פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
28/02/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 232
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 9:37

דיון חירום הערכות ממשלת ישראל לקליטת גל העולים הצפוי מאוקראינה

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

צבי האוזר
מיכל וולדיגר
יוסף טייב
טטיאנה מזרסקי

שר התפוצות נחמן שי
דוד דרסלי אבטה - עו"ד, משנה למנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

אילן שוחט - מנכ"ל המשרד, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

יוליה דור - סגנית ראש נתיב, משרד ראש הממשלה

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

פבל פולב - סגן ראש העיר אריאל

רומן פרס - סגן ראש העיר יקנעם

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

יונה שרקי - יועץ משפטי למרכז למדיניות הגירה לישראל, איתן - מדיניות הגירה לישראל

אלקס ריף - מנכ"לית, לובי המיליון

רם בלניקוב
–
מנכ"ל משרד האוצר

יעקב שנהב
–
משרד הבינוי והשיכון

דימה אפרצב
–
יו"ר ועדת הקליטה, מרכז השלטון המקומי

שלומית ארליך
לימור קרן

טמיר כהן

א.ב., חבר תרגומים

דיון חירום הערכות ממשלת ישראל לקליטת גל העולים הצפוי מאוקראינה

בוקר טוב לכולם, היום כ"ז באדר א' תשפ"ב, 28 בפברואר 2022. אנחנו מתחילים בדיון חירום של היערכות הממשלה לקליטת גל עלייה הצפוי מאוקראינה. אנחנו עדים לאירועי לחימה קשים בשטח אוקראינה. הדבר הזה כמובן משפיע על כלל האזרחים באוקראינה, ואני חושב שכאן הבמה לבוא ולהביע הזדהות עם המצוקה של האזרחים והפליטים, מאות אלפי פליטים, אבל אנחנו כאן במדינת ישראל חייבים להתרכז ביהודים, בעולים החדשים הפוטנציאליים שצריכים לראות בנו, במדינת ישראל בית לאומי לאורך כל השנה ולאורך כל השנים, אבל במיוחד בעתות משבר.

מדינת ישראל במשך כל שנות קיומה הוכיחה פעם אחר פעם שאנחנו יודעים להתגייס בשעות המשבר ויודעים לעשות הכול כדי שהיהודים שנמצאים בחו"ל יבואו למדינת ישראל. אנחנו כאן חייבים להיות ערוכים ומוכנים לקלוט אותם בצורה המיטבית ביותר. אני אחזור אחורה לא הרבה זמן. ב-2014 היו אירועים קשים של פיגועים בצרפת, ואז ממשלת ישראל התגייסה והוציאה תוכנית לאומית שגובתה בהחלטת ממשלה ואחר כך גם עודכנה, ובאמת עשתה את כל המאמץ כדי לאפשר ליהודי צרפת לבוא לישראל.

כרגע אנחנו נמצאים אל מול משבר הומניטרי קשה מאוד שמשפיע על 250,000 זכאי חוק השבות שנמצאים בישראל. זו החובה שלנו אבל זו גם ההזדמנות שלנו, לכן אני החלטתי לקיים את הדיון הזה היום לנוכח העובדה גם שמסיבה שאינה ברורה, שוועדת העלייה והקליטה אינה מתכנסת, אינה קמה. אני יודע שיש מחלוקות פוליטיות ואני גם לא ממעיט בערכן, אבל אני חושב שבעת המשבר על האופוזיציה גם לגלות אחריות ופשוט להקים את הוועדה, גם אם זה באופן זמני. גם אם זה לטפל בדברים שהם אד הוק, ויש פה כל הזמן דברים אד הוק שעולים, לכן אני קורא לחברי האופוזיציה להקים את ועדת העלייה והקליטה, ואם הם לא יעשו, אז אנחנו כאן בוועדת הכספים נמשיך להוביל ולטפל בנושא הזה, כי זה נושא לאומי והוא חובה של כל חברי הכנסת, לא משנה מאיזה צד הם באים, מימין, משמאל, מהקואליציה, מהאופוזיציה וגם כמובן הממשלה.

אני חייב להגיד שממשלת ישראל באמת התגייסה ועושה פעולות אופרטיביות מאוד נכונות גם בהיבט הגיאופוליטי אבל גם בהיבט הסיוע. נשלח סיוע הומניטרי. אני חייב לציין פה את עובדי משרד החוץ, את עובדי נתיב ואת עובדי הסוכנות שתוך סיכון חיים של ממש ממשיכים לעבוד, עבדו בתוך המדינה, חלקם עכשיו עובדים על הגבול, פותחים נקודות חדשות כדי לקבל את הקהל. באמת עושים את מה שהם רק יכולים תוך כדי סיכון חיים כדי להציל את הישראלים שנמצאים שם וגם את היהודים שרוצים לעלות לישראל.

אני רוצה לחלק את הדיון הזה לשניים. אני אתן קודם כל לנציגים שנמצאים פה, נתיב, הסוכנות היהודית לתת איזושהי סקירה של תמונת מצב נכון להיום, אבל אחר כך אני רוצה לקחת את הדיון למקום אסטרטגי יותר. יש פה גם חובה וגם הזדמנות להביא לכאן עשרות אלפים של זכאי חוק השבות, כי מדינת ישראל זה הבית הלאומי של העם היהודי ואנחנו כאן חייבים לעשות הכול כדי לפתוח את הדלתות.

עכשיו אנחנו נעבור לחברי הכנסת כמובן, אבל לפני זה יש לנו את שר התפוצות נחמן שי שנמצא בזום. ניתן לו להגיד כמה מילים. אחר כך חברי הכנסת ואחר כך עדכון אופרטיבי של נתיב והסוכנות. אחר כך נעבור לדיון שהוא יותר אסטרטגי. השר, בבקשה.

תודה רבה אלכס, בוקר טוב לך ולכל חברי הוועדה. אני רואה כמה נציגים פה ואני רואה גם את חברי רמי בלניקוב. אנחנו שמחים על הדיון כי הוא ממקד עניין גם בישראל בתחום שאני רואה בו משהו שקצת נעשה רחוק מאיתנו, של סולידריות יהודית וסולידריות ישראלית.

האתגר של יהדות אוקראינה, של חייה ברגעים האלה ובהמשך עלייה וקליטה בישראל מלווה אותנו כבר שבועות אחדים. חברתי פנינה תמנו-שטה, אני וגם נציגי המשרדים השונים והארגונים היהודיים שקשורים בכך, החל מסוכנות דרך נתיב, הג'וינט, חב"ד, קרן הידידות ואחרים, עובדים כבר ממש שבועות במפגשים שבועיים כדי להכין את התשתית גם להתמודדות של הקהילה היהודית מול האתגר וגם לעלייה וקליטה לישראל. זה שני דברים שהם משלימים אחד את השני. הם לא שונים אחד מהשני. בסוף זה נובע מהדאגה והאחריות הנדירים של מדינת ישראל לגורלם.

אני מאוד גאה לומר את זה שאנחנו המדינה היחידה בעולם שמלווה את אזרחיה בצאתם מאוקראינה, שולחת דיפלומטים. 100 דיפלומטים ישראלים פרוסים עכשיו בשבע נקודות גבול לכל אורך גבולותיה של אוקראינה, בינה לבין המדינות השכנות, ועושה מאמצים בלתי רגילים לזהות וללוות ולקבל, ואחר כך גם להאכיל ולהשקות ולהוביל למקומות בטוחים גם ישראלים וגם יהודים שיוצאים מאוקראינה.

כתוצאה מהמשבר שכבר פוקד את הקהילה היהודית שם ועלול להחריף כמובן ככל שהמלחמה תימשך, אנחנו ממשרדנו שלנו, ממשרד התפוצות הקצנו בסוף השבוע שעבר 10 מיליון שקלים לטובת הקהילה היהודית באוקראינה. יש לנו כ-200,000 יהודים. אנחנו עשינו את הפעולה הזאת באמצעות שניים מהארגונים היהודיים, ואנחנו נמשיך ונפעיל גם ארגונים אחרים. אנחנו רוצים לעזור להם במזון, אנחנו רוצים לעזור לכם בהיסעים. הם צריכים לנוע ממקום למקום. אנחנו רוצים לעזור להם בתרופות, אנחנו רוצים לעזור להם באבטחה, נושא שהוא הולך ונעשה קריטי מבחינתם. את כל הדברים האלה אנחנו גיבשנו ואנחנו מושיטים עזרה. אני מקווה מאוד שזה לא העזרה האחרונה של מדינת ישראל לקהילה היהודית שם.

אנחנו מבקשים מהאוצר שיגדיל את הסכומים שעומדים לרשותנו. עד עכשיו הפעלנו רק את התקציב שלנו. אני לא באתי לבקש כסף אלא אני מציין את זה. אנחנו נרצה לקבל יותר כסף, כי במקביל גם העולם היהודי נענה בנדיבות, גם איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה וגם קרן היסוד, שני ארגונים שהם מיומנים באיסוף כספים. בארצות הברית שמו כמטרה לגייס 20 מיליון דולר. קרן היסוד גם כן מדברת על מיליונים רבים. הסכומים האלה יכוונו לעזרה לקהילות היהודיות באוקראינה שאנחנו לא יודעים כרגע מה העתיד שמצפה להם, ולתהליך של העלייה והקליטה לישראל.

כפי שאמרתי, מדובר לא רק בעזרה כספית. לדעתי יש משהו ערכי חשוב ביותר במה שאנחנו עושים. אנחנו מרגישים אחריות כלפי יהודי העולם, ברגע הזה יהודי אוקראינה. אנחנו רוצים לחבר את הציבור הישראלי אליהם כדי שכל אחד ואחד מאיתנו יחוש אותה תחושה שאנחנו באמת ערבים זה לזה. כפי שאמרתי, מדינת ישראל התגייסה ועושה עבודה באמת בלתי רגילה כרגע בתחום הזה, ואני אשוב ואדווח לך, אלכס, לחברי הוועדה בכל שלב שהוא איך אנחנו מתקדמים ומה אנחנו עושים.

תודה רבה. חברי הכנסת, ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני ראשית רוצה לברך את משרד האוצר על ההתקדמות שישנה בנושא של מתווה הסיוע לעצמאים. אני מקווה שנגיע לעמק השווה ונמשיך בעבודה הסדירה.

אני קודם כל רוצה לברך אותך על הדיון החשוב הזה, וגם את העובדים המסורים גם של משרד החוץ וגם הסוכנות וגם נתיב שבאמת עושים כעת לילות כימים על מנת לסייע לאזרחים ישראלים באוקראינה. אני בעצמי ליוויתי מספר אנשים מאזור הקרבות בימים האחרונים, ברמה השעתית, שלשמחתי כבר הגיעו חלקם לפולין וחלקם לרומניה, ובאמת ראיתי את הנאמנות והמסירות וההקרבה של השליחים שלנו. באמת יישר כוח גדול.

אני לא שייך לגל העלייה הגדול של תחילת שנות ה-90'. עליתי בסוף שנות ה-90' ולכן אני רוצה לומר כביכול מהצד, שגל העלייה ההוא, התרומה שלו למדינת ישראל, לפיתוח של מדינת ישראל, לכלכלה, לתרבות, לספורט, פשוט אי אפשר להמעיט בערכו. כרגע יש לנו הזדמנות בלתי רגילה לקלוט יהודים, ואני רוצה להרחיב את היריעה. גם באוקראינה וגם ברוסיה יש עשרות אם לא מאות אלפי יהודים שיכולים לעשות עלייה עכשיו ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי ליצור את כל התנאים המתאימים כדי באמת לא לפספס את ההזדמנות הגדולה הזאת.

לאור הסירוב של האופוזיציה להקים את ועדת העלייה והקליטה, שבאמת הסירוב הזה הוא לא ברור לי, זה מעשה בלתי אחראי, אני מציע לך לבדוק אפשרות להקים במסגרת ועדת הכספים, ועדת משנה להיערכות לקליטת העלייה כדי באמת לתת מענה בנושא הזה, כי באמת אנחנו לא יכולים היום לעמוד מהצד. להתגייס ולעשות הכול כדי לא לפספס את ההזדמנות הגדולה הזאת. תודה רבה.

תודה. אנחנו נקיים את זה בוועדה הראשית כל עוד אנחנו בעת חירום, ואחר כך אם ועדת הקליטה באמת לא תקום, אז נקים גם ועדת משנה.

נירה, בקשה.

בוקר טוב, קודם כל אני מצטרפת למה שנאמר. אני רוצה לברך את שר החוץ ומשרד החוץ שמנהלים 24/7 את החמ"ל, הקונסולים שנמצאים ומגיעים גם ברומניה, גם באוקראינה, בכל מקום, לשגרירות בישראל ופולין, לעובדים שנמצאים בכל המעברים, לסוכנות, לנתיב שמנהלים באמת מבצע. אני רואה את זה מהצד ואני אומרת, אני ממש מרגישה כמו במבצע צבאי שאותו אני מכירה מצוין. כל מעברי הגבול, פולין, הונגריה, רומניה, סלובקיה ומולדובה מלאים באנשי משרד החוץ, ובמקביל מנהלים את מאמץ הסיוע ההומניטרי של אגף מש"ב.

אני חושבת שכל זה, זה נאמר וזה נשמע כאילו כלום אבל זה המון. זה מטורף וזה תחת אש וזה מנוהל בצורה מדהימה. כל הזמן אנחנו אומרים, אנחנו מתכוננים, מתכוננים, מתכוננים. הנה בזמן אמת מדינת ישראל היא הראשונה והיחידה בינתיים שמנהלת את המבצע הזה. זה גם מביא אותנו לעוד מקום. תמיד מדברים, מדינת ישראל, האם היא בתוך עצמה? ואנחנו רואים מה נעשה גם בקהילות העולם וגם למען קהילות העולם, הקהילות היהודיות בעולם, וזה פשוט מדהים לראות את זה.

רק היום בבוקר הייתה לי ישיבה שבה נודע לי על תרומה של 25,000 דולר לקו חם מאחת מהקהילות בעולם דרך הסוכנות. זה לא מובן מאליו. זה אנשים שבעצמם יש להם את האתגרים שלהם. אני ממש מברכת מכאן וחושבת שצריך לאור זאת לשבת רגע ולחשוב גם תחת תפקידנו כאן בוועדת כספים, לראות איך אנחנו בוחנים האם המענה שתכננו אכן נותן פתרון הולם למצבים כאלה, ואם לא, איך אנחנו דואגים שזה יקרה.

תודה רבה. מיכל בבקשה.

בוקר טוב, גם אני מברכת על הדיון. הוא חשוב ביותר. לא רוצה להכניס עכשיו פוליטיקה בין קואליציה לאופוזיציה, אבל בגלל שעשיתם את זה, אני גם אגיד איזה משפט. אני חושבת שהאופוזיציה לוקחת אחריות. אני חושבת שמי שלא לוקח אחריות זה הקואליציה שלא דואגת לזה שכל חברי האופוזיציה יהיו משמעותיים בכל הוועדות, אז לא נכניס את הדבר הזה לפה. רק ציינתם אז גם אני מציינת.

לגופו של עניין, בהחלט מברכת את מה שנעשה עד כה. אני מצפה לשמוע יותר בפירוט מה בדיוק נעשה, אבל אתמול פניתי במכתב גם לשר החוץ, גם לשרת העלייה והקליטה, גם לשר הבריאות בבקשה שישימו דגש גם על סיוע נפשי. אנחנו נערכים פה במדינת ישראל לקליטה פיזית של העולים שיעלו בעזרת השם, אבל חשוב לי ביותר להדגיש שלא די בכך. חשוב מאוד לדאוג לחבילת סיוע, גם סיוע שיהיה סיוע ראשוני מיידי אקוטי של שניים-שלושה מפגשים לעולים האלה, עם אנשי מקצוע שידברו בשפה, שיכירו את התרבות וידעו איך לקלוט אותם, ובוודאי למצבים מורכבים יותר שתגיע חבילת סיוע נפשי מורכבת יותר של אנשי קשר שיוכלו ללוות ליווי מסיבי יותר של עד 12–24 פגישות לכל עולה. יש כאן באמת צורך מיידי בדבר הזה והוא נוגע מאוד לצד הכלכלי, כי צריך להכשיר את אנשי המקצוע ולדאוג גם לזה שלא נפספס עלייה כל כך חשובה, שילכו פה לאיבוד בלי החוסן הנפשי והרגשי. כל עלייה שהיא אבל בוודאי כשמגיעים ממלחמות ומירי, עם ילדים, מאוד מתח נפשי, צריך לעזור להם גם בקטע הזה. תודה.

