פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
08/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 23
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ה' באדר ב' התשפ"ב, (08 במרץ 2022), שעה 14:15

ספורט נשים - מחסור ואפליה במתקני ספורט לנשים

חברי הוועדה: יעל רון בן משה – היו"ר

ניר אורבך
סימון דוידסון

חנן דנציגר - סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

נורית שרביט - מפקחת ספורט נשים וספורט עממי, משרד התרבות והספורט

יואב הכט - רפרנט מקרו באגף תקציבים, משרד האוצר

עינת פישר לאלו - מנכ"לית שדולת הנשים בישראל

גלי זינגר - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

עפרה אברמוביץ - יו"ר ומייסדת "מאמאנט"-ליגת אימהות לכדורשת

עדי שרי - מנכ"לית, עמותת "זזה"

מורן מסיקה - מנכ"לית "אתנה"

עדי לביא - ראש אסטרטגיה ומדיניות, עמותת זזה, עמותת "זזה"

יורם ארנשטיין - מנכ"ל מרכז הפועל, ארגוני ספורט

כנרת צדף - מנהלת אגף הספורט, מרכז הפועל, ארגוני ספורט

אושרת עיני - מייסדת קבוצת כדורגלניות "עושות שינוי"

לירון כהן - מנהלת אגף כדורגל וכדורסל, מכבי ישראל

ג'וליה קדם שמואלי - רכזת ספורט, מרכז הפועל, ארגוני ספורט

נטע אבוגוב - אחראית ספורט נשים, מרכז הפועל, ארגוני ספורט

ירדן שרה לובלסקי - שחקנית, ליגת כדורגל לנשים

מעיין עצמוני - שחקנית, ליגות כדורגל לנשים

אתי שבתאי

חבר תרגומים
ספורט נשים - מחסור ואפליה במתקני ספורט לנשים

שלום לכולם, אני פותחת את הדיון השני להיום, יום האישה בוועדה לפניות הציבור בנושא מחסור ואפליה במתקני ספורט לנשים. הדיון הזה הוא תוצר של פנייה שקיבלנו בוועדה לפניות הציבור משדולת הנשים, בהמשך ארגונים נוספים פנו וביקשו להביע עמדתם בעניין, אני מודה לכל מי שהגיעה ולכל מי שהגיע ומשתתפים אתו, הנושא הזה הוא לא נושא רק של נשים, כדי לייצר חברה ישראלית בריאה, אנחנו צריכים שוויון הזדמנויות גם לנשים, גם לגברים, לכולנו במשפחה יש כנראה גם נשים וגם גברים, אם לא במשפחה הגרעינית אז במשפחה המורחבת יותר, כולנו עובדים בארגונים שיש בהם גם נשים וגם גברים. אנחנו בכנסת הזו עוסקים בשוויון במגוון אספקטים, גם של אנשים עם מוגבלויות, גם בין חרדים, לחילוניים, לדתיים, למסורתיים, לערבים, לדרוזים, באמת החברה הישראלית המגוונת שלנו כל כך, זקוקה להרבה מאוד שיפורים בתחום השוויון ואנחנו עוסקים בזה לא מעט. אני מודה לחברי, חבר הכנסת ניר אורבך, יושב ראש וועדת הכנסת שהצטרף אלינו ואני מעבירה אליו את זכות הדיבור, בבקשה.

תודה רבה, צוהריים טובים, תודה לחברתי יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת יעל רון בן משה על הדיון החשוב הזה. אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני מראש מתנצל, אנחנו פה חברי הכנסת שרצים בין הוועדות ויש לי גם דיון נוסף בחוץ וביטחון.

תודה שהגעת.

באהבה.

עצם זה שאתה כאן מראה שאתה איתנו הנשים והגברים שעוסקים ביצירת השוויון בין נשים וגברים, בטח בנושא כמו ספורט שעליו אין שום מחלוקת.

לגמרי, אני גם בא מעולם הספורט, שיחקתי כדורסל בעיקר בגילאי נוער, אבל גם קצת בתור מבוגר בקבוצות מקצועיות ואין ספק שהספורט הוא תורם, גם לגברים וגם לנשים בכל באמת זה תורם לביטחון ולאישיות וליכולת אחרי זה גם להתמודד באתגרים רחבים בחיים ובעיקר כמובן גם על רקע של יום האישה הבינלאומי, הנושא של ספורט נשים מבחינתנו וחברת הכנסת יעל רון בן משה ואני שותפים גם לדברים נוספים פה גם בכנסת, אז וודאי אני שותף לרצון הזה, גם בנושאים הספציפיים שעומדים פה היום לדיון, כמה שיותר לאפשר שוויון ואנחנו שותפים ביחד גם בוועדת הכספים אז אני כבר אומר פה שאם יהיו תוצרים מעשיים שאחרי זה אמורים להיות גם עם מה שנקרא 'שובר תקציבי' בצידם וזה יגיע אלינו לוועדת הכספים, אז אני אצביע מה שיעל תגיד לי.

תודה רבה.

ובאמת תודה לכם על הצפת הנושא החשוב הזה, בעיקר ביום הזה וכאן אנחנו בכנסת בעד שוויון באופן כללי, אבל וודאי בספורט, אני רואה בזה חשיבות מאוד גדולה.

אני ממש מתנצל אני לא אשמע את הדיון החשוב הזה, אבל אם יש תוצרים פרקטים יעל אני - -

דיון חשוב שהולך אליו בוועדת חוץ ובטחון, לא במקום הדיון הזה, במקביל, סע ברכה, תודה ניר.

תודה רבה.

אז באמת לשמחתנו היום הזה עשיר מאוד בפעילויות בוועדות הכנסת ואירועים חגיגיים נוספים לכבוד יום האישה הבינלאומי, זה אומר שאנחנו בייצוג נמוך אולי של חברי כנסת פה בדיון הזה, אבל אפשר להסתכל על 'חצי הכוס המלאה' ולדעת שגם באודיטוריומים וגם בוועדות האחרות, גם בקומה הזו וגם בקומות למטה מתנהלים דיונים שעוסקים בשוויון, גם שוויון זכויות, גם שוויון הזדמנויות, גם במניעת אפליה ואנחנו שמחים שה'זרקור' מופנה לנושאים הללו. חשוב לציין שבכנסת הזו יש מספר שיא של חברות כנסת, אנחנו 35 חברות כנסת, עוד לא מספיק, אבל יותר ממה שהיה בכנסות הקודמות, אני חושבת שקולנו נשמע בברור, אם תסתכלו גם בוועדת הכספים שחבר הכנסת אורבך ציין שאני חברה בה, לדעתי אנחנו ברוב נשי, אם אני לא טועה, לפחות במי שמייצג את מפלגות הקואליציה, אז אני כנציגת 'כחול לבן' ונציגת 'תקווה חדשה' זה אישה ונציגת 'יש עתיד' היא אישה ונציגת מפלגת היא 'העבודה' אישה ונציגת מפלגת 'מרצ' זה אישה, אני חושבת בעצם שרק יושב ראש הוועדה זה 'מישראל ביתנו', גם 'רע"ם' מיוצגת על ידי אישה, נכון, חברת הכנסת חטיב, אז וועדת כספים שהיא כנראה אחת הוועדות המשמעותיות פה בכנסת היא בייצוג נשי של הקואליציה לפחות בצורה ברורה.

גם בוועדת חוץ וביטחון אני חושבת שהייצוג הנשי הוא משמעותי, בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בוודאות יש יותר נשים, כי בוועדת כספים אנחנו נשים ואז אנחנו מגיעות לוועדת תקציב וביטחון, כשאנחנו ברוב נשי, אם מסתכלים על התמונה של אישור תקציב הביטחון, אז גם זה חברת הכנסת אמילי מואטי ושוב נירה שפק ואני, אני חושבת שאנחנו גם בעיקר נשים ויש לנו עוד הרבה מאוד עבודה לעשות כדי להגיע לשוויון מלא ואמיתי, גם פה בבית הזה, גם במשרדי הממשלה וגם בתחומים רבים ונוספים, מייצוג בדירקטוריונים ודרך השלטון המקומי ובאמת בהרבה מאוד ארגונים, כל נושא השכר שהוא מדובר מאוד בשגרה ובוודאי בימים האחרונים וגם הנושא שנעסוק בו היום, כל הנושא של פערים מגדריים וחלוקה של משאבים בתחום הספורט ובדגש על מתקני הספורט, זה נושא שאני יודעת שמעסיק את משרד התרבות והספורט, היום הזה עוד פעם מאפשר לנו לשים 'זרקור' על הנושא הזה, אבל זה לא משהו שבשגרה לא עוסקים בו ואנחנו ננצל את ה'זרקור' הזה כדי למנף את החשיפה ובתקווה את ההישגים.

אני אגיד בהזדמנות הזו שבשל העומס בדיוני המליאה בלילות אז נאלצתי לבטל את הדיון שתכננו לקיים בבוקר פה בוועדה הזו שהיה אמור לעסוק בנושא של ה'המס הוורוד', אותו מס לא רשמי שנשים משלמות בעבור מוצרים זהים, או דומים למוצרים גבריים, אך מכיוון שהם בצבע וורוד, או מיועדים לנשים, או משווקים לנשים, הם פשוט יקרים יותר, כל אחד מאיתנו, או עושה קניות, או שותף לקניות, או צורך מוצרים כאלה, כמו משחת שיניים, מברשת שיניים, שמפו, שימו לב כשאתם עושים קניות כמה עולה הבקבוק הכחול, כמה עולה הבקבוק הוורוד, כמה עולה מברשת השיניים הוורודה, כמה עולה מברשת השיניים הכחולה, כמה עולה הדאודורנט הכחול, כמה עולה הדאודורנט הוורוד של אותה חברה, באותה כמות, מי שמאיתנו שיודע לקרוא את הרכיבים יודע שזה אותם רכיבים, גם בדאודורנט, הבושם הוא אחר ועל זה כל אחד, אני לא נכנסת לענייני טעם, לא של צבע ולא של ריח, אבל המוצרים הנשיים פשוט יקרים יותר בצורה ברורה.

