פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



33
ועדת משנה של ועדת הכלכלה לקידום ההיי-טק בישראל
21/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
לקידום ההיי-טק בישראל
יום שני, י"ח באדר ב' (21 במרץ 2022), שעה 10:30

1. פיתוח תעשיית ההיי-טק וצמצום המחסור בכוח אדם מיומן - הכשרת עובדים ושילובם בתעשייה - דיון המשך 2. הערכות לקליטת פליטים מאוקראינה לענף ההיי-טק.

חברי הוועדה: רון כץ – היו"ר
אורי מקלב

שמחה רוטמן

חן קהתי - מרכזת בכירה תפעול ובקרת הכשרת מבוגרים, האגף להכשרה, זרוע עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

ירדן אלון - מנהלת תחום קורסים מתוקצבים (בפועל), האגף להכשרה מקצועית, זרוע עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

אפרת דבש - סגנית למנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

יוחאי בזנר - לשכת מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

ברוך שמעון - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

עמי אפלבום - מדען ראשי וראש רשות החדשנות, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

הילה אלוני - מנהלת אגף דוברות, תקשורת והסברה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

תום דן - משנה למנכ"לית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

יניב פרץ - מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

שמעון שמילה - מנהל עידוד עלייה, הסוכנות היהודית

טלי דוד - הסוכנות היהודית

יעל דן - מנהלת תחום חדשנות, עיריית אילת, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

סימה-הרשמן קסטרו - מנהלת פארק התעסוקה, קריית ביאליק

איתי לבנון - מנהל ההון האנושי, זירת הזנק, הרשות הלאומית לחדשנות

נועה אלפנט לפלר - מנהלת בכירה לקשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל, חברות היי טק

מריאן כהן - יו"ר איגוד ההיי-טק, איגוד תעשיות ההיי טק

רוזה אזהרי - נשיאה, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאים

עוזי וישנה - דקן הפקולטה למדעים מדויקים, אוני' בר אילן, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאים

יפעת בכור - מנכ"לית, עמותת יוניסטרים

אנה שמילביץ' - יועצת קשרי ממשל, עמותת יוניסטרים

גלעד כהן - יו"ר - איגוד חברות הביטוח והסייבר בישראל

שאולי כצנלסון - סמנכ"ל, מכון היצוא הישראלי

אליאור דור - מנכ"ל, מועדון המ"פים

איתי טלמור - יו"ר ועדת דיגיטציה למערכות מידע, לשכת רואי החשבון

אורן בוטא
--
הנדסאי מחשבים, מייסד תנועת העצמאים

תמר אברמסון - עמותת לובי המיליון

סופיה טופולב
לוז
- עמותת לובי המיליון

טליה יושפה
--
משרד האוצר

שמעון שמילה - מנהל עידוד עלייה, הסוכנות היהודית

נועה אלפנט לפלר - מנהלת בכירה לקשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל, חברות היי טק

עוזי וישנה - דקן הפקולטה למדעים מדויקים, אוני' בר אילן, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאים

משה נקש
--
מנהל אגף ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה.

איתי טלמור - יו"ר ועדת דיגיטציה למערכות מידע, לשכת רואי החשבון

דוד פרלמוטר - יו"ר הועדה, הוועדה הבין משרדית להגדלת ההון האנושי בהייטק

דיקלה טקו

אתי בן-שמחון


1. פיתוח תעשיית ההיי-טק וצמצום המחסור בכוח אדם מיומן - הכשרת עובדים ושילובם בתעשייה - דיון המשך

2. הערכות לקליטת פליטים מאוקראינה לענף ההיי-טק

1. פיתוח תעשיית ההיי-טק וצמצום המחסור בכח אדם מיומן - הכשרת עובדים ושילובם בתעשייה - דיון המשך 2. הערכות לקליטת פליטים מאוקראינה לענף ההיי-טק.

בוקר טוב, תודה לכל מי שהגיע פיזית, ותודה לכל מי שנמצא אתנו בזום. אני פותח את הדיון השני של ועדת המשנה להיי-טק וחדשנות. בדיון הזה אנחנו נעסוק בכמה נושאים. הנושא הראשון יהיה בעצם נושא המשך לדיון הראשון. בדיון הראשון דיברנו על הכשרות בתחום של ההיי-טק. המשרדים הציגו את תוכניות העבודה שלהם לנושא. שמענו כל משרד בנפרד, והמטרה שלנו היא בסופו של דבר לעשות בקרה וגם מעקב צמוד של כלל המשרדים והרשות כמובן, ולראות איך אנחנו מאגדים כוחות גם מבחינת משאבים, וגם מבחינת פוקוס אמיתי של מה שהתעשייה צריכה והציבור צריך במטרה פשוטה – אנחנו רוצים להעלות את מספר המועסקים בהיי-טק.

המשוואה של העלאת מספר המועסקים בהיי-טק, בסופו של דבר, תוביל לפדיון עבודה גבוה יותר, מה שיוביל, ואנחנו רואים שמוביל גם היום לכלכלה חזקה יותר, וככל שהכלכלה שלנו תהיה חזקה יותר, כך אנחנו מבינים שיוקר המחיה יירד, ויהיה קל וטוב יותר לחיות במדינה שלנו. הזמן שלנו קצוב. לכן נשים לב לשעון. שימו לב כל הדוברים, אנחנו מקפידים בוועדה הזאת שיהיה לכל דובר סביב השלוש דקות. משרדי ממשלה שביקשו מראש יהיה להם קצת יותר. אבל שימו לב לדייק ולומר בדיוק את מה שחשוב לכם שנשמע, נבין, ומזה אנחנו נקבל החלטות בסוף וזה יהיה גם בסיכום.

בבקשה, תום, משנה למנכ"לית משרד החדשנות, יש לנו גם מצגת. משרד החדשנות יציג את עצמו, ואני כבר אומר שהוא עושה עבודה מאוד רצינית בכל הנושא של ההכשרות בהיי-טק, ובכלל, לקח על עצמו את הנושא הזה בצורה משמעותית. הילה, המנכ"לית עובדת אתנו יד ביד בנושא הזה, וצריך להגיד לה - יישר כוח גדול. לא נמצא פה פיזית, היא בחופשה פרטית ואנחנו מפרגנים לה על כך. בכבוד.

אני רוצה למקד את הדיון פה גם בעבודה שנעשתה במשרד, גם בעבודה שהצוות הבין-משרדי של דדי פרלמוטר עושה, וספציפית ביעדים שאנחנו הצבנו ל-2023, גם לרשות החדשנות, אבל גם בנושאים אחרים כחלק מהעבודה שעשינו. המקור של כל זה, זה בעצם 15% יעד בקווי היסוד של הממשלה. הרקע לכל זה, זה ה-15% יעד. ופרטנו כמה מודלים שמדברים על מה זה אומר 15%, זה אומר פחות או יותר בהשוואה ל-2020, תוספת של כ-200 אלף שכירים לענף ההיי-טק, שענף ההיי-טק הצטרך שאין כרגע בעצם תוכנית ברורה איך ממלאים את החסך הזה. נדבר על הדרכים, חלק מזה, כמובן, גידול טבעי. יש עדיין חסך שצריך לחשוב איך סוגרים אותו. זה 200 מ-2020. ב-2021, התווספו עוד כ-20 אלף, ולכן אנחנו מדברים על משהו כמו 180 אלף בדלתה כדי להגיע ל-15%.

נעבור לשקף הבא. בעצם, המקורות מאיפה יגיעו ה-180 אלף האלה - אני רק אגיד, הדיון עליו אם זה 180, האם זה מספר אחר – יש דיון על זה מה בעצם נכלל בתוך ההגדרה של היי-טק. יש הגדרה של הלמ"ס שכוללת את ענף התקשורת, למשל. רשות החדשנות בצדק מדברת על זה שצריך לחשוב על איזה חלקים מההגדרה הזאת צריכים להשתנות ולהתעדכן. אגיד בקצרה מה שזה כולל. זה בעצם חמש סוגי חברות, חברות תעשייה, אלביט, וזה כולל גם את טבע. חברות תוכנה שלמות כמו: אנדוקס, כמו צ'ק פוינט, חברות מרכזי מחקר ופיתוח מולטי נשיונל שזה פייסבוק, גוגל, המרכזים של מיקרוסופט וכו'.

חברות IT והגרסאות הישראליות ל- - - אינדרה ולאימפוזיס, אז בארץ הדוגמה הכי גדולה זה מטריקס. חברות צמיחה, אלה חברות שצומחות מהר – lemonade, Monday ובסוף יש לנו את חברות ההזנק שהן חברות קטנות יותר, הן עדיין בשלבי גיוס, וכל אלה ביחד יוצרים את הביקוש הזה של ה-200 אלף לענף ההיי-טק. ואז השאלה מאיפה ה-180 אלף האלה יגיעו בחמש השנים הקרובות. יש חמש מקורות. הראשון – גידול טבעי. חלק שני – שינויים באקדמיה – גידול במספר הסטודנטים, הפחתת נשירה, כל זה כמובן באחריותה של המל"ג והוות"ת. זה כוללת סיוע לג'וניורים, כלומר: איך אנחנו מסייעים לאנשים שסיימו עכשיו את התואר להיכנס לשוק העבודה. לא כולם מושמים בתוך שוק העבודה, ואלה שלא – יש להם בעיה גדולה להיכנס אחר כך.

האצבע הרביעית – הכשרות ייעודיות. פה נדבר על הרשות החדשנות, וגם הרשות החדשנות תדבר בעד עצמה. אבל עולמות ההכשרות הייעודיות מדברות גם על הכשרות טכנולוגיות, גם על הכשרות לא טכנולוגיות, גם הכשרות לא טכנולוגיות. יש כמובן גופים נוספים שנוגעים בזה, זרוע העבודה וגופים פרטיים, וזה בעצם אצבע נוספת.

האצבע החמישית, כל מה שקשור להבאת עולים זרים, מומחים זרים וישראלים ששבים מחו"ל. בימים אלה יש הזדמנות נוספת בעולמות האלה, אבל זה האצבע החמישית. מה שהשרה ומנכ"לית המשרד בעצם עשו – לקחו את האצבעות האלה ותרגמו אותם אל יעדים ל-2026, אבל בעצם תרגמנו אותם למה זה אומר ל-2023, ורשמנו אותם במכתב לרשות החדשנות עם יעדים ספציפיים עבור הרשות במקומות שבהם יש לרשות מגע או יכולת השפעה.

אני רק אגיד, שבנוסף לכל זה, יש את העבודה של הוועדה של דדי פרלמוטר, ועדה בין-משרדית שאמורה להסתכל בחמש השנים הקרובות, ואולי גם אחר כך קדימה לאיך אתה סוגר את הפערים האלה בהיי-טק. זאת הייתה אמורה להיות עבודה ראשונית ליעדים של השנתיים הקרובות.

העבודה מעבר ליעדים בחמשת האצבעות שדיברנו עליהם, כוללת גם יעדים בעולמות של קבוצות בתת ייצוג, זה אומר נשים, חרדים, ערבים ופריפריה. אלה נושאים שחשובים מאוד למנכ"לית ולשרה. נסתכל מה בעצם זה כולל. כמו שאתם רואים, כמות אחוז הנשים שמתחילות שנה א' במקצועות היי-טק צומח בקצב יפה בשנים האחרונות. אחוז הנשים בענף ההיי-טק לא צומח סגננתי. יצאה עכשיו בדיוק מידע מהלמ"ס ל-2021, שמוריד את זה עוד יותר ל-33% והמצב לא טוב. היעד עבור נשים – 40% מהתוספת של העובדים להיי-טק, כולל הגידול הטבעי יהיו נשים. ביעדים לרשות החשדנות, מכיוון שזה לא כולל גידול טבעי, השרה הציבה 45%. זהו יעד שהוא בר השגה. ב-2022 זה קריטי שנגיע אליו.

יעדים לעובדי היי-טק מהחברה הערבית – היעד עד 2026 לשלש את מספר העובדים מהחברה הערבית, הנגזרת ל-2023 אחוז מזה. החברה החרדית – כאן באמת המון גופים, כולל קמטק, כולל מה"ט ואחרים שעושים עבודת קודש בתחום הזה. הצפי והצורך הוא להכפיל את מספר העובדים מהחברה החרדית עד 2026.

איך עושים את זה.

זו הרשות. חשוב להגיד שהפוקוס על נשים וערבים וחרדים – בפריפריה אחד היעדים היה 30% הוא לא מאיזה טוב לב או משהו. ברגע שיש חסר של 200 אלף עובדים בשוק, הדרך לגשר על החסר הזה, הוא לחפש איפה יש כשלי שוק, איפה יש אוכלוסיות עם פוטנציאל שיכולות להיכנס לענף ההיי-טק ולא נכנסים מכל מיני סיבות. הפוקוס לא צריך להיות כמובן, או לא צריך, הפוקוס הוא לא בתל-אביב ששם יש להניח שהפוטנציאל מנוצל, אלא במקומות שאוכלוסיות לא מצליחות לנצל את זה. העמוד הקודם מראה איך גזרנו את היעדים של הרשות עבור רשות החדשנות, והתחלנו מהיעדים לחמש שנים, מתוכם הורדנו את היעדים לשנתיים הקרובות. הוצאנו מתוך זה את הגידול הטבעי שאמור לקרות בכל מקרה, ותוך זה, התוספתי הוא כ-32 אלף שכולל הכשרות, אקדמיה, חו"ל, ג'וניורים, ואיזשהו חלק שהוא מכפיל תעסוקתי שמדבר על היחס בין עובדים טכנולוגים ללא טכנולוגים. אשמח להיכנס לזה אם זה יהיה רלבנטי. היעדים לאוכלוסיות – 45% נשים אמרנו. אוכלוסייה ערבית, אוכלוסייה חרדית ופריפריה.

תודה רבה. המצגת מאוד טובה, נכונה, וגם רואים שעשו עבודה אמיתית מהוועדה הקודמת. אני רואה גם קורסים והכשרות מקוונות, זה משהו שדיברנו עליו, צריך לפתוח אותו ונפתח. הרבה מאוד דברים שדיברנו עליהם באמת נעשים, ועל זה באמת מגיע יישר כוח גדול, לך, למנכ"לית, לשרה, לכל מי שהיה מעורב בדבר הזה.

נעבור למדען הראשי וראש רשות החדשנות שייתן לנו את הלינקץ' בין המדיניות למעשה, ואז נפתח את זה לשאלות, ואנחנו נחבר את זה בין החוסר למצב שקורה לנו כרגע באוקראינה. אז מי שצריך להכין נתונים, תדעו כמה עובדים יש לנו באוקראינה, כמה ההיי-טק הישראלי מעסיק עובדים באוקראינה, זאת תהיה השאלה, ולמה אנחנו לא יודעים איפה הם. אני מכין אתכם למי שרוצה לסמס תוך כדי דיון.

אדוני היושב-ראש, רון כץ, רשות החדשנות, למי שלא יודע, זה גוף סטטוטורי שהוקם בשנת 2017, על בסיס המדען הראשי של משרד הכלכלה. היום הגוף רשות חדשנות עבר למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. הייעוד של הרשות, זה מינוף של חדשנות לצמיחת הכלכלה של מדינת ישראל, באמצעות מימון מחקר ופיתוח בתעשייה, זה תהליך מאוד מורכב ומרובה שלבים, ורשות החדשנות נמצאת בכל שלב.

