פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
22/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"ט באדר ב' התשפ"ב (22 במרץ 2022), שעה 10:30

דיווח על יישום התכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה - סיכום 2021, תוכנית ומימון 2022

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

דנה בן צבי - ראש חו' אלמ"ב מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל

יפעת חסון - רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה, משטרת ישראל

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה באג"ת, משרד האוצר

איריס פלורנטין - סמנכ"לית בכירה ראשת מינהל לשירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אליעזר רוזנבאום - המשנה למנכ"ל המשרד לבטחון פנים

אושרה פרידמן - סגנית מנהלת, הרשות לקידום מעמד האישה

הדסה לאה ברוך - ארגון נבחרות

יערה שילה - ארגון נבחרות

נעמה זרביב - שוברות שיוויון

נוי טוביה - תחקירנית "המוניטור", המרכז להעצמת האזרח

ניר לוי - מנהל תכנית חקר ומדיניות, המרכז להעצמת האזרח

יעל לוין - עו"ס מרכז נעמ"ת לאישה

בת-שבע שני כץ - עוזרת מנכל ורכזת קשרי חוץ וממשל, אל הלב

דניס ענתבי - צוות משפטי, הלובי למלחמה באלימות מינית

ארן רונדל - מנכ"ל, אסל"י - ארגון סרט לבן ישראלי

אפרת רותם - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

נעמי שניידרמן - מנכ"לית, אישה לאישה ירושלים

רחל בורובסקי - תחום הסברה עמותת לצדכם, לצדכם

ענת מימון

דלית אזולאי

מעין מכלוף, חבר תרגומים

דיווח על יישום התכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה - סיכום 2021, תוכנית ומימון 2022

בוקר טוב לכולן ולכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אני חייבת להגיד שלמרות הפגרה, החלטנו לקיים את הישיבה הזו, כי ראיתי לנכון שנעמוד מקרוב על ההתפתחויות ביישום התכנית, ניצול התקציב, כי הפגרה מסתיימת בשבוע הראשון של מאי, ועד שנתכנס, אם היינו מחכות בעצם היינו מפספסות במעקב אחרי יישום התכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה. אנחנו רצינו מלכתחילה, התכנית הזו יש ליווי צמוד של הוועדה מאז שהתחילה את דרכה. גם כוועדת מנכ"לים, אשר הביאה המלצות, וליווינו את ההמלצות שהפכו לתכנית, והתכנית, עם כל הסיפור של התיקצוב, שלצערנו הרב מהשנה הראשונה הממשלה לא תיקצבה את התכנית, בצפי שהיה לתכנית הזו מלכתחילה.

עקבנו, היינו חלק מהמאבק שהוועדה אכן תתוקצב כדי שהתכנית תוכל להתבצע, לפחות בקווים הכלליים שהחליטו עליהם אז בוועדה הבין משרדית. אנחנו כבר כמה זמן, אפשר להגיד ועדת המנכ"לים הבין משרדית ב-2014, ועד שהפכו ההמלצות לתכניות, ואושרו בממשלה, זה היה ב-2019. ומאז אנחנו עוקבים אחרי התכנית.

באוגוסט שנה שעברה היה לנו דיון בוועדה פה, כאשר גברת איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה במשרד, וראשת מינהל לשירותים אישיים וחברתיים, ולענייננו האחראית בעצם על הצוות שמוביל את היישום, או המטה שמיישם את התכנית, סקרת את התכנית, ואת מה שמתוכנן ליישום ב-2021 וגם כן מר אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל במשרד הבט"פ, וגם כן לענייננו אחראי בתוך המשרד שלכם על הביצוע של החלק של המשרד בתכנית, סקרנו, והיו לנו הערות. אנחנו אז היה לכם עוד ארבעה חודשים להמשך היישום. נשמח היום גם לשמוע סיכום על העשרים ואחד, מה כן בוצע, ממה שעמד על הפרק, וסקירה למה הולך להיות ב-2022. וכמובן אנחנו קיבלנו את הניירות שלכם, כך שאפשר לעשות את זה בצורה הכי, בואו נגיד עניינית, כדי שנספיק לעבור על הכל.

נתחיל עם גב' איריס פלורנטין. בבקשה, גבירתי.

אני מברכת באמת את כל השותפים בתוך התהליך. אנחנו באמת מתקדמים. ו-2021 ו-2022 זה אותו דבר כרגע מבחינתי, כיוון שכבר קיבלנו אור ירוק להתחיל לעבוד כאילו זה 2022 מהאוצר. לכן אני אתן את הפעולות יחדיו. אני גם מברכת על העצירה אחת לחצי שנה, באמת להקשיב לתכנית. אני פחות מברכת על אי הבנות בהבנת הנכתב שלנו, ותגובות שאנחנו צריכים לתקן אותן. אבל אני אשמח שגופים ששואלים שאלות ישאלו ישירות, וניתן את התשובות, במקום שנעשה הלוך וחזור עם ניירות.

אני הייתי מעדיפה שאלא אם יש משהו באמצע שממש אי אפשר להבין אותו בלי שאלת הבהרה, אבל אני מעדיפה שאת תעשי את הסקירה ברצף.

אז אני ממש אתחיל לפי הטבלה, כי אני יודעת שיש לכם אותה. אני רוצה להתחיל ולומר שיש לנו כבר שני אנשים שעובדים בתוך המטה של התכנית הלאומית, שמובילה את כל התהליך. קיבלנו לאחרונה אישור מהאוצר על עוד שני תקנים שהיו חסרים, ואנחנו ממש עוד מעט ניכנס לקליטה שלהם.

אז יהיו ארבעה אנשים בתוך המטה,

כן. רפרנטים של שב"ס, שני רפרנטים של שב"ס יוצאים לדרך, יחד עם עשרה מיליון שקלים שיוצאים למשרד לבטחון פנים, ובעיקר למשטרה. כשמדובר על תהליך של להקים אחד עשר מחלקי משפחה, שאנחנו שותפים בתוכם, רגישי תרבות. בדיוק אמרתי ללייזר שנמצא לידי, הכסף עובר ויוצאים לדרך, וזה היה חלום שחלמנו עליו כבר בשלב הכתיבה.

מנגנון הפעלה במחוזות וברשויות, קיבלנו אישור להוציא שמונים ושישה תקנים שכבר יצאו לדרך. מדובר בעובדים סוציאליים קהילתיים שיתכללו את נושא העבודה הקהילתית ומניעה ברשויות המקומיות. התקנים כבר יצאו ובאיוש. בהחלט בשורה.

שמונים ושתיים אמרת, כי כתוב תשעים.

שמונים ושישה. הארבעה תקנים הנותרים זה תקנים מחוזיים, שאנחנו כרגע בתהליך בדיקה לגביהם. אנחנו ממשיכים לתקצב בתוך המוקד את העובדים סוציאליים ומוקדנים דוברי שפות, כדי שיהיה אפשר להמשיך לדבר בשפות שם.

כוננויות, נושא שאושר לאחרונה, הוצאנו את זה לרשויות המקומיות להקצאה. מדובר בעובדים סוציאליים ברשויות שצריכים לתת מענה בלילה. אז חילקנו את הכוננויות.

הכשרות, יש לנו מגוון רחב של הכשרות, גם לעובדים הסוציאליים שעושים את העבודה, גם לעובדי השב"ס, גם לבתי המשפט. יצאנו לאחרונה להכשרות גם לקאדים וגם לבתי הדין הרבניים, והיד עוד נטוייה. אנחנו רוצים להגיע גם לפרקליטויות, סניגוריה ציבורית, כל מי שיש לו איזו שהיא נגיעה בנושא אלימות במשפחה. זה קורסים אחרים, מותאמים, בעלי אורכים שונים. אנחנו באמת עם מגוון רחב מאוד, גם למשרד הבריאות ולמשרדים נוספים.

לגבי פיתוח כלים והטמעה, אנחנו מדברים על מודל לאיבחון מסוכנות, שכבר קיים, ממוחשב. הוא יהיה חלק מתיק לקוח, שאנחנו מוציאים לרשויות המקומית, שגם הוא יצא לשלב של פיילוט. מדובר על מודל עם שלושה חלקים, הוא נמצא בטבלה הזאת בשלושה מקומות. אחד זה מדידה, וכבר יצאנו למדידה עם הכלי הזה גם לגבי עו"סי משטרה וגם לגבי העו"סים ברשויות המקומיות. יש לנו כבר פיילוט ראשון, כבר בדקנו אותו ונצא להטמעה מלאה.

באותה מערכת ממוחשבת יש לנו גם את האיבחון מסוכנות, שייצא לכל הארץ, ונמצא בתהליכי הטמעה. אני אדייק יותר. כלי אחד יש בו שלושה חלקים: תיק לקוח, מדידה ואיבחון מסוכנות. כל הדבר הזה כבר ממוחשב וכבר עבר פיילוט מול קבוצה של עובדים, ומוכן ליציאה לדרך. לגבי המדידה כבר עשינו מדידה ראשונה, והיא תצא לדרך. לגבי כלי לאבחון מסוכנות, אנחנו כבר בהכשרות של העובדים. אנחנו רוצים ומעוניינים שהכלי האחיד הזה ייצא לכל מי שעוסק באלימות. עשינו פגישה עם לייזר, ועם אנשים נוספים. הם מוכנים להיכנס לתוך הכלי הזה. כבר ישבנו עם מערכות מידע אצלנו, כדי להכין פגישה עם המשרדים האחרים, לאפשר את היכולת לעבוד עם התיק ולשפוך את המידע למקום אחד. כך שאם יושב שוטר או יושב איש בשב"ס, ורוצה לבדוק האם הבנאדם הזה עבר בטיפול במקום אחר, יהיה אפשר להעביר את המידע בין כולנו. אנחנו בתהליך עם הדבר הזה.

בנוסף אנחנו בתהליך מאוד מתקדם,

זה כולל כלל המשרדים, או רק השב"ס?

זה כולל כלל המשרדים, אנחנו התחלנו את העבודה עם שב"ס ומשטרה, כי זה החוליה הכי מאסיבית מבחינת הממשקים. הממשקים האלה הם היום יום שלנו. גם המשרדים האחרים. אבל כיוון שמדובר על העברות מידע ועל ענן משותף וכו' שאנחנו בתוכו, ואני יודעת שיש מורכבויות למשטרה, אבל יש נכונות לעשות את זה, אנחנו מתקדמים בתהליך.

לצד זה אנחנו מתקדמים מאוד עם משרד בט"פ, עם כל הנושא של העברת מידע, לצרכי מחקר ולצרכים מנהליים. עד עכשיו דיברתי על צרכי טיפול, להעביר את המידע כדי שאוכל לעשות טיפול טוב יותר ולדעת איפה נפגע אלימות או נפגעת אלימות נמצאים בזמן נתון. אנחנו כרגע נמצאים בתהליך עם היחידה בבט"פ ובלמ"ס כדי לקחת את המידע שם, ולשים את המידע, לשאול שאלות מחקריות ולנתח את הנתונים טוב יותר. התחלנו את התהליך. במקביל לזה אנחנו גם עושים תהליך כזה עם סוג של אגם מידע בתוך משרד הבריאות, באיזה שהוא מחקר ספציפי, על העובדה שיש שם נתונים שמגיעים למיון, וכדי שנוכל לנתח אותם ולהבין שיש אלימות במשפחה. כך שאנחנו בתהליכים מתקדמים מאוד של העברות מידע, מה שלא היה בעבר, כדי שנוכל לקבל החלטות, גם ניהוליות וגם מקצועיות.

אם כבר מדברים על העברות מידע, והזכרת את משרד הבריאות, התהליך שקשור בשינוי חקיקה, בעניין ועדה החוקרת רצח נשים, היה דיון אצלנו, והיו אמורים להכין את הצעת החוק. חיקו לתשובות מהמשרדים, זרזנו את התהליך. איפה אתם עומדים היום?

כרגע זה נמצא במצב שאנחנו כבר הגבנו את התגובות שלנו לגבי החוק. זה כרגע חזר לזירה של משרד הבריאות, ויש תהליכים של הסכמה על נוסחים. אנחנו תלויים בחוק זכויות החולה.

אנחנו נפנה למשרד הבריאות ונשאל. זה היה אמור להתבצע לפני כמעט חודשיים.

קמפיינים, אנחנו באופן קבוע מוציאים קמפיינים למניעת אלימות. כולם מכירים את הקמפיין שהיה לנו עם הזוגות. אנחנו עשינו אותו פעם נוספת בשנה הנוכחית. בנוסף לזה הוצאנו קמפיינים גם לחברה הערבית וגם לחברה החרדית. מוכרחה לומר שיש קפיצה מאוד גדולה בפניות לקווים שלנו, בקווים אחרים, בזמן שאנחנו עושים את הקמפיין. אנחנו מקווים שנוכל להיערך להעלות קמפיין נוסף.

תכנית מניעה חברות וזוגיות, אנחנו כבר הגענו להסכמה עם משרד החינוך על מודל התכנית. אנחנו ישבנו ובנינו אותה מחדש, על אף שהתכנית עובדת בשטח. אנחנו מעבירים את התכנית להפעלה של משרד החינוך, יודעים את התקציב ואנחנו צריכים להעביר את הכסף למשרד החינוך ולהתקדם. זה ממש על השולחן.

מדובר על שבעה מיליון הפעם?

כן. מדובר על תכנית, מעבר למאה עשרים קבוצות שהיו, לפרוש את זה בכל בתי הספר בכל רחבי הארץ.

אז זו תוספת של שישה מיליון משנה שעברה.

נכון. הרחבת מרכזים לאלימות, אנחנו בעצם אחד הדברים המאסיביים שעשינו בתכנית בשנים האחרונות זה להבין שאנחנו רוצים לקצר את רשימות ההמתנה ברשויות המקומיות. ולכן הוספנו הרבה מאוד תקני כוח אדם, כי שם בעצם נעשית עיקר העבודה. זה התחיל מעובדים סוציאליים לטיפול בגברים, לטיפול בילדים ולטיפול באזרחים ותיקים. הרחבנו וחילקנו, עד התקופה האחרונה לפני שבועיים היתה ההקצאה האחרונה שהוצאנו.

ואני רוצה לומר, כשאני מדברת על קיצור המתנות, יש לנו בעצם שני תהליכים של איך אנחנו מעבירים את הכוח אדם, העברנו כוח אדם לעבות. אם לפני כשנה הוספנו עוד חמישים ותשע יחידות, כדי שנהיה בפריסה הרבה יותר גדולה ברחבי הארץ, מה שעשינו עכשיו זה לעבות בכל היחידות, הוספנו כוח אדם, זה בתעריפים, אבל זה לא משנה, זה כוח אדם ליחידות כדי להרחיב ולקצר את ההמתנות. את הסכום האחרון ממש העברנו לפני כשבועיים.

