פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
01/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 197
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ב (01 במרץ 2022), שעה 9:00

תכנית בנק ישראל להגברת השקיפות והתחרות בשוק המשכנתאות

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מאזן גנאים
אורי מקלב

ולדימיר בליאק
אוסאמה סעדי
שלמה קרעי
נירה שפק

גרניט אופק - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

יוסי סעדון - מחלקת מחקר, בנק ישראל

עודדה פרץ - חטיבת הפיקוח- בנק לקוח, בנק ישראל - הפיקוח על הבנקים

ברוך פיירשטיין - חבר הנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור

יונתן ברלינר - חבר הנהלה ויועץ משכנתא, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור

שי אבו - יושב ראש איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

דניאל מזרחי - מנכ"ל, אופל בלאנס בע"מ, חברות אשראי חוץ בנקאיות

איתי עצמון

עידית חנוכה

הדס צנוירט


תכנית בנק ישראל להגברת השקיפות והתחרות בשוק המשכנתאות

בוקר טוב, אנו מתחילים את סדרת הדיונים ליום הזה בוועדת הכלכלה. אנחנו מברכים את משרד האוצר על הצגת תוכנית סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, והכוונה להעניק את כל הסיוע במהלך החוד כולל הארנונה, כולל ההוצאות. כל ההיבטים שניתנו בנפרד יינתנו ביחד. ועדת הכלכלה דרשה את התוכנית הזאת, שר האוצר התחייב להביא אותה כאן לפני שבועיים והביאו אותה. נעמיק בה ביחד עם אנשי האוצר ונראה גם את החלקים שניתן לשפר בה כמו גם את השיפורים של התוכנית למאבק ביוקר המחיה כפי שהתבטאנו בעבר, לשכלל אותה ולעשותה נכונה יותר.

היום אנו דנים דיון ראשון בתוכנית בנק ישראל להגברת השקיפות והתחרות בשוק המשכנתאות. המהלך הזה הוא מהלך חשוב. ההוצאה המרכזית של אזרח בישראל היא רכש של בית. השעבוד הכלכלי שמוטל על אזרחי ישראל בבואם להבטיח קורת גג להם ולילדיהם ולדורות הבאים הוא דבר קשה מנשוא עם התחייבות כספית של 20, 30 שנה להוצאה שהיא המרכיב הגבוה ביותר מתוך ההוצאה החודשית של משפחה בישראל. ההוצאה הזו הולכת וגדלה. יוקר המחיה ויוקר הדיור הולך וגדל, ולצערי טרם ראינו מהממשלה את התוכנית לדיור בר השגה. אנחנו כוועדת כלכלה נציג בשבועות הקרובים את התפיסה שלנו ואת הפילוטים שאנו רוצים שהממשלה תקיים בתחום הדיור בר השגה לזוגות צעירים. אנו לא רוצים יותר לדבר על יוקר הדיור. וילה ופנטהאוז יעלו במרכז מיליונים אפשר לייצר לזוג צעיר דירה ב-800,000 שקל ואפילו בית קטן צמוד קרקע שיגדל בפריפריה ב-800,000 שקל. עשינו את זה בירוחם רק לפני 3 ו-4 שנים ואפשר לעשות את זה במדינה. צריך מנהיגות, צריך יצירתיות, צריך נחישות. אבל אנחנו צוללים ונכנסים לסוגית המשכנתאות. גם כשאדם מחליט לרכוש בית, הוא חותם על משכנתא. היבט התחרותיות בין הבנקים הכללי אנו יודעים שאינו גבוה וגם במשכנתאות זה משפיע כי אתה בדרך כלל לוקח את המשכנתא בבנק שאתה חבר בו. עשינו מהלכים גדולים ברפורמת הבנקאות הפתוחה ברפורמת המעבר בקליק בין בנקים בתוך שבוע ואחריות הבנקים לסייע במעבר הזה, ואני מברך את בנק ישראל ואת המפקח על הבנקים על הצגת התוכנית הזאת שעיקרה בעצם היכולת של לקוח פשוט להבין מה מציעים לו והיכולת שלו להסתכל על הצעות דומות בין בנקים במהירות בזמן נתון. אחת הבעיות של ההצעות, שאתה מקבל הצעה אחת מבנק לפני חודשים, והבנק השני מציע לך הצעה אחרת וריביות וטוען שבכלל עולם הריביות והאילוצים השתנו ובכלל לא ניתן להשוות את ההצעות.

מעבר לכך עיגנו את מעמדם של יועצי ההשקעות בשוק הפיננסי כבר בחוק הבנקאות הפתוחה ואני שמח על כך. כמובן אני דורש ומצפה מיועצי משכנתאות להיות הגונים בתמחור ובשירות ובהוגנות ובמחויבותם ללקוח בלבד בבחינת אפשרויותיו למשכנתא, אבל דבר אחד ברור – כשעושים בדיקת משכנתאות ומתמחרים ונאבקים על מחיר טוב מול הבנקים, לקוח חכם יכול להוזיל את המשכנתא שלו במאות אלפי שקלים עלות מצטברת לאורך שנות המשכנתא או עשרות אלפי שקלים. זה אירוע לא מבוטל. לכן המהלך שלכם שתציגו אותו כאן בתוכנית בנק ישראל להגברת השקיפות והתחרות במשכנתאות הוא מהלך משלים ונכון.

אני ביחד עם חבר הכנסת יעקב אשר, גפני ומקלב הנחנו הצעת חוק נוספת שתחזק את התחום הזה והיא עוסקת במרכיב נוסף שבו אדם לקח משכנתא, אחרי עשר שנים נניח ההכנסה שלו השתנתה, מצבו הכלכלי השתפר, והוא רוצה למחזר את המשכנתא בתנאים נוחים. מסתבר שהממחזרים הם בסביבות 20% בלבד ממקבלי המשכנתאות, ואם אחרים היו ממחזרים, היו מקבלים אולי תנאים חדשים טובים יותר על אותה משכנתא, ומתוך הממחזרים רק 5% ממחזרים בבנק אחר. המחזור של משכנתא בבנק אחר הוא קשה מאוד, כי הוא מחייב את האדם לשותפות בין שני הבנקים, והסכמות ושלא יעכבו אותו ושיעבירו את הנתונים, יעבירו את החובות, יאפשרו לו לעשות את זה. הצעת החוק אומרת: אנחנו לא קוראים לזה מחזור משכנתאות בקליק כי זה בסוף הלוואה שצריך להתייחס אליה כהלוואה רצינית ולעשותה בצורה מושכלת, אבל הנחנו את ההצעה הזאת, היא תידון. או מקווים שבנק ישראל, המפקח על הבנקים והאוצר יראו בחוק הזה משלים למהלך שהם מציגים היום, יקדמו אותו, וגם אם צריך לשנות, לשפר אבל לאפשר למי שרוצה למחזר משכנתא בישראל במהלך חיי המשכנתא לקחת משכנתא טובה יותר.

אני מבקש שתציגו את הפרויקט ברבע שעה, כי מגיע לכם על היוזמה הטובה הזאת, ואחרי זה נפתח את זה להתייחסויות של חברי כנסת ואחרים. עודדה, סגנית המפקח על הבנקים, בבקשה.

תודה רבה. בסיכום הדיון הקודם שהיה פה בנוכחות המפקח ב-21 בנובמבר התבקשנו להגיע לדיון הזה בוועדת הכלכלה ולהציג את תוכנית העבודה שלנו ליישום הרפורמה שהוצגה בישיבה הקודמת על ידי המפקח בקווים כלליים כרפורמה שצפויה להיות מקודמת על ידי הפיקוח על הבנקים וגם התבקשנו להגיד כיצד אנו מתכוונים לפקח עליה.

אני שמחה לבשר שהצלחנו להרים את הכפפה הזאת ולהוציא את הרפורמה החשובה הזאת אל הפועל, וההוראה הסופית שמעגנת את הרפורמה הזאת פורסמה ב-31 בינואר. הדיון הקודם היה ימים ספורים לאחר שפרסמנו את הטיוטה הראשונית של הרפורמה, והפצנו אותה להתייעצות עם המערכת הבנקאית ופרסמנו הודעה לעיתונות שבישרה עליה ומאז התקדמנו בקצב מאוד מהיר. קידמנו את כל התהליכים שנדרשים. יש לנו תהליכים של התייעצות עם ועדת בנק לקוח ואחר כך ועדה מייעצת ואחר כך התייעצות עם הערות הציבור עד שיצאה סופית לדרך בסוף ינואר כאמור והיא תיכנס לתוקף בסוף אוגוסט.

הראשונה היא להגביר את השקיפות ואת יכולת ההשוואה של הלקוח בין ההצעות שהוא מקבל, השנייה היא להגביר את הפשטות כי שהלקוח יוכל בצורה טובה יותר להבין את ההצעות השונות ולבחור בהצעה הטובה ביותר, והשלישית היא להגביר את היעילות בביצוע התהליך. אנו מאמינים שבעקבות הרפורמה הזאת הלקוח יוכל להבין טוב יותר את תנאי המשכנתא שמוצעים לו ואת ההשלכות על התשלומים העתידיים ולהשוות באופן מושכל ובקלות רבה את ההצעות השונות שהוא מקבל.

לצורך גיבוש הצעדים הוקם בבנק ישראל על ידי הנגיד צוות מיוחד שכלל חברים מהפיקוח ומחלקת המחקר, והתייעצנו עם מומחים בעלי שם עולמי בתחום הכלכלה ההתנהגותית וגם עם מומחים בתחום המשכנתאות, גורמים מרשות התחרות וגם פעם ראשונה- -

ישבתם עם יועצי המשכנתאות?

ודאי.

מעולה. קבלו ח"ח על זה.

גם במסגרת הערות הציבור קיבלנו הערות מאוד חשובות וטובות מאיגוד יועצי המשכנתאות והתייעצנו איתם ועשינו הרבה מאוד תיקונים ושיפורים בהוראה ואנו מאוד מודים להם על זה. אני גם רוצה לציין שהתייעצנו פעם ראשונה עם קבוצות מיקוד מסוגים שונים של אנשים, ובאמת קיבלנו הרבה מאוד תובנות מזה, וראינו שאנשים אוהבים את הרפורמה הזאת ומבינים באיזו הצעה הם צריכים לבחור, שזה באמת עוזר להם.

אנחנו עכשיו נמצאים בשלב שבו הבנקים עובדים על יישום הרפורמה. הם צריכים להיערך ליישומה בקצב מאוד מהיר ואנו מלווים את תהליך היישום עד לכניסת ההוראה לתוקף ונמצאים ברקע כדי לסייע. אשמח אם גרניט, מנהלת יחידת ההסדרה אצלנו, תפרט על הרפורמה.

אומר לגבי ההצעה שציינת שנפגשנו עם חבר הכנסת יעקב אשר ואנו מטפלים גם בזה.