כשמסתכלים על איך מפתחים, איך טכנולוגיה מתקדמת ונוצרת, זה בדרך כלל, מחקר בסיסי או יישומי שנעשה באקדמיה, או יזמים. ואז אתה צריך להנביט אותם רעיונות ליצירת ערך כלכלי, וזה אנחנו קוראים ideation של העברת טכנולוגיה מאקדמיה לתעשייה, מימון של סטארט-אפים, כל הדברים האלה הם השלב הראשון. השלב השני, אותם גופים שהונבטו דורשים מימון. רשות החדשנות נמצאת שם, מממנת חברות, בעיקר עם טכנולוגיה פורצת דרך, מימון גבוה, או שיפור של פריון, ואז החברות עוברות לצמיחה. אבל יש דברים תשתיתיים במדינת ישראל שהתעשייה לא עושה אותם, וזה אנחנו קוראים – כשלי שוק. מה התעשייה לא עושה? התעשייה לא מכשירה עובדים באקדמיה. היא לא מתחזקת אקדמיה. מי שמתחזק את האקדמיה זה האוניברסיטאות, הוות"ת. התעשייה בחלקה עושה הכשרות, אבל לא בהיקפים שהמדינה צריכה, ולא יביאו לגידול שהמדינה צריכה. לכן בנוסף להשקעות שאנחנו עושים בחברות, אנחנו מטפחים תשתיות בכמויות בתחומים השונים, כולל רגולציה שהיום היא אתגר מאוד גדול. אז זה רשות החדשנות.

כמו שכבר תום אמר לפניי, יש חוסר גדול שכבר פוגע היום בצמיחת הכלכלה הישראלית. הרבה חברות היום לא מצליחות לממש את הכספים שזרמו לארץ בשנה שעברה, כי הם צריכים לגייס. הם צריכים להגדיל את התפוקה שלהם ואין אנשים. מה שצריך פה נעשה שלושה שלבים: 1. להגדיל את מספר הסטודנטים לתחומים של מדעים, תוכנה, סייבר, הנדסות. הדבר השני, לעשות את ההכשרות החוץ-אקדמיות, בזה אנחנו נדון, כולל ג'וניירים. דבר שלישי, זה להביא ידע ואנשים מחו"ל, כולל ישראלים ששוהים בחו"ל, כולל מדענים, כולל זכאי חוק השבות, וגם מומחים, כי היום יש תחומים כמו: בינה מלאכותית ברמות מאוד גבוהות, או כמו קאונטום, שאין את הידע הזה ברמה מספקת בישראל.

אז כמו שאמרתי, יש את הנושא של האקדמיה, אני אדלג עליו לטובת הזמן. יש את הנושא של רשות החדשנות, מה שאנחנו קוראים את התמיכה במוסדות הכשרה. אנחנו מוציאים קולות קוראים, ומוסדות שיודעים להכשיר, או מעסיקים שיודעים להכשיר, פונים אלינו, מקבלים מאיתנו מימון של 50%, אפילו 60% בהדרכות, כשאנחנו אחר-כך מסתכלים כמה באמת היישום של הדברים האלה מביא להגדלת כוח האדם. הרשות ידועה, ואני חושב שיש פה מספיק אנשים שיעידו על מהירות תגובה. אנחנו מוציאים קול קורא תוך ארבעה שבועות, חמישה שבועות, אנחנו כבר חוזרים לגופים שפנו אלינו, ויש לנו גמישות תפעולית גבוהה, כך שאנחנו רואים כבר שהמהלכים האלה מתקיימים בשלוש השנים האחרונות. אני יכול להראות לכם מספר פלטפורמות שבהם הרשות מכשירה עובדים במשק הישראלי. יש פלטפורמות של הכשרות עם גופים שונים בישראל שתיכף נדבר. יש ג'וניורים שכבר נאמר פה. מה זה אומר? שאנחנו מממנים את אותן הכשרות. יש למקצועות עסקיים.

כמה הכשרות כאלה עושים?

עשרות. רק במסלול 44, יש עשרות זכיינים, אם תרצה נוכל לתת לך. יש גם את הנושא הגדול של הבאת הון אנושי מחו"ל, שפה רשות החדשנות עובדת עם משרד הקליטה, עם משרד התפוצות, עם משרד החדשנות. יש לנו מסלול ירוק שמומחים יכולים להיכנס למדינת ישראל תוך שבוע מהגשת הבקשה אם שכרם הוא פי שתיים מהשכר הממוצע במשק.

מה לגבי עובדי היי-טק הלא מומחים, הם עובדי היי-טק שאנחנו יודעים עליהם מאוקראינה, יש מסלול ירוק כזה?

אין מסלול ירוק כזה, כי נדרש תקנות וחוקים. אבל כרגע יש הרבה מאוד עבודה מול הגופים השונים.

עכשיו אנחנו יודעים על לפחות 20 אלף איש שעובדים בהיי-טק באוקראינה. למה אנחנו לא מייצרים להם מסלול ירוק כזה שהחברות מסמנות אותם – אלה עובדים שלנו, אני מדבר רק על בעלי זכות להיכנס לישראל.

חלקם הגדול, רובם, שמועסקות על-ידי חברות הישראליות יכולות להשתמש במסלול הירוק הקיים, לא צריך לעשות שום דבר חדש. צריכים להגיש.

מגישים את זה אליכם?

לא. מגישים אלינו, ואנחנו הולכים למשרד הפנים.

עוד מעט נשמע פה עמותה שמתעסקת בזה שאני לא בטוח שמכירים, אנחנו נעשה פה את המצ'ינג.

חייבים להכיר, כי יש חלק גדול של העובדים האלה, הם בשכר גבוה, והם מומחים נחשבים.

לא. אותי דווקא מעניין לא המומחים, ולא השכר הגבוה - המתכנתים הזוטרים. אנחנו יכולים להכניס אותם למסלול הזה?

מתכנתים זוטרים לא. בזה הצטרך להיות דיון עם משרד הקליטה ועם משרד הפנים, על זה יש דיבורים. יש דיונים על זה.

כדי להגביר את כוח העבודה בישראל, יש אוכלוסייה מאוד גדולה במגזר הערבי שלא מגיעה לידי מימוש. יש תוכנית חומש לחברה החרדית. יש תוכנית חומש לערבים, ויש תוכנית להעסקת נשים. לנושא של אוקראינה – אנחנו עומדים בקשר הדוק עם מנכ"לים מהמגזר הפרטי, ומשתדלים לתת מענה אד-הוק, ככל שהחוקים בישראל מאפשרים. אנחנו בדיונים שוטפים עם משרד העלייה והקליטה, עם רשות האוכלוסין, ואנחנו מחברים גם את המגיעים לישראל, וזה חשוב, להשמות והכשרות. אם נסתכל מה הרשות כבר עשתה – אז ב"קול קורא" שהיה ב-2020, אתם יכולים לראות פה את החברות שאיתן עבדנו, אס-קיו-גלובל, גבהים, לידלייק - 18 מיליון שקלים 2,700, וזה היה לפני שנתיים של הכשרות.

ברוך הבא חבר הכנסת מקלב.

זה הקול הקורא השני. פה אנחנו מדברים על אלה שהוכשרו – אנחנו מממנים הכשרות של 13,600 איש, כשהמדינה שמה 54 מיליון, אבל החברות שמו עוד 63 מיליון. זאת אומרת, יש פה 118 מיליון, כשהמדינה שמה רק 54. זה בדיוק מה שאמרתי לך, שהרשות עושה את ההכשרות בסילבוסים מאוד ברורים שאותם אנשים יוכלו להגיע להיות מועסקים על-ידי ההיי-טק הישראלי.

אנחנו רואים שיש אפקטיביות גבוהה – 4,000 שקלים בממוצע עבור 14,000. התקציב שהמדינה שמה ממונף על ידי המגזר הפרטי בפי שתיים, ואנחנו ממשיכים לשנות את האסטרטגיה שלנו כדי לענות לצרכי המשק.

אעביר את רשות הדיבור לאיתי, שמוביל את האיך, ואת הפרטים ברשות החדשנות.

אני מנהל ההון האנושי. אני חודש וחצי בתפקיד, אני מניח שכולם נרתמים לעזור לי, זה מה שאני עושה 24/7. אז אתם רואים פה מעבר למה שיושב-ראש הרשות אמר, בחברה הערבית אנחנו בעצם למעלה משמונה שנים בתחומים של מענקים. אתם רואים פה קרוב למאה מיליון. אני לא אעבור על הכול – 14 מסגרות בנוסף למה שראיתם קודם שזכו לאורך השנים בעוד תוכניות תמיכה. כמובן, מה שיושב-ראש הרשות אמר, הנושא של החברה הערבית זה כשל שוק שאנחנו מטפלים בו. יש קרוב ל-20% באוכלוסייה, אבל רק 3% בתחום ההיי-טק, זה משהו שתוכנית החומש מטפלת.

יש פה כשל מובנה שאנחנו נדבר מה עושים בו – 18% ניגשים לבגרות ומתחילים תואר ראשון, 15% ערבים, אבל רק 6% מסיימים, ורק 3% בהיי-טק. מתאדים לנו, ואת זה אנחנו מנסים לפתור את הפערים האלה.

לפני חודש הושקעה תוכנית שמטפלת גם בנושאים של נט-וורקינג, המוביליות, והנושא של הגישה למשקיעים, הקמת אקסלרטורים, מועדוני אנג'לים, מרכזי חדשנות והחיבור למעסיקים, אז זו התוכנית של חומש שיצאה לדרך. רואים גם את הנושא של תחום החברה החרדית, גם גברים גם נשים. כשל שוק שאנחנו הולכים לעסוק בו בחמש השנים הקרובות.

הכשל שוק שאתה מדבר עליו בציבור החרדי, כמה תקציב יש לך אל מול האוכלוסייה הערבית אם תוכל להגיד לי?

עוד תוכניות לשילוב נשים, הגברת נשים. גם פה נשים חרדיות, יש לנו תוכניות עבורן. זה מה שאושר רק בשנה האחרונה, חבר הכנסת מקלב, לשאלתך – 16 מיליון. סך הכול – 1,500 והכול מהשנה האחרונה, וזו רק תחילת הדרך מה שנקרא.

דוגמאות לתוכניות שאושרו בחברה החרדית – סך הכול הרשות עוסקת בזה שנתיים, שלוש.

כמה אמרת לגבי האוכלוסייה הערבית התקציב?

אין לי פה השוואה בין שניהם.

לא. אני יודע 16 מיליון, את הפער אני יודע. זה עוד בליבה שלמדתי...

למגזר הערבי אין עדיין תוכניות הכשרה ייעודיות, זה מה שאנחנו מתחילים רק עכשיו. תוכנית החומש הושקה רק עכשיו, ואין עדיין וקטור של הכשרות, כי זה ממש יצא בחודש האחרון.

אבל בגדול יש מסגרת של 800 מיליון, מה שאני יודע.

התוכנית שלנו היא 200 מיליון.

200 מיליון לעומת 16 מיליון.

ה-200 מיליון זה אקסלרטורים, אנג'לים, זה חממות - - -

ואקסלרטורים, אנג'לים וכל הציבור החרדי?

גם בציבור החרדי יש התייחסות, אנחנו נגיע לזה.

מה המספר שאני צריך להשוות בין 200 מיליון אצל ערבים לחרדים?

אני יכול להביא את זה לישיבה, לא עשינו השוואה.

מה שאנחנו רואים פה בשורה התחתונה – אנחנו כרשות עוסקים בזה שלוש השנים האחרונות. בארצות-הברית זה כבר 15 שנה. התחום הזה הוא תחום שהוא מוכיח את עצמו. אחוזי ההשמה מעל 80%, ושכר התחלתי של מעל 15 אלף שקלים. לסיכום, הניסיון מראה שאנחנו בדרך הנכונה. החמש השנים הקרובות יביאו אותנו כמו שתום, ויושב-ראש הרשות הציג ל-200 אלף, וזה מה שנקרא ה- - - שלי, עם האנשים שלי ונעמוד בזה.

תודה רבה.

נמצאנו איתנו בזום דדי.

אני יושב-ראש הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, תפקיד אותו אני ממלא כבר כשלושה, ארבעה חודשים.

בהצלחה גדולה אני שומע.

את ההצלחה נמדוד ברגע שהדוח ימומש, עכשיו אנחנו רק בעבודות הכנה.

רציתי קודם כל בהתנצלות, בגלל שאני בדרך לירושלים והפקקים עצרו אותי בלטרון. אני יושב באוטו בזום בלטרון. קודמיי דיברו בצורה ראויה על התוכניות המידיות בנושא הכשרות. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך היסטורי, ואני חושב היסטוריה למרות שאני איש היי-טק. המהפכה הדיגיטלית היא דרמטית. היא משפיעה עלינו. אנחנו אוהבים לדבר על ההיי-טק, בעיקר על החברות הגדולות, חברות שמכניסות 50% מהיצוא הישראלי, אבל שוכחים שהפן שגם תום דיבר עליו, את כל חברות התוכנה אנשי התוכנה שעובדים בבנקים, בתעשייה, שאמונים על הדיגיטציה של מדינת ישראל. בעוד שהחלק הראשון הוא תחרותי מאוד, ושווה להון אנושי, למוחות חושבים, לא פחות חשוב לתפוקה של מדינת ישראל זה החלק השני, והוא דורש אנשים עם כישורים מאוד דומים למה שתעשיית ההיי-טק שאנחנו אוהבים לאהוב דורש. ההשפעה הזאת היא דרמטית על התחרותיות של מדינת ישראל בצורה כלכלית, לא רק החברות שעוסקות ביצוא. למה אני אומר את זה? בגלל שכחלק מהוצאת אותו מכתב ששרת המדע הוציאה על הסתכלות לטווח הקצר על כל מיני תוכניות הכשרה, הרשות לחדשנות, עמי דיבר על זה ואיתי בהרחבה. יש תוכניות של "זו עבודה", הכשרה של נשים חרדיות וכו', לא מתייחס לזה.

הוועדה החליטה להסתכל על הטווח הארוך. מאחר ואנחנו במהפכה, מהפכה דיגיטלית שנשענת על יכולות דיגיטליות, אין ספק שכל המערך של הכשרת הון אנושי למין מערכת החינוך הבסיסית - מדברים על הבאת נשים להיי-טק או הפריפריה, אם לא נכשיר מספיק אנשים – אגע בנגע הזאת עוד מעט, לא יגיעו לאוניברסיטאות, לא יגיעו לתוכניות ההכשרה, לא יגיעו להיי-טק. לכן הוועדה שמה לעצמה למטרה להסתכל לא רק על 2026, אלא גם איך ממשיכים להגדיל את ההון האנושי בהיי-טק, לפחות בקצב הגידול של האוכלוסייה אם לא למעלה זה.

כמה מלים פשוטות על מה נדרש, מאחר ואנחנו עוסקים בעבודה תשתית שהיא חשובה לטווח הארוך, מה מאפיין את ההון האנושי להיי-טק? אז אני חושב שלא תתפלאו לשמוע, אבל מתוך 80 אלף איש שנוספו לתעשייה מ-2017 עד 2021, כ-90% היו בוגרי אקדמיה. זו תעשייה עתירת ידע. כשאני התחלתי לעבוד באינטל לפני 42 שנה, לא קראו לזה היי-טק, אף אחד לא יודע להגיד היי-טק, קראו לזה תעשייה עתירת ידע. ההון האנושי הבסיסי שמוביל לתעשיית היי-טק וגורם ליכולת האיכותית שלה שמושכת משקיעים, מושכת חברות, מושכות לקוחות היא בגלל היכולת עצמה. לא המספרים, המספרים חשובים, הייחוד של היי-טק הישראלי הוא הגורם לתחרותיות.

