פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



33
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 222
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 12:00

הסיוע לקהילות היהודיות באוקראינה ופינוי האזרחים הישראלים וזכאי חוק השבות המבקשים לעלות לישראל

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
סימון דוידסון
צבי האוזר
יום טוב חי כלפון

ולדימיר בליאק
צבי האוזר
מיכל וולדיגר
יוסף טייב
רות וסרמן לנדה
טטיאנה מזרסקי
יוליה מלינובסקי

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו
שר התפוצות נחמן שי
רונן כהן - מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

יואל ליפובצקי - ראש מינהל אוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

יוליה דור - סגנית ראשת נתיב, נתיב – משרד ראש הממשלה

ירון שביט - עו"ד, סגן יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

יעקב חגואל - יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, ממלא מקום יושב-ראש הסוכנות

בנימין דניאל מיניץ - רב קהילת דניאל ביפו, התנועה הרפורמית

יונתן דובוב - ועד מנהל, לובי המיליון

ליאור ברס - מנהלת קהילת זוגות מעורבים בישראל

דב ליפמן - חכ"ל

יונה שרקי - ד"ר, יועץ משפטי, המרכז למדיניות הגירה ישראלית

אליזבטה כץ

הרב אברהם וולף

הרב של אודסה

הרב אלכסנדר דוכובני - רב הקהילה הרפורמית "בית תקוה", קייב

מרים קלימובה

איל קופמן

אסתר מימון


הסיוע לקהילות היהודיות באוקראינה ופינוי האזרחים הישראלים וזכאי חוק השבות המבקשים לעלות לישראל

שלום לכולם, צוהריים טובים, תודה לכל המתכנסים והמתכנסות, ברכת צוהריים טובים, לחבר הכנסת כלפון, חבר הכנסת טייב וחבר הכנסת האוזר. חברי וחברות כנסת נוספים עתידים להצטרף אלינו במהלך הדיון. תודה לכל המכובדים והמכובדות, נציגי משרדי ממשלה, ארגונים שונים שהצטרפו אלינו לדיון החשוב הזה. בהמשכו של הדיון יצטרפו אלינו גם שרת העלייה והקליטה וגם שר התפוצות ויציגו סקירות על הפעילות של משרדיהם. אני באמת מודה לכל מי שהצטרף.

אני מבקש לומר הערה קצרה, לאחר מכן אתן את רשות הדיבור לחברנו, חבר הכנסת האוזר, שצריך להגיע לנשיאות הכנסת בעוד דקות אחדות, ואז אחזור ואשלים את דברי הפתיחה שלי.

אני מבקש בפתח הדברים לומר שהישיבה שאנחנו מקיימים כאן היום היא ישיבה חשובה. דומני שאין מי שיחלוק על נחיצותה ועל החשיבות של קיומה בכנסת, עם זאת, כולנו ערים לעובדה שהוועדה היותר מתאימה לקיום הדיון הזה היא ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. לצערי הוועדה הזאת טרם הוקמה בגלל המחלוקת בין הקואליציה והאופוזיציה, ואני לא אכנס לגוף המחלוקת.

הייתה בקשה של יושב-ראש הכנסת נוכח המצב שתוקם הוועדה, ולו באופן זמני. הנושא בהתדיינות שאני לא אתייחס אליה כאן. אני מקווה שאכן תוקם במהרה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות במתכונת זו או אחרת.

מכוח העובדה שוועדת החוקה היא הוועדה האחראית על חוק השבות, הוועדה שחוקקה את חוק השבות, הדברים גם מתכתבים עם חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שמוזכר בעקרון השבות, מצאתי לנכון לכנס את הדיון הזה.

חשוב לי לומר שככל שתוקם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, כמובן, מטבע הדברים, היא תעסוק בנושאים שנדון בהם היום, אבל אין בכוונתי להפקיר את הדיון בנושאים האלה ובנושאים אחרים שקשורים בחוק השבות ובזכות השבות שעומדת ליהודים ולבני משפחותיהם. ואנחנו בהחלט, גם בתוך שיג ושיח עם חברים בוועדה הזאת מטעם הקואליציה, ככל שלא תוקם ועדת העלייה והקליטה, אנחנו נמשיך לעסוק גם במצב הנוכחי באוקראינה וגם ביישומו של חוק השבות בזירות אחרות. ושוב, אני מקווה שנמצא את הפתרון לסוגיה של הקמת הוועדה. חבר הכנסת האוזר, בבקשה. לאחר מכן אשלים את דברי הפתיחה שלי.

תודה רבה. ראשית, אני רוצה להודות לך, היושב-ראש, על כינוס הישיבה הזאת, וכמו שאמרת הגם שלכאורה זה לא בציר המרכזי של הוועדה, אבל במקום שאין איש – היה אדם, או במקום שאין ועדה – תהיה ועדה.

אני חייב להגיד לך שבחודש האחרון אני מנסה לצלצל בכל הפעמונים האפשריים, הן בשיחות טלפון, הן בהתבטאויות, הן בקריאות פומביות, ומנסה להכווין את המערכת הישראלית באשר למיקוד ולהבנה מהו האינטרס הישראלי האסטרטגי באירועים הקשים המתרחשים לנגד עינינו.

כמובן אנחנו מצטערים על אירועי מלחמה, על שפיכות דמים בכל מקום שבעולם, זה חלק מהתפיסה הפילוסופית של העם היהודי כעם שוחר שלום, אבל בהינתן אותם אירועים, אנחנו צריכים להבין שהאירועים האלה הולכים לשנות את המצב באזור הזה של העולם, האזור ההוא של העולם, ללא הכר לשנים הקרובות. אשר על כן האינטרס הישראלי, שצריך להיות בסיס המדיניות שלנו, ועליו אנחנו צריכים להסתכל, הוא העובדה שיש לנו סדר גודל של כ-250,000 זכאי חוק השבות באוקראינה, יש לנו אגב כחצי מיליון לפי הערכות זכאי חוק השבות ברוסיה. אנחנו מדינה שזה ייעודה קודם כול בתפיסתה הרעיונית המוסרית ובחוקתה, כפי שהוזכר כאן חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אבל בהבנה עמוקה באשר להזדמנויות אסטרטגיות בראיית מדינה, אנחנו צריכים להתמקד בשאלה כיצד אנחנו מבטיחים שכמה שיותר יהודים מגיעים למדינת ישראל, כאשר צריך להבין שיש את אירועי הקרבות, אבל יש גם את שוך הקרבות. אנחנו באתגר שיתפרס למשך השנים הספורות הקרובות, ולכן המאמץ צריך להיות מאמץ פרו אקטיבי, לא המתנה סתם, יהיה מה שיהיה. אנחנו צריכים למקד את המאמץ, הן כממשלה, הן כשלטון מקומי, הן כמגזר עסקי שיכול ליטול חלק, והם הראשונים שמבינים את הפוטנציאל הכלכלי באותה עלייה פוטנציאלית וכיצד היא תשפיע על החברה הישראלית ועל המשק הישראלי.

אדוני היושב-ראש, האירוע הזה דומה לאירוע שעמד בפני ישראל בסוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90. 89 ואילך. ב-1989 היה אדם אחד אז, ראש המערכת, ראש הממשלה, שראה למרחוק, יצחק שמיר. ב-1989, אם היית שואל את האנשים שהתכנסו סביב השולחן הזה או בשולחנות אחרים, האם בתוך עשור יעלו מיליון יהודים לישראל, אף אחד לא האמין אז, באותם רגעים, כפי שהיום אף אחד לא מאמין שבאמת אפשר לעשות את הבלתי אפשרי לכאורה ולהביא את אותה קפיצת מדרגה ולהקפיץ את ישראל הלאה וקדימה.

כל מה שאנחנו מתגאים בדין ובצדק הוא, שבנינו כאן ב-25 השנה האחרונות, בדור האחרון, את הסטרטאפ ניישן. זה לא היה מתקיים לולא קהילה של 5 מיליון קלטה קהילה של מיליון אנשים מברית-המועצות לשעבר, ויחד הקהילה הזאת שינתה את עתידה של ישראל ושינתה לחלוטין את האופק הישראלי לטובה.

ציינו השבוע שישראל חצתה את ה-50,000 דולר תל"ג לנפש. אלה מספרים שלא היינו מגיעים אליהם ללא אותה עלייה.

אשר על כן אני מנצל את הישיבה הזאת וקורא לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי, לכל שרי הממשלה, להתמקד אך ורק באתגר הזה, שהוא אתגר אסטרטגי, וברגע זה הוא חשוב יותר מכל דבר אחר שאנחנו עוסקים בו. הוא חשוב גם לרווחתם של העולים בפוטנציה וגם לעתידה של מדינת ישראל.

אני אגיד בצורה ציורית: אם ישראל תשקיע בשנה-שנתיים הקרובות 5 מיליארד שקלים במשימה הלאומית הזאת, היא תקבל 500 מיליארד שקלים ב-30-25 שנים הבאות. כך צריך להסתכל על זה.

ולכן, אדוני ראש הממשלה, שר החוץ, שר האוצר, שרי הממשלה, אלה שיהיו כאן ואלה שלא, תהיו "שמירים", תהיו "שמירים" ברגעים האלה, תאמינו בראש ובראשונה שאפשר להביא לכאן מאות אלפי יהודים, ובואו נוביל תוכנית לאומית אסטרטגית, שעם השלמתה ישראל תיראה אחרת לגמרי, לטובה ובגדול. תודה רבה.

תודה לסגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת צביקה האוזר, שצריך לגשת אל נשיאות הכנסת. לאחר דבריו אני מבקש לחזור לדברי הפתיחה, לשוב לברך את כל הנוכחים כאן באולם.

אני אבקש, מכובדיי, לומר את הדברים הבאים כדברי פתיחה, מעבר להערה שאמרתי לגבי קיום הדיון כאן בוועדה. השבת הזאת אנחנו חותמים את קריאת חומש שמות ונכריז בתום קריאת הפרשה, פרשת פקודי, "חזק חזק ונתחזק". נאמרים רעיונות רבים מדוע אנחנו חוזרים על התיבה "חזק" באותה קריאה מסורתית, ודומני שבעת הזאת, נוכח המתרחש על אדמת אירופה, את הקריאה הזאת של "חזק חזק ונתחזק", אנחנו צריכים להעמיד כנגד ההכרה היסודית והברורה שחוסנו ואיתנותו של העם היהודי תלויים בחוזקה של מדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי, אבל גם בחוזקן, בשלומן וברווחתן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. והיכולת שלנו להמשיך ולהתחזק כעם, כאומה, תלויה באמת בחוזקן של שתי הרגליים, הרגל הישראלית, הלב הפועם של העם היהודי ב-74 השנים האחרונות, ובחוזקה של הרגל השנייה, של יהדות התפוצות. ואת הדיון היום אנחנו מקיימים בצל החשש הכבד לשלומם, לרווחתם, לביטחונם של אחינו ואחיותינו באוקראינה, וההבנה שלמדינת ישראל יש תפקיד חשוב בביצוע החוסן של הקהילות היהודיות באוקראינה, וזו סוגיה ראשונה שנבקש להתייחס אליה, ההיחלצות של מדינת ישראל לטובתן של הקהילות היהודיות באוקראינה.

ברוח תפילתו של שלמה בעת חנוכת בית המקדש, שנזכרת בהפטרה של השבת הזאת, בצד הדאגה הפרטיקולרית שלנו לאחינו ואחיותינו, בני הקהילות היהודיות, זכאי חוק השבות, אנחנו כמובן מזדהים גם עם סבלם של אזרחי אוקראינה באשר הם, אלה שהם יהודים, ואלה שאינם יהודים, ואנחנו נבקש לשמוע גם על היחלצותה של מדינת ישראל לסיוע הומניטרי לטובת העם האוקראיני. קראנו את הדברים בתקשורת ונשמח ללמוד עליהם כאן.

הסוגיה השלישית הוזכרה על ידי חברנו, חבר הכנסת צביקה האוזר, גם אם בעיצומם של ימי הקרבות קשה על האנשים לשקול את עתידם וקשה להם לממש תוכניות אם יש להם, אין ספק שמדינת ישראל, כמו גם בשגרה, ובוודאי בעקבות מצבי חירום, צריכה להיערך גם לגלי עלייה.

בעיצומם של הימים הללו אנחנו ממקדים את הדאגה שלנו בביטחונם, בשלומם וברווחתם של אחינו ואחיותינו באוקראינה, אבל אנחנו בהחלט גם מחויבים להיערך לקליטה בזרועות פתוחות של אותם אלו שיבקשו, או בעיצומו של המשבר, או בעקבות המשבר, לבנות את ביתם כאן במדינת ישראל, ואנחנו כמובן שמחים על כל אדם זכאי שבות שמממש את הבחירה הציונית והיהודית ומגיע לארץ.

והנקודה האחרונה שאנחנו נבקש להתייחס אליה כמובן קשורה באזרחים הישראלים שעדיין נותרו באוקראינה, בבני משפחות של אזרחים ישראלים, שלחלק לא מבוטל מהם אין מעמד רשמי בישראל, להתייחס לדאגתם של אזרחים ישראלים ותושבים ישראלים שיש להם בני משפחה באוקראינה והם חרדים לשלומם ורווחתם.

ואת הסוגיות הללו, את ארבע הסוגיות הללו: הסיוע לקהילות היהודיות, הסיוע ההומניטרי לאוקראינה, ההיערכות להגעתם של עולים והטיפול בעניינם של אזרחים ישראלים ובני משפחותיהם – אלה הנושאים שנבקש להתייחס אליהם ולשמוע דיווחים ממשרדי הממשלה ומהארגונים.

הצטרפו אלינו תוך כדי הדיון, דברי הפתיחה, חברת הכנסת מזרסקי וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שמשמשת גם כיושבת-ראש ועדה. חשוב לי לציין שנקבע דיון בוועדה, בראשותה של חברתנו יוליה, שיתמקד בשאלת האזרחים הישראלים ובני משפחותיהם, ואני מקווה שדברים שיישמעו פה - - -

אולי היום נקבל את כל התשובות ולא יהיה צורך.

אנחנו בהחלט רואים את הישיבה הזאת כהזדמנות למתן תשובות ראשונות, הזדמנות לחברי הכנסת להשמיע עמדות, שאלות, בקשות וציפיות בנושא הזה. אני כבר אומר שביום רביעי הדיון סביב עניין האזרחים הישראלים, בני משפחותיהם, מדיניות רשות האוכלוסין בימי המשבר – נמשיך את הדיון בוועדה בראשותה של חברתנו, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

מכובדיי, כמנהגנו, כאשר נמצאים איתנו שרי ממשלת ישראל, אנחנו נותנים להם את דברי הפתיחה. יפתח ד"ר נחמן שי, שר התפוצות. אחריו, בתקווה שעד אז תגיע, ואם לא, עם הגעתה – שרת העלייה והקליטה, חברתנו, חברת הכנסת הגב' פנינה תמנו שטה. אדוני שר התפוצות, בבקשה.

תודה רבה. אני שמח לברך את כל הנוכחים, אני מודה לחברי, חבר הכנסת עו"ד גלעד קריב, על זימון הישיבה הזאת. הייתה גם ישיבה נוספת בתחילת היום, זה בסדר גמור, וגם מתוכננת עוד ישיבה, ובעיקר הפורום המרכזי שצריך להתכנס, שזה ועדת העלייה והקליטה, שהוא איננו, אז ממלאים את החלל הריק הזה בעוד כך וכך ועדות.

ככל שכנסת ישראל תעסוק יותר בסוגיה הזאת, בעיניי ייטב. ככל שהמודעות בציבור הישראלי למצבם של היהודים שמתגוררים באוקראינה, של הישראלים שנמצאים בה ושבדרכם לצאת, שיצאו ממנה וכדומה, יגדל – ככל שהטיפול יגדל, נראה את אחת המטרות שלנו.

אחת המטרות שלנו היא הגברת העמיות בישראל, תחושת העמיות בישראל, התחושה שכל ישראל ערבים זה לזה, שיש פה עם אחד שמפוצל בין כל אומות העולם ואנחנו רוצים לשמר אותו כמובן ולשמור את הקשר שבין ישראל לתפוצות. יש לנו פה אירוע דרמטי מכל היבט שהוא, אבל הוא גם בקטע היהודי-ישראל, ותיכף אני אסביר למה.

