פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ל' באדר התשפ"ב (03 במרץ 2022), שעה 09:35

1. הצעת טיוטת תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברת לתועלת הציבור) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021
2. הצעת תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

עידית מועלם - עו"ד, רפרנטית חברות, משרד המשפטים

יעל דקל שפריר - עו"ד, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

יפית בבילה שמר - עו"ד, יועצת משפטית, רשות התאגידים

נאוה אושר - עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, רשות התאגידים

יונתן חיימי ארנרייך - עו"ד, ממונה תחום ממשל תאגידי, רשות ניירות ערך

אילן פלטו - מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות






משתתפים באמצעים מקוונים



חן שרייבר - רו"ח, נשיא לשכת רואי החשבון

ניצן רוזנברג

איל קופמן

אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת טיוטת תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברת לתועלת הציבור) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

הצעת תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום הצעת טיוטת תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברת לתועלת הציבור) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 והצעת תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021.

המשרד המציע הוא משרד המשפטים. בבקשה, נשמח להצגת התקנות. אני מבין שגם הגעתם לסיכומים לגבי שינויי נוסח. ככל שתרצו, נשמח שתפרטו את השינויים.

בוקר טוב. משרד המשפטים. התקנות שאנחנו מציעים כאן הן תקנות שמהוות הוראת שעה כשדהן מסתמכות על התקנות העיקריות שמוגדרות, שהן תקנות החברות, כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני, התש"ס-2000.

התקנות העיקריות, נגיד עליהן מילה בקצרה, נועדו להסדיר את הגמול שמשולם לדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים בחברות ציבוריות, קרי, חברות שאין בידי הציבור מניות או אג"ח.

סליחה שאני קוטע. אופיין כהוראת שעה נובע מהסמכתן או סמיכתן על מצב החירום?

נכון. אלה התקנות המוצעות. התחלתי לדבר על התקנות העיקריות.

אני פשוט מנסה לבין למה אתם קוראים לזה הוראת שעה כשאתם לא קוצבים את זה בזמן.

זה קצוב בזמן אבל כתלות בקיומו של מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום. כלומר, זה לא קצוב בזמן - - -

אם כן, זה לא כתוב בזמן. יש תנאי מקיים לקיומן של ההוראות אבל אם בעוד עשר שנים יהיה מצב בריאותי מיוחד, התקנות יעמדו בתוקף.

נכון.

אז זאת לא הוראת שעה.

לא בהכרח. יש הוראות שעה שהן קצובות בזמן ויש הוראות שעה - - -

אני פשוט רומז לכם על מה ייכנס בסוף הדיון לנוסח שנאשר.

התקנות העיקריות בעיקרון נועדו להסדיר את הגמול שדירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי מקבל כאשר התקנות בעצם קובעות גמול שנתי לצד גמול לישיבה שאותם דירקטורים מקבלים לפי מדרגות, בהתאם להון העצמי של החברה, וגמול הישיבה לפי התקנות העיקריות שמתקיימת באמצעי התקשורת, שזה משהו שמתאפשר לפי חוק החברות, עבור זה מקבלים 60 אחוזים מאותו גמול שהחברה אישרה לדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים.

אנחנו יודעים שבתקופת הקורונה, מאז מרץ 2020, הרבה מהישיבות לא יכלו להתקיים במתכונת הרגילה הפיזית הפרונטלית שבדרך כלל או לפחות עד אותה תקופה התקיימו ישיבות דירקטוריון מאחר שהיו מגבלות על המשק, היה מצב בריאותי בעקבות הקורונה, והמשמעות הייתה שדח"צים ודב"תים שפעלו כרגיל ואפילו לפעמים פעלו יותר מהרגיל בשל המשבר והיו הרבה חברות שהיו צריכות לחשב מסלול מחדש או נקלעו לאיזשהו חוסר ודאות – דווקא במצב הזה הם למעשה קיבלו 60 אחוזים מהגמול שהיה אמור להיות משולם להם מלכתחילה בשל המגבלות שהוטלו על ידי הממשלה ולא כתוצאה מבחירה שלהם או מדיניות של החברה או משהו כזה.

