פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



6
ועדת החינוך, התרבות והספורט
01/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 125
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ח באדר א' התשפ"ב (01 במרץ 2022), שעה 14:05

יום ההוקרה למורשתה ופועלה של העדה הדרוזית, בהשתתפות השר חמד עמאר

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
עלי סלאלחה

מאיר יצחק הלוי
עמיחי שיקלי
פטין מולא
מופיד מרעי

שר במשרד האוצר חמד עמאר
איה חיראדין - מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי, משרד החינוך

מג'ד קטש - רכז אשכול אומנויות, משרד החינוך

ג'יהאן פרהוד - מפמ"ר היסטוריה, מגזר דרוזי, משרד החינוך

איאד מוהנא - מפקח על עברית במגזר הדרוזי, משרד החינוך

וופא חלבי מועדי - מנהלת תחום דעת ערבית, מזכירות פדגוגית, משרד החינוך

ג'מיל חטיב - מפמ"ר מורשת דרוזית, משרד החינוך

סלימאן משלב - מפקח רשותי, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אמירה ז'אן - מורה, משרד החינוך

מופיד גאנם - יו"ר מרכז המורשת הדרוזית, משרד התרבות והספורט

אלדד חיימוביץ - מנהל בית הספר בגין באילת

אסעד עראידה - גמלאי בהתנדבות, יו"ר המפעל להכשרת ילדי ישראל

מופק עוטמן - מנהל חנות ברשת באג, אורח של סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי

שהד סרחאן - אח מוסמך, אורח של סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי

נביל איוב - מפקח כולל בדימוס

בסאם סאבק - עו"ד, יועץ משפטי

אמיר עלי - תנועת הנוער הדרוזי

דרורי גניאל
–
ראש מינהל שח"ק, עיריית אילת

אנס מנסור
–
יו"ר פורום ועדי הורים, מגזר דרוזי

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

יום ההוקרה למורשתה ופועלה של העדה הדרוזית
בהשתתפות השר חמד עמאר

צוהריים טובים לכולם, אני שמחה וגאה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל עם נושא מאוד מיוחד, עם יום מיוחד, יום ההוקרה למורשתה ופועלה של העדה הדרוזית. אני רוצה קודם כל לפתוח בלהודות לקהילה הדרוזית שלמעשה לאורך השנים נמצאת איתנו כתף אל כתף, ולאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל שזורים חיינו בחייכם והקהילה שלכם בקהילה שלנו, באמת כמו אחים.

אני חושבת שהיום הזה הוא יום חשוב ומיוחד. אני רוצה להודות לשר חמד עמאר שנמצא איתנו היום, שפועל רבות למען הקהילה הדרוזית. אני רוצה להודות לסגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי, שגם הנושא הזה קרוב מאוד לליבו וביקש ממני גם לשריין כבר את ועדת החינוך בעניין הזה, לחברי הכנסת שכמובן נמצאים איתנו כאן, עמיחי שיקלי, חבר הכנסת, חבר הכנסת פטין מולא וחבר הכנסת עלי סלאלחה שמצטרפים אלינו היום לדיון ביום החשוב הזה, וכמובן אנחנו נפתח עם השר ועם סגן השר, אז בלי עיכובים נוספים, בבקשה השר חמד עמאר.

צוהריים טובים לכולם, קודם כל באמת אני רוצה להודות לחברת הכנסת שרן השכל על קיום הדיון החשוב הזה. אני רוצה לאחל לך רק בהצלחה. אני יודע כמה את עובדת קשה וכמה את משקיעה בוועדה על כל מה שאת עושה כאן למען החינוך במדינת ישראל. שיהיה לך רק בהתחלה.

תודה.

אני רוצה להודות לסגן השר שיזם את הדיון וביקש שנקיים את הדיון, מאיר יצחק הלוי, תודה רבה. גם כראש עיר אני יודע שהכנסת גם את הנושא של המורשת הדרוזית לחינוך אצלך בעיר. אני ואתה מדברים הרבה בנושא של חינוך ואני יודע את התרומה שלך ואת החשיבות של החינוך בעיניך. אתה מוביל במשרד את כל החינוך הבלתי פורמלי. תודה רבה על כל מה שאתה עושה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת עלי סלאלחה, פטין מולא ושיקלי שהגעתם, שאתם נמצאים איתנו כאן, לכל האנשים שהגיעו מהצפון, ובראשם איה חיראדין, מנהלת החינוך הדרוזי, ראש מועצה לשעבר מר אסעד עראידה, תת אלוף מופיד, מפקחים שנמצאים איתנו, משלב, זעודי. תודה רבה לכם באמת, לכל אחד ואחד שהגיע לכאן.

אני רוצה להגיד לכם, החוק הזה שאנחנו מציינים היום זה חוק שאני חוקקתי ב-2018 כי ראיתי חשיבות רבה בנושא הזה שהמדינה שתכיר ביום הזה, תכבד את היום הזה, שבאמת הדור החדש לא מכיר את תרומה של העדה הדרוזית לחברה הישראלית, לביטחונה של מדינת ישראל, לחוסנה של מדינת ישראל. הדור החדש שפוגש את הדרוזים לראשונה זה בצבא, ולפעמים הוא יודע למה הוא נמצא בצבא. אנחנו באנו ואמרנו, יהיה יום כזה שיכירו אותו בכנסת, יכירו אותו בצבא, יכירו אותו במשטרה. בכל מקום ומקום יכירו ביום הזה וילמדו קצת על הדרוזים, להכיר את הדרוזים, לכן חשוב לי מאוד שנציין.

אני רוצה להגיד לכם, החוק חוקק ב-2018 אבל מאז לא צוין היום הזה, ולמה לא צוין? כי כבר ב-2019 יצאנו לבחירות. ב-2020 היו בחירות. ב-2021 היו בחירות. זה פעם ראשונה שאנחנו מצליחים לציין את זה. נציין אותו כאן בוועדת החינוך, יציינו אותו גם בוועדות אחרות ואנחנו נציין את זה גם במליאה. חלק מחברי הכנסת ידברו במליאה. סגן השר ידבר במליאה ואני גם אהיה שם, אסכם את הדיון, אז באמת תודה לכל אחד ואחד שהגיע לכאן.

היום ראיתי ואני רוצה לברך את שר המשפטים, שרת הפנים שפרסמו מזכר חוק לעדה הדרוזית. אני ישבתי עם שר המשפטים לפני קרוב לשלושה חודשים ודיברנו על הובלת חוק ממשלתי בנושא. אני ראיתי את תזכיר החוק. אני אדאג שם שנכניס את המילה "שוויון זכויות מלא לבני העדה הדרוזית". זה המטרה שלי. זה החוק שאני גם מוביל בכנסת. אני גם שותף עם חבריי חברי הכנסת הדרוזים בהובלת חוק משותף לכולנו. אני מאמין שבסופו של דבר נביא חוק שייתן את הכבוד המתאים לעדה הדרוזית. כמו שאמרתי, כשחוקק חוק הלאום אני לא חיפשתי לקבל תקציבים תמורת חוק הלאום כי זה לא עניין אותי. עניין אותי את המיקום שלו. אנחנו ישראלים יותר מכל ישראלי אחר, לכן היה חשוב לי לאום ייחודי לעם היהודי. אני חלק ממדינת ישראל וזה פגע בי כי זה מדינתי. אין לי מדינה אחרת ועל המדינה זאת אני אלחם. על המדינה הזאת אני אקריב. אני חלק מהמדינה הזאת וכל דרוזי רואה את עצמו ככה, לכן אנחנו נדאג שבתוך החוק יהיה שוויון מלא לבני העדה הדרוזית.

אני באמת רוצה להגיד לכם, הממשלה הזאת הנוכחית לקחה את העדה הדרוזית על סדר-יומה קודם כל בתקציבים, בתוכנית שאישרנו, 3 מיליארד שקל, בחוק שמובילים עכשיו בממשלה בהובלת שר המשפטים, שרת הפנים, ואני אהיה שותף. גם חברי הכנסת יהיו שותפים, אופוזיציה כקואליציה. כולנו ביחד מאוחדים לנושא הזה. אני רוצה להודות גם לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי, לכל מי שתורם, לשר האוצר, לכל השרים שנמצאים בממשלה, שבאמת בשבילם העדה הדרוזית זה על סדר-יומה של הכנסת, על סדר-יומה של הממשלה והיא תמשיך.

אני בנושא של סבסוד לחיילים משוחררים, בתוכנית שאישרנו, הרמנו את הסבסוד מ-300,000 שקל לחלקה עד 400,000 בתשתיות. זה חיסכון אדיר לצעירים הדרוזים שמסיימים צבא, ואנחנו יודעים את היכולות הכלכלית שלהם ואת המצב הכלכלי הקשה, לכן העזרה הזאת של הממשלה באה לתת פתרון גם בנושא של דיור. אני מקווה שכמה שיותר יהיו חלקות לחיילים משוחררים וכמה שיותר חיילים משוחררים יקבלו את הסבסוד. שוב תודה לך שרן, באמת תודה על כל מה שאת עושה. לסגן השר תודה ולכל מי שנוכח. תודה רבה לכולם.

תודה רבה לך השר חמד עמאר, בהחלט ראוי לציון העבודה הקשה והמשמעותית שאתה עושה למען העדה הדרוזית לאורך השנים ובטח עכשיו גם כן בתוך משרד האוצר. אני בטוחה שחברי העדה מעריכים זאת מאוד. אני רוצה לעבור לסגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי, בבקשה.

תודה רבה לך גבירתי יושבת-הראש. בראש ובראשונה להגיד תודה שנעתרת לבקשתי לקיים את הדיון בנושא הכול כך חשוב והוא העדה הדרוזית המפוארת, ותודה רבה לך אדוני השר חמד על העשייה שלך למען העדה ולמען מדינת ישראל. ראויה להערכה.

