פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



11
ועדת הכספים
07/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 240
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ד' באדר הב (07 במרץ 2022), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
אופיר כץ
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס
ג'ידא רינאוי-זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

מופיד מרעי
איימן עודה
שלמה קרעי

נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מקרו, משרד האוצר

דן נימני - רפרנט ביטחון, משרד האוצר

גאיה עפר - רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה אגף תקציבים, משרד האוצר

גל אסף - רפרנט מיוחדים, משרד האוצר

טל שחם - רפרנט ממשל, משרד האוצר

אפרת תבור שני - תקציבאית, משרד האוצר

אביעד שוורץ - משרד האוצר

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסיים, משרד האוצר

מתן מור - משרד הבריאות

אבי מאיר - מנהל אגף בכיר פיתוח התיישבות, משרד ראש הממשלה

סיגלית שי - רח"טית תקצוב מרכזי, משרד החוץ

גלעד קצב – רפרנט, משרד האוצר
אור ברחק – רמ"ד הסדרים, משרד הביטחון
אלי אלפסי – תקציבן, רשות האוכלוסין וההגירה

תמר בנתורה

טמיר כהן

הדס צנוירט


שינויים בתקציב לשנת 2022

אנחנו ממשיכים לנושא השני על סדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 2022. נתחיל משתי פניות, ואז נעבור לעודפים. יש לנו פניות שקשורות להתמודדות עם נגיף הקורונה.

פנייה 16001

פנייה 16001.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 99,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור נאמני קורונה במסגרת
מתווה 'כיתה ירוקה' במערכת החינוך, וסך של 70,000 אלפי ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה עבור הקמת מתחם בדיקות קורונה בנתב"ג על ידי משרד הביטחון, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 604 מיום 07 בנובמבר 2021 שעניינה "אישור מתווה לעניין מכרז להקמת מתחם בדיקות בנתב"ג". פעילות זו מתוקצבת על בסיס הכנסות מרשות שדות התעופה.

יש פה שתי הוצאות – אחת של 99 מיליון עבור נאמני קורונה במערכת החינוך. הם אחראיים לבדוק את המתווה של הקורונה אם זה הבדיקות של המורים והתלמידים; ועוד הוצאה מותנית של 70 מיליון שקל לרשות שדות התעופה להקמת מתחם בדיקות. המימון מגיע מרש"ת. מי שמוציא את זה לפעול, משרד הביטחון.

תודה. חברי הכנסת, שאלות, בבקשה.

כשאתה מדבר על מתווה כיתה ירוקה, הוא לא קיים כמה חודשים. אתה מעביר כסף לכיתה ירוקה. נאמני קורונה עדיין קיימים במסגרות החינוך? ואם כן, מה תפקידם?

התקצוב הזה מיועד לחודשים ינואר עד מרס 2022. מעבר לזה אור נציג משרד הביטחון יוכל להרחיב.

כפי שדן הציג, הנושא של נאמני קורונה 99 מיליון שקלים מיועד לחודשים ינואר עד מרס 2022. זה נושא דרך משרד החינוך. אנו המבצעים שלו. מדובר במימון התחייבויות קיימות עבור שלושת החודשים, רבעון א', של שנת 2022.

הוא אמר את זה בצורה ומובנת. הרי אנו יודעים שמתווה כיתה ירוקה כבר לא קיים אז על מה אתם משלמים?

כאמור זה מימון התחייבויות של שנים קודמות, של שנה שעברה. צריך עדיין לשלם אותם.

אמרת הרבעון הראשון, מינואר עד מרס. אז אין כיתה ירוקה.

האישור ניתן מינואר עד מרס. יש לנו אישור מינואר עד מרס לשלם, מימון התחייבויות לשנים קודמות לספקים.

זה לא שנים קודמות אלא החודשים האחרונים של סוף של 2011 ששם היה הסיפור של מתווה כיתה ירוקה עם נאמי קורונה שנכנסו רק בחודשיים האחרונים של אותה שנה ואז זה ירד. אז אתה אומר – אנו מעבירים עבור נובמבר-דצמבר?

חודשים של שנה שעברה. אמת.

ינואר עד מרס לא נראה שקל שעובר להם, כי לא קיים?

נכון.

על חודשיים, נובמבר-דצמבר, זה 100 מיליון?

הכול מסודר דרך משרד החינוך. זה משימה שמשרד הביטחון נרתם עבורה. זה בכל הארץ, גם גני ילדים, גם בתי ספר, בכל הרשויות המקומיות. זה פרויקט שחוצה את המדינה. סכום כזה. כמובן הכול עובר דרך אישור משרד האוצר, התחייבויות משרד החינוך. הכול מוסדר תקציבית.

נשמע מוזר, 100 מיליון לחודשיים. נשמע לך הגיוני? היינו רוצים לראות את הפירוט. חשוב. לגבי 161606. יש פה הסיפור של נתב"ג. המכרז הסתיים בנתב"ג?

מבחינת סטטוס של הפרויקט, יש כבר ספק שזכה. יש כבר התחייבות מול הספק, היתרים, ממש עכשיו במקביל עובדים על שלב ההיתרים ומממשים את החלטת הממשלה בנושא הקמת מתחם בדיקות בנתב"ג בסכום של 70 מיליון שקלים בהתאם להחלטה.

כשיצאו למכרז, הקורונה היתה בעיצומה. עכשיו יש ירידה דרסטית. ראשית, האם הספק לא מפסיד פה ואתם צריכים לשפות אותו בנוסף, או אתה אומר שאין שום שיפוי, מה שהוא זכה - זכה, וגם אם מפסיד הוא מופעל?

מבחינת הספק יש התחייבות מול הספק. היא קיימת. בהתאם להחלטת ממשלה כמובן. אם יש צורך לשנות או להתאים את החלטת הממשלה למציאות הקיימת, יש צורך לשנות את החלטת הממשלה.

כשמגיעים לארץ, חלק עולים, חלק פליטים מאוקראינה, מה שאנו רואים, האם יש לנו שליטה, האם כל אחד גם עובר את הבדיקה? אתם ערוכים לקבל אותם? ערוכים משם לפנות מי שצריך למלוניות בעניין הזה?

אני מאגף התקציבים של משרד הביטחון. פחות מכיר בפועל איך הדברים עובדים.

אם מעבירים כסף, גם אם זה בעודפים – זה פנייה פה - צריך לוודא שהכסף שמעבירים ייתן מענה גם לאותם עולים ואותם פליטים שמגיעים עכשיו מאוקראינה ומרוסיה. יש לוודא, שיש לנו מענה לכמויות כאלה של אותם אלה שמגיעים. האם יש לנו מענה? נערכנו כיאה לכך? והאם יש היערכות בהיסעים שלהם למלוניות וכל מה שצריך?

זו שאלה פחות תקציבית.

אני חושב שהיא כן תקציבית, כי אם אתה מעביר כסף, אתה צריך לדעת לאן. שמי שאחראי על זה מהמשרדים שיענה.

משרד האוצר, האם אפשר תשובה לשאלה של ינון אזולאי? האם המדינה ערוכה לבדיקות והסעות של אנשים מאומתים שמגיעים כתוצאה מהמלחמה באוקראינה?