יוסי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להיות קצר כי אני חושב שבעיקר באנו לשמוע את המשרדים. אני כן רוצה לברך גם את משרד החוץ, נתיב, הסוכנות, משרד הקליטה, שי שאני מכיר ומוקיר את העבודה הנהדרת שהוא עושה. אני הייתי כן רוצה, רק אם תוכלו בהמשך להתמקד ולהבין מה ההיערכות של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל להתפתחות רחבה יותר של מה שקורה כאן, כי אנחנו כרגע כמובן נותנים את המענה ההולם והייתה היערכות טובה אל מה שקורה כרגע באוקראינה, אבל אנחנו לא יודעים איפה הפרומו הזה הולך להתפתח. הוא יכול להתפתח, אני מקווה שלא, אבל למדינות נוספות עם נוכחות יהודית או בעלי זכות חוק השבות, רחבה הרבה יותר כמו צרפת למשל עם חצי מיליון יהודים, ואז האם אנחנו באמת מוכנים להיערכות וקליטה של כמות כזאת במסה אחת של עולים? זה הדבר הראשון.

הדבר השני, האם אנחנו ערוכים מול מרכזי קליטה וכל מה שקורה ברמה ההוליסטית פה בישראל. אנחנו שמענו מה שר התפוצות ומה המשרדים נותנים שם. זה מבורך ואני חושב שצריך גם להוסיף שם. כל יהודי באשר הוא, הוא חשוב, וכל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא. אני חושב שזו חובתנו. אני חושב שהאחריות הלאומית גם של האופוזיציה בזה שאנחנו נוכחים פה בדיון, אדוני היושב-ראש, מראה את החשיבות של הנושא ועד כמה שאני חושב שאנחנו כמדינה, ולא משנה אופוזיציה וקואליציה, צריכים להירתם לנושא.

יוסי, אין ספק שאתה פועל המון למען העלייה. אנחנו עשינו את זה יחד בקדנציה הקודמת בוועדת העלייה והקליטה. עכשיו אנחנו עושים את זה בוועדת כספים.

אני שנייה עושה רגע הפסקה קצרה. יש לנו את מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב. בבקשה תעלו אותו בזום, הוא רוצה להגיד כמה מילים.

בוקר טוב לכולם, קודם כל נמצא שם הנציג שלנו לכל בעיה שתצטרך, עלי בינג. יש לי מסר אחד משר האוצר וממני בשמו, שנושא התקציב לא יעצור אפילו רבע עולה. מה שצריך זה מה שניתן, רק תביאו כמה שיותר. זהו, יותר מזה אין לי מה להאריך. אנחנו מתואמים עם משרד הקליטה, עם הסוכנות, עם משרד החוץ, עם משרד התפוצות, עם כל מי שצריך להיות.

תודה רבה רם, מסר מאוד מאוד חשוב. מיכל שיר, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני לא אאריך. אני רק אומר, בשלושה שבועות האחרונים אני וחברי, חבר הכנסת יצחק פינדרוס קיימנו מספר מפגשים בשדולה לחיזוק יהדות התפוצות. אתם יודעים, אנחנו לפני שלושה שבועות קיימנו את הדיון, עוד אף אחד לא חשב שיתפתח, לא יתפתח, ובאמת דיברנו עם רבני העיר, וככל שהאירוע הלך והתגלגל, אנחנו גילינו מה זה לב יהודי, ולב יהודי אומר שמדינת ישראל קראה מן הסתם לצוותים, צוותי חינוך, צוותים תומכים, גננים, גננות, מורים, מורות, תמיכה שוטפת של מדינת ישראל בתוך הקהילות היהודיות עמדה להעלות אותם על מטוסים והם סירבו. הם ממש פתחו במלחמה מול המדינה, אנחנו לא נוטשים את הקהילה שלנו, אנחנו לא נוטשים את הילדים, אנחנו לא נוטשים את ההורים, אנחנו לא נוטשים את הקהילה ואת האנשים שכרגע זקוקים לנו, וזה היה אחד המאבקים שכמובן נפתרו מאוד מהר כי המדינה אפשרה להם, אבל זה פשוט היה מחמם לב לראות את האכפתיות של האנשים במקום.

אנחנו כנראה כאן לא נפתור את הנושא של המלחמה הזו, אבל אנחנו כן נילחם, וזאת חובתנו להילחם עבור כל יהודי ויהודי עד אחרון היהודים שאם ניתן, אנחנו נצליח להוציא אותו ולהציל אותו, את ילדיו ואת משפחתו. אני מאוד שמחה על דברי משרד האוצר, שכסף כאן לא יהווה שום חסם, ואני מברכת אותך אדוני היושב-ראש על קיום הדיון החשוב הזה. תודה רבה.

תודה רבה. טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ליבנו עם הקהילה היהודית באוקראינה עכשיו, לאלפי אזרחים שלמדינת ישראל יש חברים וקרובי משפחה שעדיין נותרו באזור הלחימה. באמת שאפו, כבר אמרו. אני מצטרפת לתודות לעובדי משרד החוץ שמ-11 בפברואר כבר נמצאים בכוננות ובמצב חירום ונותנים שירות בלתי רגיל. הם לא נמצאים בתנאים כתנאים. הם עוברים ממקום למקום, מקייב ללבוב, מלבוב לורשה, עושים עבודה מדהימה יחד עם עובדי הסוכנות היהודית והשליחים ונתיב. באמת תודה רבה מכל הלב.

אני מקבלת כל יום מספר פניות. אנשים פונים ומבקשים, תחלצו אותנו מהמקום הזה, תעזרו לעבור גבול מאוקראינה או לסלובקיה, למולדובה, לפולין. אנשים נתקעים שם למרות שמשרד החוץ קרא לכל אזרחי ישראל עוד בתחילת פברואר, חזרו הביתה, אנחנו מחכים לכם בבית, תחזרו לישראל. לא חזרו, עכשיו נמצאים במצב קשה וחובתנו לעזור לכם לעבור את התקופה ולחזור הביתה.

אני פונה גם לכל מי שנמצא בתפוצות, גם באוקראינה, גם במדינות אחרות, יהודים, פה הבית שלנו, בואו הביתה, אנחנו מחכים לכם. משרד הקליטה, כל משרדי הממשלה, כנסת, כל אזרחי ישראל פותחים את זרועותינו. אנחנו מחכים לכם.

תודה רבה טטיאנה. עופר כסיף, בבקשה.

שלום, אני צרוד, אני מקווה שזה יהיה סביל. קודם כל אני מתנצל, אני צריך לצאת תיכף לוועדה אחרת, אבל היה לי חשוב להשמיע קול תרתי משמע, אחר. דבר ראשון, אני לא רוצה להתייחס כאן לעמדתי הידועה בכל הנושא של חוק השבות, מדינה יהודית וכן הלאה. עמדתי ידועה, אני לא רוצה להתייחס לזה, אבל חשוב לי להזכיר את זה שאני חושב אחרת מהחברים פה, אבל כן חשוב היה לי להגיד בוועדה הזאת את הדברים הבאים.

בישראל יש מיליוני אנשים שחיים במצוקות בלתי אפשריות, נכים, קשישים, מובטלים בעיקר אחרי הקורונה. רק אתמול קראנו כתבה לגבי מצבם של אנשים שלא הצליחו לחזור למסגרת העבודה ובגלל ההחלטה לגבי החל"ת בין השאר, לא זכאים לאבטלה. שמענו את מנכ"ל האוצר בשם שר האוצר. אני חושב שהמדינה מחויבת להשקיע קודם כל באוכלוסיות האלה לפני שמדברים על אוכלוסייה שהיא איננה אזרחית פה.

אין שום קשר בין הדברים.

יש קשר, ועוד פעם, בלי להיכנס לעניין הפוליטי של עמדתי, זה לא העניין. ברגע שאומרים שאין הגבלה, כך הבנתי, על התקציב שמתכננים להשקיע באנשים שיגיעו מחו"ל, לא משנה כרגע מי, אבל יש כמה וכמה הגבלות על האוכלוסיות המוחלשות בישראל כשהזכרתי רק את חלקן. אנחנו כולנו רואים מה קורה עם הנכים למשל שנאבקים עכשיו. אני הולך עכשיו לוועדת הבריאות משום שלא מימשו את ההסכם עם המתמחים, והזכרתי את הקשישים ואת ניצולי השואה. להם אין כסף אבל לאלה שהם לא אזרחים, יש כסף רק משום שבעורקיהם זורם כביכול דם של "גזע עליון"? זה מאוד לא נסבל, חברים. מאוד לא נסבל.

טוב, אני רוצה למחות על מה שאמרת משתי סיבות. סיבה אחת, המדינה הזאת, מדינת ישראל הוקמה על ידי העולים שהגיעו מכל קצוות התבל.

זה לא רלוונטי.

הוקמה עבור העולים שיגיעו מכל קצוות התבל. מדינת ישראל היא קודם כל בית לאומי של העם היהודי, ומדינת ישראל עשתה הכול ותמשיך לעשות הכול כדי להושיט יד ליהודים ולמשפחות שלהם שנמצאות במצוקה, והיא תמיד תפתח את הדלת עבורם. זה שיש פה קונצנזוס גם באופוזיציה וגם בקואליציה וגם כמובן בממשלה, ועוד מעט נשמע את הממשלה, אני חושב שצריך לברך על כך. אין לזה שום קשר לבעיות שיש לנו בפנים והאתגרים שיש לנו בפנים, ויש לנו, וגם אותם אנחנו נפתור, אבל אין לזה שום קשר. תודה רבה עופר כסיף.

זאת התחמקות. אני רק מתנצל שאני יוצא. זה לא קשור למה שאמרת, זה הכול.

אין בעיה, בסדר גמור.

גם אני צריכה לצאת.

אין בעיה. טוב, אני קודם כל רוצה לברך את הנוכחים פה. הגיעו המשנה למנכ"ל, דוד אבטה, של משרד העלייה והקליטה, אילן שוחט, מנכ"ל הנגב והגליל. אני חייב להגיד שגם השרה פנינה תמנו-שטה, דיברתי איתה גם אתמול בערב וגם היום בבוקר, ואני אתן כמובן לדוד לפרוס את מה שמשרד הקליטה כבר עשה וגם מתכוון לעשות. אני חייב להגיד שההיערכות של השרה התחילה עוד קודם לכן, עוד לפני שהתחילה ההסלמה, ואפשר לברך על כך, וכמובן המשרד לנגב וגליל שכבר היום מקדם תוכנית לעידוד עלייה לנגב וגליל. זה מאוד חשוב ואפשר לברך.

יש פה את סגנית ראש נתיב, יוליה דור. גילוי נאות, אני גם הייתי מנכ"ל משרד הקליטה וגם ראש נתיב, אז עבדנו עם יוליה צמוד במשך תקופה מאוד ארוכה. אני בטוח ואני יודע שאתם עושים את המקסימום שאתם יכולים תוך כדי סיכון חיים של השליחים. אני מדבר גם עם השליחים. באמת אתם עושים עבודה מעל ומעבר. שי פבר, מנהל יחידת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית, גם עם הרבה מאוד שיחות בימים האחרונים. אני אתן לכם כמובן להציג, ואני שמח לברך את נציגי השלטון המקומי, את חברי רומן פרס, סגן ראש עיריית יקנעם, ופבל פולב, סגן ראש עיריית אריאל. אני יודע שיש גם הרבה אנשים שנמצאים בזום. ניתן לכולם לדבר אבל לפני כן אני רוצה שנתמקד בתמונת מצב אופרטיבית היום, מה קורה עכשיו, ואנחנו נתחיל מנתיב. יוליה, בבקשה.

טוב, אני קודם כל אתן לנו איזשהו רקע כדי שנוכל לקיים את הדיון הזה מול נתונים מאוד ברורים. קודם כל אם אנחנו מדברים על זכאי חוק השבות באוקראינה, אנחנו מדברים על אוכלוסייה של כ-200,000 זכאים. בפריסה של קייב משהו כמו מ-30,000 עד 40,000, דניפרו, 25,000–30,000, אודסה, 20,000–25,000 וחרקוב, 20,000–25,000 זכאי חוק השבות. בכל האוכלוסייה הזאת נכון לרגע זה אנחנו מזהים שלוש מגמות עיקריות. יש יהודים שבוחרים לא להתפנות. הם נשארים במקום המוצא שלהם. זו ההחלטה המודעת שלהם. אנחנו מדברים גם על אזורי קרבות וגם את זה צריך לקחת בחשבון כשאנחנו מעלים באמת את הסוגיות של פינוי ומילוט לאותה אוכלוסייה.

יש אנשים שהם עוברים במערב קודם כל לאזור של לבוב, צ'רנוביץ, מוקצ'בו לגבולות עם פולין, עם הונגריה, עם סלובניה. האנשים האלה נמצאים בדרכים מאוד ארוכות. לוקח להם ימים ארוכים תחת סכנת חיים לחצות קילומטרים ארוכים. בין קייב ללבוב יש לנו משהו כמו כמעט 600 קילומטר וזה כרגע כביש שבשגרה אנחנו היינו לחצות אותו תוך חמש-שש שעות. כרגע זה יכול להימשך ימים ארוכים, שוב, תחת סכנת חיים של אותם אנשים שנמצאים במכוניות או באוטובוסים במעבר מאוד ארוך, וכמובן האוכלוסייה השלישית שהתחלנו לזהות אותה כבר בשבוע האחרון מאז שהגבולות הם פולין, רומניה, מולדובה וסלובניה נפתחו, אלה אוכלוסיית הפליטים וצריך לקחת את זה בחשבון. מדובר על פליטים לכל דבר גם מבחינת המעמד שלהם וגם מבחינת המאפיינים ההומניטריים של אותן אוכלוסיות.

בכל שלושת האוכלוסיות ישנם המבקשים לעלות לישראל, גם אלה שנמצאים באזור הקרבות, גם אתה שנמצאים בדרכים כדי להגיע לגבול או למצוא לעצמם איזשהו מקום מעבר תוך כדי, וגם אלה שחצו במהלך הימים האחרונים את הגבולות ונמצאים בפולין, מולדובה, הונגריה ורומניה. זה משהו שצריך להבין.

זה כמובן הופך את העבודה המשותפת שלנו עם הסוכנות היהודית לעבודה מאוד מורכבת. זה אומר שאנחנו צריכים כאן לבנות מתווים שחלק מהמתווים האלה פחות רלוונטיים במיוחד אם אנחנו מדברים באמת על אזור הקרבות, כי הכניסה שלנו כרגע לאזור הזה היא לא כניסה אפשרית גם בגלל המרחב האווירי שכרגע סגור. אני חושבת שכולנו חשופים לתקשורת ומבינים מה קורה שם.

תמונת המצב הזאת מחודדת גם בנושא של ביטחון אישי מאוד ירוד במעברי הגבול. התמונה שהייתה לנו היא תמונה שמצטיירת כרגע אחרת. אנחנו מזהים מצב שהוא קרוב מאוד להיות אסון הומניטרי בגבולות. האנשים מוצאים את עצמם בגבולות מחכים ימים ארוכים עד שמגיעים למעבר הגבול. יש לנו גבולות שהם עמוסים פחות. יש לנו גבולות שהם עמוסים יותר. משרד החוץ עושה פה עבודה נהדרת, קודם כל למפות את העומסים ולדעת לנייד את האנשים שמעוניינים באמת לחצות את הגבול גם בקרב הישראלים וגם בקרב היהודים. זה עדיין לא עושה את החוויה הלא פשוטה הזאת של להיות עקור מהבית שלך ולהגיע למקום שהדרך אליו היא מאוד ארוכה.

אנחנו מודעים גם למצב דינמי מאוד גדול. אם לפני יומיים ידענו שכל אחד מהיהודים שלנו יכול לחצות את הגבול, אתמול בבוקר אנחנו כבר קיבלנו את הצו הנשיאותי שכל הגברים בגיל גיוס, והגיוס שם הוא מגיל 18 עד 60, לא יכולים לעזוב את אוקראינה. זה מקשה מאוד על היכולות שלנו להוציא את האנשים, גם אגב לאלה שכבר יש להם אשרת עלייה והם לכאורה כבר לא זקוקים לטיפול שלנו כדי לעשות את העלייה. הצו הזה הוא ברמה מאוד קפדנית, נמצא באכיפה של השלטונות במקום, ואנחנו גם יודעים, לפחות שומעים שיש איזושהי הבנה שיכול להיות שגם הנשים יכנסו בגילאים מסוימים לפרשנות הזאת, וגם את זה צריך לקחת בחשבון.

אנחנו מזהים לפחות בעבודה שלנו בנקודה הזמנית שהוקמה בלבוב, שהצלחנו בכל זאת לתת שם עבודה ולקבל לא מעט קהלים, מאות אנשים שהגיעו בנוסף לרישום הראשוני שנוסף, היה שם תור חי שהתמלא משעה לשעה, שיש לא מעט פניות שאנחנו מגדירים כזיופים וצריך לקחת אותם בחשבון. זה אומר מבחינתנו שהבדיקה שנתיב מומחה בה לא יכולה להתרחש אחרת. אנחנו צריכים למפות מי האנשים שיש להם זכאות, שיבואו לישראל וימשיכו להוכיח את הזכאות שלהם גם מול משרד הפנים וגם מול המקומות הרלוונטיים האחרים, ולכן על אף החירום שאנחנו נמצאים בו, וכל שליחי נתיב נמצאים שם כרגע, הבדיקה היא לא בדיקה חלקית או לא בדיקה זריזה אלא עם כל המשמעויות לבדיקה. אנחנו מזהים שיש פה גם איזושהי תנועה שהתחילה של זכאי חוק השבת שהגיעו מאוקראינה למדינות כמו מצרים ומתחילים להגיע גם מגבולות של מדינת ישראל. זאת איזושהי תופעה.

