פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ועדת הכספים
07/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ד' באדר ב' (07 במרץ 2022), שעה 9:00

סיוע לאזרחי ישראל המגיעים מאוקראינה

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
אחמד טיבי
אימאן ח'טיב יאסין
אופיר כץ
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

טטיאנה מזרסקי
איימן עודה

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציב תמחיר ותוכניות, המשרד לקליטת העלייה

דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, משרד האוצר

מאיר שפיגלר - המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

פולה ברקן - לובי המיליון

דוריס קריאף - מנהלת תחום תיעוד וזכאות, המשרד לקליטת העלייה

דניאל חיימוביץ - נשיא אוניברסיטת בן-גוריון

לינור כרם

טמיר כהן

הדס צנוירט



סיוע לאזרחי ישראל המגיעים מאוקראינה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, 7 במרס 2022. ד' אדר ב' התשפ"ב. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה. כמובן על רקע האירועים שקורים באוקראינה אנו מתמודדים עם הרבה מאוד סוגיות שקשורות לסוגים שונים של פליטים, אם זה זכאי חוק השבות שאמורים להגיע לישראל ומשרד הקליטה מטפל בהם, ואם זה פליטים שאינם זכאי חוק השבות. גם סביבם מנסים לגבש מדיניות הגירה חדשה אבל יש אוכלוסייה אחת שפחות נגענו בהם, וזה ישראלים שחוזרים מאוקראינה. את האוכלוסייה הזו אני מחלק לשני חלקים עיקריים – אחד זה המשפחות שחוזרות משם אחרי תקופה כזו או אחרת של מחיה שם, כל אחד וסיבותיה, והדבר השני זה הסטודנטים והסטודנטיות שלומדים ולומדות שם במגוון אוניברסיטאות ופקולטות, ויש לראות איך נותנים גם להם פתרונות. כל מי שחוזר מאוקראינה, ולא משנה על רקע מה הוא חוזר או מאיזו סיבה היה שם, הוא חוזר לפליט. זה אנשים שעזבו את כל מה שיש להם, את כל החיים שלהם וחוזרים לפה. לכן ההתייחסות חייבת להיות בהתאם, זהה. גם העולים שחוזרים והעולים כן מקבלים סיוע – אני מברך על החלטת השרה על סיוע תוספתי לעולים החדשים שעליו התבשרנו אתמול, אבל גם חייב לתת דגש על כל מה שקשור לתושבים חוזרים למיניהם לפני חמש שנים, אחרי חמש שנים. מצב השגרה שבו התושבים החוזרים שחוזרים ,לכאן וחייבים לשלם פדיון כדי להיות זכאים לשירותי בריאות הוא אינו יכול להיות רלוונטי למה שקורה עכשיו, ומעבר לזה, גם הסיוע הכספי לאותם תושבים חוזרים, חייב להישקל על-ידי משרד הקליטה כי שוב - אנשים עזבו הכול, את בתיהם, את רכושם. הרבה פעמים לא הצליחו להוציא את הכסף שיש להם בחשבונות הבנק. הגיעו לפה בלי כלום. פליטים לכל דבר ועניין. לכן אני מבקש ומצפה גם ממשרד הקליטה וגם ממשרד האוצר וגם מביטוח לאומי ואני יודע שהמנכ"ל של ביטול לאומי פועל בכיוון הזה, לייצר פתרון הוליסטי לאותן משפחות שחוזרות לכאן, ובנוגע לסטודנטים חשוב לדאוג אנו כמדינה לכך, שהסטודנטים האלה יוכלו להמשיך לימודיהם כאן בארץ לפחות לתקופת ביניים עד שאנו מבינים מה קורה באוקראינה.

אני נמצא בקשר עם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שנמצאת כאן, חברת הוועדה, בנושא הסטודנטים שנמצאים באוקראינה, ללא הבדל דת, גזע ומין - כל מי שלומד שם חייב לקבל מענה אקדמי כזה או אחר בישראל, אפילו לתקופת ביניים. אחר כך יוכלו לחזור ולהמשיך לימודיהם.

נתחיל משרד הקליטה. אבקש סקירה של כמה תושבים חוזרים לדעתכם לפי הנתונים שיש להם, חזרו בעשרת הימים האחרונים, מה הסיוע שאתם נותנים להם, ואיך אתם מתכוונים לשנות את המדיניות הקיימת. בבקשה.

בוקר טוב. ממה שידוע לנו כרגע, עולים תושבים חוזרים בודדים הגיעו לארץ כי אנו לא מקבלים נתון עליהם עד שהם לא פונים אלינו ומבקשים סיוע מהלשכות שלנו, אבל לפי הנתונים הקיימים שאנו מדברים על עולים שבעבר עלו מאוקראינה ועזבו, שמבחינתנו זה המסה הקריטית של הפוטנציאל, אנו מדברים על יותר מ-50,000 תושבים חוזרים. אין לנו נתון כרגע לדעת בוודאות שהם חזרו לאוקראינה – יכול להיות שעברו למדינה אחרת אבל זו החשיפה המקסימלית שאליה אנו מתייחסים.

אתם נמצאים בקשר מול רשות האוכלוסין וההגירה כדי לוודא שהאנשים האלה חוזרים? האי להם יש נתונים.

ביררתי. אנו מנסים להדק את הקשרים כדי לקבל נתונים. אולי אנו בעצמנו ניזום פנייה אליהם ולא נחכה שהם יפנו אלינו, כלומר ננסה לקבל נתונים מהם.

מה, הם נמצאים במדינה אחרת?

כולנו נמצאים במצב חירום, ואנו פועלים כל יום עם נושא חדש, עם סוגיה חדשה ומטפלים בה הכי מהר שאנו יכולים. אנו משתדלים ועושים הכול כדי לתאם את כל המערכות יחד.

אני בטוח, וכולנו באותו מאמץ, אבל אחרי עשרה ימים שאנחנו במצב הזה ועדיין לא פניתם לרשות האוכלוסין וההגירה, חשבתי שאתה מדבר על אותם אזרחים שחזרו.

עיקר המאמץ היה לגבי עולים חדשים. מסוף שבוע שעבר התחלנו לתת התייחסות לתושבים חוזרים וניתן את מלוא המאמץ כפי שעשינו עד כה לגבי עולים חדשים.

לגבי הסיוע שאנו מתכוונים להוסיף, כפי שהזכרת, אדוני היושב-ראש, אנו כן, כפי שהיו במבצעים בעבר כשרצינו לעודד חזרת ישראלים ששוהים בחו"ל, גם פה אנו רוצים לשלם את פדיון ביטוח בריאות לתושבים חוזרים כדי שלא יצטרכו להמתין תקופת המתנה של שישה חודשים או לשלם את זה מכספם.

אתם תשלמו לביטוח לאומי?

נכון לעכשיו, התוכנית היתה לעשות את זה כפי שנעשה בעבר, דהיינו שתושב חוזר ישלם ואנו נחזיר לו מיידית.

זה לא המצב היום.

אוקיי. אני רושם לעצמי ואעדכן את המשרד כדי שנהיה בהתחשבנות ישירה מול הביטוח הלאומי, ושהעולה לא יצטרף להוציא מכספו, שייתכן שאין לו.

בנוסף, אנו מדברים על הבטחת אבטחה שמגיעה לכל תושב חוזר כשמגיע לארץ עד שלושה חודשים. אנו גם ניתן את הסיוע הזה. וסיוע נוסף חריג של קרן מחוז, חד פעמי, שאנו נותנים לתושבים חוזרים שנמצאים במצוקה כלכלית.

מה גובה הסכום?

סיוע חד פעמי של 1,250 שקל שאפשר להפכיל במקרים חריגים. זה סיוע ממוצע. לפעמים עולה בין אלף עד אלפיים שקל בערך.