הקמת מבנה זה חלופה למה שיש היום. היום יש אוהל זמני.

אין בעיה אבל גם מה שאתה מבקש פה, מבנה הקבע מתקיים כדי לקבל ולאכלס את אלה שמגיעים כדי לערוך את הבדיקות שלהם. זה קיים לזה. האם מדינת ישראל ערוכה עכשיו, במצב שנקלענו אליו, שלא ברצוננו, ואנו מקבלים את העולים ואת הפליטים, האם אנו ערוכים למצב הזה מבחינת המכרז שיכול להיות שלא היה תואם לאותו דבר? האם אנחנו מתוגברים שם? אתה מעביר כסף. יודע למה אתה מעביר?

לא יודע לענות. זה חלופה לאוהל זמני.

כבוד היושב-ראש, אשמח להתייחס. מערך קטיעת השרשראות כמובן יטפל בכל הסוגיה של מאומתים שמגיעים מחו"ל, וככל שתידרש שם תוספת להתמודד עם נושאים חדשים, כמובן שהיא תתוקצב מתוך- - -

זה לא שככל שיידרש. ברור לכולם שיהיה פה גל של פליטים, עולים, ישראלים שחוזרים. האם אתם ערוכים מבחינת הקורונה לעניין?

כולם רוצים שיבוא. רק אנחנו רוצים לשמור כמה שיותר לא להחדיר את הקורונה כי הם ברחו משם. הם לא עשו שם בדיקות ובצדק, לאף אחד אין לזמן לעשות שם בדיקות. אבל פה לעשות לפחות את הסינון הראשוני כדי לעזור גם להם לא להדביק.

הצורך ברור לנו. אנו לא מכירים תוכנית שמציגה את העלות של זה, לכן לא יכולים לומר שיש לנו המענה לעלות הספציפית הזאת וכמה היא עולה. כמובן, כשהיא תוצג, נבחן אותה.

מגיע מישהו שהוא עולה, נכון להיום, עושים לו בדיקת קורונה בנתב"ג?

העולים שהגיעו אתמול עברו בדיקה?

אני לא חושב שאתה צריך לענות על זה, כי אתה אומר: אני מביא כסף. אם יש פה גורם שנמצא במקום, שיודע. אני לא אוהב את זה שכל פעם באים- -

הפנייה הבאה היא משרד הבריאות. יש לנו נציג משרד הבריאות? שיעלה בזום. מתן מור. לגבי ההיערכות שלכם לקליטת גל הפליטים בהיבט קורונה, העולים שמגיעים, הפליטים שמגיעים, הישראלים שחוזרים, מה אתם עושים?

אפרט בכללי על נוהל כניסה. ספציפית בשבילם זה לא אמור להיות שונה משאר הכניסה של שאר האנשים שמגיעים מחו"ל לישראל, נכנסים, עוברים את בדיקת הקורונה בנתב"ג. אם הם צריכים לעשות בידוד ואין להם היכן, למשרד יש המלונות. הוא מפעיל את מלון הקורונה.

כרגע אתם לא רואים הצפה, גידול בכמות המאומתים שמגיעים בעקבות המלחמה באוקראינה?

אנו מנטרים את כל המאומתים בכניסה לארץ.

זו לא השאלה. מחר יגיעו 10,000.

האם אתם מזהים עלייה בכמות המאומתים בעקבות גל הפליטים שמגיע מאוקראינה?

נכון לעכשיו אין עלייה בכמות המאומתים שמגיעים מחו"ל. היא די יציבה בשבוע האחרון כמו שהיתה לפני שבועיים.

האם אתם מנטרים באופן ספציפי מי שמגיע מאוקראינה?

אנו מנטרים ספציפית את כל מי שמגיע. מעבר לבדיקת PCR לכל מי שנכנס למדינה ושליחה למלונות במידת הצורך, זה הניטור.

יש לכם מערך היסעים לאותם מאומים בנפרד?

מי שצריך להגיע למלון ואין לו איך להגיע, כן.

יש לו ברכבת. באמת. הוא מאומת. אתה דואג לקחת אותו בהסעה?

אם הוא מאומת, הוא צריך להגיע למקום הבידוד שלו לא דרך הרכבת.

אבל פליט שהגיע עכשיו לא מכיר כמעט אף אחד ואין לו איך להגיע, אז או אתה אומר לו: או תעצור טרמפים, או שתיסע בגרושים האחרונים שלך ברכבת או שאתה לוקח אותו ובצורה מכובדת שם אותו באוטובוס מסודר, במקום שיתחיל לחפש את עצמו כשהוא מאומת, שזה עוד מכה בשבילו, ולשים אותו במלון מסודר. אתה אומר: שייסע. מה פירוש יסתדר? מהתשובה שלך משתמש שאתם לא ערוכים לקחת את אותם אלה שמגיעים מאוקראינה ואין להם אף אחד פה ואתה שולח אותם בלי הסעות לאותן מלוניות מבודדות.

אנו ערוכים לתת פתרונות למאומתים שחוזרים.

אל תענה לי תשובות כלליות. שאלו שאלה ספציפית. מגיע פליט מאוקראינה, עובר בדיקה בגבול, האדם מאומת. איך אמור להגיע למלונית?

בגדול יש הסעות למלוניות.

מה זה בגדול? יש או אין?

אפנה לגורמי המקצוע שאחראיים על ההיסעים מנתנ"ג למלוניות ואתן תשובה.

נחזור אליך כשנדבר על הפנייה שלך. פנייה 4, יש שאלות? אין.

התייעצות סיעתית.

נחזור עד חמש דקות להצביע.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:23 ונתחדשה בשעה 11:27.)

אני מצביע על פנייה 4, בקשה 16001, הוצאות חירום אזרחיות. מי בעד הפנייה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה. בבקשה.

רק מבקש לומר – גם לגבי חודשים ינואר עד מרס 2022, זה התשלום.

כלומר ה-100 מיליון לא מספיק לכם, כי רק לחודשיים. 33 כפול 5 זה קצת יותר מ-150.

אתן לכם עצה – כשאתם עם בקשה להעברה, תבואו עם תשובות, לפחות שביניהם יהיו אותן תשובות, שתיראו יותר רציניים. לפני עשר דקות הבחור אמר לנו שזה על נובמבר-דצמבר. עכשיו אתה אומר: לא, נובמבר-דצמבר שולם. ינואר עד מרס. לא רציני לבוא ככה לוועדה עם תשובות סותרות, ורק אחרי שאנו מעלים את השאלות אתם בדקתם בעצמכם מה מהות הבקשה. שמעת מה אמר הנציג שאתה ביקשת שידבר?

יש מה שהבאנו בפני הוועדה. הסכום הוא 99 מיליון שקלים לרבעון א', ינואר, פברואר, מרס.

24005, פנייה מס' 5.

24005, פנייה מס' 5. משרד הבריאות.

הפנייה נועדה להעברת סך של 753 מיליון שקלים ו-800 למשרד הבריאות עבור התמודדות עם מגפת הקורונה. התקצוב נועד לתמוך במערכת הבריאות, בפעילותה מול הנגיף במאמץ שלה לקטיעת שרשראות הדבקה בוויריאנט האומיקרון ובכלל.

