פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת ביטחון הפנים
01/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 74
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, כ"ח באדר א' התשפ"ב (01 במרץ 2022), שעה 9:30

הצעדים למיגור האלימות כלפי הקהילה הגאה - דיון מיוחד לציון יום הקהילה הגאה

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

יוראי להב הרצנו
מיכל רוזין
איתן גינזבורג

גיל דיין - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

רחל צימבר - ראש תחום, קהילת הלהט"ב, המשרד לביטחון הפנים

עדי שמאי - יועץ מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי

חן אריאלי - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו

כרם יעל לנדמן - סמנכ"לית, עמותת מעברים לקהילה הטרנסית

מור נהרי - עו"ס, מנכ"לית ארגון חוש"ן

גלובוס ערן - סגן יו"ר ועדת זכויות הלהט"ב, לשכת עו"ד

אלישע אלכסנדר - מנכ"ל, מוזמנים נוספים

שי ישעיהו יהודה ברמסון - יו"ר חברותא - הומואים דתיים

רן שלהבי - מנכ"ל, האגודה למען הלהט"ב

איציק דרור - יו"ר דירקטוריון ארגון חוש"ן

ז'ורז'ט - ממערך עו"ס טרנס במעברים

אלון הבר - מורה במגמה מורים להט"בים

עודד פריד - פעיל חברתי

יעל סיני - יועצת השר לביטחון הפנים, המשרד לביטחון הפנים

ניסים בן לולו - מפקח ארצי מינהל תקון, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

טלי פלדמן - עו"ד, פרקליטות המדינה

לאה קריכלי

אפרת שלמה - חבר תרגומים

הצעדים למיגור האלימות כלפי הקהילה הגאה - דיון מיוחד לציון יום הקהילה הגאה

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה לביטחון פנים, היום ה- 01.03.2022, כ"ח באדר א' תשפ"ב, הנושא הוא הצעדים למיגור האלימות כלפי הקהילה הגאה – דיון מיוחד לציון יום הקהילה הגאה בכנסת.

בוקר טוב, ברוכים הבאים לכנסת, שמחה לראות כאן הרבה פרצופים מוכרים, זהו הדיון הראשון בטח לא יהיה אחרון, אבל הדיון הראשון של הוועדה לביטחון פנים בנושא האלימות כלפי הקהילה הגאה, זה מרגש אותי באופן אישי, כי בקדנציה הקודמת שלי, ארבע שנים התעסקתי המון בקהילה הגאה, ליוויתי אותה, העברתי תקציב מיוחד, בנינו מקלטים, הוסטלים, לצעירים להט"בים חסרי בית, ובאמת הייתה לי הזכות, ביחד עם חברים כאן בקהילה, באמת לעשות שינוי אמיתי בהרבה תחומים, ולכן היום הזה מאוד חשוב לי.

ברגע שראיתי שיש את היום של הקהילה הגאה, אמרתי שנקיים את הדיון כאן, גם מתוך האחריות שלי, והאהבה שלי לקהילה הגאה, חלק מהבית שלי, אבא של הבת שלי, שאני גאה בו מאוד, וזה חלק ממני.

אז אני מברכת את כולכם, ואני שמחה שאתם פה היום, ואני מחויבת לקהילה, היום בכיסא שלי בתור יו"ר הוועדה לביטחון פנים ובוודאי לכל משימה שתצטרכו בעתיד, תרגישו בנוח, הוועדה הזו תהיה בשבילכם בית מהיום והלאה, לכל מקרה שחלילה יקרה של אלימות נגד הקהילה הגאה, תראו בוועדה הזאת כמקום בשבילכם.

אני רוצה לברך את חברי האהוב יוראי, שגם הוא כמובן בלתי נפרד מחייו, אבל מעבר להכל, לוחם וותיק למען הקהילה הגאה, תודה רבה על היום המיוחד הזה, על כינוס השדולה, ועל כך שאתה מה שנקרא לוחם אמיתי למען הקהילה, ואני שמחה שאנחנו חברים ושאתה נמצא כאן לפתוח את הדיון.

תודה רבה.

באנו לשמוע אתכם לא אותי, אז ברוכים הבאים לכנסת, לוועדה לביטחון פנים, אנחנו התחלנו היום דיון ראשון ואנחנו נמשיך פה ככל שתצטרכו.

שיהיה יום מוצלח ופורה, ברוכה הבאה מיכל.

נתחיל עם חברי הכנסת, בבקשה יוראי.

תודה רבה. תודה רבה גברתי היו"ר חברת מפלגתי וחברה אמיתית וקרובה של הקהילה הגאה, מירב בן ארי.

תודה רבה על הדיון הזה שפותח את יום הקהילה הגאה בכנסת, בסדרה ארוכה של דיונים, ואחרי זה מפגש של השדולה, ולאחר מכן ציון במליאה.

זה לא מובן מאליו בעיני, שכנסת ישראל עוצרת את שגרת הדיונים שלה ומייחדת סדרה כל כך משמעותית של דיוני עומק על הקהילה הגאה, וזה אמירה ברורה שאומרת כנסת ישראל.

נבחרי הציבור רואים את הקהילה, מרגישים את הצרכים, מזהים את המצוקות, ומבקשים לתת מענים מדויקים לצרכים שלה, ואני גאה להיות חלק מהיוזמים של היום הזה, יחד עם חברי הכנסת שלצידי, מיכל רוזין, ואיתן גינזבורג ורם שפע, ואני מודה לך על הדיון החשוב הזה.

תראו, יש עלייה תלולה במקרים ובדיווחים על המקרים של אלימות כנגד הקהילה הלהט"בית, בגלל שאנחנו חברי הקהילה הגאה, זה מטריד במיוחד כי השנאה הזאת נובעת ממקום מאוד עמוק, מאוד שורשי, של רצון להכחיד מהמרחב הציבורי אנשים, רק כי הם מי שהם.

הדוח שפורסם ממש לאחרונה על ידי אגודת הלהט"ב, מדבר על העלייה שתלולה בכמות דיווחי הלהט"בופוביה בשנה החולפת, יש עלייה של 500% במקרים הלהט"בופובים במערכת הבריאות, עלייה שבעיני היא מטרידה במיוחד ועליה אני רוצה אולי להתעכב, של 50% בכמות הדיווחים מהקהילה הטרנסית, שהיא הקהילה שנתונה אולי הכי הרבה תחת איום מפני אלימות.

אנחנו רואים מגמה מאוד מטרידה בארצות הברית, של רטוריקה ושיח שמדבר על שליחות מיסיונרית של אותם אנשים, רק כי הם מי שהם, ורצון לפגוע בהם כי הם מי שהם, וזה מאוד, מאוד מטריד, הצורך להבטיח הגנה מפני אלימות, אולי הוא חלק הכי יסודי ביכולת של אנשים לממש את חייהם, לממש את צו מצפונם ולחיות את אורחות החיים שלהם כפי שהם רוצים.

זה מחייב את המשטרה, שאני יודע שמבצעת מאמצים אדירים בלזהות את אותם המקרים ולתת להם טיפול ייחודי, לא רק כי מדובר באלימות כנגד אנשים בגלל מי שהם, אלא בגלל שחלק גדול מאותם אנשים, חיים בארון או בארונות מסוגים שונים, הם לא מרגישים בנוח לפנות תמיד למשטרה, ולכן אני רוצה לפנות למשטרה ולבקש, להמשיך בעבודה שמבוצעת בתוך מסדרונות אכיפת החוק, בלראות איך מדייקים את המענים, איך ממשיכים לפתח את אותה רגישות מיוחדת בטיפול באותם מקרים קשים של אלימות כי זה מאוד, מאוד חשוב.

גברתי דיברה על ההוסטלים, אנחנו נצליח כשפחות ופחות הוסטלים יצטרכו לקום.

את יודעת מירב, יש עליה של 41% במספר הצעירים שהולכים ונמצאים בהוסטלים, זו לא מגמה חיובית, זו מגמה מאוד, מאוד שלילית, ולצד הצורך לתת את אותם מענים של הגג הוורוד, והמסגרות הכול כך חשובות האלה שמצילות חיים של אנשים צעירים, צריך לראות איך אנחנו מגבירים את הסובלנות, מגבירים את ההסברה, כך שנצמצם את אותם מקרי אלימות בתוך המשפחה, ונמנע את הצורך באותם מסגרות הלנה חרום שמצילות את חייהם של אנשים, כי הם פשוט יוכלו לחיות בקהילות שלהם, בתוך הבתים שלהם, כחלק בלתי נפרד מהקהילה.

אני אגיד לך משהו.

אני יודע שזה קרוב לליבך כי גם רתמת אותי.

בגלל שבקדנציה הקודמת הקמנו את הגג הוורוד ואת הדרך בחולון שזה הבייבי שלי באופן אישי.

הקמנו שם יחד.

ההוסטלים, גם בקהילה הסטרייטית, זה משהו שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אגב בכל העולם, בכל מדינה דמוקרטית.

העניין הוא, שעד הכנסת ה- 20 לחברה של 18 פלוס לא היה, זאת אומרת, שאני פגשתי את בר טרנסג'נדרית בבית דרור, היא אמרה לי שבגיל 18 היא הולכת לרחוב ולכן קם הצורך, רק לצערי אז גם אפילו את ה- 18 לא היה.

אין ספק שהמענים האלה חשובים וטוב שהם קיימים והם מתרחבים, אני מדבר על העניין השורשי, של הלוואי ולא היינו צריכים לענות לצורך הזה כי הוא לא היה קיים, כי ההסברה וההבנה שסובלנות הם אבן דרך, והשונות של החברה שלנו הם חלק מהאתוס הישראלי, העובדה שאנחנו נראים אחרת וחושבים אחרת ומאמינים אחרת, זה חלק מהעוצמה שלנו.

ההצלחה הגדולה של השדולה הגאה בכנסת, היא שהיא פשוט לא תצטרך להתקיים, כי יהיה שוויון אמיתי, שוויון זכויות שמדבר על כל תחומי החיים וזאת משאלת לב אולי.

אני חושב שאני אסכם בדברים האלה, כי לחברים שלי יש גם מה להגיד.

תודה, תודה יוראי, בבקשה חברת הכנסת מיכל רוזין, גם אחת מיוזמות היום.

בוקר טוב לכולם, לכולן, אז קודם כל הנושא הוא כאוב וקשה ותיכף אני אתייחס אליו.

אני כן רוצה להגיד, שאני גם גאה להמשיך את המסורת לפחות גם שלי וגם של הכנסת, של יום זכויות הקהילה בכנסת.

