פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
08/03/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 241
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ה' באדר הב (8 במרץ 2022), שעה 11:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 260) (נקודות זיכוי לעולה), התשפ״ב-2022, של ח"כ ולדימיר בליאק

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אחמד טיבי
נעמה לזימי

רונית כהן - מנהלת תחום בכיר קופות גמל, רשות המסים, רשות המסים

אפרת ריץ-קופמן - עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

אלישיב ממן - רואה חשבון, מחלקה כלכלית, רשות המיסים

נתנאל אשרי - רכז מיסים ושכר, אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

תמר פוליבוי



הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 260) (נקודות זיכוי לעולה), התשפ״ב-2022, פ/419/24 כ/880

בוקר טוב, היום יום שלישי, ה' באדר ב' התשפ"ב, 8 במרץ 2022, יום האישה הבין-לאומי, צריך להגיד מזל טוב לנשים, לאימהות, לאחיות, לבנות. אני מקווה שתרגישו יום האישה הבין-לאומי כל יום, ולא רק היום.

יש להן חופש היום, שאתה רוצה שירגישו כל יום ככה?

לא, הן צריכות להרגיש היום מאושרות, אז אני רוצה שירגישו מאושרות שנה שלמה – שנה שלמה, כל יום, ואגב זה תפקידנו.

לא צריך לייחד להן יום כזה, כל יום זה היום הבין-לאומי, יום האישה, יום האם.

בברית המועצות היה יום לגברים, אבל פה בארץ ביטלו את זה.

זה בסדר גמור שביטלו את זה, זה ראוי ונכון.

הצעה לסדר-היום בנושא יום האישה הבין-לאומי. כמו שאמרתי, אני חושב שיום האישה צריך להיות כל יום – קודם כל להסתכל בבית מקרוב על האישה. אני חושב שבזכותה אנחנו קיימים. היא מחזיקה את הבית, כשאנחנו פה בדרך כלל. הנשים שנמצאות פה, תמיד הראש שלהן בבית, ואצלנו זה אולי קצת פחות. לכן אנחנו קודם כל מודים ביום הזה ובכל יום לנשותינו, לאימותינו ולכל הנשים שעושות למען עם ישראל, למען ילדינו, דור העתיד. יום האישה, יום האם – כל יום, כל שעה, כל דקה.

ינון, אני עושה את זה.

אז זה בסדר גמור, אז לא צריך לציין.

אני רוצה להצטרף לדבריו של ינון. אנחנו רואים את זה במלחמה במזרח אירופה, איך נשים יוצאות לבד עם ילדיהן, בלית ברירה כי הגברים לא יכולים לצאת, והן נוסעות ימים שלמים ומסתדרות עם הדלק, ולמרות כל הקושי מצליחות להגיע למקומות שאנחנו כגברים, לא בטוח שהיינו מגיעים.

אני חושב שאין תזמון טוב יותר מלדון בחוק שאנחנו הולכים לדון בו של ולדימיר ושלי, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 260) (נקודות זיכוי לעולה). אנחנו מכינים את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

במשך הרבה שנים היתה פה לקונה של קבוצת זכאות ריקה, שעל הנייר נתנה הטבות מס לעולים, אבל בפועל הם לא יכלו לממש אותה. ולדימיר יזם את החוק, אני יזמתי את החוק, אחר כך התחברנו, ואנחנו מביאים לפה תיקון מאוד משמעותי, שגם מאריך את תקופת הזכאות מצד אחד, וגם בונה את מדרג הזכאות בצורה נכונה יותר, כך שככל שהסיכוי של אדם להרוויח גדל עם הזמן שהוא בארץ, ככה גם נקודות הזיכוי בשנה השנייה, שנה וחצי, עולות. אני חושב שזה תיקון מאוד מאוד נכון.

ראשית, זה בוקר מרגש עבורי. זה החוק הראשון שלי שמגיע לשלב הזה של קריאה שנייה ושלישית, וזה אכן רעיון שהבאנו מהשטח מלמטה. אני חוויתי את זה בתור יועץ יזמות במשרד לקליטת עלייה. שמתי לב שיש לקונה, אות מתה. 70% מהעולים עד עכשיו לא ניצלו את ההטבה הזאת. אני שמח שבשיתוף פעולה אתך, עם משרד האוצר ועם הדרגים המקצועיים, שנתנו את הלב ואת הנשמה ובעזרת תמיכה של המשרד לקליטת עלייה, אנחנו מצליחים להביא את השינוי המיוחל.

