פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 226
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ב (01 במרץ 2022), שעה 13:30

1. החלפת הכרזה על מצב חירום בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
אורי מקלב

ד"ר שרון אלרעי פרייס - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

אסתי ורהפטיג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

תום חביב - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אורית פרידמן - ראש זרוע אכיפת רשויות ומנהלת אכיפת הקורונה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

דוד דהן - יושב-ראש ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

יאיר מתוק - עו"ד, יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

אורן פסטרנק - עו"ד, מייסד "מחאת הריבון"

ניצן רוזנברג
אלעזר שטרן

איל קופמן

אורי פנסירר



החלפת הכרזה על מצב חירום בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2022

מכובדיי, שלום לכולם, צוהריים טובים, אנחנו נמצאים בפתח דיון בסוגית חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. על סדר יומנו שני עניינים: הראשון, דיון והצבעה על הכרזת הממשלה על מעבר למצב בריאותי מיוחד. והשני הוא קובץ תקנות שהותקנו מכוח החוק ועוסקות בנושא התו הירוק, תו ירוק לעובדים.

אני מבקש בפתח הדיון לציין שבעיני אנחנו עוסקים היום או נמצאים ברגע שאני רואה אותו כרגע משמעותי, חשוב ודרמטי, שבמסגרתו באם נאשר את הכרזת הממשלה, אנחנו מביאים אל סיומו את מצב החירום ששרר במדינה מיום חקיקתו של החוק – אם אינני טועה – ביוני או ביולי 2020. בכך מסתיימת תקופה של כמעט שנה ותשעה חודשים שבהם שרר במדינת ישראל מצב חירום מכוח החקיקה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה. והממשלה באישור הוועדה, מביאה את מצב החירום הזה לידי סיום.

מדובר בצעד שיש לו חשיבות הצהרתית ונורמטיבית. לא טוב לה למדינה דמוקרטית להתנהל תחת הגדרה של מצב חירום. ומעבר להיבט הדקלרטיבי, יש כאן היבטים מעשיים משמעותיים מכיוון שהממשלה בכל השבועות האחרונים לא השתמשה ממילא בסמכויות היותר מחמירות שהחוק מאפשר לה. עיקר ההבדל בין המצב שאנחנו נמצאים בו לבין המצב שהממשלה מבקשת מאתנו לאשר את המעבר אליו, הוא בדרך הפיקוח הפרלמנטרית. עיקר ההבדל המעשי כרגע יהיה בדרך הפיקוח הפרלמנטרית על התקנות שתתקין הממשלה במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. וההבדל הזה או השינוי הזה, יאפשר לשקם בצורה משמעותית את מערכת היחסים התקינה והשגרתית בין רשות מבצעת לרשות מחוקקת, ופה מדובר בהחלט בהבדל מעשי ומאוד-מאוד משמעותי שגם עליו צריך לברך.

אני בהחלט לא מקל ראש במעבר הזה ממצב חירום למצב בריאותי מיוחד. אני חושב שזה חלק מהמהלך הגדול לחזרה לשגרת חיים לצד המשך ההתמודדות החשובה עם איומי הקורונה. הנושא הזה של יצירת אותה מדרגה של מצב בריאותי מיוחד שהיא לא מצב חירום, עמדה במרכז המאמצים שלנו בעת חקיקת החוק, הארכת התוקף שלו והתיקון. ואני כבר בפתח הדברים מודה לנציגי ונציגות הממשלה שעמלו וטרחו איתנו על ההגדרות הללו שמאפשרות לנו היום את המעבר.

אנחנו מברכים את ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור שאיתנו כאן. לצדה, עורכת הדין, אסתי ורהפטיג מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. עורך הדין תום חביב, ממשרד האוצר. אורית פרידמן, ממשטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, ראש זרוע אכיפת רשויות ומנהלת אכיפת הקורונה. אלה החברות והחבר שנמצאים איתנו מצד משרדי הממשלה כאן איתנו באולם.

סדר הדברים יהיה סדר הדברים הבא: ראשית נעסוק בהכרזה. ולשם כך גם ביקשנו את הגעתה של ד"ר אלרעי פרייס. נבקש להבין את ההצדקה האפידמיולוגית להכרזה על מצב בריאותי מיוחד. אנחנו שמחים מאוד על המעבר ממצב חירום למצב בריאותי מיוחד, אבל צריך לזכור שאנחנו גם צריכים לעמוד בדרישות החוק על עצם ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד. מיד נזכיר את לשון הסעיף שמגדיר מהם הפרמטרים למצב בריאותי מיוחד ונבקש את התייחסותה של ד"ר אלרואי פרייס. לאחר מכן ניגש לאישור ההכרזה.

לאחר שנאשר את ההכרזה, ניגש לקבציי התקנות שאיתנו. אם אני מבין נכון, גברתי היועצת המשפטית, יש איתנו תקנות שעוסקות רק בתו הירוק לעובדים?

כן.

וזה מכיוון שבעצם התקנות האחרות שעוסקות בתו הירוק, הממשלה לא חידשה את תוקפן. אז למרות שהן לא נמצאות על שולחננו, אנחנו כן נבקש התייחסות אחרי אישור ההכרזה גם לסיבות שהובילו את הממשלה בשלב הזה לא לבקש את הארכת התקנות או את חידוש התקנות בעניין התו הירוק. ואני מבין שגם הגבלת ההתקהלות, נכון? אין בעניינה בקשה לחידוש. ננסה תוך כדי הדיון, גם לטובת הציבור וגם לטובת הוועדה, להבין בהינתן האישור שלנו לכל הדברים המתבקשים, מה מצבת הכלים שמפעילה היום הממשלה מכוח החוק הזה להתמודדות עם נגיף הקורונה. אני חושב שאחת מהשאלות החשובות, אני חושב שהתשובה לי לפחות ברורה, אבל אני חושב שחשוב שנחדד את זה – איזה כלים בעצם נשענים על חוק הסמכויות המיוחד ולא היה ניתן לממש אותם מכוח פקודת בריאות העם, מכוח חקיקה אחרת, שלא ניתן להפעיל אותם אלמלא נבצע את ההכרזה על המצב הבריאותי המיוחד?

יש פה שתי שאלות לגבי המצב הבריאותי המיוחד. הראשונה – מה ההצדקה האפידמיולוגית להכרזה? והשנייה – איזה מן הצעדים שעדיין הממשלה נוקטת בהם בעצם נסמכים באופן ייחודי על חוק הסמכויות מבלי שהיה ניתן להפעיל אותם מכוח החקיקה הקיימת, שזה בעיקר פקודת בריאות העם. אף אחד לא מדבר פה כמובן על תקנות לשעת חירום.

לפני שנפנה לד"ר אלרעי פרייס – שוב, תודה על הגעתך – חשוב שנקריא מתוך החוק המעודכן את אותו סעיף שמזכיר לנו מה הפרמטרים לאישור מצב בריאותי מיוחד. לטובת הפרוטוקול אזכיר שסעיף 2 (א) 1, קובע:


2.
(א)
(1) "שוכנעה הממשלה שיש סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה, כדי לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה".

הסעיף הבא זה בעצם סעיף (ד) שהוא הסעיף - - - אנחנו בעצם נמצאים בהארכה. אנחנו במצב חירום ואנחנו עוברים למצב בריאותי מיוחד שזה סוג של שינוי בסוג מצב החירום, אבל כן אנחנו רואים את זה כסוג של הארכה ולכן אנחנו בסעיף (ד)(1).

סעיף (ד)(1) שקובע, שבעצם סעיף (ד)(2) שההכרזה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע. ובסעיף (ד)(2):


הכרזה על מצב
בריאותי מיוחד
או על מצב חירום
בשל נגיף הקורונה
2.
(ד)
(2) "הממשלה רשאית לאחר שקיבלה את אישור ועדת החוקה כאמור בסעיף קטן זה, להאריך את תוקפה של ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד או של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים או 45 ימים כל אחת, בהתאמה, או" – וזה עניינו – "להחליף הכרזה על מצב חירום בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד שתוקפה לא יעלה על שלושה חודשים".




זה בעצם הבקשה של הממשלה להאריך את ההכרזה תוך המרתה מהכרזה על תקופת חירום למצב בריאותי מיוחד, ומכאן שניתן לבצע את ההכרזה למשך שלושה חודשים.

ד"ר אלרעי פרייס, בבקשה.

צוהריים טובים, אני חושבת שזו פעם ראשונה שאנחנו מכריזים על מצב מיוחד. ואני זוכרת שישבתי פה לאורך המגפה בפעמים קודמות, לפעמים כשהגל היה בעלייה ולפעמים כשהגל היה בירידה, וכשהגל היה בירידה והיה צריך להכריז על מצב חירום במדינת ישראל, זה באמת היה לא הגיוני. ואני חושבת שהמצב שבו יש לנו שתי דרגות ואנחנו יכולים להגיד – לפי המצב האפידמיולוגי במדינת ישראל, האם אנחנו בוחרים שהוא יהיה מצב חירום או שאנחנו מפעילים הכרזה על סמך מצב מיוחד, הוא בעצם משהו שגם אנחנו רצינו אותו, רצינו להיות במקום שאנחנו לא צריכים להפעיל חירום במדינת ישראל. אבל אנחנו כן נמצאים עדיין במצב של פנדמיה בעולם, עם עליות וירידות וגלי תחלואה. הפנדמיה לא נמצאת מאחורינו, היא עם וריאנטים שמממשיכים להתפתח.

