פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
55
ועדת הכספים
14/03/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 248
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"א באדר ב' התשפ"ב(14 במרץ 2022), שעה 15:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 14/03/2022
שינויים בתקציב לשנת 2022
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2022
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
נעמה לזימי
מוזמנים
¶
עשהאל צור - רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר
גאיה עפר - רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר
אלכס פלוטנו - מנהל תחום בכיר פרוגרמות ופרויקטים, משרד האוצר
מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט מקרו, משרד האוצר
יגאל גוטשל - רפרנט תכנון וסביבה, משרד האוצר
ספלי אלטלט - תקציבן, דיור ממשלתי, משרד האוצר
משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
עמית קצין - יועץ מנכ"ל, המשרד לשירותי דת
מיכאל ג'ובאני - סמנכ"ל בכיר שירותי דת, המשרד לשירותי דת
דוד נחום - תקציבן, המשרד לשירותי דת
חיה עזו - מנהלת תחום בכיר תקציבים, הנהלת בתי המשפט
יוסי שבת - מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון
מתן מור - תקציבן, משרד הבריאות
איגי פז - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
קרן יצחקי פרוכטמן - אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
עפרי לוין - מנהלת תחום תקציבים, משרד המדע התרבות והספורט
אליאנה רובנוביץ - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת
שירה מור ירושלמי - ראש אגף תקציבים, רשות האכיפה והגבייה
יאיר צימבליסטה - ראש תחום תקצוב, הרשות לחדשנות (המדען הראשי)
אופיר אטינגר - תקציבאי, הרשות לזכויות ניצולי שואה
דוד שרפר - נציג פורום מוכש"ר
רון ברקאי - מנכ"ל מנהיגות אזרחית
שני אורן - צוות של מנהיגות אזרחית
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי ראמ"ה, משרד החינוך
אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אדוני, לגבי העברות תקציביות, אז ביקשנו וקיבלנו את ההעברות, בגלל שיש פה הרבה בכירים מהאוצר אני רוצה להעלות את זה, את ההעברות השיתופיות בין המשרדים. אני עשיתי קצת עבודה ובדקתי ואני מבקש לקיים דיון בנושא כי ההעברות שם עוקפות את ועדת הכספים נגד כל היגיון ואולי אפילו גם נגד החוק. הן עוקפות את ועדת הכספים. יש לי מסומן, בדקתי מהעבר, מעכשיו.
ולכן זה שאנחנו באים לפה ועושים עודפים ועושים העברות של פניות, הכול טוב ויפה, אבל הם לא באמת מביאים, הם לא סופרים את ועדת הכספים והם עושים את זה בתוך מערכת השתתפויות שיש להם, פנימית, ולא מביאים את זה לוועדת הכספים. זה דבר חמור מאוד ולכן אני מבקש לקיים דיון בנושא הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מתחילים ממשהו שלא סיימנו בפעם הקודמת, משרד הבריאות, מספר פנייה 24-005. דנו בפנייה, אבל משרד הבריאות היה צריך להחזיר לנו כמה תשובות. תשובה אחת קיבלנו בברכה, זה שאישרתם את צנתור המוח, בעקבות מאבקו של חבר הכנסת אופיר כץ באשקלון, אז על זה מה שנקרא תבורכו. על הלל יפה אני מבקש הסבר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
טוב. אנחנו עוברים לסעיף הבא, לחינוך, נתחיל מפנייה 10-11, או 20-004, 42-003. מי מציג?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב ראש, לפני שאתה מתחיל עם העניין הזה, אני לא בטוח שאנחנו יכולים לדון על הנושא של ההעברה של החינוך בגלל שיש פה חוות דעת. אני מבין שזה כסף קואליציוני.
מוחמד חלאילה
¶
הפנייה נועדה לתקצב 53 מיליון ₪ עבור תקצוב שעות אימוץ וטיפוח במוסדות מוכרים שאינם רשמיים. בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישור חוק התקציב 2021 - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
חברים, אני מבקש, אנחנו הרבה מאוד אנשים, מחלקת הפרוטוקולים מתקשה מאוד, אז כל אחד לפני שמדבר מציג שם, שם משפחה, תפקיד. שיהיה לה נוח לעבוד.
מוחמד חלאילה
¶
מוחמד חלאילה, אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצב סך של 53 מיליון שקלים עבור תקצוב שעות אימוץ וטיפוח במוסדות מוכרים שאינם רשמיים. בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישור חוק התקציב לשנים 2022-2021, מכיוון שבעת הצגת ההסכמים טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות - - -
מוחמד חלאילה
¶
לצורך הקצאת התקציבים הנדרשים על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.180 התקציב טרם הוקצה לתכניות הייעודיות עד להשלמתן. כעת, משהושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להסכמים האמורים לתכניות הייעודיות.
מובהר כי בהתאם לחוות הדעת המשפטית ניתן להקצות תקציב למשרד, אולם הקצאתו למוסדות תהיה בכפוף לתיקון תקנות מוסדות מוכרים שאינם רשמיים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כל השנים כתבו את זה, יש פה גם מ-2016, שזה תלוי בתקנות וזה תמיד עובר, יום למחרת זה עובר. צריך רק לוודא שהפעם באמת לא יתקעו את זה.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
טוב. קודם כל אני אמרתי את זה בדיון קודם, אני אומר גם עכשיו, אני כמובן בוש ונכלם, חסד לאומים חטאת, העובדה שרע"מ היא זאת שדאגה לתקציב הזה, אבל אחרי הכול זה כסף של המדינה, לא של רע"מ, ואני רוצה להזכיר מה שאנחנו דנים פה שוב ושוב ושוב, מדובר בלחם ובחלב של מוסדות שגם ככה נמצאים בתת תקצוב במשך הרבה מאוד שנים אל מול הסטנדרט שמקובל ברוב המוסדות.
בסוף מדובר בילדים, ילדים לא צריכים להיות כלי משחק פוליטי של אף צד ולאף מטרה. שוב, זה שכר הוראה, זה באמת הלחם והחלב, בלי זה המוסדות בקושי מצליחים לתפקד. גם ככה ההורים משלמים שם שכר לימוד בהיקפים עצומים והתנאים נוראים ואיומים. דיברנו על זה, היושב ראש, אתה בוודאי זוכר, גם בדיוני התקציב וגם אחר כך לא פעם ולא פעמיים.
בחמש השנים האחרונות התקציב הזה, שתמיד מקורו קואליציוני, עובר, תמיד כתוב שהוא אמור להיות מועבר בכפוף לתיקון התקנות. מסיבות כאלה ואחרות, שלי לא ברור אגב למה, משרד החינוך לא מתקן את התקנות, אבל מוצאים את הדרך להעביר את התקציב. שוב, כי לכולם ברור, אני אומר יותר מזה, במציאות נורמלית של מדינה מתוקנת, ופה האחריות כמובן גם על ממשלות קודמות, זה כבר מזמן היה בבסיס התקציב, כיוון שמדובר על הלחם והחלב, זה לא איזה דובדבן שבקצפת שאפשר להגיד, בסדר, איזה שהיא תוספת קואליציונית של איזה מפלגה שחפצה ביקר משהו או מישהו מעבירה, זה באמת הבייס של הבייס של הבייס של התקציב. זה עשרות אלפי תלמידים, שכבשת הרש הזה, שוב, באמת מביאה אותם לסף התפקוד הכי מינימלי, זה לא נותן להם איזה משהו, זה להחזיק את הראש מעל המים.
אני מה שארצה כמובן לבקש זה שהתקציב הזה יעבור היום, אני רוצה לבקש ממשרד החינוך, בדיוק כמו שהוא העביר אותו בחמש השנים האחרונות, ונמצא פה התקציבן המהולל שלהם, הוא בוודאי יודע להסביר את זה יותר טוב ממני איך זה קרה בשנים האחרונות, זה צריך לקרות גם עכשיו. ושוב, זה הלחם והחלב. את הוויכוחים והמאבקים המקצועיים והפוליטיים תמשיכו לעשות, זה בסדר, נמשיך לעשות, לא על גבם של הילדים, לא על גבם של ההורים ולא על גבם של המורים שעושים עבודת קודש ובסוף גם צריכים להביא לחם הביתה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
למה? מתוך 84 מיליון שהיה אתה מדבר עכשיו על 53, כלומר גם כשבאו ודאגו פה מכספים קואליציוניים, כשאני חושב, ואני מסכים עם בצלאל, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם, שזו בושה וכלימה שרע"מ צריכים לדאוג לתקציבים האלה, אבל יש בפנים גם תקציבים של החברה הערבית והוא דואג לה, אז מה שאני רואה פה זה שהחרדים, חלק הגדול מתוך התקציב שלהם, הרוב, לא כלול בפנים. השאלה שלי למה. איך אנחנו נסביר את זה גם מבחינה שוויונית?
מוחמד חלאילה
¶
אנחנו מביאים את ההעברות התקציביות לוועדה בהתאם להסכמים הפוליטיים, אין לנו פה מקום לשיקול דעת. חוות הדעת המשפטית שמצורפת לפנייה מסבירה למה אפשר להעביר רק למוסדות המוכר שאינו רשמי בלי מוסדות הפטור. אפשר לעיין בה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל כשהיה פה בפעם שעברה בעודפים, אותו אחד שמחזיק את הז'יטונים אצלו, הוא אומר בתשובה לשאלה שנשאל פה שזה יהיה גם ל-2021. אז יכול להיות שטעיתם בפנייה וזה גם מגיע ל-2021. אולי כדאי להחזיר את הפנייה וקודם כל לתקצב את 2021 ואחר כך תבואו ל-2022?