מצוין.

בוקר טוב. כפי שהקדימה עודדה, המטרה של הרפורמה הזאת היא במספר מישורים: לשפר את יכולת ההבנה של הלקוח, להציג לו את המידע בצורה הטובה יותר שתסייע לו לקבל החלטה וגם לשפר את יעילות ביצוע התהליך. הרפורמה מתמקדת בשלוש נקודות זמן עיקריות: שלב הבירורים הראשונים של הלקוח, שלב האישור העקרוני וגם אחר כך בשלב שההלוואה כבר מתנהלת והלקוח שוקל לבצע מחזור. בשלב הראשוני, שהלקוח מבקש להתחיל לחשוב על רעיון של לקחת משכנתא, זיהינו שיש איזשהו קושי להבין את ההשפעות העתידיות שיכולות להיות לשינויים של פרמטרים שונים על ההחזר החודשי. פה רצינו לסייע ללקוח להבין. עד כה היה דף הסבר גנרי שלקוחות היו מקבלים עם טבלה שלא היתה אפקטיבית. ברפורמה הבנקים יציעו ללקוחות מחשבון סימולציות שיאפשר ללקוחות להזין ולשחק עם הנתונים כדי לראות איך שינויים מסוימים ישפיעו עליהם בעתיד ואיך הם משפיעים על ההחזר החודשי. זה דבר מאוד חשוב. לקוחות צריכים לדעת שמה שהם רואים בזמן אפס זה לא מה שיקרה בהמשך ויכול להיות שיש להם חשיפה לשינויים והם צריכים להתכונן לזה.

בשלב הבא, כשהלקוח כבר מחליט להתקדם ולהגיש את הבקשה לאישור העקרוני, פה עשינו כמה שיפורים. קודם כל, מבחינת השירות, ויושב-ראש הוועדה ציין זאת בתחילת דבריו – השירות יהיה יעיל, מהיר וזמין. לכן ננקטו מספר פעולות. קודם כל, הגשת הבקשה וקבלת האישור העקרוני הם יהיו בתוך חמישה ימים בלבד וזה במטרה לאפשר ללקוחות לבצע את אותו תהליך מול כמה בנקים ולבצע השוואה - חמישה ימים – לא ימי עסקים. יש אפשרות לחריגה לשבעה ימים אבל זה במקרים חריגים בלבד שהגדיר התאגיד הבנקאי במדיניות שלו, וככל שהוא בחר לתת את האישור תוך שבעה ימים הוא צריך לודיע על כך ללקוח ולהסביר לו מה הסיבה, שהוא נכלל בקריטריון חריג שמאפשר לו את החריגה.

בנוסף קבענו שההגשה של הבקשה וקבלת האישור העקרוני יהיו במקוון. אפשר יהיה להגיש את הבקשה גם בטלפון. זה כדי למנוע את הצורך להגיע לסניפים.

מה מספר ימים ממוצע היום לקבלת אישור עקרוני?

זה משתנה. בשנתיים האחרונות היו תקופות שזה לקח הרבה זמן. היתה תקופה חריגה בגלל הקורונה. אני חושבת שזה בסביבות 3 שבועות. אין לנו נתון מדויק. אבל הקיצור יהיה משמעותי. זה תלוי בתקופות, לא יודעים להגיד במדויק. אבל אנו יודעים שזו נקודה חשובה שהיה צריך לטפל בה. גם אמרנו באופן כללי בהוראה שהבנקים יקבעו נהלי עבודה ויקצו משאבים כדי להבטיח שיהיה שירות זמין ושהטיפול יהיה ויעיל באופן שיאפשר ללקוח זמן מספיק להשלים את התהליך. אנו יודעים שגם זו סוגיה, שאין מספיק זמן ללקוחות לקבל החלטה והם רצים במהירות ולכן האמירה הכללית הזו נקבעה.

מעבר לשיפור השירות קבענו פורמט אחיד לאישור העקרוני. זה מאוד חשוב. כשאתה מקבל ניירות שונים מבנקים שונים, אתה לא יודע לעשות השוואה, ועצם זה שאתה רואה עד כמה השמות של הפרמטרים והמבנה של האישור, זה מסייע לך לקבל החלטה. הפורמט אנחנו קבענו אותו. נעזרנו במומחים שיעזרו לנו לבנות טופס קריא וברור ובחרנו את הפרמטרים החשובים כדי שלא יהיה עומס מידע. מבין הנתונים האלה יוצג ללקוח קודם כל כמה סך כל הסכום שהוא ישלם עד סוף תקופת ההלוואה, כמה ההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי שמייד ארחיב בנושא הצפוי, וכמה יהיה סכום ההחזר החודשי הראשון שיצטרך לשלם.

הכנתם לדבר הזה מצגת, משהו פשוט לציבור?

לקראת העלייה לאוויר של הרפורמה יהיו חומרים פשוטים לציבור.

יש הדיון המקצועי פה אבל מתוכו אנו רוצים שאנשים יבינו מאוד פשוט איך זה הולך לעבוד. צריך שתי רמות: דיון מקצועי מעמיק על המשמעות של הרפורמה הזאת, השלכותיה ואיך היא מתבצעת ברמה הכי מקצועית אבל גם בפשטות ללקוח, לאזרח ששומע אותנו עכשיו: באתי לבנק, אני רוצה משכנתא, מה אני מבקש, מה אקבל, מה סדר העבודה שלי. להפוך את זה לדבר פשוט.

מתוכננת תוכנית הסברה רחבה.

המטרה של הרפורמה היא לתת ללקוח כלים אז ודאי שנעשה את זה.

בין הנתונים שיוצגו ללקוח באישור העקרוני, וזה שינוי פורץ דרך – זה להציג לקוח את הריבית הכוללת החזויה. זה נתון שכולל תחזיות עתידיות, והמטרה שלו לתת ללקוח תחושה, כיצד שינויים עתידיים ישפיעו על ההחזרים שלנו. זה מאוד חשוב כי למשל, אנו יודעים שריביות בהלוואות צמודות למדד לכאורה נראות זולות יותר כשאתה מקבל את האישור העקרוני כי הפרמטר של ההצמדה לא בא לידי ביטוי. עכשיו הוא כן יבוא לידי ביטוי. הוא נכנס לחישובים. החישובים הם מאד מורכבים. הלקוחות לא יצטרכו להבין את זה. הם יקבלו נתון שמשקלל את ההשפעה העתידית של הצמדה, למשל.

אתם מדברים על תחזית עתידית בהתאם למה שהיה בשנים האחרונות?

כן, זה נעשה בשיתוף מחלקת המחקר של בנק ישראל. זו מתודולוגיה פורצת דרך כדי לשקף ללקוחות את הריבית האמיתית הכוללת תחזיות כדי שיוכלו להשוות כמו שצריך את הנתון בין הבנקים ולדעת מה תהיה ההשפעה עליהם.

מעבר לנתון של הריבית הכוללת החזויה, ללקוחות יוצגו שלושה סלים אחידים. יהיו בנוסף לסל המוצע שכל בנק יבנה עבור הלקוח. המטרה של הסלים האחידים, נכון להיום יש רק הסל המוצע. יש הבדלים בין הבנקים. כל בנק מציע סל מוצע אחר ללקוח, וקשה להשוות. הסלים האחידים יהיו זהים בין כל הבנקים. ואז כשלקוח מקבל אישורים עקרוניים מכמה בנקים הוא יידע – בסלים האחידים, ממש להבין מה יותר יקר ומה יותר זול לו. הם נבחרו על-ידי בנק ישראל במטרה לייצר מנעד של תמהילים.

תיארתי את השיפורים שיהיו עבור הלקוח בשלב הראשוני של הבירורים הראשוניים, בשלב שהוא מבקש את האישור העקרוני.

מי בונה את הסלים העתידיים?

בנק ישראל קבע מה יהיו הסלים האחידים. הסלים האחידים הם מנעד של תמהילים. הסל הראשון הוא 100% ריבית קבועה לא צמודה, הסל השני הוא שליש, שליש, שליש – ריבית קבועה לא צמודה, ריבית פריים וריבית משתנה כל חמש שנים. זה מבוסס על הסל הנפוץ לפי הנתונים שלנו. והסל השלישי מחולק חצי-חצי בין ריבית קבועה לא צמודה לריבית פריים.

חלקנו, רובנו כבר לקחנו משכנתאות. אני שומעת אותך, והייתי אומרת שאם כשהייתי צעירה וקניתי את הבית שלי הייתי שומעת מה את אומרת, הייתי נכנסת למיוט. יש לנו מלא אנשים שבטח אני מתכוונת לשתף את הדיון הזה.

לא היית פה בהתחלה. יש הצעת חוק של יעקב אשר, שלי, של מקלב וגפני שעוסקת במחזור משכנתאות, של אלה שלקחו ולא ידעו.

דווקא המינוחים. המילים המקצועיות האלה – אם אפשר לדבר בשפה של זוג צעיר שעכשיו קונה בית שלא ייכנס להלם.

תסבירו. תחשבו שאתם מסבירים לאנשים פשוטים. ריבית קבועה, צמודה, משולבת. תעשו הסבר פשוט לדברים האלה.

אחד הדברים החשובים שעשינו ברפורמה הזאת זה הנושא של העלות הממשית כלומר הכנסנו תחזיות וזה החלק המורכב – הכנסנו תחזיות לכל הריביות שתיארת קודם - פריים וכו' כדי שנוכל להפוך אותן למכנה משותף ובסופו של דבר להציג ריבית אחת לכל המשכנתא, וזה חלק שכל אחד לפי רמת הבנתו בעניין יכול להעמיק. מי שמבין פחות יכול להסתכל על הריבית הזאת ולהתייחס אליה ואותה להשוות בין הבנקים. זה די ממצה בהינתן תנאי השוק כך שזה גם מפשט את התהליך. במדינות אחרות - אנחנו ייחודיים בעניין הזה של הרכב המשכנתא. אצלנו יש משכנתא צמודה בריבית משתנה.

תרשה לעצמך להסביר כל סוג.

אומר את החוויה שלי. אני חושבת שאני 30 שנה אחרי הבית הראשון ואני ממש זוכרת שדיברו איתי סינית ולא הבנתי מה הם רוצים ממני, ואז הלכתי לאדם פרטי, והוא אמר לי: כמה את מרוויחה היום? כמה את חושבת שמקום העבודה שלך קבוע? כמה את חושבת שעכשיו את יכולה לשלם יותר ובהמשך פחות? כמה היום את רוצה פחות כי את לא יודעת מה קורה אבל את יודעת שעוד 10 שנים תוכלי לשלם יותר? את רוצה לוח שפיצר? אמרתי לו: מה זה? ענה: כל הבנקים לפי לוח שפיצר, אבל מי שיודע אומר לבנק: תראה לי עוד לוחות. דברו עברית ואז האנשים יבינו.

