פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
14/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת משנה של הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
יום שני, י"א באדר ב' התשפ"ב, (14 במרץ 2022), שעה 11:00

שינוי גבולות בין מועצה מקומית דאלית אל כרמל לשטח חסר מעמד מוניציפאלי

חברי הוועדה: מופיד מרעי – היו"ר

אדית בר - מנהלת מינהל פיתוח, משרד הפנים

אפרים הורוביץ - ממונה ועדות גיאוגרפיות, משרד הפנים

ענת סביר אהרן - אדריכלית, מנהלת תחום בכיר תכנון ופיתוח, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים

בהיג' מנצור - ראש מועצה מקומית עוספיה

איוב שרוף - מ"מ ראש מועצה מקומית עוספיה

כאמל אבו רוקן - סגן ראש מועצה מקומית עוספיה

שייח' ריאד מרזוק - ועדה ציבורית עוספיה

מזיד אבו רוקן - עובד מועצת עוספיה

איוב מנסור - עובד מועצת עוספיה

יוסף חיים שמחון - מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

גתית שומכר - עו"ד, מנהלת לשכת פרצלציות ארצי, משרד המשפטים

ג'וסף עזיזיאן - עו"ד, רשם מקרקעין נצרת, משרד המשפטים

האשם חוסין - מנהל הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים

רפיק חלבי - ראש מועצה מקומית דאלית אל כרמל

נביה נאסר אלדין - יועץ לענייני דרוזים וצ'רקסים, מרכז השלטון המקומי

מיקי לדל - מתכנן מרחב כרמל, רט"ג

אילן דגני - מנהל מרחב חיפה, רמ"י

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

הדס עזר, חבר המתרגמים


שינוי גבולות בין מועצה מקומית דאלית אל כרמל לשטח חסר מעמד מוניציפאלי

טוב בוקר טוב לכולם. היום ה-14 במרץ 2022, י"א באדר ב התשפ"ב. אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לפיתוח הישובים הדרוזים והצ'רקסיים. הפעם אנחנו מדברים על שינוי הגבולות בין מועצה המקומית דאלית אל כרמל למועצה המקומית עוספיה מול שטח חסר מעמד.

לפני שפותח את הדיון אני חייב כאן להשתתף בצערה של משפחת זיאן, של תושבי ירכא והעדה הדרוזית על מותם, אירוע טרגי, של שייח' סלמאן זיאן ואשתו ג'מילי, אשר נספו אתמול מאירוע של שריפה מצער מאוד שהיה בירכא, אז אנחנו איתם באבל שלהם. מכאן, אני קורא לכולם כמובן, במיוחד למי שעובד, למי שסועד, למי שנמצא ולמי שאחראי על קשישים לוודא שאכן חיבורי החשמל ומכשירי החשמל שלהם תקינים ושלא יקרו אירועים כאלה, אז יהיה זכרם ברוך. מקומם ומעמדם בעדה ידוע, אז מפה אני שולח באמת תנחומים למשפחה וגם לכולם, כפי שפתחתי.

חברים, הנושא של הדיון בנושא הוועדות הגיאוגרפיות והמסקנות של הוועדות הגיאוגרפיות הוא נושא כואב, כאוב, ולא רק לנו, בדאליה, בעוספיה, במקרה הזה, זה בכל הישובים הדרוזים. הייתה פנייה גם של ראש המועצה המקומית בדאלית אל כרמל רפיק חלבי. הייתה פנייה ושיח, כמעט צפוף, של ראש המועצה בהיג' מנצור בעוספיה, שנמצא איתנו כאן, ועוד חברים שנמצאים גם כאן מעוספיה בנושא ועדות גאוגרפיות. אגב, בהיג', אני זוכרת בפגישה הראשונה שהייתה לי איתך אחרי שנכנסתי לכנסת, אמרת לי, מופיד, הוועדות הגיאוגרפיות ודוח קלעג'י. אני לא אכנס כרגע לאסטרטגיה ותפיסת העולם לגבי הוועדות הגיאוגרפיות, הרחבות תחום שיפוט, אבל אני אומר שהרחבת תכנית שיפוט היא קריטית להתפתחות הישוב. כי, ללא הרחבת תכנית שיפוט, אי אפשר לתכנן את הישוב, אי אפשר לבנות תוכניות מפורטות ואי אפשר גם לבנות תכנית מתאר כוללנית.

פה, אני כן רוצה לסבר את האוזן, וגם לאחראים על הוועדות, למה שאני עברתי בחורפיש. גם אני עברתי ועדה גיאוגרפית. אבל, לפני שעברתי ועדה גיאוגרפית והוועדה הגיאוגרפית דנה בהרחבה של הישוב בחורפיש, אני הייתי צריך להכין תכנית מתאר כוללנית שהתכנית מתאר הכוללנית עברה בארבעת תחומי שיפוט שונים, אחד של חורפיש, שמורת טבע, מרום הגליל ומעלה יוסף. על מנת לתכנן ארבעה תחומי שיפוט אחרים, תבינו חברים, זה שבעת מדורי גיהינום, זה המון חסמים. בגלל זה גם לקח לי, רק לתכנית מתאר כוללנית, כמעט שש שנים עד שהיא אושרה בסוף, גם הוועדה הגיאוגרפית ותחומי השיפוט.

אגב, היה משהו מוזר שהתאימו את הרחבת תחום השיפוט להרחבת תחום המתאר, במקום שזה יהיה הפוך. מרחיבים את תחום השיפוט, לאחר מכן ראש הרשות יש לו כלים מול ועדות תכנון ובנייה, על מנת לקדם את התכנון בישוב שלו. לכן, אחד קשור בשני ואי אפשר להפריד ביניהם. בנוסף, אי אישור של ועדה גיאוגרפית או של מסקנות של הוועדה הגיאוגרפית, זה מקשה על הרשויות המקומיות.

אני מזכיר כאן שהיינו בכנס ביום שישי שדנו, בעיקר על התקדמות התכנון או חוסר התקדמות התכנון בישובים הדרוזים, במיוחד בדאליה ובעוספיה. אני עוד אשאל שאלות גם בהמשך, במהלך הדיון. מי שיהיה איתנו בדיון, כמו שאמרתי, ראש המועצה המקומית בהיג' שנמצא איתנו. לאחר מכן ידבר ראש המועצה המקומית בדאליה, שנמצא בזום, אחרי זה נשמע את האחראים ממשרד הפנים על נושא הוועדות הגיאוגרפיות. אני מבין ששניכם תציגו את הדברים. נשמע לאחר מכן חלק מהתושבים.

רק מה שאני מבקש הוא להתכנס לנושא, לא להתפזר לנושאים אחרים, זה הנושא שכרגע מעניין אותנו, תחומי השיפוט, ועדת גיאוגרפית ולזה התכנסנו, אגב בפגרה. המליאה לא עובדת. אנחנו היינו צריכים לעשות את הדיון הזה שבוע שעבר, לא הצלחנו לעשות אותו, מאחר והוא מאוד מאוד חשוב אנחנו מקיימים אותו כאן וחשוב שנקיים אותו. אז, לכל מי שהגיע אני באמת רוצה להודות, גם מעוספיה וגם ממשרדי הממשלה, זה מראה באמת על החשיבות של הדיון הזה. אני רוצה באמת מפה לעבור כבר להצגה של הדברים. בבקשה ראש המועצה בהיג'.

אוקיי. בוקר טוב לכולם, אדוני יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מופיד מרעי, מנהל הוועדה אמל ביבאר, אדית ממשרד הפנים. איתי כאן ממלא מקום ראש המועצה איוב שרוף, סגן ראש המועצה כמאל אבו רוקון. יש את השייח' ריאד מרזוק, שליווה את הוועדה הגיאוגרפית והיה מהאנשים שליווה אותה לאורך כל הדרך. יש איתי את מהנדס המועצה ועוד חברים מהישוב, את איוב מנסור ואת מזיד אבו רוקן, אלה אנשים שבאו מהישוב, למרות שזה היה אמור להיות בזום, אבל אנחנו העדפנו להיות נוכחים בישיבה. אני מבקש רפיק, אם אפשר, שאנחנו נתחיל ואחר כך הוא ימשיך.

רפיק, בוקר טוב.

אני פשוט צריך לנסוע לתל אביב, כמה שיותר קצר, אם אפשר.

כן, מאחר ואנחנו שכנים טובים ואנחנו רואים עין בעין את הדברים, ומאחר ודאלית אל כרמל היא יותר גדולה מעוספיה, אז ."It's your floor, senor ELkadi"

בבקשה, רפיק.

קודם כל, שלום לכולם ובוקר טוב לכולם. חשבתי, האמנתי, רציתי וקיוויתי שמנכ"ל משרד הפנים ו/או השרה יהיו שם, לפחות בזום, בגלל שהעניין הוא לפתחם.

מי שנמצא איתנו פה היא המשנה למנכ"לית שאחראית על הוועדה הגיאוגרפית.

כן, אבל מי שמחליט היא השרה, זה ברור לגמרי.

אני אקפיד לומר כמה דברים עכשיו על התכנון. דאלית אל כרמל התקדמה מאוד מאוד בנושא התכנון. יש לנו תכנית כוללנית אחרי כבר התנגדויות לקראת קבלת תוקף, יש לנו חמש מפורטות, שתיים מהן כבר קיבלו תוקף, שתיים מהן אחרי התנגדויות אחת בגינוי תנאים, כך שאנחנו ממש בקצב רצחני. אם יתקצבו נכון ומהר את התכנון שלנו, אנחנו יכולים תוך שנה, שנה וחצי לסיים את כל התכנון המפורט בכל הישוב. החסם העיקרי נמצא במשרדי הממשלה ובתקצוב התכנון, שכבר כמעט שלוש שנים לא תוקצבה אפילו אגורה אחת חדשה, אבל זו לא הבעיה. תשמע, בחודש ינואר 2017, היה כבר דוח של הוועדה הגיאוגרפית שמתייחסת לשינוי גבולות של דאליה ועוספיה, של שטחים שמעמדם, מה שקרוי גליליים, חסר מעמד בעצם.

רפיק, ינואר 2019 זה היה סיום עבודה, נכון? לא תחילת עבודה.

זה הוגש ב-2018, אבל סיום העבודה ב-2017. לפני חמש שנים.

הוגש לפני חמש שנים? ינואר 2017 זה הונח על שולחן המנכ"ל - - -

ינואר 2018.

2018?

לא שזה לא גרוע, אבל זה ינואר 2018.

אוקיי, שנייה, אבל העבודה התחילה לפני?

גברתי, הדוח כתוב ב-2017. זה הוגש למנכ"ל אולי ב-2018.

נכון.

מה שאני מחזיק הוגש ב-2017. בבקשה חברים.