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
יש פה מישהו ממשרד החינוך, מהגורמים המקצועיים? גורם פדגוגי שיודע להסביר למה זה לא בבסיס.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
רגע, בחוק התקציב, אבל בסוף מי שאמור להציף את הדרישות המקצועיות במשא ומתן שמתנהל בין המשרד לבין אגף התקציבים בערב התקציב זה הגורמים המקצועיים, הם בסוף מחליטים על מה הם מתעקשים ונמצא בבסיס, מה הם לא מתעקשים ולא נמצא בבסיס, זה צריך להיות קואליציוני ואז שנה כן ושנה לא.
הרי יש דברים, ודיברנו על זה באריכות כאן לא פעם ולא פעמיים, שכולנו יכולים להבין שהם באופיים קואליציוניים. יש יש, אין אין, מותר למפלגה לקדם אג'נדה, זה לא דבר פסול, כשהמפלגה יכולה היא מקדמת, כשהיא לא יכולה היא לא מקדמת. כיוון שמדובר פה על מוסדות חינוך ועל חוק חינוך חובה ומדובר, כמו שאמרנו, על הלחם והחלב, זה לא עכשיו תוספת לתת לילדים עוד שלושה וחצי ימי טיול שילדי ישראל אחרים לא מקבלים, איפה פה ערכי השוויון? איפה פה חוק חינוך חובה?
למה אתם כמשרד החינוך לא מתעקשים כל השנים שהדבר הזה – איך אתה מסביר להורה? באים אליך שלושה הורים, אחד לומד בממלכתי, אחד לומד במוכר שאינו רשמי, אחד לומד במוסדות הפטור, איך אתה יודע להסביר, אתה או השרה שלך או הגורמים הפדגוגיים?
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
נכון, אבל זה לא אמור להיות בלחם ובחלב. יש העדפה ביום לימודים ארוך ובארוחת צהריים ובסוף - - -
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
אני רק אומר לחבריי, לגפני ולינון, אני כמובן מצטרף אליהם לדרישה למוסדות הפטור, אני רק חושב שאנחנו לא צריכים להיות כמו האם הלא אמיתית במשפט שלמה של גם לי וגם לך לא יהיה. זה הגיע, את זה צריך לשחרר. זה, כמו שאמרתי, לחם וחלב ונמשיך להיאבק גם על מוסדות הפטור, מאבק הכי צודק בעולם.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
נכון. אין ויכוח שצריך וצריך להילחם על זה ואני מקווה שהיושב ראש והאחרים בקואליציה יבינו שזה באמת הלחם והחלב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני גם באמת לא מבין איך אין את 2021, הם בחוסר. מנסור היה פה ואמר את זה ואמר שיהיה 2021, אז אם כבר אתה עושה משהו אז בוא תעשה, לא בשבילנו, בשביל הילדים האלה שבסופו של דבר כולם צריכים להרוויח מזה. זה לא רווח, כמו שבצלאל אמר, זה הלחם והחלב, ואין שום סיבה לא לתקצב את מה שהם הוציאו בשנה האחרונה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני יושב הראש. קודם כל אני ככה רפרפתי על חוות הדעת של היועצת המשפטי של משרד החינוך בהקשר למה שאמרו קודם, היא לא אומרת שיש מניעה לתקצב מוסדות פטור, להיפך, היא אומרת שאין מניעה לקבוע כללי תקציב שונים, אם אתה רוצה לתקצב רק מוכר שאינו רשמי, אבל היא אומרת שיחד עם זאת נבקש להסב את תשומת ליבכם כי תקציב בגין רכיבים אלה ניתן מכוח תקנות לימוד חובה, כמו שאמר בצלאל, יש חוק לימוד חובה.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
הבעיה שתוקפן פג, תסתכל במשפט הבא. מכיוון שתוקפן של התקנות האלה פקע לא תוכל.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא משנה, מי שלא יהיה. התרגלנו שיש יועצות משפטיות. אדוני יושב הראש, הדבר הזה הוא חרפה בעיניי. זה שאנחנו מגיעים אחרי כל כך הרבה זמן ואחרי כל כך הרבה מאבקים, ואתה יודע יפה מאוד, והיה דיון בוועדת חינוך על זה, לצערי שרן, יושבת ראש הוועדה, עוד לא המשיכה את הדיון הבא, כי כנראה עוד לא קיבלו תשובות ממשרד החינוך, לגבי זה שמוסדות המוכר שאינו רשמי מתוקצבים בשליש ממוסדות הממלכתי דתי, או אפילו מוסדות המוכר שאינו רשמי שהם רשתות מוכרות.
הדבר הזה שאתם בתקציב הורדתם את ה-84 מיליון שקל, לא הכניסו הפעם לתקציב, אלא גרמו לנו להתאמץ עוד יותר כאילו מדובר באיזה חסד, לחם חסד, שמגיע לאותם ילדים, זאת בושה וחרפה. גם כאן, כשמגיע 53 מיליון זה לעג לרש בעיניי, שגם אותו צריך לתת לרש, אנחנו כמובן בעד ואנחנו נצביע בעד, כואב לי שמי שנלחם על כך זה דווקא רע"מ, זה דווקא אלה שהכי רחוקים אולי. גם להם אמנם יש מוסדות מוכר שאינו רשמי, אבל מהם הייתי הכי פחות מצפה, הייתי מצפה יותר מאלה שהיו בעבר אבירי הציונות הדתית, שכאן יש הרבה מוסדות מוכר שאינו רשמי של הציונות הדתית.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אמרתי, זה חרפה לאלה שהיו צריכים באמת לדאוג לזה. אני מעריך מאוד את מה שאתם עשיתם את זה, אבל זה לא סותר את זה שזו חרפה ששרי ימינה ותקווה חדשה לא עשו את זה. וזה לא מספיק, זה מעט מאוד.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
הדבר הזה הוא לעג לרש, הוא מעט מאוד. כשאתם מדברים על לימודי ליבה, אתם רוצים לעודד לימודי ליבה ודווקא את שעות התמרוץ והטיפוח, שזה בערך אותן שעות שמלמדים קצת יותר חשבון, קצת יותר דקדוק, קצת יותר אנגלית, פה אתם חתכתם בבשר החי.
אני פונה אליך, אדוני יושב הראש, שלא תסתפק בזה, זה כבר יעבור, בעזרת ה' אנחנו נצביע בעד, אבל זאת רק צריכה להיות ההתחלה, צריך להמשיך ולדאוג לכך שיהיה שוויון לילדים האלה, הדם שלהם לא פחות אדום מדם של ילדים אחרים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
צהריים טובים לכולם. אכן הנושא הזה הוא נושא כאוב כי אנחנו מדברים על דברים בסיסיים. אני לא חושבת שהמצב הזה והסיטואציה הזאת צריכים להימשך, אני חושבת שלכל ילד מילדי ישראל מגיע חינוך חינם וכולם יהיו שווים. לא יכול להיות שיש מסגרות מסוימות שהן מתוקצבות בפחות, כמעט 70%, משאר הילדים, ההורים משלמים ועד שכל כמה שנים מנסים לגרד כמה שקלים כדי לעזור לאותם ילדים העולם קם ולא נח.
אני מופתעת פה לשמוע גם כמה דברים אחרים והבקשה שלי מאוד ברורה. עבדנו על זה עד עכשיו, השנה כמעט נגמרת עוד מעט, נשאר סמסטר אחד, הילדים האלה מחכים וצריכים את התקציב הזה ולכן צריך להעביר אותו במהירות ובמיידית, ולא לחכות לשום תקנות ולשום דברים אחרים. יש להם את כל הזמן שבעולם במשרד החינוך לעשות את התקנות בזמן הנוח שלהם. איך שהעבירו בשנים עברו את אותו סעיף תקציבי אז שיעבירו גם השנה ואחר כך ידאגו לתקנות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב ראש, ראשית אני רוצה לומר שלא היה בקדנציה הקודמת, לא היה בשנים קודמות, אמירה של היועץ המשפטי או של היועצת המשפטית שלא להעביר את זה עד שיהיו תקנות, זה לא היה תנאי. אמרו כל הזמן שצריך לעשות תקנות, מכיוון שלא היה ועד חינוך במשרד החינוך אז אמרו לנו להעביר את זה עד שהממשלה תחליט על ועד חינוך.
עכשיו הקימו ועד חינוך, השרה הקימה ועד חינוך, אני גם שוחחתי איתה, יש רשימה ארוכה של חברים בוועד החינוך של משרד החינוך ואין אפילו חרדי אחד. החרדים נמחקו מוועד החינוך. בעבר היה, היו נציגים של הציבור החרדי והיום אין את זה. זאת אומרת החרדים לא קיימים שם בכלל.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אין אף אחד חרדי. היה בעבר, היו שמים ראש ישיבה, או מנהלת בית ספר, או לא חשוב מה, היו שמים. דיברתי עם השרה על העניין הזה. בקיצור, היום בא לירן שפיגל, היועץ המשפטי, והוא אומר שצריך לתקן את התקנות. יש ועד חינוך, צריך לתקן את התקנות, אי אפשר להעביר בצורה כזאת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא היה ועד חינוך, כן, העבירו. אבל לא משנה, כשאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים עברו 84 מיליון שקל לתמרוץ ולטיפוח.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לאותו לחם וחלב, שעליו דיבר בצלאל סמוטריץ', הייתי מעביר לכולם, הייתי מעביר לציבור הערבי והייתי מעביר לציבור הממלכתי דתי ולציבור הממלכתי ולציבור החרדי. הציבור החרדי בעיקר נמצא במערכת החינוך של תלמודי התורה שהם נמחקו לחלוטין. יש פה כנראה הוראה שהיות שמנסור עבאס דרש את הכסף הזה, אני דיברתי עם מנסור עבאס ושאלתי אותו למה הם מוחקים את הנושא הזה של המוכר שאינו רשמי, אז הוא אמר שהוא הולך להילחם על זה. זה כבר היה לפני חודש או חודש ומשהו, הוא אכן נלחם על זה, אבל השאיר את החרדים בחוץ.
