פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכנסת
09/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ו' באדר הב (09 במרץ 2022), שעה 8:00

א. פניית יושב ראש ועדת חוץ וביטחון בדבר טענות נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1509) – המשך דיון.
ב. רביזיה על החלטת הוועדה בדבר בקשת יושב ראש ועדת החוץ והביטחון לאישור מיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 (מ/1509);
2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"א-2021 (פ/1994/24), של חבר הכנסת צבי האוזר;
3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2021 (פ/12276/24), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת;
4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חבר הכנסת אבי דיכטר.
ג. הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון - חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גוויה), התשפ"א-2021, של ח"כ ווליד טאהא

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
רם בן ברק – מ"מ היו"ר
יצחק פינדרוס

ענבר בזק
אוסאמה סעדי
מיכל רוזין
מוסי רז
נירה שפק

מירי פרנקל שור

נועה בירן - דדון

סמדר לביא, חבר תרגומים




ב. רביזיה על החלטת הוועדה בדבר בקשת יושב ראש ועדת החוץ והביטחון לאישור מיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 (מ/1509);
2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"א-2021 (פ/1994/24), של חבר הכנסת צבי האוזר;
3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2021 (פ/12276/24), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת;
4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חבר הכנסת אבי דיכטר.

אני מתחיל את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום רביעי, ו' באדר ב', תשפ"ב, 9 במרץ 2022. אני מתחיל בנושא השני שעל סדר היום.

רביזיה על החלטת הוועדה בדבר בקשת יושב ראש ועדת החוץ והביטחון לאישור מיזוג הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 (מ/1509); 2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"א-2021 (פ/1994/24), של חבר הכנסת צבי האוזר; 3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2021 (פ/12276/24), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת; 4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חבר הכנסת אבי דיכטר. מי הגיש רביזיות?

אוסאמה סעדי ושמחה רוטמן.

חבר הכנסת שמחה רוטמן לא נמצא, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

גם לא נמצא.

גם לא נמצא. על פי התקנון הרביזיות נופלות. לא צריך הצבעה.



פניית יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בדבר טענות נושא חדש בעת הדיון הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1509

אנחנו עוברים כעת לסעיף הראשון על סדר היום, פניית יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בדבר טענות נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022, מ/1509, המשך דיון מאתמול.

אתמול אנחנו דנו והצבענו על הנושאים החדשים שהועלו, האחד בנושא סעיף המטרה והשני זה סעיף 8א בנושא ביטול רישיון או היתר. אלו שני הנושאים היותר משמעותיים ולכן גם אפשרנו על פי סיכום את הנושא של באמת דיון מעמיק וארוך ללא הגבלת זמן. היום אנחנו נגביל גם את הדוברים, אבל גם את מספר הדקות שידברו. אנחנו גם חילקנו את זה לפי סדר הגיוני שהציב לנו יושב ראש ועדת חוץ וביטחון.

למעשה חילקנו את זה לשלוש קבוצות. יש את סעיף 10(ב), 10(ג) וסעיף 10(ד), שנדון על זה בדיון משולב. מי שהגיש בקשה לנושא חדש זה חבר הכנסת אוסאמה סעדי ותיכף נראה איפה הוא נמצא.

הקבוצה השנייה, שוב, בהתאם לנושא, זה סעיף 3א בנושא רישיון ישיבה לבני זוג בעלי היתר, נדון על זה יחד עם סעיף 5(ד) בנושא זמן מתן החלטה בוועדה הומניטרית. סעיף 7א בנושא תוקף רישיון ישיבה ארעי, סעיף 8 בנושא מניעה ביטחונית, סעיף 8ב בנושא דיווח לכנסת. על כל אלה הגישה בקשה לנושא חדש חברת הכנסת גבי לסקי.

והקבוצה השלישית, למעשה הסעיף האחרון זה סעיף 5(ו) בנושא המכסה השנתית למתן רישיונות או היתרים במקרים הומניטריים. הוגשה בקשה לנושא חדש על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין. אני רואה שאף אחד מחברי הכנסת לא נמצא, אז חבר הכנסת מוסי רז, אתה רוצה להתחיל?

כן, כמה ימים יש לי לצורך ה –

חבר הכנסת מוסי רז, מאחר שאתה בדיון הפתוח, לא בהנמקה, אז שלוש דקות, אם תצטרך עוד קצת ניתן עוד. בקשה.

שני אדוני היושב ראש, יושבי ראש הוועדות הנכבדות, חבריי. ראשית, אני חושב שתאחלו לנו מזל טוב, היום זה יום הולדת 30 למרצ.

מזל טוב.

בגלל שאנחנו בשיעורי היסטוריה.

אם יורשה לי להוסיף, אחת המפלגות החשובות בכנסת.

אחת מהשמונה החשובות בקואליציה.

אז אני אוסיף, למרות שבנושאים רבים אנחנו חלוקים לגמרי על העמדות של מרצ, אני חושב שזאת מפלגה באמת אחת מהחשובות וטוב שהיא קיימת.

אז היום לפני 30 שנה בכנסת הודיעו סיעות רצ, מפ"ם ושינוי על הליכה ברשימה אחת שנקראה, נירה, שיעור בהיסטוריה?

יפה לנו, אני אוהבת.

שיעור קשה בהיסטוריה.

משהו עם דמוקרטיה בטח.

יפה, ישראל הדמוקרטית.

אוסאמה הגיע.

אז, ברשותך, חבר הכנסת מוסי רז, אנחנו נפעל לפי הסדר.

שאוסאמה קודם, בסדר.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בוקר טוב.

אנחנו בדיוק בברכות למרצ.

חברת הכנסת ענבר בזק, בוקר טוב, ברוכה הבאה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בוקר טוב, תתארגן ואנחנו רוצים להתחיל איתך.

לא, אני אשתה משהו.

בסדר, אז חבר הכנסת מוסי רז, אתה תנמק במקום חברת הכנסת גבי לסקי, על הקבוצה השנייה.

אני אנמק לעניין. במה עסקינן? אנחנו מדברים על מספר הצעות חוק שביניהן, בלי להעליב ובלי לפגוע באף אחד, שתיים בולטות. הצעה אחת היא הצעת החוק הממשלתית שלקחה את המצב כפי שהיה בצו שהוארך מדי שנה בהוראת שעה שהוארכה מדי שנה והיא באה למעשה באותן מילים להאריך את מה שהיה, בלי שינוי של אף מילה. זאת אומרת אין כאן שום הפקת לקחים, לטוב או לרע, הפקת לקחים יכולה להיות, לשיטתי, לשיטת ניר, לשיטת נירה, לשיטת רע"מ. אני חושב שאולי יש לקחים משותפים שאפשר להפיק אחרי 19 שנה שקיימת הוראה כזו.

הרי כשבאנו ביולי ואמרנו למה ככה? אז אמרו, תשמעו, זה ככה היה 19 שנה, הצבעה על הארכת התוקף אפשר בעד או נגד. כאן זו הצעת חוק שהובאה מחדש, לא חובה בעד או נגד, היה ניתן בעצם לתקן אותה לפני הגשתה וגם ניתן לתקן אותה בוועדה כפי שאכן קרה. אבל בדיונים האלה בוועדה פעם אחר פעם למעשה יצרו נושאים חדשים ולמעשה מיזגו את ההצעה הזו עם הצעה אחרת לגמרי, שונה לגמרי במהותה. כשאני חושב שבכלל עצם המיזוג של שתי ההצעות, עוד לפני טענת נושא חדש, כאן היה שגוי.

