פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



29
ועדת הכספים
01/03/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 235
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ב (01 במרץ 2022), שעה 10:00

דיון בנושא: התמודדות עם קשיי הייצוא בענף התמרים, הצעתו של חה"כ ניר אורבך

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
יעל רון בן משה
נירה שפק

קטי קטרין שטרית

אמיר גינוסר - מנהל תחום יצוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אילנה (לנה) זייגר - מנהלת תחום הסכמים בילטרליים, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה

דוד אלחייני - ראש המועצה האזורית בקעת הירדן וראש מועצת יש"ע

ניצן אבירן - מנהל אגף כלכלה, הקיבוץ הדתי

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

חיים חבלין - מנהל תחום חקלאות, התנועה הקיבוצית

שי שטרן - נציג הגוש הצפוני, עין הנציב, ארגון מגדלי התמרים

עידית גרפונקל - מנכ"לית הר ערדום, ארגון מגדלי התמרים

יובל בן עמי - נציג בקעת הירדן, פצאל , ארגון מגדלי התמרים

אלעזר סלע - שדלן, יועץ אסטרטגי, מועצה אזורית תמר

עמית עמר - שדלן (גלעד לובינג), מייצג את ארגון מגדלי התמרים

אורן קורין - מרכז ועדה חקלאית, מרכז השלטון האזורי

נדב שטילמן - סמנכ"ל כלכלה, התאחדות האיכרים והחקלאים

גל טוויג

תמר בנתורה

טמיר כהן

אירית שלהבת

התמודדות עם קשיי הייצוא בענף התמרים, הצעתו של חה"כ ניר אורבך

בוקר טוב לכולם. היום 1 במרץ 2022, כ"ח באדר א' התשפ"ב. אנחנו פותחים את דיוני ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בסעיף הראשון לפי בקשתו של חברי יושב-ראש ועדת הכנסת ניר אורבך. אנחנו מקיימים דיון על התמודדות עם קשיי הייצוא בענף התמרים.

ניר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על ההיענות לקיום הדיון החשוב הזה.

אני רוצה למקד ולכוון גם את חבריי מן הענף איך אני חושב צריך להיות אופי הדיון והמהות. קודם כול, אי אפשר להתעלם מכל הדיונים על נושא הרפורמה בחקלאות, ויש שם גם התקדמויות וגם קצת מורכבויות וגם לפעמים אווירה יותר טובה או פחות טובה. פה אני חושב שזה דיון שצריך להיות נפרד לגמרי.

מצד אחד, אין ספק שהחקלאות היא לא רק טבלאות ומספרים. זה המהות של הערכים שלנו – הערכים ההתיישבותיים והציוניים. ובסופו של דבר מדובר פה גם בענף שהוא כלכלי, מעבר לכל הנושאים הערכיים. מן הצד האחר, אני מדבר על החוויה שלי בהתנהלות מול שר החקלאות. החוויה שלי מעבר לרפורמה היא חוויה טובה, אני מרגיש שבהרבה מקומות יש אוזן קשבת. אני חושב שפה אם אנחנו נמקד את הדברים, מה בדיוק אנחנו רוצים להשיג, זה גם ייפול על אוזניים קשובות ואפשר יהיה להתקדם.

הייתי בסיור בבקעה, ואתם יודעים שעיקר גידול התמרים נמצא בשדרה המזרחית מעמק הירדן, דרך בקעת הירדן ועד הערבה. נמצא אתנו כאן גם ראש מועצת בקעת הירדן, ראש מועצת יש"ע דוד אלחייני.

אני חושב שהענף הזה הוא גאווה ישראלית, הוא ענף ייצוא, הוא ענף כלכלי מאוד. היום בעקבות הקורונה נכנסו למשבר, שבקצת תשומת לב ובקצת עזרה כלכלית אפשר לתת לו דחיפה. מדובר פה על דחיפה חד-פעמית שתאפשר לענף לחזור למקום שהוא היה בו כל הזמן.

מעבר לעזרה הכלכלית צריך לדעת שאנחנו גם נמצאים פה במאבק, במיוחד בשנים האחרונות, מול הרשות הפלסטינאית שנותנת שימת לב לענף הזה, וכמובן לצערי המדינות שאליהן מייצאים מקלות על כל החסמים והמכסים מולם ומקשות מולנו.

יש צוות מקצועי במשרד החקלאות שישב והגיע למסקנה – שר החקלאות עודד פורר מינה את הצוות הזה ביולי 2021, צוות שאמור היה לבחון את המשבר בענף התמר לייצוא, מתוך מטרה להציג פתרונות לטווח קצר. הצוות קבע שאם המצב יימשך כפי שהוא בלי עזרה אז תוך ארבע שנים הייצוא של התמר מישראל יצטמק בערך ב-50%, ואנחנו מדברים אחרי בערך חצי יובל של צמיחה ושגשוג.

מבחינה תקציבית, הצוות המליץ על תוכנית בהיקף של 40 מיליון ש"ח לשנתיים, כלומר 20 מיליון ש"ח לשנה כדי לעודד את הייצוא, גם לאפשר פתיחת שווקים חדשים וגם להשקיע במיכון ובפריון.

כרגע לצערי יש פה מצב תקוע, שיש את ההמלצה של הצוות אבל את התקציב מתקשים להשיג, ועניין הזמן פה הוא אלמנט משמעותי מאוד. לכן ביקשתי לכנס את הדיון הזה, כדי שאנחנו כוועדה, אחרי שנשמע אותם, נחליט מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור.

שוב, תודה רבה לך, אדוני. אני מאחל לנו דיון פורה.

דוד אלחייני, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך על הדיון החשוב הזה, וגם לחבר הכנסת ניר אורבך.

כפי שציין חבר הכנסת ניר אורבך, מרבית המגדלים נמצאים על גבולה המזרחי של מדינת ישראל. יש יותר מ-1,000 מגדלים שמגדלים תמרים. רק לפני שנתיים כמדומני משרד החקלאות יצא בתוכנית לסייע לחקלאי הערבה בתקציב של כ-100 מיליון שקל, לעבור מגידול פלפל לגידול של תמרים. אם שמת לב, כל התוכנית הזאת אין בה שקל שעובר לחקלאי. כחקלאים אנחנו לא מבקשים ולו שקל. כל מה שאנחנו מבקשים הוא לסייע לענף הזה, לחלץ אותנו מן המצב שנקלענו אליו בשנתיים האחרונות בתקופת הקורונה.

חבר הכנסת ניר אורבך דיבר על הייצוא. כשהוועדה תדון בנושא הרפורמה בחקלאות יהיה מקום לתת את הדעת לכך שמדינות שמטילות עלינו מכס, כמו טורקיה שמטילה על התמרים שלנו 25% מכס בזמן שעל התוצרת הפלסטינית יש אפס מכס, אז לקבוע שמדינה שמטילה מכס על תוצרת ישראלית צפויה להיות גם באותו גובה של מכסים.

התוכנית הזאת בעצם מאפשרת לנו לצאת מן המשבר שנקלענו אליו. היא תשפר את תמונת השיווק שלנו.

אני רוצה לסבר את אוזניכם ולומר שלפני ארבע שנים כשהגעתי למדריד עם תמרים מבקעת הירדן שאלו אותי איפה משיגים את התמרים האלה. כלומר, עדיין יש בעיה של שיווק של תוצרת חקלאית, בעיקר בתמרים.

זה יהיה מנוף אדיר לקדם 1,000 משפחות. אחרת השקעות של מאות אם לא מיליארדי שקלים בענף התמרים במשך השנים ירדו לטמיון. כל שאנחנו רוצים הוא סיוע ועזרה של הוועדה לקדם את הסיוע הזה כדי לשפר את מצבם של החקלאים. במשך השנים התשומות עלו, שער המטבע ירד. כפי שניר ציין, הענף הזה הוא מבוסס ייצוא, כמעט 80% מן התוצרת הזאת הולך לייצוא. הכנסה למדינה, הכנסה לחקלאים, לאפשר למשפחות על הגבול המזרחי להתפרנס.

כפי שאמרתי, לא באנו לוועדה כדי להגיד שתתמכו בחקלאים, תעזרו לחקלאים. אנחנו רוצים ביחד למצוא את הדרך שאנחנו נפתור את הבעיה הזאת, והדרך היא פשוטה, היא קלה. לא מדובר בסכום אדיר, אבל מדובר פה ב-1,000 משפחות שנוכל לסייע להן ולשמור אותן לטווח ארוך, ואני מציין עוד פעם, על גבולה המזרחי של מדינת ישראל. אין לנו שם עם מה להתעסק, אין לנו שם הייטק, אין לנו מפעלים, אין לנו שום דבר. חקלאות היא הבסיס שלנו, עם זה אנחנו מתעסקים יום-יום. 70% מן האוכלוסייה שלנו גם בבקעה וגם בערבה מתעסקים בחקלאות, וחלק גדול מהם גם בתמרים.

תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. משרד החקלאות, אמיר גינוסר, אני מבקש שתתייחס קודם כול לעבודת הצוות, מה קורה עם זה. בבקשה.

בוקר טוב. במסגרת הנחיה של השר בוצעה עבודה על התמרים מתוך הסתכלות רב-שנתית והבנה של המציאות היום והמציאות העתידית של כמויות התמרים. כפי שדוד אלחייני התייחס לשינויים שבוצעו בערבה וההסבות שבוצעו מפלפל, בעקבות המשבר שהיה ב-2014, אנחנו נכנסים לאותם עולמות, כתוצאה מירידת שער הרובל והייצוא של פלפל לרוסיה, ואז הסבות שרובן בוצעו לתמרים מבחירה של החקלאים עצמם, שאנחנו הולכים את הפרי לראות בעתיד. רוב השטחים שהוסבו אז רק התחילו להניב בשנים האחרונות.

מבחינת עבודה – לא היו המלצות מבחינת הסכומים אלא דובר רק על כיווני התמיכה האפשריים. התהליך עכשיו במשרד הוא לראות - - -

אשמח שתפרט קצת. אתה מדבר באופן כללי אבל אני לא מכיר את עבודת הצוות ואני רוצה להבין.

עבודת הצוות דיברה על הכמויות שגדלות בארץ וכמה זה ממשיך. מ-109,000 טון בשנת 2020 לעומת 90,000 טון ב-2019, ויש מגמה של המשך גידול.

מבחינת כמות העצים, במסגרת מיפקד ויום עיון שנערך אתמול, יש המשך גידול של תמרים שיניבו עוד בשנים הקרובות.

במהלך משבר הקורונה נוצרה בעיה. איך הגדרתם את הבעיה?

הבעיה שנוצרה במהלך הקורונה היא שילוב של משבר הקורונה ובעיות נוספות. חלק מן הייצוא מתמקד בתקופות של מחירים גבוהים סביב תקופת הרמדאן, אז יש רכישה משמעותית יותר של תמרים והתמורה שמתקבלת גבוהה יותר.

בייצוא למשל - - -

אני מדבר על ייצוא. התמרים מועברים לכל העולם, יוצאים ל-52 מדינות.

ממה נוצרה הבעיה?

הבעיה משולבת. חלק מן המכירה היא בשווקים פתוחים, שהיו סגורים בכל העולם בתקופת הקורונה, וחלק זה סוגיות כלכליות.

בכמה ירד הייצוא?

הייצוא לא ירד, הוא עלה.

במהלך תקופת המשבר הייצוא עלה?

הייצוא עלה בשנת 2018 ל-23,000 טון וב-2019 ל-26,000 טון, ב-2020 ל-28,000 טון וגם ב-2021 יש עלייה. העלייה הזאת היא מחויבת המציאות כי הכמות הגדלה הרבה יותר גדולה, כלומר על פי כמות הנטיעות אנחנו אמורים בתהליך של ייצוא תמרים לראות עלייה.

אם הייתה עלייה בייצוא אז מה הייתה הבעיה? במחיר?

זה שילוב של מחירים, כמה הייתה התמורה. דבר נוסף משמעותי הוא מה המלאי שנוצר בישראל. בגלל שבגדידים של 2019 ו-2020 יש כמות גדולה יותר אז נשארו במלאי כמויות גדולות של תמרים. ההשפעה של כמויות גדולות של תמרים – גם החקלאים לא מקבלים את התמורה וגם בשביל לטפל בסחורה נדרשת גם אחזקה שעולה כסף וגם אחר כך המכירה בשוק אל מול האתגרים שהיו בתקופת הקורונה, שבמקומות מסוימים לא הייתה מספיק מכירה, הקטעים האלה גרמו לכך שהמחירים ירדו. לכן למרות שהכמויות גדלו התמורה לקילוגרם ירדה.

ניתחתם את הרווחיות של הענף בזמן המשבר?

בניתוח הרווחיות הייתה התייחסות כללית. לא עשינו ניתוח לקילוגרם. זה דבר שיודעים לעשות בדיעבד כי המחירים מגיעים רק לאחר תקופה ארוכה.

אחרי שנה.

יש לכם נתונים על 2019 ועל 2020?

אין לנו נתונים. הנתונים נמצאים אצל החקלאים, כלומר אצל היצואנים. אנחנו לא יודעים כמה חקלאי קיבל בסופו של דבר, אני לא יודע כמה הוא קיבל לקילו. אני יודע מה הן עלויות הגידול שלו. זה אירוע מורכב כי כשיש לי את המחיר, אם ההערכה היא שזה 13 קילוגרם עלות גידול – זה משתנה גם בין חקלאי לחקלאי, זה משתנה בסיטואציה הזאת, בפרקציות שלו, כלומר מבחינת המורכבות זה אומר שיש לו איכויות שונות של תמרים. בשנת 2020 הייתה דווקא איכות גבוהה של תמרים והלקוחות מוכנים לשלם על איכות גבוהה. יש מספר מסוים של לקוחות בעולם. חלק מן התהליך שמתבצע בשולחן תמר בתמיכה של המשרד הוא להגדיל את השווקים, שיהיו יותר שווקים שיהיו מוכנים לשלם יותר על התמר הישראלי.

כלומר במהלך משבר הקורונה נוצר משבר בשל שתי סיבות עיקריות: בגלל שהמחירים על התמרים ירדו בעולם, ובגלל שנוצרו מלאים של התוצרת החקלאית.

ושווקים בעולם היו סגורים בקורונה.

אבל תמרים זה מאכל אז לא בטוח שזה כזה גורם. אני לא רוצה כרגע להתווכח. אני רוצה קודם כול להבין את הבעיה. מה קרה עם המלאים?

כשהתחלנו לעבוד היו פערים משמעותיים, היה מלאי של 4,000 טון עודפים מתוך 28,000 טון.

כלומר כל הכמות המיוצרת בשנה היא 28,000 טון?

זאת הכמות המיוצאת.

מה הכמות המיוצרת בשנה?

אנחנו מייצרים בשנה כ-50,000 טון. יש כל הזמן גידול בגלל הנטיעות.

רק רגע, אתן לך לדבר אחר כך אבל אני רוצה להבין. כלומר מתוך 50,000 טון תוצרת בשנה נוצר מלאי לא מנוצל של כ-5,000 טון, כ-10%. בכמה ירדו המחירים?

אני משולחן תמר, מקיבוץ עין הנציב בעמק המעיינות. מה שקרה הוא ש-10% מן התוצרת לא נמכרה, הרבה בגלל הקורונה, ואז בנוסף לזה היה פיחות חזק מאוד במטבעות. הכול ביחד יצר תנועת מלקחיים, שגם מה שנמכר הביא פחות תמורה וגם המלאי שנשאר השפיע על המחיר של השנה החדשה, מכיוון שכאשר אתה מתחיל עונה עם מלאים בחקלאות אתה בבעיה, ותמרים אפשר לשמור.

כמה זמן אפשר לשמור תמרים?

תמרים אפשר לשמור גם שנתיים–שלוש אבל הם מתקלקלים, הם קצת מאבדים מן האיכות שלהם.

כמה מלאי יש לכם עכשיו?

אנחנו מקווים שבסוף השנה נישאר עם מלאי של 2,000 טון, פחות או יותר, בין 1,000–2,000 טון.

בסוף שנת 2022?

הגדיד הוא בקיץ בספטמבר. כלומר כשאנחנו נתחיל גדיד חדש אנחנו מעריכים שיהיה לנו 2,000 טון.

ומה קורה בשנה רגילה?

בגלל שקצב פיתוח השווקים אטי מדי – אנחנו יודעים לגדל היטב.

אני מבין, אתם מצוינים. אני רוצה מספר. בשנים 2016, 2017 ו-2018 מה היה המלאי?

לא היו מלאים. הגענו לעונה עם מחסנים ריקים, למעט מה ששמרנו במכוון לראש השנה, לחגים, לרשתות וכן הלאה.

רציתי לשאול, אולי פספסתי משהו: אם השווקים היו סגורים איך הייצוא עלה?

הייצוא עלה בכמות אבל הוא לא עלה במה שציפינו.

גם אם הוא עלה בכמות, איך הוא עלה אם השווקים היו סגורים?

הפדיון של הייצוא - - -

עזוב את הפדיון. בסוף מכרתם. נכון?

הפדיון גם משפיע. אם אני צריך להוריד מחיר.

אז השווקים לא היו סגורים?

השווקים הסגורים לא היו סגורים. שווקים פתוחים – במדינות כמו טורקיה ורוסיה, שם מוכרים בעיקר לשוק האתני בשווקים הפתוחים, שם הייתה פגיעה. לעומת זה ברשתות לא הייתה ירידה.

אז השווקים היו פתוחים ומכרתם יותר, רק במחיר נמוך יותר.

לא מכרנו יותר. כמעט ולא עלינו בכמויות בתקופת הקורונה.

אבל אמרת שכן.