הממ"מ של הכנסת עשה על זה מחקר, רואים את זה שם באופן ברור, לצערי, שוב לא יכולנו לקיים את הדיון הזה היום בבוקר, אבל כל אחד מאיתנו גם בצרכנות האישית שלו וגם בתפקיד שהוא עושה, אם הוא יכול להעביר את המסר הלאה, שימו לב למה אתם צורכים, אל תלכו אוטומטית לוורוד, או לצבע המועדף עליכם, תסתכלו רגע על המדף למעלה, על המדף למטה, על הצבע אולי הפחות אטרקטיבי, תראו כמה אפשר לחסוך וכן יש כאן אפליה של נשים על ידי החברות הגדולות במשק וזה אנחנו כנבחרי ציבור, כחברי כנסת נצטרך לטפל בזה, אבל בשלב ראשון אם אפשר לקרוא, אל תרכשו ורוד, פשוט ככה, לא סכינים גילוח ורודים ולא דאודורנט ורוד ולא מברשת שיניים ורודה, הכחול נהדר, הירוק נהדר, השחור נהדר, האפור נהדר, אל תקנו, המחירים ירדו, בלי להסיר את האחריות מאיתנו, אני אומרת פעם נוספת, אני מקווה שאני אוכל לקיים את הדיון הזה בקרוב.

כדי לא לגזול זמן נוסף מהדיון הזה אני רוצה לברך את הילדות שנמצאות אתנו בזום, שחקניות הספורט, לצערי לא רואים אותן עכשיו, אנחנו ניתן לכן את זכות הדיבור, עוד קצת סבלנות, אני מבינה שיש הרבה התרגשות, אבל ברשותכן אני קודם אעביר את רשות הדיבור למנכ"לית שדולת הנשים להצגת הנושא, בבקשה.

צוהריים טובים, תודה רבה, שמי עינת פישר לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים, אז באמת תודה רבה ליושבת הראש על הדיון המאוד חשוב הזה ועל העיסוק בסוגייה הזאת שבעיננו היא מאוד חשובה. אני אגיד משהו מאוד עקרוני ואני אעביר את השרביט למשנה למנכ"לית ולמנהלת למחלקה המשפטית לפרט את הבעיה, אבל אני רוצה להתחיל בלהגיד לכל מי שנמצא ונמצאת בחדר הזה כנראה לא צריך להסביר כמה הסוגייה הזאתי היא חשובה, אבל צריך להגיד שהסוגייה הזאת לא עומדת לבד, היא חלק מבעיה כוללת של הקצאת משאבים ושל שוויון מגדרי בהקצאת המשאבים הממשלתית, אנחנו נמצאים בעולם שבו שבע שנים אחרי החלטת הממשלה לניתוח מגדרי של תקציבי המשרדים, זה כמעט ולא מיושם, זה מיושם בשיעורים נמוכים מאוד, אין עדין הפנמה של הממשלה לבדוק את עצמה באופן שבו היא מתנהלת ובאופן שבו היא מקצה את התקציבים ואז אנחנו מגיעים באמת למקום שאנחנו מגלים אזורים כאלה, גם בתחום החינוך ובוודאי ובוודאי בתחום הספורט של פערים מאוד גדולים בהקצאת משאבים שחלקם עירוניים וחלקם ממשלתיים לנושאים של לנשים ולגברים.

גם בתוך הנושא של הספורט, הנושא של המתקנים לא עומד לבד, אם תחשבו רגע על זמן השידור שמוקצה לספורט נשים ועל העניין הציבורי ועל בכלל על המקום הציבורי ועל הנוכחות שיש לדבר הכול כך חשוב הזה, של ספורט נשים בחיים שלנו אז אנחנו רואים שהאפליה היא הרבה יותר עמוקה והאי שוויון בהקצאה הוא הרבה יותר עמוק ואני חושבת ששוב לכל מי שיושבת ויושב כאן זה ברור, אבל ספורט הוא סימפטום, הוא גם חשוב מאוד בדיוק כמו שחבר הכנסת אורבך ציין קודם, הוא חשוב מאוד לבניית האישיות וההישגיות, יש מחקרים שמראים שנשים מנהלות בחירות ב-96 אחוזים עסקו בספורט הישגי לאורך חייהן, יש לזה ללא ספק השפעה, אבל כאמור זה חשוב כי זה חשוב וכי הספורט הוא דבר חשוב וזה חשוב, כי אנחנו צריכות לחיות בעולם שבו הקצאת המשאבים הממשלתית והמוניציפלית היא שוויונית והיא לוקחת בחשבון את העניין המגדרי ואני אעביר לגלי לפרט את העניין של המתקנים.

אז ברשותך רגע לפני שהגברת זינגר תתייחס, רק בהתייחס לדברייך, הדיון הקודם שקיימנו פה בוועדה, ממש לפני שעה עסק בשידורי ספורט באופן כללי, זה דיון המשך לדיון שקיימתי כבר לפני כחודש, חלק ממנו עסק בשידורי ספורט במובייל, לא נושא נשי, לא קשור בכלל, אבל החלק השני של הדיון עסק בתיעדוף אירועי הספורט המשודרים ושם עלה חזק הנושא של שידורי ספורט נשי, גם שידורים של ספורט נכים, אבל בהחלט הנושא של שידורי ספורט נשי, נמצאת איתנו כאן נציגת עמותת "זזה" שהשתתפה גם בדיון הקודם והיא תגיד כאן את הדברים, אבל בהחלט גם הנושא של הקצאת זמן המסך והשידורים משפיע מאוד אחר כך על איך ילדות 'תופסות' את נושא הספורט, דימויי גוף, מודלים לחיקוי, גאווה מקומית, גאווה לאומית, אז כולנו התרגשנו עם לינוי אשרם, אנחנו מאוד מאוד מברכים על זה, אנחנו רוצים מזה עוד, גם ברמה הלוקלית שבאמת ילדות, נשים וגם ילדים וגברים יראו את הדבר הזה, אז זה היה הדיון הקודם וקבענו גם דיון שלישי נוסף בנושא של הנגשת שידורים, ראינו שם נתונים שהוצגו על ידי עמותת "זזה" על השעות שבהם משודרים אירועי ספורט נשים, על איכות השידור שהיא פחותה, אז בהחלט הנושא של הקצאת משאבים לספורט נשי הוא רחב הרבה יותר, בבקשה הגברת גלי זינגר ותפקידך.

צוהריים טובים ותודה רבה על הוועדה הזאת, אני המשנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים. אני אגיד מה שאמרת דווקא שהזכרת את לינוי אשרם, זו נקודה מצוינת להיאחז בה בגלל שצריך לעשות הבחנה בין ספורט יחידני לספורט קבוצתי ולינוי אשרם כזאת שהצליחה, היא הייתה צריכה להפוך 'הרים וגבעות', בכל זאת היא הצליחה, אבל זה עדיין ספורט יחידני, לקחת ספורט קבוצתי, כדי שספורט קבוצתי נשי בישראל יצליח, צריך לתת לו את המשאבים, כמו שנותנים לספורט הגברי, אנחנו לא רואות שזה נעשה, לא במתקנים, לא בשידורים, לא בשום דבר אחר, רק לסבר את האוזן, אנחנו עשינו סקר בשדולת הנשים בשנה שעברה, בין ליגת העל של נשים בכדורגל, לא משהו חובבני, הליגה המקצוענית של נשים בכדורגל, הליגה העליונה, המקבילה של ליגת הגברים העליונה, בקרב השחקניות ומה שמתגלה זו תמונה מדהימה, 95 אחוז מהשחקניות בליגת העל בנשים בכדורגל מתאמנות על חצי מגרש, ב- 60 אחוז מהמתקנים, מהמגרשים, אין מלתחה, נשים שמגיעות לשחק, נשים בליגת העל, אין להן מלתחה להחליף בגדים, להתרענן, ללכת לעשות את הצרכים, 75 אחוז מהמתקנים אין מקום להשאיר ציוד במגרש, הן מגיעות אין להן איפה להניח שם את הדברים, 88 אחוז מהשחקניות מתאמנות על דשא סינטטי שזה בכלל אין מה להשוות בין דשא רגיל לדשא סינטטי וב-40 אחוז מהמגרשים אין בכלל אישור תאורה, זה אומר שהן מתאמנות בחושך, על כל המשתמע מכך, גם לגבי הספורט עצמו, גם לגבי ההשלכות של הדבר הזה, הסכנות שכרוכות בסיפור הזה, זה פשוט כאילו זה איזשהו 'ישות זרה' שלא נספרת לא מובאת בחשבון.

עכשיו כדי שספורט יעשה את כל הדברים החשובים שהוא עושה, צריך לתת משאבים, צריך לדאוג שהמשאבים הציבוריים שישנם, גם אם הם מוגבלים, הם קיימים, צריך לחלק אותם באופן שיהיה בו איזון מגדרי ומה שצריך לעשות זה קודם כל לעשות פילוח מגדרי בכל הרשויות, בכל המדינה, לעשות פילוח מגדרי של חלוקת המשאבים, לא יעלה על הדעת שילדות שרוצות להתקדם, שרוצות כבר לשחק כדורגל, אחרי שהן כבר הצליחו להתגבר על כל המכשולים וכל החסמים שלהגיע לשחק ספורט שנחשב גברי, אחרי שהן כבר עשו את הדבר הזה, הן מגיעות ודוחקים אותן לשחק, או בשעת ערב מאוחרת שאז אין שום סיכוי שהיא תגיע, או באיזשהו מגרש שיש שם חורים במגרש, או שהן מתאמנות על שערים קטנים, זה פשוט לא יעלה את הדעת, יש לתת את הדעת לדבר הזה ואת המשאבים, מה שחשוב לנו מאוד שיעשה זה קודם כל כאמור לעשות פילוח מגדרי, שתהיה שקיפות של הדבר הזה, שנדע שיש נתונים והדבר היותר משמעותי בסופו של דבר לפעול שיהיה מנגנון שידאג לאיזון מגדרי ולחלוקה של המתקנים באופן שוויוני.

אוקי, יש לך אולי פילוח של המקומות שבהם כן יש קבוצות נשים, לפי אזורים גאוגרפים?

אנחנו נביא את הנתונים, יש נתונים, אני יודעת שיש למשל - -

כשאת אומרת ש-90 אחוז מתאמנות על דשא סינטטי, או איפה זה בכלל?

זה היה בכל ליגת העל בנשים בכדורגל בכל המדינה.

בליגת העל?

בליגה העל, זה הליגה העליונה.

ברור.

הכי טובה.

אוקי, אני שואלת את זה, כי אני חושבת שיש מקומות שבהם אין בכלל קבוצות נשים, לא בליגה ג' גם.