נכון. זה מה שיש. הלאה. הייתה ועדה מרחבית שדנה בנושא הזה ב-2018, אבל במרץ 2019, לפני שלוש שנים, הייתה החלטת הוועדה המחוזית שדנה בתכנית המתאר הכוללנית של דאלית אל כרמל. שם, בסעיף 16, שם נאמר ודובר שם בצורה ברורה, אני התנגדתי לתכנית כי התניתי את הגשת התכנית או הפקדת התכנית בצירוף השטחים שהומלצו פה אחד על ידי הוועדה הגיאוגרפית. הם הומלצו פה אחד, כולל אחרי דיון עם ראשי המועצה, אחרי דיון עם כל העולם ואחותו.

עכשיו, רפיק, כדי שאנחנו נבין, אתה מדבר על תכנית המתאר הכוללנית שאתה רצית שתכנית המתאר הכוללנית תאושר בכפוף להמלצות או למסקנות, יותר נכון, של הוועדה הגיאוגרפית לתחום השיפוט, אנחנו מבינים נכון?

נכון מאוד. ואז, נאמר שככל שיצורפו השטחים האלה, יכללו בקו הכחול, אבל לא לפיתוח כסתם לא לפיתוח. הנה, אני אומר פה, קבל עם ועדה, השטחים החקלאים שיצורפו, אם יצורפו, אני מקווה שיצורפו, לשטח השיפוט של דאלית אל כרמל, הנה ראש המועצה אומר, לא נרשה בנייה. לא נרשה בנייה, אנחנו נעמוד על כך.

למטרות חקלאיות נקודה. יישארו שטח חקלאי, בהתאם - - -

כן, חקלאי לחלוטין.

אוקיי.

יש לנו קשר גם רוחני וגם ענייני והכל בעצם שהשטחים האלה, הם - - יהיו בתוך תחום שיפוט דאלית אל כרמל. שלחתי מכתבי התנגדות, אמרו לנו אחר כך, בסדר, יש עכשיו בחירות. הגיע אלינו אבן צור, סגן שר הפנים, דיברתי עם אריה דרעי. פעמיים דיברתי עם אבן צור, לקחתי אותו לשטח. דיברתי עם מיכל מריל, דיברתי עם הגברת דלית זילבר ממינהל התכנון, ובאתי וכתבתי ליושב ראש הוועדה המחוזית, בעצם כולם אמרו מיד אחרי הבחירות. אבל, עברו הבחירות, עכשיו אומרים רוצים להתייעץ. דיברתי עם מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, שהוא ידידי הטוב שאני מאוד מוקיר ומעריך. הוא אמר אני המלצתי בפני השרה, לפני כן בפני השר, אבל הם מתעכבים. עכשיו, הלכתי וישבתי עם יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, פעמיים, כתבתי לו.

ישבתי עם השרה איילת שקד ודיברתי איתה פעמיים, ודיברתי עם העוזר שלה גם הפוליטי וגם העוזרים האחרים, ואמרתי להם, חברים אתם תגרמו לכך שאנחנו נלך למאבק משפטי נגד תכנית המתאר. אי אפשר להפקיד תכנית מתאר ברוב אוטומטי של אנשים שמרימים ידיים והם שפוטים של יושב ראש הוועדה המחוזית, עם כל הכבוד. תכנון לא צריך להיות נגד התושבים, הוא צריך להיות בעד התושבים. התכנון הכוללני והמפורט, הגם שיש לו בעיות, אנחנו מעדיפים אותו ורוצים אותו. אני בעד תכנון, אי אפשר להמשיך בלי תכנון, זה גם בא הלוך ושוב מהציבור, שלושים אחוז לא מתנגד לזה. אני בעד לעשות מאבק ציבורי נגד אלה שמתנגדים ואנחנו רוצים לדחוף את התכנון הזה. זו התקווה היחידה שלנו, וזה הסיכוי היחידי שלנו שזה ישוב נורמלי וסדור.

יש לי שאלה, בבקשה, כמה יעזור לך האישור של המסקנות של הוועדה הגיאוגרפית, מה שנקרא - - -

מאוד, מאוד, מאוד.

זה יכול להאיץ לך את התכנון מול הוועדה המחוזית שלך, לדעתי, לא רוצה להגביל את זה בזמן, אבל ברגע שזה בתחום השיפוט שלך, זה לא עובר לארצית, זה לא עובר למחוזית וזה יכול להישאר אפילו במקומית שלך.

נכון. ולכן, מה שאני אומר, חברים, אין לנו מלחמה נגד התכנון, אנחנו בעד תכנון. דאלית אל כרמל היא פשוט דוגמא למופת בתכנון. רק לפני שבוע היינו בישיבה, אזור התעשייה החדש, אמרנו להם הפרשה של שלושים ושניים אחוז, אף אחד לא התנגד. אין לנו בעיה, אלו אדמות פרטיות. לכן, אני אומר ליושב הראש ולכל החברים, זו התנכלות. אני חוזר עוד פעם, זו התנכלות, אני לא רוצה להגיד משפטים יותר קשים. ועדת התכנון המחוזית והרט"ג, אני שואל את מיקי, שאני מאוד מעריך ואוהב, אני אומר לכם, גם הרט"ג הוא פשוט חוטא חטא גדול מאוד. לא יכול להיות שבחוף כרמל יש להם אזור שיפוט של מאה שישים אלף דונם. במועצה אזורית מגידו, מאה שישים אלף דונם, שיש להם שם אדמות חקלאיות, יערות, חורשות והכל וזה בסדר. מה אנחנו עבריינים? אנחנו שמרנו על הכרמל יותר מאשר הם שמרו על הכרמל.

אגב, זה אמת.

אי אפשר כל הזמן להגיד שהם יבנו שם, לא נבנה שם. אנחנו אנשים שומרי חוק, ולכן אני אומר תפסיקו עם האשמה החמורה לדרוזים בכרמל. אנחנו שומרים על האדמה הזו, זו אדמתנו, זה של אבותינו, של אבות אבותינו. לכן, אני אומר לכם, תפסיקו להתנגד. יש כאן דיכוי תכנוני, דיכוי תכנוני. סלח לי שאני אומר את זה, אני אומר את זה בריש גלי יש כאן אפליה על רקע גזעני. לא יכול להיות - - -

אני לא יכולה לשבת פה ולקבל את האמירות האלה, אפשר להתנסח בדרך אחרת ולא - - -

אני אגיד מה שאני רוצה ואת תגידי מה שאת רוצה. משרד הפנים מתנכל לישובים בדאליה ועוספיה, ולכן אנחנו החרמנו את הכנס שיהיה בעוד כמה ימים בסמי עופר, גם בהיג' מנצור וגם אני, כל המועצות, וגם לפרוש מהאשכול של ערי המפרץ. לא ניתן להמשיך לפגוע בנו, ואם הם רוצים מאבק ציבורי, יהיה מאבק ציבורי שלא ראו אותו כל החיים שלהם. לא יכול להיות שככה יתנהלו איתנו.

אני פונה לשרת הפנים, דקה לפני שזה מתפוצץ, תתחילו להפנים שהקרקע בוערת, הוועדות העממיות כבר יוצאות לרחובות, אתם רוצים שאנחנו נאבד שליטה? אז נאבד שליטה. אני אומר לכם, יש כאן ראש מועצה שרוצה תכנון ונלחם למען התכנון, אבל שיפסיקו לשבת כל כך מנוכרים למה שקורה אצלנו.

עוד הערה אחת אחרונה ראיתי כאן את רשות מקרקעי ישראל, את רמ"י, חברים, כבר השיטה הזאת אבד עליה הכלח. לא ייתכן שלוקחים את האדמות שלנו בקישון, במנסורה, במוחרקה, בחוף הכרמל ונותנים להם במקומם אדמות מדינה בתוך דאלית אל כרמל ועוספיה. הם לקחו לנו את הרזרבה הקרקעית, לקחו לנו את הרזרבה של אדמות המדינה, מה אנחנו לא מהמדינה? הנכד שלי כבר אחרי 8200, עוד מעט הנין שלי ייכנס ל-8200, מה אתם רוצים? מה אתם רוצים מאיתנו? מה אתם רוצים? תגידו לי מה אתם רוצים? לאן אתם מובילים אותנו?

אדוני ראש המועצה, זו בדיוק הסיבה שבגלל שלקחו את האדמות והפקיעו את האדמות, לתת עוד אדמות מסביב לדאליה ועוספיה, על מנת שתוכלו להרחיב את הישובים שלכם כמו שצריך. דיברת מדם ליבך, אני מכיר - - -

אדוני, האדמות האלה הן אדמות שלנו - - -

נכון. זה בדיוק מה שאני אומר.

את האדמות המדינה לא נותנים וגם את האדמות שלנו לוקחים, אז מה הם רוצים עוד? שאנחנו נהגר? לא נהגר. נחיה בכרמל ונבנה גם בשטחים שאסור גם.

תודה רבה, אדוני ראש המועצה. אני אשמע את ראש מועצה בעוספיה, בהיג' ואחרי זה נתכנס ונשמע את משרד הפנים, יש סדר.

אדוני יושב הראש, אחרי שאני אעשה את הפתיחה, אני מבקש שהשייח' ריאד - - -

הוא ידבר, אבל אחרי הוועדה. יש את סדר הדוברים אצלי.

אני רוצה שישלים את התמונה, כי הוא ההיסטוריה.

בוא תתחיל.

צהריים טובים. אני הקדמתי ובירכתי אותך, אני משתתף בצער תושבי ירכא על האסון שקרה אתמול.

כדי לסבר את האוזן, רבותיי, היום מדינת ישראל מתמודדת עם גל של פליטים שאמורים להגיע מאוקראינה. אנחנו לא פליטים, אנחנו תושבים דרוזים, נאמנים ששירתו את המדינה לפני קודם המדינה, כאשר לא היה בטוח שתוקם מדינת ישראל, כרתו את ברית החיים והדמים כדי שנחיה ביחד. התחושה שלנו לאורך השנים של מדינת ישראל היא שאנחנו לא נמצאים על המפה של מדינת ישראל. אנחנו לא נהיה מוכנים להמשיך ככה. על מנת לסבר את האוזן, רק ביום חמישי בלילה, הפגנה של כבר עוספיה שמגיעים אליי הביתה. במקום שיגיעו למשרד הפנים הם מגיעים אליי הביתה ואומרים לי אתה לא עושה את התפקיד שלך, אתה לא דואג שיהיה שטח שיפוט, שיהיה לך תמ"מ ולא דואג שתהיה לך תכנית מתאר ואין לך תוכניות מפורטות ואין לך הכל.

למה אני צריך להיות על המזבח? למה אני צריך לחטוף את כל האש, כאשר אתם יודעים שמי שמעכב את שטח השיפוט ואת תוכניות המתאר ואת כל מה שצריך הוא לא אצלי. אני כינסתי והזמנתי את פורום ראשי המועצות הדרוזיות והשר חמד עמאר וחברי הכנסת. אנחנו בסיום המפגש ניסחנו הכרזה שאנחנו דורשים לקיים פגישה במיידי עם ראש הממשלה, שרת הפנים, שר המשפטים ושר האוצר והשר חמד עמאר, זאת על מנת לדון בסוגיה של הקנסות. בנוסף, לדון בנושא התוכניות המפורטות, תוכניות המתאר ושל שטחי השיפוט.