כל המקומות שכתוב תוספת פעולות ליחידות זה בעצם הרחבה של פעולות של הדרכה ופעולות נוספות שצריך לעבות ביחידות. אנחנו כרגע משנים את התמהיל של התעריף שם, ומחלקים את הכסף בנוסף.

עו"סי משטרה, יש לנו בשטח לא מעט עו"סי משטרה, גם אצלנו וגם במשרד לבטחון פנים. אנחנו עכשיו עושים הקצאה של ארבעים וארבעה תקנים של עו"סי משטרה לרשויות המקומיות. הם כרגע בהקצאה, לפי דעתי בשבוע הקרוב זה ייצא.

כמה עו"סי משטרה, ארבעים וארבעה בנוסף למה שקיים?

הסך הכל הוא חמישים וארבעה, במסגרת החלטת הממשלה, יש נוספים במשרד לבטחון פנים, ועכשיו אנחנו מחלקים כמות מאוד גדולה לרשויות המקומיות.

אתם מצליחים לאייש? לא רק במשטרה, באופן כללי,

כל התקנים שאיישנו לפני שנה ושנה וחצי, מאויישים. עכשיו הוצאנו הקצאה ענקית לאחרונה. אבל זה מאוייש, לגמרי.

סקר לאומי, אנחנו בתוך תהליך מאוד גדול, יחד עם שיתופים, משרדי ממשלה נוספים, חברה אזרחית. כשאנחנו בעצם בונים מדד לאומי לנושא אלימות במשפחה, ולאחר מכן נצא עם סקר לאומי לאלימות במשפחה. השלב הראשון נעשה אחרי בניית המדד, ועל ידי חברה שעושה לנו את התשתית, ואוספת לנו סקרים מהעולם, בשיתוף עם הלמ"ס, וכהכנה ליישום של אמנת איסטמבול.

מרכז חירום והגנה ראשון נמצא בעכו. אני מקווה שהשני ייפתח בראשון ממש בחודש הקרוב. השלישי בבית שמש. אני מאמינה שבחודשים הקרובים אנחנו עם שלושה נהיה פתוחים. אני מודה, זה לוקח לנו לא מעט זמן. תהליכי העבודה וההקמה ברשויות המקומיות הם יותר איטיים ממה שחשבנו. אני מאמינה שבשנה הזאת כולם ייפתחו. אני רוצה לומר שהמרכז בעכו הוא הצלחה גדולה, ויש באמת הרבה מאוד פניות.

הוסטל שיקום האסיר, נפתח הוסטל, יש שניים, הוסטל מפתחות אחד נפתח באמצעות החלטת הממשלה, הוא כבר פתוח, הוא נמצא בכרמיאל.

כמה אנשים הוא יכול, כמה אסירים משוחררים הוא יכול לקבל?

הוא יכול להכניס לתוכו בין שנים עשר לחמישה עשר בתוך ההוסטל, אבל לצידו יש גם מרכז יום, כך שאנשים גם מגיעים והכמות יכולה להגיע להרבה יותר.

סל נלווה לגברים מצטרף לסל נלווה לנשים. יש לנו חמישה מיליון שקלים סל נלווה לנשים יוצאות מקלט ונמצאות בקהילה. אנחנו מוסיפים עכשיו את השניים וחצי מיליון כדי לעודד גברים להיכנס לתוך טיפול, ואני תיכף אסביר את זה בהמשך, כי יש לנו כמה תהליכים שאנחנו בתוכם, כדי להגיע לגברים ולהביא אותם לטיפול.

אני יכולה להתחיל, עאידה, עם היוזמה שלך של החוק. אנחנו נמצאים בתוך התהליך הזה. כרגע הוא בתוך תהליך של שישה מיליון .בדיוק אתמול היתה לי הסכמה עם השלטון המקומי, אנחנו כבר בתהליך של עבודה עם השלטון המקומי, והסכמנו שאנחנו נחלק את התקנים במרכזים האיזוריים בתוך השלטון המקומי, כיוון שהתהליך שקיבלנו, מבתי המשפט קיבלנו את רשימת צווי ההגנה בתוך בתי המשפט, הם לא ידעו לחלק לנו את זה לרשויות מקומיות. אז אנחנו נצא לדרך עם כעשרה מרכזים ברשויות מקומיות, איזוריים, כמות של עובדים סוציאליים מאבחנים, ונצא לדרך ונעשה את העבודה, ונראה איך זה יתקיים. אם נצטרך לתקן את זה, נעשה את זה אחרת. אבל יש כבר הסכמה לצאת לדרך.

אני מחייכת כי תכננתי באיזה שהוא שלב להעלות את הנושא ולשאול איך ההכנות, כי אנחנו בדצמבר אמורים, החוק נכנס לתוקף. אני פחדתי שתגיעו ותבקשו דחייה. אני שמחה שאתם לא תבקשו דחייה, אני מבינה.

אנחנו עובדים על זה מאוד אינטנסיבי, יש הסכמה על מודל, לא מובן מאליו, אבל אנחנו שם.

דירות למורחקים, יש לנו כבר שלוש דירות לגברים מורחקים, הן מתחילות להיות מאוכלסות. לא קל לנו לאכלס אותן, לא כל כך אוהבים לצאת מהבית. לכן אנחנו הוספנו עכשיו את הסל מענים גמיש. פועל כרגע בבאר שבע, ברמת גן, וממש בימים אלו הולך להיפתח בירושלים. ואני מקווה שנצליח לאכלס ויבואו לטיפול. אני כאן אומרת לכולם, צריך לדעת שיש מרכזים כאלה, ובאמת להפנות.

מענה לנשים בסיכון גבוה, יש כאן שמי מענים בתוך השורה הזאת. מענה אחד הוא מענה שאנחנו מחזיקים אותו כבר כמה שנים. אנחנו כל שנה שולחים אישה או שתיים, או אישה נמצאת שם, שבורחת מהארץ ומסתתרת בחו"ל. לא פשוט, אנחנו מממנים את זה. התווסף השנה דבר נוסף, שיתוף פעולה עם המשרד לבטחון פנים והרשות להגנת עדים, לקחת אישה או שתיים ולסייע לה או בארץ או בחו"ל. זה באמת הנשים שהן בסכנה, אנחנו בבנייה מאוד אינטנסיבית של המודל הזה, כדי שנוכל לצאת איתו לדרך.

מה ההבדל?

זה מודל עבודה אחר. יכול להיות שזה נשים אחרות. זו עטיפה אחרת.

קודם כל זה פיילוט שאנחנו עושים במשותף, זו הגנה על נשים שהן ברמת הסיכון הגבוה ביותר. עם רמת בטחון ואבטחה מהגבוהה ביותר. כולל קיום שגרת חיים, וכל מה שהיא צריכה. אני חושב שאחרי שנסיים את הפיילוט ונראה אם כמובן הצלחנו, אז להרחיב את הדבר הזה.

זה כאילו התנאים שבדרך כלל נותנים לעדים,

עם ההתאמות הנדרשות, שצריך לתת לה ולילדיה. עם כל הדברים שאנחנו יודעים לעשות אותם. העלות השנתית זה שני מיליון שקלים. אנחנו נעשה את הפיילוט, ואם נצליח פה כמובן שנהיה מוכנים להרחיב את זה, בצורה משמעותית.

שני מודלים שאנחנו עכשיו בעיצומה של הבנייה שלהם זה שני מודלים חדשים, הוצאה חוץ ביתית לנשים באלימות. אחד זה מודל שהוא ארוך יותר, לעשות מודל שיקומי, עם אפשרות לצאת לתעסוקה. אנחנו כרגע בונים משהו ארוך יותר, שיאפשר שיקום ולא רק מקלט, אלא מודל אחר לגמרי.
והמודל השני, שאנחנו רואים שצריך אותו הוא מודל של להגיע מהתחלה, אנחנו הרבה מאוד פוגשים שנשים מגיעות, ואחרי יום או כמה שעות פשוט עוזבות, כי הן לא מתאימות. אז אנחנו רוצים לעשות משהו אחר, שיאפשר את הקליטה ואת ההשתלבות. אנחנו ממש בשלבים אחרונים של הבנייה, ונצא למכרז עם זה.

זה אומר שאתם מקימים שני מקלטים, או שהמודל שאתם בונים יתבצע בתוך המקלטים, לפחות בעניין תעסוקה?

שני המודלים האלה לא יתקיימו במקלטים. זה מודל חדש. אנחנו הקמנו שני מקלטים, והם עובדים. אנחנו היום עם שישה עשר מקלטים. אנחנו הולכים להקים שני מודלים חדשים, שהם לא מקלט. הם מודל שיקומי טיפולי אחר, הוא בבנייה, כבר דיברנו עליו בהרבה מאוד סשנים ציבוריים, וזה עלה גם מאוד חזק מהארגונים. אנחנו כרגע רוצים להוציא מודלים אחרים, שלא יפעלו בתוך המקלטים. זה יהיה לצד המקלטים.

יכול להיות שהמקלטים יפעילו את זה. אני לא יודעת מי יפעיל את זה. אבל זה מודלים אחרים. אני אסביר.

אני מבינה מה הרעיון. אני לא מבינה למה צריך למיין, מי ישתמש בזה? המקלטים ישתמשו במודל הזה?

כולם. אני רוצה להגיד, המקלטים לא משתמשים. מי שמשתמש זה הרשויות המקומיות. האנשים מגיעים לרשויות המקומיות, ומשם הם מופנים לכל המקומות. בין המקומות שהם מופנים הם מופנים למקלטים. או לאלומה, או לכל מקום אחר, או לקבוצת תעסוקה.

אנחנו טוענים שהרבה מאוד נשים יוצאות מהמקלט ולא מצליחות לעמוד על הרגליים. אנחנו רוצים בדיוק לגעת בחלק הזה שהן לא מצליחות לעמוד על הרגליים כשהן יוצאות, ולהאריך להן את תקופת השהייה בעוד זמן. לתת להן מיומנויות חיים הרבה יותר רחבות, כדי שיוכלו לצאת לעולם עומדות על הרגליים יותר טוב. זו התפיסה.

את מאריכה את השהות שלהן במקלט, איפה שהיו, או שאחרי שיוצאות מהמקלט נכנסות לשלב ב'?

אני חושבת שהן בתחילת התהליך ילכו למקום אחר. אבל בואו נראה איך זה יעבוד. זה יכול להיות גם וגם. אני חושבת שיש נשים שמוכנות ללכת לתהליך ארוך יותר, של שינוי. של שינוי ושיקום. והן ייכנסו מהיום הראשון לתוך התהליך. יחד עם זה יהיו נשים שנקלטו למקלט, כי זה היה מצב חירום והן נקלטו, ובתוך התהליך ברור שהן לא סיימו את התהליך, והן גם יבואו.

אני לא במקרה שואלת ומתעקשת לשאול. אני רוצה להבין, אלה נשים שלא ימשיכו לשהות, גם במסגרת החדשה הזו, היא לא תהיה מסגרת של שהייה.

היא תהיה מסגרת של שהייה.

אז אחרי שהיא משתחררת מהמקלט היא עוברת לעוד מקלט, עם הבדל אחד, שהוא יכול לתת לה את העניין של התעסוקה? אז למה לא מטמיעים את זה במקלטים?

עאידה את קופצת קדימה. אני אומרת שגם וגם, ובעיקר לא. אני אומרת, כיוון שאנחנו לא מספיקים בתקופה הקצרה במקלט, ועם המשבר שהנשים נמצאות, להעניק את מיומנויות החיים המקסימליות שצריך, לראייה הרבה מאוד נשים מתקשות אחר כך ביציאה החוצה, ואנחנו רוצים בדיוק לגעת במקום שהן לא מצליחות. ולכן, אני בעיקר רואה נשים שיגיעו מהיום הראשון לשם, ויקבלו החלטה עם עצמן. זאת לא החלטה כל כך פשוטה. לצאת מהבית כחצי שנה, ולעבור תהליך של שיקום. אני מכירה את זה מעולמות טיפוליים אחרים, זה עובד היטב.

לצד זה אני לא רוצה לסגור את הדלת לנשים שנכנסו למקלט, ועשו תהליך חלקי, והן צריכות חיזוק של מיומנויות חיים. אני אקבל אותן לשם גם. אני לא רוצה להגביל את עצמי כרגע. ואם משהו אני לא ברורה, אני אשמח להרחיב.

אני ההרגשה שלי שהמודל עוד לא בנוי, ואני הייתי שמחה לשתף, אני לא יודעת אם אתם משתפים את כלל מנהלות המקלטים בתהליך הזה. כי אני יודעת שאצלם נצבר ידע וניסיון עצום בעניין הזה. אני יודעת מהעבודה הקודמת שלי, כפי שאת מכירה, שאנחנו כל הזמן חיפשנו איך לעזור לנשים, בשיקום, בתעסוקה, במיומנויות של חיים. חלק מהמקלטים עושים את זה. דירות המעבר אמורות לעשות את זה. אני לא יודעת איפה נופל הפרוייקט הזה, גם מבחינה טיפולית. איך ההמשכיות.

אני אוסיף עוד כמה משפטים. קודם כל הוא באמצע תהליך הבנייה שלו. הוא מבוסס תהליך מאוד ארוך, של שנה, שהיחידה החוץ ביתית אצלי במשרד יושבת עם מנהלות המקלטים, עם המנכ"ליות ועם עובדים במקלטים, בפגישות קבועות. והנושא הזה עלה משם, כמו שהוא גם עלה במקומות אחרים. והם יושבים ועושים רפורמה בכל תהליך העבודה בתוך המקלטים. זה תהליך שנעשה בשיתוף עם הרבה מאוד אנשים, והמודלים האלה יצאו משם. ב

נוסף לזה, יש לא מעט גורמים שעובדים היום, שנתנו לנו את הצעות שלהם למודל הזה, וגם את התוכן. זה גם עלה בהחלטת ממשלה נוספת שכתבנו, 513, שזה משהו שהוא בתוך תהליך, ומבוסס הרבה מאוד על כתיבה שכבר קיימת. אנחנו עובדים עם הרבה אנשים על זה. ברגע שזה יהיה מוכן למכרז, אני אראה לך את זה.

פיילוט עם חברה אזרחית, אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של תמיכות מול משרד המשפטים, עם שני מיליון שקלים.

אחרי הקמת מקלט ארוך טווח יש את הקמת שני מקלטים,

אלה המקלטים הקיימים. אני משלמת עליהם כל שנה, זה עובד.

מקלטים משלמים כל שנה ממילא. למה לא כותבים את כל השישה עשר כאן?

אני סופרת פה את כל הכסף של החלטת הממשלה. מרגע שאני שמה פעולה, זה ממשיך לרוץ, זה לא נגמר. זה חייב להיות פה.

