פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת משנה לעניין קידום תעסוקה וסיוע לאזרחים ותיקים ללא רשת ביטחון פנסיוני
01/03/2022


מושב שני

פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה והרווחה
לעניין קידום תעסוקה וסיוע לאזרחים ותיקים ללא רשת ביטחון פנסיוני
יום שלישי, כ"ח באדר א' התשפ"ב (01 במרץ 2022), שעה 9:30

מצוקתם הכלכלית של אזרחים ותיקים בעלי פנסיות נמוכות שאינם זכאים להשלמת הכנסה

חברי הוועדה: אלינה ברדץ' יאלוב – היו"ר

איתן גינזבורג
מיכל וולדיגר
טטיאנה מזרסקי
אלכס קושניר

שר האוצר אביגדור ליברמן
מאיר שפיגלר - המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

לבנה עזרא - עו"ד, מנהלת אגף אזרח ותיק וגמלאות קיום, המוסד לביטוח לאומי

אליעזר שוורץ - עו"ד, מנהלת אגף אזרח ותיק וגמלאות קיום, המוסד לביטוח לאומי

רונית כהן - מנהלת תחום בכירה קופות גמל, רשות המסים

יפית בר - ראש תחום תעסוקה ומיצוי זכויות, המשרד לשיוויון חברתי

נתן שבע - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אפרים קורן - הסתדרות הגמלאים

לב שטרן - ראש אגודת החוזרים שעבדו בישראל בשנים 1984 עד 2008

ששי שדה - ראש האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

יהודה דוידוב – יו"ר ארגון פליטי ונפגעי השואה בריה"מ ומזרח אירופה בישראל
טלי ניר - מנכ"ל עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי

ענת כהן שמואל

מעין מכלוף, חבר תרגומים

מצוקתם הכלכלית של אזרחים ותיקים בעלי פנסיות נמוכות שאינם זכאים להשלמת הכנסה

בוקר טוב, היום התאריך ראשון לשלישי 2022 כ"ח באדר ב' התשפ"ב. השעה תשע שלושים ואחת ואני מתכבדת לפתוח דיון ראשון של ועדת משנה לעניין קידום תעסוקה וסיוע לאזרחים ותיקים ללא רשת בטחון פנסיוני.

לפני קצת פחות מעשור אני וחבריי התחלנו מאבק למען האזרחים הותיקים שעלו ארצה בגילאים ארבעים פלוס, ונשארו ללא רשת בטחון פנסיונית. יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, שר האוצר מר אביגדור ליברמן, ששימש כשר הבטחון דאז, דרש בהסכמים קואליציונים לשפר את מעמדם של אותם אזרחים ותיקים. ואכן קידם רפורמה שהצליחה להיטיב באופן משמעותי עם האוכלוסיה הזאת.

המאבק של שר האוצר, ושל כלל חברי סיעת ישראל ביתנו למען האזרחים הותיקים לא הסתיים בכך. ובתקציב האחרון שר האוצר הקצה מיליארד וחצי שקלים לשיפור מעמדם של האזרחים הותיקים, שמקבלים השלמת הכנסה.

כמו כן הממשלה ביוזמת שר האוצר העלתה את סכום המענק השנתי לניצולי שואה ווטרנים בכ-2500 ₪. מהלכים אלה שנעשו בהובלת שר האוצר ליברמן, וממשלת ישראל, הצליחו לשפר את רווחתם ומצבם הכלכלי של האזרחים הותיקים במדינה. וכאן ההזדמנות שלי להודות לחברת הכנסת אפרת רייטן, יו"ר ועדת העבודה והרווחה שבה אני חברה, על כך ששמה לנגד עיניה את טובת האזרחים הותיקים. בעזרתה הצליחו הכנסת והממשלה להגדיל את התקציב למען אותה אוכלוסיה.

אני רוצה להודות לאפרת על התמיכה הבלתי מסוייגת שלה בהקמת ועדת משנה, והירתמות שלה לקידום מעמדם של האזרחים הותיקים, ללא רשת בטחון פנסיונית.

אני כמובן גם רוצה להודות לשר האוצר ליברמן, על שכיבד אותנו בנוכחותו בדיון. אני יודעת ששר האוצר מתייחס בכובד ראש לנושא רווחת וכלכלת האזרחים הותיקים. ושנושא הדיון שנקיים היום בעניין האזרחים הותיקים בעלי פנסיות נמוכות, ושאינם זכאים להשלמת הכנסה, נמצא בחשיבות עליונה אצלו. אנחנו רואים עין בעין את רווחתם של האזרחים הותיקים, כמטרה נעלה.

ותודה מיוחדת למאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שנמצא אתנו היום, ולכל שאר המשתתפים והמשתתפות שהגיעו לכאן למען המטרה המשותפת של כולנו.

הדיון הזה יתמקד במצוקה הכלכלית של האזרחים הותיקים, בעלי פנסיות נמוכות, ושאינם זכאים להשלמת הכנסה. אנחנו מתייחסים כאן לאזרחים ותיקים בעלי פנסיות חודשיות, עד כשלושת אלפים שקלים. אותם אזרחים ברוב המקרים עבדו במשך שנים רבות, אך נשארו עם פנסיות זעומות, מכיוון שרק בשנת 2008 חלה חובת ההפרשה לפנסיה לעובדים שכירים, ורק בשנת 2017 חובת ההפרשה חלה גם על המגזר העצמאי.

לקראת דיוני התקציב, שעתיד לעבור בכנסת לקראת ספטמבר 2022 אנחנו רוצים לבחון האם ניתן לשפר את מעמדם של אלו שעבדו ותרמו לכלכלת המדינה, אך נותרו עם פנסיות נמוכות. אני מקווה שדיוני הוועדה בראשותי יתרמו למציאת הפתרון ההולם ביותר לאנשים אלו, ונוכל להביא עבורם בשורה חברתית. אני גאה לעמוד בראש ועדת משנה כה חשובה, ולהעזר בה כדי לדאוג לאזרחים ותיקים ללא רשת בטחון פנסיונית.

אני שמחה להעביר את רשות הדיבור לשר האוצר אביגדור ליברמן. תודה.

תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת אלינה ברדיץ יאלוב. בוקר טוב למנכ"ל ביטוח לאומי, לחברי הכנסת, ולכל אלו שלוקחים חלק בדיון חשוב זה.

תראו, כל נושא של גמלאים, הופך ליותר ויותר אקוטי, לכל העולם המערבי. ואני רוצה לדבר כרגע מלמעלה, להסתכל. פעם קראו לזה קשישים, היום כבר אף אחד לא קורא להם קשישים. זה היום גילאים, גיל השלישי. כי עם קפיצה משמעותית בתוחלת החיים, אנשים שיוצאים לפנסיה לעתים קרובות זה אנשים עם ידע, עם ניסיון, המון מרץ, ויכולת להמשיך לעבוד. זה מצד אחד.

מצד שני המצב האקטוארי של כל קרנות הפנסיה, גם שם יש הרבה מה לשפר, ואני לא אכנס כרגע לדיונים על כל הנושא של האקטואריה של קרנות הפנסיה. ומה שאנחנו התמקדנו בינתיים בתקציב שעבר, תקציב 2021-2022, מתייחס לקבוצות הכי חלשות בקרב אותם גמלאים הנמצאים בארץ.

הזכירה יושבת ראש הועדה שאנחנו הקצבנו סכום חסר תקדים, מיליארד וחצי שקל, לעזור לאותם גמלאים, שזכאים להשלמת הכנסה. כדי קצת להעלות אותם מעל קו העוני. בגדול, עבור אותו גמלאי בודד או זוג זו תוספת משמעותית, שבע עשרה, שמונה עשרה אחוז.

גם בנושא ניצולי שואה, הזכירה יושבת ראש הוועדה, העלינו את הגובה של התשלום השנתי מארבעת אלפים שקל לשש וחצי אלף שקלים. סך הכל עלות שלוש מאות מיליון שקל, גם כל התוספת לניצולי שואה, גם זה כשלוש מאות מיליון שקל.

בנוסף, אנחנו הגדלנו קצבת נכות לאותם גמלאים, גם בעלות כשלוש מאות עשרים מיליון ₪.

כשאני מסתכל גם על הגמלאים שהגדלנו להם סיוע בשכר דירה, כאלו שלא גרים לא עם המשפחה, ואין בבעלותם שום דירה, גם איזה שהוא סכום של מאתיים מיליון שקל.

בסך הכל, לכל הנושא, עזרה לגימלאים בכל הצורות אנחנו מדברים על כשני מיליארד שבע מאות מיליון שקל. זה מה שהוקצב בתקציב של 2021-2022. אני מכיר את כל ממשלות ישראל, מאז שנת 96' לדורותם. אני יכול להגיד שמעולם לא היתה כזאת השקעה מאסיבית בגיל השלישי כמו שבתקציב 2021-2022.

דבר קצת יותר מסובך זה לגבי אותם גמלאים שמקבלים פנסיה באמת קצת מעל פני המים, מה שנקרא, מגיעים לפנסיה ארבעת אלפים שקל, ארבעת אלפים מאה, וזה בהחלט בלשון המעטה, מספיק להם רק כדי לאכול ולשתות. כי אותם אנשים שנמצאים בעיקר בארץ, עשר, חמש עשרה שנה, או עבדו קודם ולא היו עבורם מופרשות לנושא פנסיה, רק בשנים האחרונות. כלומר הם זכו להפרשות בעשור האחרון למעשה. הם מגיעים אחרי שסיימו לעבוד וקיבלו שכר, לפעמים הרבה מעבר לשכר ממוצע במשק, כשהם נופלים מחמש עשרה, שש עשרה אלף שקל, לגימלה של ארבעת אלפים. זה מין נחיתה באמת קשה מאוד. לחלקם גם יש התחייבויות, משכנתאות וכך הלאה.

השאלה איך פותרים בעיה מן הסוג הזה, זה באמת אתגר גדול. אני לא יכול להגיד שיש לנו פתרונות, שאנחנו יכולים לשלוף מהכיס כרגע. אבל בהחלט זה אחד האתגרים שאנחנו חושבים איך בכל זאת להקל על אותם אנשים.

גם בתחום הדיסריגרד, והאפשרות לתעסוקה, וכל מיני מגבלות, בעלות רכב, באיזה שווי, אמנם עשינו שיפור, אבל גם שם יש עדיין מקום לשיפור משמעותי. כי אנחנו עדיין מאוד אנכרוניסטים בגישה הזאת, וגם ביכולת של אותם גמלאים, בטח ובטח כאלה שעוד מסוגלים לעבוד ויש להם מה לתרום, גם שם צריך לתת כל מיני הקלות.

