פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
18
ועדת הבריאות
28/02/2022
מושב שני
פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 12:20
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 28/02/2022
צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"ב-2022, צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21) (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022, צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 24) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 24)(תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022
2. הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 21)(תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022
3. הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 25), התשפ"ב-2022
מוזמנים
¶
אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות
טל פלדמן - עו"ד, משרד הבריאות
אסתי ורהפטיג - עו"ד, ממונה, משרד הבריאות
עדית ריס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי ראמ"ה, משרד החינוך
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים
1. הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 24)(תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
צוהריים טובים, היום התאריך 28.02.2022, כ"ז באדר א' תשפ"ב, השעה 12:20 ואנחנו פותחים את ישיבת ועדת הבריאות. יש לנו שלושה צווים שאנחנו צריכים להאריך, אז אנחנו נתחיל עם טיוטת הצו תיקון מס' 24. יעל?
יעל סלנט
¶
מס' 24, תיקון מספר 2. אני אקריא אותו ואז אולי ניתן למשרד הבריאות להסביר.
" 1. בצו בריאות העם 1. הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 24) התשפ"ב-2022, בסעיף 1 –
(1) ברישה, במקום "עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022)", יבוא "עד יום ז' בארד ב' התשפ"ב (10 במרס 2022)";"
כלומר מאריכים את ההוראות שנוגעות למתווה החינוך שדנו בהארכה הזאת גם בדיון הקודם, עד ה-10 במרס, לפרק זמן שהוא יחסית קצר.
(2) בפסקה (2), בסעיף קטן (יד) המובא בה, בפסקה (4), במקום "חובת בדיקה" יבוא "חובת דיווח על ביצוע בדיקה,;
(3) בפסקה (2), בסעיף קטן (יד) המובא בה, אחרי פסקה (4), יבוא:
"(5) חובת דיווח על ביצוע בדיקה לפי פסקה 1(ב) לא תחול לגבי תלמידים בכיתות ז' ומעלה".
2. תחילתו של צו זה ביום כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרס 2022)."
ואני חושבת שכדאי שמשרד הבריאות יסביר גם מה עושה התיקון הזה וגם מה הרציונל האפידמיולוגי ואחרים שהובילו לתיקון הזה.
טל פלדמן
¶
אנחנו בעצם מבקשים להאריך את מתווה החינוך עד ה-10.03 ולעדכן אותו כך שתלמידי העל יסודי בלבד יהיו פטורים מחובת ביצוע בדיקות לפי המתווה ובעצם יהיה להם פטור מבידוד בכפוף לזה שהחולה לא מתגורר עמם ובכפוף לדיווח פעמיים בשבוע על היעדר תסמינים.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
וזה טופס מיוחד לכיתות ז' ומעלה? או שזה אותו טופס, לא זה לא יכול להיות אותו טופס שהיה.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אז לא, נשמח באמת להסבר איך עושים את זה, כי ההורים מהיום צריכים לשנות את הנוהל והם צריכים לדעת איך הם עושים את זה. יש פה נציג של משרד החינוך?
טל פלדמן
¶
אוקיי. מבחינת הרציונליים בעצם זה בהמשך להחלטת ראש הממשלה והרצון להחזיר בהדרגה את מערכת החינוך לשגרה מלאה. במקביל אנחנו בוחנים בימים האלה באופן כללי את מדיניות הבידודים הכללית. גם צו בידוד בית כולו הוארך עד ה-10.3 כמו שנגיד אחר כך, אז זה קורה בעצם במקביל. הסיבה שמתחילים עם על יסודי, עם הפטור מביצוע הבדיקות, גורמי המקצוע ירחיבו אבל בגדול יש שיקולים אפידמיולוגים.
לי
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
מצוין, מישהו יכול להעלות אותו? בינתיים כשאנחנו מעלים אותו, תסבירו את הנושא האפידמיולוגי. תודה.
אילנה גנס
¶
טוב, אז צוהריים טובים לכולם. אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור ממשרד הבריאות. למעשה השיקולים האפידמיולוגים שנלקחו בחשבון בהחלטה לפטור תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים מחובת בדיקות מבוססים קודם כל על אחוזי התחסנות גבוהים בקבוצה הזאת ואחוזי החלמה.
אילנה גנס
¶
יש בעצם שני שקפים, שקף אחד מציג את נתוני התחלואה לפי גילאים בחתך ארצי, שמתייחסים לשבועיים האחרונים של פברואר.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
שנייה, יש לנו את המצגת של משרד הבריאות שאנחנו גם נוכל לראות את ההבדלים בהתחסנות? אוקיי, בינתיים כשמעלים תמשיכי אילנה, תודה.
אילנה גנס
¶
אז בעצם שני דברים שאפשר להתרשם מהם. א' אנחנו רואים ירידה בתחלואה בקבוצת הגילאים היותר מבוגרים שנובעת גם בגלל אחוזי התחסנות יותר גבוהים, כולל קבלת בוסטר, זה בעצם ההבדל המשמעותי מבחינה אפידמיולוגית בין קבוצת הגילאים של 12 ומעלה, שמרביתם או חלק גדול מהם כבר מחוסנים גם מנת בוסטר שמייצרת אפקט הגנה הרבה יותר משמעותי בהשוואה לקבוצת גילאים של 5-11 שעד היום מחוסנים למעשה בשתי מנות בלבד. אנחנו יודעים שבוסטר, לפחות לגבי האומיקרון, יש לו השפעה הרבה יותר משמעותית מבחינת סיכון להידבק. דבר נוסף, קבוצות גילאים של 0-2 למשל, שם התחלואה היא מאוד מאוד נמוכה, שגם אותה אנחנו רואים.