זה אומר שהמאה חמישים וחמש הם לא תוספתיים. זה אומר שזה מכסה,

לא, כי ההחלה על הקמת שני המקלטים באה כתוצאה מהחלטת הממשלה, לחלוטין תוספתי. כל מה שפה זה תוספתי. אין פה משהו שהוא לא תוספתי. אין ברשימה הזאת משהו שבא ממקום אחר.

ברגע שהמקלט מוקם, ומושקעת בו ההשקעה הראשונה, הוא לא אמור לעבור לגוף התקציב של המשרד שנה אחרי?

לא, אין דבר כזה. כל פעולה שאני עושה במשרד אני צריכה תקציב עבורה. אם התקציב שקיבלתי הוא מהחלטת ממשלה,

ברור לי, אני יודעת שכל פעולה שאת עושה את צריכה לה תקציב. אני מדברת על תקציב תוספתי ואני מדברת על תקציב שנכנס לגוף התקציב של המשרד. אני מבינה, אם מקימים פרוייקט שהוא רב-שנתי, שהוא ימשיך לפעול, אז יש את הכסף התוספתי הראשון שמשקיעים בו, ואז כשמחשבים את התקציב של השנה הבאה, מכניסים אותו לתקציב של המשרד. אחרת, כל פרוייקט עלול להיסגר בשנה שאחריה אם לא מקבלים את התקציב.

הוא לא נסגר, מכיוון שכשפרוייקט מסכימים עליו, ותקצבנו אותו, הכסף הזה נשאר לי בבסיס. לכן הוא נשאר. כסף נספר לי פעם אחת.

הוא נשאר בבסיס התוספתי, לא בבסיס של המשרד.

לא, כי זה לא תוספת. זה בבסיס. הכסף שאני מסתכלת פה, הוא כסף של המשרד כבר.

יש להפריד בין המקלטים הקיימים לפני התכנית, לבין תוספת המקלטים של התכנית.

אני הבנתי את זה. אני רוצה להבין, סך הכל כל התקציבים שבשני הדפים האלה, כמה הם?

מאה חמישים וחמישה מיליון שקלים.

למה מאה חמישים וחמישה, אתם קיבלתם תקציבים לפני, ב-2019, ב-2020. למה לא הוספתם אותם? כל פרוייקט שאתם מתחילים אותו בתכנית נשאר פה על הנייר, אז היה צריך להוסיף את זה, הכל. אני הולכת לפי ההיגיון שאת הסברת לי.

תראי, קודם כל אני סופרת כל שנה מחדש. את בעצם אומרת לי למה לא לקחת כל ספירה של כל שנה ואספת את הכסף של אותה שנה ועשית מצטבר. זה מה שאת אומרת?

לא, אני לא ביקשתי שתעשו את זה. אבל אם את אומרת לי שהכנסת פה משהו שהיה בשנה שעברה, כי ההיגיון אומר שמה שאת פותחת נכנס לבסיס של התקציב, אז כל מה שנעשה לפני, אמור להיכנס לבסיס של התקציב. המאה חמישים וחמש הם תקציב של 2021 ו-2022?

של 2022.

אז למה הכנסנו פה משהו שהוקם ב-2021?

זה מתמשך, אני מחזיקה את זה עכשיו. כי שהתחילה 2022 אני צריכה לשלם למקלטים.

בשבילי מה שהוקם הוקם, ובשנה שאחרי אם הוא פרוייקט מתמשך היה אמור להיכנס לגוף התקציב של המשרד. לא לקחת מהכסף הנוסף שניתן לתכנית. זה מה שאני מבינה. עכשיו התקנים, כל הזמן, ואחרי שייגמרו המאה חמישים וחמש, בשנה הבאה, מה תעשו? איך ישלמו?

ניקח עוד פעם את המאה חמישים וחמש, ואם יהיה עוד כסף עוד, והוא מושקע בפעולות הקיימות.

אז זה ייכנס לגוף התקציב, המאה חמישים וחמש. ותבקשו תוספתי.

נכון. בעצם יש המון פיילוטים בחוץ, אנחנו רוצים, כדי לגוון ולחדש, לקבל הצעות של פיילוטים מבחוץ, ולממן אותם בהתחלה. אנחנו יצאנו למבחן תמיכות שהוא מאוד מתקדם, הוא ייצא בחודשים הקרובים. עם אפשרות להציע כעשרה פיילוטים לחברה האזרחית. ואם הפיילוטים יהיו מוצלחים אנחנו נוכל אחר כך לאמץ אותם לתוך העבודה הקבועה.

גיוס גברים לטיפול, זה החוק שלך עאידה, כבר דיברנו על זה. תכנית לגברים, זו תכנית בשלבים מאוד מתקדמים. אני מאמינה שהיא תהיה הפלטפורמה לתת מענה רחב יותר לגברים, מכיוון שהחוק מזמין, או קובע שגברים יגיעו לאיבחון, אנחנו בונים מודל עבודה כרגע שיישב ברשויות המקומיות, אנחנו בשלב מאוד מתקדם של פיילוט, להביא את הגברים לטיפול, לגייס אותם כבר בשלבים מוקדמים יותר, ולעשות את העבודה עם קאדר הרבה יותר רחב של אנשי מקצוע, ומערכת שמודדת ואוספת ומכשירה את האנשים. אנחנו עושים את זה בשותפות עם אשלים.

שלושת הסעיפים הבאים, אנחנו תיגברנו ומתגברים את כל הנושא של פגיעות מיניות במשפחה.

למה כתוב ממתין לפטור מהאוצר, התכניות מהגברים?

כי זה הסטטוס. אנחנו הגשנו את זה לאוצר, כדי שאני אוכל לתת פעולה לגוף אחר בחוץ אני עוברת ועדת מכרזים. זה עבר ועדת מכרזים במשרד, וכרגע בחשב הכללי הם רוצים שנדייק להם שם משהו בכתיבה, כדי שיאשרו את זה, כדי שנוכל לאשר אישור פורמלי לצאת לדרך.

כלומר התכניות האלה לא יבוצעו בתוך הלשכות? לא הלשכות יעשו אותן?

הלשכות יעשו אותן. את המודל שאנחנו כבר חצי שנה בונים יחד עם אשלים, ועם אנשים בלשכות, הם יפעלו בתוך הלשכות. מכיוון שאת הכוח אדם אני אקצה ללשכות. אבל את מודל העבודה, את המערכת ממוחשבת, וצורת העבודה ותפיסת העולם אנחנו כבר בונים חצי שנה עם אשלים. אנחנו כבר עושים את זה. המודל יפעל בלשכות.

אז בעצם הפטור הוא בעניין העבודה עם אשלים?

כן.

אבל זה לא העשרים מיליון.

זה העשרים מיליון.

אז זה לא על הביצוע, זה רק על התכנון, וההקמה.

זה הביצוע. הביצוע וההקמה זה מעט מאוד כסף. זה ארבעה מיליון. כל התכנון הוא ארבעה מיליון, כולל מערכת ממוחשבת והכשרות והכל. רוב הכסף הוא לעובדים.

שלושת הסעיפים הבאים הם פעולות נוספות שנעשות במשרד. אחד בנושא תקיפה מינית במשפחה, שתיים בנושא אובדן ושכול. ביקשו מאתנו, הגיעו משפחות שהיה להן רצח בתוך המשפחה, נרצחו נשים, וביקשו שאנחנו נתגבר את הנושא הזה וניתן טיפול הרבה יותר ארוך. הוספנו כסף כדי לעשות את הפעולה הזאת.

כאן יש לנו בתוך תהליך, מיזם חדש בנושא טיפול בילדים עדים לאלימות. להכניס צורת עבודה חדשה לתוך המרכזים הקיימים, כדי שכל מרכז שמטפל בילדים ---

מה זה הנהלת בתי המשפט?

אנחנו העברנו תקציב להנהלת בתי המשפט כדי לעשות תוכנה שמחברת ומאפשרת מידע בין המשטרה, בתי המשפט, הצבא ומשרד הפנים ובהמשך איתנו. יש פעולה שכבר מתמשכת ותאפשר ממשקים בנושא צווי הגנה. יש צוות בראשותו של משרד המשפטים, שעושה את הפעולה, ואנחנו בתוך זה.

אז סוף סוף אולי נתחיל לקבל דיווח על צווי ההגנה ופילוח וכו', לא יגידו לי אי אפשר לספור בעיה. יופי.

מיזם לטיפול בילדים, אנחנו רוצים ללמד את כל אנשי המקצוע, בכל היחידות שמטפלות בילדים גם לטפל באלימות. זה מיזם שאנחנו עושים עם שתי קרנות. המיזם כתוב, אנחנו בתהליך של הסדרה שלו מכרזית.

תעסוקת נשים במעגל ההיי-טק, מיזם משותף עם גוגל, קרן רש"י ושלנו. זה הסכום רק שלנו, זה מיזם שהוא כמעט שני מיליון שקלים, שלושה שותפים, עשרים וחמש נשים כבר בתוך התהליך, יהיו שבעים וחמש נשים.

איך מגיעות הנשים לתהליך?

דרך היחידות שלנו ברשויות המקומיות, זו חבורה מדהימה של נשים. הן באמצע הקורס כבר. הן עושות את הקורס בגוגל, אם את רוצה אני אשמח לקחת אותך לראות אותן. הן נשים באלימות, והן לומדות מדעי המחשב כרגע. זה פשוט מיזם מקסים, עם גוגל וקרן רש"י.

טיפול בנשים עם אלימות בקהילה, אנחנו עשינו מיזם עם קרן, כמו מיזם שנעשה באמצעות חוק לסיוע לנשים יוצאות מקלט, עשרת אלפים שקל לכל אישה וטיפול. אנחנו עשינו מיזם כזה לנשים שהן לא יוצאות מקלט, ועכשיו אנחנו מכניסים את זה וממשיכים אותו לחמישים נשים נוספות.

יש לנו מיזם שהוא, אני מקווה שייצא לדרך בתקופה הקרובה, לתת את הנושא של הסברה ומניעה ליועצות מעמד האישה. כרגע בתהליך מאוד מתקדם עם זה, מקווה שזה ייצא לדרך בתקופה הקרובה.

מערכת מדידה, כפי שאמרתי קודם לכן, כבר אמרתי, ועוד מיזם נוסף שאנחנו בתוכו מאוד עמוק, היא מערכת של פיתוח כלים דיגיטליים. יש לנו מכרז שכבר עבר, יש לנו מספר ספקים, אנחנו רוצים לסגור איתם בעצם לאיתור נשים בשלבים שונים של מסוכנות. אתם מכירים את זה מתוך הפרסומים של פורום מיכל סלה. אנחנו כבר בתהליך מאוד מתקדם לסגור עם כמה ספקים, בשבוע שעבר היתה לנו ישיבה עם המשטרה, כמעט בכל הפטנטים האלה צריך שהמשטרה, חשבנו לפחות שצריך שהמשטרה תענה במוקד שלה, ומתברר שאפשר לחבר את זה למוקדים אזרחיים, אז אנחנו הולכים עם המשטרה להכיר את המוקדים האזרחיים, ולצאת לדרך עם המיזמים האלה.

איזה מוקדים אזרחיים?

אם יש סיכה שהאישה שמה עליה, וכשיש אלימות הוא מתחיל לרטוט, ואנחנו צריכים שדר למישהו שיבוא להציל אותה, חשבנו שזה המשטרה, אבל מתברר שכנראה לא, מחברים אותנו כרגע לגופים אזרחיים, שידעו לבוא, ולבוא בזמן אמת.

השאלה שלי היתה איזה גופים אזרחיים?

יש לי סיור אצלם בתקופה הקרובה, אני לא יודעת להגיד לך את השמות שלהם.

למשל פורום מיכל סלה יש להם שני פרוייקטים, אחד של הכלבים ואחד של המאבטחים. מאבטחים יש מוקד,

אז כלומר זה מאבטחים שעובדים בחברות אבטחה?

יש להם מוקד שיודע להעביר להם הודעות, ולנייד אותם לאירועים.

להגיד לכם את האמת, אני לא יודעת. המאבטחים האלה, שהעבודה שלהם אבטחה, אמורים עכשיו להגיב למצבים שבהם אישה נמצאת בסיכון?

לא, זה מאבטחים שמיועדים להגן על אנשים. זה לא סתם מאבטחים ששומרים בבית ספר, או מתקן, שהוא עכשיו עוזב ורץ לשם. זה לא זה. זה מאבטחים שיהיו מיועדים. זה פיילוט.

כלומר אתם תכשירו אותם? מישהו יכשיר אותם לזה?

כן, למשל פורום מיכל סלה הם התחילו בפיילוט, ביוזמה שלהם, אנחנו כרגע בתהליך.

בכמה מקומות הם יהיו?

אנחנו ממש בהתחלה.

אנחנו בראשיתו של תהליך. גם בנושא הכלבים וגם בנושא המאבטחים.

יש לי הרבה שאלות שהן יותר מקצועיות מאשר בענייני תקציב במקרים כאלה. במקרים כאלה מאבטחים שאין להם שום סמכות של אכיפה משפטית על אדם שמשתמש באלימות, איך בדיוק זה ילך? איך אתם מתכננים את זה? למה מוציאים את העניין של הגנה על האזרחיות לידיים אזרחיות, במקום לידיים של המשטרה, במקום לחזק? יש לי המון המון שאלות, שהן שאלות עקרוניות, מקצועיות. יותר מאשר עניין של תקציב. עם כל הכבוד לכל פיילוט שחברה אזרחית רוצה להשתמש בו. למה זה צריך להיות על חשבון דברים שהם בחוק, באחריות, ובסמכות המדינה, בהגנה על האזרחים? למה קבלני משנה גם עכשיו בבטחון נשים? יש לי בעיה עם זה.

אני גם רוצה להגיד עוד מילה, קודם כל התחלנו תהליך עבודה. אנחנו רוצים לאפשר כלים שמאותתים על סכנה. כלים שמאותתים על סכנה, על אף שכבר יש לנו הצעות, אין להן תוקף בלי שיש למי לפנות. אנחנו ממש בהתחלה. יש לנו פגישה עם מי שאחראי במשטרה, ואנחנו יוצאים איתו לסיור להכיר את המענים שיש. אחרת לא יהיה תוקף לכלים הדיגיטליים האלה. אז זה ממש בהתחלה. ואני אשמח לעדכן.

כן, אבל זו תכנית שהמדינה תממן שהיא בעקרון אי-שיוויונית. למה, כי יש הרבה רשויות שאין להן שום מערך אזרחי כזה, יש הרבה ערים, ובמיוחד ערים ערביות, שאין מערך כזה. ואתם לא תלכו ותבנו. אז השירות הזה יהיה מוקצה לאוכלוסייה מסויימת, שנמצאת במקום שיש בו את התשתית הזו, שאפשר להשתמש בה, בנוסף לשאלות שהעליתי בעניינים המהותיים, החוקיים.