זהו, עד כאן. אבל בהחלט גבירתי יושבת ראש הוועדה אני אשמח אם לקראת דיוני התקציב שאנחנו פותחים מחר, מתחילים הכנות לקראת תקציב 2023-2024, לקבל כמה הצעות פרקטיות. אני אומר לך שלא נוכל לתקן כל העוולות שנוצרו מאז 48' ועד היום. אבל צריך להתמודד לפחות עם חלק מהם, במישור פרגמטי. לא להביא הצעות בומבסטיות אלא הצעות פרגמטיות שניתן לשלב אותן בתקציב המדינה, ובהדרגה לנסות ולשפר מצבם גם של האוכלוסיות האלו, שאמנם מקבלים פנסיה מעל הפנסיה המינימליסטית, אבל בטח ובטח לא מספיקה למחיה מכובדת, בטח ובטח אם יש לאותם אנשים התחייבויות כמו משכנתאות וכך הלאה. תודה.

תודה רבה לך כבוד שר האוצר. כמובן הוועדה בראשותי שמה למטרה לחפש פתרונות ריאליים למצוקתם של האוכלוסיה הזאת. ואני מקווה מאוד שאנחנו בדיונים של הוועדה נוכל להגיע לפתרונות מוסכמים ולהציע לך ולמשרד האוצר.

אני מתנצל שאני אצטרך לברוח. אני אשמח לשמוע את הח"כים לפחות.

תודה. אז רשות הדיבור לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

תודה רבה גבירתי היושבת ראש, כבוד הר. תודה שנמצא כאן מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי. אני רציתי להעלות נושא, מאוד חשוב. ואני באמת מברכת שמתקיים דיון, וכל הגורמים הרלוונטיים נמצאים כאן.

יש פלח אוכלוסיה שבעצם כל הזמן נמצא כאילו מופלה. אני מדברת על אזרחים ותיקים שהם גם נכים וגם עבדו בארץ, וצברו פנסיות מאוד מאוד נמוכות. כל הגמלאים שמגיעים לגיל הפרישה זכאים לקצבת זקנה. אזרחים ותיקים שהם היו נכים עוד לפני שהגיעו לגיל הפרישה, הם בעצם מנקים מהם תוספת ותק, אם הם עבדו בארץ, וכשהיתה רפורמה, היתה תוספת לקצבת נכים, גמלאים ותיקים שהם נכים הם קיבלו תוספת של חמישים אחוז מהתוספת. סכום חמישים אחוז מהתוספת שהיתה לכל הנכים. וכבתקציב החדש, בתקציב 2021-2022 התוספת הזאת עלתה לשבעים וחמישה אחוז, ובאמת זה מבורך, זה כבר צעד הכי הכי חשוב, אבל שאלה, למה הקצבה לא עלתה למאה אחוז? למה אנשים שהם גם גמלאים, גם נכים עם בעיות רפואיות, שיש להם הרבה הוצאות, על טיפולים רפואיים, שהם בעצם מקבלים סכומים וקצבה יותר נמוכה מאשר אנשים שהם גם אזרחים ותיקים אבל אינם חולים, אינם נכים, ולא עבדו אפילו יום אחד בארץ.

תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.

תודה רבה על הדיון המאוד מאוד חשוב, תודה לכבוד השר, ולמאיר, ולכל מי שנמצא פה. אני מצטרפת לגמרי לחברת הכנסת טטיאנה. אני חושבת שחשוב להדגיש שהנכות רק מחמירה. כלומר זה לא שהנכות נעלמה להם ברגע שהם הגיעו לגיל זיקנה, ועכשיו הם חיים מצויין ואין נכות. אלא ההיפך, לפעמים היא אפילו מחמירה. אז צריך לתת להם יותר, ובוודאי לא להפחית להם. זה ברור מאליו, והנושא הזה הוא בהחלט חשוב.

מעניין לעניין, באותו עניין, זה כן הפסיכו-גריאטריה. המצב הפסיכיאטרי, אין מסגרות, אין מוסדות, אני רואה אנשים קשישים שעם מחלת רקע פסיכיאטרית, שנזרקים, בתי אבות לא מוכנים לקבל אותם, כי יש שם כנראה בעיה כזו או אחרת, והם נפלטים, הם נשארים או בבית שלהם, או בבית הילדים, בלי יכולת לקבל את הטיפול המינימלי שמגיע להם. אנחנו עם שצריך להעריך את הדור המבוגר יותר, ולקדש אותו, ולא לזרוק אותו, באמת, אני לא רוצה להגיד לכלבים, אבל זה המצב לפעמים. אני נתקלת בקשישים שקשה לי לראות את המצב, גם הפיזי, גם הנפשי, גם הסוציאלי שלהם. אני חושבת שזה תפקידנו. וזאת הוועדה שצריכה לטפל בזה.

תודה רבה. תודה רבה לשר האוצר.

תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, כבוד שר האוצר. אני רוצה לומר, אני אתייחס לדברים שלכם, ואני רוצה להמשיך את מה שאמר השר. לראשונה, למיטב ידיעתי וזכרוני, במסגרת תקציב, במקרה הזה בשנת 2021-2022, היתה יותר מאשר אמירה. אלא פעולה משמעותית לטובת האזרחים הותיקים. גם מבחינת הנושא של השלמת הכנסה. אגב, השלמת הכנסה זה לא קצת מעל קו העוני, זה מאות שקלים מעבר לקו העוני, לגבי כל אחד ואחד מהם. ועוד דבר שתדע, ככל שבכל זאת יש להם איזו שהיא הכנסה מפנסיה, של עד כ-1372 ₪, לא נגרע מהם ולו שקל אחד מהשלמת ההכנסה. כך לגבי הדיסריגרד, גם לגבי אלה שמקבלים השלמת הכנסה, וגם לגבי אלה שהם אזרחים ותיקים. ולפעמים בעל כורחם הם יוצאים לעבוד, מכיוון שאין להם אפשרות לכלכל את צעדיהם והצרכים שלהם עם מה שיש להם. כי אין להם, כמו שאמרת.

לא מנקים תוספת ותק מהשלמת הכנסה?

אם מישהו מקבל פנסיה, אלף חמש מאות שקל,

אלף חמש מאות שבעים, ואז יש שני אחוז על כל שנה, עד עשרים וחמש שנה, שזה חמישים אחוז נוספים. וזה מביא לאלפיים שלוש מאות ומשהו ₪.

אבל לגבי מה ששאלתם, אכן במרץ 2018 הושקה הרפורמה בנכות. אבל את יודעת כמה נתנו אז לאזרחים הותיקים הנכים? חמישים אחוז. לא שבעים וחמישה אחוז. כעת ביחד עם אגף התקציבים, וכמובן תמיכה מוחלטת של שר האוצר, העלינו את זה לשבעים וחמישה אחוז. אנחנו, עם אגף התקציבים, מקווים בתקציב הבא שאתה תעביר, שזה יחזור להיות מאה אחוז. כי אתן צודקות במאת האחוזים. ככל שהם מבוגרים יותר ההוצאות שלהם כבדות יותר, משמעותיות יותר. ולא צריך לעשות אפליה בגין נקודת זמן בין נכה שהיה בגיל מסויים בשנת 2018, לנכה שהיה בגיל מסויים בשנת 2021. ואחד שהיה ביניהם. והדבר הזה צריך לקבל ביטוי, אנחנו מקווים מאוד, במסגרת תקציב 2022, 2023, 2024, וזה מונח על השולחן גם עם נציגי אגף התקציבים.

תודה רבה. תודה לשר האוצר. אני רוצה לבקש ממכון המחקר להציג את המצגת שהם הכינו במיוחד עבור ועדת המשנה שלנו.

שלום וברכה, שמי נתן, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אדבר היום על השינויים בתוספת לקיצבה של השלמת הכנסה לאזרח ותיק, וגם על ההכנסות והפנסיה של האזרחים הותיקים. תוספת השלמת הכנסה כאמור בגיל זקנה משולמת כתוספת לקצבאות אזרח ותיק ושארים. הקצבה משולמת לאזרחים שהגיעו לגיל הפרישה, ומשתנה לפי המצב המשפחתי, וגיל הזכאים.

בשקף הראשון מה שאנחנו רואים כאן כרגע זה בעצם את השינויים במספר מקבלי השלמת הכנסה שקיבלו קצבת אזרח ותיק בשנים 2015-2021. אנחנו רואים בעצם עלייה של שישה אחוזים במספר האנשים, ממאה חמישים ושמונה למאה שישים ושמונה אלף. יש לנו בעצם כאן פילוח בין אלה שקיבלו אותה לפי חוק הביטוח הלאומי, ואלה שלא לפי חוק הביטוח לאומי. כשהכוונה שמדובר בעולים שעלו בגיל מסויים.

אנחנו רואים כאן, בשקף הזה, זה את השינויים שחלו בעקבות התכנית הכלכלית האחרונה שעברה, חוק ההסדרים 2021-2022. יש כאן דוגמאות למצבים שונים. כמו שאנחנו רואים כאן ליחיד בעצם עד גיל שבעים הקיצבה הכוללת עלתה משלושת אלפים מאתיים לשלושת אלפים שמונה מאות בערך. זו עלייה של שבעה עשר אחוז. לזוג עד גיל שבעים עלייה דומה, מחמשת אלפים מאתיים לששת אלפים. במקביל, כמו שנאמר כאן, עלתה גם בעצם התקרה של ההכנסות מעבודה.

כאן יש דוגמא, דוגמא ספציפית למקרה, רק להמחיש בעצם את הפער, הנתונים אינם מדוייקים עד הסוף, זה נועד בעצם להמחיש את הפער בין שתי התקרות של שכר עבודה ושכר לקצבה לפנסיה. בעצם הדיסריגרד, בדוגמא הבסיסית ביותר, יחיד המקבל קיצבת אזרח ותיק, שוב, מקובל בבסיס, בלי ותק, שכר עבודה התקרה היא ששת אלפים מאה, או קצבה לפנסיה של שלושת אלפים חמש מאות חמישים. במקרה ואם אנחנו מוסיפים בעצם את תוספת הוותק המלאה, מה שאנחנו רואים שהתקרה יורדת לארבע שמונה מאות, והקצבה לפנסיה לאלפיים שבע מאות חמישים. עוד פעם, מדובר באו-או, לא בשילוב של שניהם, וזה גם מקרים ספציפיים, כמו שאמרתי בהתחלה.