חבריי חברי הכנסת, חברים שהגיעו לכאן, אני חייב להגיד שיש כאן את סגלי החינוך, מנהלי בתי הספר התיכוניים מהעיר אילת שהגיעו יחד עם הצוות שמוביל את התוכנית שתיכף נתייחס אליה, ויש גם חברים מהמנהיגות הצעירה מאילת שביקשתי והזמנתי אותם. גם הם נמצאים כאן ויש גם בזום, כך שבהחלט מרגש אותי לראות גם את הסגל החינוכי וגם את המנהיגות הצעירה באילת כאן, מכבדים אותנו.

אני אגיד כך גבירתי היושבת-ראש, אדוני השר, לפני משהו כמו שלוש–ארבע שנים, דרך אגב זה גם היה קשור קצת לשיח שהיה סביב חוק הלאום, חשבתי שיהיה נכון לחבק את תושבי אילת שהם בני העדה הדרוזית. ביוזמה לחלוטין שלי זימנתי את המנהיגות הצעירה לשיחה פתוחה. ישבו בשיחה הזו משהו כמו 12–15 חברים טובים וראויים.

שהם תושבי אילת?

שהם תושבי אילת. זה היה במוצאי שבת. התכנסנו שם, הייתה שיחה מרתקת ובעיקר אותי ריגשה שראיתי את היצר, את הרוח ואת אהבת המולדת ואת אהבת העיר אילת של אותה קבוצה נפלאה של אנשים, ושם בעצם נולד הרעיון לעשות מעשה. היה מגון רחב של מחשבות. כאיש חינוך אמרתי, בואו נתחיל במערכת החינוך, בואו נתחיל בלהכניס את מורשתה של העדה הנפלאה הזו לתוך מערכת החינוך בעיר אילת. אמרנו, נתחיל את זה כפיילוט. פה התגייסו מספר גורמים, האחד, כמובן נמצאת פה איה עם צוותי הפיקוח, המפמ"רים של משרד החינוך, ומייד גויסו לעניין כדי לבנות תוכנית שתהיה מוסכמת ומאושרת. לאחר מכן גייסנו את הקהילה המחנכת, מנהלים, ובכל בית ספר יש היום רכז שמטפל בסוגיה הזאת. איגמנו קצת משאבים ואמרנו, יוצאים לדרך, וכמובן קיבלנו את התמיכה של הקהילה שנמצאת כאן. אמרנו, בואו נתחיל להטמיע את הפעולה הזו ולהפוך אותה להיות פעולה ממוסדת בעיר אילת, וגם אני כשאדבר במליאה, אתייחס קצת יותר לעומקם של דברים.

מה שאני רוצה לבקש גבירתי היושבת-ראש, אני חושב שיהיה נכון שהוועדה בזמן שתמצאי לנכון, תאפשר למי מהמנהלים להציג את הרציונל, את חלק מהסילבוס אם תירצו, של התוכנית החינוכית שכבר פועלת מזה שנתיים–שלוש, שהיא מחולקת בין השיח הפרונטלי החינוכי בכיתת הלימוד, דרך טיולים לראות את המורשת, דרך מפגש עם קצינים בני העדה ועוד ועוד, ויש כאן בהחלט פעולות רחבות. לי אין ספק שהפעולה הזו היא פעולה נכונה, ובהמשך נעשה עוד פעולות שמצדיעות לקהילה הדרוזית הנפלאה.

אני יותר מאשר שמח להיות חלק מהעשייה הזו ואני אגיד את זה גם בדבריי במליאה. אני חושב שאנחנו כעם וכמדינה צריכים לעשות יותר ויש מה לעשות, ועל כך אני אאריך בדברים אולי במליאה, אבל פה חשוב שנמקד את תשומת הלב שלנו באמת לעשייה החינוכית. אנחנו יושבים בוועדת חינוך. אם תמצאי לנכון, יש כאן שלושה מנהלי בתי ספר שש-שנתיים שנמצאים איתנו, נפלאים וטובים, וגם כמובן הקהילה האילתית. עד לכאן. תודה.

תודה רבה על הדברים. אנחנו נפתח בעצם בדיון ואנחנו נעשה דובר-חבר כנסת ודובר, אורח או משרד ממשלתי, אז אנחנו נתחיל גם כן לפי סדר ההגעה. חבר הכנסת עמיחי שיקלי, בבקשה, זכות הדיבור שלך.

ידיד העדה.

תודה רבה. באמת אני חש קשר מאוד קרוב לעדה הדרוזית והייתה לי גם הזכות להיות שותף לחיזוק המכינה בכרם אל בסבב הקודם. אני חושב שמעבר לתרומה האדירה של החברה הזו לביטחון ישראל, ובאמת הייתי במשטרה בתמרה לפני כמה שבועות, סיירנו ואז אחד החבר'ה אמר שהוא ממשפחת שנאן, אז רק בגלל שהוא אמר שהוא שנאן, ידעתי כבר שהוא מחורפיש ונזכרתי גם בחבר הכנסת שנאן ובבן שהוא שכל בפיגוע בהר הבית, ו - - - מג'וליס וזידאן מיאנוח אם אינני טועה.

החברה הזו באמת שותפה בצורה בלתי רגילה בחיזוק ביטחון ישראל, אבל אני חושב שמעבר לעניין של ההתמודדות עם אויבי ישראל, יש באמת קשר שהוא קשר עמוק, שלדעתי אנחנו לא מספיק מלמדים את הילדים שלנו עד כמה הקשר הזה הוא הולך אחורה. בפרשת יתרו מתואר איך משה מחבק את יתרו ואיך יתרו הופך להיות היועץ אולי האסטרטגי הכי חשוב שלו שאומר לו, אתה לא תוכל לנהל ככה את העסק, תבחר לך אנשי חייל, אנשי אמת. יתרו הוא הנביא שועייב ואם אינני טועה, הנביא שועייב הוא הנביא הכי חשוב של העדה, שקבור לא רחוק - - -

לא הכי חשוב, האחד והיחיד.

הקשר הזה צריך להילמד. זה לא רק עניינים של ביטחון ושל מלחמות. זה משהו עמוק, זה משהו תרבותי.

היה פספוס ענק בעניין של חוק הלאום. אני חושב שהיה פה ניסיון לסכסך את החברה היהודית והחברה הדרוזית, ניסיון שהצליח למרבה הצער במידה לא רבה, וגם היה מעורב בניסיון הזה כסף זר. זה לא שהחוק מושלם, זה לא שאין בעיות, אבל אני זוכר שהיה לי שיחה עם צעיר דרוזי כשבאתי והקראתי לו את החוק סעיף-סעיף ואז הוא אמר, איפה הסעיף שאומר שאני אזרח סוג ב'? אמרתי לו, אין סעיף שאומר דבר כזה, חס ושלום.

סעיף 7.

אני לא בא ואומר שזה מושלם, אבל אני אומר, היה פה פספוס, היה פה נזק שצריך לטפל בו. יש סוגיות שהן סוגיות מיוחדות. אני חושב שראינו בשבועות האחרונים התקדמות משמעותית בהובלה של חברי כנסת ושל כבוד השר. אני באמת כל כך גאה שזה המצב שלנו פה במדינה, ואני חושב שהמיעוט הזה באמת צריך לקבל יחס מיוחד ולחזק אותו. זה לא דבר מובן מאליו. תודה לכם על היום הזה.

תודה רבה על הדברים, חבר הכנסת עמיחי שיקלי. אני רוצה לתת לאיה חיראדין, מנהלת אגף חינוך למגזר הדרוזי במשרד החינוך. שלום, צוהריים טובים. אנחנו נשמח שתספרי קצת על האגף ובעיקר על הפעילות, על האתגרים, על הקשיים, על איך אנחנו כוועדת חינוך יכולים לעזור לכם באגף מבחינת אותם תלמידים וילדים דרוזים בקהילה. בבקשה.

תודה. צוהריים טובים לכולם, אני באמת מודה לך חברת הכנסת שרן, על ההזדמנות ועל ההסכמה להעלות את הנושא החשוב הזה על סדר-היום, לסגן השרה שהוא בעצם יזם את הדיון, ולשר חמד עמאר שהוא בעצם יזם את הרעיון בכלל של העלאת הנושא של המורשת הדרוזית על השולחן של הכנסת, לחברי הכנסת כמובן הדרוזים וחבר הכנסת שיקלי, וכל המשתתפים, אנשי ציבור, אנשי אילת, המפקחים כמובן והמפמ"רים של משרד החינוך שהם ביחד איתי.

אני אספר קצת על האגף הדרוזי. המגזר הדרוזי הוא מגזר קטן, מיעוט. אנחנו נמצאים ב-19 רשויות, כ-92 מוסדות חינוך, 40,722 תלמידים במערכת החינוך מגיל 3 ועד י"ב. אחוזי הזכאות בבגרות כמו שכולנו יודעים, ושמענו בתקשורת המון על הנושא הזה, הם מאוד גבוהים אפילו הרבה יותר מאחוזי הזכאות של הכללי. אנחנו כמו שאמרת, מתמודדים עם אתגרים. שני אתגרים עיקריים שאנחנו מתמודדים איתם במערכת החינוך, האתגר הראשון זה הנושא של אחוז המצטיינים. אחוז המצטיינים במגזר הדרוזי עדיין לא הגיע לאחוז המצטיינים הארצי. אם אחוז המצטיינים הארצי עמד על 10.8, אז אנחנו 7.3. זה האתגר הראשון.

האתגר השני שאנחנו מתמודדים איתו זה הפערים בין בנים לבנות על כל המרכיבים, גם בזכאות, גם בעמידה בתנאי סף לקבלה לאקדמיה וגם במצטיינים. אם אנחנו מגיעים ל-7.3 באחוז הזכאות, זה בגלל אחוז הצטיינות הבנות שזה 10.08 שזה ממש נושק לארצי, כאשר הבנים עדיין מאחור ב-3.8%–3.9%, משהו כזה. זה הפער השני שאנחנו מתמודדים איתו. המשמעות של הפער הזה זה אחוזי גירושים מאוד גבוהים, כי אנחנו כחברה מסורתית מאוד התחלנו להתמודד איתם לאחרונה. הנתון האחרון שיש לי מעודכן ל-2019 זה 19%, וזה פעם ראשונה במגזר הדרוזי שמגיעים לאחוזים כאלה, וכמובן עוד תופעות חברתיות שהן לא פשוטות שאנחנו מתמודדים איתן.

