצאים כאן בתקופת משבר, ואנחנו יודעים שמדינת ישראל כן יודעת לתת כלים הומניטאריים עבור האנשים שמגיעים לכאן. אנחנו יודעים שהיו לכך תקדימים בעבר.

לדברי יו"ר הוועדה, אני באמת אגיב, שנכון לסוף שנת 2021, אנחנו יודעים להעיד, כזרוע העבודה, שמדינת ישראל נמצאת כיום באחוז אבטלה דומה לאחוז האבטלה שהיה לפני שהתחילה הקורונה, כלומר ארבעה אחוזים, ואנחנו יודעים להעיד על כך שיש למעלה מ-15,000 משרות פנויות במשק, בענפים שונים. זאת אומרת, שאותם פליטים יכולים להשתלב במקומות עבודה שונים.

אנחנו גם יודעים שמדינת ישראל, תוך כדי שאנחנו מדברים, מאפשרת הגעה של עובדים זרים בתחומים שונים, ולכן, אנחנו בהחלט חושבים שיהיה נכון לאפשר לפליטים לעבוד, זה גם יקל על הנטל שישראל צריכה לשאת בו בתקופה הזו, ובנוסף להכל, זה גם יאפשר לעובדים, למי שעובד, לקבל ביטוח רפואי מעצם כך שהוא מועסק, וזו גם נקודה מאוד חשובה לחיי היום-יום, ולכן אנחנו בהחלט מחזקים פעם נוספת את הקריאה שיצאה, ומבקשים שתישקל האפשרות ליתן לאותם פליטים לעבוד.

אוקיי, אז בעצם, מה שאת אומרת, גברתי, הוא שכל עוד הם באשרת תייר, כל הסוגייה הזאת של הנגשה למערך הבריאות וביטוח בריאות לא קיים? בעצם אין להם את זה?

אנשים נשארים כאן על אשרת תייר, אנחנו מדברות על פליטות ופליטים שברחו ממלחמה, ומצופה בעצם שהם יהיו במשך שלושה חודשים, אחרי שהם קמו ולא תכננו לתייר במדינת ישראל ובטח לא ערוכים לתיירות במדינת ישראל וגם אנחנו כמדינה הרבה יותר יקרה מאשר ארץ המוצא שלהם, ואנחנו מצפות ומצפים שבשלושה החודשים האלה האנשים האלה יתיירו בהיעדר ביטוח בריאות, בהיעדר רווחה?

תכף אנחנו גם נפנה למשרד הרווחה ונדבר גם על הילדים האלה שמגיעים לכאן. אז אנחנו בוועדה מצטרפות לקריאה כן לאפשר להם עבודה, ולא לחכות אפילו לא יום אחד, כי יכול להיות שנהיה במצב בו אנשים בכלל ימצאו את עצמם עובדים באופן לא חוקי, ללא זכויות, בכל מיני עבודות, ואנחנו גם יודעות מהדיון הקודם, שיש כל מיני אנשים שאורבים שם בצד ומחכים בעצם לאנשים האלה, ואנחנו נמצא את עצמנו בסוגיה הרבה יותר מורכבת מבחינת זכויות אדם.

זה נכון, אני יכולה להגיד שאתמול עוה"ד נועה ניימן מהיחידה, הצטרפה לביקור ביחד עם ראש מטה המאבק בסחר, עוה"ד דינה דומיניץ. זה ביקור שנערך על ידי רשות האוכלוסין בנתב"ג, והיא סיפרה לי שהיא באמת נחשפה למקרים לא פשוטים, אז אנחנו אפילו לא רוצים להציף את הקיצון, אלא לדבר על האנשים שמגיעים לכאן, אף אחד לא רוצה להיות אדם שנתון לא לרווחה ולא לצדקה.

ברור שאפשר לעשות ביטוח רפואי פרטי, אבל כמו שגברתי אמרה, מדובר בעניין יקר, כשבסופו של דבר, התועלת המצרפית המירבית, כמו שאוהבים להגיד, היא כן לאפשר לאנשים שמעוניינים לעבוד ולהתפרנס בכבוד לאיזושהי תקופה מוגבלת, כשיש את האפשרות הזאת, זה לא שהאפשרות לא קיימת, יהיה הרבה יותר הגיוני ונכון, ויעיל כלכלית גם, לאפשר להם לעשות זאת.

גברתי, ענבל משש, מה הפחד בעצם מלאפשר לאנשים האלה לעבוד, כל עוד הם נמצאים כאן? הרי שלושה חודשים, אנחנו יודעות, גם כשתסתיים המלחמה לא ברור לאן הם יחזרו, האם יש לאן לחזור שם, המדינה מוכה, יש מלחמה, הרס, אנשים נהרגים, הרי אנחנו כולנו - - -

מצד אחד אני מבינה את הגישה של להתגלגל עם האירוע, אבל מצד שני, אנחנו כבר יודעות שאנחנו נקיים דיון פה בעוד שבועיים, ואולי בעוד חודש, ואנחנו נבין את גודל האסון הזה בעקבות המלחמה, ואנחנו נמצא את עצמנו, במקום להיערך לסוגיה הזאת ולתת לאנשים האלה להתקיים בכבוד, אנחנו אולי נמצא את עצמנו בסיטואציה עוד יותר מורכבת.

מה הפחד של רשות האוכלוסין וההגירה בעצם לתת לאנשים האלה, כל עוד הם נמצאים כאן, לעבוד? נגיד, אשרה של 2א5, כמו שיש בעצם אי אכיפה כלפי מעסיקים, בלי היתר עבודה, כמו שיש למחוסרי מעמד שנמצאים בארץ. מה הפחד? תדברי איתי על הפחדים שלכם, אני אוהבת לשמוע אותם.

טוב, אז קודם כל, רק כדי לדבר את האוזן, לגבי אשרה ס' 2(א)5 שציינת עכשיו, זאת אשרה שניתנת למי שניתן לו צו הרחקה מישראל. האם גברתי רוצה שנזמין את אותם אנשים לשימוע ונוציא להם צווי הרחקה ממדינת ישראל? אני מניחה שלא, התשובה היא לא.

רגע, שנייה, אשרת 2א5?

כן, האשרה הזו על פי חוק ניתנת למי שהוצא לו צו הרחקה ממדינת ישראל, אז אני מניחה שאת הרעיון הזה את תפסלי מראש ואת לא תרצי שנעשה את זה.

אז בואי נדייק בפרטים.

הרעיון שחה"כ דיברה עליו הוא לתת אשרת שהייה זמנית, כמו שניתן היום מנסיבות הומניטאריות, ויחד עם אי אכיפה.

לא.

אז מה שמשנה זה לא הסעיף הספציפי, כמו הרעיון שיש היום תקדימים, כמו שמתייחסים לאוכלוסיות של מבקשי המקלט, ולאנשים שמאפשרים הגנה קבוצתית זמנית ונותנים להם אשרת שהייה זמנית, לאפשר להם אשרת שהייה שהיא אמנם בעצמה לא מאפשרת עבודה, אבל יחד עם זאת יש אי אכיפה כלפי מעסיקים שמעסיקים את אותם עובדים.

אז ודאי שאני מכירה את ס' 2(א)5, את הרישיון הזה שניתן כפי שאמרת, לאותן קבוצות, אבל צריך לזכור, על פי חוק, זה אותן קבוצות שהוצא להם צו הרחקה ממדינת ישראל. את זה רגע נשים בצד, כי לא לשם את מכוונת, אני בטוחה.

לא, לא לשם אני מכוונת אבל רגע, בואי נסדיר את הדיון הזה רגע. אני אדייק שנייה, הרי האנשים האלה לא רוצים, מדינת ישראל, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, אף אחד מאיתנו לא בדיוק מקווה שהאנשים האלה שנכנסו לכאן יישארו פה לנצח, אנחנו רוצים שהאנשים האלה יחזרו חזרה למדינה שלהם, שישקמו את עצמם, שתהיה להם את השפה שלהם, את המסגרות שלהם, את הזהויות שלהם.

אני לא בטוחה שכל האנשים שמגיעים לכאן באמת ימצאו את עצמם, ימצאו את הזהות שלהם, ימצאו את השפה שלהם. אני לא בטוחה האם מבחינת טובתם הם יישארו כאן. אבל, אנחנו רוצים הרי שבכל עת, בעת שהם נמצאים כאן במדינת ישראל, ועד שהם יורחקו בחזרה למדינת המוצא שלהם, אנחנו בעצם שואלות, מה האשרה, או מה המעמד, או מה אשרת השהייה שצריך לתת להם שהיא לא אשרת תייר? זאת השאלה. הרי אנחנו רוצים שבסוף הם לא יישארו איתנו.

אז ודאי, וברור לי שגם ביקורת על מדיניות הכניסה הננקטת כיום היא גם לגיטימית וגם חשובה, ובגלל זה נערך הדיון הזה. בשלב הזה, החלטת המדיניות הייתה שנכנסים אותם אנשים באופן זמני, ומתארחים אצל בני המשפחות שלהם ששוהים במדינת ישראל.

אני עוד פעם מציינת, כולנו רוצים שהמלחמה הארורה הזאת תסתיים ובמהרה.

נכון.

ואף אחד לא חולם שהיא תימשך, בטח לא 90 ימים ואף מעבר לכך. זה בשלב הזה המענה הראשוני שניתן, גם הנושא הזה של המכסה ומדיניות הכניסה, שהיא תהיה מסודרת וברורה, היא תעשה סדר גם לאלה שרוצים להגיע עוד לפני שהם מגיעים, לאלה שכבר נכנסים, והמענה שניתן להם כרגע, כמו שאמרתי, הוא באמת אותו רישיון שלא מאפשר בשלב הזה לעבוד.

עוד פעם, אני חוזרת ואומרת, המדיניות הזאת נבחנת כל העת. נחשפנו, והנה אמרה גם עוה"ד לב רן, נחשפנו לפנייה של השרה, שהיא כמובן חלק מממשלת ישראל, אז המדיניות הזאת נבחנת כעת, ואני מניחה שאנחנו נדע קצת יותר אולי בעוד מספר ימים.

אוקיי, אני מקווה שזה יקרה. שלום אדוני, בוקר טוב, מה שלומך? צוהריים טובים, מר אילן ברוש, מנהל אגף חירום במשרד הרווחה והביטחון החברתי.

זה בכובע של היום-יום, וכרגע אני במינוי של שר הרווחה, להיות הפרויקטור שמטפל בכל הסוגייה הזאת, קוראים לזה "נמלטי המלחמה מאוקראינה" ולא פליטים. אז אני אתן רגע איזה רקע קצר, אני בדיוק חוזר מהוועדה השנייה שעוסקת בזה.

נכון להיום בבוקר, יש 16,200 אזרחים שהגיעו מיום ה-24 בפברואר 2022 עד היום, מתוכם כ-8,000 הם תחת ההגדרה של אשרת תייר, והם בעצם נמלטי המלחמה באוקראינה, ושר הרווחה בעצם קיבל את האחריות לתת מענה כולל.

אני חייב לומר שאנחנו כבר שלושה ימים בשיתוף פעולה מדהים עם הג'וינט, עם מד"א, ועם ארגוני החברה האזרחית על כל גווניה. אני חוזר עכשיו מהמוקד, נכון להבוקר יש 420 פניות, 260 מתוכן טופלו.

ומה הפניות? מה טיבן?

זה על כל הרצף.

מה?

מביטוח רפואי, לנושא של השמה, קורת גג, הנושא של מזון - - -

על מה אנשים מתלוננים?

הם לא מתלוננים בשום מקום.

הם מבקשים עזרה?

בדיוק, הם מבקשים סיוע. אני אסביר.

בבקשה.

המוקד זה 5130*, ברגע שמתקשרים למוקד הזה, הוא בעצם מדבר בשלוש שפות, רוסית, אוקראינית ועברית, הוא מקבל רק את הבקשה ואת הפנייה ואז יש לנו ארבעה דסקים, דסק לפניות פרטניות, דסק SOS למצבי חירום של פגיעות מיניות, אלימות, נשים, ילדים, כל הסוגייה הזו, דסק למתנדבים ותרומות, ודסק של הארגונים החברתיים.

כלומר, אנשים שיושבים בסמיכות למוקד, זה נקרא מרסלה, מרסלה זה המרכז לסיוע וזה נלקח מהמרסלה הישן, אבל זה לרווחת האזרחים שנמלטו מאוקראינה, זה המודל. מחר אנחנו מכנסים 54 ארגונים תחת אותה קורת גג, ובעצם נותנים את המענה. אני יכול להסביר בקצרה.

היום גם פתחנו עמדה בנתב"ג, באמצעות עמותת SIMI ועוד ארגוני נשים. כל מי שיורד מהמטוס מקבל פלייר.

ראיתי, אני גם קיבלתי אותו אתמול.

בדיוק, שהוא בעצם מסביר לו.

נכון.

זאת עבודה מדהימה שנעשתה ממש בארבעה הימים האחרונים.

נכון.

את כל הזכויות שלו, הוא מפנה אותו למספר המוקד, אפשר גם לעשות איזו בדיקה ולהתקשר למוקד.

התקשרתי אתמול, הם לא ענו, אז תגיד להם שיענו לח"כית.

אז לא, רגע, קודם כל, זה היה בום של 1,500 פניות בבת אחת.

הבנתי.

אני גם אומר שחלק רב מהפניות זה של עולים חדשים וכאלה שהם זכאי חוק השבות, כאלה שהם בעצם בהגדרה של טיפול של משרד הקליטה. אנחנו מטפלים אך ורק, אני אומר את זה בגדול כי זאת המשימה, מי שהתקשר והוא לא תחת ההגדרה הזו ויש לו איזושהי בעיה הוא יקבל טיפול מלא, אבל האוכלוסייה המוגדרת היא אותם 8,000 אנשים שהם בהגדרה של תיירים והם בשהייה של עד שלושה חודשים.

אני לא אלאה אתכם בכל התהליך, אבל בגדול, משדה התעופה כשיש נחיתה, עם היכולת לקבל מענה, המוקד מקבל את הפנייה, מגיש אותה לדסק המקצועי שהם אנשי מקצוע, ובסופו של דבר יש לנו SLA של 24 שעות, 48 שעות או מידי אם זה SOS ואנחנו רואים סגירה של המערכת.