בעיניי המונח "סולידריות יהודית", שאנחנו כל כך מדברים בו, בעיקר הקבוצה שיושבת פה שחרדה לעניין הזה, כרגע מקבל הגדרה חדשה ועיבוד מחודש למאה ה-21. הקשרים האלה שנטווים או מתחדשים והולכים בין ישראל לתפוצות או בתוך התפוצות לבין עצמן או בין קהילות רחוקות שאוספות עכשיו משאבים כספיים כדי לסייע לאוקראינה וכדי לסייע לקהילה היהודית שם זו הוכחה ניצחת שאנחנו באמת עוסקים בעם אחד, עם יהודי אחד, שאומנם מפוזר, אבל מתחבר ברגעים קשים, כמו הרגע הזה, ויודע לפעול במשותף. אני מצטער אם אני משתמש קצת במילים חגיגיות, אבל זאת התחושה שלי, שזה בדיוק מה שנכון לעשות במצבים מן הסוג הזה.

אני רוצה לעבור לרמה המעשית, ואחר כך אני אציין כמובן מה אנחנו מתכננים לעשות. עוד ערב המשבר חברתי פנינה תמנו שטה, שתצטרף אלינו עוד מעט – ביוזמתה התחלנו לכנס מפגשים תדירים של כל הגורמים הישראליים שעוסקים בנושא התפוצות. יושבים פה חבריי לסוכנות היהודית, שהם שחקן מאוד מרכזי במה שנוגע לקהילה שם, לעלייה ולקליטה, נתיב – יושבת פה יוליה – הג'וינט, קרן הידידות, וכל המשרדים הממשלתיים שנוגעים בדבר, שזה לא התפוצות וקליטה, זה גם משרד האוצר, זה גם משרד ראש הממשלה וכדומה. ישבנו ביחד לחשוב איך להיערך לקראת המשבר, לא ידענו מתי, לא ידענו אם, אבל חידדנו את הערנות ואספנו מידע.

ניהלתי גם הרבה שיחות עם הקהילה היהודית באודסה. נפרסה לי יריעה מרתקת של חיים יהודיים. אני מודה שלא הייתי מודע לזה. יש פה אחדים שחיו אותה. יוליה מחייכת.

הרבנים מדווחים גם על הקשר הצמוד שיש לך איתם.

נכון. יש לי הרבה חברים, אני מקווה יום אחד לבוא ולבקר אותם. כמובן צריך לציין, לא בישיבה פה, על הנוכחות המאוד דומיננטית של חב"ד בכלל הפעולות שלנו. אני רוצה לשלוח מפה אליהם גם ברכה וגם תודה על העבודה הנפלאה שהם עושים. יש גם קהילות אחרות, אבל באמת דומיננטיות של חב"ד.

למדנו את השדה הזה והתחלנו להעריך צרכים ובקשות, מה אנחנו יכולים לעשות. סנכרנו את הגורמים הישראליים שפועלים בתחום הזה, ניסינו להבטיח שלא יהיו כפילויות ושהעבודה תיעשה על ידי כל אחד ואחד מהגורמים, וגם חיברנו אלינו גופים לא ישראליים, כמו איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה, קרן היסוד וכן הלאה, שהם בדרך כלל מתגייסים לסייע בימים כאלה של משבר.

מרגע שהמלחמה פרצה, כמובן הגברנו את רמת הפעילות שלנו בהתאם. איתרנו ארבעה תחומים שאנחנו מעריכים כקריטיים מבחינת הקהילות שם, תוך כדי הידברות ומשא-ומתן איתם. מדובר על אבטחה, הביטחון הפיזי שלהם, ככל שאפשר לעשות - - -

בוקר טוב.

שלום גברתי, התחלתי בלעדייך, אבל זה לא אומר כלום עד שאת מגיעה. מרגע זה התחילה הישיבה.

דבר שני, מזון ותרופות. קליטת פליטים, גם בתוך אוקראינה, אנשים שזזים מבתיהם ומתחילים להיות בסטטוס של פליטים, או עקורים למיניהם, או מתוך אוקראינה החוצה, ומערך של שינוע האוכלוסייה והעברתה, שזה חלק מהמאמץ הזה שצריך לרכוש או לשכור כלי תובלה כדי להוציא אנשים מבתיהם.

התחברנו לקהילה שם מצד אחד, ולארגונים מצד אחר. החלטנו להקצות 10 מיליוני שקלים בשלב הראשון לצרכים הדחופים והמידיים של הקהילה. אני מודיע פה שלא חיכינו לשום הקצבה מיוחדת – אם היינו מתחילים את המאמץ, היינו מסיימים אותו יחד עם הקרבות ואולי אחריהם. אני מתפלל שהמלחמה תהיה שם קצרה ככל האפשר – בהמשך אני מקווה שגם אוצר המדינה יתגייס. כרגע ה-10 מיליון האלה מוקצים למטרות האלה, ויוצאו על ידי ארגונים שפועלים בשטח.

אנחנו ממשיכים את העבודה ואנחנו נגדיל את הסכומים האלה, כפי שציינתי. כלומר, אני מאמין שהסיוע יהיה גם מעבר ל-10 מיליון שקלים. נמצאים פה חבריי מהסוכנות היהודית, שביקשנו מהם כבר את ההצעות שלהם לפעילות. הם פועלים בעצמם, תיכף הם ידווחו, וגם מארגונים אחרים.

בקיצור, אני חושב שנתנו אות או סימן או סימנו שדווקא הממשלה מובילה בעניין הזה, היא לא מחכה. אני חושב שפה גם סימנו לארגונים גם בישראל וגם בעולם שכאשר הממשלה מתגייסת, סימן שזה רציני ביותר וזה גם אות לכך שלא רק הם עוזרים, אלא גם ישראל יודעת לעזור לאזרחיה וגם לקהילות היהודיות, והיא לא מחכה, אלא היא פועלת במהירות. בעיניי זה מסר מאוד מאוד חשוב.

אני רוצה לסמן את האתגרים הבאים, מה אנחנו מנסים לעשות. קודם כול, כפי שציינתי, אנחנו רוצים להמשיך לבקש ולקבל עזרה מהממשלה. אנחנו בקשר עם משרד האוצר. שר האוצר נתן את הסכמתו העקרונית, אבל הדרך לא קצרה. אנחנו נקבל את זה, לפחות עוד 10 מיליון שקלים. זאת המטרה המידית שלנו בזמן הקרוב.

דבר שני, אנחנו רוצים שחלק מהסיוע ההומניטרי שישראל "מזרימה", נקרא לזה כך, מחר, יום שלישי – יגיע לפולין 100 טון של ציוד והוא יועבר לאוקראינה. נרצה שגם הקהילה היהודית תובא בחשבון בעת חלוקתו. אנחנו רוצים לסייע ואנחנו בודקים מה הצרכים של הקהילות היהודיות במדינות השכנות לאוקראינה, כי גם הן מתגייסות עכשיו לסייע, והשאלה איך אנחנו עוזרים גם להן. הן יקלטו בוודאי פליטים וכדומה, לפחות כשלב מעבר, עד שהמדינה תיכנס לתמונה. תיכף פנינה תסקור בפניכם את הפעולה המצוינת של המשרד שלה, אבל אני מניח שמאחר שהרבה אנשים יוצאים להרבה מקומות והמהלך הזה הוא מורכב, זה מלחמה, יצטרכו להתלכד בכל מיני מקומות ובטוח שיזדקקו לעזרה. כאמור נצטרך לסייע גם לקהילות האלה.

אנחנו עוקבים במקביל אחרי נושא האנטישמיות, שזה הנושא שהמשרד שלנו מופקד עליו. אנחנו מבחינים בסימני עלייה מסוימת. אני רוצה להיות מאוד זהיר. אני מקווה שאנחנו טועים וזה לא יקרה, אבל אנחנו יודעים שבמצבים כאלה יש גם שיח אנטי ישראלי ואנטישמי, בעיקר אנטישמי. צריכים להיות מודעים לכך ולראות מה המשמעות. חלק מהדאגה היא כמובן לשלומם ולביטחונם של היהודים באוקראינה. העובדה שיש ירי ברחובות ושגם אזרחים קיבלו נשק לידיהם, כנראה בחלוקה מאוד חופשית, היא גם מגבירה את נושא הביטחון או אי-הביטחון של הקהילה, וכשזה מעורב בנושא אנטישמיות זה יכול להיות מאוד קטלני, לכן אנחנו עוקבים אחרי זה בשקט, מבלי להעלות את הפרופיל של הפעילות.

אלה הנושאים המרכזיים. בכוונה לא נגעתי בנושא העלייה והקליטה. על זה תדבר חברתי. אני מודה עוד פעם לגלעד על הכינוס של הוועדה, ואני אשאר פה כמובן לשמוע את חלקו של הדיון לפחות. עוד פעם, תודה רבה לכל המשתתפים, גם חברי הכנסת וגם הארגונים האחרים.

תודה לשר התפוצות, ד"ר נחמן שי, וברכות על הפעולה המהירה, עד לפני שבת כמדומני.

רצינו להיכנס לשבת בידיעה שעשינו משהו טוב. אמרתי לעובדים שלי שאני רוצה להיכנס לשבת בידיעה שעשינו את הדבר הטוב, ואם יפטרו אותי אחר כך, אז אני אמצא תעסוקה. בכנסת כבר לא ייקחו אותי - - -

דומני שהכול בעניין הזה בסדר, וטוב שנעשתה פעולה מהירה. אני שמח שבדיווח שלך, השר שי, כללת גם התייחסות לסיוע ממוקד לקהילות היהודיות, אבל גם למאמץ של ממשלת ישראל להעמיד סיוע הומניטרי כללי לציבור האוקראיני. חשוב לחזור ולהדגיש שההזדהות שלנו כמובן בראש ובראשונה עם אחינו ואחיותינו, אנשי ונשות הקהילה היהודית, אבל גם כמובן הזדהות עמוקה עם כל אדם שמוצא את עצמו במציאות הכמעט בלתי תיאמן הזאת בעיצומה של המאה ה-21.

גברתי, שרת העלייה והקליטה, תודה על הצטרפותך. בבקשה.

בוקר טוב, בתחילה אני רוצה לברך אותך, יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת קריב, על כינוס הדיון הכול כך חשוב הזה, כמובן לברך את חברי הכנסת שנמצאים כאן. רבים מכם אנשים שעוסקים בנושא העלייה, מה שגם מזכיר לנו את היעדר ועדת העלייה והקליטה, שזה מחדל ואפילו רשלנות. הנושא הזה הוא לא פוליטי, הוא בקונצנזוס. פה, בתוך הבית הזה עצם העובדה שהוועדה עדיין לא הוקמה, למרות הפניות הרבות של חברי כנסת ושלי ליושב-ראש הכנסת, בגלל התנגדות של האופוזיציה, זה מאוד מצער אותי, בטח כשאני יודעת גם לבוא ולומר מילה טובה, שיש רבים מתוך האופוזיציה שבאמת הנושא של העלייה נוגע להם. יש כאן כמה חברים שהם מספיק אקטיביים. לצד זה, שוב אני מברכת אותך שאתה מרים את הכפפה ומקיים את הדיון הזה. בבוקר קיים גם חבר הכנסת קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים, דיון בנושא הזה ועל הקהילות היהודיות. אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, בסוף הכנסת היא זאת שאמורה לפקח על עבודת הממשלה, ואני אומרת לך: אני בעד שיפקחו עלינו.

אני וגם השר נחמן שי יד ביד במשך חודש וחצי מקיימים הערכות מצב, בהובלת משרד העלייה והקליטה ומל"ל. יש פה הרבה מאוד מהגופים, נמצא פה המנכ"ל שלי, רונן כהן, אני רואה את הסוכנות היהודית, נתיב, רשות האוכלוסין וההגירה. אני חושבת שעשינו נכון, גם כשהיו אנשים שאמרו "לא יקרה שום דבר", היה ברור לנו, כממשלה שצריכה למלא אחר החזון של היות מדינת ישראל ביתו המוגן של העם היהודי, עלינו להיות ערוכים ומוכנים לקליטתם של אלפים.

אני אשמח להתחיל במצגת, בתמונת מצב כללית בכלל להבין מה זה אומר כשאנחנו מדברים על עלייה מאוקראינה. בעשור האחרון עלו כ-250,000 עולים חדשים מכל העולם. העלייה מאוקראינה היא כחמישית, כ-51,000 עולים חדשים בעשור האחרון. איפה אנחנו רואים את הקפיצה? אנחנו רואים את הקפיצה כאשר יש אירועים לא פשוטים, מלחמתיים, אירועים גיאו-פוליטיים. ב-2014, שימו לב, כאשר הייתה הכרזה על סיפוח חצי האי קרים, קפצנו ממספרים של 2,000 לקרוב ל-7,000. משמע, בלאו הכי אנחנו יודעים שיש עלייה שהיא משמעותית, שהיא גדולה. זאת אומרת, ההיערכות שלנו צריכה להיות כך שאנחנו מבינים שאם בשגרה היא עלייה גדולה מבחינה כמותית, עכשיו ההיערכות שלנו היא לאלפים.

אחר כך גם בסוכנות היהודית יציגו את המספרים ואת הפניות שאנחנו מקבלים לגלובל סנטר, שהוא המוקד בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית שמקבלת את כל הפניות. אנחנו רואים שם אלפים של פניות, כשמרביתם מתעניינים בעלייה.

כרגע אנחנו מדברים על 475 בקשות. הנחיתי ביום חמישי שעבר לעבור למצב שאנחנו נותנים אישורים מקוונים. דמיינו לעצמכם את המשפחה שיושבת בביתה בקייב, תחת עוצר, תחת מלחמה. אנשים צריכים ביטחון כדי לצאת החוצה תחת הפגזות, ובשביל שאנחנו ניתן להם את הביטחון הזה, גם אם לא ב-100% ויהיו לנו בדיקות מסוימות שנצטרך לעשות, אנחנו צריכים לתת להם לפחות את ה-90% ביטחון שאם הם יצאו לדרך, אנחנו נהיה שם בשבילם כדי לאשר את זה.

יתרה מכך, צריך לציין לחיוב את שרת הפנים על כך שהיא אישרה שאנשים יגיעו כתיירים, יגיעו לנתב"ג ונתיב. מתגברים שם עם עוד ארבעה קונסולים שייתנו את האישורים בנתב"ג עצמו, חוץ מהקונסולים כמובן שנמצאים ופרוסים כרגע בפולין, בוורשה, בהונגריה בבודפשט, ברומניה בבוקרשט, במולדובה בקישינב, אחר כך כאמור ירחיבו על כך גם נתיב, גם הסוכנות היהודית.

פעולה נוספת שצריך לציין לחיוב – כרגע אנחנו מדברים רק על התחנה של איך אנחנו מסייעים שם, לפני שבכלל הם עולים על המטוס – צריך לציין לחיוב את הפעולות של הסוכנות היהודית – נמצא כאן שי פלבר, מי שאמון על מחלקת העלייה – הם שכרו מלונות. יש לנו כ-130 עולים חדשים שנמצאים בפולין, שכבר יש להם אשרות מעבר ל-450, כי 450 קיבלו את האשרות. אנחנו מקווים שהתחנות האלה והמלונות האלה מוכנים ומזומנים בשביל היהודים.

כרגע ביושר צריך לומר, אדוני יושב-ראש הוועדה, שהקושי העיקרי כשיש מלחמה זה בשאלה אם אנחנו מסכנים את השליחים ומסכנים את האנשים שאנחנו רוצים להעביר ממקום למקום. זו שאלה שלא תיפתר בשולחן הזה. היא נידונה בחוגים היותר דיסקרטיים בממשלה, ואנחנו ניקח על זה החלטה.

אני יכולה לומר שהעבודה של שר התפוצות בקשר האינטנסיבי שמתקיים לאורך חודש ויותר ימים עם הקהילות היא בהחלט פעולה שהייתה נכונה, כי עכשיו גם אנחנו יותר ערוכים לתת את הסיוע שהוא נותן בהחלטה אמיצה. למשרד התפוצות אין תקציבים גדולים, ולקחת החלטה שאתה מקצה 10 מיליון זה בהחלט משהו שנותן רוח גבית לקהילה. אני בהחלט תומכת. הצעד הבא של הוספת עוד 10 מיליון שקלים בשביל לסייע לקהילות היהודיות, לא רק בתוך אוקראינה, אלא שגם יקלטו אותם מסביב לאוקראינה, כך אנחנו צריכים לעשות, כי הם יהיו הראשונים לקלוט אותם.