סליחה, אם אפשר להעיר משהו, ברשותכם, סכום התקרה שמותר להשתכר היום זה 6749, ולא 6100.

בשנה הבאה זה הולך להיות כשבעת אלפים שבע מאות שקל, זה עבר במסגרת חוק ההסדרים וחוק התקציב לשנת 2021 ו-2022. ואם כבר אני מדבר, לשאלתכן לגבי שנות הותק, חשוב לדעת, אני אמרתי שני אחוז, חמישים אחוז. בסוף יש תקרה. היא היתה שלושת אלפים שבע מאות, במסגרת החוק שעבר. אבל עם ההצמדה הגיעה לשלושת אלפים שבע מאות תשעים ותשה שקלים. זו השלמת ההכנסה. ברוך שככל שיש יותר שנות ותק, ולכן הקצבה הבסיסית של האזרח הותיק גדלה, אז ההשלמה לאותם שלושת אלפים שבע מאות תשעים ותשעה שקלים קטנה. אבל בסך הכל, בשורה התחתונה, אין אדם שהוא מוגדר כאזרח ותיק, והוא בודד, מתחת לגיל שבעים, שבסופו של יום מקבל פחות משלושת אלפים שבע מאות תשעים ותשעה שקלים. זו הנקודה. פחות משלושת אלפים שמונה מאות אין. וקו העוני הוא הרבה יותר למטה. הוא סדר גודל של מאות שקלים מתחת לסכום הזה.

רק לחדד, הסכומים מדברים פה על דיסריגרד להשלמת הכנסה. לא שינוי בקיצבת אזרח ותיק. השלמת הכנסה זה הסך המלא גם של האזרח הותיק, וגם של התוספת, לעניין הסכום שכאן מצויין כתקרה.

מה שלבנה הזכירה זה השינוי בחוק ההסדרים לגבי הזכאות לקבלת אזרח ותיק, למי שעובד. כלומר תמיד יש את ההפחתה של תחילת קיצבה. זה לא הסכומים פה, זה סכומים אחרים.

גם הסכומים של השש חמש מאות.

בואו נמשיך לשקף הבא. השינוי פה בשנים דצמבר 2021 וינואר 2022, יש לנו כאן עלייה במספר המקבלים. אבל שוב, בין היתר זה נבע בעצם מהעלייה של התקרה, ובעצם נכנסו יותר אנשים למעגל של הזכאים.

ברשותך, אני רק אשאל שאלה, לדעתי לבנה את באחת הוועדות הרווחה דיווחת על זה שהצפי שלכם טיפה יותר גבוה. מה קרה עם זה? הצפי לכמות האנשים,

אני דיווחתי בוועדה שאנחנו הולכים לעשות, וגם עשינו. לקחנו את היות וסכום השלמת הכנסה עלה, לסכומים המעודכנים שזה 3799, ותלוי בהתאם לגיל גם כן, שזה עולה עוד. אנחנו לקחנו את כל אוכלוסיית הנכים, בחנו אותם. מי שעדיין, למרות ההעלאה, עדיין נמצא ברף שנמוך יותר ושיכול לקבל השלמת הכנסה, איתרנו עשרת אלפים איש, העלינו להם את ההשלמת הכנסה. העלינו את סכום השלמת ההכנסה לכל אותם עשרת אלפים איש.

הסכום שהם מקבלים זה שלושת אלפים שבע מאות שקל?

3799 ליחיד, תלוי בגיל שלו. זה הולך לפי תקרת הגיל. הם לא מקבלים פחות מסכום השלמת הכנסה. אנחנו בוחנים את קצבת הזקנה, את ההשלמה לנכות, ומי שעדיין נמוך מ-3799 ליחיד בגיל שבעים הוא מקבל מאתנו השלמה, ובגיל שמונים גם הסכומים מתעדכנים.

בנוסף לזה אנחנו מנסים לאתר את כל האנשים שהגישו בעבר תביעות להשלמת הכנסה, ואנחנו בוחנים את הזכאות שלהם, לטווח של השבע שנים אחורה. ואנחנו נשלח מיצוי זכויות, ונעדכן אותם, שהם יכולים להגיש תביעות למיצוי הזכויות שלהם להשלמת הכנסה.

כבוד יושבת הראש, הכוונה היא, אנחנו לא ממתינים שיפנו אלינו, אלא באמצעות מאגרי המידע שיש בביטוח לאומי אנחנו יוזמים את מיצוי הזכויות, ומעניקים למי שזכאי את התוספת, מבלי שבכלל הוא יודע. יש כאלה שבכלל לא יודעים שהם זכאים, אנחנו עורכים את הבדיקות ומעבירים להם את התוספת שמגיעה להם, ללא שום עמלה מצידם.

מימי
איך הם יכולים לחיות עם שלושת אלפים שמונה מאות שקל? זה פשוט לא נתפס.

הם שוכרים דירה, אפילו כששוכרים יחידת דיור, איך,

אבל צריך להגיד גם בעדינות שבשנים האחרונות לא העלו את הקצבה הזאת בשקל. והעלו אותה כאן בצורה משמעותית מאוד. זה צעד מאוד משמעותי בכיוון הנכון. אני מאמין ומקווה שגם חוק התקציב לשנת 2023-2024 הדבר הזה יקבל התייחסות, ואולי גם ביטוי תקציבי.

וחוץ מזה קחו בחשבון שיש שם הטבות נלוות במאות שקלים. ניתן לממ"מ לסיים את המצגת, וניתן גם לחבר הכנסת אלכס קושניר שהצטרף אלינו, ואז נתייחס. תודה.

שני השקפים הקרובים, אני מדבר כאן כרגע על ההכנסות של משקי הבית בגילאים 65 ומעלה. אני רק רוצה לחדד ולהגיד שאין גוף שממש אוסף את הנתונים לגבי מקבלי הפנסיה או הקצבה באופן מדוייק, כך שהנתונים שאנחנו מביאים כאן מבוססים על סקר של הלמ"ס, ועובדו כאן על ידי מכון ברוקדייל.

מה שאנחנו רואים כאן זה בעצם את ההכנסות נטו של משק הבית. כמו שאמרתי יש לנו משק בית של בני 65 פלוס, בודד או זוג, שלפחות אחד מהם בן 65. אנחנו רואים שההכנסות שלהם בעצם עומדות בערך על שנים עשר אלף שקל, לעומת כשבעה עשר אלף שקל בממוצע של כל משקי הבית באוכלוסיה.

כאן יש בעצם פילוח של אלה שגרים לבד, מעל גיל 65, לעומת זוג שלפחות אחד בן 65, מה שאנחנו רואים כאן שההכנסות של אלה שגרים לבד מטבע הדברים יכול להיות שמדובר באנשים מבוגרים שאחד מהם נפטר, ועל כן ההכנסה היא גם נמוכה וההכנסות מבוססות, מה שאנחנו רואים פה, ארבעים אחוז מגיעים מקצבאות, ועוד שלושים ושלושה אחוז מפנסיה וקופות גמל.

איך הגעתם לסכומים האלה? אני מכירה, הסכומים האלה לוקחים את אלה שגם צברו פנסיות גדולות במשך שנים, וגם אלה שלא צברו פנסיות בכלל. אני מתכוונת לאזרחים ותיקים עולים חדשים, שלא הספיקו לצבור פה פנסיות. אז איך הגעתם לסכומים האלה?

זה מבוסס על סקר הכנסות משקי בית. סקר של הלמ"ס שיצא ב-2018. הם פשוט שואלים את האנשים, לגבי גיל,

כולל איזורי פריפריה ודיור ציבורי?

נכון מאוד. מי שאחראי על הנתונים האלה זה הלמ"ס. הם עושים סוג של מדגם מייצג של האוכלוסיה על מנת לחקור את הדברים האלה. אבל שוב, כמו שאמרתי, צריך לקחת את הנתונים האלה בערבון מוגבל. גם בגלל שמדובר בסקר. יכול להיות שיש טעויות דגימה. יכול להיות, כמו שאת אומרת, שלא מצאו יותר מידיי אנשים מבוגרים. יש הרבה מה שנקרא סייגים לדברים האלה.

כדי להשלים את התמונה, מעבר למה שנאמר עד עכשיו, ציינתי שאם יש לאותו אזרח ותיק פנסיה בגובה של אלף שלוש מאות שבעים ושניים שקלים, לא גורעים מאומה מהשלמת ההכנסה של כ-3800 ₪. אבל הוא גם ראשי לעבוד ולהרוויח כ-2479 שקלים, וגם אז זה סכום שמתווסף לכסף הפנוי שלו, ולא גורעים ממנו מאומה. זאת אומרת הסכומים הם שלושת אלפים שמונה מאות, שלושת אלפים שבע מאות תשעים ותשעה שקלים, אלף שלוש מאות שבעים ושתיים מבחינת פנסיה, ואם הוא עובד, סדר גודל של אלפיים חמש מאות ₪, שכל הסכומים האלה לא גורעים מאומה מהקצבת השלמת הכנסה.

עם זאת, זה ברור שקודם כל הוא צריך שתהיה לו פנסיה. יש כאלה שאין להם שקל פנסיה. הוא צריך למצוא מקום עבודה, ולא בנקל הם מוצאים מקומות עבודה. אבל מי שבכל זאת זוכה, גם לפנסיה וגם למקום עבודה, אז יחסית יש לו סכום שהוא יותר סביר מהשלושת אלפים שמונה מאות ₪ לחיות באופן שוטף.

ועדיין אנחנו יודעים שאזרחים ותיקים ההוצאות שלהם הם יותר גבוהות מאשר אנשים שעדיין עובדים, מצבם הרפואי בדרך כלל טוב יותר, ולכן הם יכולים להסתדר עם אפילו סכום קטן יותר. ולכן צריך כן לתת את הדעת גם בתקציב הבא לטובת כל מה שנוגע לאותם אזרחים ותיקים. זה מעבר למה שיאמר תיכף עלי בינג, שיש להם עוד הטבות, של הנחות בארנונה, במים, בחשמל, בשכר דירה ממשרד השיכון, וכן הלאה.