לא אמרתם שקטיעת שרשראות הדבקה לא אפקטיבית בכמות מאומתים כזו?

קטיעת שרשראות הדבקה כוללת בתוכה גם ביצוע בדיקות PCR, אנטיגן, גם חוקרים. אנחנו מתחילים לרדת בתחלואה והאפקטיביות של החקיאות נהיית יותר אפקטיבית. ניטור בביוב, מערכת שפרוסה בכל הארץ כדי לזהות את התחלואה בשלב יותר מוקדם גם בקרב מי שלא נבדקים. זו הכוונה בקטיעת שרשראות. הסכום יועבר לתוכנית 240205, תוכנית תפעול מטה שכוללת גם תקציבי קורונה שכמובן מופרדים מהתקצוב הרגיל בעיקר הוצאות תפעול ורכש של התמודדות עם נגיף הקורונה. הסכום הזה נועד בין השאר, לרכש מלאי ערכות אנטיגן, הצטיידות במשרד הבריאות, מערך בדיקות ההדבקה. שרשראות ההדבקה כאמור זה בעיקר ביצוע בדיקות PCR, בדיקות אנטיגן, דיגום בבתי ספר במסגרת מגן חינוך. מדובר בחודשים פברואר, מרס ואפריל.

זה מאותה רזרבה של 5 מיליארד?

זה מתוך הקופסה של ה-10 מיליארד שהוגדרה בסעיף 18 לחוק הפחתת הגירעון.

אבל זה היה מחולק לשניים: 5 מיליארד אוטומטית ו-5 מיליארד באישור ועדת כספים. איפה אתם עומדים?

שר הבריאות ושר האוצר וראש הממשלה הצהירו על האירוע שמשחרר את ה-5 מיליארד הנוספים. מאותו רגע אין הבחנה- - -

אבל כמה מתוך הרזרבה הזאת ניצלתם?

העברנו גם הודעה לוועדה בתחילת החודש לגבי כמה בדיוק יצא משם, אבל יש לומר שעד כה, כולל ההעברות שמבוצעות כרגע, יצא סכום של 3.4 מיליארד. יש לומר, שיש סכום משמעותי מאוד שעוד מצפוי להגיע בפניות העתידיות עבור נושאים שכבר הוחלט לשריין עבורם תקציב.

מה עושים חוקרים אפידמיולוגיים לקטיעת שרשראות ההדבקה?

הם מתקשרים ומדברים עם מאומתים כדי לנסות להתחקות אחר שרשרת ההדבקה ולהודיע לכל המגעים שלהם שהם צריכים להיכנס לבידוד או להיבדק כדי למנוע המשך הדבקה.

עדיין עושים את זה?

גם היום עושים את זה. יש חקירות שמתמקדות בווריאנטים חדשים שמתגלים ואז יש צורך יותר דחוף לקטוע את השרשראות לפני שהווריאנט מתפשט.

אנחנו מבינים מה הם עושים, אבל מהכירי האחרונה, והיו מעט אמנם חולים, לא היו הרבה בגל האחרון, כמה עשרות-אלפים בכל יום לא שמעתי מישהו – מדבר איתך גם מקרובים, בני משפחה, שהיו חולים – לא התקשרו אליהם. נגמרו להם השיחות בטלכרד? בפעם הראשונה גם אני חליתי ועשו את זה, אבל הפעם לא שמענו דבר כזה. המוקד הזה מבחינתנו לא קיים.

כפי שהזכיר יו"ר הוועדה, גם הזכרנו בעבר – מערך החוקרים האפידמיולוגיים נועד בעיקר והוא אפקטיבי בעיקר ברמות תחלואה נמוכה. אין ביכולתו להקיף ולהתקשר לכל המאומתים בישראל. הוא נועד להתקשר באופן נקודתי לאותם אנשים שהם ברמת סיכון יותר גבוהה או חשודים בווריאנט כזה או אחר. העמדה המקצועית של משרד הבריאות, של ד"ר אלרעי פרייס, שזה קו הגנה ראשון מאוד חשוב ומשמעותי מבחינת ההגנה האפידמיולוגית גם עכשיו. לכן אנו ממשיכים לתקצב אותו, אגב לא באותם היקפים שהיה בשיא הגל.

אבל אין גם חובת בידוד היום בחשיפה אז מה משמעות החקירה?

גם אדם שאין לו חובת בידוד אבל נחשף למאומת, יש עדיפות עליונה שילך וייבדק וייכנס לבידוד אם מאומת.

כמה חוקרים כאלה מועסקים?

500. אני חושבת שבשיא הגל היינו באזור 800.

לגבי בתי הספר, הרי חולקו בדיקות אנטיגן. הייתם פה בפניות התקציביות לפני חודש וחצי, חודשיים, ואמרתם לנו שעד למחרת כל בתי הספר יקבלו. שבוע שעבר הבן שלי בא עם קופסה, אמר לי: זה בדיקות אנטיגן. יום חמישי שבוע שעבר. אולי נתנו לפורים. אשתי מנהלת מעונות וגנים. הם עדיין מחכים. יש מצב לעזור להם אולי?

יכול להיות שמשרד הבריאות יוכל להרחיב. ככל הידוע לי כל ערכות האנטיגן שתוכננו להיות מחולקות במבצע הזה אכן חולקו והגיעו לרשויות המקומיות. היה פה מבצע הפצה לא פשוט לוגיסטית שעבר גם דרך רשויות מקומיות, גם דרך בתי ספר, מרלו"ג של משרד החינוך טיפל בזה. כל הערכות ככל הידוע לנו הגיעו ליעדן, לפחות לבתי הספר. אני יכולה לבדוק לגבי המקרה הזה. עשינו הפקת לקחים ודיונים מאוד משמעותיים בנושא. נבחנות כרגע אפשרויות להיערך מחדש לקראת מבצע אנטיגן עתידי ככל שיהיה לבחון אפשרות שאולי יחולק - ככל שהממשלה תחליט על מבצע נוסף, אם יהיה גל קורונה נוסף, נשקול את האפשרות לחלק את זה באמצעות רשתות פארם, שיווק, כל דרך שאינה הפצה ישירה של הממשלה.

אם אתם פה, אנו רוצים לנצל את זה – יש הסיפור של המתמחים, שמשרד הבריאות התחייב, שבוע שעבר שר הבריאות עלה ואמר שמשרד האוצר לא עומד בהתחייבויות שלו. זו שאלה שלא קשורה אמנם, אבל זו בעיה בוערת. אנו יודעים שזו לא פעם ראשונה שמשרד האוצר, עם בתי החולים הציבוריים בעבר, לדורותיו, מי תבינו שמשרד הבריאות ואותם מתמחים ורופאים ובתי חולים זה כמו משרד הביטחון – צריך להסתכל על זה באותו מצב? אנו יודעים שכרגע יש בעיה עם כל סיפור המתמחים, הסיפור שהובטח להם, עדיין לא הועבר. לא אני אמרתי את זה אלא שר הבריאות. אני לא נמנה על המפלגה שלו אבל אני נמנה על אותם אלה שרוצים לדאוג לבריאות של העם, של האזרחים שלנו. יש לכם על זה עדכון טוב?