קבוצות הגילאים שבהן עדיין התחלואה היא יותר משמעותית זה 5-11. עדיין הן נשארות מובילות מבחינת התחלואה.
אילנה גנס
¶
נכון. אנחנו עדיין משאירים שם עד ה-10 למרס את מתווה הבדיקות, שהוא בעצם תנאי לפטור מבידוד והוא נשאר ללא שינוי בקבוצת הגילאים הזאת.
אילנה גנס
¶
נכון, נכון. למרות שקבוצות הגילאים לא מחוסנת, יחסית כמו התחלואה בהן היא נמוכה, למשל 0-2 זאת קבוצה שהיא לאורך כל המגפה, כנראה חלקם עדיין נמצאים בבית או במסגרות של משפחתונים ומסגרות קטנות יותר עם פחות - -
אילנה גנס
¶
3-5, חלקם בעצם כבר שייכים לקבוצה של 5, אנחנו בעצם מפלחים את זה 0-2, 3-4 ו-5 ומעלה שמבחינתנו כבר ברי חיסון ולכן אנחנו מסתכלים עליהם קצת אחרת. אם תצליחו להעלות את השקף הזה אז תוכלו לראות.
שוב, הקבוצה מגיל 0-2, היא באמת קבוצה שהיא מאוד מאוד בולטת מבחינת היקפי תחלואה נמוכים לאורך כל המגפה, גם בתקופה שהיו גלים יותר משמעותיים, הם היו הכי למטה. והקבוצות שעדיין מובילות בהיקפי תחלואה זה 6-9 ו-10-11 ולכן אלה קבוצות שהחלטנו כרגע בשלב הזה להשאיר עבורם את חובת הבדיקה לפחות עד ה-10 במרס. התאריך של 10 למרס הוא לא נקבע שרירותית, אלא אנחנו בעצם קבענו אותו לבינתיים בשביל לעשות איזושהי הערכת מצב מחודשת לגבי מצב התחלואה. חשוב לציין שבדיקת אנטיגן שאנחנו מבססים עליה גם את מתווה החינוך שפוטר מבידוד את קבוצות הגילאים הספציפיות, וגם מכירים באנטיגן כבדיקה אבחנתית בהקשרים של צו בידוד וגם בנוהל מחלים, מבוססים על היקפי תחלואה ואוכלוסייה. ככל שהתחלואה באוכלוסייה תמשיך לרדת, להערכתנו סביב 5% ומטה, אנטיגן תהיה בדיקה פחות מתאימה.
אילנה גנס
¶
זה רלוונטי גם למתווה חינוך ולכן גם מתווה חינוך את מתווה בדיקות האנטיגן הביתיות לתלמידים ביקשנו להאריך עד 10 למרס, אבל בעצם זה משהו שהוא ככה נשמר על קונסיסטנטיות בהיגיון המקצועי, כי מעריכים שככל שרמת התחלואה תמשיך לרדת, אנחנו נשקול מחדש את כל מדיניות השימוש בבדיקות אנטיגן כבדיקה אבחנתית, כבדיקה שהיא בדיקה שמקנה פטור מבידוד לקבוצת הגילאים הרלוונטיים במסגרת חינוך ולכן ביקשנו להאריך את כל החלקים של הצו בעצם עד ה-10 למרס.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
שאלה, אני זוכרת שבדיון הקודם כשאנחנו הערכנו את הצו הזה אתם דיברתם שכמות בדיקות האנטיגן שאתם חילקתם למערכת החינוך תספיק עד סוף החודש הזה. מה התוכניות שלכם לגבי חלוקת אנטיגנים לכיתות נמוכות עד 10 במרס?
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
כן, כן, אני יודעת, פשוט בגלל שזה עלה בדיון הקודם, אז אני שאלתי מה התוכניות כדי שהציבור גם ידע.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
תודה. ויש תשובה לגבי טופס של הדיווח ממשרד החינוך? נאמר שיש מישהו שיכול להעלות בזום. אריה מור, תודה, אז תעלו. אריה שלום לך.
אריה מור
¶
אני רוצה להמשיך. אנחנו היינו בוועדה אצלך בפעם הקודמת ודיברנו עליו. משרד המשפטים לא מאשר להציג למנהל בית הספר את פטורי הבידוד, המחוסנים והמחלימים באופן פרטני ולכן חלק די גדול מהמנהלים עוברים על החוק, עוברים על הנהלים של משרד המשפטים כאשר הם מנהלים טבלאות אקסל של תלמידים. כן מחוסן, לא מחוסן, כן מחלים, לא מחלים, מה שרצינו לשקף להם ולא ניתן לכך האישור. הטופס יהיה טופס ידני, כמו הטופס שאישרנו בזמנו לחום או לא חום, שיציעו אם הוא עם חום או בלי ויציע גם אם הוא עם תסמינים או בלי תסמינים. אנחנו חושבים שזה צריך להיות בדיוק הפוך, כלומר מי שעם תסמינים רק ידווח, ולא הפוך לדווח שאין לי תסמינים, כי אנחנו גורמים לתהליך לדעתי לקוי. אבל עם זאת, אם זה מה שאושר, אז זה הטופס שאנחנו נפרסם אותו וההורים ידעו שהם צריכים לחתום על זה ולשלוח עם הילד לבית הספר.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אז איפה ההורים מוצאים, לא משנה ידני או אלקטרוני, איפה הם מוצאים? ממחר יש לנו כבר תקנות חדשות. אני לא חושבת שנכון שההורים יתחילו לחפש את זה היום בלילה.
