פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



41
ועדת משנה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות
15/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט
לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות
יום שלישי, י"ב באדר ב התשפ"ב (15 במרץ 2022), שעה 10:30

תכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה

חברי הוועדה: יום טוב חי כלפון – היו"ר
סימון דוידסון

בנימין זאב בגין
ולדימיר בליאק
איתמר בן גביר
רון כץ
אופיר סופר
שמחה רוטמן

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו
נתי קנטורוביץ' - ראש תחום מידע ומחקר, נתיב - משרד ראש הממשלה

מאיר שפיגלר - המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

רונית אליאן - מנהלת, רשות האוכלוסין וההגירה

ג'וש יהושע ארתור שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

בוריס טרייגרמן - מנהל המערך באוקראינה

יונתן דובוב - לובי המיליון - ועד מנהל

פנחס זלצמן - רב קהילה במולדובה

דב ליפמן - עמותת יד לעולים

אלי נכט - סגן ראש עיריית אשדוד

הדס דניאלי ילין - משנה למזכ"ל, התנועות הקיבוציות

סטלה וינשטיין - משתתפת

יגאל פורמן - משתתף

דוד דהן - משתתף

מרים מריישא ליבעראוו - משתתפת

גור בליי

איל קופמן

חבר תרגומים

תכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח לראשונה את ישיבת ועדת המשנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת המשנה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות. היום י"ב באדר ב' תשפ"ב, ה-15 במרץ 2022. על סדר היום: תכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה.

הוועדה הוקמה ביוזמת יושב ראש הכנסת מיקי לוי, על מנת לטפל בעלייה, קליטה ותפוצות בכנסת ישראל בשל המצוקה הקיימת - - לצערנו הרב, הוועדה לא הוקמה מאז השבעת הכנסת ה-24 ומאז השבעת הממשלה. אנחנו בעידן של משבר וגל עלייה משמעותי שכבר קורה בימים אלה מאוקראינה, מרוסיה ומדינות האזור.

אני רוצה לברך את יושב ראש הכנסת על ההחלטה המתבקשת להקים את וועדת המשנה הזו, וגם ליושב ראש וועדת האם, חבר הכנסת גלעד קריב שהיה בלב העניינים, לקח את המושכות ודחף לעניין החשוב הזה. אתם תציגו ותסבירו לנו מדוע זה חשוב שנתכנס כאן ונדון בדברים האלה שקורים ממש בימים אלה.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח בדברים שנאמרו על ידי נתן שרנסקי לפני כמה ימים, באירוע בו הוא השתתף. הדברים ששרנסקי אמר נגעו בי באופן מיוחד. הוא אמר כך: כשאני גדלתי באוקראינה, היו שם המון אומות ולאומים. היו אנשים שהיה כתוב בתעודה שלהם רוסי, אוקראיני, גרוזיני, קוזקי, זה לא היה כל כך חשוב. לא היה הבדל גדול, אבל דבר אחד היה חשוב, אם היה כתוב יהודי, זה היה כאילו יש לו איזו מחלה.

לא ידענו כלום על יהדות, לא היה שום דבר משמעותי בזהות היהודית שלנו חוץ מאנטישמיות ושנאה כלפינו. לכן אף אחד לא השתדל להחליף בתעודת הזהות שלו את המילה רוסי במילה אוקראיני, למשל כדי להתקבל לאוניברסיטה. זה לא משנה. אם היה כתוב יהודי והיית מצליח לשנות את זה, כמובן שהסיכוי שלך להתקבל היה יותר גדול.

נזכרתי בזה השבוע כשראיתי אלפי אנשים עומדים בגבולות, מנסים להימלט מהטרגדיה באוקראינה. הם עומדים שם יומם ולילה ויש מילה אחת שיכולה לעזור להם לצאת משם, יהודי. אם אתה יהודי, יש בחוץ יהודים שדואגים לך, יש מישהו בצד השני של הגבול שמחפש אותך. הסיכוי שלך לצאת הוא גדול. העולם התהפך, כשהייתי ילד יהודי הייתה מילה יוצאת דופן לרעה, אף אחד לא קינא בנו. היום בגבול אוקראינה המצב הוא הפוך.

המילים האלה ריגשו אותי במובן הזה שלצד כל הפולמוס וכל הדברים שאנחנו שומעים בימים האחרונים, אנחנו גם יכולים להתגאות. זו גאווה לאומית שיש לנו כאן מדינה שמשקיעה מיליארדים כדי להביא לכאן יהודים. אני רוצה להדגיש, אנחנו מטפלים בוועדה הזו בזכאי שבות, בנוגע לזכאי השבות אין מכסות, נקבל את כולם ללא שום הגבלה. נשקיע את כל המשאבים שניתן להשקיע כי זה המנדט של המדינה היהודית, להיות בית בשביל יהודי העולם.

אני רוצה להדגיש, אנשים שמגיעים אלינו יהפכו להיות אזרחים שווי זכויות, זה לא רק הצעד ההומניטרי, שאני לא מזלזל בו והוא מתבקש, לעזור עד שיעבור זעם. אנחנו נשאיר את זה בצד. בנוגע לזכאי השבות, הם באים להפוך להיות אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. המנדט של המדינה הוא לעשות הכל כדי שהם יהפכו להיות אזרחים שווי זכויות ושהם יוכלו לחיות פה חיים מאושרים. זו הגדולה של המדינה שלנו. רציתי להתחיל בדברים החיוביים האלה.

אני יודע שבהמשך אנחנו כמובן נדבר על דברים שיהיו יותר קשים ושנויים במחלוקת, אבל חשוב להתחיל בשבחה של מדינת ישראל. אני גם בעמדה להגיד את זה, זה לא מובן מאליו שמדינה לוקחת אזרחים ממדינה אחרת והופכת אותם לאזרחים שלה, נותנת להם כסף, משאבים, אנשים שעובדים, אני בעצמי חוויתי את התהליך הזה. אני מאוד גאה במדינת ישראל שעושה את זה.

הכותרת של הדיון שלנו היא תכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי השבות מאוקראינה, רוסיה והאזור. אנחנו בכוונה לא כתבנו רק אוקראינה כי אנחנו מבינים ואנחנו נדבר על זה היום. אני משער שיש כאן גל לא רק מאוקראינה, אלא גם מרוסיה, בלרוס, מולדובה, כל האזור שבעקבות המלחמה נמצא במציאות משתנה שגורמת לעלייה.

העניין של תכלול ותיאום המאמצים תואם גם למאמץ ממשלתי שהתחיל בימים האחרונים, לנסות לתאם בין הגופים השונים. לצורך כך מונה פרוייקטור, מאיר שפיגלר שיגיע היום לוועדה לראשונה כדי להציג את התפקיד שלו, אבל גם את התוכניות שלו. אנחנו נקבל כאן את שרת העלייה והקליטה ואת שר התפוצות. הם כרגע בדיון עם ראש הממשלה. לשכת ראש הממשלה שאלה אותי אתמול אם לדחות את הדיון שלנו, אז דחינו קצת. לא הפריע לי שראש הממשלה מקיים דיון מקביל, אני חושב שזה אפילו טוב ומראה על הנכונות של ראש הממשלה עצמו ושל הממשלה לעשות את כל המאמצים ולקחת את נושא העלייה והקליטה כנושא מרכזי ומוביל בממשלה.

כמי שחי את הנושא הזה ביום-יום גם בשגרה, אני חייב להגיד שזה לא מובן מאליו שראש הממשלה כמעט כל יום יושב עם שרת העלייה והקליטה ועם השרים השונים כדי לדבר על עלייה וקליטה. בעיניי זה דבר מבורך מאוד ולכן אני מברך על זה שגם אם השרה קצת מאחרת זה למטרה טובה, היא יושבת עם ראש הממשלה על העניינים האלה.

אנחנו נתחיל את הדיון, ניתן לחברי הכנסת ולגורמים השונים לדבר. כדי למקד את הדיון, אנחנו מדברים על זכאי השבות ועל התייעלות התהליך של הבאת זכאי השבות ארצה, כלומר מהשלב שהם צריכים לצאת מהתופת באוקראינה ולהגיע למעבר הגבול, להתחבר לארגונים השונים ועד השלב שהם בעצם מגיעים ארצה. השלב השני, מה קורה מהרגע שהם מגיעים לארץ, תהליך הקליטה. זה לא תהליך קליטה רגיל, אנחנו נראה את המספרים.

בשבועיים האחרונים הגיעו מאוקראינה - - אנחנו מדברים על סדר גודל של 2,500-3,000 זכאי שבות. זה מה שהגיע בכל שנת 2021 ו-2020, כלומר בשבועיים הגיעה כמות שמגיעה בשנה שלמה. זה נתון משמעותי שדורש היערכות מתאימה.

חבר הכנסת סימון דוידסון ביקש לדבר ראשון על נושא מרכזי שהוא גם בשמה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שלא יכלה להצטרף לדיון וביקשה למסור נושא שחשוב לה בנוגע לשלב הראשון של הגעת זכאי השבות ארצה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני מאחל לך ולנו בהצלחה. חבל שזה לא קרה מזמן, אבל זה לא בידיים שלנו, זה בידיים של חברים אחרים. אני אתחיל עם משהו אישי. אני יודע שביקשת לדבר על נושא השבות, אבל אני חייב לציין שלמרות שאני נראה מחטופי תימן, עליתי בשנת 1972 לארץ מליטא, אני בן למשפחה ניצולת שואה. ישבתי השבוע עם אימא שלי, אישה מבוגרת, ראינו טלוויזיה והיא התחילה לבכות. אני לא רגיל לראות את אימא שלי בוכה, היא בכתה כי הייתה משפחה של סבתא זקנה עם הנכדות שלה שברחו מהבית עם שקיות, הגיעו לגבול ולא ידעו מה לעשות.

אני כאב לשלוש בנות, חשבתי מה היה קורה אם מחר בבוקר או היום הייתי צריך לברוח מהבית ולקחת מה שאני יכול לקחת בשקיות, פשוט לברוח מהבית שלי לגבול ולהגיע אל הלא נודע. זה כואב לנו קודם כל כבני אדם, אנחנו רואים את הזוועה שמתרחשת באוקראינה ואנחנו לא יכולים לעצום את העיניים ולהגיד שזה לא לידנו, זה אצלנו. גם בגבולות אחרים כמובן.

אני באמת חושב שאנחנו צריכים להיות עם רגישות מאוד גבוהה בעיקר ליהודים אבל לא רק ליהודים. גם אלה שהם לא יהודים ורוצים להגיע לכאן, להימלט מהזוועה הזאת, רוצים להגיע לזמן מה כדי שיוכלו לחזור מתישהו לבית שלהם בחיים. אנחנו צריכים לקבל אותם.

הלכתי למלון דן פנורמה, אדוני היושב ראש. יש שם 17 פליטים שרוצים לגרש אותם, יש שם ילד בן עשרה ימים - - -

בעצם רובן פליטות.

כשאני רואה את הדבר הזה אני לא מבין איך זה בכלל עולה על דעתנו, איך אנחנו יכולים להתייחס בצורה כזאת לבני אדם כמונו שרוצים לחיות ושיהיה להם מקום חם וכרית לשים את הראש. השתגענו? אני באמת מבין את הסיטואציה הקשה מאוד של מדינת ישראל, אבל אנחנו צריכים להיות מאוד רגישים. באינטרס הלאומי שלנו, אני מסתכל על 140,000 משרות פנויות והרבה מאוד חברים שהם אנשי עסקים שאין להם עובדים. אני רואה שיש מחסור של 15,000 מהנדסים ו-5,000 הנדסאים, עשרות אלפים בנושא של עובדי משק, ניקיון, סיעוד וכדומה. הדבר הזה יכול להקפיץ את המשק הישראלי, אנחנו צריכים לחשוב גם על הנושא הזה. האנשים האלה יכולים לעבוד במדינת ישראל.

לגבי מה שחברת הכנסת טטיאנה ציינה הבוקר, יש בעצם שלוש נקודות. הנקודה הראשונה, אם אתה היום ברוסיה ואתה רוצה לקבוע תור בנתיב, זה יכול לקחת חודשים רבים. לכן רובם מגיעים לארץ כתיירים ואז הם פשוט חייבים לעשות שינוי סטטוס שיכול לקחת חודשים. הדבר הנוסף הוא שאם אתה רוצה לקבוע תור במשרד הפנים, אתה חייב לעשות את זה עם תעודת זהות, צריך להשתמש בישראלי שיש לו תעודת זהות כדי שיקבע לך את התור, אחרת אתה לא יכול לקבוע תור.

הבקשה של מספר חברי כנסת שדיברו איתי הוא הנושא של קטגוריה מיוחדת למי שרוצה לעשות שינוי סטטוס, לזרז את הנושא של שינוי סטטוס. אדוני היושב ראש, אם לא עושים שינוי סטטוס, אי אפשר כמובן לקבל אזרחות וזה אומר שאין - - -

שינוי סטטוס הכוונה לאלה שנמצאים בארץ והם כרגע בוויזת תייר?

נכון. הם זכאי חוק השבות והם צריכים פשוט לעשות את השינוי מתייר לעולה. זה יכול לקחת חודשים ובזמן הזה אין להם ביטוח בריאות, הם לא יכולים ללכת לבית ספר, הם לא יכולים להמשיך את הלימודים שלהם, הם בעצם אנשים תלושים. הם נמצאים פה ולא נמצאים פה, לא יכולים להתקדם בשום נושא. הנושא הזה של שינוי סטטוס חייב להיות בראש המחשבה איך אנחנו מזרזים את זה.

לסיום, אני רוצה לומר שבאופן אישי אני באמת מתפלל שהנושא הזה באוקראינה יסתיים כמה שיותר מהר כי זה ישפיע לא רק על אוקראינה ולא רק על המדינות בסביבתה, אלא על כל העולם ועל מדינת ישראל. אני כל יום פותח טלוויזיה ואומר שאולי היום סוף סוף יהיה שינוי בנושא הזה.

אני מאחל לך בהצלחה מכל הלב ושיהיה לנו דיון פורה. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. אני מבקש מהנציגים של נתיב ורשות האוכלוסין לרשום את השאלות. אחרי שחברי הכנסת ידברו נבקש התייחסות לסוגיות האלה של כוח האדם וההמתנה בלשכות. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה אדוני. אני מברך על הקמת הוועדה, אני חושב שזה צעד חשוב והכרחי בנסיבות האלה. שואלים אותי בשבועות האחרונים איפה נולדתי, האם נולדתי ברוסיה או באוקראינה. אני אמנם נולדתי בצד הרוסי בסיביר, אבל נולדתי במדינה שהשם שלה היה ברית המועצות, רוסיה ואוקראינה היו במדינה אחת. לכן כל מה שקורה עכשיו במזרח אירופה, זה כואב לי וגורם לי למועקה מאוד גדולה. אני שוב אומר, כאחד שמכיר את ההיסטוריה, אין שום צידוק היסטורי, גאופוליטי או ענייני לזוועות האלה שקורות עכשיו על אדמת אוקראינה.