האתגר שאנחנו גם בנינו בעבורו תוכנית ממש ייחודית זה כל הנושא של חיזוק השפה העברית. התחלנו לשמוע לפני שנתיים בערך גם ממינהל אוכלוסיות, שנדרשים להכין את החיילים שהולכים להתגייס לשפה העברית. קיבלנו נתונים מאוד מדאיגים. גם התחלנו להבין שאחוזי הנשירה מהאקדמיה הם אחוזים מאוד גבוהים. אחוז הסטודנטים הדרוזים הנושרים בין שנה ראשונה לשנייה הוא הכי גבוה ארצי גם באוניברסיטאות וגם במכללות.

מה הסיבות? אתם יודעים לזהות אותן? אתם ערכתם מחקר בעניין הזה?

אין תקציבים.

רגע, תן למשרד החינוך.

לא חושבת שחסר תקציבים.

תקציבים. אני כמנהל אומר לך.

כשאתה מדבר על אחוז נשירה בעצם מהמכללות, מהאוניברסיטאות, אז אפשר לבוא ולומר אולי קושי כלכלי של אותם תלמידים להחזיק שם, אבל אל תשכח שיש לך עוד מספר מגזרים שהם מסומנים כקושי כלכלי, ופה השאלה איפה נמצאים הפערים.

כולנו בסוציו-אקונומי נמוך, אז ההורים לא יכולים באמת לתמוך בילדים שלהם. בתי הספר שלנו הם קופסאות.

תן לה בבקשה לסיים וגם לענות על השאלות.

אני הגעתי לנושא של העברית. אנחנו באגף ביחד עם המפמ"ר לשפה העברית בנינו תוכנית לחיזוק השפה העברית מגיל הגן ועד י"ב.

האם אתגרי השפה הם משהו משמעותי, בין אם בבגרויות ובין אם באוניברסיטאות?

באוניברסיטאות כן, כי גילינו שזה באמת חסם. גם אחוז התלמידים שעוברים את מבחן יע"ל הוא מאוד נמוך. צריך לעבור במבחן יע"ל מינימום 110 כדי להתקבל למכללה. לאוניברסיטאות, בדרך כלל 130 עד 150, אז זה משהו שגם עבורנו הוא אתגר שאנחנו גם בתקציב של החלטת הממשלה נתנו לזה מענה, תקציב להכנה למבחני יע"ל. זה האתגרים בעצם שאנחנו מתמודדים איתם.

כדי לטפל באתגרים האלה אנחנו בנינו באגף הדרוזי תוכנית ייחודית שקראנו לה "חינוך לקריירה 3-30", וזה כדי לטפל בעצם בסוגיה של הרצף בין התוצאות היפות של הבגרויות לבין האקדמיה לבין התעסוקה. זה משהו שאנחנו לא מוצאים אותו בהלימה, אז בנינו תוכנית של חינוך לקריירה שהיא מבוססת על חמישה עקרונות, אחד, בפיתוח אוריינטציית עתיד מגיל הרך ועד י"ב, שניים, עבודה עם ההורים. הנושא של הורים וטיפול בהורים זה ממש עלה בכל קבוצות החשיבה ושולחנות עגולים שעשינו. שלוש, זה כל הנושא של חדשנות ויזמות. אנחנו הולכים באמת להקים האקתון בתחילת יוני, האקתון מגזרי לנושא של חדשנות ויזמות פעם ראשונה במגזר. דבר רביעי זה הנושא של הכנה לאקדמיה, לצבא וחזרה לעתיד, שאנחנו בקשר עם משרד הביטחון והמל"ג, ריאן, כל המוסדות האלה כדי באמת לעזור לילדים שלנו להתכונן אחרת. מה שכן, אנחנו מתחילים מכיתה ט' גם ביחד עם הצבא שאז עשו עבודה רק עם י"א-י"ב. עכשיו אנחנו מתחילים עם כיתה ט' להכין את התלמידים יותר טוב לצבא, שהצבא יקלוט אותם עם הכישורים שלהם כדי שגם בחזרה לעתיד יוכלו להשתמש במיומנות הזאת. הנושא החמישי או העוגן החמישי זה הנושא של חינוך לערכים. אנחנו בנינו תוכנית ביחד עם ההנהגה הרוחנית, ביחד עם אנשי ציבור. אנחנו ממש במקום של לפרסם את התוכנית הזאת. עדיין לא פרסמנו אותה, אבל ממש מפרקים אותה לכדי ביצוע.

מתי אתם אמורים לפרסם אותה?

אני מניחה שממש תוך חודש אנחנו הולכים לפרסם אותה ולהתחיל ביישום.

התוכנית כוללת גם תקציבים וגם תוכניות כמו למשל חיזוק השפה?

חיזוק השפה נמצא בהחלטת הממשלה.

אז מה אתם מוסיפים בתוך התוכנית הזו?

היו כמה רעיונות שאנחנו הולכים גם לחשוף אותם קודם להנהגה הציבורית שזה חברי כנסת, רשויות מקומיות. אנחנו עוד לפני הצעד הזה, לכן אני לא רוצה לפרט הרבה, אבל אחד הדברים למשל שאנחנו הולכים ליישם זה למשל רעיון של טקס גיל 15. אצלנו לפי הדת בגיל 15 הנער, הנערה הם אחראים למעשיהם, במקביל לטקס המצווה, אז אנחנו נתחיל לעשות את זה בנבי שועייב, שזה טקס שכל כיתות ט' יהיו שם ואז יקבלו בעצם את כל הערכים ומה המשמעויות, סדנאות, טקס ממש סביב הנושא הזה. זה באופן כללי על האגף ועל האתגרים ועל מה אנחנו הולכים לעשות.

הנושא של המורשת הדרוזית והקשר, בעצם הדו-קיום והחיים המשותפים, אנחנו עוסקים בו באופן כללי. כל בית ספר במגזר הדרוזי, יסודי, חטיבה ותיכון, יש לו בית ספר תאום מהמגזר היהודי, שזה קשרים ומפגשים, אם זה וירטואלי ואם זה פיזית, מפגשים ממש בכפרים ובערים באותם בתי ספר שותפים.

הדבר הייחודי בעצם שסגן השרה יזם, וזה באמת היה משהו ייחודי והתחלנו איתו, כל הנושא הזה של לא רק לבוא לפגישה אחת או שתיים במשך השנה ולהיות בקשר וירטואלי ופעם אחת להיפגש על כוס קפה או סדנא משותפת, אלא ממש ללמוד על המורשת הדרוזית. ככה בעצם התלמידים לא מחכים לצבא או לשירות הלאומי או אחר כך בעתיד שידעו מה זה דרוזים, אלא ההיפך, הם מכירים את זה ויודעים את זה כבר בכיתות ט' ו-י' שכל התלמידים עוברים את זה. זה לא רק מערכי שיעור שניבנו ביחד עם מפמ"ר המורשת שהוא נמצא גם איתנו ביחד עם צוות החינוך שסגן השרה התווה באותו זמן, אלא גם מפגשים משותפים.

ברגע שהתלמידים של אילת באים למסעות בצפון, אז הם נפגשים עם תלמידים מהצפון. תלמידי פקיעין למשל, היה מבית ספר בן גוריון עם בית ספר מפקיעין שבאו למסע. אירחנו חלק מהתלמידים בנבי שועייב, ששמעו שם סדנאות וקיבלו אירוח דרוזי והבינו מה זה המקום הקדוש הזה, אז המשמעות היא לא רק לעשות "וי" על עשינו מפגשים משותפים, אלא באמת לעומק, להתוות וליישם את הקשר הייחודי הזה שהוא ניבנה בעצם לצערנו על קשר דם בהתחלה, אבל הוא קשר של חיים משותפים, של השתלבות בחיי החברה ולהיות ביחד על כל הרצף.

תודה רבה לך איה חיראדין, מנהלת אגף חינוך למגזר הדרוזי במשרד החינוך. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת פטין מולא, בבקשה.

תודה רבה. צוהריים טובים לכולם, כבוד היושבת-ראש, ידידתי חברת הכנסת שרן שאנו מכירים שנים רבות. תודה על העשייה שלך. כבוד השר חמד עמאר, השר במשרד האוצר, כבוד סגן השר יצחק הלוי שהיית ראש עיר. כמה עשית למען העדה הדרוזית וכמה ניסינו לשלב את החברה הדרוזית עם אילת. אתה זוכר את הימים. חבר הכנסת שיקלי, ידיד העדה הדרוזית, חבריי חברי הכנסת, מופיד, מרעי, יושב-ראש ועדת המשנה בכנסת לחברה הדרוזית, וידידי עלי סלאלחה, חבר ועדת הבריאות, ועדת החינוך, זכויות הילד.

אני רוצה לברך את היום הזה, את המעמד ולהגיד לחמד כל הכבוד, יום הוקרה לתרומתה של העדה הדרוזית. מדינת ישראל חייבת לעדה הדרוזית 368 יום, אם יש בשנה, להוקיר לעדה הדרוזית על העשייה ושלה, ואני מאוד שמח. האורחים שלנו, ד"ר אסעד עראידה היה מנהל שלי בתיכון, אז אם אני הגעתי לכנסת ולאן הגעתי זה בזכותו של המורה ושל המחנך. מופיד, תת אלוף בחברת חשמל שעברת באמת תפקידים רבים למען העדה הדרוזית. מפקחים, איה, ומורים, אנשי המורשת.