אני בעבר רציתי למזג הצעת חוק שלי עם הצעת חוק של חבר הכנסת איתן גינזבורג. חבר הכנסת גינזבורג הציע בהצעת החוק שלו משהו כמו, אל תתפסו אותי במילה, אבל משהו בערך אני אומר, שכל אזרחי ישראל שווים ללא הבדל דת, גזע ומין. מוכר מאיזה שהוא מקום. אני הצעתי משהו כמו כל תושבי ישראל שווים ללא הבדל דת, גזע ומין, ואמרו לי, לא, זה בכלל שתי הצעות שונות לחלוטין. יכול להיות.

שתי ההצעות האלה, ההצעה של חבר הכנסת רוטמן וההצעה של הממשלה, הן שתי הצעות בכלל שונות לחלוטין. מלכתחילה אני חושב שזה היה לא נכון ולא הוגן להביא אותן יחד. מלכתחילה אני חושב שלמזג אותן היה לא נכון ולא הוגן, אבל מה קרה? וכאן יסלח לי חבר הכנסת רוטמן על המחמאות, ההצעה שלו השתלטה. בעצם אנחנו כבר לא מדברים על הצעה - - -

זה לא רק אני נותן לך מחמאות, יא רוטמן.

אני אפסיק לבוא לפה.

שמעתי שהתפקדו עכשיו 16,000 איש לציונות הדתית.

לפחות, יש עוד כמה תקועים במערכת.

אולי זה יעזור לך בפריימריז, אני לא יודע, אבל למדינת ישראל זה לא יעזור, זה אפילו יפגע בה. אז ההצעה שלו השתלטה ושינתה לגמרי, הרי מלכתחילה שתי ההצעות האלה היו שונות, היא שינתה לגמרי את נוסח ההצעה הממשלתית, כפי שהיה בבסיסו נוסח ההצעה הממשלתית.

במהלך הדיון, ואני רוצה לשבח את יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חברנו רם בן ברק, היה דיון מאוד רציני, היו גם דיונים מאוד רציניים על היסטוריה ועל שירה ודברים כאלה, אבל היה דיון מאוד רציני בהצעות החוק, רק מה? הייתה בעיה שלא קיבלנו מספיק נתונים, לא ממשרד הפנים וגם לא משירות הביטחון. נתונים שהופצו בתקשורת, גם שאלו אותי הבוקר ביומן הבוקר, כאילו נמסרו בוועדה, מעולם לא נמסרו בוועדה, בוודאי לא בהקשר לדיון הזה. לדוגמה סיפור על 40%, שזה הפך למשהו שמופיע בתקשורת. אולי זה נכון, אני לא יודע, אני לא אומר שזה נכון או לא נכון, מאיפה אני יודע? אני לא שירות הביטחון, אבל זה לא מה שנמסר בוועדה.

מה שנמסר בוועדה זה נתונים כמה מהבקשות נפסלו. אגב, מאז יולי, מאז שנפל החוק הממשלתי כפי שהביאה אותו השרה איילת שקד, אושרו – אגב אני צריך להגיד, בציבור השתרש כאילו אישור זה מתן אזרחות, מתן זכות הצבעה. זה לא. אצל אחרים השתרש אצלם שאישור זה מתן תושבות קבע, ביטוח לאומי, הצבעה לעירייה. גם זה לא. אושרו הכוונה אושרה שהייתם בישראל, אושר להם להיות יחד זוג בישראל. לא אמרו להם: את, גברתי, תישארי בשטחים ואתה תישאר בישראל, או הפוך. אושרו 3% לעומת בממשלת נתניהו, או בתקופת השר דרעי, מה היה האחוז בתקופתו? אני לא בטוח שאני יודע.

50 עד 60.

אני לא בטוח שאני יודע, כי ביום ראשון שעבר זה יצא 27 בפברואר, נציגי משרד הפנים בוועדה אמרו 70% וב-1 במרץ, יומיים אחר כך, בדיוק כפי שאומר חבר הכנסת אוסאמה סעדי, היה בין 50% ל-60%. מה זה בין 50 ל-60? אני לא יודע, למה אי אפשר לדעת? אבל כנראה באזור ה-55%. זאת אומרת שינוי כזה דרמטי מ-55% ל-3%. 97% לא אושר מעמדם. אני לא יודע מה יהיה בסוף, אבל הם כבר מחכים לפחות שמונה וזה העניין.

לגבי הנושא הביטחוני. הוצגו לנו נתונים שיש צאצאים של איחוד משפחות שמעורבים בטרור. יש, אני לא אומר שלא הוצגו נתונים כאלה, אבל לא הוצגו נתונים השוואתיים. עם כל הכבוד, אדוני יושב הראש, יש גם צאצאים של חוק השבות שעסקו בטרור, זה לא אומר שצריך לפסול את חוק השבות. אני בעד חוק השבות, אני בעד שישראל תמשיך להיות מדינתו של העם היהודי ולצדה תקום פלסטין כמדינתו של העם הפלסטיני, אבל לא הוצגו לנו נתונים השוואתיים.

יש לך עוד דקה.

עוד שעה.

עוד דקה, אני אומר לך שתי דקות וכל דקה אצלי זה דקה זמנית.

זה דקה בשעון בני עקיבא.

אתמול אמר בוועדה חבר הכנסת רוטמן, הוא העריך שבכל שנה יש בשטחים כ-7,000 פיגועים, הערכה שלו.

הערכה ביטחונית של הסמכות הביטחונית העליונה.

בכל זאת, מחוקק החוק, שבשטחים יש בכל שנה 7,000 פיגועים. בשטחים יש, לפי מה שאני יודע, אבל אולי לרוטמן יש מספרים מדויקים יותר, כשלושה מיליון תושבים פלסטינים, נכון? פלוס מינוס?

אני הייתי סמכות ביטחונית, אבל למ"ס גדול עליי.

זאת אומרת, אדוני יושב הראש, שלפי חבר הכנסת רוטמן בכל שנה על כל 100,000 פלסטינים בשטחים - - -

אני רק מבקש לומר לפרוטוקול שמאחר שאני מכבד את יושב ראש הוועדה אני לא מתערב, כשהוא מדבר בשמי שיהיה ברור שהוא מדבר בשם עצמו.

כן, מאה אחוז.

אתה אמרת אתמול 7,000. בכל מקרה אני קורא באתרי הימין, כשהם מדברים, אני קורא מושבע של אתרי ימין, שהם מדברים על זה - - -

אתה גם מתראיין מושבע שם.

אני גם אוהב להתראיין שם, כן. שם אין לי מה להפסיד. אם אני מתראיין ל'הארץ' כל הבוחרים שלי כועסים עליי, שם אין לי מה להפסיד, אני לא מפסיד שם מצביע אחד. שם מדברים גם על בערך 20 פיגועים ביום, זה אומר כ-230 פיגועים לשנה לכל 100,000 נפש, בעוד מה שהציג לנו השב"כ היה 20 פיגועים לשנה ל-140,000 נפש, נגיד ל-100,000.