האירוע הזה שם בפנינו את אתגר קליטת העלייה. מדברים היום על 100,000 עולים פוטנציאליים, אבל אני חושב שהפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול, לא רק מאוקראינה אלא גם מהמדינות הסמוכות. בהקשר הזה יש לי מספר שאלות. קודם כל, אני מתחבר למה שחבר הכנסת סימון ציין. אני הגעתי עם אשרת עולה וקיבלתי תעודת עולה בשדה התעופה, עם כל המשתמע מכך. מתוקף הנסיבות, רוב העולים מגיעים היום כמועמדים לעלייה ולכן העניין של שינוי סטטוס וקיצור זמני ההמתנה הוא קריטי מהרבה מאוד סיבות.

אני כמובן אשמח לשמוע על פתרונות הדיור. אני אשמח לשמוע מה מצב האולפנים והמורים, האם יש לנו מספיק ומה הפריסה. אני כבר דיברתי על כך בוועדת הכספים ואני שוב מעלה את זה, במשך עשר שנים הייתי במקביל לפרקטיקה שלי בראיית חשבון גם יועץ יזמות במשרד הקליטה, ליוויתי עולים חדשים ותושבים חוזרים בתחילת הדרך. מגיעים היום בין היתר הרבה מאוד בעלי עסקים קטנים. עד שנת 2018 משרד הקליטה היה מציע להם כפתרונות למימון מה שנקרא קרן ממונפת, שמטרתה לתת הלוואות לעולים יזמים.

ב-2018 הקרן הזאת נסגרה וכרגע בעצם מי שנותן את ההלוואות זה קרן בערבות המדינה, ואין לה פתרונות לעולים. לכן הרבה מאוד עולים יזמים מקבלים סירוב. הנושא הזה של הקמה מחודשת של הקרן הממונפת הוא קריטי בחודשים הקרובים.

אני יודע שזה לא בסמכות הוועדה, אבל אני גם רוצה להתייחס במילה לנושא הפליטים. אני גם הייתי בדן פנורמה שהיום הוא לא בית מלון, זה מתקן של רשות ההגירה וכך הוא גם נראה. יש שם כ-17 פליטים, הרוב פליטות אשר מועמדות לגירוש. אני יודע שלגבי כולן הוגש ערר לבית הדין להגירה והוא נדחה.

כל מה שאני מבקש מרשות ההגירה ומשרת הפנים זה לעכב את הליכי הגירוש עד שהנושא הזה יגיע לבית המשפט המחוזי והשופטים ידונו בו. אני לא חושב שאנחנו יכולים לגרש את הנשים הללו, אין להן לאן לחזור, הערים שלהן מופגזות היום, אין להן לאן לחזור. אני חושב שזה הזמן שלנו לפתוח את הלב ולחבק אותן. לא מדובר במספרים גדולים ולכן זה הרגע לעצור ולתת לנשים האלה למצות את ההליך המשפטי בארץ, זה הצעד הנכון. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, אני מברך אותך על הקמת הוועדה החשובה הזאת בעת הזו. אני רוצה לדבר על המשימה של הוועדה הזו ובכלל על המשימה של מדינת ישראל. אני חושב שהמשימה הראשונה במעלה צריכה להיות קליטת עלייה. אני יודע שהשיח הציבורי עוסק בנושא אחר שהוא מכסת הפליטים שאנחנו צריכים לקבל או לא לקבל. אני רוצה לומר לך שיש מספיק אנשים שמדברים על זה ותשתדל מאוד שהשיח בוועדה יעסוק במשימה הגדולה הזאת.

המשימה הזו גדולה במהות כי אנחנו שומעים מספרים גדולים, בסוף אנחנו עם פוטנציאל עלייה עצום. מעבר לזה שהיא גדולה במהות, היא גם גדולה על כל מדינה שלא תרצה לעשות את זה בזמן קצר. היא גדולה טכנית. העיסוק בסוגייה של קליטת עלייה שאסור לנו לפספס אותו, בין אם מדובר פה על 10,000-20,000 ובין אם מדובר על 50,000, ויש גם אנשים שמדברים על מספרים הרבה יותר גדולים. אנחנו לא מדברים רק על עלייה מאוקראינה אלא גם מרוסיה ומקומות אחרים.

אני חושב שמאוד חשוב שהשיח בוועדה הזו יוקדש לכאן. אני מודה שבסוף אני מנסה להיות ניזון מהנתונים, התכוונתי גם לנסוע השבוע לפולין ולמולדובה, זה לא הסתדר טכנית ואני מקווה לעשות את זה בשבוע הבא. כן חשוב לנו להתרשם באופן בלתי אמצעי מתהליך העבודה על ידי מר שפיגלר, שללא ספק הוא מהפקידים הטובים ביותר שיש לנו.

אני כן רוצה לומר שלפני שבוע וחצי קראתי להקים פרויקט יחד עם חמ"ל בפיקוד העורף. אני מציע לבחון את העניין הזה, אני אסביר למה אני מתכוון. אני לא יודע כמה פשוט להקים אופרציה שיודעת לעבוד כל כך מהר, אנחנו הרי מדברים פה על אנשים. כל אדם שצריך טיפול מיוחד הוא אדם במצוקה מאוד קשה. אנחנו צריכים מערכת שיודעת לדבר על כל אלפי האנשים האלה, לטפל בהם בצורה אישית וטובה מצד אחד. מצד שני, יש כאן מערכת שלמה לתכלל, דיור, קליטה וכדומה.

אני לא בטוח שלקחת אדם שגם ככה אמור - - אני מעריך אותו מאוד ואני חושב שהוא האדם המתאים, אבל אני חושב שצריך לתת לו את הכלים להצליח במשימתו, קרי להשקיע בהקמה של מטה אופרטיבי. צריך לשקול גם את שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף בהקשר הזה - - -

אני חושב שהתחיל משהו בעניין, אולי השרה תפרט - - -

אני אמרתי את כל הדברים האלה ביום רביעי שעבר.

אני יודע שבימים האחרונים, אולי יפרטו על זה, פיקוד העורף נכנס לתמונה עם שרת העלייה. כשהיא תגיע נשאל אותה, אתה מעלה נקודה מאוד חשובה.

אני חושב שהדברים האלה מאוד חשובים. אני אגיד גם למה אמרתי את זה, כי פגשתי את הרבנית שושי וובר ואת הרב וובר שעלו מאוקראינה וברחו יחד עם עוד מאה משפחות. כשהתחברתי לסיפור, ראיתי ואני עדיין נמצא איתם בקבוצת ווטסאפ שמטפלת כל יום בבעיות חריגות, החל מאיך מלווים את היהודים שיוצאים מערים מסוימות באוקראינה לעבר הגבולות ואיך קולטים אותם בגבולות.

אני רק אספר סיפור אחד שחשוב לי שתשמעו, נראה לי שהוא ממחיש את המציאות. במוצאי שבת שעבר היה לנו אוטובוס של 50 יהודים שהגיעו לבוקרשט, רק עשרה מתוכם רצו לעלות לארץ. הם נכנסו ללינה של יומיים במלון שהסוכנות דאגה לו. אני לא יודע אם זה בסוף נשאר על 10 או שזה עלה ל-20 או 50, אני רק יודע שברגעים הקריטיים אם אנחנו יחד עם הסוכנות, נתיב וכל הגורמים, משרד החוץ ומשרד הקליטה והעלייה, בסוף זה מדינת ישראל. אם אנחנו נדע לחבק אותם ולשדר גם ברמת הקמפיין שטוב להגיע לישראל וגם ברמת הביצועים נראה שטוב להגיע לישראל, אנחנו נוכל להגיע אליהם.

אסור לנו לקבל את זה כמובן מאליו ואסור לנו להיות רק מגיבים למי שרוצה לעלות. אנחנו יכולים בהחלט במאמצים קלים כלפי אדם מסוים, כבירים ברמת המדינה, להעלות את מספר העולים. אני מדבר על כל זה בהיבט הערכי בלבד, יכול להיות שזה יהיה מאתגר מבחינת דיור או מסיבות אחרות. אני רוצה להזכיר לכולם, בטח למי שהיה אז מפקד בשנות ה-90, עד כמה העלייה מברית המועצות דאז הייתה מבורכת בהרבה היבטים.

זה הזמן לעשות את זה, קודם כל בגלל שזה מה שאנחנו צריכים לעשות כמדינת ישראל ואחר כך גם אם רוצים סיבות תועלתניות, אפשר לתת גם את זה.

תודה רבה חבר הכנסת סופר, אני חושב שהעלית שתי נקודות מאוד מעניינות וכדאי שנדבר עם השרה על זה, על שילוב פיקוד העורף במאמץ הזה. גם להיות פרו-אקטיביים, לא לחכות שאנשים יחפשו, אנחנו צריכים להגיע אליהם. אני מסכים איתך, זו המשימה של מדינת ישראל, להגיע ליהודים ולהביא אותם לפה, לא לחכות שהם יעשו את כל המאמצים. הם במציאות מאוד קשה.

יש גם מדינות אחרות בעולם, אני יודע שגרמניה פותחת את שעריה ויש שם כבר קהילה גדולה מאוד של יוצאי ברית המועצות לשעבר. יהיה חבל במידה מסוימת שמדינת ישראל תפספס את ההזדמנות לקיבוץ גלויות במקרה הזה.

חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.

תודה רבה. נאמרו הרבה מאוד דברים חשובים, אני אדבר מאוד בקצרה. טיבו של קמפיין טוב שהוא מסית אותנו מהעיסוק בעיקר, בימים האחרונים אנחנו בעיקר שומעים על כמה ישראל צריכה לקלוט פליטים או לא לקלוט פליטים. מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי. מדינת ישראל הודיעה בתחילת המשבר שהיא תהיה מוכנה לקלוט מעל 100,000 פליטים, לתת להם סל קליטה ומעמד. העובדה שהאנשים האלה הם יהודים או זכאי חוק השבות, לא הופכת אותם לפחות פליטים או את חייהם לפחות בסכנה זה התפקיד שאף מדינה אחרת לא תעשה ובו אנחנו צריכים להתמקד, לא לתת לספינים להסית אותנו מהעיקר הזה.

בנושא הזה יש שתי נקודות שהייתי רוצה לבדוק אם אפשר לתת להן מענה. ראשית, יש הרבה אנשים שאינם עולים חדשים כהגדרתם, הם אזרחים חוזרים. יש אזרחים ישראליים שגרים שם תקופה ארוכה וברחו, אין להם דבר והם צריכים עזרה לא פחות ואולי אפילו יותר מעולה. צריך לבדוק את זה נקודתית. גם הנושא של הדיור במלוניות, אותו מענק שמשרד העלייה והקליטה נותן, צריך לבחון ולבדוק את הרחבתו גם לאזרחים חוזרים אחרי הרבה שנים.

בחמ"ל המאולתר שאופיר סופר ואני הקמנו, קיבלנו כמה וכמה סיפורים ומקרים של אנשים להם ילדים רבים, אזרחים ישראליים שהגיעו לארץ עם 15 ילדים ואין להם כלום, הם לקחו הכל וברחו. הדבר הזה הוא הצלת חיים בצורה הפשוטה ביותר וזו המחויבות שלנו על פי חוק הלאום, לדאוג לאזרחי ישראל ולזכאי השבות. בעזרת השם, מדינת ישראל היא מדינה חזקה והיא תוכל לחשוב על סיוע לאחרים, אבל הבסיס צריך להיות.

בתחום הדיור והשיכון, צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים שמדינת ישראל הפעילה בשנות ה-90. אני רוצה להזכיר שבעשור בין 1990-2000 מדינת ישראל קלטה כמיליון עולים ומחירי הדיור ירדו. מדינת ישראל התגייסה לפתור את משבר הדיור בצורה כל כך טובה שמחירי הדיור ירדו למרות שהביקוש גדל בצורה מאוד משמעותית. אפשר לעשות את זה באמצעות פיצול דירות, תקנות שונות, הגדלת אחוזי בנייה, פינוי בינוי, אפשר לעשות המון דברים כדי לקלוט מספר גדול בצורה שלא תכביד. כמובן שאין הכבדה כאשר אנחנו קולטים את אחינו. זה אפילו יקל ויועיל. משרד השיכון צריך להיות מסביב לשולחן - - -

הוא הוזמן.

בכל מה שקשור לתכנון והבנייה ובכל מה שקשור לדברים האלה, גם משרד הפנים. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת בני בגין, בבקשה.

תודה אדוני. אני אינני חבר הוועדה, אני מחליף את חברי צביקה האוזר מטעם תקווה חדשה בדיון החשוב הזה. אני מברך על הקמת הוועדה. אני מעדיף לשמוע את הדיווחים והנתונים ואז נראה אם יהיה לי מה לשאול או להעיר. אני מודה לך.

תודה רבה חבר הכנסת בגין. זו גם העמדה של חבר הכנסת רון כץ או שאתה רוצה לדבר?

אני גם אהיה מאוד קצר. אני רוצה לברך אותך ואת יושב ראש הכנסת על היוזמה החשובה הזאת, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה. אם האופוזיציה נרדמים, תמיד טוב שאנחנו קיימים. אני רוצה לברך את כל מי שיושב מולנו כי אני יודע שהם עושים עבודת קודש. אני רואה את הסוכנות היהודית ועוד כמה גורמים שנלחמים בשטח במשך שלושה שבועות כדי לדאוג ליהודים בכל רחבי העולם.

זה המקום שלנו פה ובכל מקום אחר, שם אנחנו צריכים להיות, קודם כל לתת להם גב ולחזק אותם. אני רוצה לומר מילה טובה גם למשרד הקליטה ומשרד החוץ שעושים עבודת קודש בימים האלה. אנחנו צריכים לתת את הגב הנכון. אני אשמח להקשיב ואחרי זה ננהל על זה שיח. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת כץ. אם כך, אני מציע שנעבור לגופים המקצועיים שעובדים ימים ולילות כדי לעמוד באתגר המשמעותי הזה של הבאת עולים וקליטתם ארצה. אני מציע שנתחיל עם מזכ"ל הסוכנות היהודית, מר ג'וש שוורץ, שיציג לנו את נקודת המבט של הסוכנות במאמצים - - שוב, אנחנו בדיון על תכלול המאמצים של כל הגופים, בעצם המאמצים שלכם להבאת העולים. מר שוורץ, בבקשה.

תודה רבה חבר הכנסת כלפון, גם אני מצטרף לברכות. קראנו גם ליושבת ראש הקואליציה ויושב ראש סיעת הליכוד במכתב לפני כמה חודשים על החשיבות להקים את וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. רק המשבר הזה ממחיש כמה הוועדה הזאת חשובה ואנחנו מברכים על כך שיושב ראש הכנסת ואתה לקחתם את המושכות והקמתם פורום יחד עם גלעד קריב שיטפל בנושאים האלה.

אנחנו נמצאים ברגע היסטורי, אנחנו מדברים על תחזיות שמתואמות בין כל הגופים של בין 30,000-50,000 עולים רק מבלרוס, רוסיה ואוקראינה. בשנה רגילה אנחנו מדברים בין 25,000-30,000 עולים, אז אנחנו צופים מספרים שלא ראינו במדינת ישראל מאז 1998-1999. דרוש פה מאמץ לאומי ומתואם. אנחנו מברכים על המינוי של מאיר שפיגלר כפרוייקטור.

בתחילת המאמץ הבנו שיש פה מצב מאוד מיוחד. אנחנו פועלים בתוך אוקראינה מאז תחילת המלחמה, יש לנו 70 עובדים בתוך אוקראינה. יחד עם השליחים הישראליים האחרים - - הישראלים יצאו, אנחנו חזרנו, השליחים הישראליים של הסוכנות ונתיב נכנסו לאוקראינה ביום ראשון - - -

בתוך אוקראינה?

