פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
28/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 194
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 10:00

הצעת תקציב לכספים המתנהלים לפי סעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 לשנת 2022

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
בועז טופורובסקי
לימור מגן תלם
אורי מקלב
יסמין פרידמן

יעקב מרגי

גלית כהן – מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה
אוריה גפן קליין – יועצת מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה

אביגיל כספי

עידית חנוכה

תמר פוליבוי



הצעת תקציב לכספים המתנהלים לפי סעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 לשנת 2022

בוקר טוב, אנחנו ממשיכים את דיוני ועדת הכלכלה היום בכנסת. הדיון הראשון עוסק בהצעת תקציב לכספים המתנהלים לפי סעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה. הצעת התקציב ואופן היישום שהוצגו מראש בדיון מקדים, יוצגו על ידי מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן. לפי מה שנראה בשטח, המעבר בסוגיית מכלי המשקה עדיין לא הגיע ליעדו, אבל זה טבעו של שינוי. היתה תקופה שמכלי המחזור בכל זאת היו פתרון, וכשהם אינם וצריך להגיע לחנות, ובחנות יש הגבלת כמות וחוסר זמינות או פניות של עובדים, הדבר הזה יוצר בעיות. יש פה רעיונות גם לאוטומציה של התהליך ותגבור לרשויות שאין להן תשתיות כדי לסייע להן להפוך למעין שותפים ממחזרים, אפילו עם איזה benefit כלכלי. על כל החשיבה הזאת ואיך פותרים את הבעיות בנושא הזה נשמע ממנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, ברוכה הבאה, בבקשה. חבר הכנסת מקלב ברוך הבא.

תודה רבה. אנחנו מדברים על הקרן לשמירת הניקיון, שהוקמה בשנת 1984. יש מספר חשבונות שמנוהלים בקרן: היטל הטמנה, חשבון כללי, חשבון הפיקדון על מכלי משקה וחשבון שקיות. אנחנו באים לדבר היום על הנושא של חשבון הפיקדון על מכלי המשקה. החשבון מנוהל מתוקף חוק הפיקדון, כאשר הכנסות החשבון הן מקנסות, עיצומים, תשלומים על פי חוק הפיקדון והתקנות. המטרה של סעיף 21 לחוק הפיקדון: הכספים שיועברו לקרן, יתנהלו בחשבון נפרד, וכך זה נעשה, וישמשו לעידוד המחזור של מכלי משקה ולכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו של חוק זה או את אכיפת הוראותיו, והכול על פי דברים שיקבע השר ובהמלצת הקרן ובאישור ועדת הכלכלה. אנחנו מגיעים לכאן לאישור ועדת הכלכלה.

מה עשינו עד היום כדי לקדם את ביצוע חוק הפיקדון? הרחבנו את חוק הפיקדון, מהאחד בדצמבר 2021 זה נכנס לתוקף, כאשר יש הרחבה ל-1.5 ליטרים עד 5 ליטרים.

הקמת מוקד פניות ציבור יחד עם המועצה לצרכנות. בשלב הזה הקמנו מוקד ממש ייעודי לנושא הפיקדון. עובדי המועצה עברו הדרכה מקצועית יחד אתנו על מנת לתת את המענה, כמובן עוד טרם הקמת המוקד, ומיום ההקמה אנחנו נמצאים איתם בקשר רצוף. המשרד עדכן והרחיב את פרק השאלות והתשובות באתר, כך שהוא יכול לתת מענה. מיום כניסתו של החוק, האחד בדצמבר, הגיעו לטלפון 1,265 פניות, גם למוקד הטלפוני, גם לטופס המקוון וגם לפניות הציבור. זה בנושא של הפיקדון, כך שאנחנו יכולים לתת מענה לכולם.

בנושא פרסום והסברה, במאי 2021, לקראת כניסת החוק לתוקף, המשרד קיים פעילות של הסברה בתקשורת הארצית, וכבר הכנסנו פעולות הסברה עם כניסת החוק לתוקף באחד בדצמבר. יש לנו קמפיין כללי, שמתפרסם גם באתר האינטרנט, בטלוויזיה וברדיו. יש לנו גם קמפיין מיוחד לחברה החרדית, בל תשליך. בחברה הערבית עשינו קמפיין מיוחד שמדבר אל החברה הערבית. לכל אחד מהקהלים מאפיינים שלו, ולכן נדרשנו לקמפיין אחר עם מסרים אחרים. התחלנו במבצע אכיפה, כבר הגענו ל-696 בתי עסק, יבואנים, צרכנים, גם עליהם עשינו אכיפה, הודעות תשלום קנס. אנחנו יכולים לראות את המפקחים של המשטרה הירוקה, יחד עם גורמים רבים בתוך המשרד, עוסקים בביקורים בבתי העסק, בבדיקות של תלונות ציבור ובמתן דוחות.

אדוני היושב-ראש, הצבעת על כך שהחוק עדיין לא עובד כמו שצריך, ואני מסכימה אתך לחלוטין. עד שלא יהיו מכונות אוטומטיות בכל מקום, בוודאי בסופרים הגדולים אבל גם במקומות האחרים, זה לא יעבוד כמו שצריך. גם הציבור לאט לאט מתחיל לשתף פעולה. אבל אני חייבת לומר שיחד עם הקמפיין, אנחנו כן רואים שקמעונאים הגדולים כן משתפים פעולה וכן פועלים בצורה מיטבית.

נוהל דיווח אחוד ליצרנים וליבואנים. פרסמנו באתר התזכירים להערות הציבור – התקופה למתן ההערות כבר הסתיימה – ואנחנו עובדים עכשיו על כל ההערות. הוצאנו מכתב לכל היצרנים והיבואנים על החובה שלהם לאסוף מבתי העסק. אנחנו מכינים עכשיו נוהל בקרה על תחנות המעבר, מפעל RDF. מבחינתנו, אנחנו רוצים להקטין ככל הניתן את האיסוף של הבקבוקים מתוך תחנות המעבר. אנחנו רוצים את המחזור המיטבי, שזה איסוף מבתי העסק, ומשם זה הולך ישירות למחזור.

כבר עכשיו אנחנו עובדים יחד עם השלטון האזורי והמקומי, בונים מודל סיוע לרשויות האלה על מנת לסייע בהצבה של מתקנים אוטומטיים לאיסוף אותם בקבוקים, כאשר תהיה נגישות יותר גדולה לציבור בעיקר בפריפריה, בעיקר במקומות שבהם אין נגישות טובה לסופרים גדולים ולרשתות שיווק גדולות. אנחנו רוצים לעזור שם, אבל אנחנו רוצים לבנות מודל כלכלי, כך שהתחזוקה שלהם לא תיפול על הרשויות המקומיות. זה לא צריך להיות כך, ולכן זו אחריות יצרן מורחבת, אבל אנחנו כן מוכנים, ולכן תקצבנו את הדבר הזה. מיד אתייחס לזה.