נצטרך לפתור, כמו שאמרתי, את ההידוק של העבודה של השליחים, של הסוכנות, של נתיב ושל משרד החוץ. משרד החוץ ביממה האחרונה, במיוחד בלילה האחרון, עבדו מאוד קשה בחילוץ ישראלים. ההוראה היא מפורשת: נותנים סיוע ליהודים שצריך לחלץ. גם אם משרד החוץ עוסק בישראלים, הם פועלים לחלץ גם את היהודים, בין אם זה משפחה יהודית אמריקנית, סיפורים שהגיעו אליי, ובין אם זה משפחה אחרת, במטרה לעזור להם.

ולא כולם יגיעו לפה, בואו נאמר ביושר. לא כולם ירצו להגיע לישראל, ועדיין אנחנו נגיש את הסיוע. אנחנו מכבדים את מי שלא רוצה להגיע, אבל אנחנו כממשלה צריכים לממש את התכלית שאמרתי, להיות ביתו המוגן של העם היהודי, ולא רק בהצהרה. אסור לנו להסתפק רק בהצהרות.

ויש תסכול גובר, אי-אפשר להתעלם מהקולות שנשמעים בשטח. יש תסכול גובר לאור זה שאמרתי שהתנועה מוגבלת, קשה מאוד לשנע אנשים, בטח גברים בני 18 עד 60 שאינם יכולים לצאת את המדינה.

אנחנו כמובן, כפי שאמרתי, בחודש האחרון התמקדנו גם בקבלה בנתב"ג, עיבוי אגף משרד העלייה והקליטה בנתב"ג עם רשות האוכלוסין, ששם אנחנו ננפיק את כל מה שצריך וארבעה קונסולים של נתיב. אם צריך גם נפרוס שטחי כינוס עם רשות שדות התעופה, פיקוד העורף, משם לדעת להסיע אותם בצורה מסודרת למלונות בכל רחבי הארץ, כאשר כרגע קרוב ל-12,000 מיטות שארגנו מבעוד מועד כדי שאם יגיעו האלפים, ובעזרת השם כולנו מקווים שיגיעו, נוכל לקלוט אותם. במרכז יש כ-6,000 מיטות, בצפון כ-2,500, בדרום יש לנו כ-3,000.

כ-6,500 מקומות.

יותר. יותר. אנחנו כרגע עומדים על כ-12,000 מיטות. בהזדמנות הזאת תודה גם להתאחדות המלונות שהכנסנו אותם לתמונה מוקדם, לאכסניות שגם הן פינו את המקומות שלהן, הרשויות המקומיות שאנחנו מקבלים הרבה מאוד מכתבים והרבה מאוד התגייסות של ראשי ערים שממש מגויסים עם מכתבים ועם פניות לקלוט את העולים.

אין לי ספק שברגע שהם יגיעו, אנחנו ערוכים לקלוט אותם. משרד הרווחה בתמונה, משרד החינוך בתמונה. ופה אני אתן את המושכות למנכ"ל שלי, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, שעושה עבודה מאוד מאוד מאומצת עם כלל הגורמים כפי שאמרתי.

אני שוב קוראת מכאן לחברי האופוזיציה המתנגדים להקמת ועדת העלייה והקליטה: זה חסר אחריות בשלב הזה לגרום לכנסת להיות פסיבית ולא לסייע גם לממשלה וגם ליהודי אוקראינה בכלים שיש לכנסת. אני, כמי שהייתה חברת כנסת הרבה מאוד שנים ומכבדת את הכנסת, חושבת שאין שום סיבה שהכנסת לא תהיה מעורבת. לך, אדוני היושב-ראש, אני קוראת: אם לא תוקם ועדה, כמובן אנחנו נבוא לפה בכל פעם שתבקשו, כדי להציג את תמונת המצב, כדי לעבוד אתכם בשיתוף פעולה.

גברתי השרה, אנחנו ממלאים את החלל בכנסת. ביום רביעי בבוקר דיון מעקב אצלי בוועדה.

חברת הכנסת, את יודעת שאנחנו כאן כדי לשתף פעולה. ובעזרת השם - - -

עם כל הכבוד, עם כל הניסיונות, נדע למצוא פתרונות. היום יהיה דיון, נשמע, כמובן סביר להניח שלא הכול 100% מסודר, וביום רביעי דיון מעקב.

בוודאי. אין עולם מושלם. מה שאמרתי, מה שלי חשוב, גם אם המערכות מוכנות לבצע פעולה, השאלה האמיתית אם הפעולה שיודעים לעשות עם בודדים, עם עשרות ועם מאות, אם אנחנו יודעים לעשות באלפים בכל נקודת זמן ובכל תחנה. זה הסיפור. זה שאנחנו יודעים לעשות עבודה מצוינת עם עשרות ומאות, זה לא מספיק. אנחנו צריכים לדעת לעשות את זה כמו מכונה משומנת עם אלפים.

בעניין הזה מבחינה תקציבית יש לומר שמשרד האוצר מגויס בהנחיה של שר האוצר. הבוקר דיברתי איתו, הוא גם מי שאמון על נתיב, ובעיה תקציבית לא תהיה. תודה רבה.

תודה, גברתי השרה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

תודה רבה, גברתי השרה, אני אולי אחזור על חלק מהדברים. חשוב לי לומר שבשישה השבועות האחרונים התקיימו הערכות מצב – בראש השולחן עמדה השרה, כמובן הצטרף אליה השר שי – עם שותפים רבים, אני אמנה אותם בהמשך.

ההנחיה, או עמדת השר, או הדירקטיבה שניתנה לנו, הייתה מאוד מאוד ברורה, ומי שיעקוב, יוכל לראות - - - התקשורת, אומנם מתחת לרדאר, אבל היא הייתה ברורה.

הולך להיות פה גל עלייה. כשהתותחים ירעמו וכשהכדורים ישרקו, אנחנו נתחיל לראות שינוי דרמטי. זה דבר ראשון.

הדבר השני, זה כמובן להתייחס לתרחישי ייחוס מידיים של אלפי אנשים, לא של בודדים, הם באותה מצגת או גרף שהראתה השרה, מה קרה בסיפוח קרים, אז בואו נדבר על מה קורה עם פלישה של 360 מעלות באוקראינה, אז ברור לאן זה הולך, ואני לא רוצה לחזור על הדברים.

חשוב לי לומר עוד כמה דגשים שניתנו על ידי השרה: דבר אחד, תהיה פה נחיתה רכה. תעלו בדמיונכם מה הם עוברים שם, תחשבו על מה קורה בדרך, אנחנו רואים את התורים, אנחנו מבינים מה הם עוברים בדרך. הדבר הכי חשוב זה לנסות לעשות חוויה מתקנת פה, ואני תיכף אפרט. דבר שני, קליטה עוטפת. לא רק קולטים ומשחררים. אם נשווה את זה לעלייה רגילה, אז אנשים נערכים, הם חושבים, הם שוקלים, הם מקבלים מידע. פה אנחנו מבינים שאנשים מקבלים את המידע ברגע, ב-24 שעות. אתה דיברת על מזוודות במקרה הטוב, אנחנו מדברים על אנשים שהם בלי מזוודות. ולכן כמובן הבנו שאנחנו צריכים לייצר את מרחב קבלת ההחלטות בתנאים יותר נוחים, את מרכזי המגורים לדיור הזמני הזה, כדי שניצור להם את מרחב קבלת ההחלטות בתנאים פחות מלחיצים, עם יכולת ליצור להם את המידע הדרוש, וגם בזה אני ארחיב. הדבר הרביעי שהשרה אמרה: מה שחשוב שכאשר הם יוצאים מהדיור הזה, תהיה להם קפיצה לא למצב שעוברים, אלא ייווצרו התנאים כדי שהמעבר להשתלבות הרבה יותר מיטבית תהיה בקפיצה. ושוב אני אומר: בצוק העתים אנחנו חייבים לייצר פה את מרחב הזמן הזה, וזה מה שאיחד את כולנו.

ברשותך, עכשיו אני טיפה אפרט. כרגע אני מתייחס רק למה שקורה בגבולות ישראל. הדיונים האלה, כמובן השרה דיברה עליהם ואולי אחרים גם יצטרפו ויציגו מה קורה בחו"ל, אבל אני מדבר אתכם עכשיו על מדינת ישראל. הדבר הראשון זה הנושא של נתב"ג. בנתב"ג אנחנו נערכים לכך שתהיה גם רכבת אווירית, שיתחילו להגיע לפה מאות ביום, אלפים בתקופה קצרה, ולכן יצרנו ביחד עם רשות האוכלוסין מתחמי כינוס נרחבים, נוחים, בתנאים מצוינים, כאשר נוכל לקלוט 1,000 אנשים בעת ובעונה אחת.

הדבר השני, מתחמי טיפול, כאשר במתחמי הטיפול אנחנו כבר ערוכים – מחר אני הולך לראות את העמדות – לעמדות שיוכלו במקביל לטפל בהרבה משפחות. שוב, המטרה היא לקצר את לוח-הזמנים שבו הם נמצאים בנתב"ג. אני מזכיר, הם עברו דרך לא קלה, בייחוד במעברים, ואנחנו רוצים לייצר להם סוף-סוף מעבר הרבה יותר מהיר.

הדבר השלישי זה מתחם בדיקות יחד עם משרד הבריאות, מתחם בדיקות מרוכז, מאורגן, עם מעקב, נדע מי נמצא שם, כי אנשים יתחילו ללכת לבתי מלון, נרצה לעקוב יחד איתם כמובן, לייצר להם את אותם נתונים, את אותו מעקב.

הדבר הרביעי זה כמובן מתחמי פיזור. פיזור אומר היסעים מסודרים לבתי המלון, כמובן כך שיהיה - - -

לכמה זמן בתי מלון?

כרגע לחודש.

אנחנו רוצים מקומות קבועים אחרי זה.

זה למוחרת. לא ליומיים.

לא. השרה אמרה - - -

מניסיון אני שואלת.

לא. אנחנו לא רוצים לצאת ידי חובה.

היינו עולים, יוליה. כולנו היינו עולים.

יודעים בדיוק מה זה, שלא יספרו לנו.

כולנו היינו עולים.

לא כולנו. לא זכיתי אף פעם.

לא הפסדת הרבה.

מכובדיי, יש לנו עוד דוברים רבים. אדוני המנכ"ל.

כמה מילים על הדיור הזמני. המטרה בדיור הזמני, עוד פעם, קודם כול, אמרתי לכם, לייצר להם את התנאים הנוחים. דבר שני, למפות את הצרכים, לראות מה אנשים צריכים, קשישים, ילדים, תעסוקה, דברים שאנחנו עושים בשוטף. אנחנו נגיע אליהם, נקיים את כל הפעילות אצלם. מי שצריך להשלים דברים שקשורים לרשות האוכלוסין, זה רשות האוכלוסין. משרד הרווחה יהיה בתמונה. משרד החינוך נמצא שם. ננצל את הזמן הזה. נביא את הביטוח הלאומי. נעשה פה אוטובוס של משרדים שיבואו למקומות האלה וינגישו לאנשים את המידע. בסוף אנחנו רוצים להנגיש לאנשים את המידע. אין לנו כוונה לקבוע להם מה לעשות, אבל שיהיה להם את כל המידע, כדי שיחליטו מה התחנה הבאה, לאיזה רשות הם רוצים לעבור. כמובן נאפשר להם ניוד, לא נקבע להם לאן הם הולכים.

אנחנו ערוכים, כמו שאמרה השרה, לאכלס באופן מידי 11,000 איש. התאחדות בתי המלון איתנו all in. כמובן שחלק יגישו הוצאות, לא תהיה בעיה מהבחינה הזאת. כמובן אני מדבר אתכם על אותם היקפים שדיברה השרה בשלב הראשון.

תושב חוזר גם במספר הזה?

לא. כרגע תושב חוזר לא בפנים. זה לא המיקוד כרגע.

תושבים חוזרים גם לא זכאים למרכזי קליטה.

תיכף נדבר על התושבים החוזרים. אדוני המנכ"ל.

אנחנו גם חושבים איך הם יוצאים, חוץ מהצד של הידע והמידע. אנחנו מדברים גם על הקטע החומרי. אמרת "מזוודות", הם לא יצאו בלי שנותנים להם מענק שמגיע עד 15,000 שקל, הוא תלוי בהרכב המשפחה, משפחה עם ילדים תקבל 15,000 שקל, יחיד יקבל 6,000 שקל. השרה הקציבה לטובת הנושא הזה, במסגרת קרן מיוחדת לנמלטים – הקציבה כל סכום. אין מגבלה של תקציב. התקרה הזאת נקבעה וכל מי שייכנס מאוקראינה ויצא מבית המלון, יצא גם עם צידה לדרך. שמענו על יוזמות שעושות רשויות מקומיות גם לצייד אותם בדברים נוספים. נחבור ונראה מה עושים כדי שהם יצאו מבתי המלון הכי טוב שאפשר.

סביב הנושא הזה גייסה השרה הרבה משאבים וכוחות: משרד הביטחון, פיקוד העורף – אני מדבר אתכם על כוח-אדם שימצא את העולים, שיפגוש אותם בכל התחנות שתיארתי, מהנחיתה ועד השלב שהם יוצאים – רשות האוכלוסין, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד התפוצות, משרד הבריאות, רשות השירות הלאומי, בנות שירות לאומי. כמובן אנחנו עושים את הדברים האלה ביחד עם השותפים שלנו שהיו ויהיו תמיד. נמצא פה יושב-ראש הסוכנות היהודית, נתיב, התאחדות בתי המלון.

אנחנו כמובן בנקודת הבקו"ם הזאת של הקליטה, וזה המשפט האחרון, כמובן השרה הנחתה לייצר מצב שבו אנשים שהגיעו לפה כתיירים, אנחנו מייצרים פה תנאים שאם אנשים יגיעו כתיירים, תהיה להם גם עמדה שתוכל לתת להם את אשרת העלייה, מפה כמובן אנחנו חוברים לכל מיני תהליכים שקשורים במסע, אנשים שכבר נמצאים פה, במקום לחזור, את כל השירות שצריך כדי לסייע להם לעבור ולהיות במעמד עולה. תודה רבה.

יישר כוח על המאמץ.

אני מבקש להתנצל, אני צריך לצאת, יש לי שיחה עם הקהילה בהודו, יש לנו גם שם יהודים. תודה רבה לכולכם. אני שוב מתנצל.

תודה לשר התפוצות. מכובדיי, לאורך כל הדיון ננוע בין המבט שלנו קדימה בהקשר של עלייה אפשרית, שהיא תמיד ברוכה, לבין ההתמדדות שלנו עם המצב של הקהילות היהודיות באוקראינה עכשיו והצורך שלנו לסייע. יצא שר התפוצות, אני אציין שאני מפה בהחלט קורא למשרד התפוצות גם לראות כיצד מצטרפים למאמץ בתוך משרד התפוצות. המשרד כפי שאמרה השרה, הוא לא עתיר תקציבים, ועדיין פינו 10 מיליון שקלים לטובת סיוע ראשוני או עזרה ראשונית לקהילות היהודיות. צריך להגדיל את הסכום הזה, וזה לא יכול להגיע מתוך התקציבים הפנימיים של משרד התפוצות, ולכן גם בעניין הזה, מן הראוי שתהיה היחלצות או התגייסות של משרד האוצר, ואנחנו נבוא בדין ודברים עם המשרד.

ברשותך, אם יורשה לי להוסיף, בעקבות הודעות שאני מקבלת. נחמן יצא לדבר על הקהילה היהודית בהודו, ששם אנחנו מניסם לזרז, אבל יש לנו את האחים והאחיות גם של יהודי תיגראי. אי-אפשר להתעלם מזה שיש שם מלחמה כשנה, אני באופן נחוש נלחמת על הדבר הזה, וזה דורש מאיתנו לעשות חשבון נפש איפה כל הקולות היו כשמדובר ביהודי תיגראי. שוחחתי אתמול עם שרת הפנים אחרי הרבה מאוד דיונים, ויואל, אתה יודע כמה אני נלחמת על הדבר הזה, הגיע הזמן לתת להם את הסיוע המידי, להעלות את כל זכאי חוק השבות של המשפחות שלהם שנמצאות כאן בארץ ומרגישות שהן שקופות. זאת הנחיה שהגיעה משרת הפנים אחרי ששוחחנו, להביא במידי, להגיש סיוע יחד עם הסוכנות היהודית – היושב-ראש נמצא כאן, חגואל – יחד עם רשות האוכלוסין. יש לכם אור ירוק להביא את כל זכאי חוק השבות, לנסות לחלץ אותם מאזור הקרבות בתיגראי ולהביא אותם ארצה, כי בסוף אנחנו אחים כולם, וכולנו צריכים להיות למען כל יהודי באשר הוא שצריך עזרה בשעת מצוקה. תודה.