בהמשך לכך אנחנו חשבנו שיש מקום לאפשר לחברות לשלם את הגמול המרבי עבור ישיבות שבעצם מטבען היו צריכות להתקיים בצורה פיזית. כלומר, אין כוונה שייעשה עכשיו שימוש באותו מנגנון שאנחנו מפנים כאן כדי לשלם על כל הישיבות שהתקיימו באופן מקוון, אלא רק ישיבות שבאופן טבעי היו צריכות להתקיים פיזית וכרגע התקיימו באופן מקוון בגלל המגבלות, החל ממרץ 2020, אז נכנסו המגבלות הראשונות לתוקף, הסגר הראשון שכולנו זוכרים.

צריך להגיד שהמחלקה שלנו הביאה לאורך תקופת הקורונה כמה וכמה תיקונים שנוגעים לתקופת הקורונה ולמענה ממוקד. אני מניחה שאתם מכירים. גם חדלות פירעון, גם הוצאה לפועל, תיקונים ממוקדים שנועדו לסייע בקשיים שעוררה התקופה הזו וכל מה שהיה כרוך בה.

צריך להגיד עוד משהו אחד. הדירקטוריון צריך לקבוע אמות מידה - אני אפרט את זה כאשר נגיע לסעיף – באשר לישיבות שמטבען היו צריכות להיות באופן פיזי.

אולי אני אתחיל להקריא ואני אסביר סעיף-סעיף.

לפני ההקראה והמעבר על הסעיפים. יש לנו את מסמך הרקע ותודה ליועצת המשפטית של הוועדה על הכנתו. יש כאן כמובן את הסוגיה של התחולה הרטרואקטיבית, שלפחות מבחינת התקנות שמאושרות בוועדות הכנסת זאת לא סיטואציה טריביאלית. אני כבר אומר שמבחינתי אחת הדרכים לבטא את זה היא באמת להפוך את העניין הזה להוראת שעה. אני לא מוכן לקבוע כאן מסמרות לעתיד הרחוק. אלה תקנות מאוד מאוד חריגות בגלל אופיין הרטרואקטיבי. אני מבין את ההבחנה שנסקרת גם במסמך ההכנה בין תקנות מיטיבות אל מול זה. אני מציע להיזהר קצת בהגדרה מה מיטיב ומה לא. מיטיב עם מי? עם הדירקטור זה מיטיב. אולי עם בעלי המניות זה פחות מיטיב?

אני כמובן אתייחס לכל זה.

אני אומר שוב שבקריטריון הזה פחות אוהב להשתמש. החלה רטרואקטיבית של כללים היא דבר בעייתי. מתי התקנות האלה נחתמו?

הן טרם נחתמו.

מתי הן הונחו על שולחן הוועדה?

לדעתי ב-5 באוקטובר.

יכול להיות. בגלל הקורונה אנחנו כאן עם פקק גדול.

ה-5 באוקטובר, אלה התקנות של הדח"צ. של הדירקטור החיצוני. אנחנו מדברים כאן על שני סטים.

הסט השני הוא מנובמבר.

בהקשר הזה אני רוצה לומר שהקורונה התחילה לפני שנתיים. התקנות האלה מובאות עמוק לתוך הקורונה. במובן הזה, זה לא שהייתה כאן התארגנות שבחצי שנה ראשונה של הקורונה הבינו שאנחנו במצב חדש ושמתם תקנות ואנחנו מדברים על החלה רטרואקטיבית. לוקח כמה חודשים להבין את המצב. יש כאן החלה רטרואקטיבית שנתיים אחורה. זה מאוד חריג. צריך מאוד להיזהר מיצירת תקדימים תחיקתיים בנושא הזה. אנחנו חיים בעולם די כאוטי, אפרופו כל מה שקורה מסביבנו, לפעמים גם דח"צים יושבים במדינות אחרות. דעתי לא נוחה מסיפור הרטרואקטיביות בממדי הזמן שהבאתם את זה.

אני לא אאשר את התקנות האלה כדבר שעומד לעד וקובע כאן איזשהו כלל.

אני אשמח להתייחס לעניין הרטרואקטיביות. אפשר תוך כדי ההקראה. אנחנו רואים את התקנות האלה, כמו שאמרת והסתייגת, כאיזושהי הטבה ואני אסביר. הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים שכמו שאמרנו עשו את עבודתם כרגיל ואולי אף יותר מהרגיל בתקופה הזאת, כמובן נפגעו. זה נכון שהכסף הזה שמגיע לכיס שלהם יוצא מכיס אחר וזה כמובן מה שציינת, מכיס החברה או מכיסם של בעלי המניות. יחד עם זאת, בתקנות אנחנו בעצם מקנים כאן שיקול דעת לחברה ועל כן הפגיעה בחברה היא לא פגיעה מנדטורית. כלומר, חברה שמעוניינת שלא לקבוע אמות מידה ולא לסווג ולא לשלם, בעצם זה נתון בידה.