למטרות החשבון של הפיקדון, שלשמו אנחנו מגיעים עכשיו, יש מטרות קבועות בסעיף 10 לחוק שמירת הניקיון. אלה הן המטרות: שמירה על איכות נאותה של הסביבה, ובתוכה יש כמעט את כל הסוגיות הסביבתיות, גם נושאים של מניעת מפגעים וגם נושאים של אכיפה. אלה מטרות הקרן.

בחשבון הפיקדון יש היום 28 מיליון שקלים, שכוללים הכנסות מעיצומים כספיים, בעיקר הליכי גבייה שונים. יש עוד הליכי גבייה של 35 מיליון שקלים נוספים, אבל אנחנו לוקחים בחשבון שיש יצרני משקאות שהגישו ערעורים לשלום ולמחוזי.

את יכולה לתת דוגמה על מה מקבלים קנסות יצרני המשקאות? הם לא עמדו ביעדים?

הם לא עמדו ביעדים. הרי הסיבה שהלכנו על החלת חוק הפיקדון של ה-1.5 ליטר זה שהם לא עמדו ביעדים. מעבר לזה שהחלנו את החוק, הם גם צריכים לשלם את הקנס על אי-עמידה ביעדים.

אלה שחל עליהם עכשיו חוק הפיקדון, יש להם גם יעדים?

בוודאי, גבוהים יותר, וזה הולך ועולה עם השנים. כן, הם גם צריכים לעמוד ביעדים.

אם אנשים יחזירו יותר בקבוקים בכלובים שהיו בחוץ, לכאורה הצפי שלכם שיהיו קנסות או שהם יעמדו ביעדים?

אנחנו רוצים לקוות שהם יעמדו ביעדים, ואפילו מעבר לזה, כי ראינו במקומות אחרים בעולם, שכאשר נתנו פיקדון ונתנו עלות לבקבוק, הבקבוק בסופו של דבר חזר והגיע אפילו ל-90% מחזור.

מה היעדים?

כשמגיעים למקסימום, שבעים ומשהו אחוז.

אדוני היושב-ראש, אדם שהחזיר את הבקבוק וקיבל בחזרה את ה-30 אגורות, מה קורה הלאה? מכאן ואילך, האם עליו להביא ישירות למחזור או דרך תחנות המעבר? מי נושא בעול של כל התפעול הזה?

היצרנים.

הם צריכים לשלם את העלות של אל"ה? היא קיימת?

היא עדיין קיימת. זו חברה ששייכת ליצרנים עצמם, הם הקימו אותה. אני מזכירה שבניגוד לחוק האריזות, זה לא תאגיד מוכר. מדובר פה בחברה, שהיא חברה של היצרנים, וברצותם – הם ישאירו אותה, וברצותם – הם לא ישאירו אותה. היום יצאו משם חלק מהיצרנים, בעיקר היצרנים שהם היום הבעלים, החברה המרכזית למשקאות היא עיקר הבעלים כרגע. שוב, זו התארגנות שלהם.

מה סך כול העלויות? מה העלות של ההעברה למחזור או דרך תחנות המעבר?

זאת שאלה שאני לא יודעת לענות עליה. אנחנו יודעים שהיקף הפיקדון הוא 30 אגורות. אנחנו יודעים שעד היום - - -

אבל הם מחזירים את זה חזרה.

כן, אבל היום עדיין לא מחזירים הכול בחזרה. ברגע שיחזירו הכול בחזרה, היצרנים והקמעונאים יצטרכו לממן את התחזוקה של אותן מכונות אוטומטיות.

יש גם עלויות שינוע.

אוקי, זו אחריות יצרן. זה בדיוק הסיפור, כאשר אנחנו מדברים על אחריות יצרן מורחבת. אנחנו כציבור לא זבלנים, אנחנו לא רוצים לייצר זבל.

רק שלא נטמון את הראש בזבל...

אנחנו לא רוצים לטמון את הראש בזבל, ולכן אנחנו רוצים להרחיב את המחזור.

המנכ"לית, אני מציע שתשלימי את ההצגה המלאה שלך. תנו לה לסיים, ואחר כך חברי הכנסת והאחרים יתייחסו.

אני עוד שניים, שלושה שקפים מסיימת. אנחנו מגיעים לכאן כדי לאשר את השימוש בכספי חוק הפיקדון, מה שנאסף עד היום, ה-28 מיליון שקלים – אנחנו בעצם מבקשים 27 מיליון שקלים. בעבר הוועדה אישרה שימוש בתקציב למטרות שונות, כמו: פרויקט חלוץ להפחתת פליטות ממשאיות, איסוף אשפה בחיפה, התקנת מסנני חלקיקים ורכש משאיות המונעות באמצעות גז טבעי, בדיקות אוויר סביבתיות, בדיקות זיהומי אוויר. זאת אומרת, בעבר כל מיני נושאים סביבתיים אושרו מכספי חוק הפיקדון.

השקף הזה מראה את התקציב שאנחנו הקצינו מתוך חשבון ההטמנה. כאשר קיבלנו את ההחלטות הללו, לא היה כסף בכלל בתקציב של חוק הפיקדון, אישרנו 106 מיליון שקלים מקרן הניקיון מחשבון ההטמנה. יש לנו את זה כבר ואנחנו נשתמש בזה גם לפרסום ולהסברה, גם למכונות אוטומטיות וגם למוקד לפניות הציבור.

השקף האחרון זה התקציב שאנחנו מבקשים לאשר כאן. את חלק מהתקציב של ה-100 מיליון שקלים אנחנו כן רוצים לקחת מחשבון הפיקדון, שזה 10 מיליון שקלים. אנחנו רוצים להרחיב את יחידת דוד לאכיפה ופיקוח בנושא חוק הפיקדון במעברים.

רק להבין, את רוצה לקחת 10 מיליון מההטמנה?

לא, להוסיף, זה מההכנסות בגין החוק הזה. יש כבר הכנסות, ומתחלים לבצע אותן.

יש 28 מיליון.

27.

ואנחנו קיבלנו מההטמנה 100 מיליון?

כן, קיבלנו 100 מיליון ואנחנו משאירים את זה.

מה את עושה עם ה-10 מיליון?

היה מצב שלא היה כסף לטפל בבעיות.

אנחנו מתחילים להוציא כבר מחוק הפיקדון, בגלל שלא היה לנו – גם לא יהיה לנו כל ה-100 מיליון, בזה אין ספק חלק מזה אנחנו מתחילים מחוק הפיקדון עצמו.

חלק ממה? מהסברה?

במכונות אוטומטיות אנחנו יכולים לקחת 100, 110, תלוי מה נחליט. בינתיים יש לנו, אבל בגלל שזה חוק הפיקדון, אנחנו רוצים להשתמש בזה קודם כל עבור חוק הפיקדון.

