פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
11
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/02/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 223
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 15:44
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 28/02/2022
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022
מוזמנים
¶
אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות
טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות
ליאור ברס - מנהלת קהילת זוגות מעורבים בישראל
דב ליפמן - מייסד מחאת הריבון
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022
היו"ר גלעד קריב
¶
שלום לכולם, נא לשבת. מכובדיי, אנחנו נמצאים בדיון בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2021. הדיון המרכזי מבחינתי התקיים היום בוועדת הכלכלה. זה הדיון שעסק בהטלת חובת בדיקות במעברים האוויריים ונמלי התעופה. אנחנו משלימים את הדיון שכבר התקיים, והיה דיון, אני מניח, סדור וערוך לגבי המעברים היבשתיים, פשיטא שלא נייצר הבחנה בין מה שקורה במעברים היבשתיים למעברים העיקריים שהם מעברים אוויריים.
אני אבקש הצגה קצרה של התקנות. עו"ד פוקס, התייחסות שלך, אילנה, התייחסות של היועצת המשפטית, עו"ד ברס רוצה להעיר הערה. אני אזכיר שמחר יש לנו גם דיון משמעותי יותר לפרק זמן נוסף, לדברים שיעלו פה. אנחנו נברר יותר לעומק גם מחר, מכיוון שאני אומר, לפחות מבחינתי, שאנחנו לא נייצר פיצול בין המעברים היבשתיים, שהם היותר מצומצמים, למעבר האווירי. בבקשה, עו"ד פוקס. במה מדובר?
טל פוקס
¶
שלום, מה שיש לנו כאן זה הארכת תוקף, קודם כול של תקנות חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל. המשמעות היא שהחובה לבצע בדיקה בכניסה לישראל לאחר ההגעה לישראל בתחנת הגבול, בין אם זה שדה תעופה, בין אם זה מעבר גבול אחר, ממשיכה עד ה-28 במרץ.
טל פוקס
¶
כמובן בהנחה שתהיה הכרזה בתוקף, הכרזה על מצב מיוחד. לגבי החובה השנייה שקבועה בתקנות האלה - - -
טל פוקס
¶
נכון מאוד. לגבי החובה לבצע בדיקה במהלך 72 השעות לפני הכניסה לישראל, או 24 שעות בדיקת אנטיגן, פה יש שני שינויים. השינוי הראשון הוא שהחובה הזאת לא תתקיים לגבי מי שהוא ישראלי, שזה או אזרח ישראל או תושב קבע, או תושב ארעי כללי, כשהמשמעות של זה היא בעלי א5. הם לא יצטרכו לבצע בכלל בדיקה שבוצעה 72 שעות לפני העלייה לכלי השיט או 72 שעות במעבר יבשתי לפני הכניסה לישראל.
טל פוקס
¶
הם כן יצטרכו, וגם בתוך התושב הארעי זה רק תושב ארעי כללי. זה לא כל תושב ארעי, אלא זאת הגדרה אחרת, הגדרה מצומצמת יותר. אולי אילנה תוכל לפרט עוד, אבל אני אגיד שהרציונל הכללי היה אנשים שיש להם תעודת זהות ישראלית או דרכון ישראלי, שזה הקבוצות האלה, משהו שיהיה נוח לזיהוי, קל לזיהוי.
היו"ר גלעד קריב
¶
אני רוצה לומר עוד פעם, אני אצביע בעד התקנות, אבל יש פה אי-חלחול של עיקרון שניסינו ללכת איתו לכל אורך חוק הקורונה. אני יכול לקבל הבחנה בין אנשים ממעמד כזה או אחר בישראל, אם כי אני חייב לומר שאדם שיש לו א1, שהוא זכאי עלייה, הוא מחזיק א1, מטבע הדברים הוא מדלג יותר בין ישראל לבין חו"ל, כי הוא צריך לסגור שם את הדברים ולחזור לפה, אז אם כבר קבענו עם רשות האוכלוסין קטגוריה בחוק הקורונה של הבחנה בין אנשים שאין להם מעמד ומהגרי עבודה לבין אנשים שיש להם אשרה מסוג א, א/1 וכו', מה ההיגיון עכשיו עוד פעם לרדת לתתי-הבחנות? אני אומר עוד פעם, אני לא אפתח את כל הדיון הזה, כי הוא התקיים בוועדת הכלכלה, אבל אני מתכוון לעסוק בנושא הזה.