גבולות יבשתיים.

יבשתיים. זאת איזושהי תופעה מעניינת שאנחנו מזהים ולכן מבחינת ההיערכות שלנו המעמס הוא לא רק במדינות שכנות לאוקראינה אלא גם כאן, גם בנתב"ג וגם במקומות שאנחנו יכולים לקלוט את האנשים האלה ולתת להם שירות שמדינת ישראל מחויבת לתת בכל מצב ובכל - - -

מה הפריסה עכשיו, יוליה?

הפריסה כרגע היא כזאת: קודם כל אין לנו אפשרות לעבוד באוקראינה וזה משהו שחשוב להבין. נכון לרגע זה בפולין נמצאים חמישה שליחי חוק השבות. כל אחד מהם מסוגל לקבל כ-100 איש ביום.

100 משפחות או 100 איש?

100 איש ביום. זה משהו כמו 20–25 משפחות. אלה סדר-גודל של בדיקות שלנו בחירום. אני קודם כל מודה לך אדוני יושב-ראש הוועדה על מילות ההערכה, אבל באמת כדי להבין, האנשים לא באים לעבודה ב-09:00 ועוזבים ב-16:00. יש שם משמרות 24/7, וגם כשהמשמרת מסתיימת ואנחנו רואים שהתור הה מתמלא, אף אחד לא הולך לישון. יש לנו סיטואציות שאנשים שלנו עובדים 24 שעות ואפילו יותר תוך כדי תנועה, כי יש פה סיטואציות שאנחנו נאלצים גם לפנות את השליחים שלנו ממקום למקום. יש פה מודיעין שמאפשר לנו איזושהי שליטה וגם הבטחה של חיי השליחים שלנו יהיו מוגנים.

יוליה, שנייה, אני עוצר אותך. אני רוצה שפשוט חברי הכנסת יבינו את המשמעות. אותם שליחים גם של נתיב וגם של משרד החוץ פונו מבתיהם כי הם גרו שם בשליחות בדירות עם רכוש והכול. פונו מבתיהם. אמרו להם, תיכנסו לרכבים, תעזבו ללביב. מלביב תעזבו לפולין. גם אותם שליחים שהיום נותנים שירות 24/7 כמו שיוליה אומרת, הם בעצם עצמם פליטים. אין ספק שאנחנו כאן בכנסת נעמוד על כך שכל הרכוש שלהם וכל הזכויות שלהם יוחזר ויפוצה, כי לא יכול להיות ששליחי מדינת ישראל בסופו של דבר נמצאים בסוג של פליטים.

לגמרי, אז חמישה כרגע בפולין. המספר הזה קודם כל משקף את הגל המשמעותי ביותר שמגיע מאוקראינה. זה הגל הגדול ביותר. יש לנו מתגבר נוסף בקישינב. מולדובה היא המדינה שקולטת בעיקר אנשים שמגיעים מדרום אוקראינה ואודסה שנמצאת במרחק של כמה שעות נסיעה מהמקום. אתמול בלילה נחתו מתגברים בבודפסט, הונגריה, ובוקרשט, רומניה.

אנחנו מזהים במאמץ משותף יחד עם הסוכנות היהודית שיש לא מעט אנשים שמצליחים להתקדם. לפני ההערכות שלנו זה גל שהולך לגדול ולכן כשאנחנו מדברים על משמעות האסון והדרמה הזאת, הוא לא מסתכם באוקראינה בלבד. יש לו השפעה על אירופה בצורה מאוד בולטת כבר בשלב הזה, שקולטת כרגע אוכלוסייה שמוגדרת כאוכלוסיית פליטים לכל דבר.

יוליה, יש לי שאלה. לכל המעברים האלה שהזכרתי אותם גם כי אנחנו מכירים ועוקבים אחרי הפניות, יש פערים? הוועדה כאן לא רק באה לקבל סקירה אלא גם - - -

תני להם לסיים, אז נשאל - - -

אני מגיעה לחסמים. תיראי, מה שאנחנו רואים במעברים כרגע, וזה איזשהו עדכון של הנחת עבודה שהייתה לנו בהתחלה, שלא מדובר על מעבר גבול שאנחנו מכירים בשגרה. זה צווארי בקבוק שנוצרו שם. אני לא רוצה להיכנס לסיבות, אבל יש שם את הצד האוקראיני מצד אחד והצד הקולט בצד שני, שהמעברים האלה הם מעברים מאוד איטיים בעיקר סביב אותו הצו הנשיאותי שיצא, של 18 פלוס, שבאמת יודעים למפות את האנשים וגם להחזיר את האנשים שעמדו את הימים הארוכים כדי לעבור את הגבול, לכן נכון לרגע זה אחרי בדיקה מאוד מעמיקה בכל מעברי הגבול שקיימים כרגע עם אוקראינה, ההחלטה שנתיב קיבל זה לא לעמוד במעבר. זה לא בטיחותי, זה לא הומניטרי וקודם כל זה לא מקצועי.

מה שמאפיין את האוכלוסייה הזאת של יהודים, ומבחינתי זה נכסיות שצריך לשמר עליו וקודם כל גם להבין שהיא קיימת, שהאוכלוסייה הזאת ברגע שהיא עוברת את הגבול, רואה את הנציגויות הרשמיות של מדינת ישראל, שזה שגרירות, כמקור שמגיעים אליו כדי לקבל שירות, וזה משהו שחשוב מאוד להבין. בעיניי זאת תוצאה מצוינת של מדינת ישראל מול אותן אוכלוסיות, לדעת שבמשבר, בכל מדינה ומדינה יש להם שגרירות ישראל שהם יכולים לבוא גם אם הם לא ישראלים אלא ישראלים בפוטנציאל - - -

אנחנו מדווחים באמצעות השגרירות בורשה שיש עשרות פניות, ואנחנו מאמינים שהמספרים האלה יגדלו מאוד מהר, של יהודים שהצליחו לעבור את הגבול ונמצאים כרגע בדרכם לשגרירות כדי לקבל את השירות. אנחנו מאמינים שיש לאוכלוסייה הזאת יכולת להגיע לבירות, כי בבירות גם יש נציגויות של הסוכנות היהודית שממשיכים לגדול, אני בטוחה ששי ידבר על זה, וגם אפשרות להיות מוטסים מיידית למדינת ישראל ולקבל ככה את החבילה המלאה לצורך שלהם למצוא את עצמם בבית, וזה משהו שחשוב לחדד כאן. ההחלטה הזאת הייתה החלטה מודעת גם ברמת היכולת שלנו האמיתית לתת שירות, שהיא מוגבלת שם, אבל גם ברמת השירות שאנחנו רוצים לתת לאוכלוסייה הזאת שנמצאת במשבר לכל הדעות, להגיע לבירה, לקבל את מלוא השירות החל מבדיקה הקונסולרית ועד לפקט העלייה שהם מקבלים מהסוכנות היהודית בכל מובן אפשרי.

אחד הדברים שכרגע מזוהים על ידנו כפער זה כמובן החשש לערעור המצב במדינות המפלט. אנחנו רואים השפעות על מולדובה קודם כל, בגלל הגלים המאוד משמעותיים שמגיעים. אני מאמינה שזה רק הולך ויגדל, וכמובן הפער המשמעותי ביותר זה הנושא של אבטחה. לנתיב יש אמנם אבטחה אבל אנחנו מתבססים תמיד על בטמ"ח, וכאן במצב חירום אנחנו מזהים פער שחשוב מאוד לצמצם ולתת לנו אפשרות לעבוד. אנחנו רואים את האירוע הזה כאירוע לטווח ארוך. יש פה צרכים מיידיים אבל יש פה גם צרכים ליום - - -

בעצם את אומרת לטווח ארוך בגלל הלחימה שתימשך או שגם לאחר הלחימה אנחנו מתוכננים לקבל עוד עולים? לכמה זמן טווח ארוך שאת מתכוונת?

לכן התחלתי קודם כל מהמספרים, ו-ב', מהאוכלוסיות. לא כולם יצליחו לחצות את הגבול ולמצוא את עצמם במקום שהם מאחלים לעצמם בבית. יהיו שם לא מעט אוכלוסיות שחווים כרגע חוויה מאוד לא פשוטה. יש שם המון אנשים שתכננו לעזוב וכבר היו מוכרים לנתיב. ההחלטה הזאת תתגבש. אין לי ספק שאנחנו נראה פה גל. הגל הזה הוא לא יהיה מיידי בלבד. יהיה פה המשך שאנחנו נצטרך לטפל ולתת את מלוא המענים גם ליום שאחרי, והולכת להיות פה תקופה מאוד אינטנסיבית בעבודה מול הקהילה היהודית באוקראינה, אין לנו ספק בזה.

בגלל זה כשפתחתי את הדיון אמרתי שאנחנו מחלקים אותו לשניים, קודם כל מדברים על עדכון של מה שקורה עכשיו, אבל המטרה של הדיון זה תוכנית אסטרטגית לקליטת עלייה מאוקראינה. עוד מעט נדבר גם על מה שקורה מסביבה, אבל יש פה באמת אתגר מאוד משמעותי.

יש לך להגיד לנו פילוח של אוכלוסייה יותר מבוגרת, יותר צעירה ממה שכבר הצטבר?

מה שאנחנו רואים כרגע, שהעלייה היא עלייה משפחתית, מסבתא עד הנכד. האנשים קמים, עולים לרכבים וחוצים את הגבול ביחד. זה לא עלייה בשגרה שיש לנו אפשרות להציע לצעירים תוכניות מסע, תוכניות אקדמיות כאלה ואחרות שהם באמת מגיעים כל אחד בדרכו, נעל"ה או תוכניות נוספות. המשפחות קמות ועוזבות, וזה משהו מאוד קריטי. אני חושבת שמשרד העלייה והקליטה יתייחסו לזה, שיש פה מאפיינים אחרים לעלייה הזאת. זה כבר לא פירוק משפחות. המשפחות באופן הרמטי, דורות.

צריך לתת מענה מעבר לפרט גם אורגני לתא המשפחתי.

לגמרי.

שזה משהו שהוא חדש.

כל הדורות קמים ועוזבים.

חד משמעית.

וזה משהו שאנחנו הכרנו אולי בסוף שנות ה-80', תחילת שנות ה-90', אבל לא בתקופה האחרונה.

תודה רבה.

שי פלבר, בבקשה.

אני אספר לכם את הסיפור מראות של מספרים, ברשותך אדוני היו"ר, ועדת כספים בכל זאת.

מה התפקיד?

אני עובד בסוכנות היהודית, עלייה וקליטה. בימים שלפני פרוץ הלחימה היה לנו ברמה של 120–130 שיחות ביום במרכז השירות שלנו שנמצא בארץ, עם חמישה נציגים. איך שהתחילו הקרבות היינו ב-1,088 שיחות ביום, 1,675. פתחנו גם את ה"קו החם", אני חייב להגיד, בהחלטה חריגה בשישי-שבת, לאפשר לאנשים להתקשר. יום שישי, 740 שיחות, שבת, 600 שיחות. עוד 238 שיחות של משפחות מהארץ.

זה ל"קו החם" אתה מדבר.

לקו החם שאנחנו מפעילים ביחד עם הקרן לידידות, אני חייב לציין, בשותפות מלאה ביחד איתם, ועוד מעל 3,217 פניות דרך אתר האינטרנט שלנו והקו החם. בוא נגיד שאם אנחנו לוקחים נכון לאתמול, ואני מפלח את הנתונים ברמה יום-יומית, נכון לאתמול מכל הפניות הללו, כמעט 5,000 פניות סדר-גודל. 2,500 איש הביעו את הרצון לעלות, וזה בתקופה של ארבעה-חמישה ימים.

אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל כמו שאמרת אדוני היו"ר, על העלייה בטווח הקצר.

1,500 איש, לא משפחות? כי בדרך כלל מתקשר נציג מהמשפחה.

אני מפלח לפי נפשות. נציג משפחה, אני לוקח נתון, כמה נפשות יש בבית. זה קריטי לנו לעבודה המשותפת עם המשרד לטובת הקליטה, כמה נראה משק בית. אם בארבעה-חמישה ימים קיבלנו סדר-גודל של 2,500 בקשות לעלייה, כולנו יכולים לצפות שבימים הקרובים המספר הזה מן הסתם יגדל, ואנחנו נשמח לעדכן את הוועדה באופן שוטף ואת הצוותים.

יש פה התארגנות שהיא התארגנות לטווח הקצר של הימים הקרובים. יוליה פירטה. אנחנו צמודים עם נתיב. יש לנו עדיין ארבעה שליחים בפולין. צריך להגיד שהזרם יהיה דרך פולין. אנחנו שכרנו מתקן ליד לבוב שיכול להכיל 600 איש. אגב, שכרנו מתקן של 1,600. צריך להגיד, הצבא האוקראיני הלאים לנו 1,000. אגב, אני אומר פה לכולנו, שכרנו אוטובוסים מראש, שכרנו חברות אבטחה מראש. ביום שקרה, כולם נעלמו לנו, אבל יש לנו מתקן ליד לבוב, טרוסקבץ, עם 600 מיטות, כי הבנו שאנשים יתחילו לנוע לעבר הגבול. הקמנו את זה כמחנה עלייה זמני, זאת אומרת אנשים שיגיעו. שכרנו בפולין כמעט 500 מיטות במספר בתי מלון שיהיה לנו. רצינו לעבוד בשיטת אושרת-עלית. נתיב מאשרים, אנחנו מביאים אותך למלון, יום-יומיים וטסים לארץ. כולנו מבינים שהתסריט השתנה, לכן אנחנו כרגע נערכים ביחד עם נתיב. היום ומחר יוצאים שליחים שלנו לשבת ביחד עם הקרן לידידות במולדובה. הולכים לשבת שליחים ברומניה ובבודפשט. ראשית, הם ישבו ביחד עם נתיב.

דבר שני שאנחנו הולכים לעשות זה לשלוח שליחים נוספים שיגיעו למעברי הגבול. לצערנו הרב אנחנו לא יכולים לעבוד באוקראינה, וזה סוגיה, ואני רוצה להגיד, היא עלתה בדרגים הכי גבוהים בהקשר הזה מכיוון שאנחנו חשבנו ורצינו לקלוט את האנשים לפני שהם עוברים את הגבול, לעזור להם, לסייע להם. כרגע אנחנו הולכים לשלוח צוותים ש"ישוטטו" ליד הגבול, יזהו וינסו לתקשר עם אנשים שאכן רוצים לעבור את הגבול, וזיהינו אותם מראש כמועמדים, ואז להעביר אותם את הגבול ובצורה מסודרת אוטובוסים לורשה ולמקומות השונים ביחד עם נתיב. צריך לקחת בחשבון שיהיו כאלה שמגיעים בצורה עצמאית.

אתמול קיבלתי טלפון מקהילה ברומניה, מזל ששכרנו מלון. הגיעו 50 איש. אני לא מרחיב לגבי ההיערכות שלנו בגלובל סנטר היום כשאנחנו עם 22 נציגים ולא חמישה. אנחנו ביחד עם נתיב פרוסים בשטח. האתגר הגדול שלנו הוא בימים הקרובים לתת מענה לאנשים שיגיעו עצמאית, אבל אני חושב אדוני היו"ר, שמייד עם שוך הקרבות, נגדיר את זה ככה, אנחנו כן צפויים לאלפי עולים שיגיעו או בצורה עצמאית או בצורה מאורגנת. אנחנו עובדים כולנו עם קהילות, קהילות חב"ד ולא רק. אנחנו מדברים עם קהילות, יש לנו פה 400, 500, 600 איש, רוצים להגיע אליכם.

יהיה פה מאמץ וצריך לחשוב עליו, איך אנחנו נערכים בגבולות. עם כל הכבוד לסוכנות היהודית, 600 חדרים בפולין זה נחמד וזה בסדר גמור, אבל אם מדובר באלפים, ואנחנו פה יכול להיות שנצטרך להיערך, לקחת מתקנים בצורה משמעותית שישבו במדינות השכנות בתיאום איתם. כמובן אני חייב לציין, אנחנו עובדים בצורה מופלאה יש לומר, עם משרד החוץ שנותן לנו בקינג אדיר בהקשר הזה, ויכול להיות שאנחנו צריכים להיערך. אני לא רוצה להגיד את המילה מחנות פליטים כי זה לא המילה הנכונה, בטח לא לקהילה יהודית, אבל למחנות מעבר שאליהם יגיעו אלפי יהודים ומשם נתיב יתנו את האישורים ואנחנו נפעל בהטסה. צריך להסתכל על זה לטווח ארוך. טווח קצר, אתה צודק, וטווח משמעותי יותר.

אגב, מול הממשלה נגיד בפולין, ברומניה, אתם עובדים בשיתוף פעולה אם יצטרכו להוסיף שם עוד מתקנים? זה בקלות?