תודה, השרה, נכלול את האמירה הזאת גם בדברי הסיכום שלנו. תודה על התזכורת החשובה הזאת. המלחמה מתרחשת גם באירופה וגם במקומות נוספים, ומדינת ישראל חובתה כלפי כל היהודים בעולם וזכאי חוק השבות.

ברשותכם נבצע פנייה לסירוגין לחברי וחברות הכנסת שאיתנו, לנציגי משרדי ממשלה ונציגי ארגונים, אבל קודם לכן אנחנו נשמע דובר מכובד, הרב אברהם וולף, שמדבר איתנו מאודסה, ואנחנו נבקש קודם כול לשלוח לו ולחברי וחברות קהילתו ולכל הציבור בעיר ובאוקראינה כולה את הברכה שלנו ואת התפילה שלנו לביטחונכם ושלומכם. לאחר דבריו של הרב וולף ידבר יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית שצריך לצאת, ואז נפנה לחברי הכנסת ונמשיך להקשיב לכולם. הרב וולף, בבקשה.

צוהריים טובים. קודם כול אני רוצה להודות לכולכם על ההתארגנות, שהתאספתם ואתם עושים הכול בשביל לחשוב איך עוזרים לנו. עצם זה שמתאספים ביחד וחושבים עלינו, זה כבר מחמם את הלב. אני רוצה להגיד לכם שכולנו תמיד מסתכלים על הדברים המטרידים בינינו והמחלקים בינינו, צבע העור, צבע הזקן, צבע הכיפה, סגנון הכיפה וסגנון החליפה, אנחנו כל הזמן נמצאים במין מריבות פנימיות כאלה, ואני נמצא פה כבר שבועיים בבלגן כשהתקרבו למלחמה ובימים האחרונים במלחמה עצמה, ופתאום אתה מגלה שאנחנו בסך הכול משפחה טובה, שהאחים רבים קצת, האבא קצת כועס על המריבות, אבל אבא יודע שהוא הקים משפחה נפלאה. העזרה שאנחנו מקבלים מכל העולם, הטלפונים, החשיבה, האימיילים, והווטסאפים, אנחנו מוצפים בכל כך הרבה חום ואהבה, וכעת גם הוועדה שלכם מתעסקת בדבר הזה. קודם כול, תודה רבה לכולנו שאנחנו באמת משפחה נפלאה שברגע הנכון כולנו מושיטים יד אחד לשני.

המצב באוקראינה עכשיו, כפי שאתם יודעים, הוא גרוע מאוד. יש ערים שקצת פחות, יש ערים שקצת יותר, אנחנו נדבר על קייב שהיא תחת אש, אנחנו נדבר על חרקוב שהיא תחת אש, זפוריז'יה, חרסון. אלה ערים שממש מוקפות צבא רוסי ושלוחי חב"ד נמצאים שם במרתפים ובמקלטים כבר מיום שישי. אחי למשל, שהוא הרב של חרסון, לא יוצא מהבית כבר מיום שישי, הוא שולח וידיאו וסרטונים על האש מול הבית, כל הפיצוצים כל הלילה והטנקים של הרוסים שנכנסים, המצב כמובן הוא קשה ביותר.

אבל יש כמה דברים שהיה כדאי לשים לב אליהם, שאולי לא מספיק אנחנו שמים לב אליהם, וזה דבר שאני חושב שהמדינה כמדינה יכולה לפתור. נתחיל מהדברים הפשוטים, שהם דברים הומניטריים, שיכולים להפוך לאסון הומניטרי אם לא יטפלו בהם כרגע, והטיפול בהם הוא לא דבר שאמור לעלות כסף אפילו. לצורך העניין למולדובה הגיעו כבר למעלה מ-100,00 פליטים שיצאו מהאזורים, בהתחלה של אודסה, כי היא קרובה יותר, מיקולאייב, חרסון, שהם דרום אוקראינה, גם מקייב, היה מסדרון בלילה, אז נסעו אוטובוסים וברחו. יושבים עכשיו במולדובה כ-100,000 פליטים. לא צריכים להמתין שיהפוך להיות שם אסון הומניטרי, שאין איפה לחיות, אין איפה לאכול, אין תרופות ואין כלום. עכשיו הזמן פשוט להפעיל את ישראייר, אפילו תמורת תשלום על הכרטיסים שלהם, להביא מטוסים שיביאו את האנשים לארץ, אלה שהם ישראלים, ואלה שהם לא ישראלים ורוצים לעשות מיד אשרת עלייה ולהפוך לישראלים, נקבל אותם, ופשוט לא לתת שבעוד שבוע נשמע שיש אסון הומניטרי במולדובה רק מהפליטים שהגיעו מאוקראינה. זה דבר ראשון.

דבר שני, שצריך לשים אליו לב עכשיו – אני אומר לכם את זה מתוך ידיעה – אנחנו פה אישית התארגנו קצת מראש בגלל האחריות שיש לנו, לא רק על הקהילה, אלא על כמה מן המוסדות של הקהילה, שלא יכולים לטפל בעצמם. יש לנו מושב זקנים של חב"ד באודסה, שיש בו 50 ניצולי שואה, יש לנו 120 ילדים בבתי יתומים של חב"ד באודסה, יש לנו 140 סטודנטים יהודים מכל אוקראינה שלומדים באוניברסיטה של חב"ד באודסה. אלו אנשים שנמצאים עלינו, על הכתפיים שלנו, לא רק באופן מטפורי ולהרגיע אותם, אלא גם להאכיל אותם. אנחנו מראש, כבר לפני שבועיים, התחלנו להתארגן, וקרן הידידות בראשות יעל אקשטיין התנהגו באופן מפתיע, או באופן רגיל, אבל אני הייתי מופתע מההיענות המדהימה שלהם לעזור לנו בכספים, יש עוד כמה קרנות שלא שאלתי אותם אם הם מוכנים שאני אגיד את שמם, אבל יש כמה קרנות שעזרו לנו ורכשנו 30 טון קמח, 30 טון סוכר, מקרוני, אורז, כוסמת, מה שנקרא אצלנו "גרצ'קה", שימורים, טונות של מים. בקטע מסוים התארגנו ואצל הילדים והסטודנטים וניצולי השואה נוכל להאכיל אותם, אבל אני כבר עכשיו רואה את הקצב שהאוכל נגמר לנו, בגלל ש-8,000 יהודים מבוגרים חיים באודסה שמתקשרים כל יום ומבקשים לשלוח להם מים, לחם, אורז, כי הם לא התארגנו, הם פוחדים לצאת מהבית, ובעיקר מה שגרוע זה שהמדפים בכל החנויות ריקים. אנחנו פה קצת מרושתים וקשורים עם היהודים שיש להם סופרמרקטים, מהמחסנים שלהם היום רכשנו עוד כמה טון אוכל, אבל אני חייב לציין שכל מה שאני אומר, אני מדבר לא בשמי, אני מדבר בשם 32 ערים גדולות באוקראינה, שמכהנים בהם רבנים ראשיים של חב"ד. 180 שלוחי חב"ד גרים בכל אוקראינה ולא עוזבים, עושים את כל העבודה. כל מה שאני מספר זה כולנו. אני משתמש באודסה, כי אני פה.

כל הרבנים, כולם כבר עומדים לפני מחסור של אוכל, כל בתי המרקחת סגורים, אלה שפתוחים כבר אין בהם תרופות מינימליות, הולך להתרחש פה אסון הומניטרי לא היום, בעוד שבעה עד עשרה ימים. אני רואה את זה עכשיו, הקהל עוד לא רואה את זה, כי תמיד אנחנו מתעוררים כשהדבר הזה קרה. אבל אם היום רבני חב"ד בכל הערים יקבלו כספים, אני כבר לא צריך כסף באודסה, בפרט שהבנקים פה כבר לא עובדים, אבל כל היהודים האלה שמנהלים את כל הרשתות הגדולות וכולנו מכירים אותם בכל אוקראינה, יש להם גם חשבונות בנק בארצות-הברית, אם חב"ד מקבלת היום תקציבים, לא מחר-מוחרתיים, שזה כבר לא יעזור, כי לא יהיה אוכל – קודם כתב לנו אחד השלוחים, אני לא זוכר מאיזה עיר, בקבוצה של שלוחי חב"ד, הוא כותב: חבר'ה, תצילו אותי, יש פה ילדים שאין לנו מה לתת להם אוכל, תשלחו לי כמה גרושים.

כבוד הרב, זאת שרת הקליטה. כולנו מחבקים, מחזקים אתכם. אנחנו איתך. אנחנו יכולים להבין את הקושי.

עכשיו הזמן. לא צריכים להמתין שהמצב יהיה יותר קשה. אם נחמן שי, שר התפוצות, וכל הכבוד, הוא מדבר איתנו כמעט על בסיס יומי, אומר: אני מעביר לכם 10 מיליון שקל, אין לי מושג איך עובדת כל הביורוקרטיה בארץ מההחלטה עד שזה מגיע לתכל'ס, אבל אם אנחנו יודעים עכשיו – אני מקווה ששומעים אותי, כי יש לי פה טלפונים ללא הפסקה - - -

אנחנו שומעים אותך, אדוני.

אם עכשיו לשר התפוצות יש תקציב שהוא יכול להעביר, לא צריכים להמתין שזה יעבור בכל הביורוקרטיה, אלא להעביר את זה עכשיו, לא משנה בכלל איפה. תעבירו שנרכוש אוכל עכשיו, שנרכוש תרופות עכשיו, לפני שלא נוכל לעזור כאן. זה הדבר הראשוני והדחוף.

כל מה שקשור להעברת אנשים מפה, כל מה שקשור להוציא אנשים מפה, אנחנו כבר הוצאנו עשרות אוטובוסים מפה, הוצאנו מאות ואלפי משפחות של יהודים, הם כבר מעבר לגבולות, גם במולדובה חב"ד עוזרת להם שם, זה לא רק חב"ד אוקראינה, חב"ד מולדובה עכשיו מאכילה אותם. אני בקשר קבוע עם הרב אבלסקי, לפני דקה הוא כתב לי שהגיעה עוד משפחה: תגיד לי מה להכין להם, איזה דירה, איזה אוכל. כולנו מגויסים, כולנו עובדים ביחד, אבל הדברים האלה צריכים להיות מטופלים עכשיו, כל עוד שבערים שאין אש גדולה נוכל לעזור. איפה שיש כבר אש גדולה, נחכה למסדרון הומניטרי ונשלח להם, אבל עכשיו הזמן לעזור, כי שעון החול אוזל.

תודה, הרב וולף. אנחנו כמובן שולחים לך ברכה נאמנה על כל המאמצים שלך, של רבנים וראשי קהילות נוספים. תודה ואנחנו רושמים בפנינו את הדברים, גם נפעל בכיוון הזה. אין ספק שהמהירות של הגעת הסיוע, גם הכספי, גם ההומינטרי בציוד ומזון, זה דבר קריטי. תודה, אדוני. יושב-ראש ההסתדרות הציונית. בבקשה, אדוני. מר חגואל.

תודה, היושב-ראש. אנחנו בחמישה ימים לא פשוטים, אבל אני רוצה פה לומר שבזכות עקשנותה של שרת הקליטה לפני כחודש וחצי להתחיל הערכת מצב ולהתחיל להתארגן בצורה רצינית וטובה למלחמה הזאת, אנחנו ברוך השם ערוכים טוב. אני אומר את זה כי אני לא האמנתי שיקרה משהו, אבל אמרתי שצריך להיערך, נערכנו. שאפו גדול למשרד הקליטה ולעומדת בראשו, השרה פנינה תמנו שטה. אין ספק שבהיערכות טובה אנחנו נמצאים במקום אחר היום בראייה הזאת.

ביום חמישי הקמנו מוקד ביחד עם הקרן לידידות ומשרד העלייה והקליטה, מוקד של מספר חינם גם באוקראינה וגם בישראל, ומאז יש לנו אלפים של פניות. הגעתי עכשיו מהמוקד הזה. מדהים לראות את העובדים המקצועיים שלנו, של הסוכנות היהודית, ופה להגיד שאפו גדול לעובדי הסוכנות היהודית, גם בארץ וגם בתפוצות, שעובדים ימים ולילות למען המטרה הזאת כעת, וגם עשרות מתנדבים. עם ישראל פשוט מגיע. מגיע, מתקשר. הווטסאפ שלי והרשתות החברתיות מוצפות ב"אנחנו רוצים לעזור". מדהים לראות את העניין הזה.

אני רוצה לומר פה לפני שאני נכנס פנימה לעניינים, שעצם ההכנה המוקדמת גרמה לכך שיש פה היום עבודה משותפת, גם במשרדי הממשלה השונים, משרד החוץ, משרד הקליטה שכבר אמרתי, משרד התפוצות, משרד הפנים, וגם עם הארגונים השונים, הקרן לידידות, קרן היסוד, כל הארגונים יודעים איך לתכלל את העבודה, וזה נראה טוב, ברוך השם.

עד לפני 36 שעות עבדנו מתוך אוקראינה, שליחים ישראלים של הסוכנות היהודית עבדו באוקראינה. בשל החלטה של משרד החוץ של הוצאה של הגורמים הדיפלומטיים הישראלים מתוך אוקראינה אל פולין ואל ארצות אחרות אנחנו יצאנו. אני חושב שזאת נקודת תורפה שלנו כעת. אני חושב שהעבודה שלנו כשליחים ישראלים שנמצאים שם קושרת את הידיים מאחורי הגב, והאפקט הוא אפקט לא מספיק טוב. אני מקווה שנשנה את ההחלטה הזאת בקרוב.

אתה יכול להסביר בבקשה את המשפט האחרון?

בהחלט. הסוכנות היהודית עובדת בכל העולם, לא רק באוקראינה, בכל השנה. יש לנו תשתיות שבנויות על עובדים מקומיים, שכרגע זה עשרות עובדים מקומיים שנמצאים בשטח, אבל יש שליחים ישראלים שמנהלים את העובדים המקומיים האלה. כרגע, על פי הוראת משרד החוץ, לפני 36 שעות הוצאנו את השליחים הישראלים מגבולות אוקראינה, כדי לשמור על ביטחונם.

וזה לדבריך בעוכרנו?

אני חושב שזה מנהל את המערך הזה בצורה פחות טובה. לנהל מרחוק זה לא אותו דבר כמו לנהל בתוך העניין. ואני אומר לכם, השליחים שלנו שהיו שם, תוך סיכון חיים, העברנו אותם קודם כול, כמו שאתם מכירים, מקייב, ששם המשרדים שלנו נמצאים, העברנו אותם ללבוב, כולל תשתיות וכל מה שבא סביב זה, ועם ההוראה בשבת של משרד החוץ נאלצנו להוציא אותם מגבולות אוקראינה. הם נמצאים על הגבול, הם מנהלים משם את העניין. אני אומר שאנחנו כעת עם ידיים קשורות מאחורי הגב בהקשר הזה של טיפול יותר טוב באתגר שיש לנו מול העיניים, ואנחנו רואים את האתגר. כמו שאמרה פה השרה בצדק, יש אלפי פניות, המוקד שלנו מוצף באלפי פניות של יהודים שבראש ובראשונה רוצים לצאת מגבולות אוקראינה, וחלקם הלא קטן רוצה גם לעלות לישראל. ובהקשר הזה אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו שוב ולעשות הערכת מצב. אנחנו עושים את זה כל הזמן, אני לא בא בביקורת. אני אומר פה תמונת מצב. אני מקווה שעוד מעט נצליח להכניס בחזרה את השליחים שלנו. כשאני אומר "השליחים שלנו" זה גם נתיב, זה גם הקונסולים ממשרד החוץ. אנחנו לא לבד. אנחנו עובדים יד ביד, אבל גם אם יהיה צורך להחזיר רק את השליחים שלנו, אנחנו רוצים לחזור פנימה.

אני רוצה לגעת פה בעוד שלוש נקודות זריזות, אדוני היושב-ראש, ואני יודע שזמנך קצר. האחת, הסוכנות היהודית שמה כעת 2.5 מיליון דולר לצורכי ביטחון באוקראינה. מיליון דולר לבקשות בחודשים האחרונים ושחררנו אותם, שלא קשורים למלחמה הזאת, ועוד 1.5 מיליון דולר חלוקה למוסדות יהודיים באוקראינה, על מנת לעזור להם בביטחון כעת. יש בעיה גדולה מאוד של חשש מביזה, ובכלל לייצר תחושת ביטחון. זה משהו שהולך לקרות בשבוע הקרוב, נקבל את זה ממש. הדבר האחרון, אנחנו נכנסים ביחד עם השלטון המקומי, ביחד עם חיים ביבס יושב-ראש השלטון המקומי למבצע איסוף מוצרים מכל החברה הישראלית, מבצע ארצי. עם אחד אנחנו, אנחנו רוצים לרתום את העם בהקשר הזה ולאסוף מוצרים שאנחנו נדאג להעביר לאוקראינה בכלל וליהודים בפרט.