אני באמת מתרגש פה, כי אני גם שמעתי בבוקר והייתה לי שיחה עם שר המשפטים וחבריי חברי הכנסת, שאנחנו נקיים פגישה בשבועות הקרובים, בפגרה, לחוק העדה הדרוזית שחוקקנו. לפניי חמד הדגיש את זה אבל הכניס שם שוויון לעדה הדרוזית.

אחרי שנבחרתי לכנסת אני באתי ואמרתי, העדה הדרוזית צריכה לקבל מעמד מיוחד במדינת ישראל. אני לא בא להגיד שאני שונה או שאני רוצה לקבל יותר מכל חברה. אני תומך בכל שוויון, בכל תמיכה בכל חברה ישראלית, אבל אנחנו כבני העדה הדרוזית שקשרנו את הגורל שלנו עם העם היהודי לפני קום המדינה, וממשיכים בעשייה וממשיכים בתרומה שלנו, אנחנו זכאים לשוויון זכויות מלא בכל מובן המילה. לא יעזור לאף אחד.

החוק עבר בקריאה טרומית. חמד, אתה זוכר, בזמנו 77 חברי כנסת תמכו בך בכנסת ה-23. בכנסת ה-24 אנחנו הגשנו שתי הצעות חוק יסוד ורגילה, שבאה לעגן מעמדה של העדה הדרוזית בתקציבים, בחינוך, באקדמיה, בהתיישבות בכפרים שלנו, בתכנון ובנייה, בהרבה נושאים שבאמת עלו לסדר-היום בחוק, וקיבלנו תמיכה מקיר לקיר במליאה ב-17 בפברואר השנה. 71 חברי כנסת תמכו, אחד התנגד, זכותו, אני לא בא אליו בטענה.

אני לא בא להגיד כאן למישהו שאני סוג ב'. אני סוג א'. מי שמרגיש עצמו סוג ב', שימשיך. אנחנו גאים בזה שאנחנו דרוזים ישראלים במדינה שלנו, חיים תחת שלטון דמוקרטי, פועלים על פי חוק ואנחנו דורשים את הזכויות שלנו בחוק. זה שחוק הלאום, טוענים כל מיני טענות, אני לא נכנס לדיון הזה פה בישיבה המיוחדת הזאת שבאמת היא באה לתת לנו את החיבוק מכל סיעות הבית, ואני מאוכזב שאין פה הרבה חברי כנסת מכל הסיעות, אבל זה יום לא שגרתי שאין פה הרבה חברי כנסת.

כשהייתי סגן שר במשרד ראש הממשלה, אנחנו גם הבאנו, גבירתי היושבת-ראש, אישור להקמת בית ספר דתי דרוזי שהעלות שלו 73 מיליון שקל בנייה, 2.5 מיליון תקציב שנתי של חינוך דתי של הצעירים שלנו, ואיה הייתה מעורבת עם השר יואב גלנט. אני מאמין שבחודשים הקרובים יתחילו לפעול להקמתו של בית הספר. זה הישג מרשים שאנחנו קיבלנו בקדנציה הקודמת.

אנחנו היום מתמודדים עם המון בעיות בעדה הדרוזית. הזכרת, איה, את החינוך. אם אין חינוך שום דבר לא שווה. יש לנו אלימות דוהרת בחברה הדרוזית, שאף אחד לא יכול להגיד לא. אם אנחנו לא מחנכים ומביאים את הדברים לתיקונם, אנחנו לא נגיע לשום מקום.

אני רוצה לשבח את חבריי, השר חמד ומופיד ועלי ואנוכי. אנחנו נעשה הכול שנעבוד ביחד ונביא לעדה הדרוזית כמה שיותר טוב. אנחנו חברי כנסת אבל יש לנו פה שר, כוח. חמד, אתה כוח במשרד האוצר ואני יודע שאתה עושה. אנחנו שומעים את הצעקה של ראשי הרשויות בכל התחומים, אם זה בתכנון ובנייה ואם זה בחינוך ואם זה בתשתיות. אתה מכיר את זה יותר ממני. אתה בכנסת 13 שנים, אני שנתיים וחצי. הגיע הזמן שנעבוד ביחד. הגיע הזמן, נלך כולנו ביחד למען הילדים שלנו, למען שאני אחזיר את הנכדים שלי מהקיבוץ ליישוב בירכא. אנחנו באמת במצב שאף אחד לא עושה לנו טובה. אמר אחד מחברי הכנסת כאן בכנסת, מהמשותפת, אף אחד לא עושה טובה לבני העדה הדרוזית.

אחמד טיבי אמר.

אחמד טיבי אמר את זה ואני חוזר ואומר את זה. אנחנו פה בזכות. בתי הקברות שלנו מלאים בחללים. אנחנו לא נדבר על החללים, אנחנו רוצים לדבר על חיים. אני רוצה לראות את הדרוזים, אני רוצה לראות פה אקדמאים. במועצה להשכלה גבוהה אין לנו ייצוג, גבירתי היושבת-ראש, וזה התחום שלך שאת יכולה לפעול שם. אני רואה הרבה סטודנטים שסיימו רפואה ועוד לא קיבלו תקנים, אבל אני רואה סטודנטים שסיימו רפואה מעדות אחרות, איפה הם משולבים בבתי החולים.

אני רוצה לראות את מערכת החינוך. 3,700 מורים מחכים לקבל שיבוץ במערכת החינוך ולא נכנסים. הגיע הזמן גם להוציא לפנסיה ולהבריא את המערכת ולהביא מורים חדשים שילמדו על הדור החדש. לא יעלה על הדעת, אתה תלמד את הבן שלך לתואר, ויבוא לעבוד ואין לו מקומות עבודה. גם בהייטק וגם במשרדי הממשלה. בחוק שלנו אנחנו גם כתבנו שאנחנו רוצים שילוב בני העדה הדרוזית בחברות ממשלתיות, בחברות פרטיות ובחברות ציבוריות. אף אחד לא עושה לך טובה ואף אחד לא עושה לי טובה.

למה אני אומר לחמד? כי אתה היום כוח בממשלה. אני אמרתי לך, כל חוק שיבוא למליאה שמיטיב עם בני העדה הדרוזית, אני כאופוזיציה תומך ואני אפעל גם שהאופוזיציה תתמוך בזה לעדה הדרוזית, וגם כל חוק שיביא טוב לשאר אזרחי מדינת ישראל, פטין מולא עומד מאחוריכם. אני מאחל לכם באמת יום מהנה. תודה רבה שטרחתם והגעתם לפה.

תודה על הדברים. אנחנו נעבור לדובר הבא, ד"ר דרורי גניאל, ראש מינהל שח"ק בעיריית אילת. נמצא איתנו בזום, אם אפשר בבקשה להעלות אותו. שלום ד"ר גניאל, אם תוכל בבקשה להציג בפנינו את הדברים בשלוש–ארבע דקות.

צוהריים טובים, וברכותיי. במקום שאני אדבר מרחוק, אני אבקש מאלדד חיימוביץ', מנהל בית ספר בגין, אם הוא יכול. אני רק אציין במשפט אחד ואני אבקש שאלדד ירחיב את היריעה. ביוזמתו של ראש העירייה כמובן בנינו יחד עם ג'מיל חטיב ועם איה תוכנית לימודים יחד עם צוות המורים לאזרחות ולהיסטוריה שלנו, תוכנית תוספתית שנלמדת בכל כיתות ט' ו-י'. היום היא משולבת גם בטיולים שנתיים, הרצאות של מומחים ועוד עשייה מאוד רבה. רק לאחרונה חזרנו כל מנהלי בתי הספר העל-יסודיים והצוותים שלהם מסיור בכל היישובים הדרוזים במכללה הקדם-צבאית. נפגשנו עם השייח' טריף. באמת היה מאוד מרשים והעיקר עוד לפנינו. אני מקווה שתהיה לנו הזכות להרחיב את זה מכיתות ט' ו-י' לשאר הכיתות. אני אבקש ברשותך גבירתי היושבת-ראש שאלדד חיימוביץ', מנהל בית ספר בגין, בשם המנהלים - - -

אוקיי, אז תודה רבה. אלדד, אם תוכל להצטרף אלינו כאן לשולחן בבקשה ולהציג בפנינו את הדברים, שלוש–ארבע דקות.

שלום לכולם, התרגשות גדולה להיות כאן. אני מספר על תוכנית לימודים ייחודית של התרבות והמורשת הדרוזית בישראל. את הרעיון הגה סגן שרת החינוך מר מאיר יצחק הלוי עוד כאשר היה ראש עיריית אילת. בהובלתו של ראש מינהל שח"ק ד"ר דרורי גניאל, הוקמה ועדת היגוי שכללה צוות מורים ייעודי, בעיקר מורים לאזרחות ולהיסטוריה. יחד עם חבר נכבד בקהילה האילתית, מר נור עמר שהוא איש העדה הדרוזית שגר באילת, התכנסנו ובעצם יצרנו קשר עם מנהלת האגף לחינוך דרוזי וצ'רקסי במשרד החינוך, הגברת איה חיראדין, ועם המפקח על הוראת המורשת הדרוזית מר ג'מיל חטיב שנמצא איתנו כאן.

יחד בנינו את תוכנית הלימודים הייחודית שנלמדת בכל בתי הספר בעיר. היא בנויה בצורה של כ-12 שיעורים אבל היא לא רק בצורה של שיעורים פרונטליים אלא היא מאוד מגוונת ומאוד ספירלית. התוכנית נלמדת גם בשכבה ט' במסגרת שיעורי האזרחות וגם בשכבה י' במסגרת ההשכלה הכללית, אבל בנוסף יש חיבור של התוכנית ברצף השש-שנתי באשכולות הלמידה השונים, אזרחות, היסטוריה, הכנה לצה"ל, גיאוגרפיה ועוד ועוד, ואנחנו כל הזמן משפרים ומפתחים ומכניסים את הנושא הזה למקומות נוספים.