כרגע אנחנו עובדים ביחד עם משרד החוץ על המתקנים הקיימים. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים רגע קדימה ונראה איך אוקראינה תיראה בימים הקרובים, כולנו, בוודאי צריך להיערך לכך כי המחזות שאנחנו רואים במעברי הגבול, החברים שלנו, תורים של 20 ו-30 שעות. אנחנו לא רוצים שיעמדו שם עכשיו אנשים שרוצים לעלות לארץ, בתור. אנחנו נצטרך להגיע להסדרים ולהסכמים שיתנו לעבור ואנחנו נארח אותם. נתיב יאשרו אותם ואנחנו נעלה אותם.

אנחנו מפלחים את העולם. יוליה צודקת, יש המון משפחות. יש המון אנשים צעירים. אנחנו רואים את זה בצורה משמעותית. אני רוצה להגיד רגע מילה, גידול בביקוש במדינות השכנות, בדגש על מדינה ספציפית שגובלת עם אוקראינה, שמבינים שמשהו השתנה באופי החיים שלהם. אוקראינה כרגע היא מצב משברי אבל המדינות השכנות, בדגש על השכנות הקרובות יותר, הם בהחלט - - -

אתה יכול לפרט? רוסיה למשל, יש לכם היום בקשות מרוסיה?

הישיבה סגורה, אדוני היו"ר?

לא.

אז אני לא אפרט מספרים, ברשותך.

לא מספרים, אבל יש בקשות גם מרוסיה עצמה היום?

מדינות שכנות. עם היו"ר ואיתך בשמחה אספר את המספרים, אבל אני יכול לומר בוודאות שיש גידול במדינות השכנות בארבעה ימים האחרונים.

אנחנו עובדים, משרד העלייה והקליטה, במובן הזה שברגע שאנחנו מזהים את העולים במלונות, לעשות העברת מקל מסודרת למשרד הקליטה, דוד יפרט כמובן, אבל צריך להסתכל על הדבר הזה כהזדמנות. אנחנו יודעים כמה חסרים בשוק הישראלי עובדים במגוון של משרות, החל מהייטק והחל מנהגי אוטובוס ורופאים וכו'. האנשים שפונים עכשיו לעלות באופן מיידי, אני לא מוטרד לגביהם, הם יגיעו, אבל אלה שהחיים שלהם עכשיו התערערו לחלוטין ושוקלים את העלייה, אם ניבנה תוכניות אטרקטיביות כמו עם נגב גליל וכו', אין לי ספק שאנחנו יכולים להגיע למספרים שלא ראינו.

בעשור האחרון עלו מאוקראינה 50,000 יהודים. שנה אחרונה, שנת קורונה עלו 3,111. להכפיל, בעיניי זה החלק הקל בגלל המציאות הנוכחית. להגדיל מעבר זה אפשרי עם עבודה מסודרת.

קיבלו נתון שבשלוש שנים האחרונות 15,000 עלו מאוקראינה.

כן, אמרתי בעשור האחרון 50,000.

עשור, היה 51,000, נכון.

כן. שנה שעברה לבד, שנת קורונה, 3,111 עולים.

יש לי שאלה. בתוך כל התהליך שתיארת ולאו דווקא אליך, אבל זרוע העבודה של משרד הכלכלה. משרד הכלכלה בתוך זה, בטח עם ההכשרות ובטח עם ההתאמות?

אולי דוד יספר על העבודה של משרד העלייה והקליטה בתחום התעסוקה.

משפט אחרון ובזה אני אסיים. אנחנו יושבים פה בשולחן בירושלים ונחמד לנו ואנחנו בסדר גמור. יש פה עשרות עובדים, קודם כל שנמצאים באוקראינה עצמה, של הסוכנות היהודית, של נתיב ושל משרד החוץ והקרן לידידות, שנשארו שם ונותנים עדיין שירות לקהילות תחת אש, תחת מצב מאוד קשה. אני חושב שאנחנו צריכים לדעת להכיר ולהוקיר אותם. אני רואה את מעברי הגבול ואת הישראלים. יש פה צוות אדיר, אבל גם את הצוות הזה באיזשהו שלב נצטרך לדעת לרענן, לתגבר. אגב, הרבה רכזים שלנו בסוכנות, אומרים, טוב, אני רוצה לעלות מחר. אני אומר, רגע, יש לי פה דילמה. אני רוצה שיעלו. מצד שני צריך לתת שירות לעולים, אז צריך לחשוב גם על שימור הכוח בהמשך.

אתה מדבר על צוותים מקומיים.

כן, של כל הארגונים, צריך לומר. הם כרגע תחת עומס אדיר אבל נותנים שירות בסיטואציה מאוד מורכבת וצריך להוקיר אותם על כך. תודה.

תודה רבה. משרד העלייה והקליטה, בבקשה דוד.

בוקר טוב, קודם כל אדוני היושב-ראש, בהמשך למה שציינת בתחילת הדברים, השרה לפני כשלושה שבועות כינסה אותנו והנחתה להכין תוכנית קליטה, פק"מ מסודר עם תרחישים מאוד מוגדרים שבהתחלה לנו הם נראו קצת קיצוניים אבל אנחנו יחסית מאוד קרובים אליהם. יש תוכנית קליטה סדורה שאנחנו מתקפים אותה מעת לעת, ופה גם המקום לברך על שיתוף הפעולה הפורה שקיים גם עם נתיב, עם הסוכנות היהודית, עם משרד החוץ, מל"ל שאנחנו שותפים בכל הערכות המצב שהם מקיימים וגוזרים משמעויות איך זה ישפיע על תהליך של תוכנית הקליטה.

אני אגיד בראשי פרקים. אני אשמח להעמיק קצת יותר לעומק בחלקים שקצת יותר יעניינו אתכם כחברי הוועדה. בגדול, אנחנו מחלקים את תוכנית הקליטה לשני מעגלים מרכזיים: אחד, זה המעגל היותר מיידי. המעגל היותר מיידי מדבר על טווחים של עד חודש. מרגע שאנחנו מקבלים אותם מנתב"ג יש מסלול קליטה סדור שבנינו. אתמול בערב הייתי בנתב"ג כדי לראות שיש מוכנות מבחינת שרשרת הקליטה, מנחיתה בטרמינל 3, ביקורת גבולות ולאחר מכן הגעה לטרמינל 1 ששם יש נקודת כינוס ונקודת טיפול, בדיקות קורונה ופיזור עם היסעים למלונות שאנחנו סוגרים מראש. זה מבחינת שרשרת הקליטה בנתב"ג. כמובן שיש לנו שיתופי פעולה עם לא מעט גורמים גם בתוך נתב"ג, עם רשות האוכלוסין לצורך העניין, שיש מספר עמדות שאנחנו מקצים להם בתוך מתחם הטיפול כדי להנפיק את תעודות הזהות לאנשים שמגיעים, בנוסף לתעודות העולה שאנחנו מנפיקים בעמדות הרגילות. שיתופי פעולה עם פיקוד העורף לצרכים שיש בנתב"ג, עם שירות לאומי שנותנים תגבורים וכל מה שצריך. זה בהיבט של נתב"ג.

בתרחיש היותר קיצוני אנחנו נערכים ל-5,000 עולים ביממה, שזה המוכנות הגבוהה שמבחינתנו אנחנו מכינים את עצמנו. לאחר נתב"ג הנקודה הבאה היא בעצם נקודת הקליטה הראשונית שאנחנו מגדירים אותה, סדר-גודל של חודש ימים. כמובן בהתאם לבדיקת קורונה שתבוצע, מי שיגיע למלון ויימצא חיובי, אנחנו נעביר אותו למלונות הבידוד, וזה בעצם תוך 24 שעות תינתן התשובה. מי שלא צריך ללכת לבידוד בעצם יכול לשהות בבית המלון בהתאם לבחירה שלו. יש מספר מלונות שבמסגרת קול קורא שיצאנו, קיבלנו היענות ולשם בעצם אנחנו נפזר אותם.

יש כבר איפה לאכלס? מלונות זכו במכרז או שהמכרז עדיין בתהליך?

כן, יש לנו 30 בתי מלון שנענו לקול קורא שפרסמנו. נכון לעכשיו יש כ-12,000 מיטות, שבמידה ונרצה - - -

זה לא מלונות סגורים, זה מלונות שבעצם כבר מאכלסים וסך הכול הם יתארחו שם.

כן, למעט שני מלונות בידוד שקיימים לטובת הנושא של הבידודים.

בתי מלון שמוכנים היום לאכלוס.

כן.

אלה שמוכנים כרגע לאכלוס, ברגע שאתה מביא עולים חדשים, אתה צריך נגיד לקחת על מלון אחד 100 מיטות. אתם מאורגנים גם עם אנשי צוות שילוו אותם כמובן, כן? כי אתה לא יכול לשים אותם באירוח רגיל שירדו לארוחת בוקר. מלווים מהרגע שהם נכנסים, 24/7.

זה השלב הבא שרציתי לפרט. יש צוות שילווה את האנשים שיגיעו למלונות, שהצוות מורכב גם מאנשים שלנו, של משרד העלייה והקליטה. זה תלוי במיקום של המלון עצמו. יש לנו פריסה ארצית של לשכות שנותנות שירות, שהם יהיו אמונים ואחראים על זה. יהיה צוות מסייע נוסף של בנות שירות לאומי, של חיילים מפיקוד העורף במידה ואנחנו צריכים, וכמובן בנינו גם תוכניות בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה.

רשויות מקומיות בתמונה?

רשויות מקומיות יכנסו לתמונה ברגע שנביא לאיזה ישוב מגיע. בעצם מנהלי המרחבים אצלנו יוצרים את הקשר עם ראשי הרשויות ומכניסים לתמונה את הרשות הרלוונטית.

ציינתי את הנושא של משרד הרווחה, משרד החינוך. במסגרת הפק"מ יש תוכנית סדורה בכל מקום. אם זה משרד החינוך, פעילות הפגתית, לימוד עברית, כל סיוע שצריך מבחינת משרד החינוך. אם זה היבט של רווחה, חברת הכנסת מיכל ציינה את הנושא של סיוע בהיבט הנפשי-רגשי, אז יש גם כן תוכנית סדורה, בין אם זה קו סיוע נפשי שלנו, של משרד העלייה והקליטה שקיים, שאנחנו נתגבר אותו עוד יותר בהתאם לכמויות מבחינת דוברי רוסית או אוקראינית. בנוסף לזה ביטוח לאומי, משרד הרווחה, כל סיוע שצריך לאותם אנשים שמגיעים, אפילו ברמה של אם יגיעו אנשים סיעודיים, שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ועמיגור מוקצים בין 30 ל-40 מקומות לאנשים סיעודיים כדי שיוכלו להגיע לשם.

34 מיטות שכבר איתרנו.

כן.

אבל אנשים סיעודיים שמגיעים, בדרך כלל הם מגיעים עם עוד מלווים, המשפחה, אז ה-34 מיטות הן רלוונטיות אם הוא מגיע לבד, אבל אם הוא הגיע עם משפחה, אז זה צריך להיות בתוך - - -

אם הוא סיעודי וצריך מוסד, אז דרך עמיגור. המשפחה תהיה בנפרד אבל הוא יוכל לקבל - - -

אבל יש משפחה מלווה, נגיד לפחות אחד מבני המשפחה או שניים שחייבים. יש לכם את המענה גם למיטה בשבילו וגם למלווה אחד לפחות מהמשפחה שמלווה אותו.

לא במוסד הסיעודי אבל במרכז דיור, במלונות שהמשרד ישכור ליד, כי המתקן הסיעודי הוא רק לאנשים סיעודיים לצערנו.

זה להיבט של הקליטה הראשונית עם כל המערך שצריך וכל המעטפת. כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בהערכות מצב של הסוכנות ביחד עם נתיב. חלק מהערכות המצב גם השרה מובילה עם המשרדים הרלוונטיים ואנחנו מתקפים בהתאם לצורך. השאיפה היא שכמה שיותר מהר נדע מהסוכנות מי האנשים שמגיעים אלינו, ובהתאם להתאים את הפתרונות.

לטווח הבינוני והארוך יותר בהיבט של הדיור, במסגרת ההכנות שביצענו משרד השיכון הציע מספר פתרונות. אני מקווה שבימים הקרובים נקבל את זה כפתרונות שאפשר להפעיל אותם בשעת הצורך בהיבט של דיור. זה במסגרת של דירה להשכיר ומספר פתרונות שיש להם. זה לטווח הבינוני והארוך. בהיבט של הטיפול באנשים עצמם, הבינוני והארוך, בעצם נכנסים למסלול של טיפול ותהליך קליטה רגיל שאם נצטרך לתגבר בהיבט של כוח אדם, אנשי מקצוע, כל מה שצריך, אז נבצע את זה.

תודה רבה דוד. אני חייב להגיד ששיתוף הפעולה בין משרד הקליטה, נתיב והסוכנות זה באמת מעורר הרבה מאוד הערכה.

אני חייב להגיד רגע מילות הערכה לשרה שכבר לפני חודש אמרה, רגע, דקה. לפעמים אנחנו מתווכחים, לפעמים אנחנו פה, לפעמים אנחנו שם. שולחן אחד, כולם ביחד. גם שר התפוצות, יש לומר, ללא הבדלים. אתם מדברים פה על קואליציה ואופוזיציה? אז אנחנו ללא הבדלים ארגוניים כולנו לטובת המשימה.

למרות שגם אצלכם, אתה אומר, יש קואליציה ואופוזיציה, אבל הסתדרתם.

שמנו אותה בצד כרגע.

אדוני היושב-ראש רק שנייה אחת ברשותך. אני רוצה רק לשאול את שי, כי אנחנו היינו באירוע דומה במימדים אחרים לגמרי, אבל בכנסת ה-23 מול העלייה של עולי אתיופיה. היינו שם באמת בבעיה של עלייה בזמן באמת תחת אש גם כן, והייתה לנו באמת בעיה של תגבור גם של נתיב, של בדיקת המסמכים. זה גם עיכב את אותם עולים ואת המהלך. ניהלנו בזמנו ישיבה בוועדת חוץ וביטחון, ישיבה סגורה על הנושא. הייתי רוצה לדעת האם למדנו את הלקח ממה שקרה אז, ומה קורה היום, האם באמת מרשם האוכלוסין הוסיף לצורך העניין תקנים נוספים? האם אנחנו צריכים תקנים נוספים? אני מדבר על המצב העכשווי. מה שיהיה לטווח הארוך, אני מאמין שהיושב-ראש יוביל את הדיון.

יוליה תתייחס כי הם תגברו עמדות בכל מיני מקומות בנתב"ג. גם אני חייב לומר לגבי המסמכים - - -

קודם כל בהחלט כן. אנחנו תגברנו את כל הנקודות שלנו ולא רק למציאות של היום אלא גם לפי ההערכות שלנו אם המצב באמת יכול להגיע ולהתדרדר עוד יותר. מה שחשוב כאן זה באמת שיתוף פעולה שיש עם רשות האוכלוסין. אנחנו מכירים במציאות.

אם אני חוזרת לאותו צו נשיאותי, שיש לצורך העניין משפחה שהזכאי שם הוא גבר שלא יכול לעבור את הגבול, אבל יש לו משפחה שהוא רוצה להציל ולאפשר לה בכל זאת להגיע, האם בסיטואציה הזאת שלפחות מבחינתנו לפי ההנחיות רשות האוכלוסין המעבר הזה אפשרי אך ורק שזכאי עם המשפחה, ניתנו הקלות. ניתנה לא מעט חשיבה כדי להקל על האנשים האלה. המזל הגדול שלרוב המשפחות שכרגע עושים את דרכם לגבול וחוצים אותו יש משפחות בארץ. לנתיב יש ארכיב שמאפשר לראות את אותה סבתא שמאפשרת זכאות לכל הילדים שלה ולכל הנכדים שלה, ולמשוך את זה ובאמת להקל כמו שאתה אומר על אותו שירות שאנחנו נותנים, אבל כן בהחלט יש פה שיתוף פעולה מצוין גם עם השרה שקד וגם עם רשות האוכלוסין כדי לאפשר לנו לעשות את האירוע הזה הרבה יותר שירותי והרבה יותר מותאם לסיטואציה שהעולים נמצאים בה כרגע.

בבקשה, שאלות.

תודה. קודם כל אולי פירטת, יוליה, אני לא הייתי פה בתחילת הדיון. קודם כל אדוני היושב-ראש, דיון חשוב מאוד, באמת להשתתף עם האחים שלנו שנמצאים בצרה כרגע וליבנו איתם, וקוראים לכל יהודי העולם, באמת הגיע הזמן לעלות לעם ישראל. מדינה קטנה אבל יש לנו לב רחב לעם ישראל ויש לכולם מקום.