סביב סוגיית הכמות, הצפי והתכנון ארוך-הטווח צריך להיות גידול מתמשך בגידול בארץ בכל מקרה, וכתוצאה מכך בייצוא. בהבנה העולמית אנחנו מדברים שהשוק הזה גדל, כחלק ממה שהוזכר על ידי חבר הכנסת ניר אורבך. אנחנו מדברים גם על תחרות, גם מן האזור שלנו וגם צפי לתחרות. לאזור שלנו יש תנאים אקלימיים טובים מאוד אבל גם יש נטיעות של תמרי מג'הול. אנחנו מדברים על תמר המג'הול, אבל המג'הול הוא חלק קטן מאוד משוק התמרים העולמי.

צריך להסביר את עניין תמר המג'הול. בעולם יש 1,370,000 טון תמרים משווקים. המג'הול הוא חלק קטן. אנחנו מדברים פה על 30,000–40,000 טון מסך הייצוא, ואנחנו לא מצליחים לשווק אותם ואנחנו לא מצליחים לפתוח שווקים חדשים.

זה דיון אחר. יכול להיות שצריך לקיים אותו אבל זה דיון אחר.

בהתייחסות לאמירה על שווקים שהיו סגורים, בשביל לדייק, הם לא היו סגורים, זה בדיוק העניין. שוק המזון – המשיכו תמיד למכור מזון. חלק מן הפער המשמעותי שפגע ברווחיות היה שבנקודות שבהן התמורה לרוב עולה, סביב חודש הרמדאן, שבו יש צריכה גדולה מאוד של תמרים בכל אירופה וגם במדינות אחרות שבהן נמכרים תמרים, באותם חודשים המכירה לא הייתה. כלומר יש את המכירה של הצריכה השוטפת אבל הצריכה בחודשים הללו ירדה ולכן התמורה לקילוגרם ירדה. הכמויות ימשיכו להימכר ותהיה מכירה, רק ברגע שהרווחיות לקילוגרם יורדת הכדאיות קטנה. כתוצאה מכך יש גם הסבות, ואזורים מסוים שבהם האיכות של תמר מג'הול פחות טובה, למשל באזור הכנרת, שהם אזורים פחות מתאימים מבחינה אקלימית, שם יש עקירות, שזה גם הגיוני וטבעי והמשרד מבין שזה הכיוון הנכון.

מה הכיוון הנכון? תחזור על דבריך.

אני אומר שבאזור הכנרת, שבו התנאים לגידול מג'הול פחות טובים, נכון להסב.

זה לא משמעותי, כבר אין שם כמעט תמרים.

עדיין יש. הכמויות הרבה יותר קטנות. עיקר התמרים נמצא בערבה ובבקעה, ששם יש תנאים טובים.

מה הרווח התפעולי של ענף התמרים?

אמר ראש המועצה נכון, יש 1.5 מיליון טון תמרים. אבל צריך להבין, בעולם יש היום 100,000 טון מג'הול שהוא ה-King Salomon, הוא מלך התמרים, הוא התמר העיקרי והוא נמכר במחירים הגבוהים. מי שמוביל את השוק הזה בעולם זה מדינת ישראל. אנחנו לא מחפשים להיפטר מן התמרים. אנחנו צריכים לפתח שווקים אקסקלוסיביים.

אני לא עורך פה דיון על ענף התמרים לאן. זה לא בוועדת הכספים אלא בוועדות אחרות. ביקש פה חברי ניר אורבך לעשות זום-אין על תקופת משבר הקורונה, שיש לכם דרישה לסיוע. אני רוצה להתמקד בזה. אל תיתן לי עכשיו סקירה היסטורית על ענף התמרים בעולם.

העלות התפעולית היא 12 שקל. פחות או יותר רוב המגדלים קיבלו בין 11 שקל לבין הטובים ביותר שקיבלו 14–15 שקל. כלומר לא הרוויחו כסף.

הרווח הגולמי היה שני שקלים?

על כל קילוגרם היו מגדלים שהרוויחו שני שקלים והיו מגדלים שאפילו הפסידו שקל. בשני שקלים קשה לך מאוד לך לחיות.

אתה מדבר על תקופת המשבר או על לפני המשבר?

אני מדבר על המצב כרגע בענף.

ומה קרה לפני המשבר?

לפני כן היו פחות תמרים והיו מטבעות גבוהים יותר והמגדלים הרוויחו טוב. אנחנו חושבים שיכולים לחזור להרוויח טוב.

מה זה "הרוויחו טוב"? תגיד לי את הפערים.

הרוויחו ארבעה וחמישה שקלים לקילוגרם, וזה מה שאתה חייב בשביל להמשיך לקיים את הענף.

אתם רוצים להגיד שהיום התמרים בישראל נמכרים במחיר זול יותר מאשר הם נמכרו בשנים 2019 ו-2020?

במחיר הרבה יותר זול. היום עולה להביא קילוגרם תמרים 12 שקלים וזה פחות או יותר מה שהמגדל מקבל בחזרה מן השוק. גם צריך לזכור ששומרים את הפרי הזה זמן רב מאוד בקירור.

מה העלות לייצור בטורקיה?

בטורקיה לא מייצרים. בירדן, במצרים ובמרוקו אנחנו מעריכים שעלות הייצור היא בסביבות חצי מזה כי הם לא משלמים על המים, כי העבודה שלהם זולה מאוד, כי הם לא מקפידים כמונו על איכויות. אנחנו משקיעים המון בעלייה על העץ, אנחנו יודעים להביא את המג'הול הכי איכותי בעולם.

אתם מוכרים אותו במחיר יקר יותר?

בוודאי, חד-משמעית באופן מובהק. אם לא נמכור אותו במחיר יקר יותר אז אין לנו זכות קיום.

אתה אומר שהמגדלים לא מרוויחים היום בכלל?

רבים מן המגדלים בבקעת הירדן לא מרוויחים, הרבה סגרו מטעים.

אז ממה הם חיים?

מן האדים.

אם קורה עכשיו נס ונופל פה הסכום שאתם מבקשים באופן חד-פעמי, איך זה עוזר לכם בעתיד?

נטו לפיתוח שווקים. אם היום אנחנו יודעים למכור בחו"ל 25,000 טון ואנחנו יודעים לקבל עליהם 5 אירו, אם נוכל לפתח שווקים שיודעים לשלם הרבה - - -

אילו שווקים למשל?

רשתות בארצות הברית, רשתות באנגליה.

כלומר אתם צריכים סיוע בשיווק.

לא מבקשים אף שקל לחקלאי.

אנחנו מבקשים סיוע לקידום הייצוא, לפתיחת שווקים. לא מבקשים תמיכה, לא מבקשים פיצויים.

הבנתי. אמיר, מה אתה אומר?

מבחינת המשרד, אדוני היושב-ראש, שאלת לגבי ההמלצות שהיו על נושא רחב, לגבי ענף התמרים בכלל. מבחינת פעילות השיווק, גם כרגע יש תמיכה שנתית. לשנתיים הקרובות יש מיליון שקל מהמשרד ומיליון שקל ששולחן תמר מביא לטובת פעילות קידום מכירות.

זה הכול מכספי המגדלים.

2 מיליון שקל על מכירות של מיליארד שקל. זה לא מספיק. אי אפשר לצמוח כך.

אתה יודע מה זה לעשות קמפיין?

חבר'ה, אני לא יכול לנהל כך דיון.

הפעילות שמתוכננת ומתוקצבת – יש 2 מיליון שקל לשנים 2022 ו-2023. מיליון שקל מתקציב המשרד ומיליון שקל מכספי המגדלים, כלומר מן האגרות שהם משלמים לשולחן.

תן לי סקירה היסטורית על התקציבים הללו בעבר.

זה משתנה. לאורך שנים אנחנו תומכים בענף התמר בדיוק לזה, לפתיחת שווקים חדשים, כאשר זה סדר גודל הסכומים. מעבר לזה יש גם תמיכה ביצואנים של תמר, חלק נתמכים ב"תמר" ומקבלים גם כמיליון שקלים.

כלומר החקלאי עצמו לא מייצא? יש יצואנים?

אי אפשר לעשות ייצוא ישיר. זה מתבצע על ידי חברות ייצוא.

הבנתי. בעצם החקלאי מוכר את התוצרת לחברות הייצוא.

הוא לא מוכר.

יש איזשהו תהליך. יצואנים של תוצרת חקלאית טרייה, חלקם הם גם הבעלים. חברת הייצוא הכי גדולה של תמרים היא התאגדויות של חקלאים, וזה נכון גם בענפים אחרים.

יש שם אקט של מכירה או אין אקט של מכירה?

חלק ממה שקורה – בתמרים קצת פחות – שזה בקונסיגנציה.

מעניין אותי מה קורה בתמרים.

בתמרים זה בקונסיגנציה.

ההבדל הוא שבתמר המצב טוב יותר מאשר בענפים אחרים.

המחיר שנקב בו שי שטרן, של שני שקלים רווח, זה בין החקלאי ליצואן?

אם החקלאי מוציא 12 שקלים, ויש מקומות שזה גם 14 שקלים, מה שחוזר אליו בסוף הביתה זה 12 שקלים.