כשהתחלנו את זה, כמובן שהיינו במצב אחר, והיום הזה מקבל משנה תוקף בתקופה הזאת, שאנחנו נערכים לגל עלייה מאוד משמעותי. אני שמח שהרבה מאוד עולים נהנו מההטבה הזאת. תודה.

בפעם שעברה העלינו שתי נקודות לגבי התקופה, מכיוון שראינו שבשנה הראשונה הם עדיין לא מממשים את זה.

כן, לכן עשינו את השינוי.

אבל היתה תקופה של חצי שנה שהוספה מעבר.

אנחנו הוספנו עוד שנה לתקופת הזכאות.

חבר הכנסת אזולאי דיבר על זה שזה יהיה שנתיים במקום שנה, שזה יחול על מי שעלה שנתיים אחורה.

נכון.

זה מייצר הרבה מאוד קשיים ובעיות, כי להתקזז אחורה זאת בעיה. אגב, מי שעלה, כן היה זכאי, פשוט לפי הנוסחה הישנה, זה לא שלא היתה לו זכאות.

נכון, אנחנו יודעים שהוא היה זכאי, אבל בפועל לא מומש. גם אתם הבאתם לפה נתון, שלא מצליחים לממש אותו.

גם אם תשנה את זה אחורה, הוא לא יממש, כי בכל מקרה הוא לא מגיע לסף המס. זה לא משנה, אנחנו פשוט עושים את זה טוב יותר ומגדילים את הסיכוי של אנשים בשנה השנייה – גם בשנה הראשונה נותנים פחות, אבל נותנים לאנשים סיכוי גדול יותר להיות זכאים להטבה.

בוא נתחיל לקרוא ונראה תוך כדי.

למה לא שאלת את אחמד טיבי, חבר בכיר בוועדת הכספים, אם יש לו גם הערות?

אמרתי חברי כנסת.

אמרת ינון אזולאי.

לא, אמרתי חברי כנסת.

אני זוכר אחרת.

כשאתה אומר פה בוועדה הזאת: חברי הכנסת, האם יש למישהו הערות? ינון אזולאי ישר חושב שאני מדבר רק אליו...

כפי שנאמר פה על ידי חברי הכנסת, המצב הקיים כיום – ב-18 חודשים הראשונים מקבלים רבע נקודת זיכוי לכל חודש; ב-12 חודשים לאחר מכן מקבלים 1/6 נקודת זיכוי בגין כל חודש; וב-12 חודשים שלאחר מכן מקבלים 1/12 נקודות זיכוי, סך הכול 42 חודשים. בהצעת החוק האמורה אנחנו מציעים להגדיל את התקופה ל-54 חודשים.

לא, את זה אנחנו מציעים.

אתם צודקים, אבל זה ממשלתי, בהסכמה כמובן. מוצע להגדיל את התקופה ל-54 חודשים ולתת ב-12 חודשים הראשונים עוד 1/12 נקודות זיכוי. הסיבה כפי שאתם ציינתם להעלות את המימוש במקרים שבהם יש יותר נקודות זיכוי, שיהיה יותר זיכוי כשאדם משלם מס.

אני קוראת:

תיקון סעיף 35 1. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 35 -
(1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) 1/12 נקודת זיכוי לכל חודש משנים־עשר החודשים הראשונים מעלייתו לישראל;
(1א) 1/4 נקודת זיכוי לכל חודש משמונה־עשר החודשים שלאחריהם;";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בתקופת ארבעים ושנים החדשים האמורים" יבוא "בתקופת 54 החודשים האמורים" ובמקום "42 החדשים" יבוא "54 החודשים";
(3) בסעיף קטן (ה)(2), במקום "42 החדשים" יבוא "54 החודשים".

תחילה ותחולה 2. תחילתו של חוק זה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) (להלן - יום התחילה),
והוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה למי שנעשה עולה לראשונה ביום
התחילה ואילך.

פסקה (1) זו הפסקה שמדברת על רבע נקודת זיכוי, זאת אומרת נקודה מלאה לשנה הראשונה.