הם נסים על נפשם. אנחנו יודעים שהרבה מתוכם מגיעים גם בלי שום מסמכים. יש לכם מענה לכך שאדם מגיע בלי מסמכים? הוא רוצה ואת אומרת שיש משפחה בארץ, אז בוא נגיד שיש משפחה בארץ, אתם יודעים לעשות את זה. קצת יותר זמן אבל יודעים לעשות את זה. השאלה הראשונה, האם אנחנו יודעים לפתור להם את הבעיה, לאותם אלה שהגיעו בלי מסמכים לגבול? השאלה השנייה, מי מבטיח שיש כאלה שגם באמת ממצוקה הוא יגיד, שמע, לא מעניין אותי, אני גם אגיד שאני מישראל ואין לי מסמכים, ואני גם אעלה למרות שהוא בכלל לא זכאי, הוא לא יהודי או משהו כזה, ואז מה שיקרה, אנחנו ניתן דין קדימה לאותם אלה במקום לאותם יהודים שאמורים לעלות לפה. יש לכם מענה בנושא הזה?

אז קודם כל לשאלה הראשונה, בהחלט כן. אם יש אנשים שמגיעים והם פליטים ואין להם מסמכים אבל יש להם משפחה בארץ, אימהות, אבות, אחים שכבר עשו את דרכם ונמצאים כאן, אנחנו יודעים לעשות את הקישור הזה ולשייך אותם באמת לאותה זכאות שקיימת. אנחנו עשינו את זה גם במדינות אחרות וגם בשנים אחרות, אז יש לנו באמת את האפשרות הזאת והיא עובדת.

כרגע רובם יש להם משפחה בארץ?

אני לא אגיד רובם, אבל לחלקם הגדול יש וזה לגמרי מקל. זה דבר ראשון. דבר שני, אני חידדתי את זה שאפילו מהימים האחרונים שאנחנו מנהלים את העבודה שלנו מול האוכלוסייה הזאת, אנחנו מזהים שלפחות רבע מהפניות שאנחנו מקבלים הם אנשים שאין להם זכאות והם הגיעו אלינו בטעות, נגדיר את זה ככה, לכן הבדיקה היא בדיקה מלאה כי בסופו של דבר אנחנו נותנים פה אזרחות. אנחנו רוצים שהבן אדם הזה יגיע לכאן ויקבל את מלוא הזכויות ושלא תהיה פה טעות לא למדינה קודם כל, אבל גם לא לאותו בן אדם שיגיע לכאן שלא כחוק.

אוקיי. שאלה נוספת, דיברתם על מדינות מסביב. זה לאו דווקא מדינה שהיא כרגע עוינת לאוקראינה, זה יכול להיות גם מדינה שהיא לא עוינת לאוקראינה, למשל פולין, שרוצים פתאום לעלות משם ודווקא בגלל הלחץ שנמצא כרגע. אתם ערוכים לגל עלייה נוסף מכל מיני מדינות? אני גם לא אתפלא אם פתאום ירצו לעלות מארצות הברית ומצרפת. זה כמו שהיה לנו בקורונה איזשהו גל שכולם רוצים לבוא לפה. יש איזושהי אווירה ויכול להיות שזה יהיה. השאלה אם מדינת ישראל ערוכה לקלוט גם ממקומות אחרים באונליין?

נתיב אמון על בדיקת הזכאות ליהודי שנולד בברית המועצות לשעבר בגלל ההיסטוריה המיוחדת שלו.

אז השאלה מופנית בעצם למשרד הקליטה. האם משרד הקליטה ערוך לקבל גם ממדינות אחרות? במצב הקיים שאנחנו יודעים שאנחנו כרגע עסוקים בחירום, כמו שראינו בקורונה שהיה לחץ ממדינות אחרות להגיע, פתאום עכשיו בגלל המצב, אומרים, אין לנו על מי לסמוך, אנחנו חייבים לבוא למדינת ישראל. האם ערוכים לקבל גל עלייה מעוד מקומות?

צריך להגיד שמבחינת תהליך הקליטה, בתוכנית שלנו הקצנו תגבור לקליטה בחירום, אבל תהליך הקליטה הרגיל הוא ממשיך לעבוד כרגיל.

אפילו שהוא יתוגבר יכול להיות בימים אלו.

אם נצטרך לתגבר, נתגבר.

שאלה אחרונה, אנחנו כרגע מדברים על תרחיש שהוא לא תרחיש רגיל אבל בעצם זה מה שקורה, שעדיין אפשר להגיע לגבול שלא בשעות העוצר, ורק נשים. הכול בסדר, אבל במקרה שחלילה רוסיה כובשת ונגמר הסיפור ואז לא יכולים, האם ערוכים מעבר לאפשרות להגיע לבד לגבול?

זה דיון שהוא לא בחדר הזה.

ינון, לא פה.

לא כרגע, ברשותך.

בסדר גמור, תודה.

אילן שוחט, מנכ"ל נגב גליל. אילן, אני מבקש שתתייחס קודם כל למאמצים שלכם ומה שאתם עושים עכשיו, ובעיקר היות וההתיישבות בנגב והגליל כל כך חשובה לכולם, אז זו גם הזדמנות עבורנו לנסות לתעל את התהליכים האלה למקומות הנכונים, לכן אני אשמח שתתייחס בבקשה.

אוקיי, כמו שנאמר, אנחנו במשרד נגב גליל גיבשנו בלי שום קשר למה שקרה כרגע באוקראינה, תוכנית מאוד נרחבת לעידוד קליטה ועלייה ביחד עם משרד הקליטה, לקליטה בנגב ובגליל. התוכנית כבר כתובה. אנחנו היום באנו להכניס אותה למעטפה. יהיה קבינט נגב גליל. בהחלטה הזאת אנחנו מעודדים עולים להגיע לנגב והגליל. הרשינו לעצמנו אפילו טיפה להרים את הרף ולהגיד, במקצועות מבוקשים בנגב ובגליל הם גם יקבלו מענקים מסוימים, כי יש לנו חוסר ברופאים, יש לנו חוסר במקצועות הפרא-רפואיים. אנחנו ממש סיימנו לכתוב את ההחלטה הזאת, כבוד היושב-ראש.

לאור הדברים שאנחנו שומעים פה כרגע, גם השר עודד פורר הנחה אותי שאם תהיה פה החלטה של ועדת כספים להגדיר את הנגב והגליל כאזורי עדיפות לאומית מבחינת החוק, אז אנחנו נוכל בהחלט גם להגדיל את התקציב של ההחלטה המקורית שלנו. אמנם לא כל הכסף יהיה מנגב גליל, אנחנו נצטרך פה כספים תוספתיים ביחד עם משרד הקליטה, כך שמי שיגיע מאזורי הלחימה של אוקראינה לנגב והגליל יקבל שיפוי בשני מובנים, אחד, המשפחה שתגיע תקבל איזשהו סל קליטה מורחב יותר כי הם מגיעים בלי רכוש והם בתקן של פליטים.

דבר שני, וזה משהו שפה קצת לא נאמר, הרשויות המקומיות הקולטות – אנחנו נגב גליל יודעים לעבוד מול הרשויות. זה הכוח שלנו. אנחנו משרד מתכלל. הרשויות הקולטות יצטרכו, כבוד היושב-ראש, לקבל לאור מה ששמעתי כאן, ואני מתחיל להבין את התמונה הרבה יותר גדולה. כל מה שקשור לסיוע נפשי, דברים קשורים לסיוע נפשי, דברים שקשורים לעובדים סוציאליים, דברים שקשורים לקליטה קהילתית. אמנם מגיעים לפה גם הסבתא והסבא. זה משהו שהוא הרבה יותר מורכב. כראש רשות לשעבר עשר שנים, ראש עיריית צפת, אני בספק אם הרשויות, ברגע שיגיעו אליהם הגלים הללו, יהיו מסוגלות לקלוט בצורה מאוד מסיבית, לכן צריך לחשוב על תוכנית גם בטווח הקצר, איך אותן רשויות מקבלות את התמיכה הזאת, וגם איך אותן משפחות שיגיעו יהיו למעשה עם הרבה יותר חמצן, וכמובן השאיפה היא לנגב והגליל.

אני חושב שזה הזדמנות. אנחנו פה צריכים לראות איך מהמשבר הזה גם יוצרים הזדמנות לחזק ולעבות את הנגב והגליל שזקוקים לאנשים שיגיעו ויפריחו אותם ויהיו, ואני מאמין גם שאנשים שמגיעים משם, מגיעים מקצות, שיכול להיות שיש גם ביקוש בנגב ובגליל.

חד משמעית.

אז אנחנו אתכם בתמונה ביחד עם משרד הקליטה נגבש, ואנחנו נראה איך בקבינט נגב גליל הקרוב שיש, עדיין נוכל להכניס את הסעיף שידבר לגבי הקליטה של עולים מאוקראינה, מה כן אפשר לעשות איתם ואיך לתמוך ברשויות שקולטות אותם. תודה.

תודה רבה. טטיאנה, בבקשה.

אני מזדהה עם כל מילה שאמרת. גם אני מגיעה מרשות מקומית, מכרמיאל. קלטנו עולים. אני פונה אליך, אלכס, כיושב-ראש ועדת הכספים. רשויות מקומיות שיקלטו עולים, נכון לעכשיו התקציב של משרד הקליטה לרשויות קולטות בא לפי הנתונים של השנים הקודמות. עכשיו צריך להתייחס לפי נוסחה חדשה, לפי ממש נתונים שוטפים כי הגל הוא חדש וצריכים לתת נתונים שוטפים, כמה מגיעים.

את צודקת.

אני מבקשת באמת לרשום את זה בפרוטוקול ולחשוב על נוסחה חדשה, שהנוסחה תתעדכן בהתאם לגלי העלייה. עידוד עלייה לנגב והגליל באמת יפתור בעיות גם תעסוקתיות וגם דמוגרפיות. תודה.

תודה רבה. ינון.

אילן, לגבי הקול קורא שאתה מדבר עליו, זה לא לאותם עולים עכשיו מאוקראינה.

זה לכל העולים.

הוא היה לכל העולים. הוא היה כללי.

השאלה אם יש מענה כרגע בנגב גליל שאתם יודעים להביא אותו ממש למצב שעכשיו עולים, כי להגיד להם עכשיו תבואו לנגב ולגליל, קודם כל מדינת ישראל, משרד העלייה והקליטה, הייתי שואל אתכם איפה כרגע המלונות שלכם נמצאים? כי אין הרבה באזור נגב גליל, אז כנראה שזה יותר במרכז.

יש גם בנגב ובגליל.

אם אתה מסתמך על דירה להשכיר, אז צר לי להגיד לך, אל תסתמכו הרבה על דירה להשכיר. היה פה דיון בוועדת הכספים וראינו איפה בדיוק הדירה להשכיר נמצאים. הפרויקט תוך כמה שנים יהיה, אז זה המקום שהוא פחות רלוונטי לבוא לבנות עליו.

אם אנחנו מדברים על נגב גליל, קח את נוף הגליל למשל שיש שם דירות שהן כרגע נמצאות שוממות. ללכת לשם, לעשות מעשה אפילו בקניית דירות או בשכירות לטווח ארוך. להכשיר את המקומות האלה בשיתוף פעולה עם נגב גליל שכבר יכול לעשות את זה, ואז אתה מביא את הפתרון המיידי לאותם אלה שבאים כרגע במצב חירום, כי אם אנחנו נסתמך על אותם מלונות, מלונות, אין בעיה, ייתן לך חודש, חודשיים, שלושה. המלון שמח, יש לו הכנסה. כרגע אין מרכזי עולים כמו שהיו, וגם מה שיש אז כמעט ומאוכלסים, אז מה שצריך לעשות באונליין זה ללכת אולי דווקא במקומות האלה, לחזק אותם. לקחתי את נוף הגליל, אני בטוח שיש עוד מקומות כמו בערד ומקומות כאלה. יש דירות שוממות. ללכת שם ולאכלס את האנשים שם. זה הפתרון המיידי. לעשות את זה וכמובן לתת לשם את המענה הרחב.

ינון, איפה הנקודה?

תיכף אני אשים לך את הנקודה. קחו את זה. אני חושב שזה המענה המיידי שיכול להיות לאותם אלה שגם נקבל אותם באמת בשמחה ושיחיו פה ברווח.

שוחחתי אתמול עם מנכ"ל משרד השיכון גם על הסוגיות האלה. הם גם מוכנים וערוכים לבנות תוכניות רלוונטיות בכיוון, אגב, שדיברת. כן דוד, בבקשה.

רק לטובת הפרוטוקול אני אציין. מנכ"ל השיכון, זה בגדול התוכנית שהוא הציע במסגרת ההיערכות. כמובן נעשה את החיבור גם לנגב גליל כדי לראות שבאמת אנחנו תופסים את המקומות האלה שרלוונטיים.

בהתייחס לבתי מלון גם לחודש הזה, בהתאם לקול קורא יש כ-2,200 מיטות בגליל, זאת אומרת גליל צפונה. בנגב יש 3,500 כולל אילת.

תודה רבה. אילן, עוד משהו?

אני סיימתי.

יוסי, שאלה לאילן.

שאלה קצרה אדוני היושב-ראש לאילן. אותה החלטת ממשלה שאתה מדבר עליה בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, על כמה עומדת החלטת הממשלה והאם מדובר באותה החלטת ממשלה שנפלה בכנסת ה-23, של שיתוף פעולה של השר דרעי עם השרה תמנו-שטה, באמת להוביל עליות קהילתיות לנגב גליל? בכל מקרה, על כמה החלטת הממשלה הזאת עומדת? כדי להבין את גודל האירוע.

השר שלי, עודד פורר, גם כן היה מנכ"ל משרד הקליטה. זה דווקא בא מתוכנית שהוא, כשהוא היה מנכ"ל משרד הקליטה הוא יזם אותה ביחד עם נגב גליל בזמנו של סילבן, אם אני לא טועה זה היה. ההחלטה עומדת שם על סדר-גודל של 22 מיליון שקל שרק נגב גליל נותנים אותם, והם יהיו מחולקים בסדר-גודל של חצי-חצי. חצי ילך לטובת עולים שיגיעו למקצועות נדרשים בנגב, בגליל, וחצי ילך כמו אמרה פה חברת הכנסת טטיאנה, לרשויות הקולטות על מנת לעבות אותן ולתת להן את היכולת לקבל אותם. כל עוד יוגדר פה, אדוני היושב-ראש, במסגרת ועדת כספים החלטה על אזורי עדיפות, יהיה לי קל יותר לצבוע את הנגב והגליל ולא לנמק אפילו, וישר להגדיל גם את התקציבים וגם את האפשרויות הללו.

תודה רבה.

יש חלק של משרד הקליטה בתוך החלטת הממשלה?

הכול מנגב גליל, אבל עכשיו אני מאמין שהם כנראה - - -

יפתחו את הכיס.

ליבם יפתח.

אני רוצה לסכם את החלק הזה של הדיון האופרטיבי והעדכון האופרטיבי. אני רוצה כמובן לברך את כל העוסקים במלאכה, נתיב, הסוכנות, הקרן לידידות שלא ציינו אותם קודם, הם נמצאים פה, את משרד העלייה והקליטה ומשרד החוץ כמובן, כולם ביחד שעושים פה מאמץ אדיר כדי לסייע ליהודים, לסייע לעולים הפוטנציאליים. זה באמת מבורך.

אני רוצה לשים דגש על שתי נקודות שלא נגענו כאן וחשוב שנשים לב אליהן. אנחנו יודעים, קוראים בתקשורת שהמרחב האווירי סביב רוסיה, בלארוס נסגר, וזה כמובן מקשה על הוצאת טיסות גם לישראל. אני לא רוצה לשמוע מה אתם עושים בנושא הזה, מסיבות מובנות, אבל אני רוצה שתיקחו את זה בחשבון. זה נושא מאוד חשוב.

אני לא אפרט, אבל חשוב לומר שלפני המשבר ביחד עם משרד החוץ נעשתה הרבה עבודה לגבי נתיבים ולגבי נושאים ביורוקרטיים, וככל שהמרחב מסביב, אנחנו יודעים לעבוד עם חברות התעופה הישראליות.

יופי, תודה רבה. הנושא השני שחשוב לשים עליו את הדגש, וכאן אני פונה ליואל לגבי מדיניות כניסה ומתן אשרה. אנחנו מבינים שיש כרגע צו נשיאותי שמגביל את היציאה של גברים מגיל 18 עד גיל 60. המשמעות של זה, שבגלל שיש משפחות שהן משפחות מעורבות ובעצם מבססות את הזכאות שלהן, יכול להיות, על אותו גבר שכרגע לא יכול לצאת, אני מבין שהשרה נתנה פתרון ואני מברך על כך, על משפחות של יהודים. השאלה היא מה קורה עם אלה שהם זכאי חוק השבות ועדיין נאלצים להישאר באוקראינה ולא יכולים לצאת? מה בעצם המדיניות ומה אתם מתכוונים לעשות בנושא הזה?