במסגרת התוכנית התלמידים זוכים להכיר את ההיסטוריה של העדה הדרוזית, את הדת הדרוזית עד כמה שניתן ואת מנהגיה, את המקומות הקדושים לעדה, את תרומתה המשמעותית של העדה הדרוזית למדינת ישראל, תפוצת העדה בעולם והמשמעויות שנובעות מכך, ועוד. התלמידים זוכים להכיר מקרוב את העדה על ידי למידה בכיתה, שילוב של מפגשים עם אישים דרוזים בולטים מבני העדה, וביקור באתרי מורשת ומוסדות נוספים כמו המכינה הקדם-צבאית שהוזכרה כאן, כרם אל בדאלית אל כרמל, במסגרת סיורים לימודיים והטיולים השנתיים.

אנו שואפים באמצעות התוכנית לחזק את ערך הסובלנות והפלורליזם, לזמן היכרות מעמיקה ובלתי אמצעית עם אחינו בני העדה הדרוזית ולהכיר מקרוב את תרומתה האדירה של העדה הדרוזית למדינת ישראל בכלל ולביטחונה בפרט.

יפה מאוד. תודה רבה על הדברים. אני אשמח באמת אחרי זה, קודם ידבר חבר הכנסת עלי סלאלחה, אבל לאחר מכן באמת מג'מיל חטיב, מפמ"ר מורשת, משרד החינוך, על היכולת אולי להרחיב את התוכנית הנהדרת הזאת לשאר תלמידי ישראל, כי נראה לי שהיתרונות באותה תוכנית הם אדירים בכלל לתלמידים כולם. חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה.

טוב חברים, אני רוצה לברך על המפגש, מפגש מאוד חשוב. שרן, אני רוצה להודות לך, אבל יחד עם זאת אני רוצה לשאול שאלה, למה אני כחבר ועדת החינוך לא יודע על המפגש הזה?

מה זאת אומרת? יצאה הודעה.

להיות שותף בהכנתו. הרי זה יום הוקרה לעדה הדרוזית.

קודם כל חבר הכנסת סלאלחה, אנחנו פרסמנו ביום רביעי, וברגע שאתה רואה את זה, אתה כמובן תמיד יודע שאתה יכול לפנות אליי כדי לקחת חלק בהכנת הדיון. אין פה שאלה בכלל. מרגע שזה מפורסם וזה מגיע אליך כחבר ועדה, מגיעים לא מעט חברי כנסת שבאים - - -

זה יום מיוחד לדרוזים. היית צריכה לקחת בחשבון את פטין מולא, את עלי סלאלחה ואת מופיד מרעי שזה נוגע לנו וחשוב לנו, אבל לא חשוב, חברים.

אני חייבת לענות משום שיש פה שאלה חשובה. בסופו של דבר מנהלי הוועדות, וזה לא משנה אם זה ועדת חינוך או הוועדות האחרות, נענים לבקשת יוזם היום המיוחד. מי שיזם את היום המיוחד לעדה הדרוזית הוא בעצם חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, והוא פונה ליושבי-ראש הוועדה על מנת לקיים דיונים בעניין הזה, לכן ברגע שאתם יודעים שיש יום מיוחד, אתם פונים לאותו חבר הכנסת היוזם ומתכננים ביחד איתו את כלל הדיונים בכלל הוועדות. אני בסך הכול נענית לבקשת דורש היום המיוחד. עם זאת, שזה בעצם הח"כ היוזם, הייתי מאוד שמחה אם ביום רביעי כשראיתם את ההודעה הייתם פונים אליי אם יש תוכן להוסיף לתוך הדיון.

טוב, לשנה הבאה נפנה. בשנה הבאה יש עוד יום אחד, נפנה.

בבקשה.

חברים, העדה הדרוזית, אני קורא לה החברה הדרוזית, היא חברה מאוד חזקה, טובה, ערכית. יש לה המון צרות ובעיות. הצלחתי כמנהל בית ספר באה כתוצאה מדבר אחד, שאני שחיתי כנגד הזרם. אני לא השמעתי לכל אחד שדיברתי איתו, אם זה יהודי ואם זה אחר, לא השמעתי לו מה שהוא רוצה לשמוע. אני השמעתי לו מה שכואב לי ומה שיש לי ומה שיש לי במציאות. אם אתה מודה שיש לך בעיות, אתה פותר את הבעיות. אם אתה תמיד תגיד הכול בסדר, תשמיע לו מה שהוא רוצה, אז אתה תדשדש מאחור. זה אנחנו.

טוב שיש יום כזה ויש צוות כזה שאני מכיר את כולם, אני מכבד את כולם, אני מעריך את כולם. חשוב שאנחנו נשנה פאזה, נתחיל לדבר אחרת, נתחיל להגיד את האמת שלנו. חברים, האמת שלנו ביום ההוקרה הזה, שיש לנו חוק לאום שהפך אותנו להבדיל ממה שאמר פטין, אזרחים סוג ב'. יש שם סעיף 7 שאומר פיתוח היישוב היהודי, אז איפה היישוב שלי? לא מגיע לו פיתוח?

חברים, עשיתי הרבה סיורים גם אצל חבריי הערבים, תאמינו לי. הכפרים שלנו, בשביל להגיע לרמה שיש לכפרים הערבים אנחנו צריכים 50 שנה. בשביל להגיע לרמה של הכפרים והערים היהודיות אנחנו צריכים 100 שנה. אני מביא דוגמה, כפר בית ג'אן, אין לו מגרש כדורגל. 12,000 תושבים, 5,000 ילדים, איפה ישחקו? אני אגיד לכם איפה, אנחנו שיחקנו ומשחקים כיום בנחף. הם לא משרתים בצה"ל. לא ברית חיים, לא ברית דמים, לא אחים לנשק ולא כלום.

חברים, יש לנו את קמיניץ. קמיניץ העלה לנו את גיל הנישואים לגיל 30 פלוס. הבנות שלנו יוצאות ללימודים, מסיימות תואר, מתחילות לעבוד. יש לה משכורת, יש לה השכלה, והצעיר הדרוזי שמסיים את השלוש שנים שלו, מה הוא עושה? פונה לשירותי הביטחון, לרוב. הוא חוזר, רוצה לבנות בית, אין לו, ואם יש לו, אין לנו תוכניות מתאר, אז בא לו קמיניץ, 300,000 שקל צו מינהלי ואז ייקח לו הרבה זמן לבנות את הבית.

הילדה הזו הלכה לעבוד, פער גיל, פער השכלה, פער כסף, משכורת. פה יש גירושים. אני שואל שאלה פשוטה, למה אנחנו לא בבסיס התקציב של מדינת ישראל? למה אנחנו צריכים להיות בתוכנית חומש? למה בית ג'אן לא תקבל מה שמקבלת כרמיאל שנבנתה ב-1964? בית ג'אן, 1,000 שנים. חברים, אני מדבר בכאב. יחד עם זאת אני מאוד מבסוט שיש יום הוקרה שאחינו היהודים כן יכירו אותנו. אני הייתי לפני שהגעתי לפה בשדולה של הגאים. יש שם 20 חברי כנסת. ראש הממשלה החליפי מצא לנכון לשלוח סרטון לברך את הגאים. אני לא רואה את זה פה. חברים, אנחנו מדשדשים מאחור. אנחנו צריכים כבר לקחת את המושכות לידיים, לא לתת לאף אחד לפגוע בנו. אנחנו צריכים לשים דגשים ביחד שיהיה לנו קומה זקופה, להגיד את האמת שלנו, לצאת לדרך, לשפר את החינוך.

למה אין תעסוקה אצלנו? למה אנחנו צריכים לנדוד לתל אביב בשביל למצוא תעסוקה? למה אין אזורי תעסוקה ואזורי תעשייה בכפרים שלנו? אני אגיד לכם למה. סגרו אותנו שמורות טבע, הגנים וכולם ולא מפרישים לנו. הייתי עם ראש מועצת בית ג'אן ואחרים שהתחננו אצל שרת איכות הסביבה שיגרעו להם 200 דונם לפתח את הכפרים שלנו.

תודה רבה חברים, מזל טוב ליום ההוקרה. אני מקווה שאנחנו נתעשת, נתחיל לעבוד, לקחת את המושכות ולעשות חזק מאוד, ואנחנו נצליח. יש לנו כוח.

תודה רבה. חשוב לי לציין, אמנם אנחנו עוסקים כאן בנושא החינוך ומתקיימים דיונים נוספים בוועדות הנוספות, בין אם זה פנים ואחרות שעוסקות בהמון תחומים ואתגרים. התכנסנו כאן על מנת לדון אך ורק בנושא חינוך משום שזו ועדת החינוך, ולכן גם כן אנחנו ממקדים את הדוברים בדברים האלה.

חבר הכנסת סלאלחה, אני חושבת שגם מאז חוק הלאום פעם ראשונה הכריזו על הקמת יישוב דרוזי חדש ובכל זאת עניין הפיתוח, אני חושבת שבכנסת ה-20 - - -

הצחקתני. היישוב הדרוזי הזה, הכריזו עליו בשנות ה-70', בשנות ה-80', בשנות ה-90', בתחילת המאה הזו והוא לא יקום.

חבר הכנסת סלאלחה, אני אשמח שאולי אפילו תיקח בעצמך את היוזמה של חבר הכנסת חמד עמאר מהכנסת ה-20, שאני הגעתי ללא מעט דיונים שהתקיימו שבוע אחרי שבוע. הוא הקים ועדת משנה לעניין הפיתוח של הכפרים הדרוזים, והיה יושב שבוע-שבוע עם תוכניות בינוי, עם משרד הפנים, עם כל משרדי הממשלה מסביב לשולחן כדי לראות איך ניתן להמשיך ולפתח את אותם כפרים של החברה הדרוזית. זה ספציפית לעניין פיתוח הכפרים, וכל משרדי הממשלה נכנסו שם. זו באמת הייתה יוזמה מבורכת. אני הגעתי ללא מעט דיונים.

לא, היינו רוצים ועדה משלנו ולא ועדת משנה. לערבים יש שתי ועדות. למה לנו אין?