אתה לא עונה לי על השאלה ששאלתי. אני שואל שאלה פשוטה מאוד: אתה כחקלאי מוכר את הסחורה שלך ליצואן?

לא מוכר. אני נותן לו, הוא מוכר ומחזיר לי.

בסדר, זה אותו דבר, לצורך הדיון זה לא משנה. בכמה אתה מוכר? ב-14 שקלים?

הממוצע הוא שהמגדל מקבל את מה שהוא הוציא.

והיצואן מוכר בכמה?

יש איכויות שהוא מוכר ב-30 שקל ויש איכויות שהוא מוכר ב-15 שקל.

אבל זה אותו כיס. הלא כך?

כן אבל בסופו של דבר הממוצע של מה שהמגדל מקבל - - -

אתה אומר כך: יש פה סוג של שרשרת ערך. אם אני לא מבין נכון אז תתקנו אותי. אני מגדל תמרים. עולה לי 12 שקלים לגדל קילוגרם. אני נותן את זה בקונסיגנציה לחברת ייצוא, מוכר להם נניח ב-14 שקלים. הגיוני מה שאני אומר עד עכשיו?

זה לא מתבצע כך.

אני מוכר להם במחיר עלות, ב-12 שקלים. היצואן מוכר את זה ב-30 שקלים.

לא. הוא מכר אולי תמר אחד ב-30 שקלים.

אבל יש לו ממוצע מסוים.

בממוצע הוא מכר ב-15 שקלים, והיו עלויות של שלושה שקלים על הובלה, על קירור.

אבל איך הגעת? אם הממוצע הוא 15 שקלים ויש לך גם תמרים שנמכרים ב-30 שקלים, זה אומר שחייבת להיות גם מכירה באפס. לא הגיוני מה שאתה אומר.

נכון, יש גם תמרים שעליהם מקבלים פחות.

אני לא מבין בתמרים אבל אני קצת מבין בכלכלה, לא הרבה. אני מבין שאף אחד פה לא פילנתרופ, וזה בסדר, אף אחד לא צריך להיות פילנתרופ, אנשים באים בשביל להרוויח, מעבר לערך הנוסף המשמעותי של החקלאות הישראלית, ואני לרגע שם את זה בצד. לכן כשאומרים לי שיש פה תהליך של הפסד בלי סוף, קשה לי להאמין.

כדי לקבל החלטה בוועדה ואחר כך לשבת עם משרד החקלאות ולנסות להגיע לאיזה פתרון. אני רוצה מספרים אמיתיים, אני רוצה להבין את שרשרת הערך. אתה גידלת את התמרים, קילוגרם ב-12 שקלים, מכרת אותם לחברת הייצוא, אני מאמין לך, ב-12 שקלים. היצואן לא יכול גם למכור את זה ב-12 שקלים, וגם לא ב-15 שקלים. אני רוצה לדעת מה הממוצע. איך אתם במשרד החקלאות לא יודעים את זה?

אני מקיבוץ יטבתה. אני גרה בערבה כבר 40 שנים ואני מייצגת את מגדלי התמרים של הערבה, ופרט לכך אני גם חברה באיגוד הדקלאים, שהוא קואופרטיב של מגדלים שעוסק בשיווק וייצוא, לכן אני מניחה שאני יכולה לתת לך את התשובות לשאלות שאתה רוצה. אבל לפני כן, אוכל להגיד כמה דברים?

אני רוצה תשובות לשאלות שלי. אין לנו זמן בלתי מוגבל.

חברת הדקלאים – אני לא מכירה מה קורה בחברות אחרות – היא תאגיד של מגדלים, היא שייכת למגדלים. זו אגודה שיתופית, הבעלים הם המגדלים והם חברי האגודה. החברה הזאת מוכרת את התמרים ללקוחות החיצוניים בערך ב-20% יותר מאשר המחיר שהיא משלמת לבסוף למגדלים. יש לה עלויות לוגיסטיקה של אריזה, היא אורזת מחדש תמרים באריזות קטנות; עלויות של הובלה, שהן בערך 18%. הרווח שלה הוא בין 1.5%–2%, ואת הרווח שלה היא משקיעה בפיתוח שווקים. האם זה עונה על השאלה שלך?

מה הרווח התפעולי של החקלאי כשהוא מוכר את הסחורה לאותה אגודה שיתופית?

בשנה הזאת חלק מן החקלאים הפסידו. אני רוצה קצת להרחיב את הדיון, אם יורשה לי.

לא, הדיון ממוקד מאוד, אני לא רוצה להרחיב אותו.

הדיון ממוקד מאוד אבל הוא לא רק על הקורונה. הדיון הוא על ענף התמרים ולא רק בגלל הקורונה.

אם הדיון הוא על ענף התמרים אז הוא לא צריך להיערך בוועדת הכספים.

ביקשנו דיון ממוקד על עזרה נקודתית, עם סכום נקוב. עידית, אני מציע לכם להתמקד. הוא שאל שאלות, אז תהיו ממוקדים ותסבירו את הצורך בסכום שננקב פה.

הצורך בסיוע הוא רק לשנתיים האלה, לא בשביל לתמוך בחקלאים או בשביל לתת להם נדבות אלא כדי להחזיר את הצמיחה השיווקית של הענף. יש כאן הזדמנות ענקית. זה פרי מובחר שמבקשים אותו בכל העולם. צריך לפתוח שווקים.

את משנה לי את כל התמונה. את אומרת שיש כאן הזדמנות כלכלית, עסקית, חברתית, עם כל המשתמע מכך, של גידול תוצרת חקלאית בבקעה ובערבה. בואו אנחנו כמדינה ניתן דחיפה לענף הזה, שלא נמצא במשבר אלא הוא ענף שרוצה להתפתח.

הוא במשבר עמוק.

לא אמרתי שהוא לא נמצא במשבר.

אני לא מצליח להבין.

אם לא תהיה דחיפה משקים ייסגרו.

יש משהו שלא הבנתי. אני באמת מנסה להבין. אתם מבקשים כרגע סיוע חד-פעמי. חשבתי שזה בגלל עודפי המלאי שנוצרו. אני מבין שלא.

גם.

אני מבין שאתם מבקשים סיוע לפיתוח שווקים.

נכון.

זה לא קשור בכלל לקורונה. השווקים שלפני הקורונה והשווקים שאחרי הקורונה הם אותם שווקים?

לא. השווקים כל הזמן מתפתחים. אנחנו נמצאים בתנאים לא הוגנים מול מדינות אחרות שנותנות תמיכות לענפים שלהן. מדינות מעלות את המכסים על הפרי שלנו ומורידות מכסים על פרי מן הרשות הפלסטינאית.

תני לי דוגמה.

טורקיה העלתה את המכס לפני כחצי שנה מ-15% ל-25% על התמרים שמגיעים מישראל. הענף ייצא לטורקיה סדר גודל של 3,000 טון. במקביל היא הורידה את המכס לאפס על הפרי שמגיע מן הרשות הפלסטינאית והגדירה מכסה של 3,000 טון מן הרשות הפלסטינאית שתיכנס לטורקיה. זה לא תנאים של כלכלה, זה לא תנאים הוגנים. בתנאים האלה הפרי שלנו צריך להימכר ב-25% פחות כדי להגיע לשוק באותו מחיר כמו הפרי הפלסטינאי. כך קרה. אנחנו צמצמנו מאוד את הייצוא שלנו לטורקיה, שהיה שוק ששילם יפה, בגלל הדבר הזה.

בכמה ירד הייצוא לטורקיה?

אני לא יודעת ברמת הענף. ברמת הדקלאים ירדנו כמעט לחצי במה ששלחנו לטורקיה. שלחנו בסביבות 1,200 טון וירדנו ל-600 טון. אני מניחה שבמונחים ארציים יש ירידה דומה. זה דוגמה לתנאים שהתרחשו בשנתיים האחרונות. אני לא יודעת אם זה קשור רק לקורונה או לדברים נוספים.

יש כאן ענף שמייצא ב-800 מיליון שקל. הוא אחד הענפים שבהם לישראל יש את הפרי המובחר, את הידע הכי טוב איך לגדל, את האקלים המתאים.

את כל זה אנחנו יודעים. הדיון מתקיים כבר 35 דקות ואני לא מצליח להבין מה הדרישה.

הדרישה היא לקבל תמיכה של 40 מיליון שקל במשך שנתיים.

איך נולד 40 מיליון שקל?

זה מה שקבענו עם אנשי משרד החקלאות.

האגף המקצועי במשרד החקלאות עשה בחינה.

אמיר, אתה מכיר את המספר הזה?

אני מכיר את המספר מהפגישה. אנחנו אף פעם לא אמרנו מספר, הערכה לגבי התקציבים המבוקשים.

הבנתי. למה נועדו 40 מיליון שקל?

40 מיליון שקל נועדו בעיקר לפיתוח שווקים במשך שנתיים כדי להמשיך להגדיל את הענף.

