פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
28/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), שעה 10:30

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

איימן עודה
מוסי רז

מעוז ביגון - מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

עמיחי לוי - מנהל אגף רישוי ותפעול תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ג'רי אלמו-קפיטל - מ"מ, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אורלי אלמגור-לוטן - מ"מ, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

שלי שטרכר שלו - מנכ"לית, פורום ארגוני צעירות

נסרין אבו כף - מנכ"לית, שותפה, פורום דו קיום בנגב

חנאן אלסאנע - עו"ד, מנכ"לית, פורום דו קיום בנגב

מיכל פנט פלג - צוות קשרי ממשל, נשים עושות שלום

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

ד"ר ישי מנוחין - מנהל התכנית בישראל

נג'וא עבאס - מפקחת על הייעווץ בחברה הבדואית, משרד החינוך

גל יעקובי - מנהלת תחום בכיר חברה ערבית, משרד הכלכלה

יפית אלפנדרי - מנהלת מו"פ דאטה כלכלי, חברתי ומגדרי, הלמ"ס

דוד קלדרון - מנהל מחוז דרום, שירות התעסוקה

מוסא אלקריני - מנהל מרחב דרום, ריאן מרכזי תעסוקה

אליאור בר - סמנכ"לית אסטרטגיה, תנועת אור

הודא חולוד אבו-עבייד - רכזת לובי מקומי, פורום דו קיום

נורה זנון - פעילה חברתית, פורום דו קיום בנגב

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס עזר, חבר תרגומים

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

אני פותחת את הישיבה של הוועדה של קידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-28 בפברואר 2022 ואנחנו היום בנושא תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב. לפני שאנחנו פותחים את הישיבה אני חייבת להגיד שגם בכנסת העשרים וגם בכנסת העשרים וארבע, פתחתי את הסיורים של הוועדה לקידום מעמד האישה. הסיור תמיד היה בנגב שקשור בנושא של תעסוקת נשים ערביות בדואיות. זה אחד הנושאים שאני חושבת שצריך לתת לו את תשומת הלב המרבית, גם בגלל המצב הקיים מבחינת אחוזי תעסוקה נמוכים במיוחד מבין כלל התת קבוצות באוכלוסייה או בין אזרחי מדינת ישראל. האישה הערבייה הבדואית, בין היתר, סובלת מהרבה דברים, אבל גם מאחוזי תעסוקה מאוד נמוכים. אני אומרת סובלת, כי בעיניי, הזכות לעבודה היא זכות מאוד בסיסית, כי זה לא רק מההיבט המאוד חשוב מהזכות של כל אישה לממש את עצמה, להתפתח, להשיג, להישגיות, אלא בחברה שסובלת מעוני ומצבים כלכליים וחברתיים מאוד בעיתיים. הזכות לעבודה היא בעצם זכות לקיום, זכות על מנת להרוויח את פת הלחם ואת האפשרות של לתמוך במשפחה ואת האפשרות של כל המשפחה וכל החברה להתפתח.

אי אפשר לדבר על התפתחות של חברה, התקדמותה ותנופה בתוך חברה כאשר מנטרלים חמישים אחוז מהחברה ומוציאים אותה מכלל האפשרות של השגת הון וגם משאבים שישרתו את החברה, וזה המצב לאורך שנים רבות. האישה הערבייה הבדואית עומדת מול חסמים מאוד מאוד קשים. אולי היום לא נפרט יותר מדי בנושאים את החסמים או כן נעשה, אבל ברור שכאשר מדברים על תעסוקת נשים ערביות באופן כללי, מדברים על מסגרות יום לילדים. אנחנו מדברים על חסם של עניין התחבורה הציבורית, אנחנו מדברות על חסם של היצע של מקומות עבודה. אז, תכפילו את זה פי שלוש, כאשר אנחנו מדברות על נשים ערביות בדואיות. כמעט התשתית הבסיסית שמאפשרת, שכל מדינה מאפשרת להסתמך עליה אצל האזרחים, כמעט לא קיימת בצורה מאוד ברורה בנגב. הגיע הזמן, באמת כמו שהתמקדנו בכנסת העשרים והגענו למסקנה שאי אפשר שכל משרד לבד יעסוק בנושא, אלא צריך לשלב ולבנות תכנית כללית. אני חושבת שלאחר השנתיים שהיה בהן, הכנסת לא עבדה כמו שצריך.

הגעתי למסקנה שצריך לחזור ולבדוק מה קורה. אנחנו אחרי שנתיים של קורונה שפגעו קשות גם באוכלוסייה באופן כללי, באזרחי המדינה ובאזרחיות המדינה, אבל גם בין הנשים היהודיות, הן נפגעו מהקורונה יותר מאשר כל אחד. בנוסף, מבחינת תעסוקה ואפשרויות תעסוקה יותר מהגברים היהודים, עכשיו אנחנו מדברים על עוד קבוצה שהיא הרבה יותר מוחלשת, בואו נבדוק מה קרה בשנתיים האחרונות עם הנשים, איפה אנחנו עומדות היום, על מנת לחשוב בצורה טובה איך אנחנו מתכננות את העיקר. אחר כך אנחנו נתחיל להיכנס לפרטי הפרטים, אבל ביקשתי מהממ"מ כן לכתוב סדרה, אנחנו חשבנו לכתוב קודם כל מסמך, בקשתי מחקר על מצב תעסוקת נשים ערביות והתברר שאי אפשר. מרוב שיש מה להגיד בנושא, אנחנו נתחיל היום בנשים ערביות בדואיות בנגב והלאה אנחנו נעסוק בנושא בהיבט יותר רחב של נשים ערביות. ג'רי אלמו קפיטל, את כתבת את המסמך ואת תציגי אותו, נכון?

תודה רבה. הנתונים שאני אציג עכשיו לקוחים, כמו שיושבת הראש אמרה, ממסמך גדול שכתבנו עבור הוועדה. הנושא הוא תעסוקת נשים ערביות בדגש על תעסוקת נשים בדואיות. החלק הראשון מסדרת מסמכים שאנחנו כותבים עבור הוועדה. רק חשוב לציין, שבכל הקשור לאוכלוסיית הבדואים בנגב, ככלל בסטטיסטיקה הרשמית הם נכללים בתוך החברה הערבית הכללית או בתוך האוכלוסייה המוסלמית. לצורך המסמך ביקשנו להפריד אותם מתוך האוכלוסייה הערבית הכללית, ואנחנו מתייחסים בעצם לאוכלוסיית המוסלמים בדרום בתור האוכלוסייה הבדואית. אנחנו מתייחסים כן ליושבי הפזורה וכן ליושבי יישובי הקבע- - -

ג'רי, אני רק רוצה להבין, את רוצה להגיד לי שישנה חלוקה בנתונים גם במשרדים השונים על פי מוסלמים ונוצרים, כך שיכולתם להפריד?

יש משרדי ממשלה שעושים את ההבחנה הזו, אבל תלוי. מה זה מוסלמים ונוצרים? ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים?

כן.

כן.

אני ראש צוות בממ"מ, בלמ"ס, שזה מקור הנתונים העיקרי, ישנה חלוקה על פי דת של הערבים בארץ, אז יש ערבים מוסלמים ויש ערבים נוצרים. הבדואים, כמו שג'רי אמרה, נספרים בתוך האוכלוסייה מוסלמית, זאת אומרת אין קטגוריה נפרדת, בהמשך לשאלתך. יש עניין, מכירים את זה טיפה יותר טוב ממני של הסטטיסטיקה לגבי האוכלוסייה הבדואית בנגב, שהיא לא עד הסוף- - -

ואז כאשר מנתחים את הסטטיסטיקה הזו, כאילו אתם מוציאים על מנת לדעת מה קורה בנגב? כלומר, אתם מוציאים את האוכלוסייה הערבית המוסלמית בנגב.

כן, למרות שזה לא אחד לאחד.

זה לא מאה אחוז.

זה לא מאה אחוז- - -

כי יש כאלה מהצפון שמעתיקות מקום מגורים, שהם לא בדואים.

נכון, אנחנו יודעים וכתבנו את זה בתוך המסמך. זה לא אחד לאחד, כתבנו את זה בפנים, אבל כאשר מנסים לקבל איזה שהוא אומדן של נתונים לגבי האוכלוסייה הבדואית בנגב, זה האומדן שמקובל להשתמש בו. אי אפשר לעבוד לפי ישובים, בגלל שאז את לא מקבלת את הנתונים של הפזורה. אז, כרגע, עם כל המגבלות של זה זה האומדן שמקובל לעשות, ואנחנו יודעים שהוא לא חף מבעיות.

אוקיי.

הנתונים במסמך הועברו לנו בשני גופים שונים, שירות התעסוקה והלמ"ס. בניגוד לנתוני הלמ"ס שהם בעצם נשענים על סקר כח אדם על פי דיווח של הנשאלים והנדגמים, נתוני שירות התעסוקה הם יותר נתונים מנהליים והם כוללים את כל מי שפנה מאחת מלשכות שירות התעסוקה על מנת לקבל מענה- - -

שבינתיים מכמה לשכות תעסוקה יש בישובים הערביים בנגב, מאחת.

נכון.

אני יודעת אחת, אני מתעסקת בנושא ויש החלטות להקים עוד חדשות, רק במרכז הכלכלה פתאום החליט שהוא רוצה לקבוע קריטריונים חדשים, אחרי שפיזרו ובנו לשכות בכל ישוב של שלושת אלפים נפשות בנגב, עכשיו רוצים לקבוע קריטריונים לחדשים. בינתיים, עבר הדד ליין שהיו צריכים למסור את ההמלצות על הקריטריונים. אנחנו כבר חודשים מחכים שידונו בזה, על מנת לדעת אם יקימו לשכות תעסוקה בישובים הערביים בנגב.

אני יועץ משתי"ל. מנכ"ל שירות התעסוקה כתב לנו ואמר שבפברואר 2021 הם עשו תהליך אסטרטגי שקבע קריטריונים.

אני יודעת.

מתברר שקביעת קריטריונים לוקחת שנה.

לא, לא, אני במעקב גם בשאילתות וגם בדיבורים עם המשרד. הם קבעו בפברואר והיו צריכים ביולי כבר לתת את ההמלצות, ולפני חודש עדיין לא הגישו את ההמלצות של הקריטריונים. את הנושא הזה, לצערי, אני עוקבת אחריו ואני מקבלת את התשובות האלה. כן, ג'רי תמשיכי.

טוב, אז אמרנו שנתוני הלמ"ס נשענים על סקר כוח אדם ועל הדיווח של הנדגמים. בהתחשב בעובדה שבפזורה קשה לדגום את האוכלוסייה, אז צריך לקחת את הנתונים בזהירות המתבקשת. נתחיל עם המסמך עצמו, המסמך מחולק לשני חלקים מרכזיים. החלק הראשון מתייחס לתקופה של לפני הקורונה, פה בעצם בחנו את נתוני תעסוקת הנשים הערביות והבדואיות לפני משבר הקורונה. החלק השני מתייחס לתקופה של לאחר התפרצות מגפת הקורונה וההשפעה של משבר הקורונה על תעסוקת נשים ערביות בדואיות. נתחיל עם נתונים כלליים, בשנת 2010 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1994 שקבעה יעדי תעסוקה לשנת 2020 לקבוצות אוכלוסייה שונות.

בהתייחס לנשים הערביות, נקבעו יעדי תעסוקה לשתי קבוצות גילאים שונות, לקבוצות גלאי העבודה העיקריים, שזה גילאי עשרים וחמש עד שישים וארבע, נקבע יעד של ארבעים ואחת אחוז. כמו כן, לצעירות בנות עשרים, עשרים וארבע, נקבע יעד של ארבעים ושתיים אחוז. אפשר לראות בתרשים מצד שמאל, שמוקף באדום, שבשנת 2019 שיעור התעסוקה בשתי הקבוצות לא הגיע ליעד, כאשר הפער היה בקרב הצעירות. בשנת 2019 שיעור התעסוקה של הנשים הצעירות עמד על שלושים אחוז, כאשר היעד היה ארבעים ושתיים אחוז.

את האמת, הסטטיסטיקה הזו ב-2019 גרמה לקרוא לכל המשרדים, להושיב אותם ביחד ולבקש תכנית מפורטת, כי היה ברור שהם לא מגיעים ליעד והם לא מצליחים למנף את זה בצורה נכונה.

חשוב לציין בהקשר הזה, שכחלק מתכנית החומש לאוכלוסייה הערבית, בהחלטת ממשלה מס' 550, נקבעו יעדי ביניים, גם יעדי התעסוקה לגילאי העבודה העיקריים לנשים בגילאי עשרים וחמש עד שלושים וארבע והיעד שנקבע היה ארבעים ושישה אחוז. לא נקבעו יעדים נפרדים לאוכלוסייה הבדואית, נקבעו יעדים לכלל האוכלוסייה הערבית, וממה שאנחנו יודעים- - -

שגם לא הגענו אליהם.

ממה שאנחנו יודעים אמורה להתקבל החלטת ממשלה נפרדת בהתייחס לאוכלוסייה הבדואית. אולי צריך לבדוק שם אם יהיה יעד תעסוקה לגבי הנשים הבדואיות.

טוב, כאשר בדקנו את העניין המגדרי בתכנית החומש הנוכחית, אף אחד לא הזכיר שהיה להם אפילו התייחסות לנושא בינתיים. יכול להיות שהולכים לבנות את זה.