המשמעות היא שכל עולה שעלה מהאחד בינואר 2022, זכאי להטבה החדשה, למסלול החדש שבנינו.

נכון.

של 54 חודשים.

ההגדרה של עולה זה רק מכוח חוק השבות?

כן.

ההגדרה בסעיף היא "מי שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, או מי שזכאי לאשרה או לתעודה כאמור ובידו אשרה או רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, תושב חוזר או מי שנמנה עם סוג בני האדם ששר האוצר קבע שדינם כדין עולה לעניין זה, אך למעט מי שאזרחותו הישראלית התבטלה לפי סעיף 10(ד) לחוק האזרחות".

הצפי שתהיה עלייה גדולה בגלל המצב באוקראינה. השאלה שלי אם חישבתם את זה מבחינה תקציבית.

האומדנים שעשינו היו לפני גל העלייה הזה. כרגע לא עשינו אומדנים חדשים על הנושא, אבל אנחנו יכולים לבחון מה ההשפעה של זה.

כשעשיתם את האומדנים, כמו שאתה אומר, הסתכלתם פחות או יותר על הממוצע, כמה עלו טרום קורונה, ולפי זה חישבתם סכום X שצריך להקצות.

זה לא להקצות, זה לוותר על הכנסה, זה שונה.

כשאני שומע ממך דבר כזה, אלה ימות המשיח. כשאני זועק פה כמה פעמים ואומר שדבר כזה הוא בגדר מניעת הכנסה, אתם אומרים: לא, זה אותו דבר, זה תקציב מדינה ואלה הכנסות. אגב, אני מסכים אתך במאה אחוז.

אבל יש פה תושבים חדשים שמגיעים, שגם ככה לא ציפו לקבל מהם הכנסה.

אני מסכים אתך, אני אתך לגמרי, אני גם בא לטובה. אני לא רוצה להגיע למצב שנגיד: את זה לא תכננו. יהיה גל עלייה ויהיה גל עלייה שהוא טוב, ומה יקרה? יגידו: רגע, נחזור, לא תכננו את זה, יש לנו הוצאות. אל תשכח שכל אחד גם מקבל סל קליטה, אל תשכח שיהיו עוד הוצאות שאנחנו לא יודעים מאיפה יגיעו, כי יש כרגע אנשים שלא זכאים להגיע לפי חוק השבות והכנסנו אותם כרגע לארץ בגלל מצבם ההומניטרי. אנחנו נמצאים במצב, שאם אנחנו לא נדע היום לתת מענה כספי שייתן תקצוב בעוד כך וכך זמן, החוק לא יעזור לנו במאומה.

אני מבקש לדעת עד כמה ערוכות המדינה ורשות המיסים לתחזית העלייה שהולכת להיות בשנה הקרובה, ואגב, כולם טוענים שזה לא יהיה רק בתקופת השנה הקרובה ובתקופת המלחמה, אלא זה יימשך גם מעבר לכך, כי כמו שראינו בקורונה שאנשים פתאום מחפשים להגיע לארץ, הם גם יבקשו להגיע.

בימים האלה אנחנו מבצעים את עבודת המטה בכל ההקשרים, לרבות בהקשרים של קליטת עלייה וההשפעות של המלחמה באוקראינה גם על הדבר הזה. בכל מה שנוגע לחוק הזה, כמו שאמר היושב-ראש, מבחינתנו אין שום מניעה. כרגע גם העולים שצפויים להגיע מעבר לקו המגמה, לא נלקחו בחשבון בתחזית ההכנסות, הכול בסדר עם הדבר הזה. החוק הזה יכול להיות סמוך ובטוח, שהוא יישאר על כנו והכול בסדר. לגבי שאר הדברים, אני מאמין שתושלם עבודת המטה.

מה זה שאר הדברים? אנחנו מדברים על החוק מבחינה כספית, מבחינת מניעת רווח.

מבחינה כספית, אני מרגיע אותך שהחוק הזה הוא בסדר. מבחינת שאר הדברים שדיברת עליהם, סל קליטה - - -

זה ברור לי, זה נמצא שם. אגב, כשאתה מדבר אתי על מניעת רווח – אני סוטה אתך רגע מהנושא.

אל תסטה אתי מהנושא.