אנחנו מרחיבים את יחידת דוד. יחידת דוד עובדת במעברים, יש דלת מסתובבת שאנחנו עדים לה ורוצים למנוע אותה ככל הניתן, גם ייצור בקבוקים שנעשה ברשות הפלסטינית ומועבר לכאן, שכמובן לא כוללים את המדבקה של "חייב בפיקדון". מעבר לזה, כמובן שיש הרבה היבטים של מיסוי, שגם קשורים למיסים אחרים, אבל אנחנו כמובן מדברים רק על הנושא של חוק הפיקדון. גם ייצור וגם ייצור שנעשה בישראל עבור הרשות הפלסטינית ופתאום מוצא עצמו בחזרה בישראל. את כל הדברים האלה אנחנו הולכים לחזק באמצעות יחידה דוד.

יש חותמת "חייב בפיקדון" על הבקבוקים?

לא, אם יש חותמת, אין בעיה.

הרשות הפלסטינית זה ייקום מקביל. אמרנו רק שלא נטמון את הראש שלנו בזבל, זה מה שאנחנו עושים.

לכן אנחנו כאן, כדי לא לטמון את הראש שלנו.

בקבוקים שלא כתוב עליהם "חייב בפיקדון" עוברים לרשות הפלסטינית.

כן, יכולים, ואז לפעמים אנחנו רואים אותם חוזרים בחזרה.

אבל אם אין חותמת, לא מקבלים על זה דבר.

נכון, מוכרים אותם בלי לקבל על זה פיקדון, אבל אז זה אומר שכל המיסוי הישראלי לא חל עליו.

אבל גם אף אחד לא ישלם על זה.

נכון, אנחנו לא רוצים את זה.

היום אתם מגלים אקטיביות.

הוא העביר את החוק.

אני מכה על חטא שהאמנתי לכם. אני אחר כך אדבר.

אבל היא חדשה.

אני מכבד כל בעל תפקיד שמגיע לכאן. כשאני מדבר אליו, אני מדבר אל המשרד שלו, לא אליו אישית.

המעקב הוא במעברים, למה המעקב הוא לא אחר היצרנים?

גם.

זה מוצר מיובא, היצרנים בארץ מסמנים.

היצרנים בארץ מסמנים, ככל שזה קשור לישראל ומיוצר עבור ישראל.

אם אין, תביאי חוק שלרשות הוא חייב לסמן, כי אלה שווקים משותפים.

הוא לא מסמן מה שמשווק לרשות הפלסטינית.

אבל תביאי חוק. אם זה נשאר ברשות, שיישאר. אם זה חזר לארץ במסחר פנימי, תביאי חוק.

זה בדיוק העניין, זאת האכיפה פה, שהם לא יכולים להחזיר את זה בחזרה לישראל בלי שזה מסומן.

יענו הררי זבל ביהודה ושומרון זה לא נורא לעם ישראל?

זה נורא לעם ישראל, אבל אנחנו לא שולטים על כל מה שקורה שם.

איזו מוטיבציה יש להחזיר את זה לארץ?

אין לי בעיה עם הזבל שלהם שנמצא שם, הבעיה שהזבל שלהם גם מגיע אלי למזבלה שלי.

אין באמת הפרדה. אם לא ישמרו על הסביבה ביהודה ושומרון, גם יהודים יסבלו.

אבל ממה נפשך, איזה מוטיבציה להחזיר את הבקבוקים האלה לארץ?

זה זול, מכירה זולה.

כי הם לא משלמים מס.

אז תשאיר את זה שם.

לא, אתה קונה שם את המוצר בזול יותר, ואז הוא מגיע חזרה לארץ. הולכים לקנות שם שתייה בכלכלה משנית.

החברה למשקאות, קוקה קולה הגדולה, מוכרת לסיטונאי פחות קולה בשלושה שקלים; ברשות הפלסטינית אתה יכול לקנות קוקה קולה שיוצר בארץ בשני שקלים.

בכלים החד-פעמיים זה יותר בולט.

מי מאיץ בך, היושב-ראש או את מאיצה בעצמך?

אני מאיץ בלוח הזמנים של הוועדה.

הוא ביקש שאני אסיים. אני רוצה רק לסיים.

אבל אני לא עד כדי כך לחוץ. אבל אם יש שאלות הבהרה, בסדר. רק תסיימי את ההצגה.

מה שאנחנו מבקשים – דיברתי על יחידת דוד, יש לנו שירותי ביקורת רואי חשבון של חוק הפיקדון שאנחנו רוצים לאשר כאן, טייסת כטב"מ – אלה שני נושאים שלא קשורים לחוק הפיקדון, אבל הם כן בהגדרות מטרות הקרן. טייסת כטב"מ – כלי טייס בלתי מאוישים שאנחנו משתמשים בהם, האמת בעיקר להרבה נושאים של פסולת, טייסת 11 של המשרד, שעובדת בהרבה מקומות, בעיקר בנושאים של פסולת ובכלל באכיפה, ובנושא של יחידת אכיפת רעש שאנחנו מקימים יחד עם המשטרה, שאלה אחד הנושאים הכי הכי הכי קריטיים ומשמעותיים לציבור הישראלי.

אני יכולה להרחיב רבות על כל אחד מהדברים, אבל נראה לי שבזה נסיים. ככל שיהיו שאלות, אני אשמח לענות.

תודה רבה לך על ההצגה התמציתית.

מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. בשונה ממה שהיה עד היו, שחוק הפיקדון עניין את הרשויות הממשלתיות, את המשרד להגנת הסביבה ואת הכנסת, היום זה כבר נהפך למשהו הרבה יותר ציבורי, מכיוון שאנשים התחילו לשלם עכשיו עוד פיקדון על בקבוקים שהם מעל ל-1.5 ליטר. זה משהו שהוא משמעותי. אנחנו מדברים על היקף של 200 מיליון שקל? מה ההיקפים של הפיקדון שהציבור היום אמור לשלם על הבקבוקים?

30 אגורות לבקבוק.

אבל כמה בקבוקים?

הכול תלוי בהיקף הייצור והרכישה.

אני מתקיל את המנכ"לית, כשאני שואל אותה בכמה כסף מדובר על הפיקדון של 1.5 ליטר? באחד בדצמבר הטלנו על אזרחי מדינת ישראל 30 אגורות על פיקדון, עד עכשיו זה הוטל רק על הבקבוקים הקטנים ועל הפחיות. את יודעים על איזה היקפים מדברים עכשיו?

לא, אבל אני יכולה לברר ולהגיד לך.

מה, שווי השוק?

ה-30 אגורות האלה.

מאות מיליונים.