רבותיי, העול שנופל על תושבי הכרמל, עוספיה ודאליה, מהקנסות וצווי ההריסה הוא בלתי נסבל, בלתי נסבל. רבותיי, אתם צריכים להבין, המשמעות שמישהו יבוא ויתקרב לבצע הריסה של בתים, תהיה שפיכות דמים ואנחנו לא רוצים להגיע לזה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב כזה שאנחנו נלחמים עם המשטרה, עם הכוחות שצריכים לאכוף את החוקים.

לא יעלה על הדעת, חיילים משוחררים חוטפים מיליון שקל וחצי מיליון שקל על קנסות, וחוק קמיניץ שמקפיאים אותו אבל לא מקפיאים אותו. הכל עבודה בעיניים, הכל עבודה בעיניים. מה החטא שעשתה העדה הדרוזית כלפי מדינת ישראל, שאתם מתעללים בה. אנחנו הפכנו לשק חבטות של מדינת ישראל ושל הפקידות, למה? העם איתנו, אבל מה לעשות, פקידות היא אנטי דרוזית. כאילו לא נלחמנו יחד, לא שכבנו במארבים. אתה, אדוני, אלוף משנה בצה"ל, ואתה יודע כמה העדה הדרוזית הקריבה. בכל כפר יש לנו בית קברות צבאי, מה נגיד לחללים הדרוזים ביום העצמאות, בערב יום העצמאות במאי, מה נגיד להם? מה השגנו מהמדינה הזו? מה המדינה נותנת לנו? איך אני אהיה שלם להשתתף בטקס יום הזיכרון כאשר אין לי אופק עתידי לבני הכפר? איך? רבותיי, ב-1948 שטח השיפוט של עוספיה היה שלושים ושלוש אלף - - -

אתה נכנס עכשיו לוועדה.

כן, זה הפתיח.

נתכנס לגופו של עניין.

ב-1948 שטח השיפוט של עוספיה היה שלושים ושלוש אלף, המנדט הבריטי שלא הכיר את העדה הדרוזית, גם לא הכיר בעדה הדרוזית, לא הייתה הכרה. אבל, הכירו בכפרים הדרוזים שקיימים בכרמל ובגליל וקבעו, שטח השיפוט של עוספיה שלושים ושלוש אלף. ב-1948 לקחו לנו את הכל, השאירו לנו פיסת מחיה קטנה, כדי קצת לגדל חקלאות והחקלאות של עוספיה היא אחת מהמפורסמות ביותר. העגבנייה של עוספיה היא הכי מפורסמת בעולם, מי שיטעם אותה יחזור לאכול ממנה.

יש סיכוי שנעשה סיור שטח עם חברי הוועדה שם.

גם השמן זית של הכרמל זה אחד הטעימים ביותר שיש בעולם, ואנחנו גידלנו, עשינו והיינו נאמנים. בית הקברות המרכזי של העדה הדרוזית נמצא בעוספיה, ויד לבנים של כל העדה הדרוזית נמצא בדאלית אל כרמל, וגם התקווה נוסחה ליד יד לבנים. מה אתם רוצים שנעשה?

בוא שנייה נתכנס. מתוך בקיאות בנושא, כמה שזה קריטי לכם כרגע האישור של ועדת קלעג'י, של תכנית הרחבת תחום השיפוט, על מנת להשלים את התכנון ביאבדמית, אתה מכיר את זה?

בהחלט, אני נכנס לעובי הקורה. ב-1978 הייתה תכנית המתאר האחרונה של עוספיה, אין תכנית מתאר, 1978. כמה הגודל של השטח שלה? חמשת אלפים ומשהו דונם, על אוכלוסייה כמעט ששת אלפים. מאז, 1978 והיום, שילשה האוכלוסייה את עצמה. אנחנו מתקרבים לשלוש עשרה אלף ועוד אלף חמש מאות סטודנטים שחיים אצלנו, שלומדים באוניברסיטת חיפה ובטכניון. ציפינו שהשטח יגדל פי שלוש, אבל מה לעשות, כל אחד עושה לך את המטר. האדם הפך להיות לשולי מול הקרקע. במהלך 1978 ועד 2003 ניסו לקדם תוכניות מתאר, למה? קשרו את תוכניות המתאר עם שטח השיפוט. 2007 מכנסים ועדה בהשתתפות התושבים ומחליטים על הסכם גריעות, השייח' מנסור יפרט את זה אחר כך, על הסכם גריעות. מדובר על אלף מאה עשרים ושבע דונם, הוסכם, הוחלט, חתום על ידי נציגי משרד הפנים רט"ג, כל העולם, גורעים מהפארק הלאומי ושמים אותו לבנק של עוספיה. מנסים לקדם תכנית מתאר ב-2014. ב-2014 מקדמים תכנית מתאר שלא עונה על הצרכים של תושבי עוספיה. היא נותנת מספר מגרשים, אבל אין לה אופק כלכלי, אין לה אופק מסחרי, אין לה מוסדות ציבור - - -

יש לי שאלה, יש לך היום בתכנון שלך תוכניות שהן חורגות מתחום השיפוט של ה- - -

תיכף אני אפרט. אני ב-2014, כאשר בזמנו אלוף במילואים משלב היה יושב ראש הוועדה, אמר אי אפשר לקדם את התכנית הזו. הוא דחה אותה, כי הוא ראה את הסכנות של התכנית. ב-2017 מחליטים להקים ועדה גיאוגרפית ברשותו של מנכ"ל משרד הפנים, על מנת לקבוע את שטח השיפוט של עוספיה. מתדיינים, יושבים עם כל העולם, עם הרט"גים ועם כל - - -

כשאתה אומר מנכ"ל לשעבר, אתה מתכוון לקלעג'י?

כן קלעג'י. ואז הוא מגיע למסקנה. לפני שהוא מגיע למסקנה, המועצה המקומית עוספיה מגישה גודל של שטח השיפוט של עוספיה, היא אומרת חמשת אלפים. אדית תשמעי, ראש המועצה הקודם, לא אני, מגיש בקשה שהוא רוצה תוספת חמשת אלפים שבע מאות ומשהו דונם. קלעג'י אומר לא, חביבי, אני לא מקבל את הבקשה שלך, הוא דוחה את הבקשה והוא מאמץ החלטה של הוועדה שהוקמה על ידי משרד הפנים, לא אני הקמתי את הוועדה, שר הפנים הקים את הוועדה - - -

על הוועדה הזו?

כמובן.

זה הדוח שהונח, למעשה, על שולחן המנכ"ל שממתין לאישור השרה, על זה אנחנו מדברים?

לא, לדייק. המסקנות של קלעג'י הונחו על שולחן שר הפנים אחרי שהמנכ"ל הקודם, כהן, ראה את הדוח, העבירו את זה לשר דרעי מסיבותיו השונות הוא סירב לחתום. נכון? אני מדייק, אדית?

שנייה לפני שנגיע לזה. תיכף הם התייחסו. הדוח שהונח זה היה בעצם סיכום של הוועדה הגיאוגרפית אחרי שישבה עם הרשות המקומית, ראש המועצה הקודם או הקודם קודם, קודם בעצם, ודנו בנושא הזה. מה שאני מבין ממך כרגע הוא שחלק מהדרישות שהמועצה והרשות המקומית בעוספיה דרשה מקאלג'י, לא קיבל את כל המלצות הרשות, למעשה נתן, או מה שנקרא, המליץ על פחות שטח שאתם ביקשתם. בכל מקרה, מה שהונח על שולחנו של המנכ"ל במשרד הפנים בזמנו, זה הסיכום של הקלעג'י, פחות מה שאתם כרשות מקומית דרשתם?

נכון.

הדברים מובנים כרגע לכולנו?

מובנים. ואז הוא הגדיר את השטח, שהוא מבקש משר הפנים לאשר לספח לעוספיה שטח שיפוט בתוספת שלושת אלפים שמונה מאות תשעים ושלוש, דהיינו - - -

שהדרישה שלכם היא חמשת אלפים ומשהו?

כן.

אוקיי.

וזו הפשרה הראשונה שאנחנו מסכימים.

ואתם הסכמתם לדוח הזה?

הסכמנו והלכנו עם זה.

אוקיי. ועכשיו מה שמעכב זה בעצם האישור של זה?

לא, מה הבעיה? שר הפנים הקודם סירב לחתום מסיבותיו - - -

עזוב שנייה מי סירב, בוא נצמד לעובדות.

לא, אבל נסביר לך מה קרה. ישבו עם יושב ראש הוועדה המחוזית ואמרו לו, תשמע, אתה הולך לקדם תכנית מתאר ב-2018, כאשר יש לך המלצות של קלעג'י, צריך שיהיה תמ"א בפנים. כי אי אפשר לעשות תכנית מתאר בלי - - -

זה מה שאמרתי קודם. התכנון הוא בתוך, תחום השיפוט הוא יותר רחב, מאשר תחום התכנון. זו הבחנה שכולנו, בוא נכנס לתמונה.

אז הוא הסכים לא להתקדם עד השר יחתום, אבל אתם יודעים מה היה, לא חתם. העסק נמשך עד יולי 2021. תסתכל כמה אני קופץ.

בהיג', תיכף נשמע בדיוק למה זה התעכב, אבל אתה כראש רשות, אל תכנס לגופו של איש מי חתם ולמה לא חתמו.

ברור.

אתה אומר, חברים, לי יש סיכום עם קלעג'י שהונח על השולחן של משרד הפנים. הסיכום עדיין לא אושר. אי אישור של תחום השיפוט, מפריע לי להתקדם בתכנון ובנייה נקודה. זה מה שאתה אומר.

נכון. תן לי רק לסיים את המשפט האחרון.

כי אני רוצה להתקדם, אני רוצה גם לשמוע אותם לפני שגם רפיק מסיים, שישמע גם את משרד הפנים. אחרי זה אנחנו נפתח את זה לדיון, זה בסדר.

אוקיי. מאוד חורה לי שאני מנסה לקדם את התוכניות, אני יושב עם הפקידות של משרד הפנים, ואז, אני לא רוצה להזכיר את השמות כי הוא לא נוכח כאן, הוא אומר לי אולי תוותרו על אלפיים דונם?

"בוקרה פיל מישמיש".

אולי תוותרו על אלפיים דונם? אתה יודע מה? הלכתי איתו. אני אומר לו, אם אני אוותר על אלפיים דונם, מה יקרה עם הבתים שנמצאים מחוץ לתכנית? הוא אומר לי נהרוס אותם. אתה מבין את המשמעות? להרוס בתים שהוקמו לפני עשרים שנה, לאיזה מצב נגיע? לאיזה התדרדרות מוסרית אנחנו נגיע?