מה שכרגע מדאיג או עוקבים אחריו זה הווריאנט שנקרא BA.2, שמתפשט במדינות מסוימות. במדינת ישראל יש לנו כבר יותר מ-2,000 ריצופים ממנו, זה בעיקר מעיד על זה שהמגפה לא נגמרה. וכמו שכל יתר הגלים הגיעו אלינו מחו"ל, אנחנו מתארים לעצמנו שכרגע המגפה במדינת ישראל הולכת ויורדת. היום עדיין היה לנו מעל 10,000 מאומתים ליום, אבל הגל הזה דועך. אבל הסיכונים מבחינת מגפת הקורונה לבריאות הציבור מהעולם – לא נפסקו. לכן הצורך שלנו כדי לחיות עם קורונה ולא להתעלם ממנה, להמשיך לעשות בדיקות בכניסה ישראל כדוגמה, זה משהו שללא הכרזה על מצב מיוחד לא נוכל לעשות אותו. ברגע שאנחנו לא מפעילים את החוק לא נוכל ונחזור לפקודת בריאות העם, הדבר לא קיים. ולכן חשוב שאנחנו מסוגלים להפעיל הכרזה רק על מצב מיוחד ולא נדרשים למצב חירום. עדיין יש דברים לאור הסיכונים במגפה הזאת מהעולם שאנחנו צריכים לשמור, ועדיין יש סיכון לבריאות הציבור במידה וייכנסו לפה וריאנטים שאנחנו לא רוצים ולכן אנחנו צריכים להמשיך לעקוב כדי לחיות עם הקורונה, כמו שאנחנו רוצים.

מה הנתונים הנוכחיים לגבי התפשטות הנגיף?

בדומה למדינת ישראל, בהרבה מאוד מקומות בעולם יש את גל האומיקרון ששטף וגרם לעליית גל תחלואה בסדרי גודל שונים לגמרי ממה שראו בגלים הקודמים, בדיוק כמו שהיה במדינת ישראל. לכן יש בהרבה מאוד מקומות דעיכה של הגל. יש מקומות שבהם יש גל שממשיך בגלל BA.2. זה מאוד שונה בין מדינות שונות. גם אם כל העולם היה כרגע בדעיכה, אני חושבת שזה מוקדם להכריז שסיימנו, אנחנו רואים שהווירוס הזה ממשיך לעבור מוטציות. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי עוד ועוד מוטציות שמעלים. ולכן צריך בזהירות רבה ובצניעות להגיד: המגפה הזאת לימדה אותנו שהיא לא מסתיימת כל כך מהר, כל הזמן מתפתחים עוד וריאנטים, ולכן אנחנו צריכים לשמור.

בהרבה מאוד מדינות כמו במדינת ישראל רואים גל תחלואה שיורד. אבל אנחנו יודעים למשל מגל האומיקרון, שיכול להגיע וריאנט חדש שמדביק מחלימים. גם בגל באומיקרון כבר יש עדויות, זה לא דבר שהוא מאוד שכיח, אבל הוא קיים, שבן אדם נדבק באומיקרון יותר מפעם אחת. כשמישהו מחלים טרי מאומיקרון יכול להדבק ב-BA.2, אנחנו רואים גם בדבר הזה שינויים שלא ראינו בגלים הקודמים. זאת אומרת, זאת עדיין מגפה שאנחנו צריכים להתמודד איתה מאוד בזהירות ובצניעות ולבסס את כל מה שאנחנו עושים על נתונים. והנתונים ממשיכים להתווסף ומראים שגם אם יש מקומות בעולם שהגל דועך – המגפה לא מאחורינו. לכן אנחנו צריכים להמשיך להכריז על מצבים כדי לשמור על אזרחי מדינת ישראל.

מבחינת הניתוח שלכם את מה שקורה בתוך גבולות המדידה, העומס בבתי החולים, שיעורי התמותה העודפת – היכן אנחנו נמצאים בעת הזו?

גל האומיקרון דועך מכל הבחינותף אנחנו כמובן רואים את זה בכל גל, גם בגל הנוכחי שהירידה במאומתים היא יותר מהירה מאשר הירידה בחולים הקשים. בדרך כלל גם לוקח לחולים הקשים כשיש עלייה של גל, לוקח יותר זמן להצטבר לחולים קשים ומתחילים לראות את ההשפעה בתי החולים. וכשיורד הגל, זה קורה גם בעיכוב. אנחנו בהחלט מתחילים לראות ירידה גם בחולים הקשים והקריטיים. גם בכמות הנפטרים היומית, כמו שאתם יודעים, עברנו את המספר של 10,000 נפטרים מקורונה, ורק בגל הזה נפטרו מעל 1,800 – פטירה משמעותית. לכן אנחנו מודאגים מהמגפה הזו עדיין ומעוד גלים שיכולים להיות. אבל אין ספק שהגל הזה הוא בתהליך של ירידה. לכן אנחנו גם לא רואים לנכון לקרוא למצב חירום בתוך מדינת ישראל, אלא לקרוא למצב מיוחד שיאפשר לנו, בעיקר, לשמור על הגבולות שלנו מעוד וריאנטים.

תודה, ד"ר אלרעי פרייס. עורכת הדין ורהפטיג – יכול להיות שגם בעניין הזה, ד"ר אלרעי פרייס תתייחס – נכון להיום, כאשר דברים יכולים כמובן להשתנות במהלכם, אם נאשר את התקופה לשלושה חודשים; איזה כלים עדיין עומדים בתוקפם מבחינת הממשלה שנשענים על חוק הסמכויות?

היום יש כמה תקנות, יש את תקנות תו ירוק שיידונו פה בהמשך הדיון, שכרגע בקשת הממשלה היא להאריך עד 10 בחודש ולעשות בחינה נוספת לקראת המועד הזה. יש את תקנות חינוך שקובעות הסדר שהוא בהתאמה לתו ירוק לעובדים, הסדר מסוים למורים לא מחוסנים שצריכים להיבדק, זו עוד הוראה שאותה אפשר להכניס במצב.

מה שד"ר אלרעי פרייס הזכירה בעניין הגבולות, שם יש את תקנות הבדיקות שמחייבות את הבדיקה בכניסה אחרי שנכנסים לישראל, ויש את תקנות תעופה שמחייבות את מי שהוא לא ישראלי לבצע בדיקה לפני שהוא עולה למטוס, וגם קובעות את החובה למלא טופס נוסע נכנס שגם היא מאוד חשובה לנו.

חוץ מזה יש גם פיקוח טכנולוגי על חייבי בידוד כרגע, שגם הוא עומד לפוג באמצע החודש. גם על זה נעשה חשיבה. אלה הכלים.

נושא המסכות – שזה אולי הייתי אומר המגבלה הכללית הרחבה ביותר שנותרת כרגע בסל הכלים שהממשלה מפעילה – ונושא הבידודים, שתי הפעולות הללו לא נזקקות לחוק הזה, הן מכוח פקודות בריאות העם?

נכון.

החוק הזה כן אבל משליך לגבי אופן האישור של העניינים האלה בוועדת הבריאות או שגם הנושא הזה לא מוסדר במסגרת חוק הסמכויות.

זה היה במסגרת תיקון לפקודת בריאות העם - - -

שביצענו בצורה עקיפה בעת עדכון החוק הזה, אבל הוא נסמך על ההכרזה, נכון?

נכון.

אז בעצם צריך לומר - - -

כאן זאת החלטה אחרת, יש הכרזה של שר הבריאות על מחלה מדבקת מסוכנת מכוח הפקודה, זאת הכרזה אחרת.

שהיא הכרזה אחרת מהחוק.

רק צריך לשים לב לגבי הבידודים, יש את הבידוד לפי צו בידוד בית שזה לפי פקודת בריאות העם, ויש גם לפי חוק הקורונה, כרגע זה לא מופעל. אבל כל הנושא של בידוד במלונית - - -

זה ברור. תראו, התנאים שאנחנו קבענו בחוק מדברים בעצם על שני מרכיבים כדי להצדיק הכרזה. המרכיב הראשון הוא המרכיב האפידמיולוגי, כנראה שבמקרה של מצב בריאותי מיוחד זה סיכון ממשי להתפשטות הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור – אלה שני התנאים האפידמיולוגים. אחרי זה יש עוד תנאי, שהוא לא אפידמיולוגי והוא: ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה. זאת אומרת שאם הייתה באה היום הממשלה ואומרת: בעת הזו, אנחנו צריכים רק חובת מסכות וחובת בידוד, אז לא היה מקום להכרזה מכוח החוק הזה, כי הממשלה לא זקוקה להפעיל סמכויות מכוח החוק הזה.

יש עוד חלופה אחת והיא שהם צריכים להשתמש בסמכויות בצורה דחופה.

בסדר גמור, אבל אז גם - - -

זה בחירום, לא במיוחד.

נכון, אבל אז גם בסדר. אני אומר עוד פעם: אם היינו במצב, אבל אנחנו לא במצב, לכן אני שואל את השאלה.

אם בכלל אין - - -

אם הממשלה הייתה באה ואומרת: כל הכלים שאנחנו רוצים להפעיל היום ברגע זה הם מכוח פקודת בריאות העם – לא היו מתמלאים התנאים לצורך בהכרזה. ההכרזה משקפת גם מצב אפידמיולוגי, אבל גם את סל הצעדים שהממשלה רוצה, כך זה כתוב בחוק.