יעל סלנט
¶
רגע אבל שנייה, גם היום הם צריכים לדווח על זה שאין להם תסמינים, ופשוט הם צריכים לדווח בנוסף גם על זה שהם עשו בדיקה. כלומר, זה לא איזה דיווח שהוא חדש, היה דיווח רחב, אני מדברת עכשיו רק על כיתות ז' ואילך, היה טופס שדיבר גם על חום וגם על תסמינים ועכשיו הוא אמור לדבר רק על תסמינים.
אריה מור
¶
אנחנו לא יכולים לפתח, אמרנו את זה בפעם הקודמת, אנחנו גם לא יכולים להציג את זה למנהל ולכן מבחינת הצו כל תלמיד, אם אתם רוצים שהוא ידווח כל יום שני ורביעי, יביא טופס כמו עם מדידת החום. כל יום שני ורביעי יביא טופס. כל אלה שמחויבים להביא את הטופס, קרי הלא מחלימים והלא מחוסנים, הם יצטרכו להביא את הטופס הזה ואז תישאר הבעיה של המנהל, אם הוא יודע אם הם מחוסנים או לא מחוסנים וזה גם כן בניגוד לכל אותן הנחיות של משרד הבריאות. ולכן, שנציג משרד המשפטים יגיד למה הם לא מאשרים להציג למנהל את הנתונים מי המחלים והמחוסן, לפחות כפטור בידוד.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אפשר להעלות ממשרד המשפטים מישהו כדי שיתייחסו פה? כי אני עדיין לא הצלחתי להבין מה ההורים צריכים להביא ביום רביעי הקרוב.
אריה מור
¶
ברגע שההורה מביא טופס הוא אומר 'אני הילד שלי לא מחוסן ולא מחלים' הוא אומר את זה למנהל. משרד המשפטים טוען שזה בסדר מבחינתו שההורה יקבע אם הוא רוצה להציג או לא. ואם ההורה לא רוצה להציג?
אריה מור
¶
אז הוא לא רוצה לעשות. מעמידים את מנהלי בתי הספר בסיטואציה הכי בעייתית. אגב, זה גם היה עם הבדיקות באותה שיטה. לכן שמשרד המשפטים יאשר את זה, אנחנו נדאג שהטופס הזה יגיע להורים. יש לנו את הדרכים איך להראות להם, הם ידפיסו אותו ויחתמו עליו כל יום שני ורביעי, מדובר רק על שלושה מופעים, זה אומר יום רביעי הקרוב, וראשון ורביעי הבא ובזה מסיימים את העסק. שוב, - - - ההנחיה הזאת ב-10 במרס צריכה להתבטל לחלוטין ומי שיש לו תסמינים הוא צריך להישאר בבית ולדווח לבית הספר שהוא עם תסמינים והוא חולה, כמו בכל מחלה אחרת שהוא נשאר בבית וההורה מדווח למנהל בית הספר, שהילד לא יכול להגיע.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
שוב, אני הבנתי את הטענה אבל אני עדיין לא הבנתי מה צריך לעשות למען האמת. אם אני לא הבנתי, מה אני אמורה להעביר לציבור, אני לא יודעת. כאילו כאמא לילד או ילדה, מה עושים ביום רביעי הקרוב?
אריה מור
¶
בטופס כתוב "אני מצהיר לילדי אין תסמינים והוא יכול לבוא לבית הספר" חתימת ההורה, תודה רבה, להתראות. כמו שביקשו בצו.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
בסדר, אז ידנית יכתבו ההורים, ככה אני הבנתי ותקנו אותי אם אני טועה. ידנית יכתבו ההורים את הניסוח הזה.
יעל סלנט
¶
לא, אבל רגע שנייה. אני לא מבינה, הייתה חוות דיווח מההתחלה, היה צו שקבע שכל התלמידים עד כיתה יב' חייבים לדווח על ביצוע בדיקה אם הם לא מחוסנים ולא מחלימים, ולדווח על זה שאין להם תסמינים. ולגבי החינוך המיוחד, נאמר שהם רק צריכים לדווח שאין להם תסמינים. עכשיו את אותו ההסדר שחל על החינוך המיוחד, לוקחים ומעתיקים אותו לגבי כיתות ז' ואילך. אומרים כיתות ז' ואילך יצטרכו רק לדווח פעמיים בשבוע שאין להם תסמינים. איך נוהגים היום עם החינוך המיוחד? אותו דבר אמור להיות לגבי כיתות ז' ומעלה. אז אולי אפשר שתתייחסו לזה, להבהיר מה בעצם אמור לקרות ואיך זה מתכנס עם מה שנאמר פה ממשרד החינוך.
יעל סלנט
¶
אז אריה, למה אי אפשר להשתמש בעצם באותו טופס? איך אתם נוהגים עם החינוך המיוחד? מה ההבדל? מה שחל על החינוך המיוחד, יחול עכשיו לגבי ז' ואילך.
אריה מור
¶
כשאתם מנתקים אותי אז אני לא יכול לדבר ולענות, אז עד שיסתיים הדיון בסוגית הטופס תשאירו אותי פתוח ואני אוכל לענות לכם.
אריה מור
¶
אנחנו משל"ט הארצי, לא נכון לנהל את הדיווחים הללו, בסדר? חלק מדווחים, חלק לא מדווחים, רובם מדווחים ידנית. יש אוכלוסיות רבות שמדווחות רק ידנית ולכן אני אומר את זה פעם נוספת, זה אותו טופס רק במקום שנבדקתי חיובי, יש לי/אין לי תסמינים ויבואו איתו ביום ראשון ורביעי. מנהל בית הספר לא רואה בשום מערכת מה תמונת המצב, האם זה נכון או לא נכון, האם הילד הזה מאומת או לא מאומת. האם הילד הזה פטור בידוד או לא פטור בידוד. לא רואה את זה.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
שנייה, בואו נעלה את משרד המשפטים כדי להבין את הסוגייה שהם לא מאשרים למשרד החינוך את מה שהם מבקשים ואז נתקדם.