גם אני זוכר שזה מאות מיליוני שקלים, כשמדובר בכסף לא קטן היום שנגבה מהציבור, ולצערנו הציבור לא מקבל את זה חזרה. הוא לא מקבל את זה בחזרה, בגלל שבעלי עסקים לא יכולים להחזיר חזרה, אין להם מקום, אין להם תשתיות לאחסנה בחנות של 24 מטר.

מקלב, אתקן אותך, ברגע שהאיש קנה את השתייה, הוא כבר שילם את המיסוי. האם הבקבוק חזר למחזור? זה שלב אחר, אבל הכסף כבר הגיע ליעדו.

אבל הוא לא מקבל חזרה.

מתוך 200 מיליון, לדוגמה, היום הציבור מקבל חזרה – אולי 100 מיליון? אולי 80 מיליון?

מאיפה הנתונים האלה? אני לא מכירה אותם.

נתונים שהתפרסמו רק לאחרונה על חוק הפיקדון.

אני לא ראיתי את הנתונים האלה, אבל אני יכולה לבדוק את זה. בגדול, הציבור אמור לקבל הכול בחזרה, הוא מחזיר את זה – והוא מקבל את זה בחזרה. אגב, דווקא באושר עד ובכל המקומות האלה יש מכונות אוטומטיות מעולות, אפילו בירושלים.

גלית, למה אמרת רק אושר עד?

כי בירושלים יש בעיה, בהרבה מקומות אין בעיה.

בכל הארץ אין מכשירים, רק באושר עד הצבתם מכשירים.

זה לא אנחנו הצבנו, זה הם הציבו. אנחנו לא הצבנו בשום מקום.

אז למה לא חייבנו את כל הסופרים להציב?

אדוני היושב-ראש, אתה בא למכולת שלך, או לסופרים השכונתיים, ואתה לא יכול לריב שם עם הבעלים.

מכולת לא, אבל סופר?

מיכאל, אם אתה תיקח סל עם מכלי משקה ריקים לקופה הראשית בסופר, תגיד לה: זכי אותי?

מרגי, אתה רוצה גילוי נאות? אני במטבח בין ארבע לשבע שעות ביום שישי, אבל אני לא עושה קניות.

גברתי המנכ"לית, אני רוצה להגיד לך שהסכום הוא בערך 220. אם יש 750 מיליון בקבוקים, נחלק את זה בערך ל-30 אגורות, כך שזה 225 מיליון שקל שנגבים היום מהציבור עבור המכלים האלה. הציבור לא מקבל את זה חזרה, לא כפי שהבטיחו, הפריסה היא פריסה מאוד מצומצמת, למכולות אין מקום להחזיק את זה ומגלות חוסר שביעות רצון בלשון המעטה כלפי הקונה. היום אנחנו במצב שאין החזר ואין אפשרות לקבל את מה שנגבה, בשונה ממה שהכרזנו פה וממה שהיה צריך להיות.

מבחינתי, הכסף שנגבה מהפיקדון, צריך ללכת לפיקדון. באופן כללי, אני מציע שהוועדה תקבל את הדיונים גם על שקיות וגם על היטל הטמנה.

אבל אלה שני חוקים שונים.

השימושים שונים וההכנסה וקצב ההכנסות משתנים על פי יישום החוק.

אבל הרבה יותר קל לראות את התמונה הכוללת.

היינו רוצים הכול פרוס ומוכן לפנינו, אבל אנחנו גם לא רוצים שכסף יעמוד סתם בממשלה. אם יש לו ייעוד לפעולות מסוימות, בוא ננצל אותו. אני חושב שהתכנית שהיא תיכף תציג, גם עוזרת לרשויות מקומיות שאין להן כסף לקנות את המכונות הללו. תהיה לרשות הכנסה, היא גם תרוויח, גם יהיה יותר מחזור.

המכלים של תאגיד המחזור תמיר הם כתומים, הם לא ורודים. לא הכול ורוד. אני מקווה שמקלב יסיים באיזה שלב, ויהיה לי זמן לשאול כמה שאלות...

הניסיון שיש לך כיושב-ראש ועדה לא יסולא בפז.

הניסיון הפרלמנטרי שלך עוקף פה הרבה חברי כנסת.

אני חושב שצריך לתת הרבה יותר מה-10 מיליון מהתקציב הזה. אין שום סיבה שאנחנו נעביר מהפיקדון למפגעי רעש. ניקח את כל הכסף מהכנסות הפיקדון לצורך הפיקדונות כדי להתקין יותר מכונות, כדי להגביר אכיפה על חנויות ורשתות שלא מחזירות את הכסף, שם להגביר את הפיקוח וההרתעה – לזה יש משמעות מאוד מאוד גדולה.

הכספים שיעברו לקרן לפי הוראות חוק זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו לעידוד המחזור של מכלי משקה ולכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו.

אדוני היושב-ראש, אני מציע להמתין עם המסקנה.

לא, זה החוק.

אולי אחרי שאני אדבר ואומר מה הובטח פה על ידי משרד ממשלתי – אפשר להוציא את דברי הפרוטוקול.

אז מקלב, אנחנו עוברים למרגי.

אני רק אסיים את דבריי. נראה לי שחמישה מיליון שקל עבור שירותי ביקורת רואה חשבון זה סכום - - -

לשש שנים.

אני מבין שצריך לעמוד מול החברות האלה, אבל - - -

הכול לפי מכרזים, זאת ממשלה.

יש תקציב במשרד, שהתקציב במשרד יממן את זה.

אני צריך לתת שני מיליון ליחידה לאכיפת רעש? למה? הכול צריך להיות לצורך מטרת הפיקדון: הסברה, תמריץ, הגדלת מספר המכונות, פיקוח על החנויות שיחזירו לאנשים את הכסף. אין עמידה ביעדים, ואם תשאלי אותי מאיפה אני יודע, אני אגיד שזאת המציאות. רק לאחרונה התפרסם שאין עמידה ביעדים בכלל.

טייסת ללכלוך זה טוב מאוד, אבל כל הכסף צריך ללכת עבור הבקבוקים, שבאמת נוכל למצות את המיסוי שאנחנו גובים על דמי הפיקדון בבקבוקים. הכסף צריך לחזור לאזרחים הטובים שלא זורקים אותם לאשפה.

המנכ"לית, ההפניה של חלק מהתקציב, נניח לרעש, נובעת מקושי תקציבי בתחומים הללו, או מרציונל אמיתי שמחבר את הנושאים?

אין חיבור בין הנושאים, הפלסטיק לא מרעיש.

מדידות וניטור בנושאים שונים, גגות אסבסט, ארובות עשן.

אני חושבת שאתה קורא ממשהו לא מעודכן.

יש לנו פה טבלה, 27 מיליון.

