פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 236
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ו' באדר ב' התשפ"ב (09 במרץ 2022), שעה 9:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב-2022, של ח"כ חוה אתי עטייה

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

חוה אתי עטייה

מירב זוהרי - עו"ד, יועצת משפטית, משרד המשפטים

ניר קרמרמן - מתמחה, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעמה אורבך פוקס - עו"ד, ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגבייה

אביטל בגין - עו"ד, ממונה ארצית מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי

עינת יוסוב - עו"ד, יועצת משפטית, איגוד הבנקים בישראל

אושרת שמעון - ראש תחום סיוע לתעסוקה, משרד הכלכלה

אלה אייל בר דוד - מנהלת תחום בכיר תעסוקה איכותית, זרוע עבודה, משרד הכלכלה

בקי קשת - עו"ד, מנהלת מחלקת צדק, יועצת משפטית ומקדמת מדיניות, רבנים לזכויות אדם

אלעזר שטרן

איל קופמן

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים



הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב-2022, פ/2884/24

בסדר מכובדיי, בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים, בוקר טוב לחברת הכנסת חוה אתי עטייה שאיתנו, חברת הכנסת המציעה.

בוקר טוב, תודה רבה על קיום הדיון.

אנחנו ביומו האחרון של המושב, היום האחרון של המליאה במושב, ובעיניי זה דבר ראוי מאוד וסמלי, שהצעת החוק שאנחנו נחתום איתה את המושב הזה היא הצעת החוק שלך, חה"כ עטייה.

אני מעריכה את זה מאוד.

תודה גם על ייזום ההצעה החשובה, וגם על ההגעה לדיון. אני מנצל את ההזדמנות לברך פעם נוספת את היועץ המשפטי שהשיא את בנו בכורו השבוע, אז מזל טוב, אנחנו שמחים שהתאוששת ושבת אלינו.

בתחילת הישיבה, נאמר לפרוטוקול שאנחנו דנים בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב-2022, פ/2884/24, כאמור של חה"כ חוה אתי עטייה.

נמצאים איתנו כאן בחדר הוועדה, ממשרד המשפטים ניר קרמרמן, אז אתה יכול כבר להצטרף, זה לא שהשולחן רווי משתתפים, הכל בסדר, ואני מבין שעוה"ד מירב זוהרי בדרכה להצטרף אלינו.

כן.

נמצאת איתנו מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עמיתתנו עוה"ד אביטל בגין. אני מבין שמרשות האכיפה והגבייה, עוה"ד נעמה אורבך פוקס, בסדר גמור, וכמובן גם נמצאים איתנו באמצעות הזום גם גורמים נוספים, ממשרד הכלכלה, ממשרד הבינוי והשיכון, ובוודאי גם גורמים מהחברה האזרחית.

אנחנו כדרכנו, נפנה מיד לחה"כ המציעה, שתציג את הצעת החוק, לאחר מכן נבקש התייחסות של היועץ המשפטי, וכמובן את עמדת הממשלה.

אני אומר בפתח הדברים, מכיוון שאני מבין שישנו סיכום עם ועדת השרים לענייני חקיקה, שהחוק יקודם אחרי תיאום וגיבוש הסכמות, שגם נדבר בהם וניתן בהם סימנים היום, אז בכוונתי להצביע על הצעת החוק בסוף הישיבה, ולהעביר אותה לקריאה ראשונה.

מטבע הדברים, ההתקדמות במליאה תהיה על בסיס ההבנות וההסכמות, אבל אני חושב שיש כאן באמת פתח גם לאיזשהו מהלך של הסדרה רחבה, של מיפוי תחומים נוספים שכדאי להכניס להצעת החוק, ונעבוד על הדברים בהמשך.

אוקיי.

אז גברתי, חה"כ המציעה, בבקשה.

ראשית, בוקר טוב לכולם, תודה לך אדוני היו"ר, אני מודה לך על קיום הדיון ועל קידום הצעת החוק לטובת ההורים העצמאיים. כפי שידוע, בעבר הם נקראו "חד הוריות" ואחר כך "הורים יחידניים", ועכשיו שינו את השם, את ההגדרה, ל"הורים עצמאיים".

אני מודה גם למר רון דרך ולגב' דנה גינוסר, מהמרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית בשיתוף קרן ידידות טורונטו, שפנו אליי ותרמו רבות לקידום הצעת החוק.

אני אפרט את הצעת החוק. הצעת החוק המובאת לפניכם, מטרתה להגן על כספי הסיוע של משפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, מפני עיקול, שיעבוד, או העברה, בעקבות חובות ההורים העצמאיים.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל מתגוררת כ-135,000 משפחות שבראשון עומד הורה עצמאי, מתוכן, 68 אחוזים הן אימהות יחידניות. עיקול כספי הסיוע עלול להגדיל את סך חובותיו של ההורה העצמאי, שיסתמך על ההחזר הצפוי ואך להעמיק את תלותו בקצבאות, בניגוד לתכליתה של תוכנית הסיוע.

מדובר במשפחות מעוטות יכולת, חלשות בחברה. כספים אלה נועדו לסייע להן לצאת ממעגל העוני ולהשתלב בשוק התעסוקה. אנו צריכים לסייע להם כדי שיחיו בכבוד. ההגנה מפני עיקול נפרסה כהגנה אוניברסלית בחקיקות שונות.

אני אתן דוגמאות, בחוק הביטוח הלאומי נקבע כי גמלת כסף מוגנת מפני עיקול, העברה או שיעבוד. בחוק מענק עבודה נקבע כי הזכות למענק לימודים או מענק עבודה אינה ניתנת להעברה. בחוק הגנת השכר לא ניתן לעקל את שכר העבודה החודשי.

באו המשרדים הממשלתיים, עיגנו את זה בחוקים, ובהחלטות ממשלה קיימים כמה מנגנוני תשלום והטבות שמוגנים, כפי שאמרתי, בחוקים, בתוכניות והחלטות ממשלה, למען ההורים העצמאיים. על פי חוק הסיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, זה החוק שאנחנו דנים בו, נקבע כי הורה עצמאי זכאי לקדימות בהכשרה מקצועית, לקדימות בקבלת ילדיו למעון יום, להלוואה מוגדלת לדיור מן המדינה ומטעמה.

מכוח החלטת ממשלה ותוכניות ממשלתיות עזרו להם גם, משנת 2003 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עכשיו זה עבר למשרד הכלכלה. התוכנית לסיוע שהועברה לאחרונה לאחריות משרד הכלכלה כוללת שלושה מסלולים.