נתחיל בחלק הראשון של המסמך, שזה בעצם תכונות כוח העבודה של הנשים הערביות והבדואיות לפני התפרצות מגפת הקורונה. לפני שנסתכל ממש על המספרים, אלו נתוני הלמ"ס. קצת חידוד קצר מאוד על ההגדרות, מי שבכוח העבודה כולל את מי שהן מועסקות, מי שעבדו לפחות שעה אחת בשבוע שקדם לה סקר וגם כולל את מי שאינן מועסקות, בלתי מועסקות, מי שלא עבדו אפילו לא שעה אחת בשבוע שקדם לסקר, אבל מחפשות עבודה באופן פעיל. הצד התכלת כולל את מי שאינן בכוח העבודה, זאת אומרת מי שלא עובדות בכלל ולא מחפשות עבודה. אפשר לראות בתרשים שדווקא התכלת, מי שאינן בכוח העבודה בקרב הנשים הערביות ובדגש על הנשים הבדואיות, יש לנו שיעור גבוה. שבעים ושבעה אחוז בקרב הנשים הבדואיות ובשישים ושתיים אחוז בקרב הנשים הערביות לא היה בכוח העבודה, לעומת ארבע עשרה אחוז בקרב הנשים היהודיות.

בנוסף, גם בקרב הבלתי מועסקות, זאת אומרת מי שבכוח העבודה, אבל מחפשות עבודה, הן לא מועסקות. אנחנו רואים שיעור גבוה של הנשים הבדואיות שבע אחוז לעומת שלוש אחוז בקרב היהודיות. בשקופית הבא, אחרי שדיברנו על מי שלא נמצאות בכוח העבודה, נדבר על מי שכן מועסקות ועל מאפייני התעסוקה שלהן. בחנו את מאפייני התעסוקה לפי שלושה היבטים, ההיבט הראשון בחן את מאפייני התעסוקה על פי ענף כלכלי, זאת אומרת תחומי העיסוק העיקריים שבו עסקו נשים ערביות ובדואיות. בתרשים אפשר לראות שגם נשים יהודיות בשלושת הקבוצות, תחומי העיסוק העיקריים היו חינוך, בריאות, רווחה וסעד. כאשר מסתכלים על השיעורים אז אפשר לראות שנשים בדואיות ונשים ערביות עסקו בתחומים הללו בהיקפים יותר גבוהים. חשוב גם לציין שעל פי נתוני הלמ"ס הענפים הללו מאופיינים בשכר נמוך יחסית- - -

זה מה שנקרא מקצועות ורודים.

במסמך בדקנו גם ענפים שבהם השכר יחסית יותר גבוה ושם לא ראינו ייצוג בכלל של הנשים הבדואיות, וראינו שהיה שיעור נמוך יחסית של נשים ערביות לעומת יהודיות. אפשר לראות בשקופית הבאה את היקפי המשרה של המועסקות, ואפשר לראות, מה שמסומן באדום, שנשים ערביות ובדואיות מועסקות במשרה מלאה בשיעורים יותר גבוהים מהנשים הערביות. יכול להיות שהפערים האלה, כמו שראינו קודם, בגלל שנשים ערביות ובדואיות עוסקות יותר בחינוך, לחינוך יש הגדרה שונה למשרה מלאה. היבט אחרון הוא שבדקנו את מאפייני המועסקות זה ממוצע השכר החודשי של שכירים ושכירות. במצגת אנחנו מציגים רק נתונים של נשים, אבל במסמך כללנו גם נתונים על גברים. אפשר לראות בתרשים שנשים ערביות, בפרט נשים בדואיות משתכרות נמוך יותר מנשים יהודיות, כאשר הפער הוא יותר גדול בין הנשים הבדואיות ליהודיות. במסמך גם ראינו- - -

זה כמעט חצי, חמישים אחוז הבדואיות.

כן.

למרות שרוב התעסוקה שלהן היא בענפים שהם במקצועות הוורודים, ואולי זו הסיבה, אבל גם היהודיות שם.

נכון, אבל בשיעור נמוך יותר.

כן. השיעור של היהודיות במקצועות האלה הוא נמוך יותר, אז זה יכול להיות. השאלה אם זה מצדיק את הפער הגדול הזה.

בתרשים הקודם של נתוני שכר, אז אמרתי שבדקנו גם את ההיבט המגדרי וראינו שהפערים המגדריים נשמרו בכל קבוצות האוכלוסייה. נעבור לנתונים על בלתי מועסקים ודורשי העבודה, שבעצם שתי הקבוצות האלה אמורות לתת לנו מדד לגבי מספר המובטלים. אבל, כמו שאמרתי קודם, הנתונים שהועברו אלינו הועברו בשני גופים שונים ולכל גוף יש- - -

מבחינתי, השקף הזה לא משקף את המציאות.

לא משקף את המציאות לגמרי.

לא בגללך או בגלל העבודה הנהדרת שאת עושה, אלא בגלל איך שאוספים את הנתונים.

נכון, אז לכל גוף יש הגדרה שונה לבלתי מועסק או דורש עבודה וגם הם מתבססים על מקורות שונים, ולכן יש גם פער בנתונים וקשה בכלל לדעת כמה באמת מובטלים יש, גם מבקר המדינה העיר על זה. נתחיל עם הבלתי המועסקים לפי נתוני הלמ"ס, שכאמור, מי שלא עבדו אפילו לא שעה אחת בשבוע שקדם לסקר, אבל מחפשים עבודה באופן פעיל, אפשר לראות בתרשים שבשנת 2019 שיעור הבלתי מועסקות בנות חמש עשרה ומעלה מתוך כוח העבודה, הנשים הבדואיות היה גבוה ביחס לקבוצות האוכלוסייה האחרות. אפשר לעבור לשקופית הבאה, ושם בחנו בעצם את מאפייני הבלתי מועסקות על פי פרק זמן חיפוש עבודה.

פה אין לנו נתונים של האוכלוסייה הבדואית, כי היה מדובר במדגם קטן ולא הייתה אפשרות להסיק מסקנות סטטיסטיות מובהקות. אבל, אפשר לראות ששיעור גבוה של ערבים, גברים ונשים ביחד, מחפשים עבודה בתקופה ארוכה יותר ביחס ליהודים. אפשר לעבור לשקופית הבאה. נבדוק את דורשי העבודה של שירות התעסוקה. אנחנו רואים שערב לפני הקורונה, בינואר 2020, מספר דורשות העבודה הבדואיות היה כמעט שש אלף. על פניו זה נראה נמוך יותר מהקבוצות האחרות, אבל צריך לקחת בחשבון שבין הקבוצות יש הבדלים, בין אם מדובר בגודל האוכלוסייה שלהן וגם כן, כמו שראינו קודם, בשיעור ההשתתפות שלהן בתעסוקה- - -

השאלה היא מבחינה יחסית לאוכלוסייה- - -

זהו, עכשיו אני אומרת איך בדקנו את זה. אז, בדקנו את מספר דורשות העבודה ביחס לחלקן באוכלוסייה. אז, אפשר לראות שבינואר 2020 שיעור הנשים הבדואיות בגיל העבודה, ביחס לכלל הנשים בגילאים האלה, היה כשתי אחוז, ושיעור דורשות העבודה הבדואיות לעומת כלל דורשות העבודה היה שמונה אחוז. זאת אומרת, פי ארבע מחלקן באוכלוסייה, יש ייצוג יתר לנשים הבדואיות בקרב דורשות העבודה.

למרות שאין לשכות תעסוקה והן צריכות להתנייד למקומות רחוקים, על מנת להירשם, ולמרות שזמן ההמתנה עד מציאת מקום עבודה היא הרבה יותר גדולה, הן לא מתייאשות הן נרשמות ומחפשות עבודה בכל זאת.

ולמרות תכנית מעגלים, מעגלי תעסוקה שמורידה אותן בקצבאות בלשכות התעסוקה. זו תכנית מרכזית של שירות התעסוקה.

כן.

מקודם אמרת שאנחנו כותבים סדרת מסמכים לוועדה, אז את המסמכים הבאים יעסקו יותר בקידום ובתוכניות שכרגע- - -

כן, זה נושא שאני הולכת להמשיך לעקוב אחריו. אנחנו נעסוק בו, זה יהיה אחד הנושאים המובילים בעבודה של הוועדה, כל הנושא של תעסוקה והתעסוקות נשים הערביות, ובמיוחד ערביות בדואיות. אנחנו היום מניחות את התשתית, במסמכים הבאים נעסוק במה בדיוק נעשה בנושא.

נעבור למאפייני דורשי העבודה על פי שירות התעסוקה, וזה די מתכתב עם הנתונים שראינו קודם של הלמ"ס. מבחינת אורך זמן אבטלה, אז רואים שנשים בדואיות ונשים ערביות, בעיקר נשים בדואיות, שיעור גבוה, הן בסטטוס של דורשות עבודה מעל שנה, בשיעורים יותר גבוהים מאשר היהודיות. דרך נוספת שבחנו את מאפייני דורשי העבודה היא בעצם לפי, אפשר לראות בשקופית הבאה, זה על פי רמת המיומנות הדיגיטלית שלהן. אנחנו מדברים פה על מיומנות דיגיטלית מאוד בסיסית. אפשר לראות שנשים ערביות, בפרט נשים בדואיות, שיעורים מאוד גבוהים. מה שמסומן בתכלת למטה אין להן בכלל מיומנות דיגיטלית, ומטבע הדברים, מן הסתם, זה מאוד קשה להיכנס לשוק העבודה כשאין מיומנות דיגיטלית בסיסית. נעבור לחלק השני לסיום. החלק השני, כמו שאמרתי קודם, בוחן את ההשפעה של משבר הקורונה על שוק התעסוקה של ערביות ובדואיות.

בחנו את ההשפעה על ידי שתי בדיקות שביצענו, הבדיקה הראשונה בחנה את השפעת משבר הקורונה על תכונות כוח העבודה. אפשר לראות בשקופית הבאה שלעומת 2019, בתקופה של בין מרץ לדצמבר 2020, לאחר התפרצות מגפת הקורונה, הייתה ירידה. פה, אין לנו גם נתונים על האוכלוסייה הבדואית, יש לנו רק את האוכלוסייה הערבית והיהודית, כי היה לנו מדגם קטן ולא היו מסקנות סטטיסטיות מובהקות. אפשר לראות ירידה בין מרץ לדצמבר 2020 בשיעור השתתפות בכוח העבודה וגם בשיעור המועסקות, בשתי קבוצות האוכלוסייה, אם כי הירידה בקרב הערביות הייתה בהיקפים יותר גדולים. בדצמבר 2021 אפשר לראות עליה בשיעור השתתפות בכוח העבודה בשתי הקבוצות, בקרב הערביות העלייה הייתה יותר גדולה. באשר לשיעור המועסקות, אפשר לראות עליה בקרב הערביות, לעומת ירידה מאוד קלה בקרב היהודיות, זאת אומרת שהערביות נפגעו יותר ותקנו בהיקף יותר גדול. בשקופית הבאה אנחנו בחנו את ההשפעה של משבר- - -

הערה קטנה, ברשותך, הבעיה היא לא גודל המדגם, הבעיה היא ששירות התעסוקה מסתיר נתונים- - -

זה היה נתוני הלמ"ס, אלו לא היו נתונים של שירות התעסוקה.

אני אומר, שירות התעסוקה עד ינואר, כמדומני, 2020 פרסם כל חודש אקסל שמראה לך מה מצב דורשי העבודה בכל ישוב וישוב בארץ. סביב ינואר 2020 זה הפסיק להתפרסם, בשבילי זה אומר שהנתונים פשוט מוסתרים, בעברית קלה.

אוקיי, אבל זה עיבוד מיוחד שנעשה לנו.

נכון, ולכן צריך עיבוד מיוחד- - -

אוקיי, בואו נתמקד. אנחנו תיכף נשמע גם מהרשויות.

אוקיי. הבדיקה השנייה בחנה את ההשפעה של משבר הקורונה על מספר דורשי העבודה. אפשר לראות בתרשים שבאפריל 2020 הייתה עלייה במספר דורשות העבודה בכל קבוצות האוכלוסייה בשיעורים שונים, כאשר על פניו, אפשר לחשוב שהעלייה בקרב הנשים הבדואיות הייתה מתונה יותר. אבל, כמו שאמרנו קודם צריך לקחת בחשבון את ההבדלים שיש בקבוצות בגודל האוכלוסייה וגם בשיעור השתתפות שלהן בכוח העבודה, בנוסף גם בשיעור שלהן בקרב דורשי העבודה, כמו שראינו קודם, לנשים הבדואיות היה ייצוג יתר ביחס לחלקן לאוכלוסייה. על מנת באמת לבחון את ההשפעה של משבר הקורונה על הנשים המועסקות, בנינו מדד שבחן את מספר דורשות העבודה כמספר מוחלט, ביחס למספר דורשות העבודה שנרשמו לאחר תקופת הקורונה, אנחנו קראנו לזה דורשות עבודה חדשות ביחס למי שהיו מועסקות בשנת 2019.
כלומר, כאשר השיעורים בתרשים יותר גבוהים, כך מידת הפגיעה במועסקות הייתה יותר חזקה. אפשר לראות שבתקופות שבחנו, מלבד אפריל 2020, השיעורים היו גבוהים יותר בקרב הנשים הבדואיות, זאת אומרת שהפגיעה בקרב הנשים הבדואיות הייתה יותר משמעותית. בתקופה האחרונה, שזה דצמבר 2020, אנחנו רואים שבקרב היהודיות, מה שמסומן בכחול כהה, השיעור היה כמעט על אפס אחוז. זאת אומרת, שהיהודיות הגיעו כמעט למצב שהיו לפני הקורונה, ובקרב הבדואיות והערביות אנחנו לא רואים את אותה תמונה.

להיפך, אנחנו רואים תמונה הרבה יותר חמורה.

נכון, אנחנו רואים שעדיין יש דורשות עבודה, מה שאנחנו קראנו להם חדשות.