הם נקראים יועצי משכנתאות. הקבוצה הזאת עיגנו את מעמדה בחוק הבנקאות הפתוחה. שיכירו שיש מקצוע כזה. את צודקת. רוב האנשים חתמו על מסמך שהם לא מבינים בו כלום. ואולי יפסידו כסף. ובכלל אין להן דרגות חופש לבדוק כי הוא הלך רק לבנק שלו. מי אמר שהבנק שלו ייתן לו את המשכנתא הכי טובה? בכלל לשאת ולתת אם אתה לא יודע את ההבדלים בין ריבית קבועה וצמודה ומשולבת ופריים. אני רוצה שבנק ישראל יסיים הצגה סדורה של הרפורמה, ואז כל חבר כנסת ישאל שאלות. חלק מהח"כים הגיעו אחרי שהתחלתם – תחזרי על מטרות הרפורמה, ואחרי זה כשאתם אומרים מה זה ריביות תסבירו את הסוגים ותעשו את ההצגה באופן סדור. בסוף תגידו מה קיבל הלקוח שלא היה לו בעבר. בבקשה.

אמרנו: לקוח מתחיל לחשוב על משכנתא – הוא נכנס לאתר של הבנק, ועומד לרשותו כלי קל שהוא יכול לשחק, אומר: אני רוצה 500,000 שקל, כמה ייצא לי החזר חודשי. 600 שקל, משחק עם החוגה. זה העלה לי את ההחזר החודשי ל-3,000 וכו'. כבר כלקוח אני מקבל תחושה ראשונית שהוא לא צריך להבין יותר מדי. כמה כסף רציתי – כמה יצא לי בהחזר החודשי. זה בהתחלה. כבר שיפור אדיר בהשוואה למה שיש היום, שיש כל מיני עלוני מידע גנריים עם כל מיני טבלאות שאף אחד לא מבין ולא אפקטיבי. אז כבר בשלב הראשון התחלתי לחוש ולהבין מה זה אומר עבורי וכמה אשלם כל חודש.

עברתי לשלב הבא. אני מרים טלפון למוקד של הבנק או נכנס לאתר של הבנק ויכול להגיש בקשה לאישור עקרוני. שם יבקשו ממני נתונים. בתוך חמישה ימים יחזירו לי טופס שנראה אותו דבר בכל הבנקים, אני יכולה לעשות זאת במקביל בכל הבנקים, ובו גם פה נעשה פישוט מאוד משמעותי. בחרנו בפינצטה רק את הנתונים החשובים עבור הלקוח לקבלת החלטה. נכון להיום יש המון נתונים, מאוד מורכב. אמרנו: יש תמצית מנהלים בראשית הטופס הזה עם חמישה מספרים, זה הכול: התקופה שבחרת, הריבית – קראנו לזה הריבית הכוללת החזויה. הסברתי לוועדה את המורכבות מאחורי זה אבל הלקוח לא צריך להבין. הוא רואה מספר שהוא משווה בין הבנקים, הוא רואה מה סך כל הסכום שישלם עד סוף תקופת המשכנתא, שזה נתון חשוב כי ביקשתי 500,000, 600,000 שקל – כמה אשלם בסוף כשהכול יסתיים, כמה אחזיר כל חודש וכמה במקסימום אחזיר כל חודש אם יתממשו כל מיני דברים.

סך הכול הסכום הזה כולל את הצפי לעליות?

כן. כולל תחזיות.

אל תשאל שאלות של תואר שני. אתה דוקטור. ביקשנו מהם לדבר הכי פשוט. תישארו בפשוט. עוד מעט ניתן לו ללכת אתכם למקומות היותר.

זו בדיוק האומנות. יש פה דוקטורים מאחורי האירוע הזה אבל בסוף ללקוח יש מספר. אומרים לו: דע לך – ההחזר החודשי הראשון שלך הוא אולי 3,000 ₪ לחודש אבל זה יכול להגיע ל-3,500. דע לך שלשם זה אמור לקחת אותך. זה נתון מאוד חשוב כי אנשים רואים כמה הם משלמים בהתחלה. הם לא מודעים שיכול להיות שיהיו שינויים שישפיעו עליהם. אלה המספרים שהם רואים לנגד עיניהם, ועל סמך זה הם צריכים לקבל החלטה. בקבוצות המיקוד שעודדה דיברה עליהם - העברנו לאנשים שלא מבינים. ראינו שכשהמספרים האלה הם לנגד עיניהם והם יחסית מעטים וברורים, עשינו את הסימולציות וראינו שהם ידעו לבחור את ההחלטה הנכונה, הטובה יותר. זה מבחינת הפשטות של הלקוח - הלקוח מקבל נייר, מכמה בנקים, יש לו מספר, חמישה, שישה נתונים שמשווה בין הבנקים וזהו. הוא רואה את המספרים האלה עבור כמה אופציות, יש לו כמה מוצרים על המדף ובוחר את הטוב ביותר ביניהם. יכול להיות שמשהו זול יותר מבחינת הריבית אבל בהחזר החודשי אולי הסכום גבוה יותר. כך הוא יודע לשקלל את ההחלטה שלו ולהחליט מה כדאי לו. זה בשלב הראשון.

נדבך נוסף חשוב של ההוראה הוא בהמשך הדרך. דיבר היו"ר על המחזורים. לקוח רוצה לשפר את התנאים או לעשות שינוי, והוא רוצה לדעת אם כדאי לו או לא כדאי לו לעשות מחזור. עד היום הנושא הזה היה מאוד מורכב והיה קשה לדעת אם כדאי או לא. מה שהוספנו ברפורמה ושאמור לסייע ללקוחות להחליט, גם פה יש דוקטורים מאחורי האירוע אבל עבור הלקוח יש משהו מאוד פשוט: יש נתון. נכון להיום זאת רפורמה קודמת שעשינו - חייבנו את הבנקים להציג באתרים שלהם כל יום באופן עדכני מידע יתרות לסילוק, דוח יתרות לסילוק שאתה יכול לשלוף ולראות אם כדאי לך או לא. מה היה חסר בנתונים האלה- -

גם מופיע לך סעיף של קנס, אם אתה רוצה לקצר, כמה יעלה לך.

כן. זה הופיע עוד קודם. היה חסר חיבור של זה, מה שאנו קוראים לו ריבית לצורכי השוואה. עכשיו תיתוסף שורה כזאת שכך קוראים לה, ריבית לצורכי השוואה ויופיע שם הסבר ללקוח: קח את הנתון הזה, קח את הנתון של הריבית שמופיע בדף האישור העקרוני שדיברנו עליו שיקבל מהבנק החדש, תשווה אחד לאחד וכך תדע אם יש כדאיות כלכלית במחזור. יהיה הסבר כזה ללקוחות. זה משהו שאנו מקווים שיסייע בקבלת החלטה אם כדאי או לא כדאי למחזר.

אוסאמה סעדי, בבקשה.

סבאח אל-חיר, בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני שומע רפורמה, רפורמה, אבל אצלנו בחברה הערבית נאדה. איפה? רפורמה, משכנתאות. אתה יודע מה זה? הכול אצלנו גן עדן. משכנתאות.

יש לנו דיון על המגזר הערבי על בנקאות. הבטחנו וקיימנו.

תודה רבה. אין לי טענות אבל יש לי טענות לבנק ישראל על – באים עם רפורמה בשוק המשכנתאות. תתייחסו ל-20% מאזרחי המדינה הערביים. לא שמעתי שום מילה. אולי התחלתם, הפתעתם אותי ולמרות שבאתי באיחור התחלתם בחברה הערבית, אבל ממה שאני שומע על הרפורמה מאז שנכנסתי שום מילה. אתם יודעים ששוק המשכנתאות בחברה הערבית הוא 2%. זה בושה וחרפה.

מדברים על רפורמה, מדברים על תוכניות. תביאו פתרונות, לפתור את החסמים שיש בחברה הערבית מבחינת משכנתאות. מדברים על דיור. אתמול שמענו 125,000 יחידות דיור ותוכניות מתאר ותוכניות מפורטות. אבל כאשר משפחות ערביות צעירות לא מצליחות לקבל משכנתא בגלל חסמים אובייקטיביים שאנו יודעים מהם – אי אפשר לרשום שעבודים, הקרקעות לא רשומות על שם מבקש המשכנתא בגלל שזה עדיין רשום על שם הסבא של הסבא של הסבא שלו, אם לא פותרים את זה גם אם נעשה 20 רפורמות לא יתקדם. צריך למצוא פתרונות. ואני שומע כל פעם, כל דיון, אדוני היושב-ראש, אותן תוכניות, אותן מצגות, אבל באמת כלאם פאדי.

תשיבו לאוסאמה – הוא כנראה לא יהיה פה אבל בתוך הדיון במגזר הערבי תקצו התייחסות לחוסר השימוש בכלי הזה של משכנתאות במגזר הערבי.

2%.

תודה. זעקתך נשמעה. ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה, אדוני. אני מברך על הדיון הזה ועל כל צעד שאנחנו עושים במסגרת המאבק שלנו ברגולציה, בריכוזיות, בהנגשת מידע, גם מה שעשינו במסגרת חוק ההסדרים וגם מה שאנו מנסים לעשות עכשיו.

באופן כללי, כל צעד שמפחית את הרגולציה, מקצר את לוח הזמנים ללקוחות, מנגיש את המידע, מבחינתי זה מבורך. אני רוצה בעיקר לציין שלושה דברים, קודם כל לגבי סימולטור אשמח לשמוע יותר כיצד זה יעבוד וכיצד הלקוח הפוטנציאלי יוכל לבנות את התרחישים העתידיים של התנהגות ההלוואה. כפי שציינת בדברי הפתיחה שלך, קיבלתי לא מעט פניות לגבי האנשים שרוצים למחזר בבנק אחר. גם פניתי לאיגוד הבנקים. היה לי שיג ושיח איתם כיצד אנו מורידים את החסמים. בהקשר הזה גם הסוגיה לגבי מכתב כוונות. אני מקבל הרבה תלונות מאנשים שמבקשים מכתב כוונות, וזה יכול להגיע לשבועיים, שלושה וגם לחודש. יש בנקים שמבקשים את המכתב גם היום מודפס. בעידן הדיגיטלי הנוכחי אני חושב שזה צריך לעבור מן העולם ועדיין יש בנקים שמבקשים את המסמך מודפס וזה מערים קשיים על הלקוחות בטח בעידן הקורונה. בכללי אני כמובן אני מברך על הרפורמה. תודה רבה.

תשיבו לכולם בהמשך. נירה שפק.