עוד פעם, אדם, יש לו דרכון ישראלי, יש לו תעודת זהות ישראלית, מה ההיגיון שהוא נכנס בלי בדיקה, ורעייתו וילדיו הקטנים, שלא נרשמו, אבל הם אותו תא משפחתי, ריבונו של עולם, הם מתנהלים ביחד, הם חשופים לאותם סיכונים, מה ההצדקה?
אילנה גנס
¶
הקושי הוא שחברות התעופה, שהן אלה שנדרשות לבדוק על מי חל הדין לעשות בדיקת PCR והצגה לפני עלייה לכלי טיס או במעבר גבול, יש תעודות שניתנות לזיהוי, אם זה דרכון ישראלי, תעודת זהות ישראלית או תעודת מעבר, כל היתר, ברגע שזה דרכון זר, גם אם יש בו איזה ויזה, זה משהו שהוא יותר מורכב גם מבחינת בקרה בגבולות, בשדה התעופה.
היו"ר גלעד קריב
¶
ברור. יש מדינות שקשה לעשות בהן PCR, יש מדינות שזה עולה בהן מאות שקלים. בחרתם להעביר את קו הגבול בין האזרחים, תושבי הקבע והתושבים הארעיים בהליך מדורג.
טל פוקס
¶
אני כן אגיד פה עוד משהו שחשוב להביא אותו בחשבון. למעשה הרציונל, לפחות מהשיח המקצועי שהיה לנו לפני, קשור גם לזה שככלל רוב החברים בקבוצות האלה הם אנשים שיש להם פה מקום לעשות את הבידוד, דווקא אזרחים ישראלים שחיים בחו"ל ובאים עם המשפחה שלהם לביקור בארץ, דווקא להם לא בהכרח יש את אותו מקום בידוד, כי הם לא מתגוררים כאן, ולכן ההכללה שלהם היא מתוך זה שאנחנו לא עכשיו נוציא אותם, כי כל מי שמראה דרכון, הוא מראה דרכון, אבל עכשיו להגיד שבגלל שהחלנו את זה מטעמים טכניים על בעלי דרכונים באופן כללי, ולאו דווקא אם יש להם פה מקום בידוד, גם זה משהו שהוא לא מובן מאליו עכשיו להרחיב את זה עוד בגלל אותו צורך טכני.
אילנה גנס
¶
הסיבה שכרגע הדרישה מזרים כוללת רק בדיקות PCR נועדה לכך שאנחנו כרגע, לפחות בשלב הזה, עדים לירידה בהיקפי התחלואה בעולם, גם בארץ וגם במדינות עולם רבות אחרות, ולכן בדיקת אנטיגן ככלי אבחוני הופכת להיות פחות רגישה, פחות מתאימה ככלי. אגב, גם פה בארץ הכנסנו לשימוש את בדיקת האנטיגן כהוראת שעה ולא ככלי אבחוני קבוע, ואנחנו שוקלים בשבועות הקרובים לבטל את האופציה הזאת של שימוש באנטיגן כבדיקה אבחון, גם בתוך מדינת ישראל, ונחזור להשתמש ב-PCR, כפי שעשינו בעבר. אנחנו יודעים ש-PCR היא בדיקה הרבה יותר מדויקת, הרבה יותר רגישה, הרבה יותר מהימנה, ואנחנו רוצים לצמצם עד כמה שניתן, אגב גם לטובת האזרחים הזרים, שאם ואכן הם חולים, עדיף שהתחלואה שלהם תתגלה לפני שהם מגיעים לארץ.
היו"ר גלעד קריב
¶
איזה עוד מדינות בעולם המתקדם מציגות דרישה כזאת? איזה מדינות באירופה? באיחוד האירופי, בארצות-הברית, אוסטרליה, סינגפור? מי עוד? יש לנו בדיקה כזאת?