למה אתם לא שוקלים להגדיל את זה? אנשים חוזרים בלי כלום. זה לא מצב שגרה. זה לא מצב שבו אתה יודע לעשות מבחן הכנסה ולבדוק את המשפחה שחוזרת ובאמצעות קרן מנהל מחוז לתת לה סיוע.

אפשר לחזור על הנתונים - כמה משלמים?

סיוע ממוצע של 1,250, חד-פעמי. אפשר להכפיל אותו במקרים חריגים. אני רושם את הערת היושב-ראש ואעביר את זה למשרד.

מה זה תושב חוזר? של כמה שנים שלא היה בארץ?

מבחינת המשרד החל משנתיים מדובר בתושב חוזר. רוב הסיועים במצב שגרה ניתנים אחרי חמש שנים שהוא לא נמצא בארץ, ואנו מדברים על סיוע בעיקר בתחום התעסוקה.

אם ביקר בארץ?

הסיוע שנתתם בשגרה היה אחרי חמש שנים. מה קורה עכשיו?

הסיועים שעכשיו מניתי לא נבחן את הסוגיה של חמש שנים.

גם לא את הסוגיה של מרכז החיים?

נמצאת בזום מנהלת תחום תיעוד וזכאות, דוריס, שתוכל לענות על השאלות האלה.

בוקר טוב. אני מעדכנת שמבחינת הביטוח הלאומי לעניין הפדיון אתמול קיבלתי טלפון שאני לא אהבתי, שהפתרון שלהם למתן שירותים לתושבים חוזרים מייד או לישראלים, יפתחו להם שירותים אבל ייצרו להם חוב עתידי. אתם יודעים מה זה חוב עתידי של דמי הפדיון בעתיד לישראלי? חוב לביטוח הלאומי זה דבר נורא ואיום. אנו לא אוהבים את הפתרון הזה. אני מעדכנת.

משרד האוצר.

מנכ"ל ביטוח הלאומי דיבר אתנו אתמול בעניין. אנו עדיין חושבים מה המנגנון הנכון שבו נעשה את זה.

אתה יכול לומר לפרוטוקול שלא ייווצר חוב עתידי לאותם אנשים שמגיעים עכשיו שהם פליטים?

אני מתנצל, אני עוד צריך לבחון את זה.

אני חושב שאתם לא מבינים את האירוע. אתם נמצאים עשרה ימים בתוך מלחמה והגיעו הרבה מאוד ישראלים מאוקראינה. כל מי שנמצא בשטח ומדבר עם אנשים, מכיר את זה ומבין את זה. אתם נמצאים בפלנטה אחרת ואין לכם נתונים. אתם גם לא מוכנים במהלך בזק לבחון, איך אנו מגיעים למצב שלאנשים האלה שמגיעים לארץ אין חוב עתידי לביטוח לאומי. אנחנו מדברים על אזרחי ישראל. לא על עולים ולא על פליטים. אני מדבר על אזרחים.

חוץ מזה, כל השאלה של הנתונים, כל מי שנכנס לארץ רשום. זה בשליפת כפתור אפשר להוציא את כל הנתונים לגבי האנשים שנכנסו וחזרו.

לנו במשרד העלייה והקליטה אין הנתונים האלה.

ברור. אם לא תפנו לרשות האוכלוסין וההגירה לא תדעו.

נעשה את זה במיידי.

בבקשה, דוריס.

זה מבחינת דמי פדיון. מבחינת הכרה כתושב חוזר - בשגרה כל מי ששהה מעל שנתיים לחו"ל לא נשלח לו כל הכללים האלה על ידי מדינת ישראל. מוכר אצלנו תושב חוזר. כפי שאריק אמר, הזכות העיקרית היא לכאלה ששהו מעל חמש שנים. אנו המלצנו לפתוח גם לכאלה ששהו מעל שנתיים באוקראינה. אני מאמינה שזה יתקבל. המלצנו להנהלת המשרד – הכנו מסמך עם המלצות.

למה הנהלת המשרד לא פה? כתוב לי שמשנה למנכ"ל צריך להיות בזום. הוא נמצא?

לא. הוא מתכונן לקבינט. יש לנו תכף קבינט. המלצנו גם, כפי שאריק אמר, אני עשיתי בדיקה בקרב עולי אוקראינה, שבעבר עלו, יש 60,000 שאינם בישראל שעזבו את ישראל ולא מיצו את תום תקופת הזכאות שלהם. מתוכם יש אנשים לא מימשו את מלוא סל הקליטה שלהם. כפי שאתה יודע, אין גרירת זכאות לסל. גם את זה המלצנו ובדקנו. מדובר בעלות של 40 מיליון שקלים לתוספת לסל קליטה.

זה כדי להשלים את מה שלא קיבלו בעבר?

כן, כי אין גרירת זכאות בשגרה. לכן זה סיוע שיכול לסייע להם, לאותן משפחות שזכאיות ולא קיבלו את מלוא סל הקליטה.

שאלו לגבי תושבות, אנו לא עושים הצהרת כוונות. אנו לא כמו הביטוח הלאומי – המשכת לישראל. הוא רק חותם שהוא מבקש את מעמדו של תושב חוזר.

אבל כדי לקבל את המעמד של תושב חוזר אתם בוחנים כמה זמן היה או לא היה בארץ.

אנו בודקים. מותר לו על כל שנת היעדרות 122 יום לשהות. יש ועדות חריגים, ועדות ערעורים. גם בזה נהיה גמישים בדיוק כפי שהיינו גמישים בקורונה.

על כל שנת היעדרות בחו"ל מותר לך להיות 122 ימים בארץ. אם תהיה פחות מזה, תהיה זכאי למעמד תושב חוזר. זה כמעט חצי שנה. אם היית בארץ פחות מ-122 יום בשנה קלנדרית, תהיי זכאית למעמד תושב חוזר. אני מדייק, דוריס?

122 יום זה ארבעה חודשים. מדברים על אזרחים ישראליים. אנחנו לא מסתכלים על דת. רק ישראליים.

לגבי קרן נמלטים, מה קורה שם עבור העולים?

כל מי שעולה מאוקראינה החל מ-24.2 שתאריך עלייתו אישרנו בוועדה הבין-משרדית, עשינו ועדה מזורזת, ואישרנו קרן נמלטים. יחיד זכאי ל-6,000 שקלים, זוג עולים ל-11,000 שקל ומשפחה ל-15,000 שקל במיידית לצורך הצטיידות ראשונית. גם אוקראינה נמצאת במדינות שאת שמן אנו לא יכולים לומר.

אתם יכולים לשקול צירוף תושבים חוזרים לקרן נמלטים? כי הם נמלטים.

קטונתי. לא יודעת.

עזבי מבחינת כסף. מבחינת הנהלים, חוק.

אני לא חושבת כי הוועדה שזכאי חוק השבות שנמלטים מאזורי קרבות.

יש פה קרבות. אין ספק.

אנשים השאירו הכול שם. אין לאנשים כתובת בחו"ל.

ברור, אבל הנוהל, התקציב הייעודי הזה כבר שנים מיועד לעולים.

כבר שנים לא היתה מלמה בסדר גודל כזה בעולם. צריך להתחיל לחשוב גמיש יותר.

היא דיברה על שנתיים זכאות תושב חוזר. מצד שני אומרת: פחות מ-120 יום בארץ כל שנה. צריך גם את השנתיים?

תסבירי לגבי הזכאות לתושבים חוזרים.