מה שאנחנו רואים כאן, שוב, יש כאן בעצם את מקבלי הפנסיה שלא עובדים, והקצבה החודשית הממוצעת. אני חייב לסייג ולהגיד שוב, בהמשך להסתייגות שלי בפעם הקודמת, יש כאן מעט נתונים, אפשר לראות את מקבלי הקצבה, גם זה מבוסס על סקר הכנסות משקי בית, עם כל הסייגים שאמרנו קודם. בכל זאת אפשר לקבל איזו שהיא תמונה כללית לגבי המצב.

יש לנו מקבלי הפנסיה, בסך הכל באוכלוסיה מצד ימין, יש לנו בעצם ארבעים ושניים אחוז שכן מקבלים פנסיה, אני כאן מוסיף עוד סייגים, אפשר לבוא ולהגיד שלפני 2008 לא היתה פנסיה חובה, אנשים יכלו למשוך את הפנסיה שלהם כמקשה אחת, ולכן עדיין שיש להם ברשותם סכומי כסף, רק הם לא מקבלים אותם כקצבה, ואלה לא נרשמים כאן.

אני מבקשת לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת קושניר.

קודם כל אלינה אני רוצה לברך אותך על הוועדה החשובה הזאת, גם סיוע וגם תעסוקה של קשישים שנשארו ללא בטחון פנסיוני. זה מאוד מאוד חשוב. אנחנו מובילים את הנושא הזה ביחד במפלגה כבר הרבה מאוד שנים, עשינו הרבה דברים, אבל העבודה כמובן לא תמה, ועל כן אני מברך אותך על זה שלקחת את היוזמה ואת מובילה את זה.

אני רק רוצה לתת סקירה היסטורית על מה שנעשה, ומה המצב היום, כפי שלפחות אני רואה אותו. אז בשנת 2016 ישראל ביתנו עשתה את הצעד הראשון ברפורמה הפנסיונית, הצלחנו לבטל את האפליה שהיתה עבור העולים החדשים בכל הנושא של תוספת הוותק, שבעצם העולים לא קיבלו בעשר שנים הראשונות את תוספת הוותק שלהם, ובעצם הצלחנו לשפר את זה, ולבטל את האפליה. הדבר הזה סייע בעיקר לאלה שלא היו זכאים להשלמת הכנסה, בדרך כלל השלמת הכנסה משלימה לאיזה שהוא מינימום.

השלב השני ברפורמה זו הרפורמה שהעברנו עכשיו בחוק ההסדרים, אותו סכום של שבעים אחוז משכר מינימום כהכנסה מובטחת, שהמדינה נותנת לקשישים ללא בטחון פנסיוני. אני חייב להזכיר לכולם שבמשך כל מערכות הבחירות שמנו את זה כדרישה קואליציונית הכי משמעותית שלנו. וברגע שכמובן הגענו לממשלה והקמנו את הממשלה הזאת יישמנו את זה.

הרפורמה הזאת, ויתקנו אותי לבנה ומאיר, העלתה סכומים משמעותיים, בין חמש מאות שקלים לתשע מאות שקלים לזוג לכמאתיים שלושים וחמישה אלף זכאים. מעבר לזה יש עוד עשרות אלפי זכאים שבעקבות השינוי שעשינו עלולים להיות זכאים לקבלת השלמת ההכנסה, ואני מאוד מברך על מה ששמעתי כאן, שביטוח הלאומי עושה צעדים אקטיביים, כדי להגיע לאנשים ובעצם להגיד להם שיש להם את התוספת הזו.

בנוסף לאותו שינוי שעשינו, להגדלת הקצבה עצמה, עשינו עוד שני שינויים משמעותיים. אחד זה הגדלנו את הדיסריגרד מהעבודה. זאת אומרת אותה הכנסה מותרת שממנה לא מקוזזת קצבה מעבודה. וגם הגדלנו את תקרת מחיר הרכב לאותם אנשים שפורשים לפנסיה ונשארים ללא עבודה. רמת השכר שלהם יורדת משמעותית, אבל הרכב נשאר.

וכמו שהתחילו לדבר פה, חשוב לזכור שאותם אלה שעובדים, ממשיכים לעבוד, הם עדיין יכולים להיות זכאים להשלמת הכנסה. למה אני מתכוון, זאת אומרת גובה השכר וגובה הפנסיה, גם אם היא יותר גבוהה מהדיסריגרד, היא לא מבטלת את הקצבה במלואה. זאת אומרת אפשר גם לדרוש ולקבל קצבה. ולכן אותם אלה שצברו פנסיה קטנה, בעקבות זה שהם עבדו פה כמה שנים, וגם הרבה מאוד אנשים שלפני 2008 בעצם מימשו את הפנסיה שלהם, או בכלל לא היו זכאים לפנסיה, גם הם נמצאים באותה אוכלוסיה, הם יכולים, גם עם השכר שלהם היום וגם עם הפנסיה, פנסיה נמוכה, להגיש בקשה לביטוח הלאומי, ויכול להיות מאוד שהם יהיו זכאים לסיוע.

עוד שתי הערות קטנות. אחת בנושא של ההטבות הנלוות. אמרת מיכל נכון, איך אפשר לחיות משלושת אלפים שבע מאות שקל. אבל צריך לזכור שמי שזכאי להשלמת הכנסה מקבל הטבות בדמות הרבה מאוד הנחות, בין שש מאות לשמונה מאות שקלים לחודש. ועוד דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, כל מי שזכאי , כל מי שחי מקצבת זקנה והשלמת הכנסה, הוא זכאי לעמוד בתור לדיור הציבורי, ולקבל סיוע שבכר דירה. וחשוב לזכור שבתקציב הזה גם עשינו תהליך מאוד מאוד משמעותי, והעלינו את הסיוע בשכר דירה לקשישים שמתגוררים בגפם, בכשמונה מאות שקלים, וזו רק פעימה ראשונה. תהיה פעימה נוספת בסוף השנה.

כל הדברים האלה זה מה שעשינו רק בשמונה חודשים. אבל ברור שהעבודה לא תמה. יש עוד הרבה דברים לעשות. לכן אני מחזק אותך אלינה על הוועדה הזאת. וכל מה שצריכים מאתנו, ועדת כספים, כמובן אנחנו תמיד לרשותכם, כי זאת החובה שלנו. תודה רבה.

אנחנו נעזר בכם, תודה רבה.

למה אין נתונים?

פנינו לגורמים מסויימים, לא קיבלנו תשובות.

אני אשמח לדעת מי הגופים.

לכן הוועדה לא סיימה את עבודתה, ואנחנו כן נקבל את הנתונים הרלוונטיים, כולל כמה אנשים שיש להם פנסיה מתחת לשלושת אלפים שקל, כמה כאלה קיימים שלא מקבלים השלמת הכנסה, כדי להבין את גודל האוכלוסיה.

ודאי שלא תמה העבודה. ברגע שנקבל את הנתונים, שם נתחיל לעבוד. הנתונים זה הבסיס. אני מכירה את זה מהתחום של בריאות הנפש. כשאין נתונים, אנשים נופלים בין הכסאות. מהגופים הכי רלוונטיים, שזה ביטוח לאומי ומשרד הבריאות,

אני מניחה שעד עכשיו אף אחד לא חיפש את הנתונים האלה, אז עד עכשיו לא אף אחד לא לקח אותם בחשבון. ושוב, לא היה מספיק זמן בשביל כל הגורמים כנראה לתת תשובות. אבל אנחנו מקווים שלקראת הדיון הבא אנחנו כן נקבל את כל הנתונים.

אני מתנצלת, אני צריכה לצאת. רציתי לאחל לך כבוד יושבת הראש בהצלחה, זה נושא מאוד חשוב, בהצלחה בעבודתך בוועדה. תראי אותי כשותפה.

תודה רבה.

רק עוד מילה, פשוט חבר הכנסת קושניר ציין הרבה, ומנכ"ל הביטוח הלאומי. אני כן אגיד שכולל הסיוע בשכר דירה, שזו אחת ההטבות המוערכות לפרט, שעומד על כאלפיים שקלים, אני כן אגיד שבעקבות העלאת הקצבה, כפי שציין מנכ"ל הביטוח הלאומי שבעצם כלל הקשישים במדינת ישראל עלו מעבר לקו העוני האחרון שפורסם.

כן חשוב גם להבין שזה הוביל לכך שגם הדיסריגרד עולה, זה הועלה בחוק, אבל גם הדיסריגרד עלה בצורה משמעותית, הדיסריגרד מעבודה, ובאופן יוצא מכך, גם נקודת האיפוס, זאת אומרת הנקודה האחרונה שאתה יכול להשתכר ועדיין להיות זכאי לפחות לחלק מהקצבה ולהטבות הנלוות, היא כמובן גם עלתה. לצורך העניין קצבת זקנה ממוצעת של מקבלי השלמת הכנסה עומד על כאלפיים ועשרה שקלים. אז לפרט כזה הנקודת איפוס עלתה לאיזור החמשת אלפים ארבע מאות ששים ואחד. זאת אומרת גם בנאדם שעובד ומרוויח שכר מינימום יכול להיות זכאי להשלמת הכנסה בגיל הזקנה. זה אירוע די משמעותי שחשוב לציין אותו.

וכמו שציין גם מנכ"ל הביטוח הלאומי, גם בפנסיה הדיסריגרד, זאת אומרת עד אלף שלוש מאות שבעים ושתיים שקלים לא מקזזים לך אפילו שקל אחד מהקצבה, זאת אומרת שגם בנאדם עם פנסיה של עד שלושת אלפים שקלים עדיין יהיה זכאי לאיזו שהיא זכות מהקצבה, ולסך ההטבות הנלוות. חשוב להבין גם את זה.

זאת ההזדמנות אגב לפנות לציבור ולהגיד שיכול להיות שהם זכאים להשלמת הכנסה ועוד לא פנו לביטוח לאומי. אני מבינה שגם את זה נצטרך לעשות, אולי בצורה יותר רחבה. כי שוב, הצפי היה יותר גבוה כנראה ממה שאנחנו רואים בפועל.

אני רוצה ברשותכם להעביר את רשות הדיבור להסתדרות הגמלאים, אפרים קורן. תודה רבה.

גם אני מברך על קיומה של הוועדה הזאת, ועל סדר יומה. עם זאת אני רוצה להדגיש מספר נקודות תורפה, שהן אמיתיות, הן חלק מההוויה הישראלית, והן ראויות לחשיבה.