אדוני ראש המועצה, אני רוצה להגיד לך, שגם רפיק יישמע אותי, היעוד של הוועדה הזו הוא לוודא שהחלטות של הממשלה ומשרדי הממשלה מיישמים את כל ההחלטות שלהם ומקדמים את התכנון ובנייה, ועיקר הנושא שאנחנו עוסקים בו מאז שהוועדה הזו קמה זה איך אנחנו מקדמים את התכנון והבנייה בישובים הדרוזים. ההקשר כרגע של הוועדות הגיאוגרפיות, אין פה ועדות תכנון ובנייה, לא מקומית, לא רכס הכרמל, לא מחוז חיפה, כי אני לא צריך אותם שם. הדיון הוא על הוועדות הגיאוגרפיות וההשפעה שלהן על התכנון והבנייה שאנחנו כולם סובלים ממנו, ואין ספק שכולנו סובלים ממנו.

מילה אחת, בשבועיים האחרונים יושב ראש הוועדה המחוזית מקדם תמ"מ לעוספיה, כאשר הוא לא מתחשב בשטח השיפוט.

אז, אוקיי, למה הדיון דחוף? כשפנה רפיק וכשאתה פנית, אני באמת ראיתי חשיבות, כי כל ההתקדמות התכנונית שלכם, בסופו של דבר, תלויה פה. אחרי זה אני אגיד בסיכום מה דעתי בכלל על כל נושא הוועדות הגיאוגרפיות.

אני חבר בצוות ההסדרים שהקימה אותה המדינה להסדרת מעמד השטחים שבין הגן הלאומי לישובים הדרוזים בכרמל. אני שמעתי את בהיג' ואת רפיק, אבל השיח צריך, לדעתי, להתחיל מהמקור. והוא, מדוע קלעג'י, קוראים לזה קלעג'י כי הדבר - - -

הוא היה - - -

אני רוצה להתחיל כך, אני נכנס לעניינים המקצועיים של כל - - -

קלעג'י זה שם, אבל אנחנו מדברים על הנושא.

זה לא עוד שם, הוא היה יושב ראש ולנת"ע, מנכ"ל משרד הפנים, חתום על תוכניות מתאר ארציות, לא עוד מישהו - - -

איש רב עשייה.

באמצע שנות 1995 רצו לעשות הסדרת מעמד שטחים של בין הגן הלאומי לישובים הדרוזים בכרמל. בד בבד החלו והכינו תכנית מתאר שקראו לה עד/301 ולדאלית אל כרמל עד/300. עוד בטרם הזמינו את העבודה הזו של הסדרת מעמד השטחים של בין הגן הלאומי והכפרים הדרוזים, על ידי המרכז לחקר העיר בטכניון על ידי פרופסור שאול אמיר.

אתה מדבר על איזו שנה?

1995.

אוקיי.

עם החלת ביצוע העבודה להסדרת מעמד השטחים, רשות הטבע והגנים יחד עם קק"ל, יזמו תכנית שקראו לה ג/1209, שכביכול מייעדת כשלושת אלפים מאתיים דונם מקרקעות הכרמל לגן לאומי, להפוך את היעודים החקלאיים שלהם לגן לאומי.

שכולן אדמות חקלאיות?

כולן אדמות חקלאיות.

שלושת אלפים דולר או שחלקן הגדול? בוא, בשביל לדייק.

אלף ארבע מאות דונם בבעלות הדרוזים, אלף ארבע מאות דונם בבעלות קק"ל ועוד איזה ארבע מאות דולר בבעלות משותפת של אחרים.

אז חקלאי זה אלף ארבע מאות דונם בבעלות דרוזים, זו בעלות פרטית מלאה.

מלאה. עכשיו, משמעות התכנית, קידמו את התכנית הזו, על מנת להפוך את מעמד השטחים ללא ידיעת הדרוזים בכרמל. מונח אצלי כאן מסמך של אהרון ורדי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאומר שביצענו את התכנית הזו, כביכול, מתחת הפארק של הדרוזים, לא שיתפנו אותם בכלל, היות והשטחים הם שטחים גליליים.

רגע, המסמכים האלה נמצאים אצלך?

כמובן, יש את העבודה גם ויש את הכל.

אני מבקש מאמל, מנהל הוועדה, בבקשה, כל מה שמוצג כאן שיעבור כאן לוועדה, כי אנחנו צריכים את זה גם למאגר הנתונים שאנחנו מרכזים בכל נושא תכנון ובנייה בישובים הדרוזים, וגם להמשך הדיון בנושא הזה.

בינתיים, תכנית המתאר עד/301 נעצרה, היות ועורכת התכנית הייתה בצוות העבודה המחקרית, ד"ר אריאל אברנסקי היא נבחרה, אני מדבר על עוספיה, גם כולל דאליה, הנושא כולל את דאליה.

כן, אי אפשר להפריד.

כן, אי אפשר להפריד. אז, עצרו את הטיפול בתכנית המתאר. היא המשיכה את התכנית עד שנת 2000, 2001. בשנת 2000 הגיעו רשות הטבע והגנים לנסות לעשות הסדר עם ראשי המועצות שהיו קיימים בדאליה, ד"ר רמזי חלבי ושריף אבו רקן, הם הגיעו להסכמה בין רט"ג לבין המועצות, שמפרישים חלק מאדמות הגן הלאומי, שהן בבעלות פרטית של תושבי עוספיה ודאליה, לטובת תכנית מתאר. תכנית מתאר שתיתן מענה לפיתוח הישוב. הגיעו לוועדה המחוזית - - -

וכל זה עדיין לא בתחום גבולות השיפוט?

כמובן, כמובן, זה לא בתחום השיפוט. הם הגיעו לוועדה המחוזית ואז הוועדה המחוזית טוענת שהם יכולים לעשות רט"ג כל טיפול שהם רוצים, זה לא מחייב אותי כגוף תכנוני. בדאליה, רפיק חלבי, על לא עוול בכפו, לא היה שותף לתכנון, הרי התכנית של ג/1209 הרסו אותה ואף אחד לא ידע עליה.

נכון, ירשו אותה.

ואז מגיעים לוועדה המחוזית, אומרת הוועדה המחוזית רט"ג, מי זה רט"ג, זה לא גוף תכנוני, הוא לא מחייב אותי. כמעט באותם ימים, מי שיזכור יש את התמונות, את רמזי חלבי כמעט תלו על גרדום בדאליה, הוא מכר את כל האדמות של דאליה. לאחר מכן, הפכו את הנושא והקימו ועדת הסדר שעמד בראשה - - -

ריאד, שנגיע לעניין. אנחנו צריכים - - -

כן, כמובן. אני מדבר על תחום שיפוט, אבל צריך להבין את הרקע. אני רוצה שהחברים שיושבים כאן יבינו את הרקע, זה לא קם משום מקום, זה לא נדבות.

אל תדאג הם באו מוכנים.

עד כמה שהם מוכנים, אני לא יודע, תיכף נראה.

זה אני אבחן אותם, לא אתה.

בינתיים החליט שר הפנים אופיר פינס, יחד עם השר לאיכות הסביבה, להקים ועדת הסדר ומינו את מר שמאי אסיף להקים ועדת הסדר.

באיזו שנה?

זה בשנת 2005, 2006. בינתיים תוכניות המתאר נתקעו ולא התקדמו. בשנת 2007 הגענו להסכמה עם רט"ג ועם הוועדה המחוזית, היות והוועדה המחוזית, נציגי משרד הפנים יגאל שחר, הממונה על המחוז, יושב ראש הוועדה - - -

כשאתה אומר רט"ג והוועדה המחוזית, אתה מדבר על תוכניות - - -

על הסכם גריעות.

ועדות תכנון מתאריות.

כן, כן. בינתיים אנחנו עמדנו לכך שהוועדה המחוזית תהיה חלק מהסדר לקביעת מעמד השטחים.

לטובת תכנון, לא לשיפוט.

לטובת התכנון, לא, לא לשיפוט.

לא, ברור, שנבין כולנו ונדבר באותה שפה.

הסיכום היה שלאחר סיום עבודת הצוות, אותם שטחים שייגרעו בהמלצת רט"ג והוועדה המחוזית, יגיעו לוועדת חקירת גבולות, השטחים יכללו בתחום השיפוט ויתכננו עליהם.

כלומר, אתה אומר, התחלנו לתכנן מחוץ לתחום השיפוט, שהתוצר הסופי, תוכניות השיפוט או קו תחום הבנייה, מה שנקרא קו כחול, כן?

כן.

קו תחום הבנייה, מה שנקרא קו כחול, הוא למעשה יהווה גם קו תחום השיפוט.

נכון.

לפחות, יכול להיות שזה יותר רחב, נכון?

כן, אני אסביר.

לא, שנדע.

הסיכום היה, שאותם שטחים ביעוד של גן לאומי - - -

היו חייבים להיות בתחום השיפוט שלכם.

כן. בנוסף לשטחים גליליים - - -

דקה, כל התוכניות האלה היו עוד לפני שוועדת הגבולות התחילה או שנה אחרי?

נכון, תיכף אני מסביר את זה.

לא, אני רוצה להתקדם.

אבל זה חשוב.

ברור.

שגם החבר'ה יישמעו אותנו. הגענו להסכמה, ההסכמה הייתה ששטחי הגריעות שהם ביעוד גן לאומי יהפכו לשטחי פיתוח לצורך פיתוח, הרי אחרת, בשביל מה אני צריך לנהל משא מתן רט"ג מלהפוך שטחים בגן לאומי לשטח חקלאי? מה זה נותן לי? כלום. הכוונה הייתה ששטחים אלה יחד עם שטחים גליליים שהם בקונטור יכללו בתחום השיפוט, שהם יהווה תכנית המתאר העתידה לקום. ב-2007 נחתם ההסכם.

בין הוועדה המחוזית לבין - - -

בין הוועדה המחוזית, רשות הטבע והגנים והמועצות המקומיות.

כן, אבל זה עדיין לא הגיע לוועדה הגיאוגרפית.

לא, לא בינתיים לא. כמובן, לא הגיע. ללא שום קשר, הוועדה המחוזית מחליטה לעשות תכנית מתאר לעוספיה. התחילו לעשות תכנית מתאר, התחלנו תכנית מתאר ב-2009, 2010 לאחר סיום ההסכמות. פתאום בתכנית המתאר הזו, כמעט ואפס משטחי הגריעות לא נכנס בפנים, אפס, אפס.

לא נכנס מתכנית המתאר לתוך תחום השיפוט?

לא לתחום השיפוט, משטחי הגריעות המיועדים לפתרון בעיות - - -

לתכנון.

לתכנון.

לא נכנס לסיכום של הוועדה הגיאוגרפית?

לא הגיאוגרפית עוד לא קמה.

אנחנו מדברים על הוועדה הגיאוגרפית - - -

נכון, אני רוצה להגיד למה קמה הוועדה הגיאוגרפית.

לא, אבל הדיון הוא על הוועדה הגיאוגרפית.