אדוני היושב-ראש, אתה היום מנהל את הוועדה ביד רמה, ובצדק ובכבוד גדול. לא היית רוצה לחוקק חוק שמבטיחים לך לגביו הרים וגבעות, ואחרי כמה חודשים המשרד עושה מעשה זמרי ודורש שכר כפנחס. קודם כל בתחילת דבריי אני רוצה לאחל לגברת גלית כהן הצלחה בתפקידה. זה משרד חשוב מאוד, צריך להגדיר לו יעדים, יעדים חשובים.

ישבה פה השרה של המשרד להגנת הסביבה יחד עם המנכ"ל שלה ונאבקה בלהט, לא הקשיבה לדבר – מי שהיה פה, זוכר. היא אפילו אמרה: מי אתם בכלל ועדת הכלכלה? אני מכינה את הפיקדון על מכלי המשקה, והתחייבה להציב מכשירים אוטומטיים תחת כל עץ רענן. היא הקציבה לכך או תכננה לתקצב מעל 100 מיליון ש"ח.

הגיעה שרה חדשה – לגיטימי, מותר לה לאמץ מדיניות חדשה – וביטלה את התקציב הזה. עכשיו חובת הצבת המתקנים האלה על הרשתות ורק תמיכה – אני חושב שכסף יוצא מפיקדון צריך לחזור לפיקדון בלבד. אם אתה שואל אותי, לא צריך לאשר להם להשתמש בזה. כל הכסף הזה צריך לחזור לטובת הציבור לרכישת מכונות.

אדוני, אני עושה קניות, גם מבלה במטבח, ואני גאה בכך. בלי פרסומת לאף אחד, במועצה האזורית שלי יש מרכז קניות סמוך אלי, רמי לוי, שם אין מכונה. לעתים אני הולך לעושר עד, שם יש מכונה בדרך כלל תקולה. צריך לחפש רבע שעה או 20 דקות את האחראי שיפתח לי ולהתבזות שם בחניה. אמרתי כאן בדיונים: להחזיר מכלי משקה, זאת תווית חברתית, עדיין לא נגמלנו מכך. לא די בכך, בשיא החוצפה אפשרו לתאגיד להרים את כל מכלי המחזור מרחובות העיר. לאן הולכים בקבוקי המשקה האלה היום? אז היו עוברים למתקנים. לאן הם הולכים היום? לאשפה. אנחנו גם משלמים וגם משלמים בעקיפין על ההפרדה. אז המשרד להגנת הסביבה שמשדר לנו ערכים סביבתיים – אני מתפלא על השרה תמר זנדברג. הזהרתי אותה ואמרתי לה: אל תהרסי את הכלובים, מכוערים? שיישארו מכוערים.

בינתיים.

עד שתציבו.

עד שיהיו ריקים.

שתאמר לי המנכ"לית כמה מכונות הוצבו, כמה כלובים הוסרו וכמה מכונות הוצבו.

אדוני היושב-ראש, בפרקטיקה, אני יודע מה קורה אצלי ביישוב שלי, ואני מאמין שזה קורה בכל הארץ. אנשים שהיה לידם כלוב, הלכו, טרחו וזרקו; היום לא, אין לידם. זו תווית חברתית להחזיר בקבוקים, מה לעשות? הטבעה.

80% מאלה שהיו שמים אותם במתקן המחזור, אין להם היום את האפשרות הזאת, הם משליכים לאשפה. יש כסף מפיקדון? אם יש לה בעיות תקציביות במשרד, שתלך למשרד האוצר לבקש תקציב. אני חושב שכל הסכום שנצבר מהפיקדון צריך לחזור אך ורק לטובת רכישת מתקנים כאלה שיהיו זמינים. דיברנו על החזון שאדם ילך למרכז החנויות, למרכז הקניות, לביג ושם יוצב מכשיר? שזה משהו ידידותי שאף אחד לא ירגיש? עכשיו זה הופך להיות במכולות, חזרנו לאותן תמונות מזעזעות. למה צריך לאשר להם את זה? זה שוד כספי ציבור.

אנחנו בדיון, נשמע הכול ונחליט. יש פה אפשרויות.

משפט מסכם, גם הרציונל של חוק האריזות וההתנהלות של המשרד להגנת הסביבה – אני אומר לכם מה הנתונים שמעניינים אותם. הגיע הזמן שיבדקו את זה באתרי ההטמנה ובמזבלות, שיבדקו שם. היום הנתונים הסטטיסטיים שמשתמשים בהם הם כמה היצרנים משלמים. ברגע שהאריזה נכנסה והיצרן שילם, הם מבחינתם הגיעו ליעד, המזהם ישלם. אבל שאלת שאלה בצדק, זה עדיין לא אומר שהצלחנו כך להציל את הסביבה, אז אם זה המשרד להגנת הסביבה, שיעשו.

תודה, מרגי. ניתן למנכ"לית להשיב לכל חברי הכנסת. אבו שחאדה, ברוך הבא, תרצה להגיד משהו?

לא אדוני, תודה.

אני יודע שהחברה החרדית מחזרה באחוזים מאוד גבוהים. אנשים רוצים את הכלובים האלה בלי לקבל את הכסף.

איזו נאיביות לחנך את הציבור. קיבלתי תשובה כזאת מהשרה, אני מתפלא.

בכל מקום שהיה כלוב, היתה צריכה להיות מכונה, זמינות.

קודם כל הרימו את הכלובים.

אני מוחה על הדברים של המנכ"לית, גם בצורת ההתייחסות לחברי הכנסת. תסלחי לי, אנחנו לא באנו לכאן לשרת אותך, את צריכה לשרת אותנו. לשאול מאיפה אתה יודע ולשדר שפת גוף שאת לא מרוצה "מי אתם שתגידו לי משהו?", אני מוחה על כך.

אני לא הרגשתי ככה.

אנחנו רגילים לעבוד בשיתוף פעולה ולא ביהירות, שמגיעים לכאן לוועדה כאילו אנחנו יודעים מה אנחנו עושים וכל מה שאנחנו עושים זה בסדר.

הרב מקלב, המנכ"לית היא חדשה ולא היתה לה כוונה כזאת, את זה אני יודע מהיכרות איתה.

אני לא הרגשתי ככה.

אז בואו נישאר במקום הזה של דיון מעמיק על הבעיה.

השרה להגנת הסביבה לשעבר גמליאל הגישה שלוש שאילות, נשארתי כדי לשמוע.

השרה שלנו היתה שם כדי לענות.

בסדר, מאה אחוז. אני לא מבקר את השרה, אני מבקר את השואלת, שהדבר האחרון שהיא עשתה במשרד – אני המתנתי לשמוע את התשובות, למרות שזה היה בסוף סדר היום - - -

הובטחו פה לפרוטוקול כל מיני דברים, ועל זה סמך זה - - -

חבל, היינו צריכים תשובות לשאילתות.

גברתי, אני רוצה בכל זאת הבהרה למה נאלצתם לשים פה תקציב לסוגיית רעש, שלא קשורה באופן ישיר לייעוד של הכסף הזה, ומה החלופות לכך? יחידת האכיפה הזאת כוללת את המתנדבים? 5.7 או שזה משהו אחר? הרחבת יחידת דוד לאכיפה.