לכן אני חושב שהדיוק הזה בסוגיה כדי להבין – איזה כלים הממשלה זקוקה להם עכשיו. כדרך אגב, אני רוצה לומר שעוד חודש תחליט הממשלה שהיא לא רוצה להפעיל אף כלי מכוח חוק הסמכויות. אני לא חושב שזה יהיה המצב, כי אמרה ד"ר אלרעי פרייס, שגם עם דעיכת הגל כאן, ההגנה על הגבולות נשענת כל כולה על החוק הזה. אבל נתאר מצב שלא צריך בדיקות בעלייה למטוס, לא צריך בדיקות בנתב"ג. ביום שהצורך הזה יתייתר, אז הממשלה צריכה לבוא לוועדה ולומר: החוק עומד בתוקפו, אבל לרגע זה אנחנו לא צריכים את ההכרזה. וכשיצטרכו את ההכרזה אז ישובו ויכריזו. לא שאני צופה שזה מה שעומד מעבר לפינה, אבל אני חושב שגם לפרוטוקול וגם להבנה שלנו, בכל זאת, זו הפעם הראשונה שאנחנו מתרגלים את השימוש במצב הזה. ההגדרה מאוד ברורה – אם אני מבין נכון – הנושא של כל מה שקורה בכניסה למדינה במעברים השונים, גם הבדיקה עם הכניסה לישראל וגם במקרים מסוימים שכרגע זה חל על מי שהוא לא אזרח ישראלי, תייר או מחזיק ויזות או אשרות מסוגים מסוימים, חובת הבדיקה עוד לפני העלייה למטוס, סוגית התו הירוק לעובדים שתיבחן בהמשך, הפיקוח הטכנולוגי, ואם אני לא טועה, שירות בתי הסוהר בעקבות התיקון יכול להכריז על VC רק בהינתן הכרזה. ולמיטב ידיעתי - - -

אני לא בטוחה.

כן, תיקנו פה את החוק.

הארכתם את זה? כי זה לפני זה לא היה.

אז זהו, אני רק רוצה את העניין הזה לברר. בתיקון החוק כרכנו בין היכולת של השר לבצע הכרזה מוגבלת או מלאה בקיום הכרזה פה. השאלה האם הם האריכו את ההכרזה, את זה אני לא יודע. אין פה את נציג השב"ס, אולי נציג המשרד לביטחון פנים – הבט"פ, האם יש כרגע הכרזה חלקית בשירות בתי הסוהר? אני חושב שכן. אני לא חושב שאנחנו צריכים לאשר את ההכרזה הזאת, זו הכרזה של השר.

נראה לי, אבל אברר את הנוסח.

בסדר גמור, רק לצורך הפרוטוקול. אבל הדברים ששמענו אנחנו יודעים.

ניגש להתייחסויות של דוברים שביקשו להתייחס. ראשית, עורך הדין יאיר מתוק, היועץ המשפטי של משרד הבט"פ, נמצא איתנו באמצעות מערכת הזום. עורך הדין מתוק, אולי אתה גם תוכל לומר לנו אם אתה יודע האם בשב"ס יש היום הכרזה חלקית לעניין ההיוועדות החזותית?

- - - את הנושא, לדעתי לא קיימת כרגע הכרזה, אבל אוודא את זה עכשיו.

בסדר גמור. ביקשת להתייחס?

לא.

טוב. רק תבדקו בבקשה את עניין ההכרזה בשב"ס. גורמים נוספים שביקשו להתייחס, עורך הדין פסטרנק, בבקשה. לעניין ההכרזה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שאנחנו אכן שמחים על השינויים שהוכנסו בחוק הסמכויות שלמעשה הגבירו במידה מסוימת את הפיקוח הפרלמנטרי במצב בריאותי מיוחד בניגוד למצב חירום. אבל, וחשוב להגיד אבל גדול, וחשוב שהציבור בבית ידע את זה וגם חברי הכנסת צריכים להסתכל למציאות בעיניים נכוחה – אי אפשר להגיד בלב שלם שאנחנו בעצם מסירים את מצב החירום כשעוברים למצב בריאותי מיוחד. המילים הן אמנם "מצב בריאותי מיוחד" אבל המשמעות מבחינה משפטית חוקתית היא למעשה המשך של מצב חירום ברמה המשפטית-חוקתית. כלומר, עדיין סמכויות החקיקה של הכנסת עוברות עדיין לידי הממשלה. עדיין, הפיקוח הפרלמנטרי אינו מיטבי ומספק, לפחות לשיטתנו, כדי להגן על זכויות של אזרחים וכדי לוודא שהפעולות של הממשלה נעשות רק במידה ההכרחית. ולכן ההגדרה הזאת, השם שלה "מצב בריאותי מיוחד" נשמע אולי לציבור ולכולנו פה בחדר כיופי, ירדנו מדרגה, והכול יותר טוב. אני מבקש מחברי הכנסת לזכור שאנחנו נמצאים עדיין במצב של פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות. אנחנו עדיין נמצאים במצב חירום מבחינת המשטר, מבחינה חוקתית. זאת הנקודה הראשונה שצריך קודם כל לשים עליה את הפרוז'קטור.

נקודה שנייה היא שצריך לתת את הדעת האם בכלל המצב היום דורש את אותו מצב בריאותי מיוחד. לשיטתי, הכנסת נותנת את התשובה בעצמה. ב-13 בחודש, בעוד מספר מצומצם של ימים, כשבוע וחצי, כנסת ישראל מתכוונת לצאת לפגרה. חזקה על הכנסת שאם הייתה חושבת שיש מצב חירום או מצב בריאותי מיוחד ויש להעביר את סמכויות החקיקה שלה, של הכנסת, לממשלה, בגלל שאי אפשר במהירות להביא דברי חקיקה לכדי מימוש על הציבור, אז הייתה זונחת את הפגרה ומבטלת אותה. היא הייתה אומרת: יש מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום, זה לא משנה, עדיין הפגיעה היא בעקרון הפרדת הרשויות – מתרחשת בשני המקרים, ונשארת לעבוד.

אני חושב שהתשובה לשאלה אם צריך או לא צריך להגדיר כרגע מצב בריאותי מיוחד, התשובה ניתנה על ידי כנסת ישראל שאני לא ראיתי שיש שינוי ושביטלה את הפגרה. זה קצת תמוה, לפחות בעיני ובעיני לא מעט אזרחים שאני שומע ומנסה להשמיע את קולם כאן בוועדה. הכצעקתה, איך זה יכול להיות, איך הכנסת אומרת: חבר'ה, אנחנו לא יכולים, אנחנו צריכים מהר-מהר לחוקק, צריך חוק סמכויות. צריך עכשיו מצב חירום, מצב בריאותי מיוחד, בואו נקצץ בפיקוח הפרלמנטרי, בואו ניתן לממשלה לתקן תקנות, אין זמן להעביר חקיקה. ובאותו זמן, יוצאים לפגרה. במצב הנוכחי שבו היום אנחנו נמצאים, אני באופן אישי לא רואה שום בעיה לעשות חקיקה. אם אתם מתעקשים ואתם חושבים שיש צורך בבדיקות בנתב"ג – אנחנו לא חושבים, אנחנו חושבים שזה ניסיון לעצור נגיף, הוא מלכתחילה לא בגבולות הסביר, כי אין לנו את יכולות העל האלה. אבל אם אתם חושבים שהדבר הזה הכרחי, בבקשה, הכנסת יכולה לחוקק כרגע משהו ספציפי לגבי נתב"ג – לא צריך את כל חוק הסמכויות בשביל זה.

לגבי הנקודה הנוספת של תקנות עובדים, אני מרגיש העובדים של מערכת החינוך, הבריאות והרווחה, למעשה מוחזקים כבני ערובה על מנת ששאר המשק במגזר הפרטי יוכלו להפעיל את אותו דרכון ירוק גם במגזר הפרטי. ולמעשה כל העובדים האלה מוחזקים בני ערובה בידי ההפעלה של המצב הבריאותי המיוחד, כדי שיהיה אפשר לעמוד בסעיף שאומר: הנה אנחנו צריכים עדיין את אחד הכלים, אז בגלל זה אנחנו במצב בריאותי מיוחד ולא חוזרים למצב שגרה. ואני אומר, אנחנו צריכים לחזור אתמול, לא היום, למצב שגרה, לא מצב בריאותי מיוחד ולא מצב חירום. האבסורד ביציאת הכנסת לפגרה, האבסורד בניסיון למשוך את ההגבלות האלה ואת הסמכויות האלה בידי הממשלה ולא בידי הכנסת, בעוד בעולם מוסרות ההגבלות, ומדינה אחר מדינה מסירה את הדברים האלה, ובישראל משום מה – לא ברור למה.