יש תוספת. שלוש האחוז אני מבינה היא העלייה במספר דורשות העבודה מאשר מה שהיה ב-2019.

נכון, לפני הקורונה.

כלומר, יכול להיות ויכול להיות שלא, שהשלושה אחוז האלה הן נשים שלא חזרו לעבודה שלהן, ולכן היום הן רשומות כדורשות עבודה, או נשים חדשות שהמצב פגע בהן, גם כאלה שלא חזרו לעבוד במקומות עבודה או שהן במצב כלכלי קשה, שהן רוצות ומתחילות יותר לחפש עבודה. אבל, שלוש עשרה אחוז לעומת אפס אחוז, זה אומר דרשני. כאשר אנחנו אומרים זה אומר דרשני, האם הרשויות במדינה והאחראים על המצב מכירים במצב על פי התמונה שציינת בפנינו עכשיו. אני יודעת שגברת יפית אלפנדרי מהלמ"ס רצתה להגיד משהו כאשר שאלתי על החלוקה שעושים מבחינת האוכלוסייה. גברתי, את עדיין אתנו?

כן.

בבקשה, רצית להתייחס למשהו.

רציתי להתייחס לדברים שנאמרו וגם רציתי להוסיף עוד נופך של מחקר שאנחנו עושות במסגרת מדד הגיוון התעסוקתי. אז, אני אתחיל במקורות הנתונים, הסקירה שעכשיו ראינו מבוססת על סקר כוח אדם. כאשר מדובר בסוקרים אז אלו סוקרים שמגיעים לבתים של אנשים, בתקופת הקורונה זה נעשה דרך הטלפון, והם סוקרים את האנשים. במגזר הבדואי, בעקרון יש לנו מעט קשיים לאתר סוקרים, למרות שהצלחנו להתגבר על זה בשנים האחרונות, אנחנו מגייסים סוקרים מהצפון שיבואו לפקוד. אבל, הבעיה המרכזית בחקירה דרך סקרים במגזר הבדואי, שמדובר באוכלוסייה כמו שגם ג'רי ציינה, אוכלוסייה קטנה, ולכן אנחנו בסקרים פחות יכולים להגיע לאוכלוסייה הזו. לכן, גם לא מפרסמים מידע ספציפי לגבי הבדואים דרך סקרי הלמ"ס.

אני זוכרת טוב מאוד שזה אחד הנושאים, אולי מהנושאים הראשונים שעסקתי בהם, כאשר נכנסתי לכנסת והיו לי ישיבות אתכם בלמ"ס, כאשר הבעיה העיקרית לא הייתה גודל האוכלוסייה, אלא בעיה שלא היה לכם סוקרים מכמה וכמה סיבות ולא ערכתם את הסקרים בתוך האוכלוסייה.

נכון. אז בזכות זה שהבאת את זה באמת לקדמת הבמה, אז אנחנו כן הצלחנו ומצליחים להתגבר על הבעיה הזו. אבל, על מנת לרדת לרזולוציות מאוד ספציפיות של גיל נשים וכל הרזולוציות שאנחנו לוקחים לגבי כל המגזר הערבי דרך סקרים, זה לא קשור למגזר הבדואי. כאשר חוקרים אוכלוסיות קטנות דרך סקרים זו בעיה להגיע אליהם, בגלל זה אני מדברת על ההיבט השני שיש מקור נתונים נוסף, והמקור נתונים נוסף מדבר על הנתונים המנהליים, על קבצים מנהליים שדרכם כן אפשר לגזור נתונים על אוכלוסיות מאוד- - -

יש לי כמה מילים להגיד, אני מנכ"לית ושותפה לפורום דו קיום. לי קשה לשמוע "מספר קטן, מספר קטן", מדובר על האוכלוסייה שהיא מהווה שלוש מאות אלף אזרחים שאנחנו מהווים שלושים אחוז מכלל האוכלוסייה בנגב. הלמ"ס הוא לא רק עובד או לא עובד בכפרים הלא מכורים, גם בכפרים מוכרים עצמם חסרה הפעילות והעבודה שלכם, של הלמ"ס. אז, שלושים אחוז מכלל האוכלוסייה בנגב זה הוא לא מספר קטן.

נכון, נכון. דרך סקרים להתחיל לעשות פילוחים מאוד ממוקדים לגבי אוכלוסייה שהיא יחסית קטנה, זה לא קשור לבדואים, זה קשור לכל אוכלוסייה אחרת. זה בעייתי גם לחקור עיר מסוימת ו- - - מאוד קטנים, אבל דרך מדד וגיוון התעסוקתי, שזה האימפקט הנוסף שאני רוצה להוסיף לדיון הזה. דרך מדד הגיוון התעסוקתי, מדד שאנחנו מובילות כבר כמה שנים עם משרד הכלכלה, הלמ"ס ואוניברסיטת תל אביב. אנחנו פילוח של האוכלוסייה הערבית וגם האוכלוסייה במחוז דרום כמו הבדואיות, ומה שמצאנו דרך הפילוח באמת, כמו שעלה פה, שהאוכלוסייה הבדואית, ובמיוחד הנשים, הן מתקשות מאוד למצוא עבודה. אבל, נקודת אור בתוך הנתונים מה שראינו הוא זה שהתשואה להשכלה של הנשים הבדואיות היא מאוד מאוד גבוהה, וברגע שהן רוכשות השכלה הסיכויים שלהן למצוא עבודה עולים. לצערי הרב, הן סובלות מפערי השכר המאוד נמוכים. בנוסף, נקודה מאוד קריטית, ששיעורי ההשכלה של האוכלוסייה הבדואית הם מאוד נמוכים, גם יחסית לאוכלוסייה הערבית בכלל וגם יחסית כמובן לכל האוכלוסייה. תודה.

תודה. חשוב לי תמיד להזכיר, כאילו יש דברים שחשוב מאוד לדעת לעשות עליהם סקרים, בעניין של נשים בדואיות, תעסוקת נשים בדואיות ובכלל המצב של הבדואים. יש דברים שהם כל כך מנקרי עיניים שאין צורך בסקר על מנת להבין אותם, זה כל כך ברור, אבל הסקרים טובים על מנת לראות האם חלו שינויים מבחינת מגמות עלייה וירידה ולהבין יותר את הסיבות. זה לא במקרה, וצריך להזכיר לכולם שוב ושוב ושוב, כי לצערי אנחנו ראינו בחודשים האחרונים, אני שוב אומרת את זה, ראינו מסע הסתה נגד האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, על אף מה שהיא סובלת ממנו, כמו חוסר תעסוקה, רמה יותר נמוכה בהשכלה או צעירים חסרי מעש. כאילו האשמה היא על האוכלוסייה עצמה, וכאשר נותנים את הסטטיסטיקה הזו, בלי להזכיר לעצמנו שזה תוצר של מדיניות, אפליה רבת שנים ודחיקה לשוליים, אי אפשר להבין מה האחריות של הרשויות כלפי המצב הזה. תודה.

אני חייבת להגיד שהיום הייתה צריכה להיות נוכחת בישיבה פיזית הודא אבו-עבייד. אומנם עודה פעילה מאוד, דומיננטית, בוא נגיד ככה, בין האנשים ובכלל באוכלוסייה הערבית בדואית מפורום דו קיום בנגב. אבל, בסופו של דבר, הודא היא הבת של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב שסובלת. הודא פספסה את האוטובוס, פשוט מאוד, אבל האוטובוס הבא שהיא יכולה לתפוס כדי להגיע לישיבה פה פיזית ולהשתתף, עובר רק אחרי שעה, שעה ומשהו, כך שהיא לא תספיק להגיע לפה, זו המציאות.

תתארו לעצמכם, הודא מגיעה בתור התפקיד שלה, כמישהי שעובדת בפורום דו קיום בנגב. אישה יוצאת לעבודה שלה, עבודה מאוד מכובדת, עבודה שצריכה לייצג את האוכלוסייה שלה בכנסת ישראל, אבל היא קשורה בתשתית רעועה של תחבורה ציבורית, שאם היא מפספסת אוטובוס אחד, היא מפספסת בעצם את הישיבה שהיא צריכה להגיע אליה. זו המציאות שנשים צריכות להתמודד איתה בנגב, על מנת להתמיד ולהגיע למקום העבודה שלהן. הודא נאלצה להצטרף אלינו בזום, ככה נוכל לראות את המראה המרהיב שמאחורייך, הודא, בבקשה. יש לך מצגת על המצב.

תודה, בוקר טוב עאידה ולכולם, תודה על ההזדמנות להציג את מה שיש לנו בפורום דו קיום להגיד בעניין של תעסוקת נשים. אני חייבת רק לתת אינפוט שהוא קצת אישי, אני היום בת שלושים ושתיים וכשהייתי בכיתה י' והתחלתי לגשת לבגרויות והיה לי ממש קשה, היה רגע שבו אמרתי לאבא שלי אני לא רוצה לעבוד, אני רוצה לסיים את בית הספר, אני לא רוצה להצליח בבגרויות ולהתחתן ולא לעשות כלום, פשוט להביא ילדים. בשלב זה אבא שלי אמר לי "תקשיבי, תסיימי עם הבגרויות. תשתדלי, תעשי את הבגרויות ותסיימי עם בגרויות, אחר כך תוכלי לבחור אם ללמוד. יהיה לך מקצוע, ואז כשתרצי לקנות לעצמך משהו, לא תצטרכי לבקש את זה מאחרים". פה, בעצם הייתה נקודת מפנה מאוד חזקה אצלי, באופן אישי, להשתדל לסיים בגרויות, להיכנס לאוניברסיטה, ללמוד, שיהיה לי מקצוע ושיהיה לי עבודה מכובדת שבה אני לא אצטרך להיות תלויה באחרים, על מנת שיספקו לי את הצרכים הבסיסיים ביותר. זה היה קצת בפן האישי. עכשיו למצגת.

אז אנחנו בעצם מדברים על הנשים באוכלוסייה הבדואית, הן האוכלוסייה שהכי נפגעה, המצגת שלנו קשורה במצב של תעסוקת נשים בתקופת הקורונה. אנחנו מדברים כמובן על האוכלוסייה הכי ענייה במדינת ישראל, שיעורי העוני מאוד מאוד גדולים, הדבר משפיע ישירות על רמות גבוהות של היעדר ביטחון תזונתי, בין היתר. לעוני בקהילה הבדואית סיבות אחדות והמרכזיות שבהן היא שיעור תעסוקה נמוך בקרב נשים וגם בקרב גברים. תקופת הקורונה הביאה עמה נסיגה גדולה אחורנית בשיעורי התעסוקה. שיעור התעסוקה של נשים בדואיות נמוך מאוד, בפרט בקרב נשים שלא השלימו תעודות בגרות, נשים אלו מועסקות לרוב בתעסוקה חלקית, בפחות משכר מינימום ובתנאים פוגעניים ולא אחת בהעסקה אפורה למיניה.

את האמת, הודא, אני בטוחה שהקשבת גם למצגת של המ"מ, היה שם נתון מדהים, שממוצע השכר אצל נשים בדואיות הוא כמעט חצי ממוצע השכר אצל נשים יהודיות. זה פער של כמעט חמישים אחוז, למרות שרוב הנשים היהודיות עוסקות כמעט באותם מקצועות שעוסקות בהן הנשים הערביות הבדואיות, ובכל זאת יש פער של חמישים אחוז כמעט.

נכון. אני רוצה בשקף השלישי להתייחס קצת לאחוזים של שיעורי דורשי עבודה, כאשר כסייפה באוקטובר 2020 היינו בדורשי עבודה חמישים ואחת אחוז נקודה שמונה. בלקיה היינו על שלושים וארבע נקודה תשע, בערערה בדרום היינו בארבעים ושש. אני רוצה לדבר קצת על רהט, לפני הקורונה רהט הייתה תשע נקודה חמישים ושתיים, בנובמבר 2021 עשר נקודה שמונה.

אפשר שאלה בבקשה? מה זה תשע פסיק, זה אחוז העובדות ברהט?

אחוז אבטלה בינואר 2020.

אה, כמה אחוז עובדות ברהט?

עובדות ברהט? לנו אין את הנתון הזה.

אלה דורשות העבודה.

לא, אבל זה מעניין למה אין נתון כזה, זה נתון כל כך חשוב. רהט כמעט העיר הגדולה ביותר אוטו טו. זה חשוב.

נכון. אני בשקף הרביעי, עשרים וחמש אחוז השתתפות נשים בדואיות בכוח העבודה, זאת לעומת ארבעים ושתיים, נתונים לשנת 2021. ארבעים ושלוש השתתפות בקרב שאר הנשים הערביות בישראל, את זה גם ראינו בנתונים של המ"מ. שישים וארבע השתתפות של גברים בדואים בכוח העבודה, לעומת שבעים ושש בקרב שאר הגברים הערביים בישראל. שיעור תעסוקה בקרב כלל האוכלוסייה, עשרים וארבע אחוז מהנשים הבדואיות מועסקות, לעומת ארבעים ושתיים בקרב הנשים הערביות בישראל. שישים ואחד מהגברים הבדואיים מועסקים, לעומת שבעים וארבעה בקרב כלל הלא יהודים. הצעת ההחלטה לממשלה, תכנית החומש, שכל שבוע נדחית. אלה הנתונים הם נתונים של- - -

שהם כתובים בטיוטה, ככה אני מבינה.

כן, בדיוק, ככה הם כתובים בטיוטה. בחודשים האחרונים הסתיימו בשוק העבודה מספר מגמות שעיקרן היא נסיגה בעצם, ירידה מתמדת בשיעורי התעסוקה בקרב גברים ערבים בישראל- - -

אפשר לשאול?