מסלול ראשון, סיוע מוגדל במימון מעונות יום ומשפחתונים. מסלול שני, סל שעות גמיש, שבו החזר כספי למימון מסגרות חינוך וטיפול פורמליות, כגון קייטנות, צהרונים, חוגים, שיעורי עזר, שירותי שמרטפות וחונכות. מסלול שלישי, נתנו למימון הכשרה מקצועית. שירותים תומכים אלה נועדו לאפשר להורים העצמאיים להשתלב בשוק התעסוקה.

לצערנו, בחוק הסיוע למשפחות שבראשון עומד הורה עצמאי, לא קיימת הגנה דומה על תשלומים אחרים שנועדו לסייע. לפיכך, אני מבקשת בחוק הוצאה לפועל, זאת הבקשה שלי, שבתיקון סעיף 50 אחרי סעיף 8, שתתווסף הגנה מפני עיקול של כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שייעודם הוא סיוע להורה עצמאי, כהגדרתו בחוק סיוע להורה עצמאי.

תשלומים אלה, מיותר לציין, הם רשת ביטחון להורים העצמאיים, זה תשתית לשיפור מצבם הכלכלי, הם יצאו ממעגל העוני, הם ישתלבו בשוק העבודה. ברגע שיש לאמא קייטנות וצהרונים לילדים שלה, היא תוכל להגדיל את המשרה שלה, ואז מעבר להגנה הזאת על כספי התשלומים, יש מעלה נוספת. מדובר, למעשה, בהחזר רטרואקטיבי של התשלומים שכבר שולמו מכיסו. אם היא לא הייתה יודעת מלכתחילה שמחזירים לה את התשלום, היא לא הייתה משלבת את הבן שלה, אז ההורה העצמאי מסתמך על כך שיוחזרו לו הכספים.

שוב, תודה רבה, זה לא מובן מאליו, לפני סיום המושב עם הלחץ והעומס, ובכל זאת קיימת את הדיון, אז אני מאוד מעריכה את זה.

בוודאי, תודה על דברייך, חה"כ עטייה. אני אומר, שההצעה הזאת באה לצידם של מהלכי חקיקה נוספים שמתקיימים בוועדה הזאת בנושא ההוצאה לפועל, חלק מהמהלכים הם ביוזמת הממשלה, ביוזמת רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים, גם על רקע הקורונה וגם ללא קשר לקורונה, וישנן עוד הצעות חוק פרטיות שעוסקות בנושא ההוצאה לפועל.

אני חושב שתמיד, לאורך כל הדרך, אנחנו מדגישים שהמטרה שלנו כוועדה היא למצוא את נקודת האיזון הנכונה בין הגנה על האינטרס החברתי מצד אחד, וגם על הזכויות של הנושים, שבסופו של דבר המדינה צריכה לסייע להם לגבות את חובם, לבין באמת זכויות היסוד של החייבים, ובתוכם הזכות לחיים בכבוד, שבעיניי היא זכות יסוד מובילה, ולצערי היא לא מבוצרת דיה בחקיקת היסוד הישראלית בהקשרים הכלכליים חברתיים, אבל זה התפקיד שלנו לפרוט אותה למטבעות ברורים.

אני חושב שברגע מסוים, ואת זה אני כבר אומר לנציגות הממשלה, בהחלט יתכן גם שיש היום מקום להסתכל איזושהי הסתכלות רוחב. אני חושב שהבית הזה מעביר מסר לרשות המבצעת ולממשלה שהגיעה העת לביצוע איזונים מחודשים. נושא עיקול המיטלטלין מעסיק אתכם ואותנו, הנושא של מהי ליבת ההכנסה שלא ניתנת לעיקול, ויכול להיות שבצד הצעדים המדודים שחברי כנסת יוזמים ואתם יוזמים, צריך לנצל את הפגרה שלנו, שבה אנחנו לא יכולים לקדם את החקיקה, כדי לעשות איזשהו מבט על ולגבש איזושהי מדיניות ביחד איתנו, שבמסגרתה נקדם את החקיקה.

אדוני, היועץ המשפטי, נשמע הערות שלך, אם אתה מבקש לומר, ואז נפנה כמובן לנציגות הממשלה.

כן, אני רק רוצה מבחינת הרקע, למקם אותנו איפה אנחנו נמצאים. לחוק ההוצאה לפועל יש שני סעיפים מרכזיים שקובעים מגבלות על עיקולים. יש את סעיף 22 שקובע נכסים שאי אפשר לעקל אותם אצל החייב עצמו, ויש את סעיף 50 שקובע מגבלות על עיקול נכסים שנמצאים אצל צד שלישי, שבו אנחנו עוסקים.

הסעיף הזה, כמו שאדוני אמר, באמת מנסה לאזן בין הזכויות של הזוכה, לממש את הזכויות שלו ולגבות את החוב שמגיע לו ועם האינטרס הלאומי שיש סביב זה שבעצם חובות ייגבו, מצד אחד, לזכויות של החייב לקיום בסיסי, מצד שני. בדרך הטבע, כשעושים את האיזון הזה, צריך למצוא את הנתיב שמותיר, מצד אחד, את הזכויות הבסיסיות של החייב, אבל נותן גם לזוכה את המקום שלו ואת המימוש של הזכויות שלו, מצד שני.

אם באמת מסתכלים על הרשימה של הנכסים שיש בסעיף 50, רואים שמדובר על דברים שהם באמת אמורים להיות נכסים שדרושים לחייב בשביל קיום מינימלי בכבוד, ולכן, וכפי שהבנתי זה חלק מהחלטה של ועדת השרים על ההסכמות שאמורות להיות בין המציעה לבין משרד המשפטים, אני חושב שצריך לדייק יותר, בצורה טובה יותר, את הניסוח הנוכחי, כי כרגע הוא מאוד רחב.

צריך לעשות איזשהו מיפוי לגבי מה הורים עצמאיים זכאים להם מכוח חוק הסיוע למשפחות, ולראות מה באמת מתוך הזכאויות האלה משקף את אותו איזון של משהו שהוא שומר על הזכות לקיום מינימלי בכבוד, מה כן ומה לא. לכן צריך לעשות איזשהו מיפוי, כי כרגע הניסוח הוא מאוד רחב. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, גם לגבי הסיפא, זאת נקודה שצריך לברר אותה, איך בדיוק עובד המנגנון של התשלומים? דרך בנקים, דרך בנק הדואר, ההגבלה של 30 הימים, אז יש פה כמה נקודות שצריך לברר אותן ולדייק אותן בצורה יותר טובה, ברזולוציה יותר גבוהה.