היו"ר גלעד קריב
¶
במצב היום הנתון, שברוב העולם יש תהליכים של הסרת הגבלות וכו', אם יסתבר שחצי מהמדינות עושות, חצי לא, אז בסדר, מותר לנו להיות בחצי המחמיר ביחס לכניסה, זה בסדר גמור, גם אם יש שליש מהמדינות, אבל אם נגלה שאף מדינה לא דורשת את זה, ואנחנו היחידים שדורשים, זה לפחות מצדיק סימני שאלה.
אילנה גנס
¶
מבחינתנו הסיבה היא גם שאם עד עכשיו אפשרנו רק לאנשים זרים רק למחוסנים להגיע לישראל, ואז שמנו גם אופציית אנטיגן, כרגע אנחנו פותחים את האפשרות להיכנס ללא קשר לסטטוס חיסוני, ולכן לדעתנו החלופה היא להחמיר את הדרישה לבדיקת PCR ללא חלופת אנטיגן, תוך הרחבה של אופציות הכניסה לישראל שאינן מגבילות כניסה רק למחוסנים ומחלימים.
היו"ר גלעד קריב
¶
זו בעיניי כן נקודה חשובה. בסופו של דבר יש לנו מטריצה של ניהול סיכונים, כרגע פתחנו בצורה מאוד מאוד רחבה ללא מחוסנים. לא רק ילדים, נכון?
טליה ג'מאל
¶
בקשר לדברים האחרונים, אני אגיד שרק בשבוע שעבר התבקשנו לבטל לאנשי צוות אוויר את האפשרות של PCR ולאפשר להם לעשות רק אנטיגן בכניסה לישראל, והיום בשילוב של הדבר הזה יחד עם מה שנעשה היום בוועדת הכלכלה, של ביטול הבדיקה גם לפני העלייה למטוס, זה יוצר איזה מורכבות ביחס להצדקה האפידמיולוגית להבנתי.
היו"ר גלעד קריב
¶
אני אומר עוד פעם, בעניין הזה אנחנו בעידן של ניהול סיכונים. אין פה תוצאה אחת נכונה אפידמיולוגית. לגבי צוות אוויר אתה משקלל את העניין האפידמיולוגי כי מדובר בכמה מאות אנשים בסופו של דבר.
היו"ר גלעד קריב
¶
בסדר, אבל זה כמה מאות אנשים, זה אנשים שעובדים, זה מאזן אל מול צרכים של חברות התעופה. מותר לקבל החלטות. כמו שאתה מחמיר עם צוותי עובדים במוסדות רפואיים, אז למה אתה מחמיר איתם ולא עם האחרים? הכול עניין של מטריצת ניהול סיכונים, גם בריאותית, גם אל מול שיקולים כלכליים. זה חלק מהעניין. זה פחות מטריד אותי, מטריד אותי המעבר, אחרי הרבה מאוד זמן שדרשנו אנטיגן.
מבחינתי זה נתון מאוד משמעותי. אני מבקש לקבל את התשובה, איל. למיטב ידיעתכם היום, במצב הנוכחי, כמה מדינות בעולם דורשות בדיקת PCR לפני העלייה למטוס?
טליה ג'מאל
¶
אדוני, ברור שמדובר בניהול סיכונים ושאפשר לעשות את ההחלטות האלה, וגם הדברים אושרו בוועדה, וכמובן לא חשבנו שיש איזה מניעה, אבל כן זה מתכתב כל הזמן עם דברי ההסבר, וכשאנחנו קוראים את דברי ההסבר אפילו לתקנות היום, כמעט הם מבהירים לנו למה לא צריך לבטל בדיקות, אז קצת קשה לנו להבין פה את ההצדקות האפידמיולוגיות.