נכון, אבל למה קמה הוועדה הגיאוגרפית.

כמה היא משפיעה על - - -

נכון.

אתה מדבר רבע שעה על התכנון.

לא, לא. בינתיים השטחים האלה לא נכללו. ב-2014 התנגדנו לתכנית המתאר, בעצם מנהל התכנון החליט בישיבה אחת עם הוועדה המחוזית, אמרה לה בינת שוורץ, שצריך לעשות ועדה שתכלול את השטחים בתחום השיפור. אז, לאחר מכן, הגשנו בקשה ונתנו את הטיפול לוועדה הגיאוגרפית לכלול את השטחים בתכנית. עכשיו אני מגיע ממש לתחום השיפוט - - -

תצא מנקודת הנחה שאני בקיא בתאריכים.

כן, אני יודע, אני רוצה גם שהם יבינו למה אנחנו - - -

כן, אבל עוד פעם, בסוף בסוף יש לכם תכנית מתאר, תכנון. יש תכנית מתאר שהיא צריכה להיות בתוך תחום השיפוט.

נכון.

עכשיו, קמה ועדת שיפוט, לשם זה אנחנו התכנסנו פה, יש פה אנשים שייתנו לנו תשובות. איפה כרגע הוועדה הגיאוגרפית, שקובעת את תחום השיפוט, כרגע עומדת? ומה הנזק שגורמת לכם, שזה הדבר הכי חשוב, בזה שלא קיימת.

הוועדה הגיאוגרפית קמה, הגיעה למסקנות. משמעות הדברים של הוועדה הגיאוגרפית היא קיום ההתחייבויות של המדינה בהסכם, לא התחייבויות שלטוניות בעל פה.

ברור, זה - - -

עכשיו, באם תחום השיפוט לא יוכרע, לא יהיה ניתן לקדם במילימטר אחד, ולא נסכים לקדם.

זה מה שאמרתי, זה ברור.

אנחנו לא נלך בקו של חברי רפיק, שרצה להאמין בוועדה המחוזית. אנחנו לא נמצאים שם - - -

עזבו את הוועדות המחוזיות.

אני אגיד לך למה, היות שמעבר לקווים הקיימים יש מאה בתים.

שכנע. מה קורה כרגע? אתה אומר לי משפט אחד וזה משפט המפתח לכל מה שאתה אומר, חוסר אישור הוועדה הגיאוגרפית וקביעת קבועות, תחום השיפוט של הישוב, הם גורמים לעצירה של התכנון, לזה אתה מתכוון? אתה צריך את זה על מנת לקדם את התכנון, זו הבעיה.

ללא הכרעה בשטח השיפוט - - -

ההכרעה הייתה, ללא חתימה.

ללא חתימה של שרת הפנים על תחום השיפוט, לא יהיה ניתן לקדם את התכנון המפורט ולא הכולל בשום פנים ואופן. זה המצב.

מאה אחוז, תודה רבה. אנחנו שמענו את שתי המועצות בהרחבה. חברים, באמת חלק מהדברים הם מדם ליבם. אני מכיר את זה, כי הייתי גם יושב ראש השלטון המקומי הדרוזי ואני בקיא במצוקה של התכנון. שוב, הוועדות הגיאוגרפיות הן תנאי להמשך תכנון סדור וכולם רוצים לתכנן. מה, ראשי הרשויות לא רוצים לתכנן? מר רפיק אומר לך אני רוצה לתכנן, אגב הוא באמת מתקדם. בהיג' כשהוא התמודד לרשות המועצה למה הוא התמודד? לקדם את התכנון. כל ראש רשות היום במגזר הדרוזית שם לעצמו מטרה אחת, לקדם את התכנון. אני מבין מה הם אומרים, הם הפכו להיות שק חבטות של התושבים. התושב רואה בראש הרשות, הוא השלטון, הוא ראש הממשלה, הוא שר הפנים, הוא מתכנן, הוא מוציא לפועל, הוא יושב ראש ועדה גיאוגרפית ומי שעומד בסופו של דבר מול הציבור זה הם. לא כדי להגן עליהם, זו עובדה. הציבור דורש מהם תשובות. לכן, אנחנו פה, אחת, לקדם את הדברים, שתיים לעזור לראשי הרשויות ושנספיק או שנצא מהסאגה הזו של אי התכנון וחוסר תכנון בישובים הדרוזים והצ'רקסיים. בבקשה, משרד הפנים.

קודם אני אפתח בזה בכך שהשרה והמנכ"ל משרד הפנים לא יכלו להגיע. הדיון הזה נקבע בדחיפות, וכמו שאתם יודעים יש - - -

אבל הסיכומים יגיעו אליהם וברור.

ברור. גם לפני שהגעתי לכאן, התייעצתי כמובן איתם, הם יודעים שאני מייצגת אותם.

ברור. יש סיכוי, אגב, אני אומר את זה גם לרפיק וזה, שהדיון מעקב הבא, כי אני הולך לעשות דיון מעקב, אני לא מגיע לסיכום כרגע. יהיה דיון מעקב ואנחנו נבקש שהשרה תהיה בדיון מעקב הזה.

בוא נקווה שנתקדם עד אז.

כן, אני מקווה. תמיד השר צריך להגיע אחרי, עם הפתרונות. שתשב פה ותגיד עשינו. זה מה שאנחנו רוצים להגיע. בבקשה.

מעולה. אז, בוא נתחיל רגע בעובדות, שאני לא מתווכחת איתן, אכן הדוח הוגש בינואר 2018 על ידי הוועדה הגיאוגרפית ואכן השר הקודם לא קיבל החלטה, וזה הועבר להכרעת שרת הפנים הנוכחית. כאשר שרת הפנים נכנסה היו לה משבעים החלטות שהיא נדרשה לקבל בהן החלטה. בתקופת מעבר שר לא יכול לקבל החלטות, ועל כן הצטברו הרבה מאוד תיקים, שברגע שהשרה נכנסה היא החליטה אסטרטגית שהיא לא פותחת מנדטים חדשים, אלא שהמטרה שלה הייתה לקבל, ככל הניתן, כמה שיותר החלטות, על מנת להתמודד עם העומס שהצטבר.

וזה אומר? תתרגמי את זה ככה לאנשים פשוטים כמונו. יש לשרה שמונים ועדות גיאוגרפיות לחתימה?

לא שמונים ועדות, בעצם החלטות - - -

אוקיי, שמונים דוחות.

החלטות שהיא צריכה לקבל. עכשיו, זו כבר לא המטרה, אנחנו נמצאים - - -

ירד, אני יודע, כי לחורפיש כבר חתמה, אני יודע.

על כן היא מתקדמת. דבר נוסף שאני רוצה לחדד רגע הוא תפקיד הוועדה. אכן, עמרם קלעג'י הוא יושב ראש הוועדה וכולנו מאוד מערכים ומוקירים אותו. בתפקידי הקודם קודם הייתי ראש המטה שלו, שהוא היה מנכ"ל משרד הפנים, ועל כן אף אחד, חס וחלילה, לא מערער במקצועיות של הוועדה ובטח ובטח לא באישיות של יושב הראש, אבל - - -

טוב, תראו, גם מראשי הרשויות אני מבין, גם מרפיק וגם מבהיג', מקובל עליהם ההמלצות של הוועדה. הם רוצים רק את האישור, זה הכל.

כבוד יושב הראש, אני ממש שלוש דקות אני אתייחס בקצרה לכל הדברים המרכזיים שעלו פה. מה שהיה חשוב לי להגיד הוא שאנחנו מאוד מכבדים את עבודת הוועדה, ובטח ובטח את יושב הראש עמרם קלעג'י, אבל חשוב שנייה למסגר שתפקיד הוועדה הוא לתת עצה. תפקיד הוועדה הוא לייעץ.

כן, המלצה.

השר, או כיום שרת הפנים, לא יכולה לקבל החלטה על שינוי גבולות ו/או חלוקת הכנסות, ללא הקמת ועדת חקירה על פי חוק. על כן, התהליך הפורמלי שמתכנסת הוועדה היא מפרסמת לציבור, היא שומעת את עמדת הרשויות והיא ממליצה. שרה שמקבלת את הדוח, היא האוטוריטה. נכון, רפיק צודק - - -

רגע, אבל אנחנו אחרי כל זה כבר.

נכון. אני ממש אשמח לשלוש דקות ברצף. כמובן שאנחנו אחרי כל זה, הדוח הוצג לשרה והיא צריכה לקבל את ההחלטה שלה. עכשיו, בהתאם למה היא מקבלת את ההחלטה? בהתאם למדיניות שהיא גיבשה. אני רוצה להגיד כמה נקודות לגבי קווי מדיניות של השרה הנוכחית איילת שקד. דבר ראשון, אחת ההחלטות הראשונות שהשרה עשתה, זה שהיא העבירה את מנהל התכנון ממשרד האוצר למשרד הפנים והקימה את מטה התכנון. מכאן, אנחנו מבינים את החשיבות הרבה ששרת הפנים מייחסת לחיבור בין גבולות שיפוט לבין מרחבי התכנון ותכנון. אתה הצגת בדברייך של מה קודם למה, אין לזה תשובה לוגית אחת האם כדאי קודם להבין את הקווים הברורים של התכנון ורק לאחר מכן להעביר גבולות שיפוט - - -

אני לא מסכים איתך, אבל בוא נשמע אותך עד הסוף.

מבחינת המדיניות של השרה שקד, שוב, אל"ף היא העבירה את מינהל התכנון, בי"ת היא הקימה את מטה התכנון, וכפי שציינתם שלומי הייזלר עומד בראשו. על כן, היא מייחסת חשיבות מאוד רבה לקשר בין ההחלטות והתוכניות הקיימות והתקפות לבין העברת גבולות שיפוט.

דבר נוסף שהיא מייחסת לו חשיבות רבה, היא ממש הידקה עם את הקשר עם יחידת הפיקוח, ועל כן ברגע שהיא באה לקבל החלטה היא בוחנת את מכלול השיקולים, מה היו עמדות הוועדות המחוזיות, מה עמדת מטה התכנון, מה עמדת יחידות הפיקוח, היא משקללת את כל זה ואמורה לקבל החלטה.

דבר נוסף, שהיא שונה מהשר הקודם, זה שהיא לא מעבירה שטחים גליליים, כלומר שטחים מחוזיים שהם לא משויכים היום לרשות מקומית. היא מצמצמת ככל הניתן את העברת השטחים לרשויות מקומיות, לכל הרשויות המקומיות במדינת ישראל, אלא אם כן הם נדרשים לטובת דיור. איך המדיניות הזו באה לידי ביטוי - - -

אני כרגע באמת רוצה להבין, את אומרת 'תן לי להשלים' ואני לא מצליח להבין.

אם אני אסיים ועדיין תהיה לך שאלה, אני ממש אשמח.

