פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת הכלכלה
01/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 198
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ב (01 במרץ 2022), שעה 10:30

מתן הנחה לתלמידי נעל"ה בתחבורה הציבורית

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי
אורי מקלב
נירה שפק

דוד טמיר - היועמ"ש בפועל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרה שלזינגר - מנהלת אגף תקציבים במינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, נעל"ה

שלומית עמוס - מנהלת אגף תעריפים וכרטוס, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים


נטלי אור חן – סגנית מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

עידית חנוכה

הדס צנוירט


מתן הנחה לתלמידי נעל"ה בתחבורה הציבורית

שלום, אנחנו שמחים לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: מתן הנחה לתלמידי נעל"ה בתחבורה הציבורית בישראל. הדיון הזה נעשה במסגרת יום הוקרה לתוכנית נעל"ה שיזמה תחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. היא מסורה מאוד לסוגית העלייה ובמיוחד לילדי נעל"ה. עבדתי גם בסוכנות היהודית לפני 20 שנה ואחרי זה גם במגבית קנדה והבאנו ילדי נעל"ה לשובל ולעוד ישובים. לדעתי עד היום יש תוכנית כזו בשובל בפנימייה. ילדי נעל"ה הם כבר לא ילדים. כבר עשרות שנים, הפרויקט הזה. הם הקימו משפחות בישראל, שירתו בצה"ל, רבים מהם שירתו כחיילים בודדים, תרמו תרומתם לחברה הישראלית, למדו, השכילו, הקימו משפחות והמון הורים של ילדי נעל"ה עלו ארצה בעקרבות ילדי נעל"ה. זו הזדמנות של הכנסת להוקיר את המיזם האדיר הזה המשותף גם לממשלת ישראל, גם לסוכנות היהודית ולגופים אחרים. אנו רוצים לעזור בדבר קטן. סך הכול כמות קטנה של תלמידים. אנו נותנים הנחות בתחבורה ציבורית להמון מסגרות חינוכית ובני נוער, ואין סיבה שגם ילדי נעל"ה, שרבים מהם בודדים בארץ, לא יזכו להטבה הזאת. אנו מאתגרים את משרד התחבורה לבשר לנו, שהוא בוחן את זה בחיוב כדי שלא רק נדבר על ילדי נעל"ה אלא נעשה למענם משהו משמעותי. כמי שיזמה את הדיון, טטיאנה, אתן לך להוביל אותו ולאפשר את הדוברים לפי החלטתך, מי ידבר ומתי. אני איתך בכול. בבקשה, חברתי הכנסת טטיאנה מזרסקי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, היום בכנסת מציינים יום מיוחד לתוכנית נעל"ה, ביוזמה שלי. אני היום מארחת גם בוועדה וגם באודיטוריום, מ-14:00 עד 16:0 יתקיים אירוע הוקרה, נציין 30 שנה לתוכנית נעל"ה, תוכנית ייחודית ומיוחדת. אין כזאת בעולם. זאת תוכנית של עלייה וקליטה של בני נוער שמגיעים בני 15 עד 17, ומשלימים כאן לימודי תיכון בישראל. ילדים ממשפחות יהודיות בתפוצות.

נכון להיום מעל 19,000 תלמידים במשך שלושים שנה הגיעו לישראל ממשפחות יהודיות משבעים מדינות בעולם, מקנדה, מארצות הברית, ממדינות חבר העמים. זה הישג ענק של מדינת ישראל. מגיעים בני נוער איכותיים אחרי מבחני מיון, מצטיינים, ילדים שמקבלים החלטה להגיע לכאן ולבנות את עתידם כאן בארץ ישראל. מקבלים חינוך מיטבי בפנימיות ששייכות למשרד החינוך, לחטיבה לחינוך התיישבותי. נמצאים אתנו גם נציגי משרד החינוך וגם נציגי מינהלת נעל"ה. אבקש שימשיך את הדיון ישעיהו יחיאל, שאני קוראת לו אבא של נעל"ה. הוא יזם ומוביל ומנהל את התוכנת הייחודית הזאת כבר שלושים שנה.