עדיין אין מסקנות, כי הוועדה תגיש את הדוח שלה בעוד חודשיים שלושה. אני רוצה להגיד מסקנת ביניים חשובה. תעשיית ההיי-טק דורשת הון רציני. דובר על חמש פי שתיים, אבל הוועדה כרגע במסקנה שלצורך העבודה הטכנולוגית נדרשות חמש יחידות מתמטיקה, פיסיקה, מדעי מחשב והכי חשוב אנגלית. נדרשים כישורים, זה לא רק הידע הטכנולוגי, נדרשים כישורים, עמידה בקשיים, יכולת עבודת צוות. יכולת פתרון של בעיות פתוחות, מסובכות חשיבה יצירתית שהיא חשובה לא פחות מהיכולות הטכנולוגיות. מקצועות הצמיחה שהם כל האנשים שעוסקים בביזנס אינטליג'נט. בנושא של פיתוח עסקי, בנושא שרות לקוחות, גם חלקם הגדול הם בוגרי אקדמיה. אז המסר העיקרי מספר אחד בגלל קוצר הזמן – הכשרות הם דבר מצוין. הן נוגעות בשוליים גדולים, חשובים. אבל החלק הגדול והמרכזי צריך להיות בשינוי במערכת החינוך, לשים דגש על המקצועות והכישורים שדיברתי עליהם. לעבוד עם הגדלת כמות הסטודנטים מעבר למה שנעשה בהיי-טק1 והיי-טק2 שעושות עבודה נפלאה. חמש פי שתיים היה מהלך אדיר, אבל צריך לעשות כפול ארבע בארבע מקצועות ולא רק במקצוע אחד. וצריך לטפל ביתר שאת בנושא של נשים. אגב, נשים לא מגיעות להיי-טק.

תודה רבה. זו הצעה בנושא חשוב של נשים שלא מגיעות מספיק להיי-טק.

נעבור לזרוע העבודה.

אם אפשר בדיון הבא שמינהל אוכלוסיות שלנו, פשוט הם בסיור עם השרה שגם קשור לנשים בהיי-טק שגם הם יציגו, כי הם עושים עבודה מאוד יפה שילוב אוכלוסיות נשים, ערבים, חרדים, אז אם אפשר בפעם הבאה.

במקרה של השרה הספציפית הזו, מה שהיא רוצה היא מקבלת.

אתם רוצים לדבר על מה שאתם עושים בנושא הזה? או שאתם רוצים שנעשה סבב ונחזור אליכם.

אנחנו התחלנו עם מסלול חדש שנקרא "כיתה בעבודה בענף היי-טק". המסלול התחיל לעבוד בנובמבר. בעצם, מאפשר למעסיקים לקבל מימון להכשרות גם עובדים קיימים, גם עובדים חדשים. כבר נפתחו לנו 16 הכשרות בשיתוף מעסיקים, שזה אומר שההשמה היא בטוחה. עוד 16 אושרו, ואנחנו מתקדמים.

אני יודע שהשרה גם פנתה לשרת הפנים בבקשה להגמיש את הכניסה לישראל, מה אתם עושים מהבחינה הזאת של אוכלוסייה שכבר עובדים בהיי-טק. שחברות ההיי-טק מכירים אותה, עוד מעט נשמע אותם, אבל מה שהם צריכים בעצם זו ההתאקלמות. האם אתם נערכים לזה? האם אתם פותחים איזשהו קורס של הכשרה של שפה, של דברים שיעזרו להם להתאקלם בארץ?

ככל ששרת הפנים תאשר.

לא, בכל מקרה הם נכנסים – גם אם היא תקל בהנחיות, וגם אם היא לא תקל בהנחיות, חלקם מגיעים לארץ. האם משרד הכלכלה ערוך לפתוח להם קורס ייעודי שלהם?

מה שיידרש אנחנו נעשה – קורסים בעברית, מה שנוכל. אבל כמובן אנחנו צריכים ששרת הפנים תאשר. כרגע הם נמצאים על ויזת תיירים, אני מבינה הפליטים, צריך להסדיר את המעמד שלהם, ואז יוכלו להיכנס בהחלט לקורסים בשיתוף מעסיקים או מה שהצטרך, מכינות, או מה שיידרש.

אני יושב-ראש איגוד ההיי-טק. כמו שאומרים אצלנו רציתי להגיד הרבה משהו. גם בנושא שלשמו אנחנו מתכנסים כאן, אבל גם ממה ששמעתי מתום ומעמי, אני רוצה לומר שאנחנו מאוד מברכים ושמחים על הרצון הטוב שאנחנו מגלים, על האנרגיות, על הכוונות הטובות, ובעיקר על הכסף הרב שנמצא בתוכניות האלה. הכסף הוא עצום, אבל צריך לעשות מספר הבחנות. שמענו כאן את המספרים. ניסיתי לעשות חשבון קטן מ-370 אלף עובדים שנמצאים כיום בתעשיית ההיי-טק, גידול של 15% לשנה הוא מגיע להרבה יותר ממה ש-180 אלף עובדים בחמש שנים, זה הגידול הטבעי, זה בערך 270 אלף או יותר.

15% מהמועסקים במקום 10% שהיום.

לא. אני מדבר על מה שמועסקים בתעשייה היום. בתעשייה היום מועסקים 370 אלף. היום, לפני שהתחלנו, יש לנו מחסור של עשרות אלפי עובדים. אגב, מה שאנחנו מדברים על העובדים המועסקים באוקראינה, רוסיה וכו', זה אומר שהמחסור האמיתי הוא הרבה מעבר לזה. אבל לא באתי לכאן להתווכח על המספרים האלה משום שאני אומר – אם אתם תדעו להביא 180 אלף עובדים בכך וכך שנים – נקבל אותם בברכה ובתודה.

אולי הוויכוח הגדול הוא, או הפער הגדול, מה שגם עמי אמר, גם אתה תום, איך אנחנו מגדירים את ההיי-טק. זה גם בהתייחסות למה שדדי אמר, משום שאצלנו ההיי-טק זה לא רק המהנדסים ובוגרי אקדמיה, משום שבתעשייה שלנו יש מחסור רוחבי של עובדים בכלל המקצועות, לא רק בתחום ההנדסה. אם אנחנו מסתכלים על אותם 370 אלף, אז אתם תבינו שזה לא הגידול של ה-70 אלף שדדי ציין אותו בארבע השנים האחרונות, או חמש שנים. אלא הגידול צריך להיות גם מהתחום האקדמי אבל גם בתחום המקצועי. המחסור בכוח אדם בתעשייה הוא גם מהתחום המקצועי, וזה תחום שצריך להתייחס אליו. צריך להרחיב עליו מעבר לאקדמיה. תודה.

בבקשה, חבר הכנסת אורי מקלב.

תודה רבה לך אדוני היושב-ראש על קיום הדיון ועל ההתמדה בקיום הדיונים, אני חושב שיש חשיבות לרצף הדיונים שאתה מקיים וגם לפגרה אתה לא יוצא לחופשה בעניין הזה, ואני חושב שיש לזה חשיבות מאוד גדולה.

אתייחס בקצרה לאפשרות שיש לנו היום לקבל מאגר ופוטנציאל של עובדים כאן בארץ, ולא צריך לעשות הרבה מאמצים במיוחד כשיש פוטנציאל של נשים וגם גברים. אבל יותר קל לדבר על נשים, כי אנחנו מדברים על פוטנציאל שגומר 1,000 נשים. 1,000 בנות גומרות כל שנה לימודי תעודה בתחום ההנדסות, בתחום התכנות. אלה נשים אחרי שבוררים אותן קודם.

אתה מדבר על חרדיות.

ברור, נשים חרדיות. אמרתי את זה. אני אצמצם בזמן ולא אדבר על דברים אחרים, ועל שאר המשק. אנחנו מדברים שאותן נשים שמסיימות לימודי תעודה, זה מתוך מאגר של בנות שמסיימות את התיכון של 5,000 או אם לא יותר, ולוקחים את הטובים, או מאלה שיש להן התמחות במתמטיקה, ובכל המקצועות שנדרשים בפיסיקה, ושהן נוטות ללכת לכיוון הזה. ובמבחן התוצאה שיש לנו כבר לא מעט שנים, רואים שמשתלבות אלה שעושות את ההכשרות המתאימות, או שהן בנות מזל שמשתלבות בכל הגופים בחברות הכי גדולות והבינלאומיות ועם שביעות רצון מאוד גבוהה, עם מוסר עבודה מאוד גבוה, עם יכולות מאוד גבוהות. יש להן יושרה ופוטנציאל, והעבודה אצלן היא דבר הכרחי, וגם איזשהו סוג של יציבות בתוך מקומות העבודה.

אגע בנקודה אחת בסוגריים. המחסור שאנחנו מדברים עליו הוא לא רק מחסור שמשפיע, שאין מספיק, אני חושב, אני לא מכיר עד הסוף את השוק. אבל אני חושב שהחטיפות שיש בין חברה לחברה היום, שחוטפים מחברה לחברה עובדים – זה גם מחליש וגם פוגע בחברה. אדם שכבר צבר ניסיון בחברה, מציעים לו ומפתים אותו עם תוספות, ואני לא מדבר עכשיו, כי בכל אופן יש איזושהי טיפת אחריות על המגזר הציבורי. מכיוון שהמשכורות יותר גבוהות, יש היום גל עזיבה. וגם כאלה עובדים שכן היו שומרים, ויש להם איזשהו סוג של יציבות מוכנים. מי שהולך למגזר הציבורי, זה סוג אנשים שיש להם איזשהו עניין לשמר את מקום העבודה שלהם, ולא לרוץ ממקום למקום, כדי שיהיה להם ביטחון בתעסוקה ויציבות בתעסוקה. הן לא יכולות לעמוד בפיתוי הזה בפערים שנוצרים היום בין החברות.

באותן 1,000 נשים אולי 200 נשים מקבלות את ההכשרות המתאימות, ומשתלבות במה שאנחנו מחפשים. אקדמיה – זה גם עדיין לא ערובה להשתלבות. על-פי רוב יש כאלה בשוק, יש להם ניסיון אחרי צבא, אז הם כבר צברו ניסיון. הניסיון זה שם המפתח, או הכשרה מתאימה כדי להשתלב. אף חברה לא רוצה לקחת גם מי שסיים את האקדמיה ויש לו תואר. אני מכיר נשים ובנות שאחרי תואר במשך שנה שלמה לא השתלבו בגלל שאף אחד לא רוצה להתעסק עם מי שאין לו ניסיון והוא לא מקבל את הניסיון, והן גם לא מוכנות להגיע.

מסיים אקדמיה תואר ראשון - המדינה משקיעה בו 140 אלף שקל, זה הסכום שהמדינה משקיעה למי שלומד ומסיים תואר ראשון. מי שלומד לימודי תעודה שהוא עושה כברת דרך, הוא פשוט נכנס, ויש לו פוטנציאל אדיר כפי שאמרתי, המדינה משקיעה בו 30 אלף שקל, רבע ממה שאנחנו משקיעים באקדמיה. יש היום תוכניות שעומדות בפתח לרשות, לגופים אחרים, שעם עוד 30 אלף שקל שמשקיעים באותם עובדים, תוך כדי לימודי התעודה הם מקבלים עוד 700 שעות. הם מסיימים את לימודי התעודה במשך שלושה חודשים של הכשרה, והם מגיעים לרמה של לא פחות ודאי, עם שילוב ובתיאום עם אותן חברות שמגיעים למה שהם יכולים לשלב. אנחנו יכולים ב-60 אלף שקל, במקום 140 אלף שקל להגיע לפוטנציאל של עוד 800 עובדים בשנה. אנחנו שואלים למה אנחנו לא עושים את זה? מדברים על מחסור, רוצים לייבא ממקומות אחרים, למה אנחנו לא עושים את זה. ככל שזה יהיה, הפוטנציאל יגדל מאלף. אני יודע שזה גם כן תקציבים ייעודיים שנתנו למגזר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. אבל אם יודעים לזהות, ויודעים שאפשר לזהות באוכלוסיות מסוימות שיש להם את המחסום של הניסיון שאין מי שעושה את זה, כאן זה המקום להיכנס, למה צריך ללכת רחוק?

אתה צודק מאה אחוז. אני רק ארים את הכפפה. אנחנו יוצאים בקול קורא לחרדים ממש החודש. אני מאתגר את כל העמותות האלה.

כמה שיגישו, אנחנו ניקח את הטובים ביותר. יש לנו 200 מיליון להכשרות. גם חרדים יגישו.

החודש ייצא קול קורא רק לחברה החרדית.

יש לכם סכום שמ-16 אתם עוברים ל-200 מיליון.

אין הגבלה. כמה שיגישו יקבלו.

אם יש סיכום שכמה שאפשר לשלב את זה - - -

זה יהיה בסיכום שלי. תודה רבה.

חבר הכנסת שמחה רוטמן.

מה ששמענו חשוב שתיאמר. בהרבה מאוד תחומים מנסים אולי לחסוך שקל כדי להפסיד מיליון. יש לנו מתחת לאף משאבי כוח אדם מאוד גדולים, חברי חבר הכנסת מקלב דיבר רק על דוגמה אחת ויש עוד דוגמאות רבות לכך שהיום לא מנוצלים בתחום ההיי-טק ובכלל. בהקשר הזה, גם החברה הערבית נמצאת באותו פוטנציאל, הם לא צריכים סל קליטה. הם לא צריכים לימודי שפה, רובם, והיכולת להכשיר אותם ולשלב אותם בהיי-טק הישראלי הרבה יותר פשוטה וקלה. התרומה של זה למשק הישראלי ולחברה הישראלית הרבה יותר גדולה. עדיף, לפני שאנחנו הולכים לחפש מצוות מעבר לים, המצווה הבסיסית – עניי עירך קודמים, והצדקה הכי גדולה שאפשר לתת לעני – זה לתת לו את היכולת להתפרנס בכבוד, ושם צריכים להשקיע את המשאבים שלנו כמדינה.

בבקשה, אפרת, המשנה לראש רשות ההשקעות. בבקשה.

שלום לכולם, יש לנו מצגת. אגיד בקצרה. הרבה מהדברים נוגעים לנקודות שהעלו. הצגתי גם בעבר. דיברתי על התוכנית שיש לנו עבור מתמחים. היא התחילה כתכנית, נישה לאוכלוסייה הערבית, אבל בהחלט שאפשר למנף אותה. אנחנו מסוגלים לנהל משם אלפי ג'וניירים. עיקר המטרה שם זו לא הכשרה, אנחנו מדברים על השמה כדי לגרום לחברות לקחת עובדים חסרי ניסיון לחלוטין, שאין להם שום ניסיון בהיי-טק, גם אם לא למדו מקצועות טכנולוגיה.

מה זה אומר?

זה אומר שהם לוקחים אותם לשנה וחצי גם אם בוגר מקצוע טכנולוגי וגם אם לא. גם אם הוא לא למד מקצוע טכנולוגי, והחברה מוכנה לקחת אותו ולעשות לו איזושהי הסבה ולהשקיע בו, ולהעסיק אותו, אנחנו מאפשרים את זה.

אותן 800 בנות בעצם שחבר הכנסת מקלב דיבר עליהן, בעצם יכולות לפנות אליכם ואתם דואגים להשמה?

רגע עד עכשיו, התקציב היה רק לאוכלוסייה הערבית. אנחנו נשמח להרחיב את זה לעוד אוכלוסיות.

יש תקציב להרחיב אותו?

צריך לדבר עם אגף תקציבים. כרגע אנחנו מנסים להרחיב. מבחינתנו, אין לנום שום בעיה. אנחנו רוצים גם לפתוח את זה לחברות שהן לא היי-טק במהות שלהן, אלא גם יש להן מרכזי היי-טק, או מחלקות שדורשות היי-טק, ואנחנו עוקבים אחרי המתמחים האלה שנה וחצי, אי אפשר להחליף אותם.