שיתוף הפעולה בין הציבור החרדי לבין מנסור עבאס חוטף עכשיו מכה שאין כדוגמתה. אולי אתה תהיה מבסוט מזה, אדוני היושב ראש, אבל מה המשמעות של העניין? המשמעות של העניין שמה ששלמה קרעי אמר - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל אתם לא יודעים לתת, אתם דאגתם נטו לחברה שלכם הערבית, לא הסתכלתם על כל הילדים כילדים שווים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אומר לך, כל מה שעשיתם עשיתם רק למענכם, לא עשיתם שום דבר בשביל ילדים אחרים. כל מה שעשיתם זה נטו בשבילכם. ואת יודעת מה? יש גם הרבה דברים שאת חושבת שעשיתם ועשו עליכם סיבוב ולא יותר מזה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
- - - בוודאות, מאה אחוז, שאנחנו התאמצנו אפילו יותר מכם.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
היה 84 מיליון, איך זה ירד פתאום ל-53 מיליון? זה ירד מכיוון שהוציאו את החרדים. היה מי שאמר שהוא מוכן – האמת היא שמנסור עבאס בא להתנצל בפניי, הוא אומר שהוא ביקש אבל לא נתנו לו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ונראה לך שמנסור עבאס באמת מבקש ולא נותנים לו? נו באמת, נראה לך שמנסור עבאס יבקש ולא ייתנו לו?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא קובע, אתם לא תצביעו אם אתם רוצים. אתם קובעים בממשלה הזאת, אתם מנווטים את הממשלה הזאת, על מה את מדברת בכלל?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני ישבתי על הכיסא של אלכס וישבתי עם משרד האוצר ועם משרד החינוך ואמרתי שלא יעבור פה מבלי שיעבור התמרוץ והטיפוח גם של הציבור הערבי וגם של הציבור הכנסייתי. לא עברה פה אף פעם העברה כזו שעברה רק לחרדים ולא לערבים, או לא עבר לממלכתי דתי, או לא עבר לחינוך הממלכתי, וגם לבית הספר הריאלי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
חבל שהייתם שם ולא עשיתם את זה לפי חוק לכולם כפי שצריך. שנים ישבתם איתם, גם במשרד החינוך, גם בכספים, גם בכלכלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ולמה את לא עושה את זה היום? ולמה את 2021 אתם לא מעבירים? ולמה לא מעבירים את מה שמנסור התחייב פה בוועדה?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
אני כאן חודשים, אתם כאן שנים, אל תזרקו את הכול עלינו.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
את צודקת, לא בסדר שזה לא נעשה על פי חוק, אבל אצלי לא הייתה אפליה, אצלכם יש אפליה. יש ילדים שלא יקבלו כלום. יש ילדים שלא יקבלו שום דבר על הגב שלכם. אני מבקש, ושלא תהיה טעות - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
המציאות היא שלא תהיה לכם טעות, הם משלמים עכשיו מס שפתיים למנסור עבאס, הכסף לא יעבור בגלל שיש שם יועץ משפטי שיגיד שצריך לשנות את התקנות. הרי זה כתוב במכתב שלו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו ידענו להתמודד איתו, אתם לא יודעים. גפני ידע והוא העביר את כל ה-84 מיליון. רק היום התחילו לכם עוד פעם את הנטיעות בנגב, צוחקים עליכם כל פעם, את לא מבינה שעוד פעם צוחקים עליכם? את לא מבינה את זה? עוד פעם צוחקים עליכם, עושים עליכם סיבוב.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ינון, אתה סותר את עצמך, כי מצד אחד אתה אומר שרע"מ קובעת, מצד שני אתה אומר שצוחקים עליהם.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
עכשיו אמרת שאנחנו שולטים, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים ועכשיו צוחקים עלינו.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
זה לא יכול להיות. תשמע את עצמך מה אתה אומר, כל פעם אתה אומר דבר וחוזר ב - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
הכספים שלנו זה לחברה הערבית, לא למשהו אחר. ביקשנו שישימו לחברה החרדית.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
אתה רוצה מהכסף הקואליציוני של החברה הערבית שאני אתן לחברה - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
בזה יש אי שוויון. כל השנים אי השוויון צועק לשמים, אף אחד - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
הילדים, 53% מהילדים שלנו מתחת לקו העוני, איפה הייתם כל השנים? אז אל תגידו כולם אותו דבר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לעשות סיכום ואני רוצה להגיד משפט סיום. אצלי עברו 84 מיליון שקל, לא הייתה מציאות אחרת. לא באתי למשרד האוצר ואמרתי להם שייתנו חצי מהכסף שיילך רק לחברה החרדית ולא יילך לחברה אחרת, הערבית או לא חשוב מי. לא היה דבר כזה, לא הייתה שפה כזאת, היה 84 מיליון שקל. נכון שזו טעות שזה לא נכנס בחוק ובתקציב, בסדר, אני מודה ואני מתחרט על זה ולא יהיה יותר דברים כאלה, הרבה דברים למדנו בקדנציה הזאת, אני על כל פנים. אבל נתתי תמיד לכולם.
דיברתי עם מנסור עבאס, היה מדובר שהוא דואג לזה שיעבירו את ה-84 מיליון שקל. פתאום אני רואה העברה כשבהעברה הזו יש 57% או 58% לציבור הערבי, לתלמידים הערבים, אבל כל הנושא העיקרי של הציבור החרדי בחוץ, לא מקבלים בכלל. בניגוד למה שהיה אצלי, שהייתה הצעה של היועץ המשפטי, אבל הוא לא מנע את הנושא של ההעברה בתקנות ולכן הייתי יכול אחרי שזה עבר בוועדת הכספים לבוא למחרת ולדאוג שהכסף יעבור לכולם, לערבים, לחרדים, לממלכתי דתי, לממלכתי, לכל מי שהיה צריך לעבור ודאגתי לעניין הזה. היום יבוא היועץ המשפטי והוא יגיד שהוא התנה את זה, ואני אומר לך - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בסדר, רק שאני אשלים את הקטע הזה. המציאות הזאת של שיתוף הפעולה בין אלה שנפגעו כתוצאה מזה שלא היה בחוק, גם הציבור הערבי וגם הציבור החרדי, היום נקרע קרע גדול בעניין הזה מכיוון שלמנסור עבאס יש כוח, ראיתי את זה בהעברה הזאת, הם לא רצו להעביר בכלל תמרוץ לטיפוח, והוא אמר להם: אם לא תעבירו אני לא אצביע. הוא היה יכול להגיד את זה גם על הציבור החרדי, כמו שהוא אמר במליאת הכנסת, הוא לא אמר, הוא השאיר את זה ככה והוא בא להתנצל בפניי. ההתנצלות לא מתקבלת בגלל שלילד החרדי אין לי תשובה למה לא מעבירים לו כסף.
מוסי רז (מרצ)
¶
אני חושב, אדוני יושב הראש, ראשית זה קצת מוזר שעכשיו באים עם הקטע הזה של התקנות, זה צריך להיות מוסדר מראש ולא להגיד מעבירים ובתנאי שיסדירו. דבר שני, אני כן חושב שצריך לקבל תשובות לשאלות של גפני, זה כמובן לא קשור בכלל לחברה הערבית. אם הורידו מהחינוך החרדי צריך לבדוק למה ואני חושב שאנחנו מדברים כאן, ערבים כאן, מסכסכים אחד בשני ואנחנו מסתכלים על מקטע קטן של התמונה. בואו נראה את התקציב של משרד החינוך לבתי הספר כולל הכול ונראה האם יש קיפוח - - -
מוסי רז (מרצ)
¶
אני לא רוצה לפגוע, לא בחרדים, לא בערבים, לא בחילונים, לא בממלכתי דתי, לא באף אחד אחר. אם יש כאן איזה שהיא מחלוקת, קודם כל אני חושב שאת ההעברה הזאת צריך לאשר ולבקש שהתקנות יוחלו לשנה הבאה בלי קשר להעברה הזאת. דבר שני, אני חושב שלא יקרה שום דבר אם נמנה איזה צוות בתוך הוועדה שיבדוק את הסוגיה הזאת, שיישב על המדוכה ויראה פר תלמיד כמה מקבל כל חינוך ונעשה את ההשוואה הזו.