בטח שיש שאלות. גברתי, קודם כל, מי שמנהל את הדיון זה אני. את תתני לי תשובות לשאלות גם אם הם קשות. את אומרת שהמדיניות של השרה, לא להעביר או להעביר פחות שטחים שהם גליליים או חסרי שטח מוניציפאלי למועצות מקומיות או ישובים גם אם מדובר על באדמות פרטיות. השאלה שלי היא מאוד פשוטה, האם יש שינוי? וכרגע אנחנו מדברים רק על דאליה ועוספיה. האם יש שינוי מהמלצות של ועדת קלעג'י, של הוועדה הגיאוגרפית, לתחומי השיפוט לגבי ההפרשות או לגבי הגבולות של שטחי השיפוט? אני מצליח להבין ממך שהדוחות מתעכבים, יכול להיות, על מנת שאתם תגרעו מתוך מה שאושר שטחים, לטובת שטחים מוניציפליים, לטובת שטח גלילי, כלומר הוא יותר ממה שנקבע, אלא אם כן אני לא מבין. אם זו תמונת המצב, אני מבקש לדעת אותה כרגע. אני כרגע לא רוצה לדבר על ראשי הרשויות. אני מבקש לדעת - - -

אני אשמח, ברשותך, להשלים את המשפט ואז להגיע ממש לשאלה שלך, מה ההמלצה שלי, איך אני חושבת שכדאי להתנהל, אוקיי? מבחינת השרה, רק חשוב לי להגיד, מה שהיה לי הכי קשה לשמוע פה, כמובן, שיש כבוד מאוד רב לרשויות הדרוזיות ולתרומה שלהם ואף אחד לא מפקפק בכך - - -

אנחנו צריכים שטח, לא כבוד. כבוד יש לנו.

אני רק רוצה להשלים את הדיון. קודם כל, איך המדיניות של השרה באה לידי ביטוי, היא באה לידי ביטוי ברמה ארצית כללית. אני יכולה להראות מספר דוגמאות, אוקיי? גם בחריש, גם בציר הגבעות באלעד, שהמדיניות שלה היא אחידה והיא באה לידי ביטוי. הדבר הנוסף, שחשוב לי להגיד, הוא שאם האמירות שעלו פה, על גזענות ושהשרה לא רוצה לקדם החלטות שהן ספציפית קשורה לדאליה ולעוספיה, אז השרה לא הייתה מקבלת החלטה - - -

בוא נתייחס לעובדות, אל תכנסי לזה.

אני מתייחסת רק לעובדות, אדוני.

לא, את מושכת למקום אחר, אני לא רוצה להיכנס לזה.

כיבדתי את כולכם ואני לא מרגישה שניתן לי הכבוד. אני לא הפרעתי לאף אחד מהדוברים - - -

כי את מושכת את הדיון למקום אחר.

אני לא מושכת את הדיון.

בבקשה תתמקדי בוועדה הגיאוגרפית.

חשוב לי לציין שהשרה קיבלה החלטה, לא ממזמן, בנוגע לחלוקת הכנסות במבוא הכרמל, ששם היא אימצה את המלצת ועדת הגבולות והעלתה את הסכום היחסי של דאליה ועוספיה לעשרים אחוז. על כן, כל אמירה של גזענות וכל אמירה שהשרה לא רוצה לקדם החלטות לדאליה ועוספיה היא שגויה. אני מגיעה רגע לשאלה שלך. על כן, מה אני מציעה? ראשי הרשויות צודקים, הם היו אצל השרה והיו אצל המנכ"ל מספר פעמים וביקשו לאמץ את ההחלטה כפי שהיא, אוקיי? נאמר להם במהלך הדיונים האם יש מקום, לאור מדיניות השרה שהשתנת, לדון רגע בהמלצות הוועדה. המסר שהועבר על ידי ראשי הרשויות זה הכל או כלום, מבחינתם, הם דרשו לאמץ את מסקנות הוועדה כפי שהן. על כן, יש כרגע קיפאון והנושא לא מתקדם. על כן, לשאלתך, כן, אנחנו מציעים שיהיה צוות מקצועי מצומצם שייבחן מחדש בין המלצות הוועדה לבין מדיניות השרה המעודכנת, האם יש מקום, בהתאם להמלצות הצוותים התכנונים, אוקיי? האם יש מקום לעדכן את ההמלצות בכדי שהשרה תוכל לקבל החלטה. סיימתי.

סיימת? לקח יותר משלוש דקות ואני רוצה להגיד לך שמישהו פה התבלבל לגמרי. אתם מנסים לבוא ולהגיד לנו שהשרה עכשיו מדברת עכשיו על הכנסות. אנחנו לא מדברים כרגע על חלוקת הכנסות, אנחנו מדברים על שטח מוניציפלי, שיפוטי, של הישובים בדאליה ועוספיה על פי הדוח. חברים, הדוח הזה הוגש בשנת 2017, עבדו על הדוח לפני זה. כל מה שמפריע לראשי הרשויות, כרגע הוא התכנון ותחומי השיפוט אשר מעכבים את התכנון. אני אומר את זה כאן בשם ראשי הרשויות, כל עכבה שתהיה באישור או באי אישור הוועדה הגיאוגרפית ותחומי השיפוט, זה יטרפד להם את התכנון שזה מה שמפריע להם.

על הנושא של הכנסות ושל שטחי תעשייה או אזורי תעשייה לתעסוקה. בשביל הגילוי הנאות, אני לעבודת תואר שני בביטחון לאומי במכללה לביטחון לאומי, עשיתי על התפתחות התעשייה של הישובים הדרוזים והצ'רקסיים, על מנת לראות מה ניתן לעשות מבחינת חלוקת הכנסות. אני לא נכנס כרגע לתפיסת העולם שלי, שאני אגיד אותה לשרה, לגבי בכלל, כל נושא התכנון והוועדות הגיאוגרפיות, שהן מהווים לנו כרגע בעיה הכי מרכזית בתכנון. עזבו אותי כרגע מהכנסות. תפיסת העולם שלי אומרת משהו אחר, צריך בכלל שיהיה תכנון אזורי, הגבולות שיינתנו הם רק לטובת תכנון ובנייה. קחו את הגליל המערבי והמזרחי, לדוגמא, לחלק את הגליל ואת הצפון לתאי שטח וכל תא שטח כזה, כולל הכרמל, דוגמא, כרמל, חיפה, קריות עד לחדרה, אני לא יודע מה, בהתאם לתא השטח יהיה תכנון אזורי. כל ההכנסות יחולקו פייר תושבים, כמות התושבים ופייר לישובים במצב סוציואקונומי, זו תפיסת עולם אחרת. אני לא חושב שהוועדה הגיאוגרפית צריכה לדון בהכנסות. הוועדה הגיאוגרפית צריכה להסתכם בזה שאיפה הישוב יכול להתפתח תכנונית. זו תפיסת העולם שלי, אני מקדם אותה כל הזמן, ראשי הרשויות מכירים את התפיסה לא מהיום.

לכן, אל תיקחו אותנו להכנסות. אני חושב שזו טעות בסיסית ויסודית לקשור את נושא ההכנסות האזוריות, ובמסקנות אגב בזמנו, עסקתי בהן ואני מדבר על עבודה בכלל שנת 2003, בהיג' ורפיק חלבי לא היו ראשי רשות. אמרתי שאזורי התעשייה הקיימים צריכים להפריש לישובים הדרוזים, לא רק בדאליה ועוספיה, לא יוקנעם והקריות, גם תפן, אזור התעשייה בתפן, אזור התעשייה בדלתון וכן הלאה. לכן, אני אומר את הדברים הבנה, אנחנו פה התכנסנו על מנת לזרז את תהליכי התכנון. אני לא מקבל את מה שאת אומרת, זו מדיניות מוטעית, אגב זה לא נכון גם תכנונית. את אומרת לא לקשור את הרחבת תחום השיפוט בתכנון, טעות, צריך להרחיב את תחום השיפוט לישובים, אחרי זה מתוך תחום ההרחבה להתכנס לתכנון. גמרנו את התוכניות הכוללניות, אחרי זה נכנסים לתוכניות מפורטות. בתכנית הכוללנית אתם מכנסים את כל האלמנטים הנחוצים לישוב, שכונת חיילים משוחררים, תיירות, תיירות חקלאית, אזור תעשייה וכן הלאה, כל מה שצריך ייכלל בתכנית, במתאר הכוללנית. מתוך זה אתה מתחיל את התכנון המפורט.

חברים, אי אפשר לעבוד עקום, אי אפשר להתחיל בתוכניות מפורטות. אני מכיר איפה היה רפיק ואיפה בהיג' וקודמו היו, התחילו לעשות תוכניות מפורטות צמודות דופן. אז, על מנת לעשות תכנית מפורטת צמודות דופן, אתה צריך להגיע למועצה הארצית לתכנון ובנייה. אני עברתי את זה, לא משנה איזה מחיר אני שילמתי, אנשים יודעים איזה מחיר שילמתי. זה תכנון עקום, מה עוד? הפיקוח, 2017, מתחילים בחוק קמיניץ, תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה. כשהיה 109 אני הופעתי פה, פה, במקומכם, ראשי הרשויות הופענו. אתם מכירים את זה, על מנת להתנגד לחוק הזה, לא יכול להיות שהפיקוח הוא קודם לתכנון. אתם פה משנים סדרי תכנון, חברים. תיכף נגיע לסיכומים, אני הולך לבדוק חוקית איך אנחנו בולמים את הנושא הזה. אבל, אני אומר לכם, אם צריך אני אשב עם השרה אישית, ואני ממליץ מהר מאוד מאוד לאמץ את הוועדות הגיאוגרפיות, כי לא תהיה חזרה. המלצות שהונחו על השולחן, שהן תוצאה של עבודה של איש מקצוע וכולם אומרים שקלעג'י הוא איש מקצוע. לכן, להערכתי ודרשתי אין מנוס, אלא לאשר מיד על מנת שהישובים, דאליה ועוספיה, ימשיכו את התכנון ויאיצו את התכנון. השטח מבעבע.

לא סתם בהיג' ראש המועצה בעוספיה, באו אליו הביתה, ביום חמישי בערב באו אליו הביתה, אני ראיתי את הסרטון. חברים, לא יכול להיות שאנחנו נראה את תמונת המצב, נבין אותה ואנחנו נתעלם. זה לא עניין של גזענות, אל תיקחו אותנו למקום הזה. אני מדבר עובדות כרגע, אני מדבר לגופו של נושא, אני לא מדבר לגופו של איש. לכן, אלה ההבנות ואני אומר לכם, עוד פעם, בשיא הרצינות, מה שנקרא, יש לי ניסיון של שני CC ואני רוצה תכנון מוניציפאלי. הייתי גם היועץ המוניציפאלי של תכנית הגליל המערבי. אני הייתי חלק מהתכנון של הגליל המערבי לראות איך רואים את הגליל המערבי בעוד ארבעים שנה, ב-2040. אז, לא יכול להיות שמשנים הסדרי עולם. אני מבקש ממשרד הפנים לאשר, ובמיידי, את שטחי השיפוט של הישובים דאליה ועוספיה.