יש לכם תוכנית?

בוודאי.

אמיר, אתם ראיתם את התוכנית?

הם כתבו אותה.

אנחנו לא כתבנו את התוכנית. בעבודה שנעשתה הייתה התייחסות רחבה, ולא רק לנושא הייצוא אלא הסתכלות על כלל הענף. הייתה התייחסות גם למה שקורה באזורים הצפוניים יותר, גם למחקר ופיתוח בשביל לשמור על ההובלה של הענף הזה בישראל. גם בסוגיה של מחקרים, גם בנושא של תמיכה בגידול הפריון, כלומר שימוש בכלים. זה ענף שהוא עתיר הון בהתייחסות החקלאית כי הכלים שעובדים איתם גם מכבידים מבחינת העבודה, כלומר העבודה בכלי גובה היא עבודה מורכבת וזה גם מעלה את העלויות של העובדים. גם לנקודות האלה צריך למצוא פתרונות. אלה הכיוונים שהמשרד מתייחס באופן כללי כדי לתת פתרונות ולתת מענה בראייה רחבה. חלק מן התהליכים שקורים ברפורמה אמורים לתמוך בנקודות האלה. הם לא מתוקצבים לענף, הם מתוקצבים באופן כללי לתמיכה בחקלאות.

יש תוכנית משותפת שמוביל שולחן תמר עם אנשי מקצוע בתחום השיווק. היא מתייחסת לפעילות בחו"ל.

בכמה היא מוערכת בתקציב?

כרגע התקצוב שלה הוא 2 מיליון שקל.

הגידול מ-2 ל-20 מיליון שקל הוא גידול פי עשרה.

למשרד החקלאות יש שיטה, בצדק מבחינתו: הם רוצים מאצ'ינג. מאצ'ינג של מיליון שקל אנחנו יכולים לתת. אנחנו לא יכולים לתת יותר מזה, אין לנו כסף. אנחנו אומרים: תנו לנו 40%-60%, תנו לנו סכום חד-פעמי. אנחנו לא יכולים לתת מאצ'ינג, כי כדי לקדם ענף של מכירות של מיליארד שקל בשנה שני מיליון שקל לא מספיקים כדי לפתוח שווקים.

אילו שווקים אתם רוצים לפתוח?

התחלנו תוכנית גדולה מאוד בארצות הברית ואנחנו צריכים בשבילה כסף. אנחנו הולכים גם לסין.

1,500 טון.

אדוני היושב-ראש, יש פה משהו מוזר, ותתקנו אותי אם אני טועה. הגיע אליי מסמך של תוכנית עסקית לענף התמר מיולי 2021, של משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים. זה מסמך רציני, מכובד. אני מבין שמכאן שאבתם את הנתונים המספריים.

נכון, בעקבות הרבה ישיבות.

יש כאן משהו מוזר. או שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. להגיד עכשיו שלא שמעו על זה – אני כן שמעתי על זה – זה נראה לי מוזר.

המסמך הזה נמצא גם אצל שר החקלאות עצמו.

אתם מכירים את המסמך הזה?

אנחנו מכירים את המסמכים. אני לא יודע איזה מסמך אתה מראה אז אני לא יודע להתייחס.

אפשר להראות לך אותו.

אנחנו מכירים את המסמכים.

אדוני היושב-ראש, יש תוכנית מפורטת מאוד שהוגשה למשרד החקלאות.

נירה שפק, בבקשה.

קודם כול, אתחיל בהומור. מהיום אני חותמת על המסמכים שלי כניר אורבך, כי אחרי סיור שלי בבקעה ב-28 ביוני ישר כתבנו מכתב לכבוד היושב-ראש, רם בן ברק ואני.

אני חייב להתנצל בפניך, נירה, אני מתנצל בפומבי, על כך שהבקשה הזאת כנראה התפספסה.

אני מודה, ובאמת אנחנו צריכים לדבר.

אחרי שפתחתי כך, אני רוצה להגיד כמה דברים.

בסוף יש כאן כמה דברים שאי אפשר למסמס את הנתונים בהם. ראשית, יש ענף שמחזיק משפחות. שנית, שהאחיזה בקרקע – וגילוי נאות: עבדתי בתמרים בקיבוץ חמדיה, אני יודעת להאביק, ואני יודעת איזו עבודה קשה נדרשת.

מה ההבדל בין מג'הול לבין תמרים מזנים אחרים?

אני לא מן הטועמים, אני לא מומחית, אבל אני מזמינה אותך לעלות ולאבק, נראה איך תיראה אחרי כן כשהסולם בורח לך.

בואו נשים את הדברים על השולחן.

הדבר הבא שאני רוצה לשים על השולחן, מעבר לאחיזה בקרקע, מעבר לזה שחקלאות היא ערך, ונמאס לנו כבר להגיד את זה אבל נמשיך להגיד את זה, יש כאן השפעות על השוק שהן לא בגלל איכות או שוק תחרותי. אקרא מתוך המסמך כי אני מאמינה ששום דבר לא השתנה. יש לנו את טורקיה, שגם ניר הזכיר, יש את המכס על התוצרת הישראלית, יש הורדת מכס על מתחרים בשוק שמקבלים מענה אחר, יש את משבר הקורונה. 90% מכלל הגידולים בבקעת הירדן, הערבה - - -

גילינו שבמהלך משבר הקורונה ייצוא התמרים גדל.

הייצוא עלה אבל התמורה ירדה.

אבל זה לא בעקבות המשבר.

אתה יודע בכמה עלתה עלות ההובלה?

זה קשור לכל הכלכלה העולמית, לכולם, גם למצרים וגם לירדנים.

כולם קיבלו סיוע בקורונה.

דוד, אני באמת רוצה לסייע ולעזור אבל אני גם לא רוצה שימרחו אותי. תגידו לי את הדברים הנכונים כפי שהם. יש פה ענף חשוב מאוד למדינת ישראל. צריך לסייע לו, צריך לפתח אותו. אין פה ויכוח. אבל אני לא מוכן שימרחו אותי, שיגידו לי שהענף הפסדי כל הזמן. זה לא נכון.

חלק מן המגדלים באמת מפסידים.

וחלק לא. כמו בכל שוק אחר.

אלכס, למה משבר הקורונה רק החמיר את זה? ראשית, עלויות הייצור הוחמרו, כמו בעוד הרבה ענפים.

בכל העולם.

אבל אני מדברת כרגע לא על כל העולם.

את אומרת שיש כאן חיסרון תחרותי. צריך להתמקד בחיסרון התחרותי, למה הוא קיים.

יש כאן נדבך על נדבך, שנקודת האיזון שבו היא לא נקודת איזון, היא לא טובה. לכן השאלה מה אנחנו עושים. אני פותחת את זה וסוגרת ישר – אותו דבר היה עם התבלינים, דיברנו על גם וגם. ההתייחסות פה היא בערך לאותו דבר. חבר'ה, יש לנו תפקיד לראות שענפים חקלאיים שלנו לא נופלים.

אני מסכים איתך.

הם צריכים להיות בתחרות הוגנת. כאן אנחנו יכולים להתערב, ויש חובה גם למשרד האוצר וגם למשרד החקלאות וגם פה בוועדה לעשות פיקוח על הדבר הזה ולראות שהוא מקודם.

אני מפצאל, אני מוביל את המאבק הזה מן ההתחלה. צוין שעלה הייצוא אבל ירד הפדיון. כפי שהבנת, נסגרו רוב השווקים בזמן הקורונה. נכון, עלה הייצוא. הכול נשאר במלאים והחברות מוכרות את זה בסוף השנה במחירים שלא מכסים את המים, ואנחנו מקבלים את השקלול של הכול.

תסביר לו את זה, זה לא ממש ברור.

אם גדל הייצוא - - -

בכמות, אבל כל קילו הביא חצי מחיר בגלל שהחברות היו צריכות להיפטר מן המלאים.

שנייה, אני באמת רוצה להבין. אין ויכוח על כך שגדל הייצוא, וגם אין ויכוח על כך שירד הפדיון. מעבר לזה, נשאר לכם מלאי. גם על זה אין ויכוח.

זה הוריד את המחירים בצורה קטסטרופלית, המלאי בשל השווקים שנסגרו בקורונה.

כלומר יש יותר היצע ופחות ביקוש.

הרבה יותר, מה שלא היה עד לפני שלוש שנים.

ועוד דבר שלא ציינו כאן, בזמן הקורונה לא היו לנו בכלל ידיים עובדות כדי להביא את האיכות שהעולם רגיל מן התוצרת שלנו. חצי מן הידיים העובדות לא היו לנו בתקופת הקורונה ולא היו מסוגלים להביא את התוצרת הטובה.

אז איך הגדלתם את הכמויות?

גדלה הכמות, אבל האיכות ירדה מאוד.

אבל אם אין ידיים עובדות איך עושים את זה?

מדובר על חוסר שיטתיות.

למה לא שמרתם על אותה כמות?

אי אפשר היה. זה דורש ים של ידיים עובדות.