הנקודה הראשונה, ניתוח של סל הצריכה של אוכלוסיה מבוגרת בישראל, אני כרגע מדבר בהכללה, מעיד על כך, אתם יודעים, יש ארצות בעולם שמדד יוקר המחיה נבחן לפי הכנסות, ויש כאלה שבוחנים את זה על בסיס ההוצאות. לצערי הרב במדינת ישראל נכון לעכשיו, אנחנו כרגע, אני שמח לבשר, למי שבכלל קרוב לנושא הזה, שאנחנו עושים עכשיו מחקר מקיף ביותר על סל הצריכה הייחודי, המבודל, השונה, של האוכלוסיה המבוגרת. כי במדינת ישראל יש איזו שהיא אקסיומה, לא ברורה, שנובעת מחוסר ידיעה במקרה הטוב, במקרה הרע אני לא רוצה להגיד למה, שכאילו שאוכלוסיית המבוגרים בישראל בכלל הוצאותיה קטנות באופן משמעותי, כבר אין לך משכנתא, ואין לך ילדים, ובכלל מה אתה כבר יכול לעשות בגילך המופלג.

חברים, באופן חד משמעי, מדובר ברכיבים שונים שבהם רמת ההוצאה הריאלית של האוכלוסיה המבוגרת בישראל הוא לאין ערוך יותר גבוה מאשר כל אוכלוסיה אחרת. כלומר כל השוואה, כל החשיבה שאפשר באופן נחרץ, כוללני, מכליל, להתייחס לכולם באותם פרמטרים, היא פשוט לא ראוייה, לא מדעית, ובוודאי לא מכבדת את אלה שטוענים את הטיעונים האלה.

תראו למשל, אנחנו למשל יודעים שהמשקל, למשל, של הוצאות תרופות, הוצאות תרופות של אוכלוסיה מבוגרת עולים פי תשע עד אחד עשרה משל כל מדד אחר, ואני מכיר את ההשוואות, ואמרתי שאנחנו לומדים את העניין הזה, היום באופן מאוד מאוד אמפירי, באופן מאוד יסודי.

דוגמא שנייה, הביטוחים השונים, המזון, שנחשב, אנשים לא מודעים מה זה להיות זקן, שזקוק לכל מיני דיאטות, ולתוספי מזון, ולאין סוף דיאטות ייחודיות, בנושא סוכר, ונושאים אחרים, ומחלות אחרות, שאתם מבינים למה אני מתכוון.

דוגמא שלישית חברים, למשל נושא של תרבות הפנאי. נושא של תלות בזולת. איפה כל הערכים האלה נבחנים באופן ייחודי. לדעתי זה אתגר חשוב מאוד, גם לביטוח הלאומי, גם למשרד הרווחה, או לכל מי שעיניו פקוחות למצוקתם של גמלאים. קל וחומר לגבי הגמלאים העניים.

עוד שתי נקודות קצרות. תראו, יש כאמור, הדיון הציבורי, הכל כך חשוב שמדבר על הנגשה. כלומר האם בארץ, במדינת ישראל יש תופעה, מאוד ייחודית לנו כנראה, שחלק גדול מהציבור, או רוב הציבור לא יודע את זכויותיו. מבחינת הרעיון אנחנו כל הזמן חוזרים שלעתים, כשאתה לא יודע אתה לא מבקש. במדינת ישראל מי שלא מבקש לא מקבל. בתרבות שלנו, לא נותנים למי שלא מבקש. אני יודע שישנן יוזמות בביטוח לאומי לאקטיביזציה. חברים, אחד החוקים החשובים ביותר במדינת ישראל, הם קיימים במספר מדינות, סקנדינביות, שמשרד ממשלתי שמופקד על מתן הנחות, לא נותן אותן, אני לא רוצה להגיד מעלים בכוונה, אבל מיתמם. אתה הולך לקופת חולים שלך, ועברת אירוע, ומגיע לך שנים עשר טיפולים בפיזיותרפיה. בביתך. אבל הפקידה אומרת לך, ואין מי שיסנגר עליך, כי אם לא מסנגרים עליך אז אין מי שייצג אותך. ואתה לא יודע מה לבקש, ואז אתה לא מקבל, וממתי אנחנו נותנים משהו שלא מבקשים.

העסק הזה של אקטיביזציה, כאן מתחייבת חקיקה ייחודית, המטילה סנקציות לגבי מי שלא מספק את הצרכים, גם אם האדם לא יודע שמגיע לו. אני לא מדבר על הצורך במיזם לאומי אדיר עוצמה, לעבור אדם אדם, אלה המוגדרים כזכאים להשלמת הכנסה, יש כמובן גם גימלאים שיש להם גם קושי שפתי, ובעיות נוספות בהנגשת השירות, זה חובה שלנו כחברה, כקהילה, פשוט לעבור שם שם, לראות את זה כהמפעל הלאומי של החברה הישראלית.

ודבר אחרון, בתחושותיי, אני לא רוצה לדבר על סך כל הגמלאים, כי יש לנו נתונים מצערים מאד, שהפער בין רמת ההכנסה ורמת ההוצאה הריאלית, אני באמת מדבר על חיים במינימום, לא חיים ראוותניים, מצביעים עדיין על פער של לפחות אלף חמש מאות שקל. מי שירצה, יש לנו מחקרים בנושא הזה, שעשינו דרך ד"ר רובי נתנזון, ריאלים. סקרו את כל המחקרים שהיו במדינת ישראל, וגם עולם מערבי, על סל צריכה, על התנהגות תרבותית, על מאפיינים נוספים המאפיינים את האוכלוסיה שלשמה אנחנו נמצאים כאן.

אחרי כל מה שאמרתי חברים, אני מאחל לנו הצלחה, ובעיניי חוק לאקטיביזציה של זכויות מתחייב, בנוסף לרפורמה אמיתית בתחום של ההוצאות. חברים, שימו לב, מוכרחים להתייחס לאנשים האלה ברמה של סל הצריכה וההוצאות, לא רק ברמה של רמת הכנסה. כי התלות בזולת היא כל כך גדולה, של האוכלוסיות האלה, שפשוט מצריכות טיפול אחר. תודה רבה.

תודה רבה. העלית פה כמה נקודות מאוד חשובות. אני רוצה להגיד לך שאני יזמתי חוק שכרגע מתקדם בנתיבים בנוגע להנגשה שפתית של משרדים ממשלתיים. בין היתר בגלל שאני ידעתי שהרבה מבוגרים בקרב העולים פשוט לא יכולים לממש את הזכויות שלהם בגלל שהם לא יודעים מה מגיע להם.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור ללב שטרן, בבקשה.

משתתפים יקרים, אני לב שטרן, עובד את עבודת החוזרים שעבדו בישראל בשנים 1984 עד 2008, ללא הפרשות לפנסיה קבועות. אני אישית עבדתי בישראל מאה שמונים וארבעה חודשים, מתוכם רק מאה חודשים קיבלתי הפרשות לפנסיה. לכן לרבים מאתנו יש פנסיה קטנה, או שאין פנסיה כלל.

תוך כדי העבודה הרווחנו את המדינה בעבודתנו. אבל לצערנו יש לנו תמיכה חומרית כמו אותם אזרחים שלא עבדו בישראל. זה לא הוגן וצריך לתקן.

ראשית אני מבקש מכם לכלול בתקציב לשנים 2023-2023 אמצעי עבור יישום התכנית לעידוד אזרחים שעבדו בישראל לפני 2008, ללא הפרשות לפנסיה קבועה.

שנית אני מבקש מכם לקבל החלטה על יישום תכנית זו בעתיד, כדי לעודד את אותם אזרחים כשהם מגיעים לגיל הפרישה.

ראש אגודת החוזרים, שעבדו בישראל בשנים 1984 עד 2008, ד"ר לב שטרן.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס לנציגים של המשרדים, האם יש לכם הערכות, אני אפילו לא יודעת למי להפנות את השאלה, למשרד האוצר או לרשות המסים, הערכות בנוגע לכמות האנשים שבעצם יש להם פנסיה נמוכה, אנחנו הגדרנו את זה עד שלושת אלפים שקלים, אבל יכול להיות שיש הגדרות אחרות. אבל עדיין הם מעבר לזכאי השלמת הכנסה, זאת אומרת הפנסיה שלהם נמוכה, אבל הם לא זכאים להשלמת הכנסה. האם יש למישהו נתונים, או מי בעצם יכול להביא את הנתונים האלה לוועדה?

אני אשמח להתייחסות של נציגי רשות המסים.

באופן עקרוני יש לנו נתונים על מקבלי הקצבאות, ואנחנו בהחלט יכולים לעשות חיתוכים, בהתאם לרמת הכנסה, אבל אנחנו לא יכולים לדעת אם אותו אדם יהיה זכאי לקבל השלמת הכנסה, או איזו שהיא קצבה שמשלימה מביטוח לאומי.

האם יש אפשרות לעשות הצלבה?

ברמת העקרון אפשר לעשות הצלבה. אנחנו נשמח לשיתוף פעולה בנושא.

כלומר עצם העובדה שהקצבה של אותו אדם, שמדווחת לרשות המסים, היא לצורך העניין אלפיים ₪, אינה בהכרח מהווה זכאות לקבלת השלמת הכנסה, כי זה תלוי בפרמטרים נוספים,

בעוד פרמטרים נוספים, כן.

אבל אם אני מבינה נכון, מעל לשלושת אלפים,

אם זה רק מפנסיה, עד אלף שלוש מאות שבעים ושניים ₪ השלמת ההכנסה שלו לא תיפגע. מעבר לזה,

אני לא שואלת אם היא נפגעה או לא. אני שואלת האם היא קיימת או לא.

ברמת העקרון, אלף שלוש מאות שבעים ושתיים, קצבת השלמת הכנסה משתלמת. המידע נמצא לא באופן חודשי אלא אנחנו מקבלים אותו ברמה של חצי שנתית, אחת לחצי שנה. אז אנחנו כן יכולים לעשות איזה שהם ניתוחים. אבל זה לא אומר שכן הזכאים יכולים לקבל, כי כמו שהגברת ציינה, יש עוד מבחנים נוספים לקבל השלמת הכנסה. זה לא המבחן היחיד.

אנחנו מנסים להבין את גודל האוכלוסיה. אפילו לא עד האדם האחרון, אבל לפחות באופן כללי, כמה אנשים כאלה יש. כי אני מקבלת ללשכתי עשרות פניות מהאנשים האלה, שיש להם פנסיה לצורך העניין אלפיים מאתיים שקל, זאת היתה הפנייה האחרונה ללשכה שלי, והם לא זכאים להשלמת הכנסה, והמצב הכלכלי שלהם מן הסתם מאוד מאוד בעייתי.