עדית ריס
¶
עדית ריס ממשרד המשפטים. העניין הזה של המידע לגבי המחוסנים והחולים זו סוגייה שהיא לא חדשה והיא לא מתחדשת פה. השינוי היחיד פה, שבמקום שבטופס כתוב נבדקתי ואין לי תסמינים, יהיה כתוב רק שאני מאשר שלילד שלי אין תסמינים. אין פה בעיה חדשה.
אריה מור
¶
את רוצה לייצג את ההורים גברתי יושבת הראש והיות ואני אומר לך שמנהל בית הספר נשאר כרגע חשוף בצריח כמעט כמו באוקראינה, חשוף בצריח. הוא לא יודע מי פטור בידוד, אז ההוא כן יביא לו או לא יביא לו, מה הוא יעשה עם הנתון הזה? זה כמו עם מד החום. אז אני מסביר פעם נוספת, הוא יביא את הטופס, ואם ילד לא יביא, מה עושים?
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
טוב, אז אני מבינה שיש עדיין אותה הבעיה כמו שאנחנו דיברנו בפעם הקודמת, שיש מידע שבעצם לא עובר. אוקיי, אז הצו הזה נשאר, עד כמה שאני מבינה, על טופס ידני כזה או אחר של ההורים שיצטרכו להביא את זה למורה שלהם שתכלס אין לו מה לעשות איתו. זה בערך מה שאני הבנתי מכל הדיון, תקנו אותי אם אני טועה.
יעל סלנט
¶
אולי משרד המשפטים גם הוא יתייחס לעניין של זה שבעצם תלמידי ז' ואילך לא צריכים לדווח על הבדיקה?
עדית ריס
¶
שוב, משרד הבריאות הסביר את הרציונליים שיש מאחורי זה, גם היקף תחלואה נמוך וגם היקף התחסנות גבוה. בגלל שזאת הקלה ניסיונית והיא לתקופה מאוד מאוד קצרה, לעוד 10 ימים, אך כל נושא הבידודים והבדיקות ייפתח מחדש וייבחן לעומקו. אז אנחנו חושבים שאפשר לאשר את ההקלה הזאת לתקופה הקצרה הזאת.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אגב, אם אנחנו כבר מדברים על ההקלות. יש דיווחים בתקשורת על הזן החדש לקורונה. אני מניחה שאתם לוקחים את זה לתשומת ליבכם, אבל האם אתם יכולים להתייחס גם לזה. האם אתם רואים את הזן כבר נכנס ומה קורה איתו?
אילנה גנס
¶
אז קודם כל אנחנו רואים שהזן הזה ממשיך להתפשט. נכון להיום הוא כ-20% מכלל הריצופים בישראל. אנחנו לא רואים איזושהי השפעה דרמתית מבחינת תחלואה, לא על תחלואת ילדים ולא על תחלואת מבוגרים. מגמת הירידה בתחלואה ממשיכה, כולל בתחלואה קשה ואשפוזים. זאת אומרת, אנחנו לא רואים שהווריאנט הזה, למרות שהוא כן ממשיך להתפשט, לא בקצב מאוד מאוד מהיר. אנחנו רואים הרבה מדינות ששם זה התפשט בקצב הרבה ביותר מהיר, כמו למשל דנמרק ששם הוא באמת זן דומיננטי שכבר היום הוא מעל 90% מהריצופים. כאן בארץ הוא אל מצליח להתבסס, הוא רק כ-20% מכלל הריצופים. בסוף בדנמרק התחלואה היא באמת גבוהה והיא כמעט ולא יורדת, קצב ירידה מאוד מאוד איטי. כאן בארץ אנחנו רואים תמונה אחרת.
אנחנו עוקבים כמובן אחרי נתונים. בשבוע האחרון התפרסמו מספר עבודות, חלקן עבודות סרולוגיות של מחקרי מעבדה, חלקן מחקרים אפידמיולוגים שכבר מראים מגמות תחלואה בחלק מהמדינות. ברוב המקומות אנחנו רואים מגמה שמצד אחד, במחקרי מעבדה רואים שכביכול לזן הזה יש יתרון מבחינת פוטנציאל הידבקות, ואפילו דיווחים פה ושם על תחלואה יותר משמעותית. בפועל, גם בארץ וגם במדינות אחרות בעולם אנחנו לא רואים שינוי דרמטי בהיקפי תחלואה ולהיפך, מגמת הירידה גם אצלנו וגם בעקומה הכללית במספר מאומתים חדשים יומי וגם בתחלואה קשה בכל שכבות הגיל, ממשיך לרדת בדגש על הילדים. בילדים אנחנו ממש רואים ירידה דרמטית בכמות המאושפזים ולכן, לפחות כרגע לפי הערכתנו המקצועית זה לא משפיע על שינויים במדיניות שאנחנו מחליטים.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
שאלה אחרונה בנוגע לצו הזה. אם אני מבינה נכון, הוא לא מתייחס לכיתות יג' ו-יד' כמו שהוא לא התייחס עד עכשיו. פשוט נשאלתי כבר כמה שאלות וכמה פעמים למה, אז אני אשמח להסבר.
טל פלדמן
¶
להבנתי גם לפני הפטור הזה מתווה החינוך כרגע לא חל עליהם, אולי אם משרד החינוך ירצה להתייחס לזה.