בסדר גמור. בבקשה, עוה"ד זוהרי.

בוקר טוב, כיף לחזור לוועדה, התנצלותי על האיחור.

ברוכה השבה.

אז אין לי הרבה להוסיף על הדברים שנאמרו, אנחנו גם עוסקים במשרד המשפטים וברשות האכיפה והגבייה כל הזמן בשאלות האלה של האיזונים, ובוחנים מעת לעת, גם שר המשפטים הנוכחי עד כמה שידוע לי - - -

הוא כבר ותיק, בקריטריונים ישראליים.

גם בעשייה הוא כבר ותיק, ואכן, הוא מעסיק אותנו רבות עם הדברים האלה, ולכן זה כל הזמן נבחן. הנושא הזה של הגנה מעיקולים זה באמת משהו שעולה הרבה מאוד, גם במסגרת חקיקה ממשלתית, יש לנו איזשהו תזכיר שהופץ שגם מרחיב את ההגנה מפני עיקולים של נכסים של העברות של משרד הרווחה, ועוד אחרים.

אכן, אנחנו באמת מנסים תמיד לשמור על האיזון המאוד עדין הזה, בין קיום בכבוד לבין הזכויות של הזוכה, תוך ניסיון לשמור על זה באמת כמשהו שהוא מבוקר, על מנת שבאמת תהיה את הלגיטימציה להמשיך ולהגן על הדברים החשובים.

אני מסכימה עם הדברים שנאמרו, שצריך באמת להבין קצת יותר טוב בדיוק על מה מדברים, כדי שיהיה אפשר לבחון לגופם של דברים את התשלומים, וכרגע ההצעה היא מאוד כללית בנוסח שלה, ונדרש עוד להבין בדיוק על איזה תשלומים מדובר, ולבדוק אותם ולראות שהם כולם רלוונטיים.

סליחה רגע, אבל הייתם צריכים לבוא מוכנים, יש דיון והיית צריכה להבין במה מדובר, את היית צריכה לבוא מוכנה.

רגע, רגע.

אז יש משנת 2003 תוכנית סיוע ממשלתית, יש כל מיני מנגנונים, יש מסלולים, זה לא משהו חדש, זה משנת 2003 ועד היום.

לא, אבל אני רוצה רגע להבין, בהקשר הזה האם כבר נעשתה - - -

מה למשוך ולבוא, היית צריכה כבר לבוא מוכנה, ללמוד את החומר כבר, ההצעה הועברה בטרומית ב-6 בפברואר, אז תראי כמה זמן היה ללמוד את ההצעה ולבחון אותה.

בסדר גמור, לכן אנחנו גם נקדם אותה היום, ולכן אני שואל, הלה סיפק בידכם לצלול לעניין הסיוע להורים יחידניים?

כן, עיקר התשלומים ניתנים על ידי משרד הכלכלה - - -

אני מתנצלת, אין לי שום טענות - - -

לא, הכל בסדר.

בסדר גמור, אנחנו תכף גם נשמע את משרד הכלכלה.

עשינו את הבחינה הזאת, אני אומרת, שמבחינת הנוסח של ההצעה, הנוסח מתייחס באופן כללי לכל התוכניות, וצריך באמת לבדוק ולדון בכך שכל התוכניות האלה, אחת אחת, באמת עומדות בקריטריונים של ההגנה הזאת, וכמו כן, לוודא שזה חל רק על תוכניות קיימות ולחשוב מה יקרה אם ישתנו התוכניות, האם אנחנו רוצים שכל תוכנית חדשה בעצם תיכנס אוטומטית או לא - - -

כן, שאלה חשובה.

זאת שאלה חשובה, נכון.

וזאת שאלה של מדיניות בסוף, זאת אומרת, להחליט על מה אנחנו רוצים להגן. יש פה כמובן שאלה של כספים שהמדינה מחליטה לתת למטרה מסוימת, האם אנחנו - - -

אז יש שלושה מסלולים, אני פניתי ויש בחוק הסיוע פירוט מדויק של מה בדיוק המדינה נותנת למען הורים העצמאיים.

בהקשר הזה, אני רוצה לומר שעל פניו יש קצת קושי בחקיקה ראשית להתייחס לתוכנית פרטנית המופעלת כרגע על ידי המשרד, זה לא הגיוני, אנחנו בכל מקרה, גם בתוך תהליך הדיוק של החקיקה, לא נוכל להתייחס לתוכנית מסוימת שהיא כל כולה במנדט הפעולה של הרשות המבצעת. היום התוכנית קיימת אבל מחר היא לא קיימת.

ההתייחסות תצטרך להיות לאיזושהי הגדרה שקיימת בחקיקה. אני מבין, אמנם אני פחות בקיא בחוק, תכף נשמע את משרד הכלכלה, עוה"ד בגין תתייחס, אבל ישנו חוק סיוע, יש פה הפנייה לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי - - -

נכון, זה מפורט שם בדיוק מה - - -

ההתכתבות תצטרך להיות עם דברים שנגזרים מתוך החוק הזה. יכול להיות שאתם תרצו לבצע איזושהי הבחנה לגבי סכומים, לגבי דבר אחר, זה בסדר, את זה אתם תצטרכו לבחון, אבל לא יוכל להיות פה דיוק דרך התייחסות לתוכנית מסוימת שעליה החליטה השרה.

רק שיהיה ברור לך, לא תצא אגורה אחת אם אני לא אציג קבלה. ברגע שאני ארשום את הילד לצהרון או לשמרטף, אני אעבור הכשרה מקצועית, ואם אני לא אציג אני לא אקבל את הכסף, אני הסתמכתי על זה שיתנו לי את הכסף, ככה אני לא הייתי - - -

לא, אני גם עובר על זה ואני אומר, אנחנו לא נעשה אמנם את עבודת המטה שצריכה להתבצע, אבל אני רואה למשל, שחוק הסיוע כן קובע בחקיקה ראשית מענק לימודים בתחילת שנה.

נכון.

והוא אפילו קובע את השיעור שלו, 18 אחוזים מהשכר הממוצע. אז פה יש חקיקה ראשית, הורים יחידניים מקבלים מענק לימודים בחודש אוגוסט לקראת פתיחת שנת הלימודים, אז זה דבר שאפשר לייצר לו רפרנס בחקיקה. יש פה עוד דברים, יש פה עניינים של הבטחת הכנסה.

גם מימון הכשרה, זה בתוכניות ממשלה, בהחלטות ממשלה.