אסביר. ישראלי שיצא מישראל, חוזר נאמר היום, 7 במרס 2022. הולכים אחורה, 7 במרס 2021, סופרים אם לא חרג מביקורים מעל 122 יום וכך הלאה. עד חמש שנים אחורה או עד שנתיים, תלוי בתקופת השהייה שלו. עד 122 יום ביקורים בכל שנת היעדרות לא נחשבת כשיבה לישראל.

הבנתי, אבל הוא צריך להיות שנתיים בחו"ל? העיקרון השני פחות מ-122 יום אבל זה לא שנה. למשל סטודנטים שיצאו ללמוד היו פה 80 יום והם רק שנה בחו"ל, אז הם תושבים חוזרים או לא?

הם לא תושבים חוזרים.

זה מינימום שנתיים. האם זה נכון?

זה נכון. אני רוצה שנפריד בין שני סוגי אוכלוסייה – משפחות שחוזרות זה סיפור אחד, שהם פליטים ומשאירים הכול מאחור ובאים לפה במעמד של פליטים גם אם יש להם תעודת זהות כחולה ודרכון ישראלי. לעומת זאת סטודנטים שחוזרים, חוזרים למשפחות שלהם.

אבל הם השאירו הכול שם. שילמו שכר דירה, ציוד.

זה לא אותו דבר. תודה, דוריס. מאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי.

אני מתנצל – חשבתי שהישיבה תהיה ב-09:00.

היתה אמורה להיות אבל בגלל הפקקים.

נאלצתי לצאת. לא שמעתי את הרישא של הישיבה. אני רוצה לומר לנוכחים לגבי הביטוח הלאומי, עשינו מעשה שבוע שעבר בשלישי-רביעי לגבי הנושא של זכאות לקבל סעד רפואי למי שנדרש לכך. בין יתר הדברים הענקנו מבלי להידרש כרגע לכל ההליך הבירוקרטי של בדיקת מרכז חיים לתת לכל אחד מאלה שהם תושבים חוזרים, תעודת תושב, שמאפשרת לו לקבל את ביטוח הבריאות. יש כמה דברים שראוי שייאמרו: אחד, לגבי אלה שיש להם ילדים מתחת לגיל 18, הילדים מקבלים ביטוח בריאות מיידית. לגבי נשים שכורעות ללדת כנ"ל – מקבלים את מלוא הסיוע הבריאותי מיידית, ללא שום קשר לתקופת הכשרה. כך גם לגבי אנשים שנדרשים לטיפול מציל חיים. מי לא נמצא בקטגוריה הזאת – מי שמעל גיל 18 ולא נמצאים במצב של צורך בטיפול רפואי מציל חיים.

בהקשר הזה גם מצאנו פתרון. אנחנו, ככל שיש מצב שמי מהאנשים שיגיעו כרגע כאן תושבים חוזרים יידרש לטיפול רפואי, אנו נטפל בהסדרת התשלום בגין כביכול פדיון תקופת ההמתנה של חצי השנה שהם נדרשים לעבור כדי לא לשלם את ה-12,210 שקלים, משהו כזה, ואנו נקזז לאחר מכן מקצבאות שיהיו זכאים להם את הסכום בצורה מידתית. למרות זאת פנינו לאגף תקציבים, בין היתר אחרי שיחה שהתקיימה איתך בסוף שבוע שעבר. דיברתי עם אלי בינג ואתמול בלילה גם עם דני- - - דרך המלך זה כמובן שיהיה בק טו בק מול הביטוח הלאומי ממשרד האוצר לגבי אותו סכום של 12,210 שקלים, ואז הדבר הזה הוא לגמרי שקוף, פשוט, מיידי ואין איתו בעיה.

למרות זאת, וזה העיקר, אנחנו מבחינת הביטוח הלאומי לא נעמוד בצד שיהיה מצב שמישהו זקוק לטיפול רפואי ולא יוכל לקבלו גם אם אין לו ה-12,000 שקלים. הרי הם באים לכאן כמי שברחו ממקום. הם לא באו בצורה טבעית. הם לא עלייה חוזרת של ימים כתיקונים. מדובר פה במקרה חריג לחלוטין. לכן קיבלנו את ההחלטות האלה. אני עדיין אומר שהדבר הנכון ביותר לעשות זה להסדיר את הנושא של אותם תשלומים שייווצרו ככל שיהיו כאלה עם אגף התקציבים בבק טו בק.

עוד דבר, עם משרד הקליטה פעלנו אתמול. גייסנו צוות מהביטוח הלאומי בחמישה אזורים ברחבי הארץ, בעיקר במקומות שהם רווי בתי מלון, שלשם כנראה הולכים להעביר את מרב האנשים שיבואו ואין להם מי שיקלוט אותם בארץ. נגיע לאותם אתרים וניתן את מלוא השהות מבחינת ביטוח לאומי. כלומר מיצוי זכויות לכל אחד מהתושבים שיחזרו. נעשה זאת בתיאום משרד הקליטה ועם אנשים שיהיו בכל אחד מבתי המלון האלה. התארגנו כדי לבצע את המשימה הזאת. אני מדבר על תושבים חוזרים.

גם תושבים חוזרים זכאים למלון?

תושבים חוזרים ששהו בארץ עד שלוש שנים לפני שעזבו. ההנחה היתה שמי ששהה מעל שלוש שנים השאיר דירה אחריו או יש לו משפחה שיכול לחזור אליה.

זה לא אמור להיות הפוך? אדם שמנתק את הקשר וגר בחו"ל.

שהה לפחות שלוש שנים לפני שעזב את הארץ. אני לא מדבר על התקופה שלו בחו"ל.

אדם שחי בארץ שלוש שנים ועזב, עד שלוש שנים – זכאי. מעבר לשלוש שנים – לא זכאי. אז לא תפגוש את האנשים האלה במלונות, מאיר.

ממה שקיבלנו ממנכ"ל משרד הקליטה, שמדובר בסדר גודל של מאה מלונות. אני מדבר על מה שנאמר לנו.

אני מדבר מבחינת הגדרת אוכלוסייה. הוא אומר שמי שיגיע למלונות האלה זה מי שעזב את הארץ לפני שלוש שנים שהיה פה.

רוב המלונות יאוכלסו על ידי עולים חדשים.

ברור. זה אומר שכל שאר הישראלים שחוזרים בכלל לא במלונות האלה.

אין לי נתונים לגבי מי שחוזר. מי שיגיע לבתי המלון ויהיה תושב חוזר, אנו נטפל בו על בסיס מה שסוכם עם משרד הקליטה. אם יוטל עלינו לטפל גם בעולים חדשים שישוכנו שם, נעשה את זה. לגבי עולים חדשים, אם הם מעל גיל 62 או 67, אם מדובר באשה או בגבר, הם מייד מקבלים קצבה אוטומטית שנקראת קצבת אזרח ותיק, גמ"ז – גמלת אזרח ותיק מיוחדת.

אמרתי גם לאנשי אגף תקציבים – יש אנשים נכים, יש אנשים שמגיעים כבר ככה עם כל מיני מגבלות וברגע שאנחנו מעניקים להם תעודת תושב, הם זכאים לקבל את כל הקצבאות האלה. גם זה צריך לראות מה אנו עושים איתו כי לא מדובר רק בנושא הבריאותי – הבריאותי הוא בראש ובראשונה. אבל יש גם קצבאות שהם זכאים להן מתוקף היותם תושבים בהגדרה ויש לתת על זה את הדעת.

אגף התקציבים, הנושא של פדיון ביטוח בריאות.

ברור לנו שהכי חשוב זה שיהיה ביטוח בריאות מהיום הראשון לכל מי שמגיע. לגבי המנגנון, מנכ"ל ביטוח לאומי דיבר אתנו אתמול, לגבי ההצעה שלו, אנו עדיין בוחנים אותה.