אני אסטה אתך בכוונה מהנושא, כי אנחנו נמצאים באיזשהו משבר. אם אתה זוכר, אנחנו צועקים פה על מס הבלו, ומה אנחנו אומרים? תורידו את מס הבלו, זאת רק מניעת רווח. כולם צועקים: מה פתאום? זאת הכנסה למדינה וזאת מניעת רווח למדינה. תספרו לי שזה לא אותו דבר?

זה לא אותו דבר.

זה אותו דבר בדיוק, זאת מניעת רווח, אבל לא חשוב, אני שמח שאתה אומר את האמירה הזאת, זאת אמירה חשובה. אני מאוד מקווה שלא נגיע למקום שתגידו: חשבנו שיהיו לנו פחות הפסדים. יש גם פרוטוקול וזה גם מצולם, ואני אשמח להוציא לכם את זה בזמן אמת – על דברים אחרים, לא על זה. אני כבר אומר לך שזה יבוא על דברים אחרים שנוציא ונאמת אתכם מול הדברים האלה.

אני רק אחדד, התייחסתי לגבי האומדנים. לא עשינו את האומדנים לעניין גל העלייה הזה, אבל האומדנים נעשו בתקופה שלפני הקורונה, לא כולל תקופת הקורונה, כי הנחנו שעכשיו העלייה תחזור לתקופה טרום הקורונה.

מה אתה רוצה להגיד בזה?

אני מחדד, כי אמרת שלקחנו את האומדנים - - -

הבנתי שאתה מחדד, אני מפחד מהחידודים שלך, למה? כי אם מחר תהיה בעיה, תגיד לי: תשמע, יש בעיה.

לא תהיה בעיה, כי החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית. זאת חקיקה, איזה בעיה יכולה להיות? ברגע שהחוק עובר, גמרנו.

כשהחוק עובר, כל פעם אנחנו צריכים את הנומרטור לדעת מאיפה אנחנו לוקחים את הכסף. פה יש לך מניעת רווח. נתנאל אמר שאין לו בעיה עם זה. בסדר, הוא אמר את זה לפרוטוקול, זה בסדר גמור. אני לא בא להקשות על החוק, זה חוק טוב. אני לא בא להקשות, רק שלא יגידו לנו מחר: לא ידענו, לא היינו ערוכים לכך.

אגב, הייתי רוצה לשאול עוד דבר, כמובן לגבי כל העולים, למה שלא נוסיף עוד איזושהי נקודת זיכוי? הרי אנשים באים מרצונם, אבל בעל כורחם. אולי ניתן לדאוג לתוספת לאותם עולים שבאים עקב המלחמה באוקראינה? אולי זה גם יעודד אותם להוסיף לתקופה עוד נקודת זיכוי.

בסוף הם צריכים להגיע לסף המס.

בסדר, נדאג שהם גם יגיעו.

אז נותנים להם סיוע נוסף. משרד הקליטה הקצה סיוע נוסף במסגרת קרן - - -

15,000 שקל.

זה כסף.

מי כמוך יודע, 15,000 שקל מספיקים?

אבל נקודת זיכוי בשנה זה 5,000 שקל.

לכן אני אומר תיתן להם עוד.

לא, אני לא חושב שזה הכלי, אני חושב שזה כלי לא נכון.

זה יעודד עבודה.

סליחה, זה 2,600 שקל.

אז אתה בוודאי חייב לתת עוד אחת, כדי שנגיע ל-5,000, 5,200.

יש לי כמה הסתייגויות על זה, אני אבקש ממך חמש דקות הפסקה, כדי שאני אוריד מההסתייגויות פה לתועלת העניין.

נחזור בשעה 11:53.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:48 ונתחדשה בשעה 11:53.)

ההסתייגויות בשם תנועת ש"ס, הליכוד, הציונות הדתית ויהדות התורה, יעבירו חתימות ללשכה המשפטית. היועצת המשפטית, היועצת המשפטית, את מקריאה? היו 101 הסתייגויות, שהורדו לשש הסתייגויות, שהן בעיקרן מהותיות, על מנת לזרז ולקצר תהליכים. האוצר ורשות המיסים, תדעו להעריך את זה בבקשה. אל תתלוננו, לפעמים תגידו גם מילה טובה.