מה התקציב שלכם בחברה הערבית?

ספציפית במסלול הזה, השנה יש לנו 25 מיליון במסגרת התוכנית החודש. אבל שוב זה ייעודי לחברה הערבית.

זה במסגרת זרוע העבודה.

לא. זה תקציב של הרשות להשקעות, לא קשור לזרוע העבודה. זה נטו להשמות. כל המתמחים שהיו בתוכניות קודמות בדקנו, מעל 90% נשארו בתחום, התקדמו. שכר ממוצע שאנחנו נותנים בתוכניות האלה, זה 16,000 בפועל, זה מה שקורה למתמחים. זו בהחלט תוכנית שאפשר למנף אותה למתמחים חסרי ניסיון, ולעזור להם להשתלב, גם אוכלוסיות, גם מאזורי עדיפות, אין בזה שום בעיה.

זו תוכנית שחייב למנף אותה. בעצם, הנציגים של משרד האוצר בזום.

עוד מסלול שחשוב לי שתכירו ותדעו. יש לנו מסלול שכר גבוה לאזורי עדיפות לאומית. זה נועד לתאגידים מהיי-טק ותעשייה עם מחזור הכנסות של לפחות 15 מיליון. המטרה היא לעודד אותם להקים סניפים באזורי עדיפות. יש עדיפות למי שמקים. מי שנמצא כבר באזור עדיפות ורק מרחיב את הסניף, הוא גם יכול להיכנס למסלול, ואז נחנו דורשים גידול של בין 10% ל-15% ביחס למה שיש לו. אנחנו גם דורשים שימור עובדים. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים לממן תחלופה. זאת אומרת, הוא צריך להראות לנו שהוא שומר על מצבת העובדים הקיימת וגדל.

בשנה שעברה, היו לנו בקשות ל-1,300 משרות. בגלל שלא קיבלנו הרבה תקציב, השארנו בסוף 600 משרות חדשות באזורי עדיפות לאומית, אבל עם שימור משרות של 7,000, שאנחנו בודקים שהמשרות האלה נשמרות. שכר ממוצע שם זה 25 אלף שקל. אנחנו מבקשים שכר מעל השכר הממוצע במשק, פי 1.5 מהשכר במשק. לפני הקורונה אפילו דרשנו שחלק מהעובדים יועסקו בפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. יש עדיפות למי שיעסיק נשים. למי שיעסיק אוכלוסיות מיוחדות. המטרה היא בעצם להביא את החברות הגדולות לפריפריה, ושיפתחו שם סניפים, יעסיקו עובדים, ישמרו על הקיים והתרחבו.

תודה רבה.

אנחנו נפנה למשרד האוצר, ואני חושב שגם אתם צריכים לפנות למשרד האוצר. בלי קשר, חייבים להרחיב את התוכנית הזאת גם לאוכלוסייה החרדית, ובטח באזורים האלה שדיברת עליהם שיש נתונים של הצלחה וזה עניין של תקציב. אנחנו רואים פה שמשרדים אחרים משקיעים תקציבי עתק ולא מגיעים להצלחות שלכם, אז זה אומר שהתוכניות שלכם צריכים לתגבר.

בבקשה, טליה, שמעת מה דיברנו קודם לגבי הכשרה של הציבור החרדי?

כן. שמעתי כמובן. אנחנו עובדים יחד עם רשות החדשנות, עם זרוע העבודה.

מה שרשות ההשקעות בעצם אומרים שיש להם 25 מיליון שקלים לציבור הערבי. אבל אין להם תקציב בכלל לציבור החרדי, ובכלל, הציבור הכללי. מסלול 4/20 הוא מסלול שאנחנו כמובן מכירים בחשיבותו. אנחנו בוחנים עכשיו את הצרכים השונים בהקשר של החברה החרדית ואוכלוסיות נוספות שיצאו בחסר בענף. אנחנו יחד עם דדי וצוות הוועדה, נתעדף את הצעדים, ואת המענים בהתאם למגדלת המשאבים ולמגבלה התקציבית.

טליה, זה בסדר. אבל אם יש להם 90% הצלחה, ואנחנו רואים נתונים, אין סיבה שלא יהיה תקציב בכלל לא לציבור הכללי ולא לציבור החרדי, זה לא הגיוני. חייב להעביר לשם איזשהו תקציב גם אפילו בשביל פיילוט.

האוכלוסייה החרדית הם לא פליטים מאוקראינה, נמצאים פה הרבה שנים, זה לא נולד עכשיו, אני רק רוצה להגיד לך. אני גם חושב שמבחינת ההשקעה והתפוקה, יש איזה כדאיות למשק. ההשקעה היא לא כל כך גדולה.

אין ספק שיש כדאיות פה. אנחנו צריכים לפתור את זה.

היו מסלולים אחרים של רשות ההשקעות לאוכלוסייה הכללית. האפקטיביות של המסלולים לא הייתה אחידה, לכל הפחות למיטב ידיעתי. בכל מקרה, אנחנו נבחן את זה.

טליה, אני כבר אומר לך, שלוועדה הבאה אנחנו נרצה לראות מה אתם עושים לציבור הכללי, ולאוכלוסייה החרדית בפרט. ארצה לראות מסלולי הכשרה זהה לכולם, מסלולי הכשרה לפליטים שכן מגיעים אלינו למדינת ישראל. אבל החברה החרדית במיוחד, אני רוצה לראות מה אתם עושים. לא יכול להיות שיש אפס תקציב לאוכלוסייה החרדית, בזמן שיש משאב באמת טוב שאפשר להפעיל אותם, ואנחנו רואים את ההשתלבות שלהם בחברות היי-טק, ואנחנו רואים כמה התרומה לחברה היא טובה, ומשרד האוצר לא מתקצב את הדבר הזה, זה לא דבר הגיוני וגם לאוכלוסייה הכללית. אני מבין מה את אומרת, את אומרת יש מסלולים אחרים. אני במסלול הזה רוצה לראות את זה.

זה לא אומר שאין מענים אחרים לאוכלוסייה החרדית שייתכן - - - היא גבוהה יותר, ובכל מקרה אנחנו נתייחס.

זה מובן. אבל גם פה אנחנו רוצים לראות התייחסות גם לחברה הכללית וגם לחברה החרדית, זה לא יכול להיות שיש 90% הצלחה שאנחנו לא ניתן את זה, לא נפתח את זה לכולם.

יש לנו מחקרי אפקטיביות שעשינו למסלולים שלנו, הכול מפורסם באתר הרשות. יש לנו תמציות של כל המחקרים, ומראים את ההצלחה שלהם.

אפרת, אני כבר אומר לך שאנחנו נרצה לקבל את זה בכתב, בשביל שאנחנו נקבל גם ממשרד האוצר בכתב את התשובות למה עד עכשיו זה לא היה. אני כבר אומר לך שזה יהיה, אנחנו לא נשאיר את המצב ככה.

זה לא היה הוגן מצד טליה להטיל ערעור בהצלחה שלכם כדי להתחמק - - -

לא. ההצלחה שלה היא מצוינת, ומשרד האוצר ידאגו לתקצב את זה.

אבל כל מה שטליה אמרה – זה היא לא יודעת, לכן היא מטילה ספק.

אורי, שלא תגיד שאין עתיד לחרדים...

לא אמרתי אף פעם, אף פעם לא התייאשתי.

אנחנו נמצא פתרונות לכול.

אבל רק שתדע, זה לא פליטים מאוקראינה. יש חברות שהן מתמחות בכל הנושא של ההשמה.

אני אחראי על עידוד עלייה בעולם. עד לפני המשבר הייתי אחראי על המון אזורים בעולם, עכשיו אנחנו באזורים מסוימים, אבל לא זונחים את השאר.

תן לנו סקירה קצרה לגבי מה שקורה בתחום של ההיי-טק. אנחנו נסלח לך שלא הגעת פיזית, ואנחנו נמשיך הלאה.

חברים, אנחנו כמובן פועלים לעידוד עלייה בכל העולם. לא ניכנס לזה. יש לנו תוכנית סדורה, שנתית, יחד עם אופק ישראלי במשרד הקליטה, לבצע פעילות עידוד עלייה מוסדרת באמצעות ירידים, סמינרים, הרבה מידע. יש לנו נציגים שפרוסים בכל העולם, הם נעזרים באמצעי שיווק כאלה ואחרים לעודד עלייה בעולם. אנחנו כרגע מדברים ספציפית על נושא ההיי-טק. בגדול, בתחילת השנה, התחלנו לפעול אחרי קול קורא שפרסמנו, התחלנו לפעול עם שתי חברות ייעודיות – עם עמותת "גבהים", ויחד עם חברה שנקראת "אינפיניטי לאבס".

בעצם, הכשרות שלכם ליהודים באוקראינה.

מה שהוא ציין, שתי גופי הכשרה שהם קיבלו מענקים מהרשות ביחד עם הסוכנות לטובת עידוד עלייה, לא קשור לאוקראינה.

עידוד עלייה כללי.

עידוד עלייה של אנשי מקצוע, שיעברו הכשרות כדי שיוכלו להיכנס פה לעבודה.

נכון. אנחנו עובדים איתם כדי שלא נהיה בסיטואציה שאנו עושים, מה שנקרא, דיג, אלא אנחנו עושים - ציד. אנחנו קודם כל מאתרים את כל האנשים שיש להם איזשהו זיקה להיי-טק בכל מיני מקצועות, לאו דווקא מהנדסים או אנשים שהם בהגדרה עובדי היי-טק, אלא גם אנשים שניתן גם להסב אותם.

חוץ מקול קורא, אתם מדברים עם אלה שבאמת אלה שמעסיקים את החבר'ה האלה, עם חברות ההיי-טק הישראליות?

בהחלט. הגופים האלה נמצאים בקשר עם כל חברות ההיי-טק הישראליות. הצרכים, כפי ששמענו עכשיו עם גבוהים.

כמה מועסקים על ידי חברות היי-טק ישראליות, אני אדבר רק על אוקראינה, כי בעולם זה יהיה מספרים גדולים יותר. אתם יודעים את הנתונים?

לי אין את הנתון הזה. אני יודע להגיד שמתחילת העבודה שלנו עם החברות בינואר השנה, יצרנו קשר עם 650 אנשים.

אם היית פה, היית רואה את החיוך של יושב-ראש ארגון היי-טק מריאן, שיודע בדיוק את המספרים, וכנראה אף אחד לא דיבר איתו. נמשיך. בסיכום נגיע לזה.

התחלנו לעבוד פרטנית עם החברות האלה. בסביבות ה-50% מכל מי שאנחנו פונים אליו חוזר אלינו. כמובן, בעקבות המשבר, מה שקרא עם אוקראינה ורוסיה, כל אופי העבודה השתנה. אנחנו עובדים כרגע בחירום, ויותר מתקשים לתת מענה פרטני. פונים אליי, ופונים לראשים מהסוכנות כל יום חברות עם רצון לקלוט כמה שיותר עובדי היי-טק במיוחד מאוקראינה ורוסיה. צריך רק להבין, ויכול להיות שזה לא כזה פופולרי, אבל בסופו של דבר, אנחנו קודם כל צריכים לחשוב על העולה. אנחנו צריכים לחשוב על הבן-אדם. ובסוף אנחנו צריכים לעשות את מה שטוב לעולה, ומה שנכון עבורו, כי בסוף אנחנו רוצים שהוא ייקלט פה והוא גם יישאר פה, וזה מה שמנחה אותנו. אנחנו מדברים על עולים לא על פליטים. מדובר על אנשים שחוו חוויה טראומתית, חוויה קשה. הדבר הראשון לעשות – זה לייצב אותם ולתת להם את המענה הראשון שהם רוצים.

יש לנו עוד המון תוכניות שאנחנו מתכננים לעתיד לעשות עם כל מי שהגיע מאוקראינה ורוסיה. בשלב הספציפי הזה, זה מאוד מוקדם ולבוא וקצת לתקוף אותם, למרות שזה נשמע לנו דבר הכי טוב, לבוא ולהציע להם את העבודות, הם עוד לא בשלים לזה. בעוד כמה שבועות אני מניח שהם יהיו יותר בשלים לזה.

דבר נוסף, אני יודע שהזמן קצר, זה פלטפורמה מיוחדת שאנחנו מעלים באפריל. הפלטפורמה הזאת תהיה פלטפורמת מנטורים שהתפקיד שלה זה לקחת מתנדבים מהחברה הישראלית, גם עובדים בהיי-טק, גם עובדים של חברות, אבל גם מתנדבים, בעיקר דוברי רוסית בקרב החברה הישראלית, ופשוט, לייצר מצב שבו כל עולה יש לו מנטור באמצעות אפליקציה שמשדכת לך מנטור שמלווה אותך לאורך כל הדרך, ומסייע לך גם במציאת עבודה וגם בחיבור לחברה הישראלית. זה משהו שהושק באפריל, ואנחנו חושבים שזה מאוד יסייע גם לשוק התעסוקה, אבל גם בכלל לרווחתו של העולה.

בגדול, אנחנו עוסקים באפיקים האלה. במקביל לזה, יש תוכנית עידוד עלייה כללית שאנחנו עושים, ואנחנו נשים דגש השנה על היי-טק. אני מוכרח לומר שמי שמגיע היום, העולים, אני מדבר על עולים, לא פליטים, אנשים שמגיעים, בוא נגיד ככה, האוריינטציה שלהם להיי-טק היא לא מאוד גבוהה. זאת אומרת, לא ניתן למצוא מאות אנשים שעכשיו ניתן בפרק זמן קצר להכשיר אותם.

נשמע ארגון התנדבותי, פחות ותיק מהסוכנות היהודית, גם קיימים שבועיים וחצי, שכבר איתר מעל 6,000 בקהילה היהודית עובדי היי-טק, בלי קול קורא ובלי חברות שעובדות בשטח, ובלי כל מיני דברים כאלה.

אני כן מציע כבר לפני הסיכום, שתכיר את מריאן, שהוא יושב-ראש ארגון ההיי-טק הישראלי, הוא מכיר את החברות שמעסיקות את העובדים באוקראינה ובכל עולם. אבל אם אתה מדבר על אוקראינה, אז על אוקראינה, יכול לתת לך נתונים כולל שם וטלפון של אותם אנשים, אתם יכולים לבדוק מי כן זכאי לעלות למדינת ישראל ומשם נעשה מסלול יותר קצר עם משרד הקליטה, עם משרד הפנים, עם כל המשרדים הרלבנטיים. עם משרד הכלכלה שיידע להכשיר אותם עם שפה או כל דבר אחר. אנחנו נהיה הרבה יותר ממוקדים. יש פה הרבה מאוד רצון טוב, אבל הוא מפוזר ברוח להרבה מאוד כיוונים. עכשיו אנחנו צריכים לכוון כוונות בשביל לעשות את זה כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב. פה חשוב לי שתקשיב, כי אנחנו נתכנס לטובת העניין הזה.

נמצאת איתנו פה פרופ' רוזה אזהרי, נשיאת המכללה להנדסה בירושלים. בבקשה, גברתי.

אני יושבת כאן כנציגת ור"מ – ועד ראשי המכללות. אני רוצה להעלות לשולחן את הנושא של המכללות, כי כאן מדברים פה על אקדמיה, וכל הזמן מדברים על אוניברסיטאות.

אני דווקא מדבר על קורסים באון-ליין.

אנחנו מכללות.

הכול בסדר. אנחנו מקבלים את כולם...

מכללות שמכשירות כיום קרוב ל-50% מכוח אדם שמגיע לשוק, לתעשייה וגם להיי-טק. אני חושבת שכאשר מדברים על אקדמיה והכשרה - - -

המכללות הן חלק אינטגרלי.