זאת אומרת כניסתו של אדם לצורך איחוד משפחות לארץ מקטינה פי 12 את הסיכוי שיבצע פיגוע טרור. לכן אם אנחנו מאשרים את החוק הזה היום לא רק שאנחנו פוגעים בשוויון אנחנו גם פוגעים בביטחון המדינה ומגדילים פי 12 את הסיכוי לביצוע פיגועי טרור.

חבר הכנסת מוסי רז, תודה רבה. הצטרף חבר הכנסת סעדי. אני רק רוצה לעדכן, חבר הכנסת סעדי, לגבי קיום הדיון, חילקנו את זה לשלושה דיונים. האחד זה על נושא סעיף 10(ב), 10(ג) ו-10(ד) שאתה הגשת עליו בקשת נושא חדש. הקבוצה השנייה זה הקבוצה של הסעיפים שחברת הכנסת גבי לסקי הגישה עליה, זה סעיף 3א, סעיף 5(ד), 7א, 8 ו-8ב שכרגע חבר הכנסת מוסי רז נימק במקומה, והשלישי זה סעיף 5(ו) של חברת הכנסת מיכל רוזין. אם אתה רוצה עכשיו להתייחס לקבוצה השנייה, להנמקה של חבר הכנסת מוסי רז.

כן.

אנחנו מגבילים בשלוש דקות, בבקשה.

בוקר לא כל כך טוב, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו קמנו לרצח מזעזע של צעירה בכפר כנא.

זה מטורף.

סטודנטית בת 20, רזאן עבאס, אללה ירחמה. דווקא ביום שציינו וכל העולם ציין את יום האישה הבינלאומי אז אנחנו עם עוד קורבן במגפת הפשע והאלימות השוטפת את החברה הערבית. אין מילים, אין מילים. הכול מתגמד, במיוחד כשמדובר בסכסוך בין אותה משפחה, בתוך המשפחה, פלגים של משפחת עבאס היקרה בכפר כנא. יש היום שביתה כללית שם ואבל כללי ועכשיו ממש בשעה הזו מתכנסת המועצה המקומית. ליבנו עם המשפחה ועם הכפר.

לעניין הבקשה שטען חברי והעלתה חברתי גבי לסקי, אני מבין וגם אתמול נשארנו אני וכבוד היושב ראש, קפטן ר', וגם חברי ווליד טאהא ומנסור עבאס - - -

למה קפטן?

לא שמעת את זה? אז פספסת.

הייתי בים המלח באותו זמן.

יש אנשים בים המלח ויש אנשים בים הכנסת. אנחנו גם אתמול נשארנו עד שעות הלילה אחרי המליאה, נשארנו ושמענו את יושב ראש הוועדה שמסביר שסעיף 3א זה לבקשתו והוא רוצה להכניס, רצה והיו לו כוונות, אבל כוונות לחוד ומעשים לחוד, פה ניסוחים לחוד, כי הכוונה שלו, והוא אמר: תבואו אליי אם יהיה בן 50 עם עשר שנים ולא ייתנו לו.

אבל מה שכתוב בסעיף 3א, שזה בהחלט סעיף חדש ונוסח חדש, אני אומר לך, רם, ותחשוב על זה עוד פעם, הנוסח הקיים דווקא מצמצם את שיקול הדעת של שר הפנים ואני אסביר למה. כיום שיקול הדעת של שר הפנים הוא רחב ביותר, הוא יכול לתת כל היתר, רישיון קבוע, רישיון ארעי, מת"ק, לכל קבוצה ולכל גיל. אם יש היום בן 40 והוא כבר 15 שנה שר הפנים יכול להגיד שהוא רוצה לתת לו רישיון קבוע. אם יש בן 50 עם עשר שנים, שר הפנים יכול לתת לו רישיון קבוע.

יכול, אבל לא עושה והיום אני בעצם קבעתי שכשהבן אדם מגיע לגיל 50 הוא צריך לנמק למה הוא לא עושה את זה.

לא, זה לא מה שכתוב, זה כל הוויכוח שלי. אם היה כתוב, היה מנוסח, ותאמין לי, אפשר לעשות את זה, מירי פה. סליחה, מירי, על הבוקר, לא הייתה לי שום כוונה אתמול חס וחלילה לפגוע, אבל באמת אני יודע את ההתפתלות שלכם בתור ייעוץ משפטי, שאתם חיים ואתם באילוצים של היושב ראש ושל הוועדות, אנחנו מבינים את זה.

אני אומר, אדוני היושב ראש, סעיף 3א אומר על אף הוראות סעיף 2, אבל סעיף 2 מדבר על כך ששר הפנים רשאי בשיקול דעת, סעיף 3, רשאי שר הפנים לפי שיקול דעתו, ובסעיף 3א רבתי, עוד פעם, על אף הוראות סעיף 2 רשאי שר הפנים לפי שיקול דעתו לתת רישיון ישיבה ארעי. זה מה שמפריע לי, הקבוצה הזאת, אתה רוצה לצ'פר אותה, אבל יוצא ההיפך, שאתה דווקא גורם נזק לקבוצה הזאת, שהיא הקבוצה הכי נפגעת מהחוק הזה, כי מי בגיל 50? זה שכבר 15 שנה, מ-2003, הוא מגיש בקשות, הוא כבר יושב עשר שנים, כבר בדקו אותו בדיקות ביטחוניות כל שנה ומאז 2016 כל שנתיים.

רם, דווקא את הקבוצה הזאת שבאת לצ'פר, יוצא שאתה עכשיו אומר ששר הפנים ייתן לה רק רישיון ארעי, אבל יש לה רישיון ארעי. יש קבוצה גדולה של 3,000, מתוכם בטח, אמרת כל שנה 600-500, אבל הקבוצה הזאת של ה-600-500 ב-א'5, הם מצפים לרישיון קבוע כי יש להם את א'5. אתה בעצם גוזר על הקבוצה הזאת עוד עשר שנים, עוד 15 שנה, שהם לא יקבלו רישיון קבוע.

חבר הכנסת סעדי, תודה רבה. לפני שנבקש את התייחסות היועצת המשפטית יסכם חבר הכנסת רם בן ברק, יושב ראש הוועדה.

אני רוצה להגיד שני דברים. א', אני מצר על זה שאני חי במדינה שחייבת לחוקק את החוק הזה על פי תפיסת העולם הביטחונית, הייתי מעדיף לחיות במדינה שלא צריכה את החוקים האלה, אבל אני מכיר בצורך. ב', לגבי סעיף 3א וסעיף 8ב, אני חושב שחבר הכנסת אוסאמה סעדי, ידידי, לא רואה את זה נכון, הפוך, אנחנו דאגנו ששיקול הדעת של שר הפנים יהיה מחויב לקחת בחשבון פרמטרים מסוימים בשביל לא לעשות את הפעולה.

איפה זה כתוב?