אנחנו נשמע בקצרה משפט. אני מבקש, רפיק, ראש המועצה המקומית דאליה ועוספיה, אגב, יש לו ניסיון. הוא קידם תכנון כמעט מאפס ומכלום, נשמע התייחסות מסכמת של ראש המועצה בדאליה וראש המועצה בעוספיה. משפט אחד, אבל בקצרה, כי אנחנו בהתאם ללוחות הזמנים. אחרי זה אני אסכם. בבקשה רפיק, ראש מועצת דאלית אל כרמל.

<< אורח

קודם כל, תודה. אני רוצה להגיד שיושב הראש פשוט דייק גם בשאלות שלו וגם בהערות שלו. למען הדיוק אני רוצה להגיד לגברת, לידידתי, חברתי הטובה, אדית בר, כמה דברים, כלומר להעמיד כמה דברים על דיוקם. איש לא דיבר איתי על צמצום ההמלצות של התכנית הגיאוגרפית, של ההמלצות הגיאוגרפיות. איש לא דיבר איתי על הצמצום, אלא כל הזמן אומרים, תהיה ישיבה עוד כמה ימים, יש לך עוד כמה שבועות, יש לך עוד כמה ימים, השרה חושבת שצורה חיובית ואנחנו מחכים ומחכים. הדבר הנוסף, אנחנו מדברים על מטעי הזיתים של דאלית אל כרמל, אדמות פרטיות, הן צמודות לקו הכחול. זה לא שאנחנו לוקחים, כמו שלוקחים בהרבה מאוד ישובים, ציפורי לוקחת עוד, נצרת עילית לוקחת מציפורי. עוד ישובים אחרים שלוקחים ארנונה, מקומות אחרים, שלא נדבר עכשיו על הוועדות הגיאוגרפיות, מה נתנו לנו, חמישה אחוז? על זה עכשיו מתפארים נתנו לכם? כל האדמות של דאלית אל כרמל לקחו להם אותן למטרות צבאיות. ביוקנעם בנו שם שטחים, אזורי תעשייה, עכשיו אומרים נתנו לכם? כל האדמות שלנו, של אבותינו?

עוד דבר אחד, אדית, אני רוצה להגיד לך משהו, תסתכלי לי בתוך העיניים, לפני ארבעה חודשים ירו על הבן שלי, ירו על הבית שלי ואני למען התכנון ממשיך עם כל הכוח ולא נרתע ולא מפחד. אני רוצה תכנון, זה העתיד של ילדנו, אין עתיד אחר, אבל לעזאזל קצת הבנה, קצת אנושיות. זה לא שאדון אלפסי רוצה לקחת אדמות של אליקים. אלו אדמות שלנו שאנחנו עובדים שם כל בוקר, כל יום, כל ערב, על מה מדובר, שלושת אלפים מאתיים שמונים ושבעה דונם? במגידו מאה שישים אלף דונם, על מה אתם מדברים איתנו, על מה? על אדמותינו? לכן, אני פונה דרכך לשרה, אני מצטער שהשתמשתי במילה חריפה וקשה, אבל זו התחושה, זה הכאב שאתם לא עוזרים לראשי הרשויות. בהיג' עומד בסכנה, אני עומד בסכנה, תרחמו, תבינו, קצת רחמים עליכם, רחמים, קצת יחס. תבינו באיזה מקצוע אנחנו עובדים, על מנת לקדם ולהביא את החברה להיות חברה נורמלית, תומכת תכנון. על מה אתם רבים איתנו? תראי, אני הייתי כתב בשטחים, הייתי הולך בשטחים, ראיתי מה עשו בשילה, מה עשו בקדומים, מה עשו במקומות אחרים. תראו מה שעושים היום, על מה אתם מדברים איתנו, על אדמות שלנו? על הבית שלי שאתם לוקחים?

תודה רבה. מובן שזה מתוך כאב. תודה, רפיק, ראש המועצה, אנחנו צריכים שתהיה עיר. בבקשה, בהיג'.

קודם כל, אני שמח שהתקיים דיון כזה. אני מקווה שמהדיון הזה נצא נשכרים, אנחנו לא רוצים לחזור אחורה. אנחנו באנו כאן עם הרכב מלא של הנציגים של הישוב עוספיה, על מנת לקדם את התוכניות. רפיק אמר את דבריו לגבי הסכנה שאנחנו חשים בה כראשי מועצות, סכנה אמיתית. אני כתבתי מכתב לשרה שהיא תבין לאיזה סיטואציה אנחנו נקלענו. אני טיפה מופתע מאדית שיושבת לידי, את ההצעה לקיים ישיבה, לדון, לא צריך לחכות לחבר הכנסת מופיד מרעי ולהציע הצעות. אבל, צריכות להיות גם הצעות הוגנות כלפינו. מה אנחנו נבוא ונגיד לאוכלוסייה? במרץ 2022 משרד הפנים אחרי חמש שנים מציע שנתפשר עוד פעם. מה המשמעות? הרי יגידו לנו, חבר'ה, תתפטרו ותלכו הביתה, נביא אנשים אחרים שהתעקשו ויעמדו על שלהם.

אני עכשיו חייב להגיד את זה, אני פגשתי את מנכ"ל משרד הפנים ב-5 בדצמבר והוא הציע דבר, לדעתי, כהרף עין הזוי, לא מתוכנן, שכל האנשים יודעים את המשמעות שלו. המשמעות שלו היא הרס בתים. אף ראש מועצה, אף איש ציבור, לא האדם ולא המנהיג הכי גדול שיכול להיות לא ייתן יד להרס של בית של ישובים. השירות שלי הראשון היה בצבא. אני הייתי סמח"ט, סגן מפקד מרחב שומרון בשכם. אני את הכביש לברכה - - -

גם שירתנו ביחד פעם.

ושרצינו לעשות כבישים ולהקים שכונות, לא התחשבתם, חבר'ה. הקמתם, נתנו, עזרנו. חבר'ה, מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים לחיות בכבוד. אני רוצה לחיות בכבוד במדינה שאני רוכש לה את הכבוד וגם ייצגתי אותה במקומות הכי קשים בעולם. תתנו לנו לחיות בכבוד, אתם רומסים את הכבוד שלנו, אתם לא מאפשרים לנו להתפתח כבני אדם. אתם לא מאפשרים לנו לחיות ולבקש את הזכויות שלנו.

אדית, אני שומע אותך אומרת בואו תתכנסו, תשבו, תתפשרו, על מה להתפשר? להתפשר שאין לי עתיד לילדים שלי? להתפשר שאין לי מקומות מגורים? אין לי מגרשים לבנייה? עושים לי מחטף, מאשרים תמ"מ, הוועדה המחוזית, למה? כאשר התמ"מ לא מתחשב בהמלצות של קלעג'י, גם לא מתחשב בכלל בכנא שהיא גם בתכנית המתאר שהגישו אותה ב-2019. אני נכנס לדילמה למקום שאני לא מצליח להבין. אני לא איש בשורה היום, אדוני יושב הראש. אני חוזר לכפר מתוסכל, אני חוזר לכפר ואין לי תשובות - - -

חכה, עוד לא סיימנו.

אני אומר לאנשים, רבותיי, אין לי תשובות וזה אחד הדברים הגרועים לבן אדם שנבחר וציפה לשרת את האוכלוסייה שלו. צר לי.

תודה רבה על הדברים. משרד הפנים.

תחילה, לאדוני יושב הראש, ההתייחסות שלך לגבי תכנון אזורי, נפגשנו לא פה, אלא בוועדת הפנים שדיברנו על תכנית אב. אני מאוד מסכימה איתך על הגישה וזה העתיד מבחינתי.

אגב, אנחנו סיכמנו שאנחנו נקדם את זה, אבל עוד לא - - -

דבר ראשון, אנחנו מקדמים את זה, מבחינתי, הייתי רוצה לשכפל את תכנית האב לכל האשכולות - - -

אני פה לרשותכם, אגב.

אנחנו עובדים על זה. הנושא הנוסף שהערת לי, מדוע ציינתי את חלוקת ההכנסות, אני חושבת שזה פשוט משקף את גישת השרה כלפי הרשויות, ולכן אני חושבת שזה היה רלוונטי. לגבי רפיק ובהיג', רפיק, אכן הסתכלתי לך בעיניים, זה כאב לי שסיפרת לי את זה פעם וזה כואב לי לשמוע את השוב. אנחנו חס וחלילה לא מתייחסים באדישות לכאב שלכם ורואים שמשם אתם מגיעים, וברורה לי המעורבות הרגישות אליכם והחשיבות שאתם מייחסים לזה. חשוב לי להגיד שלא אני ולא אף אחד מהצוות שלי, ובטח שלא השרה והמנכ"ל, אדישים לזה. אבל, כן חשוב לי לחדד שנייה, אדוני יושב הראש אמר, הוועדה המליצה, תאמצו את זה כמו שזה. השרה היא לא חותמת גומי, זה התפקיד שלה, להחליט את המדיניות ולקבל החלטה. ציינת פה שהרשויות כבר התפשרו בוועדה וצריכות עכשיו להתפשר שוב, רשות יכולה גם להגיד שהיא רוצה שיעבירו לה את כל שטח מדינת ישראל, ואז שהיא תתפשר ורוצה רק חלק.

לא, אבל זה לא המקרה. גברתי, אבל זה לא המקרה. המקרה פה שהוועדה סיכמה - - -

לא אמרתי שזה המקרה, רק אמרתי שבסוף הוועדה ממליצה ובסוף השרה מקבלת החלטה ביחס להמלצות - - -

התהליך ברור.

והיה לא פעם ולא פעמיים שהשרה קיבלה החלטה שהיא לא אימצה במאה אחוז, ועל כן אפשר להגיד אנחנו רוצים אימוץ מאה אחוז מההחלטות וכנראה נמשיך לעמוד במקום. מאידך, אפשר להגיד, בואו נתקדם ביחד ונחשוב איך כן אפשר לראות התקדמות בנושא, אבל כמובן שאני אשקף את כל דברי יושב הראש - - -

טוב, הדברים ברורים. בסדר. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? יש פה אנשים שנרשמו. משרד הבינוי והשיכון? משרד החקלאות ופיתוח הכפר? משרד המשפטים? רשות מקרקעי ישראל? רשות שמורות טבע? הרשות לפיתוח כלכלי? יש משהו להגיד? טוב שאתם פה. תראו, חברים, לפני הסיכום, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן.

כבודו אפשר להגיד משפט אחד?

תציג את עצמך ותאמר משפט אחד.