כן, טוב, בקיצור צריך לחשוב איך מדייקים את הנוסח.

בסדר.

אני מציע שנשמע את הדוברות שנמצאות כאן ואז נפנה לאושרת שמעון ממשרד הכלכלה באמצעות מערכת הזום. אני מציע שנשמע ראשית את רשות האכיפה והגבייה, אתם נוגעים כמובן בדבר, נשמע את ההתייחסות שלכם ואז את נציגת הסיוע המשפטי. אם אפשר לקרב את המיקרופון, לומר את השם, ואפשר גם להוריד את המסכה.

בוקר טוב, עוה"ד נעמה אורבך פוקס, מרשות האכיפה והגבייה. אני מצטרפת לדברי חברתי, עוה"ד מירב זוהרי, אנחנו מסכימים שיש פה איזשהו תהליך של בחינה שצריך בעצם לבחון מהם גבולות ההגנה, מהם גבולות הגזרה שלנו במסגרת ההגנה על אותם הורים עצמאיים.

אנחנו מבינים שיש פה צורך עוד לחדד קצת את הנוסח, ובאמת לבדוק על מה נדרש להגן. יש מקומות נוספים שבהם אנחנו באמת מגנים על כל מיני תגמולים שהמדינה מעבירה, ופה בעצם בחוק אין כרגע הגנה שמופיעה, ואנחנו מסכימים שצריכה להיעשות עוד בחינה כדי באמת להבין מהו הרציונל - - -

את יכולה לתת לנו, אם יש בידייך, איזושהי סקירה קצרה על אילו סוגי קצבאות, תמיכות מדינתיות, מוגנות היום מפני עיקול.

למשל, הבטחת הכנסה מוגנת מפני עיקול - - -

לא ראיתי בחוק התייחסות לכל נושא קצבאות הנכות של קטינים או נכות בכלל.

צריך לומר, מבחינת המסגרת, חלק מההחרגות ומאיסורי העיקולים מופיעים בסעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל, אבל יש הוראות שונות בחוקים שונים, שכתוב בהם "גמלה לפי חוק זה, לא ניתנת לעיקול או שיעבוד וכו'"

גמלת כסף בחוק הביטוח הלאומי - - -

כן, כן.

אז לא כל הדברים מופיעים בסעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל.

נכון, אז זאת המטרה, להוסיף סעיף - - -

אני גם אציין שזה באמת לא רק להוצאה לפועל, אלא ההגנה היא הגנה רחבה גם מהליכים אחרים שיש בהם עיקולים, שעבודים, העברות. אמנם ההוצאה לפועל היא ההליך המרכזי שבו מבוצעים העיקולים וממנה גם מקישים לפקודת המיסים ולגבייה במרכז לגביית קנסות שגם שם זה צריך להיות מוגן, אבל בדרך כלל ההגנה היא באמת יותר אינהרנטית לתשלום, זאת אומרת, זה לא בגלל ההליך אלא זה - - -

האם מתקיים היום תהליך כולל של בחינת העניין? זאת אומרת, האם ישנה היום עבודת מטה במשרד המשפטים שאומרת, בואו נסתכל רגע על היריעה כולה, של מה אנחנו קובעים שראוי להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, בהתחשב בכל האינטרסים והזכויות המעורבות, או שלא?

אני מבין, למשל, שיש היום תהליכי חשיבה אצלכם לגבי כל הפרקטיקה של עיקול מיטלטלין - - -

בהחלט.

זאת איזושהי הסתכלות רחבה, זה לא הצעה שלי על מחשבים וטלפונים ניידים, זאת נקודה אחת, ואתם אומרים שיש. בעניין הזה, עוד טרם - - -

יש לנו גם איזשהו קושי להתייחס לזה, כי כמו שמירב אמרה, יש באמת המון הוראות חוק בחוקים אחרים שהם לא מול ההוצאה לפועל - - -

זה בדיוק הדבר שמצדיק עבודה מסודרת שלכם - - -

חד משמעית.

לבחון את כל הדברים.

ואני באמת קוראת גם בהחלטה של ועדת השרים שהייתה צריכה להתכנס איזושהי ועדה של כל המשרדים כדי לדון בסוגיות האלה, אני חושבת שזאת קרקע טובה.

כן, אבל כאן אני רגע רוצה לבוא ולומר, את הוועדה צריך להקים וצריך לבצע איזושהי בחינה כללית, זה לא יוכל להיות מצב שבו אנחנו יושבים וממתינים עד כלות. זאת הצעת חוק, בגדול, שנוגעת בדבר הגיוני וסביר, אין פה איזושהי פריצה של תפיסה, בסדר?

יכול להיות שהצעת החוק הזאת צריכה להתקדם, ובמקביל תעשו את הבחינה האסטרטגית. זה לא הגיוני יהיה לעכב את זה עכשיו עד שיקימו ועדה וכולי, אבל אני אומר, בסופו של דבר לא נימלט מהרגע שבו צריך להסתכל על כל הדברים.

כן, עוה"ד בגין, בבקשה.

אביטל בגין, מהסיוע המשפטי, אני מזכירה שאני לא מייצגת את עמדת הממשלה פה. אני לא אחזור על הדברים שאני מסכימה לגביהם, לגבי הצורך באיזונים. לגבי הצעת החוק הספציפית אין לי מה להוסיף, אלא להצטרף לדברי היו"ר, שמה שאנחנו חושבים הוא שבאמת סעיף 50 מחייב איזושהי בחינה רחבה יותר, כמו התשלומים האלה יש בעיות נוספות שמתעוררות, עיקולים על כספי קנטינה של אסירים, חלק מתשלומי הרווחה, ולכן יש צורך בבחינה רחבה יותר.

גם השאלה של ההגבלה ל-30 יום, מדוע היא מופיעה בחלק מהסעיפים, ובחלק מהסעיפים היא לא מופיעה, ולחשוב כמה באמת ומה צריך להיות אורך הנשימה, אילו כספים צריכים להיות מוגנים ללא הגבלת זמן. אני רק רוצה לציין, בהקשר הזה - - -

דרך אגב, מה הרציונל סביב סיפור 30 הימים? אנשים שנמצאים במצב כלכלי קשה, הרבה פעמים גם טרודים ביכולת שלהם לממש במהירות את זכויותיהם.

אני חושבת שהמחשבה המקורית הייתה, שפרק הזמן שבו אדם ילך למשוך את הכספים, את הקצבאות שמגיעות לו וכולי, מתוך הנחה שאלה כספים המשמשים למחייה מיידית, לצרכים מיידיים, ואלה לא כספים שנשארים ונחסכים.