תודה. קודם כל, דיון חשוב. הוא לא הראשון. הסתכלתי גם במה שבנק ישראל הציג בנובמבר 2021, חזרתם על מה שנאמר פה, ואני אומרת, מאיפה הגענו ולאן התקדמנו מפה. בסוף כשמסתכלים על סך הדברים שאנשים מקבלים בימי חייהם, החלטות כלכליות מורכבות, לרוב האנשים זה ההחלטה היחידה אפילו שמביאה אותם להוציא המון כסף על נכס עם התקשרות כמעט לרוב החיים. אף אחד לא פורס לחמש שנים – ואם כן הוא כנראה לא צריך אותנו. אני אומרת, איפה בנק ישראל בנושא של כישורי חיים? בסוף אנשים לוקחים משכנתאות, אנשים לוקחים הלוואות. דיברתי על זה עם הממונה על הבנקים, הממונה על הביטוח, בכל גוף שרק אפשר. ואני עוברת בנק-בנק, ואני רוצה להבין איפה אנחנו עם האחריות שלנו לתת כישורי חיים? ואני חייבת לתת – את הדוגמה הזאת נתתי ואתן אותה שוב. במרכזי הצעירים, הלכתי לראות מה מקבלים שם. היתה לי שיחה על זה גם עם השרה הרלוונטית. הגעתי למקום שלימדו אותם איך מחזיקים תיק השקעות הון. זוגות צעירים סטודנטים, ואני אומרת להם: נגמרה ההרצאה שמומנה בתקציב המדינה, ואני שואלת: למי יש חשבון בנק? מי יודע מה זה הוצאות קבועות? משתנות? מה האחוז מהמשכורת שאפשר באמת לחשק? אף אחד לא יודע. מי רוצה לקחת משכנתא – הרימו יד. ישר אנחנו נותנים להם. איפה אנחנו ברגולציה מכניסים את הנושא הזה שאת הידע נקבל ככישורי חיים – לא יודעת ממתי? זו שאלה אחת. נשאלה כמה פעמים, והיתה על זה ביקורת. זה כאילו טיפה יוצא החוצה אבל משם זה מתחיל.

בכל המסמכים שראיתי לא ראיתי בשפת העם, לפני שאומרים להם מה זה ריבית קבועה ומשתנה מה הקריטריונים שאתה צריך לעשות לעצמך צ'ק ליסט שלפני זה אתה לא הולך. כמו שלרשיון נהיגה אתה צריך לראות למה אתה עושה את זה, אם יש לך אוטו, אם אתה עובד, אם הגעת לגיל, אם עשית תיאוריה. האם יציבות תעסוקתית, שערי מטבע. הרי לא דיברנו על משכנתאות במט"ח, מטבע זר? שזה גם אופציה וזה משתנה. אנחנו לא מלמדים רק לעכשיו. פעם היו משכירים דירות בדולרים. ואז לקחו חלקים במשכנתאות בדולרים כי אמרו: ניפגע פה, ניפגע פה. אנחנו מדברים על משכנתאות של עשרות שנים. האם יש צ'ק ליסט שאפשר לכל זוג לפני שאתה נכנס למחשבון או לסימולטור בוא תראה אם נדלק לך אור אדום, ירוק או כתום.

שאלה ספציפית על המרחב בכפרי. אני יודעת שכל נושא המשכנתאות בקיבוצים הוא בעייתי כי כל עוד לא עשה שיוך נכסים, אני עוזרת היום לעשרות משפחות שתקועים כי המשכנתאות לא מחושבות. כל יועץ משכנתאות שמביאים אומר: יש לי בעיה עם הבנק, הוא לא מכיר, נותן לי 60%, 70% מהנכס כאילו הנכס ייעלם. זוגות צעירים לא מצליחים לקחת הלוואות לקנות בתים בפריפריה. אשמח שהיועצים יתייחסו לזה כי אני מלווה לא מעט כאלה.

הדבר הכי חשוב לי זה השקיפות של הבנקים והיו גם שאלות של הממ"מ וטוב שכך, ותודה, על הנושא של שקיפות תיאום. איפה רואים את זה? כשאני רוצה לקנות או להשכיר בית, אני יכולה להיכנס לאתר נדל"ן ולראות באותו אזור מי יהיו הריביות. איפה השקיפות? איפה האפליקציה הזאת, שאנחנו יכולים לראות בנק זה נתן ככה, אחר ככה? טבלה כזאת. איפה אנחנו מאפשרים את האפליקציה הזאת שתהיה ידידותית לאנשים? אלה השאלות שלי בשלב זה.

תודה רבה. שלמה קרעי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב בראש. אני ממש שמח על הדיון הזה. זה דגל שהרמתי כמה שנים לפני שנכנסתי לכנסת, הנושא של המשכנתאות, של יוקר תשלומי הדיור. יש איתי כאן חברים, גם יונתן ברלינר מהתאחדות יועצי המשכנתאות שליווי אחד את השני בכל השנים האלו. אומר לצורך גילוי נאות, יושב פה ד"ר יוסי סעדון גיסי מבנק ישראל. ככה שהביאו אותו כדי שאני אהיה רגוע יותר היום.

כמה דברים. ראשית, יושב-ראש הוועדה ואני מקדמים כמה הצעות חוק, שאחת מהן קשורה מאוד-מאוד לנושא של התחרות וזה המשכנתא בקליק. כשאנו מדברים על שקיפות וניסיון להגביר את התחרות, אני חושב שכפי שמעבר בנק מאפשרים לעשות אותו היום במהירות וביעילות, גם משכנתא צריכה להיות בסופו של דבר דרך להגיע לבנק מסוים, לומר לו: אני רוצה למחזר משכנתא, תן לי הצעה. ההצעה הטובה בעיניי עם כל המכלול של השקיפות שאתם מוסיפים וזה נגמר שם. כל שאר הדברים נעשים מאחורי הקלעים – העברות השעבודים, הטאבו, כל הדברים שהיום הם חסמים מאוד גדולים לתחרות. אני בעצמי לא ממחזר את המשכנתא כי אין לי זמן להסתובב בין הנקודות האלה שצריך כדי להגיע למחזור הזה.

אני חושב שזה משהו שאם אתם רואים מניעה חוקית לעשות או דברים שצריך לתקן בחקיקה כדי שזה יקרה, תעזרו לנו. אנו עושים את זה מהצד שלנו אבל אני חושב שזה מהלך משלים שמאוד יכול לעזור בכל הנושא הזה.

יש כמה דברים, כשאני רואה את התאחדות יועצי המשכנתאות כאן אני מבין ויודע שהם גם מחווים את דעתם בתהליך הזה. אני רוצה לדעת, האם אתם מנסים לתקן עיוותים שיש בשוק הזה, באופן של התחרות ושל הריבית ושל השקיפות. למשל, דיברנו על זה כאן כמה פעמים – יש הלוואת הזכאות למשכנתא שהמדינה מסבסדת, נותנת. אנו יודעים שהבנקים, ברגע שהחלטת לקחת הלוואת חלק זכאות הוא משקלל לך, נותן לך ריבית נמוכה על חלק הזכאות כפי שמגיע לך אבל אם זה בסל הוא מרוויח פעם שנייה אותה ריבית ביתר הסל שהוא עצמו לוקח ובעצם הלקוח לא הרוויח דבר. הבנקים אומרים – אם אתה לוקח זכאות – הריבית תעלה. אם לא – הריבית שונה ביתר הסל. זה דברים שלא צריכים לקרות. אם מדברים על שקיפות, זה הרבה מעבר לשקיפות. קודם כל שיהיה צודק. גם בהצעות החוק שהיושב-ראש ואני מקדמים אחד הנושאים זה שהחלק של הלוואת הזכאות יהיה ניתן לקחת בכל בנק בלי קשר למשכנתא. אם המדינה מסבסדת שזה יהיה שעבוד בדרגה שנייה או לא משנה מה. אני לא משפטן ולא נכנס לדברים הטכניים אבל לפני השקיפות צריך להיות היגיון וצדק ולא שעושקים את הלקוח כך שהוא מנצל זכאותו.

אנו עושים את הרפורמה הזאת. האם באותו טופס שהוא השוואה, והאדם ילך לראות בין הבנקים מה מציעים לו. האם לפחות בטופס תהיה הפרדה בין הריביות שהוא משלם על החלק שיש לו זכאות וסיוע מהמדינה לבין אותו חלק שהוא הסכים מול לבנק? הרי מה יקרה פה, וזה קרה לנו בהרבה תחומים. גם הממשלה נתנה הלוואות בערבות מדינה בקורונה, וראינו שהיה תת ניצול של ההלוואות הללו ובמקביל העסקים לקחו הלוואות רגילות מהבנק. אין לנו חזקה על הבנקים, שהם לא יוסיפו את העלויות שהם הפסידו בשל הזכאות לכלל הריבית האחרת. האם בתוך הטופס הזה ניתן יהיה להפריד? הרי רוב אזרחי ישראל שבאים למשכנתא מגיעים עם רמת זכאות בסיסית של זוג צעיר, נשוי. יש להם איזושהי זכאות לבית ראשון. החשש של קרעי, שהוא לא משפיע על המחיר כי מולו יגדילו את האחוזים של הבנק בחלק שלא קשור למדינה.

זה מה שהם עושים בפועל.

זה אני מבין אבל אני שואל, אם אנחנו יוצאים לטופס השוואתי יהיה בתוכו החלק שנובע מזכאותך כבית ראשון והחלק שהוא תוספתי של הבנק בריביות שהבנק החליט עליהן ואז נוכל לראות שמשווים תפוח לתפוח. אפילו לבחון את זה. אנחנו לא צריכים לחוקים. יש פה הזדמנות פז שבתוך השקיפות שלכם זה יוצג ההבדלים בין סוגי המשכנתאות שאותו אדם לוקח.

ממה שקראתי ברפורמה שהתחייבתם הבנתי שאתם לא מאפשרים לבנקים לומר תפוח, אפרסק ואגס אלא אתם מחייבים אותם לפורמט אחד.

הם מביאים כמה מוצרים אבל אין פילוח לפי הזכאויות שלו שנובעות מאותו רוכש בית ראשון כזכאות.

זה יהיה בתמהיל הרביעי שהבנק נותן לך לא חלק מהסל הגנרי בין כל הבנקים. אבל השקיפות לא תעזור. גם היום הבנק אומר לך: אתה רוצה זכאות – הריביות עולות בשאר הסל. הוא שקוף איתך.

אם הטופס ההשוואתי הזה יכלול מה קיבלתי כחלק מזכאות מדינה, מה קיבלתי בלי זכאות מדינה - נוכל להשוות בין הבנקים.

קראתי בכלכליסט מאמר בקשר למה ששלמה אומר, שבנק ישראל רצה ללכת על טופס קבוע אחיד ויועצי המשכנתאות הם שביקשו לא לעשות את זה אלא לאפשר את הגמישות. זה מה שקראתי – כתבה של שלמה טטנבוים מ-15.11.21.