גם שבוע שעבר דיברתי אתכם. אנו לא מחכים. אנו פועלים לפני כן.

נחשוב מה המנגנון הכי נכון לעשות את זה אבל הכי חשוב שלכולם יהיה ביטוח בריאות מהיום הראשון.

כרגע יש להם ביטוח בריאות, רק נוצר להם חוב עתידי.

אין אחד שלא יקבל מבחינת ביטוח לאומי.

אז למה עשית את ההפרדה?

כי לפי חוק, אלה שהם מעל גיל 18, למרות שיש להם תעודת תושב, כדי לא להמתין חצי שנה, הם צריכים לפרוע את תקופת ההמתנה וזה סדר גודל של 12,210 שקלים בחוק. אנו מצאנו פתרון כרגע כן לתת להם את זה על בסיס המנגנון שאמר כרגע יושב-ראש הוועדה כדי שלא ייווצר מצב שמישהו זקוק לטיפול רפואי ולא יקבל אותו. מתחת לגיל 18 אין צורך. וגם יולדות לא צריכות וגם טיפולים מצילי חיים לא צריך.

לגבי הבטחת הכנסה - מי מקבל ומי לא?

כל תושב חוזר זכאי להבטחת הכנסה. במצב רגיל, מי ששהה בחו"ל בין שנתיים לשלוש מקבל חודש אחד של הבטחת הכנסה, שלוש עד ארבע מקבל חודשיים, ומעבר לחמש מקבל שלושה חודשים. זה המצב הרגיל. אנו מדברים על לתת שלושה חודשים באופן רוחבי לכולם.

מתי זה קורה?

אנו בדיוק מגישים את המסמך למשרד האוצר.

משרד האוצר, מה דעתכם?

התחלנו גם הבוקר אחרי שדיברתי עם אריק ונמשיך היום, לראות שאף אחד לא נופל בין הכיסאות כלומר או שהוא מקבל הבטחת הכנסה ממשרד הקליטה או מקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. אנו לא בטוחים שיש מי שהוא לא תחת שתי ההגדרות. או אתה במשרד הקליטה או אתה בביטוח לאומי. כלומר בעיקרון כל עוד יש להם שנתיים שהם היו בארץ, הם בכל מקרה זכאים לביטוח לאומי. אם בעבר היית שנתיים במדינת ישראל כאזרח.

אני חוזר אחרי עשרם שנה בחו"ל. זכאי להבטחת הכנסה מביטוח לאומי?

אם היית במהלך עשרים השנה שנתיים בארץ כאזרח- -

נולדתי בארץ. עזבתי את הארץ לעשרים שנה בחו"ל. חזרתי אחרי עשרים שנה. אני זכאי להבטחת הכנסה מביטוח לאומי?

אם חזרת ואתה מקבל סטטוס של תושב, אתה זכאי לקבל את כל הקצבאות של הביטוח הלאומי. לא משנה כמה זמן היית בחו"ל.

עליתי לארץ. עזבתי אחרי שלוש שנים. חוזר אחרי שנה. אני מקבל?

כן, מהיום הראשון.

עליתי לארץ, עזבתי אחרי שנה. אני לא זכאי מביטוח לאומי, וממשרד הקליטה לחודש.

במצב הרגיל. אנו עכשיו מדברים על לתת שלושה חודשים לכולם.

איזה עוד סוגי פתרונות אתם חושבים עליהם, משרד הקליטה?

כפי שדוריס הזכירה אנו גם בוחנים לגבי גורר הזכאות אנשים שעלו ושהו פחות משנה אחת ולא מיצו את מלוא הזכויות שלהם כעולים חדשים. במצב רגיל אנשים כאלה שחוזרים לארץ, לא זכאים להשלמת סל הקליטה שלהם. אנו בוחנים את זה כתחליף להבטחת הכנסה. כפי שדוריס אמרה, זה הוגש להנהלת המשרד אתמול.

פולה, בבקשה.

שלום, אני פולה ברקן, אנו ממייסדות לובי המיליון. אנו מייצגים צרכים של אוכלוסייה של- - - דוברי רוסית ומול מקבלי החלטות. במצב הרגיל יש עוד מצב לקבל סטטוס תושב חוזר. אם בעשרים השנה האלה היית פה, חזרת וכל מה שאתם מדברים פה, יש אנשים כמו האדם הכי יקר בחיי - לא אומר את שמו כי באקלים שקורה שם אני לא רוצה שיידעו שהוא מתכנן לבוא לפה. ב-2013 הגיע לארץ, קיבל חודשיים תושב חוזר ועכשיו הוא מקבל שוב לבוא אבל אין לו עשר שנים שם אלא יש לו תשע וקצת. אז הוא ביקש בקשה והגיש ערעור ופעמיים נענה בשלילה שלא יכול להיות תושב חוזר אבל גם לא יכול להישאר.

יש הבדל בין ימים כתיקונם לבין מה שקורה כעת. בימים כתיקונם בודקים לפי חוק שני מבחנים: המבחן היותר משמעותי, האם הוא מתכוון לקבע את מרכז חייו בארץ. יש בדיקות שנעשות בנושא הזה, וככל שאכן אלה פני הדברים, הוא מקבל את התעודה של תושב חוזר. אמרתי שבעת הזו אנו מתנהלים לגמרי אחרת, כי לא מדובר בימים כתיקונם, ואנו לא עושים את כל הבדיקות שבדרך כלל נהוגות. אנו עושים זאת על בסיס תצהיר שהוא מתכוון לבוא ולגור בארץ, ומקבל מייד את הזכאות של תושב חוזר.

עוד דבר, יש לקבלת בחשבון - גם הבטחת הכנסה – זה המעט שבמעט שבמעט שבמעט. אם מדובר באנשים שיגיעו לכאן ולא יהיה להם מדור שימומן על ידי המדינה, אין להם סיכוי בעולם ללכת להוית כאן במדינה ולשרוד כלכלית כי זה אפילו לא נותן שכר דירה. לכן יש להתייחס גם לזה.

אדוני המנכ"ל, עד כמה השטח מעודכן בכך? כי ככל הידוע לי, בשבת האחרונה למרות שהגיש ערעור, קיבל שלילה. הוא הגיש ערעור שם, בנציגויות.

המנכ"ל אמר שאדם כזה שמגיע לארץ, גם אם לא קיבל תעודת תושב חוזר, פונה לביטוח לאומי ומקבל את תושב חוזר.

תעודת תושב.

ברגע שביטוח לאומי מכיר בו כתושב, הוא גם זכאי לשירותי בריאות. כרגע יש הסיפור של החוב העתידי שנוצר אבל את זה נפתור.

תת הנושא השני – הסטודנטים הישראליים שלומדים באוקראינה ונאלצים לעזוב לימודיהם ולחזור לישראל. יש כמה משמעויות. אחת היא הכלכלית, שכאן אני מניח שלפחות לרוב הסטודנטים האלה יש משפחות ויש להם לאן לחזור. לכן הסוגיה הכלכלית פחות אקוטית. הסוגיה היותר אקוטית זה המשך לימודים אקדמיים שלהם. פנה אליי נשיא אוניברסיטת בן-גוריון עם יוזמה מאוד ברוכה. נשמע אותו ונראה מה ניתן לעשות מעבר למה שמציע נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה, חבר הכנסת קושניר, תודה רבה לכולכם שהזמנתם אותי לוועדה הבוקר. חשוב לציין שאמנם אני מייצג את האוניברסיטה בתור נציגה, אבל אני חושב שאני הולך להגיד דברים שמשותפים לכל האקדמיה הישראלית, גם האוניברסיטאות וגם האקדמיה הלאומית של מדינת ישראל, שכולם מנסים להתגייס בתוך המשבר הענק הזה, כל האקדמיה ביחד מגנה את המלחמה והאקדמיה רואה עצמה בתור גוף מאוד חשוב שכדי למצוא פתרונות למשבר ההומניטרי המאוד גדול שיש. אני יודע שתת-הוועדה של יוסי שיין הולכת לצאת עם הצהרה די בקרוב בעניין הזה.