טליה ג'מאל
¶
לכאורה בדברי ההסבר פה מסבירים למה צריך להגן מפני הגעה. ואם אתה מבטל לאנשי צוות ישראלים לחלוטין את הצורך בבדיקה - - -
היו"ר גלעד קריב
¶
אפידמיולוגית לגיטימי לבוא ולומר שמכיוון שהאזרח הישראלי, א', יש לו מקום בידוד, ב', הוא חוזר לבית, אז סביר להניח שהאינסנטיב שלו לא להיבדק או ללכת לעבודה למרות שיש תסמינים הוא מאוד נמוך. יש לו פה מקום בידוד. תייר תכנן טיול, אם הוא יגיע לארץ חולה, ייתקע פה, עדיף שלא יעלה על המטוס. בזה אני מבין את הרציונל. מדינה צריכה לאפשר לאזרחיה בקלות לחזור.
טל פוקס
¶
אני רק אגיד שדברי ההסבר מסבירים את הסיכון כדי להסביר את הצורך בהארכת חובת הבדיקה בכניסה לישראל לאחר הכניסה עד ל-28 במרץ. זה אותו רציונל, ולכן הוא מוביל - - -
טליה ג'מאל
¶
נגיד עוד כמה דברים. לפרוטוקול אני אגיד שמדובר גם במעברים ימיים, ולא רק יבשתיים. התקנות מבטלות פה את האפשרות של בדיקת אנטיגן לפני המעבר, ולא נעשה בתקנות שהועברו אלינו תיקון מקביל בסעיף העונשין שמבטל את הדבר הזה כעבירה. אני מבינה שהממשלה מתכוונת לעשות את זה במסגרת של תיקון טעות אחר כך.
טל פוקס
¶
אנחנו מתכוונים כבר לפרסם את זה ככה. מבחינתנו זאת טעות שנשמטה זה שלא תיקנו את האנטיגן, וזה לא יהיה כתיקון טעות, אלא זה יתפרסם כבר בנוסח הנכון בלי האנטיגן.
טליה ג'מאל
¶
לכן אני אומרת שאנחנו נאשר את התקנות כפי שהן הועברו אלינו, אתם מתכוונים לעשות את הדבר כתיקון טעות נוסח לפני הפרסום ברשומות.
טליה ג'מאל
¶
גם כאן סעיף העונשין מתייחס כרגע לכל אדם, לכאורה לרבות אזרח ישראלי ומי שלא נדרש ממנו לעשות בדיקה לפני היציאה מישראל. ברור שכתוב פה בניגוד לאמור בתקנה 2, אבל כן, לפחות לקראת הפעמים הבאות, כדאי להבהיר את הדברים, שמי שקורא את זה יכול יהיה להבין מה חל ולא חל לגביו. גם לפרוטוקול אני אגיד שעו"ד פוקס התייחסה לעניין אשרת א/5, אני אגיד שההגדרה נמצאת כאן והיא מגיעה מתקנת 6(ה) לתקנות הכניסה לישראל.
טל פוקס
¶
יש הוראה מיוחדת באופן כללי לחוזרים מאוקראינה, ואגב גם אם הם לא חוזרים מאוקראינה, אלא חוזרים ממדינות סמוכות או אחרות.
ליאור ברס
¶
את ההוראה הזאת מחקו מאתר משרד הבריאות. היא לא נמצאת שם כרגע, וגם רשות שדות התעופה הוציאו בלי ההחרגה הזאת.
טל פוקס
¶
למיטב הבנתי זה הוארך. אני אבדוק את הנושא הזה. זו הנחיה של ועדת חריגים לא לדרוש בדיקה לפני טיסה - - -
היו"ר גלעד קריב
¶
הנושא עלה היום בדיון שקיימנו פה על מצב החירום. אנחנו נבדוק את זה. זה יצא גם בסיכום של הוועדה. מסתבר שחברות התעופה לא מכירות את ההנחיה הזאת. דווחו כאן על מקרים שאנשים הגיעו בלי בדיקת PCR מאוקראינה, כנראה דרך מדינה שלישית גובלת, ונמנעה העלייה שלהם למטוס.
היו"ר גלעד קריב
¶
ביום רביעי הקרוב יש דיון בוועדה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שהוא במידה מסוימת דיון המשך לעניין הזה, וזאת אחת הסוגיות שביקשנו היום לברר.