אני גם מסתכל על הנתונים יום יום בלוח המחוונים של משרד הבריאות ולא מוצא את ההצדקה. אני רואה איך הנגיף בירידה מבחינת הנתונים שמשרד הבריאות מציג. ובמאמר מוסגר זה המקום להגיד שכבר אנחנו חוגגים עוד יום הולדת של כבר חודשיים-שלושה לבקשת הנתונים שלנו, ומשרד הבריאות עדיין לא חושף את הנתונים ועדיין אנחנו לא יכולים לשקלל ולנרמל את הנתונים כדי לשבת פה ולהגיד האם יש הצדקה ומה ההבדלים בין מחוסנים ללא מחוסנים. הדברים עדיין לא בשקיפות. אני מקווה שד"ר שרון אלרעי פרייס שומעת את הדברים, ואולי היא תוכל לקדם את הדברים. אני לא מבין מדוע משרד הבריאות צריך להסתיר את המידע מידי הציבור, ולא רק הציבור, כבוד היושב-ראש, לפחות חלק מהנתונים שאני ביקשתי, אמר למשרד הבריאות – בואו תציגו אותם. לפני כחודש נאמרו פה דברים ברורים מאוד, גם בדיונים על הדרכון הירוק וחוק הסמכויות שצריך להעביר את המידע, ועד עכשיו, למרות שכבודו ביקש את זה, אני לא ראיתי בשום מקום שמשרד הבריאות העביר את הנתונים שכבודו ביקש; לא לגבי כמויות הנבדקים מקבוצות האוכלוסייה השונות ולא הנתונים לגבי החולים הקשים והנפטרים שביקשנו באותו דיון לפני חודש. אותו דיון שבו גם הראיתי שמשרד הבריאות לפתע גילה איזה עוד 150 נפטרים, וביום שינה את זה בטבלאות שלו. והנתונים האלה עדיין מוסתרים, ועדיין אומרים לנו שזה מצב חירום, ועדיין אומרים לנו שזה מצב בריאותי מיוחד, ועדיין פוגעים בעקרון הפרדת הרשויות, והכנסת יוצאת לפגרה.

קשה לי להבין את הדבר הזה. אשמח מאוד אם מישהו יוכל להאיר את עיני. אני לא אכנס כרגע לפרטי פרטים לנושא, אני עוצר פה ולא נכנס לנושא הדרכון הירוק, עובדים. אני מניח שאתה תרצה לחלק את זה, אדוני היושב-ראש, אז אשמור את דברי לנושא הזה כאשר ידובר בנושא הזה בהמשך כדי לכבד את הדיון.

תודה רבה על הדברים. כמובן שהאזנתי בקשב לדברייך, הם משקפים חוסר היכרות עם החוק שחוקק כאן. צר לי, אין לי דרך אחרת לומר את זה. לא מועברות שום סמכויות חקיקה לממשלה. לא יודע מאיפה הטרמינולוגיה הזאת. בוודאי מצב בריאותי מיוחד הוא לא מצב של שגרה. אחרת לא היינו צריכים להכריז על מצב בריאותי מיוחד, ובוודאי במעבר למצב בריאותי מיוחד נוצרת כאן איזושהי מערכת יחסים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת שהיא לא מערכת היחסים השגרתית. אחרת לא היינו צריכים את ההגדרה של מצב בריאותי מיוחד.

יש כאן לצערי הצגה לא נכונה על ידך של מהו המצב הבריאותי המיוחד. המצב הזה קובע במפורש שבלי אישור של הכנסת – בניגוד למה שהיה במצב החירום ומה שעדיין יכול להיות במצב חירום – במצב בריאותי מיוחד, הממשלה לא יכולה להחליט על פעולה כלשהי ועל הפעלת סמכות בלי לקבל את אישור הכנסת או את אישור הוועדה, ובחלוף זמן מסוים, את אישור המליאה. אבל ללא אישורה של הכנסת – וזה בדיוק לוז השינוי שעשינו במצב הבריאותי המיוחד – ועדה או מליאה, לא ניתן יהיה להפעיל סמכויות מכוח החוק.

סוגית הפגרה בוודאי אינה קשורה בנושא שהזכרת. אין שום קשר. הוועדה הזו התכנסה לאורך כל הפגרות, גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזו, כדי לטפל בענייני הקורונה, וכך הוועדה הזאת תמשיך לעשות גם בפגרה הקרובה. במקום שבו נדרשים כינוסי מליאה במהלך הפגרה לענייני הקורונה, אז החוק במפורש מציין שיש צורך בכינוסי המליאה בחלוף איזשהו פרק זמן אם הוועדה לא אומרת את דבריה. ואין שום קשר בין סוגיית היציאה של הכנסת לפגרה להמשך התפקוד התקין של הכנסת בנושא הקורונה. הכנסת יוצאת לפגרה גם בהינתן האתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל. מישהו טוען שאין אתגרים ביטחוניים בגבולות? אז מה, הכנסת יוצאת לפגרה, כן, מכיוון שוועדת חוץ וביטחון ממשיכה לפעול. ואם יש צורך בכינוס המליאה, אז מכנסים את המליאה.

ההצעה לחוקק חוקק ספציפי כל פעם שרוצים לנקוט באיזושהי פעולה כמו בדיקה בגבולות, בעיני פוגעת עוד יותר בעקרון הפרדת הרשויות. פוגעת עוד יותר בפיקוח הפרלמנטרי. הכלל הנקוט בידינו הוא שעדיף להסדיר את החקיקה באופן כללי, באופן מרחיב, באופן שיוצר איזונים בין סמכויות שונות, בין פעולות שונות. הרעיון שנעשה חקיקה על כל סמכות שהממשלה רוצה לממש, ממש בעיני סותר את עקרון הפרדת הרשויות, את הפיקוח הפרלמנטרי. צר לי, בעניינים האלה דעתי שונה לחלוטין מדעתך. וידע הציבור הישראלי שהממשלה והכנסת, המהלך של החקיקה היה בהסכמה ובשיתוף פעולה. מעבירים אותנו למציאות משפטית ונורמטיבית הרבה יותר מאוזנת באיזון הזה בין התמודדות עם הנגיף לבין החזרה לשגרה.

ד"ר אלרעי פרייס, בבקשה.

רק אוסיף שגם באמירות לגבי ההסתרות של משרד הבריאות, עוד אמירות מיותרות, אמירות בעלמא, סתם. אפשר להגיד כל מיני דברים, זה לא אומר שזה נכון. כל הנתונים נמצאים בלוח המחוונים של משרד הבריאות שאתה בעצמך אמרת שאתה עוקב אחריהם ומנתח אותם. אני לא מבינה על מה מדובר כשאמר ב"הסתרות". כשיש מצב כל כך מקצועי ואחראי שבו משרד הבריאות עובר ידנית על כל תעודות הפטירה של אנשים, כדי לוודא אם הם מתו עם קורונה או מקורונה, כן, יש מצב שמעדכנים בבת אחת כמות של תעודות פטירה אחרי שעברו עליהם. זה רק מבורך שעושים את העבודה המתודית הזאת שבהרבה מאוד מדינות לא עושים. סתם להגיד אמירות – זה קל.

אני אומר שלגבי זה שהוזכרה כאן הסוגיה שאני חייב להתייחס אליה כי עסקנו בה, תכף אומר משהו לגבי נושא הנתונים. הסיפור של עדכון מספר הנפטרים, ניתנה פה בוועדה תשובה ברורה על ידי משרד הבריאות לעניין הזה. אם אני לא טועה, הייתה שם התייחסות גם לעובדה שהנתונים אינם מעודכנים במהלך סופי השבוע, מטבע הדברים, אז לפעמים יש אחרי סופי שבוע, אחרי ימי מנוחה רשמיים, כביכול קפיצה במספר הנתונים. וגם קיבלנו תשובות שהיו לפרקים בתקופות השיא של הגלים, הייתה באמת בדיקה פרטנית ונקודתית ובעקבותיה עודכנו הנתונים.

אומר שעלו שאלות לגבי הפילוחים של נתוני המתחסנים והלא מתחסנים ביחס לחולים קשים וביחס לתמותה, עם התייחסות לקבוצות גיל, עם אותו מנגנון של נרמול מבחינת האחוזים. פה אומר שהיו גם פעמים שביקשנו מידע יותר מפורט והוא לא הגיע, אבל אני חייב לומר מתוך הדיאלוג שלי – אני יוצא מנקודת הנחה, ומותר שתהיה פה מחלוקת ביננו לבין אחרים, שרוב המידע גם אם לא הגיע, צריך לקחת בחשבון את העומסים של התמודדות עם שיאי הגל. דומני שכשבדקנו את הנתונים לגבי שיעורי התמותה עם ביצוע הנרמול בקרב אזרחים ותיקים, קיבלנו את הנתונים לגבי הפער המשמעותי בין מחוסנים ללא מחוסנים, בקרב החולים הקשים ובקרב הנפטרים לצערנו. תמיד אפשר לטייב את קבלת הנתונים ולבקש עוד נתונים.

אני, כדי לא להותיר את הדברים ללא מענה – כל אזרח שמופיע פה בוועדה, וכל אזרח רשאי לדעתו ולעמדתו. אני אומר את התרשמותי כיושב-ראש ועדת חוקה, אני לא חש שבששת החודשים או שמונת החודשים שבהם אני מעורב כיושב-ראש הוועדה בנושא הזה, אני לחלוטין לא שותף לתחושה שישנה הסתרה מכוונת של מידע או איזשהו ניסיון לא לפרוס את כל המידע שנמצא בפני הוועדה. זו התרשמותי, זו התרשמותה של הוועדה. תמיד אני אומר עוד פעם, ולא אסתיר, היו לי לפרקים ביקורת על אופן הצגת הנתונים והצגנו את הדברים האלה.

כן, בבקשה, הצג את עצמך לפרוטוקול.

שמי דוד דהן, יושב-ראש ודובר הארגונים החברתיים בכנסת. יש נתון שאני לא יודע אם הוא אמיתי: 220,000 שקל שבתי החולים מקבלים על כל חולה קורונה, יש דבר כזה או כל סכום אחר?