אילנה גנס
¶
זה כבר לא מוגדר כחינוך חובה, כאילו זה כבר לא גילאים של חינוך חובה. בעצם חלק גדול מההחלטות - -
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
פשוט בגלל שהם נמצאים באותו מבנה, כאילו אני שואלת את ההיגיון האפידמיולוגי בגלל שהם נמצאים בדיוק באותו מבנה עם כיתות יב' לצורך העניין, אז נשאלתי על ידי ההורים, כאילו אוקיי אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ופה יש שתי כיתות מעלינו שבגדול לא עושים שום דבר.
אילנה גנס
¶
זהו, זה משתנה. יש מקומות שהם לומדים בנפרד, אבל זה בעצם מוגדר כבר כהשכלה על תיכונית ולכן מבחינתנו ההנחיות לא חלות עליהם.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
טוב, בגלל שאין פה חברי ועדה אז אני בעד, אין פה נגד ואין נמנעים.
הצבעה
אושר
אז התוקף שלו הוארך והצו אושר.
יעל סלנט
¶
אוקיי. הצו הבא, תיקון מס' 25, הוא מתייחס לחוזרים מחו"ל. אתם רוצים שאני קודם אקריא, או שקודם תסבירו ואז אני אקריא?
יעל סלנט
¶
"1. בצו בריאות העם (נגיף קורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"פ-2020 (להלן – הצו העיקרי), בסעיף 2, במקום סעיף קטן (י1) יבוא:
"(י1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ט), חוזר, ובכלל זה חוזר שהוא מחלים, שלא שהה ב-14 הימים שקדמו להגעתו לישראל, במדינה שהוגבלה היציאה אליה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020–
(1) אם הוא חייב בבדיקה לפי תקנה 3(א) לתקנות חובת ביצוע הבדיקה – חייב בבידוד לפי סעיף קטן (א) עד לקבלת ממצא שלילי בבדיקה לפי הסעיף האמור, או עד חלוף 24 שעות ממועד קבלת אישור על ביקרת גבולות בכניסה לישראל, לפי המוקדם;
(2) אם הוא אינו חייב בבדיקה לפי תקנה 3(א) לתקנות חובת ביצוע בדיקה – לא תחול לגביו חובת בידוד;
(3) אם חלה עליו חובת בידוד אחרת לפי צו זה – ישהה בבידוד עד להשלמת התקופה של הבידוד לפי אותה חובת בידוד;
(4) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1) ו-(ד), חוזר כאמור בפסקה (1) החייב בבידוד לפי סעיף קטן זה בלבד, רשאי להשתמש בתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום הבידוד, ובלבד שיגיע למקום הבידוד בדרך המהירה ביותר;"."
זה החלק הראשון, רק אציין שכרגע בעצם אין מדינות שהיציאה הוגבלה אליהן, נכון? אז בעצם המשמעות היא שכל מי שחוזר כרגע מכל מדינות העולם, בין אם הוא מחוסן ובין אם הוא לא מחוסן, מחויב בבדיקה עד לקבלת תוצאה שלילית או עד 24 שעות מהמועד הזה, לפי המוקדם. אתם תיכף תסבירו לנו את כל הניואנסים, מי אותה אלה שפטורים מבידוד ושלא חייבים בביצוע הבדיקה.
"תיקון סעיף 2 2. בסעיף 3(א), בסופו, יבוא "על אף האמור, יראו חוזר שמילא טופס נוסע נכנס לפי תקנה 7 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020, כאילו עמד בחובת דיווח לפי זה"."
כי יש חובת דיווח ובעצם זאת חובת הדיווח שלו לפי הצו.
"תיקון סעיף 3ה 3. בסעיף 3ה)א( לצו העיקרי, המילים "ואולם תחול חובת עטיית מסכה בהתקהלות מעל 50 אנשים בשטח פתוח; גורם מוסמך כאמור בסעיף 20 ה לפקודה יודיע לאדם השוהה בהתקהלות כאמור על חובתו לעטות מסכה ואת משמעות אי-עטיית מסכה במקום" – יימחקו."
בעצם פה יורדת החובה להטות מסכה בשטח פתוח בהתקהלות של מעל 50 אנשים, החובה נשארת רק ככל שמדובר במקום סגור.
"תיקון סעיף 4 4. בסעיף 4 )א( לצו העיקרי, במקום " עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 22 )" יבוא "עד ז' באדר ב' התשפ"ב (10 במרס 2022)".
זה בעצם התוקף של הצו כולו, על כל ההוראות שבו. כמו שאמרה אילנה מאריכים אותו עד ה-10 במרס, זה רק התיקונים האלה פה, אלא הצו כולו.
"תחילה 5. תחילתו של צו זה ביום כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרס 2022).
אז בואו תסבירו לנו במסודר מה הצו אומר ומה השיקולים.
טל פלדמן
¶
אז באמת בעקבות הירידה בתחלואה והרצון להקל על הכניסה לארץ מוצע לפטור את החוזרים לישראל שאינם מחלימים או מחסונים ולא חוזרים ממדינות אדומות מבידוד באורך מלא לפי צו בידוד בית. בעצם זה בכפוף לעמידה בבידוד עד לקבלת תוצאה שלילית בבדיקה שהם עושים בכניסה לארץ, או עד 24 שעות, המוקדם מבניהם.