ואולי גם צריך להיות תיקונים לגבי העבר, יכול להיות שתקציב טיפוח לא צריך להיות זהה, כי יש מערכות חינוך שמתרחבות יותר. ברור, אבל בואו נעשה את הבדיקה הזאת. איזה נתונים יש לנו עכשיו לנהל את הדיון שגפני מבקש שננהל ואולי הוא גם צודק בדיון ואולי הוא טועה. ראיתי את גפני הרבה פעמים טועה וראיתי אותו הרבה פעמים צודק.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מוסי, התחלנו לעשות את זה בוועדת חינוך, אגב. אלכס, אתה יודע מה היה גפני עושה במקרה כזה? הוא היה עוצר את הדיון, אומר למשרד האוצר והחינוך, תמצאו את ה-30 מיליון שקל האלה וסוגרים את הסיפור הזה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, אני הייתי פה בדיונים, הוא לא היה עושה את זה, הוא לא היה מעביר. למרות שכאן צריך להעביר בלי שום תקנות ובלי כלום.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להוציא את זה רגע מהמקום הפוליטי. אני אמרתי קודם, אני לא רוצה טובות ממנסור עבאס בעניין הזה.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
אבל, מוסי, לשאלתך, ואנחנו עסוקים בזה הרבה שנים, אני חושב שבעניין הזה אתה איש הגון.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
בוא נאמר ככה, במה שמצהירים כלפי חוץ אז מוסדות המוכר שאינו רשמי והפטור, המוסדות הלא ממלכתיים, אמורים להיות מתוקצבים 70%. יש בזה איזה שהוא היגיון, מותר למדינה לעודד את המערכות הממלכתיות, יש לזה הרבה מאוד יתרונות. בפועל כשאתה לוקח מרכיבי בינוי והסעות והזנה ושעות וכו', זה מגיע בערך ל-30%, כמו שחבר הכנסת קרעי אמר, בדקנו את זה.
אם תרצה נביא לך על זה מצגת מאוד מסודרת שמפרטת את כל התקציבים, תלמיד שלומד במערכת הלא ממלכתית במדינת ישראל מקבל מהמדינה 30% ממה שמקבל השכן שלו שכן לומד במערכת הממלכתית, בעיניי זה ודאי לא סביר. שוב, אני מסכים שאפשר שתהיה עדיפות למערכת הממלכתית, לא ברמה קיצונית כזאת.
בפועל מתוך 79,000 תלמידי המוכר שאינו רשמי, אז כמו שאמר גפני, יש בערך 60%, נדייק במספרים, זה 44,000 תלמידים במגזר הערבי והכנסייתי הנוצרי, 25,000 דתי וחרדי, ו-8,000, 8,500 בערך חילוני, זה הדמוקרטים, האנתרופוסופיים, משהו כזה. במוסדות הפטור, שעליהם דיברו פה חבריי, יש 59,000 תלמידים. 59,000 תלמידים במדינת ישראל שלא יגיעו אחרי ההעברה הזאת אפילו ל-30%.
אני אומר פה לך, מוסי, ולך, נעמה, ולך, אלון, ולך, ולדימיר, בעניין הזה, אתם הקואליציה, הכוח בידיים שלכם, אנחנו יודעים לצעוק, יודעים למשוך זמן, יודעים – אבל הכוח בידיים שלכם. אני חושב שזאת הוגנות מהמדרגה הראשונה. ושוב, תבררו, תלמדו, תעשו שיעורי בית, נשלח לכם את כל החומרים, אם היושב ראש יחליט שהוא מקים כאן צוות משנה, זה רעיון מצוין, אני לא מפחד משום צוות שיבדוק מכיוון שזה עובדות, אין מה להתווכח, אני חושב שגם משה שגיא לא יכחיש את העובדות האלה. זה, אמרתי, הלחם והלחם, אני לא בטוח אפילו שזה הלחם והחלב, זה הלחם, גם חלב לא יהיה.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
בסדר, מצוין. אבל אתה יודע מה? מרגרינה זה בסדר? שאפשר יהיה למרוח על הלחם מרגרינה לילדים האלה? אני חושב שאתם כחברי הקואליציה בוועדת הכספים יכולים וצריכים, ואגב בעניין הזה אני יכול להעיד, גפני צודק, גפני מעולם לא הסכים שתהיה אפליה בעניין הזה. היו פה מאבקים, גם כשגפני היה יושב ראש הוועדה זה לא הלך בקלות, היו כאן מאבקים עם משרד האוצר כל שנה על הכסף הזה, מעולם לא הייתה הבחנה כזו, מעולם לא קבעו שסקטור מסוים יקבל וסקטור אחר לא יקבל. אני חושב שזה לא ראוי.
ועזבו עכשיו פילפולציה משפטית שהחוק מאפשר וכו', זה לא ראוי, זה לא נכון, זה לא צודק, ואם אתם כחברי קואליציה תגידו למשרד האוצר: חבר'ה, יש לנו מנופים, הנה, נעמה, אתם ידעתם מצוין להודיע שאתם תוקעים הצבעות בוועדת הכספים על סיוע לעצמאים וכו'. אגב, בעיניי ראוי מאוד, זה בדיוק המקום שאתם צריכים להפעיל את הכוח שלכם, אני חושב שהמטרה הזו היא הכי ראויה בעולם.
אנחנו מאוד נשמח שהתקציב יעבור, וכמו שאמרו כל קודמיי, שאנחנו נדרוש ממשרד החינוך להעביר אותו באופן מיידי ולא לחכות עכשיו לבירוקרטיות שלא יסתיימו של תיקון תקנות, תקנו את התקנות בזמן שלכם, לא על הגב של התלמידים, אבל אם אתם כחברי קואליציה ואנחנו כאופוזיציה נגבה את זה לחלוטין, תודיעו למשרד האוצר שהוא ימצא את ה-30 מיליון האלה אלה ביי הוק וביי קרוק ואם לא, אתם תעשו שימוש בכוח שלכם. אני חושב שזאת אחת המטרות הכי ראויות שאתם יכולים להשתמש פה בכוח שלכם.
לירן שפיגל
¶
אני אסביר. התקצוב של מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים מוסדר בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), וכיום התקצוב שלהם נגזר מתקן הבסיס. זה רכיבי התקצוב שנקבעו בתקנות וכעת מבקשים להוסיף גם רכיבי תקצוב של תמריץ וטיפוח. עכשיו, בשונה ממה שהיה בשנים עברו, שאנחנו לא נמצאים בתקופת בחירות וגם יש ועד חינוך ולכן זה מאפשר התקנה של תקנות, דבר שלא התאפשר בשנים האחרונות. לכן אין מניעה לעשות הליך של התקנת תקנות, זה לא הליך מורכב, לכלול את הרכיבים האלה בתקנות ובהמשך להקצות את התקציבים האלה למוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים.
לירן שפיגל
¶
בעיקרון אנחנו כבר התחלנו לנסח את התקנות, לא חיכינו לדיון בוועדה, אנחנו נצטרך להעביר את זה דרך מחלקת הנוסח, להעביר את זה כאן במשרד, אבל זה לא אמור להיות לוח זמנים מאוד מאוד ארוך. אני לא יודע להתחייב על לוחות זמנים.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
אני לא מבין מה שאתה אומר. אם אתה רוצה לייצר התניה תתחייב על לוחות זמנים. אתה לא יודע להתחייב, אין בעיה, קח את הזמן, אנחנו לא לחוצים, אבל אל תתנה את זה את הכסף. זה בידיים שלך.
לירן שפיגל
¶
הפרוצדורה היא כזאת, אנחנו צריכים לסיים את הנוסח, להעביר את זה דרך מחלקת הנוסח במשרד המשפטים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אז אם אתה לא יודע לענות זה אומר שלפני שקם ועד חינוך אתה לא יודע להתקין תקנות, זאת אומרת אנחנו נמצאים במצב של לפני הקמת ועד חינוך. אז למה שלא תאשרו את הכסף?
לירן שפיגל
¶
כדי להתחיל את ההליך של התקנה של התקנות, כדי להביא אותן להיוועצות בוועד החינוך, אני לא צריך להמתין שיאשרו את ועד החינוך בממשלה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
שנייה, לירן. אתה מדבר איתי על מצב חוקי, שברגע שיש ועד חינוך יש לך את האופציה להתקין תקנות, נכון?
לירן שפיגל
¶
אני מנסה להסביר. ההבדל בין מה שקורה היום לבין מה שהיה לפני שנה, שלפני שנה לא הייתה אופציה למנות ועד חינוך. זה ההבדל.
לירן שפיגל
¶
אני אנסה להסביר לכם מי זה ועד חינוך. ועד חינוך זה ועד שממונה על ידי שרת החינוך לפי סעיף 12 לחוק חינוך ממלכתי.
לירן שפיגל
¶
לא, לא תיקנו את התקנות. אבל מה שהיה לפני חמש שנים היה לפני חמש שנים, אנחנו מדברים כרגע על מצב נוכחי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא, אני לא חשבתי שאני אחיה במדינה שבה תהיה כזאת אפליה על פניו ואתם תנהלו דיאלוג על ועד חינוך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
עזוב שנייה, נגיע גם לזה, אבל אני רוצה להבין את התהליך. לפני חמש שנים היה לכם ועד חינוך, לא היו תקנות, העברתם את הכסף, במוסדות קיבלו את הכסף.
לירן שפיגל
¶
המצב המשפטי התקין הוא להעביר את הכספים האלה לאחר שהתקנות מותקנות. זה שלא עשו את זה לפני חמש שנים זה לא תקין.