סליחה, אדוני, סליחה.

זה קשור לכל הדיון פה, לכל מה שנאמר כרגע כאן.

לא אדוני, ממש לא קשור. סליחה, אתה מוזמן למצוא את חבר הכנסת שאם אתה חושב שיש פה נתון להעלות. דבר ראשון, עומדת לזכותך הזכות של כל אזרח לבקש מידע באמצעות חוק חופש המידע. דבר שני, לפנות לחברי כנסת שיגישו שאילתה בעניין, אתה יכול לפנות גם לוועדה.

אנחנו כרגע בדיון על ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד. זה פשוט לא קשור. אתה מוזמן לפנות לוועדה ולבקש. ככל שישנו איזשהו בסיס למידע הזה, נפנה למשרד הבריאות. האם יש מי מהנוכחים כאן שמבקש עוד להתייחס לסוגיית ההכרזה? לא. אם כך, גברת היועצת המשפטית, אני מציע שנקרא ונצביע לעניין ההכרזה.

החלפת הכרזה על מצב חירום בהכרזה על מצב חברתי מיוחד בשל נגיף הקורונה
לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020.



"בתוקף סמכותה לפי" – ההצעה שהממשלה כתבה פה סעיפים 2(א)(1) ו-2(ד)(2), בעקרון אתם יכולים לבדוק ולראות, לדעתנו הנוסח היותר נכון הוא לכתוב רק את 2(ד)(2) שזה הארכה, מאחר ש-2 (א)(1) זה בעצם הכרזה ראשונה, אבל זה תיקון נוסח, ואם הם ירצו הם יעשו אותו לאחר מכן – "לחוק סמכויות מיוחדות, להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, (להלן החוק), לאחר ששוכנעה כי יש סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק כדי לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור, לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין, ולאחר שהתקבל אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מכריזה הממשלה על מצב בריאותי מיוחד" – שוב, תיקון נוסח קטן, היינו מציעים להם לכתוב פה: המחליף מצב חירום, כדי שזה יהיה ברור – "בשל נגיף הקורונה" – אפשר לכתוב: מחליף מצב חירום – "מיום כ"ט באדר א' התשפ"ב, (2 במרץ 2022) עד יום ג' בסיוון התשפ"ב (2 ביוני 2022)".

בסדר גמור. אני חושב שבניגוד לנושא התקנות, ותקנו אותי היועצים המשפטיים, אנחנו לא יכולים לשנות את לשון ההכרזה בתנאי.

רק להציע להם אם הם רוצים לשנות את הנוסח.

בסדר גמור, זה כבר עניין פנים ממשלתי. בתקנות אנחנו יכולים מכוח החוק החדש לומר שאנחנו מאשרים עם שינויי נוסח ולא נהסס להשתמש בסמכות הזו. אם אני לא טועה, זה לא המצב בהכרזות. תשקלו לצורך ההבהרה.

דווקא בהכרזה זה כמו תקנות רגילות. אין לך פה את העניין שאתה יכול - - - אבל אני חושבת שזה באמת עניין של נוסח.

בסדר גמור. זה לבחירתכם. מי בעד אישור ההכרזה?



הצבעה

אושר.

ההכרזה אושרה פה אחד. תודה על הדברים עד כאן.

רק אציין שקיבלנו עדכון מהייעוץ המשפטי של משרד הבט"פ, שכן, ישנה הכרזה חלקית בשירות בתי הסוהר עד 14 במרץ. ההכרזה הזו בעקבות תיקון החוק יכולה לעמוד רק אם יש הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום, וזה בניגוד למצב עד תיקון החוק, שההכרזה הזאת עמדה בזכות עצמה. היא לא נשענה על ההכרזה.

אני חושבת שהיא הייתה קשורה לחוק הקורונה, אבל לא ל - - -

נכון, היא הייתה קשורה לחוק הקורונה, אבל לא הייתה צריכה להיות חפיפה. ואחד הדברים שדרשנו כדי להעצים את הפיקוח הפרלמנטרי זה העניין הזה. ואנחנו נראה מה עמדת השב"ס ומשרד הבט"פ לקראת התאריך 14 במרץ. חשוב לציין את זה כי זה עוד כלי מכוח חוק הסמכויות שהממשלה בוחרת להמשיך להשתמש בו כרגע. והוא מצדיק את התקנת המצב המיוחד.

סיימנו את עניין ההכרזה. אנחנו עוברים עכשיו לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2022. נמצא איתנו כאן גם עורך הדין חביב ממשרד האוצר – אם אני מבין נכון שבעצם הבקשה שלכם כרגע היא לבצע הארכה עד 10 במרץ. כאשר מטבע הדברים ביטול דרישות התו הירוק ברוב המקומות גם יצמצם דרמטית את תכולת התקנות הללו, מכיוון שהם - - -

רק אדגיש שהתקנות כבר לא מפנות יותר לתקנות הגבלת פעילות מבחינת מקומות עבודה, זה רק בריאות מוסדות ומוסדות רווחה. הכוונה היא רק למוסדות האלה.

בסדר גמור. א', הוא לא יכול יותר להפנות לתקנות כי מהיום אין תקנות כאלה. ואני מבין שאתם בכל מקרה מבקשים את ההארכה רק עד תאריך 10 במרץ.

נכון. בהמשך למה שעורכת הדין ורהפטיג אמרה, משרד הבריאות מבקש לבחון את הנושא, ולכן זה עד התאריך 10 במרץ בלבד, שאז הממשלה תחליט בנוגע להמשך.

בסדר גמור, אנחנו כרגע מתבקשים - - -

היושב-ראש, רק חשוב להדגיש שלאור התיקונים לחוק הסמכויות, הממשלה תצטרך להביא תקנות שישה ימים לפני.

בוודאי.

זה אומר שמבחינת הזמן שיש לכם, אני רק מסב את תשומת לבכם – זה צריך להגיע לוועדה כבר ביום שישי.

תנוח דעתך, אדוני היועץ המשפטי, אין לי ספק שהממשלה הפנימה עמוקות את השינוי.

רגע שנחזור רק כדי להבין, ואז נפנה עוד פעם לד"ר אלרעי פרייס, כדי להבין כיצד אתם רואים את הצורך כרגע. אנחנו כרגע מדברים בעצם על הארכה של תקנות התו הירוק לעובדים עד 10 במרץ בפחות משבועיים, לטובת בחינה ובדיקה. ומה שיש לנו פה בתקנות זה המשך ההתייחסות למגזרי עובדים מאוד-מאוד ממוקדים, שהם עובדי מוסדות רפואיים ועובדי מוסדות רווחה. כשאנחנו זוכרים שיש פה הבחנה אם אני זוכר נכון, בין עובדים באותם מוסדות שנכללים בתוכנית מגן אבות ואימהות, שלגביהם יש את מסלול הבדיקה של ה-PCR, בעוד שיתר העובדים, המסלול הוא בדיקת אנטיגן מוסדי אחת ל-84 שעות, נכון?

נכון.

לזה אנחנו לא הכנסנו שינויים. במקביל בוועדת החינוך, ממשיכים עם תקנות תו ירוק לעובדי ועובדות מערכת החינוך, נכון?

כל עוד יש בדיקות לילדים.

ושם, מה לוחות הזמנים כרגע, עד מתי עומדות התקנות?

10 במרץ.

גם עד 10 במרץ. ואני מניח שאתם מתכוונים לבצע מחשבה משותפת על הנושא הזה. בסדר גמור. התייחסות של משרד הבריאות לעניין?

זה למעשה להשאיר את התו הירוק רק במקומות שבהם יש אוכלוסייה שמוגדרת כאוכלוסייה בסיכון. אוכלוסייה שלא היינו רוצים שאנשים שנמצאים במוסדות רווחה או מוסדות רפואיים, מגיעים לקבל טיפול רפואי, לא מתוך בחירה או נמצאים במוסדות רווחה לא מתוך בחירתם, אלא כי הם צריכים והם עלולים להיחשף לאנשים. והסיכון בחשיפה הזאת עדיין עלול להיות מוגבר. אנחנו עדיין נמצאים במצב שאנחנו בממוצע של כ-7,000 מאומתים ליום. גם כיום עם הגל שדועך, עדיין יש אלפי מאומתים, ולכן אנחנו חושבים שהדבר הזה באוכלוסיות הסיכון האלה עדיין ראוי כדי לשמור עליהם.

בסדר. מהיכן נובע ההגדרה של ציבור התלמידים עדיין כקבוצה בסיכון מוגבר? בגלל אחוזי החיסון היותר נמוכים?

כן, שוב, זה לא מובא לפה, זה בחינוך. ההסתכלות על מערכת החינוך גם כמקום שדורש תו ירוק בזמנו, וכיום עד 10 במרץ במקומות שהילדים נבדקים, נובע משילוב שגם ילדים לא מחוסנים, וגם, שוב, מצב שבו הילדים מתוקף חוק חינוך חובה מחויבים להגיע לבית הספר. זאת לא פעילות פנאי שהורה יכול להגיד: אני אשלח או לא אשלח. ואז הם עלולים להיות בסיכון וכמו שאנחנו אומרים על הילדים, כל עוד הילדים נבדקים, כי אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להגן עליהם, אז גם המבוגרים הלא מחוסנים, אנחנו מבקשים שייבדקו. בסוף זה צריך שככל שייפסקו הבדיקות לילדים, לא הגיוני להשאיר רק למורים את הבדיקות. זה פשוט ילך ביחד.