זה כתוב היטב, ברגע שהגעת לגיל 50 אתה צריך סיבה לא לתת. זה לא תלוי כמו היום, שאתה רוצה נותן לא רוצה לא נותן, וברגע שמישהו עשה איזה שהיא פעולה בשביל לשלול את זה אתה צריך שתהיה לך פעולה שממש כתוב בה נאמנות ועל פי הפירוש זה או פעילות טרור או פעילות בגידה וריגול. לכן אני חושב שהפירוש שלי הוא הפירוש הנכון. אני השתכנעתי כך גם מהייעוץ המשפטי. עד כאן.

תודה רבה. בוקר טוב, מירי, נשמח לשמוע את עמדת היועמ"שית, אם אפשר בקצרה. תודה.

אני חוזרת למסגרת הדיון. הדיון הוא האם הייתה חריגה מגדר הנושא בהתאם לסעיף 85 לתקנון וברור שהסעיף והתוכן שלו הוא חלק מהצעת החוק, הטיעונים של חבר הכנסת סעדי נשמעו בוועדה, התייחסו לכך גורמי ממשלה, התייחסו לכך הארגונים, זה הנוסח שאנחנו חשבנו שהוא המיטיב ביותר ולכן הוא נוסח כך בהתאם להחלטת הוועדה.

תודה רבה, אנחנו כעת נעבור להצבעות. אנחנו נפצל את זה לפי הסעיפים.

התייעצות.

אוסאמה מבקש התייעצות.

בסדר, התייעצות סיעתית לפני ההצבעות. אנחנו נחזור לפה ב-8:29.

(הישיבה נפסקה בשעה 08:24 ונתחדשה בשעה 08:30.)

הצבעה על סעיף 3א בנושא רישיון ישיבה לבני זוג בעלי היתר, האם להצביע עליו כנושא חדש, מי בעד הצגת הסעיף כנושא חדש? ירים את ידו. אחד. מי נגד? שלושה. מי נמנע? אין נמנעים. ההצעה נפלה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

רביזיה.

רביזיה של חבר הכנסת סעדי. אנחנו עוברים כעת להצבעות רציפות, סעיף 5(ד), נושא זמן מתן החלטה בוועדה הומניטרית, מי בעד הצגת הנושא כנושא חדש? ירים את ידו. אחד. מי נגד? שלושה. מי נמנע? אין נמנעים. הנושא לא הוצג כנושא חדש.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

רביזיה.

סעיף 7א, נושא תוקף רישיון ישיבה ארעי, הצגתו כנושא חדש. מי בעד? ירים את ידו. אחד. מי נגד? שלושה. מי נמנע? ההצעה נפלה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

רביזיה.

הצעת סעיף 8 בנושא מניעה ביטחונית כנושא חדש, מי בעד? ירים את ידו. אחד. מי נגד? שלושה. ההצעה נפלה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

סעיף 8ב בנושא דיווח לכנסת כנושא חדש. מי בעד? ירים את ידו. אחד. מי נגד? שלושה. ההצעה נפלה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

רביזיה.

גם בסעיף 8, חבר הכנסת סעדי?

כן.

אנחנו עוברים כעת להצגת הנושא, סעיף 10(ב), 10(ג) ו-10(ד), בנושא הוראת מעבר, תחולת החוק על מי שהגישו בקשות לפני כניסת החוק לתוקף כנושא חדש. ינמק חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

כבוד היושב ראש, שני יושבי הראש, והייעוץ המשפטי, אני חושב שאני פונה אליכם בהזדמנות אחרונה, תוציאו את הסעיפים האלה מנוסח החוק, כי הסעיפים האלה, (ב) ו-(ג) ו-(ד), אני אומר לכם, לעניות דעתי המשפטית הצנועה, הסעיפים האלה הם לא חוקתיים והם ייפסלו וחבל שעוד פעם בסוף יבוא שמחה רוטמן, הוא לא פה, ויגיד בג"צ ובג"צ ומתערב ופוסל חקיקה. אז הנה, אני מזהיר אתכם.

אני אומר לכם, הסעיפים האלה ייפסלו, כי יש כאן תחולה רטרואקטיבית שאין לה שום בסיס ואין לה שום הצדקה. אין לה. אתם יוצרים מצב משפטי שכאילו לא עברו כמה חודשים טובים מאז שישה ביולי שהחוק נפל. אתם אומרים כאילו אנחנו היום ממשיכים באותו מצב משפטי שהיה מאז 2003 וכאילו החוק הזה לא הובא לכנסת והכנסת הפילה את החוק הזה, ואז היה מצב משפטי אחר. אזרחים ותושבים הסתמכו על המצב המשפטי האחר.

משרד הפנים, לאחר שבג"צ חייב אותו ואמר שאי אפשר להמשיך כאילו החוק חל וחייב את משרד הפנים לקבל את הבקשות האלה. הוגשו 2,700 בקשות, שמענו את הנתונים ממשרד הפנים. אף אחד לא אומר למשרד הפנים שיאשרו אוטומטית את כל הבקשות האלה, אפשר לבדוק את הבקשות האלה, אפשר לבקש נתונים, אפשר לעשות ריאיונות, אפשר לעשות בדיקות, בהחלט שתיעשינה בדיקות ביטחוניות, מי שייפסל ייפסל. זה לא מחר 2,700, כמו שאמר מוסי לפני דקה, פתאום 2,700 יקבלו אזרחות, נהיים אזרחים.

כל הצביעות הזאת שלכם, של המדינה הזאת, של הממשלה הזאת, גם קואליציה וגם אופוזיציה, בעניין הפליטים מאוקראינה, ואתמול שמענו 30,000 ו-25,000, זה לא 20 ולא 30, זה כולה 2,500 נוספים, כי 20,000 קיימים. זה מה ששמענו. אבל כשמדברים על אוקראינים שנמצאים פה, אני אתמול אמרתי למשרד הפנים, לנציגים שהיו כאן, לא שמעתי על הפגנות בדרום תל אביב, ומה שמה של זאת שמארגנת?

שפי פז.

שפי, לא שמעתי שהיא הולכת - - -

אל תיתן לה רעיונות, היא תעשה את זה.

לא, אני אומר, הם יודעים, פתאום מכשירים אותם, מלבינים אותם, הכול בסדר ונקבל עוד 5,000, כבר הגיעו 2,500, עד מוצאי שבת אנחנו נקבל עוד 2,500 וכך מדינת ישראל יצאה ידי חובתה ההומניטרית. אבל יש פה אנשים, יש פה תושבים. רם, יש פה תושבים שחיים 20 שנה, 15 שנה, האנשים האלה שעכשיו הגישו את הבקשה הם לא פתאום עכשיו פלשו, נכנסו, דרך פרצות כאלה או אחרות, הם חיים פה.

אוסאמה, עוד דקה.

וכל מה שהם מבקשים עכשיו זה לקבל היתר מת"ק, לא א'5 ולא רישיון קבוע ולא אזרחות. היתר מת"ק שיוכלו להתאחד המשפחות האלה עם הילדים האלה. ובא הסעיף הזה, אדוני היושב ראש, שלא היה, לכן אני פה בעניין הנושא החדש, הסעיף הזה לא היה, לא היה ולא נברא, לא בהצעת החוק הממשלתית, הממשלה, אדוני היושב ראש, לא ביקשה את הסעיף הזה, תסתכל על הצעת החוק המקורית. גם שלוש ההצעות הפרטיות לא ביקשו, אבל עם האוכל בא התיאבון. אמרו אפשר - - -

חבר הכנסת סעדי, אנחנו צריכים לסיים.