לירן שפיגל
¶
לא, אמרתי שאני חייב להביא את זה להיוועצות בוועד החינוך. אמרתי שלא יכולנו להביא את זה להיוועצות בשנה שעברה כי אי אפשר היה למנות אותו.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
לירן, עזוב. נניח שהפנייה תאושר כאן היום, נכון למחר בבוקר אין לך ועד חינוך, אתה באותו סטטוס שלפני שנה, לפני שנתיים ולפני שלוש, תעביר את הכסף. הרי אם היית עומד כאן והיית אומר שאתה יודע להתחייב ללוחות זמנים, ביום ראשון הבא הממשלה תאשר את ועד החינוך, יום ראשון שאחר כך היוועצות, לא יודע מה, שבועיים-שלושה, בסדר, אבל אתה הרי לא מסוגל, ובצדק, כי זה לא בידיים שלך, אתה לא שולט בסדר היום של הממשלה, יש פה ראש ממשלה, יש ראש ממשלה חליפי, לכל אחד יש וטו על משהו, אתה לא שולט בזה.
אז אתה לא שולט, לא במינוי של ועד החינוך, אתה לא שולט בכמה זמן תיקח ההיוועצות, אתה לא מוכן לקצוב לוחות זמנים כמה זמן ייקח לכם בתוך ים המשימות שלכם לגמור את זה, אז אתה באותו מצב משפטי של לפני שנה ושנתיים ושלוש. נכון למחר בבוקר אין ועד חינוך. יש לך תכניות כאלה, יש לך משאלת לב כזאת, אין לך ועד חינוך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
עוד פעם, הכסף יעבור לתקנה ואנחנו נפעל מול שרת החינוך כדי שהכסף הזה יגיע למוסדות מהר ככל שניתן.
שלומית ארליך
¶
האם הייתה הבחנה בין הסקטורים בעבר? איך אתם מסבירים את זה עכשיו מבחינת השוויון? האם זה יוצר אפליה בין הסקטורים?
לירן שפיגל
¶
מבחינה משפטית אין אפליה בין הסקטורים השונים, לחינוך הרשמי יש עדיפות על פני החינוך המוכר שאינו רשמי. בעבר הוחלט - - -
לירן שפיגל
¶
יש הבדל בין מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים למוסדות הפטור. מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי זה מוסד שמוכר לצורך חוק לימוד חובה, תלמידים שלומדים בו, ככל שהם לומדים בו, ההורים שלהם מקיימים את החובה לפי סעיף 4 לחוק לימוד חובה, לבקר במוסד חינוך מוכר. הדרישה של לימוד תכנית הליבה זה לימודים של 75%, השכר שמשולם לעובדים שם הוא שכר לפי ההסכמים הקיבוציים, הם חייבים להיות עובדי הוראה, מוכשרים, עם ניסיון. מוסדות הפטור אלה מוסדות שיש להם אוטונומיה רבה יותר ממוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אוי נו באמת, אז למה זה לא מופיע בפנייה? למה זה הופיע בפניות קודמות? שואלת היועצת המשפטית האם זה לא אפליה? למה הורדתם את זה?
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
אגב, אלכס, הוא לא אמר שאין אפליה. הוא אמר מבחינה משפטית אין אפליה. מעניין אותי האם הוא גם אוכל ארוחת בוקר משפטית, ארוחת צהריים משפטית, הקפה שלו משפטי? או שיש גם שכל ישר?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אלכס, אתה אומר שאתה רוצה ללמוד את זה. אנחנו מכירים את הנושא הזה, אתה רואה כמה שנים ופתאום בשנה אחת להפסיק לך את זה? אין מה ללמוד, יש פה אפליה. אם אתה רוצה אתה יודע להביא את מה שחסר, את ה-31 מיליון, אתה יודע להביא אותם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע להביא אותם. תעצור דיון, תגיד: זה מה אני רוצה. זה מה תקבל. תנסה פעם אחת ותראה שיש לך כוח.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תקשיב, כל הנושא הזה של כן לימודי ליבה ולא לימודי ליבה והעדפת החינוך הממלכתי ואחוזי לימודי ליבה, יש לזה הרבה מאוד משמעויות, לכן אני אומר לך שאני לא רוצה לעודד לימודים - - -
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
אז אני אומר לך, אני אתן לך את המצגת, אתה תראה שהכסף הזה, אמרתי, הוא אפילו לא החלב, הוא הלחם.
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית)
¶
זה ממש להרעיב, זה לא אקסטרות, שאתה אומר טוב, אני אעודד את מי שאני רוצה לעודד. תעודד את מי שאתה רוצה, זה לגיטימי, אבל אל תרעיב את מי שאתה פחות רוצה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע, יש דברים שאתה רוצה להילחם בתקציבים תילחם, אבל לא בנושא של הילדים. אל תילחם בנושא של הילדים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רק רוצה לוודא שהכסף של משלם המסים מגיע למקומות שבהם לילדים יש את הכלים אחר כך להשתלב בשוק התעסוקה ולחיות ולהיות חלק מהחברה הישראלית.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני לא עושה אפליה. גפני, אמרתי לך שאנחנו נשב ונראה. אני לא יכול להסיק מסקנות לפני שאני רואה את הנתונים, זה נראה לי לא נכון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ברגע שתעביר את זה לא תהיה שום אופציה ולא יהיה שום סיכוי שמוסדות הפטור יקבלו משהו. שום אופציה ושום סיכוי שזה יקרה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסדר, אני מהסיבובים הקודמים מצולק ואתה יודע שיש כמה דברים שביקשנו ולא נעשו. אז מה? אתה יודע את זה. אנחנו יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים, ומה זה היה? פגיעה בציבור החרדי ועוד פעם פגיעה בציבור החרדי ועוד פעם פגיעה בציבור החרדי. אז להגיד שאנחנו לא בסיבוב הראשון, ודאי שאנחנו לא בסיבוב הראשון, אנחנו בסיבוב הראשון והשני והשלישי והכול מצולק והצלקת נשארת על אותם ילדים, אף אחד לא ישמע את הצעקה שלהם. אם אתה מעביר את זה עכשיו אתה בעצם בא ואומר שאת הילדים האלה אתה משאיר רעבים, אין משהו אחר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, זה בין הילדים, כי הילד יקבל פחות. בוא איתי לסיור בבתי ספר כאלה ותראה את בתי הספר האלה ותדבר איתי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
רגע, שנייה, שנייה. לפני שאני מבקש התייעצות סיעתית אני מבקש רק לומר, אני הבנתי, אי אפשר להעביר את הכסף מיד, אני הבנתי את מה שלירן שפיגל אמר, יצטרכו לעשות ועד חינוך ויצטרכו לעשות תקנות, זה ייקח הרבה זמן. למה מבקשים להעביר את זה בוועדת הכספים? בגלל שרוצים להגיד למנסור עבאס: אל תעשה משבר קואליציוני, העברנו עכשיו. זה שאי אפשר להעביר מקצועי, זה ייקח הרבה מאוד זמן.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
הכסף הזה מחכה מתחילת השנה, כבודו, לילדים מגיע להשתמש בכסף הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני גם בעד. יש נמנעים? אין נמנעים. הפנייה אושרה.
הצבעה
בעד – 6
נגד – 2
נמנעים – אין
אושר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
רביזיה. בושה, בושה. בושה, מה שהוועדה פה העבירה, מה ששנים היא לא הייתה מעבירה. לא הייתה אפליה כזו אף פעם.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אלכס, אני לא הייתי מעביר. אלכס, אני הייתי שולח אותם שיחזרו עם תשובות על האפליה הזאת. לא הייתי עושה דבר כזה. בושה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו חוזרים למשרד הבריאות, פנייה מספר 5, 24-005. נשאלתם בוועדה הקודמת כמה שאלות, אז כפי שאמרתי, את הנושא של אשקלון אישרתם ועל זה כמובן אתם תקבלו ברכה. מה קורה עם הלל יפה? קיבלנו תשובה, אני אשמח אם תסבירו.
מתן מור
¶
אהלן, מתן מור מאגף התקציבים במשרד הבריאות. גם העברנו את התשובה כתובה לוועדה קודם כל וגם העברנו את כל התכתובות בין המשרד להלל יפה, העברנו גם אותם לוועדה. בסופו של דבר יש ועדה מקצועית שבוחנת את הרישיון לאקמו בכל בית חולים, הוועדה בוחנת בקריטריונים שווים לכל בתי החולים בישראל. הלל יפה לא עמדו בחלק מאמות המידה ואנחנו עכשיו ממתינים שהם ישלימו את החסר ויעבירו למשרד בקשה חוזרת. כמו שאמרתי, בית החולים מכיר את זה וגם התכתובות הועברו לוועדה.
מתן מור
¶
נכון. הסעת מאומתים, גם בכללי וגם כשחוזרים מאוקראינה, היא באמבולנס, מסיעים אותם באמבולנס למלונית קורונה למקרה שאין להם איפה לעשות בידוד, ובמקרה שיש להם אז למקום הבידוד שלהם.