אני חושבת שדי כיסינו את הכל.

אני רוצה לשאול, בהחלטת הממשלה היה סעיף מאוד ברור על שליש מהתקציב שיוקדש לאוכלוסייה הערבית. אני גם ביקשתי באוגוסט שנה שעברה את הפילוח להבין כמה מהתקציב הזה מוקצה לאוכלוסייה הערבית, כולל תקנים. סעיפים, כולם. מה מתוך זה לאוכלוסייה הערבית. האם החלטת הממשלה בסעיף הזה שמדבר על שלושים אחוז מתבצעת.

זה מתבצע. התשובה היא כן. אני יכולה גם להקריא לך את הפילוחים מפה. בוודאי שכן. אנחנו ענינו לכנסת עכשיו, אבל אני יכולה גם להקריא לך קודם כל.

קודם כל יש חמישים ותשע, אם יש לנו מאה ששים ותשע יחידות ברשויות המקומיות, חמישים ותשע זה חברה ערבית. חוץ מזה יש לנו עוד שבע ערים מעורבות. יש לנו חמישה עשר עו"ס משטרה.

תמיד מביאים לי ברגע האחרון, לא אוכל לעבור על המסמך עכשיו ולשאול את השאלות. אני רוצה לעבור על זה ולבדוק אם אכן שלושים ושלושה אחוז מהתקציב כן מוקצה, לפי החלטת ממשלה. במיוחד כשהצרכים הם מאוד גדולים. אז אני אשמח לקבל העתק. תודה איריס.

אני יכול לתת כמה נתונים מרכזיים, אם זה מעניין כאן את הפורום. אם לא אז אני אפרט את הפעולות שאנחנו עושים. היקף הנשים המאויימות בחודש הוא כאלף ארבע מאות. נושא של מספר שפוטים במדינת ישראל בגין אלימות שהשתחררו בשנת 2021 עמד על אלף שבע מאות ושתיים.

כמה מתוכם שחרור מינהלי?

אין לי פה את הנתון, אבל אני יכול להשלים את זה.

אני בטוחה מעל אלף מאה. בשנה שעברה, בשבעה חודשים שוחררו שמונה מאות ומשהו. לפי אחת השאילתות שהגשתי. ולצערי הרב ההחרגה שנעשתה בחוק דחו אותה עד יוני. או עד אפריל, אם אני לא טועה.

שחרור מינהלי הוא חל על כולם, הוא לא חל על אוכלוסיה מסויימת.

לא, אנחנו ביקשנו, ונלחמנו, ונאבקנו, הוצאנו, בהתחלה החרגנו את אלה שיושבים על אלימות מינית, ועכשיו גם, לא החרגנו, לא החרגה טוטאלית אלא צריך לעבור ועדה. אבל מקודם שחררו ככה, על ימין ועל שמאל.

תחלופה גבוהה של אסירי אלמ"ב בבתי הסוהר, שישים ושישה אחוז מאסירי אלמ"ב ששוחררו ריצו מעשר של עד שנה, מתוך אלף שמונה מאות. בין השנים 2016-2021 נרצחו בישראל שבעים ושתיים נשים. לצערי שלושים ושישה אחוז, חמישים וחמש נשים נרצחו על ידי בן זוגן, ועשרים ושבעה אחוז על ידי קרוב משפחה. ב-2021 מספר צווי ההגנה שהוצאו עמד על ארבעת אלפים חמש מאות, מתוך עשרת אלפים בקשות. שמונה מאות חמישים ושלושה הפרו את הצו, כתשעה עשר אחוז. אחוז אסירי אלמ"פ שחוזרים למאסר נמוך מעט לעומת שאר האסירים הפליליים. לא בפער גדול, זה שלושים ושמונה נקודה אחד אחוז מול שלושים ותשע נקודה ארבע.

אז למה מציינים את זה אפילו. זה מטעה. אפשר לחשוב שבאמת הם לא חוזרים על זה. זה אחד אחוז, או חלקיות, מאית מהאחוז, אי אפשר להגיד שהם פחות. זה מטעה.

ב-2021 היתה ירידה של שישה אחוז במספר הפרות של צוי הרחקה לעומת 2020.

בעניין התכנית.

ראשית, אני אגע בדברים שהמרכזים שאנחנו עושים אותם.

בשנה שעברה אתם קיבלתם תיקצוב מהמטה שלושה מיליון, נכון?

אנחנו עומדים היום על אחד עשר, אחד עשר ומשהו מיליון שקל, מתוך המאה חמישים וחמישה מיליון. הובטח לנו שבשנה הבאה יגדל המספר. אני חושב שאנחנו צריכים להיות באחוזים גבוהים יותר מתוך המאה חמישים וחמישה מיליון. יש גם הבטחה של שר האוצר, לפחות בוועדת השרים לכלכלה, שב-2023 התכנית הלאומית תגדל בעוד חמישים מיליון. אני מזכיר לכולם, חמש שנתי, בסוף השנה החמישית.

כלומר הם יבצעו את ההחלטה שהיתה אמורה להתקיים מ-2019, כל שנה להקצות חמישים מיליון. כי בסופו של דבר המאה חמישים וחמש, איך שהבנתי, יתחזקו את מה שהקמתם, והחמישים הנוספים זה מה שהיה, אם יקרה, אז בשנה החמישית הממשלה תבצע את ההחלטה שלה.

ב-2024 נגיע לסיום של תכנית החומש. באיחור של כמה שנים. אבל אני חושב שבסך הכל, אם אנחנו רואים את ההיקפים, גם של התקציב, אבל בעיקר של הפעילות, אני חושב שיש בהחלט התקדמות משמעותית. בכל אופן מבחינת שירות בתי הסוהר אנחנו מקדמים פיתוח, מבצעים פיתוח והכשרות לשב"ס בנושא גברים אלימים, אין את המגבלה של ריצוי עונש לתקופה קצרה. עוד פעם, מי שעצור לשלושה חודשים לא, אבל כל מי שעצור מחצי שנה ומעלה נכנס לתכנית טיפולית, במסגרת שירות בתי הסוהר. וזה הכשרות והדרכות עבור צוותי טיפול במחלקות בהן אחוז המטופלים בחברה הערבית הוא משמעותי. משרד הרווחה במסגרת התקציב הקצה שני רפרנטים, שני עו"סים, על מנת לטפל באותם בתי סוהר שכמות הכלואים שם היא גדולה. זה הנושא של הכשרות לגורמי המקצוע בשב"ס שמטפלים באסירי אלמ"פ.

לגבי הנושא של שני מרכזי החירום וההגנה, הצבנו שם חוקרי אלמ"פ במרכזי ההגנה.

יש מרכז אחד בינתיים, ופגשתי את שני החוקים שלכם. חוקרת וחוקר.

אנחנו מתוכננים. אנחנו מתוקצבים, ככל שיפתחו את המרכזים הנוספים, אנחנו נציב שם את החוקרים. אני חושב שזה נכון, גם מבחינת הזמינות.

אני מקווה שבעוד שלושה חודשים, כמו שאמרה איריס.

לגבי הנושא של מחלקי המשפחה, מעבר לשישה עשר מחלקי משפחה שיתייחסו כאן יפעת ודנה, אני חושב שהמודל של מחלקי משפחה הוא מוכיח את עצמו, כשבמחלק הזה מרוכזים כל הגורמים שעוסקים בתא המשפחתי, והכוונה שלנו להקים עוד אחד עשר השנה, עוד אחד עשר מחלקי משפחה. כפי שאיריס אמרה אנחנו נחתום עוד השבוע, כשהכוונה היא להקים את זה בתחנות של חדרה, קרית מלאכי, קרית גת, לב הבירה, מודיעין עלית, שועפט, העיירות רהט, נצרת, עכו וכפר קאסם. להקים את המחלקים החדשים, תוך הקצאה של עשרים ושלושה חוקרים רגישי תרבות.

אני מבינה רגישי תרבות זאת אומרת שיהודים שיטפלו בערבים?

לא. ערבים שיטפלו בערבים.

חשבתי שערבים יטפלו ביהודים. אז למה רגישי תרבות? מה זה רגישי תרבות? הם באים מהתרבות. אז להגיד חוקרים ערבים. חוקרים וחוקרות ערביות. כדי שאני אבין. כי אני יודעת איך זה. בדרך כלל אומרים יש לנו דוברי שפה. אז עכשיו שינו את זה מדוברי שפה, כי כל הזמן ביקרנו את זה ואמרנו אנחנו לא צריכים מישהו שיודע להגיד כמה משפטים בערבית, אלא צריכים מישהו מתוך החברה. שינינו את זה לרגישי תרבות. ועכשיו אולי נקבל יהודים שעברו איזה קורס תרבות ערבית.

אבל זה לא רק ערבים, זה גם חרדים, זה גם יוצאי אתיופיה.

בסדר, אז גם חרדים.

הכוונה היא למחלקים שהם יהיו באיזורים עם דגש רגישי תרבות, כמו שאמר אליעזר. עיקר הדגש היה על אוכלוסיה באמת ערבית, אבל גם חרדית. שם יוקמו המחלקים הנוספים. זאת הכוונה.

אז אולי תתחילו להגיד חוקרים מאותה קהילה.

זו הכוונה. ככל שאנחנו מצליחים.

אני יודעת, כי השמות האלה שניתנים, אני יודעת איך מתחתם נכנסים כל מיני דברים. כמו למשל אני הולכת לקו 105, ואני לא מוצאת שם אף אחד או אחת ערבי. בקו. אין. אין ערבים, בכל הקו הארצי הזה. אבל יש כאלה, אחת שלמדה קורס ערבית. אז אני חושבת שכדאי מאוד להדגיש את זה. להגיד אנחנו רוצים חוקרים וחוקרות מאותה קהילה. לא רגישים.

ככל שזה מתאפשר. יש גם אולפן לערבית במשטרה, אולפן לכל דבר. עוד פעם, זה לא מישהו שנולד עם זה, אבל זה בהחלט האולפן אני חושב שהוא ברמה גבוהה. וככל שיש לנו פערים, אז אנחנו מגשרים באמצעות הכשרה. עדיף שיהיה מישהו שדובר את השפה והוכשר מאשר שלא יהיה כלום. אני מקווה שאת מסכימה אתנו בנושא הזה.

הפרוייקט עם הרשות להגנת עדים, אני מקווה שנצליח בו, והוא יהיה בשורה.

אתם בזמנו כבר ב-2017 התחלתם לדבר על זה. כמעט ארבע שנים זה עדיין פיילוט?

עניין של משאבים. לא התקדם בגלל תקציב. אנחנו מסוכמים עם משרד הרווחה, ככל שנצליח, לא נצטרך לחכות לתקופה. נראה חצי שנה, נגיע לסיכום, כדי להרחיב.

עוד לא הגעתם לסיכום? מ-2017 אני שומעת שיש פיילוט. עכשיו אני שומעת שלא היה תקציב. אני רוצה להיות בטוחה.

אנחנו רוצים להרחיב. ברגע שנרוץ עם התכנית מספר חודשים ונראה שאין לנו איזה שהם קשיים, כי בסוף צריך לראות שאותה אישה עם ילדיה משתפת פעולה. זה תהליך שאותה אישה, זה לא יהיה לה קל. מצד אחד אנחנו נגן, מצד שני רוצים לתת לה שגרת חיים טובה ואיכותית ככל שמתאפשר. מצד שני יש גם מגבלות. היא צריכה לשתף פעולה.

אני יודעת. היו לכם ארבע שנים לבדוק.

לגבי הנושא של הרשות לבטחון קהילתי, בסוף 2021 חזרה אלינו ממשרד הקודם. אז יש לנו חמישה עשר עובדים סוציאליים בחברה הערבית. חמישה נוספים שאנחנו מתכוונים, אנחנו נגייס באמצעות העיר טבריה, והיא תהיה אחראית על בוענה, מוג'ידת, על חמאם, על כפר קרע, מרר ועילבון. כפר קאסם, גלג'וליה וכפר ברע, מעלות תרשיחה עבור התחנות חורפיש, ינוח, ג'ת, קסרה, סמיע, מעיליה, פקיעין, נשר, דלית אל-כרמל ועוספיה, ג'סר-אל-זרקא, פרדיס וג'סר. אני חושב שזה בהחלט יקדם אותנו. והכוונה שלנו אמרתי, ב-2023 לגייס חמישה נוספים.

הם יעסקו רק בעניין של אלימות במשפחה, או באופן כללי? כי הרשות עוסקת באלימות ופשיעה באופן כללי.

לא, רק אלימות במשפחה הם יעסקו. דבר נוסף, קידום פיילוט לליווי נפגעות אלימות במשפחה בהגשת תלונה במודל הקהילתי. תכנית שירות אזרחי לבנות שירות מהחברה הערבית לצורך סיוע לחוקרי אלימות במשפחה, אנחנו רוצים לפתח את המקצוע הזה. וככל שנצליח.

לא הבנתי, במה יסייעו? יתרגמו בעצם.

יתרגמו, יקלטו את האישה.

היה לנו דיון קודם על כל הנושא של תרגום במקרים של אלימות, דיברנו על החשיבות בהכשרות מיוחדות לתרגום, שלא כל אדם שדובר את השפה יכול לתרגם במדוייק. וכאשר זה קשור בתהליכים משפטיים חשוב מאוד שיהיה דיוק ויהיה שיקוף אמיתי לדברים שאומרת או אומר המתלונן/מתלוננת.

לפי התכנית הן יעברו הכשרה, אותן בנות שירות. ויש לנו גם הרבה תפקידים אחרים שהן יכולות לבצע, במסגרת עזרה לחוקר. הרבה תפקידים נלווים שהן יכולות לבצע.

הפיקוח הטכנולוגי, שעודכן בישיבה האחרונה, ואנחנו ממשיכים להתקדם בשני הערוצים. גם תסקיר החוק וגם הנושא של המכרז. פורום מיכל סלה, שבו נאמר, ופה אני רוצה כן לומר, לחבר את מה ששאלת לגבי הנושא.

תראי, יש את נוהל הטיוב, שהמשטרה גיבשה את זה יחד עם משרד הרווחה. הוא מיושם בכל אחת מתחנות משטרת ישראל, על פי רמת מסוכנות. גם כשיהיה את הפיקוח הטכנולוגי עדיין יש אמצעים נוספים, אמצעי הגנה נוספים. אם זה סורג, ואם זו שרשרת, ואם זו עינית בדלת, מעבר לאפליקציה, שיש אפליקציית 100 של המשטרה, שאישה שהיא ברמת סיכון שמחייב היא מקבלת את האפליקציה הזאת.