חשוב נורא להבין שהדבר הזה הוא 'ביצה ותרנגולת', אם לא יהיו תקציבים ולא תהיה מודעות לדבר הזה ולא יקצו מגרשים ומתקנים וכסף לדבר הזה לא יבואו נשים ואז לא באו נשים אז אומרים 'מה אתן רוצות, אין נשים, איך נשדר אותם? למה שאנחנו נסקר אותן' - -

ברור, אני רציתי לחבר את זה לתופעה רחבה עוד יותר שקשורה לפיזור הדמוגרפי בישראל, אבל אני לא אכנס לזה כאן עכשיו, בגדול היכולת של ילדה מקריית שמונה, או מעראבה, בכלל לדעת שקיים כזה כדורגל נשים.

נכון וכדי שהוא יהיה קיים צריך לתת לו כסף, צריך שהרשות המקומית והממשלה תדאג שממש יעבדו בזה.

כן, את הולכת כבר לפתרון, בסדר גמור.

ויגרמו לילדות ונערות ונשים כבר להתחיל בגיל הזה, להתחיל בגילאים המוקדמים שיגרמו להם לבוא, אל תגידו 'אין מגרשים בגלל שאין מספיק בנות שרוצות', בוודאי שאין מספיק בנות שרוצות, כי לא נותנים להן את התנאים בשביל זה.

ברור, בבקשה נציגת ארגון "זזה".

עדי לביא, ראש אסטרטגיה ומדיניות בעמותת "זזה". אני רוצה להתייחס רגע למה שאמרת גלי, אז אני משחקת גם בקבוצת הנשים של בית"ר ירושלים, בנוסף לכל מה שאני עושה ב"זזה", אז אני יכולה להגיד כמובן שגם אנחנו בליגה הלאומית משחקות על דשא סינטטי והרבה מהנתונים שציינת נכונים כמובן גם עבורנו. בהקשר למגזר הערבי יש יותר ויותר קבוצות שנכנסות, שזה משהו מאוד משמח, אבל אני אשמח דווקא להציג פה איזושהי סוגייה שעולה דווקא בספורט העממי, אנחנו תמיד אומרים שאין נשים, או אין ילדות ואין נערות שמעוניינות לעסוק בספורט ולכן לא מגיע להן מגרש לצורך העניין, או תאורה, אבל אני אספר לכם את הסיפור שלנו, אנחנו קבוצה שהתחילה פה בארמון הנציב בירושלים, קיבלנו מגרש מהמתנ"ס, אנחנו משלמות על המגרש, קיבלתי מפתח מהמתנ"ס כדי שאני אוכל לבוא לפתוח את השער והיינו מגיעות וכל פעם היו שם תמיד גברים שפשוט קפצו מעל הגדר ותפסו לנו את המגרש, אני היראתי להם שיש לי את המפתח, הם אמרו 'לא מספיק', את צריכה להראות לי מסמך, פניתי חזרה למתנ"ס, הביאו לי מסמך שיש לי אותו תמיד בתיק, היראתי להם את המסמך הזה , אמרו 'לא, זה מזויף, אנחנו לא מאמינים לך', התקשרתי למתנ"ס, אמרו לי 'אין לנו דרך לעזור לך, תתקשרי למשטרה', ברגע שהתקשרתי למשטרה, המשטרה הייתה מגיעה ואז הגברים היו עושים לנו 'טובה' ובעצם זזים.

עכשיו יש לנו מפתח, מדינה קפיטליסטית, שוכרים מגרש, יש לנו מסמך, זה לא מספיק, קרה לנו גם מקרה מצער שאחרי כל זה, שהראינו את ההוכחות לזה שבעצם אנחנו כרגע אמורות לקבל את המגרש, אחד הגברים זה לא התאים לו והוא חשף את עצמו בפני אחת השחקניות שלנו והיא לא חזרה לשחק, כי לא התאים לה, היא הוטרדה מינית וזה שהיא בעצם הגיעה לשחק כדורגל ועם כל הצעקות והמריבות שיש לנו וכמובן ההטרדה הזאתי, הרבה מהשחקניות שלנו 'נושרות', הן אומרות 'אני באה לשחק לכיף, אני משאירה את הילדים בבית, עושה את כל הסידורים ואז מה יוצא לי מזה, אם יש כל כך הרבה בעצם עצבים שנכנסים לתוך זה', כי זה בעצם פעילות פנאי, אז זה דבר אחד.

הדבר הנוסף, לפי מה שגם את אומרת, הנערות וילדות הן האחרונות לקבל את הקצאת המגרש מהעירייה, אז גם אם רוצים להקים קבוצה חדשה, אנחנו תמיד למטה בסדר העדיפויות, קודם רואים שמישהו אחר קיבל את המגרש ונקודה אחרונה, פנתה אלינו קבוצה, בעצם אמא מקבוצת נערות א' במכבים רעות, לכדורסל, שאמרו לנו שלהם יש בעיה כזאתי, זה קבוצה המובילה בכדורסל לנערות ואין להן צילום של המשחק, לא כמו הנערים המקבילים שלהם מצלמים את כל המשחקים שלהם, יש סטטיסטיקה שהאיגוד אוסף והם מעלים את הכול לאתר, אצלם לא עושים את זה, יש בעצם את הטכנולוגיה במגרשים, לא משתמשים בה, כשביקשו אישור להשתמש אמרו לא, זה רק לנערים, אז זה מתחיל כמובן מהקצאת המגרשים, אבל זה איזשהו הדרה שלנו מהמרחב לאורך כל הדרך.

אוקי, תודה רבה, אוקי חבר הכנסת סימון דוידסון, אתה רוצה להגיד או לשמוע קודם את הארגונים?

אני אשמח, עכשיו הדיון הוא על?

הקצאה ותיעדוף במתקני ספורט, אנחנו שמענו גם מנציגות שדולת הנשים וגם מעמותת "זזה", על זה שבעצם אין מספיק משאבים לספורט, כנראה לא של משרדי הממשלה ולא של הרשויות המקומיות ונשים צריכות להסתפק במועט.

אז אני קודם כל מגיע עכשיו משדולה מאוד גדולה שאני קיימתי היום לקידום נשים בספורט במדינת ישראל, היו מאה נשים המובילות בספורט בישראל, האג'נדה שלי זה ספורט בכנסת, כפי שאת יודעת, זה נושא מאוד מאוד מאוד כאוב הנושא של המתקנים, כאוב עד כדי כך שאני אגיד שמדינת ישראל 'נרדמה בשמירה' ב-30 שנים האחרונות ובעיקר בנושא תקציבים, אבל לא רק תקציבים, גם בנושא של ביצוע, גם כשהכסף 'צבוע' וגם שיודעים שיש כסף, בסוף צריך לבצע, צריך בסוף לדעת שאם מקצים מיליארד שקל למתקנים, שהמיליארד שקל איתם בונים מתקנים.

עכשיו צריך להבין שלמדינת ישראל יש מחסור אדיר של מתקנים, מעל 2,500 אולמות חסרים בבתי הספר, מעל ל-50 אחוז בבתי הספר אין אולמות בכלל וכשאני מדבר על אולמות, אז אולם הוא לא משמש רק לבית ספר, הוא משמש גם לפעילות אחר הצוהריים וכשאין אולם, אז גם אחר הצוהריים אי אפשר לקיים חוגים, נשים, גברים, אבל ההשפעה על נשים היא הרבה יותר גדולה ולמה? כי גם כשיש מגרש כדורגל אז נותנים לנשים את שעות הקצה, הן מתאמנות או בשעה שתיים בצוהריים, או אחרי שמונה בערב ואני אגיד לכם גם שבהרבה מאוד מהמגרשים גם אין תאורה ואתם תמצאו לפעמים קבוצות של בנות מתאמנות בחושך, בחשכה וזה דבר שהוא אבסורד וכשאתם מסתכלים על המספרים אז מתוך 40 אלף שחקנים ושחקניות כדורגל רשומים באיגוד הכדורגל, אתם יודעים כמה נשים יש? מתוך 40 אלף, 1,474 נשים, תעשו את החשבון כמה זה כלום, זה כלום, זה כאילו אין ענף כזה, עכשיו למה אין ענף כזה? לא בגלל שלא רוצות, לא בגלל שאין יכולת, לא בגלל שאין פוטנציאל, הפוטנציאל בהגדלה של מספר הבנות בענף הכדורגל הוא אדיר, יש ארגון שנקרא "בועטות", זו עמותה, זה "שער שוויון" ו"בועטות", הם בכל הארץ פועלים, גם בחברה הערבית בנושא של קבוצות בבתי ספר היסודיים לכדורגל.

יש בעמותה הזאת ב"בועטות" 2,500 בנות, זאת אומרת יותר מהתאחדות הכדורגל, עכשיו התאחדות הכדורגל גם אין לה רצון לעזור בנושא הזה, גם המאמנת הזרה שהיא כביכול הביאו לארץ, אני אגיד לכם משהו, אחרי שלושה ימים עזבה את הארץ, היא באה לפה ראתה מה אין פה, לא מה יש פה, לקחה את ה'צ'ימידן שלה' וחזרה חזרה להולנד, כי היא לא רצתה להיות פה, כי אין פה כלום. אתם לא מבינים כמה שכחו את הספורט במדינת ישראל, אם זה אולמות, אלפי מגרשים חסרים, אין לילדים איפה לשחק, מדברים על החברה הערבית, אנחנו רוצים להציל את החברה הערבית, אנחנו רוצים לחזק אותה, הנושא הזה של ספורט זה הכלי הכי פשוט, הכי קל ולהגיד לכם משהו גם הכי זול, אבל לא עושים את זה ואני מקווה עכשיו בתוכנית החומש שכן יותר ויותר יבנו בחברה הערבית.

אני רק אסכם בנושא הזה, כשאנחנו מדברים על ספורט נשים, יושבת פה כנרת, יושבת פה מנכ"לית של 'אתנה', צריך להבין שהרצון של מי שעובד בעולם הזה הוא מאוד גדול, 'אתנה' רוצים לעשות דברים נפלאים, הפועל, מכבי, כולם באמת רוצים, אבל יושב פה חנן והוא מבין מה שאני אומר, אין כסף, אין תקציבים, 0.18 אחוז מתקציב המדינה הולך לספורט, 0.18 אחוז, פחות משתי עשיריות האחוז ולמה זה קורה? כי במשך שנים רבות אף אחד לא היה לו את הדגל הזה בכנסת, אף אחד לא דיבר על הספורט, זה לא עניין אף אחד, אז אנחנו חייבים לעשות שינוי ואני מקווה גברתי היושבת ראש שתהי חלק מהשינוי הזה, חייבים להכפיל את תקציב הספורט בתקציב הבא, חייבים לבנות יותר, להשקיע בילדים, כי זה דור העתיד שלנו, תודה.