בעולמנו רווי האשראי ואמצעי תשלום והותרת כספים בחשבונות, אני לא בטוחה שזה עדיין רלוונטי, צריך לבחון את זה.

אני גם חושב שזה קצת לא מתכתב עם מציאות החיים של הורים יחידניים למשל, שהם במצב כלכלי רעוע. זה איזשהו מרדף סביב הזנב כדי להתמודד, אם המדינה, המחוקק חושב שכסף מסוים לא ראוי לעיקול, הפרמטר הזה של 30 ימים נראה בעיניי פרמטר מוזר.

אנחנו צריכים לסייע לאנשים האלה.

הפרמטר של 30 הימים הוא סוג של סימן למידת הנחיצות והמיידיות של הצורך - - -

טוב, אני - - -

אבל הוא לא מופיע בכל הרכיבים - - -

נכון, אני אומר - - -

פה אני גם מסכים עם עוה"ד בגין, ראשית אני קצת כופר בהתאמתו למציאות שאנחנו חיים בה היום, ושנית, אני חושב שהוא בעיקר לא מתכתב עם מציאות החיים של אנשים שמתמודדים עם קושי חברתי מובנה במציאות החיים שלהם, נכות מסוימת, או הורות יחידנית, שהיא אמנם הרבה פעמים ברכה אבל היא גם אתגר, ואתה מוסיף על זה את ההתמודדות שלהם עם חובות. זאת אומרת, כל הסיטואציה הזאת - - -

איך נוציא אותם מהחובות? איך נשלב אותם ונוציא אותם ממעגל העוני? עוד פעם הם יהיו תלויים בקצבאות?

לא, אז אני אומר עוד פעם, המחשבה הזאת של הורה יחידני, אם הוא לא רץ והוציא מבנק הדואר את הקצבה שלו בתוך 30 ימים, אז יש פה איזושהי חזקה שהכסף לא דרוש לו? בסדר, אנחנו לא מדברים על שנה, אנחנו לא מדברים על חצי שנה, 30 ימים.

אני רק אעיר, כיוון שצירפת את תיקון מיטלטלין ואת ההגנות פה, בעיניי אלה הם שני נושאים שהם שונים - - -

לא, ברור, אני לא צירפתי אותם, אני אמרתי שבעיקול מיטלטלין שמענו מהמדינה שמתקיימת איזושהי עבודת חשיבה אסטרטגית.

מבחינת ההצדקה להגנה או לשינוי, מדובר בעיניי בשתי תפיסות שונות, שמבחינת עיקול המיטלטלין, מה שנשאר בימינו וההתייחסות למיטלטלין הוא לא דבר שהוא באמת בעל ערך כספי, ולכן ההצדקה בעצם הופכת להיות אחרת, של איום על החייב ולא השבת החוב, בשונה מפה שיש כספים שהם אכן יכולים להיות לתועלת הנושה בגבייה של הכסף, אבל יש לנו הצדקות חברתיות אחרות להגנה עליה.

ברור. האם לסיוע המשפטי יש היום יכולת להעביר לנו לוועדה סקירה שלכם או התייחסות שלכם לסוגים נוספים של תשלומים שבין הראשונה לשנייה לשלישית ראוי היה - - -

אני אעשה ניסיון, ונבדוק גם מול הפועלים מטעמנו. בינתיים, בבדיקה הראשונה שעשיתי, שתי הבעיות שעלו היו כספי הקנטינה בבתי הכלא, כפי שאמרתי קודם, והשאלה של כספים מוגנים שמגיעים בתשלום אחד גדול. למשל, אם מגישים תביעה נגד ביטוח לאומי לגבי קצבת הבטחת הכנסה, וזוכים, אז באופן רטרואקטיבי מקבלים תשלום גבוה, בשווי של התשלומים למשך הזמן שנקבע שהאדם היה זכאי לקבל אותם, שנתיים למשל.

השאלה היא מה עושים עם התשלומים האלה שהם מגיעים בסכום גדול, שלכאורה לא נכנס לפה, אבל המקור הרעיוני שלהם זה המחייה בכבוד, כי כנראה שאנשים היו צריכים לקחת הלוואות לאורך הזמן ולהסתבך בעוד חובות עד שהם קיבלו את הכספים האלה, אז איזו סוג של הגנה הם צריכים?

אלה הם שני הנושאים שבינתיים מצאתי, אנחנו נעשה ניסיון ונעשה בדיקה נוספת לגבי אילו דברים נוספים דורשים טיפול.

בסדר גמור. נציגת משרד הכלכלה, שזהו המשרד שהיום מוביל את תוכניות הסיוע הממשלתיות להורים יחידניים, הגברת אושרת שמעון איתנו בזום?

שלום, נעים מאוד. אני אגיד שנמצאת איתנו גם עוה"ד אלה אייל בר דוד, שהיא בפועל זו שמנהלת את תחום תעסוקת נשים ומובילה את התוכניות. אני אגיד שיש לנו שלוש תוכניות קיימות היום, שהן כולם סוג של נגזרות מתוך חוק הסיוע.

אנחנו משתתפים בשכר הלימוד של הורים שילדם הוא במעון או במשפחתון, מכוח מבחני תמיכה. יש לנו את נוהל סל שעות גמיש שהוזכר קצת קודם, שהמטרה שלו הוא גם לעודד קידום בשוק העבודה. אנחנו בגדול, מעודדים קידום והשתלבות בשוק העבודה, והוא החזר של הוצאות על צהרונים, קייטנות, ושמרטפים. ישנו נוהל נוסף שעוסק בשוברים להכשרה מקצועית, ובמסגרתו אנחנו מממנים בעצם, באופן חלקי אבל באחוזים מאוד ניכרים, את שכר הלימוד בהכשרות מקצועיות שונות.

אני אגיד שיש לנו גם נוהל נוסף בעבודה, ואני מקווה שהוא יצא בימים הקרובים, שעוסק במלגות הכשרה. כאן אני מאוד מתחברת למה שמירב אמרה קודם, על זה שנכון לייצר שם איזשהו פתח לגמישות ולא להיכנס לרזולוציה שמית של המבחנים או כלי הסיוע שהממשלה מעניקה.

כן, אבל באותה נשימה גם צריך לבוא ולומר שלא דינו של מענק לימודים שקבוע בחוק, או הלוואה שמועמדת על ידי המדינה מכוח החוק לצורך דיור, או קומה נוספת של הבטחת הכנסה, אל מול תוכנית שוברים, למשל, שהיא לא מעוגנת בחוק.