זה בשיתוף פעולה גם עם אופק ישראלי?

הסוכנות היהודית זה גם אופק ישראלי. בהחלט כן, כל הסוכנות היהודית. אנחנו פה נרתמים לעניין הזה. ירון שביט, שהוא סגן יושב-ראש הסוכנות היהודית, הוא מוביל את המהלך הזה, ואנחנו רצים עם זה קדימה.

תודה רבה למר יעקב חגואל, יושב-ראש הנהלת ההסתדרות הציונית. סגן יושב-ראש הסוכנות היהודית, עו"ד שביט, אם תרצה להוסיף ולהתייחס, בבקשה.

צוהריים טובים, אני אתייחס רק לעובדה שהדבר הכי חשוב זה המשך שיתוף הפעולה ומיצוי הכוח. הקטע שכרגע עובד טוב ועליו צריך לשמור זה הערכת מצב יומית שמתקיימת עם כל המשרדים וכל הארגונים, כדי לוודא שכולנו מתואמים - -

שהיא מתקיימת, אתה אומר. יש הערכת מצב יומית?

- - ואת זה צריך להמשיך, כדי שלא יהיה לנו מצב שבו אחד דורך על הרגליים של השני, וחלק מהמשאבים הולכים לאיבוד. זאת נקודה שאני מבקש להדגיש ולשמר. תודה.

תודה, עו"ד שביט. חבר הכנסת כלפון, בבקשה, ולאחר מכן אנחנו נשמע עוד עדות מן ההתמודדות המורכבת.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לברכות בנוגע לקיום הדיון החשוב הזה, זה אולי הדיון החשוב ביותר שמתקיים בעניין זה היום, ובכלל אולי בימים אלה.

בשמונת החודשים האחרונים אני זועק מעל כל במה פה בכנסת בנוגע להקמת ועדת העלייה והקליטה. לפני למעלה מחודש החתמתי את חבריי חברי ועדת העלייה והקליטה, שרשומים, יושבת פה לידי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שהיא חברה בוועדה, וכל החברים האחרים, ופניתי ליושב-ראש הכנסת מיקי לוי לפני למעלה מחודש, עוד לפני שהמלחמה הזאת פרצה, ולצערנו הרב עד היום בכנסת העשרים-וארבע אין ועדת העלייה והקליטה. זו תעודת עניות לכנסת, לכולנו כאן. כפי שנאמר בצדק רב על ידי שרת העלייה והקליטה, עניין העלייה והקליטה הוא עניין שבקונצנזוס, אין מחלוקת בין אופוזיציה לקואליציה על זה שצריך להעלות לכאן את אחינו יהודי התפוצות, שצריך לדאוג ליהודים שנשארו שם, ולכן אני שוב קורא מכאן לחבריי מהקואליציה, מהאופוזיציה, לשבת סביב השולחן ולעזור לאחינו היהודים.

לענייננו, מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי, ייעודה של המדינה זה קיבוץ גלויות, לשם מטרה זו היא הוקמה. זו מהותה של הציונות. לכן יש לנו כאן אחריות היסטורית, אחריות כבירה להעלות לכאן כל יהודי וכל זכאי שבות שנמצא כרגע בעת צרה, בעת מלחמה, בעת רדיפה, ולעשות את כל המאמצים, וכמובן גם לעזור לאלה שבוחרים ברגע זה להמשיך לחיות שם. כל ישראל ערבים זה לזה, כפי שנאמר בצדק. לכן אני רוצה לברך את שר התפוצות, שהוא כבר יצא, על הפעילות המהירה, ולכן הוא פעל ביום שישי, וזה מצוין, זה הרבה יותר חשוב מלדאוג לשבת, לדאוג קודם כול לאחינו היהודים שם ולעזור להם.

מדינת ישראל בעבר הוכיחה שהיא יודעת לטפל במצבי חירום ולהעלות בהצלחה עשרות אלפי יהודים. אנחנו מכירים את עליית יהודי ברית-המועצות, כפי שהוזכר על ידי חברי, חבר הכנסת האוזר, מקודם, לאחר נפילת מסך הברזל, את מבצע משה ומבצע שלמה עם אחינו יהודי אתיופיה. מדינת ישראל יודעת לארגן רכבות אוויריות באמצע אזורי עימות, היא עשתה את זה כבר לפני 70 שנה ויותר, ואין סיבה שבמדינת ישראל הכול כך חזקה של שנת 2022 לא נוכל לעשות את זה עם המצב כרגע באוקראינה.

ואני רוצה בכל זאת גם לסייג את הדברים, כי היו גם מקרים שלא ידענו לזהות הזדמנויות. אני יכול להזכיר לפחות שני מקרים. בתחילת שנות ה-2000 היה משבר כלכלי עצום בארגנטינה, והיה רצון עז של יהודי ארגנטינה לעלות לישראל, ומדינת ישראל לא ידעה לקלוט אותם, והרבה מהם חזרו לארגנטינה לאחר שעלו לארץ.

אני גם רוצה להזכיר את הפיגועים בצרפת. אנחנו נציין בעוד כמה ימים עשר שנים לפיגועי טולוז, וציינו לפני כחודש שבע שנים לפיגועי "היפר כשר". גם בצרפת היה גל עלייה ב-2015, שלצערנו הרב לא נמשך, והרבה מהם חזרו בגלל שמדינת ישראל לא ידעה לזהות את ההזדמנות ההיסטורית.

יש עכשיו הזדמנות בצ'ילה.

נכון. משק כנפי ההיסטוריה מהדהד בפנינו. ומכאן בכנסת, עלינו חברי הכנסת, כולנו, אני חוזר על זה, אופוזיציה וקואליציה כאחד, לקרוא, לתמרץ, לפעול בכל דרך כדי לגרום לכך שממשלת ישראל, שמדינת ישראל, תעשה את כל המאמצים הקיימים והאפשריים כדי להעלות את יהודי אוקראינה.

עברתי על השקפים ושמעתי את הדברים של שרת העלייה והקליטה. אני רוצה ברשותכם בנוגע לנקודה ספציפית, הניירת שצריך להמציא כדי לקבל אשרת עולה. קיבלתי פנייה הבוקר מתושב אומן, שעכשיו מתחיל תהליך עלייה, וכבר הוא אומר לי שאין לו את כל המסמכים. יש לו במשפחה מישהו שהתגייר וצריך להביא את התעודות. מכאן אני יודע שיש לנו כללים, ויש לנו חוקים ותקנות, ואנחנו יודעים להיות נוקשים. זה לא הרגע. במקרה חירום צריך לדעת להקל. אנחנו בעת מלחמה. אני רואה שחלק מהבקשות כבר סורבו. אני קורא מכאן לכל הגורמים, אם זה ברשות האוכלוסין, אני רואה שיש פה נציג, אם זה לשכת נתיב, הסוכנות: חברים, תקלו על האנשים. על תעמדו על הנייר, מס' 4, מס' 5, על הטופס. יש לפעמים נטייה בישראל לביורוקרטיה, הפכנו להיות עם של אוהבי ביורוקרטיה. חברים, מדינת ישראל, אני חוזר על זה, הוקמה כדי לעזור לעם היהודי, כדי לקלוט את אחינו. יש מלחמה, לאחר מכן נטפל בניירת. קודם כול, נעלה את האנשים ולאחר מכן נטפל בזה.

ועוד עניין. הדיון כאן הוא במקום הדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, יש לנו גם אחריות כלפי התפוצות. קראתי לפני כמה ימים להעלות ארצה את קבר רבי נחמן מברסלב. העיר אומן מופגזת, היא הופגזה ביום חמישי, העשן עלה מעל הקבר של רבי נחמן מברסלב באומן, יש חלקה מוכנה בהר הזיתים בירושלים, יש רצון מצד לפחות חלק מהחסידים כאן בישראל להעלות את הקבר, במיוחד אם המצב יחריף וההפגזות על אומן יימשכו, זה עניין של מדינת ישראל.

הרבה נשים ישראליות יודו לך אם זה יקרה.

נכון. זו קריאה ערכית של המדינה. הזכרתי את רבי נחמן כי הוא הכי מוכר. יש עוד צדיקים כמובן שקבורים באוקראינה. גם כאן למדינת ישראל יש אחריות כלפי המורשת היהודית, ההיסטוריה שלנו, וחשוב שגם בעניין הזה תצא קריאה מהכנסת. אני שוב מודה לך, אדוני היושב-ראש, ואני מקווה שנוכל למצוא פתרון לעניין ועדת העלייה והקליטה. תודה רבה.

תודה, מכובדיי. יש לנו עוד מעט ישיבות סיעה, אני מבקש מכל הדוברים לומר את עיקרי הדברים. תודה. אני אקפיד גם על הקשבה לקולות שעולים מן השטח. נמצאת איתנו כאן ליזה כץ, שמתמחה בכנסת, מתמחה בלשכתי, הוריה נמצאים באוקראינה. ביקשתי ממנה לשתף אותנו בתחושות של הימים האלה ובדיאלוג שלה עם הוריה. בבקשה, ליזה יקרה.

שלום, תודה רבה, אני מתמחה בלשכה של חבר הכנסת הרב גלעד קריב, אני בת 22, ועליתי לארץ לבד לפני שבע שנים וחצי במסגרת תוכנית נעל"ה. כל המשפחה שלי שם. כשאני אומרת "כל המשפחה" זה אומר שגם ההורים, גם סבתות וסבא שנולדו לפני או בזמן מלחמת העולם השנייה. גדלתי על ערכים יהודיים בקהילה רפורמית בעיר שלי. כששואלים אותי בארץ: איך היית מסוגלת בגיל 14 לעלות לארץ לבד, לארץ זרה, זה מאוד מוזר לי לשמוע, כי אף אחד בקהילה היהודית באוקראינה לא חושב שישראל זאת ארץ זרה. בגלל זה אני היום כאן.

חשוב לשמוע את כל מה שנאמר פה היום, זה באמת מחזק אותי אישית שאכפת מאנשים שקרובים לי, שאיתם גדלתי, אבל שנמצאים כרגע שם.

אני רוצה שתשימו לב לשני עניינים. מפנים את השליחים הישראלים מאוקראינה אבל יש אזרחי אוקראינה שאינם יהודים, שהם כן עובדים בקהילות יהודיות, כמו חב"ד, כמו הסוכנות וכמו הג'וינט, ובג'וינט עובדת אימא שלי, וגם היום, אחרי שסיימו להפגיז כל הלילה את העיר שלנו, היא הלכה לעבודה בשביל לעזור ליהודים שזקוקים לכך.

העיר שלי עוד נחשבת לאחת הערים השקטות. יש ערים שמאוד מאוד חמות, ותמיכתנו מישראל לאלה שעובדים בקהילות יהודיות בערים החמות האלה מאוד מאוד חשובה להם.

כמו כן יש אנשים שבשגרה עובדים בקהילות יהודיות, למשל בסוכנות, הם עוזרים לגדל את הדור הבא של יהודים צעירים. בשגרה הם עובדים למען הקהילה היהודית ולמען מדינת ישראל באוקראינה, אבל עכשיו יש להם בעיות כאלה ואחרות. יכול להיות שחסר להם איזה מסמך בשביל לעלות לארץ או שצריך לחפש אותם בארכיון, וזה ממש ממש לא הזמן עכשיו לחפש משהו בארכיון. אני חושבת שלנו כישראלים יש אחריות גם על האנשים האלה שבשגרה עוזרים ותומכים בנו. לדעתי זה מאוד חשוב.

אני פה עכשיו מדברת לבד, בחורה בת 22, אבל אני רוצה להגיד לכם, שכשהיינו בהפגנת התמיכה בתל אביב לאנשים באוקראינה, במוצאי שבת, היינו 17,000 ישראלים. אני מאוד גאה להיות אוקראינית מישראל וישראלית מאוקראינה, במיוחד כשאני שומעת את החברים האוקראינים שאינם קשורים ליהדות בכלל, שאומרים: המון תודה, אנחנו רואים את הסיוע ההומניטרי ואת הסיוע הרפואי וצוות של איחוד ההצלה, ואנחנו מאוד מעריכים את זה. תודה רבה לכם.

ליזה יקרה, כולנו מחבקים אותך, מתפללים לשלום ההורים, הסבתות, הסבא וכל בני המשפחה. אני מבקש לקחת את הדברים שלך, שכבר הוזכרו כאן, גם מחברת הכנסת מלינובסקי, גם מחבר הכנסת כלפון ומדוברים נוספים, על הצורך בעת הזאת לשנות את הסטנדרטים של טיפול בבקשות, גם של עלייה וגם הגעה של בני משפחה. לכן אני מבקש לפנות לנציג משרד הפנים, רשות האוכלוסין, לנציגת משרד החוץ, ולנציגת נתיב, ולהבין איפה אנחנו עומדים בנושא הזה. ויש פה שלוש קבוצות אוכלוסין: האחת היא כמובן אזרחים ישראלים ובני משפחתם מדרגה ראשונה; האוכלוסייה השנייה זו האוכלוסייה של יהודים וזכאי שבות; האוכלוסייה השלישית זו אוכלוסייה של בני משפחה של זכאי שבות. אני מבקש להבין כרגע מה המדיניות שלכם, מה נעשה. שמענו התבטאויות של שרת הפנים, התבטאויות חשובות בתקשורת. אנחנו רוצים להבין האם הדברים כבר תורגמו לשינוי נהלים אצלכם. כיצד כרגע רשות האוכלוסין, נתיב, משרד החוץ, מטפלים בנושאים האלה?

צוהריים טובים לכולם, קודם כול, אני מברך על הישיבה, ואני רוצה לציין את שיתוף הפעולה בין כל משרדי הממשלה, בייחוד מי שנמצא באוקראינה, הסוכנות, נתיב כמובן, עבודה באמת ראויה. אני יכול לציין שגם אני יליד צ'רנוביץ מאוקראינה, כך שליבי ליבי כמובן עם כולם.

מבחינת המדיניות ששאלת, קודם כול מבחינת זכאי שבות, נתחיל איתם, בישיבות שעשינו אצל שרת הקליטה ואצל השרה שלנו החלטנו עוד לפני שהתחילה המלחמה, כהיערכות, ביחד עם נתיב, שנוותר על תעודות יושר כמובן, לא נדרוש תעודת יושר כפי שאנחנו מבקשים מכל עולה, בהתאם לחוק השבות כמובן. בנוסף, אנחנו נוותר על כל האפוסטילים. ברור לנו שלשלוח את האזרחים האלה עכשיו לאמת את המסמכים שיש להם, זה לא בדיוק משהו אפשרי, ונתיב פועלים בהתאם כמובן ונותנים להם לעלות.

יש סוגיה מורכבת של משפחות מפוצלות. הרי מי שהמשפחה מגיעה לישראל על פי חוק השבות, זה בהתאם לזכאי השבות ולא בהתאם לבני משפחתו האחרים. הם מקבלים את זכותם ממנו.

מה אמרת עכשיו? "הם מקבלים את זכותם" - - -

ממנו. מהזכאי שבות. מי שזכאי, משפחתו יכולה לעלות איתו, בהתאם לחוק השבות. ולכן מה שכרגע השרה הנחתה אותנו - - -

זאת אומרת, הגבר יהודי, האישה והילדים לא. הוא זכאי, ואז מה עושים?

כל המשפחה מקבלים - - -

אם הוא זכאי, גם אם האישה והילדים לא - - -

חברותיי, עוד לא הבנו את הסוגיה. מה הסוגיה שאתה מדבר עליה? מה זה משפחות מפוצלות?

אני מנסה להסביר.

בבקשה.

כשמשפחה עושה עלייה, כל המשפחה מגיעה ביחד. הזכאי שבות שהוא זה שבזכותו מקבלים את כל הזכויות על פי חוק השבות ומגיעים לישראל, מגיע עם כל משפחתו. אין מצב בשגרה שבני המשפחה שלו זכאים, מגיעים ומקבלים מעמד עולה, כשהזכאי עצמו, היהודי או הזכאי, נשארים במקום אחר. זה כל תכלית חוק השבות.

כרגע בגלל ההנחיה של נשיא אוקראינה שכל מי שמגיל 18 עד 60 - - -

הגברים לא יכולים לצאת את המדינה.