תודה רבה חבר הכנסת דוידסון, אז כפי שכולכם רואים יש כתובת בכנסת לכל נושא הספורט, בתחילת הדיון השתתף חבר הכנסת ניר אורבך שהוא חבר יחד איתי בוועדת כספים, אנחנו מחויבים לנושא לקראת דיוני התקציב הבאים, נראה מה אפשר לעשות וככול שהדברים גם יגיעו מאיתנו, ממך, מחברים אחרים בבית הזה, לוועדת כספים, אנחנו נהיה כוח אחד בדבר הזה, גם כי אנחנו מבינים שלספורט בכלל יש חשיבות מאוד מאוד גדולה בחברה הישראלית המגוונת עד משוסעת, מקום של יצירת גאווה לאומית, זהות, ערכים ובדגש על ספורט נשים ובכלל כל הנושא התקציבי שגם אתה התייחסת אליו על זה שאולי מדובר בהשקעה יחסית לא גדולה, אנחנו גם תמיד צריכים לשאול מה האלטרנטיבה, אותה ילדה שנמצאת עכשיו בשלומי, או בעראבה, או אפילו בקיבוץ שאני גרה בו ואין לה את האפשרות לעשות ספורט, כמה יעלה לנו בעתיד לעשות ממנה אישה מצליחה, מובילה ואני אגיד גם בבתי ספר שהילדים שלי לומדים, שהם בתי ספר לא 'רעים' בכלל, לצערי אין אולמות ספורט ואז מי שיכול בשעות אחר הצוהריים הולך לחוגי ספורט באולמות ומי שלא, לא, אפשר לבדוק את זה במועצה אזורית מטה אשר, שני בתי ספר יסודיים שהילדים שלי, אחת עדיין לומדת, שניים כבר סיימו, אין אולמות ספורט, אומרים לי שיהיו, אבל בינתיים הילדים גדלים ויש לזה משמעויות אדירות.

אני אציין אם כבר ציינתי מהבית שלי במקרים האישיים, הבת שלי הגדולה שהיא עכשיו בכיתה י' הייתה שחקנית כדורעף, זה היה המקצוע מטה אשר בכל זאת, הבנות מתאמנות שלוש פעמים בשבוע, הבנים מתאמנים ארבע פעמים בשבוע ולא הצלחתי לקבל על זה תשובות והמועצה מאוד מאוד משקיעה בכדורעף, בספורט, בשוויון, בנשים, אני גאה בראש המועצה, במנהל המתנ"ס, במנהלי בתי הספר ובסוף זאת ההקצאה לצערי. הכדורגל אגב, מתאמנים חמש פעמים בשבוע, הבן שלי שחקן כדורגל, אז זה גם, אנחנו אומרים איפה הכדורגל, איפה הכדורעף, אבל יש לנו עוד עבודה רבה, תודה חבר הכנסת דוידסון, כפי שאמרתי גם אני ואני מדברת גם בשם חבר הכנסת אורבך כנציגים בוועדת כספים נשמח לקראת דיוני התקציב לראות איך אפשר לקדם את הנושא, הלכנו מהשורה הראשונה, ישר ישר לשורה האחרונה של התקציב, עכשיו אנחנו צריכים לעבוד על האיך.

נמצאת איתנו בזום אושרת, רגע, סליחה, הילדות רצו עכשיו לא רוצות, זה בסדר גמור אנחנו מכבדים את זה, אם מישהי מהשחקניות הצעירות ירצו לדבר, אנחנו נשמח לשמוע אותכן ואם לא, זה גם כמובן בסדר גמור, תזכרו שתמיד כדאי להגיד בכל זאת משהו בדיון כזה, אתן מייצגות לא רק את עצמכן, אתן מייצגות את כל השחקניות הצעירות, אנחנו נפרגן לכן, שחקניות צעירות בכל מה שתגידו, תרגישו בנוח, בטח בדיון הזה להגיד כל דבר. אני רוצה לשמוע בבקשה מנציגת "מאמאנט", אופרה אברמוביץ, בבקשה. אז רגע, סליחה, כן ניתן לירדן שהחליטה שהיא רוצה בכל זאת להגיד משהו, אני מתנצלת, בבקשה ירדן.

אני ירדן, אני בת 11, אני משחקת בקבוצת נתניה כבר כמעט שנה.

בכדורגל.

בכדורגל ואני חושבת שזה לא פייר שהבנים מקבלים את המגרש הגדול ואנחנו נמצאות בצד ואנחנו אפילו לא על דשא רגיל של מגרש ואני חושבת שיותר קשה לשחק ככה וזה מרגיז, כי אנחנו לא פחות טובות מהם.

יופי, כמה בנות אתן בקבוצה ירדן?

אני לא כל כך זוכרת.

אוקי ויש לכן מאמן, או מאמנת?

מאמנת.

וכשאתן מגיעות למגרש, אז מה בעצם קורה? אתן רואות שעל הדשא יש קבוצות אחרות?

על הדשא יש הרבה מאוד קבוצות של בנים ואנחנו צריכות ללכת עד לסוף של המגרש, אבל אנחנו אפילו לא משחקות על דשא, אנחנו משחקות בצד.

ולמה זה גורם המשחק בצד?

זה יותר קשה.

זה יותר קשה לרוץ על משטח שהוא לא דשא, מה קורה כשנופלים?

יש כזה כמו חול, חצץ כזה שאם נופלים זה נדבק וזה לא כזה נעים.

ונסיתן אתן, או המאמנת, או יחד עם ההורים לפנות למישהו בעניין הזה?

המאמנת בדרך כלל, כן.

אוקי, כמה שנים את משחקת ירדן?

כמעט שנה.

יופי, שיהיה המון המון בהצלחה, את מעוררת השראה בזה שהסכמת לשתף ולספר ובזה שאת שחקנית כדורגל, אני בטוחה שהרבה מאוד ילדים וילדות מסתכלים עליך גם באימונים וגם בבית הספר וכולם יודעים שאת שחקנית כדורגל והתפקיד שלנו פה הוא לראות איך כמה שיותר מהר ניתן לך ולילדות אחרות את האפשרות לשחק בצורה הספורטיבית ביותר, הבטוחה ביותר, הנעימה ביותר וגם השוויונית, בנים אל מול בנות, גם בנים לא צריכים לשחק במגרש שהוא חצץ וחול, אבל בוודאי שזה לא צריך להיות מובן מאליו שהבנים משחקים תמיד במגרש עצמו והבנות בקצה. אז תודה רבה ששיתפת אותנו, זה חשוב מאוד לדיון הזה ולפתרונות שנביא בהמשך, תודה ירדן.

תודה.

בבקשה עופרה, שם ותפקיד.

שלום, שמי עופרה אברמוביץ ואני מייסדת ליגת "מאמאנט", ליגת "מאמאנט" זה האימהות הן הכוכבות, ספורטאיות והמשפחה מגיעה לעודד ואנחנו כיום אני חושבת ליגת הנשים הגדולה ביותר בישראל עם אלפי שחקניות בכ-80 רשויות וגם ב-15 מדינות בעולם, זו מהפכה של תרבות הספורט ואנחנו די משנות את תכסית הספורט הישראלי וזה מצריך גם התייחסות כנראה לעוד נשים בספורט, אז מזלנו שאנחנו בשעה שמונה וחצי רק יכולות לבוא למגרשים, אז בשעה הזו בדרך כלל יש פחות ילדים, אז יש לנו יותר שעות אולם, אבל אם רשות מחליטה להשכיר את המגרש ל"טבע", או לכל חברה אחרת ואנחנו לא משלמות כמוהם, משלמות פחות, אז לעיתים יש העדפה של מקומות עבודה ולא השחקניות של המקום.

אנחנו כיום עוצרות שחקניות מלהירשם, כי ברשויות אין מספיק מקומות לאימון לאימהות, שזו 'צרה טובה', זו 'צרה נהדרת', אבל היא 'צרה'. יש לי הצעת ייעול לגבי מגרשים, אני מסתובבת המון בארץ ואני רואה שיש מגרשים יעודים, יעודים לכדור יד ויעודים לכדורסל ושלא משתמשים בזה חוץ מלענף הזה לדברים אחרים וגם הסימון של המגרשים הוא בהתאם ונוצר מצב שיש אולם שעומד ריק לפעמים, אולם שאפשר להעמיד בו שלוש רשתות והוא עומד ריק, כי הוא רק לכדור יד, או הוא רק לכדורסל ואין לו שום סימון אחר, באותו זמן, באותה שעה יכולות להתאמן שש קבוצות "מאמאנט", זאת אומרת אז אני חושבת שאפשר גם את הנושא הזה לייעל, אני הייתי באירופה בהמון מגרשים ויש שמה מיליון קווים ואף אחד לא מתבלבל בקו שלו וזה בסדר, זאת אומרת אפשר לעשות את האולם מולטי ענפי ולא רק ענף אחד, אז זה הצעת ייעול שלי. דבר שלישי שאני רוצה, במסגרת עוונותיי אני גם יושבת ראש מועדון כדורעף של נשים, של הפועל כפר סבא, שהיא גם אלופת המדינה וגם מחזיקת גביע, כן הנושא קרוב לליבי.

ביליתי חצי גמר--

חצי גמר נכון, נכון, נכון, הגברים ממטה אשר והנשים.

אין לנו קבוצת נשים.

נכון והגיע זמן אבל, אבל מה שרציתי להגיד זה שני דברים בנושא הזה, קודם כל בקבוצה שלנו שנה שעברה היו חמש אימהות, בספורט ההישגי חמש אימהות בקבוצה, אין לזה תקדים לא בארץ ולא בעולם לדעתי, אין לזה תקדים.

האם משחקי הגמר של הפועל כפר סבא בכדורעף נשים משודרים בערוצי הספורט?

כן, כן משחקי הגמר משודרים.

שעה לפני ה'גמרים' של הגברים?

לא, לא עכשיו זה בנפרד, עשו את זה בנפרד.

העניין הוא שזה נופל על כדורסל וכדורעף נופלים ביחד אז אני לא יודעת אם שינו את השעות.

לא שינו, לא שינו, זה יהיה ב-2.4.