הסוגיה שאני מבקשת להעלות כאן בוועדת הכלכלה, תשלומים עבור שימוש בתחבורה ציבורית של תלמידים, תלמידים שבתום התוכנית הופכים לאזרחים של מדינת ישראל, תורמים למדינה, משרתים בצבא, משלימים את לימודיהם באקדמיה. בזמן לימודיהם בתיכון כל התלמידים זכאים ל-50% הנחה ברכישת כרטיס, ולא תלמידי נעל"ה, והם כן משתמשים בתחבורה ציבורית, שהם בודדים בארץ, ונוסעים לבקר משפחות מארחות, אפילו לא קרובי משפחה שלהם, שרוצים לארח אותם וקולטים אותם בקהילה ובחברה הישראלית או קרובי משפחה אחרים, שלא גרים בקרבה לפנימייה. זה ילדים שגם ככה יש להם דמי כיס מזעריים. הם צריכים מזה להוסיף כסף לנסיעות?

מה המעמד שלהם?

הם תלמידים שאינם אזרחים. הם זכאי חוק השבות אבל הם אינם אזרחים בינתיים. רצינו לבקש שיקבלו זכויות והנחות כמו כל תלמידי מדינת ישראל. בבקשה, ישעיהו.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה שלקחת על עצמך להשתתף ביום ההוקרה של נעל"ה בנושא קטן אבל הוא גדול כי הוא מאוד משמעותי עבור תלמידי נעל"ה בארץ. אני מודה כמובן לחברת הכנסת טטיאנה, שלא סתם יזמה את האירוע הזה אלא היא בעצמה הגיעה לארץ במסגרת נעל"ה.

מדהים. היא לא רצתה להגיד את זה כי חשבה שהיא בניגוד עניינים אבל זה כבוד. בעצם הגיעה נערה לכנסת. נוער עולה.

נוער עולה ללא הורים ונוער עולה לפני הורים. ההורים שיל עלו ארצה חמש שנים אחריי.

גם עלתה, גם הביאה את הוריה וגם הגיעה לכנסת ישראל. גם אני ילד של עולים שהגיע לכנסת ישראל. לא יודע מה עם מקלב.

מכל הצדדים שלי, הילדים שלי דור עשירי בארץ. אני דור רביעי. משפחתי עלתה לפני 140 שנה לארץ. עלתה, ייבשה פה ביצות, נטעה כרמים.

מדהים. יפה מאוד טטיאנה על הענווה שלך שלא גילית לנו. ישעיהו, אם תוכל כמה נתונים על הפרויקט, וגם להשאיר את רוב הזמן לדיון עם משרד התחבורה, מה ניתן לעשות. שלא נפספס מטרת הדיון.

את הנתון הרב שנתי טטיאנה הזכירה. יותר מ-19,000 ילדים הגיעו לארץ. אנחנו כרגע בארץ עם 1,900 ילדים, מ-64 מדינות בעולם. היינו לפני שנתיים ב-2,100 אבל הקורונה גם פגעה בנו. עושים מאמץ לעלות חזרה.

התלמידים מתחנכים ב-25 מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ. לצערי שובל כבר לא. התנועה הקיבוצית יצאה כמעט כולה מנעל"ה. חבל מאוד. נשאר מקום אחד. אנו נמצאים בכפרי נוער ופנימיות, כולם בפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך.

כמובן המציאות התהפכה עלינו ביום חמישי שעבר. אנו פה עם 460 ילדים מאוקראינה שהמשפחות שלהם שם, על כל המשתמע מזה. הרבה מאוד דאגות, הרבה מאוד חרדות. רבע מהילדים שלהם הם מאוקראינה. הם בני 14 ומעלה, מגיעים כבר בכיתה ט'. יחד איתם סכום לא מבוטל של 569 ילדים מרוסיה. הדבר הזה כשלעצמו הוא כבר אתגר. ילדים שגרים באותו בחדר, מתחנכים באותה קבוצה ומדינה מתקיפה מדינה. העניין הזה לא פשוט. נערכנו לזה מבעוד מועד, הכנו את הצוותים החינוכיים, אבל כשזה קרה, זה כמו שמלחמה פורצת.

אתם רואים את ההשפעה החברתית?