אני לא נכנס להיבטים המקצועיים. קטי שטרית, בבקשה.

אני חושבת שאני יכולה לחדד את הנושא הזה. בין הגל הראשון לגל השני של הקורונה חבר הכנסת אופיר כץ ואני חוקקנו חוק לגבי מס מעסיקים בעקבות פנייה של שי חג'ג' אלינו. לא הייתה כניסה של עובדים חדשים, ואלה שהיו – לאחר תקופה מסוימת הם צריכים ללכת. בואו נאמר את האמת: יש גם כאלה שהתפזרו בארץ, ואם מישהו מציע להם יותר שכר הם בורחים. הם היו צריכים להחזיק את העובדים הללו בשיניים, היה להם קשה מאוד.

אין לכם היטל מס על העסקת עובדים זרים, נכון?

כבר אין. מינואר, בעקבות הוראת שעה, בוטל המס.

עכשיו זה הפך לקבוע.

כמה אחוזים זה חוסך לכם?

בינואר 2016 בוטל המס. אני מנהל תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית, עם עבר גדול במושבים בערבה התיכונה.

בואו נודה על האמת, מלבד זה שאני באמת חסידה של הענף הזה, מעבר לריבונות שקיימת שם בבקעת הירדן שהיא חשובה מאוד, מעבר לזה שמדובר בייצוא ייחודי מאוד של מדינת ישראל, אני לא יכולה לדמיין לעצמי שהענף הזה לאט-לאט יימחק, כי זה קורה. אם אנחנו לא נתמוך בענף הזה נמצא את הענף הזה קורס מיום ליום. המגדלים האלה הרי מחזיקים את הענף הזה בשיניים.

אלכס, תבין, זה השקעה שאחר כך הופכת להיות מנוע צמיחה. כרגע הם זקוקים לסיוע. הרי לא שמענו אף פעם שהענף הזה מתלונן, דורש, מבקש ורוצה. אין מה לעשות, יש משבר, שיש לו הרבה סיבות. בואו ניקח את הרשות הפלסטינאית, שעכשיו מגבירה ייצור ושיווק, שהפכה להיות מתחרה שלהם. הרי חלק מן הפלסטינאים עבדו אצלם, למדו את השיטה ועכשיו: טראח, מיישמים את זה.

ברבע עלות.

ברור, הם לא צריכים לשלם מיסים, לא פה ולא שם, וגם גונבים מכם ציוד, מים וכולי.

גם טורקיה נושפת פה בעורפנו והיא העלתה את המכס על התמר הישראלי ונתנה פטור לתמר הפלסטינאי.

בערך 10% מן הייצוא שלכם הוא לטורקיה?

כן. בהודו חסמו אותנו לגמרי, העלו את המס ל-40%. כך הפרי הפלסטינאי מגיע היום דרך דובאי להודו.

יש אלטרנטיבה אחרת שהיא זולה יותר. זו תחרות קשה מאוד.

אני גם ביקרתי אצלם וראיתי מלאי שפשוט נשאר. כמה הוא יכול לשרוד? בסופו של דבר הם זורקים פרי בכמויות ענק כי אין מה לעשות עם המלאי הזה.

משרד החקלאות הקים בזמנו צוות מקצועי שהמליץ על תוכנית. אגיד לך מה הבעיה שלי, אלכס, כמי שעבדה בשני משרדים גדולים מאוד כראש מטה – לכולם יש רצון טוב, למשרד האוצר, למשרד החקלאות, לממשלה, למדינה. הנה, אתה רואה, אני מן האופוזיציה ואני מחמיאה, זה נדיר.

אצלך זה לא נדיר כי את הוגנת.

באמת? איזה כיף לשמוע את זה.

יש לכולם רצון טוב. כולם מודעים לכך שמדובר בענף שמכניס למדינה בימים טובים, לא במשברים, מיליארדים, אבל כרגע הם זקוקים לעזרה שלנו, זה להיות או לא להיות. הפקידות צריכה להזדרז. הרי זה יקרה.

יש כאן נציג של משרד האוצר? נציגת משרד הכלכלה, אני חושב שאת יכולה להאיר לנו את האור על רווחיות הענף. מה ההכנסות ממיסים מענף התמרים? אפשר לדעת?

לא זו הסיבה שרציתי להתייחס. אני ממשרד הכלכלה. הצבעתי לפני כן כי רציתי להגיב בעניין טורקיה.

רק נוסיף דבר שחייבים להגיד פה, כי השנה, בבקעה בכל אופן, רבע מן המשקים נסגרו. היום את יכולה להשיג משק תמרים בקלות.

אם עכשיו ניתן את ההחייאה לא נמצא את עצמנו עם ענף סגור. אני ליוויתי גם את חקלאי התבלינים ואני יודעת כמה חקלאים סגרו את העסק שלהם.

עד לפני שלוש שנים כל הנוער חזר אלינו. היום כולם בורחים בחזרה.

משרד הכלכלה, בבקשה.

רציתי להתייחס לטורקיה כי זה עלה מספר פעמים ורציתי לחדד בעניין המכסים. המהלך של טורקיה, שאנחנו מודעים אליו וגם הדקלאים פנו אלינו מספר פעמים וניהלנו שיחות עם חברות, הם עשו מהלך כלפי העולם. נאמר שהעלו מכס לישראל – הם העלו מכס לכל העולם.

פרט לרשות הפלסטינאית?

כן.

זה פוליטי.

אנחנו לא רואים בזה צעד פוליטי. ניהלנו איתם מספר שיחות. הבעיה שלנו היא שלמרות שיש לנו הסכם סחר חופשי עם טורקיה, ספציפית התמרים לא מכוסים באותו הסכם, זה הסכם מיושן יחסית. בטורקיה עשו מהלך בתקופת הקורונה של העלאת מכסים על מגוון רחב מאוד של מוצרים, אלפי שורות, כדי להעלות הכנסות ממיסים. אין להם ייצור מקומי, כלומר זה לא לטובת פרוטקציוניזם, הגנה על חברות שלהם. אנחנו מקדמים מהלך כבר כמה חודשים של תיקון ההטבות ההדדיות כדי שיורידו מיסים כלפינו. זה בתהליך.

ומה עם הודו?

אין לנו הסכם סחר חופשי איתם. אנחנו כבר עשור במשא ומתן. לגבי הודו לא אדע להבטיח שום דבר.

אם נפתח שווקים חדשים לא נהיה תלויים בהם.

דיברת על ארצות הברית. מה עוד?

ארצות הברית, בעיקר אירופה. במשפט אחד: אנחנו יודעים שתמר הוא מוצר בריא וטוב, הוא אפילו מוגדר היום כסופר-פוד.

את זה אפילו אני יודע.

יש קהלים גדולים מאוד בעולם שעוד לא מכירים. בשביל לחשוף אותם, כפי שקרה בארץ, בארץ היום הצריכה לנפש היא מעל שני קילו, בעולם היא רק כמה גרמים. בשביל לחשוף אותם אנחנו צריכים לעשות פעילות דיגיטלית, שעולה כסף, לקדם את המוצר. אנחנו לא רוצים תמיכות ישירות. תנו לנו כסף, והרבה, כדי לקדם, כדי שאנשים בעולם יצרכו מג'הול ישראלי על בסיס יום-יומי. זה יציל אותנו.

אני מנהל אגף כלכלה בקיבוץ הדתי. כשליש ממשקי הקיבוץ הדתי פרנסתם על תמרים ולכן אני פה. אני מודה לך על הדיון ומודה לחבר הכנסת ניר אורבך שיזם את הדיון הזה. אני רוצה להגיד כמה מילים קצרות.

הערבוב של הקורונה פה – גם בלי הקורונה, לאור כל הדינמיקה שיש בעולם בתחום המג'הול, היינו נמצאים בסוג של משבר שהיה דורש התערבות כדי להמשיך את ההגמוניה שלנו. זה הגידול היחיד שבו מדינת ישראל מובילה בעולם, וזה על פי עבודה שנעשתה על ידי משרד החקלאות ואנחנו מכירים את הנתונים. כדי לשמור על ההגמוניה הזאת וכדי להמשיך לאפשר לנו להיות מובילים בתחום הזה, הבקשה שלנו היא לא אחורה אלא קדימה, היא לתת תקציב ראוי כדי שנוכל להתמודד נכון ולפתוח שווקים חדשים. צריך לדעת, כפי שאמר שי שטרן ידידי, תחום התמרים בכלל והמג'הול בפרט זה סופר-פוד. אנחנו נמצאים רק בקצה של הפוטנציאל העולמי. אם אנחנו נשכיל לפעול נכון, נפתח עוד ועוד שווקים ונצליח לא רק לייצב את המצב אלא גם לחזק את הקיים.

אתם מדברים על כסף לפתיחת שווקים. בפועל יש היום תקציב. אני כרגע לא מתווכח אם הוא גדול או קטן. מי מבצע את השיווק בפועל? מי עושה את זה?

שולחן תמר.