נכנסנו לתוך אוקראינה ביום ראשון. יצאנו בתחילת המשבר יחד עם שליחים של משרד החוץ, נכנסו צוותים של נתיב והסוכנות היהודית לתוך אוקראינה. אנחנו יושבים במשרדים בלבוב ומטפלים בעולם בתוך לבוב. אני רוצה להדגיש שפעלנו כל הזמן בתוך אוקראינה, יש לנו 70 עובדים אזרחי אוקראינה במשרדים שפרוסים בכל אוקראינה ולא היה רגע אחד שהפסקנו לעבוד בתוך אוקראינה.

במקביל הקמנו צוותים שיושבים בכל מעברי הגבול המרכזיים במדינות השכנות, בהונגריה, בפולין, ברומניה, במולדובה. הם יושבים שם יחד עם צוותים של נתיב, כי כמובן נתיב נותנת את ה-go no go להליך המזורז שאנחנו מעבירים את העולים לארץ. הם עוברים את הבדיקה כאן בארץ אחרי הבדיקה הראשונית של נתיב בשטח.

אנחנו גם בתחילת המאמץ הסתערנו על חדרי מלון, היום יש לנו קרוב ל-5,000 חדרי מלון הפרוסים בארבע מדינות במזרח אירופה. אנחנו לוקחים את העולים שמגיעים למעברי הגבול, מעבירים אותם, אם זה בפולין, מולדובה, בכל מקום, לחדרי מלון שאנחנו שכרנו. יש לנו כרגע אלפי עולים שנמצאים בבית המלון, הם מגיעים, יש שם צוותים רפואיים ועובדים סוציאליים. כרגע יש 30 אנשי סוכנות ישראלים הפרוסים בכל המדינות האלה, גם במעברים וגם בתוך בתי המלון.

אנחנו מטיסים את העולים לכאן, כרגע הגיעו קרוב ל-3,000 עולים מאוקראינה מאז תחילת המשבר. אנחנו כמובן צופים שתהיה עלייה מאסיבית גם מרוסייה ובלארוס. אי אפשר להסתכל על האירוע הזה כאירוע של המלחמה, יש לזה השלכות גם על החיים של היהודים ברוסיה, כולנו רואים את זה.

בשנה רגילה יש יותר עולים מרוסיה ובלארוס מאשר אוקראינה, אנחנו מדברים על מספרים של 15,000 משלושת המדינות. אנחנו חושבים שנגיע ל-30,000-50,000. המספרים שאנחנו צופים בשבועות הקרובות זה משהו כמו 2,000 עולים בשבוע, זה מספרים מאוד גדולים. אנחנו הקמנו גם חמ"ל מיוחד - - -

כמה אתם צופים? אני רוצה לחדד את השאלה.

כ-2,000 עולים בשבוע. הקמנו חמ"ל מיוחד בירושלים עם מספרים בחינם מישראל לאוקראינה ורוסיה ומענה ברוסית. קיבלנו בשבוע הראשון למעלה מ-10,000 שיחות טלפון, כל מי שפונה מקבל מענה. אם הוא נמצא בתוך אוקראינה, אנחנו בודקים איפה הוא נמצא ומה האפשרויות להוציא אותו. מימנו כבר עשרות אוטובוסים לחילוץ, אנחנו משלמים לחברות אוקראיניות - - -

אני אחדד את השאלה, כמה אוטובוסים?

אנחנו ניתן למזכ"ל הסוכנות לדבר וכשהוא יסיים את דבריו לכל אחד תהיה זכות דיבור.

אני רק רוצה להתחבר לנתונים האלה.

נהוג שחברי הכנסת שואלים את השאלות. ניתן למזכ"ל הסוכנות להשלים את דבריו.

המרכז הטלפוני פועל, רצינו שיהיה מקום אחד בו אנשים יכולים לקבל מענה אם הם נמצאים כאן, אם הם מחפשים את הקרובים שלהם, אם הם נמצאים בתוך אוקראינה ומחפשים דרך לצאת החוצה.

אני רוצה לסיים ולהגיד שיש פה באמת עבודה משותפת מדהימה בין כל הגופים. שיתוף הפעולה שיש לסוכנות היהודית יחד עם משרד החוץ, נתיב, רשות האוכלוסין, המשרד לעלייה וקליטה ומשרד ראש הממשלה הוא באמת מדהים. ההתגייסות של הממשלה היא בעיניי מדהימה. ראש הממשלה, כמו שחבר הכנסת כלפון אמר, נמצא עכשיו בהערכת מצב בנושא הזה והוא גם יושב בראש ועדת שרים בעניין הזה. ההתגייסות של הממשלה היא באמת כוללנית, אני לא זוכר בכל השנים שלי שראש הממשלה בעצמו התגייס להוביל מאמץ לאומי כזה. אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה עם כולם.

תודה רבה מר שוורץ. אני אשאל אותך שאלה, החמ"ל שלכם נועד להיות החמ"ל המרכזי, נכון? הוא מרכז את כל הפניות. אנחנו רואים שהרבה מאוד גורמים פתחו בהתנדבות חמ"ל והשאלה היא, אם אנחנו מדברים על תכלול מאמצים, האם אתם צופים איזשהו איחוד או שיתוף פעולה עם היוזמות הישראליות האחרות? חברי כנסת וגופים אזרחיים פתחו חמ"לים נוספים.

אתם הגוף המקצועי הראשי בעניין הזה. האם יש תוכנית שתהיו ארגון גג שירכז את כל החמ"לים ואת כל המספרים, כדי שגם לא תהיה עבודה כפולה או שאחד יפריע לשני? אנחנו מכירים את זה מעולמות אחרים של מוקדי חירום מתחרים. המטרה היא לנסות לעבוד במשותף כדי לייעל את התהליך.

יש פה הרבה מאוד גופים אזרחיים שפועלים בעניין המשבר. אנחנו מברכים על זה, אנחנו חושבים שכל אחד יכול להיות תחת האלונקה. יש ארגונים מאוד מרכזיים כמו חב"ד, הג'וינט והקרן לידידות שהתגייסו למאמץ הזה. אנחנו כמובן נשמח מאוד לשתף פעולה עם כל אחד.

אבל האם יש תוכנית, נשאל גם את שרת הקליטה או הפרוייקטור. אני חושב שזה יכול לבלבל את האנשים, אם יש 3-5 מספרי טלפון, גוף אחד אומר כך והגוף השני אולי אומר אחרת, האם יש מאמץ לרכז את זה כדי להיות יותר יעילים?

בדיוק הגיע מהדיון עם ראש הממשלה שי פלבר שהוא מנהל היחידה לעלייה וקליטה אצלנו. אני אבקש ממנו לענות על השאלה הזו, האם אנחנו מתכוונים לאחד מוקדים.

תודה רבה, סליחה על העיכוב.

שי פלבר, סמנכ"ל הסוכנות היהודית ומנהל תחום העלייה והקליטה.

תודה רבה. לגבי המוקד, אנחנו כבר מאוחדים עם הקרן לידידות, אין מוקד נפרד. כל מי שמתקשר מגיע לאותו מספר. אנחנו מתואמים יחד עם ארגונים נוספים. היום אנחנו נפגשים עם גורם שאמור להיות מתכלל ומתאם את כל הפניות. במסגרת העבודה שעושה מאיר שפיגלר, יש לנו סיור בגלובל אתו היום. הכוונה היא להיות במצב בו נוכל לחלוק מידע. יש פניות של עליה, יש פניות של חילוץ ויש פניות של מזון. נעשה היום איזשהו סנכרון עם כל הגורמים.

אני חייב להגיד שיש הבנה של אנשים שרוצים משימות נפרדות. אנחנו מבינים את זה, אני לא יכול לטפל בכל מי שרוצה רק אוכל או להתפנות לטובת שהייה זמנית. אנחנו כסוכנות יהודית מנסים להיות ממוקדים במשימה שלנו של העלייה והקליטה, אבל אנחנו לא נזניח אף אחד. אם מישהו מתקשר הוא צריך לקבל מענה. יחד עם שאר הגורמים, במיוחד עם חב"ד שעובדים נהדר בהקשר הזה, נעשה סנכרון. אנחנו נשב איתם היום בגלובל סנטר.

תודה על העדכון, אני חושב שזה מאוד חשוב. אתם אומנם אמונים על העלייה, אבל במצב חירום כזה יש לכם את - - אני הייתי בסיור אצלכם בגלובל סנטר, ראיתי מה יש שם. יש לכם את היכולת להפוך להיות חמ"ל מרכזי אחד ותחתכם יעבדו הגופים האחרים. בסיטואציות כאלה, קודם חבר הכנסת סופר הזכיר את השתלבות פיקוד העורף, יש כאן אופרציה. גם בעניין המוקד זה אופרציה.

עדיף שיהיה גוף אחד שירכז הכל ויעבוד עם כולם בשיתוף פעולה מאשר שיהיו כל מיני גופים עם כל מיני מספרים ואנשים - - אני נכנס לראש של היהודי באוקראינה שאפילו לא יודע מה זה סוכנות או מה זה ארגון כזה או אחר, הוא לא יבין את ההבדל בין הגופים ועם מי הוא דיבר, זה יכול לגרום לבלבול. עדיף שתרכזו הכל במקום אחד, בעיניי זה הדבר הכי נכון. נשמח לקבל עדכון בעניין הזה, אם היום אתם יושבים על זה.

ב-13:30 אנחנו נשב עם הגורם שאמור לתכלל את זה, זו חלק מהמשימה האופרטיבית שלנו.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול את הסוכנות שאלה לגבי ישראלים שעדיין נמצאים באוקראינה. האם הם פונים אליכם או למשרד החוץ?

ישראלים שנמצאים באוקראינה פונים למשרד החוץ שאחראי עליהם. בתחילת הדרך הייתה נהירה מאוד גדולה של ישראלים והזרם קצת פסק. יחד עם משרד החוץ, אם יוצא למשל אוטובוס מקייב ואפשר לשים בו ישראלים אז נשים גם ישראלים, אנחנו לא מפרידים.

אתם יודעים כמה ישראלים עדיין נמצאים שם?

את זה משרד החוץ יוכל להגיד לך. אנחנו כן משתפים איתם פעולה.

יש פה נציגה, חמוטל רוגל פוקס, היא לא נמצאת פה?

לא.

הרבה מאוד מהישראלים שנמצאים באוקראינה הם בעלי אזרחות כפולה, הם אוקראינים שחזרו לאוקראינה - - -

ואז הגברים לא יכולים לצאת.

אני לא אגיד בפורום הזה איך זה מתבצע, אבל אני יכול להגיד שלמשל כשיש טיסה מפולין, אם יש מקום על הטיסה אני מעלה את כולם, אני לא מבדיל בין ישראלים לבין יהודים.

תודה רבה. אנחנו יודעים שהסוכנות הם גורם העל, אבל בענייני הזכאות למעשה מי שקובע את הזכאות לעלייה של יוצאי ברית המועצות לשעבר זה בעצם ארגון נתיב. יש לכם נתונים להציג לנו. זה נאמר בקצרה על ידי ג'וש קודם, ה-go no go. מי שנמצא פה ומי שצופה בנו אולי לא יודע מה זה אומר הטופס הירוק הזה, ההליך שהתחיל בימים האחרונים. נראה לי שהתחלתם לפני שלושה ימים עם הדבר הזה. בבקשה תסביר לנו ותציג לנו כמובן נתונים. דוקטור נתי קנטורוביץ' מנתיב, בבקשה.

נתי קנטורוביץ', מנהל תחום מידע ומחקר בנתיב.

תציג לנו בבקשה את הנתונים ותסביר לנו את המסלול הירוק החדש.

בסדר גמור. בוקר טוב אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך על כינוס הוועדה. מדובר במשימה שאנחנו יחד עם השותפים שלנו מהסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה התגייסו מהרגע הראשון. ברגע שהבנו את גודל הבעיה שאנחנו חווים בשטח, מייד פרסנו את הנציגויות שלנו, לא רק השליחים שיצאו מאוקראינה והתרכזו בשלב הראשון בוורשה, חלקם כמו שהוזכר פועלים מיום ראשון בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית בתוך שטח אוקראינה.

שיגרנו גם שליחים לכל מדינות המעטפת אליהן הגיעו הפליטים, רומניה, הונגריה ומולדובה. כמובן שברגע שזיהינו במולדובה שמספר הפליטים וביניהם זכאי חוק השבות שמעוניינים לעלות לארץ עולה בצורה מאוד משמעותית, הגדלנו באופן מידי את מצבת הקונסולים שמטפלת באנשים האלה. כך למעשה נתנו את המענה הראשוני לפונים.

ברגע שראינו שהמספרים הולכים וגדלים בצורה מאוד משמעותית, בשיתוף פעולה עם הפרוייקטור ובהצעתו הונהג תהליך מזורז לבדיקה ראשונית - - אני מדגיש שבדובר בבדיקה ראשונית. בהתחלה קראנו לזה go no go, לאחר מכן זה קיבל את הכינוי המסלול הירוק. מבקש השבות נבדק באופן מהיר על מנת לוודא שיש לו סיכוי או שיש איזושהי הוכחה ראשונית לכך שהוא יכול להתאים לחוק השבות. הוא מגיע לארץ וכאן בארץ מתבצעת בדיקה קונסולרית מלאה בהתאם לכל הכללים, בסופה אנחנו גם קובעים אם האדם אכן זכאי חוק השבות.

דווקא במעמד הזה אני שמח לעדכן שהחל מאתמול - - אני אתן גם תשובה לגבי אחת השאלות שכבר נשאלו פה קודם. החל מאתמול הקונסולים שלנו בארץ מבצעים כבר בדיקות בריכוזי הפליטים טועני שבות בבתי מלון - - -

גם בארץ?

גם בארץ מאתמול. מקבלים טיפול מלא, בדיקת זכאות מלאה שבעקבותיה מקבלים אישור זכאות.

כמה זמן זה לוקח בממוצע?

הבדיקה של משפחה לוקחת - - קשה מאוד לדעת, יש הרבה מאוד מקרים. להרבה אנשים אין מסמכים אז אנחנו צריכים גם לנסות - - -

ימים, שבועות?

לא, אנחנו משתדלים לסיים באותו יום את הבדיקה, כלומר בדיקה יכולה לקחת עד שעה, הכל מאוד ספציפי ותלוי. המטרה היא לא למשוך - - -

ואז הם יכולים לקבל תעודת עולה.

ואז הם למעשה יכולים לקבל תעודת עולה ותעודת זהות מבחינת משרד העלייה והקליטה.

זו בשורה חשובה.

זו בשורה חשובה מאוד אבל אני אתעכב איתך רגע. כמה זמן לוקח שם? אנחנו מבינים שהמצוקה הכי גדולה היא לא פה, כי ברוך השם פה יש לנו בינתיים מספיק חדרים בבתי המלון ונותנים לאנשים חודש להיות פה בבית המלון. השאלה היא מה קורה שם? אם אני מבין נכון, במדינות הגובלות צריך לשחרר כמה שיותר מהר את האנשים כי זרם הפליטים הולך ומתגבר כל יום. כמה זמן לוקח לעבור את השלב הראשון של ה-go no go במולדובה, בפולין וכדומה?