אני רוצה לציין אישה מדהימה ונפלאה, שאם הייתה יכולה הייתה נמצאת פה עכשיו וזו יעל גרמן, שהייתה איתי יחד בראש השדולה עם מירב מיכאלי ואחרים.

היא בהחלט נמצאת עכשיו בפריז ובטוח שהיא חושבת עלינו ורואה מה אנחנו עושים ועושות, והיא מאושרת על כך ואני גם.

אני חושבת שהתחלתי את דרכי הפוליטית עם יעל דיין, אני הולכת להסגיר את גילי המופלג, ב- 1994, ועשינו פעם ראשונה בכנסת את יום הגאווה, אני לא רוצה אפילו לספר לכם את התגובות שהיו פה בכנסת, לחברי וחברות הכנסת, ולאו דווקא כמו שהייתם מצפים מהצד הימני או החרדי של המפה, לא.

לכן זה הופך להיות שיגרה, זה הופך להיות יום שאף אחד לא קובל על כך בכלל שהוא קיים ואני חושבת שזה דבר מבורך.

באותו קו אני רוצה להגיד משהו בכל זאת אופטימי, חיובי גם על הנושא הכאוב שעל שולחננו.

יש נטייה לחשוב שאם יש עלייה מאוד, מאוד גדולה בתלונות, אז המשמעות היא שיש הרבה יותר מעשי אלימות, ואני אומרת תסתכלו רגע הפוך, ככל שיש יותר תלונות ויותר דיווחים, גם למוקדים השונים של הקהילה, גם למשטרה, גם למערכות השונות, הרווחה וכדומה, זה אומר שאנשים יודעים שיש להם כתובת, יש להם כתובת למי להתלונן, למי לפנות.

זה לא מוריד כהוא זה מחומרת התופעה, והאלימות היא רבה וקשה, מבית ספר וכמובן רחוב, וכל מקום ומקומות עבודה וכדומה, ומערכת בריאות ועוד, ועוד.

אבל צריך לזכור, שעלייה בכמות התלונות, מעידה על כך שהקהילה גם מרגישה מחוזקת יותר להתלונן, ושיקשיבו לה, ואולי גם יטפלו.

פה זה כבר השלב שאנחנו צריכים להיכנס ולראות האם מטפלים.

כך גם האלימות בתוך החברה, בתוך הקהילה יוצאת החוצה, כי פתאום יש אומץ לצאת ולדבר, כי הקהילה מרגישה חזקה יותר, בריאה יותר, מסוגלת גם לבחון את עצמה מבפנים, ולראות את הקשיים גם בתוכו.

זה מעיד על חברה שהולכת ומתחזקת, ולכן ביום הזה אנחנו הולכים לדון בהרבה מאוד קשיים של הקהילה, בהרבה מאוד מכשולים, אבל צריך לזכור תמיד להסתכל בפרספקטיבה, ולראות איפה היינו לפני 10 שנים, 20 שנה, 30 שנה ואיפה אנחנו היום, ואני חושבת שאנחנו בתהליך של צמיחה ותהליך של התפתחות, ושוב שיהיו הרבה מאוד תלונות, כי דרך התלונות נפתור, נטפל, ומירב תקים עוד הוסטלים.

אגב, אני לא רציתי לגנוב את זה למיכל, כי מיכל ואני מתעסקות המון בנושא של הטרדות מיניות, ידעתי שהיא תגיד את זה לכן לא אמרתי את זה, אבל אני אחד ואחזק.

נכון, אנחנו רואים את זה גם אצל נשים, אנחנו רואים את זה בצבא, במערכות החוק, במקומות עבודה, ככל שיש יותר תלונות, זה בדרך כלל אומר שפשוט אנשים מרגישים בנוח להתלונן.

תמיד היו הטרדות מיניות, תמיד פגעו בקהילה, שנים שפגעו בקהילה, היום מרגישים בנוח להתלונן, יודעים שיש מי שמקשיב, לכן ידעתי שהיא תגיד את זה, אבל אני רק אחזק את זה, כי אנחנו עוברות את זה בכל דיון שאנחנו עוברות בכנסת כבר שנים, עלייה שמעידה על הרגשה נוחה יותר לבוא ולהתלונן, כמובן אנשים שבאים ובמשך שנים הדחיקו את האירוע ולא היו מוכנים לדבר.

חבר הכנסת איתן גינזבורג בבקשה, גם אחד היוזמים של היום הזה.

תודה רבה גברתי יו"ר מירב היקרה, וגם למנהלת הוועדה שנרתמו על ההירתמות המהירה לציון יום זכויות הלהט"ב ובאמת מירב לוקחת את זה הרבה שנים אחורה, וזה מגיעה ממנה באופן אותנטי, לא צריך לבקש את זה, פשוט אומרים לה והיא אומרת ברור.

אז תודה רבה, וכמובן תודה לשותפי, יוראי ומיכל ורם שלא נמצא כאן, על היום הזה ולכל מי שהגיע.

אני לא זוכר מתי החדר הזה היה כל כך עמוס באנשים שהנושא הזה חשוב וקרוב לליבם, והדיון הזה היום עוסק בדבר שהוא אולי הכי חשוב מבחינתי כהומו.

כמו שלמדינה הדבר הכי חשוב זה בטחון אזרחיה, אז כך לי כנבחר הציבור ששייך לקהילה הגאה, חשוב לי הביטחון האישי של כל הומו, לסבית, טרנס, בי או קוויר.

כולנו התוודענו השבוע לדוח הלהט"בופוביה של האגודה למען הלהט"ב, שאגב צריך בהקשר הזה להגיד לכם תודה רבה, על העבודה, וועדת מחקר מאוד מאוד מאומצת ופרסום נתונים שצריכים ממש להדאיג כל אחד מאזרחי ישראל, בטח את נבחרי הציבור, והנתונים הם מזעזעים, הם מזעזעים.

בשנת 2021 התקבלו כמעט 3000 דיווחים על מקרי שנאה ואלימות באגודה, דיווחים באגודה, זה 10% יותר משנת 2020, ואלו הם כמעט 3000 אנשים שחוו אירוע מטלטל שכנראה ישפיע עליהם לאורך כל חייהם וילווה אותם בכל צעד שילכו, ואני רואה כאן אנשים שבחרו לדווח על אירוע כזה, ואני בטוח שבאופן יחסי, על כל אדם שנפגע ודיווח על כך, יש אחד כזה שגם בחר, או לא אזר מספיק אומץ או לא יכול לדווח ולספר על זה.

מצד אחד אני רוצה להאמין שיש גם עלייה מבורכת באלו שאזרו בהם את האומץ וכמו שנאמר כאן בחרו לבוא ולהתלונן, ולהתייצב אל מול האירוע שחוו ולדווח עליו ברשויות.

מצד שני אלו נתונים שאי אפשר לעבור עליהם לסדר היום, ואי אפשר לקבל אותם כדבר שהוא מוסכמה, וחברה ששואפת להיות נאורה ודמוקרטית בשנת 2022, לא יכולה להסכים להם.

כל אזרח, סטרייט, הומו, שחור, לבן, צריך להרגיש בטוח כשהוא הולך ברחוב, לא להתבייש ולא להסתיר את הזהות שלו, ואנחנו חייבים לפעול שכך יהיו החיים במדינת ישראל, ככה פשוט.

את הלהט"בופוביה אי אפשר לעסוק בגינויים ובאמירות, ובאמירות כלליות בכנסת, צריך לעשות עם זה פעולות, וצריך לעשות גם פעולות מניעה, וגם פעולות אכיפה, הפן המיידי חייב להיות בתחום החינוך, אולי ועדה אחרת, אבל חייבים לעסוק בזה בתחום החינוך של הדור הבא, לסובלנות בתנועות הנוער, בבתי הספר, גם במהלכים ממשלתיים וחקיקה שדוגלים בשוויון לכולם, הם חלק ממדיניות ממשלתית ופעולות מניעה שמקרינה לסביבה ערכים של סובלנות, וכמובן גם גינויים כלפי מעשים כאלה.

בפן האכפתי, משטרת ישראל צריכה לראות איך אוכפים יותר פעולות כנגד פשעים שמוכוונים לקהילת הלהט"ב.

אנחנו נחשפנו לאחרונה, אני דיברתי עם שר ביטחון הפנים לשעבר, ואין כמעט תיוגים של פשעי שנאה, אגב מסיבות ביזאריות שאני לא אפתח אותם פה כי זה פשוט בושה להגיד אותם, אין תיוגים, המשטרה לא יכולה להגיד מתי זה פשע שנאה וכלפי מי, אני הצעתי להם לשחרר את המערכת המיחשובית שלהם, כדי שלפחות מסד הנתונים יהיה, אבל זה חייב להיכנס לתוך המשטרה, זה חייב להיכנס לתוך הDNA המשטרתי.

וגם אם זה אומר להיכנס לתוך קבוצות חשוכות וגזעניות ולראות מה מתכננים, ולהציב שוטרים בסביבה של מועדונים, צריך לראות איך הדברים האלה קורים, אבל חייבים למנוע אלימות כנגד הקהילה הגאה ובכלל.

אני מזכיר לכם ש-43% מהפגיעות גם נעשו בתוך המשפחה, וגם לשם צריך להיכנס.

אני לא רוצה להרחיב, יש לכם יום עמוס, אני מתנצל שאני לא אוכל להישאר בכל הדיון, כי יש לנו עוד שמונה ועדות שצריך לעבור ולברך אותם ולומר את הדברים, וגם להיפגש אחרי זה במליאת השדולה, אבל אני מאוד, מאוד מברך אותך גברתי היו"ר, על הנכונות ועל הצבת הנושא החשוב הזה על סדר היום של הכנסת, ועל זה באמת שהכנסת עשתה פסק זמן ועוסקת היום בכל הנוגע לקהילת הלהט"ב, ושוב תודה לכל מי שהגיע לכאן ובחר להשתתף ביום החשוב הזה, תודה רבה והמשך יום פורה.

תודה רבה איתן, מיכל, יוראי, אני יודעת שיש לכם יום עמוס, אז תרגישו בנוח.

אני רוצה להתחיל עם האגודה, באמת הדוח מצב הלהט"בופוביה שהוגש, גם לשר לביטחון פנים, אני גם קראתי אותו, ראיתי גם את הנתונים, אני לא אחזור עליהם, מי מציג?

בוקר טוב, אני רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב.

דבר ראשון אני אגיד תודה, לכם גם על הוועדה החשובה הזאת, וגם על היום שאחרי ארבע שנים אנחנו מקיימים אותו וזה מאוד, מאוד משמעותי עבורנו.

אני אתן גם קצת קונטקסט לגבי הדוח וגם קונטקסט כללי על מרכז הדיווח.