אדוני היושב ראש, אני מבקש עוד חצי דקה.

עוד חצי דקה.

כי זה סעיף שהוא סעיף מהותי וסעיף מקפח וסעיף שיש לו תחולה למפרע רטרואקטיבית ואנחנו יודעים שלחקיקה אסור להיות רטרואקטיבית, במיוחד כשהיא פוגענית ודורסנית ומקפחת. ואין לזה שום הצדקה, אנחנו לא ראינו שיש 100,000, 200,000, זכות שיבה המונית. מדובר במספר, אותן משפחות שבמשך עשר שנים ו-15 שנה שהחוק קיים, לא התאפשר להם להגיש בקשות בכלל, עכשיו בחלון הזה הם הגישו בקשות, תטפלו בבקשות האלה, זה הכול. ואני עוד פעם מזהיר ואומר לכם, בואו תורידו את הסעיף הזה, סעיף (ב), (ג) ו-(ד).

חבר הכנסת אוסאמה סעדי תודה רבה, עכשיו התייחסות של היועצת המשפטית, אחר כך, חבר הכנסת רז, אתה תרצה עוד להתייחס?

כן.

בסדר גמור, אז היועמ"שית בבקשה, ואחר כך אחרון הדוברים, חבר הכנסת מוסי רז. בבקשה.

שוב, אני מתייחסת לעובדה שאנחנו נמצאים בדיון בוועדת הכנסת בהתאם לסעיף 85 לתקנון בעניין חריגה מגדר הנושא. ברור שהסעיפים האלה הם אינם חריגה מגדר הנושא.

זה לא חריגה, מירי? זה לא חריגה? חקיקה רטרואקטיבית למפרע זה לא חריגה?

אז שנייה. זה לא חריגה מגדר הנושא מכיוון שסעיפים 10(ב), (ג), (ד) הם הוראות מעבר. עכשיו אני רגע רוצה לענות בקצרה מהותית לחבר הכנסת סעדי. קודם כל הצעת החוק הממשלתית, בסעיף 11 להצעת החוק מבקשת הממשלה לקבוע כי תחילתו של חוק זה ביום 6 ביולי 2021. זאת אומרת לא מיום תחילתו, כפי שאנחנו נוהגים בכנסת בתחילתם של חוקים, מכאן ואילך, אלא הממשלה בעצמה מבקשת להחיל את החוק רטרואקטיבית מה-6 ביולי 2021, וה-6 ביולי הוא מועד פקיעתו של החוק הקודם.

מה עוגן בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד). סעיף קטן (ב) מדבר על מי שהגיש בקשות בהתאם לחוק הישן, אנחנו עשינו כאן את הרצף. סעיף קטן (ד) הוא דווקא מיטיב, כיוון שהסעיף עיגן הוראה שמי שניתן לו מעמד היתר מת"ק או רישיון ישיבה, בפער שבזמנים שבין ה-6 ביולי לבין עד שנחוקק את החוק המעמד שלו לא ייפגע. ולגבי סעיף קטן (ג) אנחנו העלינו את הקשיים בוועדה, הגיעו הסברים והוועדה החליטה בהתאם, לאחר שנשמעו ההסברים, לקבוע את הסעיף בהתאם למה שמוצע כאן.

כמובן שזה אינו חריגה מגדר הנושא, הנושא המהותי כבר נדון, אנחנו בהחלט סבורים שהסעיף עומד בהוראות סעיף 85 לתקנון.

תודה רבה. חבר הכנסת מוסי רז, שלוש דקות, בבקשה.

מי שהגיש בקשה להיתר לאחר ה-6 ביולי 2021 הוא בעצם הגיש את הבקשה על סמך שני דברים שהיו ידועים לו, היה ידוע לו שבין השנים 2003 ל-2021 היה את התיקון לחוק האזרחות כפי שאנחנו מכירים אותו ושהתיקון הזה בעצם לא קיים יותר. לא רק שאינו קיים יותר טכנית, זה גם לא קיים מהותית, הביאו אותו למליאת הכנסת, אמנם לא ב-6 ביולי, אני לא זוכר את התאריך, לא חשוב, אולי כמה ימים אחרי, והוא נפל במליאת הכנסת.

זאת אומרת מי שהגיש את הבקשה זה המצב המשפטי שעמד בפניו, יכול להיות שהוא בנה על זה תכניות משפחתיות, פיננסיות, תעסוקתיות, לימודיות או כל דבר אחר. הוא ידע שהחוק איננו קיים. עכשיו בא החוק הזה, שהוא כנראה חוק קיצוני יותר מהחוק הקודם, כי אחרת היינו יכולים להגיד לפחות שמי שהגיש את הבקשה אחרי ה-6 ביולי ידונו בו לפי החוק הקודם ולא לפי החוק הזה. כמובן שזה אבסורד לדון בו לפי החוק הקודם, אבל זה גם אבסורד לדון בו לפי החוק הזה.

ובכלל למה מה-6 ביולי? למה לא מ-ה' באייר תש"ח? למה לא ב-5 ביוני 67'? למה לא, אני לא יודע, סבא שלי עלה ב-1931, אולי גם עכשיו יבדקו את הבקשה שלו? למה החוק הוא מ-6 ביולי? כי ב-6 ביולי פקע חוק מסוים? אני לא חושב שזו סיבה לקבוע שהחוק הזה יחול עד היום שפקע החוק ההוא, למה זה רלוונטי?

אז אני חושב שכאן אנחנו צריכים לעשות סדר חדש. מי שביקש רישיון בין 6 ביולי לבין יום כניסתו לתוקף של החוק הזה, אני לא יודע אם זה יום החקיקה או אחרי הרשומות או מה שזה, צריך לדון בבקשתו על פי החוק התקף באותו זמן. זה בדיוק כמו להגיד שאנחנו עכשיו קובעים שאסור לנסוע באור ירוק ומי שנסע ב-6 ביולי באור ירוק אנחנו נעניש אותו כמו מי שנוסע מעכשיו באור ירוק. זה דבר שהוא פסול בעיניי, הוא לא נכון.

אני לא משפטן ואני לא יודע אם זה לא חוקתי, אני לא יודע אם זה לא משפטי, אני יודע שזה לא הוגן, זה לא נכון, זה לא היה בחוקים הקודמים, אפילו כתוב 'תוספת חדשה', ולכן זה צריך לעבור מהעולם.

תודה רבה. אנחנו כעת נעבור להצבעה. מי בעד הצגת הנושא כנושא חדש? ירים את ידו. מי נגד? שלושה. מי נמנע? הנושא נפל.

הצבעה
בעד – 2
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

רביזיה.

אנחנו עוברים עכשיו לנושא האחרון, סעיף 5(ו) בנושא מכסה שנתית למתן רישיונות או היתרים במקרים הומניטריים. ינמק חבר הכנסת מוסי רז במקום חברת הכנסת מיכל רוזין. בבקשה, חמש דקות.