שנייה, עודה. אורלי, אפשר לשאול, בבקשה.

הצעת המחליטים כוללת יעדי תעסוקה ספציפיים לאוכלוסייה הבדואית בנגב או שלא? אני לא ראיתי אותן פשוט, לכן אני שואלת.

היא קובעת שיקום צוות שייקבע יעדי תעסוקה.

בצוותי המשנה עכשיו עובדים על התוכניות, ככה הבנתי, בסקירה שהייתה בשבוע שעבר.

אני אמשיך. אז אמרנו שהנסיגה היא גם בירידה בשיעורי תעסוקה בקרב נשים, גידול יותר גדול בפערי השכר, הכל זה כמובן אחרי הקורונה. בנוסף, שיבה איטית וחלקית לעבודה, היעדר ניצול התקופה להכשרות מקצועיות. אנחנו עברנו שנתיים שבהן במוסדות שמתפקידם היה להכשיר, פשוט לא עשו את העבודה, היעדר שירותי הכוונה הולמים, אפליה כמובן. בתקופה האחרונה ישנה אפליה בהעסקה בעקבות אירועי מאי 2021, שעל זה כמעט אין התייחסויות.

אני מגיעה להמלצות שלנו, אנחנו ממליצים בקביעת יעדים מתקדמים בתחום התעסוקה, קביעת יעדים מרחקי לכת לתכנית החומש, הכללת יעדי התעסוקה בפעולת כלל המשרדים. בנוגע לשירותי התעסוקה, הגבלת ההכשרה המקצועית ושיפור האיכות שלה, הייתה הצגה של נתונים לגבי אוריינות דיגיטלית, בהצגת המחקר של המ"מ, אז אנחנו מדברים גם על השקעה במיומנויות הדיגיטליות. בנוסף, הנגשת השירותים לכל הישובים, כפי שאמרת עאידה, מניעת אבטלה ארוכת טווח. ראינו נתון של שישים ושתיים אחוז, אם אני לא טועה, גם במחקר של המ"מ, שהוא אחוז מאוד גבוה של תקופת חיפוש העבודה. מיקוד בנשים צעירות ומיקוד מוגבר בנשים מבוגרות, סקרי תעסוקה, אין לנו נתונים רשמיים של המדינה- - -

כן, בדיוק התייחסנו לזה.

בדיוק. בנוסף, שילוב תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בסקרי התעסוקה, אלו אנשים שקיימים, אלו אנשים שחיים, אלו אנשים שהכי סובלים מהעוני, אז גם אותם לכלול בנתונים. שלוש נקודות אחרונות, השקעה באזורי תעסוקה, הכוונה היא לא רק לפיתוח פיזי, והקמת שש לשכות תעסוקה והפסקת האפליה בלשכות התעסוקה, שאנחנו יודעים, כפי שאמרת עאידה, יש לשכה אחת בלבד ברהט. כמו כן, השקעה בהשכלה גבוהה והשלמת השכלה, תגבור הסיוע הכלכלי לסטודנטים ופתיחת עשרים כיתות השלמת השכלה. הגיל הרך, שנותן אופציה לנשים להשאיר את הילדים שלהם במקום בטוח ולצאת לשוק העבודה. אנחנו ממליצים על הקמת עשרים מעונות יום חדשים, מה שקיים היום זה שש עשרה מעונות יום. בנוסף, כמובן, הוזלת שירותי מעונות היום, על מנת שתהיה לנשים את האופציה לצאת לעבוד. תודה, זה מה שיש לי להציג.

תודה רבה. אני חושבת שהדבר העיקרי שהוספת מהבחינה הזו הוא כל המצב שהתפתח לאחר משבר הקורונה, שהמצב באופן כללי מחייב תכנית כוללנית בעניין קידום נשים בתעסוקה, נשים ערביות בדואיות, אבל כנראה גם כל תכנית תצטרך להתייחס בספציפית לתופעות שהתפתחו לאחר משבר הקורונה. אני מתכוונת לכל העניין של הקושי לחזור למקומות העבודה, כל העניין של הירידה, אני בטוחה שכאשר אין היצע ויש ביקוש, השכר גם כן נראה עוד ירידה בעניין שלו שתתפתח.

גם השקעה במיומניות דיגיטליות.

כן, זה מחויב מבחינת המרכזים שאמורים להכין ולהכשיר את הציבור לכניסה לעבודה. אנחנו תיכף נשאל את האחרים. מר עמיחי לוי מנהל אגף רישוי ותפעול תחבורה ציבורית, רצה להתייחס עקב הדברים שאמרתי.

שלום לכולם. בהקשר לתחבורה הציבורית, נפגשנו גם בדיונים קודמים של הוועדה בכנסת הקודמת וזו שלפנייה, לכן אנחנו גם מתמידים בהיערכות. באמת, דובר על הדוח שהוגש למשרד התחבורה בזמנו על הסדרת תחנות אוטובוס בכבישים הראשיים לטובת יישובי הפזורה, צריך לעדכן שלשמחתנו הדוח עבר לפסים מעשיים. יש עשרים ושמונה תחנות שנבדקו, מתוכן שמונה עשרה כבר בתהליכים כאלה ואחרים, שתיים ראשונות כבר בוצעו, עוד שש יבוצעו במרץ ובאפריל ועוד עשר נכנסו למדידות ותכנון.

אז עד סוף השנה יהיו שמונה עשרה תחנות חדשות?

לגבי אלה שבמדידות ובתכנון אני עוד לא יודע להגיד מתי הביצוע. אני מזכיר שבפעמים הקודמות היינו בלי תקציב מדינה. צריך להגיד שאנחנו פועלים הרי מתוקף החלטת ממשלה קודמת שמספרה 922 והחדשה, 550 אלו נושאים שלא היו בהחלטת ממשלה, הם הגיעו בעצם מתקציבים חיצוניים של נתיבי ישראל ושל המשרד. לגבי אלה שבביצוע, זה לא עד סוף השנה, תוך חודשיים, אלה שבמדידות, אנחנו נוכל לעדכן מתי יהיה הביצוע.

אני כבר רואה בעין שלי שגוזרים את הסרט על התחנה הראשונה. ישי מנוחין.

אני חייב להגיד שגם במקומות שיש תחנות, התדירות של העצירה שם היא כמעט בלתי נסבלת. עשיתי ניסיון לנסוע מירושלים לרהט, להיכנס לתוך רהט, עיר, לצאת ולחזור מירושלים, לקח לי שמונה שעות.

זהו, סיימת יום עבודה.

כן. להגיע לרהט לשעה פגישה עם ארגון זה שמונה שעות, בזכות זה שאין תחבורה ציבורית- - -

זה מה שבדיוק דיברתי עליו כאשר הצגתי את הודא. היא פספסה לרגע את האוטובוס, זהו היא פספסה את הישיבה. השאלה היא האם אתם פותרים גם את העניין של התדירות?

בהחלט. קודם כל, דווקא רהט זו עיר עם שירות מאוד תדיר, גם שירות פנימי, גם שירות לבאר שבע וגם השירות מירושלים לבאר שבע כל עשרים דקות- - -

אז טוב שלא ניסית ללכת למקום אחר, היית מגיע אחרי יומיים.

קו 470, זה לא לאוטובוס שעוצר בצומת של רהט.

נכון. זה 446, הוא פחות תדיר, אבל עדיין התדירות משם לרהט באמת גבוהה. אפשר שנדבר אחרי זה בדיוק על הקווים, אבל אנחנו בהחלט מטפלים גם בתדירויות. ברהט בעצם יושם מכרז חדש, באוגוסט האחרון, עלו התדירויות בכל הקווים בהיקף מאוד גדול. אם נדבר קצת על סכומים בהחלטת 922 הוספנו נסיעות וקווים חדשים בהיקף של למעלה משלוש מאות מיליון וגם בחודש הקרוב נוסיף בהיקף כזה. בכל יישובי ההחלטה, בישובים הבדואים זה בחלק היחסי שלהם באוכלוסייה, שבע עשרה וחצי, היקפים מאוד גדולים.

תשמע, זה אבסורדי לבוא ולהגיד אנחנו מוסיפים מהאחוז שלהם, כאשר אנחנו יודעים שהפער הוא כל כך גדול, לא שהמצב מזהיר באוכלוסייה הערבית מבחינת תחבורה ציבורית, אבל גם לא לחשוב על לסגור את הפער הזה פעם אחת ולתמיד, שיהיו יותר אפשרויות של ניידות של גברים וגם נשים, אבל בעיקר גם נשים. זה לא מספיק להגיד נותנים להם את אחוזם באוכלוסייה, כי הפריסה על פני השטח היא הרבה יותר גבוהה, המרחקים בין מקומות המגורים הם הרבה יותר גבוהים והתשתית הקיימת היא הרבה יותר רעועה מבחינת תדירות וההגעה לכל מיני מקומות. אז, התקציב חייב להיות יותר גבוהה מאשר אחוז שלהם באוכלוסייה.

זו החלטת הממשלה. צריך להגיד שגם בצפון ישנם פערים לא קטנים.

טוב, ידוע עליי שאני לא כל כך מחמיאה לכל החלטות הממשלה, אז גם בזה הם לא עשו חישוב נכון. תודה, אני רוצה לתת לנסרין אבו כף, בבקשה. היא אישה מהנגב שתסביר לנו מה עובר עליה כאשר היא מחפשת עבודה.

אני מכפר אום בטין, זה כפר שהוא קרוב לעומר. אני עובדת היום בפורום לדו קיום לשוויון אזרחי כרכזת פרויקט אוריינות דיגיטלית, כבר התחלתי בחודש ינואר את העבודה הזו. אני רוצה להסביר לכם קודם כל על הקשיים שלי או על הסיפור האישי שלי בשנת 2020 ו-2021. בעצם בשנת 2020 בגלל תקופת הקורונה אני בחל"תים, לא המשכתי לעבוד, ב-2021 התחלתי לחפש מקומות עבודה. התחלתי לעבוד כנציגת שירות במשרד הבריאות, לא המשכתי בגלל התחבורה הציבורית. אני רחוקה מבאר שבע, עשר קילומטר, אני מכפר כבר מוכר לפני עשר שנים, אבל עדיין אין נגישות של תחבורה ציבורית. לוקח לי שעה וחצי עד שאני אגיע לבאר שבע, אני תמיד מאחרת. התפטרתי משני מקומות עבודה ב-2021 בגלל האיחור, לא כל מקומות העבודה מתחשבים בזה.

התחלתי להסביר להם את העניין שאני תושבת ישוב, נכון שהוא מוכר, אבל אין תחבורה ציבורית, אז עד שאני אצא מהבית עד לצומת הקרוב, עד שאני אמצא אוטובוס, כאילו בזמן שאני מגיעה לצומת עד שאני הולכת לבאר שבע, עד שאני לוקחת אוטובוס עירוני, עד שאני מגיעה לעבודה זה לוקח זמן, ונאלצתי להתפטר כי לחצו עליי בעבודה. בעצם מהעבודה מבקשים שאני אגיע בזמן, הם לא התחשבו בי, אז אני התפטרתי פעמיים במהלך 2021 משני מקומות עבודה. אני התחלתי לעבוד בפורום לדו קיום, כי הוא עובד לשוויון אזרחי, שם מתחשבים ומכירים בבעיות של הישובים. אני רוצה להגיד שהחסם המרכזי של האישה הבדואית הוא שהיא בכפר לא מוכר ואין תחבורה ציבורים נגישה שם, שהאישה יכולה לצאת לעבודה בזמן ולחזור בזמן. גם כאשר אני חוזרת חזרה הביתה לוקח לי לפעמים שעתיים, שעה וחצי, למרות שזה רחוק בעשר קילומטר מהבית, אני צריכה להיות בבית עשרים דקות. אז, אני חושבת שאי הכרה בכפרים, בעצם אין תחבורה ציבורית, זה חסם גם לאישה בלמצוא עבודה מתאימה.

תודה רבה. עמיחי, שמעת אותה?

דווקא לאום בטין נכנס אוטובוס.

כן, נכנס אוטובוס שהוא בא מדריג'את, אני חושבת שהוא עובר כל שעתיים או כל שעה וחצי, אז התזמון שלו גם לא עוזר. התזמון של האוטובוס לא עוזר, הוא נכנס ואז הוא נכנס לכביש הראשי, הכביש הראשי לא משרת את כל האוכלוסייה בכפר. שתבין, יש מלא אנשים רחוקים- - -

יש תחנות גם ליד בית הספר.

נכון. אבל זה לא ממשמש את כל הכפר.

כמה אנשים חיים בתוך אום טין?

בערך שמונת אלפים איש.

הכנסנו אוטובוס לכביש הראשי, שמונת אלפים זה אומר שהם פרוסים, הם לא כולם חיים על הכביש הראשי, בסדר אוקיי.

רק להוסיף משהו אם אפשר, כי לכאורה המשלים של קושי להגיע לעבודה, יש לנו את זה במסמך אבל מפאת הזמן זה לא נכנס למצגת, זה באמת שימש לא מעט אוכלוסיות בקורונה הייתה עבודה מהבית, וגם זה איזה שהוא עיבוד שהלמ"ס עשה לנו למסמך. פה אנחנו רואים שאצל הנשים הבדואיות זה בלט מאוד מאוד, רק שש נקודה ארבע אחוז.

כי אין אינטרנט.

בדיוק בגלל היעדר תשתיות.

התלמידים לא למדו בתקופת הקורונה, כי לא היה להם אינטרנט. חייבים להגיד את זה, כי בסוף זה איזה שהוא מענה שהיה בסוגיות אחרות ופחות היה באוכלוסייה הערבית ופחות מזה באוכלוסייה הבדואית.