מתן מור
¶
שוב, זה במימון שלו. ככל שאין לו את היכולת לממן אז יש ועדה של משרד הבריאות שמאפשרת הסעות לא באמבולנס, אלא ברכב פרטי, וגם יש - - -
מתן מור
¶
לאחר מכן מבקשים את המימון מהמאומת, במקרה שאין לו אז המשרד יודע למצוא את הפתרונות הרלוונטיים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה מבין שעכשיו אתה מדבר, במיוחד עכשיו כשיש את הפליטים מאוקראינה, עדיין לא עשיתם איזה שהוא נוהל חדש כנראה, הם מגיעים לשם, הם יגידו לכם שאין להם כי אין לו כסף ואז תתחילו איתם את הסאגה הזו. אנחנו לא יודעים כמה זמן הם יהיו פה, אנחנו לא יודעים מה מו, במקום שמראש תגידו שכל אלה שהם פליטים, עולים, שאנחנו יודעים שכרגע אין להם אפשרות אנחנו מראש מסיעים אותם חינם. למה אנחנו מכניסים את עצמנו לאיזה שהיא בירוקרטיה, לאיזה שהוא גלגל הלוך וחזור איתם? למה לעשות להם את זה? לא מספיק הטלטלות שהם עברו אתה רוצה להוסיף להם עוד טלטלה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא צריך ברגע אחד, אתה עושה להם את זה ממושך. אתה צודק, למה להוציא את הנשמה ברגע? הוא מוציא להם את זה עם מזרק.
היו"ר אלכס קושניר
¶
בהנחה שהמלחמה הזאת תסתיים מתי שהוא, האנשים יחזרו, איך תגבו מהם את הכסף? או שתעשו להם צו עיכוב יציאה מהארץ? מה אתם יכולים לעשות?
מתן מור
¶
לא יהיה להם צו עיכוב יציאה מהארץ, אבל יש ועדה שדנה, אגב בכל ההסדרים הביטוחיים הרפואיים של החוזרים מאוקראינה, וברגע שיסדירו את הנושא הזה גם זה יוסדר.
מתן מור
¶
בדיקות קורונה זה במימון מי שנכנס למדינה. ספציפית לגבי העולים אני צריך לבדוק, אבל גם לגביהם יש הסדר.
גאיה עפר
¶
אני קיבלתי עכשיו תשובה גם מהסוכנות היהודית שהעולים מאוקראינה פטורים מבדיקה, הם צריכים רק הצהרה.
גאיה עפר
¶
יש דיון מקצועי בדיוק בנושא הזה יחד עם המל"ג, יחד עם משרד הבריאות, יחד עם הסוכנות היהודית, כל הגורמים הרלוונטיים, זה לאו דווקא בתוך משרד הבריאות, יש משרד הפנים והקליטה והסוכנות שהם גורמים שכרגע עוסקים בכל השלבים, מרגע הקליטה, מרגע ההבאה לארץ, יש שם שרשרת חיול מאוד ארוכה וגם חולי קורונה, מאומתי קורונה, כל זה נכנס למערך השיקולים שדנים בהם עכשיו ומנסים ליישב את זה בתקווה באמת תוך כמה ימים שיהיה נוהל מאוד ברור. יש כאן כמובן תתי אוכלוסיות, זכאי חוק שבות, מועמדים להיות זכאי חוק שבות, כל מיני הליכים מזורזים והנושאים האלה מטופלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
פליט או עולה שמגיע מאוקראינה, הוא בעצמו לא יודע מה קורה איתו, אז מה עוזרת ההצהרה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר מה שאת אומרת, מי שאין לו סימפטומים, אפילו שיכול להיות שהוא מאומת, אין לנו בעיה עם זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל הוא לא נבדק בארץ כי את אומרת שבארץ הוא לא צריך להיבדק, הוא צריך רק לתת הצהרה. אז הוא יצהיר ויילך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, כי אז אפשר לפתור את הבעיה של ההסעות, תגידי לכולם שימלאו תצהיר ואז לא צריך הסעות ואז גם לא יצטרכו אחר כך לקחת מהם את הכסף, מה את אומרת?
מתן מור
¶
גורמי המקצוע מבריאות הציבור, מהיחידה של שרון אלרעי יעלו לזום עוד רגע והם יסבירו את כל הנוהל הרפואי של הפליטים מאוקראינה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אפשר לשאול אותו בינתיים שאלה עד שיעלו אותה? בית חולים פוריה מבקשים כבר מספר פעמים תקופה ארוכה רישיון של רובוט לניתוחים. הרישיון מתעכב, לא מנפיקים אותו. מבירור שעשיתי, למה לא נותנים רישיון לרובוט לניתוחים? מכיוון שבחוק יש רק תשעה רובוטים. יש בתי חולים שמשתמשים עם רובוט ללא רישיון, פוריה מבקשים, אומרים להם אי אפשר כרגע.
זה חוק שהוא שנים כבר. צריך לעשות שינוי חקיקה והייתי מבקש שמשרד הבריאות יבקש – אגב, אין עלות, העלות היחידה שלו זה התחזוקה שלו ולכן משרד האוצר מתנגד, אבל יכול להיות שאם משרד הבריאות יביאו חקיקה בשביל הרובוט, כי אנחנו הולכים ומשתכללים יותר, אנחנו לא חוזרים אחורה, לכן השאלה שלי האם אתם מודעים לזה? יש ביניכם ובין משרד האוצר הידברות בנושא רובוטים לניתוחים?
מתן מור
¶
יש שיח שוטף של המשרד, אגב במקרה אתמול בערב היה דיון בכירים בנושא של הסדרת מכשור, בין השאר רובוטים וכל מכשור רפואי בבתי החולים.
מתן מור
¶
לא מכיר ספציפית את המספר תשעה רובוטים, אבל בסופו של דבר אנחנו בדיוני התקציב הקרובים רוצים להסדיר גם את הסוגיה הזאת וזה נמצא בדיון בין המשרדים.
גאיה עפר
¶
תקנות מכשירים מיוחדים מחייבים אישור מיוחד על כל מכשיר. יש לך עלות מעבר לעלות התחזוקה, יש לזה עלות שהיא בשימוש ובתמחור גבוה, זו עלות שמושתת על קופות החולים.
גאיה עפר
¶
זה חשוב ויש באמת הרבה דברים מצילי חיים בתחום הבריאות ונאלצים לעשות את ההבחנה הזאת ובדיוני התקציב הדברים האלה נידונים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
במדינה כמו שלנו רק תשעה רובוטים פזורים בארץ, הייתי מבקש גם לדעת איפה הרובוטים האלה פזורים, באיזה מקומות הם. יכול להיות שלפריפריה הם לא מגיעים, אני יודע שלטבריה לא מגיע, יכול להיות שיש עוד מקומות בפריפריה שלא מגיעים לשם. לכן כשאנחנו מדברים על הרובוטים אני יכול לנחש לבד איפה הרובוטים האלה נמצאים, המאושרים.
השאלה שלי האם לא הגיע הזמן לא לחכות לתקציב, לא לחכות לשום דבר, לעשות הצלת נפשות, לא משהו אחר, אם צריך לשנות חקיקה בעניין הזה אז לשנות את החקיקה ולהתחיל לתת. מנהלי בתי החולים אומרים שהם קונים אותם, הבעיה שלכם היא מבחינת התקנים או התחזוקה במשך הפעילות שלכם, אבל זה לא אמור לעצור חיים.
גאיה עפר
¶
יש פה עניין קודם כל מקצועי, בדומה לסוגיה של האקמו, הקצאת המכשירים בין בתי החולים נעשית בוועדה מקצועית של משרד הבריאות שמחלקת את המכשירים לפי אמות המידה, לפי היכולות של בתי החולים לעמוד בדרישות הרגולטוריות המקצועיות שיבטיחו - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
כמה זמן לוקחת בחינה כזאת? יש מכשיר, יש צוות מקצועי שרוצה לעבוד, זה מציל חיים, זה חוסך כוח אדם, כאילו מה, למה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
הייתה מלחמה על איזה שהוא מכשיר דה וינצ'י בנהריה, אחר כך הייתה מלחמה על צנתור מוח באשקלון, כל פעם אנחנו פה בוועדה צריכים לבחור איזה מכשיר בשביל להילחם עליו?
גאיה עפר
¶
אני יכולה להגיד שבמקביל להליך הרגיל שקורה יש כן עבודה על תקנות מכשירים מיוחדים, עבודה מקצועית בין משרדי - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
את יודעת מה? אני מבקש מכם ככה, אני מבקש מכם לשלוח לוועדה את כל המכשירים החדשים שאושרו בשנת 19', 20', 21' ולאיזה בתי חולים. בוא נראה איך הוועדה הזאת עובדת וכמה היא מאשרת. אגב, אני רוצה לראות את זה אל מול הבקשות של בתי החולים. בואו נראה עד כמה הוועדה הזאת באמת מאשרת משהו.
אילנה גנס
¶
למעשה אנחנו מדברים על טיסות חירום שאנחנו מאפשרים במשך כבר מספר שבועות להעלות נוסעים גם ללא חובת בדיקה. במסגרת תקנות התעופה חברות התעופה נדרשות לוודא שהאדם נבדק והציג תוצאת PCR שלילית בעלייה לטיסה, משהו שכרגע אנחנו פטרנו את כל טיסות החירום שמגיעות מאוקראינה, ולא רק מאוקראינה, גם ממדינות אחרות, ממדינות סמוכות שמביאות פליטים למדינת ישראל.
אילנה גנס
¶
זה יכול להיות פולין וזה יכול להיות מדינות אחרות. כל מה שמוגדר מבחינתנו ועל ידי משרד החוץ כטיסת חירום, טיסת חילוץ שמביאה פליטים, אנחנו מאפשרים כרגע החרגות גם בחובת ביצוע בדיקות PCR לפני העלייה לטיסה, אם מדובר באזרחים זרים, אזרחים ישראלים כבר מספר שבועות פטורים מהחובה הזאת בכל מקרה לפי התקנות. בנוסף לזה אנחנו אפילו מאפשרים פטור ממילוי טופס נוסע נכנס לישראל, שגם הוא כולל חלק מהצרות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל גם העולה כשהוא מגיע מאוקראינה, הוא לא הגיע בגלל שעכשיו מקבלים אותו עם זר פרחים והגיע עם כל הרכוש שלו, הוא הגיע עולה כמו פליט.