כאן, בנושא של המכסה של הרישיונות ההומניטריים, ראשית זה חדש, אבל אני רוצה להתעכב על הנושא הזה. אני קיבלתי הבוקר, עוד לא הספקתי ממש לקרוא לפרטים, מכתב של האגודה לזכויות האזרח שמראה שגם המכסה המוצעת היא פחות ממה שניתן באחת השנים. אז כיוון שלא קראתי לפרטים אני לא רוצה להתייחס לזה, אני רוצה להתייחס לעניין ההומניטרי עצמו.

אני לא מבין, הרי ממה נפשכם? אם נקבע שיש צורך הומניטרי ואם אנחנו יודעים שאנחנו לא מדברים על אלפים, זה אפילו לא 2,500, כמו שמדובר במקרה האוקראיני, אנחנו מדברים פה על עשרות. גם שלא הייתה מכסה אנחנו מדברים על עשרות, לפעמים זה היה 34, פעם היה 58, אולי אני לא זוכר נכון את הנתונים, אבל זה סדר הגודל.

עשרות בודדות.

אנחנו מדברים על עשרות בודדות, אין בכך סיכון ביטחוני, אין בכך סיכון דמוגרפי. אני מבין את הבהלה הדמוגרפית, אבל אין בכך סיכון דמוגרפי. הרי תראו, אפילו מאז שפקע החוק ב-6 ביולי, אפילו מאז, ושירד אחוז האישורים, אנחנו לא יודעים מכמה, 60% או 70% או 55% או 50% לפחות מ-3%. 70 מתוך 2,600 בקשות, אני אמרתי 3%, הייתי לארג' כזה עם משרד הפנים, זה פחות מ-3%, אושרו בכל זאת 70 בקשות. אני לא מדבר על הומניטרי.

אז גם ה-70 האלה הם יותר ממה שניתן בכל שנה על בסיס הומניטרי. אז לבוא ולהגביל את המכסה? זאת אומרת אנחנו אומרים שיש עכשיו 35, לא חשוב, 25, או 45, האישה המוכה הבאה שתבוא בדצמבר, אנחנו נגיד לך: מצטערים, אותך היכו בדצמבר ויכול להיות שהרגו אותך בדצמבר, נגמרה לנו המכסה, אם תחיי עד שנה הבאה אז נקבל אותך. מה ההיגיון בדבר כזה?

לא מדובר פה על אלפים, מדובר על עשרות. על כל היתרי השהייה אנחנו מדברים על מאות בשנה, לא בשנה הזו שבה הייתה את המדיניות הקשוחה ביותר. אז תראו מה קורה עם המדיניות שלנו, בכל יום נכנסים לישראל, אמר לי יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, אני מקווה שאני מצטט נכון, תקן אותי אם אני טועה, כ-200,000 איש לצרכי עבודה. 200,000 איש נכנסים לצרכי עבודה כל יום, לא עושים להם ועדות הומניטריות, בדיקות, אבל אם אישה מוכה צריכה מקלט אנחנו נגיד לה: מצטערים, עברנו את המכסה השנה. 200,000 ייכנסו גם מחר לעבודה, אבל את לא. גם מחרתיים ייכנסו 200,000 לעבודה, אבל את לא. אם תחיי עד שנה הבאה –

חבר'ה, זה הגיוני? זה לא הגיוני הדבר הזה, זה פשוט לא הגיוני. אני יכול להבין, הרי יש בינינו ויכוחים, יש חשש מאיזה שהוא גל הגירה ענקי מהשטחים לישראל. תירגעו, לא תהיה הגירה כזו. יש חשש ביטחוני. במקרים האלה אין חשש ביטחוני, אין חשש דמוגרפי ואין שום היגיון בזה וזה נוסף לחוק שלא היה בעבר, זה נושא חדש לחלוטין, אז לפחות שייצא מהחוק ויביא אותו חבר הכנסת רוטמן בהצעת חוק פרטית נוספת.

תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. היועצת המשפטית תענה עכשיו וחבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה תרצה להתייחס?

כן, אחריה.

אז אתה תהיה אחרון הדוברים, אחרי היועצת המשפטית.

שוב, אנחנו בדיון לגבי נושא חדש. סעיף 5(ו) להצעת החוק הממשלתית קובע ששר הפנים יכול לקבוע בצו באישור הממשלה מכסה שנתית מרבית של רישיונות ההיתרים שיינתנו או שיאושרו לפי סעיף זה. נושא המכסה הוא אינו חדש לגבי סעיף 5, התוספת של הוועדה, שכמובן היא במסגרת השינויים שהוועדה יכולה להכניס בהצעת החוק בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, היא קבעה את המספר, וכמובן שזו אינה חריגה מגדר הנושא.

תודה רבה.

רק להעיר עוד הערה. אנחנו גם קיבלנו את הדוח הבוקר, הדוח שהתייחסת אליו, ואם יש כאן בעיה במספרים אנחנו נתקן את זה.

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שלוש דקות, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. לפני שאני אתייחס לנושא הזה אז דיברתי על הרצח בכפר כנא ועכשיו אני רוצה להתייחס לעוד פעולה של תג מחיר, עוד פעולה של טרור, אם אנחנו מדברים על פעולות טרור, אז אתמול בשעות הלילה, היום בשעות הבוקר, עוד פעולת תג מחיר, ניקוב עשרות צמיגים, עשרות רכבים, סיסמאות גזעניות בכפר ג'לג'וליה. בכפר ג'לג'וליה זה פעם שנייה, לפני כמה חודשים הייתה עוד פעולת תג מחיר, עוד פעולת טרור כזאת. אני הייתי שם בשכונה ואני ראיתי את הרכבים ואת הצמיגים ואת הסיסמאות שנכתבו. לפני פחות בחודש הייתה עוד פעולה בכפר קאסם ואני הגשתי שאילתה לשר לביטחון הפנים והסגן, חבר הכנסת סגלוביץ', ענה לי לפני שבוע שהם חוקרים, אבל אנחנו רואים שהפעולות האלה ממשיכות.

אני לא מבין איך, רם, עם כל כוחות הביטחון וגורמי הביטחון, שיש להם את כל היכולות וזה וזה לא יכולים לגדוע ולשים קץ לתופעות טרור כאלה. אני חושב, וזה מה שגם ענה לי סגן השר, שבודקים כבר להכריז על הארגון הזה כארגון טרור. אני לא מבין למה מחכים. למה הם מחכים? עכשיו זה מתחיל בניקוב צמיגים, כתיבת סיסמאות, עוד מעט אתה יודע, ברגע שאזרח תמים ייצא באמצע הלילה, יירו בו או הוא יירה בהם, ואז אנחנו נגיד ואללה. אבל אנחנו מזהירים.

לגופה של ההצעה שהעלה חברי, מוסי, אני אומר לך, המספרים, מאז ה-6.7, כשהחוק הזה פקע, עד היום אושרו 77 בקשות מתוך 2,800, 25 נשים, 35 גברים. הומניטרי, מכסות. למה צריך מכסות, שמחה? תמיד כשאני מדבר שמחה נכנס בדיוק בקליימקס, הוא יודע מתי לתזמן.

אמרו לי בריאיון שאוסאמה מדבר.