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני גם רוצה לברך את נתיב והסוכנות ומשרד החוץ שבאמת עושים עבודה מדהימה. אנחנו בקשר כל הזמן ומגיע להם באמת כל השאפו. לגבי מה ששאלת, בדרך כלל אין עלייה מפוצלת כמו שאתה יודע, כי הזכאי, כל המשפחה מקבלת בעצם את הזכאות לבוא לישראל ולקבל את כל הזכויות בגלל הזכאות שלו ולא בגלל זכאות שלהם, ולכן במקרה שהם בת זוג וילדים של יהודים, אז הם זכאים בכל מקרה ולכן השרה החליטה לתת למשפחות האלה אשרת עולה ולתת להם להגיע כמה שיותר מהר ואת כל הזכויות כמובן.

לגבי משפחות של זכאי שבות שהם לא יהודים, הם לא זכאים בפני עצמם ולכן לעת עתה היא החליטה שהם לא יקבלו מעמד עולה. היא אמרה שהיא תדבר על זה עם השרים ובטח גם איתך ועם מי שרלוונטי.

טוב, אני לא אפתח את הדיון הזה פה כי אני חושב שזה לא המקום. אני מבקש גם מרשות האוכלוסין וההגירה וגם מהשרה איילת שקד לשקול את הנושא הזה שוב כי בסופו של דבר מדובר באנשים שהם זכאי חוק השבות ויכולים לעלות לישראל לפי חוק השבות. אני לא יכול להבין את הדיכוטומיה שעשיתם, לכן אני מבקש שתשקלו את זה שוב, את הסוגיה הזאת.

יבגני סובה.

תודה אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על הדיון הזה. אתה גם היית מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אנחנו כבר כמה ימים מדברים על כך שבכנסת אין ועדת העלייה והקליטה ולכן יש מספר ועדות שמקיימים את הדיון הזה. אני יודע שיש הרבה אנשים שלא תכננו לעלות.

מה שאני שומע, שאנשים שתכננו לעשות עלייה הם בעצם למעשה אלה שהספיקו לצאת ונמצאים כרגע בגבולות של פולין, סלובקיה, הונגריה. הם ערוכים עם כל המסמכים, ויש אנשים שברחו אבל לא הספיקו לאסוף את כל המסמכים ואחת הבעיות העיקריות זה מסמך על היעדר עבר פלילי. אנחנו צריכים להעלות את הסוגיה הזאת ולראות האם עדיין - - -

אני יכול לעזור לך?

כן.

פטרנו אותם מהמסמך הזה.

מצוין, אז יש אמירה מאוד חשובה שפטרתם את זה, כי אני קיבלתי כמה פניות של אנשים שדאגו שלא יקבלו אשרת עולה בגלל המסמך הזה, אז יופי, אז קודם כל אני שמח לשמוע על זה, כי הדבר הזה מצד אחד הוא חשוב, בהנפקת אשרת עולה מן הסתם, כי זה בהתאם לחוק השבות. מצד שני, בסיטואציה שמשרדי הממשלה של אוקראינה לא פעילים וגם לא יכולים להנפיק דבר כזה, אז אני שמח על כך.

אני אעצור אותך עוד שנייה אחת באותו נושא. גם מאפוסטילים פטרנו אותם, זאת אומרת לא צריך מסמכים עם אפוסטיל. נתיב יודעים לעשות את הבדיקה המקצועית.

יופי, אז אותם אנשים שנמצאים מטעם נתיב, סוכנות, יודעים לעשות את הבדיקה של המסמכים.

אתמול אני גם בירכתי את שרת הפנים על כך שהיא אוטומטית, דרך אגב, פניתי אליה עוד במוצאי שבת, אז היא האריכה אוטומטית את התוקף לאזרחים האוקראינים ב-60 יום. הדבר הזה גם מקל על קרובי המשפחה שנמצאים כרגע בארץ. גם ככה הכניסה הייתה מאוד מוגבלת, ועדיין אני חוזר למה שאמר היושב-ראש, שצריך לשקול אפשרות של אותם אנשים שיכולים לעשות את התהליך הזה פה דרך נתיב, והם מדרגה ראשונה, כן לאפשר להם להעביר את הזמן עם קרובי המשפחה פה. אני יודע שהדבר הזה יוצר פה חשד ושהרבה אנשים יגידו, מה פתאום, הרי הוא לא זכאי אז מה קורה אם נניח אבא יהודי, אשתו לא יהודייה והבן שלה שלא זכאי לחוק השבות אבל עדיין הוא בן של אזרחית ישראל, אז צריך לשקול אפשרות אולי לתת לו איזושהי אשרה זמנית שהוא יוכל להעביר את זה כמו שהוא מעביר בפולין, בסלובקיה, ברומניה ובמולדובה. אני חושב שמדינת ישראל יכולה גם לסייע בדבר הזה, להירתם למאבק ההומניטרי הזה. יש הרבה קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אזרחים ישראל, שאין להם זכאות לחוק השבות, למשל כמו שאמרתי, ילדים מעל גיל 18 שבחיים לא יוכלו לעלות לפי חוק השבות, אבל הם ילדים לאזרחים ישראלים מאותן משפחות מעורבות.

אני חוזר על המכתב ששלחתי לשרת הפנים. צריך לשקול אפשרות כזאת לבדוק עם רישום, עם תכנון ועם אפשרות של כניסה, כי למשל אתמול היה מקרה אחד שבא מישהו שהוא אזרח אוקראיני. הוא בא מטיסה מגרמניה. אני לא יודע איך הוא הגיע לגרמניה, אבל משטרת הגבולות לא הרשו לו להיכנס מחשש שהוא יכול להשתקע בארץ כי הוא בגיל 28–29 ואימא שלו אזרחית ישראלית, כי הוא בעצם לא יהודי אבל היא נשואה ליהודי. זו בעצם הסוגיה שאנחנו צריכים לפתור כמדינה, כממשלה בתקופה הזאת, וכן להסתכל על זה כמשבר הומניטרי. לא להסתכל אך ורק על פי חוק הכניסה לישראל או על פי חוק השבות. זאת ההצעה שלי. אנחנו צריכים לשבת ואולי לעשות איזשהו שולחן משותף עם כל משרדי הממשלה, כולל גם הוועדות המתאימות בכנסת. אם אנחנו נצליח לעשות את הזמני הזה, נוכל גם כמו שאמרתי, לסייע במשבר ההומניטרי כי יש משבר. יש אנשים שבאמת נמצאים כרגע באי ודאות.

שמעתי שמספר הפליטים הגיע ל-5–6 מיליון, אז אני חושב שגם ישראל יכולה לסייע פה, בטח לאור העובדה שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה לאזרחים ישראלים. אני אשמח אם יש לך תשובה. אולי תגיד שבדיונים הקרובים אתם תוכלו לחשוב על זה.

אני אעביר את המסר.

אני רוצה למקד רגע את הדיון על העלייה. כפי שאמרתי, יש פה שני סוגים של אוכלוסיות, אוכלוסייה אחת זו אוכלוסייה שהם בעצם משפחות של יהודים לפי סעיף 4(ב), ויש עוד אוכלוסייה שהיא זכאית לחוק השבות לפי 4(א). הדיכוטומיה הזאת היא לא דיכוטומיה שנראית הגיונית. אני מבקש מכם לשקול מחדש את המדיניות הזו. אתם לא רוצים לתת להם את מעמד העולה מייד, אז תמצאו איזושהי דרך אחרת, אבל לא יכול להיות שאנשים שבמצב שגרה יכולים לעלות לישראל לפי חוק השבות, לא יכולים במצב חירום. זה אירוע שהוא לא אירוע שהוא מבחינתי מתקבל, לכן אני מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים, לשקול את זה שוב. אני גם אדבר איתה על הסוגיה הזו כי זו סוגיה מאוד חשובה במיוחד לנוכח המשבר ההומניטרי שקורה שם.

כפי שאמרתי, אנחנו קצת גלשנו בזמן ממה שתכננתי, אבל הדיון היה מאוד חשוב. אנחנו בעצם מסכמים את הפרק של הדיון האופרטיבי והסטטוס האופרטיבי. החלק השני הוא בעצם איך אנחנו כמדינת ישראל, כממשלת ישראל מכינים תוכנית אסטרטגית לקליטת העלייה מאוקראינה וגם ממדינות מסביב, אבל הדגש הוא כרגע לפחות בדיון הזה על אוקראינה. שמענו מנתיב שמדובר ב-200,000 זכאי חוק השבות.

מה שאנחנו נעשה עכשיו, אני אבקש מהסוכנות היהודית להציג את הצפי שלהם, עד כמה שזה אפשרי כמובן, לשלוש-ארבע השנים הקרובות, אם אתם יכולים להגיד את זה, וכמובן זה ברור לכולם שהיום העלייה מאוקראינה לא מגיעה לישראל בגלל סיבות של עוצר ושל חוסר יכולת לצאת מגבולות וסיכון התנועה בדרכים, לכן אין לנו ספק שככל שהקרבות שם יתחילו להירגע, ככה גל העלייה יעלה, כי אנחנו מדברים על משבר הומניטרי מאוד קשה, לכן אשמח מהסוכנות קודם כל לשמוע את הצפי שלהם וגם מנתיב, ואחר כך אנחנו נשמע את נציגי השלטון המקומי שנמצאים פה, כי בסופו של דבר אני למוד ניסיון כמנכ"ל משרד הקליטה. בסוף משרדי הממשלה יכולים לעשות הרבה מאוד דברים נפלאים לחשוב על הרבה מאוד דברים נפלאים, אבל אם אין את השותפים האלה שיושבים ברשויות וקולטים את העלייה, אז שום דבר לא באמת קורה. לאחר מכן ניתן סבב עוד למשרדי הממשלה, ואחר כך כמובן גם הנציגים שטרחו והגיעו לפה. כמובן ניתן לדבר לכולם, אבל אני מבקש בתמצות כי אנחנו קצת קצרים בזמן.

אני אגיד שלפני המשבר אנחנו תכננו שהשנה יעלו 3,500 עולים מאוקראינה על בסיס השנים הקודמות. אם אני לוקח את 2,500 בקשות העלייה שהיו בארבעה ימים האחרונים, ואנחנו ניקח רגע את הימים הקרובים, אני חושב שבטווח המיידי, החירום אפשר לדבר על כ-5,000 עולים שבעקבות המשבר, אבל אחר כך כשהרוחות יירגעו, אני לא רוצה לזרוק מספרים אדוני היו"ר, אבל אני חושב שאפשר להגיע לאלפים טובים, תלוי בעוצמת המצב באוקראינה. אני חושב שהפוטנציאל יכול להגיע לכמה אלפים טובים מעבר ל-5,000 שיגיעו בגלל המשבר ההומניטרי באופן מיידי.

אני חושב שבימים הקרובים ככל שאנחנו נקבל יותר שיחות, אנחנו נוכל לחזור עם איזושהי אינדיקציה הרבה יותר מעשית גם לטווח הארוך, כי אנחנו שואלים את האנשים, אתה רוצה לעלות מחר או אתה רוצה לעלות בהמשך? הרבה מהאנשים שאומרים בהמשך, הם מחכים לראות איך יראו החיים שלהם בימים הקרובים, אבל כמה אלפים, בוודאי, בהחלט.

תודה רבה. רומן פרס, סגן ראש עיריית יקנעם, בבקשה.

אני בדיוק, כבוד היושב-ראש, קיבלתי לפני שנייה הודעת וואטסאפ מהעירייה שכרגע קיבלנו הודעה, אזרח ישראלי שנסע לאוקראינה עם משפחתו, איכשהו הוא הגיע למצרים. ממצרים, ברגל הגיע לישראל והוא מבקש להגיע חזרה לעיר.

יציאת מצרים ממש. רומן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כמו שאמרת, אנחנו אלה שקולטים בסופו של דבר. בארבעה הימים האחרונים אנחנו לומדים לאט-לאט אבל בטוח מה עומד בפנינו ועם איזה אתגרים אנחנו הולכים להתעסק ולהתמודד בתקופה האחרונה.

אני מברך את משרד האוצר על ההחלטה לתקצב, אבל כשמתקצבים חשוב מאוד להבין מה הכי חשוב לתקצב. אנחנו מדברים כאן קודם כל על הסיוע לאותן משפחות. מהשיחות גם עם נציגי הסוכנות והקרן לידידות הבנתי שיש לא מעט משפחות שיגיעו ממש כמו שהן.

בשבועיים הקרובים משפחות עם מזוודות.

זהו, ויש כאלה שגם בלי מזוודות, אז אנחנו מן הסתם נצטרך לדאוג להם לבגדים ולדברים אחרים, לדברים הכי בסיסיים. דבר שני זה תמיכה נפשית. כל אחד שעלה לארץ יודע שזה אירוע תמיד די דרמטי/טראומטי, ואין מה לדבר על אנשים שהגיעו מהזירה של המלחמה. ילדים ובני נוער, צריך להבין דבר מאוד פשוט, הם יגיעו לארץ כדי להישאר כאן, ואם אנחנו לא נטפל בילדים האלה ובבני הנוער האלה במסגרות של חינוך פורמלי ובלתי פורמלי עכשיו ובמיידי, ולא ניתן מענים לצרכים שלהם, מדינת ישראל אחר כך תתמודד עם זה לטווח ארוך, ובאמת חבל.

אני לגמרי חושב שזו הזדמנות באמת לעודד עלייה לנגב וגליל, ומגליל בהחלט זה יכול לתת פתרון גם לאתגרים אחרים כמו דמוגרפיה וכאלה. עוד סוגיה שאני מבקש באמת להפנות את זה גם לנתיב, היות ויוליה נמצאת כאן, אנחנו נתקלים כבר בכמה מקרים שבהחלט זה גם אנשים שהספיקו לקבל אשרת עלייה עוד לפני שסגרו. הצליחו לברוח ואז הם מגיעים באופן עצמאי לארץ בלי שהסוכנות או הקרן לידידות יודעים. פשוט קונים כרטיס למטוס והם מגיעים. מה קורה איתם? צריך לחשוב שלא יתחילו תהליך הסדרה רגיל, משרד הפנים, נתיב, כי אז הם פשוט מאוד ישבו ויחכו זמן רב. יש לא מעט כאלה.

אני רואה שהעמיתים שלנו מרשות האוכלוסין נמצאים כאן. אנחנו יודעים שברגע שאותו אחד שיש לו אשרת עלייה ודרכון, נוחת בנתב"ג, יש לו מערך שלם, תקן אותי אם אני טועה, של משרד העלייה והקליטה שנמצא לטובת אלה שגם בוחרים להגיע עצמאית.

מחר נוחת מטוס מהונגריה לצורך העניין, ויושבת שם משפחה אחת. איך ידעו שהם באמת הגיעו? כי האנשים האלה מבולבלים. הם לרוב לא ידעו אפילו למי לפנות.

קודם כל בדרך כלל הם יודעים למי לפנות בנתב"ג. הם הרי מקבלים בדרך כלל את כרטיס הטיסה שלהם ואת המימון דרך הסוכנות.

לא, לא הבנת. אני מדבר ספציפי על אנשים שקנו באופן עצמאי, הצליחו לברוח, הגיעו לאן שהגיעו, קנו כרטיס למטוס בלי סוכנות. לא מכירים אותם כרגע ולא הקרן לידידות.

אין לו אשרת עולה כמו שאתה מתאר.

יש.

יש לו אבל הוא לא אמר לאף אחד שהוא בא.

בסדר, אבל הוא מגיע לשמואלי, נכון? אז שמואלי צריך להיות מתודרך.

הוא קיבל וברח, ויש כאלה, קיבלו והצליחו לברוח ברגע האחרון.

בסדר, אז אין בעיה, יש נציג של נתיב.

הוא שואל לאן הוא צריך להגיע. כולם יודעים בנתב"ג איפה יש עמדת קליטה. הם מגיעים, נתב"ג הוא לא כזה גדול כדי ללכת לאיבוד.

אלכס, הבעיה זה אנשים שאין להם אשרת עולה.

על אלה שאין להם אשרת עולה כבר דיברנו. הוא העלה נקודה נוספת. תודה רומן.

פבל פולב, סגן ראש עיריית אריאל, בבקשה.

עיריית אריאל, בירת השומרון. שלום לכולם, שמח להיות פה. אנחנו באמת נמצאים בטראומה גדולה, מלחמה קשה באוקראינה. אצלי בעיר 42% זה חבר'ה מברית המועצות, שאתם מבינים, זה גם אוקראינה, גם רוסיה. הנושא מאוד רגיש וקשה מאוד לשמור לא לקחת צד, והרבה אמוציות ועדיין צריכים לעבוד.

למה באתי לפה? אני רציתי קודם כל להיות מחובר לשלטון המחוקק ולהבין בדיוק מה הסיטואציה, מה קורה, כי אני היום מגיע אחרי הישיבה הזאת מייד לראש העיר ואנחנו כן צריכים לגבש איך אנחנו מתמודדים עם העלייה הגדולה שתהיה. אנחנו רוצים להיות שם.

שמעתי על עדיפות לאומית א'. איכשהו אנחנו נופלים בין הכיסאות, אריאל, בירת השומרון, שאמרו, עזרתם לי מאוד, אבל אנחנו לא מבטאים את זה בכסף ואנחנו מאוד נשמח להיות שם גם בעדיפות לאומית א', כי היינו וזה נלקח מאיתנו. אנחנו רוצים להישאר בשומרון לא כי אנחנו בירת השומרון, כי אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים להיות שם ולחזק את המקום.