אי-אפשר להתעלם מהתפקיד של המכללות, דבר, דרך אגב, שנעשה בתוכניות הקודמות. אנחנו קיבלנו אפס שקלים בכל תוכניות עידוד כוח אדם להיי-טק עד עכשיו. אני רוצה פשוט להעלות למודעות, כי אנשים לא מודעים לזה. במיוחד אם אנחנו מדברים על אוכלוסיות שהן מהוות בעצם את המאגר הגדול של אנשים שבהם יש פוטנציאל לא ממומש להכשרה לתחום הזה של ההיי-טק. מדברים על ערבים, חרדים, אנשים מהפריפריה. אם אנחנו מסתכלים מי מגיע למכללות, אז רואים את האחוז הגדול של אנשים שמגיעים.

את בעצם אומרת שהמדינה לא מספיק מתייחסת לנושא של המכללות.

כאשר מדברים על עידוד, לומדים להיי-טק, מסתכלים בעיקר על האוניברסיטאות, ולא מודעים לתרומה המשמעותית שיש למכללות בתחום הזה, גם בפנייה לאוכלוסיות המיוחדות, אנשים עשירונים, תחתוניים מגיעים למכללות. אחוז מאוד גדול הם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחה, והלימודים האלה מקפיצים, יש להם תרומה חברתית מאוד גדולה. אם מדברים על תוכניות לחרדים, חרדיות, רוב החרדיות שיוצאות היום לשוק ההיי-טק הן בוגרות של מכללות, הן לא בוגרות של אוניברסיטאות. יש כבר בסיס של ידע והכשרה מאוד רציני, והשמות מאוד משמעותיות של בוגרות, לפחות אני יודעת מהניסיון שלנו. יש השמות מאוד משמעותיות של בוגרות בתעשייה, מקבלות חוות דעת יוצאות מן הכלל.

אתם עובדים מול משרד הכלכלה, רשות החדשנות.

אנחנו לא בדברים האלה. יש לנו עבודה בנושא של הכשרות של סטודנטים ממזרח ירושלים, אחוז מאוד גדול של סטודנטים ערבים במכללות שעוברים הכשרה למקצועות ההיי-טק. תוכניות מיוחדות לסטודנטים ממזרח ירושלים שיש אצלי במכללה למשל, כך שחייבים להתייחס לזה.

אנחנו חברים בפורומים כמו פורום מהנדסים ל-121 שמדברים על כל הנושאים שעלו פה – כל הנושא של כישורים שנדרשים על מנת לשלב בצורה מיידית את הבוגרים בתעשייה. למכללות יש קשר הדוק עם התעשייה כבר מתחילת הדרך.

אני כבר מציע כסיכום ביניים שהמשרדים הרלבנטיים ואת תפגשו בשביל לראות איך משתפים פעולה בצורה רצינית יותר. אין ספק שהמכללות – אני לא יודע אם זה 50% או כמה אחוז מההכשרות, זה אחוז גדול מאוד שאין ספק שחייב להיות קשר טוב יותר. הם אומרים שהם לא מקבלים תקציבים, או שהם מרגישים שלא מקבלים התייחסות, אז צריך לקיים דיאלוג יותר קרוב, ואני אוודה שזה יקרה, ואנחנו נרצה לשמוע גם מה יצא מהדיאלוג הזה.

נמצאת איתנו בזום – נועה מגוגל.

שלום לכולם, תודה רבה על זכות הדיבור, תודה על הדיון הזה. כשותפים, אני לא יודעת אם כל השותפים פה סביב השולחן ובזום יודעים. גוגל פועלת בנושא הזה יחד עם רבים כבר לא מעט שנים, אבל לאחרונה באמת יש לנו זכות לחיזוק גדול של המאמץ בתחום הזה בזכות הכרזה שהכרזנו לפני מספר שבועות על השקעה של 25 מיליון דולר לאורך חמש שנים הכשרה ושילוב בתעסוקה בהיי-טק של חרדים, ערבים, נשים ופריפריה, אותן אוכלוסיות שפה במוקד הדיון. עכשיו נמצאים בתהליכים של פיצוח הדרך הפנימית שבה נעבוד, ואני בטוחה שנמשיך לשתף פעולה עם עוד רבים מכם. מבחינתנו, זה יעד שכבר עכשיו אנחנו בו. חלק מהתוכניות עם רשות החדשנות שהוזכרו פה ועם הרבה שחקנים אחרים. מבחינתנו, נשמח לשיתופי פעולה, ואשמח להכיר.

התוכנית שהוצגה קודם שהוא שילוב בתעסוקה של האוכלוסייה הערבית, אני לא מכירה אותה, אני אשמח ללמוד יותר ולהכיר יותר בהמשך. חשוב היה לי לשתף בזה. נקודה נוספת שבעיניי חשוב מאוד שכל תוכנית שבונים, וגם אנחנו רוצים לתת עליה את הדעת זה הנושא של הכשרות באנגלית של לימוד השפה האנגלית, ושפה אנגלית להיי-טק. אני חושבת שזה חסם שקוף שחייבים לתת לו מענה, ואנחנו לגמרי גם שם ונסתכל איך עושים את זה, כי זה מקצועות המעטפת, מקצועות הצמיחה, כל עבודה בהיי-טק, למעשה, דורשת גם ידע באנגלית, בעיניי הוא חשוב מאוד.

נקודה אחרונה שאני רק רוצה לנצל את הבמה הזו, ולהגיד, שאם יש לכם ואתם מכירים עובדים שהגיעו עם ילדיהם מאוקראינה או מרוסיה, אנחנו מנסים לשלב כוחות עם חברות נוספות כדי לתת מענה גם לילדי העובדים האלה שעדיין לא משולבים במערכת החינוך, אבל ההורים שלהם כאן איתם והם בוודאי צריכים מענה במהלך היום-יום, אז גם על זה אני אשמח דרך הוועדה להיות בקשר עם מי שמכיר ויודע כדי לתת מענה ביחד. תודה.

נמצאת איתנו יפעת בכור, מנכ"לית עמותת יוניסטרים.

תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות. יוניסטרים עובדת עם 3,500 נערים ונערות בפריפריה החברתית, הגיאוגרפית של ישראל. אנחנו מלמדים אותם. אנחנו בונים איתם סטארט-אפים, והרעיון הוא לתת להם כלים להצלחה. דבר אחד שלא הוזכר, זה לא משהו שאולי ייתן את הפתרון לשלוש השנים הקרובות, אבל זה כן ההשקעה בנוער. אנחנו רואים איך הכלים האלה ומתן כלים עוזרת להם גם להסיר חסמים, וגם מעודדת אותם ללכת ללמוד את המקצועות שיובילו אותם להיי-טק. כל

הדבר השני, אנחנו עובדים כמובן עם כלל המגזרים. אבל בכלל, בוא נדבר על פריפריה. פריפריה היא באמת מקום צמיחה ענק עבור ההיי-טק הישראלי. היום אנחנו רואים בקרב הבוגרים שלנו 56% הולכים למקצועות מדעים, הנדסה, עסקים, 16% כבר מועסקים בהיי-טק. 98% מסיימים בגרות מלאה. אז אנחנו רוצים לראות מה עוד אפשר לעשות בפריפריה באופן כללי.

הדבר האחרון שאני אזכיר, מה שנועה כבר ציינה, כל הנושא של האנגלית. האנגלית היא לחלוטין חסם שמונע מהמון המון צעירים בכלל לחשוב שהם יכולים ללכת למקצועות, לאו דווקא טכנולוגי, גם שכירים בהיי-טק שאינם טכנולוגים. אנחנו רוצים לקדם את הנושא הזה. אנחנו מלמדים אנגלית, אבל כן לקחת את זה צעד הלאה, ואפילו בשילוב של היי-טק, כלומר, לתת לכל צעיר וכל נער ונערה בישראל את היכולת לקבל מנטור, מישהו שאפילו יעבוד איתו על אנגלית מדוברת כי זה בעצם הדבר העיקרי שחסר היום.

אגיד שקורים כבר דבירם יפים. יש לנו שיתוף פעולה מדהים. נמצא פה עמי עם רשות החדשנות במשרד החינוך, יש לנו תוכנית שנקראת סטארט-אפ נאו, שמתחילה כבר בכיתה ז' וח'. אם אנחנו לא מדברים על החמש השנים הקרובות, אלא גם הלאה, אז להסתכל כן מה אפשר לעשות, להתחיל לזרוע את הזרעים כבר מוקדם יותר.

תודה רבה.

גלעד כהן, יו"ר ארגון החברות הביטחון והסייבר בישראל.

תודה רבה על ההזדמנות להגיע וזה מקום מבורך. איגוד חברות הביטחון והסייבר בישראל יש לו צרכים אחרים. כשאומרים היי-טק, זה לא רק היי-טק מחשבים, וזה גם היי-טק טילים. זה לא רק רפא"ל, ולא רק אלביט. יש אלפי חברות ביטחוניות בישראל. רק אצלנו ברשומות יש כ-1,200 חברים בתוך האיגוד. דיבר פה חבר הכנסת מקלב, לגבי העולם החרדי. יש המון אנשים שנכנסים גם מתוך העולם החרדי, אבל חסר ידע. חסר ידע מקצועי, וכזה שנרכש בתוך הבית. אנחנו מאוד רוצים לעודד את העניין הזה.

איפה צוברים את הידע הזה?

לדאבוני, יש היום את הצבא, והרבה חבר'ה החרדים לא הולכים לצבא, אז לא סוחבים את הידע הזה איתם. אני יכול להגיד שלאו דווקא ב-8200.

צבא אני מכיר, זה ברור. אבל מעבר לצבא?

מאיפה צריך לרכוש את הידע הזה, וכמה זמן, ומי אתה מכיר שעושה את זה?

היום אין המון מקומות שעושים את זה, שחברות ביטחוניות קטנות שמתמחות בפני עצמן, והן מכשירות את העובדים. אני מכיר לא מעט אצלנו בחברות.

אני רק יודע ש-8,200 גייס בחודשים האחרונים עשרות נשים חרדיות עם פוטנציאל מאוד גבוה, ומאוד מרוצה ממה שהיה לו. אני יודע שהוא בתוכנית לקלוט עוד מאות.

אכן, אתה צודק, אבל זה עדיין לא מספיק לצערנו.

בוודאי שזו טיפה מין הים.

זה עדיין לא מספיק. הצבא, ולצערי, גם הגוף החרדי לא הולך. יש מעט מאוד מקומות שבכלל מכשירות אנשים. אני כן אומר משהו לשבחן של המכללות. דווקא במכללות יש יותר מקצועות פתוחים, ויותר אנשים לתעשייה הביטחונית מגיעות מהמכללות מאשר מהאוניברסיטאות.

האם אתה מודע שיש גופים היום שנמצאים היום בשוק שהם בקשר עם החברות, הם בקשר עם הנשים החרדיות בחברה ובאוכלוסייה החרדית, הם אומרים שהם יכולים לתת את כל המענים. הם רק צריכים תקציבים בעבור הציבור הזה. הם עדיין צריכים את המצ'ינג הזה מהממשלה.

אין מצ'ינג בכלל. הם רוצים להביא, ואמר פה חבר הכנסת, החברות הביטחוניות לא יכולות לספוג עובדים ממקומות שהם לא ישראלים. למה? כי רוב הביטחון של ישראל מושתת על סודיות וכו'. אז יש לנו בעיה, ולכן, חרדים זה מצוין. עובדים, עובדות חרדיות, פריפריה שלא עונים עליהם יותר מדיי. יש הרבה חברות שכן הולכות לפריפריה כדי לספוג עובדים משם, וגם אז חסר עובדים כי אין הרבה מכללות, לצורך העניין בנגב. זו בעיה דיי משמעותית במדינה, והרבה חברות ביטחוניות לצערי, לוקחות את הרגליים ופותחות סניפים בחו"ל.

גלעד, אבל גם כשפותחים סניפים בחו"ל, מישהו צריך להכשיר את העובדים האלה. אם אי-אפשר לקבל את ההכשרה הזאת בארץ, או שקשה מאוד, איך מקבלים אותה בחו"ל?

בחו"ל יש דרכים אחרות איך להכשיר עובדים ביטחוניים.

אתה יודע לעשות הכשרה כזאת? בוא נגיד עכשיו משרד הכלכלה רוצה להרים את הכפפה וליצור הכשרה כזו, אתה יודע ללמד איך מכשירים את זה?

בתוך האיגוד אנחנו לא מייצרים היום בית ללימוד, אבל אנחנו יכולים לבנות את זה.

אז זרוע העבודה יושב ממש לידך. זה נושא מאוד מעניין, וגם נושא שאפשר ליזום בו דברים חשובים וטובים. דברו ביניכם.

אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה של עובדים, כי יש חוסר משווע בעובדים בתחום הביטחוני.

גם רשות החדשנות רוצים להרים את הכפפה, וגם זרוע העבודה. תשבו ביניכם, ואני אבדוק מה התקדם, אני חושב שדווקא מהסיכומים האלה יכולים לצאת דברים טובים וגדולים.

אתם הייתם ראשונים צריכים להגיע לאוכלוסייה החרדית בגלל מגבלות שיש לכם ולא נרחיב גם של עובדי חוץ וגם של עוד חברות. לא, זה לא קשה.

נמצא איתנו איתי טלמור בזום. בבקשה.

תודה לכולם על ההזמנה וזכות הדיבור. אני נציג לשכת רואי חשבון, יושב-ראש ועדת מחשוב. המקצוע שלנו בשנים האחרונות הופך להיות יותר ויותר טכנולוגי. עבודה בסביבה של מערכות מידע, ומין הסתם הצורך העולה וגובר באנשים מיומנים. מין הסתם רואי חשבון שמבינים פיננסים, שמבינים תהליכים עסקיים לדעת לעבוד בסביבה הזאת, לתת את התובנות, ולתת את הערך גם כרואי חשבון מבקרים של חברות ציבוריות בישראל, וגם בתור יועצים שלא פעם נותנים שירותים נלווים לאותן חברות.

הצורך שלנו זה דבר שאנחנו לוקחים והולכים לקדם אצלנו בלשכה, בענף שלנו. הקידמה, הענקת הידע לטובת החברים, לטובת ציבור רואי החשבון, שיהיו להם כלים יותר טובים איך להתמודד עם הבעיות שקיימות היום בעולם העסקים. שמעתי הרבה אנשים שדיברו פה והציגו מגוון רחב של תוכניות, לראות כיצד אנחנו נוכל להשתלב כלשכה, ולשלב את החברים ואת המשרדים שעוסקים בתחומים הרלבנטיים, יש לנו מייעוץ מערכות מידע, ניתוחי נתונים, סייבר, בדיקות של חולשות עסקיות וכן הלאה. אגב, כחלק מהוראות רגולציה שקיימים בתחום שהמשרדים נמצאים שם, על מנת שלאותם רואי חשבון שבאים ועושים את אותה עבודה בחברות, יעשו את העבודה בצורה הרבה יותר טובה. נרצה לראות איך אנחנו נשתלב גם אנחנו ולעמוד בתבחינים לטובת המענקים שיש.

דרך אגב, ידוע לך על פוטנציאל שיש באוכלוסייה החרדית בנושא הוראת חשבון? אתה יודע כמה מסיימות רואות חשבון עם כל הקשיים?

הוא מתעסק בתחום של המחשב ושל הטכנולוגיה.

יש אפשרות לשלב מאוד. הן לומדות באותו מסלול.

אנחנו נקיים דיון מיוחד לאוכלוסייה החרדית. זה משהו שאני רוצה לעשות.