תראה, אדוני היושב ראש, תראו את הנתונים, בשנת 2019 הוגשו 291 בקשות, הומניטריות, לוועדה, 179 סורבו, 35 אושרו. ב-2020 הוגשו 183, סורבו 107, אושרו 24. אז למה צריך מכסות ולמה התעקש בכלל שמחה להכניס סעיף מכסות?

אני מוכן להסביר, אדוני.

אני אגיד, אדוני היושב ראש, עד היום, למרות שהסעיף הזה של המכסות היה מאז 2003 באישור של הממשלה, עכשיו לשמחה יש הישג אדיר, שזה גם באישור הכנסת, אבל מעולם לא נקבעה מכסה, מספר, למה? כי הכול במשורה, טפטוף.

חבר הכנסת סעדי, תודה רבה, עוברים כעת להצבעה. מי בעד הצגת סעיף 5(ו) כנושא חדש? ירים את ידו. אחד. מי נגד? שלושה. הנושא אינו נושא חדש.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

רביזיה.

אנחנו נמשיך את סעיף (ג) כעת, אבל בשעה 9:25 נתכנס פה לכל הרביזיות.




ג. הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גוויה), התשפ"א-2021, של ח"כ ווליד טאהא

אנחנו נמשיך כעת בסעיף (ג), בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת חובת רצף פעילות בגוף שנושא שירות לנתיחת גופה), התשפ"א-2021.

זה לא שלנו.

לא, זה לא של ועדת החוץ והביטחון. (פ/2049/24) מוועדת הבריאות לוועדת הפנים והגנת הסביבה. המלצת הלשכה המשפטית הייתה להגיש את זה לוועדת הבריאות. יושב ראש ועדת הפנים ויושבת ראש ועדת הבריאות הגיעו להסכמה על העברת ההצעה. אנחנו נצביע בעד להעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

למעשה היה פה דיון בוועדה על זה, הוועדה החליטה להמליץ לכנסת להעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, העלינו את זה להצבעה במליאה והמליאה דחתה את ההצעה ולכן זה חוזר שוב לוועדה. מי בעד להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה? ירים את ידו. חברת הכנסת שפק גם יכולה להצביע. פה אחד.

הצבעה
בעד – 3
אושר.

תודה רבה. אנחנו יוצאים להפסקה, אנחנו נשוב ונתכנס פה בשעה 9:25 על הרביזיות. תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 08:53 ונתחדשה בשעה 09:25.)

אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה על הנושא של הרביזיות. הנושאים שהוגשו עליהם זה סעיפים 10(ב), 10(ג), 10(ד), סעיף 3א, 5(ד), 7א, 8, 8ב ו-5(ו). כל הרביזיות על ידי חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת סעדי, נעשה קודם כל את הנימוקים על כל הסעיפים ואחרי זה נעבור להצבעות. בגדול שתי דקות לרביזיה, אבל אני סומך עליך, אתה יודע להיות ממוקד.

תודה. אדוני היושב ראש, אני אתחיל סעיף סעיף. לגבי סעיף המטרה, ברור שמדובר בסעיף ונושא חדש למהדרין, אין בחוק הממשלתי, אין בהצעות החוק הפרטיות, גם אם חבר הכנסת האוזר טען, אבל בהצעה שלו וגם בהצעה של חבר הכנסת רוטמן, אין סעיף מטרה. גם בהוראת השעה מאז 2003 עד היום לא היה סעיף מטרה.

סעיף המטרה, לשר הפנים, והפסיקה ידועה והלכה פסוקה, יש שיקול דעת רחב ביותר, שרק במקרים חריגים ויוצאים מהכלל בתי המשפט מתערבים בשיקול הדעת שלו, למנוע, להתיר כניסה, לאסור כניסה. אומרים שיש שיקול דעת רחב ושר הפנים שוקל את כל השיקולים ולכן גם כשהוא מונע ממישהו מחו"ל, אזרח זר, להיכנס למדינה ושר הפנים אומר שהוא שייך ל-BDS והוא זה והוא זה, אז בית המשפט לא נכנס ולא מתערב ולא זה ולא זה.

גם כשהוא מאשר או לא מאשר בקשה לאיחוד משפחות, אני אומר לך, וכשהייתי עורך דין אף פעם לא התעסקתי בתחום הזה, אבל אני מכיר עורכי דין שזה כמעט עיקר העיסוק שלהם, ומעטים מדי, אפילו נדירים המקרים שבתי המשפט מתערבים בשיקול הדעת שלו. עכשיו באים ומוסיפים סעיף מטרה, שאף פעם הממשלה לא ביקשה אותו, אף פעם, בתקופות של ממשלות הימין ימין ימין, תקופות צרות שאפילו, אני לא יודע איך זה נקרא אז, הבית היהודי, ימינה, לא יודע - - -

הבית היהודי.

הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עם שקד, עם בנט, עם סמוטריץ', כשכולם היו ביחד והם היו שרים וזה הוארך משנה לשנה, לא ביקשו סעיף מטרה.

חבר הכנסת סעדי, אני קוטע אותך, תחלק את הזמן שלך איך שאתה רוצה, רק יש לך שתי דקות לרביזיה.

כשיעברו שתי דקות תגיד לי ואז אני עובר.

עברו שתי דקות.

אז אני מסכם את העניין הזה של המטרה. במשמרת שלכם, רם, אתם באים ומכניסים סעיף מטרה. אני אומר לך שאתם מכניסים באופן שיבטיח את השמירה על האינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי. הרי כל סעיף 8 בחוק המקורי נועד לתכלית הזאת.

לגבי סעיף 8א, גם כאן מדובר בעוד סעיף שהוא סעיף שמחמיר את המצב הקיים, שלא היה מאז 2003, שנותן סמכות לשלול היתר מכוח העילה של הפרת אמונים. העילה הזאת של הפרת אמונים נמצאת בחוק הכניסה לישראל, בסעיף 11, שסעיף 8א מפנה אליו, נמצאת בחוק האזרחות, שיש סמכות לשלול אזרחות, ועכשיו מכניסים פה את סעיף 8א, לשלול רישיון שהייה ארעי. ואז עם מה נשאר הבן אדם?

בחוק האזרחות, אדוני היושב ראש, גם בחוק האזרחות, גם בחוק הכניסה לישראל, יש סעיפים מפורטים עם פרוצדורה עם עילות, עם זכות של שימוע. פה אפילו לא הכניסו, אדוני היושב ראש, מיכל, חברתי מיכל רוזין, בוקר טוב. הצטרפת אליי ואל - - -

בוקר אור. אצלנו יש חלוקת עבודה.

אוסאמה, שתי דקות עברו. לסעיף הבא. חברת הכנסת רוזין, בוקר טוב.

באתי בתשע ויצאת להפסקה.

אוסאמה, לסעיף הבא.

רק סיכום בעניין של סעיף 8א.

נמצא לך את ה - - -

נו, חברת הכנסת רוזין.

לא, אני רוצה לעזור לו.

היא מפריעה לי. מפריעה לי בהליך המחשבתי גם. אני אומר, בסעיף 8א - - -

אני - - -

נו, מיכל. כולם מחכים לנו.

מי מחכה לנו?

כולם.

הכול ברוגע, הכול טוב.

חבר הכנסת סעדי, לסעיף הבא.