אמנם משדרים אז זה יהיה במצב יותר טוב, אבל הכדורסל והכדורעף הגמרים משודרים באותה שעה בערוצים אחרים.

אז כן יש שידורים, גם בנושא הזה אפשר לשפר קצת יותר, אבל בנושא של הכדורעף בעוונותיי אני אומרת כי דווקא בזכות "מאמאנט" קראו לי להציל את מועדון הכדורעף של הנשים בכפר סבא שזה באמת ראוי לציון, זה מראה על ההשפעה של "מאמאנט" גם על הספורט, אבל ויש לנו חמש נשים היום יש רק ארבע אימהות וכל ההתנהלות שלהן סביב הנושא הזה היא מאוד מאוד, היא מצריכה קודם כל דיון בנפרד לפי דעתי, איך לשמר אמא ספורטאית מקצועית, גם אם היא יולדת שזה הטראומה הכי גדולה לגוף שלה, איך היא אחרי זה ממשיכה, כי היא הסמל שלה לילדות שלה בסוף, כי אמא חזקה, אמא ספורטאית מקרינה לילדות שלה בדיוק את אותו מסר והיא גם יודעת שאם היא כספורטאית תמשיך כאמא, הילדה שלה יכולה בהחלט לבוא ולהתפרנס מזה ולהמשיך עם זה, למרות הלידות שלה, אז זה ככה במאמר מוסגר, אבל לגבי זה קודם כל צריכה להיות התאמה של אולמות ספורט גם לאימהות שיש להן ילדים שם, מתחם בייביסיטר, מתחם משהו, כדי שבאמת עוד אימהות ידעו שיש להם מקום שחושבים עליהן גם שהן מגיעות לעשות ספורט, גם אם זה לא הרבה זה חשוב, זה מסר.

והדבר השני אולי ישמע מצחיק וקצת לא נעים, אבל שירותי נשים אני חושבת שקודם כל מספרית צריכים להיות יותר שירותי נשים משירותי גברים נקודה, נקודה, תראו באולמות קונצרטים ותראו במקומות פה יש תור של נשים הרבה יותר גדול, כי אימהות גם לוקחות את הילדות הקטנות שלהן איתן וזה לוקח להן הרבה יותר זמן וכל הפרוצדורה היא אחרת, אז אני חושבת שצריך להתחשב גם בדברים הקטנים האלה שעושים הבדל ענק.

בהחלט, תודה רבה עופרה, זכות שאת איתנו, תודה על כל הפעילות שלך, בהחלט הבאת את ספורט האימהות כמעט לכל בית ישראלי, יש לזה חשיבות.

אנחנו קוראים לזה "בתי אם".

באיגוד הכדורעף יש כמעט 50 אחוז נשים, 50 אחוז נשים, אתם יודעים איזה אגוד הכי הרבה נפגע כספית מהתמיכות החדשות? כדורעף, חתכו אותו ללא רחמים וזה האיגוד שיש בו הכי הרבה נשים ממשחקי הכדור.

זה שני שליש, שליש אפילו אני יכולה להגיד.

אז תשאלו אותי איפה נשים בספורט.

משרדי הממשלה, אבל קודם את רוצה להתייחס?

46 אחוז מהרשומות, אבל בכסף חתכו את איגוד הכדורעף, מה זה האמת.

אז שם ותפקיד שתי דקות ואחר כך כנרת בבקשה.

ממש קצר, מורן מסיקה אידלמן, מנכ"לית 'אתנה', המרכז לקידום ספורט נשים בישראל. יושבים פה החברים שלי לתפקיד, מובילים, אנחנו הזרוע הביצועית של משרד התרבות והספורט, נורית שרביט אחראית תחום נשים וספורט עממי וחנן דנציגר, סגן ראש מנהל הספורט, בכל הקשור לספורט השגי ויושבות פה נשים שאת רובן אני מכירה וכנרת ממרכז הפועל. אני חושבת, אני שומעת את זה לא מעט, אגב, גם במספר הנשים העוסקות בכדורגל, בסדר, שהוא באמת מספר נתון על גבול ה'שוקינג', אין מתקנים, גם אם אנחנו רוצים לגדול, אין מתקנים, אין שעות, מתקשרות אליי נשים, בעלות של קבוצות ואומרות לי, 'אני יכולה להביא עוד נשים, בכדורסל, בכדורגל, אין לי איפה, מה יתנו לי? בתשע בערב', מי תביא את הילדה שלה בתשע בערב לשחק על חצץ, הילדה הזו אם היא לא פילחה לכל אחד בחדר הזה את הלב, אז אנחנו עושים משהו לא בסדר בתפקיד שלנו, לי כאב בעצמות לשמוע אותה, מה המסר שאנחנו מעבירים לה?

אמר אלי רבין, נכון? סימון, הוא אמר אצלך בזה, צריך להיות להן כיף, הן צריכות להמשיך, זה לא כיף, זה לא כיף, ספורט הוא משהו שבנים נשארים בו, כי זה כיף, לילדות זה לא כיף, הן באות וכשהן נופלות הן נפצעות והן מקבלות מסר שהן בצד וזה בא לידי ביטוי גם במתקנים, אני יודעת שיש כתב התחייבות ויש מבחן תמיכה, השאלה וזו שאלה למשרד, האם הוא מגדיר את השעות ואת אחוזי השימוש, זו שאלה שאני שואלת מבלי לדעת את התשובה, אבל לדעתי לא, אני ראיתי את כתב ההתחייבות וראיתי את אמות המידה ואין שם, יש כן שריון, זאת אומרת מבקשים, או מורים על הרשות להקצות שעות גם לנשים, אבל אם מקצים את השעה תשע בערב?

ברור, תודה רבה, בבקשה, כנרת ואחריה אושרת עיני ולאחר מכן משרדי הממשלה.

אז קודם כל תודה, אני חושבת שזה באמת זכות להיות פה והנושא הזה הוא חשוב, שמי כנרת צדף, מנהלת אגף הספורט במרכז הפועל, גם אני הייתי שחקנית כדורגל.

יושב ראש ארגון ההתעמלות לשעבר.

כן, אבל לשמחתי בהתעמלות לשמחתי, חוץ מהחתונות, אפרופו, חנן, החתונות שעושים בהיכל 'טוטו' חולון ואז המדינה נותנת כסף לבנות אולם ואז פתאום ראש העיר רוצה להשכיר את זה לאברכים לחתונה, אז מוצאים את נבחרת ישראל וזה בסדר, נוציא אותן, הן ילכו להתאמן בבולגריה והחתונה תתקיים ואנחנו נחזור אחרי שבוע, אז זה הפרק שלמדתי בהתעמלות הוא שגם שמשרד הספורט מחתים על הכתב התחייבות, אין אכיפה, אין אכיפה, כי אין כוח אדם, כנראה שאין תקנים ויושב ניצן ודניאל באגף המתקנים וכשאני פונה אליהם הם אומרים לי 'כנרת אנחנו יודעים, אבל אנחנו לא מגיעים לזה, אנחנו לא מצליחים לעשות שום דבר', אז אני חושבת שא' צריך לבדוק, אני באמת אני בטוחה שמשרד הספורט ישמח לעוד תקנים, אבל צריך לבדוק איפה זה נופל, כי להחתים זה לא מספיק, אני מחתימה הרבה אנשים במרכז הפועל, אם אני לא אאכוף את מה שאני מחתימה אותם אז הנייר הזה לא שווה שום דבר.

דבר שני, אני חוזרת לכדורגל, כי אני שיחקתי, גדלתי בכדורגל ואם ירדן עדיין שומעת, אז גם אני שיחקתי בבוץ ואת צודקת לגבי הפציעות, כי הפציעות האלה נוראיות, יש לי עדיין צלקות ברגליים מאותן אבנים ש'זכיתי' שהם פשוט ממש חוררו לי את הרגליים ועם השנים 'זכיתי', או יותר נכון ניתבתי את עצמי נכון ללכת לקבוצות ולשמחתי ההורים שלי תמכו בי ונסעתי רחוק, נסעתי לרחובות ונסעתי לחולון, אני גרה בבן שמן, אבל זה לא אמור להיות ככה ואפרופו 'בנות נתניה' הן קבוצה של מרכז הפועל, 'בנות נתניה' סובלות מהתכחשות מוחלטת של עריית נתניה, גם בתקציבים, גם במגרשים, אני מכירה אישית את שתי הנשים שהקימו את 'בנות נתניה', אני יודעת שהן השקיעו כסף מהבית שלהן והן עדיין משקיעות כסף מהבית שלהן ופשוט לא נותנים להן מתקן, גם בתקציבים, הן ביקשו תקציבים לקבל כמו הגברים, הן כרגע בהליך משפטי מול העירייה והעירייה פשוט לא מוותרת, גם כשהעירייה מפסידה בהליך משפטי, הם עדיין מבזבזים את כספי הציבור ומגישים ערעור, כי מה פתאום שהן יקבלו כסף, אפילו לא כמו הגברים, הלוואי, אני מדברת על זה שאולי יקבלו שליש.

אני חושבת שחסר לנו במדינת ישראל השילוב מערכות, לא הספקתי להגיד את זה קודם, אבל נכון להיום הילדים שלנו נמצאים במשרד החינוך, בחינוך הפורמלי, בחינוך הבלתי פורמלי ובעולם הספורט, מבחינתי ביום שנדע לדבר גם שם, כי אם מערכת החינוך בעיריית תל אביב קיבלה הפרטה מלאה לאולמות ספורט וכשאני נפגשת עם נשים מעריית תל אביב שרוצות לעזור לי והן אומרות 'מנהלת בית הספר היא אחראית יחידה כלכלית', איפה משרד הספורט? יכול להיות שבעיריית התל אביב לא מרבית המתקנים הם לא שלנו, אבל איך זה יכול להיות שהיא תשכיר את זה? סליחה, היא יכולה להשכיר את זה לריקודי עם, עכשיו ריקודי עם זה גם סוג של ספורט, אבל איפה המדיניות? אני חושבת שמורן נגעה בזה ואני גם מדברת הרבה עם נורית ואני יודעת שיש הרבה נכונות של המשרד, המשרד הקצה הרבה כסף למתקנים ואם לא ננצל את הנקודה הזאת כדי, סליחה על הביטוי, להכריח אותם עם סנקציות כספיות כתובות מראש, עם הקצאת שעות של שעות השיא באחוזים מוגדרים עם תיעדוף ובבקשה שהפעם תהיה אכיפה, אם לא תהיה אכיפה ולא יהיו סנקציות, כל הניירות האלה יהיו שמורים אצלכם בארכיון והילדה הזאת, או הבת שלי מחר זאת תהיה, היא תמשיך לשחק בבוץ, זו הבקשה היחידה שלי.