מרכז הדיווח ע"ש ניר כץ, אחרי הרצח בבר נוער ב- 2009, אנחנו פנינו למשטרה במטרה לבקש נתונים על מקרים להט"בופובים, והתשובה שקיבלנו זה שאין כאלה, או שאין להם נתונים בכלל על מקרי להט"בופוביה ועל מנת למלא את החלל הזה, החלל הזה שנדע מה המצב של הלהט"בופוביה את ההיקף שלה, אנחנו הפעלנו בעשור האחרון מרכז דיווח ע"ש ניר כץ, שהוא ממלא את הוואקום הזה שקיים לצערי עד היום.

המרכז גם מסייע בהכוונה לפונים בעצם לפנות למשטרה, ומלווה אותם ומעודד אותם לדווח למשטרה, וגם הוא מאפשר לנו תמונת מצב עדכנית על מצב והיקף הלהט"בופוביה במדינת ישראל.

אני חייב להגיד, שמרכז הדיווח עובד באופן צמוד מול המשטרה, ובשנים האחרונות אנחנו רואים גם עבודה מאוד משותפת והיא משמעותית עבורנו.

אבל אני חייב להגיד שעדיין במשך הרבה שנים, ביקשנו לסווג מיקרים להט"בופובים במשטרה, ולצערי עדיין אין מענה לדבר הזה.

על מנת לפתור אתה הבעיה, אנחנו צריכים דבר ראשון להבין את ההיקף, וההיקף חייב להיות מכל המקרים שמגיעים, ולא רק מהדוח שאנחנו מוציאים.

השנה בדוח אנחנו רואים עלייה כמו שנאמר של 10%, זה אומר שכל שלוש שעות יש מקרה להט"בופובי, כמעט 3,000 מקרים.

34% כלפי הקשת הטרנסית, ואם תקראו את הדוח, אפשר לראות גם שהלהט"בופוביה גם מגיעה מכל מקום, גם המרחב האישי, גם המרחב הפרטי, בבתי ספר, במוסדות המדינה, גם אצל האנשים בבית, עדיין הקללה הכי נפוצה בבתי ספר וגם במגרשי הכדורגל, היא הומו, וכדי למנוע את המקרים, כדי למנוע את הלהט"בופוביה, אנחנו דורשים להקים ממש, לייצר תוכנית לאומית למאבק בלהט"בופוביה.

שמצד הדבר הראשון והדרישה המשמעותית ביותר שלנו זה סיווג, סיווג מתאים, שהמדינה תדע את היקף הבעיה בצורה שתדע איך לטפל בה, זה הציר של סיווג המקרים.

בנוסף אנחנו מדברים על ציר מניעה, של הקמת צוות תגובה בין משרדית לטיפול בפשעי שנאה, בעצם לייצר שולחן עגול, שנמצאים בו גם משרדי ממשלה, גם ארגונים, ארגונים מהקהילה הגאה, על מנת שנוכל באמת לטפל בבעיה, לטפל בשורש הבעיה וככה באמת להתמודד עם מקרי הלהט"בופוביה.

אנחנו מדברים גם על ציר הכשרה, לייצר תוכנית הכשרות שכל שוטר ושוטרת יעבור הכשרה על הקהילה הגאה, אנחנו מבינים שצריך להגדיל את האמון של הקהילה הגאה, על מנת שתוכל לדווח, שתרצה לדווח יותר למשטרה, להוריד את החשש שקיים אצל הרבה מחברי וחברות הקהילה הגאה, ולייצר את ההכשרות לכמה שיותר שוטרים.

נקודה נוספת שאנחנו רוצים לדבר עליה מבחינת נקודות לדוח, זה ציר התיאום, יש לנו את אירועי הגאווה שמתקרבים, ואנחנו גם השנה כנראה יהיו עשרות אירועי גאווה בכל הארץ ויש צורך בתיאום, תיאום יותר טוב בין גופים, בין המשטרה לבין ארגוני הקהילה הגאה, זה גם ציר מרכזי שלנו מבחינת העשייה. תודה רבה.

תודה רבה גם על הדוח החשוב הזה ועל המסקנות שלו, אנחנו בסוף נשמע את המשטרה ואת משרדי הממשלה, קודם נשמע את הארגונים.

אני נותנת לארגונים שביקשו, אם יש מישהו שחשוב לו, ליאת עברה כאן, אני אמשיך עם איציק דרור מחושן, הי איציק, לאחר מכן אלישע ממעברות.

הי אני איציק, אני יו"ר ארגון חוש"ן, ארגון חינוך והסברה של הקהילה הגאה.

ראשית תודה רבה לכם שבאמת אתם מפנים את הזמן להקשיב לנו כארגון, כקהילה, וכרגע אני רוצה להקדים, היום אנחנו בחוש"ן עושים הסברה במשמר הגבול.

היום אין מפקד או קצין במשמר הגבול שלא עובר הכשרת סגל לקראת קבלת חיילים וחיילות ולגבי איך להתמודד עם האוכלוסייה.

אנחנו מצליחים גם להצליח להשחיל שם בסדנאות גם איך לדעת להתמודד עם אוכלוסייה כנותני שירות, ולא רק כמפקד פקוד.

כן חסר לנו את כל ההכשרות של השוטרים, היום שוטרים לא מקבלים הכשרות, לא בכניסה לתפקיד, לא שוטרים בחקירות.

אני רוצה לספר אגב סיפור אישי קטן, בבר נוער הייתי דובר הבר נוער בזמנו, הייתי ממש צעיר כדובר הבר נוער, וראינו שהמשטרה לא ממש הבינה מה קורה, רובנו לא ידעו מה קורה, ולצערי שנה אחר כך עברתי תקיפה מינית, ולא הרגשתי בנוח לגשת למשטרה ולהתמודד עם הדבר הזה, כי כבר אז היה גברים פחות מדברים.

המשטרה עשתה תהליך מדהים בכל נושא ההטרדות המיניות, אבל אני הייתי רוצה שיעשו תהליך מדהים גם לקהילה הגאה, כי אם היום יש מקרה אלימות נגד בני נוער, לא בטוח שאם הוא יבוא עם האבא או האמא שלו למשטרה בשביל להגיש תלונה, הוא יוכל לדבר בביטחון, לא בטוח שהחוקר או החוקרת תדע להבין ולהגיד לאימא או לאבא תצא בבקשה החוצה, אני רוצה לדבר בארבע עיניים עם הנער, כי הרבה פעמים החוקרים לא רואים ולא רואות.

וזה המקום שאני קורא לכם המשטרה, בואו נעשה את הצעד הבא למנוע את האלימות, אפשר לעשות דיונים מפה ועד מחר וזה מקסים וזה יפה, אבל בוא ונתקדם.

אנחנו בשנת 2022, אנחנו אוכלוסייה שמונה לפחות 10%.

דבר נוסף, אם אנחנו נצליח להוריד את האלימות נגד הקהילה הגאה, נצליח להוריד את האלימות בכלל בקהילה הישראלית, כי בסוף אדם שמאמין בשוויון ומאמין בחופש, הוא מאמין ללא הבדל במין, מגזר, גזע וכו'.

בעיקר הבעיות שאנחנו רואים גם בחוש"ן בסדנאות שאנחנו עושים, וגם עם אנשי משמר הגבול שאנחנו רואים, הבעיה נמצאת בעיקר בפריפריה החברתית, בפריפריה החברתית אנשים מגיעים עם פחות ידע, פחות מידע, וגם ככה הם מגיעים לתפקידים מסוימים, וזה המקום שאנחנו צריכים אתכם.

לכם חברי הכנסת, כרגע כל התהליכים שהקהילה הגאה הצליחה, זה בזכות אנשים טובים עם רצון טוב, אבל יש פה מקום שהמדינה צריכה לקבוע, ולא לחכות שהארגונים שיהיה כמו רחלי שהיא מייצגת אותנו יפה במשטרה, אבל צריך גם שזה יבוא מטעם המדינה ולא רק במסגרת האנשים עם הרצון הטוב, כי הרבה פעמים יכולים לבוא עם מלא רצונות, והפיקוד מלמעלה יגיד לא, לא עכשיו, אחר כך, יש הרבה דברים.

בזה אני קורא לכם, לדבר הזה, ולמצוא לנו משאבים נוספים, לעזור לנו ולקהילה בכלל, תודה.

תודה רבה, אלישע בבקשה.

שלום, אני אלישע, אני מנכ"ל מעברים, אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה ענקית לכל מי שיזמו את הדיון הזה.

אני יודע שהוא לא היה מתוכנן, כי אנחנו הארגונים כל הזמן חושבים על התקציבים שלנו ולא על הדבר הכי חשוב שזה אלימות, אז ממש תודה, וגם כל הבולדוזרים פה, יוראי, ומירב, ורוזין, וגינזבורג וגם מוטולה ורחלי, מה זה כייף שבאתם.

אני הולך להגיד דברים קשים שישמעו קצת קשה, אבל אתם מכירים אותי ואתם יודעים שאני לא מבלף.

אנחנו נמצאים במצב חירום, יעל הסמנכ"לית של מעברים עברה תקיפה לפני יומיים באור יום, בצומת השלום ליד המשרד שלנו.

רגע, אבל אלישע אם יעל רוצה יעל תדבר.

יעל תדבר, אני רק אעשה פתיח, אנחנו מסודרים פה.

אין בעיה, תן לה שיעל תספר.

והתקיפה הזאת לא קרתה סתם, זה קורה המון, וזה קורה כי יש לנו ציבור שלם שיש לו המון, המון בורות לגבי הקהילה הטרנסית, חוסר ידע ופחד, ואלימות ופשעי שנאה מובלים מבורות ופחד, ויש אנשים שבונים על זה.

לספור פשעי שנאה זה דבר חשוב, אבל אנחנו צריכים באמת להגיע לשורש העניין, יעל.

תודה רבה, אז כפי שהציג אותי אלישע, בוקר טוב, אני יעל, אני סמנכ"לית ארגון מעברים, אני גם רוצה להגיד תודה על הוועדה ועל הדיון היום.

ביום א' ממש שלשום, הותקפתי בצהרי היום, ממש בצומת השלום בתל אביב, ממש לאור יום בלב המדינה.

זו תקיפה שלא קרתה בעצם מתוך ריק, זו תקיפה שקרתה בעצם מתוך רקע של מסרים שונאים, מסרים שהם נגדנו, נגד הקהילה, נגד אנשים טרנסים בפרט, מסרים שמגיעים בעצם מנוצרים אנטישמיים שמרנים מארה"ב ומאנגליה, מסרים שמחלחלים לשמאל הפרוגרסיבי וגם לפמיניזם רדיקלי, וזה רק מתווסף לאתגרים שיש לנו כבר מתוך הבעית בעצם.