זה גם המחסור בתשתית של אינטרנט בנגב באופן כללי, אבל גם כן אני חושבת שסוגי התעסוקה של הנשים הערביות הבדואיות לא כל כך מאפשרות סוגים של עבודה כזו, אלא אם אנחנו מדברות על עובדות סוציאליות או על- - -

גם ביקשו ממני להתחיל לעבוד מהבית, אז אין לי תשתית, אין אינטרנט, אז זו גם סיבה להתפטרות שאני לא יכולה לעבוד.

אוקיי. אני מקווה שבתכנית החומש אחד הנושאים שהם מדברים עליהם הוא כל העניין של הרחבת התשתיות, אני מאוד מקווה שהם ייקחו את זה בחשבון. אני רוצה לתת למר דוד קלדרון מנהל מחוז דרום שירות התעסוקה. אני רוצה לשמוע, לפני שמתחילים, עלו כל הטענות בקשר ללשכת התעסוקה אחת ויחידה בתוך האוכלוסייה הערבית הבדואית, אני כבר חודשים גם בשאילתות מנסה להבין מה קורה עם העניין של פתיחת לשכות תעסוקה חדשות. בנוסף, השאלה שאני רוצה התייחסות אליה, מה התוכניות שלכם? האם אתם לוקחים בחשבון את כל התופעות של האטה בחזרה למקומות עבודה, חוסר יכולת למצוא מקומות עבודה וזמן המתנה די ארוך של הנשים הבדואיות. בבקשה.

תודה רבה עאידה, תודה רבה לנוכחים. אני שמעתי את קודמיי, בהחלט נתונים יפים. כלומר, מחקרים יפים ונתונים יפים גם של הפורום של עודה, ואכן זו המציאות. כלומר, צריכים לשים את הדברים על השולחן, זו המציאות, אחוז ההשתתפות של דורשות העבודה הבדואיות הוא נמוך בצורה משמעותית, והעוני הוא ניכר וצריך לטפל בו. אין ספק שמשבר הקורונה יצר עוד אלפיים מחפשות עבודה בדואיות מששת אלפים גדלנו, אנחנו נמצאים היום על כשמונת אלפים מחפשות עבודה, בדואיות שמתייצבות בלשכות. לשאלתך לגבי הלשכות הנוספות, כלומר יש מסמך, את מכירה אותו, הוא קיים כבר בתוך משרד הכלכלה, יש דיונים במשרד הכלכלה. אני מניח שיהיו החלטות בתקופה המאוד מאוד קרובה.

על איזה מסמך אתה מדבר?

אנחנו מדברים על מסמך עבודה שקיים בתוך משרד הכלכלה בנושא פתיחת חמש הלשכות הנוספות- - -

כן, אבל אתם דנים קריטריונים כבר מעל לשנה.

אנחנו בשירות התעסוקה סיימנו את העבודה בנושא הקריטריונים והצגנו, וזה כרגע מונח אצל שרת הכלכלה ואצל סגן השר בדיונים. כבר היינו אצלם בשני דיונים, אני חושב שהם צריכים לסכם את הדברים בימים הקרובים, כלומר התהליכים מתקיימים ומתקדמים. ביקשו מאיתנו כל מיני נתונים נוספים, השלמנו את הנתונים ואת המסמכים הנדרשים ואני מניח שבתקופה המאוד מאוד קרובה אנחנו גם נקבל כבר גם מענה בכיוון הזה. אני מקווה שההחלטה הזו תתגבש ותצא לפועל. מבחינתנו, בשירות התעסוקה אנחנו מאוד רוצים לפתוח לשכות ולהנגיש את השירותים כמה שיותר קרוב לבית. אני חושב שלשכות ייעודיות שהן מדייקות את הפעילות מול האוכלוסייה, שיש לה תוכניות עבודה מסודרות פיר האוכלוסייה, עם מיקוד מלא באוכלוסייה עצמה, בעיקר בתעסוקת צעירים ונשים בדואיות, היא משמעותית וקריטית והיא מעלה את שיעור התעסוקה. ראינו את הפעילות בלשכת רהט בשנים האחרונות, ואין ספק שהתוצאות ברהט טובות, גם מעבר לפיתוח הכלכלי מקומי שמתפתח מעצמו ובמיקום הטוב שהוא נמצא בו בהרכב האוכלוסייה, בהחלט לשירות התעסוקה יהיה חלק בעניין בהורדת אחוזי האבטלה בהנגשה מאוד מאוד מאסיבית- - -

אבל בינתיים אין הורדת אבטלה באופן כללי, אתה מדבר על רהט.

אני רוצה לדייק, כן? רהט הגיעה בדצמבר 2019 לאחוז האבטלה הנמוך ביותר מאז היווסדה, כלומר מה שאנחנו סופרים, לפחות משנת 96. כלומר, ב-2010 רהט עמדה על עשרים אחוז אבטלה והיא ירדה מתחת לעשרה אחוז, לתשעה פסיק משהו אחוז, שהודא שמה את המספר הזה. היום אנחנו כבר חוצים את סף העשרה אחוז במד. כלומר, חזרה לעבודה של החברה הבדואית בישוב רהט הוא הרבה יותר מהיר מכל ישוב אחר. בישובים האחרים אנחנו רואים שהפגיעה של הקורונה השפיעה, כלומר אם אני אבדוק יחסית בערערה ובישובים האחרים, החזרה לעבודה בישובים האלה היא הרבה יותר איטית, כלומר זה דבר בולט וברור. בנוסף, יש לנו גידול בכמות דורשות העבודה כמעט בשלושים ושלושה אחוז מטרום הקורונה להיום בקרב הנשים הבדואיות ולא בתוך רהט, אני מדבר על הישובים שהם מחוץ לרהט. אם אני עושה את ההבדל בין רהט לישובים האחרים, אין ספק שרהט נמצאת במקום אחר, מאוד מתקדמת.

אני רוצה להתייחס, לשאול אותו שאלה, אתם ראשי מועצות של כסייפה, חורה, ערערה, תל שבע, ארבעתם שלחו לכם בשלושת החודשים האחרונים שני מכתבים בנושא לשכות תעסוקה ולא קיבלו מכם מענה אחד.

אני חושב שאנחנו נתנו מענה לכולם וגם מעל בימת הכנסת, אני חושב שסגן השר דיבר על זה, יאיר גולן, וגם בוועדה של ד"ר עבאס בנושא הבדואים. אני אישית השתתפתי בוועדה הזו וגם שם שמנו את הדברים על השולחן, הדברים הם ברורים.

מה ברור? אני עוסקת בנושא הזה כבר שנה, אתם עדיין מתדיינים בקריטריונים איפה לפתוח את לשכות התעסוקה, ששת לשכות התעסוקה ושנה אני כבר מחכה.

לא ענו למכתבים.

לי ענו, לשאילתה שלי ענו לי תשובה שהיא לא תשובה. התשובה הייתה שאנחנו עדיין דנים בקריטריונים, למרות שבשאילתה הקודמת אמרו לי שביולי שנה שעבר כבר אמורות להיות תוצאות. התשובה לשאילתה שלי היא מלפני אולי שבועיים, שלושה, קיבלתי תשובה שעדיין דנים בקריטריון ועכשיו בעצם גם מר דוד אמר את זה, הוא אמר שזה עדיין בהתדיינות אצל השרה. אני חושבת שאנשים שסובלים מתקופת הקורונה ואחרי הקורונה, משתוקקים ויש החלטה להקמת שישה לשכות תעסוקה, לא צריכים לחכות שנה שלמה על מנת שתחליטו על הקריטריונים, עם כל הכבוד לסדר העדיפות שלכם. כי, אם אתה אומר שאיפה שאתם נמצאים הצלחתם להוריד את אחוז האבטלה ויש נשים שהולכות ונרשמות ומחכות שנה, אתם צריכים להחליט איפה לפתוח את ששת הלשכות. זאת במיוחד כאשר ישובים בנגב שיש להם שלושת אלפים איש, כבר זכו בלשכות התעסוקה, אף אחד לא גרם להם לחכות לשנה לקריטריונים, שם אין צורך בקריטריונים, פותחים על ימין ועל שמאל. מבחינתי, שיהיה בכל ישוב יהודי, אבל גם כל ישוב ערבי, זו הנורמה שאני רואה אותה. אז, אי אפשר לחכות שנה שאתם מתדיינים על הקריטריונים. אם נתתם לי ישוב שיש בו שלושת אלפים, תנו לי ישוב שיש בו עשרת אלפים אצל הבדואים.

כן, צריך להבחין מבחינת שירות תעסוקה אנחנו באמת בתוך הדיונים האלה, אנחנו מצפים להחלטה וברגע שתתקבל החלטה, מבחינתי, להתחיל לפעול בהקמת הלשכות- - -

אני אשמח שראשי המועצות גם יקבלו מענה, לא מנסור עבאס. קיבלתם מכתבים מארבע ראשי המועצות, וגם בגוף המכתב נכתב. אם ראשי המועצות לא יקבלו מענה, אנחנו נלך לעתירה לבג"ץ, לצערי הרב, זה המצב אחרי שנה. כאילו, שנה של מכתבים, אין מישהו שייתן לנו תשובות ותגובות, שנה מתדיינים.

אז, אתם הגשתם לנו מסמך בזמנו של עשרים ושלושה עמודים- - -

נכון.

אנחנו מאוד מאוד התייחסנו אליו- - -

היא לא מדברת על מסמך והיא לא מדברת על הפורומים, היא מדברת על ראשי הרשויות המקומיות שפנו.

אני אישית לא נתתי שום תגובה, נכון, זה מצד אחד, אבל אני חושב שהמשרד שלי כן, לפחות לכסייפה. אני יודע, יש איזה מכתב אחד של כסייפה שכן קיבלו מענה, אפשר לבדוק את זה.

אני אשמח, תודה רבה.

אני חושב שכן נתנו תשובה כל שהיא.

אוקיי. אני מבינה שכבודו אין לו תשובה ספציפית בעניין לשכות התעסוקה, ואני יכולה להבין אם זה מונח על שולחנה של השרה שאת התשובות צריך לקבל מדרג יותר גבוה. אבל, יש לנו ממשרד הכלכלה בזום נציגה, גל יעקובי מנהלת תחום בכיר בחברה הערבית.

שלום.

יש לך מה לחדש לנו בנושא?

תראו, אנחנו מכירים וגם סיירתם אצלנו, גם היינו אצלכם בוועדה שבוע שעבר. אני באמת יכולה לחדש, אני חושבת שאנחנו לא מחכים לחומש על מנת להתחיל לעבוד בכמה רמות. כן, אני חושבת שרגע צריך להגיד שהצורך של החברה הערבית היום הוא צורך אדיר גם לגברים, גם לנשים, גם לצעירים וגם למבוגרים. אני אודה שגודל הצרכים ועומקם מצריכים איתנו עבודה מאומצת הרבה יותר, אנחנו כן שמים דגש בחודשים האחרונים דווקא על מנת לפתח מענים גם לצעירים. אנחנו מכירים את כל העניין של פשיעה ואלימות בחברה הערבית, וזה כן לוקח חלק מהפוקוס שלנו לטובת האוכלוסייה- - -

גל, אנחנו את היריעה הרחבה מכירות ושמענו אותם, אני רוצה אם יש לך תשובה ספציפית בעניין לשכות תעסוקה שאמורות להיפתח, שש לשכות התעסוקה?

אז לגבי לשכות התעסוקה, זה לא בטווח שלנו, שירות התעסוקה נמצא תחת השרה ולא תחת המשרד, אתם בטח מכירים את העניין הזה. אני כן יכולה להתייחס לכמה דברים- - -

שנייה, אני לא מבינה, מה זאת אומרת נמצא תחת השרה ולא תחת המשרד? למה לא כל המשרד תחת השרה?

שירות התעסוקה היא רשות סטטוטורית אחרת, משרד הכלכלה לא נמצא תחת מנכ"ל, אלא רק תחת השרה. זו חלוקה בירוקרטית.

אוקיי. כלומר, אני צריכה לקבל תשובה או ממנכ"ל רשות התעסוקה או מהשרה עצמה?

כן.

גל, האם יש לכם תוכניות חדשות בעניין תעסוקת נשים ערביות בדואיות ספציפית לאחר הקורונה?

כן. כמובן שכל הקורונה מאוד מאוד השפיעה על כל הפעילות שהייתה שנתיים האחרונות. הן היו שנתיים קשות, נגיד שמרכזי ההכוון פעלו לאורך כל התקופה, אבל עם קשיים כמובן שאין אינטרנט ואי אפשר להיפגש פיזית. אנחנו הפכנו את כל הקורסים לקורסים מקוונים, אבל עם קושי מאוד רבה בגלל העניין הזה של תשתיות האינטרנט. אבל, כן לאורך הזמן היו כן מקרים שאנחנו יכולים לעשות פעילויות יותר פרונטליות, ועכשיו גם אנחנו מחדשים שוב את כל הפעילויות הפרונטליות שלנו ומנסים לתת כמה שיותר תוכניות מכוונות ומותאמות לאוכלוסייה, אם זה אומר קורסים ממש בכפרים לא מוכרים, אם זה אומר קורסים בשכונה עשר ברהט. כלומר, להגיע לאוכלוסייה ולתת את השירות איפה שיכולים לקבל את השירות, גם מבחינת הכשרות מקצועיות וגם מבחינת כישורים ומיומנויות, כל הדברים האלה אלו דברים שאנחנו מנסים לתת בתוך הקהילה עצמה.