הנושא הזה, שאיריס התייחסה, אני חושב שבסופו של דבר צריך לפרסם מכרז, מטעם המדינה, שיהיה גוף שיהיה מסוגל להשלים את המענה הנוסף, מעבר לצימוד האלקטרוני ולדברים האחרים.

הצימוד האלקטרוני, בסופו של דבר כאשר יש בעיה, כאשר האישה נמצאת בסכנה המשטרה זאת שעונה לה. אני רואה בעיה בלהפריט את ההגנה על נשים במענה המיידי, של להגיע למקום ולטפל בבעיה. על זה אני הגבתי. הם יכולים לנהל את המרכז בקרה. אני יודעת לשים את העינית בדלת, הם יכולים לספק את הסיכות. אבל המענה, ברגע האמת, של סכנה, אני רואה סכנה בלהפריט את זה לידיים של גופים חיצוניים. זו אחריות של המשטרה. מי שצריך להגיע באותו רגע זה המשטרה. לא מישהו אחר.

קודם כל בנוהל הטיוב הדברים ברורים, ויש את האפליקציה, ובהתרחש הפעלה של הכפתור הניידת סיור הקרובה ביותר יוצאת למאיים, לפוגע, כדי למנוע ממנו. גם כשהצגתי בפעם האחרונה את הפיקוח האלקטרוני, ציינתי שמבחינת תפיסת הפעלה אנחנו חושבים שצריכים להיות שני כוחות. כוח אחד, זה בתוך הפרוייקט, זה לא משהו שלא מחובר לפרוייקט. מחובר לפרוייקט מדינתי. שיהיה כוח או סיירת שירוצו, על מנת לוודא שהאישה נמצאת במקום, והניידת במקביל תרוץ מול המפוקח, כדי למנוע בעדו להתקרב ולהגיע לאישה. אבל אני אומר, הנושא הזה של דברים נוספים הוא בבחינה לגבי הנושא של אמצעים נוספים להגנה. ולכן פורום מיכל סלה הציע שני פרוייקטים.

כן, אבל אתם רצתם עם שני הפרוייקטים האלה, למרות שפעילות של חברה אזרחית אתם מחכים להוציא, כלומר משרד הרווחה, דיברת איריס על להוציא מכרז בעניין מודלים של חברה אזרחית. אבל שני המודלים האלה לקחתם ישר. והתחלתם לבצע.

זה שני תהליכים שונים. אני דיברתי על שני מיליון שקלים שאנחנו מוציאים במבחן תמיכות למודלים לחברה האזרחית שהם לא דיגיטליים. חוץ מזה יש לנו מיזם אחר, שאנחנו הוצאנו ל-RFI, לספקים, למודל דיגיטלי, שזה התחום שדיברתי עליו קודם לכן. זה שני דברים לגמרי שונים. בתחום הזה עשינו שיחה עכשיו עם המשטרה, לראות איך מתקדמים להצעה של לחצן מצוקה. זה שני דברים שונים.

אני לא דיברתי על המהות של הפרוייקטים, אני דיברתי על איך עושים את הקשר עם החברה האזרחית. כי כלל החברה האזרחית תחכה לזה, וכאשר בעניין הדיגיטלי פורום מיכל סלה, אולי מישהו אחר יש לו הצעות יותר טובות.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שכיוון שכולם מעורבים בפרוייקטים של פורום מיכל סלה, נתתי את זה כדוגמא. מה שאנחנו עשינו ב-RFI שלנו, לא קשור לפורום מיכל סלה בכלל. זה RFI שהמשרד עשה. ניגשו שלושים וחמישה ספקים, מהשלושים וחמישה ספקים העברנו את זה לבחינה אובייקטיבית לכל המשרדים, שיחליטו מה רלוונטי, ונבחרו מספר פרוייקטים מסויימים. ואיתם אנחנו כרגע בודקים את הייתכנות שלהם. זה לא קשור לשום דבר ואף אחד לא מחכה. היה כאן RFI מסודר לגמרי.

בעניין הדיגיטלי? כלומר יש בדיגיטלי, חוץ מאזיקון וחוץ מהפרוייקט של מיכל סלה עוד? כי אמרת יש שלושים וחמישה שנבחרו.

מה שנעשה בפורום מיכל סלה לא קשור לדברים הדיגיטליים שאנחנו עושים. ולא קשור לפיקוח האלקטרוני שאליעזר עושה. אנחנו יודעים שיש הרבה צרכים דיגיטליים. יצאנו לתהליך מכרזי. במקרה הזה שלושים וחמישה ספקים.

פורום מיכל סלה לא קשור לדיגיטלי, לא קשור לחברה האזרחית, בעצם זה מסלול נפרד. שמי עשה אותו? המשרד לבטחון פנים או אתם?

פורום מיכל סלה הציע לנו, ראינו את זה, אנחנו כרגע בוחנים איך לקיים את השיתוף פעולה. אנחנו עוד לא סגורים.

עדיין בוחנים? אני קיבלתי את זה בתוך התכנית. עם הקצאה תקציבית.

אנחנו בתהליך.

אז זה יכול להתבצע ויכול לא. כמו עניין תכנית העדים.

הכוונה שלנו לבצע את הפיילוט איתם בנושא הזה.

תודה. יש לנו נציגים של שדולת הנשים והמרכז להעצמת האזרח. אתם שלחתם דו"ח גדול שעבדתם עליו. אני יודעת שחלק מהדו"ח הזה לא מתייחס לשנה הזו. הוא בעצם גם יש כאלה של-2019. אתם רוצים להתייחס למשהו, אבל תעשו לי טובה, לא לחזור על מתי התכנית, ומי החליט, ומה החליט. אנחנו מתמקדים בתכנית הפעולה ל-2022. וסיכום 2021.

המרכז להעצמת האזרח, יחד עם השדולה, שדולת הנשים בישראל, אספנו מידע על החלטה מספר 4439 שעוסקת באלימות במשפחה, ובפרט כלפי נשים. מנתונים עדכניים אפשר לראות שכעשרים אלף תיקי אלימות בין בני זוג נפתחו במשטרה.

אני מבקשת, אנחנו עוסקים בתכנית. אני לא רוצה סקירה על האלימות נגד נשים. או אלימות במשפחה. אנחנו מכירים את זה. אני רוצה לעסוק בתכנית.

אז בעצם אנחנו בחנו את החלטת הממשלה, שעסקה באלימות כלפי נשים. ומה שבעצם זיהינו ומצאנו זה שבתקציב הנוכחי, תקציב המדינה הוקצה שבעה מיליון ₪ לשלושים וחמישה תקנים, עו"סיות משטרה, ועדיין התקנים טרם אויישו. לא יצאו מכרזים, וכרגע יש פער. אני מדבר כרגע על התקציב הנוכחי, תקציב המדינה הנוכחי. שבעה מיליון ₪ ששוריין בתקנה תקציבית לטובת עו"סיות משטרה, והתקנים טרם אויישו לפי המידע שיש בידינו.

בנוסף שלושים ושניים מיליון ₪ לשבעים ותשעה חוקרי אלימות במשפחה, תוך תיעדוף לקליטת נשים חוקרות, כשמרבית מהתקנים עדיין לא אויישו. יש בעצם פער עם המכרזים. כמו שאנחנו זיהינו עד כה יש הבדל משמעותי בין ההקצאה התקציבית לבין האיוש בפועל של המכרזים, של התקנים. אם זה עו"סיות משטרה, עו"סיות במחלקות השירותים החברתיים, והפער הזה בעצם הוא משפיע באופן דרסטי על מיגור התופעה.

אם אנחנו כבר, המידע הזה אליעזר נכון?

האחד עשר מחלקי משפחה שאנחנו נחתום השבוע על המסמך, כפי שאמרה איריס שהוא מוכן, ותהליך גיוס של שוטרים הוא לוקח חודשים.

כמה זמן אמור לקחת? אנחנו הפער.

אבל היה בשנה שעברה הקצאה לפי מה שהם אומרים, של שבעה מיליון, ובכל זאת לא איישתם.

זה פשוט לא נכון. אתם צריכים לציין את השנה. יכול להיות שזה בהבדל של המונחים. כי אם אתם אומרים שהוקצה כסף, כמו שהוקצה ב-2022, בכלל לא מצופה שהתקנים יהיו מאויישים, כי אני הקציתי את התקנים לפני שבועיים. אז בוודאי אם תיכנס לנתונים ותגיד יש פער, אני אגיד לך אין פער. הקציתי את זה לפני שבועיים, מגיע לי פרס על זה שהקציתי כל כך מהר. בוא נראה בסוף שנה. אבל אם תגיד לי שהתקנים שלי מ-2018 לא מוקצים ולא מאויישים אז יש בעיה. אז צריך לדייק במונחים.

זה ברור. אבל בתקציב המדינה הנוכחי, לפי המידע שיש בידינו, אם זה דרך צוות משנה, שעסק בתופעה של טיפול אלימות במשפחה בחברה הערבית, שבמצגת של הצוות הופיע בעצם נתונים של שבעה מיליון ₪ לטובת הקצאה של שלושים וחמש עו"סיות משטרה.

לא, צוות משנה לחברה הערבית הוא לא צוות שהקצה כסף. הוא צוות שהוא תת צוות של הוועדה הבין משרדית, שהתפקיד שלו היה לשים תפיסת עולם, שלפיה אנחנו נממש את כל ההחלטות. זה אומר שכשעכשיו אנחנו נתחיל לחלק את הכסף, אנחנו נחלק בהתאם למה שכתוב שם. אין שם הקצאות. אז תשאלו אותנו את הנתונים. הוועדה הזאת לא הקצתה שקל.

אבל התקציב שוריין, לא?

לא, ממש לא.

אז אין תקציב לעו"סיות משטרה?

אין. אתה דיברת עכשיו על תת ועדה בנושא החברה הערבית.

נכון, שהיא המליצה. הוועדה עצמה המליצה.

היא המליצה. היא לא נתנה כסף.

בתקציב הנוכחי לא הוקצה כסף לעו"סיות משטרה?

בוועדה הזאת, לא.

לא בוועדה. אני שואל, בתקציב המדינה הנוכחי.

התשובה היא כן, בשבוע הבא העו"סים, עד שנה שעברה היו עשרה עו"סים.

הם מקצים, אבל לא לפי ההמלצה של הוועדה, שאמורה לשים תכנית. אני אשמח לדעת, בגלל זה ביקשתי. אולי כדאי לתת לי את זה עכשיו, להסתכל על ההקצאה לאוכלוסיה הערבית, כדי שאני אבין פעם אחת ולתמיד אם באמת יש. כלומר יש המלצה של תת ועדה, תת צוות, שלושים וחמישה תקנים. אתם אומרים שלא. תגידו לי, כמה הקציתם.

אז אני לא ברורה, אני אגיד עוד פעם. לגבי תת הוועדה לחברה הערבית אין שם המלצות להקצאה. יש שם המלצות מדיניות. אין שם הקצאה. לגבי ההקצאות שאנחנו עושים, אני כל שנה עושה את ההקצאה ואת התכנית בהתאם לתכנית עבודה שנקבעת בתחילת שנה, כי זה התקציב שיש, ולפי זה אנחנו הולכים. יחד עם זה אני לחלוטין יכולה לקחת את כל הכסף שרשום פה, ולבדוק ברמת היישוב איפה הקציתי את זה לחברה הערבית, ואני אעשה את זה ברמת הטבלה.

לפי מה שאמר עכשיו מר רוזנבאום ההקצאות הן לג'אסר -אזארקא, לטבריה, כפר קאסם.

אני רוצה רגע להגיד, אם במקור מחלקי המשפחה היו אמורים להיות ברמה ארצית, על פי תיעדוף אחר, של כמות נשים בסיכון וכמות תיקים, אז התיעדוף השתנה בהתאם לתכנית של הפשיעה בחברה הערבית. יישובים שנבחרו הם יישובים אחרים, לעומת התכנית המקורית שאולי אתה מדבר עליה. היישובים שאליעזר ציין בעצם. כי במקור זה לא היה אמור להיות במקומות האלה.

למה, בנצרת לא היה אמור להיות עו"סים? כן היתה. אתה מדבר על מחלקי משפחה. הוא מדבר על תקנים של עו"ס משטרה. אני רוצה, אנחנו לא נסיים את זה פה. ברור לי שזה לא יסתיים פה. אני רוצה קודם כל את ההמלצות של התת-צוות של האוכלוסיה הערבית, של אלימות במשפחה באוכלוסיה הערבית. את ההמלצות שלהם. ואני רוצה את הפילוח שנעשה לתקציב כדי שאני אבין אם מולאו ההחלטות של הממשלה להקצות שלושים אחוז. גם אצלכם וגם אצלם. תודה.

בנוסף הצוות בעצם המליץ, ולפי מה שידוע לנו גם זה שוריין, שני מיליון ₪ להכשרה של מתורגמנים.

איריס אומרת שהתת צוות הזה אין בסמכותו ולא הקצה שום דבר. ולא המליץ על תקציבים. מאיפה אתה שואב את המידע הזה?

קודם כל את המידע קיבלנו ממשרד הרווחה, וגם מעבר, דרך מקורות מידע מהמשרד עצמו, שיחות פנימיות מול אנשי מקצוע. ודרך בעצם גורמים, משרד המשפטים.

שיביאו את האנשים שעוסקים בזה. אני לא קיבלתי אף שאלה אליי. ואתם גם קיבלתם תשובה, ואני תיכף אתן אותה לעאידה. יש לכם אי דיוקים רבים במסמך, ואי הבנה של החומר. זה לא היה ולא נברא. המסמך הזה לחברה הערבית, אני אישרתי את ההוצאה שלו בשבוע שעבר. וכתוב במסמך שאני חתומה עליו שאין בוועדה הזאת תיקצוב. כתוב שחור על גבי לבן. אז תשאלו, אני אתן את התשובות.

אני רוצה שתגיד עוד שלושה דברים מהותיים שאתה חושב שהם לא מיושמים בתכנית לפי המעקב שאתם עשיתם.

בנושא כלי מדידה, משהו שהוא מאוד מהותי, המודל עבודה עם גברים אלימים, שכרגע יצא, כמו שאנחנו יודעים, פיילוט על הכלי להערכת מסוכנות לצורך התערבות במשפחה, והתשתית פותחה. אבל הפיילוט עדיין לא הוטמע.

הם כותבים שזה בתהליך של הטמעה.

המורכבות בעצם זה מורכבות משפטית? מה החסמים? בכל הנושא של כלי מדידה, הערכת מסוכנות.

איריס דיברה על שלושה מרכיבים בתוך כלי המדידה, והיא אמרה שזה בשלבים של הכשרות, והטמעה.

זה הוסדר באופן מלא?

מתי זה יתחיל לעבוד?