משרד האוצר עומד בכל הסיכומים שסוכמו בין השרים בחודש אוקטובר. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועוסקים בנושא הזה יום-יום. נשמח להשיב עניינית בכתב לכל פנייה.

בואו תפרטו לנו מה הסיפור בכתב, לוועדה.

לפני כחודש, חודש וחצי קיימנו דיון על מכשיר אקמו שלא קיים בבית חולים הילל יפה. עדיין לא קיים. לצערי שבוע שעבר ניחמתי משפחה, שנפטרה מקורונה- - -

שלחנו סטטוס.

בהילל יפה אין מכשיר ואנשים עדיין מתים שם. אותו דבר מה שדיברנו על מכשיר לצנתור מוח באשקלון. אני עדיין רודף אחרי שר הבריאות ולא מקבל תשובות, וגם המצב העגום בבית החולים עמק בעפולה. שם יצאו מנהלי מחלקות על זה שבית החולים נשאר מאחור, יש תוכנית חומש שהובטחה, בסוף ירדה מסדר-היום, וכשפניתי שר הבריאות הציג את המשנה שלו בוועדת הבריאות. העליתי את השאלות האלה ובאופן מפתיע לא זכיתי לשום תשובה מהנושאים שהעליתי. לכן באופן יוצא דופן לא אתמול בדבר הזה של משרד הבריאות עד שיתוקנו הליקויים לטובת תושבי הפריפריה שמקבלים היום שירות פחות טוב ובגלל זה אנשים מתים.

חבר הכנסת אופיר כץ שואל פה שלוש שאלות – אחת זה לגבי בית החולים הילל יפה בנושא של מכשיר אקמו. בית חולים ברזילי לגבי מכשיר צנתור מוח שקיים שם. הם צריכים לקבל רק את האישור. יש להם כל מה שצריך כולל הצוות שאושר לכך. והשאלה השלישית, לגבי מעורבות שר הבריאות במה שקורה בבית החולים העמק.

מנהלי המחלקות ביקשו להיפגש איתו.

ואני מוסיף דבר נוסף – כשדנו בפנייה הקודמת - אני לא מקבל את המצב הזה שאנו בערך מאורגנים. יש פה גל עלייה מאוד גדול, גל פליטים מאוד גדול שמגיע מאוקראינה והם יוצאם מאומתים. ואני לא בטוח שלמדינה יש פתרונות ומערך היסעים. אני לא מעלה את הפנייה הזו להצבעה היום. נעלה אותה בדיון הבא בתנאי שתקבל תשובות, חיובית, שליליות, אבל תשובות - אל מריחה, על אותם ארבעת הנושאים שהעליתי. הדיון על הפניות התקציביות, המשך יהיה בשבוע הבא. אבקש תשובות לשאלות.

הודעה מס' 01001

הודעות. נתחיל ב-1001, נשיא המדינה.

הפניה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 7,927 אלפי ש״ח, תכנית 01-51-01, תוכנית נשיא המדינה, שמתקצבת את כל הוצאות בית הנשיא. העודפים נוצרו בגין התקשרויות חוצות שנה ופערים בין מועד ההתחייבות והתשלום בפועל.

שאלות על נשיא המדינה? פנייה 1001, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה.

פנייה 09001

פנייה 09001, משרד החוץ.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 2021 בסך של 180,917 אלפי ש״ח בהוצאה לתכניות התקציב הבאות. תכנית 095101: תפעול מטה בארץ - סך השינוי - 24,579 אלפי ש״ח. רוב התקציב פה הוא עבור חוזי אחזקה ואבטחה של המטה בירושלים. חלק נוסף עבור התמודדות עם משבר הקורונה, 706 אלפי ש״ח, ועוד תקציב עבור קורס צוהרים של משרד החוץ.

תכנית 095102: תפעול הנציגויות בחו״ל - סך השינוי - 156,338 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית:בינוי ופיתוח של נציגויות ברחבי העולם. משרד החוץ מחזיק 250 מבנים בחו"ל, גם נציגויות וגם בתי שגריר. הפיתוח והתחזוקה של המבנים האלה הם כמובן חוצי שנים. בנוסף יש נציגויות חדשות שאנחנו בונים, הסכמי אברהם, גם בדובאי, אבו דאבי, בחריין ומרוקו. הפיתוח והבנייה שם אורכים זמן וההתקשרויות חוצות שנים.

פרויקטים נוספים הם פרויקטים דיפלומטיים של ישראל בכלל מדינות העולם, גם תמיכות, גם פעילות בכלל הנציגויות שיש בעולם. משרד החוץ ירחיב אם אתם מעוניינים, וגם פה מדובר בחוזים שמתפרסים על פני שנתיים – גם שנה קודמת וגם הנוכחית.

לגבי מה שקורה באוקראינה, משרד החוץ ערוך? יש לו עלויות עודפות? מבחינה תקציבית.

כרגע יש דיון בין משרד החוץ למשרד האוצר. הפעילות הקיימת – משרד החוץ מתמודד איתה בצורה עצמאית. יושבת פה נציגת משרד החוץ. אנו באנו מוכנים. כרגע משרד החוץ ערוך, כל הפעילות השוטפת שלהם על גבול פולין אוקראינה, הם מתקצבים מתקציבם השוטף.

יש פולין אוקראינה, יש רומניה אוקראינה, יש הונגריה אוקראינה, יש מולדובה אוקראינה, יש סלובניה אוקראינה, יש מלא אוקראינה. בבקשה, משרד החוץ.

משרד החוץ פרוס לכל אורך הגבולות עם כל נציגויות המעטפת שלנו. השגרירות שלנו בקייב פונתה ללברוב ואחר כך דרך מעבר הגבול בפולין. שם כל צוות השגרירות נערך לתת סיוע לפליטים, יהודים, ישראלים, אוקראינים. בעצם כל מי שעבר את הגבול, אנו מסייעים גם בהבאתם אל הגבול מתוך אוקראינה באמצעות הקהילות היהודיות שנמצאות שם ועדיין לא ביקשו לעזוב וגם באמצעות כוחות תגבור שלנו מהנציגויות מעטפת וקשרים שלנו עם האוכלוסייה המקומית כדי לייצר סוג של שאטלים לכיוון הגבולות. אנו מנתבים את האוטובוסים של הגבולות בהתאם לעומסים, כשאנחנו בוחנים לאורך הגבול, ומנסים לנתב את התנועה כך שאנשים לא ייתקעו שעות בקור המקפיא הזה במעבר הגבול.

הממ"זים שלכם עדיין בפנים?

כן, כמובן אנחנו בקשר איתם. כל צוות הנציגות נמצא איתם בקשר יום-יומי.

אני מבין שאתם עדיין בעיצומים?

משרד החוץ היום עובד במתכונת חירום. אנחנו עובדים 24/7. ההיענות של כל עובדי משרד החוץ ראויה להערכה. כולם נרתמו, כולם מוכנים לנסוע לגבולות, כולם מוכנים לסייע בכל הנדרש. נושא טיפול החירום באוקראינה הוחרג מכל מה שקשור לעיצומים. יש כל מיני מגבלות, אני בטוחה שקראת עליהן, הן פורסמו בעיתונות.