זה לאכיפה של חוק הפיקדון.

זה לא קשור למתנדבים?

לא, אלה פקחים – לא. במקור רצינו והחלפנו את זה.

אבל הטייסת כן לרעש ולפסולת.

הטייסת לפסולת בעיקר.

אבל לא לבקבוקים.

לא רק, חלק בקבוקים, זו פסולת בכלל.

אגב, אני חושב שזה מאוד עוזר לרשויות. הרב מקלב ומרגי, אתם צריכים להסתכל על זה גם בעיניים של רשות מקומית, והטייסת תעזור לרשות, כי הזבל הוא קללה.

אין לי בעיה, כל המשימות והדרישות שמוצגות כאן הן לגיטימיות וחשובות, רק שיש תקציב משרד לשם כך, למה על הגב של? למה על הגב של הגנת הסביבה?

אנחנו גם נצטרך להחליט. אני לא יודע אם את רוצה לעשות הפסקה, יכול להיות שנאשר את זה בחלקים, או שנציע לכם לנייד חלק מהכסף לסעיפים אחרים.

קודם כל אני רוצה לענות לדברים שעלו כאן, כי יש דברים עקרוניים שדורשים התייחסות. הדבר היחיד שבאמת לא קשור לנושא פיקדון זה שני מיליון שקלים לאכיפת רעש. אנחנו חושבים שזה אחד הנושאים הכי הכי משמעותיים לרשויות המקומיות, שלא מטופל כמו שצריך.

כן, אבל השאלה היא האם המדיניות פה היא העמסות.

אלה לא העמסות, זה לפי החוק.

בחוק כתוב מחזור הבקבוקים וכל מה שתומך בו.

תסתכל על סעיף 10,"ישמשו לעידוד המחזור...לכל מטרה אחרת" וכן למטרות הקבועות בסעיף 10. מה הן המטרות בסעיף 10? יש לו מטרות. אני אקריא את זה למטרות הקבועות הכול כפי שיקבע לעידוד המחזור וכן למטרות הקבועות בסעיף 10. מה הן המטרות בסעיף 10? שמירה על איכות נאותה של הסביבה, ובכלל זה שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, מחזור, מניעת מפגעים, מניעת שילוט בלתי חוקי, מניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, הגנה על הסביבה החופית, מניעת פגיעה בה ושיקומה, יישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק.

זה בעיקר סוג של זיהומים, נניח הרעש נכנס?

זה מניעת מפגעים. הכול זה לפי החוק כשזה בשוליים של השוליים.

אני מסתכל על הרציונל, שאמר: בואו נדאג לפיקדון על הבקבוקים האלה, יהיו לנו מספיק הכנסות לטפל גם בניהול הפיקדון ובפיקוח עליו, וגם - - -

אני חולק עליך, יש בזה קצת תמימות מצדך. המחוקק בנה על כך שהיצרן ישלם את העלות של הזיהום, מתוך רציונל ש"המזהם משלם". אני לוקח את המושג שאת ציינת, כי פתאום עשיתם סיבוב פרסה – החוק הזה חוקק כדי שהאזרח יהיה הזבלן שיביא את הבקבוק למתקן ולא ילך לאשפה. במקום להיאבק מול האוצר ולגייס את התקציב לבסיס התקציב של המשרד להגנת הסביבה, לוקחים את הכסף הזה - - -

אבל זה לא הכסף.

מאיפה הכסף הזה?

שלא נתבלבל עם העובדות, הכסף הזה הוא רק מקנסות שהמשרד גבה מאי עמידה ביעדים של היצרנים, זה לא ה-30 אגורות שגובים, זה לא הכסף הזה.

אלה הקנסות.

כן, ה-27 מיליון שקלים עליהם אנחנו מדברים פה הם רק קנסות שהמשרד גבה מאי עמידה ביעדים.

על מה? על מה שלא לקחו.

לא, מאי-עמידה ביעדים, לא ממה שהם לא לקחו. זה לא קשור.

סעיף 10 מתייחס רק מקנסות?

כן, אנחנו מדברים על ההכנסות.

להכנסות של 30 אגורות יש כללים אחרים?

ה-30 אגורות לא נכנסים לקרן, ה-30 אגורות אמורים לחזור ישירות מהיצרנים והקמעונאים אל הציבור, זה מה שצריך לקרות.

אבל איך לא עומדים ביעדים? כשלא אוספים בקבוקים. למה לא אוספים? כי הבקבוקים לא מגיעים.

בסדר, אבל העובדה שהם לא עומדים ביעדים, זה לא הכסף של הציבור, זה כסף אחר לחלוטין.

הכנסת יודעת להתערב בנחישות במקום שמדיניות הממשלה לא מקובלת עליה, או לפחות כשהממשלה לא מדברת איתה, כמו תקנת שכחת ילדים ברכב. הממשלה החליטה בהחלטת ממשלה, שהיא מבטלת את התקנה, כשהיא שכחה שהכנסת היא הסמכות. זה מה שנקרא "הודעה לעיתונות", הוציאה הודעה לעיתונות לכנסת. התקנה לא מבוטלת. היינו מוכנים לבטל אותה, אם היינו רואים פעולות ממשלתיות גדולות ומשמעותיות בהצלת ילדים שנשכחו. אנחנו די מודאגים, התקנה הזאת נכנסת לתוקף בימים הקרובים והקיץ מתקרב, ולא נעשתה פעולה ממשלתית אדירה בנושא הזה.

יש מצבים שהממשלה מחליטה באופן שרירותי. אתם הצגתם לי את הדברים בצורה שקופה, ובסך הכול נתתי לכם אוקי לבוא לוועדה. אנחנו שומעים את חברי הכנסת ואנחנו לא רוצים להפריע לעבודת הממשלה, ואפילו לא להיות תקציבנים של הממשלה, לא לייעד. אז אני מתלבט אולי בשלב א' להגיד שיהיו סעיפים שנאשר לכם, וסעיפים אחרים שנדון בהם, לפני שנאשר אותם – זה הכיוון שלי, בלי להתערב לאן הולך הכסף, אבל שתנוח דעתנו שכל סעיף פה הלך למקום הנכון.

הדבר שמטריד אותי זה גם העמסת עלויות התקורה. הרי אם יש יחידת אכיפה של שישה מיליון שקל, ואז עוד רואה חשבון בארבעה מיליון, זה ביחד 10 מיליון, כמעט חצי מהכסף לניהול הפרויקט, זה 50% תקורה.

אלה רק קנסות.

לא משנה מאיפה בא הכסף, את לא יורדת לסוף דעתי. הגיעו 27 מיליון, ו-10 מיליון מתוכם הולכים לתקורות, לניהול פרויקט, לפיקוח על פרויקט. אני קצת מודאג, שזאת היתה הדרך להקל על הוצאות המשרד השוטפות בהיבטים של פיקוח ובקרה.