אני עוד פעם, לא רוצה להלאות, אבל בגדול, המענים המלאים הם מענה רפואי, מענה לבריאות הנפש, אנחנו התקשרנו כבר עם חברת נט"ל שנותנת בעצם מענה טלפוני או אם צריך אז גם מענה פיזי של פגישה, בהתאם לצורך, מענה תזונתי באמצעות שוברים וכרטיסים, אני לא אספר על כל התהליך והמנגנון אבל הוא כבר קיים לצורך העניין, ובמצב שנצטרך גם לתת קורת גג באמצעות כל מיני גופים וארגונים מדהימים.

אני בא מהמוקד, גם אתמול וגם היום, זאת שעתה היפה של מדינת ישראל. אני לא נכנס פה להיבט הפוליטי ואני לא נכנס פה לעניין של מי תייר או מי - - - אני רק רוצה לומר שאנחנו מוצפים בבקשות לבוא ולסייע.

אתה באת פיזית מהמוקד? המוקד הוא פיזי? יש לו כתובת שאני יכולה לבוא אליו?

כן, כן, המוקד יושב בקריית אונו - - -

השקתם אותו אתמול או היום?

השקנו אותו עם שר האוצר ושר הרווחה.

נכון.

מעבר לעניין הטקסי של ההשקה, הוא כבר עובד 48 שעות והוא כבר פעיל, אנחנו מנהלים אותו, עוד פעם אגיד, עם הג'וינט ומד"א וארגוני החברה האזרחית. זה שילוב זרועות של כל הגופים שיכולים לבוא ולתת סיוע.

אני רוצה לומר, באמת, אני חושב ואני רואה את זה גם בפניות, כל נמלט מלחמה שמגיע לישראל והוא מקבל יחס והוא מקבל טיפול, הוא שגריר נאמן כשהוא יחזור חזרה למדינתו, וזה שווה אלף קמפיינים. זאת פשוט שעה שאני חושב שהיא נכונה ויפה, ואנחנו עושים את זה.

דבר שני, אנחנו יודעים שבמעלה הדרך זה ילך ויהיה מורכב יותר, אבל - - -

למה? תדבר איתי על למה זה? מה התסריט? התסריט מורכב, כן.

מהרבה סיבות. הרעיון הוא, שמי שכרגע מתארח אצל משפחות, ואני מכיר את זה, זה יקשה עם הזמן גם בהיבט הכלכלי אבל גם בהיבט החברתי.

אני חייב לומר ש-85 אחוזים מהאנשים הם נשים וילדים.

נכון.

הגברים שהגיעו הם או אזרחים ותיקים או כאלה שהם עם מוגבלויות. משרד הרווחה כבר מבצע השמה במסגרות הרווחה, כלומר, אנחנו כבר ביצענו השמה בבתי אבות של אנשים שהם אזרחים ותיקים שהם נמלטי מלחמה ואין להם מקום מוגדר, ביצענו השמה על חשבון המשרד מתעריפי המשרד בבתי אבות.

אותו דבר יהיה גם לנושא של פגיעות בנשים, במקלטים או במסגרות לילדים ונוער. אם אנחנו נזהה דברים שמצריכים השמה נקודתית, נקיים אותה.

אני רוצה גם לומר שכרגע אנחנו בטיפול של 112 ילדים, ילדי חב"ד, שנמצאים כרגע במדינת ישראל, הם נמצאים כרגע בירושלים באחת המסגרות, וכנראה שאנחנו נעביר את כולם באופן מסודר למרכז אחד שהוא כנראה יהיה בערד, אנחנו בהתקשרות - - -

רגע, שנייה אדוני, אתה אומר לי מלא פרטים מצוינים, אני גם אפרגן לך על הדרך, מה אכפת לך?

כולנו באותו מקום.

על הכיפק. אז רגע, לצד הפרגנת, אני רוצה להבין. יש 112 ילדים שהם ילדי נמלטי מלחמה בעצם?

לא, לא.

ילדי חב"ד?

אלה ילדים יהודיים שהם יתומים, ממשפחות שהגיעו כבר לפני שבועיים בישראל, ונמצאים במתקן של קרן קיימת בירושלים, בנס הרים, והם עוד שבוע מסיימים את השהייה שלהם שם, ואנחנו רואים את השהייה שלהם פה כארוכת טווח, לחצי שנה קדימה, ולכן חיפשנו מנגנון של מקום שיודע להנגיש להם את כל השירותים, לא רק שהייה וקורת גג אלא גם חינוך, תרבות, וגם התייחסות למשפחות ולבוגרים שבהם.

אוקיי, עכשיו אני אעצור אותך פה, אדוני, ואני רוצה לשאול אותך שאלה, כי אתה דיברת על אתגרים, וברגע שמדברים איתי על אתגרים המוח שלי עף קדימה, אז אני רוצה לדבר על האתגרים.

הרי אמרת, אותן משפחות מארחות, ייקח כמה זמן ולאנשים האלה זה יהיה כבר כבד. גם רוב המשפחות המארחות שלהם הם לא בהכרח משפחות ישראליות מבוססות, הם לפעמים גם משפחות רוסיות או אוקראיניות, אני לא יודעת מה הקשר המשפחתי שם, סביר להניח, וזאת הנחה שלי, שבעצם מבחינת הסטטוס שלהם, אני לא יודעת כמה הם נערכו לסיטואציה כזאת שבה הם בעצם צריכים לארח משפחות שיהפכו להיות סוג של נטל עליהם.

מה אתה מצפה שיקרה בעצם בעוד עשרה ימים, בעוד חודש מהיום, שיקרה לאותן משפחות מארחות? גם יש ילדים קטנים, אני פגשתי משפחות עם ילדים קטנים, עם צרכים של ילדים שצריכים גן, צריכים בית ספר, זה עסק מורכב, לא תמיד הבית מונגש לילדים. מה אתה מצפה שיקרה בעוד עשרה ימים? לך עם התסריט הכי מאתגר שיש לך.

אנחנו לא מצפים, אנחנו נערכים, כבר נערכנו. כלומר, המסגרת להיערכות שמדינת ישראל הטילה על משרד הרווחה, בשורה התחתונה, הוא מתן מענה ל-15,000 נמלטי מלחמה.

בתוך התסריט הזה, עשינו ניתוח סיכונים ובעצם הגדרות לפי מה שקורה היום. הגדרנו שלמענה רפואי אנחנו כרגע נותנים מענה, בהערכה, מתוך הסך, לכ-260 אנשים שיצטרכו, לבריאות הנפש ל-2,000. עשינו עם אנשי מקצוע ממש ניתוח והערכה, גם מתוך המצב הנפשי, גם המצב הסיכוני, גם המצב הסוציו אקונומי והכלכלי, לדעת מה סדרי הגודל, כי רצינו לעשות מסגרת תקציבית.

לצורך העניין, לנושא של חסרי קורת גג, נערכנו ל-1,000 מיטות. אני יכול להגיד לך שכבר היום, אנחנו בקושי בבקשה לחמש מקומות לקורת גג. כלומר, התרחיש של קורת גג ירד כרגע, אבל לעומת זאת, הביטוח הרפואי הוא במספרים מטורפים, ואני רוצה לומר שהביטוח הרפואי היא הסוגייה הכי מורכבת, ושעולה הכי הרבה בשאלות המוקד.

אנחנו כבר טיפלנו בזה בשלב הראשוני, במה שנקרא "טיפול קו ראשון" במענה באמצעות טר"ם, שהם כבר יודעים לתת את המענה לתרופות גנריות או לטיפולים ראשוניים, ובשלב השני, כשכל החוזה הביטוחי יסתיים, אז בעצם המענה יהיה שלם יותר.

גם בהקשר לחוליות החלשות שאנחנו מזהים, שזה בעיקר כל הסוגייה של סחר בנשים ופגיעות בנשים, וילדים ברמת סיכון כזו או אחרת, אנחנו ביחד עם ארגוני הנשים הקמנו דסק ייעודי בתוך המרסלה, ומחר אנחנו נפגשים ובונים בעצם סט תרחישים ומענים. אני לא רוצה לפרט פה מפאת צנעת הפרט, אבל כבר נתקלנו באירוע מאוד מורכב.

של מה?

של ניסיון לגרום לאישה להתפתות באמצעות כסף ולהגיע, אנחנו לא יודעים בדיוק מה הכוונה, אבל ההערכה היא שלא הייתה כוונה טהורה. אנחנו מאוד מקפידים על הדברים האלה, לראות שאנחנו לא נגיע למקרה מהסגנון הזה.

האתגר הוא באמת גדול, כי אנחנו קודם כל מנסים לאתר את המוקדים של הריכוזים. אנחנו יודעים כמה הגיעו, אבל אנחנו לא יודעים איפה הם נמצאים בכל מקום. יש לנו הערכה לפי גודל הרשויות ומחלקות הרווחה ברשויות, אנחנו מתחילים ליצור איזושהי תמונת מצב.

צריך להבין שזה אירוע שמתגלגל בסך הכל שלושה ימים, ומתוכו כבר עשינו באמת משהו לא יאומן, וזה המקום לפרגן בעיקר למד"א ולג'וינט שקפצו על הרכבת הזאת ושמו את כל המנגנונים שלהם כדי להתחבר, והארגונים של החברה האזרחית, בעיקר המועצה הלאומית להתנדבות שהיא פשוט מהבוקר עד הערב עוסקת בזה.

הרעיון המרכזי בסוף הוא לראות שבתקופה הקרובה נצטרך לתת מענים למי שבעצם יידרש להם. זה הרעיון, זאת התוכנית, אני אשמח להציג לך אותה גם בפרוטרוט. אני עוד מעט עולה לעוד ועדה שנוגעת בתקציבים - - -

כן, אתה מתרוצץ היום בוועדות, מצוין.

זה ממקום טוב ומכוונות טובות של כולם.

לגמרי. אתה יודע אם יש מוקדים ספציפיים לקליטה של אותם נמלטות ונמלטי מלחמה? כלומר, האם יש לנו בארץ כמה מוקדים שבהם יש יותר, למשל יותר בראשון, יותר בחולון, יותר באשקלון? יש לנו כמה מוקדים שאתה יכול לסמן אותם?

כן, בגדול כן. המוקדים הם לפי המקומות שגרים בהם אוכלוסייה מחבר העמים. אנחנו יודעים שכרגע יש מוקד מאוד גדול בנוף הגליל, בבאר שבע, באשדוד, בתל אביב, בירושלים. אנחנו יודעים למפות בצבעים את המרחב האזרחי לפי כמות הנמלטים שנמצאים שם, ואנחנו בעצם מנסים להנגיש להם כמה שיותר מהר, בכל הפלטפורמות, את המוקד, כדי לעשות את החיבור והקישור.

השורה התחתונה היא לראות שבסוף נותנים מענה בקצה לבקשה. אתמול באמת המוקד ממש עבד, הצבנו שלושה מוקדנים וחשבנו שיענו, ותגברנו ב-35 מוקדנים של כל מד"א, הם שמו את כל - - -

מה זה? זה מערך של מתנדבות ומתנדבים?

לא, לא, הכל בחוזה ובתשלום. מתנדבים זה במקומות אחרים, דווקא המוקד הוא מוקד מקצועי שיושב על פלטפורמה מאוד מקצועית, עם מערכת 'שו' שמתקשרת בין המוקדן לבין הדסקאי, שיודע להחזיר לו בעצם מה הפתרון, והמוקדן אמור לחזור בחזרה לאותו בן אדם.

אני רק אומר, שאנחנו גם מחוברים למינהל האוכלוסין, אם מספר תעודת הזהות או לצורך העניין מספר הדרכון עולה, אז אנחנו יודעים בעצם מה הסטטוס של הבן אדם, האם הוא שוהה מה-24 או שוהה ותיק יותר, שוהה בלתי חוקי או לצורך העניין נמלט מלחמה או משהו שהוא לא תחת הקטגוריה שאנחנו מטפלים בה, או אם הוא בכלל תחת חוק השבות או עולה חדש. אנחנו יודעים לעשות את האבחון הזה כבר בשלב הראשון.

אני מבינה. גברתי, ענבל משש, יש לי שאלה לגבי הסוגייה הזאת של המוקדים של אותם נמלטי מלחמה. האם יש לך מפה לפיה את יכולה להגיד פחות או יותר איפה הם נמצאים? האם יש ריכוזיות מסוימת? יש ריכוזים לפי אזורים גיאוגרפיים?

לא.

ועוד שאלה אחת לגבי זה, כשהם בעצם נכנסים לתוך המערכת, יש איזו כוכבית שמסמנת אותם כנמלטי מלחמה? לפי מה מזהים אותם? מה הסטטוס שלהם? יש בעצם איזה סוג של מערכת שמרכזת את אותם אנשים שנכנסים כנמלטות ונמלטי מלחמה או פליטות ופליטים?

אז כרגע לצידי נמצאת סגנית ראש מינהל אוכלוסין, נטלי אור חן, אז היא תרחיב בנושא בבקשה.

בבקשה.

שלום רב. אני מניחה שאת מדברת על מרכזי קליטת עולים, כי לנו אין עוד מרכזים מלבד - - -

לא, אני לא מדברת על העולים.

אין לנו מרכזים. אנשים שנכנסים למדינת ישראל, ברגע שהם קיבלו אישור, אז או שהם הולכים לבני המשפחות שלהם כי הם בעצם הזמינו אותם, או כאלה שהם עולים, ואנחנו בעצם נותנים להם מעמד כאן במדינת ישראל, וזה כן ביחד עם משרד הקליטה ונתיב, פתחנו כשבעה מרכזים בארץ, וביום ראשון הם מתרחבים לעוד 12.

חשוב גם לציין אותם, את העולים האלה, כי גם הם מגיעים חסרי כל, והם חייבים לקבל את תעודת הזהות ובעצם את יתר הזכויות שמגיעות יחד עם המעמד כאן בארץ. אלה המרכזים היחידים שאנחנו מפעילים במינהל האוכלוסין.

ומה לגבי השאלה שלי, אותם אנשים נמלטי מלחמה, מבחינת הרישום שלהם ברשות האוכלוסין, הם מסומנים כנמלטי מלחמה? לפי מה מזהים אותם? הרי תרצו אחר כך להוציא אותם מכאן.

הבקשות מוגשות - - -

אני אגיד רגע, כל תנועת כניסה ויציאה מישראל כמובן שהיא נרשמת, יש לנו מערכת מאוד מאובטחת של מרשם אוכלוסין, של תנועת זרים, אז הכל רשום בתוך המערכת, בגלל זה יש לנו שליטה מלאה בנתונים, של כמה נכנסו, אנחנו יודעים לגזור את הנתונים.