השלב הראשון הוא יחסית מידי. גם שם אנחנו התחלנו לעשות בדיקות מלאות ובהדרגה אנחנו עוברים לאותו מסלול ירוק go no go. מדובר במשהו כמו 10-20 דקות.

אבל השאלה היא האם יש מספיק כוח אדם של הקונסולים של נתיב באותן מדינות. אני אוסיף עוד שאלה, אני לא יודע אם המידע נכון, האם אתם הכשרתם גם שליחי סוכנות בנוגע לטופס go no go?

אז קודם כל מבחינת השליחים שלנו, אנחנו מבצעים כרגע גיוס המוני במגבלות של הקונסולים, של אלה ששימשו בעבר קונסולים מטעם נתיב. בדיוק היום בטרם יצאתי לישיבת הוועדה הגיעו אלינו למשרד יותר מ-20 קונסולים ששימשו בעבר כשליחי נתיב שאחרי ריענון קצר הם ישתלבו גם בבדיקת הזכאות המעמיקה כאן בארץ וגם ייצאו למוקדים בחו"ל. המטרה היא להוסיף ולתגבר כוח אדם כדי למנוע היווצרות פקקים.

במקביל מתקיים כרגע שיתוף פעולה גם עם הסוכנות וגם עם גורמים אחרים, אנחנו מכינים שאלון שיאפשר להציג שאלות ראשוניות שעל סמך אותן שאלות ניתן לקבוע האם יש סיכוי - - אני מדגיש, לא מדובר במתן זכאות אלא בבדיקה ראשונית - - -

כדי לאפשר להם לעלות למטוס, להגיע לישראל ולהיות על מסלול העלייה למרות שהם עדיין לא קיבלו זכאות.

נכון, להגיע לארץ ופה אנחנו כבר - - -

נתי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני עובר על הנושא של מעברים ובדיקות ואני רוצה שבהונגריה יש נציג אחד של נתיב, ברומניה יש נציג אחד, במולדובה יש שניים.

נכון, זה ישתנה.

אבל זה נתונים מהיום.

כשבזמן נתון יש שם 5,000 אנשים, יש שני נציגים על 5,000 אנשים כבר שלושה שבועות.

אני רגיל להיות בוועדות והכל נשמע יפה וורוד וזה לא ככה. כשאני קורא את המספרים האלה ואתה אומר שזה ישתנה, אנחנו כבר שבועיים בתוך הדרמה המטורפת הזאת, למה זה לא השתנה עד עכשיו?

אני יכול להגיד משהו?

כן.

אנחנו עובדים צמוד עם נתיב אז אני יכול להגיד לך שאנחנו יודעים מי האנשים שמחכים כי אנחנו בסוף מקבלים אותם במלונות שלנו באירופה. אנחנו עומדים בתיאום עם נתיב. תראו, אם עכשיו יש עומס נקודתי בנקודה מסוימת, שולחים נציגים. נתיב שולחים מחר - - היום יום שלישי, אני יודע שיש עוד שני קונסולים שמגיעים מחר לרומניה ויעמדו שם על שלושה קונסולים. יש עוד שני קונסולים בדרך למולדובה כדי לתגבר שם.

השאלה היא אם הם נציגים שלכם, של הסוכנות, לכם יש יותר עובדים אם אני מבין נכון. האם הם יכולים לעשות את התהליך הזה של ה-go no go?

הרעיון הזה עלה בימים האחרונים יחד עם שרת הפנים, שרת העלייה והקליטה ונתיב. השליחים שלנו ערוכים לכך, אנחנו מחכים להסדיר איזשהו עניין פרוצדורלי. בסוף יש פה אישור שצריך לתת לאנשים ואנחנו צריכים לדעת שהדבר הזה מסוכם ומקובל על כולם. ברגע שזה ייפתר אז השליחים שלנו יסייעו בתהליך. הם לא מחליפים את שליחי נתיב, הם מסייעים להם.

אני רוצה להציע הצעה תוך כדי, אנחנו בקשר כל השבועיים האלה. אני מנסה לחשוב, בעצם מבחינתכם זה כמו מלחמה מבחינת צבא. אני מניח שאין לכם כוחות מילואים כמו שלצה"ל יש. האם שקלתם או האם נכון לשקול להכשיר ולגייס אנשים לתקופה קצרה או ארוכה ככל שנדרש?

אתה צודק ולכן כבר יצאנו שלשום בקול קורא לגיוס שליחים לשעבר או מתנדבים - - -

אני מקווה שלא בנו על של המדינה של חצי שנה - - -

תראו, אנחנו נמצאים - - -

צריך לקרוא לזה צו 8, לא קול קורא.

אז אני אגיד, אנחנו מתחילת המשבר עם 30 שליחים כאשר היינו עם חמישה. אנחנו עם 30 שליחים בכל המעטפת - - -

זה הסוכנות.

כן.

אני שואל לגבי נתיב.

אני עונה לשאלת יושב הראש. יצאנו בצו 8 לגייס שליחים לשעבר או אנשים ממחנות הקיץ כי זה לא רק העניין של אישורי הזכאות, זה גם למשל לשים אנשים במעברי הגבול. בכל מעבר גבול יש לנו בין 2-3 אנשים שמקבלים את העולים, לא בכולם, זה מאוד קשה. בהחלט יש גיוס של כוח אדם.

לגבי ההפעלה שלנו בסיפור של נתיב, ככל שיהיה את האישורים הנדרשים אנחנו נסייע.

מה המספרים שאתם הולכים להוסיף?

מבחינת כוח אדם?

כן.

אנחנו צופים שאנחנו צריכים להגיע לעוד כ-50 אנשים סך הכל בכל המעברים, כולל ניהול מלונות, יש לנו ארבעה מלונות בפולין. יש לנו קרוב ל-80 עובדים מקומיים, אבל הרוב מתבסס על כוח אדם ישראלי.

עובדים סוציאליים ועניינים כאלה?

עובדים סוציאליים פחות, אני חייב להגיד. מה שעשינו יחד עם בית חולים בלינסון - - תראו, השאיפה היא שאנשים יהיו עד 72 שעות במלונות, אנחנו לא צריכים לתקוע אותם שם יותר מידי זמן. לקח לנו זמן להבין שאנשים מגיעים ללא יכולת רפואית. בלינסון התגייסו לטובתנו, היום יש צוותים רפואיים בוורשה וברומניה, אחיות ורופאים שנותנים את המענה הראשוני המיידי בהקשר הזה.

לגבי הסיפור הסוציאלי, אנחנו כן מזהים - - תראו, מי שהגיעו בהתחלה הם חבר'ה שברחו עוד לפני הקרבות. היום אנחנו מקבלים אנשים שברחו וכבר חוו לחימה קשה מאוד, כל הסיפור של פוסט טראומה הופך להיות משמעותי. אני לא חושב שביומיים במלון בוורשה נכון לטפל בזה. אנחנו כן עובדים עם משרד העלייה והקליטה, תכף השרה תספר - - -

אחנו כמובן מברכים על הגעתה של שרת העלייה והקליטה ותכף ניתן לה את זכות הדיבור.

סליחה שאני מתמקד, אני חוזר שוב לנתי. אדוני היושב ראש, בסוף הפקק הוא בנתיב. שינוי הסטטוס בארץ ומה שקורה בגבולות, בסוף הפקק הוא בנתיב.

טופס ה-go no go אמור לשחרר את הפקק אבל אני חושב - - -

אבל נתיב נותנים אותו.

לכן העניין של הכשרת השליחים של הסוכנות היהודית, אני מבין שיש לכם כוח אדם בהיקף יותר גדול מנתיב. אם אתם תוכשרו לתת את ה-go no go, זה ישחרר את הפקק.

יש עדיין אישורים פרוצדורליים שמחכים להם. אני חושב שאנחנו ערוכים.

השרה גם תתייחס לזה.

אתם יכולים להעריך את שיעורם של אלה שבבדיקה הראשונית מתברר שאינם זכאים?

בקצרה כי אני רוצה לתת לשרה לדבר.

לרוב כל מי שפונה אלינו עובר את הבדיקה, משהו כמו בין 20%-10% מתבררים כלא זכאים, גם פה בארץ אלה שמגיעים - - -

ומה קורה אחרי שהוא מתברר כלא זכאי?

הם לא באים לארץ.

מכוונים אותו לאן הוא אמור ללכת?

הוא עובר למעמד של פליט בחו"ל.

שם?

שם, הם לא בטיפולנו.

ואלה שבאים לארץ ומסתבר שהם לא זכאים?

הם גם לא מגיעים לטיפולנו.

תודה. אנחנו מקבלים בברכה את פניה של שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה. אמרנו בפתיח שהיית אמורה להיות איתנו מתחילת הדיון אבל היה לך דיון עם ראש הממשלה בנושא הזה ואנחנו מברכים על כך. לראות שהממשלה כולה, מראשה וכמובן כל השרים, מגויסת לדבר האדיר הזה שקורה ולא קרה כאן שנות דור, גל עלייה משמעותי עם מספרים של 100,000 בדרך אלינו.

דיברנו קודם על 2,500-3,000 בשבועיים, לפעמים בשנה שלמה זה מה שמגיע ממדינה אחת ועכשיו זה הגיע בשבועיים. זה בטח אתגר עצום בשבילך ובשביל המשרד שלך. נשמח לשמוע את התוכניות. את יוצאת מישיבה עם ראש הממשלה, אז אולי גם תחדשי לנו דברים בעניין הזה. בבקשה, כבוד השרה.

ראשית, אני רוצה להודות לך חבר הכנסת יום טוב חי כלפון על זה שמונית לעמוד בראש ועדת המשנה לזכאי חוק השבות והקשר עם התפוצות. במילים אחרות, זו ועדת העלייה והקליטה עליה נלחמת תקופה מאוד ארוכה יחד עם חברי כנסת אחרים כדי שהיא תוקם, גם אני נלחמתי יחד איתכם.

אני יודעת שבדרך כלל הממשלה לא ממהרת להקים ועדות כדי שיפקחו עליה, אבל במקרה הזה אנחנו מבינים שוועדת העלייה והקליטה שהיא וועדה בקונצנזוס - - בני, מי כמוך יודע את הערך והחשיבות של עלייה וכמה צריך שכולנו נעבוד יחד, כולל הכנסת והממשלה. אני יכולה לומר לכם שבימים האלה אני גם רואה את ההתגייסות של הכנסת וחברי הכנסת שחלקם גם הגיעו לנתב"ג, עושים ומשתדלים לפקח נאמנה. אני מאחלת לך המון הצלחה ושיהיו פה הרבה ישיבות אינטנסיביות שיעזרו לנו שכם לשכם לפתור ולתת מענים.

גם אם יש משרדי ממשלה, הרבה פעמים אני אומרת, משרד העלייה והקליטה הוא המשרד המוביל בכל מה שקשור לעלייה וקליטה לצד הארגונים שממלאים את המדיניות שלנו ביום-יום. יחד עם זאת, יש הרבה מאוד משרדים שצריכים לדעת שעולים הם לא בן חורג, עולים חדשים הם אזרחי ישראל מרגע שהם נוחתים כאן. כל משרד צריך להתגייס כמשרדי מעטפת שנותנים שירותים בכלל תחומי החיים.

אנחנו באמת בשעת רצון וזו זכות גדולה לכל אחד ואחת מאתנו לעסוק בנושא הזה למרות השעה הקשה של הציבור באוקראינה, וכמובן הקהילה היהודית שם. אני יכולה להבטיח לכם שיש ריכוז מאמץ כביר של הממשלה והרבה מאוד שרים שעוסקים בזה יום יום, הרבה מהם עולים חדשים בעצמם, בין אם זה אביגדור ליברמן, אנוכי, זאב אלקין ועוד. אנחנו מאמינים שהיכולת לממש את התחזיות עליהן אנחנו מדברים של עשרות אלפים ואפילו מאות, זה יכול לקרות רק אם אנחנו נעבוד באופן סדור, נכון וחכם, תוך שילוב כלל הזרועות הפועלות בשטח.

זו גם הזדמנות בשבילי לברך את הסוכנות היהודית ואת נתיב. נכון שיש מחסור בכוח אדם, אבל אני לא אחדש לכם כשאומר שיש מחסור כוח אדם כמעט לאורך כל השרשרת של הגורמים המטפלים, כולל במשרד שלי, העובדים של אגף נתב"ג שקולטים את העולים, אנחנו נתגבר אותנו. ראינו שגם בנתיב היה מחסור בכוח אדם. נטע בריסקין, מי שעומדת בראש נתיב, גייסה מילואימניקים.

לצד זה ראש הממשלה ואני הנחנו שנאפשר לסוכנות היהודית עם מכתב של רבנים, שאלון ותשאול שהם יעברו בהכשרה קצרה יחד עם נתיב, אנחנו ניתן להם את האישור לצאת לדרך. הייתה מלכתחילה הנחיה לתת את האישור העקרוני בבדיקה ראשונית באופן מקוון.

אנחנו תמיד אומרים, דמיינו לכם את אותו מבוגר שנמצא בביתו בקייב והוא גם ככה אדם מבוגר והתנאים לא פשוטים, יש מלחמה, הפגזות וסיכון חיים. אנחנו רוצים לתת להם את הביטחון שייצאו לדרך. כמובן שיש פעולות שאי אפשר להרחיב כאן, שבכל זאת אנחנו כעם יהודי שגורלו שזור זה בזה יודעים גם לבצע פעולות וראינו את זה לאורך ההיסטוריה בחילוצי עליות. אנחנו יודעים גם לפעול כשצריך לפעול בדרכים לא קונבנציונליות.

לצד זה אני רוצה להגיד לך שלצד הקשיים הראשונים באופן טבעי, הגיעו קרוב ל-5,000 עולים חדשים, חלקם הגיעו כתיירים. אני אסביר מדוע הם הגיעו כתיירים והם לא ברישומים אצלנו. הקריאה ליהודים הייתה לבוא כתיירים ולהיכנס לישראל, אחר כך תחזרו אלינו ונעשה את שינוי הסטטוס. הם באמת מגיעים עכשיו ללשכות שלנו.

פתחנו עמדות של נתיב יחד עם רשות ההגירה ומשרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה בשלושה מוקדים, מחר זה יהיה שישה מוקדים בארץ. במלונות יש לי כ-1,000 עולים חדשים שביקשו לבוא למלון. כל אחד שנוחת פה, אנחנו מציעים לו להגיע למלון שהכנו מבעוד מועד. אני יכולה להגיד לכם שנערכנו לפני הלחימה, כחודש וחצי לפני, הרבה מאוד מהגורמים - - -

כמה מיטות יש לכם עכשיו?

יש לנו כ-12,000. כרגע אנחנו לקראת פסח ומלונות זה גופים ועסקים פרטיים. אנחנו נצטרך לשריין, נעשה את ההתאמה החוזית כך שלא יהיה מצב של מחסור במיטות.

לכמה זמן העולים מקבלים את המלון?

עד חודש ימים. כמובן שאנחנו יודעים מטבע הדברים - - ולדימיר, אני לא יודעת אם אתה הגעת לקרוואנים או לבית מלון - - -

הייתי שלושה ימים במלון.