ודאי. איך לא? יש מתיחות, מניפים דגלים, שרים המנונים, אנשים נפגעים. בכניסה לחדר סיפר לי חברי דוד שהנפגע הישראלי, שנפגע אתמול מירי, אשתו בוגרת נעל"ה בחוות הנוער הציוני. אנחנו ממש על העניין. אי אפשר להתעלם מזה. גם היום כשאנו עושים פה אירוע חגיגי בכנסת ב-14:00- - -

תודה שהחזרת אותנו למציאות ולא ידענו עד כמה אתם אתגר קיומי בימים אלה. אז אנחנו קודם כל שולחים להורים של ילדי נעל"ה גם ברוסיה וגם באוקראינה תפילה שהשלום יגיע בין אוקראינה לרוסיה, ושילדי נעל"ה בארץ, בין אם הם מרוסיה, אוקראינה או כל מדינה אחרת, יהיו המודל והיוזמים לאפשרות שכולם יכולים לחיות ביחד ואולי אפילו לעזור להם לעשות מיזם פה בארץ שמבטא את הערך הזה בזמן מלחמה שהם בנעל"ה יודעים לחיות ביחד. זה אירוע לא קל בתוך החגיגיות הזאת. מחזקים את ידיכם וגאים בכם על ההתמודדות עם המצב המורכב.

תודה. כמובן באירוע נהיה מאוד חגיגיים אבל הלב שלנו יהיה במקום אחר, והדברים האלה יבואו לידי ביטוי בתכנים של האירוע עצמו שהתאמנו אותם למצב. אבל נשמור על החגיגיות כי יום הולדת זה יום הולדת. ודאי אם נעשה בכנסת.

כך זה החיים שלנו – תמיד משולבים בכאב ובשמחה, והדברים מופיעים באותו יום או יום למחרת. אלה הם חיינו.

בתשובה לשאלת חבר הכנסת מקלב, תלמידי נעל"ה נחלקים לשני סוגים. כרבע מהם באים עם מספרי זהות ישראליים, מאחר שאחד מהוריהם ישראלי, גם אם לא נולדו פה. לפי החוק הם חייבים להיכנס ארצה כאזרחי ישראל. איתם אין בעיה. הם יכולים לקבל הנחה בתחבורה ציבורית כמו כולם.

איך ההורים שלהם ישראליים?

או נולדו פה, ועזבו את הארץ. להרבה מאוד מהילדים האלה יש פה בארץ סבא וסבא. לא שליחויות. המינימום שהייה בחו"ל הוא ארבע שנים. לא מדובר באנשי עסקים אלא באנשים שעזבו את הארץ. רוב הילדים האלה לא נולדו פה. במקרה הטוב הם יודעים לדבר עברית, אבל הם לא יודעים לקרוא ולכתוב, והם זקוקים לאולפן כמו תלמיד נעל"ה אחר. אלה שאינם אזרחי ישראל מקבלים אשרת א2 לשנה. כעבור שנה מאריכים להם את האשרה לשנתיים נוספות ובכיתה י"ב הם עומדים בפני צומת החלטה. מי שרוצה להישאר בארץ, ואלה יותר מ-90% מתלמידי נעל"ה, הופכים לאזרחים, מקבלים תעודת עולה, תעודת זהות על כל המשתמע. מכאן אנו באים לבקשה שלנו שלמרות שפורמלית הם כמו תיירים אבל הם ישראליים בפוטנציה. הם בכרטיס כיוון אחד. הם לא באו לפה לטיול, לא באו לשלושה חודשים. הם נכנסים לבתי ספר ישראלים, לומדים עם ישראלים, חיים בפנימיות עם ישראליים. הם ישראלים לכל דבר. לרובם אין תעודת זהות. יש לנו בעיה עם 1,500 ילדים שבאים בדרכון זר ורובם ככולם כעבור שלוש שנים יהיו ישראליים לכל דבר ועניין.

90% הופכים לישראליים.

נכון. חלק עושים את זה קודם, אם ההורים עלו אחריהם אז הם הופכים לישראליים יחד עם ההורים.