הקריאה שלי, הקריאה שלנו, שהמדינה, שהממשלה תיקח עמדה ברורה לגבי הקהילה הטרנסית, אנחנו לא פושעים, אנחנו לא אנשים רעים, רק בגלל הזהות שלנו, והבקשה הזו בעצם מגיעה להמון משרדים, והקושי הזה הוא באמת בביזור וכאן אנחנו רוצים לקרוא להקמה של תוכנית לאומית, משהו שהוא הוליסטי ורחב, שיטפל בכל המפגשים האלו עם אנשים טרנסים, אם במשטרה שיש לציין באמת לטובה את הטיפול בתקיפה ובפנייה שלי, באמת מצוין, ואני מאוד שמחה על איך שזה קרה, למרות שלא תמיד זה המצב, ואלישע ימשיך.

באמת לא תמיד זה המצב, יש תפיסה שנשים טרנסיות, הן למעשה גברים מחופשים אלימים, שמתחבאים בשירותים ופוגעים בנשים, זו התפיסה, זו עלילת דם, זו פשוט עלילת דם, ולא תמיד המשטרה, הפעם המשטרה הייתה מהממת, טיפלה בזה כמו שצריך, הגיע איזה שוטר בכיר, הוא התקשר לניידת, ממש טיפלו בזה נהדר, אבל לא תמיד זה ככה, ולז'ורז'ט ולחברות שלה זה לא תמיד מה שקורה.

שלום, אני ז'ורז'ט ממערך עו"ס טרנס במעברים, אני פה כדי להגיד שכמה פעמים אני הותקפתי, אני וחברות שלי הותקפנו מנערים, וגם כשהיינו מזמינות משטרה, המשטרה הייתה באה, ובמקום שהיא תעזור, היא הייתה גם עושה צחוק, וגורמת לנו לפחד יותר.

אני חושבת, אני אישית מרגישה ממש פחד, ברגע שאני רוצה להזמין משטרה, אני חושבת פעמיים אם המשטרה תעמוד לצד שלי או תתקוף אותי גם, היא תתחיל לעשות ממני צחוק.

לפני שבוע בערך, יש לי חברה שהייתה בדרך לבן זוג שלה, ותוך כדי היא יוצאת להזמין מונית ונערים תקפו אותה, וברגע שהיא הזמינה משטרה, הניידת באה, הם ראו אישה טרנסית וממש התחילו לצחוק עליה, היא הרגישה ממש לא נעים, נפגעה, אבל לא היה לה ברירה, היא המשיכה לבקש את עזרתם, אמרו לה, את יכולה ללכת להתלונן בתחנת משטרה, עד לפה אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר וזהו.

אני מבקשת שיתחילו לעשות למשטרה קצת הרצאות.

אנחנו נשמע גם, את המשטרה אחרי.

עכשיו התפיסה הזאת היא לא רק במשטרה, כלומר זה לא רק המשטרה שהרבה פעמים מתייחסת לנשים טרנסיות שהותקפו כאילו שהן אלו שתקפו, זו תפיסה שיש אותה גם במשרד החינוך, שמתחילים לשאול, למה בעצם צריך לאפשר לנערות טרנסיות, להשתלב עם נערות שאינן טרנסיות, כי אולי הם בעצם ילדים מחופשים רוצים להציק לנערות.

עכשיו זה לא רק במשרד החינוך, זה גם במשרד הרווחה, זו תפיסה שורשית שנמצאת בכל המשרדים שבאים איתנו במגע, יש המון המון חוסר ידע, וזה משהו שחייבים לשנות ברמה מערכתית, זה לא רק המשטרה, זה לא רק משרד הרווחה, זה לא רק משרד הבריאות, זה כל המשרדים באמת, תודה רבה.

תודה אלישע, שי יו"ר חברותא.

בוקר טוב, אני יו"ר חברותא, ארגון של להט"בים דתיים, ובאמת יש עשרות אלפי להט"בים דתיים וחרדים בישראל, או שבאים מרקע כמוני, ובאמת אנחנו מנסים להתמודד עם קונפליקטים שנוגעים לזהות, גם הזהות הלהט"בית, גם הזהות המינית.

אבל מעבר לקונפליקט שאנחנו מרגישים בתוכנו, וחלקנו משלימים עם זה וחלקנו ככה עוברים כל מיני דברים בדרך, אז יש גם את הקהילה, ואת המשפחה, ואת היישובים, ואת הרבנים ואת המוסדות שבהם אנחנו נמצאים, שאיתם גם יש איזה שהוא תהליך שצריך לעבור.

צריך להגיד, ב- 15 שנים האחרונות, באמת בזכות ברוך השם, הפעילות גם של שובל ובת קול וחברותא, הארגונים של הקהיל הדתית הגאה, ובכלל גם ההתקדמות של הקהילה בזכות ארגונים שהם כוח החלוץ באמת של הקהילה הגאה, אז המצב השתפר מאוד, אבל לצערנו יש עדיין המון, המון מקרים, וכל מקרים כאלה כמו שראינו פה מקודם, מדובר בבני אדם בסוף, שאנשים שנפגעים, והרבה פעמים אנשים לא מעוניינים לדווח, כלומר מה שאנחנו עדיין לא רואים בדוח של האגודה שרן דיבר עליו, זה באמת מגזרים שמרניים יותר, ואוכלוסיות מוחלשות יותר.

גם במגזר הדתי, אנשים שנפגעו ומתקשרים אלינו ואומרים, אנחנו לא מעוניינים לספר לאף אחד, מוכנים רק לספר לך כדי אפילו לפרוק את זה, והרבה פעמים יש גם חשש גדול שתלונה כזאת עכשיו תגרור איזו שהיא חשיפה, הוצאה מהארון, איזה שהוא בירור שבסופו של דבר, גם אם לכאורה מלכתחילה אני מתלונן באופן טבעי על מישהו שפגע בי, נגיד במשטרה או משהו כזה, אז בסוף איך שהוא זה יבוא לרעתי, וכשהכול יסתיים באיזו שהיא סגירה של תיק או משהו כזה, אז אף אחד לא ייתן את הדין חוץ ממני, שאני נפגעתי, ואותי העיפו מהמוסד, אותי הוציאו מהארון, אותי העיפו מהבית, משהו כזה.

למשטרה אני חושב שיש תפקיד מכריע בתחום הזה, כאשר בעצם אפשר לעשות המון, המון פעולות, גם של הסברה למשטרה, על מנת לגרום לרגישות כלפי מקרים כאלה.

רק בנובמבר חוררו צמיגים של מכונית של זוג של פעילי חברותא שבאו להתארח אצל משפחה שלהם באחד היישובים בשומרון, וזה בא אחרי המון, המון שבתות, שהם באו להתארח אצל משפחה שלה, ופשוט השחיתו להם את כל הסטיקרים ברכב, אבל הפעם זה היה ממש הצמיגים, ובסוף באמת לא מצאו מי גרם לזה, ולא המשיכו באמת בתלונה.

בחודש שעבר השחיתו חדר של תלמיד בישיבת הר עציון, גם פעיל חברותא, המקרים האלה בדרך כלל זוכים להתעלמות או ממש לאדישות מצד החברה, הסביבה, המוסדות הדתיים והדבר הזה צריך להשתנות.

האלימות הזאת בסוף היא לא דרכה של היהדות, הרבה רבנים סולדים ממנה, אבל באווירה שבה יש שיח כל כך של שנאה בחברה הישראלית, שהוא כל כך כלפינו, שיש לו המון, המון סובלנות אליו למעשה, ונותנים לאנשים גם במשכן הזה להתבטא מאוד בחריפות, ומאוד בתקיפות, כנגדנו, כנגד להט"בים, לא נגד איזו שהיא אג'נדה, אלא נגד בני אדם בסוף, אז בסופו של דבר יש שוליים קיצוניים יותר, שכרגע פוגעים ברכוש, ומי יודע, אולי גם יפגעו בסוף בנפש.

מעבר לזה, דיברתם בהתחלה גם על עניין של הטרדות מיניות, בסדר שערכנו לפני הקורונה, בין פעילי חברותא, שמחצית מאיתנו, מעל למחצית למעשה עברו איזה שהוא טיפול המרה, או ניסיונות של טיפול המרה, 20% ממי שעברו טיפול המרה, ממש אמרו שבמהלך הטיפול ממש הטרידו אותם מינית.

אני שעברתי טיפול המרה מגיל 13-16, היום כשאני קורא את החוק של הטרדה מינית, מטפל ההמרה לגמרי הטריד אותי מינית, כשהייתי נער, צריך להביא בחשבון גם את הדברים האלה, וגם לאפשר איזה שהוא ערוץ תלונה באמצעות המשטרה, על מקרים כאלה, כלומר גם מה שקורה בחדר הטיפולים, כאשר הערוצים עד עכשיו היו ממש חסומים, אפילו במשרד הבריאות רק לאחרונה חוזר מנכ"ל אפשר את זה.

בנוסף, גם בחודש נובמבר נפרץ האתר אטרף, שבשביל הרבה דתיים וחרדים, הוא לא היה מקום למפגשים מיניים בלבד, אלא פשוט להכיר אנשים מהקהילה, כי בסופו של דבר רק זה זמין, כי אם אין קשר ולא מגיעים לשום מקום, אז רק האינטרנט, גם כשמשיגים אותו אז הוא יכול להיות רלוונטי, ובאמת הרבה פרטים של אנשים שנחשפו, אנחנו קיבלנו המון, המון פניות של אנשים שממש נלחצו מזה, והרבה מעבר למה שבסוף נחשף, אז אנשים הרגישו שזהו, נגמרו החיים שלהם, כי הבת זוג שלהם עומדת לגלות את זה, המשפחה שלהם עומדת לגלות את זה, וזה מביא אותם למצבים מאוד קיצוניים ומצב נפשי מאוד קשה.

חשוב מאוד לשמור על מאגרי המידע האלה, לדאוג שברגע שהדברים האלה נחשפים, אז שזה לא יסתובב, ובאמת לוודא שכל מי שמחזיק היום מאגרי מידע, לאכוף את העניין הזה של מאגרי מידע, שיהיו שמורים ובבטיחות גבוהה, וצריך שיהיה גם קשר איתנו, של יחידות הסייבר, אם זה של המשטרה ושל מערכים אחרים של המדינה, ומעבר לזה באמת גם ההכשרות בנושא שהזכירו פה שלצערנו לא מתקיימות מספיק, על אחת כמה וכמה חשוב שגם הרגישות ללהט"בים דתיים, תהיה על השולחן, גם במקומות הכי שמרניים, ובקהילות הכי דתיות שיש, תודה רבה.