נכון. מה שציינתם קודם, שגברים לא יכולים לצאת. אם הגבר שלא יכול לצאת הוא יהודי - - -

לא יהודי. זכאי חוק שבות.

בני המשפחה הם גם זכאי שבות.

מכובדיי, שנייה. אנחנו בשלב הצגת הסוגיה. אני מבקש. בבקשה, יואל.

למילים פה יש חשיבות.

בסדר גמור. הוא ישלים ונשאל שאלות. בבקשה.

ככל שהזכאי הוא יהודי, למרות שבשגרה בני משפחתו לא יכולים לקבל מעמד עולה בלי שהוא בעצמו עולה למדינת ישראל, כרגע שרת הפנים אישרה לתת לבני המשפחה שלו מעמד עולה. למרות שהם לא עולים איתו, והוא נשאר באוקראינה. הם יכולים להגיע לישראל עם כל הזכויות.

מבחינת הסוגיה השנייה, שזה משפחות שהזכאי הוא לא יהודי, זאת אומרת, זה בן או נכד. כרגע בני המשפחה האחרים לא יכולים לעלות בלעדיו, וזה נמצא על שולחנה של השרה.

זו הפעם הראשונה שאני שומע על הבחנה בין זכויות לחוק השבות, בין מי שמוגדר כיהודי לבין בן או נכד. זה בעיניי - - -

איפה תשים את הגבול? הוא מדבר על עלייה.

יש חוק, מיכל.

חברת הכנסת וולדיגר, סליחה. יש חוק ששם בסירה אחת זכאי שבות מכל סוג, יהודי, בן של יהודי, נכד של יהודי. אלה ההגדרות לזכאי שבות.

פה אני חייבת לומר משהו. בגלל שהייתי איכשהו שותפה להתלבטות, הסיפור שעל פי חוק רק אם זכאי חוק השבות, גם אם הוא נוצרי, רק אם הוא נמצא, המשפחה יכולה לעלות.

זה ברור.

אנחנו מדברים על מי שהוא נוצרי, זכאי חוק השבות, אם הוא לא מגיע, אישתו נוצרייה והילדים נוצרים, הם לא יקבלו אישור. מי מקבל אישור? יהודי.

מה זה קשור לנוצרי?

זה קשור, כי אנחנו מדינה יהודית.

- - -

סליחה, חברותיי, בוועדה הזאת מדברים בזכות.

לפחות עכשיו - - -

חברת הכנסת מלינובסקי, סליחה. בוועדה הזאת הדיונים מתקיימים בסדר, כל מי שנמצא פה הרבה יודע, גם כשאנחנו חלוקים אחד על השני. התבררה פה כרגע סוגיה - - -

כן, אבל לא נתת לי להשלים. יושבת פה שרה, אני מכבדת אותך, יושבת בשקט. אם אתה לא נותן לי להשלים, אז אין לי מה להישאר פה.

גברתי, מיד. אני מנסה להבטיח שתוכלי לדבר בשקט ולא יפריעו לך. שנייה. יש לנו את כל הכבוד לכל מי שנמצא פה באולם הוועדה. הסוגיה הובהרה. התייחסות של השרה – אני מתכוון לאפשר לכולם לדבר. יהיה גם דיון המשך אצל חברת הכנסת מלינובסקי. חשוב לנו להעלות עוד סוגיות – גברתי השרה, בבקשה.

לפנים משורת הדין הורידו את כל החסמים, דבר אחד זה מקוון, דבר שני, מוותרים על הפוסטיל, דבר שלישי, תעודת יושר – שורה של צעדים משמעותיים – דבר רביעי, כפי שאמרתי לא מצפים מהם עכשיו להביא כל מיני תעודות לידה והכול, אפילו הכניסה כתיירים, בדיקה בנתב"ג. לצד זה, וצריך לומר את זה ביושר, משפחה שהאישה היא נוצרית והילדים נוצרים, האפשרות להביא אותם בניגוד לחוק היא רק על ידי זה שהאבא הוא יהודי, גם אם הוא לא יכול לצאת.

אם אנחנו מדברים על זכאי חוק השבות, שההצהרה שלו שהוא נוצרי והמשפחה נוצרית, את זה שרת הפנים כרגע לא תאשר.

את מבינה את ההבדל בין להיות נוצרי - - -

זה בניגוד לחוק. היא פרצה את החוק ונתנה את האישור.

אני שואלת אותך. את רוצה להגיד לי שכל אזרח אוקראיני הוא נוצרי?

לא. זה לא מה שאמרתי.

רק שאני אבין.

יוליה, זה לא מה שאמרנו.

זה חוסר הבנה בסיסי במה שקורה שם.

הבנו את הסוגיה הזאת. יש פה חברי כנסת שמקבלים את המדיניות הזאת, יש פה חברי כנסת שלא מקבלים את המדיניות הזאת. אנחנו נתייחס לזה לקראת סוף הישיבה. יש חברי כנסת שנמצאים פה כבר הרבה זמן והם ביקשו לצאת, חבר הכנסת טייב, חברת הכנסת מזרסקי. כולם ידברו.

חשוב לי לומר משהו שמטריד אותי. קודם כול, אני חושבת שהיה מבורך לשמוע את הרב וולף. ולפני שאני הולכת, הוא אמר שתי נקודות מאוד חשובות: דבר אחד על התקציבים שצריך למצוא דרך לייעל את הביורוקרטיה הישראלית. את זה אני לוקחת איתי, אני גם אדבר עם השר נחמן שי, כי יש את קרן הידידות שקודם לא הזכרנו, שהם עושים עבודה מצוינת, ממש מספקים עכשיו את מה שצריכים, מזון וכל סיוע הומניטרי. ייתכן שצריך לעשות איזה מיזם משותף ולהעביר את הכספים ביתר קלות.

אני יודע שהדבר בטיפול משרד התפוצות לקבלת הפטור בהוצאה.

נכון. ודבר שני, הוא אמר שהעבירו מאות יהודים למדינות השכנות. בבקשה, הגורמים הרלוונטיים, נתיב, אם יש משהו שאנחנו לא יודעים על יהודים שחולצו באמצעות הקהילות היהודיות ולא באמצעותנו, צריך לבדוק יחד עם הרב וולף ולהטיס אותם לישראל. תודה רבה.

תודה לשרה. חבר הכנסת טייב, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להיות קצר כי השתתפתי הבוקר גם בוועדת הכספים, ולכן קיבלתי את הנתונים פחות או יותר מנתיב ומהסוכנות. אין ספק שיש פיל בחדר ויש חילוקי דעות, ואני חושב שאפשר לשוחח על הדברים, לדבר עליהם בצורה נאותה ולבחון איך ניתן, במסגרת החוק הקיים, לעשות את הדברים בצורה כזאת או אחרת.

כן הייתי רוצה להתייחס לנקודה אחת שהעלית השרה, ואולי נתיב והסוכנות יוכלו לענות על זה. בכנסת העשרים-ושלוש היו מספר דיונים בוועדת העלייה והקליטה, בוועדת החוץ והביטחון בדיון סגור על הנושא הזה של העלאת יהודים מאתיופיה תחת אש, זה היה בממדים אחרים, אבל באותה סוגיה, ושמענו ברגע זה מהשרה שהדבר הזה עדיין לא הגיע לשלמותו לצערנו, ויש לנו עדיין יהודים זכאים מתוקף חוק השבות שאמורים להגיע ועדיין לא הגיעו.

לכן אני רוצה לשאול גם את הסוכנות היהודית וגם את נתיב. יש לנו אירוע שחוזר על עצמו בממדים גדולים יותר, ואני חושב שזה ייעצר ככה וזה לא יתפשט למדינות נוספות באירופה. אני רוצה לדעת איך אתם מטפלים בנושא הזה כדי שכל מי שזכאי יוכל להגיע, ולא נמצא את עצמנו שנה וחצי לאחר האירוע כמו באתיופיה, כשעדיין יש לנו יהודים שתקועים שם. אני לא רוצה להגיע לפה בעוד שנה ולשמוע שיש עדיין זכאי חוק השבות, יהודים, שנמצאים באוקראינה שלא יוכלו להגיע למדינת ישראל. אני חושב שהדבר הזה הוא בלתי אפשרי. מדינת ישראל היא מדינת הגירה, שהדנ"א שלה הוא להביא לכאן כל יהודי באשר הוא ולתת לו את האפשרות לעלות לישראל. איך אתם באמת נותנים את המענה לדבר הזה? זו סוגיה נקודתית שצריך להתייחס אליה.

נאסוף התייחסויות של חברי כנסת כדי שנציגת נתיב תוכל לענות במשותף. חברת הכנסת מלינובסקי, התייחסות שלך.

תודה רבה. קודם כול, אני לא מקבלת לחלוטין התייחסות ליהודי דרגה א', דרגה ב', דרגה ג'. זה משהו שמזעזע אותי. אני לא מסכימה עם התיאוריה של ניקיון הדם. לא נעשה לאנשים בדיקות דנ"א, יש חוק השבות, ועל פי חוק השבות אנחנו צריכים לפעול.

האנשים האלה – כבר אני שומעת צעקות "הם לא ציונים", "רק כשקרה להם משהו". מדינת ישראל קמה בגלל שקרה משהו, גם את זה צריך לזכור. כל הצדיקים, אני מבקשת שניזכר קצת בהיסטוריה.

כן יש בעיה, זה לא רק אוקראינה, אנחנו צפויים גם מרוסיה. אני מאמינה שעל זה גם מדברים, מה שקורה ברוסיה שיש לזה השלכות רוחב. נדבר על זה ביום רביעי בהרחבה. אנחנו שמים היום שאלות, ותשובות ביום רביעי.

את עושה פרומו לדיון.

זה שיתוף פעולה.

ידענו עם גלעד שלא נקבל תשובות במשך דיון אחד. יהיו שאלות, יצטרכו לקבל תשובות.

אני חושב שזה בכלל לא הנושא, זה דיון שצריך להיות בוועדת חוץ וביטחון. זה נושא רגיש מאוד.

הנושא של משרד הפנים, אני מקווה ביום רביעי לשמוע תשובות על החלוקה הזאת. זה משהו שעכשיו תפסנו, וזה לא עובר באוזן טוב.

הסוגיה שאני גם רוצה להתמקד בה זה אזרחי ישראל לא יהודים טהורים עם בדיקות דנ"א מאה אחוז – אזרחי ישראל שהתחתנו בחו"ל, לא הסדירו את המעמד של הנשים שלהם והילדים, לרוב זה גברים, כי הם החליטו שהם לא רוצים לעבור את ההליך המדורג והחליטו שהם לא רוצים לעבור לגור פה, והם עכשיו שם באוקראינה. האזרח ישראלי, במקרה הזה עם דרכון, יכול לצאת, האישה והילדים לא מוכרים במדינת ישראל. מה עושים עם הסוגיה הזאת? אני מקבלת על זה פניות רבות, כי זו סוגיה מאוד כואבת.

התייחסות קצרה שלך, אדוני.

סוגיה נוספת היא אזרחי ישראל שהתחתנו עם אזרחיות אוקראינה, בדרך כלל זה המצב, הם התחילו הליך מדורג, זה עוד לא הבשיל, היא שם, הוא פה. כרגע על פי הנהלים היא לא יכולה להיכנס.

התייחסות קצרה בבקשה לעניין הזה. הנושא הזה יעמוד במוקד הדיון של חברת הכנסת מלינובסקי ביום רביעי, אבל כן נבקש התייחסות קצרה לתמונת המצב הנוכחית.

כמובן המקרים הם מאוד מורכבים, אין פה שחור-לבן. בכל מקרה מי שגר באוקראינה ונשוי לאוקראינית או הפוך, ורוצה להגיע, יכול להגיע עם אישתו.

וילדיו? היום כדי להביא את הילדים הוא צריך בדיקות דנ"א.

אני לא יודע מה זה בדיקות דנ"א. קבלת אזרחות לילד שלא בטוחים שהאבא ישראלי או האימא ישראלית, בלי קשר למה שקורה במולדובה, לפעמים כשאין הוכחות, אין מה לעשות, זה הדבר היחיד שנשאר, אבל זה לא הדיון, הם יכולים להגיע. ככל שיש להם ילדים קטנים, גם אם הם לא נרשמו, אבל לילדים האלה יש תעודות לידה לפחות, לראות שאלה ההורים שלהם, אנחנו מאפשרים לבוא. תיקחי בחשבון שיש המון מקרים, לפחות שאני יודע עליהם, של נשים שנשואות לאזרח ישראלי, ויש להן ילדים מבני זוג קודמים, קטינים. אם את מביאה אותם ללא אישור, ההורה שנמצא שם, ומה לעשות, יש לו גם זכויות על הילד, זה איפשהו עבירה על כל מיני אמנות - - -

אני מבינה את כל הסיטואציות האלה, אני מכירה אותן כי אני מקבלת פניות. אני יודעת על מה אתה מדבר.

אני אומר שגם פה הקלנו וביקשנו ממשרד החוץ שאם האם מגיעה עם תעודת לידה של אותו ילד, שוב שהוא לא קשור לאזרח הישראלי, ואכן נראה שתעודת הלידה בסדר וזה הילד שלה, היא תוכל לבוא איתו. כתייר הוא לא מקבל פה שום מעמד כמובן, ועם הזמן אני מקווה שכשיהיה אפשר, האב יגיע לקונסוליה ויחתום.

היום לפני ההודעה של משרד החוץ שראיתי לפני כמה ימים, כנראה שהיום המספרים אחרים, שנרשמו 8,500 איש, מתוכם 5,000 ישראלים בעלי דרכון ישראלי ויותר מ-3,000 משפחות בדרגה ראשונה. זה המקרה. זה פחות או יותר המספרים. הם יוכלו להגיע לפה ולהסדיר את הנושא פה? אמנון שמואלי בנתב"ג לא יגרש אותם? זה מה שאני שואלת. הוא אוהב לעשות את זה בסיטונאות.

לא נתייחס לאדם אחד.

בואו לא נכפיש אנשים. מה שיש למשרד החוץ, אני לא יודע, יכול להיות שזה מספרים שהם ביקשו כדי שהאוכלוסייה הישראלית באוקראינה, מה שנקרא "יתפקדו", ירשמו את עצמם, כדי שאנחנו, כמדינת ישראל - - -

אנשים שנרשמו דרך הלינק של משרד החוץ.

בדיוק. זה לא ש-8,500 ישראלים עכשיו עומדים בגבול ורוצים לבוא, אלא זה אנשים שרוצים שהמדינה תדע. כפי שאמרתי קודם, אם הם נשואים והם יראו תעודת נישואים, הם יכולים להיכנס, הם יעברו בנתב"ג - - -

ההנחיה הזאת ירדה לשטח?

כן. הם ייכנסו כתיירים. יש מקרים אחרים שיכול להיות שלא יאפשרו. כבר ראיתי מקרה אחד של מישהי שנכנסה מאוקראינה לפני כמה שנים באשרת תייר, אחרי שלושה חודשים, לקראת סוף האשרה הלכה להגיש פליטה, שיש כ-4,000 כאלה כמו שאתם יודעים בישראל, הנתונים שקופים, ועזבה לאחר שלוש שנים מהסיבות שלה, לאחר שהייתה פה לא חוקית. אחרי כמה שנים היא התחתנה עם אזרח ישראלי. הם לא התחילו הליך מדורג, לא כלום. האם מדינת ישראל צריכה - - -

יואל, אני רוצה לבקש בקשה. חברי כנסת צריכים להגיע לישיבות סיעה, לכן אני מבקש לקבל גם לשולחן הוועדה הזאת וגם לוועדה בראשותה של חברת הכנסת מלינובסקי מסמך כתוב של רשות האוכלוסין עם ההנחיות העדכניות ביחס למצב באוקראינה. אני מבקש שהדברים יונחו על שולחננו מחר כך שנוכל להתכונן לישיבת המעקב ביום רביעי. אני אבקש שם גם התייחסות היכן מפורסמות ההנחיות הללו. אנחנו כולנו בוגרי ענייני הקורונה, הסגרים וההגבלות, אז אנחנו מבקשים לדעת איפה כרגע מפורסמות ההנחיות האלה ובאיזו שפה. ואני מבקש גם התייחסות לשאלה מה קורה כאשר מגיע אדם לנתב"ג מאוקראינה כרגע ולשיטתכם לא צריך לתת לו לשהות בישראל, או יש חשש. מה כרגע המדיניות? האם האדם טס בחזרה לארץ - - -

כן. זאת המדיניות.

אני מבקש לקבל את ההתייחסות בכתב לשתי הוועדות לקראת הדיון ביום רביעי.