ועוד פעם, כל מי שנכנס ראשי להסתובב במדינת ישראל ולהשתכן היכן שהוא רוצה, אצל בני המשפחה כמובן, בכל עיר ובכל מקום במדינת ישראל, אז אין לנו מעקב פרטני על איפה הם נמצאים, אנחנו לא רואים צורך לנהל מקום כזה, אנחנו כן יודעים מתי הם נכנסו, הם כן מסומנים בתוך המערכת, וכן יודעים לפחות מי הזמין אותם אבל זה לא נתון שאנחנו כרגע אוספים או שיש לנו צורך או רצון לעשות בו שימוש בשלב הזה.

האם אתם ערוכים ברשות האוכלוסין וההגירה לסיטואציה שבה בעצם אתם תמצאו את עצמכם עם אשרת התייר, שאנשים יתחילו לעבוד באופן לא חוקי?

תראי, אנחנו לא יודעים להגיד. זאת אומרת, האנשים שנכנסים מקבלים אשרת תייר בדיוק מאותן הסיבות שהסבירה ענבל קודם, ואין צורך שאני ארחיב על זה.

בסופו של דבר, אם אדם החליט לעשות דין לעצמו אז הוא עושה דין לעצמו, וכמו שענבל ציינה קודם, זו סוגייה שאנחנו מכירים, קיבלנו כבר מספר פניות, כנ"ל גם ממשרד הכלכלה, השרה מכירה את הסוגייה הזאת - - -

כן, את זה הבנתי, בסדר.

ואנחנו, כמובן שאנחנו נגיע בימים הקרובים, כמובן על פי מדיניות הממשלה, ככל שהשרה תחליט את מה שתחליט, אנחנו הגוף הביצועי ואנחנו נבצע.

אוקיי. אני רוצה לתת רשות דיבור למשרד הבריאות, נוכחת איתנו חוה, תציגי את עצמך בבקשה לפרוטוקול.

חוה וקסמן, אני ממונה ארצית יישום סטנדרטים בקהילה, חטיבת הרפואה, ומרכזת את הטיפול בחסרי המעמד במשרד הבריאות.

אני אתייחס למה שהציג מר ברוש. הוצא כיסוי ביטוחי, מתווה שאנחנו בעצם לא היינו מעורבים בו.

מה?

משרד הבריאות לא היה מעורב בזה.

מה זאת אומרת?

אולי אתה - - -

משרד הבריאות מעורב, ד"ר שגית ארבל אלון איתנו, אנחנו הצענו כמה מתווים וכרגע אנחנו בוחנים את המתווה של טר"ם עד 60, ומ-60 פלוס למתווה נוסף, אבל בואי, נשמע.

הכיסוי הביטוחי הזה הוא לא מספק. בעצם, המענה הוא מענה ראשוני, ובסופו של דבר, כשמדובר בחולים כרוניים, שסובלים מיתר לחץ דם, וסובלים ממלחות סרטן וסכרת, הם בסופו של דבר יציפו את חדרי המיון, דבר שאנחנו לא רוצים שיקרה.

לא רק בחולים כאלה, הרי מדובר גם בחולים הסובלים ממחלות קרדיו וסקולריות והם יכולים להגיע למצבים מסכני חיים, כמו שבץ מוחי, שבץ לבבי, הצטרכות צנתורי לב, הצטרכות טיפולים עמוקים יותר מטיפול ראשוני.

לכן, אנחנו פועלים להרחיב את הכיסוי הזה, במטרה באמת לא להציף את בתי החולים, ושיהיה להם מענה מוסדר, בהתאמה.

אז כשאת אומרת בעצם שזה לא היה בהתייעצות או שזה לא היה בעצם בשילוב, או - - - רגע, אדוני, חכה, אני כולה שואלת שאלה, לא להיבהל, אנחנו על זה.

אז את אומרת שבעצם, למשרד הבריאות יש רף שבעצם פוגש את האוכלוסייה הזאת, והוא בעצם אומר שלאוכלוסייה הזאת יש הרבה צרכים, ואתם מתחילים להבין את הצרכים של אותה אוכלוסייה?

בוודאי, כי הם כבר פונים, הם כבר נמצאים בבתי החולים.

הם כבר פונים? ספרי לי יותר על הפניות, ומה?

פניות של מחלות לב, ניתוחי לב, אשפוזים אונקולוגיים, דיאליזה, חולי דיאליזה זה מצב מסכן חיים. כדי שלא נגיע למצבים כאלה, חולה שהוא עם אי ספיקת כליות ולא יהיה לו טיפול מותאם, הוא יגיע בסופו של דבר למצב מסכן חיים לדיאליזה.

כן, אז בעצם, אנחנו אומרות שבטר"ם הם לא נותנים בעצם - - -

טיפול ראשוני.

טיפול ראשוני, אבל הוא לא נותן את המענה שמעבר לזה, לסיטואציות שהן הרבה יותר מורכבות. אדוני, למה אתה כועס?

לא, כי אמרתי את זה בהתחלה ואני חוזר, הטיפול הראשוני הוא כי עדיין לא נסגר החוזה הסופי. היום כנראה יחתמו ההסכמים והחוזים, והטיפול יהיה הרבה יותר מורחב, וטר"ם הסכים לתת את עצמו בהתנדבות - - -

מול מי החוזה?

בין טר"ם לבין משרד האוצר. משרד הבריאות מעורב, ד"ר שגית ארבל אלון התייחסה לחוזה של טר"ם, לכל סל המענים, היא נתנה לזה תגובה, משרד הבריאות מכיר את זה. איפה שיש לקונות אנחנו מנסים לדייק אותם, החוזה ייסגר לדעתי היום, ועד שהוא ייסגר, אז טר"ם הסכים להעמיד את המרפאות שלו לטיפול קו ראשון, זה מה שאמרתי.

כן, בסדר, אבל אתה מדבר על קו ראשון והיא מדברת על קו לא ראשון, היא מדברת על קו שני, שלישי, ורביעי, ו-19.

אני רק רוצה להוסיף משהו.

מי את, גברתי?

אור צוברי, יועצת של מנכ"לית משרד הרווחה.

כן.

אני רק רוצה להגיד, שבמסגרת ההסכם שאנחנו עכשיו מגבשים, גם יהיה איזשהו כיסוי לטיפול רפואי קצת יותר מורכב בבתי החולים, ואנחנו מודעים לבעיות הרפואיות שאנשים מגיעים איתם, מעבר לאיזשהו שבר או טיפול תרופתי, ויינתן לזה מענה.

צריך גם להגיד שמשרד האוצר לגמרי איתנו, הם מבינים את גודל האירוע, אז כן יש לזה התייחסות.

כן, גברתי חוה, את רוצה להגיד משהו?

לנו יש רשימת שירותים נדרשים בתוך אותו מענה, בתוספת לאותו ביטוח רפואי שבעצם הוצע, ואנחנו נשמח להרחיב את השירות הזה, בין אם זה בתוספת תקציבית או בין אם זה בדרישות שלנו להרחיב את הביטוח.

טוב, בתור תסריטאית לשעבר, במאית קולנוע וטלוויזיה, אני רואה פה סרט. מה הסרט הזה אומר? הסרט הזה אומר כזה דבר, יש פה סיטואציה, יש פה בעצם כ-10,000 נמלטות ונמלטי מלחמה, פליטות ופליטים, נמלטות ונמלטים כמו שאדוני ממשרד הרווחה אומר.

אנחנו בעצם עם אנשים שבאו אחרי מלחמה, יש להם בעיות בריאותיות, יש להם גם בעיות נפשיות ועוד לא התחלנו לדבר בכלל על הפוסט טראומה, על הנגשה של כל השירותים האלה של נפש, של פסיכולוגיה, על להבין בדיוק איך מטפלים, מאיפה מתחילים, ילדים נעקרו מהמסגרות תוך יום אחד, אני לא יודעת בדיוק מה הם פגשו תוך כדי שהם יצאו ונמלטו מהמלחמה, ואנחנו פה בעצם בסוגייה.

משרד הבריאות, בצדק אומר שהם רוצים תקציבים, משרד הרווחה, בצדק נערך לתרחישים, ויש פה אוכלוסייה שהיא במעמד שהיא לא עובדת, ויש פה עכשיו מעגל שאני באמת אומרת לכם, אני מעט זמן בכנסת ישראל בתור ח"כית, אבל אני כבר רואה את התסריט שיכול להיות אפוקליפטי לסוגייה הזאת.

באמת, תסריט של פגיעה באנשים, שחלקם יכולים בהחלט לעבוד, אנשים שבהחלט יכולים דרך העבודה שלהם והמעסיקים שלהם להסדיר להם את הסוגייה של ביטוח הבריאות שלהם, ובמקום להסדיר את כל הסוגייה הזאת אנחנו פה רבים, או לא רבים, או מנסים לחשוב על הסכם פה והסכם שם, בזמן זה אנשים סובלים מפוסט טראומה ומלחמה.

אז זה התסריט שלי, שאני בעצם מזמינה את כולם להתבונן בו, ואפשר לחסוך את הקטסטרופה שאנחנו נפגוש אותה, אם כבר אנחנו לא פוגשות אותה בכל מיני חדרי מיון.

אוקיי, אני רוצה לתת זכות דיבור לגברתי, שמסמנת לי מהבוקר.

את מדברת עליי?

כן, עשית לי סימנים, אז מי שעושה לי סימנים אני בהחלט קשובה.

אז אני שמחה.

את רוצה להציג את עצמך ולהגיד לי מי את?

כן, בשמחה רבה, אושרה פרידמן, סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה.

שלום לך.

שלום שלום ונעים מאוד, לי כיף להיות פה.

איזה כיף לפגוש אותך.

תודה רבה. אני אתנצל מראש על זה שאיחרתי, היינו פשוט בוועדה אחרת שהתארכה יותר ממה שתוכנן. חשוב לי רק לדבר על ההיבט הזה, לאור העובדה שמדובר במצב שהוא באמת חריג ומיוחד, ולצד זה שמדינת ישראל, על כל גווניה, למודת ניסיון בקליטה והגירה, ואני חושבת שלמדנו שיעורים מאוד גדולים לאורך השנים.

איזה שיעורים למדנו? תזכירי לנו.

אני חושבת שכל הנושא הזה של קליטה בעתות מצוקה, ובעתות מלחמה, ובעתות חירום, התוויה להמשך הליך קליטה בתוך החברה, בתוך הרשויות, וכמובן כל מנגנוני הבירוקרטיה למיניהן במשרדים השונים, אני מאוד מאוד שמחה לראות שחלק מהדברים באים לידי יישום, חלק מהדברים עוד קצת מאתגרים אותנו.

אבל לא זה העניין, אני דווקא רוצה לתת את ההיבט בהתייחסות לכך שעיקר הנפגעות במקרה הזה, לצורך העניין, הן נשים, נשים וילדים.

נכון.

שלא נדבר, כפי שהזכרת, את הנושא של הטראומה, שהוא קריטי. השלב הראשון שמצריך טיפול באופן מידי, גם לאור העובדה שאין לנו שום מידע ממשי לגבי ההיסטוריה, מה קרה בארץ שלהן שם לטובת העניין, ולצד זה שהן מגיעות לכאן מבלי יכולת לעבוד ולפרנס את עצמן, מבלי שיש להן איזושהי תשתית כזו או אחרת.

אני לא נכנסת לרזולוציה של האם הן יוגדרו כפליטות או כתיירות, אני אסתכל על זה כהיבט של מצב חירום ומלחמה, ומשבר שצריך לתת עליו את המענה. דווקא מההיבט הזה, אני חושבת שבתהליך הקליטה או בתהליך הסיוע, המשקפיים המגדריות הן מאוד קריטיות.

נכון.

והן צריכות לבוא לידי ביטוי כבר מהשלב הראשון, בין אם זה שם, בין אם זה בשדה התעופה, ובין אם זה במעקב בהמשך לאן הן הולכות - - -

מה עם בריאות האישה? מה עם כל הסוגיות האלה?

כל הנושא של מתן סיוע רפואי ראשוני, על כל גווניו, גם בהיבט הפסיכיאטרי, גם בהיבט הפיזי והנפשי, גם האלמנט של מתן מסגרות חינוכיות כאלה ואחרות לילדים, ופעילויות שונות ומגוונות - - -

תכף נשמע את משרד החינוך.

ואני חושבת שהמשקפיים האלה מצריכות גם אפילו מתן כלים או גורמים בשטח, שהם בעלי ניסיון וידע מקצועי.

סביר להניח שנעשות פה פעולות, ובאמת, אני רוצה במקום הזה גם להגיד יישר כוח למשרד החוץ, למשרד הפנים, רשות האוכלוסין וההיגרה, משרד הקליטה, ולהוסיף לזה את ארגוני החברה האזרחית והאנשים שמתנדבים, שהם באמת הפנים היפות של המדינה שלנו, שעושים הכל ביחד כדי לסייע, אבל המשקפיים האלה צריכות להיות איתנו 24/7, כי אחרת, אנחנו נחטא למטרה.

מכיוון שאין לנו איזשהו דדליין שאומר מה יקרה, או מה יעלה בגורלן של אותן הנשים ואותן הילדות, ואין לנו טווח זמן ספציפי, חשוב שהמשקפיים האלה ישרתו אותנו לאורך זמן, ושנעשה יד אחת, כל המשרדים, בין אם מסכימים, ומותר להסכים שלא להסכים זה בסדר, אבל כדי באמת לתת את המענה ההולם, הנכון, והמדויק, ועם כמה שפחות נזקים.

נכון, אני מודה לך. אני רוצה לעבור למשרד החינוך, לנציגה שהגיעה, כמובן תציגי את עצמך.

שלום, שמי טירה, ואני מנהלת את האגף לקליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים. אנחנו נערכנו כבר לפני כמעט חודשיים, לקליטת עלייה של 5,000 עולים שהיו צפויים להגיע, ומהר מאוד הבנו שזה יהיה אירוע מתגלגל, ושיגיעו לא רק עולים חדשים, יגיעו גם אזרחים אוקראינים במצב של פליטות, ונצטרך גם להם לתת מענה.