אלון הבר, מורה במגמה מורים להט"בים.

בוקר טוב לכולם, אני נתקל בעניין של האלימות ביום יום שלי בבית הספר.

איפה אתה מלמד?

אני מלמד בתיכון מטרווסט ברעננה, ואני גם שייך לארגון מגמה, שזה ארגון של מורים להט"בים.
כמו שאני אומר, אני נתקל בעצם בעניין הזה של אלימות בכל יום בבית הספר, המילה הומו זו הקללה הנפוצה ביותר, ואחד הדברים שאנחנו סימנו לעצמנו בארגון, זה ליצור כמה שיותר מרחב מוגן עבור הנוער הלהט"בי בבית הספר.

אני לא מדבר כרגע על אלימות שמגיעה למשטרה, אני מדבר כרגע על חיי היום יום, וגם זה קיים בבתי הספר.

כמו שאתם רואים אותי עכשיו, אני הולך עם חולצה שכתוב עליה מורה גאה, ואני גם טורח ללכת עם זה בבית הספר, כדי שתהיה נוכחות, שיראו שיש שם מורה ושירגישו נוח, ואנחנו מנסים לעשות את השינויים האלה בכל בתי הספר, אבל זה לוקח זמן.

מכאן אני קורא לכל מי שיש לו מגע, שיש לו נגיעה לבני נוער, לא להתבייש לפנות, לדבר עם כל אנשי הצוות, ואם במקרה יש מורים להט"בים נראים ואם לא נראים, לפנות אליהם, להרגיש נוח, כי אנחנו שם בשביל ליצור מרחב מוגן עבור אותו נוער, תודה רבה.

תודה רבה ותודה על מה שאתה עושה, נציג מלשכת עורכי הדין ערן גלובוס, סגן יו"ר ועדת זכויות הלהט"ב, בבקשה ערן.

קודם כל גברתי, תודה רבה על קיום הדיון, באמת אני לא ארחיב בכל התודות, אבל יש הרבה חברי כנסת, שלאורך השנים ככה שמו על עצמם את הדגל של שותפים של הקהילה, ולפעמים יש מרחק מסוים בין המילים לבין המעשים, ואני חושב שהקבלות פה והמעשים הם מאוד, מאוד ברורים, וראוי להוקיר ולהודות לך על זה, למרות שכולם אמרו אבל חשוב לי להצטרף.

אני כן רוצה גם לציין את חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ומיכל רוזין, שאמרו כבר בולדוזרים ואין מילה יותר טובה מזה.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים בקצרה ממש לכמה נקודות, נושאים שאני חושב שעבודה פה של הוועדה בדיוני המשך, יכולה לחולל בהם שינוי, כדי להתמודד עם הבעיות שכבר הציפו והעלו.

הנושא הראשון הוא נושא של הנתונים, אני אתן דבר קונקרטי, סקר ביטחון אישי של הלמ"ס, נערך כבר שבע שנים, במימון ובתמיכת המשרד לביטחון פנים, ואין בו שאלות לגבי נטייה מינית וזהות מגדרית, זה לגמרי משהו שהוועדה יכולה לשים על סדר היום, לכנס פה את הלמ"ס ואת הבט"פ ואת המשטרה ולהכניס את הדבר הזה, כי אם אין לנו את הנתונים, אנחנו באמת לא יכולים לגבש מדיניות, ואני כמובן מצטרף פה לקריאה לתוכנית לאומית, אבל בשביל שתהיה תוכנית לאומית אפקטיבית, אנחנו צריכים לדעת עם מה אנחנו מתמודדים וזה דבר בסיסי מאוד.

נושא נוסף בנתונים והוא עלה, הוא הנושא של הרישום של פשעי שנאה, באמת זה כבר נהיה מביך, התשובות שאנחנו מקבלים בשנים האחרונות על למה אי אפשר לעשות את זה, קודם הייתה בעיה במערכת המחשוב, עכשיו יש בעיה אחרת, אחרי זה הפרקליטות לא הסכימה, זה נושא שצריך לשים עליו זרקור ולפתור, כי באמת אם אין רישום של פשעי שנאה, אגב זה נכון לא רק ללהט"ב, אומנם להט"ב פה מובילים ונאבקים על הדבר הזה, אבל זה חשוב גם לחברה החרדית שיש כלפי פשעי שנאה, זה חשוב לנשים, זה חשוב לציבור האתיופי, יש פה משהו שהוא מאוד, מאוד חשוב בחברה הישראלית.

נושא שני הוא שאלה של מה זה ביטחון אישי, פה עלו מקרי קצה מאוד, מאוד קשים באמת של אלימות, אבל אני יכול להגיד שאחת התופעות שאנחנו עדים אליה, והיא תופעה קשה ומטרידה ואני חושב שראוי לתת עליה את הדעת, היא תופעה של השחתת דיגלי גאווה והשחתת רכוש, אני יכול להגיד למשל בירושלים, הייתי יו"ר הבית הפתוח בירושלים, אנחנו מקבלים לפחות פנייה אחת או שתיים בשבוע, על שלט על דלת שהושחת, על מרפסת שהושחתו בה קישוטים.

עכשיו כמובן שאין מה להשוות בין אלימות כלפי רכוש לבין אלימות כלפי בני אדם, אבל א' יש קשר בין הדברים, ואנחנו לפעמים רואים את המדרג, וב' כשאנחנו מדברים על הביטחון האישי, על זה שלהט"בים ירגישו בטוחים בכל מקום, שיהיה להם מקום, אם באים ומשחיתים להם כל שבוע דגלי גאווה זה בוודאי לא יהיה אפשרי, ואני חייב להגיד, שוב זה דבר שהוא גם תלוי ביחס המקומי ויש סיפורים טובים על יחס, אבל בדברים האלו, הרבה פעמים התשובות שאנחנו מקבלים מהמשטרה בשטח, גם כשהארגונים מעורבים, אבל הרבה פעמים גם כשהארגונים לא מעורבים, הם תשובות של אוקי, סכסוכי שכנים, אוקי אין איזה הבנת עומק של התופעה ומה זה מבשר.

אז זה עוד נושא שאני חושב שראוי מאוד להקדיש לו, כי זה כאילו רק אלימות כלפי רכוש, אבל זה מבשר דבר חמור מאוד לגבי המקום של להט"ב כדי שאנשים יוכלו לחיות בביטחון.

נושא שלישי, אחד לפני האחרון, אני באמת רץ כי אני חושב שיש פה הרבה דברים חשובים שאפשר להתעסק בהם, זה הנושא של החברה הערבית.

בימים אלו מגבשים במשרד לביטחון פנים, תוכנית שמתעסקת באלימות בחברה הערבית בכלל, וראוי וחשוב וצריך שייצא מפה קול שמוודא ומבטיח.

אני אתקן אותך, לא מגבשים, התוכנית כבר יצאה לדרך כבר כמה חודשים, אם היינו עסוקים בגיבוש עכשיו, המצב של הממשלה הזאת היה קטסטרופה, אנחנו כבר כמעט חצי שנה באירוע.

אז זה רק מחדד את זה גברתי, כי בתוכנית כמו שהיא היום אין התייחסות מערכתית, לפחות ממה שאני מכיר, שוב אולי פספסתי בשלבים נוספים של הגיבוש, אבל כשדיברנו לא היה, וזה למרות שכן יש פתיחות במשרד הבט"פ וראוי לציין לחיוב גם את הנכונות של השר להיפגש איתנו ולעבוד על זה, אבל אני חושב שאם הוועדה ואת תתני עוד פוש כדי לוודא שמכניסים את הנושא הזה, כי הרבה פעמים כשיש אלימות כלפי להט"ב בחברה הערבית, היא גם מקוטלגת כסכסוכי שכנים, היא לא מדווחת, צריך לדבר על קמפיינים, זאת אומרת יש פה היבט שלם ומורכב, של אלימות בתוך החברה הערבית שחייבים להתייחס אליו בתוכנית הלאומית.

נושא רביעי ואחרון זה הנושא של טרנסג'נדרים שעלה, יש לזה כל כך הרבה פנים אבל אני חושב שהפן המטריד ביותר ובאמת זמננו קצר, הוא הסיפור של אלימות כלפי הטרנסג'נדרים שקורית ממוסדות המדינה, אלימות בבתי הספר, אלימות מול המשטרה, אלימות בשב"ס בכליאה, רק עכשיו פורסם פסק דין חשוב מאוד, של אישה טרנסג'נדרית, שהושמה בבידוד, בניגוד גם למדיניות ובאמת קיבלה פיצוי שזה חשוב, אבל אנחנו כל הזמן רואים סיפורים כאלו, רן בדוח, בדוח שלכם, אני לא זוכר את המספר המדויק, 10% או 20% משהו כזה.

34%.

34% אחוז מאירועי האלימות, הם אירועים שמדווחים למדינה, אני חושב שזה נתון שצריך לזעזע ולהרעיד את כולנו, לא יכול להיות שאנשים פונים לקבל שירותים ממלכתיים, כולל שירותים הכי בסיסיים של ביטחון אישי, להתקשר למשטרה, או חס וחלילה במצב של כליאה, וחווים אלימות בסיטואציה הזו, וזה נושא שצריך לשים על סדר היום, כשאנשים שנפגעים מזה הכי הרבה הם טרנסג'נדרים.

דבר אחרון בתוך הנושא הזה, שב"ס גיבש לפני שנתיים נוהל לגבי כליאה של טרנסג'נדרים, בעקבות הליכים משפטיים ובעקבות שינוי, צריך לשבח את השב"ס, הנוהל הקיים היום, הנוהל מלפני שנתיים הוא שיפור אדיר לעומת הנוהל הקודם, אבל מה הוא עדיין לא טוב, צריך לשים את הדברים על השולחן, הוא מתעלם מהמציאות המשפטית בישראל לגבי איך אנחנו מסתכלים על שינוי מגדרי, הוא לא כל כך הולם את התפיסה הרפואית העדכנית לגבי טרנסג'נדרים, והוא מכיל כל מיני חובות, אני רק אתן דוגמא לאבסורד.

אבל ממש מסכם כי אנחנו חייבים להתקדם.