אני רק אציין עוד דבר אחד. שרת הפנים ביקשה להאריך בחודשיים לכל מי שנמצא פה כתייר חוקי כמובן.

חשוב מאוד. יואל, אנחנו מברכים על הצעדים שכבר נעשו. יש דברים שאנחנו מעלים. חברת הכנסת מזרסקי, חברת הכנסת וסרמן לנדה, חברת הכנסת וולדיגר.

אני אצטרך לצאת, יש לי חיתוך מצב עם כל השליחים.

מיד נשמע את נתיב. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני לא אחזור על הדברים שכבר נאמרו, אבל אני רוצה להודות לך על קיום הדיון. יש כמה דיונים שמתקיימים השבוע, גם אצל חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, גם אצל אלכס קושניר. בגלל שוועדת הקליטה לא פעילה, אנחנו נאלצים לקיים דיונים בוועדות אחרות.

אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות שלא הוזכרו עד עכשיו, לא במצגת של משרד הקליטה ולא בדיונים אחרים, איך אנחנו נערכים לקלוט עולים. וכשאנחנו מדברים על קליטת ילדים עולים, איך מערכת החינוך ערוכה לקלוט אותם. אנחנו מכירים את השיטה איך מתקצבים שעות לימוד עברית במוסדות חינוך, מה הזכאות של תלמידים עולים, וצריך לשנות את השיטה ולהתאים אותה למצב הקיים, מצב שונה. מתקצבים פעמיים בשנה ומעדכנים את השעות, אבל עכשיו אנחנו צריכים לא פעמיים בשנה, לא בתחילת סמסטר, אולי על בסיס רבעוני להוסיף ולתקצב שעות לימוד עברית לתלמידים עולים.

סוגיה שנייה זה מחסור בעובדי הוראה שמוכשרים ללמד את השפה העברית כשפה שנייה. אני מתכוונת למורים באולפן, כשהמורים שהתחילו לעבוד בשנות ה-90 עם גל העלייה הגדול, הם כבר נמצאים לקראת פרישה לפנסיה ואין דור מורים חדש שיחליף אותם.

מחודש אוקטובר כבר קיימתי שני דיונים בוועדת החינוך, ולא פעם פניתי לשרת החינוך כדי להציף את הבעיה. יש בעיה עם שכר של מורי אולפן שלא עודכן במשך 13 שנים, ואין מורים חדשים שמעוניינים לעבוד במערכת הזאת. אני מבקשת גם מוועדת החוקה להיכנס ולהתערב מול משרד החינוך, כי אנחנו חברי הכנסת, נבחרי הציבור, אנחנו צריכים גם לקדם, לפקח על גופים ממשלתיים, אז אני מבקשת גם את עזרתך, אדוני יושב-ראש הוועדה.

הזכירו פה את הסוגיה של דיור זמני. משרד השיכון הציגו בוועדת הכספים שהם הכינו 1,000 מיטות, ויש כמה הסכמים עם בתי מלון ואכסניות. אני חושבת שלא 1,000 מיטות ולא 2,000 מיטות יספיקו כדי לתת דיור זמני לעולים שעכשיו יגיעו גם מאוקראינה, גם מהמדינות הסמוכות. צריך לתת פתרונות נוספים בנושא הזה.

אני אחזור לדבר שהזכרתי בוועדת הכספים, יש לחשוב על תגבור רשויות מקומיות גם בכוח-אדם וגם בכספים, כדי שיוכלו לקלוט את העולים במקום. זה האנשים שיפגשו את העולים בפועל ויקבלו את פניהם ביישובים, שזה המולדת החדשה של העולים החדשים. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת וסרמן לנדה, ואחריה – חברת הכנסת וולדיגר.

בתור מי שעלתה לארץ בגיל 17 לבד, שמעתי את הדברים שלך אליזבטה, ומאוד ריגשת אותי. בכלל כל המצב הזה מאוד מאוד מרגש ולא ברור מאליו.

אני אומר משהו טיפה פחות פופולרי. המצב לא יהיה יותר טוב מבחינת המסה הנוכחית שמתדפקת על דלתותיה של מדינת ישראל. בראייתי, ואני בוגרת משרד החוץ לא מעט שנים וכו', המצב יהיה יותר קשה. אני חושבת שזה מצריך מאיתנו חשיבה עוד יותר מקורית, שמאפשרת יציאה מהגבולות, מהפריזמה הרגילה, כי זה יקרה, וזה יקרה בקרוב.

למרות שאנחנו הרבה פעמים מבקרים באופן בונה, וזה התפקיד שלנו כחברי כנסת, את מדינת ישראל, את הרשויות, את משרדי הממשלה, אני רוצה להגיד לכם פה, כחברת כנסת, שאני מתפוצצת מגאווה. כבוד היושב-ראש, אתה מכיר אותי יום-יומיים, יושבים פה כמה חברים, כמה קולגות, שכל אחד עלה ממקום אחר, ואין לי מילים. זה לא ברור מאליו שכשמתקשרים לשגרירות האמריקאית וכל שאלה ששואלים אותם בגבולות They don't know, לא ברור מאליו שאצלנו They do know. יש אוטובוסים, יש עזרה. החבר'ה של משרד החוץ, שאני מורידה את הכובע בפניהם, בריש גלי אני אומרת פה, בחירוף נפש הם הולכים לכל מעברי הגבול היבשתיים עומדים בקור ונותנים מענה, גם השליחים של הסוכנות. כל מוסדות המדינה התגייסו למה שלמעשה זו המהות של המדינה שלנו. בסוף בסוף באמת נשים את הפוליטיקה רגע בצד ואת הציניות מחוץ לדלת, ונכון צריך לשים את הגבול מתישהו, אבל עכשיו ברגעים האלה, הקריטיים, אני מצדיעה למדינת ישראל. אני גאה, גאה, מתפוצצת מגאווה. זה לא ברור מאליו, לא הכסף, לא משאבי אנוש, לא זה שנאמר פה שאנחנו רוצים להחזיר את השליחים שלנו פנימה, כי יש את אותו רב וולף שיושב עם 120 יתומים יהודים שצריכים לצאת מהמקום הזה כי עוד רגע החיים שלהם יהיו עוד יותר בסכנה. אני רוצה להגיד פה מכל ליבי, כאשת משרד החוץ לשעבר: תמיד אתם מאחורי הקלעים, משרד החוץ, והשליחים של הסוכנות, ונתיב, ועכשיו מדינת ישראל צריכה להצדיע לכם, כולנו פה. לא אופוזיציה ולא קואליציה, אלא כולנו.

דבר אחרון, אני לא רוצה רק לדבר, זה לא רק מילים מנומסות, אני מפשילה שרוולים ואני אומרת פה, ויש פה עדים: כל דבר שצריך, לרבות להילחם על זכויות, לדבר עם ארגונים, לייצר דעת קהל ולטוס לאוקראינה או למעברי הגבול – אני אומרת פה ואני מתכוונת לזה, גם כאימא לילדים: אני עומדת לרשות אותם ישראלים ואותם ילדים יהודים שעדיין נמצאים שם. מכל הלב, תודה.

תודה. חברת הכנסת וולדיגר.

קודם כול, תודה רבה על הדיון ובכלל. חבל לי שכבוד השרה יצאה, כי חשוב לי לומר את הדברים בפניה, אבל אני מקווה שהיא תשמע, ואני גם אשמיע לה.

הכול מוקלט, מיכל. הכול מוקלט.

אתה יודע כמה מוקלט? לראות את הכול זה בלתי אפשרי בעליל. בכל מקרה, לפני שאני אתייחס לחוק השבות, חשוב לי לומר למה נכנסתי לוועדה. נכנסתי לדיון בוועדה כדי להדגיש נקודה מאוד מאוד חשובה. מעבר לסיוע ההומניטרי שאנחנו מביאים שם לאוקראינה עצמה, אנחנו נערכים פה במדינה לקליטה של אנשים שיעלו ויגיעו לישראל מאוקראינה, וחשוב מאוד להדגיש שלא רק הצד הפיזי, הבית, כמו שדיברה קודם חברת הכנסת טטיאנה, הבית איפה הם יגורו, שזה מאוד מאוד חשוב, אבל באותה חשיבות ולא פחות ממנה זה החוסן הנפשי והרגשי של העולים. וכדי שהאנשים האלה ייקלטו פה כמו שצריך ולא נגרור אחר כך שנים על שנים את המשקעים – הם עברו טראומה, הם נמצאים עכשיו בטראומה – פניתי במכתב בהול לשלושה שרים, לשרת הקליטה, לשר החוץ ולשר הבריאות להיערך כבר עכשיו לחבילת סיוע נפשי לאלה שיגיעו לפה, כמובן בהנגשה של שפה, בהנגשה של תרבות, מיד, ולחלק את זה לשניים: דבר אחד, זה סיוע אקוטי מידי, של פגישה עד שלוש פגישות עם אנשי מקצוע, שייתנו להם ליווי, וחלק מהליווי הזה זה לראות ולבדוק בכלים מקצועיים את המצב שלהם באותו רגע. אלה שמספיקים להם שלושה מפגשים, מצוין, אלה שהמצב שלהם קצת יותר מורכב, לתת להם חבילה יותר ארוכה, של 12 עד 24 מפגשים, שיהיו עם ליווי. ראיתי שהשרה שלחה לי קודם קו סיוע טלפוני, זה לא מספיק, זה כלום. צריך להיערך, ואני באמת קוראת פה, לאור זה שיש לנו ניסיון מהעבר, אם אנחנו רוצים קליטה אמיתית וראויה, צריך לא לשכוח ולא לשים בצד את הצד הנפשי, ובשביל זה נכנסתי.

אני כן רוצה להעיר הערה. זרקה פה חברת הכנסת יוליה מקודם: אל תהיו צדיקים, אז קודם כול, אני לא צדיקה, הלוואי והייתי, אני עובדת על זה, לא תמיד זה מצליח לי. אבל חשוב לי להגיד משהו שאולי לא פופולרי, אבל אני אגיד אותו: אנחנו הקמנו את מדינת ישראל כדי שיהיה בית ליהודים. כואב לי, כואב לי על כל מי שנמצא, לא משנה מאיזה דת הוא, מאיזה גזע ומין, אבל מדינת ישראל לעולים, היא כרגע עובדת על פי חוק השבות, היא לא מפרה שום חוק שבות, אני לא יודעת מה אמרה פה קודם יוליה. ותאר פה קודם יפה את הדברים נציג רשות האוכלוסין.

מי שעולה למדינת ישראל מכוח סעיף הנכד, שאני מתנגדת לו, אבל לא ניכנס לזה עכשיו, וזכותי, וזכותך לחשוב אחרת, אם הוא עצמו עולה, המשפחה שלו גם אם היא נוצרייה, זכאית לעלות, אבל אם הוא נשאר בחו"ל ולא עולה, לא משנה מה הסיבות, משפחתו לא זכאית. זה לא הופך אותי לצדיקה או לא צדיקה, זה המצב, ולא להגיד לי: אני עוברת על החוק, כי זה מה שאומר חוק השבות היום. ולכן מבחינתי כמות היכולת לעזור היא מצומצמת, היא מוגבלת. איך תמיד אומרים פה במדינת ישראל בחיי היום-יום? השמיכה היא קצרה.

אני לא אומרת להעלים עין ממה שקורה בחו"ל, אני אומרת לקדם ולעזור, אבל יש לנו גבולות מסוימים, שצריך לעצור שם. ולכן לפתוח את זה מעל ומעבר ואחר כך בעוד שנים ניכנס פה שוב לבעיה, עוד פעם ניכנס לוויכוח על הגיור, לא גיור, כן גיור וכו'. אני חושבת שצריך לעשות את הגבולות, עם כל הכאב, ולחתוך לפעמים בבשר החי, וצריך לעצור, כי אי-אפשר להרחיק את הגבול יותר מדי. זאת ההתייחסות שלי ליוליה שגם לא נמצאת פה לצערי הרב.

בסדר גמור. אנחנו נמשיך את הדיון הזה ביום רביעי. דעתי כמובן שונה מדעתך. כשמדובר בזכאי חוק השבות לא ניתן לבצע הבחנות.

זה החוק אומר.

ממש לא. אז אנחנו נידרש לסוגיה, ונכניס את היועץ המשפטי ואת היועצת המשפטית לממשלה לסוגיה. אף אחד לא מבקש ללכת מעבר לגדרותיו של חוק השבות, הכול צריך להיעשות בגדרותיו של חוק השבות, אבל כשמפעילים מדיניות מסוימת כלפי קבוצה אחת מבין זכאי חוק השבות, שבסדר, זו קבוצת הליבה, זה בסדר גמור. אני גם רוצה להזכיר שכרגע לא בדיוק יש מצב באוקראינה שאדם יכול להוכיח את יהדותו - - -

לזה התייחסתי קודם.

כמובן אנחנו לא מדברים כאן על אנשים - - -

יש הקלות, יהיו הקלות.

חברת הכנסת וולדיגר, מבחינתי חוק השבות הוא מערכת אחת. יש חוק, שישנו את החוק. כרגע יש פרמטר של מי זכאי שבות במדינת ישראל. כשהבית הזה ישנה את החוק, ישנה את החוק. אותה מדיניות חייבת להיות מיושמת כלפי כל זכאי השבות. אני לא מכיר תקדים, ואנחנו נברר את זה – אני לא מכיר תקדים שבו בהחלטה של שר או שרה ביצעו הבחנה מן הסוג הזה בין זכאי שבות. אני אבדוק את זה. אני חושב שזה דבר שצריך להיות ברמת מדיניות ממשלתית, אני חושב שיש פה בעיה משפטית בהפעלת מדיניות אחת כלפי סוג אחד של זכאי שבות ומדיניות אחרת כלפי אחרים. אנחנו מבקשים את העמדה הזאת בכתב במסגרת ההנחיות שלכם. אני כרגע ממש לא מקבל את ההבחנה הזאת בפרמטרים הקיימים בחוק, ואנחנו נידרש לסוגיה. תודה, חברת הכנסת וולדיגר.

אני מבקש התייחסות של נתיב. סגנית ראשת נתיב. בבקשה, גברתי.

קודם כול, חשוב מאוד לציין כאן שאנחנו רואים את האירוע הזה כאירוע עם השפעות ארוכות טווח. וזה משהו שצריך להבין. המבט שלנו הוא לא למה שקורה עכשיו בלבד, אלא להשפעות הרוחביות שאנחנו רואים כבר עכשיו. קודם כול, ברמה של גלי פליטים שמגיעים למדינות השכנות, לאוקראינה, מולדובה, הונגריה, רומניה, פולין ושאר המדינות. אנחנו גם עדים למקרים של הגעת הפליטים האלה אפילו ממצרים, שמגיעים לכאן לגבול היבשתי, של ישראל, ומבקשים לממש את זכות העלייה שלהם כאן במקום, וכמובן מתגברים את הצוותים שלנו כאן בנתב"ג, כדי לאפשר לכל יהודי, גם לאלה שמגיעים עצמאית, ויש אוכלוסייה כזאת, לדעת לעבור את הבדיקה, לקבל את מה שמגיע להם ולהגיע הביתה אחרי שהם קיבלו ממדינת ישראל את מלוא הטיפול, לא רק בתקופת השגרה, אלא גם בתקופת המשבר.

אני חייבת לציין שב-26 השעות האחרונות עזבנו את כל התשתיות שלנו באוקראינה ובמהלך היממה האחרונה הזאת אנחנו עושים כל מאמץ כדי להקים תשתיות, כולל קונסולריות, כולל ברמה של הסדרה, מול המדינות המארחות החדשות לנתיב, כי לעולם לא עבדנו במדינות האלה, כדי לאפשר לגלי הפליטים האלה לבוא ולקבל את השירות, את מלוא השירות, לפני שהם מגיעים לישראל.

אני רוצה לשבח פה את שיתוף הפעולה המלא שיש לנו גם עם רשות האוכלוסין, גם עם משרד העלייה והקליטה, עם שר התפוצות שהיה כאן, וכמובן עם הסוכנות היהודית, שאנחנו פועלים שם ביחד ביצירת התשתיות.