היו"ר גלעד קריב
¶
היום עשינו כאן דיון חירום על המצב באוקראינה. לא היה נציג שלכם, אבל רשות האוכלוסין דיווחה שהיה סיכום בעניין בדיקות ה-PCR, אבל אז אמרו לנו - - -
היו"ר גלעד קריב
¶
בסדר גמור. אני רק מבקש שתבדקו את זה לקראת יום רביעי כי יהיה דיון המשך בוועדה של יוליה.
היו"ר גלעד קריב
¶
אני רוצה לומר עוד פעם, חבר הכנסת מקלב, אנחנו לא ניצור הבחנה בין המעברים היבשתיים והימיים למעבר המרכזי כשהתקנות אושרו בוועדת הכלכלה לפני שעתיים, ושם התקיים דיון ממושך ורציני. אני אומר עוד פעם, אני מבין את השיקול, דעתי לא נוחה, הלכתם כבר כל כך רחוק עם ביטול הבדיקות, אני חושב שהסיפור של ילדים קטינים ובן זוג, אם זה ממוסמך, היה צריך להיכלל בזה, ולגבי בדיקת PCR אל מול האנטיגן. א', אני רוצה לדעת באיזה עוד מדינות זה קיים, ו-ב', אני אומר עוד פעם, אנחנו מאשרים את זה. אני חושב שזה צריך להיתפס כצעד מעבר. אנחנו בתהליכים של ירידה בתחלואה. אל תקלו ראש בשליחה של אנשים לבדיקות PCR, יש מדינות שמהן מגיעים תיירים ואנשי עסקים שקשה מאוד להשיג PCR, אני כבר לא מדבר על העלות הכלכלית. קחו את זה בחשבון. אני חושב שזה תקופת מעבר סבירה לאור ההרחבה הדרמטית של כמות הזרים שיכולים להיכנס. איפשהו זה נראה לי סביר לתקופת מעבר, אבל נצטרך לדבר על זה לקראת - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
נתקלתי במוצ"ש בתופעה שמי שנוסע לארצות-הברית צריך להביא PCR, או בסופו של דבר גם אנטיגן מוסדי, הטיסה ב-24:20, הוא צריך להביא ביום לפני כן, אז בשבת הוא לא יכול להביא - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לארצות הברית. הוא צריך להיות שלוש וחצי שעות לפני בשדה, אז כבר ב-21:00 הוא צריך להיות. כמעט לא נשאר לו זמן לעשות את האנטיגן.
היו"ר גלעד קריב
¶
הסוגיה היא מורכבת. אני מניח שאותה בעיה יש ליהודים שומרי שבת בארצות-הברית שצריכים לעלות על הטיסה של מוצאי שבת.
היו"ר גלעד קריב
¶
רבותיי, ברור, יש בעיות. אני רוצה להציע את הדבר הבא. האישור המרכזי היה בוועדת הכלכלה. נקריא, נצביע, נאשר, אבל על הדיון הזה, עו"ד פוקס והגב' גנס, צריך קצת לחשוב על זה, לא יקרה כלום אם בעוד שבועיים, אחרי שזה ייכנס לתוקף, למרות שזה עד ה-28 במרץ, לקראת ההגעה לפסח, תעשו גם חושבים, בין אם בעניין של קטינים וילדים, בין אם עניין PCR אל מול אנטיגן. תסתכלו מה דורשות מדינות אחרות. הינה עכשיו שמענו שארצות-הברית אומרת או PCR או אנטיגן מוסדי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני חושב שכבר עבר הזמן, ואם אתה מדבר על מדינות אחרות, אנחנו כבר נמצאים בסוג של תהליך שיכול להיות - - -
היו"ר גלעד קריב
¶
אנחנו נקיים את הדיון הזה. השבועיים האלה קשים עם הלו"ז של המליאה, ואנחנו נעשה דיון מעקב אחד על כלל הדיונים המהירים.
היו"ר גלעד קריב
¶
פה בוועדה עוד לא הצלחנו להגיע לדיון מהיר שהוא באמת מהיר, אבל אני לא יכול להתלונן, התרומה שלי לעניין גדולה.