אין בעיה, חיפוש היום על אנשים טרנסג'נדרים לפי הנוהל הקיים, מתקיים לפי מודל חצי, חצי, מה זה אומר, בהתאם לאברים שיש לאברי הרבייה ולאברי המין אז יש חיפוש, נגיד פלג גוף עליון הוא "גברי" יחפש גבר, פלג גוף תחתון נשי, תחפש אישה, כמו משהו מהארי פוטר, זו ההתנהלות של השב"ס בהיבט הזה, וזה משהו שצריך לתקן, יש לזה איזה שהיא פתיחות במשרד הבט"פ, אני שוב רוצה לציין לטובה, אבל אני חושב שאם תהיה דחיפה שלך גברתי ושל הוועדה ויתקיים דיון המשך בנושא הזה, יכול להיות שנוכל להספיק ולעשות את הדבר הזה בחודשים הקרובים, וזה יהיה שינוי עצום לאוכלוסייה הטרנסג'נדרית בכל מה שקשור לכליאה, שוב תודה רבה.

תודה רבה ערן.

רגע, אני רק רוצה לשאול, אם אפשר לעמוד שוב על הנתון, כי לפי מה שאמרת שליש.

אני אתקן רק, השליש מתייחס לטרנסים, 34% טרנסים, מוסדות המדינה זה 2%.

2% אוקי, זה שיפור משמעותי.

נבהלתי, כי שליש ממקרי האלימות ממוסדות המדינה, לא שלא כל דבר שנאמר פה לא צריך להרעיד את הבניין.

זה רק מה שמדווח, זה לא מה שלא מדווח, צריך לקחת את זה בחשבון.

חד משמעית, אמרנו את זה חן בהתחלה, שלום גם לך בוקר טוב, אבל אני אומרת שאם זה היה נכון אז באמת - - -

תודה, אז חן אני רואה שכבר הצטרפת, אי אפשר לפספס, אז חן אריאלי סגנית ראש עיריית תל אביב, רוצה להתייחס?

לא, לא הכל טוב.

אני מתנצלת, מכיוון שזה יום כזה שבכל הוועדות, אתם יודעים גם אתם, אז אנחנו נרוץ עכשיו לעוד ועדות, כדי שבכולם נוכל להיות ולהקשיב, וגם לכבד אותם, אז תודה ואני מתנצלת.

תודה מיכל, תודה. עודד פריד אתה רוצה?

פחות, תודה על הדיון, עלו מספיק סוגיות, צריך לשמוע תשובות גם.

בסדר תודה רבה, אין בעיה.

יש עוד מישהו מהארגונים שרוצה להתייחס, כי אני עוברת למשרדים ולמשטרה?

אני אשמח רגע להוסיף משפט, אפשר רגע?

כן אז משפט ואנחנו עוברים למשרדים.

במסגרת ההכשרות שאנחנו עושים עם מג"ב, אנחנו יודעים שהיום אין נוהל גיוס טרנסים וטרנסיות במג"ב או בצבא, אני חושב שהגיע זמן שמג"ב יישר קו כמו השירות הצבאי, שלוחמות ולוחמים טרנסים יוכלו להיות במג"ב, על פי הזהות המגדרית שהם מזדהים איתה.

בסדר גמור, מי מהמשרד לביטחון פנים לפני המשטרה, יש מישהו מהמשרד לביטחון פנים?

יש, אני לא יודע אם יעל סיני בזום, אם לא אז אני אתייחס.

יעל בזום? אז תתחיל אתה.

אני גיל דיין מהייעוץ המשפטי של המשרד לבט"פ, באופן כללי ההתייחסות שלי תהיה יחסית קצרה, כי יש לידי שוטרת מצוינת.

כן, היא הכתובת שלנו, אני אתן לה לענות על הכל.

אני רק אגיד שבהמשך למה שאמרו פה נציגי הארגונים, יש במשרד הרבה פתיחות לנושא, שבוע שעבר ישבנו עם כולם, יש כבר הרבה תהליכים שכבר התחילו, ואנחנו מאוד רוצים לקדם את זה במהירות האפשרית, ומעבר לזה אני חושב שבאמת כדאי, שנציגת המשטרה שעובדת איתם ביום יום תדע לתת את המענה.

אין בעיה, שנייה רגע לפני, אני אתן למשרד הרווחה שהם בזום והם ביקשו להתייחס, ולאחר מכן נעבור למשטרה.

ניסים בן לולו מפקח ארצי, הי ניסים בבקשה.

ניסים בן לולו, אני מנהל תחום להט"ב במשרד הרווחה, הקשר שלנו, של המשרד עם קהילת הלהט"ב, התחיל בעצם אחרי הרצח בבר נוער, קשר שככה שהתמשך מאז, אבל ממש, ממש תפס תאוצה בחמש השנים האחרונות, באופן של פיתוח מערך שירותים הייתי אומר אפילו מהפכני, מבחינת סדר הגודל ומבחינת התאוצה של הפיתוח, וזה משהו בסגנון של מאפס למאה, ואנחנו אפילו עדיין לא בקצה הדרך, אנחנו עדיין תוך כדי עשייה.

התפתחו שירותים לצד השירותים שהוזכרו פה קודם, שירותים חוץ ביתיים, הגג הוורוד, אבני דרך, התפתחו המון, המון שירותים קהילתיים בקהילה, חלקם בשותפות ובהפעלה של ארגוני הקהילה, אנחנו עוקבים באופן צמוד גם עם אגודת הלהט"ב, עם ארגון איגי, עם ארגון מעברים, ותוכניות מתוכניות שונות, וכמובן במימון המדינה.

לצד זה פיתחנו מערך, וזה איזה שהוא פיתוח מאוד, מאוד משמעותי, מעבר לרווח הקונקרטי הטיפולי בעניין הזה, זה גם התפתחות תודעתית מאוד, מאוד משמעותית, וזה הכנסה של עובדים סוציאליים ייעודיים ברשויות המקומיות, זאת אומרת עובדים סוציאליים שמשולבים במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ונותנים שירות לקהילת הלהט"ב על גווניה.

זה שירות שהתחיל לפני שלוש שנים, התחיל ב- 20 רשויות, ורק השנה אנחנו הכפלנו את התקציב ואנחנו הולכים ומתפרסים על 80 רשויות מקומיות שיתנו את השירות הזה, זאת אומרת כל אדם מקהילת הלהט"ב.
בגדול הגדרת האוכלוסייה היא אוכלוסיית להט"ב בסיכון שצריכים תמיכה כזו או אחרת, והם בהחלט פונים והדרישה היא מאוד, מאוד גבוהה, וזאת באמת הסיבה המרכזית שהכפלנו רק השנה את התקציב לטובת העניין.

במקביל פיתחנו גם שירות יחד עם אגודת הלהט"ב, קליניקה למשפחה הגאה, שעובדת כבר כמעט שנה ופועלת ונותנת שירותים.

לצד זה פתחנו גם שירותי הכשרה, גם לעובדים סוציאליים שמטפלים בקהילת הלהט"ב, וגם לעובדים סוציאליים בכלל, פיתחנו לומדה שכל עובד סוציאלי באשר הוא, מקבל איזה שהיא לומדה שנותנת לו איזה שהם מושגי יסוד ככה של התנהלות מול חברי הקהילה, אם זה מבחינת שפה, אם זה מבחינת גישה, כל הנושא של רגישות תרבותית כזו או אחרת.

אנחנו אומנם באמצע הדרך, אבל בשנים האחרונות זה ממש סוג של מהפכה שמתרחשת, תוך כדי קשר באמת קבוע ותאום עם הקהילות, עם הארגונים שפועלים בקהילה.

תודה רבה, קצת המשטרה תחכה, כי יש לנו שני משרדים שרצו להתייחס, אז אני נותנת ליעל סיני, מאוד חשובה לי ההתייחסות שלה, היא יועצת השר לביטחון פנים, בבקשה יעל.

יעל בבקשה.

אני ממש מתנצלת, היה לי חשוב להגיב ברמה האישית, פשוט מתוך באמת החשיבות של הנושא.

באמת להגיד מתוך החשיבות של הנושא שני דברים, דבר ראשון אני רוצה לומר שאנחנו בלשכה של השר, אני ובוודאי כתובת לכל מקרה פרטני, ולכל התנהגות לא ראויה של שוטר או שוטרת.

חשוב גם במקרים הפרטניים האלה לבדוק כל מקרה כזה, כי זה חלק מהשינוי שנוצר בשטח, כמובן ששוטרי ושוטרות מדינת ישראל, הם חלק מפני החברה, וברור לנו שיש מקומות שבהם יש התנהגות לא ראויה ואנחנו נטפל בנושאים האלה.

ברמה הרחבה של המדיניות, באמת יש ארבעה מהלכים שמנכ"ל האגודה דיבר עליהם, שאנחנו רוצים לקדם, והמרכזי בהם אני חושבת שזה הסיפור של השולחן העגול, אנחנו רוצים לקחת באמת את מקרה האלימות, ולהתייחס אליהם לא רק כמקרה והחקירה עצמה שמתנהלת סביב האירוע, אלא לרדת לשורש אירוע האלימות שקרה, לבדוק מאיפה הוא מגיע, איזה רשויות היו מעורבות בה וכשלו, ומה ניתן באמת לעשות כדי לעשות צעדים של מניעה, אני חושבת שזה משמעותי.

הדבר אחרון בנוגע לשב"ס, זה איזה שהוא תהליך שהחל, בביקור האחרון שלנו בנווה תרצה, השר באופן אישי בירר בנוגע לפרשת אחת שכלואה, זה מורכב, אני חייבת לומר שזה נושא מורכב, בטח שהחיפוש בנושא מורכב, כי המגבלות לאיך שמתבצע חיפוש במסגרת שב"ס אז צריך למצוא לזה פתרונות מתקדמים, חלק מהם שהחיפוש יעשה בכלל במכשור טכנולוגי, ולא יידרש חיפוש על ידי אדם, ואז זה שומר גם על הרגישות כלפי הסוהר והסוהרת שעושים את החיפוש, וגם כלפי האדם שעליו מבוצע החיפוש, אני חושבת שזה הצעד הנכון לפתרון העניין.

אבל שוב, בכל נושא ובעיה או כל הקשר אחר אנחנו נבדוק את זה, תודה.

תודה יעל, יעל באמת יאמר לזכותה, היא כתובת גם בענייני נשים, גם בענייני מגדר, לכן אני מניחה שגם מי שהיה אצל השר בשבוע שעבר פגש אותה, ויודע שהיא ממש מגויסת לעניין, אז תראו גם ביעל כתובת באירועים האלה.

כעת עדי שמאי, יועץ המנכ"ל לשוויון חברתי, בבקשה עדי.

שלום ותודה רבה על הדיון החשוב, תודה לפעילים ולפעילות באמת על האמירות ועל השיתוף, אני חושב שזה באמת משרת אותנו גם כדי לדייק את כיווני הפעולה, וגם מאשש את כיווני הפעולה.

מי המנכ"ל עכשיו של המשרד לשוויון חברתי?

מאיר בינג.