רק לסיכום הסעיף הזה, משפט.

פינדרוס, תלמד להחנות את האוטו.

מיכל, מה עכשיו?

הוא מחנה חככה.

מה שנכון נכון.

את באת עכשיו לטרלל אותנו?

זה עיכב עוד דקה את הרביזיה.

חבר הכנסת סעדי, משפט סיכום ולסעיף הבא.

יאללה, תנמקי במקומי שתי דקות.

חבר הכנסת סעדי, תסכם.

מיכל, תתכונני שתי דקות, אני אתן לך על הזמן שלי.

לא, אל תיתן לי טובות, קח את שלך.

אני אומר, אפילו הזכות הבסיסית של זכות השימוע לפני שלילת ההיתר, אין בסעיף הזה.

תודה.

סעיף 10(ב), 10(ג) ו-10(ד). אמרתי ואני חוזר עוד פעם, אמרתי אז בדיון על נושא חדש, זו הזדמנות אחרונה, אבל עכשיו יש רביזיה אז באמת הזדמנות אחרונה אחרונה לפני שתקבלו החלטה שהסעיפים האלה נכנסים להצעת החוק ושנצביע עליהם בוועדת חוץ וביטחון. הסעיפים האלה הם סעיפים לא חוקתיים, סעיפים שמחילים את תחולת החוק באופן רטרואקטיבי ופוגעים במשפחות ובתושבים שהגישו בקשות החל מ-6 ביולי.

היה להם אינטרס הסתמכות ושכרו דירות, הם כבר התארגנו, הוציאו הוצאות כספיות, כלכליות, עשו חוזה שכירות, כי אמרו עכשיו הגשנו בקשות, החוק מתיר לנו, עשינו את כל מה שדרוש ועכשיו אומרים להם שמבטלים את זה רטרואקטיבית. ולכן בוודאי שידוע שהלכה פסוקה שאין חקיקה רטרואקטיבית, וכשיש חקיקה רטרואקטיבית היא צריכה להיות חקיקה מיטיבה ולא חקיקה פוגענית.

תודה.

3א, 5(ד), 7א של גבי לסקי, אני אתן שתי דקות למיכל רוזין ואז אני מסיים.

אני נואשתי מלפנות לשכל כי ניסיתי כל השבועיים האחרונים לפנות לשכל של כולנו, להבין שאפשר לייצר פה באמת איזונים ראויים בדמוקרטיה, ואני רוצה לספר לכם. אתמול יצאנו מפה בלילה וישבה פה כל הדיון אישה מדהימה, מקסימה, שדיברה איתי בחוץ והיא הגיעה לארץ לפני 2003 והגישה בקשות לפני 2003, היא נמצאת 26 שנים בארץ, והיא בת 43.

לפי החוק הזה מנוע ממנה עוד שבע שנים בכלל להגיע להגיש בקשה, כי הומניטרית אין לה סיבה. היא מאושרת כבר 26 שנים, היא סיפרה לי סיפור איך כל שנה מבקשים ממנה את כל המסמכים והיא הביאה להם את תעודות הנישואים ואת כל התעודות שלה ותמונות, לאורך כל השנים היא הביאה להם תמונות, אז לא היה דיגיטלי, אז היא הביאה להם פיזית את התמונות מהחתונה שלה ותמונות עם הילדים שנולדו והכול כדי להוכיח את כנות הקשר והכול.

לפני שנתיים בערך היא הגיעה אליהם שוב והיא אמרה: אני פה כבר פה 25-24 שנים וכל שנה אני מביאה לכם את כל המסמכים, אתם כבר מכירים אותי, למה כל פעם צריך מחדש? האמת, אומר לה הפקיד, זרקנו הכול, עשינו סדר בסביבות 2008-9 וזרקנו את הכול. היא אומרת לו: זרקתם גם את התמונות של החתונה שלי? לפחות הייתם נותנים לי חזרה את התמונות שלי. זרקו הכול. הם אומרים לה שהם לא קוראים בכלל את המסמכים שהיא אוספת, כי הם מכירים אותה, משהו השתנה? אנחנו מכירים אותך כל השנים האלה, אנחנו לא קוראים את המסמכים, אנחנו לא בודקים את הדברים, אז היא אומרת: אז למה אתם מבקשים ממני להביא חמישה ממליצים עליי ואני הולכת, כל שנה מחדש חמישה ממליצים חדשים.

עד כאן.

אני פונה לרגש. באמת, זה היה קורע לב. והיא אומרת: עכשיו מה עשיתם? עכשיו אני צריכה לחכות עוד שבע שנים. שום דבר לא ישתנה בשבע השנים האלה ממה שאני עכשיו, שבע שנים אני פה, החיים המרכזיים שלי פה כבר 26 שנים, אתם נוטלים ממני זכויות עוד שבע שנים? לא היה לי מה להגיד לה, באמת נשברתי, לא היה לי מה להגיד לה. אלה אבסורדים שאין כדוגמתם.

אני מסיימת בזה, יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל אני אשמור את זה לוועדה שם. הסיפור הזה של הוועדה ההומניטרית עם המכסות זה התגלמות הרוע, כי כל הרעיון של הומניטרי זה כמו עכשיו עם הפליטים האוקראינים, כל הרעיון ההומניטרי זה אם אדם באמת יכול להוכיח סיבות הומניטריות, חולה סרטן, לא יודעת מה, אישה נאנסה, מוכה, אני לא יודעת מה, באמת הדברים הכי נוראיים, אז לאנשים האלה אתם שמים מכסה? אתה אומר: אוקיי, יש לי 100 מקרים הומניטריים, רק ל-30 אני אתן כי השאר מה? מה ההבדל בין אלה לבין אלה?

אני לא רואה איך בית משפט מאשר הבדל בין מקרה הומניטרי אחד לשני. כלומר אם הוועדה יכולה לאשר לפי קריטריונים אז בסוף אין פה עניין של מספר, יש פה עניין של קריטריונים. זה או או. צר לי, אבל באמת זה התגלמות הרוע.

תודה רבה, חברת הכנסת מיכל רוזין. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, סעיף 8, בבקשה.

8 ו-8ב.

אוקיי, בסדר. חבר הכנסת סעדי, אנחנו עוברים להצבעות, תודה רבה. אנחנו מצביעים כעת על הרביזיה על סעיף המטרה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? הרביזיה נפלה.

הצבעה
בעד – 2
נגד – 2
נמנעים – אין
לא אושר.

סעיף 8א. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? הרביזיה נפלה.

הצבעה
לא אושר.

סעיף 10(ב), 10(ג), 10(ד), מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מיכל הצליחה לגעת לנו ברגש. הרביזיה נפלה.

הצבעה
לא אושר.

סעיף 3א. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

סעיף 5(ד). מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
לא אושר.

סעיף 7א. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? שלושה.

הצבעה
לא אושר.

סעיף 8. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? שלושה.

הצבעה
לא אושר.

סעיף 8ב. מי בעד? ירים את ידו. אחד. מי נגד? שלושה.

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
לא אושר.

סעיף 5(ו). מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? הרביזיה נפלה.

הצבעה
לא אושר.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה, בהצלחה בוועדה.



הישיבה ננעלה בשעה 09:40.