אנחנו בנינו תוכנית חינוכית, גם לבאים לתוך מרכזי הקליטה במלונות של משרד העלייה והקליטה, וגם בנינו תוכנית חינוכית בעבור הילדים שמשרד הרווחה מטפל בהם. אנחנו כבר משלבים ידיים במרכז, בנס הרים, הכנסנו לשם גרעיני מחנכים שדוברים את השפה, על מנת להמשיך לשמור לילדים על איזשהו רצף. העמדנו תקציב לטיפולים וסדנאות שיחזקו את החוסן, גם בעבור הילדים וגם בעבור ההורים, גם של העולים וגם של האזרחים.

הבוקר במקרה דיברתי כבר עם איריס ממשרד הרווחה, ויש לנו המון שיתופי פעולה, גם עם החברה האזרחית, כמו "לב אחד", מכינות, תנועות נוער, כולם באמת התגייסו לסייע. גם מתוך הבנה של המצב, יש לנו מורות חיילות אז גם אותן הזזנו, למרות שאנחנו אחרי שנתיים של קורונה, אבל אנחנו מבינים שזו שעה שאנחנו נדרשים לעשות ביחד.

יש ניטור לגבי אותה אוכלוסייה שהם בעצם אזרחים? אני לא מדברת על עולים וזכאי שבות, כי בטח יש להם את הסל שלהם ויש להם משרד משלהם שמטפל בהם. השאלה היא האם לגבי פליטי המלחמה, יש ניטור לגבי ילדות וילדים שבעצם אין להם מסגרות חינוך?

כן, אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כמובן עם השלטון המקומי. יש לנו נתונים לגבי רשויות, שמשפחות מארחות אותן, והילדים הם באשרת תייר, כמו למשל מודיעין, נוף הגליל, כרמיאל, ועוד הרבה רשויות. יש לנו מסד נתונים מאוד מסודר.

אני אשמח לקבל אותו.

אני נשמח לקבל אותו.

אנחנו גם.

כן, זה מה שרציתי להגיד, אני אשמח גם לשתף את החברים שלנו בנתונים שאנחנו אוספים. אנחנו מפעילים חדר מצב כבר שבוע וחצי עוד מעט, וכן, זה אירוע מתגלגל.

אני חושבת שהמענים מתהווים, בשיתופי פעולה מאוד גדולים ואחריות משותפת, גם של משרדי הממשלה וגם של החברה האזרחית.

אז רגע, אני רוצה רק להבין. אני מאוד אשמח לקבל את הנתונים, את הפילוח, את הרשימה הזאת של פריסה גיאוגרפית, איפה האנשים, איפה המרכזים וכולי. את אומרת שזה נמצא במשרד החינוך, ואתה רוצה לבקש ממנה?

לא, אני רק רוצה להבין, עדיין אין להם ביטוח רפואי - - -

נכון.

אתם מכניסים אותם למוסדות החינוך?

לא.

לא, היא לא אמרה את זה.

לא, לא אמרתי.

אני שואל, אז מה קורה עם הילדים?

אז אני אסביר, ברשותך. בעיקרון, אנחנו כפופים לאמנות בין-לאומיות ולכל מיני הסכמים כאלה ואחרים.

נכון.

בעיקרון, מערכות חינוך בעולם קולטות ילדים רק אחרי שלושה חודשים של שהייה, מבלי קשר למעמד שלהם או של ההורים שלהם, זה הדבר הראשון, וזה המצב כרגע. לצד זה אנחנו מבינים את הצורך ואת החשיבות של שגרה, על מנת לשמור על חוסן, ואיזושהי פעולה, וגם כדי שההורים - - -

אני חייבת לציין שהשגרה היא לא רק השגרה שלהם, אני חושבת שגם אנחנו, כאזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, המלחמה באוקראינה והכניסה של הנשים, אנחנו מאוד מוטרדות ומוטרדות.

אני מסכימה, נכון.

אני לא מדברת בקול שלי רק, אני מדברת בקול של אנשים שפונים ואומרים שהם גם מעורערים, הם מוטרדים והם מודאגים.

אז גם לזה המשרד נתן מענה, ופתחנו מוקד בשפה שגם הורים וילדים ומורים, כשיש קושי, יוכלו לפנות.

גם ראינו בהתחלה כיתות שהיו בהם גם תלמידים ממוצא רוסי וגם תלמידים ממוצא אוקראינים, ראינו שיש מתח, אז טיפלנו בזה, וגם הוצאנו להורים ולמחנכים איזשהו דף מידע.

כן, אנחנו באירוע חזק מאוד, ומנסים לתת מענה לכל צורך שעולה. אנחנו הרבה מאוד בשטח, אני בעצמי מסתובבת, ונמצאת בקשר תמידי גם עם רשויות מקומיות וגם עם חברים נוספים במעגלים.

אנחנו נשמח שתיפתר סוגיית הביטוח, על מנת שנוכל - - -

הרפואי?

בכלל של ביטוח.

מה זאת אומרת? למה את מתכוונת?

תראי, כשאני או את נוסעות לחו"ל, אנחנו עושות ביטוח, נכון?

נכון.

הם פה, אין להם ביטוח. אני חושבת שזה אירוע הרבה יותר רחב וגדול, וכן נדרשת איזושהי מדיניות, שלא אנחנו, משרדי הממשלה, קובעים אותה, אלא הממשלה קובעת את המדיניות ומאפשרת 'גו' הרבה יותר גדול לטובת - - -

עכשיו למה את קושרת את סוגיית הביטוח, סליחה על הבורות שלי ורק שלי, למה את קושרת את סוגיית הביטוח לגבי מערך החינוך או מערך אחר?

אז אני אסביר.

כי מה? את מחכה לשלושה החודשים ואת אומרת שאת צריכה להיערך לאחר כך?

לא, לא.

למה? זו שאלה מצוינת, אני מפרגנת לעצמי.

גם, אבל כרגע יש גם ילדים שהם האזרחים האוקראינים, מי שמשרד הרווחה אמור לטפל בהם. אנחנו מוכנים להיכנס מחר בבוקר לרשויות שהודיעו לנו שיש להם קבוצות של למעלה מ-20 ילדים שצריכים מסגרת.

אנחנו ניתן מסגרת בלתי פורמלית לילדים האלה, שבועית, ידעו מה קורה בכל יום ובכל שעה, תהיה פונקציה שתהיה אמונה על הפעילות שלהם, אבל צריך להסדיר את הביטוח. אז אנחנו נשמח שזה יקרה.

וואו, מדהים. אז בעצם, הילדים והילדות האלה בלי ביטוח הם לא יכולים להיות כמעט בשום מסגרת, כי אם הם ייפגעו אז לא יהיה אפשר לטפל בהם?

אז לא יהיה אפשר לתת טיפול רפואי.

מדהים, פשוט מדהים. אוקיי, אני מודה לך, וגם אני אשאל אותך עוד שאלה.

בשמחה.

את בעצם אומרת שאחרי שלושה חודשים הם יכולים להיקלט לבתי הספר ולגני הילדים, אין פה בכלל שאלה?

אין שאלה.

עם ביטוח ובלי ביטוח?

כן.

עם ביטוח ובלי ביטוח?

כן, כי משרד החינוך עושה לכל תלמיד ביטוח.

אחרי שלושה חודשים פג להם התוקף של אשרת התייר והם צריכים לעזוב, אז אין פה שום עניין. התוקף של השהייה שלהם היא תחת אשרת תייר לשלושה חודשים בלבד.

אתה יודע כמה ילדים חסרי מעמד יש לנו במערכת?

אני יודע בדיוק, אבל - - -

לא, אבל היא שואלת שאלה מצוינת, כי היא בעצם אחת מהיחידות שאומרת, רגע חברים, בואי נתסרט. נראה לי שבעבר שלך היית משהו בענייני קולנוע וטלוויזיה.

חוץ משאני חיה בסרט, לא.

הבנתי, אוקיי. אז בעצם, היא אומרת שבעוד שלושה חודשים, אוקיי, אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים וכולם יחזרו, אבל סביר להניח וגם בואו לא ניתמם, אנחנו מכירים ומכירות את המציאות היטב, יכול להיות שחצי יצאו מכאן וחצי לא יצאו מכאן, יכול להיות שהמלחמה כן תימשך, מה יהיה? יחדשו להם את אשרת התייר? אני לא יודעת בדיוק מה יקרה בעצם.

משרד החינוך נערך לסוגייה הזאת, שבעצם אחרי שלושה חודשים יצטרכו לפתוח את שערי בתי הספר לאותן ילדות ולאותם ילדים שיישארו כאן. אז או שעושים גירוש המוני בזמן מלחמה, ואני לא חושבת שזה יקרה, אנחנו מדינה מצוינת שיכולה להיות גם מצוינת בזמנים שכאלה, אני לא חושבת שגירוש של אנשים בזמן מלחמה יקרה, אבל איך אנחנו נערכות אחרי שלושה חודשים - - -

אנחנו קולטים אותם במערכת כמו כל ילד בישראל.

אני מבינה. אוקיי, אז אני מודה לך גברתי, תמשיכי לחיות בסרט שאת חיה בו, הוא סרט מצוין.

בשמחה.

אני רק חייבת להוסיף פה, שטיפול רפואי הילדים האלה כן יקבלו, זה מה שדיברנו עליו קודם.

שמה?

שאנחנו כן עובדים לפי - - -

לפי ההסכם עכשיו?

כן, 60-0 טיפול רפואי חירומי.

אבל לא ביטוח?

לא, לא ביטוח, זאת אומרת, אם ילד חס וחלילה נפגע או מגיע עם איזשהו - - -

יהיה לו ביטוח?

לא ביטוח, אבל הוא יקבל סיוע רפואי.

לא, אבל גברתי, היא אומרת משהו אחר.

לא, אבל הביטוח, כשאת אומרת - - -

אם מישהו שובר את הראש באמצע משחק כדורגל במסגרת לא פורמלית, בטר"ם לא יעזרו לו. את מסכימה איתי? אתה מסכים איתי? מסכימות איתי?

כן.

אנחנו בבעיה. אוקיי, אנחנו מבינים את ההשתלשלות של הבעיות, אני מקווה שהן ייפתרו בהקדם. אני חושבת שיש לנו משרדי ממשלה מצוינים, ושרות ושרים מצוינים, שיעשו בעת הזאת את ההחלטות הכי נכונות והומניטאריות, ואנחנו לא נהיה במצב שהוא הרבה יותר מורכב וסבוך.

היועצת המשפטית כותבת לי פתק, אני אקרא שנייה - - - הבנתי, היועצת המשפטית שואלת שאלה מצוינת, אני מפרגנת לך, איילת. מה עושות ועושים היום הילדות והילדים של מבקשי המקלט, מבחינת הביטוח הרפואי, שהן נמצאות במערכת החינוך?

המשרד מבטח את כל הילדים, גם הילדים שלך וגם הילדים שלי, לכל ילד במערכת החינוך יש ביטוח.

ומכוח מה אתם מחכים את השלושה חודשים האלה.

אה, שאלה טובה.

אנחנו מחכים שתהיה מדיניות ממשלתית.

אוקיי, אבל זה לא עניין של נוהל, ההמתנה הזאת של השלושה חודשים? כלומר, למה לא להכניס אותם עכשיו?

כי אנחנו, כמדינה, כחלק מהעולם, יש אמנות כרגע, עד שממשלת ישראל לא - - -

אז זה מה שאני שואלת, באיזו אמנה כתוב שצריך לחכות שלושה חודשים עד שאפשר - - -

כל אמנה, כנסי ל"כל זכות", אני יכולה תכף להראות לך, אני אכניס אותך, תכף כשיסתיים הדיון אני אראה לך.

אוקיי, אז בעצם את אומרת שאתן מחויבות לאמנה, אחרי שלושה חודשים של ויזת תייר, בעצם מערכת החינוך צריכה - - -

כן, חייבת להכניס את הילד למערכת החינוך.

אני מבינה. אוקיי, טוב, אז אנחנו בעצם - - -

היא מערכת, היא לא בייביסיטר.

בסדר, אבל באמנה כתוב שצריך לדאוג לחינוך, לרווחה של הילדים - - -

נכון, אחרי שלושה חודשים.

אני מבינה. אוקיי, אני אשמח לתת רשות דיבור לשני בר טוביה, מקדמת מדיניות בפורום ארגוני פליטים ומבקשי מקלט. כן, גברתי.

תודה רבה. אני אשאיר לחברותיי לדבר על הדברים הספציפיים שקשורים למדיניות הרווחה, ובעצם, מדיניות הקליטה בישראל וכולי.

אני רק רוצה להגיד, שמה שאנחנו בפורום, בפורום ארגוני הפליטים, מה שהציבור הישראלי מתחיל לראות בשבועות האחרונים, מה שהממשלה מתחילה לראות, זה שכשיש פה אנשים שזקוקים להגנה בין-לאומית, לחברה הישראלית יש אינטרס לטפל בהם.

אנחנו מאוד מאוד שמחות על ההתגייסות הציבורית למען פליטי אוקראינה, להתגייסות של הכנסת ומשרדי הממשלה, למוקד המדהים הזה שמשרד הרווחה והג'וינט הקימו תוך כלום זמן, על המענים שמתחילים לחשוב עליהם, על עצם ההתייחסות לבעיה, ואנחנו מאוד מקוות, שמה שהמשבר הזה יוביל אליו, וההתמודדות הישראלית המאוד מרשימה איתו, זה גיבוש של מדיניות הגנה ישראלית שהיא צופה פני העתיד.

מדיניות שהיא לא מדיניות אד הוק שיוצרים אותה בגלל לחץ ציבורי כרגע, אלא מדיניות שצופה פני העתיד, שמשפרת את היחס הישראלי ואת העמידה הישראלית באמנות הבין-לאומיות, בחובות המוסריות והערכיות שמדינת ישראל עד היום הביעה מחויבות אליהן, אבל לא מימשה אותם בפועל כלפי מבקשי מקלט ופליטים אחרים, כמו שאנחנו מכירות ואת מכירה היטב כבר יותר מעשור.

אנחנו מאוד מקוות שבעצם, שמה שהדבר שקורה פה כרגע מראה ומצביע עליו, זה שמהיום והלאה יהיה שיפור בנושא הזה, ותהיה מדיניות הגנה מסודרת, צופה פני העתיד, ושכוללת סל מסוים של זכויות, שכמובן תשתדרג עם חלוף השנים. תודה.

אני מודה לך, תודה רבה. אני רוצה לתרגם במילה וחצי, לא לערבית אלא לעברית, את מה שאת אמרת. את בעצם אומרת שאנחנו בעולם שקורים בו המון דברים, המון תרחישים, זה יכול להיות מלחמות של בני אדם עם בני אדם, וזה יכול גם להיות אסונות טבע.