אני אגיד שהמשרד פועל בשלוש זירות מרכזיות, בזירה המוניציפלית שכבר שם יש לנו תוכניות קיימות, בזירות רוחביות ארציות, ושיתופי פעולה עם משרדי ממשלה.

אני אגיד שבזירה המוניציפלית, יש לנו 73 רשויות, כשאני 73, 72 בקול הקורא פלוס 1 בבית הפתוח שנותנים מענה לאוכלוסיות הלהט"ב, ובמסגרת התוכנית הזאת, הרשויות בעצם צריכות לבצע איתור צרכים, לעשות סקר עמדות של התושבים, לדבר עם הפעילים בשטח, לדבר עם התושבים, הורים מורים וכו', ובתוך הדבר הזה מגלים הרבה מאוד דברים.

אתם, רגע שנייה, אני התעסקתי בבית הפתוח בעיריית ירושלים, פתאום נזכרתי.

גם בזה עזרת הרבה מרב.

כן ידעתי, גם הם לקחו לי שם את הכסף, נקודה חשובה שרציתי לשאול, אתם מעבירים לרשות והרשות מעבירה לארגונים? 72 רשויות, איך בעצם הכסף עובר לארגונים?

מה שקורה זה שבעצם יצרנו סל פעילויות שהרשות יכולה לממש, יש לה תקציב לחצי משרה של רכז, שמתעסק מקצה לקצה באוכלוסיות הלהט"ב ברשות ובונה את התוכנית, וחצי מהסכום בעצם הולך לפעילויות כמו קבוצות חברתיות ללהט"בים, קבוצות ליווי להורים ובני משפחה ללהט"ב, הסברות לנותני שירות והכשרות, מה שקשור גם לתעסוקה, היא נוגעת בשלל תחומי החיים.

ביחס לדיון הספציפי חשוב לי להגיד, שיש לנו 73 רשויות שהם ממש נמצאות בתהליך של למידה, אתמול התקשרה אלי במקרה מישהי ממועצה אזורית בדרום, והיא אמרה לי אני ידעתי שיש דעות קדומות אבל לא ידעתי עד כמה, התשובות שקיבלנו בסקרים, לפחות התשובות הפתוחות, היא אמרה אני אפילו מתביישת להגיד אותם בטלפון, וזה רק מבהיר לי כמה התוכנית הזו חשובה וכמה אנחנו צריכים להמשיך לפעול, היא אמרה גם אם זה יקרה בבית שלי, אני ממשיכה לעשות את זה, והיא באמת ככה, התהליך הזה של האיתור, צריכים גם לרתום את הרשות, וגם מסביר למה צריך להתעסק בדבר הזה.

ביחס לתחושת הביטחון, המוגנות והשייכות לתושבים מאוכלוסיות הלהט"ב, זו אחת המטרות המרכזיות בתוך התוכנית הזאת, ובעצם כל מה שקשור להכשרה של נותני שירות בתוך הרשות, בין אם זה המשטרה המקומית, בין אם זה מורים ומורות בבתי ספר, אנשי רווחה, כל זה גם קשור בעצם ליכולת של האקלים הזה להיות הרבה יותר חברותי והרבה יותר בטוח.

עוד משהו חשוב בתוך הדבר הזה, שאני חושב שרשות שאומרת, אני בעצם מסתכלת על אוכלוסיות הלהט"ב, מפעילה תוכנית ויש 73 רשויות כאלה, באופן אוטומטי רמת הסטרס והחרדה והביטחון של תושבים ותושבות בארון או לא בארון יורדת, והמהלך הזה הוא מהלך משמעותי, ואנחנו מרגישים אותו, אנחנו כבר מקבלים הרבה מאוד תגובות, זה מבחינת הזירה המוניציפלית.

מבחינת התוכניות הרוחביות והארציות, אנחנו מדברים באמת על בורות ולהט"בופוביה, ויכולת רגע למגר את הדבר הזה, ושם אנחנו מדברים גם על ציר של קמפיינים לציבור, וגם על ציר של הכשרות לנותני שירות.

אנחנו בקשר עם בטחון פנים, יעל סיני וגם עם רחלי כמובן, כדי באמת לראות איך אנחנו מייצרים תוכנית של הכשרות, לשוטרים, עובדי שב"ס ובכללי כל מי שבעצם מתעסק ונוגע באוכלוסיות הלהט"ב ואחראי על הבטחון והמוגנות שלהם.

בנוסף לדבר הזה, אנחנו שמים דגש על חברות שמרניות, שהמשרד בעצם מתעסק המון בחברה הערבית, מתעסק המון בחברה הדתית והחרדית, ומנסה להבין איך בעצם מייצרים שם איזה שהוא מענה, כי אנחנו מבינים שהמצוקות והאתגרים הם טיפה יותר כבדים.

שוב אין פה איזה שהיא תחרות, אבל אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להעיר שם טיפה יותר, וכמובן גם את האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, שגם שם אנחנו נייצר תוכניות, גם להעצמה וגם לחיזוק הביטחון האישי והמוגנות.

כל הדבר הזה בעצם קורה בשלוש הזירות, ששוב הזירה המוניציפלית כבר ממש מתקיימת, ואנחנו מזמינים פה את כל המשרדים ואת כל הפעילים, לבוא ולדבר איתנו, לראות איך אפשר לייצר שיתופי פעולה, יש לנו תקציבים למשרדי הממשלה, ואנחנו רוצים לייצר שם גם שיתופי פעולה שיפתחו ויקדמו את אוכלוסיות הלהט"ב, תודה רבה על הוועדה.

תודה, רק נציגת הפרקליטות שביקשה גם להתייחס, בבקשה.

תודה על היום הזה, כולם הודו אבל מבחינתי זה נותן לנו אפשרות של שיתוף או מראה של השטח.
אומנם עולה פה שיש המון, המון צורך להתקדם, אבל הכיוון הוא חיובי, מכל גופי האכיפה, שמחתי לשמוע את דברי חברת הכנסת רוזין, על היכולת לפנות לתחנות המשטרה, אומנם אני לא המשטרה, אבל עדיין מבחינתי זו התקדמות מאוד, מאוד גדולה.

אני חושבת שלנו כפרקליטות, יש המון, המון מודעות ורגישות לנושא הזה, ובכלים שהחוק נותן לנו, אנחנו בהחלט נלחמים בעבירות השנאה בכלל ובעבירות שנאה ועויינות כלפי אנשים ועל נטייתם המינית, ככל שאנחנו יכולים.

לגבי הבעיה של אנשים שלא מעוניינים לדווח, זו בעיה כללית שקיימת בהרבה פעמים בעבירות מין, עבירות שחושפות את האנשים, אנחנו כן מנסים גם בזה, בשנים האחרונות בכלל, לאו דווקא אני מתייחסת לקהילת הלהט"בים אבל יש התקדמות מאוד גדולה בתחום של נפגעי עבירה בכלל, ואנחנו עושים כל שאפשר כדי להתאים את ההליך הפלילי לקושי הזה, ולתת את התמיכה שצריך, אם גם על ידי עירוב של נפגעי סיוע לנפגעים או כל גורם אחר, ואני מקווה שאנחנו עושים את עבודתנו נאמנה, וכמובן כל דבר שאפשר להשתפר אנחנו מנסים לשפר.

תודה רבה.

ועכשיו אנחנו נעבור לנציגת המשטרה, אני רק רוצה להגיד שכשהייתי בפגישה הראשונה שלי עם המפכ"ל, קיבלתי את החוברת של המשימות ל- 21,-23, דיברנו גם על קהילת הלהט"ב וגם ראיתי שאחד הנושאים של המשטרה זה שיטור מותאם קהילות, בטח תדברי על זה, הקהילות הם מיוצאי אתיופיה, קשישים, להט"ב, בני נוער ויש כמה נושאים.

בנושא של להט"ב, גם מתן כתובת ייעודית לפניות של הקהילה, הכשרות מקצועיות לשירות אוכלוסיית הטרנסג'נדרים, לרבות הליכי מיון, נהלי חיפוש, חקירה וכו', וגיבוש תמונת מצב ארגונית לפשעי שנאה כנגד הקהילה.

לפני שאת מתחילה, קודם כל אני חושבת, לא יודעת מתי היה זה בעבר, אבל שמפכ"ל משטרה מגדיר את אחד הנושאים שהוא יטפל בהם, זה באמת הנושא של הקהילה, אני יכולה להגיד לך שהייתי כאן מ- 2015 עד 2019, והייתי בכל הדיונים על הקהילה, הייתי יו"ר השדולה של הקהילה הגאה, ולא ראיתי כזו התייחסות ספציפית, ולכן על זה ברכות, וגם שמעתי מתוך האגודה וגם מהקריאה של הדוח, שיש עם מי לדבר.

שמענו אפילו על התלונה של יעל, אני חושבת שפתחתם דלת ואני חייבת להגיד, פרגנו לי אבל אני אפרגן ואומר, שאני הייתי כאן ארבע שנים כיו"ר שדולה, ואני לא זוכרת כזו פתיחות, הנה זה מתוך המשימות הארגוניות, כך שהלכתי לוודא את זה שוב, ועכשיו בבקשה.

אז ראשית תודה שאני כאן, אני רחלי צימבר, אני ראש תחום הקהילה הלהט"בית במשטרת ישראל, מזה כשנתיים, קצת יותר, תודה על הזימון לכאן, כי זו הזדמנות שחלק מהארגונים שעוד לא הכירו אותי באופן אישי, או יודעים בדיוק על העשייה ייחשפו לזה היום.

אני אתחיל ואומר, כל מה שעלה כאן לא הופתעתי, אני מכירה את כל הנושאים, אני מכירה את הסיפור של כרם ועוד סיפורים הרבה לפניה, וגם את הסיפור של ז'ורז'ט, שיש שוטרים שבמקום לבוא לסייע הם כן, הם צוחקים, וזה חלק מאוד, מאוד חשוב בהכשרות שלי.

אני זו שכיום מעבירה את ההכשרות לשוטרים, זה יותר הרצאה עם הכרת הקהילה.

הייתי בבית שמש בבית ספר לשוטרים, יש שם?

מה יש שם הכשרות?

את זו שמעבירה?

כן.

אז זה לא רק במג"ב?

לא, לא.

לפי שהוקם התחום מג"ב יצרו קשר עם חוש"ן והם עובדים איתם עד היום, אבל זה לא פותר אותי להתעסק עם השוטרים הכחולים, זה המון, זה המון שוטרים ולחשוב שהשוטרים למרות שהם בשטח, וכבר גמרו את ההכשרות שלהם, ועדיין להביא אותם להרצאות.