עוד מעט תתייחסו.

לא הייתי כשדיברת, אבל שמעתי חלקי דברים. הריבית, כשאדם רוצה למחזר, והבנתי שבתוך הטופס של המחזור עם עמלת פירעון מוקדם שאותה צריך לבטל בכלל כדי שבאמת תהיה תחרות אבל גם את זה נעזוב בצד רגע – אתם בעצם מכניסים ריבית שמשקללת כולל עמלת פירעון מוקדם, כמה הריבית הזאת כדי להשוות להצעות למחזור. העניין הוא, האם אתם משקלים בריבית – כל עוד המשכנתא לא מהירה ולא כל כך קל לעשות את זה ויש עלות של פתיחת תיק נוספת של עוד 2,000 שקל ויש התשלום לטאבו ותשלום לרשם השעבודים והמשכונות – אם גם את זה אתם מכניסים לריבית הזאת? כי קשה להכניס כי יש פה גם בירוקרטיה שאי אפשר להכניס בריבית אבל זה בסדר. לפחות את כל העלויות המשלימות עד שנבטל את העמלה הזו לגמרי.

לגבי הסל שהזכרתם של שלושת המסלולים הגנריים שהם בעצם הבנק יהיה חייב לתת אותם. לצערי, איני בונה הרבה על שלושתם, כי ראינו מה קרה שנה שעברה כשהלכנו למהלך משותף עם בנק ישראל וביטלנו חלק ממגבלת שליש הפריים. כשניסינו להכניס תחרות לשוק הבנקאי הבנקאים הקפיצו את הריביות. עד היום. המפקח על הבנקים אומר לי: זה עדיין, זה ירד קצת. זה סיפורי סבתא בעיניי. אני רואה אנשים. מראים אלי. הבנקים אומר: אתם רוצים שני שליש פריים – אנחנו מקפיצים לכם את הריבית בשני שליש פריים. זה מייקר, כמעט לא מוזיל שום דבר. אולי בסוף בשוליים כן אבל עדיין, כשהבנקים מחליטים שהם לא רוצים תחרות, שהם רוצים להרוויח מה שהרוויחו עד היום, הם מצליחים להתגבר עליכם. חלק מהסיפור הזה זה היכולת של סבסוד צולב. אם למשל - צריך לבחון אם זה פוגע בתחרות או לא, העניין של לומר: כל חלק בתוך התמהיל – תנו את הריבית שלו. אי אפשר בגלל תמהיל שונה לשנות את הריביות בין התמהילים וזה פוגע בשקיפות. נכון אתה נותן ריבית כללית על הסל, אבל אותם שלושה סלים האלה הבנקים כולם יעלו את הריביות, ייתנו בהם ריביות יחסית גבוהות וכך יסרסו את התחרות כפי שסירסו אותה כשהעלינו את מגבלת שליש הפריים ואמרו: המסלול הזה לא כדאי לכם לקחת יותר משני שליש פריים, כדאי לכם לקחת אחרת. גם פה הם יעשו את זה באותם שלושה סלים אם לא ישתלם להם. לכן בעיניי צריך עוד. הריבית הגלומה בהלוואה בסל שהבנק נוטל והתחשיבים זה פנטסטי. זה מעולה, באמת יאפשר ללקוח גם שאינו מבין כמעט בלי יועץ משכנתאות לקבל מה הריבית שבנק ישראל חושב שהיא הריבית. זה לא ערך מתמטי אבסולוטי – תלוי בנתונים, בתחזיות. הערך הזה הוא בעיניי הכי חשוב ברפורמה הזאת. שלושה סלים וכביכול לאלץ את הבנקים לתת את הסלים הגנריים האלה, כבר נוכחתי לדעת שהם מסרסים תחרות כל עוד יש להם יכולת.

אמרתי לכם – שאלות של דוקטורט, ואני ממליץ לכם לפגוש אותו לפגישת עבודה עם ההערות האלה ולהעמיק בהן עוד לפני שמפרסמים את הרפורמה. אולי בתוך זה נצליח למנוע אפשרות לסרס את התועלות שאנו רוצים להביא לציבור ברפורמת המשכנתאות וההשוואה בין המשכנתאות.

יונתן ברלינר, בבקשה.

תודה רבה. כולם מסכימים שכדי להגדיל את התחרות יש צורך בשחקנים נוספים. רק היום פורסם דוח של אחד הבנקים הגדולים שהראה ששוב יש עלייה במרווחים של המשכנתאות וכולם מסכימים שחייבים שחקנים נוספים כדי שתהיה תחרות. אין שחקנים נוספים במערכת הבנקאית. כל הניסיונות להכניס עוד בנקים לא צלחו וגם הבנק החברתי עכשיו לא נכנס למשכנתאות. מי שפותח את התחרות של המשכנתאות זה גופים חוץ בנקאיים שנכנסו בשנה, שנתיים האחרונות ומתחילים לתת משכנתאות. יש כמה גופים כאלה שכל אחד מהם נותן מאות מיליונים בשנה משכנתאות, כגון טריא, ווי צ'ק, קרדיטור.

ויש עליהם פיקוח של המפקח על הבנקים?

לא.

זה עדיין נחשב משכנתא או פשוט הלוואה?

משכנתא, לכל דבר ועניין. יש שעבוד של הבית, אפשר למחזר, לבקש דרגה שנייה. הם נותנים גם ליוויים גדולים לקבוצות רכישה.

גוף יכול לתת משכנתאות בישראל בלי שהוא מפוקח אצלכם?

כן. נותני אשראי חוץ בנקאיים שעברו אצלך.

והחוקים האלה לא יחולו עליהם?

לא. זה מה שאמרנו – כשהיו כאן כל הגופים האלה, רשות שוק ההון, אמרנו שהם צריכים לקחת את הרפורמה של בנק ישראל עם השקיפות ולהכניסה גם שם.

הכניסה של הגופים החוץ בנקאיים שמתחילים להיות משמעותיים והם העתיד אם רוצים תחרות אמיתית, צריכה לבוא בסנכרון יחד עם הבנקים או הפיקוח משני הצדדים. גם הבנקים היום מפלים לקוחות שביקשו לקחת אשראי חוץ בנקי, מקשים על מחזורים ועל דרגה שנייה לחוץ בנקאי. גם חברות גדולות ולגיטימיות. צריכים לוודא שלקוחות שמבקשים להשתמש באשראי חוץ בנקאי לא יופלו אחרי זה על ידי המערכת הבנקאית, שלא יילחמו בהם. מצד שני כל אותן אמות מידה של שקיפות שהלקוח יכול להשוות אין סיבה שלא יחולו גם על הגופים החוץ בנקאיים. זה שילוב- - -

מניסיונכם בעבודה עם העבודה עם הגופים החוץ בנקאיים איך זה מתנהל – לטובה? לרעה?

הגופים החוץ בנקאיים בעבר היו מאוד בעייתיים. היום הגופים החוץ בנקאיים הגדולים כמו טריא, מובילי שוק בעניין, הם גם בפיקוח הדוק וגם מיסדו את עצמם, אבל אין אחידות ברגולציה בין אותם גופים שהם תחת אגף שוק ההון לבין הנהלים שמוחלים על ידי בנק ישראל. זה יוצר פער מאוד גדול.

יש לנו נציג משרד האוצר בדיון? אנו רואים פה מצב, שהמפקח על הבנקים עושה רפורמה במשכנתאות, בשקיפות, במוצר, ביכולת להשוות מוצרים ובחובת הבנקים לתת הצעות בפרק זמן מסוים וכל זה לטובת הלקוח. אבל מתפתח שוק חוץ בנקאי שנותן משכנתאות ועליו לא חלים הכללים הללו. מגמת המדינה שהשוק הבנקאי יתרחב כדי לייצר תחרות לבנקים, אבל שם הלקוח לא יוכל לקבל את אותו טופס השוואתי ואת היכולת להשוות בין כולם אז הוא ישווה בין בנקים, אז סגרנו אותו בבנקים. רצינו שהוא יוכל להסתייע בחוץ אבל הוא לא יוכל לקבל שירות בחוץ כפי שיכול לקבל בבנקים לפי החקיקה או הנהלים האלה. האם אתם כאוצר, מודעים לכך, והאם בכוונתכם להחיל לפחות את הכלל הזה שאדם שלקח משכנתא בגוף חוץ בנקאי יהיה כפוף לכללי השקיפות הללו ולהצעות ולטופס הזה? כי איך נשווה בין כולם? אנחנו כולאים את האנשים לקבל הצעות רק מבנקים בתיקון הזה.

ראשית, השאלה לדעתי צריכה להיות מופנית לרשות שוק ההון שהם המפקחים על הגופים האלה.

אני נולדתי אתמול? אני לא יודע שהם אחראים על זה? אבל מה זה האוצר? אין לכם ראייה מתכללת? כשאתם עושים מהלך כלכלי, אתם יודעים לקחת אחריות כוללת. אתם אחראים על המערכת הכספית בישראל על כל גווניה. אתם גם מפקחים על המפקח על רשות ההון, לא? הוא כפוף לשר האוצר.

כן, הם יחידת סמך.

נו, אז מה אתה שולח אותי אליהם אם אתה הבוס שלהם? אתה אחראי על הרשויות הפיננסיות. זה לא תשובה. זה היה חלש. עכשיו תיתן תשובה טובה.

לעניין של המקום של משרד האוצר, באמת רשות שוק ההון היא יחידת סמך של משרד האוצר אבל כן ניתנה להם בחקיקה, ויש משפטנים שיוכלו לומר את זה טוב, ממני עניין של עצמאות בקביעת ההוראות והוראות מהסוג הזה, זה משהו שבסמכות הממונה על רשות שוק ההון. אתייחס לגופו של עניין – אנו מאוד תומכים בכניסה של הגופים החוץ בנקאיים. אנו חושבים שהם יכולים להות תחרות אמיתית לבנקים והם בתור מי שלא נמצא כחלק מהמערכת הבנקאית השחקנים החדשים זה חלק מאיך שאנו צופים את התחרות, שהשחקנים החדשים יוכלו להציע הצעות ערך ולהכניס תחרות אל השוק.

לעניין בנק ישראל עם הגברת השקיפות, אנו גם רואים את זה כחלק מאותה תחרות, היכולת להשוות באופן קל ונוח בין מוצרים שונים.