תודה רבה, בבקשה, אושרת עיני.

תודה רבה, שלום לכולם, אני אושרת עיני, אני שחקנית בליגת העל לכדורגל כבר 22 שנה, אני מייסדת תנועת "כדורגלניות עושות שינוי", אני גם מאמנת ואני חווה את כדורגל הנשים מגיל צעיר מאוד, אני אפנה לירדן הילדה החמודה שדיברה מקודם, שנמצאת במועדון מדהים שבאמת הוקם על ידי שתי שחקניות עבר שלי ישראל ושרית שנהב והן נלחמות והן עושות הכול כדי שלכל ילדה תהיה את ההזדמנות, או את שוויון ההזדמנויות להפוך ולהיות שחקנית טובה, שחקנית בקבוצה הבוגרת. כשאני הייתי קטנה לא הייתה לי את האפשרות הזאת, התחלתי לשחק כדורגל בגיל 16, אבל הבעיות עדיין קיימות גם בשטח ברמה הכי התחלתית וגם למעלה, מה הכוונה? דיברת מקודם כבוד יושבת ראש הוועדה על כך שמה קורה בפריפריה, אז יש אגדת כדורגל נשים, מקיבוץ כברי, מאיה ברקי שמה, הקימה קבוצה לילדות באזור שלה, באזור נהריה, נרשמו 22 שחקניות שזה נתון מדהים, דיברנו על כל החסמים וכל המכשולים שילדות עוברות כדי להגיע לשחק כדורגל, אז הן כבר הגיעו לשחק כדורגל, אבל הקצו להן מגרש משעה שמונה בערב, בסוף העונה הן נשארו שש בנות, כי הן פשוט לא יכלו לעשות את זה, תחשבו ילדות בגילאים צעירים, עד גיל עשר, לא יכולות להתחיל אימון בשעה שמונה בערב, לא לדבר על כך שלהגיע לשם, לחזור, זה צריך כמובן לערב את ההורים וזה הופך להיות אופרציה שהיא פשוט גדולה על הרבה מאוד ילדות.

אז גם בפריפריה, גם שיש רצון וגם שיש דוגמא ומודל לחיקוי זה לא צולח וזה לא מתרומם וזה עובר 'כחוט השני' מהרמה הכי נמוכה, או הכי התחלתית לרמה הכי גבוהה, גם אצלנו בליגת העל נעשתה רפורמה שתקדם ואמורה לקדם את כדורגל הנשים בכל מה שקשור למגרשים והקצאת מגרשים, הפועל היוצא מהרפורמה הזאת שאף קבוצה כמעט לא מארחת בבית שלה, אנחנו יודעים את ההפרשים הגדולים ואת האפליה התקציבית רבת השנים שמחולקת בין כדורגל הגברים לכדורגל הנשים, אז מתוך התקציב הנמוך הזה קבוצות צריכות להוציא כסף כדי לארח במגרשים שונים ואני חושבת שהדוגמא הכי בולטת ובוהקת היא חדרה, מכבי כישרונות חדרה קבוצה וותיקה בליגה שלנו, זכתה בגביע, תמיד נמצאת בצמרת, מפתחת דורות של שחקניות, היא מארחת את המשחקים הביתיים שלה בעפולה, אין לה מגרש ביתי, גם להתאמן עליו שולחים אותן להתאמן במגרש קט רגל, עכשיו למי שלא יודע ולמי שלא יודעת, ההבדל בין קט רגל לכדורגל זה שונה לגמרי, אי אפשר לשחק על מגרש אספלט, זה לא אומר להיות כך, לא לדבר על כך שאין להן אפילו מחסן לשים את הציוד שלהן, זו קבוצה בליגת העל, ליגה שמוגדרת מקצוענית.

אז ההקצאה של המגרשים מונעת מילדות לבוא ולשחק כדורגל, להמשיך לשחק כדורגל, מונעת מנערות להתמיד ולהתמודד באמת עם כל כך הרבה דברים שהן צריכות להתמודד והיא גורמת גם לנו, גם לשחקניות הבוגרות, גם לשחקניות הוותיקות להרבה תסכול, אני לא אגיד שאנחנו מערערות בדרישה בגלל הדברים האלה, אבל זה באמת, זה גם מסכן את הבריאות שלנו, דיברתם על לשחק על דשא סינטטי, ההשפעות הבריאותיות הן אדירות, שלא לדבר על ההשפעות המקצועיות, אנחנו בסופו של דבר באות לפה בשביל הספורט, אנחנו נמצאות, אנחנו כן רוצות להיות בסופו של דבר פרט מועיל בחברה שנהיה גדולות.

אנחנו משחקות כדורגל, אנחנו משחקות ספורט השגי, ספורט תחרותי, אנחנו רוצות להשתפר בזה ואנחנו רוצות להצליח בזה, אנחנו רוצות בסופו של דבר כולנו מירדן שדיברה פה עד, אנחנו רוצות להיות חלק מנבחרת ישראל ולייצג את ישראל בגאווה, אנחנו צריכות להיות טובות בזה, התנאים שעומדים לרשותנו לא מאפשרים לנו את זה ואני אומרת את זה בכאב רב ובצער גדול וצריך שיהיה פה באמת, כמו שכנרת אמרה, שילוב מערכות להתחיל ממערכת החינוך, אני גם בהכשרתי מורה לחינוך גופני ואני תמיד מספרת את הסיפור הזה, הגעתי לבית ספר פה בהרצליה, בעיר הולדתי, לעשות סטאז' בהוראה והכנתי כמה מערכי שיעור, שכמה מהם היו משחקי כדור, לא כדורגל, משחקי כדור, באה אליי המורה ואומרת: 'הבנות פה בבית ספר לא משחקות משחקי כדור', בית ספר תיכון בהרצליה, זו בדיוק הבעיה, אין לנו בכלל גישה לכדורגל וגם אם אנחנו כבר מגיעות לשחק כדורגל, אלו החסמים שאנחנו נתקלות בהם.

תודה רבה אושרת, הדברים שאמרת מאוד מאוד חשובים כדי שכל מי שנמצא סביב השולחן ויש לו יכולת לשנות ולהשפיע ישמע את זה ממקור ראשון. את דוגמא ומופת, קראתי עלייך גם לפני הדיון ותודה שאת איתנו ואני בטוחה שגם חבר הכנסת דוידסון וגם אני עומדים לרשותך ולרשות שאר השחקניות הספורטאיות. מעיין בזום, אם היא עוד רוצה לדבר נשמע עוד ספורטאית צעירה ולאחר מכן משרדי הממשלה, חבר הכנסת דוידסון ונסכם. שלום מעיין.

תספרי לנו על עצמך, איפה את גרה? במה את עוסקת? איזה ספורט?

אז אני מעיין, אני בת 12 ואני גם שחקנית כדורגל ואני בקבוצה של 'בנות נתניה'.

יופי ומה החוויה שלך ממשחק הכדורגל, מהקבוצה, מהמגרש?

זה כמו שירדן אמרה, יש לנו מחסור בשערים, שמים שערים קטנים, אין לנו מקום לשחק, אני שש שנים משחקת וכאילו קשה לי גם, כי שאני התחלתי לשחק גם לי לא היה את כל האפשרויות לשחק שהייתי ילדה קטנה, אז כן.

ולמה בכל זאת את נשארת לשחק? את כבר וותיקה.

כי אני נהנית מזה וזה כיף לי ממש.

מה כיף לך? את יכולה להרחיב? את יודעת להגיד?

כיף לי לשחק עם בנות אחרות.

הקבוצה.

הקבוצה ממש גדולה ואנחנו בשתי עונות ואנחנו פשוט מנסות כמה שיותר להנות מהזמן שיש לנו במגרש, כאילו במשחקים, באימונים, בכל מה שיש לנו.

מתי היה המשחק האחרון?

זה היה שנה שעברה.

כי?

כי בעצם לא נרשמנו לעונה שהייתה.

אז השנה אין משחקים בכלל?

כאילו יש, היה אמור להיות לנו, אבל בסוף לא קרה בגלל שהשחקניות בקבוצה השנייה לא יכלו, אז בסוף זה בוטל.

אוקי, את רוצה להגיד לנו איך זה מרגיש לנצח במשחק?

זה הרגשה של כאילו וואוו אני השקעתי וזה היה שווה, כאילו וואוו.

ולהפסיד? גם זה קורה.

להפסיד זה סבבה, כי לפחות אני יכולתי לשחק מול קבוצה אחרת.

עשית את המאמץ וזה חלק מהחיים, יופי, מה את מאחלת לעצמך, לירדן, לקבוצה שלכן?

שדבר ראשון שיותר בנות ישחקו ושאנחנו נתפתח.

יפה מאוד, אני מצטרפת אליך לברכה הזו וננסה לסייע במה שאפשר, תודה רבה מעיין, זה היה מאוד חשוב שאת איתנו ושדיברת וששיתפת וזה יעזור לנו בקבלת ההחלטות בהמשך, אז זה משמעותי, תודה. נציג משרד התרבות והספורט בבקשה, שם ותפקיד.

צוהריים טובים, שמי חנן דנציגר, אני סגן ראש מנהל הספורט. נכנסתי לפני כמה חודשים.