יש לממשלה סמכות שיורית להחליט שהיא עושה הרבה מאוד תוכניות סיוע, והחוק גם לא יוכל להתייחס לתוכנית כזו או אחרת, אז יש פה שאלה, וגם עבודה שלכם שצריכה להיעשות, מהם אותם דברים שהם קומת הבסיס, שהם באמת תשלומים מוגנים מפני כל עיקול?

אז אני אגיד שחוק הסיוע כן מאזכר איזושהי קדימות גם בהכשרה מקצועית. מדובר פה במימון לימודים למי שרוצה להשתלב בחזרה בשוק העבודה בהיקפים לא מאוד גדולים מבחינת הסכום שלו. אנחנו רוצים שהם ילכו ללמוד.

אז פה אין הגנה.

זה בבירור, אני רק בא ואומר עוד פעם, בסופו של דבר, מבחינת הרציונלים של חוק ההוצאה לפועל, נצטרך למצוא את נקודת האיזון. נתקשה לומר שכל תשלום שהמדינה נותנת להורה עצמאי הוא מוגן מעיקול - - -

לא, אנחנו - - -

כי אנחנו רוצים שגם בעלי חוב שהם לא הורים יחידניים ישתלבו בשוק העבודה, כי להחזיר אותם למסלול שיאפשר להם גם להתקיים בכבוד וגם לעמוד בחובם. אנחנו לא מעלים פה הצעה גורפת שכל תמיכה כספית שניתנת לקידום מקצועי היא מוגנת מעיקול, ולכן אני אומר שנצטרך פה עבודת דיוק גם מבחינתכם.

שכר הלימוד במעונות הוא החזר כספי הוא שהוא פשוט חלק ממנגנון ההנחה שהורים יחידניים מקבלים בו הנחה יותר משמעותית?

בפועל זה עובר לארגון, ולכן שם בדרך כלל אין עיקולים, כי מה שקורה בפועל כהחלטה של הארגונים שמפעילים את מעונות היום, זה שהם גובים מראש פחות. אנחנו לא מחייבים את זה, אנחנו מאפשרים להם לגבות סכום מלא ואחר כך לקבל החזר, אבל מה שקורה בשטח הוא שמראש הארגונים גובים פחות, ולכן הכספים האלה הם פחות מאתגרים מהבחינה של עיקולים.

אני אגיד, שגם הכספים האלה וגם מה שקשור להכשרה מקצועית, יש את האיגום בחוק ולכן אלה הם המקומות היותר קלים, ובמקומות האלה יש בחינה של ההכנסה, ולכן מדובר כאן לא בכל ההורים העצמאיים אלא בהורים עצמאיים שההכנסה לנפש אצלם במשפחה היא מאוד נמוכה באופן יחסי.

אתם נתקלים בתופעה של עיקולים? זאת אומרת, במסלולים השונים אתם מקבלים הודעות עיקול שמכוחן היום אתם מעבירים כספים לנושים ולא להורים היחידניים?

אני יודעת מאלה, כששוחחנו כהכנה לישיבה היום, שזה כן קורה בעיקר בסל שעות גמיש. אני לא יודעת להגיד מהם ההיקפים. אלה, את תוכלי לפרט?

כן.

מעבר לזה, חה"כ המציעה מקודם נתנה פה מספר של 135,000 משפחות שבראשן הורה עצמאי. השאלה היא, האם יש לכם נתונים לגבי כמה מתוך אותן משפחות זכאיות לתוכניות הסיוע השונות? זאת אומרת, מדובר או במספרים מוחלטים או באחוזים, כמה מתוכם נמצאות בכלל בתוך המעגל של זכאות לתוכניות האלה?

אז אלה איתנו, והיא תוכל לתת את הפרטים.

כן, בבקשה, עוה"ד אלה בר דוד.

בוקר טוב.

בוקר טוב.

אלה בר דוד, אני ממינהל תעסוקת אוכלוסיות, אנחנו מפעילים בין היתר את תוכנית סל גמיש. זוהי תוכנית שנותנת סיוע לחד הוריות, גם בהקשרים של מימון קייטנות לילדים, צהרונים, וחוגי עזר. אנחנו כרגע מדברים על מספרים של מאות בשנה בתוכנית הזאת, ואנחנו מדברים על עוד בערך 7,000-6,000 נשים וגברים חד הוריים בתוכנית שיש לנו בתוך מעונות היום, עבור אותו סבסוד משמעותי שאושרת דיברה עליו. בסך הכל, אם נסכום את הכל נגיע בערך לעשרות אלפים.

אני אגיד, שאנחנו קיבלנו הרבה ריקושטים מנשים וגברים שהחליטו פשוט לא להגיש בגלל החובות שלהם, לא לגשת לקבלת הסיוע, ובעצם ליכולת להתקדם בשוק העבודה, בשביל מה שנקרא להשתכר בפרנסה ראויה ולהצליח לכסות את החובות. זאת אומרת, הם עברו תהליך שבעצם גרם להם למניעה בניצול של היכולת לסיוע.

זה חסם.

זה היה האירוע המרכזי ששמענו עליו והוא חוזר מכמה וכמה נשים וגברים.

אני אחדד אולי נקודה בהקשר הזה, שהיא גם מאוד פרקטית, רק צריך לוודא אותה. הרי, עיקר הבעיה של הכסף היא כשהוא מגיע לבנק, הבנק לא יודע לזהות כספים שהם מוגנים או לא מוגנים, ומה שצריך לעשות זה, בעצם לוודא שהבנקים מזהים את הכספים המוגנים ולא מאפשרים לעקל אותם.

בהקשרים אחרים, ממש נעשתה איזושהי צביעה של הכספים האלה על ידי המשרדים שמעבירים אותם, וביקשנו לבדוק את זה בכל מקרה עם משרד הכלכלה, איך עושים את זה מהבחינה הזאת, כי אחרת, מה שקורה הוא שיש הגנה אבל הבנק שמקבל את הכסף לא מגן עליו, ובסוף יש עיקול כולל על כל הכספים, אז זה משהו שצריך בעצם לפתור, ושם לדעתי זוהי בעיית העיקולים המרכזית של הכספים האלה.

שבעצם הכסף נכנס אבל הוא לא צבוע והוא מעוקל?