מאות בנות, או עשרות ודאי שמסיימות כל שנה ראיית חשבון.

אתייחס בנוגע לנושא הזה. רוב רואי החשבון בישראל הן בעצם נשים, ולא מעט בחברה החרדית. יש יותר ויותר שילוב כרגע בשנה האחרונה של אוכלוסייה מהחברה החרדית.

תודה רבה. אני מאמין ששמעו פה את הבשורה וישמחו לשתף פעולה עם לשכת רואי החשבון.

נמצא איתנו יניב פרץ משרות התעסוקה.

אני ראש אגף מעסיקים בשרות התעסוקה. אדוני היושב-ראש, תודה על זכות הדיבור, וכן על הדיון החשוב הזה בוועדה. אני רציתי רק להתייחס לשני נקודות קצרות מאוד שקשורות לענף היי-טק. שרות התעסוקה מקיים שיתופי פעולה הדוקים עם כלל משרדי הממשלה, רשות החדשנות, רשות ההשקעות, משרד הכלכלה וזרוע העבודה. בשבוע שחלף קיימנו יריד תעסוקה וירטואלי עבור 30 חברות מענף היי-טק בשיתוף עם התאחדות התעשיינים. לקחו בו חלק למעלה מ-1,000 דורשי עבודה שאנחנו דיבררנו אליהם. ג'וניורים, הנדסאים ומהנדסים. היה יריד תעסוקה מאוד מוצלח. אני מקווה שבטווח הקצר אנחנו נוכל לראות את הפרות שלו.

פרויקט נוסף שאנחנו מקיימים עם קרן רש"י בפריפריה צפון ודרום. זה פרויקט ייעודי שהמטרה שלו העיקרית היא הנגשת התעסוקה לדורשי עבודה פוטנציאליים גם עבור מעסיקים מענף ההיי-טק. אנחנו נכנסנו לעניין הזה ביתר שאת. לאחרונה, אנחנו מסייעים לכל מיני חברות שמקבלים עידוד השקעות מרשות ההשקעות במסלולים 4/20 וכיוצא בזה. אנחנו דואגים לשדך להם את דורשי העבודה המתאימים. אנחנו רואים בכך חשיבות מאוד גדולה. יש לנו לא מעט הצלחות גם בשדרות, גם בנתיבות, גם באופקים וירוחם של מיזמים משותפים שאנחנו מקיימים עם קרן רש"י שיש לה בעצם התמחות במרחב הלוקלי. אנחנו מתחברים לראשי הרשויות, ואנחנו בעצם יוצרים שולחן עגול משותף שבו אנחנו מביאים את ההון האנושי, את המשאב האנושי, ויש לא מעט הצלחות גם בענף ההיי-טק. תודה.

תודה רבה. יישר כוח גדול. כנס דיגיטלי זו בשורה אמיתית, ואתם צריכים להמשיך עם זה כמה שיותר. אם תצטרכו את העזרה שלנו, אנחנו כמובן נשמח. לגבי שיתופי פעולה, אני שומע על שיתופי פעולה אבל הם מאוד נקודתיים. כל מי שיושב סביב השולחן הזה, בסופו של דבר יושב עם מטרה אחת – הרצון שלנו והאינטרס הגדול ביותר שלנו, זה לראות איך אנחנו מרימים פה את שיתופי הפעולה הללו.

רגע לפני שאני אעבור לאוקראינה, והצטרף אלינו גם סגן שר החוץ, אנחנו נשמע את פרופ' עוזי וישנה, דיקן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' עוזי וישנה, בזום. בבקשה.

שלום, תודה רבה. הדיון בינתיים עוסק בעיקר בהכשרות והשלמות וכל מיני קיצורי דרך, דברים שנמצאים בפריפריה של ליבת המקצוע של ההיי-טק. כל מיני דרכים להגביר את מספר הבוגרים שבאמת מוכשרים לעסוק בהיי-טק. התעשייה לא מבוססת על מספרים. בהודו מכשירים מדי שנה כחצי מיליון מהנדסים. אם אנחנו נצליח להכשיר הרבה מאוד מהנדסים, אבל אם הם לא יהיו טובים, לא נשב בקרון הראשון בקטר הזה, אז כל הענף הזה לא ימלא את התפקיד שלו גם מבחינה כלכלית.

המסר הוא שאין קיצורי דרך. אם רוצים עובדי היי-טק טובים שמסוגלים להשתלב בתחומים משמעותיים, להמציא, להוביל, להגיע לתפוקות, למשכורות גבוהות, הם צריכים הכשרה יסודית ועמוקה. אני מבין את המציאות של מחסור בעובדים, ואני לא רוצה לרפות את הידיים של אף אחד, אבל יש מסלולי הכשרה שלא כל כך מצליחים. במצגת של משרד העבודה, בה נציגת המשרד דיברה על הכשרה של בערך 250 עד 500 שעות, זה סדר גודל של חצי שנה, שנה אקדמית. לפי המצגת, בסופו של התהליך הזה, 53% מהמוכשרים מרוויחים מעל השכר החציוני במשק. אני אצא לרחוב ואתפוס אנשים באקראי, 50% מהם מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק. ההצלחה פה היא של 3% בסך הכול. זה מסלול שנכשל, והוא לא מצליח, מכיוון שהוא מנסה להשיג מטרה מאוד - - -

אני מבין את העמדה שלך, ומאיפה שאתה מגיע, וזו עמדה של אקדמיה, והיא בסדר גמור. מצד צריך להבין שההכשרה למסלולי היי-טק היא לא רק למסלול ספציפי אחד. ההיי-טק הוא רחב, יש שם הרבה מאוד מקצועות משיווק ומנהלי מוצר, והרבה מאוד דברים. אף אחד לא חושב שהוא הולך להכשיר עכשיו תכניתן סייבר ב-500 שעות. עם זאת, דווקא אני מתחבר למה שאתה אומר, ואני רוצה לראות את הכדור בחזרה אליך. תראו איך אתם יכולים להרחיב את השורות. איך אתם יכולים לפתוח מחזורים גדולים יותר. אנחנו נדע לעזור בזה. אבל ככל שהמיונים יהיו קפדניים יותר, אנחנו נהיה בראשונים בקטר, זה נכון, אבל הקטר הזה יהיה קטר קטן, ואנחנו רוצים שהקטר הזה יהיה קטר גדול ויילך קדימה.

בסדר. בדיוק על זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לספר סיפור קצר. במקרה ממש יום לפני הישיבה הקודמת, הזדמן לי לפתוח את האירוע השנתי של הנבחרת הלאומית לאולימפיאדה למדעי המחשב. השנה אוניברסיטת בר-אילן מרכזת את הפעילות שלה. בנבחרת יש 50 תלמידים, נבחרו אחרי כמה שלבי סינון, בערך 3,000 תלמידים שנבחנו בבתי הספר בשלב א' של המקצוע. זאת אומרת, אנחנו שלפנו 2% מתוך המצטיינים ביותר שנבחנו במדעי המחשב, אלו היו הליבה של הנבחרת. אבל 3,000 התלמידים האלה הם בעצמם בערך 2% מגודל המחזור כולו שזה באזור ה-150 אלף. זאת אומרת, שמתוך כלל תלמידי כיתות י' נאמר, 98% בכלל לא הגיעו להיבחן בשלב א' של הסינון לנבחרת, בגלל שהם לא למדו מדעי מחשב אולי. זאת אומרת, הנטל פה אומנם הוא על האוניברסיטאות להוביל את התהליך הזה. אבל אנחנו יושבים על הצנרת שמשרד החינוך מטפל בה. וגם אם לא כולם רוצים ללמוד מדעי המחשב, צריך להכיר ולכבד את השרות הזה, יש בעיה של נגישות בפריפריה הגיאוגרפית, בפריפריה החברתית, בפריפריה הדתית בבתי ספר קטנים. שם משרד החינוך יכול לפעול כמו שהצליחו להכפיל את מספר תלמידי חמש יחידות מתמטיקה, וזה דיי הצליח, ויעשו את זה בלי להוריד את רמת הבחינות – בסופו של דבר זה הבסיס. המשימה שלנו היא לתת חינוך מדעי טכנולוגי למאסות בבתי הספר התיכוניים כדי שיוכלו ללמוד לימודים אקדמיים במדעי המחשב, בהנדסה, בשאר המדעים המדויקים. בסופו של דבר, אין קיצורי דרך.

אנחנו איתך. תודה רבה.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הנושא הראשון של הדיון שבעצם עסק בהמשך הדיון הקודם של הכשרות בהיי-טק. אני כן שמח לראות שהחיבור בין הגופים שעוסקים בנושא הופך ונהיה טבעי יותר. הוא עדיין לא מספיק טוב. אנחנו יושבים פה ואנחנו שומעים שגוף אחד מתחבר לרשות החדשנות, והגוף השני לא מתחבר לזרוע העבודה. והגוף שמתחבר לזרוע העבודה, לא מתחבר למקום אחר שהמדינה עוסקת בו. ואיפה שדווקא יש לנו הצלחות, משרד האוצר לא מתקצב מספיק.

אז אני כן אבקש, לקבל בתוך חודשיים התייחסות בכתב לגבי התוכניות והתקציבים שכל משרד מתכוון להקצות בנושא הזה. במידה ויש לנו משרדים שחושבים שיש להם תקצוב חסר, תבואו ותציינו את זה גם. משרד האוצר ייתן מענה בנושא הזה גם, בייחוד שיש לנו נתונים של 90% הצלחה, או אחוז מאוד גדול מהתוכניות האלה שעובדות – פריפריה ומה שדיברנו עליהם קודם.

לצרכי החברה החרדית – אני רוצה להבין מה אנחנו עושים ספציפית לחברה החרדית. אם יש לנו אחוזי הצלחה מטאורים בחברות מקבילות ודומות מבחינת אורח החיים, אין סיבה שאנחנו לא נצליח גם בחברה החרדית. אנחנו נדאג לקבל את הנתונים האלה, ואם תהיה בעיה אנחנו נדאג גם לטפל בה.

אני אבקש ממך. מכיוון שלא הספקת להעלות על הקו אותם גופים שמתעסקים עם זה, תבקש מהם שישלחו לוועדה – ונשמע אם הם בכלל בתוך העניין הזה. 25 מיליון לחברה החרדית - - - וכשנגיע למעשה, בואו ונראה מה עשיתם בשנה שעברה, והוועדה תעביר את זה להתייחסות לרשות החדשנות.

זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות. הכוונה שלנו היא מאוד ברורה. המטרה של הוועדה הזו היא להיות עזר לכל המשרדים פה. אנחנו רוצים לעזור לכם לעבוד טוב יותר ביחד. לרכז כוח לכוון למטרות הרציניות והטובות שבגללן, בזכותן אנחנו פה. והמטרה שלנו היא אחת – שבמדינת ישראל נגדיל את כוח העבודה בהיי-טק. לא צריך לחזור על כל המנטרה הקודמת – מיליון עובדים בהיי-טק מה המשמעות שלהם למשק הישראלי. אנחנו כולנו מבינים את זה. המטרה היא ברורה. זו מדיניות ממשלה, ואנחנו פה בוועדה הזו נדאג ליישם אותה.

אני כן רוצה לומר מילה טובה למנכ"לית משרד החדשנות והטכנולוגיה שצועדת איתנו יד ביד, ובאמת מיישמת מהר את הדברים. לשרת הכלכלה שהיא שותפה אמיתית ונכונה שלנו בוועדה הזאת. רק שלשום קיימנו פגישה עם מנכ"ל גוגל, ואנחנו עושים פגישות תדירות בנושא הזה גם מעבר לוועדה על מנת לעמוד ביעד הזה. הצבנו יעד לעצמנו, זה יעד שאפתני, אבל זה יעד שאנחנו נעמוד בו. אני כבר אומר לכם, לא יהיה מצב כזה שאנחנו לא נעמוד ביעד הזה בתקופה הקרובה. הוועדה הזאת תפתח כל פעם את הדיונים שלה בסטטוס מעקב, תוכניות ביצוע ותקציב. אז אני גם אומר למשרד האוצר שיהיו קשובים לנושא הזה. לא יהיה מצב עוד פעם שאנחנו נדבר על תוכנית טובה, ויגידו שלא יהיה בה תקציב. זה לא משהו שאמור לקרות ויקרה גם באורך החיים של הוועדה הזו. זו ועדה דינמית שעובדת מהר, וגם תדע לעשות את השינויים ואת ההתאמות בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה להודות גם למדען הראשי שנמצא איתנו פה, ובאמת לוקח חלק פעיל בנושא הזה. אני כן מבקש מכל מי שנמצא פה, לקיים שולחנות עגולים. אין שום סיבה שכל משרד יעבוד בצורה עצמאית בלי לדבר עם המשרדים המקבילים שעושים בדיוק את אותה עבודה. בסופו של דבר, זה אותם אנשים עם אותן תוכניות שאנחנו משקיעים עליהן את אותם משאבים. תארו לעצמכם מה היה קורה אם היינו מרכזים את המשאבים האלה לתוכנית אחת שדדי כן מוביל, ואני מקווה שתצא לפועל במהרה. אבל תארו לעצמכם את המשאבים האדירים האלה שירוכזו לטובת מטרה אחת. אנחנו נהיה במקום שאנחנו רוצים להיות בו הרבה יותר מהר והקרדיט הוא יהיה של כולם. אז אני כן רוצה לומר לכם תודה רבה על ההתגייסות ועל העזרה ועל הנכונות של כן להציג את התוכניות האלה לפועל. אנחנו רואים שמדיון לדיון באמת יש התקדמות אדירה, ועל זה יישר כוח גדול.

אנחנו עושים סוויץ', ועוברים למצב באוקראינה. לעובדי ההיי-טק באוקראינה, ליהודים שבאוקראינה. אני רוצה לפתוח עם סגן שר החוץ שנמצא איתנו וחי את הנושא. עידן, בכבוד. לאחר מכן, תשמע את הארגונים, הסוכנות היהודית.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לחזק את ידיך על הנושא החשוב הזה, ועל הדיון החשוב הזה שהוא קרוב לליבי. לפני שאני אתייחס קצת למה שקורב ביוזמות שונות של ארגונים בחוץ, וגם מול המצב מול אוקראינה, אני רוצה להוסיף מהרקע האישי שלי, גם כמישהו שעסק בעולמות היי-טק, וגם כמישהו שעסק בזה בכנסת. אני לא חושב שהמדד הוא בהכרח אם הגעת למשכורת חציונית או לא. אני גם ישבתי בעצמי עם ור"ה. ור"ה מאוד נחושים לשמור על ההכשרות הרגילות של ארבע שנות לימוד, וזה בסדר, וזה ראוי וזה טוב. זה לא מספק את הסחורה בכל מה שנוגע להכשרות גדולות יותר. זאת אומרת, ור"ה קודם לא רוצים לפתוח את שערי האוניברסיטאות וההשכלה הגבוהה לקורסים מקצועיים, אז אני חושב שהקפסיטי שמציעים לנו בשוק ההיי-טק הוא מוגבל, וזה צריך להיאמר, וזה יפה וזה חשוב, אבל זה לא מטפל פה בשום בעיה שנידונה.

הם ימשיכו ללמד, וזה טוב, וזה אולי יביא אנשים לרמה מסוימת של מקצועיות, אבל בסוף עולם ההיי-טק הוא מאוד מרובד, ויש בסופו של דבר, מתכנתים זוטרים, ולזה טוב גם חצי שנה, יש גם קורסים קצרים יותר. כמישהו שעבד בחברה בינלאומית להכשרות לסייבר, אני יכול להגיד לכם שהמחסור העולמי בשוק הסייבר הוא מטורף לחלוטין. באמת. ויש קורסים מעולים בעולם של גופים פרטיים לעשות הכשרות של שלושה חודשים וחצי שנה, וזה עונה על הציפיות. המאמץ אכן צריך להיות משולב.