אנחנו לא רחוקות ורחוקים מזה, ולכן הדברים האלה, לצערי הרב, יקרו, ושווה שמדינת ישראל בעצם תיערך לאסונות שיקרו בעתיד, והם יקרו, ואני לא הבן אדם היחיד שמדבר עליהם, גם מלחמות וגם אסונות טבע.

זו הזדמנות מצוינת להיערך למקום הזה שבו, במקום שכל פעם אנחנו נמצא את עצמנו באותה סיטואציה, מחוסרי מדיניות והתנהלות, אז שיהיה משהו מוסדר, ושלא נגיע למצב שבו אנחנו בכאוס. תודה רבה.

שפי, מה קורה?

אני מקשיבה לך.

את מהממת.

תודה.

תודה על הקשב, אבל תוך כדי הקשב אין מלמלת.

בסדר, אני - - -

לא, רגע, אבל אין לך זכות דיבור.

אני יכולה לענות לה?

לא, אין לך זכות דיבור בינתיים. אני אתן לך, ותמתיני. כמו שהקשבת עד עכשיו, אז תמתיני בבקשה.

אוקיי, טירה דיברה עכשיו, שני גם דיברה, ד"ר איילת עוז, כן גברתי, קראתי לך קודם עורכת דין ועכשיו את דוקטור?

אני גם וגם.

מהמם, תוך שעה יש לך שני טייטלים, בבקשה גברתי, מנכ"לית המוקד לפליטות ופליטים ומהגרות ומהגרים.

כן, זה דרש רק עשר שנים של עבודה, ויש לי את הטייטלים. אני רוצה להגיד דבר אחד, באמת, אני קצת מצטרפת לשני, בזה שעצם העובדה הזאת שכל המדינה יושבת וחושבת ביחד על כך שיש כאן אנשים שזקוקים להגנה ומה הם צריכים, זה דבר מדהים. זאת אומרת, אני לא רגילה להחמיא למשרדי ממשלה, זה עדיין קצת קשה בגרון, אבל זה באמת דבר מדהים, לשבת ולחשוב ביחד על מה אנשים שזקוקים להגנה צריכים, ואני מאוד מקווה, שבאמת כמו ששני אמרה, שתהיה עכשיו מדיניות הגנה בישראל.

אני רוצה להגיד דבר אחד, שבאמת פשוט מתחבר לדברים שתיארתם בהתחלה על הוויזות. לא בכדי זה היה מין דיון מוזר כזה, שאומר שהם תיירים, או שהם יקבלו את ה-2א5 שזאת ויזת שחרור מהכלא, למה היא קשורה? וגם ראינו, שוב, אם אנחנו לומדים מלקחי העבר, ראינו מה קורה כשלא מסדירים את הדבר הזה, אנשים נשארים 15 שנה עם ויזת שחרור מהכלא, שיש לזה חתיכת משמעות.

לכן, גם במישור הזה של סוג האשרה, אני חושבת שנכון שיהיה סעיף בחוק הכניסה לישראל שהוא ויזה של הגנה זמנית, של אנשים שנמצאים בסטטוס של הגנה זמנית, ואנחנו ביחד תופרים - - -

את אומרת שבעצם היא לא קיימת כרגע, ואנחנו רוצים להמציא אותה?

נכון, היא לא קיימת כרגע, נכון.

אני בעד.

הגיע הזמן שהדבר הזה יקרה, זה להוסיף סעיף לחוק הכניסה לישראל שיעשה סדר, וכן, כמו שאמרה גם שפי, הוא יחול על זכאי ההגנה הזמנית החדשים, והוא יחול על זכאי ההגנה הזמנית הישנים, כי תהיה מדיניות אחת ברורה.

אלה אנשים שהמדינה החליטה להגן עליהם, המדינה החליטה שהם כרגע פה תחת ההגנה שלנו, והדבר הזה בא עם כלל ברור. זה באמת לא דבר יוצא דופן, ואם אנחנו לומדים לקחים מהעבר, הלקח הכי חשוב הוא עכשיו לקבל את ההחלטות האלה, עכשיו לסגור את הדברים האלה, ולא להיות מופתעים כאילו הדבר הזה הוא פעם ראשונה, וסוף סוף גם לתקן עוול היסטורי על הדרך.

מדהים, אני לחלוטין מסכימה. אוקיי, אלון שוורצר.

הוא לא פה, אני אדבר במקומו.

יהודה שרבאני, אם תרצו, שלום.

תודה רבה, אז אני אשמח רגע לענות לגברת בציטוט של תומר מוסקוביץ', ראש רשות האוכלוסין וההגירה שדיבר בדיון הקודם בוועדת הפנים.

"מי שמגיע לישראל הוא לא פליט, הוא לא פליט, הגיעו אלינו אנשים שהגיעו מאוקראינה לפולין, משם לבלגיה, ואז הגיעו לישראל, אז הסמנטיקה צריכה להישאר בעינה, הם לא פליטים הם אזרחים".

זה לא נכון, משפטית.

משפטית, לפי הדין הבין-לאומי, זה החוק, את יכולה ללכת ולנסות לקדם לשנות אותו.

אם תסתכל על - - -

אה, לא, חברים - - -

פליט זה אחד שעבר ממדינה אחרת - - -

אדוני, שוורצר - - -

אני לא שוורצר, אני לא נראה כמו שוורצר.

שרבאני, אנא עארף, אני רואה את כולם אותו דבר אז לא אכפת לי. תמתין שנייה, שאלת שאלה? אמרת טיעון - - -

אני אשמח לענות, כן?

אז אני מנהלת את הדיון, לא אתה.

בשמחה.

חכה אדוני. בבקשה, גברותיי, יש פה כמה נשים וקפצתן ביחד. זכות הדיבור למי? יש פה חברה שלנו שלא דיברה בכלל.

אני אשמח לדבר על הנושאים החברתיים.

כן, ד"ר איילת עוז.

אז אנחנו ממש לא נפתח פה עכשיו סמינריון בדיני פליטים, אבל מבחינתי, הקריאה שלהם של "נמלטי מלחמה", אם זה עוזר לך אפשר לקרוא להם נמלטי מלחמה. כששלושה מיליון אנשים מציפים את העולם במצוקה ובקריאה לעזרה, העולם מתגייס לעזור להם, זה ריב על - - -

נכון, ובאירופה - - -

לא, לא, אתה לא מפריע לה, אנחנו פה לא בדיאלוג.

זה לא מקדם אותנו בשום צורה, לא למענה הוגן, לא למענה צודק, לא למענה ראוי, ולא למענה שמגשים את המדינה.

אני אשמח לענות לך גברתי, אם אפשר כמובן. אז קודם כל, מדינות אירופה פתחו את שעריהן לכל פליטי אוקראינה, והם מציעים להם אשרה של שלוש שנים - - -

אז למה אתה אומר שהם לא פליטי אוקראינה? הנה, אתה בעצמך אומר פליטי אוקראינה.

שלוש שנים של עבודה, פולין, גרמניה - - -

אבל אדוני, רגע, אתה רוצה שאני אלך איתך - - -

אני מדבר מפליטי אוקראינה, נכון? לפולין, למולדובה, להונגריה, צמודות גדר.

הם פליטים עד שהם מגיעים לישראל?

רגע, שנייה, סליחה, תנו לי רק להשלים את הטיעון.

בבקשה.

את התייפייפות הנפש בואו נשאיר למקום אחר. ארצות הברית, אומת הדמוקרטיה הכניסה פחות מ-100 אזרחים אוקראינים. אנגליה שנמצאת בסמיכות טריטוריאלית הרבה יותר קרובה ממדינת ישראל לאוקראינה, הכניסה רק 2,000, אוי אוי אוי. זה שנכנסו לפה 9,000 אנשים מתחת לאף שלנו שהלכו - - -

10,000.

לא, אני מדבר על לא זכאי חוק השבות, שנכנסו מתחת לאף שלנו, בניגוד למתווה של שרת הפנים של מדינת ישראל, כששגרירות אוקראינה הולכת ועותרת נגד מדינת ישראל בבג"ץ, כשאין לה בכלל זכות עמידה, כן? איפה נשמע כדבר הזה, בכלל בעולם?

אז לא הבנתי את הטיעון שלך.

הטיעון שלי הוא טיעון ענייני. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, החובה המוסרית שלנו זה לדאוג קודם כל לזכאי חוק השבות, ואני לא נכנס בכלל לחוק השבות ומיהו יהודי, זה לא מעניין אותי, אתם רואים שגם לי אין כיפה.

אני אומר מבחינה טכנית, לכו, יש שם כמעט 100,000 איש, ואפילו יותר מזה, יש מאות אלפי אנשים שנמצאים במדינות הסובייטיות, אם זה במולדובה, אם זה בבלרוס, אם זה באוקראינה, אם זה ברוסיה, תנסו להעלות אותם. למה מדינת ישראל הולכת בניגוד לכל היגיון, בניגוד לכל צורך - - -

טוב, אדוני, רגע.

רגע, לא, כי הדיון שלך - - -

לא, אני לא מבינה - - -

אני אשמח לענות לך - - -

אני לא מצליחה להבין.

הכותרת של הדיון שלך, ברשותך - - -

כן.

זה מתן אשרות עבודה לאזרחי אוקראינה, כשאת לפני חמש דקות, קצת יותר, את אמרת בעצמך - - -

חצי שעה.

חצי שעה, את אמרת בעצמך - - -

שעתיים.

שחצי מהאנשים, אם נהיה פרגמטיים, חצי מתוכם בכלל יישארו במדינת ישראל. אני עוזב רגע את כל הטיעונים הסוציולוגיים, שאנחנו המדינה שגם ככה הולכת להיות המדינה הכי צפופה בעולם לפי הנתונים של ה-OECD - - -

אולי זה לפי הפחדים שלך ולא לפי נתונים אמיתיים.

זה לא הפחדים שלי - - -

אוקיי, בסדר.

הפחדים שלי הם שמדינת ישראל זונחת את החובה שלה לעזור ליהודים קודם, כן? ליהודים שזכאים - - -

אוקיי, אז זה לא המקום.

סליחה, זה כן, אנחנו בתוך משכן הכנסת - - -

אדוני.

אנחנו בתוך משכן הכנסת, זה כן דיון עקרוני.

לא, לא, אז אני - - -

אתם חייבים לדבר על זה. יושבים פה נציגי ממשלה, עם כל הכבוד לך גברתי - - -

עם כל הכבוד לך אדוני - - -

משרד הרווחה ומשרד החינוך הם עובדים אצל אזרחי מדינת ישראל - - -

לא, אתה תעצור, אתה תעצור - - -

הם לא עובדים אצלך והם לא עובדים אצל אף אחד מכם.

עכשיו תקשיב לי טוב.

אני אשמח להקשיב.

תקשיב לי טוב. אתה קורא למדינת ישראל מדינה מוסרית, ומבחינתי היא מדינה מוסרית, היא רואה גם את כולם ביחד - - -

אני אשמח רגע להכניס לך הערת ביניים - - -

עכשיו אתה - - -

היא מדינת הלאום של העם היהודי.

אתה, אדוני, מוזמן לצאת החוצה ולקחת רמקול וגם מיקרופון מכאן - - -

אוקיי, אני אעשה את זה.

ולקרוא ולהכריז על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי - - -

נכון, אנחנו עושים את זה.

על הכיפק, תעשה את זה גם בחוץ, אף אחד לא יפריע לך - - -

אנחנו עושים את זה, אתמול עשינו את זה במחנה יהודה, שלשום באיילון, עושים את זה.

הדיון פה, אדוני - - -

כן?

הדיון פה הוא לא דיון פופוליסטי - - -

אז על מה הוא?

סליחה? באת לדיון ואתה לא יודע על מה הדיון פה?

אני קראתי את - - -

זה דבר אחד, שאלתי שאלה - - -

קראתי את הכותרת - - -

לא, לא.

הדיון הוא על מתן אשרות עבודה לאזרחי אוקראינה.

בדיוק, ועכשיו - - -

בדיוק.

ועכשיו, הדיון כאן, אם אתה מבולבל, אולי כן, הדיון כאן הוא דיון שבו אני נערכת לאנשים שתכף הם יהיו פה, כנראה עם אשרות עבודה כי לא תהיה ברירה, ואני מתדיינת על סוגיות שהוועדה הזאת מטפלת בהם, אתה מוזמן גם לקרוא מה בדיוק הוועדה הזאת עושה.

אם אתה רוצה לקרוא שוב ושוב האם המדינה הזאת היא מדינת העם היהודי, אתה מוזמן לעשות את זה בחוץ. אנחנו מבינות היטב את המדיניות של המדינה הזאת, אנחנו פה במדינת העם היהודי, הכל טוב, אף אחד לא מתווכח על זה. אם אתה רוצה ויכוח, אתה מוזמן לצאת החוצה - - -

אני לא מתווכח על זה, אני רק ציינתי - - -

תודה רבה - - -

אני רק ציינתי עובדות כהווייתם - - -

תודה רבה - - -

שהן לא נשמעות כיום, לצערי לא - - -

תודה רבה, אז תעשו הפגנה בחוץ ותשמיעו את מה שאתם רוצים להשמיע - - -

בעזרת השם.

אל תזלזל בדיון פה, ואל תהפוך אותו לפופוליסטי - - -

אני לא זלזלתי בו - - -

זה מה שאתה עושה.

לא הפכתי אותו לפופוליסטי.

אני מודה לך, תודה, סיימנו את השיחה איתך.

תודה לך.

כן, גברתי.

אני רוצה להגיד משהו, כי מה שנאמר פה, מה שאמרו פה - - -

שפי, לא כולם מכירים אותך, את צריכה להציג את עצמך בשביל הפרוטוקול.

אה, אוקיי, שפי פז מדרום תל אביב. יושבות פה שלוש נשים - - -

כן, אבל שפי, לא לזלזל.

לא, לא, הן נחמדות מאוד.

תהיי עניינית.

מנכ"לית א.ס.ף, מנכ"לית המוקד, ומנכ"לית הפורום, אני לא יודעת בדיוק מה התפקיד של שני, והן אומרות בדיוק את מה שהיה צפוי שהן גם יגידו, והן כבר אומרות את זה מאז שפרצה המלחמה "וואו, הנה ההזדמנות הגדולה שלנו, יש לנו עכשיו את פליטי אוקראינה, אנחנו עכשיו נעקוב ואת כל מה שיתנו לפליטים מאוקראינה אנחנו נדאג שייתנו גם לפליטים מסודן, מאריתריאה" - - -

יש לך בעיה עם זה?