מוצע גם לקבוע חובת דיווח על אותו בידוד של 24 שעות כאמור, ולהבהיר שמילוי טופס נוסע נכנס בכניסה לישראל, נראה בו כעמידה באותה חובת דיווח. כל הצו מוצע להאריך אותו עד ה-10.03, כמו שדיברנו, כל המדיניות נבחנת בימים האלה. זה עיקרי הדברים.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
זהו, רציתי בדיוק לשאול לגבי המסכות. אם אני מבינה נכון, חובת הטיית מסכה בשטחים פתוחים היא נמחקת לחלוטין עד להודעה חדשה. פשוט אני זוכרת שלא היינו יותר מדי אופטימיים בפעם הקודמת שאנחנו דיברנו. אבל האם הבנתי נכון והאם זה המצב עד ה-10 במרס?
יעל סלנט
¶
תם יכולים אולי להסביר אם בעצם אתם תולים את השחרור מהבידוד של ה-24 שעות בבדיקה שבוצעה בכניסה לישראל. אז כמה שאלות, דבר ראשון, מדברים פה גם על מי שלא חייב. אתם יכולים להסביר מי בעצם לא חייב בבדיקה בכניסה לישראל? יש כל מיני הוראות.
יעל סלנט
¶
לא, אבל יש שם כל מיני. ודבר נוסף, אני מבינה שבוועדת חוקה ובוועדת כלכלה דנים באספקט אחר, של בדיקה בעלייה למטוס, להבדיל מבדיקה פה בארץ ובעצם הבדיקה בעלייה למטוס גם בה מתבצע שינוי. אז אם אתם יכולים לתת לנו רק את כל התמונה, כי בעצם הכל קשור איכשהו לכניסה של וריאנטים לישראל, הכניסה לישראל.
טל פלדמן
¶
אז קודם כל אני רגע אעשה הבהרה לגבי חובת עטיית מסכה, היא נשארת בשטח פתוח במוסדות רווחה ובריאות.
אסתי ורהפטיג
¶
בסעיף 3ה יש שם סעיף שמפרט את זה. הסעיף הזה לא נמחק, הוא נשאר כפי שהוא היום ובעצם גם אם נכנסים לשטח של מוסד של מגן אבות, אז תהיה חובה גם בשטחים הפתוחים שם, בגלל הסיכון של האוכלוסייה.
טל פלדמן
¶
אז לגבי מי חייב בבדיקות בכניסה לישראל, אז בעצם זה קבוע בתקנות חובת בדיקה בכניסה לישראל. סעיף 3 שם מדבר על הסדר נפרד שיש לצוותי אוויר, הם לא חייבים בבדיקה הזאת בכניסה לישראל, יש להם משהו נפרד. יש להם בדיקות כל כמה זמן, זה דבר אחד.
דבר שני, זה בדיקות במעברי גבול. אז יש מעברי גבול שאין בהם תחנות בדיקה ושם אין חובה לעשות בדיקה בכניסה.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
הבנתי, טוב לדעת שיש לנו הפלגות. אוקיי, אבל לגבי הבדיקה בעלייה למטוס, מה שנדון בוועדות אחרות, אפשר בשני משפטים להתייחס?
אילנה גנס
¶
כן, אני אתייחס. למעשה כל מדיניות הבדיקות והבידודים בהקשר של כניסה לחו"ל צפויה להשתנות החל ממחר והיא בעצם דיפרנציאלית בין אזרחים ישראליים, תושבי קבע, או בעלי תעודה ישראלית לעומת זרים. זה בעצם ההגדרה מבחינת מעמד משפטי של האוכלוסייה הזאת.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
לא, הכוונה לנחיתה ראשונה על הקרקע מה שנקרא, הם גם זרים או שהם נכללים בתור ישראלים?
אילנה גנס
¶
לדעתי מבחינת משרד הפנים הם מוגדרים כבר כישראלים, חלקם אפילו כבר יש להם איזשהו מספר תעודת זהות או משהו כזה, הם כבר מוגדרים. אז עקרונית מבחינת חוק, האוכלוסייה הזאת פטורה מלעשות בדיקה לפני עלייה לטיסה, לפני שהם חוזרים לישראל. לעומת זרים שלגביהם חובת הבדיקה לפני עלייה לטיסה לישראל נשארת ויתרה מזאת, אנחנו מחזירים חזרה בדיקת PCR בלבד, ומורידים את האופציה לעשות בדיקת אנטיגן לזרים שמגיעים למדינת ישראל. המטרה של זה היא בעצם בשביל לצמצם עד כמה שניתן תחלואה נכנסת מראש. זאת אומרת, אם יש בן אדם שהוא חולה, עדיף שנזהה את זה עוד לפני שהוא הגיע לארץ, שיישאר את תקופת ההחלמה בארץ מוצאו ויגיע לישראל לאחר מכן במידה והוא מעוניין.
בגלל שאנחנו מתירים כניסה גם ללא מחוסנים, אנחנו מבינים שיש יותר סבירות שיהיו אנשים חולים ואנחנו מעדיפים להשתמש גם בבדיקה שרמת המהימנות שלה היא יותר מדויקת, במיוחד לאור הירידה בתחלואה ברוב מדינות העולם, שהיא בדומה למה שקורה במדינת ישראל. אנחנו מעדיפים להשתמש בבדיקה שהיא ייצר מהימנה ומדויקת, ולכן זרים יידרשו לעשות PCR בטווח של 72 שעות לפני עלייה לטיסה לישראל. לא רק טיסה דרך אגב, זה יהיה תקף גם לגבי מעברי גבול יבשתיים וימיים לגבי זרים, ולגבי ישראלים, יש להם פטור מהבדיקה הזאת. בנחיתה בארץ כולם ללא יוצא מן הכלל נדרשים לעשות בדיקת PCR.