כשמוציאים כלי, צריכים לבדוק את הייתכנות שלו. אתה מוציא אותו לעובדים הסוציאליים, לימדנו את הקבוצה הראשונה של מנהלים איך לעשות את זה, שהם יוכלו ללמד את העובדים. חוץ מזה כבר התחלנו ללמד. אנחנו הולכים להוציא קורסים, וכולם יתחילו לעבוד.

אז עכשיו קבוצה של מנהלים. מתי את מעריכה איריס שהכלי הזה יהיה כבר מוטמע בכלל העובדים?

אני מאמינה שביולי נגמור את כל ההכשרות, וזה ייצא.

ועוד דבר חשוב, הנושא של הרחבת הפעולות במרכזים למניעת אלימות, שבעצם נמסר לנו שהוקצו כששים תקנים נוספים להרחבת הפריסה לצורך בעצם הגבלת זמני ההמתנה ברשויות המקומיות. לפי המידע שיש בידינו טרם פורסמו מכרזים, ותקנים לא אויישו באופן מלא.

אז אני שוב מציעה, לא הוצאו מכרזים, מכיוון שאמרתי את זה קודם, זה מדובר על תעריף, שלחנו את הכסף לרשויות המקומיות. מכיוון שהרשויות המקומיות גם ככה ברשימות ההמתנה מפה עד הירח, הם התחילו לעבוד עם זה.

בעצם התקציב זה מצ'ינג?

זה לא מצ'ינג, זה תקציב נוסף שמאפשר להם לקלוט עוד מטופלים.

וכרגע, ברשויות עצמן, מה המצב?

זה יצא לפני שבוע לרשויות.

והם יודעים שזה צבוע?

בוודא שהם יודעים, זה יצא עם מכתב מסביר.

תודה לך. יעל לוין, מנעמ"ת, בבקשה.

אני רוצה רק להגיד, אני באמת מנעמ"ת, ואני גם פעילה באיגוד העובדים הסוציאליים. אני רוצה להגיד שלפי הנתונים של איגוד העובדים הסוציאליים ב-2020 היו כאלף תקנים לא מאויישים של עובדים ועובדות סוציאליות בשירותי הרווחה. וכנראה שמאז המספר גדל.

אני ניהלתי מקלט של נעמ"ת, של משרד הרווחה ונעמ"ת עד לפני כמה חודשים, מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. אני יודעת כמה זה קשה לגייס עובדים סוציאליים ולאייש את המשרות, בכל השירותים. זה ממש הפך להיות משימה בלתי אפשרית. בגלל תנאי השכר וההעסקה של עובדים סוציאליים, מכל מיני סיבות אחרות. ויש, לפי הנתונים שלנו, כאלף תקנים לא מאויישים ב-2020 של עובדים סוציאליים.

אני מכירה את הסטטיסטיקה הזו, ואני יודעת שאחת הבעיות העיקריות זה תנאי השכר של העובדים הסוציאליים, ששבתו ויצאו למאבק ותמכנו בהם, ולצערי הרב ההסכם שלהם היה צריך להחתם כדי שיתחילו לקבל את התנאים החדשים, ואני בושרתי על ידי השר באחת הישיבות עם השר כי הוא חשב שאוטוטו, הוא אמר לפני כחודש, בעוד שבוע נחתום על ההסכם הקיבוצי החדש. עד עכשיו אני מבינה שלא נחתם, למרות שהיה אמור להיות ביולי שנה שעברה. אשמח לשמוע את נציג האוצר.

לגבי הסכם העו"ס הוא בפיין-טיונינג לפני חתימה, וכאשר הוא יחתם הוא יצא מיולי 2021.

זה היה עדכון, אני לא ידעתי את שני המשפטים האלה? הרי אני אמרתי את זה עכשיו. אם אני רוצה לשמוע עדכון, אני רוצה לשמוע מתי ייחתם, ולמה לא נחתם עד עכשיו.

זה בדיונים בצוותי המשרד של משא ומתן, אני באגף תקציבים.

אפשר לדבר עם מישהו מאגף השכר? כדי להבין. כי אני שומעת דיווחים על עוד תקנים ועוד תקנים. אם לא מצליחים לאייש את התקנים הקיימים, ואנחנו יודעים שהבעיה היא תנאי שכר, אז אני רוצה להיות בטוחה. כאשר אירית שולחת לפני שבוע, יש לכם שישים תקנים חדשים לשכות הרווחה, תשמחו, הנה, מוסיפים לכם, תורידו את התורים אצלכם. שיהיה להם באמת עובדים סוציאליים שיתקבלו לעבודה, שיהיה מי שירצה את התקנים האלה. יש אפשרות להשיג מישהו מאגף שכר, או אחראי שאפשר לתת לי תשובה למה זה מתעכב עד עכשיו. על מה הבעיה. כאשר מודיעים, הנה, סוף סוף חותמים הסכם, אתם תקבלו מיולי. מה הם יקבלו, אולי היום יגידו להם אתם תקבלו תוספת של שני שקלים. כמו בעניין השכר מינימום. העובדים יקבלו ארבעים אגורות, ארבעים וחמש אגורות תוספת לשעה. מחודש יולי הם מחכים לדעת מה הם יקבלו, ועל איזה תנאים הם ימשיכו לעבוד. למה עד היום אין תשובות.

אני לא הגורם המוסמך לענות על השאלות האלה.

אז אנחנו נחפש מי יכול לתת לנו תשובות. אני מבקשת מעכשיו והלאה הנוכחות בוועדות היא בתוך הוועדה. הזום לא יהיה פתוח מהיום והלאה, אלא למקרים נדירים.

שלום וברכה, ראשית כל באמת נציגה מהארגון היתה אמורה להגיע. אבל יש לנו גם נוכחת בוועדה, הדסה נציגת הארגון שלנו. אני מודה לך על הרשות הזאת לדבר. שמענו באמת הרבה מאוד פיילוטים ורעיונות שנשמעים מאוד מדהימים ברמת התאוריה, ואנחנו מאוד מקווים שבאמת נראה אותם מיושמים גם בשטח.

אני רוצה להציג את המצב כמו שהוא נמצא. אני נציגת ארגון נבחרות, ובאתי לייצג כאן נשים חרדיות שאכן סובלות לצערנו מאלימות במשפחה. הנתונים על פי דו"ח מבקר המדינה בשנת 2021, מתוך מאה ואחד עשרה מרכזים למניעת אלימות ולטיפול במשפחה רק ארבעה מיועדים לחברה החרדית. גם מתוך חמישה עשר מקלטים לנשים מוכות רק שניים מיועדים לחברה החרדית. זאת אומרת אנחנו רואים מענים מאוד מאוד דלים, וכפי שאת ציינת, עאידה, בהקשר לתרבות ולחברה הערבית, גם לחברה החרדית יש תרבות מאוד ייחודית, שאנחנו אומרים שגם צריך מענים מותאמים, וגם לפנות אליהם בצורה כזאת שהציבור עצמו ייתן אמון במערכת ויפנה לקבל את העזרה.

אנחנו חושבים שהשתקה סביב הסוגייה של אלימות במשפחה, וגם אלימות מינית, היא בעיה קשה וכאובה. עכשיו אנחנו רואים קצת התעוררות בשטח של בעצם ארגונים, ארגונים אזרחיים, שבאים ומארגנים מחאות בנושאים האלה. אנחנו ראינו לאחרונה את פרשיית המנהלת צביה רוטנברג, שלמרות שהתפרסמו כנגדה עדויות קשות היא עדיין ממשיכה לפעול כמנהלת סמינר ותיכון בירושלים. אנחנו חושבים שהמערכת צריכה להתעורר, בסמינרים וגם בישיבות צריך להיות ממונה אחראי לפגיעות מיניות, איש חינוך שעבר הכשרה מתאימה ויוכל לטפל באותם נערים ונפגעות שהוא שומע שהם נפגעו חלילה או אולי אפילו הם בעצמם פגעו.

בנוסף לזה, המודעות הנמוכה שקיימת באמת גורמת לפרשיות האלו להימשך. גם התוקפים, גם אלו שנפגעו, הקורבנות, עלולים לפגוע חזרה. ולכן חשוב מאוד להעלות מודעות, גם לטיפול, גם בקורבנות וגם בפוגעים.

אני חושבת, בנוסף לזה, שהנגשת היידע הזו צריכה להיעשות לא רק ברשתות החברתיות. אנחנו גם בנבחרות יצאנו גם בקמפיין מאסיבי ביום המאבק באלימות במשפחה, ואנחנו חושבים שגם מתפקידה של התכנית הלאומית לעשות קמפיינים. שמענו שנעשו קמפיינים כאלו בעבר. אבל שוב, הדגש הוא לא רק על רשתות חברתיות ועל קמפיינים במדיה, אלא ממש לחשוב על כל מיני מקומות שנשים או נפגעות יכולות לבוא ולקבל שם איזה שהוא מידע מוסדר.

איריס, את אמרת שהיה לכם קמפיין לאוכלוסיה החרדית. זה היה ברשתות החברתיות?

זה לא היה רק ברשתות החברתיות, זה היה בכל האמצעים שמגיעים לחברה החרדית, ובשיתוף עם נציגים. זה לא היה רק במדיה.

כי עד כמה שאני יודעת האוכלוסיה לא חשופה כל כך לרשתות החברתיות, וגם לא לטלויזיה, אלא לתחנות רדיו ספציפיות.

זה היה לחלוטין בהתאם למדיות שחשופות לחברה החרדית. זה נעשה עם גורמים בחברה החרדית.

גם לרדיו לא כולם חשופים גם בחברה החרדית. זה צריך להיות בעיתונות המיין-סטרימית החרדית, מידע מהסוג הזה.

אני מציעה, אם יש לכם הצעות בעניין הזה, להעביר אותן למשרד. כי בסופו של דבר מה שאני שומעת פה שהקמפיין האחרון נעשה בהתאם למדיות שהאוכלוסיה חשופה להן. צריך לבדוק את זה. תודה לך.

שלום, שמי ארן רונדל, אני מנהל את אסל"י, ארגון סרט לבן בישראל, גברים אומרים לא לאלימות כלפי נשים. אחת הבעיות הגדולות בעיני אסל"י היא שגם כאשר גברים נורמטיביים מתנגדים לאלימות כלפי נשים הם לרוב יישארו מחוץ לשיח עליה, ואיש לא מציע להם להצטרף למאבק בה. בעיני הגברים האלה הם לא חלק מהשיח. גבר נורמטיבי יאמר לעצמו אני לא אלים, וככה הוא יישאר תומך, אבל מרחוק. שזה חבל מאוד. אם נדע לדבר עם גברים ולהסביר למה זו גם בעיה של כל אחד מאתנו, של הקהילה, של החברה כולה, אם נעזור להבין איך נראית אלימות כלפי נשים, שנחשבת נורמטיבית ושקופה, ואיך אפשר לתרום במניעתה, ואם נדע לגייס גברים מן היישוב לפעול בחיי היומיום למנוע אלימות, נזכה במכפיל כוח משמעותי במאבק לשרש אלימות במשפחה.

אז קבוצה אחת גדולה היא של גברים שנותרים מחוץ לשיח, ולא משתתפים במאבק למנוע אלימות, אפילו שהם תומכים בו. קבוצה שנייה היא של גברים, שגם הם נורמטיביים, גם הם כנראה יביעו שאט נפש מאלימות במשפחה. אבל הם למעשה נוהגים באלימות בביתם. וזה קורה כי גברים רבים לא יודעים לזהות התנהגויות אלימות או סיטואציות אלימות שקורות מולם. וכשלא יודעים לזהות אותם, קשה לדעת איך למנוע אותם.

לכן אנחנו מציעים שהממשלה, יחד עם הוועדה ובעזרת הארגונים הרבים שעוסקים בתחום, תוסיף לתכנית הלאומית פרק חדש שתכליתו תהיה להסביר לגברים נורמטיביים איך נראית אלימות במשפחה, בכלל, ובתוך המשפחה בפרט. איך לזהות סיטואציות אלימות שמעורבים בהן, או שמתרחשות מולן. ואיך הם יכולים למנוע אותם. זה יצטרך להיות בבתי ספר, במקומות עבודה, מרכזים קהילתיים. המסרים האלה צריכים להדהד לגברים בכל אשר ילכו. אני מאמין שרוב הגברים ירצו להצטרף למאבק למנוע אלימות במשפחה. אבל כל מה שצריך זה שמישהו יפנה אליהם ויציע להם להצטרף לשיחה ולהצטרף למאבק. תודה רבה.

אבל אני הייתי מציעה לאסל"י לבדוק מתי מוציאים את המכרז או את הקריאה להצעות מהחברה האזרחית לפיילוטים ותכניות מיוחדות, ותציעו שם ואני מאוד מקווה שתצליחו לשכנע אותם.

לגבי הקמפיינים שדובר עליהם קודם, זוגיות וחברות הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון. קמפיינים אחרים, בגדול מנקודת המבט שלנו באסל"י הבעיה היא שמדברים בצורה מאוד מאוד סימטרית. ולנו חשוב להזכיר שאין סימטריה. בסופו של דבר רוב הנפגעות הן נשים, ואנחנו צריכים שגברים ידעו איך נראית אלימות כלפי נשים, ולכן גם צריך לדבר אליהם, אל הגברים.

הם לא יודעים איך נראית אלימות?

אלימות כלפי נשים מתחילה הרבה לפני שאנחנו מתחילים לדבר עליה.

תודה.

תודה רבה. אני רק אגיד משפט אחד, היה פה דיון שבאמת מוכרת גם דעתי, אבל כל הדיון התייחס רק לפן אחד, שהוא כמובן הגברים האלימים והנשים מותקפות. הנתונים מהעולם ומהארץ מראים חד משמעית שמדובר בנתונים אחרים. ההצעה שלי רק, אם אפשר שחלק מהתקציב, אפילו תקציב קטן מתוך כל המיליונים, נניח שבע מאות חמישים אלף, יוקצה למחקר מקיף בארץ מה באמת מצב האלימות. עם כל מה שאמרו כאן, ואני מכירה סיפורים, גם של נשים, ליוויתי גם נשים, מכירה מאוד מקרוב, אני מכירה גם סיפורים של גברים. בכל המענה שנעשה פה אין שום מענה לגבר שהוא תחת אלימות, יש הכחשה של הדבר הזה. אני לא רואה גבר שפונה היום למשטרה. אם הוא יפנה הוא יקבל יחס בהתאם.