היו"ר אלכס קושניר
¶
חבר'ה, בואו נעשה סדר. יש ארבעה סוגי אוכלוסייה. יש עולים שמגיעים עם אשרת עולה, יש מועמדים לעלייה שהם לא מגיעים עם אשרת עולה, אבל עשו איזה שהיא בדיקה מקדמית ויש להם אישור מקדמי, יש ישראלים שחוזרים מאזורי הקרבות, שהם גם מבחינתי סוג של פליטים, כי הם עזבו את כל החיים שלהם שם, ויש פליטים שהם לא זכאי עלייה ולא ישראלים, אבל גם מגיעים.
אני רוצה להבין שני דברים בסך הכול, מי משלם על בדיקות הקורונה עבור כל אחת מהאוכלוסיות האלה, ובמידה שבן האדם מאומת איפה עושים לו בידוד ומי משלם על ההסעה ואיך ההסעה הזאת מתבצעת. אני חושב שזה לא מסובך.
מתן מור
¶
נכון, לגבי עולים באופן כללי משרד העלייה והקליטה מטפל בסוגיה הזאת ואני מודה שאני פחות מכיר.
מתן מור
¶
בסוגיית המימון של הבדיקות האלה. בנוגע להסעות, זה כמו שאמרתי קודם, בסופו של דבר כל ההסדרים הביטוחיים של כל מי שמגיע מאוקראינה כרגע, יש ועדה שדנה בכל ההסדרים ביחד, כולל ההסעות של אמבולנסים וכולל טיפולים.
מתן מור
¶
הוועדה היא ועדה בין משרדית, גם של משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד העלייה והקליטה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מצד אחד אני שומע, לפחות בחדשות החל מאתמול, שמקדם ההדבקה עולה, אבל מצד שני מגיעים לפה כל כך הרבה אנשים שאנחנו לא מבינים איך משרד הבריאות נערך לזה, וגם מי משלם על זה, שוב פעם, זו שאלה סופר חשובה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
זאת אומרת אנשים מגיעים, עוברים תהליכים, ואתם לא שואלים את עצמכם מה קורה, איך הדברים מתנהלים?
גאיה עפר
¶
אנחנו כמובן שואלים שאלות, אנחנו גם נמצאים בדיונים האלה. כרגע עוסקים באמת בשאלה הביטוחית, לייצר להם ביטוח מול קופת חולים, מול מבטח שבסוף ידאג לכל הנושאים הבריאותיים, לרבות נושא הקורונה והבדיקות. ככל הידוע לי יש מענה לנושא הזה כרגע ולא עלו דרישות תקצוב בהקשר הזה וככל שיעלו אנחנו נידרש לזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
טוב, אנחנו נעשה את הדבר הבא. אנחנו נצביע על ההעברה התקציבית הזאת, אני אטיל עליה רביזיה, יש לנו עוד זמן פה בדיונים, אני מבקש תשובה לגבי ארבעה סוגים של אוכלוסיות, גם לעניין מימון הבדיקות, גם לעניין מימון ההסעות, וגם לעניין של בידוד במידת הצורך, עבור כל אחת מהאוכלוסיות.
מתן מור
¶
טוב, אז לסוגיית העולים, כמו שאמרתי, משרד העלייה והקליטה עוסק במימון של כל העניין, גם בנושא ההסעות, אם צריך, וגם בנושא הבדיקות, אם צריך. בנוגע לפליטים יש ארגונים כמו הקרן לידידות שגם מסייעים בסוגיה, בין שאר הארגונים שעושים את זה, שמאוד מסייעים בסוגיה של המימון של הבדיקות ושל ההסעות במידת הצורך.
מתן מור
¶
נכון, הארגונים עושים מראש הסדר עם החברה, למשרד הבריאות יש את החברה שהוא עובד מולה, והארגונים/משרד הקליטה עושים את ההסדרים מול החברה שעובדת - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
טוב, פנייה מספר 24-005, מספר פנייה לוועדה 5, מי בעד? מי נגד? הפנייה אושרה.
הצבעה
אושר.
מוחמד חלאילה
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 3,595,413,000 שקלים, מתוכם עודפים בסך של 216,594,000 שקלים, מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, בהתאם לפירוט שהועבר לוועדה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
פה נראה לי שכולנו רוצים להגיב, בהקשר של הקיצוץ שגם פוגע בגופים הנתמכים. אנחנו כל הזמן הצפנו לפני כן, גם אמרנו את זה, בגלל העיכובים שהיו במשרדים, במקרה הנוכחי זה קיצוץ של כמעט 13% שיוצא כ-64 מיליון מהגופים הנתמכים. אני לא חושבת שהם צריכים לשלם את המחיר הזה, זה לפעמים יכול לגרום לארגון אפילו להיסגר.
אני רוצה להבין מה קורה עם ההבטחה הכספית שלנו לגופים שבגלל סוגיה פנים משרדית, ממשלתית וזה, הם אמורים להינזק כספית וכלכלית, אפילו במקרים שיכולים לסכן את קיומם.
מוחמד חלאילה
¶
אחת, אנחנו פה מעבירים את העודפים, לא מעבירים את הקיצוץ בפנייה הזאת, אנחנו מעבירים את הכסף למשרד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כי זה תמיד בשני שלבים. העודפים תמיד מועברים פעמיים בשנה, פעם אחת במרץ, פעם שנייה מתי? יואב, מתי העודפים מועברים פעם שנייה?
יואב הכט
¶
עודפים מועברים פעמיים או שלוש בשנה כאשר ההעברה הסופית נעשית רק לאחר חתימת הדוחות הכספיים, שזה קורה בדרך כלל ביוני או יולי לשנת הכספים העוקבת, כך שההעברה הסופית של העודפים צפויה בקיץ של השנה וזו ההעברה הסופית. לגבי הקיצוצים, כמובן שמה שעובר זה לא מה שקוצץ, זה מה שעובר לסעיף.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא אומר שמה שקוצץ לא עובר. זה מה שהוא אומר, הוא פשוט לא אמר לכם את זה בצורה הזו. מה שקוצץ לא עובר.
יואב הכט
¶
החלטת ממשלה 279 מגדירה את הסכום שיש לקצץ מתוך העודפים בכל אחד מהסעיפים. המטרות הוגדרו כחלק מהתקציב, זו החלטה שהתקבלה בליל התקציב.
יואב הכט
¶
הסכום שנקבע הוא עבור כל סעיף תקציבי, אבל ככלל העודפים מועברים לפי איפה שנוצרו העודפים ולכן אתה לא יכול פשוט לקבוע ממי יופחת הכסף כי זה רק אם יהיו עודפים במקום הזה. אם לא יהיו עודפים במקום מסוים אתה לא יכול - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אם היה עודפים בכמה סעיפים, הוא יכול להחליט שהוא רוצה מהעודף הזה להוריד יותר ומהעודף הזה להוריד פחות?
מוחמד חלאילה
¶
באופן כללי הקיצוץ יורד באופן אחיד כמו שמוחלט עליו מלמעלה, אם הוא אחוז, אז מורד אחוז מכל מקום שנוצרו עודפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש הרי פלאט על המשרד, לא בעודפים, פלאט רגיל, ואז השר יכול להחליט שהוא רוצה להוריד בתכנית זאת ולא בתכנית זאת, נכון? ברגיל, לא בעודפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז אני שואל לגבי העודפים, האם זה אותו דבר, שהשר יכול להחליט שהוא רוצה בתכנית זו וזו ואז ממילא בעודפים של תכנית X הוא לא אצטרך לעשות קיצוץ, אלא הוא יעשה רק קיצוץ של אחוז מסוים.
משה שגיא
¶
הקיצוץ נעשה באופן אחיד על כל התקנות כפי שמוחמד אמר. הקיצוץ מבוצע באופן אחיד על כל תקנות התקציב בהתאם לעודף שיש בכל תקנה ואנחנו מקבלים את זה באופן הזה, לאחר מכן יש תמיד למשרד סדרי עדיפויות שהוא מקיים אותן וזה לא קשור לקיצוץ.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני אסביר. בכל שנה תומכים משרדי הממשלה בפעילותם של ארגונים חברתיים באמצעות תמיכות על פי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב בהיקף של כשלושה מיליארד. האם אפשר להחריג מסד הקיצוץ הזה באופן מקדמי וקבוע את התקנות התקציביות המשולמות באמצעות תמיכות למוסדות ציבור לפי סעיף 3 בהחלטת הממשלה? שהם יוחרגו ספציפית.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא, אין החרגה, האם מה שניתן מסעיף 3א, האם אפשר ספציפית את מה שניתן בהחלטת הממשלה להחריג?