זה לא בדיוק הכשרה, זה יותר הרצאה על הכירות של הקהילה, על כל החלקים שלה, במיוחד על הרגישויות, מה קורה כשצוחקים על טרנסג'נדר, את העולם שלהם, בכלל הקשת הטרנסית, את השימוש במילה הומו, שזה נהוג בצבא ובמשטרה לקרוא אחד לשני כמילת גנאי וכל הדברים האלה.

כן, אנחנו בונים מסלול של הכשרה, היינו גם אצל השר השבוע ואמרנו שזה דרך שאנחנו נקווה שנוכל כמה שיותר שוטרים שיעברו את ההכשרות האלה, אבל במקביל אנחנו עושים עוד הרבה דברים.

אני אתייחס לכמה דברים שעלו כאן, אני אתחיל דווקא במה שעדי דיבר עליו, בורות וחוסר ידע זה ההתחלה של הכל, המשטרה היא גם חלק מהתושבים במדינה והרבה זה מחוסר ידע, אני מודה שגם אני לא הכרתי כל כך את הקהילה, והיום אני יכולה לשבת גאה כאן, וכשלא יודעים דברים אז קורות הרבה תקלות, אז זה באמת אמירה של החינוך וההכשרה כדי להכיר ולדעת, הסיווג של פשעי שנאה, זה נושא שנבדק באגף החקירות אל מול הפרקליטות, זה לא נכון להגיד בוא נסווג וזהו, יש המון נקודות שצריך להתייחס אליהם, וזה אצלם, אני לא אשת חקירות אז אני לא יכולה להיכנס לעניין הזה, אבל זה נושא שנמצא ועלה מול השר, ונמצא בבדיקה מול הפרקליטות. הכשרות דיברתי.

הקמת התחום, זה כבר אמירה בפני עצמה, שיש מישהו שהוא 24 שעות בקשב, וחברים כאן יעידו שאני זמינה כמעט בכל שעה, כמו שדיברת, המפכ"ל הקים חטיבת קהילות, היא מתייחסת באמת לקהילות ייחודיות שצריכות יותר קשב, ואנחנו בונים להם תפיסת שיטור מותאמת.

אם זה לדעת בדיוק איך לגשת, להכיר את התרבות ואת הרגישויות של כל קהילה ולדעת איך לתת לה את המענה, וזה גם הקהילה הלהט"בית.

טפסים ששינינו בלשכת הגיוס, אם היה כתוב זכר או נקבה, היום מופיע מגדר, גבר אישה או אחר, כנ"ל לגבי הורים, יש הורה 1 והורה 2.

נהלים של החיפוש כמו שדיבר עליהם, שבאמת הם לא ברורים, אז יש נוהל של חיפוש שבינתיים הוא נמצא בסבב, ישבתי גם עם מנכ"ל מעברים ועם כרם, ומצאנו הרבה נקודות שאפשר לשפר עדיין, ובעוד שבוע וחצי יש לנו פגישה עם ארגוני טרנסים נוספים, כדי שנסגור ממש לחלוטין, שלא יהיה איזה שהוא ספק בעת החיפוש.

לגבי גיוס טרנסג'נדרים, יש לנו שני טרנסג'נדרים במשטרה שהם שוטרים במשרה מלאה, אחד נמצא בהכשרות ואחד כבר פועל בשטח וגם כן מעביר הרצאות לשוטרים, מספר את הסיפור האישי שלו יותר נכון, במיוחד לפיקוד כדי שזה יחלחל מלמעלה, עשינו את כל ההתאמות הנדרשות לגיוס, וזה לא קל, באיזה חדר, איזה מבחן כושר וכל הדברים.

ביצענו מחקר שכלל סקר יחד עם האגודה למען הלהט"ב וארגוני הקהילה, הוא נמצא בפיענוח הממצאים, חלק מהם כבר ראינו על איזה סוג של עבירות שהם היו רוצים לטפל כדי שהם יוכלו להרגיש בטחון אישי, וזה דברים שנכנסים לתוכנית העבודה שלנו, וזה עולה לדיון אצל הסמפכ"ל.

הפצנו פנקסי כיס לשוטרים, מה שנקרא טרנס פרנדלי, בכלל על הקהילה הגאה קצת נתונים, כדי שגם מי שלא הספיק לקבל הכשרה, יהיה לו עדיין פנקס כיס, כולל בנייד שלהם.

בהחלט לקחנו את הרעיון של המשרד לבט"פ ביחד עם הארגונים, לשבת לשולחן עגול כדי להציף את הבעיות ולראות איפה אנחנו יכולים כן לתת מענה.

שמעתי את חברותא, לגבי הסייבר אני אחבר אותך, זה בהחלט נכון, שמעתי את איציק אם אני לא טועה מחוש"ן, אז בהחלט, אני לא מכירה את הסוגייה של גיוס טרנסג'נדרים למג"ב, אני אלמד אותה איתו ונראה איפה אפשר לפעול.

אני זמינה, אני אגיד משהו לסיום, אני לא הייתי אמורה להיות כאן, לא ידעתי על הוועדות האלה, לא זומנתי בהתחלה, ואמרתי שאני מגיעה ליום הזה באזרחי, ונכנסת ליום החגיגה הזה, ואני אכנס לוועדות כדי לשמוע על סוגיות שעולות, שלא קשורות למשטרה.

את הבן אדם הכי חשוב חוץ מהקהילה פה בדיון.

לא היינו בסדנא בשטח ולא הגיע הזימון, אבל אני נרשמתי פעמיים לכנסת ושאלו אותי דרך מי הגעת, דרך הרישום של הקהילה או דרך המשרד לביטחון פנים, ורציתי כדי ללמוד ולשמוע על הסוגיות שעולות, לשבת מהצד בלבוש אזרחי כדי ללמוד, וזה המוטו שלי, לראות איפה שאפשר לעשות כן נעשה, תודה לחברים שלי כאן.

תודה רבה רחל, קודם כל שתדעי, זה המקום, זאת אומרת, בכוונה גם שמרתי אותך לסוף, כי בסוף בדרך כלל בדיונים של הוועדה לביטחון פנים, שומעים את חברי הכנסת, את הארגונים, את משרדי הממשלה, והמשטרה היא זו בעצם בסיום כי היא מכירה את האירוע ויכולה להתייחס לכל דבר, ולכן גם חיכיתי גם באמת עם מה שהיה לי בפגישה אצל המפכ"ל כדי באמת לתת לך את המצע לדיון.

אני באמת חושבת שיש לנו עם מי לדבר, לנו אני מדברת מבחינת הקהילה, אני חושבת שגם הנוכחות של יעל כיועצת של השר, היא חשובה בטיפול גם בבעיות שאני מפנה אליה פרטיות, אל מול ההתנהלות באמת של המשטרה, באמת לקבל ולהבין, מההכשרה של אותו לוחם מג"ב ואותו שוטר משטרה כחולה שם במכללה, אל מול ההתנהלות בשטח.

תראו, ברור שאי אפשר לכסות את כולם, כמו שיש לנו אלימות של שוטרים לחרדים, שוטרים ערבים, שבוע שעבר היה באצטדיון כדורגל.

אי אפשר, תמיד יהיה מישהו שאולי יזרוק מילה או בא עם תפיסות אחרות, אי אפשר, אגב זה קורה בכל דבר, זה קורה גם אצל אזרחים רגילים, אני בטוחה שמי שתקף את כרם בעזריאלי, זה מישהו שכנראה התפיסות שלו, הוא מגיע ככה מה שנקרא, אותו לא נצליח לתקן.

אבל בראייה רוחבית לבוא וכן להטמיע את השינוי בתוך המשטרה, אני חושבת שזה דרמטי, אני גם חושבת שגם הנכונות של המפכ"ל להבין, לא לחשוש מאותם גורמים קיצוניים שיכולים ישר לבוא ולהגיד זה המשימות של המשטרה, כן גם זה, ביחד עם סיכון פשיעה בחברה הערבית, ביחד עם מה שנקרא טיפול בפשיעה הכללית, כן יש אוכלוסייה שנפגעת וחוטפת, אז צריך לתת לה סיוע, ולא צריך לחשוב שזה לא פחות חשוב מכל דבר אחר, זה גם חשוב בנוסף למשימות של המשטרה, ולכן אני חושבת שהנוכחות שלך וההתנהלות גם שזה יורד מלמעלה, היא קריטית וחשובה.

תראו, ברור לי שיש עוד הרבה דברים לתקן, גם מבחינת הדוח של הקהילה, גם מבחינת הגשת התלונות הגבוהה, וכמובן כמו שאני ומיכל רוזין אמרנו, עצם הגשת התלונה, מעידה שיש מספיק חבר'ה מהקהילה שמרגישים בנוח להתלונן, מה שבעבר בכלל לא היה, לצד מסגרות הרווחה כפי שציינו פה, ועבודה בתוך הרשויות המקומיות שציין גם המשרד לשוויון חברתי.

אני חושבת שבעבודה באמת טובה, אפשר כן לקדם וכן לסייע.

אני אסכם במה שאמרתי בהתחלה, הוועדה תמשיך להתנהל מול הגופים, מול האגודה, כמובן מול הארגונים החברתיים, באמת כדי למנוע אלימות.

אני בטוחה שלצערי הייתי אומרת מי בעד חיסול האלימות, כולם היו אומרים שהם בעד, אבל אני לא יודעת אם נצליח לחסל, אבל בהחלט נוכל לטפל, לתת סיוע, לתת טיפול, ובאמת לאפשר לאותם חלילה, לאלה שפגעו בהם, לתת להם מי שישמע אותם, אבל גם יגיב בהתאם לאותם עבריינים ופורעי חוק, שבאמת הם פושעים ועושים את אותם הדברים האלה, רק בגלל הנטייה המינית של מי שעומד מולם, בלי שום סיבה אחרת, ובאמת זה דבר שאנחנו צריכים לטפל בו.

אני אמשיך בוועדה ללוות מבחינת ההתנהלות מול המשטרה, אני רוצה שגם האגודה וגם כל שאר הארגונים והרשויות המקומיות, ירגישו בנוח לפנות לוועדה בכל מקרה, מקטן לגדול של אלימות נגד הקהילה הגאה.

אני רוצה לאחל לכולכם יום פורה ומוצלח, אני בטוחה שמחכה לכם יום חשוב בכנסת הזו, הוא אמר כאן משהו שהם לא היו כאן שנתיים, אז נראה לי בערך שנינו לא היינו ביחד נכון? אני לא הייתי שנתיים, אתם לא הייתם, אז זה הזמן שלכם לחזור, לכבוש את המסדרונות, את השדולה, את המליאה, הייתי כאן בימים האלה, הם חשובים ומרגשים, ואני מאחלת לכם יום פורה ומוצלח, אני מודה לכולכם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.