אבל זה הפרויקט הזה ספציפית, זה לא משהו אחר.

אבל ארבעה מיליון שקל זה המון כסף.

זה על כמה שנים.

אומרים לי שהתקצוב של רואה חשבון לא היה בכלל בנייר שהיה אמור להגיע, זה אמור היה ללכת ליחידת המתנדבים.

שיניתם את המספרים?

אומרים לי שזה נלקח מיחידת המתנדבים לטובת רואה חשבון.

אנחנו עשינו עבודה בתוך המשרד, כך שמה שאנחנו מגישים היום לוועדה זה בעיקר דברים ליישום של חוק הפיקדון, ולא דברים אחרים.

האם המספר הזה השתנה?

לא, אני אומרת שמלכתחילה באנו לכאן עם מספרים שהם קשורים - - -

כשעשיתם פגישת הכנה אתי, לא היתה עוד יחידת מתנדבים?

אנחנו לקחנו את זה ממקור אחר.

את זה כבר עשינו, זה נגמר. כבר אישרנו את ההוצאה הזאת.

עוד לא אישרנו דבר.

בפעם הקודמת כשדנו על הוצאה.

לא, זאת היתה רק הכנה.

אז איפה המתנדבים?

המתנדבים הלכו למקור אחר, כבר אז אמרת לנו שאתה רוצה לראות בעיקר דברים של חוק הפיקדון, וזה מה שעשינו. זאת היתה הכנה, לא היה עדיין דיון, לא אישרנו עדיין דבר.

יש מימון ליחידת המתנדבים הזאת?

כן, יש לנו מימון ממקור אחר.

חמישה מיליון לטייסת.

אני לא אספיק. אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת, ואולי עוד גורם אחד או שניים מבחוץ ולסכם.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני חושב שהמטרה של החוק הזה היתה מטרה חשובה. ברור שהמנגנון שנבנה הוא בעייתי. גם העניין של ה-30 אגורות לאזרח הוא בעייתי. הרבה אנשים לא רוצים ללכת למכולת כדי להחזיר בקבוקים. אני באמת חושב שהמשרד צריך לעשות חשיבה. הרי יש עכשיו איזושהי מודעות בקרב האזרחים, והם ממחזרים ללא קשר ל-30 אגורות. הרי מה שבסוף מגיע, לא הגיע כדי לקבל את ה-30 אגורות, אלא הגיע בגלל תפיסות סביבתיות, בגלל איזשהו ערך מסוים וכו'.

אולי המשרד צריך לחשוב על דרך אחרת, שבה המשרד מנהל את הדבר הזה, לוקח הוא את הכסף ואז זה לא 30 אגורות, אלא הרבה יותר, כי מבחינתו הוא לוקח מכולם, לא בקבוק, שניים, חמישה או 10, ולהחזיר את זה לטובת המטרה, כדי שאנחנו לא נישאר תקועים כל הזמן בלי לקיים את המטרות של החוק ולא נעמוד ביעדים. כנראה שהאזרחים מבחינת המודעות הסביבתית שלהם רוצים למחזור וזה חשוב להם, ואז אולי המשרד יעשה קמפיינים להעלאת המודעות למחזור. כנראה בהנהלת פרט אחד מול מכולת, מול סופר, זה לא עובד, זה לא תקין.

גם לא יעבוד.

ללא קשר למה שנחליט עכשיו בדיון, אני באמת חושב שהמשרד צריך לעשות חשיבה מחדש לגבי הכלי הזה של פיקדון מול בקבוק או כמה בקבוקים. ליד הבית שלנו היה ארגז. אף פעם לא הלכתי למכולת כדי לקבל החזר על 30 אגורות, זה הופך להיות מטרד.

אתה לא היית פה, אבל מרגי אמר אותו דבר. תודה רבה לך סמי. לימור ובועז, אתם כרגע מוותרים, נכנסים לעניינים.

אדוני היושב-ראש, שאלה, כמה מכשירים הוצבו עד עכשיו?

כמה מכשירים על בסיס פרטי וציבורי? זה שונה.

לא, זה לא ציבורי.

יש מימון ציבורי למכשירים.

אנחנו מדברים על חוק אחריות יצרן. הציבור לא אמור לשלם בכספו, מה זה הכספים האלה? מה זה ה-100 מיליון האלה? אגב, אנחנו אישרנו, השרה לא ביטלה דבר, זה עדיין עומד ואנחנו רוצים לסייע לרשויות המקומיות במקומות שבהם באמת יש הצדקה, והם מרוחקים ואין בהם נגישות, אבל באופן כללי מי שצריך לממן את האיסוף של אותם בקבוקים, הם היצרנים.

למה את לא אוספת אותם מרחובות העיר במתקני מחזור הכתומים של תמיר? למה את לא אוספת אותם?

זאת חקיקה אחרת.

תשני את החקיקה, אנחנו לא זבלנים, הציבור לא אמור לאסוף את האריזות.

הציבור לא צריך לשלם עבור הרשתות, ובטח לא עבור היצרנים את ההצבה של אותן מכונות אוטומטיות. הם צריכים לעשות את זה, ואנחנו ניכנס למקומות שבהם לא - - -

אתם משרד שמזהם את הסביבה.

נקטתם עמדת מדיניות, שבה למרות החוק יש איזה כשל תפקודי, ואתם מתערבים בכשל הזה באמצעות עידוד הרשויות המוחלשות, שיהיו להן מכונות.

נכון.

אנחנו מברכים על כך, אז לא צריך להסביר לנו שלא כדאי לעשות את זה.

לא בכל מקום.

ואם ראשי רשויות, לא מעניין אותם?

יש 266 רשויות: 20 עשירות מאוד, 40 פרווה ו-200 מקבלות מענקי איזון, נאבקות על קיומן, אז יש לכם מספיק עבודה ברשויות שאין להן תקציב שוטף, בגלל שאין להן ארנונה למגורים, לא בגלל שתושביהן לא שילמו ארנונה. אנשים מתבלבלים, יש רשויות שגביית הארנונה בהן מעל ל-90% והן עניות, כי אין להן מסחר, אין להן בסיסי צבא ואין להן בנקאות ותיירות וכן הלאה, אז שם צריך לעזור.

אני רוצה להציע לך הצעה, תגידי לי אם היא מקובלת. יש שתי אפשרויות: אחת, לנייד מפה כספים למכונות, לפי המלצה שנמליץ לך, או לאשר סעיפים שתתקדמו, שזה רוב הכסף, וסעיפים אחרים עוד להתדיין אתכם, או לצאת בגל שאתם בהסכמה משנים את הטבלה. שני הסעיפים שכרגע קשה לנו איתם זה רואה החשבון ואכיפת הרעש, השאר נראה לנו סביר.