לעניין השאלה, שוב, נצטרך לבחון יחד עם רשות שוק ההון את העניין של להחיל חובות כאלה גם על גופים חוץ בנקאיים. לדעתנו הגופים יש להם אינטרס להוות תחרות לבנקים. אם הלקוחות אכן ידרשו מסמך שדומה למסמך שקבע הפיקוח על הבנקים לעניין הבנקים אין מניעה מהגופים האלה להציע את אותו מסמך. הם יכולים לבוא ולהכין אותו אחד לאחד, מה שהפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים להכין אותו אצלם ולהקל על הלקוחות. זה אינטרס לגמרי שלהם. ככל שהם באמת חושבים מבחינה עסקית- - -

אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה וולונטרי. בא זוג צעיר, יודע שיש 7, 10 בנקים, 5, 6, גופים חוץ בנקאיים והוא יקבל ממי שרוצה אותו טופס. אם הוא יכול לייצר תחרות או בדיקות רק בתוך הבנקים, לא עשינו דבר. השארנו את הכוח בבנקים. השארנו את כל המשכנתאות בבנקים.

היושב-ראש, בתוך חוק ההסדרים שהיו כאן רשות שוק ההון בנושא הזה הם אמרו שהם כן מתכוונים להכניס את השקיפות.

מתכוונים זה סבבה אבל אתה יודע מי הוביל את רפורמת הבנקאות הפתוחה? משרד האוצר. יודע מי הוביל את רפורמת הייבוא שמעורבים בה 4 משרדי ממשלה? משרד האוצר. אז אני שואל איך משרד האוצר הולך להביא הצעת חוק או נוהל או תיקון, שלא ניפול פה בין הכיסאות שרצנו קדימה עם הבנקים ונתנו שירות טוב למשכנתאות ואפשרות השוואה ומי שמספק משכנתאות מחוץ לבנקים בכלל לא במשחק הזה. מה הועילו חכמים בתקנתם, אם השארנו את הלקוח כלוא בבנקים?
ולעניין הוולונטריות של הגופים האלה ושיש להם אינטרס לעשות מסמך דומה – אדרבא. כנראה החוק הזה מוסכם עליהם. אבל תביאו את הנוהל הזה שיחול גם עליהם. אנחנו מטילים את זה עליך מיכאל, ללכת לבדוק באוצר. יש פה נציג של המפקח על שוק ההון?

שימו לב שלא תהרגו את התינוק. רק השקיפות צריכה להיות כי בגופים החוץ בנקאים אין עמלת פירעון מוקדם.

בסדר. רק שהאדם יוכל ללכת ולהשוות. אם אני פונה לגוף כזה, ורוצה טופס כמו לבנקים, יביאו טופס. הוא ילך להשוות. אם לא יכול לקבל את הטופס מהם, בין מי למי ישווה? באותה ריכוזיות שיש? מיכאל, אנו מטילים את זה עליך כמנהיג האוצר לדיון זה. אנו רוצים ממך תשובה ראשונה תוך חודש, מה בכוונתם לעשות – בכתב לשלוח לנו, אחרי בדיקות עם רשות ההון והבכירים באוצר והמפקח על הבנקים. איך לסנכרן את המהלך לעניין השקיפות והיכולת להשוות משכנתאות. אנחנו נכלול את זה בסיכום הדיון הזה. תודה רבה.

רשמתי את הדברים ונעביר תשובה בכתב. אני מדגיש שהעניין של הפוקוס התחרותי של האדם הגופים יוכלו להתחרות - הטלת רגולציה שמחייבת אותם לנהוג באופן מסוים כשלגופים האלה כן יש אינטרס להתחרות ואין להם נתח שוק משמעותי, בשלב הזה- - -

אם יש להם אינטרס הם ישמחו להסכים לטופס הזה. אתה אומר שהם ישמחו ויש להם מפקח אז כנראה רגולציה יש עליהם. לא נרצה שאזרחים ייקחו מיליון שקל מגוף שלא מפוקח כראוי. חלילה. אז מנותר לכם לדרוש ממנו טופס. בכל זאת נותן שירות גורלי ל-30 שנה לבני אדם. לא הייתי רוצה לדעת שאתם לא מסוגלים לדרוש ממנו טופס כשצריך.

זו לא רגולציה מכבידה. זה בסך הכול מחשבון.

אתה אומר שהם ירצו את זה אז אדרבא. תביאו הסכמה איתם.

אם לראייתם הם יחשבו שהטפסים האלה באמת יגבירו את התחרות וימשכו אליהם לקוחות, זה אינטרס שלהם.

אבל אני לא רוצה וולונטרי. אני מסתכל מעיני הלקוח. הם לא צריכים לעשות לו טובה שהביאו לו את המסמך. אם ביקש, צריכים לתת. נתנו להם אפשרות להיכנס לעולם המשכנתאות. הם צריכים להיות חלק משיפור בעולם המשכנתאות וזה לא וולונטרי. תבדקו את זה, תביאו תשובה תוך חודש. מאזן גנאים, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש, שאלה, מישהו שלח לי עכשיו: זוג צעיר בגיל 30, מה ההבדל בינו לבין זוג בגיל 50 או 60 מבחינת קבלת משכנתא?

אנחנו חיים עד 120 אז תוריד.

נכון. ריביות ומסלולים יהיו אחרים.

ברלינר, סיים את הדברים כי אני רוצה שבנק ישראל ישיב.

לחכות שהגופים החוץ בנקאיים יעשו את זה בצורה וולונטרית זה היה כמעט לחכות- -

אמרתי את זה. למה אתה חוזר על דברים? אמרנו את זה.

אבל חשוב לי להדגיש שאפילו אם עושים וולונטרי עדיין צריך לעשות את זה בהסדרה כי היום זה משמש תירוץ בידי חלק מהבנקים שלא לעבוד מול אותם גופים חוץ בנקאיים כי הם אומרים: לנו יש פיקוח הדוק ולכם אין, ולכן צריכים לעשות השוואת תנאים בפיקוח.

האוצר ורשות הפיקוח על שוק ההון ישיבו לנו תוך חודש בכתב בנושא.

לגבי הזכאות, משהו שחבר הכנסת שלמה קרעי כל הזמן נלחם עליו - זה לא רק פגיעה בלקוחות. יש פה עניין של כמעט גזל כספי ציבור. המדינה, משרד האוצר משלם כל שנה מעל 100 מיליון שקל לבנקים עבור טיפול בזכאויות. רוב הכסף הזה לא מגיע לציבור. זה לא פגיעה בכל אותם רוכשים על כל המשתמע. גם יש פה ניסיון עושק של קופת המדינה.

הרבה יותר מ-100 מיליון. הציגו לנו בוועדת הכספים נתונים. זה מיליארד נקודה משהו שמתחלק בין שני סוגי הלוואות. יש שני סוגי הלוואות.

הפער בין המספרים לא מתאים לשני אנשים מדויקים. בנק ישראל יתייחס רק לעניין הדיון כאן, האם נוכל בטופס לייחד את ההבחנה בין מרכיב שבמעורבות המדינה למרכיב אחר, שהוא בהתקשרות בין הבנק ללא סבסוד או מעורבות של המדינה? שי אבו.

אהיה ממוקד. קודם כל, אני מברך על המהלך הזה. הוא מבורך. שתיים, הייתי מכניס אלמנטים חשובים רבים שאם נירה דיברה על נושא של חינוך פיננסי, חשוב להדגיש שהריבית היא לא תמיד הפרמטר החשוב ביותר אלא יש לקחת בחשבון עלויות נלוות, שינוי מצב אישי וכל מיני דברים כאלה שאולי ישתקף במה שאתם מציגים לאותם אנשים. הייתי מוסיף את העניין של עלויות נלוות, שאם אותו אדם נחשף לזה, שתהיה לו החשיבה כי הרבה פעמים אנו רואים אנשים שלוקחים הלוואת ואז הסיכון שלהם נהיה הרבה יותר גדול.

משכנתא הפוכה קיימת בעיקר בחברות ביטוח. בדבר הזה אנחנו כחברה חייבים שתהיה שקיפות כי אנשים לא מבינים עד כמה המוצר הזה ומה עלותו יכולה להסב לאנשים מבוגרים ומה המשמעות של זה. משכנתא הפוכה זה אפשרות שבה משעבדים את הנכס, ומקבלים סכום חד-פעמי שאמור לשמש אותם לשארית חייהם בדרך כלל כשאין הכנסות. מאחר שלא לכולם יש פנסיה תקציבית והפנסיה תלך ותפחת עם השנים, נמצא עצמנו שהרבה אנשים יזדקקו למוצר שכזה ויצטרכו באמת למצוא פתרונות בהקשר הזה. ברגע שאין תחרות היום, ויש המון גופים שנותנים אותה משכנתא הפוכה והבנקים לא שם, אז המשמעות היא שאנו רואים שאנשים מאבדים 5.2, 5.3, צמוד למדד וכו'. אנשים יצטרכו פתרונות גם לדברים האלה. אני רואה בכך ערך מאוד חשוב ומשמעותי.

זו הערה חשובה, לא לדיון הזה. אנו רוצים לעסוק כרגע בקניית בית. משכנתא הפוכה זה דיון ואפשר לקדם את זה בדיון אחר.

דני מזרחי, מנכ"ל אופל, בבקשה. כל אחד מהדוברים הבאים שתי דקות, בבקשה.

ראשית, אני מברך על שקיפות. זה דבר חשוב. אציג את עצמי – אני מנכ"ל אופל באלאנס, אנחנו חברה ציבורית לפיננסים, בין היתר נותנים גם הלוואות. שקיפות היא דבר חשוב. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם שהלווים שונים ונראה כולם משקפים אותו ניהול סיכונים ולייצר מסלול אחיד שמי שיעבור מבנק לבנק ויקבל הצעה, נראה לי כאילו מי שמחוקק פה לא באמת עומד מול לווים. קודם אמרו קודמיי, אם זה במגזר הערבי, אם זה במגזר הרוסי, אם זה כאלה שמודרי אשראי, אם זה כאלה שלא זוכים לקבל מענה מהמערכת הבנקאית – יש גם כאלה במדינתנו וגם כאלה אמורים לקבל מענה. ניסיון לטפל בלקוח שמצריך התעסקות, משאבים זה לקוחות מורכבים. אמר כרגע ידידי שיש לגבות עלויות נוספות אבל להביא אותן, לשקף אותן בעלות הממשית של האשראי שבסופו של יום הלקוח יידע מה הוא שילם.

דיברתם על המערכת החוץ בנקאית והרגשתי שאדוני קצת חרד ובצדק. שקיפות ואכיפה זה מאוד חשוב. המערכת החוץ בנקאית ללא ספק משרתת את המטרה שלשמה נועד החוק לעידוד התחרות במערכת הבנקאית. אנו רואים צמצום במרווחים ואנו ללא ספק נותנים מענה, וחשוב שיהיו גופים שיודעים לתת מענה ולהתחרות במערכת הבנקאית. לא צריך לחשוש. הצרכן הוא נבון. ככל שתהיה שקיפות, הלקוח ידע מה הוא משלם. לייצר מסלול אחיד לכל הלווים נראה לי - - -

זה לא מסלול אחיד. יש מסלול אחיד לצד מסלול חופשי. אתה מחויב לתת גם הצעה אחידה וגם חופשי, מה שאתה רוצה לעשות.