כמעט לא קורא עיתונים, כי על פי רוב מה שכתוב שם לא נכון. אם היתה פנייה כרגע לנושא אוקראינה, ואת אומרת שאת זה החרגתם מהעיצומים, אעריך ואוקיר, ואני מאמין שלוועדה לא היו שאלת, אבל אם הכול בעיצומים?

אני עובדת משרד החוץ. אני מזדהה לחלוטין עם כל דרישות הוועד שלדעתי הן צודקות. אין לי מידע מעבר למה שאתה יודע בכל הקשור להתנהלות הוועד. הוא הופיע פה בוועדת החוץ לדעתי ופרס משנתו. אני יודעת שהיו פגישות של חברי הוועד שלנו באוצר עם יושב-ראש שכר והסכמי עבודה. אני יודעת שלצערי, השיחות הללו לא נשאו פרי, ואין תוצאות עד כה. למרות זאת, בגלל שעובדי משרד החוץ יודעים לגלות אחריות לאומית בשעות משבר ובשעות חירום, עדיין הוחלט להחריג את נושא אוקראינה מהעיצומים ומפעולות הוועד. זה בא לידי ביטוי בעבודה מאוד מאומצת עם מאות מתגברים שיוצאים לגבולות, עם פעולות הומניטריות בהיקפים שאיני זוכרת הרבה זמן מתי נראו וכל זה כדי לסייע לאותם פליטים יהודים, ישראליים, אוקראינים שנמצאים בסיטואציה לא פשוטה.

אני מלא הערכה לנושא הזה. אני חוזר לפנייה התקציבית. בהינתן שהעסק שובת, כפי שהכסף עבר מ-20' ל-21', הוא יעבור ל-22'. כי אם יש עיצומים - אם העסק לא עובד, למה זה לא עובר ל-21' ויעבור ל-22'?

רוב התקציב פה הוא עבור פעולות שוטפות של משרד החוץ. אחזקת המבנה בארץ – המבנה קיים. אבטחת המבנה בארץ – אותו דבר. הפעילות של הפיתוח בחו"ל נמשכת כרגיל, לא משנה אם יש עיצומים או אין.

מתי לדעתך כאוצר הסיפור הזה יסתיים?

אני לא האגף הנכון. מי שמנהל את המשא ומתן מול ארגוני העובדים זה אגף אחר במשרד האוצר. אוכל לבקש ממנו תשובה בכתב.

אם אוכל לחדד – העיצומים הם בפינצטה, בתחומים מאוד מסוימים, בפרקי זמן מאוד מסוימים. המשרד פעיל.

אנחנו רואים ומרגישים. יישר כוח גדול על כל מה שאתם עושים.

יכול להיות שפספסתי - כל נושא בדיקות הקורונה.

יש בדיקות, אבל כשהוא יוצא מאומת, לא יודעים מה לעשות. זה המצב כיום. לכן ביקשנו ממשרד הבריאות לתת לנו תשובות לקראת הדיון הבא.

לאוצר שאלה – הטיסות של שר החוץ וראש הממשלה, למשל טיסה לאירופה של שר החוץ, מה עלותה?

אני חושב שזו שאלה למשרד החוץ.

רוכשים לו כרטיס דרך ענבל.

מה סדר הגודל של טיסה כזאת?

זה משתנה. תלוי לאן, באיזו תקופה.

ליעד באירופה.

אני לא יודעת לומר לך, צריך להסתכל. אבל יש ענבל- - -

בכלל שיש מטוס מיוחד לטיסות של ראש הממשלה ולשר החוץ שיכולות לשרת את ראש הממשלה החליפי, כמה מדינת ישראל מפסידה כסף מעצם זה שלא משתמשים במטוס הזה?

היא כבר הפסידה מיליארד שקל על המטוס המיותר הזה.

כמה כל שנה אנחנו מפסידים כסף ששר החוץ לא רוצה לעלות על המטוס הזה?

לפי בדיקה של משרד האוצר – קשה להעריך, זה קשור בכמה טיסות ראש המשלה יטוס וכמה פעמים בשנה ישתמש במטוס. ראינו שכמעט אין הבדל בין העלות השוטפת – אני לא מדבר על ההשקעה שעד היום בוצעה ברכישת המטוס – העלות השוטפת בתחזוקת המטוס הנוכחי לעומת לרכוש כרטיסי טיסה – העלות השוטפת כמעט זהה.

אבל היום אתה עושה פעמיים – גם יש לך המטוס שכבר נבנה, אתה מתחזק אותו.

אבל ככל שהוא טס יותר ולמרחקים יותר גדולים, עלויות התחזוקה יותר גדולות אז זה לא בהכרח הופך אותו ליותר זול.

אבל היום יש גם המטוס שאנחנו מממנים אותו וגם הטיסות.

כמה עולה כרטיס טיסה? כמה מאות יורואים לעומת כמה אלפים של תחזוקה וחלקי חילוף למטוס שאתה מפעיל אותו באופן פרטי?

עשיתם את הבדיקה של העלות של השמונה חודשים?

לא יודעת.

אז אם אין לך מידע מדויק, לפחות אל תעני בציניות.

עשיתם בדיקה?

עשינו בדיקה, ניסינו להעריך בשנים קודמות עוד טרום הקורונה. אנחנו מדברים על 2019, מספר הטיסות, שגם זה דבר שמאוד משתנה על ידי ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, והעלויות השוטפות הן כמעט אותו דבר. לקבל החלטה נטו על עלויות שוטפות יהיה- - -

כלומר אין הוצאה בגלל מטוס שאומר.

מה שחבר הכנסת אומר נכון – בסוף כל עוד המטוס קיים יש גם התחזוקה השוטפת אבל גם הרכישה. אם הממשלה תקבל החלטה אחרת לגבי המטוס, העלויות יהיו זהות.

כרגע המדינה משלמת כפול.

לא כפול כי הוא לא טס.

אבל גם תחזוקה וגם כרטיס.

תחזוקה שוטפת של מטוס מקורקע פלוס רכישת כרטיסים שווה להוצאה שאם המטוס הזה היה טס. אני צודק? זה מה שבדקתם?

אם היו משתמשים רק במטוס ראש הממשלה ולא רוכשים כרטיסים, העלות היתה זהה.

בוא ננסה לעשות בלי הערכות, כל פעם אנשים זורקים מספרים. תבדקו על שמונת החודשים על הטיסות שהיו ומה העלות של המטוס ונראה מה יוצא.

או תמכרו את המטוס הזה. משהו חשוב לגבי עבודת משרד החוץ: אני יושב-ראש אגודת ידידות פרלמנטרית ישראל מולדובה, ובשבוע שעבר קיבלתי פנייה מעמיתתי חברת פרלמנט נטליה דוידוביץ לגבי סיוע הומניטרי ותרופות למולדובה שמתמודדת עם גל פליטים מאוד גדול. פניתי לשר האוצר, והוא אישר סיוע של 2 מיליון שקלים, סיוע הומניטרי למולדובה. פנינו למשרד החוץ ושיתוף הפעולה והמהירות שבה נעשו כל הדברים וכל ההתארגנויות, גם המנכ"ל וגם הסמנכ"ל, היה יוצא מגדר הרגיל. אתם עושים עבודה מצוינת. כל הכבוד.