משרד הקליטה והעלייה עובדים מאוד יפה. אני רוצה לברך את כל הגופים שהיו פה. אני באמת שמח שעובדים בשיתוף פעולה, וקשה ומאוד מתואם. חשוב מאוד שאנחנו, אנשי השטח, העיריות, נקבל אינפורמציה מגובשת, מסודרת, כי אנחנו מקבלים את זה מכל מיני מקומות הטובים אבל די חלקים לא ברורים. מנסים להתקשר וזה יוצר קצת כאוס, אז אם תוכלו לסדר את זה ולארגן את זה יותר נכון, אנחנו נשמח, כל עיר וכל עיר.

יש לנו בית מלון באריאל. כנראה גם לא ידוע. אנחנו כן רוצים להיות שם. בגלל שאנחנו על המפה וכאילו לא, אז אני רוצה להגיע מהבמה הזאת, שתשתמשו בנו. אנחנו רוצים להיות שם. אנחנו יודעים לקלוט את העלייה. תודה רבה על ההזדמנות, אנחנו מחכים להחלטות ונהיה מוכנים.

יש לנו בזום את דימי אפרצב, ראש מועצה מקומית קצרין, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה במרכז השלטון המקומי ויושב-ראש חברת אופק ישראלי, חברה לעידוד עלייה.

בירת הגולן, תגיד. אם יש בירת השומרון, יש גם בירת הגולן.

נכון. היה לנו בירת שומרון. עכשיו בירת גולן. דימי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה שנתת לי אפשרות לדבר. אני ברשותך חייב התייחסות קצרה, כי מיום חמישי למרות שאני עדיין עוד מאומת קורונה, לא מצליח פשוט להירגע. אני מתעסק גם בהקשר לתושבים שלי בעיקר, אבל גם בעניינים שקשורים לנושא של אוקראינה. המשבר ההומניטרי שם הוא קטסטרופלי. לפני שנדבר על עניין קליטה, חשוב מאוד שבראש ובראשונה המוסדות הלאומיים ובראשם הסוכנות היהודית יקבלו מענה מקסימלי ליכולת שלהם לתפקד שם בשטח, מכיוון שהסיטואציה היא פשוט קטסטרופלית. אני לא נכנס כרגע להחלטות מל"ל, לא נכנס לשום דבר, אבל עצם העובדה שלאנשי הסוכנות לא ניתנת אפשרות לפעול בשטח אוקראינה זה דבר מאוד בעייתי.

ההבדל האדיר בין כל הפעילויות שהיו עד עכשיו הוא בזה שמדינת אוקראינה אסרה על יציאת גברים. אני רק רוצה לתאר לכם מצב שכל אחד מאיתנו, מי שמחובר לשם יודע שאישה עם ילדים ללא סיוע של גבר בבית יחד עם סבתות, סבים עם כיסאו גלגלים, עם כל מה שיש, על מנת להימלט מאימת המלחמה צריכים להגיע לגבול כרגע מערבה. אין תחבורה ציבורית. אני לא יודע אם יש לה רכב, אין לה רכב, הדרכים והכבישים שאנשים עומדים שם בפקקים.

מסתובבים אנשים עם נשק שכרגע מדינת אוקראינה שחררה החוצה, ואם זה אנשים שמכוונים אותו לכיוון האויב, זה סיפור אחד. ברור לכם, זה עדיין עוד לא נמצא בתקשורת, איזה מעשים נעשים שם כרגע על ידי כל מיני אלמנטים קרימינליים בתוך אוקראינה עצמה. סיפור קשה ביותר וצריך לשים דגש חזק מאוד עכשיו לתת סיוע משמעותי, גם סיוע הומניטרי וגם סיוע לוגיסטי לקהילות יהודיות, לזכאי עלייה כדי לארגן אותם ולהביא אותם לחוף מבטחים מעבר לגבול, גם כדי לעשות את כל הבדיקות הנדרשות וגם כדי שהעלייה אחר כך תהיה מסודרת ומאורגנת, וגם לא יהיה צורך להתמודד עם כל הסוגיות של חוק הכניסה, אלא להתמקד בעיקר בכל העניינים של חוק השבות, שם כבר משרד הקליטה יודע לתת את המענה הנדרש.

מכאן אני גם מגיע למרכז לשלטון מקומי. השלטון המקומי מאז ותמיד נמצא בחזית של קליטת העלייה. העולים החדשים בסופו של דבר נקלטים בתוך רשויות מדן ועד אילת, וברור לחלוטין שכרגע כשאני מדבר עכשיו על קליטה מיידית, השלטון המקומי ערוך, מוכן, יכול לתת את כל מה שצריך. מן הסתם בטווח הארוך צריך סיוע ממשלתי משמעותי כי אנחנו מדברים כרגע על גל ראשוני מאזור הקרבות, מהאזור המופגז של אוקראינה. זה גל עלייה אחר לגמרי, שדורש הרבה מאוד התעסקות בעניין הנפשי.

אני חושב שכדאי לשקול אפשרות כן לפתוח מרכזי קליטה, בניגוד לכל האסטרטגיה שהייתה כאן במהלך 30 השנים האחרונות, אך ורק לסוגיות הספציפיות האלה מכיוון שהתא המשפחתי שיגיע כרגע למדינת ישראל הוא שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים בגלים האחרים, ולכן כאן יהיה צריך לרכז מאמץ. הדרך לרכז מאמץ היא דרך סיוע בעניין של מרכזי קליטה או קליטה מרוכזת יותר. בהמשך, אין לי ספק שבממשלה שבה יש הרבה אנשים שהם היו גם מנכ"לי משרד קליטה וגם היום שרים ויושב-ראש הוועדה כמובן ושר האוצר ושר השיכון, יש כאן הרבה מאוד אוזן קשבת. בטווח הארוך בוודאי שצריך יהיה להשקיע בכל הנושא הזה אבל כרגע, אני מדבר עכשיו, כי כל השקעה כרגע שתינתן, היא תציל נפשות ותביא גם לתוצאות פחות דרמטיות ממה שמתרחש עכשיו.

אני מזכיר לכולם, מדובר על חורף, מדובר על קרבות. אני ספק אם השכן שם שמנסה להשתלט על המדינה, הוא יוותר כל כך בקלות, לכן המשבר ההומניטרי ילך ויגדל, ואני מזכיר לכולם שמדובר על שכנים, על קרובי משפחה, על התושבים של הרשויות שכרגע מעורבים, וזאת גם הזדמנות שלי גם להגיד תודה ענקית ליושב-ראש המרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, וגם ליושב-ראש בפועל של הסוכנות היהודית שאמורים היום לסכם ביניהם את כל הלוגיסטיקה של יצירת מנגנוני סיוע הומניטרי, שאנחנו נוכל לפתוח מטות בערים, להעביר את זה לסוכנות היהודית שאחר כך כבר ידעו להעביר את זה למי שצריך, גם לעולים וגם לקהילות שעדיין עוד נמצאים במשבר ועוד לא מצליחים לעלות.

עוד בקשה אחת זה בקשה למשרד הקליטה. חשוב מאוד שיתקיימו דחוף ככל שניתן גם הערכות מצב המשותפות עם מרכז השלטון המקומי, כי בסופו של דבר חייבים לשתף גם את פורום סגנים שהם רובם מחזיקי תיק קליטה, גם את פורום מנהלי מחלקות קליטה ברשויות, ולתזמן את כל הפעולות שמשרד הקליטה מתכנן וזה מבורך, במרכז לשלטון מקומי, והשלטון המקומי ידע גם לעשות.

תודה רבה דימי. אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון, בבקשה.

תודה רבה חבר הכנסת קושניר, אני מנכ"לית עמותת לובי המיליון שמקדמת זכויות של צעירים וישראלים דוברי רוסית. אני חייבת להגיד שאני מאוד מודאגת קודם כל מהמצב. כולם אמרו, אנחנו בקשר, עשרות קבוצות טלגרם של צעירים שנמצאים בשטח ועוזרים עכשיו. אני עוד יותר מודאגת מזה שיש איזה תחושה שהכול בשליטה והכול בסדר.

זאת לא התחושה. זה גם לא המצב, כולם מבינים את זה.

אני אסביר לך למה אני מתכוונת. אנחנו כולנו עברנו את עליית שנות ה-90'. אנחנו יודעים איזה טעויות נעשו בעליית שנות ה-90'. הולכת להגיע לכאן עכשיו עלייה עצומה, כולם אומרים, כולם יודעים את זה, ואין לנו כרגע ועדת קליטה. אין לנו גוף אחד שמרכז ומתכלל את כל הדבר הזה. כבר היום יש שתי ועדות שמתעסקות בנושא הזה. אנחנו בעיניי חייבים להבין את החשיבות של השעה הזאת, אופוזיציה וקואליציה וביחד להקים גוף סטטוטורי שיטפל בנושא הזה עכשיו. אנחנו כבר באיחור. כבר עכשיו האנשים שמגיעים, אנחנו לא נצליח לתת להם את המענה הזה. חברים, באמת אני אומרת לכם, בואו נראה איך אנחנו עושים את זה ביחד. מלפנים משורת הדין מקימים גוף סטטוטורי מיוחד לטפל בנושא הזה. זה הבקשה שלי.

אני חייבת להגיד, המצב נהיה מאוד קשה. אני היום בבוקר קיבלתי טלפון מחברה שדיברה עם אבא שלה ברוסיה והוא אמר לה, תעברי בבקשה לאפליקציה המקודדת כי מאזינים לכל השיחות. מדברים ברוסיה על רצונות לעזוב כי המצב שם הולך ומחמיר. אנחנו נראה עכשיו פה אסונות הומניטריים גדולים. צריך להתכנס ביחד, לא לעשות טעויות. לא אלף גופים שמטפלים אחד על השני, לא יודעים מה כולם עושים. עכשיו ועדה סטטוטורית מכונסת ביחד.

תודה רבה. יונה שרקי, בבקשה.

שלום, אני מייצג כאן את המרכז למדיניות הגירה ישראלית.

מה זה הגוף הזה?

זה ארגון פרטי שפועל כבר עשור בנוגע למדיניות הגירה לישראל. אנחנו ערים למצב המורכב באוקראינה והתמונות שם בהחלט מטלטלות ודורשות בהחלט מענה ממוקד. חשוב לציין שהסטטוס של פליט לאותם אנשים שיוצאים מאוקראינה למדינות השכנות נשמר להם שם. הסטטוס של זכאי חוק השבות שבהתאם לבירורו מדינת ישראל מקצה תקציבים מאוד משמעותיים, הוא בעצם הסיבה היחידה והמהותית לקיום של מבצע שאנחנו מבקשים לקדם כאן. אנחנו זוכרים את אותם פליטים שהגיעו מחבל תיגראי, עשרות אנשים שהגיעו לכאן, ורק לאחר שהגיעו לכאן, אנחנו מדברים שם במצב של מאבק מלחמתי בעצימות הרבה יותר נמוכה מזו שאנחנו מכירים כאן עכשיו באוקראינה, לפחות לפי עמדת המל"ל, על אף זאת היה מבצע מהיר של להביא לכאן עשרות אנשים, שכאשר הגיעו לכאן, דו"ח משרד הפנים חושף שאף לא אחד מהם לא היה זכאי חוק השבות ולא היה לו קשר עם מדינת ישראל או עם היהדות.

מדוע אנחנו מעלים את זה? מכיוון שהסיטואציה הזאת היא סיטואציה מורכבת. כאשר אנחנו נמצאים בסוגיות קצה כאשר יש מאבקים הומניטריים, אנחנו נדרשים לתת מענה. המקום פה לעשות טעויות שאחר כך אנחנו גוררים איתנו פה במדינת ישראל במשך עשורים, הוא מאוד רחב ולכן בדיוק כאשר אנחנו מקדמים כזה מבצע, הדבר צריך להיעשות בצורה מאוד מושכלת כדי לבחון את הטעויות של העבר.

יש לך משהו קונקרטי להגיד? כי שמענו פה גם את רשות האוכלוסין וההגירה וגם את נתיב שמדברים על אמצעי זהירות שהם נוקטים. משהו קונקרטי.

שני דברים. הדבר הראשון שאני רוצה באמת להעלות זה את הנושא של בית היתומים שבאודסה. יש 150 ילדים שהרב של חב"ד מאודסה באמת העביר למדינה שכנה. רציתי לדעת האם באופן ממוקד מדובר פה בילדים, לא במבוגרים, ככל הנראה יהודים. האם באמת נעשה מאמץ ממוקד בנוגע לסוגיה הזאת? זו שאלה ראשונה. השאלה השנייה, ופה השאלה היא באמת ביחס לנתיב וגם בנוגע לסוכנות. מה עושים כדי למנוע מצבים היום? מה עושים כדי למנוע מצבים שכבר ראינו בעבר, של הגירה לא יהודית לישראל תחת מעטה הומניטרי של עלייה? ואני רוצה לשים דגש בנקודה הזאת שאנחנו יודעים שדווקא ממדינות אוקראינה, מולדובה, גיאורגיה, כל האזור הזה, היום במדינת ישראל אחוזי ההסתננות מהמדינות האלה של אנשים שהם בכלל לא זכאים, כי אנחנו מדברים על מסתננים לישראל, הוא הגבוה ביותר.

על סמך מה אתה אומר את זה?

זה נתונים רשמיים.

נתונים רשמיים של מי? אתה מטיל פה דופי בעליה. או אתה מדבר על האזרחים האוקראינים שבאו ב-2014 וביקשו מקלט או שאתה מדבר על זכאי חוק השבות. אם אתה מטיל דופי בזכאי חוק השבות, תגיד מאיפה הנתונים? אל תגיד סתם שיש אחוז מסתננים, כי כרגע הטלת דופי על העלייה. תגדיר למה אתה מתכוון.

אני אגדיר, אדוני. אני אסביר לך. קודם כל הנתונים בנוגע להסתננות הם נתונים רשמיים של רשות האוכלוסין. זה דבר ראשון.

זה לא קשור לעלייה. זה לא קשור לזכאי חוק השבות.

תן לי לסיים אדוני, בבקשה.

יונה, אתה לא מרים פה קול על חברי הכנסת. פעם הבאה שאתה עושה, אתה בחוץ.

אני מבקש לסיים.

נשאלה פה שאלה על ידי חבר כנסת. השאלה היא מאוד פשוטה. אתה מתכוון לאותם פליטים שהגיעו ללא שום קשר לחוק השבות במהלך שנת 2014 או שאתה מדבר על זכאי חוק השבות?

אדוני היושב-ראש, אני חושב שיונה מתנגד להגדרות כפי שהן בחוק השבות.

לא, רגע, תן לו לענות שנייה.

כשאני מדבר על מסתננים, אני רק מציג את המציאות הכללית.

או שאתה עונה על השאלה ששאלתי או שאתה בחוץ. שאלתי שאלה מאוד ספציפית.

אדוני היושב-ראש, הוא שואל שאלה לגיטימית. מה הבעיה?

אין בעיה, אבל להוציא אותו? מה זה קשור?

כן, כי אני מבקש תשובה.

אבל הוא שואל שאלה לגיטימית, אלכס.

שי, לגבי בית יתומים, בבקשה.

זה הרב שלמה בקשט שם, נכון?

זה לא חב"ד.

למה הוצאת אותו?

אני לא הוצאתי אותו. אני אמרתי לו, הוא שהוא יענה או שהוא בחוץ. הוא החליט לצאת. לא אני הוצאתי אותו. הוא הוציא את עצמו כי אין לו תשובה.

היה דיון מכובד וחבל שזה ככה.

הדיון ממשיך להיות מכובד ומה שניסו לעשות פה זה להסית אותו למקומות אחרים לגמרי שלא עליהם אנחנו מדברים.

אלכס, הוא שאל שאלה לגיטימית.

לא, הוא טען טענה. הוא לא שאל שאלה. כשביקשו לדייק על מה הוא מדבר, הוא החליט שהוא לא מדייק, ואחר כך כששאלתי אותו, בוא תדייק או שאתה תצא, הוא החליט שהוא יוצא. לא אני הוצאתי אותו. לא אמרתי לו צא החוצה, סליחה.

אבל ירדת למיקרו ושאלת המקרו שלו - - -

לא ירדתי למיקרו, דיברתי על מקרו.

הוא שאל את נתיב מה אמצעי הזהירות שהם נוקטים.

נתיב, אני מזכיר לך, הבחור הזה ישב פה כל הדיון, ייאמר לזכותו, בשקט, ונתיב הסביר בדיוק מה הוא עושה כדי למנוע את אותם זיופים. אגב, נתיב אמר שיש ובזה צריך להילחם, אבל לבוא ולהגיד שיש פה הסתננות בלתי חוקית ועוד מגובה בנתונים, אז הוא צריך לדייק האם הוא מדבר על אותה הסתננות שהייתה פה ב-2014, שזה אירוע אחד שאינו קשור לחוק השבות, והדבר הזה אם הוא לא מדייק אותו, אז הוא לא ימשיך לדבר. הוא החליט שהוא לא מדייק, החליט בעצמו לצאת החוצה, בסדר, זה זכותו.