אני מסכים ומברך. שוב, בוא לא נתעלם שיש פה ציבור רחב שלא זוכה לקבל שירותים, וגם בהם צריך לטפל. אתן דוגמאות מהשטח. חבריי היועצים מכירים את זה בהחלט. מגיעים כאלה שלקוחות שיודעים לשלם חוב אבל בעוונם חזר להם שיק, קרה להם משבר פיננסי, ובאותו רגע הם לא כל כך מחוזרים. יש כאלה שיש להם תיקים בהוצאה לפועל וגם בהם צריך לטופל. היום תקנות חוק אשראי צרכני מחייבות אותנו המלווים לראות את טובת הלקוח. יש המון התעסקות עם משאבים ואי אפשר להתעלם מזה. שקיפות היא בסדר, אבל לומר היום עלויות הקמה, עלויות טיפול לאורך חיי הלוואה, אי אפשר להתעלם מזה, ומי שרוצה לומר דבר כזה כאילו זה לא קיים - הרי ממה אני חושש – שמישהו ייכנס לבנק, יקבל מסלול, מה אתה רוצה? עשר שנים, מיליון שקל, יופי. אחת, שתיים, שלוש. ברור שאף אחד לא בחן את הלווה. בשביל לבחון לווה כזה דרושות עשרות שעות במיוחד אם הוא לקוח מורכב. מי יעשה את זה? או לא יטפלו בו.

הנקודה מובנת. שני דברים: אחד, אם אתה מטפל באנשים שהם מודרי אשראי ופושטי רגל ועזרת להם ועשית את זה בהוגנות וצדק, קודם כל תבורך והקב"ה יברך אותך כי לא כולם רוצים לעבוד עם החלשים ביותר והסימון של דירוג האשראי של אנשים פגע בחלשים כולל מודרי אשראי שזה דבר שאנו עוסקים בו בוועדה ועוד נעסוק בו.

באשר לבקשה שלנו שגופים חוץ בנקאיים יידעו לתת ללקוח אותו טופס שהוא יכול להשוות בין ההצעה שלהם בשקיפות להצעות אחרות, זו דרישה סבירה. שיפורים אחרים של המערכת החוץ בנקאית זה לא ידון היום. תודה. יעקב שנרב, משנה למנכ"ל משרד השיכון, בבקשה.

שלום. אל"ף, תודה. אני שמח על הישיבה הזאת אך אעשה זאת קצר. אחת, כל ההפעלה של המרכיב הבסיסי במשכנתא, סבסוד המדינה, מתבצע על ידי משרד הבינוי והשיכון מול הבנקים בשיתוף עם החשכ"ל והאוצר. הקו שלי - פחות רגולציה, פחות מורכבות ויותר שקיפות למבקש. זה משתלב בעסק הזה בדיוק כמו שאנו רוצים. אבל יש לשים לב - בסוף אני רואה את האנשים האלה. אנו יכולים לדאוג ולעזור בשקיפות לאנשים שיכולים אבל יש אנשים שגם אם השקיפות הזו תהיה ב-100%, צריך לשים לב שאנו לא בטעות סוגרים עליהם. שלא נגיע למצב שבנק, לא משנה מה הסיבה, ואני לא מאשים אף אחד כרגע, ינצל את העובדה בצורה הזאת ועל החלק של המרכיב שאינו סבסוד, יפצה את עצמו על העובדה של מי שמקבל את הסבסוד כי יש לו יותר נקודות.

מה שאמר קרעי.

אני מחזק את זה.

אבל מה הפתרון בהשוואות האלה? כנראה המצב שהסבסוד הממשלתי נשחק ולא מגיע לקצה ללקוח הוא מצב קיים.

וגם הבנק מפצה את עצמו בחלק השני על החלק הזה.

הוא לא ניזוק מזה בכלל. הוא לא צריך.

הוא לא צריך אבל זה מה שקורה. בשביל שזה לא יהיה אות מתה, כיוון שאנו מפעילים את זה ומה שדובר קודם להפריד שכל אחד יוכל ללכת לכל בנק לקחת את החלק של המדינה, ואנו בעד - אנא, אנא, עשו את זה במשותף אתנו.

ההערה הזאת מאוד חשובה. אני גם רוצה שזה יופיע בסיכום. אבקש מבנק ישראל לשבת עם נציגי משרד השיכון שהם המסבסדים של חלק ממרכיב המשכנתא לזכאים. לעבוד איתם, איך למנוע מהבנקים לנתב את ההשקעה הממשלתית לכיסם במקום לכיס הלקוח, ובי"ת, איך לשלב בטופס הזה את ההפרדה למשכנתא שהיא בסבסוד מדינה למשכנתא משלימה אחרת שהבנק נותן בתנאים שלו, ואז אי אפשר להשוות בין בנקים במרכיב שהם מוסיפים ולא בחלק הממשלתי שהוא פחות או יותר גלוי וידוע אבל יצוין בטופס. זה קצת מסבך את העניינים אבל זה כל כך דרמטי. שוב נחזור לנקודת ההתחלה – למי אנחנו עמלים – לחלשים ביותר? והזכאים הם החלשים ביותר.

סימון בטופס זה לא פתרון. היום שקוף שהבנקים לוקחים כפול את הסבסוד וגם מפצים עצמם על מה שלא מגיע להם. צריך שאת הלוואת הזכאות הזו יהיה אפשר לקחת במנותק מהמשכנתא. כך הבנק לא יוכל לעשות מניפולציות.

זה נקרא לקוחות שבויים. יושב-ראש הועדה עושה זאת טוב ממני.

בעיות של עשרות שנים שלא נפתרו - אנחנו לא קוסמים. אני גם לא אוהב שדנים בהן ובסוף הלכו לטמיון. שבו עם בנק ישראל אל"ף על הזליגה הזאת שזה לא קורה כפי שרצינו ואם אפשר גם בטופס לתת לזה מקום, זה לא סותר.

מיכאל, אתה זוכר את הדיון שהיה אצלך על מודרי אשראי על מכרזים לבנקים שהתרגזנו כאן כולם שלמרות שכל ההתעשרות היא מכספי ציבור, ובסוף כשצריך לעזור לחלשים, אף אחד לא נכנס למכרז. זה בדיוק מה שקרעי אומר. יש דברים בסיסיים שהמדינה נותנת. אתם לא יכולים ליהנות רק ממה שטוב.

שלי – שלי, שלך – שלי.

ואם זה בא קצת לקראתי, נתעלם מזה.

אני מבקש מכם לשבת עם אנשי משרד השיכון לפגישה מהירה ומעמיקה בנושאים האלה. פה אני רואה לקונה שפוגעת בחלשים ביותר. ברוך פיירשטיין, בבקשה, קצר.

התשובה לנירה משתלבת עם נושא הזכאות. הנושא של הפריפריה, מה שנירה הזכירה, באמת כאוב כי יש כמה בעיות – קודם כל שהבנקים לא אוהבים לתת אחוזי מימון מקסימליים, יש בעיה של שמאויות שהשמאים חוששים ונותנים שווי ערך נמוך יותר. כמובן שלזה מצטרף הנושא של מבנה בסיכון. כלומר זוג שרוצה לקנות היום דירה בפריפריה צריך הון עצמי לא פחות מזוג שקונה דירה במרכז. אולי לא במרכז אבל הון עצמי גבוה.

איזה משפט עצוב. תוכל לחזור עליו לפרוטוקול?

יש בעיה שהבנקים לא אוהבים לתת אחוזי מימון מקסימליים בפריפריה – סיכונים. כי אם תהיה ירידת ערך, שם היא תתחיל. הבעיה השנייה זה השמאים – פוחדים לתת שווי מקסימלי ונותנים שווי בחסר. נותנים שווי בחסר. הבעיה השלישית מאז הסיפור של המבנה המסוכן בחולון הבנקים מאוד חוששים, שולחים את הלקוח להביא אישור מבנה מסוכן ואם העירייה לא מוכנה לתת אישור שהמבנה לא מסוכן, בכלל הסיכוי לקבל משכנתא – לכן המסקנה שלי- - -

יש גם ארבע. בעוטף עזה ליוויתי את השכונה הקהילתית. בגלל שזה עוטף עזה אמרו שזה מסוכן. אמרו לי: זה לא בארץ. שלחתי תמונה לבנק להסביר שזה לא מעבר לקו הירוק. קיבוץ כפר עזה. תכניס גם את זה שבישובים צמודי קו גבול לא נותנים על סיכון. שימו את זה על השולחן.

לפעמים זוג צעיר שרוצה לקנות דירה בפריפריה ההון העצמי שיצטרך להביא יהיה יותר גבוה מאשר אם יקנה במקום קרוב יותר למרכז בגלל הבעיות האלה.

לפני כמה שנים העלינו הצעה לבנק ישראל, לקחת את הזכאות – הזכאות היום לא באמת משמשת - ולתת אותו באחוזי מימון גבוהים יותר בפריפריה. זוג צעיר שקונה דירה בפריפריה יקבל 90% משכנתא - 75% מהבנק ו-15% כספי הזכאות. בנק ישראל אהב את ההצעה הזאת אבל אמרו: בתנאי אחד: שמדינת ישראל תהיה בדרגה שניה. עלינו עם זה למשרד השיכון. אהבו את ההצעה אבל בתנאי שהחשכ"ל יסכים לזה. זימנו לנו פגישה עם החשכ"ל - לא הגיעו נציגים של החשכ"ל. הגענו לפגישה בבנק ישראל, זה היה לפני 3, 4 שנים, במשרד השיכון. נציג החשכ"ל לא הגיע ולא קרה עם זה דבר.

במושב הבא החשכ"ל יגיע לכאן, עדיף שתדברו איתו קודם, ונדון במודל שלך. זה יהיה במאי או ביוני. אני ממליץ לחשב הכללי או לפחות מיכאל בן דהן יעביר את המסר שיישבו על המודל הזה. אולי נקבל בשורה פה במאי-יוני בנוכחות החשכ"ל בוועדת הכלכלה.

תוכל להתייחס לשאלה שלי האם קיבוצים מקבלים פחות בגלל שהם לא בשיוך דירות?

אני פחות מכיר את הסוגיה הזאת.

באופן מוחלט, כן. גם קיבוצים וחייבים להגיד גם המגזר הערבי באופן מוחלט מופלים בהקשר הזה וגם קיבוצים ללא שיוך. הבעיה החמירה מאוד לאחר ההנחיה של הפיקוח על הבנקים שלא לאפשר שעבוד של נכס קיים לטובת אחר.

אם אתה לא עושה שיוך, מי בונה את הבית?

האדם בעצמו בונה.