טוב, אני חייבת להתקדם כי יש לנו עוד המון דוברים שהגיעו מרחוק. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לג'מיל חטיב, מפמ"ר מורשת, משרד החינוך. בבקשה, גם כדי לעדכן אותנו מה נמצא בתוכנית הלימודים, וכמובן גם מדוע אותה תוכנית נהדרת גם של העיר אילת לא מתרחבת לשאר תלמידי ישראל במדינת ישראל, משום שהם יכולים רק להרוויח, כלומר את העושר התרבותי ואת הגשרים שיכולים להיווצר כתוצאה מכך. בבקשה, ג'מיל חטיב.

צוהריים טובים גבירתי יושבת-הראש, גברת השכל, כבוד השר חמד עמאר, איש אשכולות, מר יצחק הלוי סגן שרת החינוך, שהביא את היוזמה הברוכה לשלב את המורשת, חברי הכנסת, פטין, עלי, מופיד, אורחים, מורי ורבי ד"ר עראידה, מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי גברת איה חיראדין, עמיתיי המפמ"רים, המפקחים, אנשי הקהילה באילת, אנשים יקרים, נכבדים, החברים שלי, עמיתיי המחנכים במערכת החינוך באילת.

כל מבנה מתחיל ביסודות. אם השר חמד עמאר הביא את היוזמה ליום הערכה לחברה הדרוזית, זה מימד חשוב ויסוד חשוב. סגן השר, חבר הכנסת מר יצחק הלוי הביא מימד חדש, חשוב, כדי להמשיך את הבניין, וגברת איה חיראדין הוסיפה אולי חום ואהבה, מאגף החינוך הדרוזי. למעשה כשמר יצחק הלוי התקשר אליי ואמר לי, בסיורים שלי באילת אני מגלה שהתלמידים אצלנו באילת לא מודעים לגודל הנתינה של העדה הדרוזית למדינת ישראל, אמרתי לו, לרשותך אדוני. הביא את היוזמה השר עמאר ליום מיוחד לעדה. סגן השרה יצחק הלוי הביא את היוזמה לשלב את העלאת המודעות למורשת הדרוזית.

מורשתנו, מקור גאוותנו וערובה להמשך קיומנו בכל עת ובכל זמן. איה מייד לקחה את הרעיון. ישבנו ביחד עם הוועדות, עם המפמ"רים, עם המפקחים כדי להביא תוכנית לימודים חשובה שנעלה את המודעות בקרב אחינו היהודים למורשת הדרוזית, הצירים החשובים. בתוכנית הלימודים במורשת הדרוזית יש את הציר הפילוסופי שאנחנו לקחנו מהפילוסופים שלנו, יש את הציר של דברי חוכמה מימי הביניים מהמאה ה-10, יש את ציר הערכים שהם היסוד ועמוד השדרה להמשך החינוך במדינת ישראל, יש את הציר של המקומות הקדושים, יש את הציר של הטקסים, יש את הציר של ההיבט המשפטי והקמת בתי הדין. זה מכלול צירים שמביא ומעלה בפני התלמידים את כל המורשת המפוארת של העדה במרוצת השנים מימי יתרו, והמפגש בין יתרו ומשה רבנו עליהם השלום, והאסטרטגיה החשובה להביא אסטרטגיה לעולם הזה, שעד עצם היום הזה בכל מוסדות החברה הולכים לפי האסטרטגיה, לחלק לשרי אלפים, לשרי מאות, לשרי חמישים, לשרי עשרות.

מה בתוכנית ומה אנחנו מתכוונים? אני מקווה שבמשמרת שלך גברת השכל, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים החשובים שיושבים סביב שולחן זה, להרחיב את התוכנית ולהביא את התוכנית הזו לכל בית ספר במדינת ישראל. ההיכרות הזו בין התלמידים תביא לשותפות, תביא לכבוד הדדי, תביא לחינוך ערכים.

מה העלות של התוכנית בעיר אילת?

אני לא מודע לעלות התוכנית בעיר אילת. הם לקחו את זה מעין תל"ן, תוכנית לימודים נוספת. בטח ד"ר גניאל יודע את התקציבים.

אני אענה ברשותך. התוכנית היא תוכנית מתגלגלת שאנחנו מעריכים אותה בפריסה לכל בתי הספר העל-יסודיים, של כמה מאות אלפי שקלים לשנה. אני חושב שזו תוכנית שהיא צנועה אבל חשובה, ואני עונה פה לחברי, חבר הכנסת סלאלחה. מה שאני הבאתי לוועדת חינוך זה את התוכנית. הייתי מאוד שמח שכולם יפנימו אותה. לא הבאתי את האתגרים של העדה. מדובר בוועדת חינוך. ביקשתי מהיושבת-ראש הנכבדה שתציף את התוכנית כדי שתוכלו אולי - - -

למזלנו יש לנו עכשיו שר.

על אתגרי העדה אני אדבר מעל הבמה כשיתאפשר לנו.

שר במשרד האוצר, אנחנו נשקוד על הרחבת התוכנית להביא אותה בצורה מתוקצבת, מאותגרת, עם מטרות, עם יעדים. כשתלמידים של אילת הגיעו לאתר יתרו עליו השלום ואני עמדתי בפניהם, ראיתי את השמחה, ראיתי את האושר שהם שומעים למה שקיים באותו אתר. כשהתלמידים הגיעו לבית יד לבנים איפה שכתב נפתלי אימבר את התקווה, אז הילדים ראו במו עיניהם מה שמתרחש.

הדיאלוג הזה במכינה הצבאית, בני נוער יהודים ובני נוער דרוזים ביחד מתווים את הדרך לגיוס ולהמשך החיים המשותפים.

אני במגמה להביא עוד תוכנית מורחבת שכבוד השר חמד עמאר בשיתוף סגן שר החינוך יביאו את התוכנית עם יעדים, עם מטרות, עם תקציב, שבתי הספר בכלל במדינת ישראל בכל המחוזות, בכל המקומות יהיו ביקורים הדדיים וישמעו על המורשת. כך תעלה המודעות של כלל הקהילה במדינת ישראל לחשיבות המורשת ולפסיפס התרבותי הערכי החשוב במדינתנו הנאורה. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת לחבר הכנסת מופיד מרעי.

אני רוצה להעיר הערה קטנה. מאיר יצחק, ראש העיר של אילת, חצי העדה הדרוזית, אם זה עיד אל אדחא ואם זה כל חג שלנו, כל העדה הדרוזית באילת. מאיר, זה אתה זוכר?

אנחנו עוד מעט גם נדבר עם עוד מישהו. בבקשה חבר הכנסת מרעי.

תודה רבה גבירתי היושבת-ראש, באמת ברכות על הדיון עצמו. אני מקווה שכל הוועדות יעשו חלק ממה שאתם עושים כדי באמת להוקיר ולהכיר ולהודות בעצם בעשייה של העדה הדרוזית. אני רוצה להודות לשר, לחבריי חברי הכנסת, חברי סגן השרה, פטין, עלי ולשאר החברים שנמצאים פה, ד"ר אסעד עראידה שאיתנו יש קשר עתיק יומין, מה שנקרא בכפר הילד, והוא היושב-ראש של המפעל להכשרת ילדי ישראל, לתת אלוף מופיד גאנם חברי, איה וכל האנשים שנמצאים פה. אני לא אזכיר את כולם אבל כולם יקרים לי באותה מידה.

מילה אחת על היום, ואחרי זה אני אקשור את זה לחינוך ואני אנסה לקצר. כשאני מגיע ליום כזה ולכותרת כזאת, באיזשהו מקום מרחפת איזו עננה של אי נחת. למה אי נחת? כל החיים שלי גדלתי כישראלי גאה, ללא הבדל. גדלתי בפנימייה חקלאית. אחרי זה הייתי במערכת הצבאית, בנח"ל בכלל, לא ביחידת המיעוטים, בגדוד חרב, ותמיד שאלו אותי, תגיד לי, אתה מרגיש פה שיש לך אפליה או משהו כזה? והאמת שלא הרגשתי. אחרי זה פרשתי מהצבא ומגיעים בעצם לכנסת ואנחנו צריכים לראות את עצמנו באיזשהו מקום שונים.

גם כל ההתנהלות והחקיקה שאנחנו עושים היא למעשה תוצאתית. אני חבר כנסת חדש אבל לא חדש בכנסת, ואין-ספור פעמים באתי לפה, השר חמד עמאר מכיר את זה, לכנסת, והרגשתי לא נוח שאני צריך לבוא ולהגיד, ולא אמרתי את זה, שאנחנו משרתים בצבא או שאנחנו משפחות שכולות. זה כבר ידוע. כל המדינה יודעת. אין בעיה לעם הדרוזי עם העם היהודי במדינת ישראל. מה שכואב ליהודים, כואב לדרוזים. מה שכואב לדרוזים, כואב ליהודים. מחוברים מאוד. איפה יש לנו בעיה? יש לנו בעיה עם החלטות הממשלה ובמוסדות קבלת ההחלטות, במוסדות של הממשלה.

אני היום בחרתי לפתוח את הבוקר דווקא בדיונים חשובים מאוד בוועדת משנה לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים שהיא למעשה ועדה שאמורה לפקח על החלטות הממשלה. לא הייתה ועדה כזאת קודם. אני מדבר על זה שחמד עאמר היה בוועדת משנה. הופענו אצלו על הנושאים שלנו. בוועדה הזאת אני החלטתי היום לפתוח את הבוקר בשלושה דיונים, מרתון של דיונים בנושא פיתוח ותוכניות מתאר ליישובים הדרוזים. כמעט סיימתי את כל היישובים, נשארו שניים-שלושה יישובים, למה? כי בלי פיתוח אנחנו לא יכולים להתקדם, ובלי תכנון לא יכולים להתקדם, ובלי תכנון ואישור תוכניות לא נוכל לבנות תשתיות למוסדות חינוך, ולנו חסרים מוסדות חינוך, אז המפתח הוא תכנון.