לכן, אם אנחנו מדברים עכשיו לא על נתונים ועובדות, כמו שאמרה עאידה, אלא על תכניות, אני ממש אשמח לדעת מי לוקח את הנושא של מחקר מקיף בארץ על האלימות שנקראת סימטרית. יש גם נתונים במחקר הכנסת. צריך לאסוף את זה. אם מישהו מהאנשים כאן, שמשתתפים איתנו בדיון, רוצה ממני נתוני, או להיפגש איתי ולבדוק אותם, אני אשמח מאוד. אני חושבת שהנושא שלנו לא שלם אם אנחנו מטפלים רק בפן אחד שלו. תודה רבה.

תודה רבה. אני בטוחה שהמשטרה, שבעצם אתם מסתמכים על הנתונים שלה כל הזמן כאשר אתם רוצים לחזק את הטענה שלכם, מטפלת בתלונות של הגברים שבאים. אני חושבת שהגיע הזמן גם כן לבדוק את אחוזי התיקים האלה. אני יודעת שיש משהו כמו עשרים ושלושה אחוז של הגשת תלונות. כדאי מאוד לבדוק את הפילוח של הגשת כתבי אישום, ומה קורה עם המקרים האלה. כדי שפעם אחת ולתמיד נבין יותר.

תודה גבירתי. אני קודם כל מבקשת לחזק ולהצטרף לדברים של ארן מאסל"י. כי באמת שמניעת אלימות, וגם בשביל זה אל הלב נמצאת ופועלת, מניעה ראשונית של אלימות היא המפתח בעצם לתוצאה שעבורה התכנית הזו מכוונת. זאת אומרת צמצום ומניעה וטיפול של אלימות במשפחה. ולכן כשאני מקשיבה לסקירה באמת מאוד מקיפה של המשרד, השאלה הגדולה, שאלת מיליון הדולר בעצם שעולה היא איזה אחוז מהתקציבים מוקדשים למניעה ראשונית של אלימות. משום שכאשר אנחנו מדברים על טיפול בקורבנות וטיפול בנשים, במקלטים, במרכזים למניעת אלימות במשפחה, שמגיעות אחרי שהן כבר נפגעו, זאת אומרת הכל זו עבודת קודש חשובה מאין כמוה. אבל אם אנחנו רוצות ורוצים לראות שינוי ממשי בתמונת האלימות, השאלה היא כמה כסף הולך למניעה ראשונית.

למשל אנחנו שמענו על שבעה מיליון שהולך לתכנית עם משרד החינוך, לתכנית החינוכית על חברה וזוגיות אני חושבת, שזה נהדר. אבל שבעה מיליון, מתוך מאה חמישים וחמישה מיליון, זה לא יספיק. צר לי. זה לא יביא לשינוי לאורך זמן.

יש לנו מיליונים רבים על מניעה בתכנית הזאת.

אז בעיניי, אני מבקשת להסב את תשומת לב הוועדה לכך שזו השאלה הראשונה במעלה בעיניי, כאשר מגיעות ומגיעים לבדוק את הביצוע של התכנית.

איפה ראית את השבעה מיליון?

קודם כל אני לא קוראת, מניעה ראשונית היא רק חלק מהתמונה, מניעה ראשונית ברובה נכשלת, כך שאנחנו לא מדברים על מניעה ראשונית. התכנית בתוך בית הספר היא תכנית שעובדת עם ילדים. הרבה מאוד מהתכניות שלנו, דרך אגב גם העבודה עם גברים, כמה שלבים קודם, זו מניעה. אם לוקחים מצגת שלי, שמחלקת את התכנית למניעה, טיפול, ואחרי הטיפול, רואים שהנתח של מניעה הוא יותר מארבעים מיליון. צריך להבין על מה אנחנו מדברים במניעה.

אז אולי לסבר את האוזן, אל הלב מפעילה תכניות שעוסקות במניעה ראשונית, בעצם בלימוד לזהות מצבי סיכון, להתמודד עם אלימות בזמן אמת, ולמנוע פגיעה, כדי שילדים וילדות, וגם נשים, אנחנו עובדות גם בשיתוף פעולה עם ארגוני רווחה, לא יגיעו למצב של פגיעה, ואם יש פגיעה למנוע הסלמה. זה השדה המקצועי שאנחנו מגיעות ממנו.

עכשיו אני מחזיקה לנגד עיניי גם את דו"ח מבקר המדינה מ-2021 על תופעת האלימות בין בני זוג, ששם הוא מדבר על כך שהתקציב למניעה ראשונית של אלימות הוא אחד נקודה ארבעה אחוז מהתקציב למניעה שלישונית. עכשיו ברור שזה תכניות שונות, כאן יש תכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה, המספרים הם שונים. אבל הפוקוס חייב להיות לגרום לנשים, לגרום לנוער, לילדים, זה גם בנים וגם בנות, לא להגיע למצב של פגיעה. זה מה שחייב להיות לנגד עינינו.

אם תקראי את היעדים של התכנית הלאומית, זה בדיוק היעד, ואנחנו עושים את זה ביותר מארבעים מיליון שקלים. זה בדיוק אחד היעדים המרכזיים בתכנית – למנוע הגעה לאלימות ולהגיע להתמודדות. זה כתוב בכל התכניות.

זה מבורך. מה שאני אומרת זה כשאנחנו בודקות את הביצוע, כשהוועדה הזאת מתכנסת זה מה שצריך לבדוק. זה מבורך שזו המטרה.

אני שמחה שאת אומרת לי מה אני צריכה לבדוק, אבל אני חושבת שאני בדקתי עד עכשיו את התכנית בצורה יעילה. גם אחת ההערות שהיתה לי, אם את זוכרת איריס בשנה שעברה, זה שהקציתם מיליון אחד למשרד החינוך, בשנה שעברה, וזאת הערה שאני עקבתי אחריה. שלחתי גם לשר הרווחה וגם לשרת החינוך, ואני שמחה שזה עלה. אני רואה שזה עלה השנה לשבעה מיליון. אבל זה לא רק בסעיף הזה, גם החמישה מיליון של היועצות למעמד האישה. זה יהיה בעיקר, גם כן מניעה. הקמפיינים זה גם מניעה. אנחנו נוכל לפלח פה ושם, לא שאני, אני אף פעם לא אהיה מרוצה, ולא אגיד להם שאני מרוצה מהעבודה שלהם, כדי ללחוץ שהם יעשו עוד יותר.

אבל אני חושבת שאף אחד מאתנו לא יתנגד לעוד תקציבים ועוד השקעה במניעה. אנחנו נרצה לראות את זה, ואנחנו רוצים לקדם את זה. ואני חושבת שכדאי מאוד, ברגע שיהיה, כמו שאמרתי, המכרז בעניין החברה האזרחית, שכולכם בחברה האזרחית תתמקדו, תגישו הצעות, ושזה יהיה בעניין מניעה. גם כן.

אל הלב, ביום המאבק הבין לאומי האחרון, אל הלב הציגה אפליקציה דיגיטלית בדיון של הוועדה. האפליקציה הזאת היא אחת משלושים וחמש התכניות שהוגשו במסגרת ה-RFI שמשרד הרווחה הוציא. זאת אומרת אנחנו בהחלט מעורבות ורוצות מאוד לקחת חלק במהלכים.

אז אתם בין השלושים וחמישה שאושרו?

לא, אנחנו הגשנו מועמדות, אני לא יודעת איפה זה עומד.

אתם עוד לא הכרעתם בזה?

אני לא יודעת על מה הגשת.

לכן לא שאלתי בהתייחסות.

שלום, אני מגיעה לכאן היום לנסות להתחבר לדברים שדיברת עליהם לפני כן. יש קושי בכל הארץ, קושי מטורף לאייש תקנים של עובדות ועובדים סוציאליים. מאוד שמחתי לשמוע את הדיווח הזה שהתקנים, שכל ההקצאות שניתנו לפני שנה ושנה וחצי מאויישים היום. זה נהדר. אנחנו עדיין רואים במקביל קושי בכל התחומים ובכל הרצף הטיפולי לאייש משרות העומדות ריקות, לפי הנתונים של הלמ"ס. אנחנו מדברים על גידול במשרות שעומדות ריקות. ובמקביל באמת מה שאת התייחסת, אנחנו עומדים עם הסכם רפורמה, שהיה אמור להיכנס ב-1.7 ועומד יתום ולא נחתם.

שאלת למה, ולא היו תשובות, אני קצת אשפוך אור על למה. פשוט בגלל שלממונה על השכר לא היה זמן. אנחנו תשעה חודשים אחרי המועד הזה, הממונה על השכר עוד לא מוכן להתחייב לתאריכים, לא לקבוע דיונים דחופים. אנחנו עובדים עשרים וארבע-שבע לשבת ולסגור, ובינתיים הם עסוקים בלדחות דיונים, לבדוק, ולחפש, ולנסח את הדברים בצורה הכי הכי דקדקנית.

זה שערורייתי מה שאני שומעת. מכריזים ומבטלים שביתה ומחזירים אתכם לעבודה, ואז יש להם זמן תשעה חודשים לסחוב את הנושא הזה. אי אפשר לעבור על זה בשקט. במיוחד בימים כל כך קשים, כאשר כל המצוקות של הציבור עולות, ונעשות יותר ויותר חריפות, גם בגלל קורונה, גם בגלל יוקר מחייה, גם בגלל כל מיני סיבות אחרות, עלייה בנושא האלימות. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות איזה שהוא שיחת השכמה לאנשים באוצר, שיבינו שאי אפשר. המדיניות הזו שמשתמשים בה, מה הם מצפים, שתצאו עוד פעם לשביתה? אולי כן, הגיע הזמן שתצאו עוד פעם לשביתה. ואז אולי יתעוררו.

זה ככל הנראה מה שמצפים. ככל הנראה רק כאשר כל המערכות סגורות, פתאום סדרי עדיפויות משתנים, ופתאום יש זמן לשבת ולסגור את הדברים.

ואולי גם הגיע הזמן לא לחזור משביתות עד שלא חותמים על הסכמים. לא על גבי הבטחות חוזרים משביתות. שיצאתם בגלל המצוקה האדירה. אולי באמת הגיע הזמן כי בגלל שעובדים מול משרד אוצר, שיש לו את כל הזמן שבעולם, ולא מכבד את ההבטחות שלו. אני יודעת שאתם שמחתם על זה שאתם עובדים מול משרד ממשלתי.

אנחנו עכשיו עומדים ממש כרגע בפני הוצאה של סכסוך עבודה חדש. סכסוך עבודה כולנו מבינים מה זה אומר. יש שבועיים שבהם אנחנו מוכנים עשרים וארבע-שבע, עד שיוצא עשן לבן, אנחנו פנויים, אנחנו מוכנים לקחת את ההסכמות, שכבר הוסכמו לפני חמישה חודשים, ובסך הכל לנסח אותן על הכתב. במידה וימשיכו לגרור רגליים אז לא תהיה ברירה, ובהחלט אנחנו נלך עם זה עד הסוף.

אנחנו נפנה בשם הוועדה, אני יודעת שעוד ועדות בכנסת גם כן פנו, אני אפנה בשם הוועדה, בשם חברות הוועדה למשרד האוצר, לשר האוצר, ואבקש שיהיה זירוז לעניין של החתימה על ההסכם, אחרת אנחנו באמת נהיה מול קטסטרופה כזו, שאתם תצאו לשביתה בימים קשים כאלה זה מאוד קשה. תודה לך.

תודה על רשות הדיבור. אני רוצה להתייחס איריס לדיבור על המודל השיקומי לנשים שהוא או מודל המשך למקלט או מודל חלופי. וקודם כל להתחיל בלברך על ועדת המקלטים, שהיתה לנו הזכות להיות שותפים בה בשנה האחרונה. אני חושבת שזה היה מהלך מקצועי שיתופי מאוד מאוד ראוי.

לצערי, אני שומעת כאן פעם ראשונה ספציפית על המודל הזה, ואני באמת רוצה, אני גם יושבת כאן, גם בכובע שלי כמנכ"לית עמותת אישה לאישה שמפעילה מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, וגם כחברת פורום העמותות שמפעילות מקלטים. היו פה קולגות שלי מקודם, אנחנו פעם ראשונה שומעים על הכיוון הזה. ובאמת, גם כלקחים מהעבר, אני חושבת שההתייעצות עם השטח בהקשרים האלה היא נושאת המון פירות. אנחנו כרגע היה לנו שיח על הנושא של חוק זכויות נשים יוצאות מקלטים, ועכשיו חמש שנים אחרי שהתרענו ואמרנו בואו, תסתכלו על העשייה שנעשית בשטח ובמקלטים ותחשבו על יישום דרך המקלטים, אומרים נכון, בעצם התחום של יוצאות מקלטים אולי היה נכון לסנף אותו.

אז עכשיו, רגע לפני שככה יוצאים במכרוז ובמודלים חדשים, בואו נחשוב, ואני גם רוצה ממש לדייק ולהגיד שלתפיסתי, וזה לא חדש, המקלטים הם לא רק מענה פיזי, ולא רק נותנים הגנה, הם כלים טיפוליים ושיקומיים לכל דבר, עם יומרות כאלה, וגם עם הצלחות. כמובן שהדרך מאוד ארוכה ומורכבת, והאוכלוסיה שמטופלת זקוקה לפעמים להרבה יותר.

וגם להתחבר למה שאת אמרת עאידה, על דירות המעבר. קיים היום מודל המשך, עם הפוקוס השיקומי. שלדעתי הוא מודל מאוד מוצלח. אז באמת בעצם שני מסרים, אחד זה להבנתי יש תשתית קיימת בשטח, ודבר שני, תשתפו אותנו.

תודה.

שלום, תודה רבה על ההזדמנות לדבר. אני רוצה בהזדמנות זו באמת להודות על השיתוף פעולה שיש לנו עם איריס, והצוות של בטחון פנים, לגבי הנושא הזה. אני רק רוצה להעיר שתי הערות, תחליטו איך אתן רוצות או רוצים להתייחס לזה.

אחד, דיברנו על רגישות רב תרבותית, או רגישות תרבותית כזו או אחרת. אז נגדיר שמדובר על עובדים מאותה אוכלוסיית ייצוג לטובת הנושא ודוברי השפה, אבל צריך לקחת בחשבון גם את הדיסוננס בין ההשתייכות הקהילתית לבין התפקיד המצופה, לבין מה שקורה ברמת השטח. אני חושבת שהדבר הזה שמשחק המון, סוגייה שהיא נורא אמביוולנטית במילוי התפקיד.

אני אמחיש, אם לוקחים עובד או עובדת מהחברה הערבית, שתטפל בחברה הערבית, אותו הדבר בחברה החרדית, או יוצאות אתיופיה, אז אני חושבת שלצד זה שיש לך את המיומנות והמקצועיות, ושאת רוצה למלא את התפקיד, יש איזו שהיא מערכת יחסים פנים קהילתית שהרבה פעמים גורמת לסוג של יחסי כוחות, או מתחים למיניהם, שצריך גם לקחת את זה בחשבון. אז אם עוסקים ברגישות כזו או אחרת, צריך גם לדבר על הזהות המקצועית שנדרשת לטובת העניין, כדי לתת מענה לאותו דיסוננס.