יש לנו מחלקה. גייסנו אנשים לשיווק. יש לנו דיאטנית ויש לנו משרד יח"צ ויש לנו מנהל פיתוח עסקי.

יש לכם תוכנית עסקית?

בוודאי.

לשנת 2022? עם יעדים?

כן. על פי התקצוב שקיים כרגע אבל אנחנו רוצים להגדיל אותו.

על פי התקצוב שקיים כרגע מה היעדים?

אנחנו עושים השקה בארצות הברית, יש לנו משהו דיגיטלי בכל מיני משפיעי רשת. אבל אנחנו רואים שהכסף לא מספיק והקצב אטי מדי, כי לוקח זמן. אנחנו רוצים לחנך קהלים חדשים לצרוך את המג'הול. כאשר אתה בא למדינה כמו ארצות הברית אתה רוצה לעשות איזה פרסום, לפתוח איזה אתר פייסבוק, להשיג דיאטנית, לעבוד מול רשתות, מול ברוקרים. אנחנו צריכים בשביל זה תקציב, שאנחנו בטוחים שהוא יחזיר את עצמו. כפי שחברת הכנסת קטי שטרית אמרה, זה השקעה, אנחנו יודעים שזה יחזיר את עצמו, זה מנוע צמיחה, אבל אנחנו צריכים להזדרז בגלל שלאט-לאט הכמויות עולות. העצים כבר באדמה. אם החקלאים לא יחזיקו מעמד הם יסגרו את המים ואז כבר לא יהיה מה לעשות על השטחים האלה. אנחנו בטוחים בעצמנו. אנחנו רוצים השקעה בפתיחת שווקים. לא נוכל לתת מאצ'ינג. 2 מיליון שקל, מה שאמר אמיר, זה יפה מאוד, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים עכשיו "בוסט".

הוכנה תוכנית בסיוע של חברת שלדור בשיתוף עם שולחן תמר ועם המגדלים. התוכנית הזאת מדברת על מיליונים רבים, גם בארצות הברית, גם בהודו, גם באנגליה.

אבל בהודו יש לך 40% מכס. למה להשקיע שם?

נצטרך לראות איך אנחנו מתקדמים. הודו משלמת תמורה גבוהה. נצטרך לראות איך אנחנו מצליחים לקבל מהם תמורה טובה יותר.

בהודו מייצרים תמר?

לא מג'הול אלא תמרים אחרים.

יש תוכנית גדולה והיא כוללת הרבה מאוד יעדים, אבל כמובן שכרגע אי אפשר לבצע אותה בגלל שאין תקציב. אגודות השיווק עושות שיווק, את מה שהן יכולות, הן משקיעות גם בשיווק. הדקלאים למשל משקיעה בשיווק סדר גודל של 6 מיליון שקל בשנה, אבל זה לא מספיק.

אני רוצה להוסיף עוד דבר. בצד הבקשה הזאת יש גם פעולות על מנת להתמודד עם מכס-היתר שיש לנו במדינות כפי שהוזכרו פה. הנשיא הרצוג נוסע בחודש הבא לארדואן. הוא קיבל מכתב חתום על ידי כל ראשי הרשויות של השדרה המרכזית, ראש המועצה דוד אלחייני הוא גם חלק מזה, בבקשה להסיר את המכסים, להחזיר מצב לקדמותו. לפחות להוריד את זה בחזרה לערך של 15%, אבל אנחנו מקווים שגם יותר. אנחנו פנינו, ואם מפה תצא גם קריאה לנשיא אני חושב שזה יוסיף עוד.

לא רק תצא קריאה, ייצא גם מכתב.

תודה. מצוין.

אני מנהל תחום החקלאות בתנועה הקיבוצית. אני רוצה להצטרף לחבריי ולהודות לכם על הדיון החשוב הזה. ענף התמרים, לא צריך להוסיף על מה שאמרו, אבל חשוב לי לציין – דוד אמנם אמר "1,000 משפחות". באופן אישי ניהלתי את הוועדה החקלאית בערבה התיכונה במשך שמונה שנים, שאז היו שם 500 משפחות של חקלאים. היום ירדנו שם ל-100 משפחות. כל הקליטה החדשה שנעשית בערבה התיכונה של מושבניקים – אמנם אני בקיבוצים אבל אני עוקב ויש לי הרבה חברים שם – הולכת למשקים של תמרים. הקליטה בערבה התיכונה של משקי תמרים היא הרבה יותר זולה למשרד החקלאות כי היא לא דורשת הכשרת קרקעות של ציפוי קרקע. אם ציפוי קרקע בזמנו היה עולה למשק 2 מיליון שקל וקולטים 17 משקים בשנה, תעשה את המכפלה, זה לבד כמעט 40 מיליון שקל. בתמרים לא צריך. צריך רק יישור של הקרקע ואז החקלאי כבר עושה את הבור, שם את החול ומניח את העץ. יש פה חיסכון אדיר בעלויות.

מעבר לזה, דוד אמר 1,000 משפחות, אני חושב שבערבה, מבקעת הירדן ועד חבל אילות, אם אתה מחשיב את כל הקיבוצניקים שחיים שם, עשרה קיבוצים בחבל אילות, מדובר פה על הרבה יותר מ-2,000 משפחות שמתפרנסות רק מתמרים ויש לא מעט קיבוצים שזאת ההכנסה היחידה שלהם, שזה מטה לחמם.

אני מסכים אתך שקשה לשמוע על כך שכולם מפסידים. הענף הזה עד לפני שנתיים היה ענף רווחי מאוד לכולם, כולם הרוויחו והתפרנסו יפה והענף הזה איפשר קליטה ויישוב של כל חבלי הארץ הארוכים האלה. נכון להיום יש כניסה לא מעטה של עצים לניבה, בגלל נטיעות שנעשו – דוד הזכיר את ה-100 מיליון שקל בערבה התיכונה – נעשו שם הרבה נטיעות ועכשיו הם מתחילים להיכנס לניבה, וחלילה שהמשפחות האלה לא יתחילו להתפרנס.

לכן אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד. ה-40 מיליון האלה – לא צריך לחפש את המאצ'ינג. צריך להבין שזה כסף פצפון לעומת מה שהולכים להציל פה, הרבה מאוד משפחות. אנחנו מגדלים את התמרים הכי טובים בעולם. פשוט לא יודעים עליהם. יש לי חברים בחוץ לארץ, שעכשיו בן של חבר טוב נוסע אליהם, הם ביקשו תמרים ממשק צור בערבה. יש שם מפעל אדיר לקירור ולאריזה, שיוצאים משם תמרים באיכות יוצאת מן הכלל. הם רוצים רק את זה. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדגש ולעזור לכל המשקים ולקיבוצים שחיים מן התמרים. תודה.

תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה ליוזם הדיון, חבר הכנסת ניר אורבך.

הנושא הוא גידול תמרים ופרנסה של אנשים. נושא הדיון כפי שצוין בזימון לכולם הוא ענף התמרים ואני חושבת שכל מי שנמצא פה ברור לו שצריך למצוא מתווה שיאפשר לאותן 1,000 משפחות להמשיך להתפרנס. אבל, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהנושא הרבה יותר רחב. אנחנו מדברים על מדיניות, על משילות, על תפיסת השטח. אם לא יהיו מגדלי תמרים בערבה ובבקעה, זה לא רק 1,000 משפחות שיאבדו את פרנסתן אלא זה איך מדינת ישראל ממשיכה להחזיק את הערבה ואת הבקעה, מי יגור במקומות האלה. אלה מקומות שלא יהיו בהם, לצערי, לפחות לא ב-20 השנים הקרובות, הייטק או סמי-הייטק. אפשר בהחלט להכניס מו"פ סביב החקלאות אבל אנחנו צריכים להסתכל למציאות בעיניים, אנחנו צריכים להמשיך לעודד את ההתיישבות במקומות האלה, אנחנו צריכים להמשיך לעודד את החקלאות במקומות האלה. פעם זה מגיע מענף התבלינים ופעם זה מגיע מענף התמרים, ואחרי הצוהריים יהיה דיון בוועדת הכלכלה על ענף המטילות בצפון. מי יגור באבן מנחם אם לא לולנים? וגם שם לא יהיה הייטק. אני מגיעה מן הגליל וגם בישוב שבו אני גרה לא יהיה הייטק.

אני חושבת שהדיון הרבה יותר רחב. צר לי שאנחנו עושים את זה בפרוסות ובהפרד ומשול. אני חושבת שהכול צריך להיות חלק ממדיניות שמתעדפת חקלאות, שממריצה את החקלאות. אני יודעת שיש מאמצים גדולים מאוד בנושא הזה ואשמח אם נגיע להבנות לגבי כלל התחומים החקלאיים.

יעל אמרה חלק מן הדברים שרציתי להגיד. אני רוצה להדגיש ולומר שיש לנו פה מתחרה רציני מאוד, שזה הרשות הפלסטינאית. יש כאן עניין לא רק ציוני, יש כאן גם עניין כלכלי. אם היינו מדברים על ענף המלפפונים אז הכול בסדר, טון פה או טון שם. אבל מדובר בענף ישראלי מובהק, שישראל תמיד התגאתה בו. יש פה עניין מהותי מאוד, מעבר לכך שהוא עניין כלכלי.