כדי לתכנן אנחנו צריכים להשלים את התכנון. אחרי השלמת התכנון צריך להתחיל לתכנן תשתיות, תשתיות חינוך. תשתיות חינוך יביאו לנו בסופו של דבר כוח אדם ואיכות של אנשים שיכולים להפעיל לנו את אזורי התעשייה שאנחנו צריכים לתכנן אותם, ולפתח את הכלכלה שלנו. בסופו של דבר המערכת היא מערכת של רצף, של שרשרת כזאת שחוליה תלויה בשנייה, ואנחנו רוצים להגיע ליעד, לכן אני אומר שאנחנו צריכים להתלכד כולנו, בסופו של דבר להתמקד בנושא הפיתוח והחינוך. לא סתם החינוך מקבל כמעט את העדיפות בכל מקום. יש רעיונות. איה מכירה את הרעיונות. אני הצגתי בזמנו למשל תוכנית ל-י"ג–י"ד לבנות שלנו, שזה גם מתאים למגזר הדתי. הן הרי לא הולכות לצבא. לא נעלה את הכול כאן, אבל אני רוצה לקצר ולסיים במה שהתחלתי. תודה והלוואי וכולם באמת ינהגו בצורה כזאת. לסגן השרה, לשר חמד, ובסוף אין תחליף לשיתוף פעולה, אין תחליף להבנה. ככל שאנחנו ביחד מבינים אחד את השני כאן בכנסת עם הממשלה, עם סגן השרה בנושא הזה - - -

עם האופוזיציה.

עם האופוזיציה. אנחנו מסיעה אחרת אבל כשמדובר בעניין החברה הדרוזית, יש לנו מפלגה אחת, החברה הדרוזית. הוכחנו את זה בחוק ואנחנו מוכיחים את זה בוועדה ונמשיך לעשות את זה. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים, וכמובן שבעניין הזה יש אחידות דעים וזה כמובן לא רק נתון לחברי הכנסת הדרוזים. יש פה שיתוף פעולה מלא כמובן גם איתנו, וכל גיבוי שנצטרך לתת בעניין הזה, אז אנחנו כאן יחד אתכם.

אני רוצה לתת לתת אלוף מופיד גנאים שנמצא כאן איתנו, בבקשה את זכות הדיבור.

אני גם רוצה לברך על הכנס. אני חושב שצריך לרכז את הכנס הזה רק בנושא של החינוך. אני חושב שתפסת מרובה, לא תפסת. אני חושב שגם נושא החינוך זה הנושא הכי מרכזי בכל חברה, ואם מחזקים את החינוך ומתמקדים בחינוך, שאר הבעיות, לדעתי גם אפשר לפתור אותן, אבל הנושא של החינוך זה נושא מרכזי שאנחנו צריכים לחזק אותו.

אני לקחתי על עצמי לפני שנה וחצי לעשות תפקיד יושב-ראש דירקטוריון מרכז המורשת הדרוזית. זה תפקיד שאני עושה אותו בהתנדבות עם חבריי. אנחנו עושים כל מה שאפשר על מנת לקדם את הקמת המרכז. המרכז התחיל לקום אבל עדיין לא השלמנו. יש מרכז שאמרו שיהיה שם מרכז מורשת, מרכז מחקר, ארכיון, ספרייה, מרכז מבקרים. חשוב מאוד כמה שיותר מהר להקים את המרכז שנוכל להביא כמה שיותר נוער מהחברה הישראלית לבקר שם. אני חושב שזה מתכונת מצוינת בשביל לחשוף את העשייה הדרוזית בפני הנוער.

אני רוצה גם לברך את היוזמה שעשה אותה סגן השרה מאיר הלוי, ואני חושב שצריך להרחיב אותה לעוד מקומות.

מאוד חשוב לי גם להגיד בהזדמנות זאת הרבה תודה לחברי הכנסת שלנו וגם לשר חמד עמאר שתומך בנו בצורה בלתי רגילה גם בנושא של תקציבים. אנחנו גם צריכים עוד תקציב. אין לנו את כל התקציבים הנדרשים בשביל להשלים את ההקמה.

אין כסף.

במיוחד לעיר מרר.

אני לא מדבר על העיר מרר, אני מדבר על מרכז המורשת של העדה הדרוזית.

לא, יש מרכז מורשת דרוזית שכרגע מושקע בה 30 מיליון שקלים ועכשיו תוספת של עוד 8 מיליון שקלים.

מרכז המורשת הדרוזית נמצא ליד יאנוח. מי שרוצה, מוזמן גם לבוא לבקר שם.

אני רוצה לסכם ולהגיד, אני חושב שבכנס הזה היינו צריכים לראות נתונים על כמה חבר'ה שנשרו, אחוזי בגרות, כמה חבר'ה לומדים באקדמיה, ובסוף על בסיס הנתונים האלו לקבל החלטות אופרטיביות, לצאת מכאן עם כמה החלטות רציניות ולקדם את העניין, אז תודה לכם ובהצלחה לכולם.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה להעלות בבקשה את אנס מנסור, יושב-ראש הנהגת ההורים מהעדה הדרוזית שביקש גם כן זכות דיבור. צוהריים טובים, בבקשה.

צוהריים טובים, אני יושב-ראש של פורום ועדי הורים לעדה הדרוזית. אני גם חבר בוועד ההורים הארצי. קודם כל אני מברך מאוד על הדיון שמתקיים. תודה רבה ליושבת-ראש, לשר חמד עמאר, חברי הכנסת, כל מי שנמצא סביב השולחן ובמיוחד לסגן השרה מאיר הלוי על היוזמה וכל מה שהוא עשה.

אני חושב שאם כל העם היהודי וכל מי שנמצא, חושב איך שחשב חבר הכנסת, סגן השרה, אנחנו נפתור הרבה מאוד בעיות בהתייחסות לעדה הדרוזית. מבחינת המורשת אני חושב שמה שנעשה בעיר אילת עם האגף של החינוך הדרוזי, צריך לאמץ אותו בכל הערים במדינת ישראל. אני חושב שפחות העם היהודי מכיר את העדה הדרוזית מקרוב. יש לנו מורשת מאוד עשירה שהתחילה לפני 5,000 שנה מאז הנביא יתרו עד היום. אני חושב שיש לנו מורשת עשירה שאפשר ללמוד ממנה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. יש לנו הרבה מה להציע במורשת שלנו. יש לנו מורשת טובה מאוד ואני חושב שכן צריך להטמיע את זה בחברה היהודית, כך שאנשים יתחילו לחשוב עלינו בצורה אחרת.

אני אתייחס קצת לעניינים של החינוך שלנו בעדה הדרוזית. נכון שאנחנו מתקדמים בבגרויות, וגברת איה חיראדין הציגה פה נתונים טובים יחסית איך שאנחנו מתקדמים, אבל אנחנו לא רואים את זה באקדמיה. בשום מקום לא רואים את זה באקדמיה. אנחנו לא רואים בחורים דרוזים שמסיימים תעודות באקדמיה. אני חושב שבנושא של ההתייחסות לאקדמיה אנחנו צריכים, כל מי שיושב סביב השולחן במיוחד חברי הכנסת הדרוזים וכבוד השר, לעשות ולבדוק מה החסמים שלא מביאים את התלמידים שלנו, את בוגרי בתי הספר להשתלב באקדמיה.

יושב גם סביב השולחן חבר הכנסת, המורה עלי סלאלחה ששלוש שנים היה לו בית ספר שקיבל מקום ראשון במדינת ישראל את ציוני הבגרות.

חמש.

זה באמת גאווה למה שנעשה שם, אבל מצד שני כן יש לנו תעודות בגרות טובות ואנחנו מתקדמים יופי, אבל יש לנו חסם. אחרי שאנחנו מסיימים תעודות בגרות ואת י"ב, ההשתלבות שלנו בתוך האקדמיה, יש שם בעיה מאוד רצינית. אני חושב שכן צריך לשים את הדגש על הנושא הזה ולבדוק מה החסמים שנעשים, כי בסופו של דבר כמו שאמרה גברת איה חיראדין, הבנות אצלנו לומדות ומתקדמות ויש להן תעודות בגרות ולבנים לא, אז פה צריך לתת את הדגש ולבדוק את זה.

אני לא רוצה להאריך בדיבור שלי. אני מברך את כל מי שיושב סביב השולחן. אני מקווה ששנה הבאה יהיה דיון יותר מעמיק ותודה לכל מי שיושב סביב השולחן.

תודה רבה על הדברים, ראש הנהגת הורים בעדה הדרוזית, אנס מנסור.

אני רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה. אני רק לפני כן רוצה לתת באמת לסגן שרת החינוך משפט סיכום, והשר, אם הוא יספיק לחזור אלינו, גם כן לתת לו משפט סיכום לפני שאני מסכמת את הדיון היום, אז בבקשה סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי.

תודה גבירתי. אני רוצה עוד פעם להבהיר את מה שכנראה לא הובהר דיו. כאשר ידעתי שיש יום שעניינו העדה הדרוזית, חשבתי מה יותר נכון מאשר להביא את המרכולת שיש באילת לטובת הדיון בנושא החינוך. התייעצתי בעניין הזה כמובן עם הרפרנטים. ביקשתי את הסכמתה של יושבת-ראש הוועדה, והכוונה היא שהמודל האילתי שנמצא בתחילת דרכו, שלא נתבלבל, אנחנו מתהווים עכשיו בתוכנית, ישמש אם תירצו כמוצר מדף איכותי לכל ראש רשות ברצותו לראות איך הוא בעירו מוצא ומעצים את תפארתה של העדה המדהימה הזאת, שגם אני כל יום נחשף אליה יותר ויותר ומגלה כמה היא עדה חשובה בפני עצמה, חשובה לקשר ולמורשת שלנו כמדינת ישראל, ואין מאושר ממני להיות חלק מהנושא.