יתכן שבדוגמא שאת נותנת גבירתי יש פרמטרים נוספים.

כן, ברור לי.

אבל אני באופן אישי אשמח לקבל את הפנייה הזאת ולבדוק אותה באופן אישי.

תודה. אנחנו נוכל לעשות בערך את ההצלחה הזאת, אם אני מבינה נכון? הוועדה מבקשת במקרה כזה נתונים.

רק שתצא דרישה מסודרת עם הנתונים הנדרשים.

כן, ברור. נוציא דרישה מסודרת מהוועדה. תודה.

גבירתי, הייתי רוצה להתייחס ברשותך לנקודה נוספת שאמרת, שדיברת על הנגשה שפתית. אני רוצה רק לדייק. אחרי המוסד לביטוח לאומי כל הדפים מתורגמים לארבע שפות.

חד משמעית. אני לא מדברת על ביטוח לאומי ספציפית בנושא של תרגום. יתרה מזאת, אני דיברתי על שני פרמטרים, גם תרגום באתר, וגם תרגום לצורך העניין בוועדות. אין לכם מתורגמנים. זה ידוע, ואתם עושים עבודה נהדרת. יש משרדים שיש להם פחות מידע בשפות זרות.

אני מבקשת לתת את רשות הדיבור ליהודה דוידוף, ראש ארגון פליטי ונפגעי השואה, בבקשה.

בוקר טוב, אני קודם כל רוצה לברך על ועדה כל כך חשובה ומאחל לך בהצלחה. בנוסף לכך אני באמת, אני מ-96' בארץ. מ-96' אני עוסק בתחום סיוע ועזרה לניצולי שואה, אזרחים ותיקים. ולא היתה ממשלה שבתקופה כל כך קצרה עשתה כל כך הרבה לאזרחים ותיקים, ומברכים על כך. אבל צריך להמשיך. אני לא רוצה להודות אישית לכל אחד, אבל רוצה להגיד תודה לכל מי שסייע ועשה מאמצים גדולים, בכל התחומים. תודה על כך.

יש מספר דברים שרציתי להתייחס, והם באמת הכרחי על מנת שאנחנו נוכל לסייע לאותם האנשים שלא יודעים שפה, שחולים, שנמצאים בבתים, בודדים. אני מדבר עכשיו מכמה היבטים. אני כארגון שמייצג גם ניצולי שואה, הארגון הגדול במדינה אחרי מרכז הארגונים. גם יושב ראש מועצת התארגנויות וארגונים מברית המועצות, יודע על קשיים רבים. אנשים שעבדו, שגם היום אחוז הגמלאים ואזרחים ותיקים מקרב אוכלוסיית דוברי רוסית יותר גבוה מאוכלוסיות אחרות, על מנת להתקיים בכבוד.

רציתי לבקש, אחד מהנושאים החשובים, נושא של מיצוי זכויות. יש המון המון הטבות, אנשים לא יודעים. ופה אני גם פונה אישית לביטוח הלאומי, אותו דבר כמו שפניתי לפני כמה חודשים למשרד לשיוויון חברתי, על מנת לצאת לאנשים למסגרות, לארגונים ולעמותות ולקדם נושא של מיצוי זכויות. אנשים לא יודעים. לעשות את זה בשפה שלהם, על מנת שכמה שיותר אנשים ידעו על הזכויות שלהם.

בנוסף לכך אני רוצה להתייחס גם לנושא לא כלכלי, אבל חברתי, מבחינתי שלא פחות חשוב, גם בימים אלה ובכלל, עקב עליית תוחלת החיים. האוכלוסיה הזאת צרכנית תרבות, ואנחנו צריכים לבנות מסגרות. יש משרדי ממשלה רבים, שאחראים על תחומים, ויש קשיים רבים במשרדי ממשלה רבים. ואני לא רוצה פה במסגרת הצוות הזה להגיד. אבל צריך לקדם גם תכניות חברתיות לאותן אוכלוסיות על מנת לעודד ולסייע להן. זה בקצרה. שוב, תודה רבה.

בפנייה אישית לוועדה אני אעביר את כל הנושאים שחשובים לי. תודה רבה.

תודה רבה. שוב, אנחנו מדברים כל הזמן על זה שאנשים לא מצליחים למצות את הזכויות שלהם, בגלל שהם לא יודעים שיש להם את הזכויות, ואנחנו מחפשים פתרונות גם לזה.

תודה רבה. שלושה דברים ברשותך. רק כדי להמחיש מה עושה הביטוח הלאומי באופן שוטף, כלפי כלל הציבור, ובהקשר של הדיון כאן, כלפי האזרחים הותיקים.

מבחינת הנגשת מידע, אני מניח שזה כבר נאמר, הדבר הזה הוא חלק בלתי נפרד ממערך המידע בביטוח הלאומי, של כל השפות, כולל השפה האמהרית, וכולל שפות נוספות ספציפיות, ואנחנו אפילו עובדים עם גורמים מסויימים ספציפיים שנותנים שירותים לתושבים מקנדה וארצות הברית, שהם עיקר בקיאים בשפה האנגלית, והם עובדים ישירות איתנו, ואנחנו משרתים אותם נאמנה. מעבר כמובן לכל מה שאנחנו עושים ביומיום.

ארנונה, אחד מהנושאים שהוא בהחלט חלק בלתי נפרד מהזכות של אזרח ותיק לקבל הנחה או פטור. אז כדאי שיושבת ראש הוועדה תדע, אנחנו מתחננים, אנחנו פרואקטיביים בצורה בלתי רגילה, אל כל הרשויות המקומיות, וכמובן אל יושב ראש מרכז השלטון המקומי, שמשתף פעולה ומנסה לסייע בעניין. היה דיון בהקשר הזה בוועדת העבודה והרווחה, שאנחנו משוועים לתת להם, לכל הרשויות המקומיות את המידע, שיאפשר להם לתת לכל הזכאים אוטומטית את הפטור או את ההנחה, מבלי שמישהו מהם יידרש בכלל לפנות כדי לקבל אותה.

אבל לצערי הרב השיתוף פעולה הוא חלקי. אנחנו יודעים גם למה. משום העובדה שיש רשויות שמצבן הכלכלי לא משביע רצון, והן מבינות שאם הן יהיו אלה שפועלות כדי למצות את הזכויות של התושבים שלהן, שזכאים לקבל את ההפחתה בגובה הארנונה, או את הביטול שלה, הם יגרעו מההכנסות שלהם. ואז הם לכאורה ירעו עוד יותר את מצבם. אבל אני בא ואומר ריבונו של עולם, המחוקק קבע שהם זכאים. לכן צריך לעשות את הכל כדי לתת להם. ואם לא עושים את זה, לעניות דעתי זה עשיית עושר ולא במשפט. כי זה לא צריך להיות ככה. ואנחנו מאוד מאוד אגרסיביים בלדאוג לכך שלהעביר להם את מלוא המידע. אנחנו רוצים להעביר להם את המידע, בצורה אוטומטית אחת לחודש, כדי שהם יתנו לכל הזכאים את מה שמגיע להם, בהקשר הזה לאזרחים הותיקים.

אני מכירה את החקיקה, הצעות חוק גם בנושא הזה, כי כנראה מנסים איך שהוא לשפר את המצב, וגם המחוקקים בבית הזה. אני מבינה שעדיין יש בעיה. אני ברשות הוועדה, וגם בלי שום קשר לוועדה, גם כן אנסה לסייע. בעיקר לרשויות בפריפריה, שכנראה שם יש גם בעיה נוספת בגלל המחסור בתקציב.

כך גם לגבי חשמל, ששם הם זכאים לקבל הנחות. וכפי שציין בזמנו לפני כן אלכס קושניר, בנוגע למי שזכאי לקבל דיור ציבורי. וכמו שאמר גם עלי בינג, יש לא מעט הנחות שאנשים זכאים להן בגלל שהמחוקק קבע. אף אחד לא עושה להם טובה. זה מגיע להם. אז צריך לדאוג לכך שהם יקבלו את זה.

אנחנו באמצעות עזרי המידע שלנו ומערכות המיחשוב שלנו אנחנו לא מחכים שיפנו אלינו. אנחנו עושים את הכל כדי שכל אחד יקבל את מה שמגיע לו, גם אם הוא לא מודע לכך. נכון, אנחנו כל הזמן משפרים את המצב, מעבים את המידע, מנתחים אותו, מטייבים אותו. עדיין לא הגענו למנוחה והנחלה, אבל זה הכיוון של הביטוח לאומי בכל מה שנוגע לכל הזכויות של כל התושבים, וביתר שאת של האזרחים הותיקים.

אני מברכת את הביטוח לאומי על הכיוון, ואני מעבירה את רשות הדיבור להסתדרות הלאומית, ששי שדה בבקשה.

תודה רבה גבירתי, קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור, ובעיקר תודה רבה על קיום הוועדה החשובה מאוד הזאת. אני תיכף אסביר למה היא מאוד חשובה. נתחיל להביא את כל מה שאמרו כאן הלכה למעשה.

אני כאן נמצא בשני כובעים. קודם כל הכובע המקצועי, אני יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית. ההסתדרות הלאומית הוקמה על ידי זאב ז'בוטינסקי, על חזון חמשת הממים. וזה אומר מזון, מעון, מזור, מורה ומלבוש. שלטענתו, ולדעתנו המדינה חייבת, לא צריכה, לא יכולה, חייבת לדאוג לכל אחד ואחד מאזרחיה לחמשת הממים האלה. לכן אנחנו נאבקים גם על הגדלת שכר המינימום. אנחנו רוצים שאזרחי ישראל ועובדי ישראל יחיו בכבוד.

ופה אדוני מנכ"ל הביטוח הלאומי, אני אומר לך, שמעתי אותך, ואני יודע מה אתה עושה, ואני מאוד גאה גם במעשים שלך. אבל את החבר'ה האלה לא צריך להעביר את קו העוני. צריך להביא אותם לפחות לשכר המינימום. כי עצם המושג של הבאנו אותם לקו העוני, בלי קשר, עם הערכה רבה למה שאתה עושה. אנחנו יודעים איפה הם נמצאים. הם נשארים עניים. ואנחנו לא רוצים שהם יהיו שם.