מה זה התחבורה הציבורית, למה זה כל כך חשוב – הילדים האלה חיים בפנימייה. היא הבית שלהם לכל דבר ועניין. אני בעצמי גם גדלתי בפנימייה אבל פעם בשבועיים שלושה בייתי נוסע הבית. ילד שחי בפנימייה צריך אוויר אחר, צריך אווירה אחרת, צריך לצאת. כשכל התלמידים הישראליים יוצאים בחמישי אחר הצהריים, הם גם רוצים לצאת. משרד החינוך באדיבותו מעניק להם דמי כיס, גם מעניק להם סכום מסוים לדמי נסיעות אבל אנחנו מדברים על ילדים שנוסעים בכל רחבי הארץ. הם גרים בכל רחבי הארץ. הצפוניים שלנו בצפת, הדרומיים שלנו, עד לפני שנה היו בקיבוץ אילת. עכשיו הם בסילבר ליד אשקלון. הקרובים שלהם, משפחות מארחות, נמצאות בכל רחבי הארץ, ולמה שילד יצטרך להתלבט האם להישאר בשבת בפנימייה כי אין לו כסף לנסוע, בעוד שיכול היה להיות כמו חברו הישראלי? מאחר שבתוך קבוצות נעל"ה יש לנו ילדים משני הסוגים, מתפתח מתח פנימי על סתם. על מה? כאילו שחסר לנו מתחים בימים אלה. כל הילדים הישראליים זכאים. ילדי נעל"ה הישראליים גם זכאים. נשאר המיעוט הזה. אני מניח שזה כרוך בהצעה כספית, אבל- - -

סטודנטים זכאים ל-50%.

הם מעל גיל 18. זה עולם אחר. עוסקים בקטינים.

יש להם גם אפשרות לקבל הנחות.

כל בקשתנו, להכיר בהם בעניין הזה.

שר התחבורה לשעבר ישראל כץ בעניין הזה, בעקבות גם שאילתות ששאלתי על תושבים קבע, וכאלה שמרכז חייהם כאן בארץ. חשבנו שמן הראוי לתת להם את ההנחה על רב קו על כל סוגי ההנחות. זה דבר – יש מדינות שנותנות לסטודנטים. גיל 18 זה שאלה של הגדרה. זה סבסוד שמשרד התחבורה צריך לתת. לכן גם הקריטריון שקבע אז ישראל כץ, הם נמצאים – מי שלומד פה ונמצא פה וכאן מרכז חייו, בזמנו היה מדובר שמשרד התחבורה ייתן את ההנחה.

בבקשה, חבר הכנסת בליאק.

אני בוגר תק"א - תוכנית לקליטת אקדמאיים. אשתי הגיעה דרך סל"ע. כמובן אני מכיר את התוכנית ואת המשמעות שלה והיא מזמן הפכה למפעל ציוני חשוב ומשמעותי בקליטת העלייה. גם בימים אלה אנו ניצבים מול אתגר אמיתי, ואנו חייבים להיות מוכנים וערוכים לגל עלייה משמעותי גם מאוקראינה וגם מהמדינות הסמוכות. את הבעיה הלא גדולה הזאת שאנו מעלים פה עכשיו ראוי לפתור אותה ובהחלט אתמוך בהחלטה לתת הנחה לילדים האלה.

תודה. אפשר לקבל תשובת משרד התחבורה, איך אפשר לעזור לילדי נעל"ה?

שלום. אשמח שנשמע קודם את שלומית עמוס מרשות התחבורה הציבורית שתציג את העניין המקצועי מבחינתנו.

בבקשה.

שלום. קודם כל, חשיבות התוכנית מוכרת לנו. באופן אישי, חברה הכי טובה שלי, הקימה כאן בית בישראל, היא עולת נעל"ה. זה באמת תרומה מהותית מאוד למדינה. היינו מאוד רוצים לסייע. כפי שציינתם, כרגע בצו הפיקוח שלנו זכאים להנחה בתחבורה ציבורית מי שמוגדרים תושבי ישראל. חלק מהתלמידים האלה יש להם תעודת זהות ונחשבים תושבי ישראל, אבל חלק הניכר לא. אנו כרגע בוחנים אם יש לנו אפשרות להכניס אותם להגדרת תושב ישראל לפי הצו. אנו בוחנים את אשרות השהייה. עושים בזה סדר. אני מבטיחה לחזור לנציגי נעל"ה בהקדם עם תשובה מסודרת. זה לא עניין כלכלי. אני יודעת שהם מתקצבים את התלמידים ב-120 שקלים לחודש, כך שאם התקציב הוא עוד 100 שקל לרכוש להם חופשי חודשי, זה בשוליים. זה לא עניין כלכלי. זה רק עניין של כן להכניס את זה במסגרת הצו משפטית. זה בבחינה שלנו.

אבל תושב ישראל, שמרכז חייו בישראל, אז יכול להיות שזה יכול להקל.