בתור אקדמיה אנו חושבים שיש לנו חובה מוסרית למצוא פתרונות לסטודנטים שעוגנו מלימודיהם. אני מחלק את זה לשלוש אוכלוסיות: קודם כל יש הסטודנטים הישראליים שלומדים באוקראינה. זו סוגיה מאוד מסובכת כי רובם של הסטודנטים לומדים רפואה ואנו יודעים שיש בעיה של לימודי רפואה בארץ בכלל. אין מקום לכל הסטודנטים שרוצים ללמוד רפואה בארץ. בינתיים באוניברסיטה שלנו וגם בחלק מהאוניברסיטאות האחרות אנו מוצאים פתרונות אחרים כמו בלימודי רוקחות, לימודי מעבדנות, שלפחות יוכלו להמשיך בלימודיהם עד שיוכלו לחזור לאוקראינה או להמשיך במסלול אחר וכך כל שנות הלימוד שלהם לא ילכו לאיבוד.

האוכלוסייה השנייה היא סטודנטים אוקראינים, גם יהודים וגם לא יהודים. האוניברסיטאות שנים יודעים איך לקלוט סטודנטים זרים. אנו מוכנים כבר מחר בבוקר לקלוט סטודנטים לתואר שני ושלישי שיכולים לבוא או בתור סטודנטים אורחים או בתור סטודנטים לתואר כדי להמשיך את המחקר שלהם. פה אנו ערוכים לעשות את זה כבר מחר בכל האוניברסיטאות פתחו בכל מיני תוכניות שיאפשרו את זה. פה יש כמה מחסומים שאפשר לדבר עליהם. אבל האקדמיה ערוכה לזה וזה גם ייטיב עם האקדמיה הישראלית וגם יאפשר לנו לתת מקום לפליטים גם יהודים ולא יהודים בזמן שנמצאים בארץ.

האוכלוסייה השלישית זה מדענים בוגרים, מבוססים. פה יש הזדמנות למדינת ישראל לקלוט מדענים ברמה עולמית שלא יכלו להמשיך את הקריירה שלהם גם באוקראינה וגם ברוסיה. פנו אליי מספר מדענים ברמה עולמית שרוצים להגר מרוסיה ואוקראינה לישראל ולהתחיל את הקריירה המדעית שלהם מחדש. כאן האקדמיה ערוכה לקלוט. זה לטובת הפליטים אבל גם לאקדמיה וגם למדינת ישראל.

יש לזה תקנים ותקציבים, מל"ג? איפה זה עומד?

תקנים אין לזה. כל אוניברסיטה תצטרך למצוא את תקנים לפי מה שיש להם. צריך לדבר עם מל"ג ועם משרד העלייה, האם אנו יכולים להתחיל תהליך מחדש כפי שהיה בשנות ה-90' לקליטת עולים מדענים. זה עניין של שבוע בינתיים. נצטרך למצוא את התקנים ואת הכספים. אנו כבר עובדים ומוכנים לתת מעונות לסטודנטים לפליטים לתקופה קצרה, מוגבלת. בכל האוניברסיטאות יש אפשרויות לעשות את זה. נצטרך למצוא כספים למדענים אורחים לתקופה קצרה, לבחון את הדברים. כמובן יש הבעיה של ויזות גם לבני זוג.

הבנתי. תודה רבה. יוזמה מאוד ברוכה. גם שלך, וגם אם אתה מדבר בשם כלל האקדמיה הישראלית של כלל האקדמיה הישראלית גם בנושא של קליטת סטודנטים ישראליים שאנו חייבים לראות איך אנו מאפשרים להם המשך לימודים וגם קליטת סטודנטים אוקראינים, בעיקר סטודנטיות, כי סטודנטים שם מחויבים בגיוס, שאנו יכולים גם לקלוט פליטים, לעשות צעד הומניטרי מאוד חשוב, וגם לאפשר להם להמשיך ללמוד. אני מבין שזה לתארים מתקדמים.

במקומות מסוימים גם לתואר ראשון. יש לנו ויזות של סטודנטים – אפילו לא צריך להיות פליטים לעשות את זה. יש לנו דרך מאוד מגובשת למערכת שיודעת לעבוד עם סטודנטים זרים.

לגבי קליטת מדענים עולים, זה בהחלט פרויקט חשוב שהיה פרויקט מאוד מפותח במשרד הקליטה, בשנים האחרונות זה הולך ודועך. אולי כדאי לשקול, לראות מה אנו עושים לפחות לתקופה קצרה, איך אנו מחיים אותו.

יש מדען מאוד בכיר ברוסיה שהחליט שהוא לא יכול לחיות שם יותר. אמרתי לו לעלות על מטוס הבא, לבוא לשבתון קצרה ונפתור להם את הבעיות ברגע שיגיע, באמונה שאנו יודעים לעשות את זה.

תודה רבה, פרופ' חיימוביץ'. אני מקווה שאוניברסיטאות נוספות יצטרפו אליך. יוזמה ברוכה מאוד. אריק, לגבי מדענים עולים.

יש לנו עדיין קליטת מדענים בשוטף. רשמתי בפניי את ההערה של נשיא האוניברסיטה. אעדכן מייד את האגף הרלוונטי, אם אנו יכולים לעשות מעבר.

תודה. חברי הכנסת.

כמה סטודנטים יש באוקראינה?

אלפים.

שבוע שעבר קיבלתי פנייה ממכר שהבן שלו מהמגזר הערבי, שנמצא שם סטודנט. לא ידעתי איך לטפל בזה. פניתי לאחמד ועזר בעניין. איך אנו מחלצים? היתה לו בעיה וחזר אליי שזו קבוצה בכלל.

מקרקיב?

נראה לי שכן.

מה שינון דיבר אתי, זה – זה.

אני פחות יודע את השפה ולפעול בזה. אבל גם כשהם מגיעים לפה, אנו אומרים שנקלוט אותם פה. מנסים לקלוט אותם פה. שם יש הבעיה שהם שילמו. אנו נזכה אותם על זה? זה כמו שאנו נרשמים לתואר לשנה ומשלם הכול. זה גם הפסד כספי. האם המדינה יודעת לסייע גם בזה? ובהבאה שלהם המהירה ביותר, שלא יפסידו גם את זמן הלימודים וגם להציל אותם מהתופת ששם.

אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. לא רוצה בוועדה הזאת להתייחס לאספקטים פוליטיים-מדיניים. אתייחס לנושא של קליטת סטודנטים והמצוקה שלהם. אל"ף, אנו בתקופת מלחמה. במלחמה יש מצוקות, אסונות. אני מבין כל סטודנט וכל אבא ואימא שהיו מודאגים עד חשש כבד לגורלו של הבן, הבת, סטודנט, סטודנטית, יהודים וערבים כאחד. לא היה קל לאלה שנשארו אחרי שרוב הסטודנטים עזבו אחרי הודעת משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה שצריך לעזוב. הרוב עזב. נשארו 300 בערך. למה - בחלק מהמקרים יש סטודנטים שחזרו לכאן ונאלצו לחזור כמה ימים לפני המלחמה לשם, כי האוניברסיטאות איימו עליהם, שאם אתם לא חוזרים, תהיה לכם הפסקת לימודים ותפוטרו מהאוניברסיטה. אני חושב שההתנהלות הזו של הנהלת האוניברסיטאות לא הייתה במקום, וסיכנה את הסטודנטים. הסטודנטים לא רצו להישאר שם כי הם אוהבים אווירת מלחמה אלא אילצו אותם כי איימו עליהם בעיקר המצוקה גדולה יותר לתלמידי שנה שישית שנשאר להם כמה שבועות כדי לסיים את התואר, את הלימודים.