כן. דרך אגב, הבעיה הזאת גורפת. למשל, הכנסה שמגיעה ממעסיק, הבנק לא תמיד יודע שהכסף שנכנס הוא ממעסיק, יש בנקים שיותר מתאמצים לברר אבל במקרים מסוימים הכסף מעוקל בכל מקרה. זה משהו שצריך גם לוודא אותו מול הגורם שמעביר וגם אולי מול הבנקים, לוודא באמת שזה אכן יבוצע. אנחנו עושים את הבירורים אצלנו כרגע בעניין הזה.

איך זה אמור להתבצע?

איך זה מתבצע בהקשרים אחרים כבר היום בקצבאות שהמדינה מעבירה? איך הם עושים את זה?

טוב. יש למשרד הכלכלה נתונים יותר מדויקים לגבי כמות המשפחות? היקפי הכספים שעוברים בתוכניות האלה? עוה"ד בר דוד? אפשר להחזיר אותה?

כן אדוני, שאלת אם יש לנו תוכנית?

לא, אם יש לכם נתונים מלאים לגבי - - -

בטח, בטח, חד משמעית יש לנו נתונים מדויקים. אני נתתי לך את ההערכה, כי לצורך העניין, רק אתמול פרסמנו את הסל הגמיש, שבעצם מגדיל את כמות הזכאים והזכאיות, ויהיו לנו נתונים יותר מדויקים על המספר, אנחנו מצפים לכמעט הכפלה, לצורך העניין, של הסל הגמיש.

עשינו כמה תיקונים בחודשים האחרונים, גם במעונות היום וגם בסל הגמיש של הסיוע, ולכן אנחנו צופים עלייה. אני נתתי לך את המספרים הנוכחיים, הנוכחיים מדברים על כמה אלפים, סביב ה-6,000 בתוך מעונות היום, ועוד כ-500 בתוך סל גמיש. אלה הם המספרים בשנים האחרונות, ואנחנו מצפים להגדלה והכפלה שלהם.

טוב.

וכמובן נעביר לוועדה גם את המספרים המדויקים וגם את הצפי לגידול.

אני מבקש לקבל ממשרד הכלכלה מסמך מסודר שמסביר את תוכניות הסיוע שלכם, את כמות הזכאים והזכאיות, את היקפי הכסף, ואני מבין גם שהתוכניות הללו מופעלות מכוח תקנות?

מכוח תקנות תקציביות, לא מכוח תקנות חוק.

חלקן מופעלות מכוח החלטות ממשלה קודמות, וחלקן מכוח סמיכות השירות, כמבחני תמיכה.

טוב, בסדר גמור. עוה"ד עינת יוסוב מאיגוד הבנקים נמצאת איתנו בזום?

היי, בוקר טוב.

כן, בבקשה.

מבחינתנו, נבקש לציין כי אין לנו התנגדות לתיקון המוצע, אנחנו רק מבקשים שעל מנת שהבנקים יוכלו לזהות כנדרש את המענק ולהגן עליו, יש צורך לדאוג להקצות לו קוד מוסד ייחודי, על מנת שיוכלו לזהות אותו במערכות ולהגן עליו כנדרש.

איך זה עובד היום עם כספים אחרים שמוגנים מעיקול?

לכל מענק יש קוד משלו.

זאת אומרת, קוד בנקאי שבתוך - - -

הוא מוזן במערכות והוא מזהה אותו באופן אוטומטי ויודע להגן עליו.

שהמסלקות יודעות לסמן את זה?

כמענק מוגן.

ואנחנו לא שם עדיין, עם משרד הכלכלה.

כשהחוק יעבור, בעצם זה משהו שהוא יצטרך ליישם אותו, אני לא יודעת מה זה דורש מבחינה מחשובית, אבל זה מה שעושים.

טוב, בסדר גמור, גב' בקי קשת, משומרי משפט - רבים לזכויות אדם, נבקש את ההתייחסות שלך, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, ותודה רבה ליוזמת החוק, חה"כ אתי עטייה, החוק הזה באמת מאוד חשוב. אני רוצה להציע שתי נקודות נוספות.

הנקודה הראשונה, היא שבעינינו, העיקרון הוא שכשהמדינה נותנת מענק שהיא סבורה שצריכה להגיע לאוכלוסייה מוחלשת כדי לתמוך בה, זה מצוין, ואין שום היגיון בזה שהכסף הזה יהיה נתון לעיקול.

כמו כן, יש עיקרון מאוד חשוב והוא שמירה על גמישות המערכות, ועל היכולת שלהם לנהל פיילוטים וניסיונות בצורות שונות, כך שהכיוון של לומר שרק מה שמעוגן בחוק ספציפית יוכל לעבור, פוגע בעבודה המיטבית של המשרדים.

לכן, באופן פרקטי, מה שנראה לנו נכון לעשות הוא לקבוע את העיקרון שההעברות בעלות אפיון רווחתי ממשרד הכלכלה והרווחה, אולי גם מהמשרד לשוויון חברתי, שהמשרד, הממונה על המשרד או מנכ"ל המשרד, יאשר שהן מהוות העברה שאין לעקל אותה, תהיה להם אפשרות לקבוע קוד, וזה יעבור לבנק והיא תהיה מוגנת מעיקול.

בצורה כזאת, כל ההעברות הללו, לרבות האפשרות של הגמישות של המשרד, פעם להעביר את זה תחת קטגוריה בדיוק כזאת ובדיוק פעם אחרת, עם החלטה משתנה שלהם עם מספר החלטה אחר של הממשלה, כולם יהיו מוגנים מעיקול.

אני לא חושבת שזה ייצור איזה פרץ בלתי סביר של העברות והגנות, כי לצערי אין מספיק פרויקטים חדשים ופיילוטים להעביר, אבל מידי פעם זה קורה וזה מאוד חשוב לאפשר את הגמישות של המשרד הממשלתי ואת ההגנה על האנשים.

נקודה אחת נוספת שאנחנו רוצים להציע. יש בעיה כללית לדעת איזה העברות ואיזה זכויות יש לאנשים, זאת בעיה כללית של מיצוי זכויות וחוסר ידע, ורצינו להציע שאולי הממ"מ יוכל להיות לעזר למשרדים ולוועדה כמובן, במיפוי העברות ממשלתיות לטובת אוכלוסיות מוחלשות, כדי שלא נצטרך לחזור לוועדה כל פעם שנגלה שיש עוד משהו לא מוגן. תודה, אדוני.

תודה רבה. מכובדיי, אני רוצה לומר את הדברים הבאים. אני חושב, קצת ברוח דבריה של חה"כ עטייה, הצעת החוק הזאת חנתה על שולחן הוועדה די זמן כדי שנגיע לדיון ותהיה התייחסות יותר קונקרטית, אני חושב שגם מצד משרד הכלכלה, גם מצד רשות האכיפה, וגם בסופו של דבר, משרד המשפטים יצטרך לבוא ולומר מהם התנאים להסכמת הממשלה לקידום החוק.