בסדר גמור. עורך הדין חביב, אני רוצה בהקשר הזה לשוב ולהציף רגע סוגיה שעסקנו בה בעבר ולבקש שבתוך הבחינה שלכם, ככל שאתם ממשיכים את התקנות, תחזרו לסוגיית המימון. אני רוצה לומר למה: אני חושב שלא דין הטלת נטל על עובדים למשך חודש-חודשיים, איזשהו מצב, לאיזושהי מציאות מתמשכת. הנטל פה מוטל על קבוצות עובדים מאוד-מאוד מובחנות, כשבתוך הקבוצה המובחנת יש הבחנה בין שתי קבוצות: עובדים שעובדים היום במוסדות שנכללים במגן אבות ואימהות, שלמיטב הבנתי זה גם מוסדות רווחה וגם מוסדות בריאות, יש שם מוסדות אשפוז גריאטריים שאלה מוסדות רפואיים, ויש גם דיור מוגן, שזה יותר מוסד לכיוון הרווחה. אבל אני מבין ששם בדיקות ה-PCR הם לא על חשבון העובד או שהם כן?

לא, בדיקות PCR הם במימון של המדינה.

פה אני רוצה לבוא ולומר שהסוגיה פה קצת יותר מוקשת ברמה משפטית. כל עוד היה לנו את סוגית התו הירוק ועובדים במקומות של תו ירוק, אז פשיטא שהמדינה – התו הירוק חל בהמון מוסדות פרטיים, מוסדות תרבות, מסעדות וכולי, אז פשיטא שגם לוגיסטית וגם מבחינת היקפים הסיפור הוא מורכב.

אנחנו מצטמצמים פה לסיטואציה שקשה להסביר מדוע עובד שעובד במוסד אשפוז גריאטרי, מזלו שפר עליו בהקשר של מימון הבדיקה, וכדרך אגב, היא בדיקה יותר יקרה גם, ועובד שעובד במוסד אשפוזי אחר שהוא לא גריאטרי, אז הוא כן צריך את העניין. אני יודע שיש פה שיקולים, ואני חושב שאנחנו נמצאים ברגע שונה ממה שהיינו, אני מבקש שתתייחסו לעניין הזה. תצטרכו לתמוך את ההבחנה בין עובד במוסד אשפוז רגיל לאשפוז גריאטרי לעניין מימון הבדיקות. מה עוד שאנחנו נמצאים בעידן שבו, אם אני מבין נכונה, מדינת ישראל כבר החליטה לחלק לקהלים של מיליונים בדיקות בחינם. עשינו את זה עם התלמידים. בגל האומיקרון, מדינת ישראל חילקה לאנשים בחינם מיליוני ערכות, כולל בגילאים של אנשים שיכלו להתחסן. תלמידים מעל גיל חמש יכולים להתחסן. לא שלחנו את הוריהם לממן את הבדיקות מרגע מסוים שחולקו הבדיקות במערכת החינוך, אז למה עם תלמידים שלא מחסנים אותם, לא משיתים את התשלום על ההורים ועל עובד כן? הזכות לקבל החלטה להתחסן או לא להתחסן, זו זכות שכולנו מכירים.

מדינת ישראל לא התקרבה, בניגוד אולי קצת ממה שאנחנו שומעים מאנשים שמשווים אותנו למדינות אחרות בעולם, אני מכיר כמה מדינות שעשו צעדים הרבה יותר אגרסיביים כלפי עובדים, כולל במגזר הציבורי. אני אומר עוד פעם: הזכות לקבל החלטה כן להתחסן או לא, למרות שאני קורא עוד פעם לאנשים לגשת ולהתחסן, אשרינו שמדינת ישראל מעמידה כזו מערכת של בריאות קהילתית ושל מוקדי חיסון ומממנת את החיסונים לאזרחיה, טוב שכך, אבל הזכות קיימת. זכות מן הסוג הזה, יש גבול לכמה אפשר לדרוש על מימושה תשלום. אני מבקש שתתייחסו לזה וככל שאתם מביאים לנו תקנות, תתייחסו לנושא הזה.

דוברים מן החוץ שרוצים להתייחס לנושא הזה?

אדוני היושב-ראש, יש לנו רק הערה טכנית בנוגע לנוסח, שזה נעשה בתיאום הייעוץ המשפטי שלכם, מכיוון שבנוסח הקודם הייתה הפניית תקנות הגבלת פעילות, שכפי שאנחנו יודעים, התוקף שלה נגמר היום, אז הנוסח שיפורסם יצטרך להשתנות. זה תיקון טעות טכנית שבמקום הפניה לתקנות הגבלת פעילות, פשוט ההגדרות ששם יופיעו בתקנות שלנו. זה לא שינוי מהותי.

בסדר.

זה תיקון ניסוחי פשוט.

אם היועץ המשפטי שלנו סומך ידיו – בסדר גמור. עורך הדין פסטרנק, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחיל בכך שגם בדיונים אצלך, כבודו, בנושא תקנות דרכון ירוק לעובדים, כבר בדקת את המספרים, בדקתם האם יש הצדקה לדבר הזה, הדברים כבר נאמרו, והמסקנות בדיונים היו שלא רואים את ההצדקה לדבר הזה. אין התפרצויות במקומות האלה, המספרים לא מצדיקים את הדבר הזה, זה לא שנמצאו מקרב אלה שנבדקו שם ועצרו בזכות זה התפרצות. אני לא מבין איך אנחנו עדיין נמצאים בנקודה הזאת שכל הזמן בוחנים ובוחנים ובוחנים, זאת ועוד, כבר נמצא שאין הצדקה אפידמיולוגית לדרכון הירוק. אין הצדקה אפידמיולוגית להבחנה בין מחוסן ללא מחוסן כדי למנוע הידבקות ומידבקות, ולכן כבר בוטל 80%,90% מהדרכון הירוק – אז איפה ההצדקה? חוק הסמכויות דורש שכרגע משרד הבריאות ינמק ויצדיק את הדבר הזה. הרי באים אומרים: אנחנו רוצים להגן על הילדים בבית ספר, אנחנו רוצים להגן על החולים בבית החולים. בבקשה, תגנו. איך בדיוק אתם מגנים עליהם בזה שאתם מכניסים בן אדם שחוסן והוא עדיין נדבק ומדביק במידה דומה ולכן ביטלתם את הדרכון הירוק בכל המשק? אז אין לזה הצדקה. אז אי אפשר לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים להגן. מפני מה אתם מגנים? אתם מסכנים. הפעילות הזאת היא מסוכנת.

אנחנו לא חושבים שצריך לעשות את הבדיקות האלה. אבל אתם חושבים שצריך לעשות את הבדיקות האלה, אז צריך לעשות אותם למחוסנים ולא מחוסנים כאחד. נכון להיום, הנתונים מאתר משרד הבריאות מראים – ואני עוקב יום יום – אני מסתכל לפי הנתונים של משרד הבריאות, לא הנירמולים שאנחנו עשינו: אחד ל-100,000 לפי לוח המחוונים של משרד הבריאות – זה אותו הדבר. מחוסנים, לא מחוסנים ומחוסני פג תוקף, נמצאים במידה דומה, הרי אני כאן פה מה שנקרא מפרגן, זה להפך, המחוסנים נדבקים יותר, כמות המאומתים מקרבם גדולה יותר בצורה מנורמלת לפי נתוני משרד הבריאות. ופה המקום לעצור ולהגיד שד"ר אלרעי פרייס אמרה קודם שאמרתי דברים בעלמא, אני מבקש ממנה לחזור מכך כשהיא תקבל את זכות הדיבור לאחר מכן. אני ביקשתי נתונים שלא מופיעים בלוח המחוונים של משרד הבריאות. אני ביקשתי את הנתונים של כמות הנבדקים מכל קבוצת חיסון או אי חיסון כדי שנוכל לנרמל את הנתונים שמוצגים בצורה מוחלטת ולבדוק את הנירמול של אחד ל-100,000 שמציג משרד הבריאות. לשיטתנו, לטענתנו, לאחר שנקבל את הנתונים האלה, ואני ממתין כבר שלושה חודשים לנתון הזה שאפשר להוציא אותו בלחיצת מחשב אחת, ואדוני כבוד היושב-ראש, ביקש בפרוטוקול את הנתונים האלה ממשרד הבריאות ומשרד הבריאות לא העביר אותם. ולכן, לבוא לוועדה ולהגיד שאני מדבר על דברים בעלמא – אני מבקש לבדוק את הדברים לפני שיוצאים בהאשמות כאלה חמורות. זה לא מקובל.

הנושא הבא, בחוק הסמכויות, אדוני היושב-ראש, בסוף דברייך בתגובה לדבריי בדברים שדובר על העברה בין מצב חירום למצב בריאותי מיוחד, אמרת שעכשיו אנחנו עוברים למצב שהכנסת צריכה לאשר מראש. נכון. אין במצב בריאותי מיוחד אפשרות להפעלה בצורה מידית בדחיפות והכנסת אכן צריכה לאשר. אבל, ויש פה אבל גדול, הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת הוא עדיין דחוק ומצומצם ביותר. גם אם הוועדה רוצה להכניס תיקונים ב- - - התקנות, ובמצב הבריאותי המיוחד יש לה את היכולת לעשות את זה בצורה זו או אחרת, עדיין הממשלה לא מחויבת לקבל את התיקונים.