אני רוצה לחזור לבית יתומים, זה יותר חשוב. בבקשה.

אז רק לומר שמיום שישי משרד החוץ עסק בזה רבות ביחד עם משרד הרווחה, ביחד איתנו, ביחד עם משרד העלייה והקליטה. דיברנו עם הרב.

הרב שלמה בקשט.

נכון. דיברתי איתו ביום שישי. הם ניסו להגיע לגבול רומניה. משרד החוץ הנפיק להם אישורים מיוחדים.

דיברתי איתו אתמול.

נכון. כולם דיברו איתו. אנחנו נערכנו להעביר אותם את הגבול ביום שישי בלילה. יסלחו לי פה חבריי, שלחנו מהארץ עובדת סוציאלית ביום שבת, דוברת רוסית, כדי שיקבלו אותם ברומניה. שכרנו מלון עבורם וגם הבטחנו להם טיסה. משרד העלייה והקליטה נרתם עם משרד הרווחה לגבי כל הקליטה. כרגע נכון לאתמול הם היו באזור הקרפטים. הם הודיעו לנו שהם מעדיפים להישאר שם מספר ימים עד שהמצב יירגע ואז הם יקבלו את ההחלטה לאן להגיע. אנחנו, הסוכנות היהודית, משרד החוץ, משרד העלייה והקליטה ערוכים לקבל אותם.

היות ומדובר בקטינים צריך להיזהר.

משרד החוץ עבד בתהליך מסודר.

מאה אחוז, שלא תהיה לזה השלכה, ולכן הוא נזהר מאוד. הוא נסע לקרפטים כדי להרגיע, אבל הוא לא רוצה לעשות בפזיזות.

הם עכשיו באזור מונקאץ'. ברגע שיתאפשר אנחנו נעזור להם להגיע.

תודה רבה. אנחנו לצערי הרב חייבים לסכם את הדיון הזה. יש לנו את המשנה למנכ"ל משרד השיכון, יעקב שנהב בזום. אני רוצה שיגיד כמה מילים לגבי ההיערכות של משרד השיכון לגל העלייה. אחר כך התייחסות של חברי הכנסת וסיכום. בבקשה יעקב.

שלום, משרד הבינוי והשיכון נערך במשאבים שיש לו. כמנכ"ל משרד הקליטה בעבר אתה יודע שבעצם האירוע מתוכלל על ידי משרד הקליטה. אנחנו מעמידים מבחינתנו את המשאבים שיש לנו ואנחנו מכינים את האפשרות לאכלוס מיידי של 1,000 מיטות. זה עוד לא ברמה של יישום. אנחנו אוספים את הכול ברמה של יכולות לטווח קצר, טווח ארוך. זה תלוי מאוד מה ההיקפים שיגיעו. אנחנו בעצם מבצעים את התשלומים, מפיקים לקחים כמו שנאמר מקודם על ידי הגברת מהמיליון. אנחנו מפיקים את הלקחים גם משנות ה-90', מהעלייה, אפשרויות לתגמול לקבוצות שיהיו עם בני המשפחה בתוך הנכסים שלנו, יש לנו כמדינה. אנחנו מכינים עבודת מטה, מסיימים אותה, אני מקווה היום תאושר ותוגש לגורמים המוסמכים לצורך תכלול של כל התמונה. המטרה היא שהכול יתוכלל על ידי גוף אחד ולא כל אחד יעשה בחלק שלו.

האם תירצו משהו ספציפי? פשוט יש כמה ועדות כנסת במקביל ובמקום הזה אנחנו מנסים להתפצל.

יש הרבה מאוד שאלות אבל אנחנו פשוט בקוצר זמן ואנחנו עוד נחזור לדבר על זה לא פעם ולא פעמיים.

תודה.

התייחסות של חברי הכנסת. חברים, אני מבקש ממש בקצרה. צביקה האוזר, בבקשה.

תודה רבה. אני ברשותכם רוצה להציג את תפיסתי הסובייקטיבית באשר לבסיס המדיניות והאסטרטגיה הישראלית למול האירועים שמתרחשים לנגד עינינו. אנחנו צריכים להבין שמה שמתקיים הוא הזדמנות היסטורית אסטרטגית לישראל, ואני מדבר לא רק על הסיטואציה שאנחנו צריכים להיות ערניים בהינתן אירועים מלחמתיים באוקראינה. אני מניח שחלון ההזדמנויות הזה הוא בכמה שנים הקרובות. כך צריך להבין.

אוקראינה לא תהיה מה שהיא הייתה אחרי האירועים האלה. באוקראינה יש כ-250,000 זכאי חוק שבות. מדובר כמו שאמרתי, אירוע עם פוטנציאל אסטרטגי מנקודת המבט הישראלית, לא מנקודת המבט רק או של עולים, עולים בפוטנציה אלא בראיה ישראלית, מה שמחייב אותנו להיות פרואקטיביים בנושא הזה, לא להמתין ולחכות ולזרום עם הסיטואציה אלא לפעול. הממשלה צריכה לפעול, הסוכנות, השלטון המקומי וגם צריך להכניס כמה שיותר מהר את המגזר העסקי למימוש אותו פוטנציאל. אני מאמין שהמגזר העסקי בהכוונה ובעזרה עקיפה של הממשלה יכול לעשות דברים משמעותיים ודרמטיים בנושא הזה.

אנחנו יתכן ונמצאים בסיטואציה שדומה לסיטואציה שהייתה בסוף שנות ה-80' תחילת שנות ה-90'. ב-89' כשהיה יצחק שמיר ושהוא ראה למרחוק את הדברים, מה פוטנציאל העלייה לישראל וכיצד היא תשנה את פניה של ישראל, באותם ימים הוא היה כנראה בין הבודדים. רוב האנשים ב-89' שחזו במה שמתרחש, לא האמינו שבשנת 2000 יגיעו לכאן מיליון ישראלים נוספים. זאת מדינה של 5 מיליון, שקלטה מיליון נוספים ושינתה את פניה ללא היכר. כל מה שאנחנו מתגאים בדור האחרון, ב-25 שנים האחרונות של הסטארט-אפ ניישן, לא היה מתרחש לולא אותה עלייה וקליטה של מיליון אנשים ממה שהיה ברית המועצות לשעבר. העובדה שהשבוע ציינו שישראל חצתה את קו ה-50,000 דולר תל"ג, אדוני היושב-ראש, לא היה מתרחש ללא אותה עלייה, ולכן אנחנו צריכים לראות באותה קהילה באוקראינה, אגב גם ברוסיה ואני מוסיף כאן, גם בארצות הברית, סוגר סוגריים, שווה להקדיש לזה דיון שלם. אנחנו יכולים לשחזר את קפיצת המדרגה האסטרטגית של ישראל אל מול מה שמתרחש לנגד עינינו. רק צריך להרים את הראש למעלה ולהסתכל במבט הכולל, לאו דווקא או לא רק בפרטים הקטנים.

לסיכום, אדוני היושב-ראש, השקעה של 5 מיליארד שקלים בפרויקט הזה, באירוע הזה תניב 500 מיליארד שקל ב-25 שנה הבאות. כך צריך להסתכל על זה בראיה של ועדת כספים. יש למדינה הזאת ייעוד בחוקה שלה, בהקמה שלה, כבית הלאומי של העם היהודי, אבל לא רק למימוש הייעוד אנחנו צריכים להתייצב, אלא אסור לנו לפספס הזדמנות אסטרטגית כלכלית-חברתית ולכן אני קורא מכאן לראש הממשלה, לשרי הממשלה, לעזוב הכול ולהתמקד אך ורק בשאלה איך אנחנו בשנים הספורות הקרובות מביאים את עיקר זכאי חוק השבות לישראל. תודה רבה.

תודה רבה. יבגני סובה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר את הנקודה בקצרה. מה שקרה פה, אין לי שום טענות לאדון הנכבד שיצא, אני אפילו לא יודע את שמו. הסיפור הזה זה פשוט הטלת דופי וניסיון לערבב דברים שלא קשורים אחד לשני. יושבים פה נציגים של הסוכנות, של נתיב, של רשות האוכלוסין. לבוא ולהגיד שיש נתונים רשמיים שעל פי הנתונים יש הסתננות מסיבית של אנשים שלא קשורים למדינת ישראל, זה לעשות מטבוחה משני אירועים שונים.

ב-2014, בגלל שאין ויזות בין אוקראינה לישראל, אכן היו אנשים שנכנסו למדינת ישראל כתיירים, פנו למשרד הפנים בבקשה לקבל מעמד כפליט, אבל לפני מספר שנים ממשלת ישראל קיבלה החלטה שאוקראינה אז לא היה מקום מסוכן, ולכן רוב האנשים האלה הוחזרו. זה לא קשור לזכאי חוק השבות, לכן לבוא ולהגיד היום שאותם אנשים שתחת אש או תחת סיכון, בודקים את המסמכים, מכינים את המשפחות לעלייה ועושים הכול בשביל להעלות יהודים על פי חוק השבות, זה חוק במדינת ישראל, אני חושב שזה פשוט ניסיון ציני של הטלת דופי, וזה מתחבר לכל הדברים שאנחנו שומעים פה בכנסת מחלק מהאנשים לצערי, שכל הזמן מדברים שכאילו בוא נשנה את חוק השבות ואז אנחנו נעשה פה תורת הגזע לפני העלייה. זאת בעצם תשובתי לחברי יוסי טייב, ששאלת מה ההבדל. זה ההבדל.

מי שזכאי לחוק השבות צריך להיכנס אחרי כל הבדיקות, ואם יש מישהו חלילה שמסתנן שם, אז בוודאי שלא צריך לתת לו אשרת עולה ואפילו יש מקרים שגם מגרשים אחרי כמה שנים כשמגלים שבן אדם גנב זהויות. זה קורה. יש גם מדינת ישראל שיודעת לטפל בדברים האלה, אבל לבוא ולהגיד שיש אוקראינים שרוצים להסתנן, אז הם לא יקבלו שום מעמד לפי חוק השבות. חברים, לא לערבב בבקשה את שני הדברים האלה, ושוב אני רוצה להגיד לכל מי שעוסק במלאכה הזאת כרגע, באמת לחזק את הידיים של נתיב, סוכנות וגם שלכם, של רשות האוכלוסין. תודה רבה. תודה לך על הדיון הזה.

תודה. טטיאנה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני באמת מודה לך על קיום הדיון החשוב הזה. היות וועדת הקליטה טרם התכנסה אף פעם, אני שוב קוראת לאופוזיציה, בבקשה תיתנו נציג שלכם. תפסיקו להחרים את ועדת הקליטה.

לא, זה לא נציג, זה יושב-ראש.

שיתנו נציג שיהיה יושב-ראש. כבר מונה יושב-ראש. ממשיכים להחרים את הוועדה. טוב שיש ועדת הכספים. לא במקרה אצלך בוועדת הכספים אנחנו מנהלים את הדיון הנ"ל, כי באמת עכשיו מגבירים את הפעילות גם של משרדי הממשלה וגם של הסוכנות היהודית וגם רשויות מקומיות. אנחנו צריכים תקציבים נוספים ואני מאמינה שמשרד האוצר יחד עם ועדת הכספים יתנו תקציבים נוספים ליישום כל התוכניות שמתכננים כעת.

תודה רבה. ינון.

קודם כל אני רוצה להגיד שבשבוע שעבר הייתי באור אבנר בכפר סירקין. יש שם תוכנית של נעל"ה. אני חייב להגיד לכם שהילדים מגיעים לפני ההורים והתרגשתי. הייתי ביום חמישי. נקבע לי סיור לפני זה.

אתה מוזמן מחר לאירוע. מציינים יום מיוחד לנעל"ה.

אדרבא. תשלחי לי הזמנה מסודרת. באמת התרגשתי ביום כזה. ראינו את המתיחות ואת המתח של הילדים האלה שנמצאים בין ההורים, ויש שם מרוסיה ומאוקראינה, אבל באים ומטפלים בהם וזה חשוב ומחזק את ידכם.

מילה על מה שנאמר פה. רק להגיד דבר אחד. בכל נושא של חוק השבות, לא חוק השבות, אני לא חושב שזה כרגע הדיון. אני רק אומר דבר אחד. אני קורא לכל יהודי העולם, ואני מסתכל על זה כיהודים על פי ההלכה, תבואו לפה. אנחנו מקבלים אתכם ואני לא מסתכל על זה כאובייקט של כסף, שזה מביא לנו 5 מיליארד. קודם כל שיבואו כיהודים, מי שיהודי על פי ההלכה אז הוא קודם כל אח שלי וצריך להגיע ולא להסתכל כמה כסף הוא יביא למדינה. אם אני צריך להוציא בשבילו כסף, אני צריך להוציא בשבילו כסף. זה לא משנה כמה כסף הוא יביא למדינה. זה אמירה שהיא לא נכונה במיוחד בתקופה כזאת.

לגבי הוועדה, חברתי טטיאנה, לגבי הוועדה אני לא אכנס לוויכוח הזה. זה ויכוח שגם לא ראוי לעשות אותו ביום כזה. תיגשי ללשכת יושב-ראש הכנסת. המפתחות נמצאות אצלו. קחי ממנו את המפתחות, תבואי, אני אעזור לך איך להיכנס לוועדה. תודה.

תודה רבה. טוב, אני רוצה קודם כל להגיד לכולם תודה רבה על הדיון הזה. היה דיון ענייני ומקצועי ברובו המוחלט. תהליך קבלת ההחלטה על עלייה הוא תהליך מאוד מורכב שהרבה פעמים לוקח הרבה מאוד זמן ומי שעוסק בתחום הזה מבין, אבל ברגע שההחלטה מתקבלת, אז התהליך סוג של מואץ. היום אנחנו נמצאים במצב שאנשים מקבלים את ההחלטה הזאת באופן מיידי. אנחנו מדברים על עשרות אלפי זכאי חוק השבות שהפכו להיות פליטים בן לילה והם נשארו ללא רכוש, ללא אמצעים, ואנחנו צריכים להסתכל על האירוע הזה בדיוק ככה.

זה נכון שתהליך עלייה מורכב גם כשהוא קורה בשגרה, אבל בחירום זה על אחת כמה וכמה, ואני רק רשמתי לעצמי פה כל מיני נושאים שצריך לטפל בהם. ברגע שבונים החלטת ממשלה כזו, אז זה גם התעסוקה וזה גם קליטה ברשויות וזה גם חינוך וזה גם שפה וזה גם מגורים וזה גם סיוע פסיכולוגי שדיברנו עליו פה לא מעט, ואני בטוח שתוך כדי הדיון רשמתי ופספסתי עוד מלא.

אין ספק שיש בפנינו הזדמנות. יש הזדמנות להביא את האנשים האלה למדינת ישראל. כמו שאמרתי בהתחלה, זה גם החובה שלנו אבל זו גם ההזדמנות שלנו. אם אנחנו לא ננצל את ההזדמנות הזו, אז אנחנו פשוט כושלים בתפקידנו, כל מי שעוסק בתחום הזה, לכן אני קורא מכאן ואני חושב שאני מבטא את דעתם של כל חברי הוועדה וכל חברי הכנסת שהשתתפו פה בדיון. ממשלת ישראל חייבת להקים תוכנית אסטרטגית לקליטת העולים מאוקראינה בשנים הקרובות, וצריך לשים לעצמנו יעדים גבוהים מאוד של עשרות אלפים שיגיעו לפה בשנים האלה, כי כך גם נוכל בעצם לממש את הייעוד שלנו כמדינה יהודית וגם נוכל לנצל את ההזדמנות הזו ולקבל את האנשים האלה כאן.

אני קורא באמת לממשלת ישראל להקים תוכנית אסטרטגית שתהיה מגובה בהחלטת ממשלה ארוכת שנים עם משרד הקליטה כמובן, עם נתיב, עם משרד נגב גליל, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד השיכון, משרד הרווחה, משרד ראש הממשלה וכמובן רשויות מקומיות שחייבות להיות פרטנרים באירוע הזה. אם אנחנו לא נערב את המגזר העסקי ואת ארגוני המעסיקים שיכולים להיות פה פרטנרים מאוד משמעותיים, אנחנו יודעים שיש מחסור מאוד גדול בכוח אדם, אז גם נחטיא במטרה, וכמובן הסוכנות היהודית, המוסדות הלאומיים, קרן לידידות. כולם ביחד חייבים לעשות פה מאמץ כדי שהדבר הזה יקרה.

אני מכאן קודם כל קורא לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי ולשר האוצר להוביל את האירוע הזה לבניית החלטת ממשלה מסוג זה, ואנחנו גם נמשיך כאן בוועדה לעקוב אחרי זה גם בדיונים כאן במליאה וגם בפגישות עבודה שנעשה כהכנה. תודה רבה לכם על הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:47.