אני יכולה להגיד קודם כול שזה אירוע מורכב, ומדובר פה על אירוע דרמטי, ולפחות אני לא זוכרת אירוע בסדר גודל כזה. קודם כול, זאת דרמה אישית, דרמה משפחתית, דרמה של מדינות גדולות ולא רק של אוקראינה שנמצאת כרגע במצב מלחמה, אני יכולה להרשות לעצמי להגיד גם דרמה עולמית. יש פה אירועים שלוקח לנו זמן להבין את המשמעות שלהם. זה כמו הצו הנשיאותי שגברים מעל גיל 18 עד גיל 60 לא יכולים לעזוב. זו סיטואציה שאנחנו נמצאים בה שכרגע אין אפשרות לשום הטסה מאוקראינה, להטסה ממולדובה, וככל הנראה גם לא הטסה מרוסיה, ואותם אנשים שאנחנו יודעים לתת להם שירות בכוחות מתוגברים, גם עם אשרת עלייה, נאלצים בכל זאת לעשות את כל הדרך לגבולות, לחצות את אוקראינה כדי לזכות להטסה ולהגיע לישראל. הסיטואציה הזאת היא סיטואציה שמשתנה ברמה של שעה-שעה, וצריך להביא את זה בחשבון. זה מאתגר אותנו כעובדי מדינה.

אני חייבת להגיד כאן יחד עם משרד החוץ ויחד עם שאר המשרדים שנערכנו. השאלה לא הייתה אם אתה מאמין או לא מאמין שיקרה משהו, השאלה הייתה שאנחנו נערכים לכל תרחיש, ותרחיש הפלישה היה אחד מהם, וידענו להתכונן ולבוא לאירוע הזה מוכנים, אבל יש פה אירועים שהם לא בשליטתנו.

יש הסעות? אתם מסיעים את האנשים לשדות התעופה שמהם אפשר לטוס לישראל, נכון? אתם מארגנים את ההסעה?

לא. לא אנחנו. הסוכנות היהודית מארגנת את זה. רשימת המדינות שמצליחים לטוס מהן כרגע מצטמצמת מיום ליום, וזה באמת לא בשליטתנו. אני אומרת את זה בצורה חד-משמעית. אנחנו עם משרד החוץ מקיימים הערכת מצב לפחות פעמיים ביום, במעמד של שר החוץ ומנכ"ל משרד החוץ, וזה באמת משהו שהוא נחוץ. זה אתגר ואנחנו צריכים להגיע פה להחלטות יצירתיות, כי האירוע הזה הוא אירוע שונה משאר האירועים שאנחנו מכירים.

תודה, גברתי. הרב בני מיניץ, בבקשה דברים קצרים. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. יש לנו עוד דוברים בזום. בבקשה.

שלום, תודה רבה. למרות שאני יודע שהזמן קצר, אני אתן 30 שניות אמוציונליות, כי לראות פה על המסך את הרב אברהם וולף זה מחזיר אותי 25 שנה אחרונה. אני 20 שנה בארץ, מציין את זה יומיים לפני ראש השנה, בספטמבר. לפני 25 שנה, יום שישי, אני בגיל 11, 12, מתחיל משנה מאמרי פרשת שבוע, מאמר של הרב אברהם וולף, שהיה הרב של דרום אוקראינה – אני מחצי האי קרים – והמאמר השני הוא של הרב אלכס דוכובני, שנמצא עכשיו בקייב, רב הקהילה הרפורמית בקייב, הוא נמצא שם עם קהילתו ועם דיירי הבניין שלו, וזה מרגש ומעלה דמעות.

אני אתייחס לחלק הראשון של דבריה של חברת הכנסת וולדיגר, כי איתם אני מסכים בהחלט, אבל לא עם החצי השני, ששם בהחלט אני לא מסכים. אני חושב שנכון להיום כבר יש תשתית התנדבותית בארץ של תמיכה גם באלה שנמצאים באוקראינה וגם באלה שיעלו. יש רשימה שרצה ברשתות של 20 אנשי טיפול ופסיכולוגים שנותנים תמיכה טלפונית. אני אישית מקבל שיחות ומנהל שיחות תמיכה עם אנשים מאוקראינה, אישתי רופאת נשים, מסייעת לנשים בהריון שנתקעו בערים נצורות. יצאו 17,000 אנשים במוצאי שבת, אנחנו יודעים שהשכלה גבוהה אצל יוצאי ברית-המועצות זה ערך, יש מלא אנשים משכילים, בעלי הכשרות מתאימות, לא צריך להקים את זה מאפס, רק צריך לתת קריאה, וברגע שהמדינה גם תתמוך בזה, יבואו עשרות, מאות שיבואו לעזור בזה. תודה.

תודה. לא ציינתי שהרב בני מינץ הוא רב הקהילה הרפורמית ביפו, קהילת משכנות רות דניאל. הוא ציין שהוא יליד חצי האי קרים. תודה, הרב בני. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, שני משפטים. דבר ראשון, מהכמויות של הפניות שאנחנו מקבלים כארגונים – אני ב"יד לעולים" – אין לנו ספק שהכמות שמחפשת דרך להגיע ארצה זה הרבה יותר ממה שאנחנו שומעים, ואני באמת קורא לכל הגורמים, במיוחד למשרד החוץ, לבחון את הנושא של טיסות חירום מיוחדות לחילוץ. הכמות היא מאוד מאוד גדולה.

דבר מאוד ספציפי. אלה שכן מגיעים לטיסות, למרות שאנחנו רואים שיש פטור מ-PCR – זה מביא אותי לקורונה, כבוד היושב-ראש – חברות התעופה ושדות התעופה לא יודעים את זה, אז אנשים מגיעים ויש לנו דיווחים על אנשים שמגיעים, כבר יש להם כרטיס, הם רוצים לעשות לטיסה, שואלים אותם: איפה ה-PCR? אני קורא לכל הגורמים בממשלה להודיע לכל החברות בכל העולם ובאירופה ולשדות התעופה, שאנחנו מוותרים על זה, ואנשים שכבר הגיעו לטיסות יכולים לעלות בלי ה-PCR. אלה שני דברים נקודתיים וצריכים לטפל בזה. תודה רבה.

אני אבדוק.

ממש בקצרה. אני רוצה להדגיש מה שאמרה פה חברת הכנסת מלינובסקי לגבי אנשים שכבר נמצאים בהליך המדורג לקבלת אזרחות לבני הזוג הזרים שלהם שנמצאים באוקראינה. אני רק רוצה להדגיש שאנשים שכבר נמצאים בהליך המדורג, לא יכולים להיכנס לישראל בלי אישור מיוחד של רשות האוכלוסין, בלי הזמנה, ואני יודעת שחלק מהלשכות התחילו לתת הזמנות כבר בחודש האחרון לאנשים שנמצאים באוקראינה ומחכים לריאיון. למרות שחלק מהלשכות כבר התחילו לתת הזמנות, יש עדיין לשכות שלא נתנו הזמנות ואנשים שתקועים באוקראינה. באמת לפרסם את המדיניות לגבי האנשים האלה שבהליך המדורג, לגבי אנשים שנשואים לאזרחים אוקראינים. אם אתה יכול להגיד במשפט, האם אתם נותנים לאנשים האלה להיכנס לישראל? בנוסף, האם אתם נותנים לאנשים שמגיעים מאוקראינה, תיירים, לא יהודים, להיכנס לישראל? אנשים שיש להם פה משפחה ברמת הסבא, סבתא, דודה, ילד, שהם לא יהודים, האם הם יכולים להיכנס לישראל? שמעתי עדויות של אנשים שמסורבים בגבול מחשש להשתקעות לא חוקית בארץ, שזה הרגיל שלכם.

באיזה גבול?

בטאבה לדוגמה, בנתב"ג. אזרח ישראלי שהיה עם שני חברים אוקראינים, הם רצו להיכנס מסיני, את הישראלי כמובן הכניסו, ולאוקראינים אמרו: לא, תחזרו למצרים.

מאוקראינה לא צריך.

אני חושבת שלכל אזרח שלישי פה יש או משפחה או חברים באוקראינה וגם ברוסיה וגם בבלרוס, שהם עכשיו נקלעים לאותן צרות. אני מצפה שמדינת ישראל תיתן אמירה: אתם לא מגרשים את האנשים האלה כשהם מגיעים לארץ, גם אם הם לא יהודים. אני אזכיר שהם לא חייבים באשרה בשביל להיכנס לישראל. יש מדינות שצריך ויזה לכניסה לישראל, באוקראינה לא צריך, ועדיין בקרי הגבולות מגרשים חלק מהאנשים האלה. בנוסף לאנשים שמראים תעודת נישואים ובנוסף לאנשים שהם בהליך המדורג – שאתם צריכים להכניס אותם, למרות שהם עוד לא קיבלו הזמנה, הם כבר הגישו את מסמכי הסף – אמירה שאתם לא מגרשים את האנשים האלה.

תודה רבה. אני אבקש התייחסות. אני אומר עוד פעם, הדיון ביום רביעי יתמקד אך ורק בסוגיית המדיניות הכניסה לישראל, ואני אבקש התייחסות לנקודות האלה. הועלו פה שלוש נקודות קונקרטיות: השלבים הראשונים של ההליך המדורג שבן או בת הזוג עדיין נמצאים באוקראינה; הסוגיה של הכניסה בגבולות של תיירים – האם יש מניעה מחשש להשתקעות בשלב הזה? סוגיית ה-PCR בעלייה למטוסים. כמובן אם יש עוד סוגיית, נא להעביר אלינו.

מכובדיי, אני אבקש שנחתום בשני דברים שמחזירים אותנו לתזכורת שבצד ההיערכות שלנו לגלי העלייה המבורכים, ואנחנו תמיד שמחים שמגיעים לכאן עולים, אנחנו מתמודדים עם מציאות קשה מאוד של העם האוקראיני כולו, של קרוב ל-40,000 יהודי אוקראינה, של קרוב ל-200,000 זכאי חוק השבות. אני מבקש לפנות באמצעות הזום למרים קלימובה, שהיא תלמידת רבנות, משמשת כמנהיגה הרוחנית של קהילת היהדות הרפורמית בעיר חיפה, שהוקמה על מנת לשרת ישראלים דוברי רוסית ואוקראינית, והיא נמצאת כרגע בגרמניה, אני מבין. היא נסעה לשם מישראל כדי לסייע בשכנוע הוריה לצאת מאוקראינה. מרים פרסמה ממש ביומה הראשון של המלחמה תפילה מרגשת שהופצה בקהילות הרפורמיות בישראל, גם מעבר לים, נוכח המצב. מרים, בבקשה.

שלום רב לכל הנמצאים ותודה לכל מי שמביע אמפתיה, דאגה ותמיכה. אני נולדתי וגדלתי באוקראינה. אימא שלי גננת כבר יותר מ-20 שנה בקבוצה של ילדים יהודים באוקראינה. עליתי ארצה לבד, ב-2018, שני הוריי נמצאים עכשיו במצב מסוכן, בדיוק כמו המשפחות של ישראלים אחרים רבים, ואני מבקשת שנאמר את התפילה, תחילה בשפת האם שלי, בשפה האוקראינית, שפה שהיא שפת האם של יהודי אוקראינה רבים. תפילה שמתחילה מהשירה של לאה גולדברג.

"אולי רק ציפורי-מסע יודעות/ כשהן תלויות בין ארץ ושמיים/ את זה הכאב של שתי המולדות." אלוהינו, ברך נא את קרובינו וידידינו, אדון כל הברואים, ברוב חסדך הגן על יושבי עולמך ופרוס עליהם סוכת שלומך. הסר מקרבם שנאה ואיבה ונטע בליבם אהבה ואחווה, שלום ורעות. וקיים במהרה חזון נביאך "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

מרים, יקרה. תודה. אמן. כן יהי רצון.

מכובדיי, אני מבקש לסכם לפרוטוקול. ראשית, אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת, ואני בטוח שבשם כל חברי וחברות הכנסת שהשתתפו בדיון, להביע את הערכתנו הגדולה לכל השליחים הרשמיים של מדינת ישראל, נציגי משרדי הממשלה, נציגי המוסדות הלאומיים, הסוכנות, ההסתדרות הציונית העולמית, לארגונים יהודיים בין-לאומיים - -

שליחי חב"ד.

- - למנהיגות הדתית והרבנית של כל הזרמים. אירחנו כאן נציג של חב"ד, דוברים מהקהילות הליברליות שנמצאות ופועלות בכל רחבי אוקראינה. באמת לומר תודה ויישר כוח לכולם. גם זה צריך להיאמר, ותודה על ההיערכות המקדימה שהובילו השרים ועל הביצוע בפועל.

נקודות שעלו כאן ואנחנו נידרש אליהן. סוגיה אחת היא הרחבת הסיוע של מדינת ישראל לקהילות באוקראינה ולקהילות במדינות הקולטות. שמענו פה על הצורך בהעברה מהירה גם של כספים, גם של ציוד, גם של מזון. אנחנו נבדוק את הדברים עם משרד התפוצות ומשרד החוץ. אנחנו נמשיך השבוע לעקוב אחרי מדיניות הכניסה לישראל, על הסוגיות השונות שנידונו כאן. אני מזמין ארגונים ואזרחים שיש להם מידע על העניינים האלה, להעביר אותו אלינו היום ומחר, כדי שנתכונן לדיון ביום רביעי.

התגלעה פה מחלוקת בין חברי הכנסת לגבי סוגיית חוק השבות. זו מחלוקת שאנחנו נברר.

לא נפתור היום.

לא נפתור היום, אבל אני חושב שבעת הזאת ברור שהמטרה שלנו היא לסייע לכל זכאי חוק השבות ובני משפחותיהם. אנחנו נמצה את הדיון בנושא הזה.

אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי, מלבד המדיניות, כל המאמץ הלוגיסטי סביב העלאת אותם יהודים, האם הוא מתקיים? שמענו שיש כבר קשיים בגלל סגירת שדות התעופה באזורי העימות, ולכן כל המאמץ סביב זה. לא רק המדיניות, יותר המאמץ הלוגיסטי.

בוודאי. הביצוע בפועל. אנחנו נעמוד על פרסום ההנחיות, כך שאנשים ידעו איפה הם יכולים לקבל מידע בסוגיות האלה של הכניסה לישראל; נמשיך את הליווי גם בסוגיות היותר פרטניות, סוגיית ה-PCR, דברים שהם כביכול קטנים, אבל במצב החירום לפעמים הם משבשים את ההגעה של אנשים לישראל; אנחנו רושמים לפנינו את ההערה החשובה של שרת העלייה והקליטה לגבי יהודי תיגראי. בשעה שתשומת הלב שלנו בימים האחרונים, מטבע הדברים, עם פרוץ המלחמה באוקראינה מופנית לשם, צריך לזכור שיש עוד קהילה של זכאי חוק שבות, קהילה יהודית שנמצאת בקו האש, ויש לגביה החלטת ממשלה, וגם כאן צריך לסיים את המאמץ הלאומי, לחלץ אותם מקו האש.

את הדברים נוציא בסיכום בכתב. נמשיך את המעקב. ככל שלא תוקם ועדת העלייה והקליטה, נעסוק בנושא הזה דרך הוועדה הזאת, בוועדת משנה שנקים במידת הצורך. אנחנו נסיים בהעלאת סרטון של שתי דקות שהתקבל הבוקר מהרב אלכס דוכובני, שצילם את הסרטון במרתף הבית המשותף בעיר קייב. הרב דוכובני הוא רב הקהילה הרפורמית "בית תקוה" בקייב. הוא נשאר בעיר כדי לסייע לחברי הקהילה הקשישים והבודדים, שלא עזבו את העיר. נשמע את קולו ובכך נסיים.

(מדבר באנגלית, להלן התרגום: )

אני הרב אלכסנדר דוכובני, מכהן כרב הקהילה הרפורמית באוקראינה. ברגע זה אנחנו נמצאים במקלט, ואתם יכולים לראות איך המקלט נראה. קודם כל אני רוצה להודות לכם על הסולידריות ועל הרצון שלכם לעזור לנו ולהגן עלינו. תודה לאל שאנחנו עדיין בחיים, לאחר יותר מ-76 שעות במחסן. זה לא מקלט, זה מחסן של בניין. אנחנו יותר מ-100 אנשים כאן בגילאים שונים, לאומיות, ואמונה שונה. אבל לאחר 76 שעות נהיינו משפחה אחת גדולה, ולא איבדנו תקווה. תקווה שהשלום ינצח. אנחנו מבקשים מאלוהים לתת לנו לב, כדי שנרגיש את הצרכים של האחר. מבקשים מאלוהים לתת לנו עיניים כדי לראות את הטוב באחרים. אנחנו מבקשים מאלוהים נשמה, כדי שעם התקווה שלנו נוכל להסתכל לשמים לגן העדן של אלוהים. זו הרגשה של משפחה אחת גדולה, משפחה של כל האומות בעולם שמאחדת את כולם. מי ייתן ואלוהים יגן על אוקראינה ועל כל העולם.

שולחים תקווה לשלום מקייב. תודה

מכובדיי, תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:28.