הבית שלו. מה זה קיבוץ- - - שלא עשה פרסלציה על כל שטח המחנה. נניח, קח את עוטף עזה. הקרקע לא רלוונטית כי היא נקנית בעלות אפס כמעט מהמדינה. זה עוטף. הוא בונה בית שעולה מיליון ו-100. אומרים לו: לא תקבל. שמאי בא – מוריד לך את הערך. ההוא מוריד לך את הערך. פריפריה מוריד את הערך, סיכון והשיוך מוריד את הערך, כי נותנים משכנתא מה זה נמוכה, שאין רלוונטיות. זה לא חלק מהתנאים למשכנתא. בנק ישראל חייב להיכנס לדבר הזה.

בנק ישראל, הבאתם היום רפורמה יפהפייה אבל את כל חטאי העבר.

אנחנו בעד, רק רוצים שהיא תתקן הכול.

מלדאוג לחלשים עברנו לדאוג לקיבוצים?

מה הקשר קיבוצים? זה זוג צעיר שיכול לגור במושב שלך כ-2 ק"מ ממני. אנחנו שכנים הרי. 2 ק"מ בינינו.

אני לא מכיר את הסוגיה הזאת. במושב אצלי הרבה אנשים לוקחים משכנתא.

זו סוגיה של קיבוצים.

יש שקרסו שהם כלכלית לא קיימים, הלכו להפרטה מלאה ואז האדם לבד בעולם.

מ-5 בינואר זה הולך להחמיר.

בנק ישראל, נא להתייחס כמה שיותר בתמצית לכל מה שעלה פה.

לגבי הזכאות, הנושא עלה כבר בעבר ב-2017. יש מכתב שהוצאנו ב-10 בדצמבר 2017, שמטפל בנושא הזה ואוסר על הסבסוד הצולב הזה בין הלוואת זכאות להלוואות המשלימות ואומר שזה אסור ודורש מהבנקים לחדד את הנהלים שלהם בנושא הזה ואומר שאם ניתקל בתלונות בנושא, נבצע צעדי אכיפה. המכתב הזה מופיע באתר שלנו. אם אתם מכירים אירועים כאלה, מוזמנים להפנות את מי שזה קורה לו אלינו. הנושא הזה טופל ואנו לא מכירים את זה.

מכירים.

אלינו לא הגיע.

לא מגיע כי אנשים לא יודעים שזאת בעיה. אומרים להם: רוצים הלוואת זכאות - אז הריביות משתנות.

לעניין המחשבון, נשאלו מה יעשה. יהיו בו ארבעה אינדיקטורים: תחום ההלוואה, התקופה, החזר החודשי וסוגי מסלולים, כל המסלולים האחידים. הלקוח יוכל לשחק עם זה, ולעשות סימולציה ולראות אם הוא רוצה את ההלוואה לשלושים שנה, מה יהיה סכום התשלום החודשי שלו ולעשות את השינויים ובהתאם לזה לראות מה מתאים לו. אנו חושבים שזה מאוד יעזור.

לגבי המחזור, זיהינו שיש פה מקום לשיפור, ונפגשנו בשבוע שעבר עם חבר הכנסת יעקב אשר. דיברנו של הנושא של מכתב בכוונות ואנו מסכימים שיש לעשות את זה ונטפל בזה. אנו לא חושבים שנכון לטפל בזה במסגרת מה שחבר הכנסת קרעי אמר משכנתא בקליק כי משכנתא אי אפשר להעביר בקליק. גם כל הרפורמה של המעבר מבנק לבנק לא מדברת על אשראי כי אתה לא יכול לחייב אף בנק לקבל אשראי שהלקוח קיבל בבנק אחר. לכן זה לא מתאים לרפורמה בקליק אבל בהחלט אנו מסכימים שיש פה מקום לשיפור.

· - -

תבטיח לי שתלך לפגישת עבודה איתם. יש לך סעדון. מתחייב?

בשמחה.

קרעי בא אליכם לפגישת עבודה. סיימי בבקשה.

עלה פה חשש שהבנקים ימסמסו את הרפורמה באמצעות זה שייתנו ריביות גבוהות בסלים. אנו לא חוששים שזה יקרה כי כשבנק נותן ריבית גבוהה בסל, הלקוח יכול לקחת את המשכנתא בבנק אחר וכך להפסיד לקוחות. הסלים מחייבים אותם ואנו לא חושבים שייקחו סיכון שזה יקרה. בכל מקרה אנו מתכוונים לבחון את האפקטיביות של הרפורמה, אחרי שתצא לדרך, גם באמצעות דיווחים שאנחנו מקבלים על האישורים העקרוניים והתאמנו אותם לרפורמה וגם באמצעות צעדי אכיפה שנעשה כדי לוודא שהרפורמה הזאת לא ממוסמסת. נוודא שזה לא יקרה. גם הרפורמה של השני שליש פריים המפקח הראה בדיון הקודם שכן גולגלה ללקוחות.

נשאלנו מה ההבדל בין זוג בן 30 ל-50 בתהליך של משכנתא. בדרך כלל זוג בן 50 לא יקבל משכנתא ל-30 שנה. בדרך כלל ההכנסות של בני 50 יותר גבוהות, ביטוח חיים יהיה יותר גבוה. כלומר יש כל מיני הבדלים.

זה נחקר?

אני לא מכירה.

אני ממליצה שנעשה מחקר על זה גם. מאוד משמעותי עם העלייה בתוחלת החיים.

לגבי המשכנתאות במגזר הערבי, בנושא הזה יש צוות בין משרדי שעוסק בנושא של החלה פיננסית באופן כללי, וספציפית יש הצוות בראשות החשב הכללי שעוסק בנושא משכנתאות במגזר הערבי. יש שם הרבה מאוד בעיות.

בוא נהפוך את זה לחברה ערבית.

יש הרבה אתגרים בנושא הזה. לא סתם לא מקבלים משכנתאות.

מתי המהלך הזה נכנס לתוקף?

ב-31 באוגוסט.

אפשר לבקש שלדיון הבא יהיו עוד שני דברים? אני מבקשת, מיכאל, שהוועדה תביא פירוט בנקים, כמה מתוך השווי שלהם כמה נותנים משכנתאות ובפילוח סניפים, כדי שנוכל לראות איפה נותנים הכי הרבה – אם בתל אביב, בפריפריה, בחברה הערבית. מאוד נחוץ לנו.

התשובה שאת עלולה לקבל זה סודיות מידע. כבר קיבלנו תשובה כזו מהמפקח על הבנקים שלא אהבנו. תמצאו דרך להציג לנו מידע לא סודי, קבוצות של בנקים בישוב בלי בנק ספציפי ולהראות לנו את שווי הנכסים והרווחים של בנקים מפעילות של משכנתאות בפילוח לפי אזורים, ישובים? ניתוח, מי עוזר למי? מי בא לקראת מי? איפה המשכנתאות של כל בנק? נדע, מי הלך לפריפריה? ממי לא?

מה שיותר חשוב - האם הרווים שונים בין הפריפריה?

כן, הסיבות לכך שזה באופן פרדוקסלי באזור ללא שווי קרקע עלות הבית והמשכנתא הופכת לגבוהה יותר מכל הסיבות שהוצגו אבל על זה נעשה דיון עם החשב באוצר ועם כל מי שרלוונטי להציג את המודל שהוצג לנו על ידי ברוך פיירשטיין.

90% משכנתא בפריפריה.

זה המודל שיידון עם הבכירים ביותר של התחומים האלה במושב הבא.

זה לא רק בפריפריה. זה אלה שזכאים לזכאות למשכנתא, ברגע שאתה עושה את זה מנותק מהלוואה מהמשכנתא, הם יקבלו את זה- - -

בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

אנו מברכים את בנק ישראל, את המפקח על הבנקים, את שר האוצר ואת כל מי שתרם לקידום תוכנית בנק ישראל להגברת השקיפות והתחרות בשוק המשכנתאות. אנו מצפים להתחלת היישום באוגוסט כפי שהוצהר כאן. הוועדה תקיים דיון כחצי שנה לאחר מימוש הרפורמה, ותקבל דיווח על יישומה, השפעותיה והאפקטיביות שלה.

באשר לגופים החוץ בנקאיים שנותנים משכנתאות, אנו מבקשים מרשות ההון והאוצר לדרוש מהם את הדרישה הבסיסית שיספקו אותו טופס השוואתי שירוץ פה בין הבנקים, כך שמי שלוקח משכנתא יוכל להרחיב את האפשרויות שלו ולהשוות גם את ההצעות החוץ בנקאיות באופן דומה להשוואות בתוך המערכת הבנקאית. אם כולם מסכימים, נקדם את זה מהר.

אנו רוצים שיפורים בתוכנית. היו פה המון הערות. מי שרוצה מחברי הכנסת לשבת לפגישת עבודה עם המפקח על הבנקים ולהעמיק, אבל השיפור המרכזי ביותר הוא הסוגיה של הזכאים והעובדה שמשרד השיכון מסבסד פה משכנתאות ואין ודאות שהסבסוד מגיע באופן מלא ללקוח ואין פעולה שהבנק בשל היעדר הכנסה כי זה משכנתא בכללים ממשלתיים, מגדיל את הריביות שלו בחלק שלו הלא ממשלתי. ואז דרשנו שני דברים – אל"ף, ישיבת עבודה עם משרד השיכון למנוע את התופעה הזאת בכל הכלים ואם צריך חקיקה, לעשות חקיקה. בי"ת, לנסות לכלול בטופס הפרדה בין המרכיב הממשלתי המסובסד למרכיב הבנקאי ללא ערבות של מדינה. כך האדם ינוע בין הבנקים והמרכיב הממשלתי הוא קבוע אצל כולם, והוא יראה את המרכיב הבנקאי הלא ממשלתי שבר השוואה. אם לא נצליח לעשות זאת אנו מפספסים פה דבר ושוב זה חוזר לחלשים ביותר שיש להם זכאות ועבורם אנו רוצים לעבוד. אבל בנק ישראל והמפקח על הבנקים הרבה פעמים חטפו פה המון ביקורת, ואנו היום שמחים להוקיר את הפעולה הזו שהיא ביוזמתכם המלאה. הוועדה דנה במשכנתאות. הקדמתם תרופה למכה. הבאתם רפורמה. תבורכו, תיישמו ותציגו שיפור לצרכן הישראלי באופן מדיד וכמותי, כמובן אחרי זמן של הבשלה ויישום הרפורמה, זמן סביר, אי אפשר לבחון השפעות כאלה בחודשים בודדים אלא בחצי שנה, שנה מיום כניסת הרפורמה. מה שחשוב לפני שהיא נכנסת לתוקף באוגוסט להכניס בה את השיפורים שנדונו פה כדי שלא נעשה טעויות שנצטער עליהן.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:41.