אלה, גבירתי, דור המייסדים. אלה הקימו את מדינת ישראל. בזכותם אנחנו יושבים פה. אם לא נדאג להם, למי צריך לדאוג. הראשונים שלהם צריך לדאוג זה הם, ובטח לחמשת הממים האלה. ואני אמחיש את זה בשתי דוגמאות. ואני לא מתבייש. דוגמאות אישיות.

הראשונה זה אבי. שיהיה בריא. הבחור נולד לפני קום המדינה כאן בארץ. הוא עוד מעט בן שמונים. הוא חי היום, הדבר היחיד שהוא מקבל, בדקתי תוך כדי עם אמא שלי, אלפיים תשעים ותשעה ₪ מביטוח לאומי. אין לו שום הכנסה נוספת. הוא לא מוותר. זה מהדור הזה שלא מסוגל שאין לו הכנסה.

לא יכול להיות.

הנה, בדקתי. היה אלפיים שמונים, עלה לאלפיים תשעים ותשע, שתבין מה קורה לבנאדם הזה, הוא לא יכול לשבת, זה מהדור הזה שאין לו כסף, הוא לא יכול לשבת בבית.

אני אשמח לקבל ממך את הנתונים. לא יכול להיות דבר כזה, ואני מקווה מאוד, זה לא יכול להיות.

אין לו פנסיה בכלל. הוא עבד כל החיים שלו כמו חמור. בנה את מדינת ישראל. לחם בכל מלחמות ישראל. עד היום הוא מתעקש לצאת לעבוד. אני רב איתו שלא ייצא. הוא מתעקש לצאת לעבוד כי זה מה שהוא מקבל, ההכנסה היחידה. אחד שלחם את כל מלחמות ישראל. שנולד כאן בארץ, לפני קום המדינה, ועשה את כל הדרך איתה. דוגמא אחת.

תן לי רק את תעודת הזהות, אני רוצה להוכיח לך,

המטרה שלי זה להמחיש.

אבל זה לא נכון. אני מתנצל. יכול להיות שיש איזה כשל נקודתי, אני מקווה שזה לא המצב. נשמח מאוד לקבל ממך בזמן הוועדה את תעודת הזהות, ועוד לפני שהוועדה תסיים את הדיון תקבל תשובה.

אני תיכף אנסה לקבל את מספר הזהות. הדוגמא השנייה זאת חמתי. עלתה לארץ בשנת 99', מורה בחסד גדול באוקראינה. פה בארץ נאלצה ללכת לעבוד בניקיון בהדסה, כי זה מה שנתנו לה. עבדה עבדה בניקיון, כמה היא יכולה. לקראת גיל ששים ושתיים, ששים ושלוש, פרשה לפנסיה. עם אלף שמונה מאות שמונים ושמונה שקלים פנסיה. מה שהיא מקבלת מביטוח לאומי זה אלפיים שמונה מאות וחמישה שקלים. זה מה שהיא חיה איתו.

עכשיו אמרנו פה, אמרו רבים לפניי, יש השלמה לשכר דירה, יש כל מיני דברים שמנסים לעזור. אני רוצה להראות לכם באיזו חרדה האנשים האלה חיים. פעם אחת רצינו לעזור לה, הפקדנו לה כסף בחשבון בלי שהיא תדע אפילו. היא ראתה את זה, היא נכנסה לפאניקה. עכשיו יבטלו לי את כל העזרה בשכר הדירה. מהר תמשכו את הכסף בחזרה. זאת החרדה שהאנשים האלה חיים. והקיום שלהם הוא על שקלים. בכזאת צניעות הם חיים, שאנחנו לא מאמינים שיש אנשים כאלה היום. אבל אלה האנשים.

ואין לה דירה, היא חיה בשכר דירה, כמו שאמרה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בסכום נמוך מאוד, כי אין לה ברירה, זה מה שהיא יכולה כרגע. ואני לא יודע מה יהיה בהמשך.

אלה שתי דוגמאות אישיות שאני מכיר. אני בטוח שיש עוד. אתם הרמתם את הכפפה גבירתי. זהו, אי אפשר להחזיר אותה. עכשיו צריך לטפל באנשים האלה. נתתי שתי דוגמאות, את חמשת הממים של ז'בוטינסקי זאת חובתנו לדאוג לאנשים האלה, לפחות להכנסה שתהיה דומה לשכר המינימום. תודה רבה, ובהחלטה בהמשך.

אני רוצה לומר לך שני דברים. בסוף, יש גם אילוצים. גם שכר מינימום, שאתם דחפתם להעלות אותו, לא עלה במכה אחת, ממה שהיה באותה נקודת זמן, למה שיש היום. זה עולה במדרגים. ואני אומר לך ששר האוצר בכל מה שנוגע לחוק ההסדרים לשנת 2021-2022, יחד עם יושב ראש ועדת הכספים אלכס, עשו כאן מעשה שאני לא זוכר כדוגמתו בעיקר בעבר.

אני רוצה להגיד לך עוד דבר, שבהגינות הם גם חשבו על זה לפני כן. מכיוון שהם גם התייעצו עם הביטוח לאומי להעלות את השלמת ההכנסה עוד בשנת 2018. אני אומר לך את זה. ומדובר בשלבים. מדובר כאן בהחלט בצעד משמעותי מאוד קדימה. יש בהחלט לשפר. יש בהחלט להוסיף. אין ספק שהם מלח הארץ, כל האזרחים הותיקים, כמו שציינת, שנשאו על כתפיהם את כל מהלך ההתפתחות של המדינה. עובר להקמתה, ועד לעצם היום הזה. וחברה שלא מסוגלת לתת מענה לאוכלוסיה הזאת, מבחינה נורמטיבית, לעניות דעתי, אין לה זכות קיום. עד כדי כך.

אבל אני אומר לך שנעשים שלבים. אנחנו נמצאים בדין ודברים גם עם אגף התקציבים, ואין לי ספק שהצעד הזה לא יהיה האחרון. הוא יהיה ראשון בסדרה. אני מקווה מאוד שהמצב ישתפר, ככלל, גם בעקבות, יושבת ראש הוועדה, הוועדה שאת מנהלת, זה דבר מבחינתנו ראוי ביותר, ואנחנו מברכים עליו. אנחנו מקווים שהדבר הזה ימשיך להיות תחת שרביטך, נושא שלא יירד מסדר היום, לטובת כל האזרחים הותיקים.

תודה רבה. עמותת 121, טלי ניר, בבקשה.

בוקר טוב, תודה על הדיון החשוב הזה. אנחנו פעלנו לכל מיני דברים עם ביטוח לאומי ועם אחרים שיושבים פה ועם הממשלה, גם בעניין של הסיוע למפוטרי הקורונה המבוגרים, הסיפור של מענק ההסתדרות, וגם הנושא של הדיסריגרד, שמאוד שמחנו שזה התקבל בחקיקה. אני רוצה להציע עוד כמה דברים, בהקשר לדברים שאמר שר האוצר, והחברים בוועדה. אפשרויות לקראת התקציב הבא.

אז קודם כל דובר על הנושא של השלמת הכנסה, ואני חושבת שהפתרון זה להגמיש את הקריטריונים, ואני מאוד מברכת על הצורך בנתונים, כי זה באמת דברים שעד היום לא נבדקו, וחייבים אותם, כדי לראות איך מגמישים את הקריטריונים בשביל שיותר אנשים יקבלו.

הדבר השני זה הסיפור של התעסוקה, למי שרוצה, למי שיכול, חייבים לעזור. כי זו בריאות. ושמחת חיים, וזה הרבה מאוד דברים. והיום ההשקעה הממשלתית בתחום הזה של עידוד תעסוקה בגיל המבוגר היא מאוד מאוד נמוכה. ואנחנו כתבנו גם לוועדה, וכתבנו גם לשר האוצר, ויש כמה דברים שאפשר לעשות.

קודם כל אני רוצה להתייחס לאוכלוסיה שקצת נשכחה מאחור, והיו לפני הקורונה מאה חמישים אלף אנשים מעל גילה פרישה שעבדו, מתוכם תשעה עשר אלף שהיו זכאים למענק הסתגלות, כלומר מעל גיל ששים ושבע, ועדיין לא חזרו לעבודה. ואנחנו ביקשנו, וחוזרים ומבקשים כאן, שתהיה פנייה פרואקטיבית. זה אנשים שעד הקורונה עבדו, יש להם את הכוחות, אנחנו קיבלנו פניות מאנשים כאלה.

כמה אנשים?

יש תשעה עשר אלף איש שהיו זכאים בספטמבר האחרון למענק הסתגלות, זה מסתיים בסוף ספטמבר. זאת אומרת זה אנשים שבהגדרה עבדו עד הקורונה. ובעצם הקורונה אילצה אותם לצאת מהעבודה. בין אם פיטרו אותם, או חל"ת שהפך לפיטורים וכו'.

ולכן זה אנשים שאנחנו חושבים שאם תהיה פנייה פרואקטיבית אליהם, וליווי לתעסוקה, אפשר יהיה להחזיר אותם לעבודה. אז זה דבר אחד.

דבר נוסף זה כל הסיפור של תמריצים למעסיקים בשביל שיעסיקו אנשים בגיל המבוגר. היום אין תמריצים כאלה. וצריך לתת לפחות לתקופה ראשונה, לחצי השנה הראשונה, לסבסד את ההעסקה הזאת, שיראו את התועלת, יש תועלת עצומה באנשים בגיל המבוגר, שרוצים לעבוד, שיכולים לעבוד, הם מביאים הרבה מאוד דברים, אנחנו רואים את התועלת הזאת יום יום.

בנוסף לזה שאני רוצה להגיד עוד שתי אפשרויות, שאני אשמח שתחשבו עליהם. אחד זה הסיפור של משרות ייעודיות בשירות הציבורי. בשירות הציבורי יש אפשרות לייצר משרות, בשכר אולי לא גבוה, אבל שהוא יאפשר לאנשים, גם את המשמעות וגם את החיים בכבוד, את הקיום בכבוד. אני מאוד מתחברת למה שאמר ששי שדה קודם לכן. ובסיוע בחינוך, בבריאות, ברווחה, בנושאים האלה יש צורך בהם ככוח עזר, אני חושבת שאפשר לבחון את זה, וצריך לבחון את זה.