אנו היינו דקה בדקה עם חלק גדול מהסטודנטים, איתם ועם הוריהם. יש סטודנטית שהייתי איתה כל חצי שעה בלילה כשיצאו באוטובוסים, כי הרגישה קצת לא טוב. יחד היו גם פעילי סטודנטים ואנשים שעוסקים בתחום ההוראה באוקראינה שפעלו גם כשהם שם, גם כשהם פה. אני חייב להזכיר לטובה את ד"ר בלאל עבאס, שעסק בנושא ארגון, טיפול, עקב, וגם ד"ר איהאב ח'טיב שעדיין נמצא בשטח אוקראינה. אבל הרוב המוחץ חזר.

אחרי שהם חזרו הבעיה עכשיו כפי שאמרת בתחילת דבריך, מכובדי היושב-ראש, זה מה יהיה בעתיד הסטודנטים האלה בעיקר אלה שאמורים אוטוטו לסיים את התואר. אני יודע, ששלטונות אוקראינה מאוד כועסים כששומעים שמנסים למצוא חלופות לסטודנטים, לשלוח אותם למדינות אחרות. מאוד כועסים. הם רואים בזה פעולה עוינת. לכן הם גם אמרו לאנשים: תחכו שבועיים, משהו כזה. אולי יהיה און ליין. יחד עם ההבנה של האזהרה הזאת חייבים לבדוק אופציות אחרות. לכן שוחחתי עם שר הבריאות וגם העלינו את זה בוועדת הבריאות שהמנכ"ל של משרד הבריאות היה, שר הבריאות וגם פנינו לפרופ' שאול יציב, מנהל המחלקה לרישום מקצועות רפואיים. פנו אליי אפילו אוניברסיטאות מירדן, כמו שאמר אוניברסיטת בן גוריון, גם יש אוניברסיטאות מירדן שמוכנות לקלוט את הסטודנטים. פנינו גם לאוניברסיטאות פלסטיניות שיש בהן בתי ספר לרפואה. פולין ורומניה הודיעו שהן יקלטו סטודנטים אבל כוונתן לפליטים אוקראינים.

לגבי אחרים, הם צריכים לבקש רשיון פליטות. זה המצב כרגע. נשאלת השאלה, האם משרד הבריאות עשה עבודת מטה - אנו מבקשים ממנו לעשות עבודת מטה בנושא הזה כי עתיד הסטודנטים עכשיו זה הבעיה האקוטית ביותר שמדאיגה אותם, את ההורים. זה מה שדרוש.

כל זמן המצוקה היינו בקשר גם עם משרד החוץ, גם עם שר החוץ, גם עם אייל שישו שעשה עבודה מצוינות, ואפילו עם הקונסולים בגבול, שהעבירו אנשים ברכבים שלהם. גם לגבי סטודנטים פלסטינים מירושלים המזרחית. עזרנו למספר סטודנטים כאלה. אפילו דיברתי עם השגריר הפלסטיני בפולין, שסידר להם גם בתי מלון. אבל אנחנו מול מצוקה קשה ביותר עם האזהרה התרעה שאמרתי ועם הצורך לעשות עבודת מטה ולתת תשובות.

מה שאמר נשיא האוניברסיטה, ואני מעריך את הרצון שלו – יש כאלפיים סטודנטים ערבים באוקראינה. אני בטוח שיש אותו מספר או קצת יותר סטודנטים יהודים מישראל.

בוא נדבר על 5,000 סטודנטים ישראליים.

אם זה המספר. האם תקלטו את כולם? האם שמתם תקרה של מספר? הוא דיבר על עיקרון. ראיתי שמה שהוא אמר זה הצהרת כוונות. היא מבורכת, אבל עדיין יש לצקת בזה תוכן. בי"ת, אני לא בטוח שכל סטודנט שיבקש לעזוב את האוניברסיטה באוקראינה, ייתנו לו את הניירת בתנאים כאלה ואתה יודע למה. הם חושבים שיש בזה גאווה לאומית, ואסור לעזוב, והעזיבה היא אקט עוין. זה מה שאמרו לי כמה סטודנטים. תודה רבה.

תודה. אימאן ח'טיב יאסין.

בוקר טוב. אני שמחה על הדיון החשוב הזה, הנחוץ ביותר. אל"ף, ליבי עם הסטודנטים. פגשתי אותם אישית גם בשדה התעופה וגם בבתים שלהם. הוי לנו מקרים מצמררים של אנשים הלומים. יש מישהו הלום טראומה יותר מאחד אבל אחד נשאר יותר שני לילות בגבול פולין ולא רצה לחצות למרות שהחברים שלו חצו, ואני רוצה לצדד ולציין את העבודה הנפלאה של הנציגים של השגרירויות של ישראל בחו"ל ואנשי משרד החוץ. היינו במעקב ישיר איתם 24 שעות. אני התנצלתי ששולחת הודעות בשבת, ואומרים: אנחנו כאן, נמצאים, אנו רוצים פתרונות.

אני חייבת גם להודות לעמותת אילאיראפי 48, לתנועה האיסלאמית ולרע"מ שהקימו חדר מצב שפעל במשך שישה ימים ולילות רצופים. הקמנו רשת של סטודנטים שנמצאים ואנשים שחיים באוקראינה כולל ד"ר בילאל עבאס, ד"א איהאב ח'טיב, ד"א עלא מוסא, גם ד"ר מוסא אבו זוויד. שלחנו מכאן אנשים ובראשם עמדה ד"ר ז'ולייט שומלי, שעמדה בגבול פולין ועשתה עבודה אנושית ברמה – אי אפשר לצפות ולדמיין אנשים כאלה שאומרים לך, תוך דקה עוזבים את העבודה שלהם, קונים כרטיס, עולים למטוס, נשארים שם 24 שעות בלי לינה, בלי שינה, ומנצלים את הקשרים שלהם לטובה. זה אנשים שלמדו במזרח אירופה ויש להם קשרים שם.

ברוך השם, רוב הסטודנטים חזרו ארצה. אני מתארת לעצמי, גם יהודים וגם ערבים, אבל הלחץ מאוד אדיר, של הסטודנטים ושל ההורים. מה יעלה בגורלם. בהתחלה כולנו אמרנו – העיקר שתצא משם בחיים כי מה שהיה שם היה מלחמה לכל דבר. כואב לי הלב, לראות את הילדים שלנו עוברים מלחמה במקום מרוחק כזה שאין להם גב, שיהיה איתם באותו רגע, והיו שם רגעים ושעות שבאמת היתה אחריות כבדה מדי בין להוציא אוטובוסים באמצע המלחמה ולשמור שהאוטובוסים יגיעו לגבולות בשלום בצורה מסודרת, שלא יהיה משהו בדרך, שלא יפגעו באוטובוס. זה היה מערך שלם.

מה אנחנו עושים כאן? מה האחריות של המדינה כלפי אותם סטודנטים שעתידם לחזור לכאן ולשרת את החברה בכלליות שלה ולא רק כאילו – נכון, כל אחד עובד לביתו, לפרנסתו, לעצמו, אבל בסופו של יום זה לטובת החברה בכלליות שלה?