תקשר ביניהם למחלקה הבין-לאומית פה של הכנסת כי הם אומרים שהם לא מסתדרים.

גם המחלקה הבין-לאומית של הכנסת דפנה היתה מעורבת בכל ההליכים האלה וזה עבד מצוין.

בקשת משרד החוץ 09001, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפניה אושרה.

פנייה 04004

משרד ראש הממשלה. 04004.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 1,160,487 אלפי ש״ח, מתוכם סך של 50,404 אלפי ש״ח מיועדים להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, בהתאם לפירוט המובא מטה.


תכנית 045101 מטה משרד ראש הממשלה - 267,894 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: 1 . פרויקט מחשב לכל ילד - פרויקט לצמצום הפער הדיגיטלי. פרויקט משותף של עמותת המפעל הלאומי לפיתוח חברתי ומשרד ראש הממשלה. סיבות נוספות: שירותי מערכות מידע וטכנולוגיה – שדרוג מערכות IT זה התקשרויות חוצות שנה, חוזים בתחום שירותי מיגון ואבטחה אשר חוצים שנים. חוזי אחזקה וניקיון אשר חוצים שנים.

עודפי הקורונה בתוכנית הזאת מיועדים עבור על מערך ההסברה הלאומי שמתמקד בהסברת קורונה.

תכנית 045103 מערך הגיור - 34,610 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: התקשרות חוצות שנים עבור לימוד והכנה של מתגיירים לגיור, פרויקטים רב שנתיים לבירור יהדות של עולים לארץ, חוזי אחזקה וניקיון של המבנה שלהם בארץ, מחשוב ואבטחה – חוזים חוצי שנים.

תכנית 045108 - מערך הסייבר הלאומי - 62,043 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: פרויקטים טכנולוגיים בנושא אבטחת מיידע וסייבר, פיתוח של המערך, חוזי אחזקה ותחזוקה של המבנה.

תכנית 045212 משרד ירושלים ומורשת - 50,631 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: בתכנית זו נוצרו עודפים בגין התקשרויות עם עיריית ירושלים, החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע״מ, ג׳וינט אלכ״א ומכון ירושלים למחקרי מדיניות, לצורך יישום החלטת ממשלה מס׳ 3790 מיום 13 במאי 2018 , שעניינה ״צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים״. מדובר בפרויקטים רב שנתיים אשר הביצוע שלהם מתפרס על פני מספר שנים ביחס להוכחת עמידה באבני דרך של הביצוע בפועל והגשת חשבוניות.

תכנית 045213 משרד ההתיישבות - 81,698 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: העודפים נוצרו בגין תמיכות חוצות שנה עבור גרעינים משימתיים המשולמים בהתאם לביצוע בפועל, פרויקטים רב שנתיים של החטיבה להתיישבות והוצאות תפעול חוצות שנה.

תכנית 045215 מערך הדיגיטל הלאומי - 128,756 אלפי ש״ח. העודפים בתוכנית הזאת הם בעיקר בתחום פיתוח. מערך הדיגיטל הלאומי פועל מול כל משרדי הממשלה לפיתוח שירותים דיגיטליים ומערכות טכנולוגיות. יש לו עבודה עם רוב משרדי הממשלה וגם פה פיתוח מערכות טכנולוגיות זה פיתוח ארוך טווח, בדרך כלל בין שלוש לחמש שנים. לכן הכסף יוצא בהתאם להתקדמות הפרויקטים.

תכנית 045301 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 43,654 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: שדרוג מערכות המידע, התקשרויות לאספקת תשתיות טכנולוגיות וחוזי אחזקה של המבנים שלהם בארץ.

תכנית 045302 זו עוד תוכנית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 91,594 אלפי ש״ח. התוכנית הזאת מרכזת את הפרויקטים היותר ייחודיים והחד פעמיים של הלמ"ס. שני הפרויקטים הגדולים שהתקציב שלהם מנוהל בתקציב, אחד זה מפקד האוכלוסין שאמור להתחיל באפריל הקרוב. העודפים נוצרו בגלל שהיה צריך לסגור את החוזים של ההתקשרויות גם של המחשוב וגם של הסוקרים עוד בסוף שנה שעברה כדי להיות מוכנים לתחילת המפקד השנה. הפרויקט השני נקרא אגם המידע הממשלתי, זה שדרוג יסודי של כלל מערכות המידע בלמ"ס כדי להנגיש מידע של הלמ"ס לחוקרים ולמשרדי ממשלה.

תכנית 045701, המשרד לשוויון חברתי - 77,830 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: התקשרויות ותכניות רבות אשר הינן חוצות שנים לאור הפער בין תחילת שנת הלימודים במערכת
החינוך לשנה קלנדרית כגון תכנית "והדרת״ בשיתוף השירות הלאומי, ״בא בטוב״ בשיתוף החברה למתנסים.

התקשרויות עם רשויות מקומיות ואשר הרשויות טרם הספיקו להגיש דרישת תשלום בגין הרבעון
האחרון לשנת 2021 , למרכזי צעירים ו-״כיתות ותיקים״. והרבה מאוד תוכניות נוספות שהמשרד מקדם כגון ״יוצאים בשלישי״, ״נעים בשלישי, ״כה משימה לאומי״, ״מיפוי אזרחים ותיקים״ ו-״עמותות משימתיות״ ועוד.

תכנית 046303 פיתוח הנגב והגליל - 84,794 אלפי ש״ח. גם הפרויקטים פה ארוכי טווח כגון עלה נגב, פרויקטי חברה וקהילה וקול קורא לסיוע לרשויות מקומיות ולחברות בגליל לביצוע ויישום פרויקטים בעלי חסמים תקציביים המונעים פיתוח תעסוקתי ופיתוח כלכלי מקומי או אזורי.

התוכנת האחרונה והיא קצת ייחודית פה, זה תוכנית רזרבה 047001. 74 מיליון ו-623,000 ₪. למה אנו שמים עודפים בתוכנית רזרבה – מדובר בשני משרדים שנסגרו ב-21' והפעילות שלהם עברה ב-22' לאחריות משרדים אחרים, ולפי החוק אנחנו חייבים לשים את העודפים באותו סעיף תקציבי שבו נוצרו. לכן אנו שמים את זה בתוכנית הרזרבה, ובמהלך השבועות הקרובים נעביר פנייה נוספת להעביר את התקציב מפה לבין הסעיפים הרלוונטיים. משרד אחד הוא המשרד לנושאים אסטרטגיים. התוכנית שנסגרה היא תוכנית 045204, המשרד לנושאים אסטרטגיים. סך העודפים בתוכנית שהיו ונמצאים עכשיו בתוכנית הרזרבה זה 30 מיליון ו-985,000 ₪ והם יועברו בהמשך למשרד החוץ. המשרד השני הוא המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, מס' תוכנית 045214. העודפים שנוצרו בתוכנית זה 43 מיליון ו-638,000 ש"ח שיועברו למשרד לביטחון פנים.