אני סגן ראש מועצה, אח בכיר בבית החולים רמב"ם, מהבכירים ביותר. אני קצין בצה"ל, אחד האנשים שעזר להקים יחידה מיוחדת בצה"ל, זה נקרא צוות 10, שאני בחרתי את הכלים לצוות, בחרתי את החוטים. למדנו אפילו את הצבא האמריקאי איך מתנהגים. אני בניתי בית על שטח שלי ששילמתי עליו הרבה מאוד כסף, הרבה מאוד מה שצריך. הבית הזה הוא לבן שלי, שהוא מצטיין חיל האוויר שהציל מטוס של שלושים וחמש מיליון דולר, שהוא שוטר במשטרת ישראל חמש שנים, פה בירושלים, הוא מגן על הכותל ועל המקומות האלה. לפני יומיים התברכתי בצו מיוחד, ארבע מאות שישים וחמש אלף שקל שאני חייב, האם זה צודק? על אדמה שלי, שקניתי אותה בהרבה מאוד כסף?

ברור לי.

שהיא גובלת בשטח דאליה. עשרים מטר מהבתים בדאליה.

תודה רבה. תשימו לב, כל הדיונים שאנחנו עושים בנושא תכנון, בנייה ופיתוח הישובים הדרוזים, זה יכול להיות גם לגבי ישובים אחרים, הוא טעון, למה? כי התכנון לא התקדם שנים רבות. אפשר לבוא ולחשוב או לנתק את הוועדות הגיאוגרפיות, שקובעות את שטחי השיפוט והתכנון, אבל זו טעות בסיסית, לדעתי, טעות חמורה. תראו, אני רוצה להגיד לכם משהו, אני שמעתי אותך, שמעתי את הכאב שלך, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים עוד להוכיח למישהו במדינת ישראל שאנחנו משרתים בצבא ואנחנו הקרבנו ועשינו. אנחנו כבר אחרי, זה מוכח, זה ברור, אנחנו צריכים עכשיו להתקדם. אני אומר את זה כאן לכל החברים ולכל מי ששומע אותנו בזום ולא בזום, הדרוזי הממוצע, החייל שחוזר מהשירות שלו לבית, הוא לא מזוכיסט, הוא לא אדם שמתעלל בעצמו. הוא איש חוק, איש שרוצה לבנות קורת גג בצורה בטוחה, על מנת להקנות ביטחון כלכלי וחברתי ותעסוקתי לבנים שלו ולדורות הבאים.

אבל, מה קורה לו? עכשיו אני לא מדבר כרגע על מי אשם, כי אנחנו דנים על התכנון, מאחר ואין לו תכנית מתאר ואין לו מקום לבנות בית, כמו הקצין המכובד, כמו הלוחם המכובד וכמו האיש שעשה שירות לאומי המכובד, מה הוא עושה? הוא הולך עוקר מטע זיתים, מטע דובדבנים, מטע תפוחים או שטח של עגבניות, שאתם דיברתם עליו קודם, על מנת לבנות את הבית שלו. אז, קודם כל, את מקור הפרנסה שלו הוא עקר, של ההורים שלו, מאחר והוא בונה מעבר לקו תחום הבנייה, מעבר לקו הכחול, אז הוא לא מקבל היתר. כאשר הוא לא מקבל היתר, אז הוא לא מקבל משכנתא, אז אין לו משכנתא, מאיפה הוא מביא כסף? הוא הולך לארון של הבית, לקופה של אבא שלו, דופק לו על קופת גמל שלו, דופק לו על קרן ההשתלמות שלו ולוקח את הכסף ובונה בית. אז, הוא רוקן את אבא שלו מהכסף, על מנת שהוא יבנה בית. מגיע אליו הפקח של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מביא אותו לבית משפט, לפני חוק קמיניץ. מגיע דווקא בדאליה ובעוספיה, גם בחורפיש, ברמ"י ובבית ג'אן שאנחנו גובלים לרשות שמורות טבע ואנחנו אלה ששומרים על הטבע, אז פקח שמורת טבע גם מגיע.

שניהם לוקחים אותו לבית משפט על אותה עבירה, תראו נס. על אותה עבירה כל אחד מצליח להלביש לו בבית המשפט סעיף אחר. אז, קונסים אותו בשמונה מאות, שש מאות, שבע מאות מיליון שקל. עכשיו, הוא חוזר, הוא איש מדים, על מי רשום הבית שלו? על שם של אבא שלו או של הסבתא שלו, על מנת שהוא לא יהיה עבריין. הוא חוזר הביתה אין לו אזור תעשייה, אשתו למדה בטכניון תואר שני, אין לה איפה לעבוד, אין לה מקום להתפרנס, היא בכלל מחפשת לעבוד במתפרה, מחפשת להיות מתרגלת, למרות שיש לה תואר שני מהטכניון. אז, מה הוא הפך להיות? מפרנס יחיד. טוב, מפרנס יחיד צריך לפרנס את הבית, צריך להחזיר קנסות של בית המשפט, מאחר והוא גם לא קיבל משכנתא. חברים, רק מזוכיסט מסוגל לעשות לעצמו דבר כזה. אנחנו פה, על מנת לראות איך אנחנו מצילים את הנוער שלנו, איך אנחנו מספקים להם קורת גג, זה התפקיד שלנו. לכן, אני אומר, אני מצטרף כאן לרגש ולאמוציות שעלו כאן. האמוציות והרגש הם תוצאה של מצב רע מאוד בשטח. הישובים הדרוזים, התכנון שלהם, רע מאוד, יותר גרוע אפילו מהישובים הערבים.

לכן, אני מבקש להקשיב למה שנאמר, גם מהלב וגם מהשכל, בדיון הזה של כולם, כולל ראשי הרשויות, כולל נציגי ציבור. לא סתם באו לפה חמש עשרה אנשים מעוספיה, על מנת להביע את הכאב. אנחנו מסתובבים בשטח ואנחנו מרגישים את זה ואני באתי משם, אני באתי מהשלטון המקומי ואני מבין מה קורה שם. צריך להאיץ את התכנון. יש ראשי רשויות שכולם מבית ג'אן עד לדאלית אל כרמל כולם רוצים להאיץ תכנון. לכן, אני מבקש מפה לצאת, אני מבקש מהמשנה למנכ"לית שאני מאוד מאוד מכבד ואני מכבד את מי שעסק, מכאן תצאו מפה עם הדרישה שלי כמופיד, שאיך אמרתי, אני מבין שני CC בתכנון ובנייה. גם אני ספגתי ועמדתי בחזית מול התושבים, כי אני ההורס ואני זה שלא מאשר להם בתים וכן הלאה. היום הציבור מבין עניין, היום האזרח מבין שתכנון בישובים זה ועדת תכנון ובנייה, רשות מקומית וצריך להתקדם. אל תגבילו בוועדות הגיאוגרפיות את הנושא. אני כאן מבקש לפני שאני נכנס לסיכום, להמשיך גם בישובים בצפון לעשות דיון על הוועדות הגיאוגרפיות בצפון, חלקם אושר וחלקם לא אושר, על מנת להתקדם.

אני מתכנס לסיכום, חברים. טוב, ועדת המשנה לענייני פיתוח של הישובים הדרוזים והצ'רקסיים מודה באמת לכל נציגי משרדי הממשלה שבאתם לכאן, לראשי הרשויות שהופיעו גם כאן ובזום ולנציגי החברה האזרחית. אגב, אני יודע מקרוב כמה אתם מלווים את הנושא הזה ולא מהיום. אנחנו נפגשנו בעוספיה למטה, במקלט, אין ספור פעמים, על התוכניות של עוספיה. אז, אני באמת מודה לכם על כך שהגעתם לכאן, נתתם את הסקירה שלכם והצלחתם לעלות את הנושא לשולחן הדיונים. הוועדה רשמה את הודעתו של ראש מועצת דאלית אל כרמל, שהיא לא חדשה מבחינתי, כמעוניין שיהיה תכנון מסודר ומוכן בישוב שלו, בדומה לישובים הסמוכים, הישובים היהודים והשטח, שיצטרפו לתחום השיפוט, כתוצאה מהחלטות הוועדה, הם יהיו בתוך המועצה לשינוי גבולות המוצא בדוח קלעג'י יישארו שטחים חקלאיים ולא תהיה בנייה עליהן. במילים אחרות, ראש המועצה בדאלית אל כרמל וגם בעוספיה אומרים, שטח הבנייה יהיה מיועד לבנייה, השטח החקלאי יהיה מיועד לחקלאות.

הוועדה שמעה מראש מועצת דאלית אל כרמל את אישור דוח הוועדה לשינוי הגבולות, שהוא יכול לסייע בתהליך התכנון. ברור שהוא יכול לסייע גם נכון לדאליה וגם לעוספיה. הוועדה שומעת את הדברים של ראש המועצה בעוספיה ואנשי הציבור, שציינו כי אישור הדוח ושינוי הגבולות של עוספיה או אי שינוי הדוח, מונע את התקדמות התכנון ופיתוח של הישוב, ולמעשה כל תכנון מתארי ללא הרחבת שטח השיפוט המועצה, והעברת השטחים שנגרעו בהסכמה, עם האנשים שהובילו את הדוח, אינו תואם את הצרכים. כרגע, אם לא יועבר, כן? המצב לא יהיה תואם את צרכי הישוב ולא יינתן מענה לגידול האוכלוסייה, לכן החשיבות של האישור המידי של הדוח, חייב להיות כדי שהוא ימשיך לתכנן. אני מפה פונה לשרת הפנים, ואני במבקש לאשר את הדוח כפי שהוא, ואם היא רוצה לבחון שינוי כזה או אחר, אני חושב שאחרי שכל מי שעסק בתחום המקצועי ולאור השנה, תראו חברים, ממתי הדוח הזה הוגש, כל עכבה היא פוגעת.

אני כאן ממליץ ואני מבקש שזה יירשם בסיכום, לשרת הפנים כן לאמץ את הדוח, לאשר אותו ולאחר מכן לדון על ההתפתחות. מדוע אני אומר את זה? כי זה לא יספיק להם, כרגע האישור שלהם מאיץ את התכנון, יש לו פחות בעיות. ברגע שזה מאושר אחרי זה אפשר לדון על העקרונות שאני מדבר עליהם. תשאירו את תחומי השיפוט רק לתחומי בנייה. נושא ההכנסות, אל תערבבו אותו בנושא הזה ואחרי זה נשב על נושא ההכנסות. אני אבוא עם ההצעה שלי, אתם תבואו עם ההצעה שלכם ולא לקשור אחד בשני. אני חושב שהסיכום שלי גם מקובל על ראשי הרשויות, גם רפיק וגם בהיג', בנושא של הכנסות. קודם כל, אנחנו צריכים שטח, כמו שאמרתי קודם, כבוד יש לנו, שטח לתכנון בנייה חסר לנו, שטח שיפוט חסר לנו. תנו לנו שטח לבנייה, תנו לנו שטח לשיפוט ותאמינו לי, אנחנו אזרחים ליגה א'. אנחנו יודעים איך לכבד חוקים, וברגע שהתכנון הושלם בכל הישובים הדרוזים, אני אומר לכם, לא יהיה צורך בפיקוח. החבר'ה של דוח קמיניץ יהיו מובטלים, רק תנו לנו לסיים את התכנון. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:33.