ולא משנה שאין שם מלחמה, ולא משנה שיש לנו יחסים דיפלומטיים ושלום עם המדינות האלה. כן, בטח שיש לי בעיה עם זה, את יודעת שיש לי בעיה עם זה, אבל זה מדהים איך הן ישר, בשנייה שהגיע האוקראיני הראשון לארץ הן כבר יצאו בהכרזות, "הנה ההזדמנות הגדולה שלנו ואנחנו נשווה את כל התנאים".

אגב, לגבי הילדים, אין לנו שום התנגדות שיכניסו את הילדים האוקראינים לבתי הספר של המסתננים. הם רוצים אינטגרציה? הם רוצים ללמוד עם לבנים? זאת הזדמנות נהדרת, כדאי שגם יכניסו קצת שוטרים כי כנראה תהיה שם אלימות, אבל אני רוצה - - -

נו, באמת, שפי. לא יפה, את אמא, נכון?

אבל אני רוצה - - -

שפי, את אמא?

נשמה, רק לפני לא מזמן יצאה כתבה על אלימות - - -

לא, רגע נשמה, אבל שאלתי, את אמא?

כן, אני אמא.

נכון, גם אני אמא, ושתינו מסכימות שהזכויות של הילדה שלך או הילד שלך הן אותן זכויות של הילדה שלי - - -

אני בעד לגמרי, ואין לי שום בעיה עם זה שהילדים ילמדו - - -

נכון? אז מה הבעיה להשוות תנאים? מה אכפת לך? זאת השוואת תנאים.

הם יקבלו חינוך, הם רצו אינטגרציה אז הנה ההזדמנות, אבל אני חוזרת ואומרת את זה שוב - - -

אלימות יש בכל מקום.

אנחנו לא ניתן, אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים ואנחנו לא ניתן, נשתמש במשבר הזה, שכמו שאת אמרת, חצי כנראה יישארו פה, נשתמש במשבר הזה כדי פתאום לספק זכויות לאנשים שלא יקבלו זכויות, שלא מגיע להם לקבל זכויות, ושמן הראוי שיגרשו אותם כמה שיותר מהר, וזה מה שהיה לי להגיד.

אני מבינה. יש לי שאלה, את רוצה?

בבקשה.

טוב, איזה תנאים את חושבת שצריך לתת לאוקראינים, לפליטות ולפליטים שנכנסו למדינת ישראל בעת המלחמה הזאת?

קודם כל, שזה יהיה זמני, שיהיה ברור לגמרי שכל אחד - - -

מה זה אומר?

תראי, ביטלו את הערבויות, נכון?

לא.

ביטלו את הערבויות.

לא, לא, יקירה.

יש רק חתימה, אני יודעת בדיוק מה יש.

לא, אני רוצה להגיד לך - - -

אלה שחתמו על ערבויות בהתחלה זה - - -

לא, לא, אתמול אני הייתי בנתב"ג, הערבויות לא בוטלו, אני מצטערת להגיד לך. אין ערבויות? אתם מוזמנים לתת תשובות, תבררו בבקשה ותנו לי תשובות אחרי בירור, כי אני אתמול הייתי בנתב"ג והערבויות עדיין קיימות.

הערבות ניתנת במקרים שיש איזושהי בעיה, אבל זה לא משהו שהוא גורף, זה פרטני לגבי כל מקרה. הערבויות בוטלו כאשר הכניסו אותם - - -

הערבויות לא בוטלו, הערבויות עדיין קיימות והן נבחנות - - -

אז אמרתי, נכון - - -

אבל הן לא בוטלו, את לא יכולה להגיד שהן בוטלו, הן לא בוטלו.

לא, אנחנו מדברים על הכלל, אוקיי? פרטני, כשיש איזשהו חשש מסוים כן משיתים ערבות אבל זה מקרה פרטני וזה לא משהו שהוא גורף.

כן, גברתי.

תראי, מבחינתי, המתווה הראשון שהיה, היה בסדר גמור. זכאי חוק השבות כולם, אוקיי? בלי לבדוק סביב הנכד וסביב הסבא, זכאי חוק השבות כולם, וכמות סבירה של אנשים - - -

מה זה סבירה? כמה את רוצה שייכנסו לישראל?

קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, אני לא חושבת שצריכים להיכנס מעבר לזה, אני חושבת שגם המכסה של ה-5,000 הייתה מיותרת, אבל כבר היו פה בלאו הכי איזה 20,000 - - -

לא, 5,000 היא לא מיותרת הם זכאי חוק השבות - - -

20,000, את צריכה לזכור - - -

הם יהודים, את רוצה להשאיר אותם בחוץ? שפי, באמת.

לא יהודים, אמרתי, 27,000 כבר היו פה לפני המתווה, עוד 5,000 זה כבר שלושים ומשהו אלף - - -

לא, לא, הם עולים והם יהודים והם צריכים להיות פה, נקודה.

זכאי חוק השבות, אמרתי, בהחלט כן - - -

כן, את מבולבלת במספרים, יקירתי.

אני אומרת לך שוב, זכאי חוק השבות, כן. לא, אני אגיד לך - - -

את רוצה לשמוע את המספרים?

אני יודעת מה המספרים, אני שמעתי לפני חמש דקות בוועדה אחרת. זכאי חוק השבות נכנסים בלי מכסות, קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה נכנסים בלי מכסות. המכסה מתייחסת אך ורק לאנשים שאין להם שום זיקה ושום קרוב ושום דבר, זאת המכסה.

בסדר.

עכשיו, לכל אלה שזכאים, עולים זה ברור הם מקבלים אזרחות, וגם לגבי אלה שיש להם קרובי משפחה, בינתיים, בהחלט - - -

להסדיר להם את המעמד?

להכניס את הילדים לבית ספר, אני רק אומרת שזאת הזדמנות טובה לערבב את - - -

טוב, זאת הזדמנות מעולה לראות את בני האדם - - -

בכל מקרה, הנושא שאני רציתי לדבר עליו הוא לא זה, זאת פשוט הייתה תשובה אליהן - - -

אוקיי.

אל תנסו בכלל לעשות הקבלה בין שני הצדדים.

אוקיי, בסדר, אז תודה לאל שפי, שאת לא מחליטה על המדיניות, תודה לאל שלא רק אני אחליט על המדיניות, תודה לאל שהן לא מחליטות על מדיניות, לא רק הן, תודה לאל שיש פה כאן גיוון - - -

אני לא מחליטה על כלום - - -

לגמרי.

אני עושה את מה שאני יכולה.

בסדר. אני קוראת כאן בעקבות הדיון הזה, האם להשוות את האוקראיניות והאוקראינים לפליטים השחורים והסודנים? אז אני קוראת כאן לראות את כולם כבני אדם, צבע העור שלי וצבע העור שלך - - -

זה לא מעניין אותי, זה לא משנה - - -

אנחנו שוות.

אני תמיד אמרתי שצבע העור לא משנה, ועובדה, עובדה שאני נשארת פה היום גם לדיון על פליטים אוקראינים.

בסדר גמור. כן גברתי, את רוצה להגיד משהו? תציגי את עצמך, בבקשה.

תודה רבה. טלי אהרנטל, אני עובדת סוציאלית ומנכ"לית עמותת א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל.

כן.

קודם כל, חשוב לפתוח באמת במילה טובה, אנחנו באמת שמחות ומברכות על כך שהמדינה לקחה אחריות מבחינת משרד הרווחה ומי שאינם זכאי חוק השבות, ופתחה את קו החירום בהובלת משרד הרווחה והג'וינט.

יחד עם זאת, כעובדת סוציאלית שעומדת בראש ארגון שמספק שירותי רווחה למבקשי מקלט משנת 2007, אנחנו מאוד מאוד מוטרדות מכך שבארץ יש כרגע שתי קבוצות נוספות שנמצאות בארץ ומוגנות מפני הרחקה, חשוב לומר, תחת הגנה קבוצתית, והן אינן זכאיות בעצם לזכויות חברתיות כלכליות בסיסיות, שהוכרז שיינתן בעצם לפליטים לאוקראינה שהגיעו מאז ה-24 בפברואר 2022.

אז קודם כל, יש פה אזרחי אוקראינה שהגיעו לפני התאריך הזה, שנמצאים כאן ושוהים כאן כחוק או לא כחוק, זה לא משנה. בסופו של דבר, מדינת ישראל החליטה שחלה עליהם ההגנה הקבוצתית, ואנחנו מאוד מוטרדים מכך שבעצם, להגנה הזאת כרגע לא תהיה שום משמעות בסופו של דבר.

ושנית, באמת מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה, שחיים בישראל קרוב ל-16 שנה, מופשטים מזכויות חברתיות וכלכליות בסיסיות ביותר, ובעצם אין להם שום נגישות גם לסל השירותים הבאמת מאוד מרשים שנציג הרווחה הציג כאן.

אנחנו רואים מה זה אומר, אני חושבת שהנתון הזה הוא מאוד מטריד, במיוחד אגב, כשנותנים פה נתונים, שלמעלה מ-85 אחוזים ממי שנכנסו מאוקראינה הם נשים וילדים, אז זה פשוט לא סביר כל הדבר הזה של לא לספק שירותים רחבים יותר, ובהחלט הגיע הזמן שישראל תקבע מדיניות הגנה סדורה, ברורה, שזה לא יהיה שוק, שזה לא יושפע מדעת קהל, שזה לא יהיה משהו שנתון ללחצים פוליטיים כאלה או אחרים - - -

וצבע עור.

או צבע עור, תודה שאת אומרת את זה. לא רק זה, אלא שגם יוסדר באופן ברור מה ההגנה הזאת אומרת, כי אשרת תייר אינה הגנה, אשרת תייר באמת תדחק אנשים, כמו שמכובדי סיפר פה, וגם אנחנו מקבלים דיווחים על פניות לעולם הזנות.

כבר היה דו"ח של ארצות הברית, דו"ח הסחר, שדיבר על זה שבגלל הקורונה כבר יש פי שלוש מבקשות מקלט בזנות, אז אנחנו לא רוצים לראות את הדברים האלה, בטח לא לגבי קהלים חדשים שנכנסים לכאן.

אז צריך להסדיר באופן ברור את הזכויות החברתיות והכלכליות הבסיסיות שיעזרו לאוכלוסייה הזאת לחיות כאן בכבוד כל עוד הם נמצאים כאן. אי אפשר לתת הגנה בלי זכויות, זה לא עובד, ואשרת תייר היא לא הגנה, וגם 2א5, כמו שמכובדתי הסבירה מה זה אומר, היא לא הגנה. אנשים נמצאים פה 16 שנה עם האשרה הלא ברורה הזאת, שגם מכובדתי אמרה שהיא לא הגנה.

אני מבינה, אדוני ממשרד הרווחה וגם גברתי ממשרד הבריאות, רציתי לשאול שאלה. ברגע שבעצם ההסכם הזה שמנוסח, הוא הסכם שתקף רק לפליטי המלחמה באוקראינה, או שהוא הולך אחורה גם לכל סוגיית הפליטות.

אז אני אעשה סדר במספרים, חזרתי מהדיון ותומר מוסקוביץ' הציג שם מספרים מאוד מדויקים. אנחנו מדברים על 16,000, מתוכם 8,000 ולא 10,000. יש 2,000 שהם נמצאים בתהליך של go no go, שכרגע הם אפילו נמצאים במלונות שמדינת ישראל נתנה להם.

אנחנו מדברים כרגע על אוכלוסיית היעד שלנו, על 8,000 נמלטי מלחמה, זאת ההגדרה וזה המספר. ההתקשרות מדברת על כל אלה שהגיעו מה-24 בפברואר 2022 וצפונה, בהקשר לשאלה.

הבנתי, אז ההסכם הזה, הסכם הבריאות שמנסחים אותו, שאני מאוד מקווה שיהיה מקיף וכולל, הוא בעצם הסכם שיהיה מה-23 בפברואר 2022, והוא תקף רק על האזרחים והאזרחיות האוקראיניות והאוקראינים?

מי שנמצא בתוך המעטפת הזאת, נכון.

הבנתי. למה?

לא אני האדם לתת את התשובה הזאת.

האם השאלה הזאת נדרשת? אנחנו נבקש אותה להבהרה, ההסכמים האלה שבעצם נכתבים עכשיו, האם אפשר לכלול בתוכם את כל מי שנמצא כאן בעצם והוא מחוסר מעמד? וגם את כל הסוגייה של ביטוח הבריאות לא תקפה עבורו. אגב, השאלה הזאת נשאלת כל הזמן, עוד קודם, אבל עכשיו היא נשאלת בצורה יותר מחודדת, אנחנו כבר פנינו למשרד הבריאות בסוגיה הזאת.

אוקיי, אני מודה לך. יעל דניאל, מנכ"לית התאחדות בתי המלון, היא נמצאת איתנו פה.

היי.

היי, שלום.

אני יושבת ומקשיבה לדיון החשוב הזה. אני רוצה רגע לקחת אתכם מהסרט, כמו שאת קראת לו, למציאות שבה אנחנו חיים.

אני רק אומר, שהתאחדות המלונות עוסקת בימים אלה בגיוס מסיבי של חדרים עבור עולים מגיעים לארץ, בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה ורשות החירום הלאומית. עד היום כבר למעלה מ-1,500 חדרים מאוישים על ידי עולים.

אבל לא לשם כך הגעתי, הגעתי כדי לומר לכם שמלונות ישראל רוצים, ערוכים, ויכולים לקלוט מיידית 5,000 פליטים, אזרחים, או איך קראתם להם? נמלטי מלחמה - - -

יאללה, בואו ניתן - - -

וואו, זו בשורה - - -

המלונות, כמו שאתם יודעים, כשנתיים עברו תקופה מאוד קשה, ובימים אלה, עם פתיחת השמיים, התחילו להגיע תיירים רבים למדינת ישראל. כמו כן, אנחנו נמצאים ערב החגים, אבל מהצד השני, איבדנו כמחצית מהעובדים שלנו במהלך הקורונה.

הענף שלנו, שבשגרה העסיק 42,000 עובדים, איבד כמחצית מהם, וכיום הוא זקוק לעובדים כמו אוויר לנשימה. שוב, אנחנו בפתח החגים והחופשות, וההעסקה של העובדים הללו במלונות היא לא דבר חדש, אנחנו גם מעסיקים כ-1,000 מסתננים. בימים אלה אנחנו עומדים לקבל כ-800 עובדים בהיתר מהפיליפינים, בסיוע כמובן של רשות ההגירה. אנחנו מעסיקים כ-1,500 עובדים זרים מירדן באילת, ועדיין, הדבר הוא טיפה בים.