אילנה גנס
¶
אנטיגן אנחנו לא עשינו אף פעם. זאת אומרת, בנחיתה בארץ בנתב"ג ובכלל במעברי גבול, כולם עושים אך ורק בדיקת PCR כי בעצם הרלוונטיות שלה היא בעיקר זיהוי וריאנטים ולא ניתן לרצף בדיקת אנטיגן ולכן אנחנו חייבים איסוף של חומר גנטי וזה רק בדיקת PCR.
יעל סלנט
¶
אבל בעצם, אם אותו בן אדם היה נגיד חולה על הטיסה, כי הוא לא נבדק בעליה לטיסה כי יש לו פטור, אז לצורך העניין זה בעצם שני אמצעים שאומנם אנחנו רואים אותם בוועדות שונות, אבל בעצם שניהם גומרים לזה שיכול להיות שיסתובבו פה יותר מאומתים כי הם לא עשו בדיקה בעלייה למטוס והם גם לא אובחנו בירידה מהמטוס, ויכול להיות שאיתם - -
יעל סלנט
¶
לא, אבל יכול להיות שיהיו אנשים שנדבקו ולא יראו את זה מיידית כשיורדים מהמטוס, כי לוקח זמן עד שהופכים להיות מאומתים ובעצם מגדילים את כמות האוכלוסייה שפטורה מבידוד בכניסה לישראל.
אילנה גנס
¶
זה נכון, אבל עוד פעם, לאור העובדה שאנחנו רואים בכלל מגמת ירידה משמעותית בתחלואה, גם בארץ וגם בעולם, אנחנו חושבים שכרגע בשביל לאפשר גם לתיירות ולחידוש תנועה בינלאומית לחזור לתחייה, זה חלק מההקלות שממשלת ישראל החליטה להוביל אותן. שוב, מבחינתנו אפידמיולוגית לגבי זרים אנחנו עדיין מעדיפים שיעשו בדיקת PCR לפי העלייה לטיסה. לגבי ישראלים אנחנו יודעים שחלק מהחסמים שמונעים מאנשים לנסוע לחו"ל, זה באמת החשש להיתקע בחו"ל, גם הוצאות כלכליות, עלויות של בדיקות, במיוחד אם מדובר בחופשה של משפחה שלמה שנוסעת, יש לזה גם עלויות לא מבוטלות. לכן כחלק ממכלול השיקולים ברמה שהממשלה החליטה עליה, הוחלט בעצם לגבי ישראלים להקל עליהם ולבטל את חובת הבדיקה לפני העלייה לטיסה. בנחיתה כולם צריכים לעשות בדיקת PCR, כולם נדרשים ל-24 שעות בידוד ללא קשר לסטטוס חיסוני, גם מחוסנים וגם לא מחוסנים נדרשים להמתין בבידוד עד לקבלת תוצאה שלילית מהנחיתה שלהם, או 24 שעות, המוקדם מביניהם.
היחידים שבעצם פטורים מ-24 שעות בידוד זה מחלימים טריים בטווח של עד 60 יום, ששם אנחנו מעריכים מראש שהסבירות להדבקה חוזרת היא יותר נמוכה, למרות שלצערנו בעידן האומיקרון אנחנו רואים מקרים של חשדות לתחלואה חוזרת בפרקי זמן יותר קצרים. אגב, השבוע גם התפרסמה עבודה די גדולה מדנמרק שמראה דיווחים על תחלואה חוזרת כבר בטווח של חודש לאחר מכן, עם איזשהו זמן ממוצע של 36 ימים ממועד ההחלמה, של קרוב ל-0.5%-1% של תחלואה חוזרת שכבר תועדה. לא ראינו את זה בעבר.
אילנה גנס
¶
חלקם באותו ווריאנט, חלקם ב-BA2. אנחנו רואים דיווחים, לא תמיד הם השתמשו בריצופים, בפעם הקודמת או בפעם הנוכחית, אז כאילו אנחנו רואים עדות של תחלואה של בן אדם תסמיני, סיפור של חשיפה לפעמים, בדיקת אנטיגן חיובית שבניגוד ל-PCR היא לא אמורה להישאר חיובית לאורך זמן, מעבר ל-30 יום זה חד משמעית מבחינתו מתאים להגדרה של תחלואה חוזרת, במיוחד אם זה בא עם קליניקה מתאימה או סיפור של חשיפה אפידמיולוגית. לכן אנחנו מתחילים לראות יותר ויותר.
אגב, גם במוהל מחלים אנחנו הולכים לקצר את תקופת ההדבקה החוזרת מ-90 יום ל-60 יום בשלב הזה, זה גם צפוי להתעדכן בהמשך. כי אנחנו רואים באמת באומיקרון שינויים במגמת תחלואה והדבקה חוזרת בקרב מחלימים.
יעל סלנט
¶
אני רוצה להוסיף. לפי סעיף י(2) דיברנו בזמנו שצריך לעבוד על הנוסח שלו כי מה שאת אמרת עכשיו שבעצם פטורים 60 יום, כאילו פה כתוב רק אם זה 60 יום ממועד השלמת חובת ביצוע של בדיקה שביצע בשל היותו חולה באותה מדינה. זה לא לגמרי מהודק עד הסוף עם הדברים שאת אמרת, אז אני מציעה שלקראת הצו הבא נחשוב איך, תחשבו אתם, איך אתם רוצים לשפר את הנוסח.
אסתי ורהפטיג
¶
רגע, אני לא בטוחה שיש פה, ה-60 יום הם ממועד השלמת הבידוד שזה בעצם מועד ההחלמה. גם אצלנו המועד האחרון של הבידוד זה מועד ההחלמה. אני לא בטוחה שבעניין הזה יש פער.