הכשרה לסייבר לנשים חרדיות, הממשלה עצמה לא קלטה אותן בגלל שהן חסרי ניסיון. לא רק הכשרה, ההשמה היא פה חלק קריטי בתוך כל הפרויקטים האלה. אתה בא מהעולם הזה. הממשלה השקיעה בהכשרות, והיא עצמה שהיא צריכה את זה לא קלטה אותן.

אני לא יודע לדבר על זה. אני לא במשרד הכלכלה. אני יכול להגיד לכם מהניסיון האישי שלי שעסקתי שנים בגיוס חרדים לתחום היי-טק, וגם עבדתי בחברות היי-טק, שעד היום מספר נשים חרדיות עצום, וראיתי את השילוב שלהן ברמה המקצועית והאינטגרציה שלהן ברמת החברה, וראיתי הצלחות אדירות. אני מכיר את זה מקרוב לפחות חמש, שש שנים מחיי עסקתי בזה. יש הרבה מה לעשות.

זה בדיוק השקף הזה מה ששניכם מדברים. אתם רואים פה דוגמה של נשים חרדיות ששולבו, וזה עולה בדיוק למה ששניכם אמרתם.

חברים, יש סדר לדיון הזה, וכאשר סגן השר מדבר, אף אחד לא להפריע לו יותר. תודה.

בכל מקרה, אני חושב שהפתרון הוא לצד העבודה הטובה שעושים בזרוע העבודה, אני חושב שאין מנוס כמו בתחומים אחרים מלעשות on the job training. ויש כבר פיילוטים שרצים מאוד יפה, אבל לא מספיק גדול בחברות כמו פיליפס, וחברות רב-לאומיות אחרות. בסוף, לצד המאמצים הממשלתיים חייבים למצוא את מנגנון התגמול שיאפשר השמה מראש וההכשרה צריכה להיות קצרה. היום חברות היי-טק יש להן כסף. הן יכולות להרים את האופרציה הזאת, ויש להן את האינטרס להרים את האופרציה הזאת. אנחנו הממשלה לא נפעל אף פעם מספיק מהר כדי לענות על הצורך.

מה שמוביל אותי למצב באוקראינה. המצב באוקראינה, ואני שם שנייה את כל סוגי המדיניות בצד שכבודה במקומה מונח, ואני רוצה לדבר על היי-טק, מראה לנו עד כמה אנחנו צריכים לנסות ולבסס תעשיית היי-טק מקומית, יציבה שמתבססת על הון אנושי מקומי. בסופו של דבר, השבריריות של הזירה הבינלאומית מראה לנו שגם שוק ההיי-טק יכול לספוג מכה ברמת הביצוע שלו וברמת תוכניות העבודה השנתיות. אין מנוס מלומר שיקר יותר להעסיק עובדים בארץ, ושחסרים עובדים בארץ. אבל ככל שנדחה את הבעיה הזו ונסתמך על פתרונות חיצוניים זה לא יעבוד. לשמחתי, יש עכשיו כמה מאמצים יפים, ושוק ההיי-טק מחלחל גם לזירת החוץ. גם הסוכנות היהודית, גם מסע וגם תגלית, התחילו למעשה לעשות תוכניות שמביאות לכאן אנשי היי-טק. אני יכול להגיד לכם שסוכנות היום זה עדיין בגדר המאות, אבל רואים את המאמצים והמאמצים האלה מוצלחים. אני נפגשתי עם כל הגורמים האלה, ומנסים מראש כשמדברים על עלייה, מנסים כבר לראות מי אנשי היי-טק ומראש כבר למצוא להם פה מסלולים ועבודה.

אנחנו צופים גל עלייה גדול, ככל הנראה עשרות אלפים. אני חושב שיש פה פוטנציאל משמעותי
עבור ההיי-טק, לבטח נעלה מרמת המאות לרמה גדולה יותר. אני חושב שצריך כל הזמן לחשוב על איך לוקחים אנשים מעבודות בתחום ההיי-טק שהן לא פיתוחיות ונותנים להן את הבוסט. איך לוקחים אנשים ומקפיצים אותם לרמה של פיתוח מסוג מסוים. אבל שוב אומר, ככל שנלמד את הדברים ברמת הממשלה, השפות מתחלפות מהר יותר. אנחנו צריכים לדעת שהשוק הפרטי זז מהר יותר. צריך לראות איך אנחנו מתמרצים אותו לעשות הכשרות, ולא לנסות להחזיק את כל ההכשרות אצלנו. תודה.

תודה רבה לחברי סגן שר החוץ.

עידן, כדאי שתשמע. נמצאות איתנו תמר וסופיה שהן הקימו יוזמה חברתית מדהימה. בבקשה, הן יספרו.

אני עולה חדשה שעובדת בהיי-טק. הגעתי מברית-המועצות. בגיל 20 התחלתי קריירה ברוסיה, וגרתי שם שבע שנים עד שהגעתי לישראל. כל אלו בזמנים רגילים. כמו שכולם פה יודעים, אלו לא זנים רגילים. אני מאמינה שיש לנו בתור מגזר עסקי את האחריות והכוח להשפיע היום על הקליטה של אלפי עולים ועולות. אני שמחה לספר על פתרון קונקרטי שיצא לפועל לפני שבועיים שהיי-טק נרתם גם ליוזמה שלנו. לפני 14 יום, אני וצוות מתנדבות ומתנדבים הקמנו את סטארט אף ניישן, פרויקט ללא מטרת רווח שנותן דרך ישירה ומהירה לאנשים נמלטים למצוא את הקריירה שלהם בישראל בהיי-טק הישראלי. יש לנו קהילה למעלה מ-6,000 מאוקראינה, רוסיה והאזור. אנשים שחושבים על ישראל, בדרך לישראל, והרבה מהם כבר בישראל.

מאז שהקמנו, כבר 200 חברות סטארט-אפ, ארגונים וחברות הצטרפו אלינו מחברות ציבוריות עם מאות משרות פנויות. אנחנו עובדים עם חברות שאתם בטח מכירים - - - היום אנחנו עסוקות בהתאמה והחיבור בין קורות חיים והכשרה של המועמדים. אנחנו שולחים קורות חיים. יש מספר דרכים שאנחנו משווקים את המידע בין הצדדים שאפקטיביים ופועלים עכשיו. חשוב לי להגיד שהתחלתי פה בישראל כעולה חדשה, לא היה תמיד פשוט להגיש חלק. אבל היום מעולם לא הייתי גאה יותר להשתייך למקום, למדינה, להיות חלק מהקהילה הזו. יחד נקבל את פני העולים לישראל, ובואו נעבוד ביחד. אז תדברו איתנו. תודה.

תודה רבה סופיה. מדהים.

כבוד היושב-ראש, הוועדה הזאת התכנסה כדי לחשוב על דרכים להכשרת עובדים מרוסיה ואוקראינה, ושילובם בהיי-טק הישראלי. כפי ששמעתם מסופיה, תעשיית ההיי-טק מורכבת מאזרחים אכפתיים שרוצים לקחת את האחריות הזאת ויודעים לעבוד בקצב מהיר. יש בתעשייה הזאת מסלולי הכשרה מעולים, והם זקוקים לתמיכה מהממשלה, להכווין אליהם עולים ועולות.

אנחנו מבקשות מסלול ירוק. מסלול ירוק שחותך הביורוקרטיה בכניסה לארץ עם האוכלוסייה הזאת, מהירות זה שם המשחק. חשוב לנו לזכור שזה טאלנט מבוקש ברחבי העולם, קל להם לעבוד מכל מקום, הם רק צריכים מחשב ואינטרנט, והם יילכו למקום שמציע להם את זה בצורה המהירה והקלה ביותר, ואין לנו זמן לחכות לזה.

כמו-כן, מסלול ירוק סיוע וגיבוי בתוכניות הכשרה קיימות, בעיקר בלימודי האנגלית מותאמת להיי-טק, וקורסי תכנות. בואו נביא אותם לארץ מהר, לטפל בעלייה שלהם כאן ולא שם, ובהכשרה שלהם כאן ובקליטה שלהם כאן, הקהילה שלנו נועדה כדי לעזור להם בנחיתה הרכה הזאת ובלקבל אותם. זאת הזדמנות מבחינתנו, וגם מבחינת כל היושבים כאן. אנחנו מאמינות שקהילות ההיי-טק נכונה לה, ואנחנו רוצים את האחריות הזאת. רק תבואו והראנו את זה. אנחנו נשמח לעבוד ביחד, אבל אנחנו מרגישים שממש זאת השעה ואנחנו רוצים לקדם את זה מהר. תודה.

תודה. תודה לכם על האכפתיות ועל ההתגייסות, זה באמת לא דבר מובן מאליו. וכל מי שנמצא בחדר הזה אני בטוח שירצה לקחת חלק בפרויקט מבורך כזה.

נמצא איתנו ברוך שמעון, ממונה על התעסוקה במשרד העלייה והקליטה. שמעת את הדברים. סגן שר החוץ, תודה רבה.

תודה, כבוד היושב-ראש, משרד העלייה והקליטה עוסקים רק בעולם ובתושבים חוזרים. בתוכניות בתחום ההיי-טק שזה הנושא הנדון, נותנים לעולים הכשרות מקצועיות פר משתתף באמצעות וואצ'רים. בשנה האחרונה באמצעות הוואצ'רים, הצלחנו גם לעשות הכשרה וגם לעשות השמה ל-300 עולים. כמו גם יש לנו מרכז תעסוקה שפועל להשמה של עולים – לקחנו שתי חברות זכייניות גדולות שעושים לנו השמות לעולם גם במגוון הנוסף של התעסוקה, אבל גם בתחום ההיי-טק. בשנה האחרונה הצליחו לשים במקומות עבודה כ-500 אנשים במקומות עבודה בתחום היי-טק.

מה אתה אומר לגבי היוזמה הזאת? העמותה היא כבר מביאה. הם יודעים על עובדים – כולם עובדים יהודים?

הרוב בדרך לישראל, או בתהליכים של קבלת אישור.

כולם בעלי זכות שיבה.

הרוב.

הרוב. או.קיי. יש להם רוב הגדול של בעלי זכות שיבה. כולם אנחנו יודעים שהם כבר עובדי היי-טק. לא צריך להכשיר אותם, לא צריך לתת כלום, רק צריך להביא אותם לארץ. אתם, בתור משרד הקליטה, יודעים לעשות את החיבור המהיר הזה בשביל לשחרר את החסמים בשביל להביא אותם יותר מהר?

אנחנו עובדים עם הסוכנות היהודית כמו ששמעון ציין. עשינו כבר כמה תוכניות במהלך השנים האחרונות של עלייה גם משם.

אני לא רוצה תוכניות. יש 6,000 עולים שרוצים לעלות למדינת ישראל. כל הסוכנות היהודית מצאה 600 והם עובדים על זה כבר חודש. הם בשבועיים מצאו 6,000. איך אנחנו פותרים להם את הביורוקרטיה – זו המטרה שלנו בסופו של דבר. בוא נראה איך אנחנו מתחברים אליהם כשהם עושים את הכול בהתנדבות ואנחנו פותרים להם את זה.

כבוד היושב-ראש, קודם כל עולים שמגיעים לארץ, הם צריכים תהליך קליטה ראשוני.

לפני שהם מגיעים לארץ, איך הם מעבירים לך את השמות שלהם, את המסמכים שלהם, ואתה דואג שהם יגיעו לארץ.

אנחנו עובדים באמצעות הסוכנות.

קודם כל אני חושב שזה מדהים ספיר ותמר על היוזמה שלכם. אנחנו נשמח ללמוד אותה ולשתף איתכם פעולה יחד עם המשרד להקל את ההגעה של האנשים האלה לארץ.

כבר אנחנו מבינים שהכתובת שלכם זה הסוכנות היהודית. אני יכול לומר לכם, שתוך כדי הדיון יצרנו קשר עם שרת הקליטה. היא תעשה כל מה שהיא יכולה בשביל ליצור את המסלול הירוק הזה. אם יש צורך משרד הכלכלה נמצא ושומע ומשרד החדשנות. אם אנחנו צריכים לעשות קורסים ייעודיים, עניין של שפה או כל דבר אחר של קליטה נכונה יותר לארץ, זה מה שאנחנו נעשה. אנחנו נקבל את האנשים האלה. אנחנו נדע לעבוד מהר, בקצב שהיי-טק מבקש שנעבוד. כי אם אנחנו לא נעבוד מהר, אנחנו נראה את האוכלוסייה הזאת שהיא אוכלוסייה מצוינת במקומות אחרים. אנחנו עובדים פה קשה, משקיעים פה תקציבי עתק בשביל לנסות לאתר מתחת לאדמה או כל מיני פתרונות לעובדים שיש לנו עכשיו מהנדסים, מתכנתים במאסות של אלפים. אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מביאים אותם בצורה טובה יותר לארץ, וכל המשרדים התגייסו לזה. אם צריך, נקיים עוד דיון רק בשביל הנושא הזה לראות שאנחנו באמת עושים את זה בצורה הטובה ביותר. עידן ידאג להעביר את הפרטים של שמעון לעמותה, ואנחנו נעשה את החיבור לזה.

אנחנו נתגייס לזה. כל מה שצריך עברית, און-ליין, כל מה שניתן לעשות ואפשר וצריך, אנחנו נעשה באופן מיידי. אנחנו ערוכים לזה. החבר'ה שלנו גם בשטח פרוסים, עוסקים בעלייה יום-יום. אנחנו נשמח לקחת חלק בזה ולהביא אותם כמה שיותר מהר לארץ.

חשוב לי להגיד שהאתגר המשמעותי יותר זה הביורוקרטי. זה להביא אותם מאוד מהר לתוך ההשראה. דובאי מוציא אשרות תוך ארבעה ימים. אנחנו צריכים לעמוד בקצב הזה.

בעצם מול משרד הפנים.

אני לא יודעת.

אני רק אגיד שנציגי הסוכנות היהודית מה שבעבר נתיב היו עושים, היום נותנים את הסמכות הזאת גם לחלק מנציגי הסוכנות. אז יכול להיות שגם שם יש פתרון להקל. אני לא יודע להגיד שזה יהיה בתוך ארבעה ימים.

אני מנהל אגף ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה.

אתה הבן-אדם...

פחות לעניין כניסה של זכאי שבות לישראל, אבל יותר לעניין של עובדים זרים. יש לי התייחסות לכמה דברים שנאמרו.

גם תתייחס למה שאתה רואה לנכון. אבל אני כן רוצה שתחשוב בתור מישהו שבכיר בארגון ואני אדאג להעביר את זה הלאה. אנחנו נפנה לשרה היום. אני כן רוצה להבין איך אנחנו הופכים להיות יותר טובים מדובאי. אם בדובאי מוציאים אשרה תוך ארבעה ימים – השרשרת צריכה להיות הסוכנות היהודית. ברגע שהסוכנות היהודית מאשרת את הבן-אדם, ויש לנו אינדיקציה שהוא באמת זכאי להיכנס למדינה, איפה העיכוב אמור להיות?

שוב, זה פחות במגרש שלי ברשות, וכמובן אני אעביר את זה הלאה. מבחינת כניסות לישראל, בדרך כלל, זה שיתוף פעולה גם של רשות האוכלוסין וגם של משרד החוץ אם צריך להנפיק אשרות שם, או שזה בישראל. צריך לבדוק ספציפית לגבי אוקראינה. אבל אני אעביר את הנושא הזה הלאה ונראה איך אנחנו יכולים לסייע בדבר הזה.