מה עם הטייסת?

הטייסת זה טוב, זבל במרחבים פתוחים ואכיפה של זבל זה דבר טוב. במרחבים הפתוחים ובערים אין לנו שליטה על השלכת פסולת, וזה עוזר למאבק.

זה התפקיד של המשרד לקחת את זה מהתקציב שלו, ולא מהתקציב של הפיקדון.

אבל בסדר מקלב, אנחנו מידתיים, לא משנים הכול, אלא חלק. האם אנחנו יכולים לקחת לעת עתה גם את שני המיליון ואת ה-4.2 למכונות, ובהמשך אחרי שתשכנעו אותנו מהכנסות נוספות, תפנו לראיית חשבון ולרעש?

או להגיד ששני הסעיפים האלה כרגע לא יאושרו, והשאר יאושרו לביצוע ונדון בהן? או לנייד אותם או להקפיא אותם? מה את חושבת על האפשרויות האלה?

אני יכולה להבין לגבי יחידת רעש, כי זה לא באמת קשור לנושא של חוק הפיקדון. אבל אני חושבת שהנושא של שירותי ביקורת של רואה חשבון הוא לכמה שנים, וזה גם נותן לחוק הפיקדון. צריך להבין שיש המון המון עבודה, רוב העבודה היא עבודה חשבונאית, אבל הכול במכרזים. זאת ממשלה, אנחנו לא מחליטים שאנחנו מעבירים כסף כי בא לנו. זה לשש שנים, לא לשנה, אתה מסתכל על זה לשנה.

אין לי מחלוקת שזה מבוסס על מכרז, אבל זאת תקורה ענקית.

אבל אלה מכרזים של רואי חשבון.

ארבע ועוד שש, זה 10 מיליון שקל לניהול פרויקט של 27 מיליון. זה לא מידתי.

לא, הפרויקט הוא לא 27 מיליון, כי אנחנו עושים מכרזים לכמה שנים. הפרויקט הוא לא 27 מיליון, הפרויקט הוא כמה מאות מיליוני שקלים.

הממשלה היא הראשונה שאומרת לנו שאנחנו לא יודעים להתחייב רב-שנתית לאף אחד, כי אין תקציב מדינה, ואת זה הם יודעים לעשות.

אם אנחנו עושים מכרזים לכמה שנים, אנחנו נשים את כל הכסף.

עזבי את הטיעונים, תהיי אתי פרקטית – או הקפאה או הפניה, מה את מעדיפה?

אני מעדיפה שנאשר את מה שכבר אפשר לאשר, ועל השאר נמשיך ולדבר.

את לא רוצה לנייד מתוך זה כבר עכשיו?

חבל, לאן אני אנייד?

אולי את הרעש למכונות?

אבל יש לנו כסף למכונות, יש לי 100 מיליון שקל.

אבל אין מספיק.

מרגי מציב פה יעד של לפחות 100 מכונות.

אני אומרת 100 מיליון של המכונות אנחנו אישרנו והשארנו את הכסף הזה.

לא בתמיכה, לא דובר על תמיכה, דובר על כך שהמשרד יממן ויעמיד מכשירים.

בסדר, זה לא כל כך משנה, אנחנו מוצאים את המודל.

מה העלות של מכונה כזאת?

זה תלוי, בין 50,000 שקל ל-150,000 שקל.

יש סוגים, תלוי בגודל.

אז לא מדובר בהרבה, את יכולה לקנות 20 מכונות מקסימום במיליון שקל, אז אנחנו נוסיף עוד שני מיליון. יש 200 רשויות מקומיות.

אפילו לא הוצבו מכשירים בכל הרשתות, זה לטמון את הראש בזבל.

גלית, לא לנייד?

לא, אין טעם.

אנחנו כבר מתכנסים להחלטה. נחה דעתה של ועדת הכלכלה, שההקצבה למכונות אוטומטיות היא חשובה לאכיפה ולטייסת כדי למנוע מפגעי לכלוך ושימוש בכלים טכנולוגיים.

לגבי שירותי ראיית חשבון ואכיפת רעש, שני הסעיפים האלה לא יבוצעו ויידונו בוועדה. אני גם מסמיך את מקלב ומרגי לפגוש אותך לפגישת עבודה.

לא נראה לי שהיא תרצה כל כך.

תאמין לי, היא תרצה.

אני פוגשת כל חבר כנסת שמבקש להיפגש אתי. אני משרתת ציבור.

היא עלא כיפאק.

מפאת כבודה, אל תשים את הסעיף הזה. כשנרצה, אנחנו יודעים לפנות, לא צריך אותו. אני חושב שצריכים לצאת בקריאה שמכשירים יהיו זמינים לאזרחים.

אנחנו נקיים אצלי דיון על שני הסעיפים האלה שאנחנו מקפיאים כרגע. מי מחברי הכנסת שירצה, מוזמן לפה. בסוף יוצא ש-20 מיליון הם לביצוע מידי, שזה רוב הכסף שהגעתם אתו. על שני הסעיפים האלה ועל בעיות אחרות שעלו כאן נדון. לא כל תאוותכם בידכם, אבל רוב הכסף לביצוע. צאו לדרך, העיקר שיהיו רכישות והתקדמות.

אבל הוועדה יכולה לאשר את התקציב, או שלא לאשר.

אתה לא יכול לחלק.

אבל אם זה לא לאשר, או שהיא מוכנה בהסכמה להקפיא שני סעיפים, אז היא מוכנה. אם היא מעדיפה לא לאשר, אז לא לאשר.

התקציב לא מאושר כולו, אלא מאושר - -

-- מאושר חלקית, לפי הפירוט. אני אגיד את הנוסח ונצביע.

אנחנו מאשרים לביצוע את הסעיפים הבאים: מכונות אוטומטיות להחזרת פיקדון מכלי משקה – 10 מיליון שקלים; הרחבת יחידת דוד לאכיפה ופיקוח בנושא חוק הפיקדון – 5.7 מיליון שקלים; טייסת כטב"מ – כלי טיס בלתי מאוישים לפיקוח על השלכת פסולת במרחבים פתוחים ובערים – 5.1. כל התקציב הזה מאושר לביצוע מידי.

שני תקציבים יידונו מול הוועדה בפגישת עבודה – שירותי ביקורת ראיית חשבון ואכיפת רעש לא יבוצעו בשלב זה, עד לדיון ואישור ועדה בהמשך, במידה ונחליט.

מי בעד ההחלטה הזאת?

הצבעה

אושרה.

פה אחד. הדיון הסתיים.

אני מודה ליושב-ראש על הבעת מורת הרוח מהסוגיה הזו. אני חושב שהגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יהיה אחראי לאי זיהום ולהגנת הסביבה, ידאג שמקסימום מכלי משקה יחזרו למחזור.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:58.