השאלה שלך היא נכונה. בסוף ההנחיה שלי היא לחודש ימים, כאשר אנחנו נותנים להם בנתב"ג מעטפה עם כסף, סל קליטה ראשון של כ-3,000 ₪. נתנו הנחיה - - -

3,000 ₪ לאדם?

למשפחה. הנחיתי לתת את קרן הנמלטים, קרן מיוחדת שאנחנו גם נתגבר אותה, של 6,000 ₪ עד 15,000 ₪ מענק חד פעמי. אנחנו נותנים דמי קיום חודשיים כי בעצם מאיר, שבכובעו הראשון הוא מנכ"ל הביטוח הלאומי, יודע שאנחנו מנסים לשנות כל מיני חוקים כדי שגם עולים חדשים יקבלו שירות מהביטוח הלאומי. עולים חדשים לא מקבלים שירות מביטוח לאומי ואנחנו נותנים להם דמי קיום כסוג של הבטחת הכנסה.

אני יכולה לומר לכם שאנחנו יד ביד עם האוצר כדי להגדיל את המעטפת, מתוך הבנה שגם העולים מרוסיה וגם העולים מאוקראינה באים ללא כסף, הם לא יכולים להוציא את הכספים - - -

אז מה זה 3,000, מה הם יעשו עם הסכום הזה?

אתה צודק, אבל אם תראה את סך הסיוע שאנחנו נותנים, זה מגיע בחודש בחצי השנה הראשונה לכ-4,000 ויותר שקלים. בחודש הראשון אנחנו נותנים את המזון, את האוכל, כל צרכיהם - - -

תוך כמה זמן הם מתחילים לקבל סל קליטה?

רק שנייה, ולדימיר. אתמול אישנו החלטת ממשלה על הצוות שעובד על דיור הקבע, שם האתגר הגדול. רבותיי, אחרי חודש ימים, אם אני לא מתחילה להוציא עולים חדשים, לא יישאר לי מקום לקלוט את העולים שמגיעים. לכן אנחנו הולכים לפתרונות דיור מאסיביים. אני מעדיפה את הסיפור של הקרוואנים, כמי שהייתה בקרוואן. אנחנו נתחיל בהשמשת הדיור הציבור, בשלב השני - - -

יש לנו בהרבה גבעות ביהודה ושומרון קרוואנים, אפשר להביא אותם.

אני מקווה שהם נענו לקול הקורא שלנו, הוצאנו קול קורא לכל הרשויות. בשלב השני אחרי השמשת הדיור הציבורי, אנחנו נשתמש בפתרונות של השוק הפרטי. יש הרבה משפחות כבר עכשיו - - זה מדהים, אני אזכיר פעם אחר פעם את ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט. כבר עכשיו הוא יד ביד עם העולים החדשים, מוציא אותם לדירות שכורות, אם אין כסף הוא משלם. קופות החולים בהתחלה לא נתנו ביטוח, הוא אמר שמי שלא יבטח את העולים הוא לא ייתן להם את המבנים, כולם ביטחו. הוא פתח האנגר מתחת לבניין העירייה כמו סופרמרקט רק שבסוף אף אחד לא משלם, מדהים לראות את זה.

גם הרשויות המקומיות הן שותף בכיר שלנו, אנחנו נשתמש בפתרונות הדיור בשוק החופשי בזה שניתן סיוע מוגבר בשכר דירה. אני מאמינה שבהמשך נצטרך לראות את המצב - - -

יודעים להגיד כמה דירות כאלה יש?

רק כדי לסבר את האוזן, מסקר שעשינו יש בשוק הפרטי כ-20,000 דירות פנויות להשכרה. אם נחשוב כמה מתוכן באמת נוכל למצות, זה אולי 10,000. אם אנחנו חושבים גם על התקציב שיידרש במידה וזה יהיה הפתרון העיקרי שהעולים ירצו, אם אנחנו עושים חשבון של 20,000 בתי אב, ניתן סיוע של 4,000, הקרנות - - פה חשובה הסוכנות היהודית, בקי, חשוב לרתום אתכם לקרן להשלמה בסיוע בדיור. אנחנו מדברים על 80,000,000 ₪ בחודש ל-100,000 עולים, לפי 20,000 בתי אב.

יש כל מיני פתרונות שמוצעים על השולחן כולל המבנים היבילים. המדיניות שאני - - -

העברתם גם פיצול דירות, נכון?

היה רעיון של מנכ"ל משרד השיכון לתמרץ משפחות לפיצול דירות ולתת להן סוג של מענק, תכף מאיר ירחיב על זה. אני חושבת שבבריטניה שמעו את הרעיון והם נותנים מענק של 350 פאונד למשפחה שקולטת פליטים מאוקראינה.

הפתרון האחרון שאליו אני רוצה להגיע זה המבנים היבילים, אתרי קרוואנים, זה לא טוב להשתלבות. אני רוצה שהילדים הקטנים שמגיעים כבר יהיו בתוך הרשויות המקומיות, קליטה ישירה, גם אם אנחנו נגיע למבנים היבילים, לדעת לא לעשות ריכוזים גדולים אלא ריכוזים בקיבוצים, ביישובים ובכל מיני ערים, אבל לא במסות גדולות כדי שלא נייצר סוג של סגירות קהילתית שלא בהכרח תתרום להם.

בגדול אני יכולה לומר לכם שאנחנו מרכזים גם מאמץ בנתב"ג. אני רוצה להודות לשר הביטחון ולמפקדים בשטח, ראש רח"ל שנמצא איתנו יום יום ומתגברים את העובדים של משרד העלייה והקליטה שעובדים לילות כימים - - -

אתם עובדים עם פיקוד העורף, נכון?

גם פיקוד העורף.

זה עלה מקודם, אופיר סופר העלה את זה. עכשיו אתם עובדים עם פיקוד העורף?

כן, הכנסנו אותם השבוע באופן - - -

מה המשימה של פיקוד העורף?

זה לא רק פיקוד העורף, רח"ל פתחו לנו באגף שלנו - - הם עוזרים לנו לקלוט את אלה שבאים בלי אשרות, את ה-go no go, כדי שהעובדים שלי יוכלו לתת מענה מיטבי למשפחה שמגיעה - - אתם צריכים להבין, כשקולטים משפחה זה בין חצי שעה לשעה, זה זמן הטיפול הכי מהיר שאפשר לתת. אם באות 200 משפחות, זו הדוגמה שאני תמיד מביאה, מדובר ב-200 שעות. אם אנחנו מחלקים את זה לעשרת העובדים שיש לי, זה זמן המתנה מטורף.

לאור זאת גם רח"ל וגם חיילי פיקוד העורף דוברי השפה האוקראינית והרוסית נמצאים שם ויד ביד מטפלים איתנו באלה שהם מועמדי עלייה ולא אלה שבאו עם אשרות סופיות. אני חושבת שהדבר הזה בהחלט ייעל את התהליך. אנחנו כמובן נמצאים עכשיו בתהליך אינטנסיבי עליו יספר מאיר על קליטת עובדי מדינה, אחרי מאמץ כביר שעשינו.

אני שוב מברכת על הקמת הוועדה. אם יש נושאים שאנחנו חושבים שצריך לדון בהם או כדי להאיץ במשרדים שלא מספיק מגויסים, אנחנו נעביר אליך. אני מברכת את כל חברי הכנסת שנמצאים כאן, אני יודעת שגם אופיר הגיע לנתב"ג. ולדימיר, בכלל לא הייתם באגף הקליטה, הייתם בטרמינל 3.

נכון, אנחנו נגיע לשם.

הם שולחים לי שהם שם ואין אוכל ושתייה. איך זה יכול להיות? רכשנו כל כך הרבה אוכל, כבר נגמר?

יש לי עוד שאלה, מה מצב האולפנים ללימוד עברית?

אני הארכתי את הזכאות משנה וחצי לעשר שנים, כרגע הם לא רוצים ללמוד עברית, צריך לתת להם לנשום. מדובר באנשים שנמצאים פה שבוע-שבועיים, זה לא הדבר שמטריד אותם. תהיה להם את המעטפת המלאה ללמוד לימודי עברית. יש קושי אמיתי עם המורים - - -

הייתה גם בעיה עם המורים.

אני גייסתי מורות חיילות דוברות השפה והן כבר נכנסות לתמונה. בכל מלון יהיו לי שתי מורות חיילות דוברות השפה. אני מאמינה שאנחנו נתגבר על הנושא הזה, במיוחד כשהארכתי את הזכאות לעשר שנים משנה וחצי.

תודה רבה, כבוד השרה. הופעת בכורה של פרוייקטור העלייה והקליטה פה בכנסת, לא כמנכ"ל הביטוח הלאומי אלא בתפקיד החדש כראש מנהלת העלייה והקליטה. אנחנו מברכים אותם על המינוי וכמובן את השרה שמינתה אותך יחד עם ראש הממשלה.

אני רק רוצה לומר משפט ששכחתי. הזכרת את ראש הממשלה, הוא נמצא בכל הישיבות, הוא בעצמו מוביל את הדיונים, גם עכשיו עשינו דיון. הוא נמצא במעקב יום יומי אחרי הדבר הזה, מה שרותם יותר גם את יתר השרים.

רציתי להגיד משהו חיובי. בטח כולכם שמעתם אתמול איזו חגיגה הייתה בממשלה. יש לי בשורה ממש טובה. לפני שעתיים היה דיון בבג"ץ על העלייה מאתיופיה אחרי שהייתה עתירה על החלטת הממשלה שהובלתי, ובג"ץ דחה את העתירה. ברוך השם בקרוב אנחנו נראה גם את האחים והאחיות שממתינים באתיופיה נוחתים כאן בישראל.

כל הכבוד, אני מבין שהשרה אוהבת לעבוד כי את בעצם מוסיפה לעצמך עוד גל של עלייה. כל הכבוד, כל גל מבורך. מר מאיר שפיגלר, בבקשה.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה ולשרת הקליטה. אני רק אוסיף על דבריה מכיוון שהיא שולטת בכל מה שקורה. הדברים שניצבים על הפרק על בסיס ההנחיות והמדיניות זה לדאוג לכך שכמה שיותר עולים פוטנציאליים יגיעו לכאן בדרך שתהיה פשוטה, מהירה, מינימום בירוקרטיה, מקסימום קליטה, מאור פנים ובעצם הענקת התחושה שהעולים מגיעים אל הבית הטבעי שלהם, שאנחנו רוצים לקלוט אותם לא פחות מזה שהם רוצים להגיע לכאן.

ישנן לא מעט סוגיות שעומדות על הפרק. אתמול ישבתי עם יום טוב ועם חבר'ה שבאו ממש עכשיו מהאזורים שנמצאים תחת מטר האש, ישבנו עד 22:00 ומשהו בלילה ושמענו את הדברים שפקדו אותם ממקור ראשון ולא ממקור שני. כן, יש עדיין בעיות, הדברים לא חלקים. אין ספק שמדובר במצב לא טבעי, מלחמה זה דבר באופן כללי שמשנה סדרי בראשית.

אנחנו עושים את הכל כדי ללמוד, להפיק לקחים ולשפר את התהליכים ואת האופן שבו אנו נדרשים לפעול כדי לדאוג לכך שכל האנשים יגיעו מהמקום שבו הם נמצאים אל מעברי הגבול ומשם דרך המקומות שהם לנים בהם לפרק זמן זמני, עם טיסות לארץ כדי לקלוט אותם כאן בהתחלה בצורה זמנית ולאחר מכן ביישוב קבע כמו שאמרה השרה.

אני לא יודע אם השרה אמרה את זה בתחילת דבריה, אבל היות והמסה שתגיע לכאן תהיה על בסיס של ראשית בדיקה של זכאות על פי חוק השבות, אני קורא לזה ראשית ראיה, השרה דיברה עם go, כל אחד מגדיר את זה אחרת אבל הרעיון הוא שכדי לחסוך בלוחות הזמנים ולקצר את התהליך של בדיקת כל אלה שמבקשים להגיע לכאן, הרוב יגיעו לכאן על בסיס בדיקה שתידרש לה השלמה.

אתמול בלילה הוסדר יחד עם משרד האוצר והסוכנות שלכל אחד מהם, הגם שהוא לא הופך להיות ברגע נחיתתו עולה מן המניין, הוא יהיה מייד מבוטח בביטוח בריאות מלא, מרגע הנחיתה ועד לאותה נקודת זמן בה ישלימו את הבדיקה בעניינו. מדובר בדבר מאוד חשוב מבחינה ערכית, מוסרית, מצפונית ואנושית וזה נסגר אתמול.

יש עוד מענה שאני רוצה לציין לגבי אותם פליטים שנזקקים לטיפולים רפואיים. פנה אליי מנכ"ל בית חולים שיבא והציע את השירותים שלהם לכל אלה שיידרשו לטיפול רפואי, גם אם הם לא מבוטחים - - -

גם בלינסון.

ניתן להגיע לשערי בית החולים ולקבל את מלוא הטיפול בפן הכי נפיץ, מבחינה אנושית וערכית יחד. לגבי שאר הדברים אנחנו כל הזמן משפרים את התהליכים ונותנים מענה לדברים שאנחנו נחשפים אליהם מהשטח.

אתמול הוחלט להקים מטה תפעולי בחו"ל שירכז את כל הפעילות וכל התיאומים מהנקודה שבה נמצאים האנשים ועד הרגע שמעבירים אותם את מעברי הגבול לכיוון הטסתם לארץ. אנחנו מקבלים הרבה מאוד נתונים מהשטח - - -

המטה ירכז את המאמצים של כל הארגונים?

כן.

יש פגישה היום ב-13:30.

זה יתחבר עם מוקד החירום, שיהיה מוקד על, קודם קיבלנו על זה עדכון משי. יש הרבה ארגונים וצריך לתכלל את זה.

יש כ-11 ארגונים, כאשר מתוכם ארבעה יותר פעילים ודומיננטיים והאחרים קצת פחות. מבחינתי כל אדם הוא ארגון, מכיוון שאם יש מישהו שמכיר מישהו ועושה את הכל כדי לדאוג לכך שיאספו אותו ויעבירו אותו בסופו של יום לארץ, בשבילי הוא ארגון לכל דבר ועניין. גם אם הוא מטפל בנפש אחת, אנחנו מכירים את האמרה של המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.

זה הרעיון, לשם אנחנו חותרים, לרכז, לטייב ובעיקר לסנכרן בין הנתונים על מנת שהפעילות שכרוכה בהבאת העולים תהיה כמה שיותר שוטפת וכמה שפחות עקלקלה עם כל המהמורות שיש בדרך. היית איתי אתמול, שמעת את הסיפור שהוא לא מוסיף נחת, אני מניח שהם הגיעו לוועדה לומר את דברם. אנחנו נעשה את הכל כדי ללמוד, להפיק לקחים וליישם אותם בשטח כדי שהם לא יחזרו על עצמם.

תודה רבה. הוועדה תשמח לקבל עדכון על המאמץ הזה. שמענו שאתם נפגשים היום ב-13:30 על המאמץ של מוקד אחד, של מטה חירום אחד גם בחו"ל אבל גם כאן בארץ, מספר טלפון אחד וכל הארגונים יוכלו לעבוד יחד. זה מאוד חשוב כדי לייעל את התהליך.