יש דוגמאות מאוד בולטות. למשל ברמלה, בלוד, בנתניה. ברמלה ובלוד למשל אם אני לא טועה, ברמלה אין עו"ס או עו"סית ערבייה אחת מטפלת בנושא אלימות נגד נשים.

אני לא יודעת לענות לך. אני יודעת שבשתי הרשויות האלה יש קושי גדול לאייש עו"סים בחברה הערבית. אני גם יודעת להגיד שאנחנו עושים מאמץ, באמצעות החלטת הממשלה, לתת תמריצים לעובדים האלה, והאוצר שותף איתנו ואנחנו הולכים להתקדם עם זה. אני יכולה לבדוק את המיפוי. אני לא יודעת.

אני שמחה לשמוע.

והחלק השני שאני רוצה לתת עליו את הדעת, אני לא לגמרי יודעת אם הוא בא לידי ביטוי, זו יכולה להיות גם שאלה, על אף שמדובר ברוב המקרים אלימות בתוך המשפחה, נשים וגברים, גם האספקט של אזרחים ואזרחיות ותיקות, שזו תופעה שנחשפנו אליה בקורונה יחסית בתדירות גבוהה. זה מעניין גם לראות את הנתונים באספקט הזה. יכול להיות שאני רגישה, כי אני בת זקונים לאישה מבוגרת, אז יכול להיות שזה גם נושא שנוגע באופן רחב.

את צודקת, יש המון עבודה עם אזרחים ותיקים. יש תשעים יחידות.

תודה. אני רציתי לשאול שתי שאלות. יש את הסעיף על עבודה קהילתית, ויש את הסעיף על תקנים לטיפול באזרחים ותיקים. שבעים ושמונה תקנים חדשים, זה תוספת נהדרת. ועל העבודה הקהילתית את יודעת מישיבות או פגישות עבודה שהיו, גם את השתתפת בהן, ביני לבין השר, אני ביקשתי לפתח תכנית לעבודה קהילתית, במיוחד באוכלוסיה הערבית, כי זה לא היה מפותח. השאלה שלי, כאשר אנחנו מדברים על שבעים ושמונה תקנים לאזרחים ותיקים, עבודה קהילתית או משהו אחר, האם זה מתמקד באלימות, או אלה תקנים שעסקו באופן כללי בטיפול באזרחים ותיקים, ובעבודה הקהילתית.

תשובה היא ממש ברורה. השבעים ושמונה שקלים לאזרחים ותיקים חולקו ליחידות לאזרחים ותיקים. יש יחידות ייעודיות לזה. היו ארבעים וחמישה תקנים קודם, עוד שבעים ושמונה, זה נותן הרבה מאוד תוספת. לא רק שחילקנו את התקנים, והראשונים כבר מאויישים, אנחנו גם מכשירים ונותנים הדרכות לעובדים. זה רק להתעללות באזרחים ותיקים. כנ"ל לגבי עבודה קהילתית. התחום של עבודה קהילתית הוא תחום חדש, עם הגדרה חדשה לעבודה קהילתית לאלימות במשפחה. הם מצטרפים ליחידות ברשויות המקומיות לאלימות במשפחה, ואנחנו יוצאים לתהליך עבודה חדש עם זה, שנבנה בימים אלה.

תודה רבה. ד"ר רחל בורובסקי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס למספר תלונות שגברים מגישים בשנה. אנחנו קיבלנו את הנתון הזה מהמשטרה.

אני הייתי מאוד ברורה. אני לא רוצה עכשיו דיון רעיוני או רחב, אני רוצה להתמקד בתכנית. אם יש הצעות על התכנית, אם יש בירור על התכנית. תסתמכי על כל המידע שיש לך כדי להתייחס לתכנית.

מכיוון שעשרים ושבעה אחוז מהתיקים על אלימות שנפתחים בשנה הם ע"י גברים נפגעי אלימות, אנחנו סבורים שחלק מהתכנית, חלק משמעותי מהתכנית צריך להתייחס כמובן למענה הולם לגברים נפגעי אלימות, למענה הולם לנשים פוגעניות. אני סבורה שהתכנית הלאומית שמטפלת באלימות במשפחה בשנת 2021 וזו המיועדת לשנת 2022 לא מטפלת באופן הולם, לא בקבוצת הגברים נפגעי האלימות, ולא מטפלת באופן הולם בקבוצת הנשים הפוגעניות. לראיה, אם נכנסים לאתרי הרווחה, בעצם כל הקבוצות הטיפוליות שמוקדשות לנשים זה קבוצות שממותגות כנשים נפגעות אלימות, לעומת כל הקבוצות המיועדות לגברים אלה קבוצות שמתוייגות, מסומנות לגברים שהם אלימים או פוגעניים. בעוד שהמציאות בשטח איננה כך.

אם אנחנו לא נטפל במציאות בדבר כפי שהוא, אנחנו לא נצליח לטפל בבעיית האלימות במשפחה. זו הטענה שלנו, של עמותת לצדכם. ולכן אנחנו כעמותה, אנחנו מקבלים אלף חמש מאות פניות בשנה מגברים שלא מוצאים מענה ברווחה, ולכן הם פונים אלינו.

הם פונים לרווחה והרווחה לא נותנת להם מענה?

בהחלט. מכיוון שכשהוא נכנס לאתר הרווחה, ומחפש קבוצה שתסייע לו.

אני שאלתי שאלה אחרת, אני שאלתי לא אם הוא נכנס לאתר, שאלתי אם הוא פונה ללשכת הרווחה. הנשים שמגיעות לקבוצות האלה והגברים שמגיעים לקבוצות הם בדרך כלל מטופלים בתוך הלשכה. הם לא מסיירים באתרים ובוחרים לעצמם את הקבוצות.

אז אני אומר לך, גברים, והרווחה יודעת זאת היטב, לא פונים מספיק לרווחה. הם לא פונים כמעט לרווחה, כי הם מרגישים שכשהם יפנו, גם למשטרה וגם לרווחה, הם לא יקבלו את המענה. לכן הם פונים לעמותה.

אבל עשרים ושבעה אחוז כבר פנו למשטרה, זה מה שאת אומרת. עשרים ושבעה אחוז מהתלונות במשטרה, הם הגיעו, הם התלוננו.

הם התלוננו במשטרה. השאלה, זה קשור גם במחקר שצריך לעשות, מה בעצם הטיפול שמעניקה הרווחה. אנחנו טוענים שאלף חמש מאות גברים בשנה פונים לעמותת "לצדכם" לקבל טיפול שהם לא מקבלים ברווחה. הם פונים לעמותה שלנו לקבל טיפול, אלף חמש מאות גברים נפגעי אלימות, מכל הסוגים. אנחנו מדברים על אלימות מילולית, אלימות רגשית, אלימות כלכלית. הם פונים אלינו.

אנחנו הגשנו לרווחה שנה אחר שנה הצעות אופרטיביות לשיתוף פעולה.

אז בדיוק כמו שאמרתי לכל ארגוני החברה האזרחית, יתפרסם כנראה, לפי מה שקיבלתי עכשיו דיווח, יתפרסם מכרז של משרד העבודה והרווחה, קול קורא, כל מי שמציע תכניות חדשניות, שצריך להגיש אותן ולעשות אותן, יגיש בקשה, ויבחנו את זה.

שנה אחר שנה אנחנו מגישים בקשה, והדלתיים סגורות לעמותות שמטפלות בגברים. הם סוגרים לנו את הדלת. אני מבקשת כאן בוועדה.

כי גבירתי, הצורך, אי אפשר להשוות. ואת יודעת טוב מאוד. אני התאפקתי עד עכשיו, לא ניסיתי לענות. אבל את יודעת שעשרים ושבעה אחוז, התלונות האלה, ברובן, נסגר התיק. כי בעצם זה תלונות, והנה יושבים אצלי מהמשטרה, את רצית להתייחס לזה. אני לא יכולה לשבת ולהקשיב לטענות שכאילו האלימות היא שיוויונית והיא סימטרית בחברה. לא. אני עד עכשיו הקשבתי.

אני יודעת דבר אחד, שמי שמגיע עד כדי כך שהוא הולך ומתלונן למשטרה, אחוז מזה אמור להגיע ללשכות הרווחה. לשכות הרווחה אין להן פניות של גברים שמקבלים טיפול בגלל שהם נפגעו באלימות, כמעט אין. אל תגידי לי אין מענה, המענה יפותח ברגע שיגיעו ויבקשו. הם לא מגיעים והם לא מבקשים, כי התופעה היא לא תופעה. ואי אפשר עכשיו להפוך את היוצרות, כי אתם קבעתם שזו המציאות. המציאות היום שרוב הנפגעות הן נשים, רוב המוחץ, ורוב הפוגעים לצערי הרב הם גברים. אני מבקשת לתת לנציגת המשטרה להתייחס. תודה רבה.

השמונת אלפים מקרים, מתוך השמונת אלפים האלה אני מניחה, אין לי את הנתון המדוייק, שמדובר בתלונה הדדית. זאת אומרת שאישה מגיעה ומגישה תלונה, ואז הצד השני מנגד אומר את גרסתו, ולפעמים מתחבאות שם גם עבירות פליליות. אבל בהחלט יש גם אחוז מסויים של גברים שבאים ומתלוננים, לדעתי האחוז הוא הרבה יותר נמוך. אפשר בקלות לבדוק את זה.

ודבר חשוב נוסף, כל בני זוג שמגיעים למשטרה, גם חשוד, ואם זה חשוד גבר, או חשודה אישה, בטח ובטח קורבנות, מקבלים טופס מהחוקר, הוא מיידע אותם בדבר המרכז למניעת אלימות או הרשות המקומית שהוא יכול ללכת ולקבל טיפול, ובהסכמתו אנחנו גם מעבירים דיווח לרווחה על האירוע.

תודה רבה. אני חשוב לי להדגיש, אני לא שוללת על הסף שיש אולי גם, יש נשים שעלולות לפגוע, אם זה מילולית, אם זה בצורה זו או אחרת. אבל אני מה שמקומם אותי כאשר מדברים על סימטריות. סימטריות אין, ומי שרוצה להוביל קו כזה רוצה בעצם לטשטש את המציאות המרה שאנחנו חיים אותה. לחזור לנקודת הזמן שהיינו צריכות להיאבק כדי להוכיח שאכן אלימות נגד נשים היא אלימות מגדרית שקיימת, וצריך להוכיח אותה כאילו.

אני מודה לכולם על ההשתתפות.

לגבי הפיילוט של פרוייקט מיכל סלה אני לא דייקתי, אותו מוקד אזרחי הוא עושה את החיבור ל-100, וה-100 של המשטרה מוציא את הכוח.

אתה רואה, היתה לי איזו אינטואיציה שמשהו לא בסדר פה. אז זה הולך בצורה כזו, כלומר שיהיו מוקדנים שיעבדו מול 100, ולא יוציאו מהכוחות שלהם, כי אז יש לנו גם את העניין של הסודיות, ויש לנו כל מיני דברים אחרים. תודה על העדכון.

אני רוצה לסכם קודם כל בזה שאני שמחה לראות לפחות שבחלק גדול מהתקנים שדובר עליהם התוספות בתקנים שיש איוש, וחלק אתם בדרך לאייש.

אמנם אני קצת נרתעת ומפחדת מהעניין של תנאי השכר של העובדים הסוציאליים, דווקא מלשכות הרווחה אני שומעת כמה קשה להם לאתר ולהעסיק עובדים ועובדות סוציאליות. אני חושבת שעדיין, הנושא של המקלט לטווח ארוך, או הפתרון הזה עדיין מדאיג אותי. ואני רוצה לקבל יותר מידע. ואני חושבת שהגיע הזמן לשתף את המקלטים הקיימים בתהליך הזה.

הם היו בתהליך. מה שהיא אמרה לא נכון. אני יודעת שזה לא נכון. ודרך אגב גם בדקתי בווטסאפ, אולי היא לא היתה בדיון, כל החומרים הועברו. חבל שזה עלה ככה. זה פשוט לא מדוייק. הכל בשיתוף של שנה עבודה עם המקלטים, עם המנכ"ליות, עם העובדים בצוותים שונים. זה פשוט לא נכון.

אני ארצה לברר את העניין. כי אני אומרת לך, אני מרגישה שיש משהו לא בסדר בהקמת מקלט מיועד לזה, במקום להטמיע את הגישה של לחזק את הנשים ולשקם את הנשים ולתת להן אופציה לתעסוקה במקלטים הקיימים.

אני מציעה שנדבר על זה בנפרד.

בסדר. זה בדיוק כמו מקלט לנשים בהריון, בשנה שעברה. צריך להיות רוחביים, ולא לעשות להם איזה שהוא גישה, ואני מאוד שמחה שאני לא רואה את זה פה, את אותו מקלט.

היה לכם בשנה שעברה את המקלט לנערות במצוקה, גם כן אני לא רואה את זה. אני אשמח להבין למה אחר כך.

אני רוצה את הפילוחים שביקשתי בעניין השלושים אחוז לאוכלוסיה הערבית. ארצה לדעת יותר בעניין החוק. בזמנו דיברנו על משהו כמו ארבעים תקנים מינימום, שיהיו. אתם עדיין לא בשלב של איוש?

אנחנו סיכמנו אתמול בערב את המודל. אנחנו צריכים לתת הקצאה לאיזורים, באיזה איזורים זה יהיה, כדי לכסות את כל הארץ, ואנחנו נצא להקצאה.

אשמח לקבל עדכון אחר כך על זה בכתב. אנחנו מוציאים מכתב בעניין השכר וההסכם הקיבוצי של העובדים הסוציאליים. הפחד שלי שזה תוקע הרבה מהתכניות, לא רק בעניין אלימות נגד נשים, אני בטוחה. הנטישה הזו של המקצוע כבר מדאיגה אותי. אני ארצה גם כן, אני אפנה למשרד לבקש גם עדכון בעניין תכניות השלמת ההכשרות לעובדים סוציאליים שלמדו בחו"ל. איריס, איפה זה עומד? כי זה גם כן ייתן פתרון, במקום המחסור האדיר שקיים בעובדים הסוציאליים.

התחלנו לשבת עם נציגים, פורום מאוד גדול מהאוניברסיטאות, להתחיל לחשוב על מענה. אנחנו בתהליך.

תודה לכולכם. אנחנו נעשה עוד ישיבה בעוד שלושה חודשים, שתעמוד מקרוב על ההתקדמות בנושאים שהיו טעונים, כמו התאמת שאר מרכזי אלומה, כמו יחידות של הטיפול באלימות במשטרה וכו'. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.