יעל סלנט
¶
חוזר שהוא מחלים וקיבל אישור החלמה על בסיס ממצא חיובי שביצע במדינה כאמור. זה נראה כאילו הוא חזר מאותה מדינה, אבל בסדר, נדבר על זה לקראת ה- -
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אני רק שאלה אחרונה ברשותכם בנושא של תחבורה ציבורית. אתם מאשרים לאנשים לנסוע בתחבורה ציבורית, למרות שהבדיקה בעלייה למטוס לא נעשתה. האם לדעתכם זה לא מסוכן? אם אפשר להתייחס בשני משפטים.
אילנה גנס
¶
באופן עקרוני, אמרנו גם בעבר שברגע שאין על בן אדם חובת בידוד מלאה, אנחנו מאפשרים שימוש בתחבורה ציבורית. שוב, כל מכלול השינויים האלה, גם פטור מבידוד ארוך יותר וגם אישור לשימוש בתחבורה ציבורית מבוסס על איזושהי הנחה שרמת התחלואה בירידה משמעותית גם בארץ וגם בעולם ואנחנו צפויים פחות להיתקל בזה. חוץ מזה, בתוך תחבורה ציבורית עדיין יש חובת עטיית מסכות וזה משהו שעדיין נשאר.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אוקיי. אז אני רוצה לאשר את הצו ברשותכם. אז שוב, אני בעד, אין נגד, אין נמנעים.
הצבעה
אושר
תיקון מספר 25 לצו בריאות העם אושר. והצו האחרון.
יעל סלנט
¶
תיקון 21 מס' 4.
"תיקון הוראת השעה 1. בצו בראות העם (נגיף קורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 21), התשפ"ב-2021, בסעיף 2, ברישה, במקום "עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022)" יבוא "עד יום ז' באדר ב' התשפ"ב (10 במרס 2022)".
תחילה 2. תחילתו של צו זה ביום כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרס 2022)."
אולי אתם יכולים להסביר בכמה מילים איזה הוראות בעצם מאריכים פה עד ה-10 במרס ולמה עד ה-10 במרס.
טל פלדמן
¶
אז קודם כל ההוראות שמאריכים עד ה-10 במרס זה ההוראות שקובעות את ההכרה באנטיגן חיובי לצורך הכרה כחולה וקיצור בידוד, וההוראות שמבטלות את הבדיקה הראשונה לצורך קיצור בידוד ומאפשרות בדיקה ביום החמישי כבר כדי להשתחרר. בעצם נראה לי אילנה תסביר למה זה רק עד ה-10 במרס ואנחנו עדיין לא שינינו את זה.
אילנה גנס
¶
שוב, התייחסתי לזה בקצרה אבל אני אדגיש שוב. כל עוד רמת התחלואה באוכלוסייה היא מעל 5%, 6%, 7% כפי שאנחנו רואים היום ואפילו יותר מזה, בדיקת אנטיגן היא בדיקה שהיא בעלת סגוליות מספיק טובה בשביל להוות בדיקה אבחנתית והיא בדיקה שהיא יותר נגישה ויותר זולה בשימוש. לכן, כל עוד רפואית אנחנו רואים את היתרונות שלה בשימוש לצד היתרונות הנוספים, אנחנו מעדיפים להמשיך להשתמש בה. ברגע שנראה שהערך, מבחינה מקצועית שלה, יורד והיא תיתן לנו חיווי של יותר מדי false positive , אנחנו בגלל זה מראש הגדרנו את זה כהוראת שעה, כי המהימנות של הבדיקה הזאת באה בקורלציה לרמת התחלואה באוכלוסייה.
עד ה-10 למרס נעשה הערכת מצב מחודשת ונחליט האם נכון להאריך את הצו ואת ההגדרות כפי שהן, או לחזור חזרה לבדיקות PCR בלבד. אופציית האנטיגן עדיין תישאר, היא הייתה קיימת גם בעבר. רק בעבר, מי שיצא חיובי בבדיקת אנטיגן היה נדרש לאמת אותה באמצעות בדיקת PCR.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
כרגע אנחנו מאמצים את זה בבדיקת אנטיגן מוסדית וזה נשאר עד 10 במרס ואחר כך אתם שוב תדונו בזה.
יעל סלנט
¶
אם היום רוצים לעשות בדיקת PCR עדיין יש את המגבלה הזאת של המימון מעל גיל 30? או שעכשיו זה כבר יותר פתוח קצת כי התחלואה ירדה?
אילנה גנס
¶
באופן עקרוני זה די פתוח, אין היום בכלל עומס על מערך בדיקות ה-PCR. שוב, גם בעבר אפשרנו חריגות וגמישות לקופות חולים, להפעיל שיקול דעת לכל קבוצות הגילאים ואני יכולה להגיד שאנחנו לא נתקלים בבקשות או תלונות על הסוגייה הזאת.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
למה זה נשאל, כי בפעם שעברה אמרת שמי שהוא מתחת לגיל 30 יעשה בדיקת PCR, הוא צריך לקבל הפניה מהרופא שלו.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אוקיי. אז צריך לפנות לרופא המשפחה, הוא ייתן הפנייה ורק אז אפשר לעשות PCR לאלה שהם מתחת לגיל 30.
היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב
¶
אוקיי. טוב, עד כמה שאני מבינה פה יותר מדי חידושים. אז אנחנו נאשר את התיקון לצו. בעד, אין נגד, אין נמנעים.
הצבעה
אושר
תיקון מס' 4 לתיקון מס' 21 אושר.
תודה רבה לכולם, הישיבה ננעלה. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:03.