היינו כבר יכולים להיות במקום קצת יותר מתקדם בהבנה של תמונת המצב. לפחות אנחנו כאן בוועדה מתאמצים לקדם חקיקה פרטית של חברי כנסת, כי זה תפקידנו כחברי כנסת, וחברי כנסת צריכים להרגיש שהוועדות של הבית מגבות את מאמציהם אל מול הממשלה ואל מול החברה האזרחית. יש עוד הרבה מאוד דברים שצריכים להתברר כאן, גם ברמה העקרונית וגם ברמה הפרקטית, אבל בעיניי זה לא הגיוני לשבת ולהמתין חודשים על גבי חודשים.

לכן, אני מתכוון להעמיד את ההצעה הזו להצבעה. מה שאני מתכוון לעשות, ועשיתי את זה פעמים אחרות, מיד אחרי שאנחנו נאשר את ההצעה לקריאה ראשונה, אני אודיע על רוויזיה להצעה. אנחנו ביום האחרון של המליאה, אז ממילא ההצעה הזאת תובא להצבעה רק במושב הבא.

בחודשים הקרובים, יש חודשיים, אם הממשלה תבוא בדין ודברים עם חברת הכנסת המציעה, ותתגבש הבנה על דיוקים בהצעת החוק, אז אנחנו בדיון הרוויזיה נוכל להכניס שינויים עוד לפני הקריאה הראשונה.

בבקשה.

אם דבר לא ייעשה בחודשיים הקרובים עד מושב הקיץ, אני אמשוך את הרוויזיה בתחילת המושב, והחוק יעלה להצבעה במליאה, ולכן אני אומר עוד פעם, אני חושב שטוב אם בשבועות הקרובים יהיה דין ודברים עם חברת הכנסת המציעה, ונתגבש.

אבל אני מזכיר, יש לנו עוד שלב, בין הראשונה לבין השנייה והשלישית. תגיעו לניסוח ונפעל על פי הצעת הח"כית המציעה והצעתכם, האם כבר לתקן את זה לקראת הראשונה באמצעות הרוויזיה, או שתהיה פה הסכמה שאנחנו נעביר את זה בראשונה כמו שזה, ונדייק את זה לקראת שנייה ושלישית.

ישנה התייחסות של חה"כ ארבל שנשלחה אלינו בכתב, והיא מציינת עניין נוסף שלשיטתו ראוי להגן עליו מפני עיקול ושמתאים לסעיף 50, וזה הנושא של כספים שמופקדים לטובת ערבות לשחרור ממעצר. אני מודה שלא בדיוק ברור לי העניין הזה, האדם כבר מפקיד כסף כערובה לשחרור ממעצר, אז מה, היום ניתן לעקל את הכסף הזה והאדם חוזר למעצר? מה בכלל הסיטואציה? זאת אומרת, לא ברורה לי הסיטואציה ברמה המעשית שלה.

אני מכירה את זה בתור מייצגי נפגעי עבירה.

כן?

נפגעי עבירה במובהק, ואני לא מדברת על עיקולים אחרים, מבקשים להטיל כספים על כספים שהופקדו. ההליך נמשך, והכספים האלה לא חוזרים למעשה, הם מוקפאים עד לתום ההליכים, ואז נפגע העבירה, במסגרת הפיצוי שייקבע בתוך ההליך הפלילי, הכספים האלה מועברים לנפגע העבירה.

הבנתי.

יכול להיות שיש עיקולים אחרים שאני לא מכירה, זו סיטואציה שאני יודעת שקיימת.

גם אם הערובה הופקדה על ידי צד שלישי?

את זה אני לא יודעת.

אביו של הנאשם בא והפקיד 10,000 שקלים לטובת שחרורו ממעצר.

למיטב ידיעתי זה מופקד על שם הנאשם, ולכן זה מעוקל. כל מקרה נבחן לגופו ויש אפשרות להפעיל שיקול דעת בעצם, אבל אלה כספים שנמצאים אצל צד שלישי לטובת אותו נאשם.

טוב. אני רק מציין את העניין הזה, כי אני אומר עוד פעם, זה לא מגוף ההצעה העיקרית אבל זה מאותה משפחה של סעיף 50. זאת עוד סיבה להסתכל על מכלול הסיטואציות, בסדר, אנחנו עוד לא בשלב אפילו של הסתייגויות, ויש דברים שהם במובהק נושא חדש - - -

אבל זה נושא אחר, זה לא - - -

נכון, אני רק בא ואומר שיש פה עוד דוגמה לצורך לחשוב על סעיף 50 במובן יותר רחב. אני לא חושב שזה צריך לעכב את הטיפול בהצעה הזאת.

נכון.

עד שהממשלה תביא נוסח חדש לסעיף 50 אחרי עבודת מטה, אז בינתיים אנחנו נתקדם צעד אחר צעד. בסדר. בקשתי היא שבחודשיים הקרובים תתקיים עבודה שלכם עם חברת הכנסת המציעה, ונשב בראשית המושב הבא, נראה איפה אנחנו עומדים, בסדר? המטרה שלנו היא לא לעכב חקיקה פרטית, שני מושבים זה זמן די והותר כדי לסגור חקיקה מן הסוג הזה, בסדר?

אני מציע שנקריא ונצביע, אלא אם למישהו יש הערה. בבקשה.

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב–2022

תיקון סעיף 50
1.
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, בסעיף 50(א), אחרי פסקה (8) יבוא:



"(9) כספים המגיעים לחייב במסגרת תכנית ממשלתית, שייעודם סיוע להורה עצמאי, כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ''ב–1992; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו."

בסדר גמור. נעלה את הצעת החוק להצבעה, יש לך זכות הצבעה, לליכוד יש מקום בוועדה.

יש לי? באמת?

הצבעה
ההצעה אושרה

אז ההצעה אושרה. מקום מאויש, יש לו הרבה יותר מקומות בוועדה אבל כבר יש אחד - - -

נכון.

נכון, אז את יכולה להצביע. ההצעה אושרה לקריאה ראשונה בפה אחד.

תודה.

אני מבקש רוויזיה. אני אומר עוד פעם, בשבוע הראשון של המושב או שנקבע מועד לדיון כדי להכניס תיקונים, או שאני מושך את הרוויזיה וההצעה עולה למליאה, בסדר?

אוקיי, תודה רבה לכולם.

תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 09:53.