אנחנו זקוקים, ואני שבה ואומרת, אנחנו מפצירים לקבל עובדים, 5,000 עובדים בכל הארץ, בכל המקצועות, החל בעובדי קבלה, ומצילים, ומלצרים, ושפים, וקונדיטורים, ועובדי אחזקה, וחדרנים, וכן האלה, מצפון עד דרום. כמובן שהעובדים הללו יועסקו בתנאים סוציאליים מלאים.

אנחנו מוכנים לקבל עובדים זמניים, כאמור, החודשים הקרובים הם חודשים מאוד עמוסים בענף, וישנם 8,000 או 10,000 אזרחים אוקראינים בישראל כרגע, לתקופה של שלושה חודשים, אז אלה מהם שכשירים לעבודה ויכולים להשתלב, שוב, הרבה עבודות הן ללא מקצועיים, אנחנו לא דורשים מהם איזושהי השכלה או מיומנות מסוימת.

כמובן שאם יגיעו עובדים עם מיומנויות כאלה ואחרות הם יוכלו להשתלב בהם, אבל אני חושבת שאין סיבה לא להעסיק את אותם עובדים שיכולים וכשירים לעבוד בעבודה, והנה אני אומרת, אנחנו זקוקים לעובדים האלה.

תודה רבה, בעצם יש פה - - -

אפשר שאלה, בבקשה?

כן.

את אומרת שיש לכם 5,000 חדרים פנויים?

לא חדרים, תקנים.

לא, לא, 5,000 משרות.

משרות.

לא חדרים?

לא, לא, אל תתבלבל, על חדרים דיברתי - - -

למה? אתה מחפש חדרים?

כן, מאוד.

באמת?

כן.

למה? מה זאת אומרת?

כי הכל מלא לקראת החגים, ואנחנו מחפשים מקומות שיש בהם חדרים, שאנחנו נוכל לשכן אותם.

אבל מה זאת אומרת? אבל ברור, משרד הקליטה הוציא כבר שלוש פעמים קול קורא, מלונות רבים נענו לקול הקורא, אנחנו מגייסים אותם. כאמור, אני אומרת לך, יש מאגר חדרים מאוד גדול, הוא מנוהל על ידי משרד הקליטה ורשות החירום הלאומית שהתגייסה לעניין הזה.

זה לזכאי חוק השבות.

ולהיפך, כרגע דווקא גויסו מלונות שלמים לתקופה של חודשיים שלושה, על מנת שנתיב יוכלו להגיע למלונות הללו ולהסדיר להם את האשרות בצורה מסודרת.

אוקיי.

אבל שוב, לשים בצד, אני דיברתי על 5,000 משרות.

חשוב להגיד, כבוד היו"ר, לגבי קשישים או אנשים עם מוגבלות, אנחנו כן נשים אותם במסגרות שלנו, כלומר, הן לא יישארו בלי מענה.

אני מבינה.

המצוקה כרגע היא לגבי קורת גג זמנית למי שהוא לא מוכר כאוכלוסיית - - -

כן, אוקיי. יעל, מנכ"לית התאחדות בתי המלון, הקריאה שלך לגיוס מידי של אותם - - -

אזרחים שנמצאים.

שנמצאים כאן, אתם הוצאתם מכתב רשמי למשרדי ממשלה? לשרת הפנים?

כן, פנינו.

כן? מתי?

כן, פנינו לשרת הפנים בשבוע שעבר, אם אני לא טועה. כן, פרסמנו את זה.

קיבלתם תשובה?

טרם.

טוב, אני מאוד מקווה שינצלו את ההזדמנות הזאת באמת שיש עבודה ויש משרות פנויות, ואנשים יכולים באמת להתפרנס בכבוד ושלא יהיו נטל על אף אחד - - -

סליחה, כבוד היו"ר, אולי זאת הזדמנות גם באמת לאמץ את ההצעה של שרת הכלכלה, שמעסיקים שיעסיקו עובדים עם אשרה כזו או אחרת כעובדים זמניים, לא יינקטו כנגדם סנקציות.

כן, אני לחלוטין מצטרפת. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לד"ר יונה שרקי, המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שלום.

שלום רב.

כן אדוני, במה אני יכולה לעזור לך?

כן, גברתי, קודם כל חשוב לציין, שהסוגייה של ההגעה של נתינים אוקראינים לישראל נתונה במחלוקת ציבורית קשה. אנחנו לא בתמימות דעים, רחוק מאוד מזה מבחינת הדבר הזה.

אני גם מתקשה לקבל שבפורום כזה, אנחנו מדברים במונחים שהם לא מונחים אדמיניסטרטיביים, סטטוטוריים או משפטיים ברורים. כאשר נמלט מלחמה מבחינתי, זה אולי משהו פקטואלי, אבל אין פה שום סטטוס מבחינת המעמד הזה.

אנחנו מדברים, לצורך העניין באירופה - - -

אז תנו להם סטטוס.

אני אסביר. אנחנו מדברים למעשה על ההגעה מאוקראינה למדינות אירופה, של פליטים מאוקראינה. אני רק אעשה סדר כי אני בעצמי גם כן עורך דין ודוקטור למשפט בין-לאומי, וזה תחום המומחיות שלי.

כך שכאשר אנחנו מדברים על אדם שמגיע וחוצה גבול ומגיע למדינה, אז הוא ממילא נחשב שם לפליט, הוא מבקש מקלט, וברגע שבקשת המקלט נידונה אז הוא מקבל סטטוס של פליטות. כאשר בן אדם כזה מבקש להגיע לישראל, אין לו סטטוס של פליטות לפי המשפט הבין-לאומי. ההגנה היחידה שקיימת לו, היא על פי סעיף 33 לאמנת הפליטים של ג'נבה, ששם זה בעצם ההגנה של 'עיקרון אי ההחזרה' - - -

זה לא נכון משפטית - - -

שנייה, אני מבקש רק לסיים - - -

ואתם חייבים להגיד - - -

שני - - -

אני לא הפרעתי - - -

זה לא נכון משפטית.

שני - - -

אני שתקתי כאן 40 דקות, נתתי לכולם לדבר בכבוד, תודה. עכשיו, כאשר פליט מגיע למדינה אירופאית - - -

זה לא נכון משפטית.

שני, לא להפריע, אחרת את פשוט תמצאי את עצמך בחוץ.

כאשר פליט מגיע למדינה אירופאית, אז בוודאי, לפי הדירקטיבות האירופאיות הוא מקבל אשרת עבודה זמנית, כפי שהוצע פה, ומקבל גם ביטוח רפואי, כפי שהוצע פה, וכן הלאה. אבל בית המשפט העליון, לפני פחות מ-36 שעות הבהיר, שאין כאן בכלל שאלה של פליטות, של מעמד של פליטים. מדוע? מכיוון שאין להם מעמד כזה.

עכשיו, אם אנחנו מדברים למעשה על אנשים שהם לא בעלי מעמד פליטות והם מגיעים לישראל, הסטטוס שכרגע אנחנו מכירים, לפחות לפי הטענות שעלו באותה עתירה ושנידונו בבית המשפט, זה באמת שאלה, האם מדובר בתיירים, אנשים שמגיעים לכאן באופן זמני?

עכשיו, פה בעצם הנקודה שאני רוצה להגיע אליה, והיא שכאשר אנחנו יושבים בוועדת עובדים זרים, לדבר על מתן אשרות עבודה לתיירים, או להעלות כאן את השיח בנוגע לילדים, כאשר אנחנו לא מדברים על ילדים של עובדים זרים, אנחנו לא מדברים על עובדים זרים, אנחנו גם לא מדברים על פליטים, אנחנו מדברים לצורך העניין על אנשים שנמצאים במצוקה, ואין ספק, אבל אני חושב, באמת לטובת כולם, כאשר השיח הוא ענייני ולא דמגוגי, אז ממילא אפשר להגיע לפתרונות שכולנו יכולים להסכים עליהם.

אבל כאשר משתלטים על השיח, במובן הזה שעושים שימוש דמגוגי במונחים לא מדויקים, במטרה לקדם אג'נדות, או מטרות שכלל אינן שייכות למצב הספציפי שעליו אנחנו מדברים כעת, כמו שזה עלה קודם, השאלה של הפליטים מדארפור, השאלה של פליטים מאריתריאה, זה לא רלוונטי בכלל לסוגייה.

אבל הניסיון לבוא ולהכליל את הכל תחת כפיפה אחת, ולהציג את הכל במונחים שאינם מדויקים, אינם רלוונטיים לעולם המשפט, הוא דבר שבסופו של יום חוטא לשיח הציבורי, גברתי, ואני חושב לצורך העניין, שמתפקידנו, כאשר אנחנו יושבים סביב שולחן עגול כמו זה בכנסת, אז הוא דווקא לדון בסוגיות שקשורות, ומדברים במונחים רלוונטיים.

לכן, אני חושב שהדיון הזה לא צריך להתקיים בוועדת עובדים זרים, מכיוון שאנחנו, בוועדת עובדים זרים, צריכים לדון בזכויותיהם של עובדים זרים, ולא בסוגיות של פליטות ולא בסוגיות של ילדים, כי הדברים האלה כלל אינם רלוונטיים לעובדים זרים.

אני מודה לך, תודה רבה, אמרתי את זה בתחילת הישיבה, גם בישיבה הקודמת שלי בוועדה. האנשים האלה תכף יהיו תחת הוועדה הזאת, ואני מכירה את התהליכים האלה, הם תהליכים מאוד מהירים בחוסר מדיניות, ואני יודעת טוב מאוד להיערך לתרחישים הבאים. לכן, אתה לא תגיד לי איזה דיונים אני מקיימת.

כל עוד יש אנשים פה שעובדים, שהם לא אזרחי מדינת ישראל, אז מבחינתי אני כן רוצה כוועדה להיערך לסיטואציה הזאת. אם וכאשר הם לא יהיו עובדים, אז סיימנו, עשינו דיון, דיברנו, נפגשנו, היה סבבה. כאשר האנשים האלה, אם וכאשר יתנו להם אשרות של עבודה, או שהם יעבדו לא כחוק, אני אהיה המקום שבו ידונו בסוגייה הזאת.

אז אני שמעתי אותך, אני מודה לך. הסוגייה הזאת של נמלטי מלחמה ופליטות, האנשים האלה כן מבקשים מקלט מדיני, האנשים האלה יוכרו או לא יוכרו, השאלות האלה פתוחות, ואנחנו כאן במקום דמוקרטי שבו מותר לדבר על הכל. אתה יכול להגיד את האג'נדות שלך, ואני גם יכולה בהחלט להציף פה את האג'נדות של אנשים אחרים שרוצים להציף אותן.

היחיד שלא דיבר פה על אג'נדות זה אני, גברתי - - -

אני מודה לך.

ובכבוד רב, אני מקווה שהדבר הזה נקלט טוב, שהיחיד בדיון הזה שלא דיבר על אג'נדה אלא על שיח משותף - - -

זה אתה, בטח.

זה אני.

נכון.

ומי שפה מדבר על אג'נדות, ובמונחים שכלל אינם רלוונטיים, גברתי, אלה השותפות שנמצאות כאן ומדברות על פליטים מדארפור - - -

אוקיי, אני מודה לך.

בוועדה של עובדים זרים בכנסת - - -

נכון.

כאשר הדיון הוא בכלל על אנשים מאוקראינה - - -

הילדים של עובדים זרים הם - - -

אז אני מבקש, הנושא של הדמגוגיה פה הוא כל כך זועק לשמיים, גברתי, שאולי היה נכון שגברתי תשים פה איזשהו קו ותאמר, זה לא הדיון כעת.

אוקיי, אני מודה לך, גברתך לא תשים שום קו כל עוד שהוא מכבד - - -

אני אומר את זה ככה, זה לא מצופה, גברתי.

לא, גברתך לא תשים - - -

אני אומר את זה ככה, זה לא מצופה.

תודה, שמעתי, גברתך לא תשים קווים לאף אחד, גברתך תיתן לכולם לדבר, גברתך מאוד תשמח לשמוע סוגיות שלא עולות בוועדות אחרות, של פליטים, של מחוסרי מעמד - - -

הן עולות בכל הוועדות, גברתי - - -

אתה לא תקטע אותי - - -

בכל הועדות - - -

אתה לא תקטע אותי - - -

בוועדת הכספים, בוועדת הפנים, בכל הוועדות זה עולה.

אוקיי, אם ועדת הכספים דנה בפליטים - - -

כולם דנים בכך.

אז יופי, מצוין, אז אנחנו יישרנו קו, וגברתך תיתן לכולם פה זכות דיבור, ואנחנו נשמח לדבר על פליטים לשעבר, וגם על פליטים בהווה. תודה רבה לך.

תודה, גברתי.

להתראות. אני אשמח לתת למשרד המשפטים, לגברתי עו"ד דינה דומיניץ להגיד את הדברים שלה.

תודה רבה. אני אשמח להעיר היבט נוסף שכן עלה פה מבין הדברים, וגם בדיון הקודם, אבל בכל זאת אני חושבת שראוי לתת את הדעת בדיון שכן עוסק ביכולת של הנמלטים מאוקראינה לעבוד או שלא לעבוד כאן.

אני דווקא אומרת את זה בכובע שלי כמי שמנהלת גם את הוועדה על הנושא של איסור צריכת זנות, ועדת היישום הבין-משרדית, שמלווה גם את החלטת הממשלה בעקבות החוק לאיסור צריכת זנות, וכל המענים הממשלתיים שהמדינה משקיעה רבות בשנים האחרונות, כמובן בתמיכת הכנסת, תמיכה מאוד רחבה, לאחר חקיקת החוק ו-30 מיליון שקלים שנכנסו על בסיס זה לתקציב המדינה, שאנחנו מוציאים כל שנה על תוכניות מאוד יפות ומגוונות וחדשניות, כדי לנסות להוציא אנשים ונשים ממעגל הזנות בישראל.

כמובן שהחשש שלנו, ואני גם כמובן אומרת את זה כאן בזהירות רבה, הוא לא מיוחס דווקא לאוקראינה או לא לאוקראינה, הוא מיוחס לכל אישה וגם לגברים בנסיבות מסוימות, שנמצאים במצב של מצוקה, שנמצאים במצב של עוני, שנמצאים במצב בו הם לא יכולים לעבוד.