האמת שאני חייב לציין את ההגינות, אין שום ספק.

לאורך כל הדרך האופוזיציה הפגינה בגרות, הגינות ואחריות.

הסתייגות ראשונה: לפני סעיף 1 יבוא: מטרת החוק – אתם מבקשים להוסיף מטרה: מטרת חוק זה לעודד עלייה שאינם מוגדרים - -

-- שאינם מוגדרים יהודים על פי ההלכה. אתם רוצים חוק השבות? בחוק השבות מוגדרים יהודים על פי ההלכה, ובחוק אתם רוצים למחוק דווקא את העניין הזה של כיהודים על פי ההלכה, אתם רוצים על פי חוק השבות.

בסדר, מי בעד ההסתייגות? מי נגד?


הצבעה

לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בינתיים לא צריך לנמק, אם אני ארצה משהו, אני אעצור, כי כבר דיברנו על זה.

להוסיף סעיף 1(1ב), לפיו יהיה: עולים שעלו מאוקראינה בגין המלחמה, יקבלו נקודת זיכוי נוספת למשך שנה מיום עלייתם לארץ.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא אושר.

לא התקבלה.

להוסיף סעיף, לפיו עולים שעלו ממדינות ששוררת בהן מלחמה, יזכו לנקודת זיכוי נוספת למשך שנה מיום עלייתם לארץ.

כשאני מדבר על זה, לאו דווקא מדובר על אוקראינה, למשל באתיופיה יש מלחמה כל השנה ועולים משם טיפין טיפין, לכן זאת דוגמה למדינה ששוררת בה מלחמה, לאו דווקא בתקופה הזאת.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

להוסיף סעיף לפיו נקודות זיכוי יינתנו לעולים יהודים על פי ההלכה.

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

לא אושר.

ההסתייגות לא התקבלה.

להוסיף סעיף, לפיו נקודות הזיכוי לא יינתנו לעולים, אשר לא על פי ההלכה, אלא על פי חוק השבות, גם אם יוגדרו לבסוף כעולים.

את זה אני רוצה להסביר. אולי אם תהיה פה הבהרה, אפילו לא נצטרך להצביע על זה. דיברנו על כך שבאים לארץ פליטים, שלא מוכרים לא על פי חוק השבות ולא על פי ההלכה, אז אין להם גם אפשרות להיות עולים בפועל, אבל מה יקרה? הם יישארו פה במשך שנים, ובסופו של דבר יגיד בג"ץ שהם חייבים להיות, או שנגדיר אותם בגלל מצבם ההומניטרי, כעולים.

אתה לא יכול להגדיר אותם עולים בכל מקרה, מקסימום או שתיתן להם תושב קבע או שאתה תאזרח אותם, אבל זה לא מכוח חוק השבות.

והם לא יקבלו?

הם לא יקבלו.

אז אפשר למחוק את ההסתייגות הזאת.

אנחנו מוחקים את ההסתייגות הזאת.

הסתייגות אחרונה – במקום בתקופת 54 החודשים האמורים, יבוא בתקופת 60 החודשים האמורים. זה צריך להיות תיקון שיהיה בכל הסעיפים שמזכירים את התקופה.

ואז זאת תצטרך להיות הסתייגות בכל מקום?

לא, נעשה את זה בהסתייגות אחת, אבל נצטרך לקבוע איזה נקודות זיכוי יחולו בהפרש בששת החודשים - - -

ולדימיר, שלא תגיד שאני לא הוגן...

למה אתה חושב שמישהו חושב שאתה לא הוגן?

השאלה היא איזה נקודות זיכוי אתם רוצים להוסיף בששת החודשים.

מה שהוספתם בחוק.

איזה חלק? להאריך את זה בשישה חודשים?

להאריך את התקופה - - -

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני מעלה להצבעה את סעיף 1 בהצעת חוק תיקון פקודת מס הכנסה (מס' 260) (נקודות זיכוי לעולה) (כ/880) – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.

הסעיף התקבל.

מי בעד סעיף 2? מי נגד?

הצבעה

אושר.

החוק מוכן לקריאה שנייה ושלישית במליאה. ולדימיר, שיהיה בשעה טובה. תודה רבה לכולם על שיתוף הפעולה. הדיון הבא בשעה אחת. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.