מה עשינו עד כה - אני אישית ביקשתי ישיבה משותפת לכל המשרדים הרלוונטיים של הבריאות, החוץ והפנים, וגם היתה לי ישיבה עם שר הבריאות באופן נפרד. פנינו גם לאחראי על רישוי מקצועות רפואה כי הרוב המוחץ לפחות מהסטודנטים הערבים לומדים רפואה בחו"ל ולא מקצועות אחרים. בינתיים יש כל מיני דיבורים ואנו אומרים לסטודנטים – קודם כל תירגעו שנדע מה קורה עם המלחמה. הפתרון האידיאלי הוא שהסטודנטים כל אחד יחזור לשנת הלימודים שלו, לאוניברסיטה שלו, ולא להתחיל את כל הטרטורים במעברים בין אוניברסיטה אחת לשנייה. כי אנו מלווים גם את הסטודנטים שבשנים עברו, עברו מאוניברסיטה לאוניברסיטה, וכאן כשמגיעים להירשם למבחן הממשלתי יש כל מיני בעיות שצריך לפתור. יש חלק שיצטרכו לעשות שנת השלמה, או כאן בארץ או שפתחו תוכנית מיוחדת מג'ורג'יה. זה סיפור גדול. לכן הפתרון העדיף על כולנו ועליהם, שיחזרו למקום שלהם.

אבל – וכאן יש אבל גדול - אני חושבת שיש אחריות מאוד גדולה על המדינה, לגבי אותם כ-300 – לא יודעת כמה סטודנטים יהודים בשנה שישית שלומדים רפואה. יש בדנברו, יש באודיסה, יש בקרקוב, יש בקייב, בכל מיני מקומות.

(היו"ר ולדימיר בליאק, 10:29)

שמעתי שיש קהילה גדולה בקרקוב.

נכון. המסה הגדולה משם הוצאנו שני אוטובוסים מהסטודנטים הערבים. נשארו בודדים, אבל הרוב יצאו. הם נמצאים או בפולין או ב- - - או בבחריס ברומניה. עברו את מעברי הגבול. לגבי הסטודנטים של שנה אחרונה, נשאר להם שלושה חודשים. הם אמורים לסיים, לעשות את המבחן שלהם ביוני ולחזור ארצה כדי להירשם למבחן הממשלתי. הלימודים שלהם אמורים להיות קליניקה ולא תיאוריה. סוג של טרום התמחות. אני חושבת שכדאי שנמפה את אותם סטודנטים של שנה אחרונה, למצוא להם פתרונות דרך משרד הבריאות ודרך המחלקה ופרופ' יציב של רישוי מקצועות רפואה בבתי החולים, ולסדר את זה מול הרשויות האוקראיניות, ולתת לאותם סטודנטים לעבור את שלושת החודשים, אפילו חודשיים וחצי, לעבור אותם ולסיים בשלום את השנה השישית. כולם ייצאו מורווחים מזה, גם האוניברסיטאות בחו"ל, גם החברה כאן וגם הסטודנטים עצמם.

נכון שיש הבדל בין פליטים שבאים בפעם הראשונה לכאן, אין להם כאן כלום, לבין תושבים חוזרים כמו הסטודנטים. אבל סטודנטים שילמו שכר לימוד שלם שם. הם שכרו דירה לשנה שלמה. מרכז חייהם היה שם, ויש כאלה שאיבדו הכול בדרך. אני פגשתי סטודנטים בוכים בגלל ההלם. יש כאלה שהלכו ברגל 20 ו-30 ק"מ ויצאו רק עם המזוודה שיש חומר הלימוד שלהם, את המחשב שלהם, אם היה להם קצת כסף, והכול הלך להם. אבוד.

לכן שני דברים – אל"ף, צריך לדאוג להם כלכלית, להמשך לימודיהם ולטיפול הנפשי לאותם סטודנטים. על זה אף אחד לא מדבר. אני ראיתי מקרים מזעזעים של סטודנטים הלומים בטראומה, בפוסט טראומה, קורה להם משהו נוראי. אסור לנו להפקיר אותם במצב כזה. לכן גם צריך לפתוח מערך מוסדר, מונגש לכל אותם סטודנטים.

לגבי הארץ, חוץ מאוניברסיטת בן-גוריון גם אוניברסיטת חיפה הבעיה רצון לפתוח בעיקר במקצועות לא רפואה. הרפואה זה הכי בעייתי כי זה מסלול אחר וגם התארגנות אחרת.


(היו"ר אלכס קושניר, 10:32)

תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לא הייתי בתחילת הדיון. אני מניח שדיברו על רוב הסוגיות. אני רוצה לדבר על עולים שמגיעים עכשיו וירצו להשתלב ביזמות, לפתוח עסק.

אנחנו בדיון על ישראלים, תושבים חוזרים.

זה רלוונטי גם לתושבים חוזרים. עד לפני שנתיים, שלוש במסגרת משרד הקליטה היתה קרן ממונפת שהעניקה הלוואות ליזמים עולים ותושבים חוזרים.

כבר כמה שנים שהמשרד לא- -

המכרז הסתיים, התקופה הסתימה ולא ניגשו גופים למכרז חדש אבל ניתנות על ידי קרן בערבות המדינה ולא תמיד מותאמת לצרכים של העולים ותושבים חוזרים.

נכון מאוד. מאז סיום ההתקשרות הקודמת המשרד יצא פעם אחת למכרז שבו לא הגישו- - -

זה עוד היה בתקופתי.

נכון. מאז היינו בשיחות עם האוצר כדי לאפשר לנו לצאת למכרז חדש.

אין לי בעיה שתהיה קרן אחרת. הקרן בערבות מדינה מערבבת מקרים ולא מותאמת לצרכים של עולים ותושבים חוזרים.

המשרד ער לזה ומנסה לקדם ולמצוא פתרונות אחרים.

הסוגיה הזו חשובה כרגע ביתר שאת.

נבדוק את זה. עדיין לא קיבלנו פנייה ממשרד הקליטה.

הייתי מנכ"ל משרד הקליטה עד דצמבר 2018. באמצע 2018 יצאנו למכרז. באמת אף בנק לא ניגש ולא היה לנו זוכה. מאז עד היום, 2022, אתם בוחנים איך לעשות את זה?

הכסף קיים בתקנה.

אז בואו ניצור במסגרת הקרן בערבות מדינה מסלול מיוחד לעולים, לתושבים חוזרים, שיטפל בצרכים שלהם.

אני יודע שסמנכ"ל החטיבה הרלוונטי בשיחות כל הזמן עם האוצר ועם גורמים אחרים.

זה שנים. בואו נקדם את זה. אנחנו לפני גל עלייה מאוד משמעותי, ואנשים ירצו לפתוח עסקים וליזום דברים. בואו ניתן להם פתרון.

אנו פועלים כדי שהשנה יהיה פתרון כי אנו ערים. גם ערים לקושי של הקרן בערבות מדינה שפוסלת הרבה יזמים עולים ביחס לישראלים. אנו מבינים שזה לא הפתרון הרצוי. עוד השנה אנו מתכוונים להגיע לפתרון שייתן את המענה ההולם.

תודה. בבקשה.

בתחילת הדיון דיברנו על חוסר נתונים במספר התושבים החוזרים שנמצאים בארץ ועל התיאום מול רשות האוכלוסין וההגירה. עדכנה אותי הגב' דוריס קריאף שרשות האוכלוסין וההגירה לא מנהלים את המדינה שממנה באים הישראלים. לכן זה לא הפתרון. נמצא דרך אחרת כדי להגיע לאותם תושבים חוזרים שמגיעים ארצה ושזקוקים לסיוע שלנו.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אנו חייבים להכיר במציאות. המציאות היא שכל מי שיצא מאוקראינה הוא פליט. אנשים שעוזבים את בתיהם, את רכושם. רובם לא יכולים למשוך את כספיהם. כל אחד מאתנו, מחברי כנסת אני בטוח, מקבל טלפונים ואנחנו שומעים את הסיפורים. אנשים יוצאים עם מזוודה אחת לאדם, במשך ימים שלמים מנסים להגיע לגבול. חוצים את הגבול ואז מגיעים למדינת ישראל. כל מי שמגיע למדינת ישראל, לא משנה אם ישראלי, זכאי חוק השבות או לא, מגיע במצב כלכלי דומה מאוד וזה מצב כלכלי נוראי. דיברנו בשבוע שעבר הרבה מאוד על עולים חדשים. משרד הקליטה עושה הרבה מאוד עבודה טובה וחשובה בנושא העולים החדשים, וזה המקום לברך אתכם על כך. הנושא של הישראלים שחוזרים אני מרגש הוזנח. אין פה שום טיפול והתייחסות. לכן החלטתי לקיים את הדיון.