שלומית, הדיון הזה קרה כי טטיאנה היא אשה נחושה. אם לא היה דיון, לא היינו יודעים שאולי התקדמנו. אני רוצה שתגדירו זמן, נניח חודש, להשיב לכנסת בכתב איך פתרתם את הנושא כל שכן שזה לא עניין תקציבי וזה עניין של נוהל וחוקים. גם אם צריך לשנות את הנוהל או להוסיף סעיף חריגים בצו או כל דבר אחר, להביא את זה לכנסת ונעשה את זה. עדיף בכלים הקיימים המשפטיים ולהביא פתרון. אבל אם אתם רוצים לשנות חקיקה, גם נעשה את זה.

אצטרך שיתוף פעולה של רשות האוכלוסין. אני רואה שנטלי אתנו כדי לעבור על ההגדרות מה יכול להיכלל במסגרת הצו.

דוד, בבקשה. אני מבקש מכתב מכם בעוד חודש, איך פתרתם את הנושא, ואם לא פתרתם, מה המתווה לפתרון, אם זה מחייב תיקוני חקיקה. אני מעדיף שלא. מעדיף מכתב שמבשר שעשינו את זה. בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. כפי שאמרה שלומית וכפי שנאמר קודם, הפרויקט אין ספק ביחס לחשיבותו. הקושי שלנו כאן יש שיגידו בירוקרטי אבל בסוף הצו מדבר על לשון תושב. ראינו הנחיית נוהל של רשות האוכלוסין שלא הכרנו אותה לפני הדיון, שלא תואמה אתנו, ואנו צריכים לבחון, האם בעקבותיה אנו כן מצליחים להיכנס להגדרת תושב ואם יהיה צורך לעשות פרשנות מרחיבה או כזו שתאפשר לצו את ההכנסה שלהם לתוך הצו הקיים כמובן שנעדיף לעשות זאת ככה. לשם כך נעשה את התיאום ששלומית דיברה עליו מול רשות האוכלוסין. נקווה שהתוצאות יהיו טובות.

בסוף זו תוכנית שמעודדת עלייה של הסוכנות היהודית שהיא מוסד לאומי, שיש לה מעמד ייחודי בחוק הישראלי, לסוכנות ולקק"ל ולהסתדרות הציונית. גם על בסיס זה אפילו האמירה שכל משתתף בתוכנית של קליטת עלייה שמעודדת עלייה של הסוכנות היהודית יהיה זכאי לעניין הזה, זה נותן לך עוד גושפנקא וזה גוף שפטור ממכרז בקשר שלו עם הממשלה ושמעמו נדיר בחוק. אין עוד גופים כאלה בחוק הישראלי כמו שלושת הגופים הללו שיש להם חוק המוסדות הלאומיים שמבחין אותם מאחרים. הם היו פה לפני המדינה הזאת.

ברשותך, אפשר להושיט קו מקביל למשרד החינוך שמקצה שעות לימוד עברית, שהוא גוף ממשלתי, שגם מכיר בהם כזכאים להטבות מסוימות כתלמידים עולים.

טטיאנה אומרת: הנה משרד שבגלל שהם במסלול עלייה נתן להם את הזכאויות שלהם כאילו הם אזרחי ישראל בשל המסלול של העלייה. רשות האוכלוסין, בבקשה.

בוקר טוב. אנו כרשות האוכלוסין מקיימים שיתוף פעולה מלא עם הנהלת נעל"ה. יש לנו נוהל ייחודי לנעל"ה ועל בסיס יום-יומי שלנו, כמה שיותר לעזור, ולייעל את השירות שאנו נותנים לאוכלוסייה הזו ומבינים את החשיבות.

האשרה שאנו מנפיקים לנעל"ה נקראת א2 מסוג נעל"ה. כלומר אותם חניכים, אפשר לדעת שהם בתוכנית. זו אשרה ייחודית להם, וניתן להבדיל אותם מיתר האוכלוסייה של א2. ככל שמשרד התחבורה יחליט שהוא רוצה לקבל את הרישומים שלהם, ולדעת איך לתגמל אותם בהתאם לגבי הנסיעות, אנו נעביר את הרשימות. אין לנו דרך אחרת לעשות את זה. עד שהם לא עושים עלייה, אנו לא מקצים להם מספרי זהות אלא אשרה שנמצאת בדרכון שלהם ואפשר בהחלט יהיה לדעת שמדובר בחניכי נעל"ה כי זה רשום באופן מובהק על הדרכון.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, שנעשה הצעת חוק פרטית שתבוא במקביל לפעילות של משרד התחבורה. אם משרד התחבורה יתקדם בעניין וימצא פתרונות – נעדיף את זה. אם לא, נעשה חקיקה פרטית. לאור מה שהיא אומרת, שיש הגדרה ספציפית.