היות ומבחינתי זו השקה ראשונה, אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לכל העוסקים במלאכה, ויש רבים. אין לך מושג איזו רוח התנדבותית יש בארץ מן היקב ומן הגורן, אנשים פרטיים ומערכות כמו מרכז השלטון המקומי, ראשי רשויות מקומיות ואזוריות, קיבוצים, משטרת ישראל, הסתדרות עובדי המדינה שהקצתה את כל בית ברל ולא מעט מהמקומות שיש להם בבתי אבות של משען. זו פשוט רוח התנדבותית במלוא מובן המילה, זה אות וכבוד לחברה הישראלית.

עוד מילה אחת, כמו שאמרה השרה, מפקדת העורף באמצעות אלון ושאר הגורמים שמסייעים לנו, אם זה שמואל זכאי בנתב"ג, עושים את הכל ללא שום שיקולים זרים, אך ורק לטובת המטרה, להביא לתוצאה שכולנו מצפים לה, מראש הממשלה דרך שרת הקליטה ומטה.

תודה. יש לי שאלה אליך, אדם שרוצה להתנדב פה בארץ, רוצה לתרום אוכל או ציוד, האם יש אצלך מישהו שירכז את זה? כבר קיבלתי פניות בעניין, כל מיני קהילות ובתי כנסת כבר אספו בגדים לאנשים. אולי צריך איזשהו מספר טלפון לכל מי שרוצה לתרום ולעזור, וזה יהיה מרוכז אצלך.

אז קודם כל יש, פונים גם ללא אמירה מפורשת. אני רוצה לומר משהו, יש מדינה שנקראת מדינת ישראל, היא זו שדואגת לדברים הבסיסיים, כפי שציינה השרה, אוכל, מדור, ביגוד, כל הדברים האלמנטריים מבחינת הצרכים של הציבור. אנחנו נמצאים במאה ה-21, ברוך השם המדינה היא מדינה חזקה ואיתנה מבחינה כלכלית. אנחנו נעשה הכל.

בין זה לבין עצם העובדה שאנשים מתוך רצון עז וכמיהה להיות שותפים למאמץ ותרום את חלקם, גם אם זה לא נדרש, הדברים האלה רק משתלבים אחד עם השני וגורמים לכך שהחברה הישראלית היא חברה של אות ומופת ביחס לשאר המקומות בעולם.

מאיר, כאן המקום להגיד שאתה האיש הנכון במקום הנכון. אני חושב שיש קונצנזוס בכנסת על דמותו על המקצוענות שלו. השאלה היא אם בכל זאת יש אנשים, יהודים טובים שרוצים לעזור, אתה אומר שהמדינה היא זאת שאחראית, היא בעלת הבית, ככה צריך להיות גם במסלול תקין, המדינה דואגת ולא האזרח. בכל זאת המונים רוצים לעזור ושואלים למי פונים, לאיזו כתובת?

יש לנו דף נחיתה עד שיוקם משהו יותר מסודר. אנחנו נצא בקמפיין לחברה האזרחית שרוצה להתגייס. חשוב לשתף אותה במקום לשבת מול החדשות ולהגיד איך אני עוזר. אנחנו נצא בקריאה ובקמפיין מסודר, אני לא אגיד עם מי בינתיים, שמשפחות יאמצו עולים בפסח ויעשו איתם ליל הסדר. זה יהיה בשיתוף פעולה עם גלי צה"ל והרב שי פירון שיוזם את העניין עם פרופסור ידידיה שטרן ועוד רבים וטובים. אני חושבת שזה ייתן מענה לתחושה שצריך גם לתת לה מענה, של החברה הישראלית שמתגייסת.

אני בכל זאת אוסיף מעבר למה שאמרת. יודעים את מספרי הטלפון שלנו גם אם זה לא פורסם ברבים בצורה מסודרת, מתקשרים אלינו. אנחנו מאגדים את כל הפניות במאגר מידע כולל ואני לפחות אומר לכל אלה שפונים שברגע שהדבר יעמוד על הפרק אנחנו נפנה אליהם ובאמצעותם נעשה טוב יותר לכל אחד ואחד מהנקלטים. יש לא מעט שרוצים לאמץ עולים לביתם, כמו שאמרה השרה, אם באופן זמני ואם באופן ממושך יותר. אני אומר לכם, זה פשוט גאווה לכל אחד ואחת מאתנו.

אני אשמח לציין נקודה בנוגע לנושא הזה. סיימנו אתמול קמפיין בחברה הישראלית יחד עם השלטון המקומי, אספנו מעל 20,000 ארגזים כאשר ציפינו ל-5,000. בתיאום עם השרה השארנו כמות מכובדת לטובת עולים בישראל ואנחנו נעשה מבצע חלוקה של טואלטיקה, מגבות וביגוד. ככל שנצטרך להרחיב את זה, פרסנו במרכזי הקליטה שלנו מתקנים ואתמול זה טס. בתיאום עם השרה תהיה אפשרות לאסוף ציוד.

חלק הולך לשם וחלק נשאר כאן לעולים.

אתמול הלכתי לרעננה בהנחיית השרה כדי לוודא שנשאר מספיק לעולים בארץ.

מאיר, אני כן חושבת שאנחנו צריכים לומר ביושר שעדיין אין לנו פלטפורמה דיגיטלית מספיק בולטת ומונגשת לציבור. אנחנו צריכים שתתן אור ירוק למי שצריך, בין אם זה במשרד העלייה והקליטה, ולדאוג שיש לנו אתר מסודר לטובת העניין הזה.

מה שאמרת לגבי סדר פסח, זה פשוט נפלא. אני חושב שהרבה יירשמו לארח עולים בסדר פסח.

גם אתה, אני מקווה.

תרשמי אותי ראשון.

מעולה. ניתן לשרה להציג מצגת קצרה - - -

כבר דיברו כל כך הרבה, אבל נעבור על שקפים שאני חושבת שייתנו קצת ערך. שימו לב, זו מצבת השליחים בחו"ל.

כבוד השרה, אני חייב ללכת לישיבה עם ראש הממשלה וכל מיני גופים שעוסקים בעלייה בתל אביב, אני מאוד מתנצל.

אני גם אמורה להיות בישיבה הזאת, אני אשמח אם כל הברכות היפהפיות שיש כאן, מחיאות הכפיים, החיוכים ותפיחות השכם העצמיות, אולי ניתן למישהו שייתן תמונת מצב - - -

אנחנו ניתן, סטלה. אנחנו מכבדים את השרה - - -

אנחנו נשמח. אני מוכנה לוותר על המצגת שלי בשביל לשמוע.

אני מאוד אשמח, אני אהיה מאוד קצרה.

מה שמך?

לי קוראים סטלה וינשטיין.

אז בואו נשמע אותה, אני מוותרת על המצגת.

אני עובדת בתור מנכ"לית ימינה, אני כבר 17 ימים לא עוסקת בזה אלא רק בארגון התנדבותי שמחלץ יהודים מאוקראינה. אותי לא צריך לשמוע, אני אתרגם את האדם הנכבד הזה, בוריס טרייגרמן שמסייע לי. מאיר, אני אשמח אם תוכל להישאר.

סטלה, את אומרת דבר מסוים ועלולים להסיק ממנו משהו לא נכון. ישבתי איתך אתמול במשך שעתיים - - -

כמובן.

רק שיהיה ברור לכולם שאני הייתי איתכם אחד על אחד במשך שעתיים עד לאישון לילה אתמול. בכל זאת, אם ראש הממשלה קורא לי, אני חייב ללכת. אני איתכם בקשר שוטף ואני מודע לכל מה שהם יספרו כאן לוועדה.

נכון.

תודה רבה מאיר. הוא הזכיר את זה, הוא היה איתנו עד מאוחר בלילה, אני מאשר שהוא לא ישן הרבה בימים האלה. אנחנו מאחלים לו בשם כל הוועדה בהצלחה רבה במשימה הקדושה שהוא מוביל בימים אלה להעלאת אחינו. יש לנו הרבה מאוד אנשים שרוצים לדבר, אני מבקש מבוריס וסטלה - - אנחנו כבר ישבנו אתמול בעניין הזה, אנחנו יודעים שהנושא הוא כאוב וחשוב, אבל יש המון דוברים. תודה לשרה שוויתרה על המצגת שלה כדי להקשיב לכם. בבקשה, כמה שיותר מתומצת.

אני רק אציג את הדברים לפני. 17 ימים פחות או יותר מתחילת המלחמה, בשביל לחלץ כמה חברים פניתי לחברי הטוב כאן וביקשתי ממנו את הסיוע. הוא חילץ ב-2015 את כל יהודי דונצק, הוא זכה באות מהג'וינט, ידעתי שיש לו את היכולות וביקשתי ממנו לסייע לי. מאז הוא מוציא בממוצע, בגלל זה שאלתי כמה אתם צופים וכמה אתם מוציאים. הארגון שלו יחד איתנו, עם המתנדבים שלנו מהארץ, מוציאים בממוצע 34 אוטובוסים ביום פלוס מינוס בין 50 ל-100.

זכאי חוק השבות?

זכאי חוק השבות בלבד, אנחנו שואלים את זה. זה ארגון התנדבותי לחלוטין.

איך קוראים לארגון? אני יודעת שאוטובוס עולה היום - - -

10,000 דולר.

נכון. הייתי רוצה לדעת איך קוראים לארגון ומי מסבסד אותו?

הוא עם אנשי העסקים שם. אנחנו קראנו לארגון בשם גנרי, חמ"ל אזרחי. יש לנו מוקד טלפוני שמקבל את הפניות ואנחנו מעבירים אליו רשימות. מדובר ב - - גם הסוכנות מפנה אלינו, גם קרן הידידות, גם משרד החוץ, כולם פרסמו את הטלפונים הפרטיים שלנו.

אז לפני שאני שומעת אותו, האם עכשיו החיבור והישיבה שעשיתם עם הפרוייקטור מתחילה להזרים אתכם גם לחמ"ל המרכזי?

לא שמעתי את זה, אני עדיין מרגישה שיש חוסר כוונה - - -

זו בדיוק הנקודה שהעליתי קודם על איחוד הכוחות.

יש חוסר כוונה מוחלט לאנשים שמוציאים הכי הרבה. כשאתם מדברים על - - -

בשביל זה אני כאן. אנחנו ניקח את הפרטים, ראש המטה שלי והצוות שלי נמצאים כאן. אין דבר כזה שמי שמחלץ עשרות ומאות ביום, משלם על אוטובוסים ומצליח להניע אופרציה שלמה להצלת נפשות, שלא יהיה בתוך החמ"ל הזה. אני אומרת לך את זה באופן חד וחלק.

אז קודם כל, אני מאוד מודה לך. אני חייבת לחדד, הוא יספר מקרה של שיירה אחת. אנחנו הוצאנו עד היום 34,400 זכאי חוק השבות, מתוכם הגיעו אלפים בודדים בלבד לישראל. כל השאר, אחרי היחס המדהים שהם קיבלו, בחרו ללכת לאירופה ולא לעלות לישראל.

היחס שם?

היחס שם מהגופים שהיו אמורים לקלוט אותם. מרגע זה אני רוצה לתת לו את זכות הדיבור.

סטלה, 34,000 יצאו?

34,400 בעלי זכות, יש עוד כמה טובים. הרשימות הן ברמה השמית.

יש לכם את הרשימות האלה?

כן, רשימות שמיות במערכת ממוחשבת.

אולי נשמע את בוריס שיספר בקצרה את הסיפור ונמשיך. בוריס, בבקשה.

מה שאני הולך להגיד כנראה לא הולך למצוא חן בעיניי אף אחד פה, אבל אני לא באתי לחלק מחמאות. מהשעה האחרונה שאני נמצא כאן, אני מבין שכולכם מקבלים אינפורמציה מהפקידים בשטח, מעיתונאים, מאנשים שנמצאים שם, אבל אף אחד לא מבין מה תמונת המצב האמיתית. אני אזכור את התאריך 24 לפברואר הרבה מאוד זמן, החיים שלי התחלקו ללפני ואחרי. התעוררתי מההפצצות הראשונות.

אגב, מדובר ביהודי ישראלי, אני רק מציינת. בוריס הוא יהודי ישראלי והוא התעורר מהפצצות.

הבנתי שהתחילה המלחמה, הבנתי שזו לא פרובוקציה אלא מלחמה אמיתית. הפצצות היו על האזורים הצבאיים והבנתי שזו רק ההתחלה. דבר ראשון, ארזתי מזוודות. ליידי שכב הבן שלי, ברור מאליו שהדבר הראשון שרציתי היה להציל אותו. הצלחתי לקחת את עצמי בידיים והבנתי שצריך לעזור. הבנתי שקודם כל צריך לחלץ את האנשים שלא יכולים לחלץ את עצמם, הם אלה שהכי צריכים את זה.

היה לי קשר טוב מאוד עם האדמיניסטרציה המקומית ועם ראש העיר, לאט לאט התחלנו לעשות את העבודה הזאת. שאלתם איך נקרא הארגון, הוא לא נקרא, זה רק בלב. הבנו שקודם כל צריך לסמוך על עצמך. איחדתי כוחות עם חבר טוב שלי והתחלנו לארגן אוטובוסים.

אנחנו קצת קצרים בזמן. אני יודע שזה קשה, אם אפשר להגיע לנקודה. אנחנו יודעים שזה ממש קשה לספר את זה, הייתה כאן חוויה מאוד קשה. אנחנו פשוט צריכים לשחרר את החדר ויש עוד הרבה דוברים. לא חייבים לתת שמות של אנשים, נא לקצר לנקודה המשמעותית.

אני רוצה לשאול שאלה. כמה אנשים בתוך הארגון, גם אם אין לו שם, אתם אומרים שחילצתם 34,000. כמה אנשים בערך עוזרים לחלץ?

שם יש 20 אנשים ואני מנהל את החמ"ל פה בישראל. אחרי זה אציג לכם את תמונת המצב, אנחנו גם עוזרים ליהודים שתקועים שם.

אני מנהל את הארגון פה בישראל, הוא שם.

יש לכם את הרשימות של 34,000 היהודים?

כן, אני יכול לפתוח עכשיו את המערכת ולהראות לך. רק בלא מסוננים יש לנו 50 אנשים שתקועים כרגע מתחת להריסות, יהודים שעברו תאונת דרכים ומחכים שיחלצו אותם.

אתם מכירים אותם בסוכנות היהודית?

אני רק אציין שהטלפון של החמ"ל שלנו, יש לי 15 מוקדנים שיושבים. את הטלפון שלנו מפרסם משרד החוץ, הסוכנות היהודית ונתיב.

חברים, אין פה תחרות. כל מי שמציל אנחנו רואים אתו עין בעין את המשימה הלאומית שלנו כעם. אני רק שואלת, שי, אתם מכירים את הארגון הזה?

לא לעומק. שבוע שעבר בפעם הראשונה נוצר קשר עם סטלה. חלק מהאנשים שאתם מדברים עליהם, יש כפילות, אבל אני חייב להגיד שאין עבודה מסונכרנת. זו חלק מהמטרה של הפגישה היום ב-13:30.

אתם הולכים להיות בפגישה הזאת?

לא הוזמנו אליה.

זו פגישה ראשונה להכיר את - - -

אם יש פרוייקטור שמתכלל את מה שנעשה בחו"ל, אני מבקשת שיהיה נציג גם שלהם.

אחרי הפגישה הזו שנשב אתו היום, נכיר את התהליכים ואת צורת העבודה, נמפה את כל הארגונים ונעבוד יחד עם כולם.