אדוני כנראה טעה או שכח את לימודיו בתחום המשפט החוקתי והמנהלי. תקנות זו פעולה ממשלתית. בכל מקרה שוועדה מעוניינת להכניס שינויים בתקנות, הדבר פורמאלית מותנה בהסכמת השר המתקין. אין פה שום שינוי. אז מה? אבל טענת שיש שינוי מהמצב הנורמטיבי. אין שינוי תקנות בוועדה שלא כפוף להסכמת השר המתקין.

אבל, ופה האבל הגדול, במצב הביניים לפי החוק הנוכחי, בינתיים מה שיגבר זו עמדת הממשלה.

לא.

ובעצם התקנות שהיו עד כה ממשיכות. אדוני מאשים אותי שאני לא מכיר את החוק, אני מכיר את החוק ב - - -

אדוני, אבל צר לי. בוא, התחלנו מזה. עכשיו אתה מדייק בפרטי האיזונים שהכנסנו בחוק. אני רוצה להזכיר לך את ההצהרה שלך, שהחוק הזה, במצב בריאותי מיוחד, יש בו פיקוח פרלמנטרי דחוק, שיש פה המשך העברת סמכויות חקיקה לממשלה – הדברים האלה הם חסרי בסיס. אם אתה רוצה לדבר על האיזונים המדודים והמדויקים מאוד שהכנסנו בחוק, ולהתייחס אליהם, אז בבקשה.

מובן, מובן.

אבל לא על זה דיברת. אני לא הגבתי - - - צר לי.

אני אדייק את דבריך, ברשותך, ותגיד לי אם אני צודק או לא.

כן.

כמובן שהכנסת פה העבירה סמכויות חקיקה שלה לממשלה. התקנת תקנות זהו דבר חקיקה. מה שאתם עשיתם - - -

בסדר, צר לי, אדוני כנראה מוזמן לעקוב אחרי דיוני הוועדה הזו שהם לא בענייני הקורונה. בכל חוק, המחוקק הראשי מסמיך את מחוקק המשנה להתקין תקנות בתקנות שיש בהם פגיעה אפשרית בזכויות יסוד או יש חשיבות גדולה להסדר המשני שנקבע, הרבה פעמים מבקשים אישורה של הוועדה. אפילו חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו, באותו סעיף מפורסם של פסקת ההגבלה, בעצמו קובע, שפגיעה בזכויות מוגנות צריכה להיעשות או מכוח חוק או מכוח הסמכה מפורשת בו. לכן - -

זה לא מה שאמרתי.

- - בניגוד לטענתך, אין כאן כל העברת סמכויות חקיקה מהרשות המחוקקת לרשות המבצעת. הרשות המבצעת, כמו באינספור חוקים, יש לה את הסמכות לבצע חקיקת משנה. חקיקת המשנה שבידי הרשות המבצעת תחומה בגבולות החקיקה הראשית וזה בדיוק מה שעשינו בחוק הסמכויות. מה שתיקנו פה, הוא באמת את המצב הלא שגרתי, המאוד-מאוד, הייתי אומר: חירומי באופיו, שתחיקת משנה שפוגעת או היא עלולה לפגוע בחרויות יסוד נכנסת לתוקפה מבלי שוועדה של הכנסת אישרה אותה מלכתחילה. ומה שעשינו בחוק הנוכחי, במסגרת המצב הבריאותי המיוחד, החזרנו את העיקרון, שבלי אישור של הכנסת – בין אם ועדה או מליאה, לא נכנסת התחיקה לתוקף בסופו של דבר. והכנסנו, שחזרנו, את היכולת של הוועדה לתקן או לאשר את התקנות בתנאי שהממשלה תסמוך את ידיה על השינויים.

אתה צודק בדבר אחד, שמכיוון שאנחנו במצב בריאותי מיוחד ולא בשגרה, הסכמנו למצב שבו כדי לא להותיר את ההתמודדות הממשלתית ללא מענה במידה והוועדה תבקש לקחת את הזמן כדי לבדוק את הדברים ולא לאשר, אפשרנו מנגנון מותנה בזמן של הארכת התחיקה הקיימת. תחיקה שכבר קיבלה את אישור הכנסת. בסדר?

ידוע.

בין האמירה הזו ובין הדיוק בפרטים האלה של המנגנונים שהוכנסו כאן לחוק באינספור שעות דיונים סביב החוק החדש, לבין זה, לבין האמירה: מצב בריאותי מיוחד זו רק כותרת, אנחנו עדיין במצב חירום; הכנסת מעבירה סמכויות חקיקה לממשלה; הפיקוח הפרלמנטרי הוא דחוק – צר לי, דעתנו שונה.

אני חושב שהאמירות הללו – אין להן על מה להישען. הן מנותקות מלשון החוק ומהדברים שאנחנו עמלנו בשבועות ובחודשים האחרונים לעשות. אני אומר – בתיאום מלא עם הממשלה, זה לא שהכנסת, לא כפינו כאן מהלך, בנינו אותו ביחד עם משרד הבריאות ועם הממשלה כולה. אבל בסדר, מותר שיהיו ביננו חילוקי דעות בפרשנות החוק והבנת המשמעויות שלו.

אשמח להשלים את דבריי.

בבקשה.

א', אני לא מקל ראש בשינוים שנעשו. להזכיר לכבוד היושב-ראש, שהציבור וחלק מזה זה אנחנו והפעילות שלנו, דחפנו למשהו כמו 16,000 התנגדויות לחוק הסמכויות המקורי, לא בנוסח כמו שהוא עבר כרגע. ובסופו של דבר אתם דחיתם, ונעשו שינויים ואנחנו מברכים על שינויים שכן נעשו לטובת הגברת הפיקוח הפרלמנטרי. בוא נתחיל מזה. זה דבר אחד. מכאן ועד להגיד שאנחנו נמצאים במצב, של לקרוא לזה מצב בריאותי מיוחד, מה שיכול קצת להטעות את הציבור ולתת תחושה של שגרה – זה לא נכון.

אם אנחנו מכריזים כאן על מצב בריאותי מיוחד, איך הוועדה הזאת מעבירה לציבור מסר שיש שגרה? אם היינו רוצים להעביר מסר שיש שגרה, היינו מסרבים לקבל את הכרזת הממשלה. אנחנו לא חושבים שאנחנו בשגרה. זה בסדר גמור שאתה וחלק מהציבור – שאני כדרך אגב חושב שהוא חלק קטן מאוד בציבור וגם בעניין הזה מותר לנו להיות בחילוקי דעות, אני חושב שחלק קטן מאוד בציבור הישראלי חושב שאנחנו בשגרה מוחלטת. אני חושב שהרוב המכריע של הציבור הישראלי חושב שאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של התמודדות עם פנדמיה, עם אתגר בריאותי. אבל כל אחד מאיתנו - - -

כבודו מכניס לי מילים לפה, כי אני דיברתי על מצב משפטי. וכבודו מדבר על מצב פנדמי. יש הבדל בין השניים. הטענות שלי הן משפטיות, אני עורך דין, אני טוען שאין כרגע בישראל שום הצדקה לא למצב חירום ולא למצב בריאותי משפטי.

בסדר גמור.

רגע, תנו לי לחדד את דבריי, גם כך זמני מוגבל, אז אני רוצה לפחות לבטא את עצמי.

אני לא חושב שיש עוד דובר מן החברה האזרחית שאם נעשה סטטיסטיקות על זמן הדיבור שהוא קיבל בוועדת החוקה – בוא נאמר כך, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, למשל, יכול רק לקנא בזמן הדיבור שניתן לך פה בוועדה, עורך הדין פסטרנק,

מצד שני, אני חושב שכנראה שאם נבדוק את הסטטיסטיקות, אז אני גם זה שיושב הכי הרבה גם כשהוא לא מקבל זכות דיבור, ואתמול ישבתי יום שלם בוועדות השונות ולא הוצאתי מילה וזה גם בסדר. רק חשוב לדייק ולהבין את הדברים.

בסדר גמור, אני אמרתי אינספור פעמים שאנחנו מעריכים את העשייה האזרחית, התנדבותית שלך, כשם שאנחנו מעריכים עשייה של כל פעיל חברה אזרחית.

אוקיי, אני אחזור לדברים ורק אדייק. אני מדבר על המצב המשפטי. לטענתי אין כרגע הצדקה לניואנסים שאתה וחברייך קבעתם, והם מתאימים למצב שצריך להיות במצב חירום לשיטתכם. לשיטתנו אלו התנאים שצריכים להיות במה שנקבע כרגע למצב בריאותי מיוחד. ונכון להיום, כרגע, מבחינה משפטית, מבחינה חוקתית, מבחינת צורת העבודה של כנסת מול ממשלה – ניתן היום להכריז על חזרה למצב שגרה, ואני לא רואה איך זה מפריע לתפקוד אל מול נגיף הקורונה. זאת הטענה שלי. יש הבדל - - -

אבל מר פסטרנק, ראשית בדיון הזה כבר היינו. אנחנו כרגע בדיון התו הירוק.

בסדר, אתמודד.