בבקשה.

לגבי הלמ"ס, כמה חוקרים פנו אליי בנושא הזה, לגבי התקציב לעומת מקבילים במדינות אחרות. אם אפשר לדעת מה הפער בתקשוב ואיפה החוסרים המרכזיים לעומת מדינות אחרות בהקשר הזה.

אין לי נתונים בנושא. אפשר לנסות לבדוק עם התקציבאית של הלמ"ס בזום.

נבקש לקבל את זה בכתב כי זה דורש מחקר קטן. למ"ס אלופים במחקרים, אז שיעשו את המחקר הזה ויגישו לוועדת הכספים.

בתוך תקציב ההתיישבות אנו רואים קיצוץ של 3.9 מיליון בתקנת גרעיני המשימה. אתה רוצה לפרט על זה?

מדובר במבחני תמיכה משנה שעברה שדוחות הביצוע שלהם, צריכים להגיש אותם רק בסוף החודש ואז נשלם את החלק השני. שילמנו את החלק הראשון לפי הוראת חשכ"ל ללא הוכחת ביצוע, ועכשיו לאחר הוכחת ביצוע בסוף החודש יגישו העמותות את דוחות הביצוע, ונוכל לצאת.

למה יש הקיצוץ?

זה תשלום עודפים. זה לא קיצוץ. כשיהיה דוח ביצוע, יהיה המשך.

אנו משלמים הכול אחרי דוחות ביצוע.

בלי פחת, בלי כלום. תודה.

פנייה 04004, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.
פנייה 05003.

פנייה 05003, משרד האוצר.

הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים מחויבים משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 בסך של 320,751 אלפי ש״ח בהוצאה לתוכניות התקציביות הבאות, שעיקרן מפורט להלן: תכנית 055101 : מטה משרד האוצר 79,238 אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות להוצאות התפעול והמערכות המידע של המשרד.

תכנית 055102 : אגף התקציבים - 85 אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות ולשירותי ייעוץ עבור האגף. אגף התקציבים מסתייע בשירותי ייעוץ לשם ביצוע בדיקות כלכליות, סקירות מידע והשוואות בינלאומיות. התשלום עבור שירותים אלו כפוף להשלמת עבודות הייעוץ.

תכנית 055104 : אגף החשב הכללי - 32,916 אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות לתפעול החוב הממשלתי, ולשירותי ייעוץ וביקורת לאגף החשב הכללי. אגף החשב הכללי מסתייע בשירותי ייעוץ לשם ביצוע בדיקות כלכליות, פיקוח על פרויקטים, סקירות מידע והשוואות בינלאומיות. בנוסף, מסתייע האגף בשירותי ביקורת של משרדי רו״ח בנוגע לדוחות כספיים, בקרה על ביצוע התקציב ועוד. התשלום עבור שירותים אלו כפוף להשלמת עבודת הייעוץ.

תכנית 055106: אגף שכר והסכמי עבודה 15,632- אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות לשירותי ייעוץ ומערכות מידע. אגף השכר והסכמי עבודה מסתייע בשירותי ייעוץ לשם ביצוע בדיקות כלכליות, סקירות מידע והשוואות בינלאומיות. לעניין מערכת המידע, התקציב משמש לרכישת נתוני שכר מחברות אשר מפיקות את תלושי השכר, וכן עיבוד הנתונים הללו באמצעות מערכות מידע.

תכנית 055107 : אגף מחקר, כלכלה והכנסות המדינה (כלכלנית ראשית) - 1,609 אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות לשירותי ייעוץ, שימוש במאגרי מידע ודמי חבר לארגון ה-OECD. אגף הכלכלנית הראשית מסתייע בשירותי ייעוץ לשם ביצוע בדיקות כלכליות, סקירות מידע והשוואות בינלאומיות.

תכנית 055108 : פעולות בחו״ל 87,514- אלפי ש״ח. סיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שגת תקציב הנוגעות להוצאות הנ״ל, ובניהן התחייבויות לארגון הבונדס. כחלק מפעילות גיוס החוב של מדינת ישראל נעזר אגף החשב הכללי בארגון הבונדס. מדובר בהתחייבויות כלפי הארגון והוצאות נוספות, אשר טרם יצאו על הפועל.

תכנית 055109 : הלשכה לפיצויים אישיים - 263 אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות להוצאות התפעול הנ״ל.

תכנית 055111 : מינהל הדיור והרכש הממשלתי - 2,103 אלפי ש״ח.

התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות להוצאות הפעילות הנ״ל.

תכנית 055112: רשות החברות הממשלתיות 23,700 - אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות להוצאות הנ״ל.

תכנית 055113: מינהל הרכב הממשלתי - 77,718 אלפי ש״ח. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו העודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות להוצאות האחזקה של המינהל והתחייבויות לרכישת כלי רכב.

יש פה נציגים של החשכ"ל?

לא, אבל אני תקציבאית המשרד.

לגבי החשב הכללי, במהלך דיוני תקציב דנו כאן בשינוי המודל של קרנות הריט, ואחת הנקודות שהעלינו היתה מתן אפשרות בחינה של מתן ערבות לקרנות ריט תמורת הכנסה של פרויקטים של שכירות מופחתת לקרנות הריט. הובטח לנו שנקבל תשובה מאגף החשב הכללי תוך חודש, חודשיים. אנחנו כבר חמישה חודשים מאז שהתקציב הסתיים. עשיתי כמה שיחות. אתם כרגע בונים מודלים, לא בונים מודלים – לא יודע מה אתם עושים, ואני מבקש תשובה לסוגיה הזאת. אם יש עכשיו, מצוין. אם לא, ברגע שתיתנו תשובה, תהיה הצבעה על הסעיף הזה.

זה משהו מאוד ספציפי, אני לא יודעת לענות לך אבל אדאג לקבל תשובה.

פנייה 10001

המטה לביטחון לאומי, 10001.

הפניה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 10,836 אלפי ש״ח, בהתאם לפירוט המובא מטה. הפנייה התקציבית בחלוקה לתכניות מובאת להלן: תכנית 105101: זו תוכנית שמתקצבת את כלל ההוצאות של המטה לביטחון לאומי. העודפים נוצרו בשל התקשרויות חוצות שנה בגין חוזי תקשוב, ותשלומים שוטפים.

שאלות? מי בעד פנייה 10001? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה.

פנייה 33001

33001, משרד החקלאות.

מה הסטטוס של הרפורמה?

יש ועדה בין-משרדית שצריכה להגיד את שרשרת הערך של הרווחים בכל הדרך החל מהייצור הסיטונאי קמעונאי ואז תתקבל ההחלטה. אמור לקרות ממש בקרוב.

זה גם בשיתוף החקלאים הוועדה?

לא, היא בוחנת את הנתונים.

איך הם יידעו את הנתונים אם לא יידעו כמה חקלאי מוכר?

הם יודעים. יש מיסים שאנשים משלמים.

הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 392,842 אלפי ש״ח בהוצאה לתכניות התקציב הבאות, שעיקרן כפי שמפורט להלן: תכנית 33-01-02: 143,912 אלפי ש״ח עבור פעילות משרד החקלאות. עיקר עודפי התקציב עוברים בעקבות התקשרויות חוצות שנים, הפעילות השוטפת של המשרד.

תכנית 33-02-02: 24,927 אלפי ש״ח עבור מנהל המחקר החקלאי. עיקר העודפים נוגעים למחקרים חקלאיים חוצי שנים.


תכנית 33-06-02 : 189,112 אלפי ש״ח עבור תמיכות ומחקרים מחקלאות. עיקר העודפים נוצרו עבור תמיכות ותשתיות ניקוז, תשלומים חוצי שנים.

תכנית 33-06-03: 23,311 אלפי ש״ח. תמיכות בצער בעלי חיים. עיקר העודפים נוצרו בעקבות תשלומים חוצי שנים לרשויות מקומיות כתוצאה מנוהל התמיכה.

תכנית 33-09-01: 11,580 אלפי ₪ עבור מנהלת תנופה. עיקר העודפים נוצרו עקב פרויקטים ופיצויים למנופי גוש קטיף שחוצים שנות תקציב.

שאלות?

33001, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה.

פנייה 36001

משרד התעסוקה, 36001.

הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 633,427 אלף אלפי ₪. מתוכם 288,926 אלפי ₪ הינם עודפים מתוך המסגרת התקציבית המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. אפרט בקצרה, עיקר העודפים נמצאים בתוכניות של הכשרה מקצועית, שכוללות לא מעט עודפים להכשרות שהתקיימו עקב נגיף הקורונה. כמו כן עידוד תעסוקת אוכלוסיות יהודיות, שגם שם - עקב נגיף הקורונה. בנוסף יש עודפים שעברו למכללות טכנולוגיות ששנות תקצוב הלימודים במכללות הטכנולוגיות לתואר הנדסאי, בתי ספר מקצועיים לנוער ותפעול ורגולציה.

שאלות? אין. 36001, מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה.

פנייה 17002

תיאום פעילות בשטחים, 17002.

הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 54,098 אלפי ש״ה. מתוכם, סכום של 1,491 אלפי ש״ח מועבר כחלק מתוכנית ההוצאה בעקבות התמודדות המשק עם נגיף הקורונה. אפרט בקצרה את התוכניות שאליהן מועברות העודפים. תכנית 17-31-01: מטה צבאי 13,536- אלפי ש״ח עודפים שנוצרו בתוצאה מהתקשרויות חוצות שנים לאחזקת מתקני קבלת קהל.

תכנית 17-31-03: מטה אזרחי 11,979- אלפי ש״ח, שעוברים כתוצאה מהתחייבויות רב שנתיות עבור מכרזים שונים לתפעול של המינהל האזרחי.

אעבור על התוכניות העיקריות. בתוכנית פיתוח האזור מועברים עודפים של כ-20 מיליון ₪ שמועברים עבור פרויקטים רב שנתיים, תכנון הנדסי, שירותי אדריכלות, שמאות, מים, כל העניין של פיתוח האזור.

בתוכנית מפקדת תיאום פעולות תיאום וקישור חבל עזה מועברים כ-2 מיליון עבור תחזוקה שוטפת של תיאום פעולות קישור בעזה.

חברים, שאלות? אין. 17002, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה.

פנייה מס' 68001

רשות האוכלוסין וההגירה, 68001.

שלום, הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפם משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 150,396 אלפי ₪. העודפים העיקריים בתוכנית: עודפים במטה ולשכות אוכלוסין, כ-30 מיליון ₪ שנבעו מהמשך תהליך שיפוץ להתקשרות חוצת שנים, וכ-88 אלפי ₪ שנועדו מתוכניות מחשוב חוצות שנים, שיפוי של תשתיות הרשות וכדומה.

תודה רבה. אנחנו יודעים שיש תורים מאוד גדולים עכשיו בעקבות המשבר וגם ראינו מה קרה בשבת, שחלק מהזמן הפקידים שם לא קיבלו את האנשים, נוצרו תורים גדולים. אתם עושים היערכות מיוחדת לאירוע הזה? מתגברים את הכוחות? איפה זה עומד?

התקציבן אתנו בזום. לא מצליחים לשמוע. אני יודע שהרשות כן עושים מאמצים כדי לתת מענה לתורים, לפתוח מעבר לשעות הקבועות.

זה צריך להיות 24/7 כי הטיסות מגיעות כל הזמן. אני רוצה לקבל תשובה.

בינתיים אני רוצה לחזור לפנייה של משרד האוצר, קיבלתי הודעה מהחשב הכללי שהם סיימו את עבודת המטה, ומוכנים להציג את המודל כאן אז אנו כמובן נקבע את הפגישה בהתאם. אני רוצה להעלות את הפנייה 05003 של משרד האוצר להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה.

מה עם רשות האוכלוסין וההגירה? הוא יכול להדריך אותך בטלפון?

הם מגדילים את שעות העבודה של האנשים בלשכות ופותחים אותם בימי שישי ובשעות נוספות כדי לתת מענה לאנשים בתורים.

מה שעות העבודה הנוכחיות?

כרגע זה שלוש פעמים אחרי הצהריים בשבוע ומרחיבים את זה לחמש פעמים ולימי שישי, שלא היה עד עכשיו.

אני מדבר על עבודת רשות האוכלוסין וההגירה בנתב"ג.

העבודה היא 24/7 ומרחיבים את אחוזי המשרה לעובדים הקיימים כדי לתגבר את כמות העובדים שנמצאים שם. כולל שישי שבת, וגם מגייסים עובדים חדשים.

כמה עובדים היום מקבלים קהל ולכמה רוצים להגיע, בכל משמרת?

הוא לא יודע לומר ברגע זה את כמות העובדים. זה כפוף לנהלים שרש"ת מכתיבה להם. יכולים לבדוק ולומר בדיוק.

אני מבקש לקבל בכתב את הנושא הזה, כי אם יש צורך להגדיל את כמות העובדים נסייע לכם בתקציבים וכל מה שצריך כי זה אירוע חשוב.

זה בתיאום עם רש"ת, שמזהה את הצרכים בשטח.

אבל עד שהיא מזהה את הצרכים ואתה מקפיץ את האנשים, זה לוקח זמן. חברתי לסיעה יוליה מלינובסקי היתה שם במוצאי שבת וחזרה משם עם תחושות מאוד קשות. אני יודע שרשות ההגירה משתדלת ועושה, אין לי טענות, רק יש לי בקשה שנוכל להשתפר ולעשות את זה טוב יותר כדי שאנשים שבאים גם ככה אחלי תלאות בלתי סופיים יקבלו לפחות כאן יחס הולם. אני מבקש שתעבירו לנו בכתב מה יש לכם, מה אתם מתכוונים לעשות, ואם יש פערים בצרכים, תגידו לנו.

החסם כרגע אינו תקציבי אלא גיוס כוח אדם.

תעבירו לנו. פנייה 68001, רשות האוכלוסין וההגירה, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב גדול
אושר.

הפנייה אושרה.

נצא להפסקה ונחזור לדיון הבא בשעה 13:30.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.