אני אגיד שמתוך תקציבי החומש, למרות שהחלטת ממשלה טרם עברה, אנחנו כן עובדים יחד עם המפעילים שלנו, על מנת לראות איזו הרחבה של השירותים צריך לתת, ובתוך זה אנחנו גם מבקשים מהמפעילים שלנו כל הזמן להתייחס אחרת לאוכלוסייה הבדואית ולראות אילו שירותים צריך להגמיש ואילו שירותים צריך להרחיב ולבחון מחדש את הפעילות שלנו בהקשר הזה. הייתה פה איזו שהיא התייחסות לזה שההכשרות המקצועיות בשנתיים האחרונות לא היו מספיק הכשרות מקצועיות, אני מסכימה לחלוטין. לא היו מספיק הכשרות מקצועיות, אנחנו רוצים לעשות יותר הכשרות מקצועיות. השנתיים האלה היו מאוד מאוד קשות מבחינת מיצוי הפוטנציאל של כל הפעילות שאנחנו יכולים לעשות, אבל אנחנו עם הפנים קדימה, גם מבחינת הכשרות, גם מבחינת כישורים ומיומנויות וגם מבחינת השמות ועבודה קדימה. נמצא איתנו גם מוסא אלקריני, שהוא גם המנהל מחוז של הדרום בתכנית ריאן- - -

כן, אנחנו נתייחס לתוכניות העתידיות, כי את האמת, הצהרות כלליות על התוכניות לא מספקות אותי, מי שמכיר אותי. אני ארצה לדעת תוכניות יותר מפורטות איך אתם מתייחסים, כי גם לדבר על סיפוק מקומות עבודה, כאשר אנחנו יודעים שלא עושים משהו. אני ארצה לדעת מאיפה יבואו מקומות העבודה שינתנו בדרום, האם יש תכנית ברורה לייצור מקומות עבודה או האם יש תכנית ברורה איך להחזיר את הנשים שעבדו לפני הקורונה ועכשיו הן לא נמצאות. אז, אנחנו נתייחס בישיבה אחרת.

יעזור לנו רק לקראת הישיבה הזו, שאת הבקשה שג'רי שלחה להם ב-30 בדצמבר בנושא הזה, אז הם גם יענו לנו. אם אפשר לנצל את הבמה הזו.

שמעת גל? היא שאלה אם אפשר לספק את התשובות למרכז הממ"מ, על מנת שנוכל להתקדם בדיונים שלנו?

ממש בדיוק עכשיו עונים לממ"מ. אני אגיד, אנחנו כרגע בצוות שני אנשים, והממ"מ והוועדה המכובדת למעמד האישה, אנחנו עושים את המקסימום שלנו כדי לענות- - -

מה זאת אומרת בצוות שני אנשים?

כרגע מבחינת עובדי מדינה שנמצאים בתחום של תעסוקה בפזורה הערבית אנחנו שני עובדים.

ואחר כך שואלים למה לא מתקדמים בנושא הזה ולמה אנחנו מדשדשים במקום. מי שרוצה לקדם נושאים, אמור לשים משאבים כולל משאבי אנוש שיעסקו בנושא הזה, ולצערי הרב זה לא מה שקורה. תודה לך.

אפשר מילה? אני אגיד את זה בפשטות, אנחנו בשנת 2019 מצאנו בצורה ברורה שישנו משבר וירידה משמעותית. בינואר 2020 שלחנו מכתב לראש הממשלה, דאז, לשר הכלכלה, אלי כהן, למנכ"ל משרד העבודה הורווחה, אביגדור קפלן, המכתב הזה עדיין לא נענה- - -

אני מתארת לעצמי שגם לא יענה. אחד מהם לא נמצא עכשיו.

אבל היום אנחנו מבינים למה הוא לא נענה, כי מספר ההשמות שבוצעו בשנת 2019, בגלל החלפת מפעילים ובגלל סיבות אחרות, שלא נכנס לכל הרשימה, ירד בשלושים אחוז. ירד משבעת אלפים ארבע מאות חמישים ושתיים לחמשת אלפים 2014, התקציב ירד מארבעים וחמישה מיליון ולעשרים ותשעה מיליון, שזה אפילו יותר משלושים אחוז.

איזה תקציב?

התקציב של מרכזי ריאן, שמיועד לקדם השמות ותעסוקה. המשמעות הברורה היא ששנת 2019 הייתה שם חצי עבודה ולא סיפרו לנו על זה ולא התייחסו לתלונות שלנו, לכן אני מאוד מוטרד שאומרים שמתישהו יישלחו את התשובות, זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו מסתכלים על מה שקרה ב-2020 וב-2021, אנחנו מסתכלים בראייה הארצית, ומבקר המדינה כותב על זה דוח מאוד מפורט ומאוד ברור, תחת הכותרת של טיפולה של מדינת ישראל בקורונה, ואומר לנו, שלמשל, מספר ההכשרות בשוברים ירד מאלפים מאתיים עשרים ושבע, בשנת 2019, לשבע מאות עשרים ושש בשנת 2020, מספר ההכשרות בשוברים ירד בשלושים ושניים אחוז, יש ירידות דומות מאוד גם בתאריכים האחרים. עכשיו, אנחנו כשביקרנו ביחד ברהט, קיבלנו נתונים במצגת מאוד נאה גרפית, אבל כשהסתכלנו על הנתונים יותר בפרטים אנחנו מצאנו, אל"ף, ששבעים ואחד אחוז מהמשתתפים הם בני שמונה עשרה עד עשרים ושש,

כלומר, ההשמות התרכזו, בניגוד למה שהוועדה הזו התכוונה ובניגוד למה שההכוונה של הדברים הייתה. היא התרכזה בגילאים הצעירים, באנשים שאחוז המשכילים בהם יותר גבוה, ההשכלה שלהם משופרת. שישים ושישה אחוז מהמשתתפים הם רווקים, זה לא מה שמאפיין את האוכלוסייה הבדואית, ברור שזו אוכלוסייה צעירה. תשעים אחוז מהמשתתפים סיימו לפחות שתיים עשרה שנות לימוד, כלומר רק פחות מעשרה אחוז, תשעה אחוזים הם מתחת שתיים עשרה שנים ופחות, שזה אומר אחוז מאוד גבוה מהאוכלוסייה בכלל ובראייה מגדרית אחוז מכריע מהנשים, מחוץ למשחק בכלל או כמעט מחוץ למשחק. עכשיו, חמישים ושבעה אחוז מהמשתתפים הם משתתפות, הן נשים, שזה משמח, אבל זה היה אמור להיות האוכלוסייה לא של הצעירות שמשתחררות מהאוניברסיטה ומחפשות עבודה, אלא אוכלוסיות אחרות. כלומר, הלכו לחפש את הכסף איפה שיש אור ולא איפה שיש צורך אמתי ומצוקה כללית.

זה משפר את התוצאות.

משפר את הנתונים והזכיין יכול להמשיך לעבוד. עכשיו, בטיוטת החלטת הממשלה הקודמת אנחנו מצאנו שנאמר במפורש, שייבדקו את הזכיינים בתוך שנה ויבררו אם הם מספקים את הסחורה, בטיוטה האחרונה הסעיף הזה נעלם. אנחנו קוראים להחזיר את הסעיף הזה, כי הוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו חושבים שהזכיינים האלה צריכים לספק את הסחורה, ואם הם לא מספקים את הסחורה, אלא מספקים תעסוקה רק לעצמם ולעובדיהם, אז יש בעיה.

תודה רבה, שמוליק. מעוז ביגון מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך, בבקשה אדוני. אני מקווה שתביא לנו נתונים יותר ברורים, מאשר הצהרות כלליות.

אז באמת אני אתייחס לנושא שאני אמון עליו במשרד החינוך, מה שפעם היו קוראים לו ביעור הבערות, השלמת השכלה. המוטיב הכי משמעותי המנבא תעסוקה הוא כמובן ההשכלה, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, ככה גם התעסוקה היא מתקיימת וגם ברמת שכר גבוהה יותר וזה מה שאנחנו אחראים עליו במשרד החינוך. אבל, לפני שהאדם נהיה בוגר ובודקים מה רמת ההשכלה שלו צריך לטפל גם בילדים הקטנים יותר, בעצם מלידה ועד גיל שמונה עשרה. חברה שלי ממשרד החינוך נמצאת עכשיו בזום, היא תציג קודם כל את הנתונים עד גיל שמונה עשרה, ואני אציג את כל הנתונים מגיל שמונה עשרה והלאה.

צהריים טובים לכולם, תודה לכולם. אני אציג בבריף קצר מה שמערכת החינוך במחוז דרום מטפלת באופן ישיר וגם באופן עקיף בכל מה שקורה לנושא של תעסוקת נשים, ובכלל בכל הנושא של המגדר. אז, אני אתחיל בגיל הרך ושם יש לנו תכנית שנקראת "הד החיים" במסגרת תכנית הד החיים, אנחנו מפעילים מאה קבוצות בשנה, בעיקר אימהות, אנחנו מנסים גם לגייס אבות, אבל עיקר העבודה היא עם אימהות שהן מקבלות שלושים שעות סדנאיות- - -

לא, שנייה, אני לא מעוניינת עכשיו לשמוע, זה נשמע מוזר שאני אומרת את זה, אבל אני לא מעוניינת לשמוע עכשיו על תוכניות בעניין שוויון מגדרי. אני רוצה לשמוע את מה שקשור בתעסוקת נשים, זה הנושא של הדיון שלנו. אם יש לכם עניין, למשל, אחד מהדברים שדובר עליהם זה העניין של חינוך כיתות השלמת השכלה.

אני אתייחס לזה.

כן, אבל לא תוכניות, סדנאות וכו'. למשל, תגידו לי גם כן בעניין מעונות היום שהיום תחת אחריות שלכם, זה אחד החסמים ביציאת נשים למקומות עבודה, מה אתם מתכננים בנושא הזה של מעונות היום?

אם יורשה לי, אני אגיד רק שני משפטים ואז אני אעביר- - -

בכייף, בבקשה, זו הייתה הכוונה, נתתי לך זכות דיבור.

אני אגיד לך מה האני מאמין בכלל שלי באופן אישי וגם של בכלל של החינוך. ברגע שאישה יושבת והיא עוברת איזו שהיא סדנה שמעצימה אותה ומסייעת לה לפתרון בעיות בתוך הבית לדיאלוג עם בן זוג שלא מרשה לה לצאת לשוק העבודה, איך להתמודד עם בעיות של ילדים, בעצם הכל משפיע על הכל. אני יכולה להגיד באופן ישיר, משפיע על תעסוקת בנות, ובכיתות יא' עד יב' אנחנו מפעילים את תכנית "חינוך לקריירה", שם אנחנו מלמדים אותם לעבור ראיון עבודה, ראיון קבלה לאקדמיה, קבלת החלטות. אנחנו חושפים אותם לשוק העבודה, מה הדרישות של שוק העבודה היצע מול ביקוש. כמובן, בנוסף, אנחנו יודעים שאחד החסמים של האישה הבדואית לצאת לשוק העבודה הוא בעצם מבנה המשפחה, שהוא מבנה פטריארכלי ובתוך השיח הזה והכבוד- - -

אני לא עוד לא מכירה שום חברה אחרת שיש בה מבנה לא פטריארכלי, אין חברה אנושית כזו.

אוקיי. נוסיף לזה גם השפעה של מנהגים ומסורת וכל מה שאנחנו, פה אנשי הדרום- - -

לא, אני חושבת שהשיח הזה שמדבר, אם עכשיו בלשכות התעסוקה, יש עליה בדורשות העבודה הבדואיות, למרות שהן מחכות שנה שלמה על מנת לקבל עבודה, זה אומר החסמים הם הרבה יותר מעבר לה, אם בן זוג או אבא נותן לה לעבוד או לא. החסמים הם מבניים יותר, אם מדברים על מחסור בכישרונות או אוריינות דיגיטלית מה אתם עושים בנושא הזה, על מנת לעזור להם להשתלב יותר, אם זה אחד החסמים הקיימים? אם אחד החסמים הקיימים הוא מחסור במעונות היום, שכאשר האישה לא יודעת איפה לשים את התינוק לפני שהיא יוצאת לעבודה, אז מה נעשה בנושא הזה? האם יש תכנית ברורה לפתוח מעונות יום, לשלב את הילדים? פעם אני הצעתי שדווקא התשלום או החלק של המשפחות בתשלום על מעונות יום, דווקא על מנת לעודד את הנשים, תורידו את הסכום הזה מהאחריות, החלק של המשפחות. כלומר, יש מכלול צעדים מבניים שצריך לעשות ועל זה הייתי רוצה לדעת. לחכות לשינוי חברתי, אנחנו נאיץ את השינוי החברתי דרך עבודה מושכלת.

אנחנו נתייחס לתוכניות שאנחנו מפעילים. כמו שאמרתי, הנושא של ההשכלה והשלמת ההשכלה הוא גורם משמעותי מאוד במוביליות חברתית, וגם בהתייחס למה שדיברו על האוריינות הדיגיטלית והאם אנחנו הולכים למקומות של האור או המקומות היותר מאתגרים, אנחנו מתעסקים באמת במי שלא גמר שתיים עשרה שנות לימוד או עשר שנות לימוד. הנתונים מראים, אני מדבר מהנתונים של הלמ"ס, שם לא מצאתי את הפילוח בין החברה הבדואית לחברה הערבית, אבל באופן כללי, חמישים אחוז מאלה שלא גמרו שתיים עשרה שנות לימוד הם מהחברה הערבית, אז אפשר לגזור מזה כמה מהבדואים. אבל, אם החברה הערבית היא עשרים אחוז מכלל האוכלוסייה, והם תופסים נתח של חמישים אחוז מאלה שלא גמרו את השתיים עשרה שנות לימוד, אז זה מעיד על עצמו בפני עצמו.