רציתי להתייחס ולהגיד, שדיברו על עובדים זרים מומחים להיי-טק, והחברים מרשות החדשנות דיברו על זה, ובאמת, יש פה שיתוף פעולה מצוין בנינו לבינם. לא הרבה בקשות מוגשות אלינו מאוקראינה, אבל יש לנו הרבה בקשות של מומחים זרים בכלל, בתוכם גם מומחים זרים להיי-טק. אנחנו פיתחנו להיי-טק את המסלול הייעודי של תשובות תוך שישה ימים מיום הגשת הבקשה. באמת, יש להם מסלול מהיר אצלנו, כל הנושא הזה של היי-טק ועובדים זרים שהולכים להיי-טק. ממש בימים הקרובים יפורסם נוהל עם עוד כמה הקלות לכל נושא היי-טק, בין היתר, עבודה של בני זוג שמומחים להיי-טק בישראל.

מי נחשב מומחה להיי-טק?

מומחה להייטק, זה מומחה שמשלמים לו כסף לשכר הממוצע במשק. חברת היי-טק שמוכרת על-ידי רשות החדשנות. יהיה מסלול נוסף של העסקה גם של סטודנטים להיי-טק, וגם של בוגרים אקדמיים בהיי-טק. אז גם להם אנחנו עושים הקלות – מאריכים את פרק הזמן שהם יכולים לעבוד פה. ממש השבוע אמור לצאת הנוהל הזה. ואני חושב שזו בשורה טובה בעניין הזה של היי-טק.

ולמה שלא יאריכו, אפילו בהוראת שעה לגבי עובדים זוטרים בהיי-טק שעכשיו מגיעים, למה שלא יעשו הקלה בנושא הזה?

אז עוד, עובדים להיי-טק שצריכים לעבוד בישראל רק עובדים מומחים. אין מסלול של עובדים זרים.

למה לא לעשות מסלול כזה?

אז אם רוצים לעשות מסלול חדש, זה מצריך דיון בין-משרדי גם עם זרוע הכלכלה, גם עם משרד האוצר. יש פה הרבה גורמים רלבנטיים כדי ליצור מסלול כזה חדש, זה לא משהו שרשות האוכלוסין לבד יכולה להחליט.

אני מדבר על זמני.

אוקראינה זה נושא שהוא לא לפתחנו. ברגע שהם יהיו פה בישראל, אנחנו ניתן להם הכשרות.

6,000 עובדים שהם לא בדרג גבוה, הם בדרג זוטר יחסית אני מאמין, והם מגיעים לישראל. השאלה אם אנחנו לא יכולים ליצור להם איזשהו מסלול זמני.

זה לא אותם 6,000. זה 6,000 שונים.

לא משנה המספרים. עובד היי-טק זוטר שמגיע לישראל.

יש ברשות החדשנות היום זכיינים שקיבלו מאיתנו כבר זיכיון לא רק להיות מפקחים, אלא גם למקצועות שהם תומכי היי-טק. ובהחלט הגופים האלה יכולים שמכשירים אנשים לתומכי היי-טק, ולתומכי תומכי היי-טק.

אני מדבר על לתת להם קודם כל לעבוד במדינה, לתת להם זכויות.

לא. אבל זה לא אני קובע מי נותן להם זכויות.

אני אומר במקום המומחים, לשנות את המילה מומחה לזוטר. אפשר לעשות את זה בהוראת שעה לשנה?

תיאורטית אפשר. מעשית, לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות, כי פה אתה נכנס יותר לנושא של איך מדינת ישראל מקבלת את הפליטים ומחפשי מקום מגורים חדש בישראל. זה לא התחום שאנחנו רשות החדשנות שאנחנו תומכים במחקר ופיתוח.

אני מדבר על עובדים שיש להם זכות השיבה להגיע לישראל, הם כבר הגיעו לישראל הייטקיסטים זוטרים. השאלה אם אנחנו יכולים למצוא להם איזשהו מסלול מקל יותר מול משרד הפנים, מולכם.

לא. אבל מול משרד הפנים, אז משרד הפנים צריך למצות את זה.

לא. הגיעו תחת חוק השבות, זה כבר לא רלבנטי.

אני רוצה לקצר את התהליך.

צריך להגדיר על איזה תהליך אנחנו מדברים. הגיעו כרגע לארץ 14,000 אנשים מאוקראינה, מתוכם בערך 4,000 הגיעו תחת חוק השבות, זאת אומרת, שהם כמוני, כמוך, לא צריך בשבילם שום הוראת שעה, לא צריך שום דבר. צריך לדאוג שהקליטה שלהם תהיה כמה שיותר יעילה, זה תהליך אחר. אנחנו מדברים עכשיו על 10,000 שהם פליטים, מהגרים – תקראו לזה איך שאתם רוצים, ועוד 20, 30 אלף כאלה שהם רלבנטיים, פוטנציאליים גם כמאמץ הומניטרי, וגם אולי אחרי שנתנו פתרון הומניטרי, ניתן להם אולי גם פתרון אחר שעוזר גם לנו, ואז אי-אפשר לדבר על משהו שהוא זמני לחודש, חודשיים, שנה. צריך לדבר על משהו ארוך, כי אחרת אי-אפשר להתגבר על התהליך הזה של לקלוט אותם, להכניס אותם לתהליך עבודה אצלנו. ואז, צריך למצוא לזה איזושהי כתובת אחת שמתכנתת את זה. כי אם אנחנו מדברים עכשיו על רשות ההגירה ומשרד הפנים, משרד החוץ וכו', חבל שנתחיל לדבר על זה.

ממה שאתם מכירים בארגון, כמה עובדים, חברות היי-טק ישראליות מעסיקות כרגע באוקראינה, ברוסיה, והאם יש לכם מידע עליהם. האם אתם יודעים מי העובדים, מאמין שכן, כי משלמים להם שכר.

לפני האירועים, עד לפני חודש בערך כשהתחילו האירועים האלה, היו סדר גודל – אנחנו לא יודעים בדיוק להגיד כמה, אבל היו סדר גודל של 25 אלף מועסקים על ידי תעשיית ההיי-טק הישראלית מועסקים ישירות באוקראינה, זה מספר עצום. נכון שבהודו מועסקים יותר, אבל באוקראינה מועסקים כ-25 אלף. נכון שחלק מהם זזו גם בתוך אוקראינה, חלק מהם יצאו מאוקראינה. חלק קטן מהם הגיעו גם לארץ.

למי יש את הנתונים האלה. מי יודע מי העובדים האלה, האם הם יהודים, האם הם לא יהודים? למי יש את הפרטים על העובדים.

לאף אחד אין הנתונים האלה באופן פרטני, כי הם מועסקים. כשהעסיקו אותם עד לפני חודשיים, אז העסיקו אותם בתור איש מקצוע, הוא לא העסיק אותו לא כיהודי, ולא כבעל פוטנציאל להגיע לארץ. זאת לא הייתה המחשבה בכלל.

יש מישהו שיכול לעשות את הריכוז הזה אצלכם?

לא. וזה גם לא חשוב. זה ללכת ולהתמקד בדבר הפחות חשוב.

לא. לא בטוח.

תשמע, שתי הבנות המדהימות האלה, שבאמת, זה מרחיב את הלב. תודה רבה לכן. תודה רבה לכן על התיקון שאתן עושות לנו - זה מרחיב את הלב. אז אפשר לעשות בדיקות כאלה ואחרות. אבל יש לנו זמן קצר. יש לנו חלון, ואני אומר לכם זה חלון הזדמנות. לא רק לעשות ולהביא את היהודים האלה ארצה, אלא גם כדי לטפל בבעיות אחרות שיש לנו. על אותם אנשים איכותיים אוקראינים כאלה ואחרים יש תחרות גדולה. זה לא שאנחנו מסכימים לקבל אותם. כי אם אנחנו לא נזדרז לקבל אותם – הם יילכו למקום אחר. וצריך לתת את האפשרות לקבל מהם איזשהו מזור זמני לבעיות שלנו. שמעתם איזה מספרים עצומים חסרים לנו.

אם לא נעשה את זה מהר, זה לא יקרה. אם אתה רוצה לדעת כמה מהם הם יהודים, כמה מהם הם לא יהודים. כמה הם תחת זכות חוק השבות וכו', אני לא בטוח שעד שנגמור את התהליך הזה, זה כבר יהיה רלבנטי. כל מי שאפשר להעלות, בוא נעלה אותו במילא. אתה לא צריך עכשיו את הוועדה בשביל זה. כל מי שאנחנו יכולים להעלות ארצה, נעלה אותו ארצה. מתוך האנשים האחרים – המהגרים, הפליטים, תקראו להם איך שאתם רוצים, אלה שהם רלבנטיים, בואו ונדאג להם שהם יישארו פה. נכון, אומר האדון מהסוכנות שרוב אלה שנמצאים פה מתוך 10,000 זה נשים וילדים. למה? כי הבעלים שלהן לא יכולים להגיע לכאן. ואני אומר לך שאם אנחנו נטפל הומניטרית בנשים ובילדים האלה, הבעלים שלהן גם יגיעו לכאן.

זה ברור. פה אנחנו פותחים ראייה רחבה על מדיניות ההגירה של כל מדינת ישראל, ואנחנו רוצים לתת פה פתרון נקודתי, אמיתי למה שקורה שם.

חשוב לי להגיד שהקהילה שלנו היא גם עולים מרוסיה, שאין את המגבלה הזאת של נשים וילדים. יש לנו גם אנשים שמחשבים את הצעדים שלהם כדי לצאת מרוסיה וכמה שיותר מהר. זה אפילו מאמץ שאם אפשר להקדים זה גם יהיה חשוב.

לגבי המקצועות והדיון על הזוטרות, או מה הניסיון - המקצועות שקיבלנו להם קורות חיים זה - - - מרקטינג, הכול תחומים כאלה, גם סופטסקינס, וגם הרדסקינס, ולכן אני ממש חושבת שההגדרה צריכה להיות כוח אדם שהוא יעיל ומתאים להיי-טק, ולאו דווקא במונחים של שכר. אני גם רוצה להגיד שאפשר אולי לסמוך על חברות היי-טק שאם הן מוצאות את האדם נכון – אז הם יכולים לפנות לממשלת ישראל ולעשות פעולה הפוכה. ואם אנחנו מוצאים אדם מרוסיה או אוקראינה שמתאים לעבוד אצלנו ואנחנו מוכרחים את זה, אנחנו מוכנים לקלוט אותו, אז בוא נעביר אותו במסלול הירוק ולא נעשה עבודה הפוכה. זו ההמלצה שלנו.

כשמדברים על מסלול ירוק, זה לא המסלול הירוק הקיים. זה פשוט ירוק מותאם אחר. זה במקרה אותו מונח, אבל זה משהו אחר.

לא. זה מסלול שאנחנו ניצור. מה שקיים היום לא עובד.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון הזה שהוא דיון מאוד חשוב, וצריך להיות מאוד פרקטי ומידי. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על מצב של לחימה בשטח שאנחנו מבינים שהעובדים הספציפיים שאנחנו מעברים עליהם, זה עובדים שכל העולם רוצה שהם יגיעו אליו.

אנחנו צריכים לעבוד בשני מישורים. האחד – למי שיש זכאות להגיע למדינת ישראל, בלאו הכי יגיע למדינת ישראל. אבל אנחנו חייבים לקצר את הזמנים. לא יכול להיות שהוא הצטרך לעבור את אותו מסלול ביורוקרטי אם אנחנו יודעים שיש לו פה אופק מידי, בטח אם הוא כבר מועסק בחברות ישראליות, בטח אם חברות ישראליות רוצות להעסיק אותם. זה אני אומר למשרד הקליטה. משרד הקליטה חייב לקחת על עצמו את ההובלה של הדבר הזה ולהתחבר עם כל גוף שיודע לחבר אותנו לעובדים הרלבנטיים, ולדאוג שיהיה לנו מסלול מהיר. את המסלול הזה אנחנו נבקש לראות בוועדה בכתב תוך כמה ימים, זה לא צריך לקחת הרבה זמן. אנחנו נבקש לראות אותו. משרד הפנים הצטרך להתחבר אליכם בנושא הזה. הם הצטרכו גם לתת את הצד שלהם, ולראות איך אנחנו מאפשרים את אותו מסלול ירוק. אם יש צורך במשרד החוץ, אני בטוח שמשרד החוץ התגייס. אחרי שכבר ידענו להביא אותם לארץ, משרדים הרלבנטיים מצד ימין, שזה – כלכלה, חדשנות והמדען הראשי, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו בזמן קצר מייעלים את תהליך הקליטה שלהם בארץ. כמובן שבכל התהליך הזה נמצא למעלה בקודקוד גם הסוכנות היהודית, נמצאים איתנו גם בזום, גם פיזית. המהירות היא קריטית פה. אין לנו זמן מיותר בדברים האלה. זה הומניטרי, ואנחנו חייבים לעשות כל מה שאנחנו יכולים בשביל לעזור לאנשים האלה שנמצאים עכשיו תחת אש. שנית, זה גם אינטרס של מדינת ישראל. ישבנו פה ושמענו במשך שעתיים וחצי על מחסור בכוח אדם. על הקושי בלהכשיר. על אוכלוסיות שצריכות את ההתגייסות שלנו.

מצד שני, אנחנו שומעים שיש אנשים מאוד איכותיים שכן רוצים להגיע למדינת ישראל, שחברות היי-טק רוצים לקלוט אותם וזה יכול להיות עניין מידי. אני מאמין ב-win, win - זה גדול. אני כבר אומר לכם, בדיון הבא אנחנו נרצה לראות מה עשו כל המשרדים הרלבנטיים. אני סמוך ובטוח שהשרות הרלבנטיות יידעו להגיד את הכפפה, ודאי שר החוץ שהציב לעצמו יעד של מיליון עובדים בהיי-טק. אני בטוח שזה יהיה אחד הדגלים שהוא ירים לעצמו.

אני כן רוצה לומר בשולי הדברים שההתגייסות שמדינת ישראל עושה עבור יהודי אוקראינה היא התגייסות מדהימה. רק היום נבנה בית חולים הומניטרי בהשקעה של עשרות מיליונים על אדמת אוקראינה. הסוכנות היהודית שולחת ומרימה עשרות טונים של סיוע, משלחות, כל מה שצריך. גם היום יוצאות משלחות בנושא הזה. כל משרדי הממשלה הרלבנטיים עושים כל מה שהם יכולים לעשות על מנת לעזור. אני כן רוצה לשבח גם את מדיניות משרד הפנים בנושא הזה שכן יידע לפתוח את הגבולות ואת החסמים האלה. אני בטוח שעוד היום ייצא לנו איזשהו מסלול ירוק לעובדי היי-טק. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לדיון החשוב הזה. אני רוצה להודות לצוות הוועדה שקיים דיון גם בפגרה. אני יודע שזה לא מובן מאליו, אבל נושא הדיון חייב את ההתגייסות שלנו. אנחנו נמשיך לעקוב גם בתקופת הפגרה אנחנו זמינים.

אני כן רוצה לומר לכם, תמר, אנחנו נקים פה חמ"ל אם צריך, לראות איך אנחנו קולטים את העובדים האלה, ולחבר אותם לחברות היי-טק. שומעים אותך עכשיו גם יו"ר ארגון היי-טק, החברות הגדולות במשק מחוברים בזום, וגם הנציגים שלהם פה. גוגל, שמעת שהם מחפשים איך לעזור למשפחות. כולנו ביחד נתגייס על מנת לעזור לפליטים, ועל מנת לעזור לכל מי שצריך עזרה. זו המחוייבות שלנו כעם יהודי. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.