אבל רק כדי לחדד את הנקודה הזו: דעתך היא לגיטימית והיא חשובה וטוב שהיא נשמעת פה בחדר הוועדה. ככול הנראה, דעתו של הבית הזה שמייצג בסופו של דבר באמצעות מנגנון – מה לעשות – של בחירות, זה המנגנון הכי ייצוגי שיש לנו כרגע בהיעדר משאל עם על תקנות הקורונה. בסדר? אז הבית הזה כנראה שמייצג בסוף את הציבור הישראלי, דעתו שונה מדעתך. יש חבר כנסת אחד, ולאחרונה אני יכול לומר שהוכפל המספר, יש שני חברי כנסת שבוודאות מתנגדים להחלטה של הבית הזה להאריך את חוק הסמכויות המיוחדות על שינוייו. אני מניח שאותם חברי הכנסת, מכיוון שהם התנגדו לחוק עצמו, אז הם גם מתנגדים להכרזה. החוק הזה, אמנם מעט חברי כנסת הצביעו, אבל הסיבה שמעט חברי כנסת הצביעו הוא מכיוון שהייתה הסכמה מלאה בין מפלגות הקואליציה למפלגות האופוזיציה, למעט אותו חבר כנסת בודד, על תמיכה בהצעת החוק.

אז קודם כל, הבית הזה שמייצג את הציבור הישראלי, לא ברוב פורמאלי כי היו מעט חברי כנסת, אבל - - -

זה היה מביך.

לדעתך זה היה מביך.

מביך שבעיקר חברי כנסת מצביעים על - - -

אתה יודע, יש הרבה חברי כנסת פה שטוענים שהרוב שבו התקבל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא רוב מביך. הם מתעלמים מהעובדה שהחוק הזה, על כל הפרוטוקולים והצהרות המפלגות, זכה לתמיכה של קרוב ל-100 חברי כנסת. גם חוק הקורונה ואפשר לבדוק את זה בפרוטוקולים, זכה לתמיכה של כל סיעות הבית, למעט חבר כנסת אחד באותה תקופה. אז בעינך זה מביך, בעיני דווקא זאת תעודת כבוד שבסוגיה שיכלה להיות עימות דרמטי של אופוזיציה ושל קואליציה לצרכים פוליטיים, הבית הזה, אופוזיציה וקואליציה, התגבש ביחד סביב הצעה שהיא בראש ובראשונה הצעה ממשלתית ואחרי זה תיקנו אותה. מי שהיה פה בדיונים, ואתה היית, ראה איך הטיפול בחוק הממשלתי היה טיפול של חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד. כולל קבלה בהסכמה של הסתייגויות של חברי כנסת מהאופוזיציה פה בדיון ובמליאה, ולכן הבית הזה על רוב יושביו וחבריו, ברוב מכריע, היה בעד הארכת חוק הסמכויות ויצירת המצב הבריאותי המיוחד. ולהערכתי מכיוון שכרגע אני הצבעתי פה אחד – פשוטו כמשמעו – בעד העניין, אבל רוב מכריע של יושבי הבית הזה, בניגוד לדעתך, חושבים שאנחנו לא במצב חירום, אבל גם לא במצב שגרה.

ועניינית, צר לי לומר, תראה, בכוונה עברתי על הסמכויות כרגע שמופעלות מכוח החוק הזה. אני מבין שלשיטתך טוב היה שהיו מחוקקים חמישה חוקים נפרדים – לבדיקות בנתב"ג, ל-VC, להיוועדות החזותית בבתי הכלא ולעניינים אחרים. אנחנו חושבים חקיקתית אחרת, שלא טוב לחוקק חמישה חוקים בהתאם כל פעם לסמכות שהממשלה רוצה להפעיל. אבל דעתנו בניגוד לדעתך ודעתנו היא גם דעת הממשלה, שעדיין נדרשים להפעיל חמש סמכויות. הממשלה עדיין מעוניינת בהפעלה של חמש, שש, סמכויות מכוח החוק. כדרך אגב, יכול להיות שתו ירוק לעובדים בעוד עשרה ימים לא יבקשו לחדש. זה בסדר גמור.

חשוב לי לומר, חילוקי הדעת ביננו, הם חילוקי דעות לגיטימיים. טוב שגם עמדתך נשמעת כאן, ואנחנו מאפשרים לה להישמע. ד"ר אלרעי פרייס, האם את רוצה להוסיף עוד משהו לגבי הנושא?

כבודו, רק אם היא תוכל בבקשה רק לענות על השאלה: האם הם מוכנים בשעה טובה אחרי שלושה חודשים לחשוף את כמויות הנבדקים מכל קבוצה חיסונית או לא חיסונית, כדי שנוכל לעשות את השקלול הנכון. כי על פי מספר המאומתים המשוקלל, נוכל לדעת האם יש הצדקה בכלל לתקנות דרכון ירוק לעובדים. ועוד נקודה מאוד-מאוד חשובה, כשמגיעים להחלטה על הבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים, דרכון ירוק – צריך לקחת את המחלימים שלא קיבלו שום חיסון, שום זריקה, שום כלום, ולשים אותם כקבוצה נפרדת בהשוואת הנתונים. צריך לקחת את המחוסנים, הלא מחוסנים, המחוסנים ללא תוקף ואת המחלימים ללא. מה שקורה היום הוא שלוקחים כאלה שלא התחסנו במשך שנה ברציפות, היו מה שנקרא, המתנגדים העיקשים לדבר הזה, ובגלל שהם נדבקו באומיקרון והם מחלימים, מכניסים אותם לסטטיסטיקה ומראים: הנה, אתם רואים, המחוסנים הם הבטוחים. הם לא מחוסנים, הם מחלימים. אז צריך לשים אותם בקבוצה נפרדת לצורך קבלת ההחלטה.

בסדר. אני אפנה לד"ר אלרעי פרייס. אומר כך: מבחינתי לפחות כיושב-ראש הוועדה, מוצג לנו מידע ראשוני גם בעיצומו של גל האומיקרון. נחקרים ממספר מקומות בעולם, שתמכו באמירה שגם בנותני האומיקרון, שברור שבהידבקות יש פה עקיפה של החיסונים. משרד הבריאות טען את הטענה הזאת כמעט מהרגע הראשון שעמדנו על נושא האומיקרון. עדיין הוצגו כאן מחקרים שבאים ואומרים שמגעים אינטנסיביים, כן עדיין רואים הבדל, הבדל פחות בולט אולי מהווריאנטים. אבל הנתון הזה הוצג כאן. זה בסדר, מותר לאנשים גם לומר: הוצג נתון ואני חושב אחרת, אני מפרש אחרת את המידע הרפואי. אבל לטעון שבשום שלב במהלך גל האומיקרון לא הוצג כאן מידע על ההצדקה בעניין תו ירוק גם לנוכח האומיקרון – אני לא חושב שזה המצב.

הממשלה בעצמה ברגע מסוים באה ואמרה בתיאום עם מערכת הבריאות, בסדר, ההצדקה הזאת לא מצדיקה מבחינתנו את המשך השימוש בכלי של התו הירוק. בהינתן האמירה של משרד הבריאות ומשרד האוצר שהדבר הולך להיבחן בימים הקרובים ממש; האם יש הצדקה לעת הזאת להמשיך את התו הירוק לעובדים באותם מגזרים? השיטה שלנו הייתה לאפשר למדינה ללכת בצעדים הדרגתיים. וכשהמדינה באה ואומרת: אנחנו מתחילים מהלך הדרגתי של ביטול תו ירוק, של הסרת ההגבלות. ובאים פה ומדברים על מערכת החינוך, מערכת הרווחה ומערכת הבריאות, ומדברים על הארכה עד 10 במרץ, כאשר בעצם הממשלה תצטרך השבוע לומר לנו אם ממשיכים, אני אומר מראש: אני מתכוון לתמוך בתקנות. כמובן, ככל שהממשלה תרצה להאריך את תקנות התו הירוק לעובדים מעבר לתאריך 10 במרץ, אז יצטרכו להסביר למה אחרי הבחינה ושיקול הדעת, מבחינה בריאותית, יש לזה הצדקה להמשיך את העניין ולתמוך את זה בתשתית כמו תמיד.

ומעבר לצד האפידמיולוגי, נצטרך גם את ההתייחסות שלכם, האם אתם יכולים לבסס היום עדיין משפטית את ההבחנה בנשיאת העלויות בין מגן אבות ואימהות לסקטורים האחרים? המלצתי, ככל שאתם משאירים את זה, תיסוגו מהעניין, כי זה מוסיף עוד שכבה של פגיעה בשוויון בהקשר הזה. לא בטוח שאתם תרצו להמשיך את התו הירוק, אבל אם כן, בסדר? בזה אני מסתכל בעיקר על משרד האוצר. הקראה בבקשה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים)
(תיקון מס' 10), התשפ"ב–2022




"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8" – פה יש גם כאן משהו ניסוחי שהם יצטרכו להוסיף, 8(א) – "11, 23 עד 25 ו-27 (א)(1) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה חדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן החוק), באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 7
2.
– זה צריך להיות 1 – "בתקנה 7 לתקנות העיקריות, במקום כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרץ 2022), יבוא ז' באדר ב' התשפ"ב (10 במרץ 2022)".



וכמובן עם מה שעורך הדין חביב אמר מקודם, על התיקון טעות שייערך אצלם.

מי בעד?



הצבעה

אושר.

אושר פה אחד. מכובדי ומכבודתי, תודה. תודה, ד"ר ארעי פרייס, תודה על הגעתך. תודה לכל המשתתפים הנוספים, הזדמנות טובה לברך את יושב-ראש נוער מפלגת העבודה שנמצא איתנו, מר איל זמיר. כיף לארח אותך בוועדה. תודה, חברים וחברות. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:45.