מה אנחנו עושים בחברה הבדואית ספציפית, אז אנחנו פתחנו בתשפ"א ארבע קבוצות לימוד שתיים ברהט, אחת בחורה ואחת בשגב שלום. אנחנו מדברים על כעשרים ומשהו תלמידים בכל קבוצה להשלמת תשע שנות לימוד ושתיים עשרה שנות לימוד. הצלחנו להשתחל איך שהוא לתקציב להחלטת הממשלה הקודמת, מצאנו שם יתרת תקציב שלא נוצלה. אנחנו הרבה פעמים יודעים שיש החלטות ממשלה וכמה מתוך זה הם מנצלים. אז, מצאנו שלושה מיליון שקלים שלא נוצלו ורצנו לדבר הזה והגשנו בקשה, קיבלנו את התקציב ופתחנו עכשיו, בתשפ"ב, עשרים ואחת קבוצות לימודים, שאנחנו מדברים למעלה מארבע מאות תלמידים. פה אנחנו מדברים על תלמידות, כי רק קבוצה אחת של גברים נפתחה ועשרים קבוצות של נשים בדרום גם ברהט, בחורה, בשגב, בתל שבע, ערערה, נווה מדבר, כסייפה ואל קסום. זאת אומרת, בכל הרשויות שאנחנו עובדים מולן, פתחנו לפחות קבוצה אחת, ברהט שלוש קבוצות, בכסייפה שלושה קבוצות וכו' נפתחו עכשיו בתקציב ייעודי של החלטת הממשלה הקודמת, נשארה שם יתרה.

אנחנו הגשנו בקשה גם להחלטת הממשלה הקרובה של חמש מאות חמישים לעוד תקציב של שלוש מיליון. אנחנו יודעים שיש צורך בדבר, אנחנו מכירים את הנפשות הפועלות. בנוסף, עוד דבר שעשינו הוא שנפגשנו עם סמנכ"ל של רשות התעסוקה, אמרנו לו יש לך אנשים מובטלים, תבדוק אצלך מי החסם שלו להיקלט בשוק התעסוקה, זה שאין לו שתיים עשרה שנות לימוד, שהיום לכל מכרז הכי פשוט של שומר או לא יודע מה, כל דבר הכי קטן הוא חייב את התעודה הזו. יצרנו איתם, שהם משלמים מתוך - - - קורונה שהיה להם, אנחנו כמובן הפדגוגיה, אנחנו הרגולציה של הדבר הזה. בשגב שלום פתחנו קבוצה באמצעות שירות התעסוקה ובאחריות שלנו החינוכית, ועוד תשע קבוצות נוספות באמצעות שירות התעסוקה- - -

מה אין לי עשר קבוצות חדשות, שהן מעבר לעשרים ואחת שאתם- - -

עשר זה הארצי, מתוכן אחת כבר נפתחה בשגב שלום בנובמבר 2021, ובתקציב של רשות התעסוקה יש עוד עשרים קבוצות שטרם נוצלו. זאת אומרת, בפוטנציאל אנחנו יכולים לפתוח עוד קבוצות באמצעות תקציב של שירות התעסוקה, מעבר לתקציב שיש לנו. רק לצורך הפרופורציה, כלל הארץ, החברה היהודית והחברה הערבית, מקבלות בשנה לטובת השלמת השכלה שלוש נקודה שתיים מיליון שקל, ואם נתנו רק השנה שלוש מיליון שקל למגזר הבדואי, שאנחנו יודעים שהרוב זה לנשים, זאת אומרת רק קבוצה אחת נפתחה לגברים, כל השאר זה לנשים. היתרון הוא שאנחנו לא מביאים אותן לבאר שבע או לרהט, אלא אנחנו נותנים להם את זה במקום עצמו, כי אנחנו מכירים את היבטי התחבורה הציבורית. הדבר הזה הוא מאוד משמעותי, והוא מוביל בסופו של דבר למוביליות חברתית משמעותית.

מה עם האוריינות הדיגיטלית?

אז בתוך הקורסים שאנחנו נותנים, שאנחנו אומרים השלמת השכלה יש מודולה שלמה של אוריינות דיגיטלית. אנחנו מלמדים גם תגבור בשליטה בשפה העברית, אנחנו מלמדים גם מחשבים, גם מתמטיקה וכו', אבל יש גם מודולה שלמה של אוריינות דיגיטלית. כמובן, שראינו כמה יש חוסר באוריינות דיגיטלית, אנחנו מתמקדים בדבר הזה ביתר שאת, על מנת שהדבר הזה יגרום- - -

אז בזמן נתון זה, כמה אנשים נמצאים בהשלמת- - -

אני גם אשמח לקבל תשובה.

אז בזמן נתון זה יש לנו תוך כדי הלימודים כבר שמונים וארבע נשים שלומדות ועוד ארבע מאות עשרים וחמש שמתחילות עכשיו את הלימודים בכל הרשויות שהזכרתי קודם. עכשיו, הפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול, אנחנו יודעים שיש צורך.

מדובר על כחמש מאות נשים?

כן, חמש מאות נשים.

אוקיי, מצויין.

גם בשנה הבאה, אם תאושר הבקשה שלנו לחמש מאות חמישים, יהיו עוד קבוצה של כארבע מאות עד חמש מאות נשים נוספות שיוכלו להשתלב בהשלמת ההשכלה.

אני רוצה רק לדעת איפה הנתונים האלה מפורסמים, כי אנחנו שלחנו אליכם מחודש יוני מכתב חופש מידע על מספר כיתות השלמת השכלה ועד היום לא קיבלנו מענה, וגם הגשנו בקשה ליועמ"ש וגם לא קיבלנו מענה. נשמח לדעת היכן ניתן לקבל את הנתונים, חוץ מעכשיו מבעל פה, איפה זה מפורסם?

אז קודם כל, אני יכול לתת לך את זה עכשיו וגם במייל מסודר.

אשמח, כן. שלחנו לכם מכתב- - -

אני לא רוצה שנעבור על הנקודה הזו בשתיקה. אנחנו שלחנו מכתב ב-9 ביוני 2021 מכתב מאוד מסודר, וביקשנו אינפורמציה גם על התקציבים, גם הקבוצות וגם על דברים אחרים. מכתב מאוד מסודר על פי החוק, כל מה שצריך, יש לכם שלושים יום לענות אם אתם מקבלים את הבקשה או דוחים את הבקשה. אנחנו היום ב-28 בפברואר, כלומר עברנו שמונה חודשים ולא קיבלנו עד היום. פנינו ליועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל תגובה.

בסדר, אני יודעת שזה מקומם, שכאשר לא עונים לבקשות כאלה, יש חוק שמחייב את עובדי המדינה כן להתייחס לבקשות כאלה בתוך זמן נקוב. הייתם יכולים גם כן לעשות עם זה משהו. לצערי הרב, לוועדה פה אין לה את הסמכות מאשר יותר בעניין מוסרי, לנזוף בפומבי במשרד שלא סיפק את התשובות. אבל, אני מאוד מצפה שלאחר הדיון הזה, גם לוועדה אנחנו נקבל את זה מוסדר, אבל גם הם יקבלו תשובה מסודרת וכתובה לשאלות שלהם, שהם כבר שמונה חודשים מחכים להם.

אז, קודם כל אתה צודק וגם דיברתי טלפונית עם המנכ"לית שלכם פעמיים- - -

לא, בואו, אל תעשו לי עכשיו סולחה. אמרתי את מה שאמרתי, אתה תספק להם את התשובות וזהו.

מקובל.

זה לא מתקבל על הדעת שבקשת מידע תשב שמונה חודשים במשרד ולא תהיה עליה תשובה, צריך לענות. אני יודעת שזה מכביד לפעמים עליכם כעובדים, אבל זה מה שהחוק אומר.

לא, אני חושב שהארגונים הגיע הזמן שייקחו את משרדי הממשלה לבית המשפט על זה שהם לא מקיימים את החוק.

אני מכירה ארגונים שכבר עשו את זה. אולי כאשר יהיו מוצפים בתביעות כאלה, אז ישכילו לתת את התשובות יותר מוקדם. איתנו מוסא אלקריני, מנהל מרחב ריאן דרום. אומנם הייתי רוצה לשמוע יותר על התוכניות שלכם, מר מוסא. בדיונים הבאים כאשר נתייחס לתוכניות של פתרון הבעיות הללו, אבל עלה פה הניתוח שעשה שמוליק לנתונים שקיבלנו כאשר היינו בביקור אצלכם, אולי תרצה להתייחס לזה. אני לא רציתי להשאיר את זה בלי התייחסות. בבקשה.

שלום לכולם. תודה עאידה על הובלת הנושא, אין ספק שזה נושא מאוד משמעותי, במיוחד עבור החברה הבדואית וגם בכלל בחברה הערבית. אני אתייחס לנקודות שהעלה שמוליק, אני חושב שהנתונים שאתה העלית הם נתונים שהם קצת לא מותאמים על פי המציאות שיש לנו, גם נתונים שאנחנו יכולים להציג. בשנת 2021, כיום שאנחנו נתנו מענה בסביבות ששת אלפים משתתפים, אני יכולה להגיד ששישים אחוז שזה מתייחס לנשים, במיוחד במציאות של משבר קורונה, החברה הבדואית היחידה שבאמת שילמה מחיר בצורה מאוד משמעותית, ששחררו אותם ממקומות תעסוקה, במיוחד של נשים. כיום הצלחנו לאט לאט להחזיר את הנשים האלה למקומות התעסוקה, אפילו שילבנו אותן במקומות אחרים, אפילו משרות יותר איכותיות. אנחנו מדברים בסביבות שלושים אחוז במשבר של קורונה, שהאבטלה הייתה באחוזים הכי גבוהים בכלל הארץ, במיוחד בדרום. להגיע לאחוז כזה הוא דבר מאוד משמעותי. שלושים אחוז, אפילו יותר- - -

שנייה רק, מוסא. בעצם הנתונים ששמענו מלשכת התעסוקה אומרים שיש עליה בדרישות עבודה של שלוש עשרה אחוז מהתקופה שלפני הקורונה. כלומר, יש יותר נשים שדורשות עבודה, סביר להניח שחלק הן נפלטו בתקופת הקורונה, אני לא יודעת איך אפשר לעשות את זה, אבל אולי כדאי שאנחנו נבקש מלשכת התעסוקה פילוח, כלומר לבדוק כמה מאלה שאתם החזרתם לעבודה- - - אתה מדבר על שלושים אחוז שהחזרתם, שלושים אחוז מתוך כמה?

שלושים אחוז, יש לנו שלושת אלפים חמש מאות משתתפות, שלאו דווקא הגיעו למטרה של השמה, של להשתלב בהשמות, אלא חלקן רצו ללמוד עברית, אוריינות דיגיטלית, קורסים של הכשרות. האחוז שאנחנו ניסינו לשלב אותן, הוא בסביבות של שלושים אחוז השמתי. אבל, הנושא הוא לא בעניין של אחוזים, אנחנו לא רוצים לדבר מבחינה טכנית. אוקיי, יש לנו ששת אלפים, יש לשירות תעסוקה עוד שמונת אלפים, יש לנו עשרים אלף דרישות עבודה בחברה הבדואית. השאלה היא מה המקומות, האפשרות ומה השירותים הקיימים, אזורי תעשייה ומפעלים, מה התשתיות הקיימות. העניין הוא לא לחבר את הנושא לנושא טכני שיש לנו אחוזים.

כיום החברה הבדואית עוברת עשור של שנים, שכל הזמן אנחנו באים ומציגים את הנתונים המספריים, אבל מה נעשה באזורי תעשייה בכסייפה, מה נעשה באזורי תעשייה בכלל החברה הבדואית. החברה הבדואית כיום נמצאת כמו בית מלון, אנשים ישנים בתוך הבתים שלהם ויוצאים לעבוד בקריית גת, באופקים, במקומות מאוד רחוקים.

חשוב לי להעלות את הסוגיה הזו, היום אין תוכניות ייחודיות עבור החברה הבדואית לפתוח אזורי תעשייה שיכולים גם לתת תמריצים למפעלים, שיכולים לקלוט נשים לעבוד. האישה הבדואית שגרה בקסר א-סיר והיא צריכה לצאת בשעה שלוש בבוקר ולעבור כל מיני תחבורה ציבורית עד שתגיע לקריית גת, זה בלתי אפשרי, זה לא קיים. היכולת שלנו במרכזי ריאן לנסות באמת להתגבר על חסמים, כמו עניין של יזומות של נשים.

כיום אנחנו פתחנו תוכניות מותאמות בתוך החברה הבדואית אצל הנשים, מאמנות כושר, מאמנות שחייה, צילום, אלו דברים שאנחנו יכולים לתת להן את כל הכלים. אבל, אם נסתכל בראייה של מקרו לעוד עשר שנים, אנחנו נמשיך באותם נתונים, אם לא תיעשה עבודה מקיפה בתוכנית החומש בחברה הבדואית ולפתח מסה של מפעלים, יזמות של מפעלים, תמריצים למפעלים שיכולים באמת לתת מקומות תעסוקה לנשים.

זה מה שננסה לבדוק בדיונים הבאים. אנחנו נפגשנו בסיור שהייתי, ואתה מכיר שאני מאלה שדוגלות בפיתוח היצע של מקומות עבודה ושהמדינה אחראית לעשות את זה בכל מיני תוכניות, כי בסופו של דבר, מה שקורה היום הוא שיש ביקוש, עובדה, אפילו הנתונים של הרשויות מראים שיש ביקוש מצד הנשים, הן רוצות לעבוד, אבל אין היצע של מקומות עבודה, ועל זה צריך לעבוד. אנחנו נבדוק מול המשרדים מה הם מתכננים על מנת לפתח את התחום הזה. תודה לך. אליאור בר סמנכ"לית אסטרטגיה תנועת אור.