את רוב שנותיי עשיתי דווקא ברשויות, אז אני דווקא מכיר את זה יותר מהצד השני, לא בעוצמות שאני שומע את זה פה, כן, יש לנו מה לעשות בנושא הזה וזה מתקשר עם המדיניות הבאמת מאוד חד משמעית שמוביל השר, של קידום ספורט נשים וסימון עשה לי הקדמה, הוא 'הרים לי להנחתה', כמו שאני רואה מטה אשר וכן, כל התוכניות שלנו כולם מזוקקות, בעיקר לקידום ספורט נשים, אם זה בחברה הערבית שמשקיעים שמה לא מעט, עם הרבה מאוד כסף ובמיוחד לחמש שנים הקרובות, אם זה בפרויקט של צעירים, אם זה בפרויקט של הקמה של אגודות רב-ענפיות שאנחנו רוצים להקים ברשויות. אין אצלנו במבחני התמיכה תיעדוף כביכול למתקנים, זה בסמכות הרשויות, אבל בהחלט אנחנו צריכים 'להרים את הכפפה', מבחינתנו אנחנו כמובן 'נרים את הכפפה' וננסה לטפל בזה, כי אם המדיניות שלנו היא לקדם ספורט נשים, אין ספק שהם צריכים לקבל גם את המקום הראוי, גם במתקנים. אני חושב שאולי הדוגמא הכי טובה פה, יושבות פה שתיים, גם נורית שהיא אמונה אצלנו על כל ספורט הנשים במשרד, בין השאר, כן, בעיקר, היא עושה עוד כמה דברים ומנכ"לית אתנה, כן, שזה יש אצלנו תפקידים ספציפיים רק כמובן לפיתוח הספורט הנשי ו'אתנה' קיבלה תקציבים הרבה יותר גדולים, ממה שקיבלו בשנים עברו, כי זה המדיניות שלנו, המדיניות שלנו היא לקדם את ספורט הנשים. אני בהחלט מתחבר למה שאמרה חברתי כנרת בנושא של אכיפה של מה שקורה, אנחנו ננסה למצוא את הדרך איך אנחנו עושים את זה ובהחלט זה 'נר לרגלינו', זהו, עד לכאן.

בבקשה נורית.

כן, תודה, מנהלת מחלקה לקידום ספורט נשים ממשרד התרבות והספורט, אני רוצה להשלים וטיפה לדייק את הנושא. נכתבה תוכנית המתקנים, אושרה בתוך התוכנית, זה פעם ראשונה שבאמת הכנסנו את הנושא של התיעדוף לספורט נשים וספורט עם צרכים מיוחדים ומזה בעצם אנחנו אמורים לגזור עשרות של מבחני תמיכה, שבתוך מבחני התמיכה ברוח הדברים האלה נצטרך להכניס את הנושא של התיעדוף לספורט נשים, אנחנו נקיים על זה דיונים פנימיים אצלנו במשרד, איך הכי נכון לעשות את זה, שמענו פה מספר המלצות שנאמרו, אנחנו מכירים את הסוגייה שהעליתם כאן היום ושדיברו ירדן והספורטאיות, זה מוכר לנו ואנחנו בהחלט נדרש לתת לזה התייחסות ולאחר מכן כמובן גם לראות איך אנחנו נאכוף את זה בשטח, אבל ברגע שזה יהיה רשום וזה יהיה כתוב אז יהיה הרבה יותר קל גם לאגודות בשטח ולרשויות לבצע את מה שמופיע בעצם במבחן התמיכה ובכתב ההתחייבות, זה יהיה הרבה יותר קל ממה שיש היום, כי עד היום כשזה היה במועצת ההימורים זה לא היה קיים.

תודה רבה נורית.

מה שהיא רק אמרה זה מבחן תמיכה שאמור לתת מענה מ-22 אד 31, כלומר לתת פה אופק מאוד משמעותי, כלומר כל מי שרוצה לפתח קבוצות מבין שלא בונים את זה בשנה אחת, זה תהליך ארוך טווח, דוגמא טובה מטה אשר, זו אגודה שכבר עובדת 40 שנה, לצורך העניין וזה ימשיך, יש מסורת וזה חלק ממה שאנחנו עושים בהקמת מתקנים לתת תיעדוף לנשים במתקנים כדי שזה יהיה לאורך זמן מה שנקרא שיוכלו לבנות את התשתיות כמו שצריך.

עוד נקודה שאני רוצה לציין לגבי נושא של תקציב, זה בנושא של מתקנים, גם אחת הטענות שעולות מהשטח, זה הרבה פעמים שגם נותנים את המתקן והמתקן מאוד מאוד יקר אז יש בעיה של תקציב, אם ניקח דיברנו על חדרה בכדורגל אז אפשר לקבל גם מתקן, או לא חדרה, או אסא תל אביב שהוא מאוד מאוד יקר והם בעצם לא יכולים גם לשכור את המתקן, כי אין להם את התקציב, אז זה עוד נושא שצריך גם לדבר עליו.

אוקי, את שמה 'זרקור' על נושא נוסף, יואב, נציג משרד האוצר, בבקשה.

יואב הכט, מאגף התקציבים ממשרד האוצר. אני מאד מאוד שמח שהדיון הזה מתקיים, שהוזמנתי אליו, שיכולתי להשתלב פה. היה לי מאוד מאוד חשוב לשמוע מה כל הדוברות והדוברים הציגו כאן ואמרו, גם אלה שנכחו כאן וגם אלה שעלו הספורטאיות שעלו באופן וירטואלי. יש פה כמה דברים שאני לוקח איתי לשים אליהם לב בשביל המשך העבודה שלי בתחום בהשקה למשרד התרבות והספורט, הנושא של הקצאת הזמנים, הנושא של הסנקציות על רשויות שלא יודעות את החשיבות של ספורט הנשים ולא שומעות את ה'רוח שמנשבת' ממשרד התרבות והספורט ומשר התרבות והספורט שמוכיח בכל דיון אתו שהנושא הזה הוא על סדר יומו, את הנושא של שירותי נשים, אני חושב שזה לגמרי לא פרט אזוטרי, אלא לחלוטין הדבר שיכול, טאצ' שהוא פשוט לא שמים לב אליו.

גברים לא שמים לב אליו.

כל עוד אין את האוכלוסייה הנכונה ואת פיזור האוכלוסייה הנכון במדרגים שונים ובדיוק בגלל נקודות כאלה מאוד מאוד חשוב לקיים את הדיונים האלה וגם לשלב נשים בכל מקום, זה נושא נוסף. אלה הנושאים העיקריים, יש פה עוד כמה נקודות יותר קטנות, כמו הנושא של האולם בחולון שסיפור מוטרף לחלוטין, גם מהעיניים שלנו כמשרד האוצר, אבל גם לפי דעתי מהעיניים של כל אזרח.

זה שכיח כל כך, צריך להבין כמה הוא שכיח, זה לא נקודתי אזוטרי, ההקצאות של מתקנים שבסוף מגיעות לידיים שלא משרתות את הספורט אז זה - -

לא, אבל השאלה אם זה הופך להיות משאב פרטי של הרשות המקומית, אנחנו עוסקים בזה רבות במקומות שמוקצים משאבים ציבוריים, תקציבים ממשרד האוצר, אנחנו כחברי כנסת ואנחנו כמובן לא נאפשר לדברים כאלה לקרות, ככול שאנחנו נכיר מקרים כאלה, אני לא מדברת על שימוש במתקן ספורט לצורך אירוע תרבותי של ילדי הגנים, לא על המקרים האלה, אני מדברת, גם את זה כמובן צריכים לבחון, אבל ממש להשכרה כאולם אירועים, זה באמת לא לשם כך נועדה התמיכה הממשלתית.

אבל במיוחד בהקשר שזה נעשה בתחושה שכשזה קבוצת נשים זה בסדר, זה בעיקר אני חושב מה שצורם בסיפור הזה, זהו, יש פה נקודות שמאוד מאוד היה חשוב לי לשמוע ואני מאוד שמח שהגעתי לדיון ותודה רבה שקיימת אותו.

תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון סיכום שלך.

לא יאומן כמה דיונים יש על ספורט בכנסת בזמן האחרון, זה נפלא. קודם כל כשאני רואה את הילדה הזאת שדיברה על זה שהיא משחקת על החצץ, זה לא מפתיע אותי, זאת אומרת אני מכיר את התופעה הזאת, מכיר את המקרים, אני רק מתפלא על דבר אחד, בסוף אפשר להרים, משרד הספורט יכול להרים טלפון גם לראש העיר ולדבר אתו על הנושא הזה ולהסביר ולא לחכות עכשיו לוועדה, על וועדה, על וועדה שתהיה עוד עשר שנים, אלא לעשות את זה היום בערב, היום, יושב פה חנן דנציגר, כולם בספורט הישראלי יודעים מיהו, אני באמת הייתי מבקש מחברי חנן היום, להתקשר לראש העיר של הילדה הזאתי ולספר לו על המקרה הזה ושיבדוק ראש העיר שמקבל כסף מהמדינה כדי להקים את המגרש, זה לא איזה, הוא חייב למדינה, זאת אומרת מה ההורים של הילדה לא משלמים מיסים? ההורים של הילדה משלמים מיסים בדיוק כמו שההורים של הילד משלמים מיסים, אז ראש העיר הזה צריך לדעת על המקרה הזה, או אחראי על הספורט שם.

אני רק אסכם בשני משפטים, אני מדבר על הנושא הזה של החסך האדיר הזה במתקנים ונפגשתי אתמול עם יואב ועם איתי, נכון? וכשאני מדבר זה באמת מדם ליבי, באמת מדם ליבי, אנחנו עולם שלישי בנושא הזה, עולם שלישי, אמיתי, אני בכל העולם מסתובב, אין מקום בעולם שלא הייתי, אני אקח אותכם לגיאורגיה, לקונגו, אתם תיראו שם מתקני ספורט בכמות כזאת שאין במדינת ישראל, זה עניין שהחלטה מדיניות שלנו של הממשלה הזאת, אמרנו ממשלת שינוי, גם בנושא הזה אנחנו צריכים לעשות שינוי ואני מצפה שכולם יתחברו איתי לנושא הזה ואני בטוח שנצליח בסוף, כי זה באמת חשוב, באמת באמת חשוב. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת דוידסון, ברשותכם אני אסכם, ראשית תודה ליוזמות הדיון, שדולת הנשים בישראל, תודה שהעליתם את זה לסדר היום, שדולת הנשים בישראל, תודה לכל הארגונים הנוספים שמשתתפים והאנשים הפרטיים שפה ובזום, כולל השחקניות הנהדרות, אני מודה לך חבר הכנסת דוידסון, אתה מעלה את הנושא של הספורט באמת, בכל דיון, בכל וועדה ומזכיר לכולנו את חשיבות הספורט, גם כערך בריאותי, אבל גם ככלי מאוד משמעותי לחברה, ליצירת חברה בריאה ובריאה בכל האספקטים, אז תודה לך על זה, לחבר הכנסת ניר אורבך שהיה פה בתחילת הדיון וגם אם דיבר קצרות, לדעתי אמר אמירה משמעותית לגבי המחויבות שלו לנושא ובהיותו חבר וועדת כספים יש לזה משמעות.