אז החשש שלנו הוא שלצד המאמצים המאוד גדולים שהמדינה משקיעה, כאמור, במיגור תופעת הזנות בישראל, אנחנו כאן בעצם נראה זליגה וניצול של המצוקה של הנשים, כשבעיקר מגיעות היום נשים מאוקראינה כנמלטות מלחמה, נראה את הזליגה שלהן לתוך מעגל הזנות בישראל, וזאת תופעה שמתוקף תפקידי אני חייבת להתריע עליה, אני חייבת לומר שזה מאוד מדאיג אותי.

אנחנו כבר רואים היום ניסיונות של אנשים שמגיעים, והם לא עושים את האבחנה בין מי שנמצא בסטטוס של מחכה להכרעה בעניין הזכאות שבות, או מחכה להכרעה בעניין סירוב הכניסה שלו לישראל, הם מגיעים לכל המקומות שבהם יש נשים מאוקראינה, והם מנסים לשדל אותן לעבור לעסוק בתחום.

אנחנו גם רואים ממש פיק ברשת, באינטרנט, של קבוצות שלמות שנפתחות תחת הכותרת "אוקראיניות חדשות בישראל", ואנחנו גם מכירים כמובן את מה שהיה לפני המלחמה, שכל הזמן היו ניסיונות, ובחלקם גם כנראה מצליחים, כי אנחנו מזהים פה קורבנות סחר שהובאו למטרות זנות בישראל מאוקראינה.

אבל כאמור, כאן אנחנו גם מודאגים ממי שלא הובאה מלכתחילה כקורבן סחר לזנות, אנחנו מאוד מודאגים מזה שבסופו של דבר, מטעמי מצוקה ובגלל שאי אפשר לעבוד באופן חוקי, אז מטעמי הישרדות ואילוץ הן יצטרכו להיכנס לזנות - - -

למעגל הזה, ולניצול.

כן, עכשיו, כמובן שמשרד הרווחה כבר יצא, ואני יודעת שגם משרד האוצר נערך ותקצב, והכנו מענים בשביל לקלוט כנראה את העלייה הצפויה הזאת לתוך המסגרות המאוד יפות שדיברנו עליהן קודם, כדי שנוכל לטפל ולעזור, והפצנו פליירים בנתב"ג, ואנחנו מפיצים גם למלונות את אותם פליירים ושלטים, שהם יכולים להתקשר למוקד ולקבל סיוע ראשוני.

אבל, כל הדבר הזה היה נחסך, כמו הרבה מאוד מאמצים שתוארו כאן שהיו נחסכים, אם אפשר היה לתת להם אפשרות לעבוד, ואם גם יש מקומות שמוכנים לקלוט אותם ושזקוקים לעובדים, אז אני באמת מצטרפת גם לחברתי שירי לב רן מהבוקר, בקריאה שכן, שזה דבר נכון לעשות, לאפשר להם לעבוד.

לגמרי, אם הייתה להם אפשרות לעבוד, יכול להיות שאנחנו נחסוך מעצמנו את כל הסוגיות האלה של סחר בנשים, ונשים יכולות להתדרדר, וגם ילדות וגם ילדים, ויש כל כך הרבה זאבים מחכים בחוץ בדיוק בשביל לטרוף את הטרף שלהם.

אני מאוד מקווה ששרת הפנים בהחלט תקבל את ההחלטה הראויה, ואני פונה אליה ברמה האישית, אחרי דיון כזה שעוד לא הסתיים אפילו, ברמה המגדרית מאישה לאישה, במקום שנמצא את עצמנו פה באמת בסוגייה כל כך קשה של אנשים שינצלו נשים, ינצלו נערות, ינצלו אימהות וידרדרו אותן לניצול ולזנות.

שווה שאנחנו נחשוב שעה קודם, לפני שבאמת תהיה כאן קטסטרופה, שאותן נשים יוכלו להתפרנס בכבוד ושאף אחד לא ינצל אותן. יש פה משרות פנויות, יש פה ארגוני נשים שמתריעות על סוגייה כזאת. אני מאוד מקווה ששרת הפנים באמת תקבל את ההחלטה הראויה בעת הזאת, ותיתן לאותם אנשים שיעבדו בכבוד ושלא יתדרדרו לעבודה בזנות או בסחר.

אני אשמח לתת את זכות הדיבור לעוה"ד אוסנת חיטרון, המטה למאבק בסחר בנשים.

שלום.

מה שלומך?

תודה רבה. טוב, הדברים נאמרו עכשיו, דינה בעצם אמרה את זה, אנחנו רצינו גם להדגיש את הסכנה ואת העובדה שהנשים האלה נמצאות בפגיעות קשה ליפול קורבן לסחר ולזנות.

אני לא רוצה לחזור על הדברים, אבל כשגברתי בעצם הציגה את השאלה הזאת בפני משרד הרווחה, התשובה הייתה שהם סומכים על כך שיש מארחים, ושני דברים אני רוצה להגיד על זה.

דבר ראשון, מארחים הביאו את המשפחה שלהם, את הקרובים שלהם בגלל מצוקה, בגלל שלא הייתה ברירה, זה ממש לא אומר שאפשר לסמוך על זה כדי שהם בעצם יפרנסו אותם עכשיו לתקופה ארוכה שאנחנו גם לא יודעים כמה זמן היא תיארך.

מעבר לזה, יש 4,000 אנשים שאין להם פה קרובים, שנכנסו במסגרת המכסה. איך הם אמורים לפרנס את עצמם בלי אישורי עבודה? ממה הם יחיו? לאנשים האלה אין שום דרך להתפרנס, והם הקורבן הכי מועד ליפול לתעשייה הזאת.

אני מודה לך, תודה רבה. אני נותנת רשות דיבור למוריה ברבי, התאחדות התעשיינים, היא נמצאת איתנו בזום.

שלום. אני גם אשמח להתייחס להיבט התעסוקתי. כפי שציינו קודמותיי, שהיית נמלטות ונמלטי מלחמה, מביאה איתה לא רק צורך במענה לצרכים כמו מגורים ומזון ובריאות, אלא גם צורך בתעסוקה כדי למנוע מצבים לא רצויים של קושי להתפרנס ולכלכל את עצמך או עצמך, קל וחומר כאשר מדובר באירוע שאין ודאות לגבי מועד הסיום שלו.

בהקשר הזה, התאחדות התעשיינים, בהנחה שמדינת ישראל אכן תאפשר לקבוצה הזו לעבוד במשך השהות שלהם בישראל, התעשייה הישראלית ערוכה ומוכנה לקלוט אנשים שמעוניינים לעבוד, היא תירתם ותסייע ככל הניתן.

אנחנו מציעים להעמיד את מיטב המשאבים שלנו לטובת סיוע במציאת פתרונות תעסוקה. אני כן אציין שבתעשייה יש מחסור, אנחנו סובלים ממחסור במשרות, יש 15,000 משרות פנויות בתעשייה. מפעלי התעשייה, כידוע, פזורים בכל רחבי הארץ, בצפון, בדרום, ובמרכז, יש להן משרות המותאמות גם לנשים וגם לגברים. מדובר במפעלים ותיקים שמעסיקים עשרות ומאות עובדים, וברבים מהם מתקיימים יחסים קיבוציים.

אז בהקשר הזה, גם אנחנו נשמח לסייע ולקלוט אנשים שמעוניינים לעבוד, כל עוד באמת המדינה תאפשר להם לעבוד כאן בישראל. תודה.

תודה רבה. אני נותנת את זכות הדיבור האחרונה למרגלית לורבר, מעמותת ואהבת.

שלום. לי קוראים מרגלית לורבר, אני רופאה מחיפה, בטכניון וברמב"ם. הקמתי ואני עומדת בראש ארגון, שלפני שנתיים פתח מרפאה כמענה לחסרי מעמד שנמצאים בצפון. עשינו סקר בין כל רשויות הצפון, מחדרה צפונה, וההנחה היא שיש בסביבות ה-60,000 מחוסרי מעמד.

60,000?

כן.

מחוסרי מעמד?

מחוסרי מעמד. יש לנו פילוח, אני לא אלאה אתכם כרגע בכל הפרטים. לאור הנתון הזה, הקמנו מרפאה שעובדת שנתיים מאוד מאוד קשה, ועושה עבודה נהדרת. אני לא מחמיאה לעצמי, אבל כרגע נדרשנו לסוגייה של הפליטים מאוקראינה, שהיא בסך הכל תופעה של חודש, ואני רוצה לתאר תופעה שאנחנו ממש לא האמנו שהיא תהיה כל כך ברורה, כל כך גדולה.

אנחנו מדברים על חודש ימים, ויש לנו מלא נשים בהריון שהגיעו לחדרי מיון ואין להן מענה, נשים שעברו הפלות בדרך והגיעו, סליחה, מדממות ואין להן מענה. אנחנו מדווחים גם לבתי החולים, ויש מושג שנקרא חובות אבודים, כשבית החולים אין לו ממי לגבות אז בית החולים לא מוכן לקבל.

אנחנו נדרשים לעמוד מול הנהלות בתי החולים, בלילות ובימים, ולשכנע לקבל אנשים כאלה, כי אין מענה. חבל שאנשי משרד הרווחה כבר הלכו - - -

אבל אנשי משרד הבריאות פה.

אני חושבת שההסכם שהם תופרים כרגע הוא מחורר, הוא מלא מלא חורים, חסרים בו המון אלמנטים שאין עליהם מענה, כולל ילדים.

אחת הסוגיות שהצענו זה להכניס את הילדים לביטוח קופת חולים מאוחדת, כמו שקיים כרגע לחסרי מעמד, וזה לא נידון בינתיים. מגיעים אלינו המון ילדים, ילדים עם מחלות כרוניות, ילדים בדיאליזה, ילדים עם סכרת, והם חייבים ביטוח.

אז רציתי רק להעלות את התופעה, להגיד שבצפון, מכיוון שיש הרבה מאוד עולים מחבר המדינות, הגיעו כבר המונים לכרמיאל, לעכו, לנוף הגליל, לנהריה, והם כולם כרגע מגיעים אלינו, אז הייתי שמחה מאוד שיתפרו את החליפה הזאת הבריאותית בצורה יותר מקצועית, כי היא לא נראית שהיא נותנת מענה.

וואו, אני מודה לך, תודה רבה ד"ר מרגלית. קודם כל, אני אשמח להגיע לביקור אצלכם במרפאה, והאמת היא שאני די נדהמת מהמספר, 60,000 מחוסרות ומחוסרי מעמד, ואת בעצם מכירה את הנתון הזה. אנחנו נשמח שתחלקו איתנו את המידע הזה.

אנחנו קיבלנו את הנתון מהמועצות המקומיות והעיריות. הייתה תופעה לפני מספר שנים של ניסיון להעביר את הפליטים, או את חסרי המעמד, להוציא אותם מתל אביב, ואז באמת הייתה הגירה אל הצפון. זה לא רק פליטים מדארפור, סודן ואריתריאה - - -

אוקיי, זה כולל את הסודנים והאריתראים?

כולל סודנים ואריתראים, כן.

הבנו, אז להם יש מעמד, הוא פשוט לא מעמד - - -

אין להם מעמד - - - אני בכובע של רופאה.

איזה רופאה?

אני רופאה מומחית באימונולוגיה, אני עוסקת באיידס בעיקר, אני מסתובבת הרבה בעולם, באפריקה גם - - -

איזה מהממת.

שם אולי קיבלת את החמלה ואת אהבת האדם. אני יוצאת קיבוץ - - - הוריי ניצולי שואה. הנה, כל הסעיפים בדקה.

תודה ששיתפת, תודה רבה, תבורכי על עבודתך, וכמובן שאני אגיע לביקור.

אנחנו נסכם את הישיבה הארוכה הזאת. האם יש לוועדה הזאת לגיטימציה לדון בסוגיות האלה או אין לה לגיטימציה, אז אני אתן לעצמי את הלגיטימציה לדון בסוגיות האלה שהן כל כך חשובות. אני מקווה שנתראה בקרוב ונתחיל לדבר באמת על אשרות העבודה שלהם ועל הזכויות של האנשים שנמצאים כאן. אני מסכמת את הדיון.

הוועדה קוראת לשרת הפנים, איילת שקד, לאפשר לפליטות ופליטים מאוקראינה לעבוד בישראל בתקופת שהייתם כאן, לטובת רווחת הפליטים והפליטות, צרכי המשק, כמו ששמענו כאן, והורדת נטל הטיפול של המדינה על אותה אוכלוסייה.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה ומשרד הבריאות לפעול להרחבת סל שירותי הבריאות לנמלטות ולנמלטים מהמלחמה, כולל שירותי בריאות, בריאות הנפש, ובטח ובטח בריאות האישה וכמובן טיפול בילדים.

הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך את הנתונים הקיימים אצלם, וקוראת לשיתוף מידע עם משרד הרווחה.

הוועדה קוראת לממשלת ישראל לגבש מדיניות הגנה זמנית ולהסדיר את הזכויות של הנתינים במסגרתה. בנוסף, הוועדה קוראת להחיל את הסדר הסיוע של משרד הרווחה על כלל האנשים המצויים בישראל במסגרת הגנה זמנית.

אני קוראת את הסיכום שלנו, ואני פתאום מבינה שזה מתחיל בפליטים, אחר כך נמלטי מלחמה, אחר כך אזרחים של אוקראינה - - - בואו נסדיר את המדיניות של אותם האנשים. הגיע הזמן, בשביל שאף אחד לא יתחיל להגיד לי אם דייקתי במונחים או לא דייקתי.

אז בואו נגיד, הם כרגע לא אזרחי מדינת ישראל, הם מחוסרי מעמד, אז בבקשה, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, ממשלת השינוי שאני שותפה לה, זה זמן מצוין להגדיר ולהתוות מדיניות הומאנית, כמו שאנחנו יכולות ויכולים להיות תמיד.

אני מודה לכולן, באמת. סליחה שהארכתי בזמן. תודה לרשות האוכלוסין, למשרדים, למשרד החינוך, לשותפות שלנו במשרד המשפטים ובמשרד הבריאות, לחברות ולאיילת, תודה למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל, תודה לטל, תודה ללשכה שלי, תודה לדוברות, תודה לכנסת, תודה לכל מי שהגיע, הישיבה הסתיימה, שיהיה לנו יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.