תודה רבה. אנחנו בעצם מקדמים מהלך, חזון להפוך את הנגב והגליל להיות מרכזי חיים חדשים בישראל. אנחנו מבינים שהאוכלוסייה הערבית, הבדואית בנגב היא בעצם הבסיס לצמיחה הכלכלית והאיכות חיים של כל תושב במדינה. אני חושבת שזה ההבדל רגע בתפיסה, אנחנו לא מדברים על שוויון הזדמנויות או צמצום פערים, אלא באוכלוסייה הזו כממש מנוע צמיחה לאומי. אנחנו עשינו בשנה, שנתיים האחרונות עבודה מאוד מעמיקה על שוק התעסוקה בכלל בעולם ובישראל, מגמות ותחזיות. אנחנו מבינים שאחד מהאתגרים הגדולים הוא בעצם חיבור כלל האוכלוסיות לשוק התעסוקה. אחד הדברים שמצאנו, וזה כן עלה פה גם בדיון, דיברו על הכשרות, אבל אני רגע ארחיב את זה לכל העולם של המיומנויות הרכות, מה שנקרא- - -

סליחה, אני יכולה להתערב? הדיון הוא מאוד ממוקד. הדיון ממוקד בעניין תעסוקת נשים ערביות בדואיות, אני מבקשת לצלול לנושא אם יש לך מה להציע לנו, כי אי אפשר לקחת עכשיו הרצאה מקיפה בנושא של מיומנויות רכות ודברים אחרים.

בסדר גמור. אז כן, בעצם אני רגע מדברת על התפיסה הגדולה, אבל בסופו של דבר, אנחנו קראנו פשוט ליוזמות, לפתרונות בעצם יזמיים לעולם הזה של תעסוקה ותעסוקת נשים. בעצם איתרנו חמש יוזמות שעוסקות בשוק התעסוקה, ומתוכן יוזמה אחת שעוסקת באותן מיומנויות רכות לחברה הערבית. אנחנו גם עושים עבודה ברהט שמתעסקת באוריינות דיגיטלית של האוכלוסייה ואוכלוסיית הנשים בעיר רהט. בעצם בסופו של דבר אנחנו, בכל הפרויקטים ביחד דואגים למימון של מעל מיליון שקל לעולמות האלה של תעסוקת גם נשים בנגב ובגליל. אני הייתי שמחה פה לשיתוף פעולה עם כל אחד ממי שלוקח חלק בוועדה הזו, בהיבט של סיוע בקידום של אותן יוזמות. ברהט אנחנו מממנים כשבע מאות חמישים אלף שקלים לפתרונות האלה- - -

שבע מאות מה?

שבע מאות חמישים אלף שקלים לפתרונות של אוריינות דיגיטלית ברהט, שבעצם אחד מקהלי היעד הגדולים בתהליך הזה הוא הנשים ברהט ובסביבה.

רק שאלה טכנית קטנה, מתוך ארבעים ושניים העובדים שלכם כמה הם ערבים?

כרגע אנחנו מחפשים לגמרי עובדים ומנהלים מכל האוכלוסיות, אנחנו מפרסמים גם ברים שבהם אנחנו עובדות, עובדים ועובדות. אנחנו לגמרי מזמינים עובדים מכל המגזרים לקחת חלק- - -

אבל לא ענית על השאלה.

מתוך ארבעים ושניים עובדים שלכם כמה הם ערבים?

אז, אני עונה אפס והמטרה שלנו- - -

אה, כי לא אמרת אפס בהתחלה. אמרת שפונים, אבל לא אמרת שאפס מתוכם.

לצערי הרב מאוד. אבל, אנחנו כן עושים תהליכים בהיבטים של ועדות השקעות בתחומים האלה, וכמובן שהאוכלוסייה הבדואית ברהט ויזמים מהאוכלוסייה הערבית לוקחים חלק בתהליכים שאנחנו מקדמים. עכשיו אני רוצה רגע להתייחס קדימה, כי זה גם מאוד מאוד רלוונטי, העבודה הבאה שלנו בתחום התעסוקה בעצם הולכת להתמקד בעולם של תעסוקה בהיבט המרחבי ובכל אחת מהאוכלוסיות גם בנגב וגם בגליל. אני מזמינה גם כן את כל מי שמשתתף כרגע בוועדה או שמכיר מישהו שרוצה לקחת חלק, אז לגמרי מוזמנים.

אוקיי. תודה. אני רוצה לסכם. זה לא דיון אחרון בנושא.

משפט אחד. החור השחור הגדול הוא שאין לנו נתונים, לא מבחינת תעסוקה, לא מבחינת ביטחון תזונתי ספציפית לאוכלוסייה בנגב. לא הלמ"ס יכול לתת לנו אותם, לא המוסד לביטוח לאומי, שני המוסדות שאמורים לתת לנו נתונים ואין אותם. אי אפשר לתכנן שום דבר בלי נתונים.

אוקיי. אני חושבת שיש לנו נתונים חלקיים, כי חלק מהאוכלוסייה לא נזכרת, למשל, ביטוח לאומי כן הוא יכול לתת לנו את הנתונים שהוא אמון עליהם. נתונים שהם אמונים עליהם, כמו כמה אנשים משלמים קצבאות ולכמה משלמים דמי אבטלה- - -

:

נכון, אבל השבטים הבדואים, הנתון של האנשים הגרים מחוץ לישובים הוא לא נתון קונקרטי. הוא לא נתון שמפוזר גיאוגרפית, כולנו טוענים שהוא מפולח- - -

טוב, זו אחת הבעיות הקיימות בנגב וזה פוטר את המדינה מחלק גדול מהאחריות, וזה חלק מהמדיניות של לא להכיר בכפרים האלה ואתם יודעים את זה. לצערנו הרב, אנחנו נאבקים במדיניות הזו ומנסים לקלף או לגרד את הקליפות מעל, על מנת להגיע אל הנתונים האמתיים ולצערנו זה המצב. נורה זנון, אני מבינה שאת רוצה להגיד לנו משהו.

שלום. אני מכפר בלתי מוכר בשם רכמה. עד עכשיו אני שומעת שאתם מדברים על תעסוקת נשים, נשים צריכות להיות בתעסוקה, ולפי מה שאני יודעת בכפר שלי רוב הנשים הן לא מועסקות בגלל המון חסמים. החסם העיקרי הוא נורמות חברתיות, שאסור לאישה לצאת לעבוד רחוק מהבית וכמובן אצלנו אין מקומות תעסוקה, זה לגבי הנשים פה. לגבי הנשים הן שלוש נשים עם תואר, שיש להן השכלה של פערים וגם פה יש חסם, זאת מפני שהלימודים הם גם במרחק, ועל מנת ללמוד לתואר ושיהיה לך תואר ושתהיה לך הכשרה לעבוד בחינוך, אתם דיברתם בהתחלה על חינוך, וזו העבודה המועדפת, לתת לאישה בדואית מהכפרים המוכרים לעבוד. היא לא יכול לעבוד במפעל, מוסא אמר שצריך להקים עוד מפעלים, אבל גם אם יקימו פה מפעל לנשים לעבוד, אז כנראה זה לא יהיה קל בשבילן להיכנס לעבודה בעבודה הזו, אלא יש דברים אחרים.

ריאן, אתם מדברים על הכפרים המוכרים, אני עד עכשיו לא שמעתי אף אחד שדיבר על הכפרים הלא מוכרים שזה רכמה, אור דעת, הדאג', ואדי אל-נעם, שאלו כפרים לא מוכרים ושם הנשים כמעט ולא עובדות, רובן חותמות חתימה. ריאן אמר שהוא פותח פה הכשרות מקצועיות, לא זכור לי שראין פתחו פה כמעט משהו, אולי דבר אחד ויחיד, אולי לימודי עברית. אנחנו כבר יותר מחצי שנה מנסים שריאן ייתן לנו קורס תכשיטנות לנשים, הכשרה מקצועית. מה שאני באה להגיד, שריאן, כל העמותות האלה שמדברות אבל הן לא משתפות באמת את הנשים שנמצאות בכפרים הלא מוכרים. ההרגשה היא שאנחנו אוויר, לא קיימות, אף אחד לא עוזר לנו. לגבי החסמים, אני יודעת ממה שאני רואה, על מנת שנשים יוכלו לעבוד הן צריכות לא רק הכשרות מקצועיות, אלא הן צריכות שיהיה להן תואר וצריך לעזור להן על מנת שיהיה להם תארים ושיוכלו לעבוד, אם זה במערכת החינוך שזו עבודה קרובה, אם זה בעבודות- - -

את פשוט חוזרת על הדברים שאמרנו.

כן, אני מצטערת. אני פשוט פעם ראשונה נמצאת במעמד הזה, זה לא קל לי וגם מלחיץ מאוד.

דווקא את עושה את זה מצוין.

אז מה שאני רואה בחסמים הוא שהחסם הכי גדול הוא המרחק ללמוד. כל המכללות למיניהן שמלמדות נמצאות בבאר שבע או בספיר וזה רחוק מאוד. אמרתי, שלוש עם תואר, שתיים שלומדות בחברון, אז גם לזה צריך למצוא פתרון, בזמנים שלהן אפשר לעשות את הלימודים דרך זום או שינגישו להן את זה פה, על מנת שיהיה להן תואר, שהן יוכלו ללמוד. מבחינת השפה, אני רואה המון המון קושי עם השפה העברית, יש לימודים של זום- - -

זה נשמע מאוד מוזר ממך, כי את מדברת עברית קולחת ויפה.

אני למדתי עם יהודים.

ברור שאת לא מייצגת את כלל האוכלוסייה בעניין הזה. בסדר גמור, נורה, אני מתנצלת אבל אנחנו חייבים לסיים את הדיון הזה. אני מודה על ההופעה, אני מודה גם לאלו שטרחו והגיעו. לצערי הרב, אני יותר מודאגת מתמיד, זו הרגשתי. למה אני אומרת את זה? כי בעצם העובדה של שנתיים קורונה שהעלתה את אחוז דורשות העבודה בקרב הנשים הערביות הבדואיות, אנחנו יודעות שגם האוכלוסייה בעניין העוני וחוסר ביטחון תזונתי גם כן ספגה מכה והאחוזים עלו בתקופה האחרונה, בתקופת הקורונה. הדבר הזה מחייב לנסות ולבדוק איך אפשר לפתור את הבעיות הללו. מצד שני, אני לא רואה במיוחד המשרד האמון על הנושא הזה, משרד הכלכלה, עדיין שכנע אותי שהם מבינים את כובד הבעיה הקיימת ואת ההתדרדרות שחלה במצב. בנוסף, אני לא רואה תכנית חירום שתנסה לענות על המצב שהתפתח לאחר הקורונה וגם לתוכניות לטווח הארוך. אנחנו כבר מזהירים הרבה זמן שלהמשיך לדבר על השקעה בהון האנושי, כאשר אין פתרון למקומות עבודה ופיתוח מקומות עבודה במקביל, זה רק יגרום לעוד תסכול ועוד תסכול.

משרד הכלכלה חייב, חייב, קודם כל, לאשר את עניין הקמת ששת לשכות התעסוקה. אני מאוד מקווה שהאטה בהקמת לשכות התעסוקה, אין מטרה בזו להדוף את הריבוי בבקשות לעבודה אולי, שיקרה בדיוק אחרי שיפתחו את ששת הלשכות החדשות. אני אפנה לשרה ואבקש שתפרסם מייד את הקריטריונים ואיפה היא הולכת לפתוח את לשכות התעסוקה החדשות. כמובן, את כל הבקשות שביקשתי להעביר מידע תוך כדי הישיבה, הן חלק מהסיכום הזה. אני חושבת, ששוב, משרד הכלכלה חייב שתי תוכניות, תכנית קצרת מועד, חירומית, שתעשה על ההידרדרות שחלה בתקופת הקורונה, ותכנית לטווח ארוך. אם לפני שבוע דיברנו על ראייה מגדרית של תכנית החומש, וראינו ששם אין שום תכנון בראייה מגדרית של תכנית החומש, אז הדיון הזה מראה עד כמה אפשר לפספס. אומנם לקבל תקציבים זה טוב, אבל צריך לדעת איפה משקיעים את התקציבים האלה ואיך מתכננים לפתור את הבעיות.

בנוסף, לא קיבלתי ממשרד החינוך שום תגובה בעניין מעונות היום, דבר שנפנה ונבקש לדעת האם הם מתכננים משהו ומה המצב בנושא הזה. שוב, אני מסכמת ואומרת, לצערי הרב, בעיות העומק בנגב הן הרבה מעבר לכל השאלות שהעלנו פה. כל עוד שלא פותרים את בעיות העומק, את ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים, וכל עוד המדינה לא מבינה שהיא לא יכולה ליצור בנגב חצר אחורית, שהיא לא מסתכלת מה שקורה בתוכה ורק נכנסת כדי למשטר את האוכלוסייה, במקום לשרת את האוכלוסייה, אנחנו לא נתקדם לשום מקום. אז, בבעיות העומק נמשיך להיאבק, אבל גם כן זכות הנשים היא לקבל הזדמנות לחיים יותר בכבוד. כפי שאמרתי בהתחלה, הנושא הזה יעמוד על שולחנה של הוועדה עוד ועוד, כאשר תפתחו את שאר המידע שביקשנו. הישיבה הבאה תעסוק באילו תוכניות ופתרונות, יותר לעומק. אנחנו נשמע גם את ריאן, את לשכות התעסוקה וגם את המדינה, ונראה אם בתכנית החומש הצליחו לפתח משהו ספציפי.



תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.