אני מעריך שבטווחים, גבירתי, טווחים של שנה-שנתיים כבר יהיה מודל שהוא מודל שיעבור עיבודים כאלה ואחרים, ומה שאני רוצה גם כתבתי את זה בדבריי לדברים שאני אגיד יותר מאוחר, שכל נערה ונער שגר ביישוב שהוא לא יישוב דרוזי, ידע על המורשת לפני שהוא נפגש איתם בצבא הגנה לישראל או במקום אחר. אני מאמין שבכך אנחנו בסוף מייצרים חברה שהיא חברה ישראלית טובה, איכותית, על מגוון חלקיה. זה בדיוק הנושא ולכן קמה היוזמה הזו. ביקשנו שאולי תהיה פה תערוכה שאנשים יוכלו לראות. אמרנו, בואו נשמע קצת מוסיקה, כל אותם דברים.

כשאני רואה פה את החברים מאילת, נור עמאר לא הגיע אבל הגיעו לפה חברים מדהימים מהעיר אילת, נמצאים ליד המחנכים ומתנהל שיח ואחד מפרגן לשני ואחד מחבק את השני. באתי לעשות את אחת הפעולות בבית ספר בגין, ובמקרה הגיע אב מהעדה הדרוזית שנמצא איתנו, בנו היה תלמיד, וכל השיח הוא מספר לתלמידים שאינם דרוזים מה קורה. מה אני אגיד לכם? מבחינתי זו חגיגה. אני מקווה שאת החגיגה הזו נדע להנחיל גם ליישובים אחרים וזאת תהיה תרומתנו, לכן שאר האתגרים, אני אומר את זה לחברים, הם רבים, אני מכיר אותם, וכחבר כנסת, כסגן שרה אשמח לסייע בכל אחד. אני עדיין מאלה שמאמינים שליבת העניין ברצותנו חברה טובה יותר, זה חינוך, ולכן זה הנושא ששמתי כאן והלוואי שהצעד הקטן הזה הראשון, יוביל למסע שיעשה רק טוב למדינת ישראל, לעדה הדרוזית ולכל מי שנמצא כאן.

תודה רבה על הדברים. השר חמד עמאר.

קודם כל באמת אני רוצה להודות לך שוב. תודה רבה לך. עכשיו דיבר איתי השר גדעון סער. דיברנו בנושא החוק הממשלתי שאנחנו מקדמים. בשביל זה יצאתי החוצה. אני חושב שנקדם הצעת חוק מאוד טובה, שכל דרוזי ודרוזי יהיה גאה אחרי שנחוקק את החוק הזה.

אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף בדיון. אני רשמתי הרבה הערות כאן שאני אקח אותם לתשומת ליבי. נושא החינוך זה הנושא החשוב בשבילי, כי בלי חינוך אין חברה ומה שמוביל חברה זה החינוך. אני מאמין באנשים שמובילים את החינוך במגזר הדרוזי, בעדה הדרוזית, בחברה הדרוזית. אני מאמין בכם. אני מאמין שתביאו אותנו למקום הטוב ביותר, כל אחד ואחד שיושב כאן. כל מנהל בית ספר, כל מורה במגזר הדרוזי, אני מאמין בו. אני מאמין ביכולות שלכם, בכוונות שלכם ובאני מאמין שלכם למען החינוך של העדה הדרוזית. באמת תודה רבה לכם, תודה לכולם שהגיעו לכאן, לחברי הכנסת, לך שהובלת את היום הזה. אני חושב שהיום הזה פורסם כבר בדצמבר, שיהיה ב-1.3 דיון כאן בוועדת החינוך. תודה לך שרן.

תודה רבה על הדברים. קודם כל תודה רבה באמת לשר שהגיע במיוחד לדיון מהעבודה הקשה במשרד האוצר, ושיתף אותנו בהמון דברים ותוכניות נהדרות שבאמת השר חמד עמאר פועל כדי ליישם למען העדה הדרוזית. תודה רבה לסגן השרה מאיר יצחק הלוי, שהדבר נמצא בנשמתו, אין פה בכלל שאלה, ופעל רבות גם כראש עיר ועדיין פועל לקידום וחיזוק אותם גשרים עם העדה הדרוזית, וחיזוק ברית החיים בדיוק כמו שאמרנו.

תודה רבה לחברי הכנסת שעדיין נשארו איתנו גם בדיון, חבר הכנסת עלי סלאלחה וחבר הכנסת מופיד מרעי, על ההשתתפות גם כן בדיון ועל הקידום החשוב של החקיקה הנדרשת כדי לסייע לעדה הדרוזית. תודה רבה לכל מי שהגיע מצפון ומדרום, הנקודה הכי דרומית כדי לקיים את היום המיוחד הזה שכולנו חברים בו. תודה לאנשי המשרדים השונים שנמצאים כאן איתנו בחגיגה של היום הזה, חשוב לומר.

אני רוצה לסכם בכמה דברים. קודם כל אני מבינה שאותן תקנות או אותן הוראות שאמורות להגיע ממשרד החינוך לחיזוק תוכנית הלמידה, אנחנו רוצים לקצוב זמנים כדי לזרז אתכם גם כן בעניין הזה. אנחנו בחודש יוני נקיים דיון מעקב, ואנחנו מבקשים שמשרד החינוך יבוא ויציג בפנינו את אותה תוכנית שהוא מכין לתלמידי העדה הדרוזית על מנת לחזק אותם, כי כמו שנאמר פה כל כך הרבה פעמים, הכול מתחיל מחינוך. האקדמיה מתחיל מחינוך, השירות הצבאי מתחיל מחינוך, נישואים וגירושים מתחיל מחינוך. חבר'ה, אם אנחנו מדברים על תעסוקה.

הכול בסופו של דבר מזוקק לעניין של חינוך ולכן אנחנו נעקוב אחרי זה מקרוב. זה חשוב לנו. אנחנו נקיים את הדיון ביוני ואני מבקשת מעקב על מספר דברים, וגם נתונים קודם כל בעניין תוכנית חיזוק השפה במגזר הדרוזי. אנחנו רוצים לבקש נתונים עד היום ואיך אנחנו יכולים לשפר. אם זה מכשול בדרך לאקדמיה או מכשול בכלל בבגרויות, אנחנו חייבים להשקיע כאן. אני מבקשת כאן מהשר חמד עמאר בעניין האוצר, גם כן אם תידרש עוד השקעה, לבוא ולספר לנו אחרי מחקר איפה אנחנו יכולים לסייע בעניין הזה. מדובר פה בעתיד שלהם. אנחנו מבקשים את הנתונים להבין כמה, למה, איך, האם זה סייע, כמה נדרש עדיין.

הדבר השני, אנחנו מבקשים שמשרד החינוך יערוך מחקר עומק ויביא בפני הוועדה את הסיבות לעניין מספר הבגרויות הנמוך. איפה אתם נתקלים באתגרים ובקשיים ואיך אנחנו יכולים לפתור את הפלונטרים האלו. אנחנו מעוניינים שלכל הפחות יהיה פה עניין של ממוצע ארצי. אין פה שום סיבה שהעדה הדרוזית תיפול כאן מאחורי מגזרים אחרים, אז גם פה אני מבקשת לערוך מחקר, להביא את המחקר כאן לוועדה ביוני כדי להבין איפה נקודות הקושי ומדוע יש לנו אתגרים מבחינת סיום הבגרויות, כי זה גם המכשול אחר כך לאקדמיה וגם לנטישה.

אנחנו מבקשים מהשירות הפסיכולוגי במשרד החינוך או ממסגרת היועצים לקבל מענה, לדעת כמה יועצים היום נמצאים על תקנים בבתי הספר בעדה הדרוזית, משום שאם אחת הבעיות הקשות היא עניין הגירושים. חבר'ה, גם יועצים בבתי ספר יכולים להיות הכניסה הראשונה לפתרון. אותם ילדים חווים משברים רגשיים לא פשוטים. בטח שבחברה דתית יותר כמו החברה הדרוזית, אם יהיו איושים של אותם תקנים של יועצים שיוכלו לעשות סבב, לדבר עם הילדים. סך הכול זו קהילה קטנה. בסופו של דבר החברים יודעים מה קורה גם בכל בית, ואם מתקיים הליך גירושים כזה, איזשהו פרוטוקול שהיועצת תיגש לילד, שתראה שהוא בסדר, לראות אם יש משברים נוספים, שלא יפרוש מבית הספר, שלא ייפול מאחור בלימודים, אז גם שם אני מבקשת את הנתונים לעניין היועצות בבתי הספר במגזר הדרוזי והאם ניתן לתת פרוטוקול לאותם יועצים לגשת לאותם ילדים שנמצאים בסוג של קושי או משבר ולפחות לערוך איתם שיחה אחת אם הם נזקקים לזה, ואם כן, אז לעשות גם כן דיוני המשך.

עניין חיזוק התרבות בעדה הדרוזית, אנחנו מבקשים גם כן להבין איפה נמצא הנושא הזה של בית הספר הדתי הדרוזי שאנחנו מבינים שכבר הושקעו תקציבים. מה לוח הזמנים, מתי זה יעמוד, אז אלו גם כן דברים שאני מבקשת להביא לדיון ביוני.

אני מבקשת גם כן להביא לנו תוכנית עם תקציב מפורט לעניין הרחבת התוכנית הדרוזית שנמצאת כרגע באילת, מה נדרש ואילו משאבים נדרשים על מנת לקיים תוכנית כזו כלל-ארצית, ובחברה הדרוזית כלפי החברה היהודית, גם כן על מנת להכיר. אין גשר יותר טוב מזה. ההבנה, ההכרה, המגע, ההיכרות המעמיקה הזאת. אין דבר יותר טוב מזה. אנחנו כוועדה מעוניינים לקדם את העניין הזה. אנחנו מבקשים מכם, משרד החינוך, תכינו לנו כמה התקציב הולך להיות. אנחנו נקיים כאן דיון המשך. אנחנו נביא את משרד האוצר ונביא את השר שאמר, כולנו כאן מחויבים לדבר הזה.

תודה רבה לכולם, תודה לכל היוזמים והעוסקים במלאכה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:29.