ההנחיה שלי כמי שאחראית על הדבר הזה היא מאוד ברורה, אני אומרת לכם באופן חד וחלק. כרגע הפגישה היא רק ראשונית עם הסוכנות?

כן.

ומתי עושים פגישה עם כל הארגונים?

אחרי הפגישה היום המטרה היא שייצא לשטח כמה שיותר מהר, ולפני כן נפגוש את כל הארגונים הרלוונטיים.

ברגע שהוא נפגש עם כל הארגונים, אני אדאג שגם אתם תיפגשו אתו. אני מבקשת שאם אתם יכולים להעביר את הרשימות כדי שנראה את המהימנות של הדברים, לא חלילה שאני מפקפקת, ובכל זאת אנחנו עדיין עובדים בממשלה באופן מסודר. ייתכן ואנחנו גם נפנה לאנשים שעברו למדינה אחרת כדי לעודד אותם לבוא לכאן. יש לנו עכשיו חברה בבעלות מדינת ישראל, אופק ישראלי, שיוצאת בשיווק האגרסיבי. אנחנו רוצים שזה יהיה סביב היהודים שהרגישו שהם לא הצליחו להגיע לכאן ונמצאים במדינות המעטפת של אוקראינה.

אני מבקשת שכן תתנו לו, אני אבקש ממנו לקצר.

יש לנו גם את הרב פנחס זלצמן ממולדובה, הוא שם בשטח, הוא מחכה בזום.

אז בואו רק ניתן לבן אדם לסיים.

אנחנו רוצים ממש במשפט לסיים.

זה לא יהיה משפט, אבל - - -

ישבתם אתמול עם הפרוייקטור עד מאוחר - - -

יום טוב, חשוב שהגורמים יישמעו את הדברים, זה יהיה שתי דקות.

יש עוד דוברים, אנחנו רוצים לתת לכולם. לפי השעון אנחנו איתכם יותר מעשר דקות. הרב זלצמן מחכה בזום ונמצא שם בשטח במולדובה. אני רוצה לכבד את כולם.

סטלה, זה לא מכבד, הוא כיבד אותך. יש פה הרבה אנשים שפועלים - - -

אנחנו נמצאים פה בניסיון להסביר מה קורה כשעוברים בגבולות, מה תמונת המצב לא של סיבוב אחד, של עשרות סיבובים. אפשר רגע לא לקטוע ולתת לבן אדם לספר?

בבקשה במשפט לעניין הזה. יש הנחיות אופרטיביות מהשרה כדי לשבת איתכם ועם הגורמים. יש היום ישיבה ב-13:30, אתמול ישבתם אצלי בלשכה עד 22:00 עם הפרוייקטור. הם היו אתמול עד 22:00 עם הפרוייקטור אצלי בלשכה על הנושאים האלה. אני אוהב שמדברים בשעות, אנחנו נעבוד בשעות - - -

יותר מזה, סטלה צריכה להעביר לי את השמות, זה הכי חשוב כדי שנאתר אותם ונעזור להם.

זו הנקודה הראשונה שהעליתי בדיון הזה היום עם מזכ"ל הסוכנות ומנהל העלייה והקליטה, לאחד מוקדים וכוחות, זה בדיוק הנושא. בוריס, בבקשה במשפט אחרון. לאחר מכן ניתן את זכות הדיבור לרב זלצמן.

אני אספר בקצרה רק על העלייה האחרונה, עשיתי את המסלול הזה פעמיים. הוצאתי שישה אוטובוסים עליהם היה גם בני. אוטובוס כזה שיוצא מ - - נוסע עד הגבול בערך 35 שעות. באוטובוס יש ילדים, זקנים, הרבה נכים שלא יכולים לזוז, הרבה חולים, לפעמים גם עם פצעי ירי. הרבה מאוד אוטובוסים יצאו מערים מופגזות, אז פשוט לקחו את האנשים תוך כדי מתוך מרתפים מופגזים. אין שם אינטרנט.

שני אוטובוסים מחרקוב, בזמן שהעלו את האנשים לאוטובוסים, לידם נפלו פצצות. אני קצת מתלהם מהעובדה שיש פה הרבה חיוכים וכל אחד מדבר על כמה הוא עושה, אבל זאת מלחמה.

זאת מלחמה וטרגדיה, כולנו שותפים וכואבים יחד איתך. אני מבין שזה היה אירוע טראומתי ואנחנו חווים אותו יחד איתך. אני ממש מתנצל, יש לנו מסגרת זמן מצומצמת והמון דוברים. אני חושב שהמקרה הובן, היה שם חוסר ניהול, חוסר התחשבות, חוסר שיתוף פעולה בין ארגונים - - -

אבל לא סיפרו עוד את המקרה.

אני מצטער, בשורה התחתונה מה שהיה היה וצריך להסתכל קדימה כדי שלא יקרה שוב. לכן מכאן והלאה צריך לשתף פעולה כדי שהמקרים האלה לא יחזרו על עצמם.

אני פונה לסוכנות ולארגונים, רוב הדברים שאתם אומרים הם לא אמת. אוטובוסים מגיעים לגבול, 320 אנשים, יש שם תא שירותים אחד.

בוריס, אני מציע הצעה. הרב זלצמן ממש מחכה והוא שם. יהיה עוד דיון, אם יהיה לנו עוד זמן - - -

יום טוב, אתה מבין שאנשים מתים? אתם מדברים על עוד דיון? אנשים מתים, יהודים מתים ואתם מדברים על עוד דיון ועוד דיון. כל מה שאני שומעת מכם ב-17 ימים האלה - - תכניסו כוחות חילוץ למולדובה ותוציאו משם את האנשים כי הם קופאים, אתם לא מבינים מה קורה.

בוריס, אני מתנצל, אנחנו מדברים איתם כמעט 16 דקות ואני חייב לתת לאנשים שמחכים. הרב זלצמן מחכה כבר יותר משעה וחצי בזום ואנחנו ניתן לו. הרב הראשי למולדובה, בבקשה.

שלום לכם.

תודה וסליחה על ההמתנה.

שלום וברכה. אני רוצה להודות לג'וינט ולסוכנות שמלווים אותנו, לאנשי משרד החוץ, לשגריר מר יואל והשגריר מר רזר ולצוות נתיב ואנשי הסוכנות המקצוענים שבלעדיהם לא היינו יכולים לתפקד ולעבוד. תודה רבה.

דבר שני שאני רוצה לומר, לפני תחילת המערכה ישבנו עם החמ"ל של משרד החוץ, תכננו איתם והיינו ערוכים מהיום הראשון למאות חדרי מלון ואפשרות להכין אלפי מנות ביום מהרגע הראשון ועד עכשיו אנחנו מחזיקים בעיר קישינב בכל יום נתון לפחות 500 חדרים. אחת הסיבות לכך שאחרי שאנשים עוברים את מה שתואר פה קודם, לא לשכן אותם באולמות של 200-300 אנשים יחד אלא לתת לכל אחד את המינימום של החיים הפרטיים באותם ימים.

היה צוואר בקבוק, היו קשיים בתיאום. מהרגע שהפרוייקטור נכנס ולאט לאט גם במקביל, חסר מהדברים עשו קודם, יש תיאומים בין כל הארגונים, נכבד את כולם, ניתן לכל אחד את הכבוד שלו. באופן כללי אין פה שום בעיה של תיאום, אני לא יודע על מה בכלל מדברים פה. אני חי פה עם מאות עובדים תחתיי, אנחנו מתואמים באופן מלא.

רק שנבין, אתה הרב הראשי של מולדובה? אתה מרכז בשטח את כל הפליטים וזכאי השבות שנמצאים במולדובה?

אין לנו שום בעיה של תיאום, חבל על החצי שעה שדיברו על זה היום, זה חדשות של לפני שבוע.

כבוד הרב, זו שרת העלייה והקליטה.

תהיי מבורכת, אמרו שבלעדייך היו תקועים פה לפחות עוד אלף אנשים.

תודה. כבוד הרב, יש לי שאלה. אני הגעתי לבית המלון לחלק מהעולים שהגיעו לארץ ושאלתי שאלה מהשרוול. שאלתי כל אחד מי הגיע דרך הסוכנות, מי דרך הקרן לידידות, מי דרך חב"ד ודרך הרבנים. אני חייבת לומר שהרוב הגיעו לבתי הכנסת. יהודי שנכנס לצרה הולך לבתי הכנסת. צריך לעשות מיפוי של כל בתי הכנסת וגם בתי כנסת סגורים, להשאיר שלט מאוד ברור מה הכתובת אליה הם פונים.

הייתי רוצה לשאול אותך, כבוד הרב, כמה יהודים לא יודעים למי לגשת, עוברים את הגבולות ולא נתקלים באף אחד? כמה אתה משער?

אני מעדיף לא להתנסח כי אני לא רוצה ללחוץ על כל מיני יבלות של חלק מהארגונים שציינת, יש להם אינטרסים אחרים. למרות שאני יודע כמה את עסוקה וכמה את חשובה פה למערך, אני מבקש לא לענות על השאלה הזאת.

בסדר גמור.

הדבר הכי חשוב, אנחנו מממנים את הפעולות מהכיס. אני מחזיק פה בתי מלון, אוכל, השגריר שנמצא פה היה פה, המנהל של הג'וינט היה פה, אנשים היו פה. עד רגע זה לא קיבלתי - - חוץ מחבריי שתרמו, לקחתי הלוואות מבתי קזינו, בואי תראי איתי בשידור חי איך זה נראה. רופא מטפל פה באישה, כל רגע ככה זה נראה.

אני אגיד לך משהו. היום בישיבה עם ראש הממשלה והגורמים כאן, יחד עם האוצר, תהיה קופה שרלוונטית רק לדבר הזה. למה אתם צריכים להיערך בסוכנות? לשחרר כספים לרבנים שלוקחים מכיסם, לוקחים הלוואות, זה צריך להיפסק.

למה אין לי כסף? למה אני צריך לקחת מבתי קזינו?

הוא צודק, אתה צודק לחלוטין.

השאירו אותי שעה וחצי. סליחה שאני אומר לכם, אני יותר חשוב לכל הדיון. אני מממן את זה, לא המדינה שלי. דחיתי גורמים עוינים של מדינת ישראל. אין לי כלום, תסתכלי. אני צריך לדאוג להם למלון, אין לי מלון.

אתה יכול לתת לנו הערכה של סכומים שחסרים לכם?

הוא צריך מלון.

אני מעריך 3,000,000 דולר.

זה לא סיפור, למדינת ישראל קשה לתת?

אנחנו אישרנו מאות מיליונים לסיפור של החילוץ. אני אומרת לעשות עם הרבנים, להתחיל להזרים כספים.

אני מאוד מעריך אותך ואני יודע כמה את פועלת, אין אחד שלא אומר שאת פועלת מצוין. אני מדבר על כלל הממשלה, ממשלה שיודעת לתת 50,000,000,000 לתנועה האסלאמית - - -

תפסיק, זה לא הזמן.

למה הם צריכים להוציא כסף מכיסם?

תפסיקו להתווכח בזמן שהרב נמצא שם במצוקה, מנסה למצוא לאנשים איפה להיות.

זו הבעיה? 3,000,000 דולר?

אני רוצה שתבדקו, בגלל שאנחנו עושים את זה דרככם כדי שלא תהיה פרוצדורה מסובכת, תבדקו כבר עכשיו כשהוא אומר שאין לו כסף לתת למלונות, תתחברו אליו אחרי השיחה הזאת ותראו איך מזרימים אליו כסף או שלוקחים את העלויות עליכם דרך המדינה.

אני רוצה לומר לכל מי שנמצא בדיון ויכול באמת לעזור, לא רק לדבר - - -

יש לנו את הפרטים, אנחנו נקשר בינך לבין אנשי הסוכנות ומשרד הקליטה.

כבוד השרה, מתחנוני ליבי, אני לא יודע מה לעשות. אני לא עושה הצגות של בכי, היו פה אנשי השגרירות, גם השגריר הקודם היה פה שבועיים וגם השגריר הנוכחי. הם יודעים שמה שאני אומר זה אמת. בשבת לקחתי הלוואה מבית קזינו.

אני אומר לכם משהו אחרון למחשבה ואני אדבר בעדינות. העלנו מאוקראינה 1,200 אנשים מעל גיל 18 ומתחת לגיל 64. אתם מבינים לבד איך עשינו את זה, אתם מבינים לבד כמה כסף זה עולה. אני לא קיבלתי גרוש עד עכשיו. מדובר בטובי בניה של יהדות אוקראינה. היהודי הזה שנמצא מולכם עושה עבודת קודש, הוא צודק בכל מילה. אין בעיות של תיאום - - -

זו בדיוק מטרת הדיון שלנו, אתה המחשת לנו.

כל אדם שנמצא פה מקבל פה הכל.

תודה רבה, הרב זלצמן. אנחנו התכנסנו היום למטרה הספציפית הזאת, לתאם ולתכלל את המאמצים בין הארגונים והגופים השונים. בשביל זה מונה פרוייקטור ואני מקווה שמכאן והלאה - - -

יום טוב, כשהם אומרים לך שיש נציגים בגבולות כשהם לא שם, אין נציגים - - -

אני ממליצה, אם צריך לתגבר, שיתוף פעולה איתם. אני אומרת לכם, זה לא משנה אם הוא שליח של הסוכנות, שלהם, של הרבנים או מתנדב. כולם ביחד יד אחת, ככה זה יהיה יעיל.

אני רוצה לתת לעוד ארגון, יש הרבה ארגונים שביקשו לדבר. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן מארגון יד לעולים, גם לו יש כמה נקודות שאולי יהיו יותר קשורות לקליטה פה בארץ. יש לנו עוד הרבה על מה לדבר ויהיו עוד ישיבות. חבר הכנסת לשעבר ליפמן, בבקשה דבר בקצרה על הנקודות שרצית להעלות.

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני כמובן מברך על כל העשייה שנעשתה פה. אני רוצה להעלות כמה נקודות ששמענו מהשטח, יכול להיות שמשרד העלייה והקליטה יכול לטפל בהן. דבר ראשון, יש המון נשים יהודיות שהגיעו לפה בלי בעליהן כמובן, כי הם חייבים להיות שם, ובעליהן לא יהודים. מה הבעיה? הן פה והן לא יכולות להתחיל את תהליך העלייה שלהן כי אם הן יעשו את זה עכשיו, זה מונע מהבעל להגיע אחרי המלחמה כי הוא יכול לעלות רק יחד האישה. יכול להיות שיש טעות - - -

יש הנחיה של שרת הפנים, הקונסולים שלנו קיבלו אישור להנפיק אשרות עלייה למשפחות לא שלמות מתוך הבנה ברורה מה המצב.

וכשהבעל יגיע הוא יכול לעלות גם. מדהים, נעביר להם את זה.

זו הנחיה מהרגע הראשון.

מעולה, אנחנו נעביר להם את המסר. דבר שני, דיברנו על התושבים החוזרים והבעיה של ביטוח לאומי.

זה מטופל על ידי מאיר שפיגלר כדי שיהיו פטורים מתשלום של 12,000.

בסדר גמור, נעביר את זה לאנשים בשטח. דבר שלישי, אנשים שהיו בתהליך גיור בקהילות מוכרות ומגיעים לפה כתיירים - - -

התהליך נעצר למעשה.