היו"ר אלכס קושניר
¶
את דנה בעודפים שאת מביאה, על הפלאט מי שמחליט זאת הממשלה, ואני מזכיר לכולם שכל חברי הממשלה, כל שרי הממשלה, הצביעו בעד הדבר הזה. אנחנו יכולים כמובן לקרוא כל מיני מסמכים וניירות עמדה שאנחנו מקבלים ולהתרשם מהם, אבל גם צריך להבין שבסופו של דבר כשמגיע קיצוץ כזה אז קודם כל לפי סעיף 3א התשלומים לגופים הנתמכים משולמים דוחות הביצוע ולכן להגיד - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
דוחות הביצוע לשנת 21' ישולמו לפי ההתחייבות של המשרדים ולא יהיה שום קיצוץ. לגבי שנת 22' המשרדים יפרסמו את מבחני התמיכה שלהם לפי יתרת התקציב שלהם בתקנה הזאת. זה הכול. ככה זה עובד במשך לפחות שבע שנים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ב-22' זה תלוי בכסף שיש בתקנה, של אותו משרד, זה ברור. אין דבר כזה שבגלל קיצוץ שמתבצע על עודף העמותה תיפגע בשנה קודמת, אין דבר כזה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני יכולה אולי לשמוע את אחד הנציגים פה שעוסק בנושא? את שני אורן אולי, לשמוע את עמדתו בעניין רק שנבין?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אומר לכם אלכס, אני בינתיים רק אחדד את הדברים שלו, הוא אומר דבר כזה, אתם נמצאים בקואליציה, יש ממשלה, השרים שלכם החליטו, אם יש לכם בעיה וקשה לכם, אתם מתביישים, תבואו אני אעלה לכם את זה כאופוזיציה, מה שאתם רוצים, ואז נסתנכרן.
שני אורן
¶
שלום. אני שני אורן, אני נמצא ביחד עם רון ברקאי שהוא מנכ"ל מנהיגות אזרחית. צוות מנהיגות אזרחית שמייצג את כל המלכ"רים.
הקיצוץ המדובר הוא קיצוץ על העודפים גם בתקנות תקציביות שהן תקנות תמיכה. הכסף שהתקנות האלה עוברות עובר משנה לשנה, הכסף הזה משולם לנו על הוצאות שקרו בשנה שעברה, בשנה של 2021, אנחנו הוצאנו את כל הכסף ב-2021, זאת ההנחיה לפי התמיכות. מה שמשולם לנו ב-2022, שהוא עובר כעודפים מחויבים, יורד ממנו 12.7%, ה-12.7% האלה מנוכים מ-2022. אם יש לי בתקציב התקנה עשרה מיליון שקלים, מנוכה מזה 12.7%.
שני אורן
¶
מנוכה. אם המשרד מחליט, ומשרד החינוך לא מחליט, אני אומר את זה כאן כי דנים במשרד החינוך, אם המשרד מחליט, כמו משרד התרבות והספורט, להחזיר מתקציבו את הכסף הזה הוא יכול, כפי ששאלת, השר יכול להחליט שהוא מחזיר את הכסף הזה. אבל בפועל אגף התקציבים, לפי החלטת הממשלה בסעיף 3 בהחלטת הממשלה יכול להחריג החלטות שיש בהן מחויבות חוזית ויש פה מחויבות חוזית. אני מקבל הודעה שזה הכסף שמחויבים לתת לי ואין סיבה לקצץ אותו.
שני אורן
¶
לא, יתרת התקציב מקוצצת. לצורך העניין אושר התקציב, אישרתם פה תקציב באוקטובר, יש תקציב 2022 מאושר, יש לי כסף בתקנה, מהסכום הזה יורד לי 12.7% בגלל העודפים - - -
יואב הכט
¶
אני אשמח להסביר. כל התחייבות של הממשלה כלפי הארגונים שעליה אתה בונה את התקציב שלך וקיבלת התחייבות כזאת במהלך שנת 2021 וזה העודף המחויב שעובר, את כל ההתחייבות הזאת הממשלה תשלם. מה קורה עם הכסף שקוצץ כביכול מתוך העודף שהיה אמור להיות משולם, הוא מקוצץ מתוך העודף הזה, אבל הם משלימים אותו מהתקציב שיש להם בשנת 22' וזו הדרך שבה הממשלה מחליטה לממן פעילויות אחרות שהיא מחליטה עליהן בתקציב.
אחת מתוך אמצעי המימון האלה הייתה החלטת הממשלה 279 ואנחנו לא יכולים פשוט להחריג דברים החוצה מהסעיף הזה כי יש סכום שאנחנו צריכים להעביר אותו שישמש עבור מימון צרכים אחרים שהממשלה החליטה עליהם. איפה זה פוגע בך? זה לא פוגע בך בהתחייבויות שכבר קיבלת, זה עשוי להפחית מהתחייבות שאתה מצפה לקבל. אבל בהקשר הזה אני חושב שאם הציפיות הן רציונליות ואתה יודע שיש 12.7% קיצוץ אז אתה יודע להכיל את זה בחישובים שלך לגבי איך שאתה מנתח עבור כל מלכ"ר כמה תקבל מתוך התקנה שעליה אתה בונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יואב, אם אני מבין מה שאתה אומר, אתה אומר שלצורך העניין בשנת 2021 הוא הוציא התחייבויות בסכום של מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, הוא קיבל התחייבות של מיליון שקל, על פי זה הוא בנה. הוא לא הספיק לשלם את הכול, או לפי החוזים, אנחנו יודעים שכל נובמבר-דצמבר, משלמים אותם בינואר-פברואר, הוא עכשיו מגיע, אתה מעביר לו את זה, כשאתה מעביר לו את זה אתה מעביר לו את זה בקיצוץ של 12.7% ואז כשהוא מקבל הוא מקבל פחות. אבל אתה אומר לו, תשמע, אתה תיקח את הכסף שלך מ-2022, אבל תדע לך שבפעם הבאה כשאתה מתכנן את שנה הבאה תצטרך כבר להוריד את זה משם.
יואב הכט
¶
אחרי שהממשלה קיבלה את ההחלטה, כל מלכ"ר, ההתחייבות שהוא קיבל תשולם. אם הוא מצפה לקבל את מלוא הכסף שהוא יכול לבנות עליו כאילו אין קיצוץ בעודפים אז אני אגיד שחשוב שהוא ישים לב וידבר עם המשרד להבין כמה מתוך הכסף שיש בתקנה בשנת 2022 הוא צפוי לקבל.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, אין דבר כזה הוא צפוי לקבל. מתפרסם מבחן תמיכה על מסגרת תקציבית ומלכ"רים ניגשים אליו ועל פי הקריטריונים נקבע כמה כסף הוא יקבל. זה לא שהוא יכול לפנות למשרד ולשאול כמה הוא יקבל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה פירוש לא נפגע? זה לא התחייבות, אתה צודק, אבל זה כן תכנית עבודה. כשתכנית העבודה הזאת, על פי זה הוא לקח את המדריכים, על פי זה הוא לקח את ההסעות, על פי זה הוא לקח כל דבר. זה לא ממשלה, בממשלה כשאתה אומר משרד, אז אתה אומר אני אשים פה פחות מתקן כי אני אחראי על זה, אבל כשאתה בא ונותן את זה כתמיכות, הוא אומר: תשמע, אני בעצם בא לפה ועושה תכנית עבודה, תכנית העבודה הזו זה פחות ילד שלומד אחרי הצהריים, זה פחות ילד בחוג. זו הכוונה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תמיכה, לעומת רכש, היא תמיכה חד שנתית ונקבעת משנה לשנה ואין הסתמכות משנה אחת לשנה אחרת. התמיכות מתבצעות על בסיס הכספים שקיימים אצל משרדי ממשלה. בפרקטיקה של העבודה בדרך כלל, אני אומר לך את זה מניסיון שלי כמנכ"ל משרד ממשלתי, בוא נגיד ככה, לא היה מצב שבמידה שאין קיצוץ בבסיס התקציב, ופה אין קיצוץ בבסיס התקציב, שהמסגרת לתמיכות יורדת לעומת השנה הקודמת.
זה פשוט לא קורה, משתי סיבות עיקריות. אחת, כשאתה מפרסם את מבחן התמיכה ואתה מקבל את הבקשות של העמותות זה אף פעם לא 100%, כי תמיד יש פערים ואחר כך גם בביצוע, הביצוע הוא אף פעם לא 100, ולכן למשרד ממשלתי תמיד יש כסף כדי לפרסם את אותה מסגרת פחות או יותר, במידה שאין קיצוץ בבסיס התקציב שמתבצע כשחוק התקציב עובר. זה התהליך. ככה זה עובד.
שני אורן
¶
אני לא מכיר את הנושא שאין מיצוי, וגם אני אגיד, לצורך העניין במשרד הקליטה יש תקנה של תמיכות בארגונים העוסקים בעידוד עלייה, מועברים אליהם עודפים מחויבים של שבעה מיליון שקלים, מתוך העודפים המחויבים האלה מורידים קיצוץ של מיליון שקל. זאת אומרת התקציב שלהם שאושר כבר - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מבין את התזה שלך, אבל אתה לא שומע מה עונים לך. בסדר, הבנתי את התזה שלך, אתה רק לא שומע מה עונים לך ואני לא מוכן ללופ הזה כל הזמן. חברי הכנסת יחליטו, אתם רוצים להצביע נגד ההעברה? בבקשה. העברה מספר 20-002 של משרד החינוך, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש רביזיה. אנחנו יוצאים להפסקה. אני אודיע לכם מתי חוזרים.
(הישיבה נפסקה בשעה 17:10 ונתחדשה בשעה 17:24.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מחדש את הישיבה ואני מודיע שדיוני ועדת הכספים להיום יסתיימו וסדר היום יפורסם בעתיד. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:25.