לגבי המקרים הפרטניים שעלו כאן, גם השחקניות הצעירות מנתניה, השחקניות הצעירות מנתניה, גם המקרים שעדי תיארה למתנ"ס ארמון הנציב, על מקרה ממודיעין שאת מכירה וגם הנושא של האולם 'טוטו' בחולון, אני מבקשת היום להוציא מכתב מהוועדה לפניות הציבור לראשי הערים בערים באלה, עותק למנהלי המתנ"סים, לנציגי משרד התרבות והספורט, אני רוצה דיווח במיידי מה קרה במקרים האלה, אחד המקרים עדי שאת ציינת הוא מקרה פלילי של הטרדה מינית ואם ידעו על זה מי שהיו צריכים לדעת על זה במתנ"ס, אני רוצה לדעת מה בוצע עם הדבר הזה, לגבי ההקצאה של האולם בחולון, במידה והיה כאן הקצאה לאירוע פרטי של נכס של הרשות המקומית, אני חושבת שצריך - -

אני אגיד לך על חולון, בחולון זה חברת בת של העירייה, מי שמנהל שם את זה, אדם בשם שמשון, הוא מנהל את כל הנושא של הספורט בעיריית חולון, אז ראש העיר פשוט יעביר את זה אליו.

לא, אני לא רוצה גם להתייחס ברשותכם לגופו של אדם, אני לא יודעת מי מנהל ויכול להיות שיש שם מנהל תקין לעילא ולעילא, אנחנו לא נכתים פה את שמו של אף אחד, אני מבקשת לבדוק את הנושא, זה התפקיד שלנו כחברי כנסת לפקח על הדברים האלה, ככול שיש שם מנהל שאינו תקין אנחנו נדרש לזה וככול שהדברים מתנהלים בסדר, אז הכול בסדר וחלילה אנחנו לא באים להכתים את שמו, פועלו של אף אחד, אז זה לגבי ארבעת המקרים שהועלו כאן. המקרים האלה פלוס העדויות של השחקניות, גם הצעירות וגם שחקנית הנבחרת הבוגרת וגם של המנהלות מ"מאמאנט" וגם מארגון "אתנה", הם כנראה מלמדים על תופעה רחבה הרבה יותר, שאין חולק עליה פה סביב השולחן, גם לא נציגי משרד התרבות והספורט וגם לא נציג משרד האוצר, שיש פערים משמעותיים בהקצאות בין הספורט הגברי לספורט הנשי, זה נכון לגבי המגרשים עצמם, זה נכון לגבי השירותים התומכים, התאורה, השירותים, השעות, השידור וההנגשה לקהלים נוספים ובכלל היכולת לבוא למנהל מתקן, זה יכול להיות מתנ"ס, זה יכול להיות ראש עיר ולהביא לפעילות של ילדות, או נערות, או נשים, הפערים הם גדולים.

אני שמחה שיש לנו את ההזדמנות לשים את ה'זרקור' על הנושא המשמעותי הזה שהוא הרבה יותר גדול מהספורט עצמו, זה נושא של, אנחנו אומרים את זה כל הזמן, אמרתי את זה פה בדיון הקודם, על שידורי הספורט, אנחנו מדברים על האפשרות של ילדה שגרה בערד, או ברהט, לראות מודל לחיקוי, לחלום קדימה, לראות את ההזדמנויות שיש לה ואנחנו צריכים לראות שיש לה את ההזדמנויות האלה ולא אחרי שהיא רואה באמת דוגמא ומופת כמו לינוי אשרם, להגיד לה: 'אבל אצלך אין', זה תקלה חמורה שהיא תעלה לנו הרבה יותר, אם אנחנו לא נשקיע בערד וברהט ובאותו אופן גם כמובן במקומות נוספים בארץ. אני מבקשת שאנחנו נבקש מהממ"מ לייצר מסמך בנושא, אני מבקשת מנציגי משרד התרבות והספורט, אם אתם גם ככה עוסקים בנושא, בואו נקבל מכם נתונים על איפה יש ילדות ונערות שיש להן את האפשרות, איפה יש מקומות שאין להן את האפשרות, אני חושבת שאפשר לעשות את המיפוי הזה במשאבים שלכם, אני לא מדברת על - -

יש לנו מיפוי.

אוקי, אז אני מבקשת לראות את המיפוי הזה ואת התוכנית איך אנחנו מצמצמים את הפערים האלה, גם במקומות שבהם יש ספורט ילדות, נערות ונשים, אבל קיים פער וגם במקומות שאין בהם בכלל, זאת אומרת זה שאין איפשהו קבוצת ילדות, זה לא שאין פער, זאת אומרת שם הפער הוא הגדול ביותר, אז אני רוצה גם על המקומות שבהם יש קבוצה, או ליגה, או רצון וגם על המקומות שבהם אין רצון, אבל לדעתי אנחנו גם נמצא לצערי מקומות כאלה, אז באמת אם אפשר את הנתונים שקיימים ברשותכם. כל הנושא של הקצאה במתקנים עצמם, שזה מעבר לאיפה יש קבוצות ואיפה לא, כולל כמה שעות מוקצות לילדות, נערות ונשים ומהן אותן שעות. אני חושבת שזה צריך להיות הבסיס לכל תוכנית עתידית, אתם אומרים שיש תוכנית עד 2031 אז אני מניחה שהנתונים האלה קיימים, אם המגרשים שמיועדים לספורט נשים פנויים בשתיים בצוהריים, אז זה לא נחשב, בסדר, אז אני רוצה אבל שאנחנו נראה את הנתונים האלה.
אני אשמח שאנחנו נקיים דיון המשך כדי לשמוע על התוכנית 2031, יחד עם ארגוני הספורט וארגוני הנשים, ככול שהתוכניות האלה עדיין בכתיבה, בבקשה לשתף את ארגוני הנשים, בכלל שיתוף ציבור, אני יודעת שזה גם מדיניות של השר, אני חושבת שזה גם הדבר הנכון לעשות אז יכול להיות שזה יהיה "אתנה" ויכול להיות שזה יהיה "זזה" ויכול להיות שדולת הנשים ויכול להיות הפועל וארגונים נוספים שכן נמצאים פה בדיון, או שלא נמצאים בדיון. כן, בבקשה נורית.

פשוט התוכנית הזאתי היא הייתה בשיתוף עם הרשויות המקומיות, אגדי הספורט, תוכנית מאוד מאוד גדולה, אני חושבת ש-30 חברים היו בוועדה הזאתי וזה בוצע.

אז אני שמחה לשמוע, אני אשמח כן לראות את התוכנית, כולל לוחות זמנים לביצוע, 2031 זה נראה לי ילדות שעכשיו בכיתה א'.

בתקצוב כמה מיליארדים.

אני מבינה, אני רוצה לראות את התוכנית לביצוע, אני רוצה לראות שגם בשלומי ובערד יש.


אני רוצה לראות את זה. אני מאוד מאוד סומכת על אנשי המקצוע במשרדים הממשלתיים, אבל אני יודעת שלעיתים יש משמעות לזה שיש פיקוח גם של הבית הזה על התוכניות המצוינות שמתוכננות.

ברשותך, אני חייבת לציין שהדגש גם במבחני התמיכה וכל מה שדיברנו זה עתידית, זה בעצם מתקנים שיקומו, אבל ממה שאני מבינה בשטח זה הרבה מאוד מתקנים שקיימים ברשויות ושם בעיקר הבעיה ואנחנו מנסים לשנות את פני העתיד, אבל דברים שנמצאים בתוך הרמה המקומית, זה גם חשוב שם לעשות את השינוי וזה כרגע, כן תוכנית המתקנים זה קדימה.

קדימה כן, מה שהציגו פה כרגע זה מצב נתון עכשיו.

ובכל זאת גם המתקנים של הרשויות מקומיות מתוקצבים בחלקיות, אז אנחנו צריכים לראות איך זה ברשותכם כן נכנס לאיזשהו תקצוב. אני רואה גם את ה'קולות הקוראים', שמוגדר שם מדד סוציואקונומי כזה, או אחר, אז רשות מקומית כמו שלומי, שיושבת על 'הגדר' בקו עימות והיא סוציו שש, או שבע, לא נמצאת אצלכם, מה לעשות.

אני חושב חמש.

לא, לא, מה לעשות, שלומי עלתה בסוציו, אתה רוצה לעודד אותה לרדת?

אני שמח לשמוע את זה.

נכון, אבל צריך לראות איך ממשיכים להשקיע שם במתקנים.

גם פה זה שונה, ההפרשים שונו גם כן.

אוקי, רשות מקומית כמו פסוטה, שהיא שבע, מעיליא שהיא שש, הם כבר שם הילדים הסתדרו, מה זה אומר על היכולת של הרשות המקומית לספק מתקן שבו אפשר להתאמן ולכן אני אומרת אני מבקשת לראות את התוכנית, אני רוצה לראות את הזמנים לביצוע וכן גם בשוטף בשגרה למשרד התרבות והספורט יש את היכולת להפעיל סנקציות, יואב התייחס לזה הוא היה צריך לצאת, אבל בהחלט לקראת דיוני תקציב 23-24, אנחנו נפגש פה, אנחנו נפגש בוועדת כספים, אני חברה בוועדת כספים, חבר הכנסת אורבך חבר בוועדת כספים.

אנחנו כבר מכינים תוכניות עם הרבה מאוד כסף לפי מה שאנחנו --

חבל שיואב יצא כשמדברים על הכסף, אבל אני יודעת שזה גם המדיניות של השר ולכן אני לא צופה שיהיה לנו בעיה במפגש שלנו בוועדת כספים, דגש על נגב וגליל, דגש על ספורט נשים, דגש על אנשים עם מוגבלויות, לא הייתם פה בדיון הקודם עם נציג 'צ'רלטון', יש לי הרבה מה להגיד על הנושא הזה, על הכסף סביב שידורי הספורט, דיברנו על איך מייצרים צורך, לא בכל מקום הכדורגל הגברי הוא הנצפה ביותר וגם לכם וגם לנו יש את הכוח והשליחות לעשות את השינוי וכן, דיוני התקציב, אני חושבת שהם בהחלט נקודת זמן טובה שניפגש ונבחן שאכן התקציב משרת את המדיניות, זה לא ייקרה הכול בתקציב 23-24, בוודאי שזה משהו לטווח ארוך, אבל צריך לראות שאנחנו מתחילים לצמצם את הפערים על פי מדיניות השר ועל פי התוכניות שאתם עושים.


תודה לכולם על ההשתתפות, אני נועלת את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.