ודבר האחרון זה הסיפור של יזמות בגיל השלישי. היום אין כמעט מסגרות שבהן אפשר לקבל סיוע, ליווי, ייעוץ לעסקים קטנים, לחשוב איך אפשר בגיל המבוגר לעזור להם כשיש להם רעיונות ליזמות.

תודה רבה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לגברת יפית בר, מהמשרד לשיוויון חברתי, בבקשה גבירתי.

בוקר טוב, עלו פה כל כך הרבה דברים, שהמשרד בעצם פועל, אני חושבת מרגע הקמתו. אני אתייחס קודם כל לנושא מיצוי זכויות. המשרד מפעיל מוקד למיצוי זכויות, כבר ארבע עשרה שנים, שכל מטרתו זה מיצוי זכויות אזרחים ותיקים. כמו שאתם מבינים יש כל כך הרבה זכויות לאזרחים ותיקים, ואם אנחנו נתחיל להפנות אותו לגורמים השונים, לכל המקומות בהם מגיעים לו זכויות, אנחנו רק נטרטר ובסופו של דבר מיצוי הזכויות לא יתבצע. המטרה היא לבצע כמובן מיצוי זכויות אקטיבי.

מה שאנחנו עושים, שנה לפני גיל פרישה אנחנו שולחים לכל האזרחים הותיקים מכתבים, ומזמינים אותם לפנות אלינו על מנת להכיר את הזכויות שלהם ולסייע להם במיצוי זכויות אקטיבי.

אני רוצה לציין שיש לנו שיתופי פעולה עם כל המשרדים. גם עם הביטוח לאומי יש לנו ערוץ ישיר, כדי לממש את הזכויות בצורה הרבה יותר מהירה, שיתוף פעולה מאוד מאוד חשוב ופורה. ואנחנו עובדים עם משרדים נוספים.

עלה פה על ידי אפרים הנושא של מיצוי זכויות בבתי חולים. יש לנו יחידת מתנדבים שנקראות יחידות סגולה, שיושבים בתוך בתי החולים ומנגישים זכויות בריאות לאזרחים ותיקים.

נושא של הנגשה שפתית אני מסכימה איתך שצריך לשפר. יש לנו שמונה שפות, נציגים דוברי שפות, אבל אני חושבת שצריך כמובן לשפר. יחד עם זאת הנגשה גם לאוכלוסיות פריפריה, לפני שלוש שנים, קצת פחות, זה בא לנו עם הקורונה, הוצאנו ניידת זכויות, שבעצם תגיע לפריפריה, ולדוברי השפות השונות שבדרך כלל לא נוטות למצות את זכויותיהן. מדובר על דוברי אמהרית, ערבית, וגם כמובן דוברי הרוסית. אז חשוב שתכירו, ותמיד אנחנו כמובן בעד לשפר ובעד שיתופי פעולה.

דבר שני שאני אחראית עליו זה נושא תעסוקה, וכבר דיברו פה כולם על החשיבות, ובאמת החשיבות של תעסוקה, אני לא רוצה להגיד למי שלא יכול להגיד בוא תעבוד. אבל מי שרוצה וצריך – חשוב לסייע לו. אז המשרד פועל כבר למעלה מחמש שנים, זה הוזכר בדו"ח שהוגש לוועדה, אבל הוא לא כל כך עדכני. אז חשוב לי כן לציין את מה שנעשה.

חשוב לי כן להגיד מהן הסיבות שאזרחים ותיקים יוצאים היום לשוק העבודה. זה מתחלק לשניים, אבל הסיבה העיקרית של האזרחים הותיקים היא כלכלית. זה בדיוק מאותן סיבות. וזה גם מתחלק לחצי וחצי. החצי הראשון זה אנשים שבאמת כנראה אין להם גב כלכלי או פנסיוני, אין להם את רשת הבטחון הפנסיונית, והם יוצאים לעבוד, ואמר את זה גם השר אביגדור ליברמן, בשביל הלחם והמים. אלה שליש מהאנשים שמחפשים עבודה. השליש השני זה אנשים שהבינו, כשהם הגיעו לגיל פרישה, וכמו שאמרו פה, וגם אתה אמרת, ההוצאות גדלות, ההכנסות קטנות, הם מבינים שהם לא יוכלו לשמור על רמת החיים שהם היו רגילים אליה, והם מבינים שהם חייבים להמשיך ולעבוד.

ושליש מכלל מחפשי העבודה מבקשים משמעות. היום אנשים מגיעים לגיל פרישה, בגיל שישים ושבע, גיל מאוד צעיר. צריך לתת להם את האפשרות להישאר בשוק העבודה ולהמשיך להרגיש בעלי ערך ותורמים. ואלה כל המאפיינים.

המשרד פועל בשלושה ערוצים. רגולציה, עבודה מול מעסיקים, ועבודה מול מחפשי עבודה. מול מחפשי עבודה יש לנו תכנית מאוד גדולה שנקראת ותיקים בעבודה, שהיא כוללת אתר ייעודי לחיפוש משרות לאזרחים ותיקים, שם יש משרות אך ורק לאזרחים ותיקים. ומעסיקים שהתגייסו כדי להעסיק אזרחים ותיקים. מרכזי תעסוקה שמפוזרים ברחבי הארץ, שנותנים ליווי, לכתיבת קורות חיים, לחיפוש עבודה, להכנה לראיון עבודה. כל האמצעים האפשריים.

אני רוצה להגיד שהיום יש לנו אנשים שיוצאים היום לשוק העבודה לאחר שעבדו עשרים ושלושים שנה, ולא חיפשו עבודה בתקופה האחרונה לחייהם. והם צריכים עזרה. הם צריכים הכשרות. וזה דרך אגב במסגרת העלאת גיל פרישה, עבור תעסוקת נשים נתנו בוס משמעותי, וגם תקציבית למשרד, כדי לשפר את כישורי העבודה שלהן, במיומנויות הרכות מה שנקרא, וגם כישורים מקצועיים.

אני כבר אומרת לך שאחד הדיונים הבאים יהיה דיון בתעסוקה, ואז תציגו את כל מה שאתם עושים בנושא. אז מה חסר?

דיברו פה על המלצות, בנושא רגולציה, שאנחנו ממשיכים ופועלים, אז כבר התייחסו לנושא הדיסריגרד. אני חושבת שמהרגע שהגעתי למשרד, ב-2015 אנחנו מדברים על הדיסריגרד, מהוועדה הראשונה שהוקמה ודנה בתעסוקת מבוגרים.

למרות שהוא עלה,

הוא עלה, וזה צעד מבורך. החלק השני הוא הנושא של גיל פרישה. גיל פרישה חובה. אנחנו יודעים דווקא עם משרד האוצר הוקמה בימים אלה איזו ועדה שתדון בנושא. מבחינתנו זה חסם שקשה מאוד להתמודד איתו. אבל הוא חסם כבד. כמו שאת אומרת, את רוצה לשנות דברים גדולים. אנחנו כל פעם משנים את הדברים הקטנים,

ההמלצה שלכם זה לבטל גיל פרישה חובה?

או כמובן להתייחס להיבטים אחרים בתוך גיל פרישה חובה כדי שיאפשרו תעסוקה. ובנושא מעסיקים, נושא של תמריץ מעסיקים, זה יכול להיות במיסוי, או בנקודות זכות. צריך לחשוב על דברים כאלה. או בנושאים של הקלות במס, או בנושא של כדאיות כלכלית למעסיקים. אני אגיד לכם, אזרחים ותיקים רוצים לעבוד, אבל הם לא רוצים לעבוד משרה מלאה. הם עבדו כל חיים. הם רוצים להמשיך ולממש תחומים אחרים בחייהם, וגם לעבוד מסיבות כלכליות בחלקם. אז רובם מחפשים משרות חלקיות או משרות גמישות, ולא תמיד שוק התעסוקה יכול לספק. אז לתת איזו שהיא כדאיות למעסיקים בפיצול משרות, או הצעת משרות חלקיות. אנחנו יודעים היום שכלכלית זה לא משתלם להם.

יש עוד המון תהליכים, וגם נושא הגילנות. נושא של אחריות תאגידית.

השרה הציגה את הנושא הזה באחת הוועדות או באחד הפורומים בצורה הטובה ביותר. אני ממש מודה לך.

בדקנו את הנושא שעלה כאן לבירור. אנחנו בהחלט נותנים לו את מה שמגיע לו. זה בסדר גמור. היתה איזו שהיא דיס-אינפורמציה, אבל הכל בסדר גמור. והוא מקבל את מה שמגיע לו.

תרשי לי רק הערה אחת. מאוד התרשמתי מדבריך, ומהביטוח לאומי, שעושה עבודה מדהימה.

ופה אני מחזקת את דבריך, אני מאוד מעריכה גם את ביטוח לאומי, וגם את המשרד לשיוויון חברתי.

נכון. דבר מאוד מהותי הוא להבין שצריך במדינת ישראל ליצור מוקד ממוקד של מיצוי זכויות. ולא ביזור אין סופי. אין בירוקרטיה כזאת בכל העולם.

לדעתי נצטרך לנושא זה דיון נוסף. אולי גם את זה נוכל לשפר. תודה רבה. אני רוצה להגיד שאנחנו, כוועדה, נרשום את הנתונים שחסרים לנו. לאור הדיונים כאן הבנו שיש מספרים שיעזרו לנו מאוד בתהליך קבלת ההחלטות. אנחנו גם נפנה לארגונים באופן יזום, ונבקש מהם המלצות, בדיוק כמו ששר האוצר אמר, מה אפשר לשפר בתקציב הבא. אתם ראיתם את הגישה המאוד חיובית של השר.

אמנם כולנו יודעים שזה לא יהיה פשוט, כי אין שם פתרונות פשוטים. או שזה יקר מאוד, או שזה לא ישים. אבל אני מאמינה שאנחנו כן נצליח לעזור, דווקא לאלה שלא מקבלים השלמת הכנסה, וכן נמצאים במצב כלכלי בעייתי מאוד, בגלל שיש להם פנסיה מאוד נמוכה, ולפעמים הם כן עובדים ויש שם משכורת זעומה, ולפעמים הם לא עובדים, ואז המצב נהיה גרוע יותר.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים והמשתתפות. אני ממש מודה על הסקירה של מכון המחקר של הכנסת. גם תודה רבה לביטוח לאומי על הדברים החשובים ומעשירים את הידע שלי לפחות באופן אישי. אני גם מודה לנציגים של כל המשרדים, לשיוויון חברתי, למשרד האוצר ולכל מי שהיה פה. תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:54.


אלבראל