אף אחד לא מגביל אותנו לחוקק חוקים פרטיים אבל אני מרגיש שהנושא הזה פתיר בלי חוק. רק רצון טוב, גישה מרחיבה של המצב המשפטי, התייחסות למעמדם ולזיקה שלהם כתוכנית עלייה בסוכנות היהודית. העובדה ש-90% מהם נשארים בארץ. כל הנתונים האלה מאפשרים להחריג אותם לדעתי. צריך פגישת עבודה של משרד התחבורה ורשות האוכלוסין ובא לציון גואל.

זו לא פעם ראשונה שנעל"ה פונים למשרד התחבורה בעניין.

נכון, אבל שמנו את כולם בשולחן אחד והיום יום חגיגי לילדי נעל"ה, ואנו רואים את הבית שהם עזבו, את המלחמות שהם צריכים להתמודד איתן, את הבדידות שלהם בארץ, ואולי זו שעת רצון ביום החגיגי הזה בכנסת ישראל שנעשה מעשה קטן למען ילדי נעל"ה.

אני בטוח שגם הייעוץ המשפטי במשרד התחבורה רוצה. רק לפעמים הם נתקלים בבעיה.

הם רמזו שנפתח פה פתח בהגדרות ובסעיפים, ושהם יבחנו את זה ואולי יכולים לעשות את זה.

אם משרד החינוך הצליחו, גם משרד התחבורה יכולים.

אני לא אומר שהם חייבים אבל מרגיש שהם יכולים. אני רוצה לתת לטטיאנה ולישעיהו לסכם – אני אסכם מעשית מבחינתי. הם יסכמו ערכית.

היועץ המשפטי רוצה להוסיף משהו?

מה שאמר היושב-ראש לדעתי משקף את הגישה. זה משהו שנרצה לעשות. עוד אין לנו הפתרון המשפטי אבל עצם זה שהאשרות הן ייחודיות.

גם הסוכנות היהודית יש לה מעמד מיוחד בתחומים האלה.

רשות האוכלוסין יש לה הגדרה, הרבה יותר ספציפי ומקל.

נכון. זה בדיוק מה שנצטרך לעשות בתיאום שלנו מול רשות האוכלוסין, ברגע שנשלים את התיאום.

נכנסתי כי חשוב לי להאיר לא את הנושא אלא את העבודה הפרלמנטרית. ראינו כאן, ואתה אומר את זה הרבה, מיכאל, שהח"כים בשתי שורות – אבל כשיש עבודה פרלמנטרית שנוגעת באלה שאין להם לובי, ויש חבר כנסת או חברת כנסת בהקשר הזה טטיאנה שקרובה לנושא ומבחינתה לא יהיו פה מצלמות של ערוץ 2 אבל יהיו פה כמה אנשים פטריוטיים, נשים וגברים, אכפתיים גם בקהל שיושב פה, גם בבעלי התפקידים להרים דבר כזה. באתי להצדיע לך כשותפה פרלמנטרית. זה העבודה הפרלמנטרית, להתעסק בפרטים הקטנים.

היא גם תביא תוצאה. זה היופי של העניין. אני מסכם את העניין התכליתי ואז ישעיהו וטטיאנה תסכם את הדיון. התכלית: אנו מבקשים שתוך חודש נקבל דיווח כתוב ממשרד התחבורה ורשות האוכלוסין, רצוי מכתב משותף או מתואם לאחר פגישות עבודה ביניכם שבו בחנתם את הבקשה לאפשר את הסבסוד של תחבורה ציבורית לילדי נעל"ה בתקופת שהותם בארץ לאלה שאין תעודת זהות. אנו רוצים שהוא יאמר שמיום זה וזה תחול ההטבה הזאת, ושפתרתם את העניין המשפטי. אם העניין המשפטי לא נפתר בתוך חודש, המכתב יכתוב לנו מה ההליכים החקיקתיים או הנהלים או השינוי בצו שנדרש כדי שההטבה הזו תיכנס לתוקף. אנו מעדיפים בלי חוקים ובלי שינויי צווים אלא בגישה מרחיבה של הפרשנות המשפטית כפי שנאמר כאן. אנו מחכים בוועדת כלכלה למכתב הזה עם העתק לטטיאנה ולפרסם את הבשורה הזאת ולעשות את המעשה הקטן הזה ליום החגיגי של ילדי נעל"ה בכנסת. ישעיהו, בבקשה.