נקרא את התקנות ונעלה למליאה.
טליה ג'מאל
¶
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א–2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, הגדרת "בדיקת אנטיגן" תימחק ובמקום הגדרת "בדיקת קורונה מיידית", יבוא:
""בדיקת קורונה מיידית" – בדיקת קורונה שתוצאותיה מתקבלות מייד, במקום ביצוע הבדיקה, המתבצעת לפי תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ"א–2021;".
2.
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום פסקה (1) יבוא:
"(1)
שיש בידיו אישור על ממצא שלילי בבדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד כניסתו לישראל, או אם נכנס לישראל במעבר גבול ימי – במהלך 72 השעות שקדמו ליציאתו מהמדינה האחרת; אישור כאמור יוצג לקצין ביקורת הגבולות.
(1א)
על אף האמור בפסקה (1) אזרח ישראל, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או בעל רישיון לישיבת ארעי כללי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שחזר ממדינה שהיציאה אליה לא הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק לא חייב להציג ממצא שלילי בבדיקה כאמור בפסקה (1);"
בעל רישיון לישיבת ארעי כללי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל זה סעיף 6(ב) לתקנות הכניסה לישראל.
סעיף 7א(א) לחוק אלה מדינות אדומות, שהיום זה תיבה ריקה.
כאן בממשלה מתכוונים להוסיף במעין תיקון טעות נוסח, אבל אני בכל זאת אקרא לפרוטוקול, שתכירו גם חברי הכנסת.
תיקון תקנה 4
3.
בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בפסקה (1), המילים "או בבדיקת אנטיגן שביצע במהלך 24 השעות שקדמו למועד כניסתו לישראל" – יימחקו.
טליה ג'מאל
¶
תיקון תקנה 9
4.
בתקנה 9 לתקנות העיקריות, במקום "ד' באדר ב' התשפ"ב (7 במרס 2022)" יבוא "כ"ה באדר ב' התשפ"ב (28 במרס 2022)".
תחילה
5.
תחילתן של תקנות אלה - - -
טל פוקס
¶
יש פה הסדר שכתבנו בסוגריים בלי נוסח, ואנחנו נשלים לאחר הדיון כאן. הנוסח הזה אומר שמה שייכתב פה, אם אתם תאשרו, אז סעיף - - -
היו"ר גלעד קריב
¶
זה ברור. תחילתן של תקנות אלה זה יום כ"ח באדר א' התשפ"ב, 1 במרץ 2022. זה הנוסח שאנחנו מצביעים עליו או לפני.
היו"ר גלעד קריב
¶
אושר פה אחד.
אני מבקש תשובה רשמית על המדינות. תצא בקשה. אני מבקש סקירה על נושא הבדיקות במדינות. אני מבקש בטווח של שבועיים שתעשו עוד פעם שיקול דעת אחרי שאישרנו. אין שום היגיון אם אדם שהוא ב-א/5 חוזר בלי בדיקה, אז אדם שהוא סטודנט כאן, יש לו מקום בידוד, הוא חי פה בארץ, הוא תלמיד ישיבה, יש לו חדר לעשות בידוד, הוא סטודנט באוניברסיטה העברית, יש לו חדר במעונות – מה ההיגיון? הוא נסע לחופשה. מה ההבדל בינו לבין איש עם א/5 שיצא מהארץ? הרי יש לו ויזה.
ליאור ברס
¶
מבחינה טכנית האנשים שיש להם ויזה ודרכון זה משהו שאפשר לראות, אני אפילו הייתי אומרת שמבחינת חברות התעופה זה משהו שיותר קל לאמת מאשר להביא תעודת זהות, שזה מסמך שחברות תעופה לא רגילות לראות.
היו"ר גלעד קריב
¶
בוודאי. זה היה העיקרון שניסינו לדבר עליו כל הזמן. אני מבקש שתחשבו על זה. אישרנו את התקנות, אנא נסו רגע לחשוב. בואו לא נקשה סתם על אנשים שמרכז חייהם פה. תודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 16:08.