לגבי הנתונים והגעה לאותם אנשים, למשרד הקליטה יש כלים מגוונים כדי לפנות לאוכלוסיות האלה באמצעות רשתות חברתיות, ריצ'ינג אאוט כזה או אחר. אפשר לעשות את זה, וברגע שתצאו עם התוכנית אני בטוח שתקבלו פניות. אגב האנשים האלה פונים לביטוח הלאומי כדי לקבל את הפטור מזכאות או פטור מפדיון, אז אולי תהיו בקשר אחד עם השני ואז הביטוח הלאומי יעבירו לכם את הנתונים.

לגבי תשלום פדיון הבריאות, קודם אני מברך את מנכ"ל הביטוח הלאומי על הפעולה היזומה עוד בשבוע שעבר לפני שכולנו התעוררנו, כבר עשית את הצעד החשוב הזה. אבל המצב שבו אותם פליטים מגיעים לפה ומחוסר ברירה מקבלים את השירותים הרפואיים שלהם כי אין להם ברירה אחרת, אנו מייצרים להם חוב עתידי. זה לא מתקבל על הדעת. לכן חייב להיות פה מנגנון התחשבנות ישירה בין משרד הקליטה לביטוח הלאומי מבחינת מעבר הכספים או תשלום עבור אותם דמי פדיון. משרד האוצר, אתם חייבים להיכנס לתמונה ועכשיו, כי אחר כך נהיה עדים לעוד אסונות.

לגבי סיוע כספי לאותם תושבים חוזרים שחוזרים לארץ, קרן מנהל מחוז זה במקרה הספציפי הזה כשמדובר במצוקה כל כך גדולה, הוא בדיחה. זה לא משהו שיכול לסייע באמת. או יודעים כמה עולה שכר דירה. אנו מבינים מה המשמעות של משפחה להיקלט כאן בחזרה בארץ. לכן אני מבקש מכם לשקול סיוע משמעותי יותר וגדול יותר מעבר להחלטה המבורכת שלכם – אני מקווה שתקבלו אותה, של אותם תשלום דמי אבטחת הכנסה לשלושה חודשים לכולם. גם את זה אני מבקש מכם לשקול.

לגבי עולים גוררי זכאות, אני מברך על הכיוון של מתן אפשרות להשלים סל קליטה, אבל אם לא, תלכו לכיוון הבטחת הכנסה. אתם חייבים למצוא לזה פתרון גם עבור אותם תושבים חוזרים שחוזרים בשנית, שכבר קיבלו את הסיוע בעבר.

לגבי סטודנטים, קודם כל סטודנטים באופן כללי, שמענו פה את נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. אני בטוח שכל האוניברסיטאות יצטרפו ליוזמה הזאת ויקלטו סטודנטים ישראליים שלומדים באוקראינה. לגבי נושא הרפואה אין ספק שמדובר בנושא מורכב יותר. פה מדינת ישראל מצאה לעצמה אחלה שיטה – שולחת סטודנטים ללמוד בחו"ל, מקבלת אותם פה מוכנים כרופאים. לא עולה כסף, ומקבלים רופאים מוכנים. אבל השיטה הזאת עובדת כשיש שלום. כשיש מלחמה, אנו כמדינה, חייבים לבוא לקראת ולראות איך אנו קולטים את הסטודנטים האלה, במיוחד כאלה שנמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם כדי שיוכלו להשלים את התואר בישראל. פה אני פונה בעיקר למשרד הבריאות בקריאה מאוד ברורה – תגמישו את הקריטריונים. תכניסו את החבר'ה האלה שנמצאים בשנה האחרונה ללימודים, ותקלטו אותם, תנו להם לסיים את לימודיהם. כל שאר הסטודנטים שלומדים רפואה בשנים ראשונות יותר, יש דרכים ונשיא האוניברסיטה דיבר עליהן, על כל מיני מסלולי לימוד משיקים בישראל לרפואה שיוכלו להיות אחר כך מוכרים כנקודות זכות באוניברסיטאות בחו"ל כשאנשים יחזרו. מעבר לכך נאמרה פה אמירה חשובה על ידי נשיא האוניברסיטה לגבי מדענים עולים. כאן משרד הקליטה, אני קורא לכם לראות איך אתם מחיים את אותה תוכנית מדענים עולים ואולי מגמישים את הקריטריונים, צריך לראות איך עושים מאמץ כדי להביאם לישראל. ועוד יוזמה ברוכה של נשיא האוניברסיטה לגבי קליטת סטודנטים פליטים, שהם לא ישראליים ולא זכאי חוק השבות אלא סטודנטים אוקראיניים, שיכולים לבוא לפה בוויזת סטודנט וללמוד תארים מתקדמים יותר. אני חושב שזו יוזמה מאוד ברוכה, מקווה שתצא לפועל. כל מה שאנו נדרשים לעשות כדי שזה יקרה, נעשה.

נעשה דיון מעקב בסוגיה הזאת כנראה בשבוע הבא. אני רוצה שבשבוע הבא תבואו עם פתרונות.

אולי עם משרד הבריאות.

נקרא להם לדיון בשבוע הבא.

ברשותך, דבר רלוונטי לדיון כאן ואחד שרלוונטי לדיון שהתקיים לפני כן. מבחינת הביטוח הלאומי, אנו כבר ערוכים עם הטפסים של להגיש את התצהירים כדי לקבל גם את ביטוח הבריאות וגם את תעודת התושב. הדבר הזה קל, פשוט ונגיש במערכות הביטוח הלאומי מאז תחילת שבוע זה.

לגבי הישיבה שנערכה בהענקת דמי בידוד עבור הצבאים, ימי מחלה, אני מדווח לך, יושב-ראש הוועדה ולחברים כאן – הביטוח הלאומי עדיין לא קיבל את הקבצים ואת הממשק באמצעות ממשל זמין. אנו אמורים לקבל את החומר בפעם הראשונה ב-15 במרס חודש זה. ברגע שנקבל את הנתונים ממשרד הבריאות וממשל זמין- - -

החוק עבר ב-21 בינואר. זה פוגע באמון הציבור.

שר האוצר כל הזמן עוקב אחר הנושא. אני ביקשתי לבטל את ה-90 יום כדי שלא ייווצר מצב, של זמן שלא צורך להתארגן, אבל כמובן אנו יכולים לבצע את התשלומים רק כשמקבלים את הקבצים ממשרד הבריאות דרך ממשל זמין. כרגע אנו עתידים לקבלם ב-15 במרס. נעשה את הבחינה תוך שבוע גג עשרה ימים ונעביר את הכסף. אני רוצה שאתה כיושב-ראש הוועדה ובאמצעותך גם שר האוצר יידעו שאנו טרם קיבלנו את הקבצים ממשרד הבריאות דרך ממשל זמין.

אדוני המנכ"ל, אני מבקש שאם לא תקבל את הקבצים עד 15 בחודש, תעדכן את הוועדה.

בסדר גמור.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.