ראשית תודה לחברתנו טטיאנה, לך יושב-ראש הוועדה ולכל המשתתפים. שמחנו לשמוע את כל נציגי המשלה אוהדים את תוכנית נעל"ה, יודעים במה מדובר. זה לא מובן מאליו. עבדנו קשה על המותג הזה והגענו לשלושים שנה. גם זה לא מובן מאליו.

לגופו של עניין, אני מציע באווירת הימים האלה, תעמידו מול עיניכם את 460 הילדים מאוקראינה.

לא חייב שיהיה תוך חודש. זה יכול להיות תוך שבוע. אולי דווקא בעת הרצון הזו במלחמה הזו לומר: עשינו מעשה מיוחד.

אני מציע שלכל המאוחר זו תהיה מתנת הכנסת ומשרד התחבורה לילדי נעל"ה לחג הפסח.

הילדים האלה לא יקבלו דמי כיס מההורים. ההורים שלהם מרוסיה ומאוקראינה אין אפשרות לשלוח להם דמי כיס, מה שפעם אולי היתה אפשרות. בתקופה הזאת של פעולות לחימה זה בלתי אפשרי.

הגורל שלהם בידיים שלנו. האחריות שלנו גדלה בימים האלה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, רציתי לתת זכות דיבור לנציגת משרד החינוך כי התוכנית ממומנת נכון להיום באופן מלא על ידי משרד החינוך.

בשמחה.

שלום רב. מדובר ביום מרגש. אישית גם אני הייתי שליחת עלייה לפני כמה עשרות שנים, בברית המועצות, אוזבקיסטן וקזחסטן וגם ברוסיה עצמה. באוקראינה השורשים. נולדתי ישראלית. אמא שלי מארצות הברית עשתה עלייה.

התוכנית הזאת היא אחת מתוכניות הדגל של משרד החינוך ושל המינהל לחינוך התיישבותי. אנו משקיעים משאבים גם תוספתיים כדי לוודא שהתלמידים האלה מקבלים את כל המענים הנדרשים. נמצאת פה לצידי טירה ממשרד החינוך. גם למימון של הרכיבים של שכר הלימוד בבית הספר וגם לרכיבי הפנימייה של החזקת תלמיד הפנימייה שהיא בהחלט תוספתית ותלמידי נעל"ה מתוקצבים ביתר כדי לתת להם מענים בגלל שהם נמצאים פה ללא הוריהם. משרד החינוך בהחלט רואה חשיבות בתוכנית הזאת ומנסה לתת פתרון לכל המענים.

זה מקסים. גם עכשיו צריך תגבור שם של טיפול רגשי, של גישור, של חיבור. עכשיו יותר מתמיד.

נכון. מעטפת שלמה.

תודה רבה לכם על פועלכם. יפה לראות שותפות בין משרדים, בין גופים, אווירה נכונה ובלי אגו, לעבוד ביחד. כל הכבוד.

זו הדוגמה שאפשרי לתת מעמד מיוחד ולהעביר תקציבים ממשרד ממשלתי למסגרת מסוימת. כלומר אפשרי לעשות גם במשרד התחבורה. תודה רבה לך, היושב-ראש מיכאל ביטון שהסכמת לקיים את הדיון והובלת אותו. תודה על כל העזרה. נחכה לתוצאה.

אנחנו הולכים אחרי המנהיגות שלך. את הבאת לכנסת חזון ורעיון טוב ואנחנו חיילים שלך למען ילדי נעל"ה ובכנס הגדול הבא אם נספיק להיות איתך ולברך אותם - בשמחה, אבל אם לא נביא להם את ההטבה של התחבורה עדיף שלא נבוא לכנס. שנבוא עם משהו בכיס, כי סתם לבוא לכנסים – חבל על הזמן.



תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעל"ה בשעה 11:30.