נכון. האם יכולה להיות וועדת חריגים או משהו?

אנחנו נטפל בהצלת נפשות, קליטה ראשונית, ואז המעטפת של החיים בשגרה.

אבל הוא מעלה את זה לגבי הזכאות, בגלל שהם בתהליך גיור אין להם זכאות אבל הם הגיעו לפה אבל בתהליך גיור.

זו סוגייה מעניינת.

הם עברו את תהליך הגיור אבל לא היו תשעה חודשים בקהילה מוכרת. אפשר לחשוב על מהלך שבו הם באים לארץ באופן זמני כמו כולם, ותשעת החודשים יהיו בקהילה מוכרת בארץ. צריך לדבר על זה עם משרד הפנים, הם אחראיים על - - -

מדהים, אז נהיה בקשר כדי לסדר את זה. דבר אחרון, השרה אמרה שיש - - -

זו שאלת מדיניות, אנחנו נביא אותה לקבינט. זו שאלת מדיניות אם אנחנו נותנים go no go גם למי שבאמצע תהליך גיור ולא מוכר כזכאי חוק השבות. זו שאלה שצריך להביא לשרת הפנים שהיא הסמכות, צריך להודות, אף אחד לא יכול לקחת לה את התפקיד.

דבר אחרון, דיברנו על המקומות שיש עכשיו לאלה שלא קיבלו את תעודת העולה לפני שהגיעו. קיבלנו המון פניות על התורים במשרד הפנים וכדומה. שמעתי עכשיו שיש שישה מקומות במדינה, הם יכולים פשוט לפרסם איפה הם כדי שנוכל להפיץ בשטח שאפשר להגיע לשם לקבל את הזכאות. אנחנו לא יודעים מה המקומות - - -

הם מקבלים את הטופס בנתב"ג, כל אחד ממועמדי העלייה.

אני מדבר על אלה - - -

נציגת רשות האוכלוסין, רונית אליאן, את רוצה להגיב בקצרה? אנחנו צריכים לסגור את הדיון.

אני אענה לכל מי ששאל את השאלה לגבי תורים ושינוי מעמד מתייר לעולה. אין צורך לקבוע תור בלשכות מינהל האוכלוסין למי שנכנס כתייר ובוצעה לו בדיקה ראשונית, כמו שציינו פה, אלא במרכזי הקליטה כפי שגם השרה ציינה. נכון להיום יש שלושה מרכזי קליטה, מחר יהיו עוד שלושה וביום שני מצטרף השביעי למיטב הבנתי. כל תהליך קביעת התורים בלשכות מינהל האוכלוסין מתייתר במקרים האלה.

לשאלות של שני חברי הכנסת הנכבדים, בירור הזכאות מתבצע על ידי נתיב כמו שנתי ציין פה. הזכאות לרוב נבדקת ומאומתת באותו יום. נציגי לשכות האוכלוסין לוקחים את הבקשות פיזית ללשכות מינהל האוכלוסין, מנפיקים תעודות זהות זמניות ומחזירים את זה למבקשי השירות בתוך שלושה ימי עבודה.

מה שמך?

רונית אליאן, מנהלת אגף אשרות ומעמד ברשות האוכלוסין וההגירה.

יופי. אז אתם בקשר צמוד עם המשרד שלי ואתם כבר שם בתחנות?

לגמרי.

יופי, מחר אנחנו מתחילים גם תחנות נוספות.

עוד שלושה והבנתי שביום שני יש עוד אחד בחיפה.

תודה רבה. יש לנו גם נציגות מהרשויות המקומיות, אנחנו יודעים שאתם שותפים למאמץ, זה נאמר קודם. סגן ראש עיריית אשדוד, עורך דין אלי נכט, בבקשה.

אני אעשה את זה בקצרה. גם אני הייתי בקרוואנים, אבל לא על זה אדבר. יש לי שני כובעים, חזרתי לפני יומיים מהמשלחת של הסוכנות היהודית יחד עם יושב ראש הסוכנות בפועל, אחרי זה הייתי גם עם שר התפוצות ועברנו על כל מחנות הפליטים, סוכנות, נתיב. אני רוצה להגיד אישית כמי שנגע בכל אותן הנקודות, הם עושים עבודה מדהימה. הקונסולים עובדים מהבוקר על הלילה, לא יוצאים מבית המלון.

הסוכנות היהודית רכשה כמעט את כל בתי המלון, כשאני רציתי להישאר יום אחד נוסף ונכנסתי ל-booking, לילה בפולין עולה 7,000 ₪. אין בתי מלון בכל פולין בגלל שהסוכנות הצליחה לרכוש. תמיד יש לאן יותר טוב, זאת מלחמה, פוטין לא שלח לנו הודעה - - -

האם אתה רוצה להתייחס להיבט של הרשות המקומית? אתם באשדוד נערכים לקלוט?

הגיעו 200 משפחות, הם מגיעים לבתי מלון והכל בסדר. אני רוצה להתייחס דווקא לכובע שלי כעורך דין, במקרה עסקתי בזה 15 שנים רק בתחום הספציפי. יש מספר דברים שהייתי מציעה לשרה, אם אפשר, או לפרוייקטור שאיננו. ראשית, נתיב הוא גוף מדהים וחשוב, כיוון שיש לחץ מטורף ומגיעים אנשים, חלקם עם מצבים הומניטריים קשים, אני מציע להקים וועדת חריגים כי יש אנשים שלא יכולים לחכות 4-5 חודשים.

למה?

לאנשים מסוימים שמגיעים וצריכים לקבל תעודת זכאות, נגיד שהם הגיעו לאשדוד - - -

זה לא לוקח ארבעה חודשים, זה לוקח יום-יומיים.

היום יש אצלנו קונסול חדש שיושב אצלנו באשדוד ומנפיק. עשוי להגיע מצב שהקצב הולך ויגבר, לפי הנתונים שיש שם - - -

אז אנחנו ניתן את המענה.

דיברנו על כוח האדם.

הסיפור יהיה תגבור הקונסולים ולא ארבעה חודשים.

רק ברשותך, עוד נקודה אחרונה לגבי יהודי רוסיה. היו מספר מקרים שהגיעו אליי בהם אנשים הגיעו כתיירים מרוסיה כדי להחליף את הזכאות פה. האנשים בנתב"ג אמרו להם לצאת בחזרה כיוון שהם לא תיירים אלא באו להחליף זכאות. היו מספר משפחות כאלה שפנו אליי. רק לוודא ברמת ההנחיה שלא רק אלה שמגיעים מאוקראינה אלא גם אזרחי רוסיה - - -

אנחנו מכירים בזה שיהודי רוסיה ויהודי בלרוס, כולם זכאי חוק השבות וכולם מקבלים את אותו מענה בחירום, כולל מלונות, כולל העברה - - -

אני מדבר על אלה שאת עדיין לא יודעת אם הם זכאים, הם הגיעו כביכול עם מסמכים ביד. כיוון שלעלות דרך נתיב ממוסקבה לוקח הרבה זמן, לא ניכנס עכשיו לזמנים - - -

אנחנו מנגישים את זה שהם באים ואנחנו בודקים - - תקשיב, כרגע היום בנתב"ג כל מי שנכנס מרוסיה, מאוקראינה וכל מדינות המעטפת, שואלים אותו האם אתה זכאי חוק השבות. ברגע שהוא אומר כן, הוא מועבר לאגף שלי. באגף שלי יושבים נתיב ומשרד העלייה והקליטה ושואלים אותם אם הם רוצים לעשות שינוי. אם יש אשרה של נתיב, עושים במקום. אם לא, אנחנו מציעים לו בית מלון ואומרים לו - - הרוב בוחרים ללכת למשפחה. אנחנו אומרים להם לחזור להסדיר את המעמד שלהם תוך X זמן, הם מקבלים את אותו מענה.

הם מקבלים תעודת עולה בנתב"ג?

בוודאי, וגם סל קליטה.

זה כמובן, אני מדבר על אלה שהחליפו את המעמד בנתב"ג.

לא, אי אפשר לבדוק את זה בנתב"ג על רגל אחת. בגלל זה פתחנו את התחנות, אני שוב מדגישה. מה שאני כן אומר זה שבשבועיים הראשונים היו אנשים שנכנסו ולא היו עדיין את התחנות. נצטרך לצאת בקמפיין בשפה הרוסית בחדשות וגם בפרסומים ישראליים כי בסוף כולם הלכו למשפחות, שיחזרו אלינו להסדיר את המעמד. רובם חוזרים, מגיעים למשרד העלייה והקליטה וזה מסתדר.

איפה נמצאים שלושת מרכזי הקליטה אליהם הם צריכים לפנות?

יש לנו את המלונות בפריסה ארצית.

ברשותך, אני יכולה לענות לו. היום נפתחו בנוף הגליל, נתניה ואשדוד, ב-16 ייפתחו בירושלים, תל אביב ובאר שבע, וב-21 ייפתח בחיפה.

ג'וש, אתה רוצה להתייחס?

אני רק רוצה להגיב לדברים שנאמרו קודם. הסוכנות היהודית הוציאה ומוציאה עשרות אוטובוסים. אנחנו מממנים יציאת אוטובוסים, אנחנו דואגים להיות שם לקבל את האנשים. אם מישהו פה בוועדה שומע את הדברים האלה ודברים שנאמרו ויודע על אוטובוסים ללא מימון, אנחנו נממן אותם. אם מישהו יודע על אוטובוסים שעומדים לצאת, אנחנו נהיה שם לפגוש אותם. אנחנו פה, כל מי שיש לו טענה כמו שעלתה לפני כן - - -

לכולנו יש את אותה מטרה קדושה של הבאת אחינו היהודים בצורה יעילה ומיטבית.

אנחנו ניצור קשר עם הרב הראשי של מולדובה.

אני מציע ממש אחרי הדיון.

לעניין המימון, אף אחד לא צריך לממן את זה מעצמו.

בהחלט, על מדינת ישראל לממן.

דרך אגב, נפגשנו עם הרב הראשי בפולין, בוורשה, אני בטוח שהוא ישמח ויתחבר למה שאמר הרב במולדובה. צריך לעשות מיפוי של כל הרבנים שנמצאים בגבול ולתת להם עזרה כלכלית. כרגע הם עושים את זה מתרומות.

נכון. אנחנו ניתן את זכות הדיבור לרשויות המקומיות, הדס דניאלי ילין היא המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. אני מבקש בקצרה.

אני צריכה לצאת. תודה לכולכם, תודה לך חבר הכנסת. נשפר את מה שצריך לשפר.

השרה, את אמרת וצדקת והרבה אנשים צדקו במובן הזה שאמרנו שצריך להקים את הוועדה הזאת, יש כאלה שאמרו שאולי אין צורך, יש כבר אנשים שעובדים. ראינו היום מדוע יש צורך לוועדה, להציף את הנושאים, להצליב נתונים, להחליף עמדות ודעות. זאת ההוכחה שצריך את הוועדה הזאת.

מכל מלמדנו השכלנו.

תודה רבה. הדס דניאלי ילין, בבקשה.

תודה. אני רוצה להודות לשרה על שיתוף הפעולה. אני רוצה להגיד שאנחנו בתנועה הקיבוצית ערוכים לקליטה במסגרת תוכנית שנקראת בית ראשון במולדת, תוכנית שקיימת משנות ה-90. עשינו מיפוי בשבוע האחרון ויש לנו עשרות קיבוצים שמעוניינים לקלוט. אנחנו חושבים שהדרך הזאת של קליטה בתוך קהילה עם המעטפת הקהילתית שקיבוצים יודעים לתת - - -

אתם בקשר עם משרד הקליטה, נכון?

אנחנו בקשר עם משרד הקליטה. אני חושבת שצריך לשים קצת יותר גז על העניינים ולרוץ קצת יותר מהר בגלל שהדברים האלה לוקחים זמן, אנחנו צריכים לשחרר הרבה מאוד חסמים. צריך להתחיל להיערך כי הקליטה הנכונה היא דרך הקהילה ולא בערי קרוואנים. אנחנו ערוכים ומבקשים - - -

אני שומע מכם שהתנועה הקיבוצית ערוכה לקבל את העולים ולתת להם דיור וכל מה שצריך, נכון? יש לכם הערכת מספרים שאתם יכולים לקלוט?

אם נותנים לנו להביא קרוואנים, אנחנו יודעים לקלוט ויכולים לקלוט אלפי אנשים. אנחנו מביאים את הקרוואנים לתוך הקיבוצים, 5-10 בכל קיבוץ. אנחנו יודעים לקלוט לא מעט משפחות.

איפה החסם? באספקת הקרוואנים באמצעות המשרדים השונים? זה חסם של אישורי בנייה ותכנון?

הוא גם בנייה של מודל שיוסכם וגם רגולטורי, לתת לנו את האפשרות לוותר על כל הרגולציה ולהציב כמה שיותר מהר את הקרוואנים.

תודה רבה לך. חברים, אנחנו ננעל את הדיון. כפי שאמרתי קודם, לא מעט חברים היו כאן איתי כשקראנו להקים וועדה כזאת בכנסת. היום אנחנו מבינים עד כמה זה היה נחוץ, עד כמה היה צורך בזה. אנחנו יוצאים מכאן עם כמה בשורות, אבל בעיקר משימות. ריכזתי את זה בקצרה.

הסוכנות צריכה יחד עם כל הגופים להקים איזשהו מוקד אחד מרכזי בשיתוף פעולה עם הגופים ולתכלל את כל המאמצים יחד עם הארגונים השונים שם. כל מי שמוציא אוטובוסים, אין דבר כזה שהרב של מולדובה או גוף אחר יוציא מהכיס שלו את המימון לאוטובוסים ולהוצאת האנשים. יש משימה ראשונה ודחופה, אני מבין שממש בשעה הקרובה אתם יושבים על זה עם הפרוייקטור כדי לרכז את כל המאמצים האלה.

התבשרנו היום מפי השרה שטופס ה-go no go שעד עכשיו היה מונפק רק על ידי אנשי נתיב שהולכים לתגבר בכוח אדם, אבל עדיין לא מספיק, הם יקבלו תגבור מאנשי הסוכנות היהודית כדי שהזרימה של האנשים שמגיעים למעברי הגבול ואחרי זה טסים לישראל, זה יהיה הרבה יותר מהיר.

שמענו עוד בשורה מהפרוייקטור שהחל מאתמול בלילה כל מי שנוחת, עבר את הטופס הזה והוא בעצם זכאי פוטנציאלי לחוק השבות יקבל ביטוח בריאות. זה נושא מאוד חשוב.

שמענו גם בנוגע לשינוי סטטוס לאנשים, רשות האוכלוסין, נתיב וכל הגופים יגיעו פיזית לבתי המלון ולמרכזים, תגיעו לאנשים ותתגברו כוח אדם כדי ששינוי הסטטוס ממעמד תייר למעמד עולה יהיה הרבה יותר מהיר.

יש לכולם הרבה מאוד עבודה. אנחנו כמובן נכנס שוב וועדה, אני מקווה בקרוב, למרות שזו פגרה. לאור מה ששמענו היום ולאור מצב החירום נבקש מיושב ראש הכנסת לכנס וועדת מעקב. טוב שיש לנו את הניסיון הרב של חבר הכנסת בגין שיעזור לנו כאן עם התקנון כדי לכנס שוב את הוועדה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:51.