דבר נוסף שהייתי מדגישה מעבר למה שאמרה יעל, אני חושבת שהערבה היא מקום מהמם ויפה אבל קשה מאוד לחיות שם אם אין לך מה לעשות שם, בעיקר מבחינה כלכלית. ובקעת הירדן, שאנחנו יודעים טוב מאוד עד כמה הרשות הפלסטינאית מנסה לאט-לאט לדחוק את עצמה אל תוך בקעת הירדן. אם אנחנו נגרום לאותם אנשים להיות מחוסרי עבודה אז אנחנו פשוט מגרשים אותם מן המקום הזה.

שוב אני חוזרת ואומרת למשרדי הממשלה שעוסקים בדבר, צריך להגביר את הקצב. אין פה זמן. הזמן קריטי מאוד. אני יודעת טוב מאוד שאם לא יינתן סיוע באופן מידי – הבנתי שיש צוות שמוקם על ידי משרד החקלאות, לגבי הקצבת 40 מיליון שקל לשנתיים. אני חושבת שזה צריך להיות עכשיו, באופן מידי, לא לפרוס את זה. הפריסה יכולה לגרום לכך שמספר מגדלים פשוט יפשטו את הרגל. זה לא יהיה עם רעש, הם לא יבואו עם התמרים שלהם וישבתו ליד משרד האוצר או ליד משרד ראש הממשלה. הם פשוט יסגרו, יהיה סוג של שקט, של פשיטות רגל מפה ועד להודעה חדשה ואנחנו נמצא את עצמנו מתרוקנים משני המקומות האלה, שהם מקומות אסטרטגיים. אני מתייחסת לזה לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה ריבונית. צריך לתת את הדעת, לא בעוד שנתיים–שלוש אלא עכשיו ומיד, לא לדחות את זה, חד-משמעית לא לדחות את זה.

לכן כל דבר שאני, שמייצגת את האופוזיציה, את הליכוד, כל מה שצריך לעשות בנושא הזה – אעמוד על הרגליים האחוריות שלי, לא אתן. ואם אצטרך אשבות ביחד איתם יום ולילה כדי שייתנו להם את מה שמגיע להם.

אולי תצביעי עם הקואליציה כמה פעמים?

על זה – אני חותמת לך מעכשיו. אין פה עניין. אין ויכוח על הנושא הזה. לכן אני אומרת שיפה שעה אחת קודם. אלכס, אני בטוחה שיעזרו אבל כל דבר לוקח זמן ובירוקרטיה. אנחנו צריכים לצאת מכאן פה אחד בקול קורא, עכשיו ומיד. לא מתווכחים על הנושא הזה, על מה צריך לתת להם. צריך לתת להם עכשיו.

אני זוכרת שבין הגל הראשון לגל השני של הקורונה נתנו כסף. אתה יודע על מה זה מתעכב לפעמים? על העברת נייר של פקידה ממחלקה אחת למחלקה שנייה. אני זוכרת את הצרחות שצרחתי על הפקידה ממשרד החקלאות. אמרתי לה: אני לא מבינה אותך, זה בסך הכול לדלג מספר חדרים, את לא יכולה לתת לה את זה? חודש לוקח לך? זה פשוט אבסורד. לפעמים אפשר לצאת מן הדעת מן הקטע הזה, שהכול ב"איזי". לה יש משכורת ב-1 בחודש והם צריך לכתת את רגליהם. זה לא נורמלי, הם מבזבזים הרבה זמן כדי לבוא לפה, לדבר איתנו, לשכנע אותנו, וזה דבר שהוא כבר מובן מאליו.

לכן בואו נתגבר את הקצב. נאמר לאותה פקידות נכבדה ונהדרת שתבצע את הדברים באופן מידי, וקדימה, ואנחנו נוכל להציל את הענף הזה.

אני בוודאי מצטרף לדבריהן של שתי חברותיי. אגב, יצא לי להיות במשק צור שלשום ופגשתי את יושב-ראש המועצה מאיר צור.

משק צור הוא לא של ראש המועצה. אח שלו מנהל את זה. לראש מועצה אסור לנהל משק.

של האחים צור.

לגבי הפתרונות הפרקטיים אני סומך עליך, אדוני יושב-ראש הוועדה. הוועדה בראשותך, וזה ידוע, וגם מבחינה אנושית, עם ולדימיר ונירה וקטי ויעל - -

אני מתנצלת שאני חייבת לעזוב, זה עניין של חיים ומוות, מישהו שנמצא בטיפול נמרץ.

- - וינון ואופיר. בסוף זו ועדה מקצועית אבל עם רגישות חברתית גבוהה מאוד. אנחנו עדים לדיונים שמתקיימים פה.

אני חושב שזה נושא, מעבר למספרים, שמקפל את כל הערכים שלנו – התיישבותיים, ציוניים, ביטחוניים. אמרה חברת הכנסת יעל רון בן משה: משילות. זה גם חלק מן העניין. בסוף איפה שמגיעה המחרשה שם אנחנו גם יודעים את ההמשך. ולכן אנחנו כוועדת הכספים רוצים לתת גב לחקלאים וכפי שאמרה חברת הכנסת קטי שטרית, אני מסכים איתה, להסיר כמה שיותר חסמים, שתהיה כמה שפחות בירוקרטיה ולהגיע לפתרונות.

צריך לגייס תקציב לזה.

אנחנו יודעים.

קודם כול, אני רוצה להגיד לכם תודה על כך שהגעתם לפה ודיברתם לעניין, באופן מקצועי. זה לא מובן מאליו. אני מעריך את זה מאוד.

ניר אורבך, תודה רבה שיזמת את הדיון ותודה לכל חברי הכנסת שהשתתפו בו.

רשמתי לעצמי כמה נקודות ואגיד אותן, איך אני רואה את הדברים.

קודם כול אני רוצה להבין מה מצב הענף, מה מצב הרווחיות שלו. לכן אבקש מרשות המיסים לקבל דוח של הכנסות ממיסים מן הענף הזה. אם לכם במשרד הכלכלה או לכם במשרד החקלאות יש את זה, זה יקל לי על החיים. אם לא, אפנה לרשות המיסים ואקבל את הנתונים האלה ואז נוכל לראות ולנתח ביחד מה ניתן לעשות.

דבר שני, נושא המכסים בהחלט דורש טיפול. אנחנו נכתוב מכתב מטעם כל חברי הוועדה לכבוד הנשיא על מנת שיעלה את הנושא הזה בפגישתו עם נשיא טורקיה, על מנת לייצר מצב תחרותי הוגן מול המתחרים.

לגבי תוכנית שיווק – אני לא נולדתי חבר כנסת, הייתי יום–יומיים בעסקים בשוק הפרטי ואני יודע שקפיצה של פי עשרה בתקציב, ולא משנה לשם מה, במיוחד בתקציב שיווק, מקשה מאוד מאוד על הביצוע. היכולת של כל גוף עסקי לקפוץ פי עשרה בתקציב שלו ולתרגם את זה לביצוע באותה שנה היא בלתי אפשרית. בסוף אנחנו יושבים פה ומדברים על כספי ציבור, זה לא כסף שלי ולא של ניר וגם לא של יעל, זה כסף של הציבור. כאשר אנחנו מחלקים את הכסף הזה כאן יש עלינו אחריות לחלק אותו בצורה האפקטיבית ביותר והנכונה ביותר. לכן צריך לשים את זה על השולחן ולהבין – קפיצה כזאת פי עשרה נראית לי לא ריאלית למימוש, ואני כבר לא מדבר על כן מאצ'ינג או לא מאצ'ינג, אני משאיר את זה למשרד החקלאות.

אין שום ספק שהנוכחות שלכם באזורים האלה, גם בערבה וגם בבקעת הירדן, עצם הנוכחות היא ערך בפני עצמו. אף אחד לא מזלזל בזה, בטח לא מי שיושב פה. מה שאתם עושים שם הוא דבר מופלא. אתם בעצם הופכים את האזור הזה לאזור חי ומחזקים את האוכלוסייה היהודית שם, וזה גם המשילות וגם ההתיישבות, הכול ביחד.

לכן אני מסיק מן הדיון הזה – רשמתי לעצמי את שיעורי הבית, ומעבר לזה כמובן אקיים שיחה עם שר החקלאות עודד פורר על מנת להבין מולו איפה הדברים עומדים. אני חושב שאפשר להתקדם ולעשות דברים, אבל היעדים צריכים להיות ברורים, מציאותיים, כאלה שאפשר גם להשיג אותם וגם למדוד את עצמנו כל הזמן לאורך הדרך. אנחנו נעשה שיעורי בית ואז או שנערוך דיון נוסף או שנעשה פגישת עבודה משותפת ונראה איך מתקדמים.

תודה רבה לכם על כך שבאתם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.