אני רק אזכיר שמערכת היחסים הזאת היא לא מערכת יחסים דו צדדית. בסדר גמור, יש את הדירקטור, יש את החברה כאורגן, יש עוד שחקנים בעלי אינטרס מסביב. בעלי מניות למשל. הם לא החברה. במשולש הזה של מערכת היחסים בין בעלי המניות, בין החברה כאורגן ובין הדירקטורים, מערכת היחסים היא לפחות של שלושה צדדים. אני יכול לחשוב על עוד שחקנים בעלי מעמד אבל לפחות יש שלושה שחקנים ולא שניים. בניגוד לקביעת מדרגות מינימום ומקסימום, כאן אין אישור אסיפה כללית. לפחות בעלי המניות הם מחוץ לקבלת ההחלטות מה מיטיב ומה לא.

זה נכון אבל צריך לזכור שזה תחום במה שהאסיפה הכללית כבר אישרה. יש את הסכומים שקבועים, האסיפה הכללית מכוח חוק החברות אישרה איזשהו טווח מסוים, ובתוך זה שיקול הדעת כאן הוא יחסית מצומצם.

אני יודע. אני אומר שוב שהתקנות האלה בגדול עושות היגיון. הן לא דבר מופרך שאתה אומר משנים כאן את כל המשטר התאגידי בתחום הגמול. ברור לנו שיש כאן איזושהי סיטואציה שצריך לתת עליה את הדעת. אני רק אומר שאל תקלו ראש בבקשה, לא ברטרואקטיביות ואל תביאו את סיפור ההטבה ככרטיס הכניסה למועדון הרטרואקטיביות. אין כרטיס כניסה למועדון הרטרואקטיביות וככל שאתם תשתמשו בהגדרה הזו של מיטיב, מבחינתי אתם פותחים פתח לדברים עתידיים. חשוב לי להעביר לכם את המסר. מבחינתי זה שאתם חושבים שתקנות הן דבר מיטיב, מבחינתי זה לא כרטיס כניסה לשום זירה של תחולה רטרואקטיבית. יש כאן חריג שבחריגים, מעורר כאבי בטן קשים, הכול תחום ממילא בגבול ויש שיקול דעת של החברה, בסדר, אז נסיבות מקלות אבל אני אומר שמבחינתי מה מיטיב ומה לא מיטיב – זאת לא הצדקה. בעיניכם זה מיטיב ובעיני חלק מבעלי המניות שלא נתתם להם שום מעמד בתוך התהליך הזה, זה לא מיטיב. לא יודע למי זה מיטיב ולמי לא. יש כאן סוגיה שהקורונה גלגלה לפתחנו הרבה סוגיות מורכבות וצריך לפתור את זה. מחר תבקשו להחיל רטרואקטיבית עוד דברים ותאמרו לי שזה מיטיב.

אדוני, אם אפשר להתייחס לרטרואקטיביות כי אנחנו בוודאי מסכימים איתך. אין חולק שהרטרואקטיביות צריכה להיות חריג שבחריגים, שהתקופה כאן היא תקופה ארוכה ושהבאנו לפתחך משהו שהוא ככלל חריג ואנחנו לא אוהבים להביא. אנחנו חשובים שמלבד העובדה שזה מיטיב – ואני מתייחסת לשני הסטים – יש כאן סיטואציה שלא צפינו, משהו שהמחוקק לא צפה בעת שהתקנו הדברים וזה מתווסף. בהחלט הצגת את זה. זה לא תנאי אחד וזה, כמו שאמרת, כרטיס הכניסה. יש כאן עוד שיקולים כמו העובדה שזאת סיטואציה שלא צפינו. אני יכולה להגיד לך שעשינו את זה בעוד הרבה מאוד חקיקות. הקורונה הייתה אירוע בלתי צפוי וזה בוודאי מתווסף.

כאן אני מעלה את השאלה למה צריך לחכות שנה ושמונה חודשים כדי להתקין תקנות כאלה. אפילו מבחינת ההגינות כלפי הדח"צים. משרד האוצר ומשרד המשפטים התארגנו הרבה יותר מהר כדי לעסוק בשאלה אם אדם עובד מהבית, אם הוא מקבל שכר מלא או לא. שלחו את המשק לעבוד בבית. לא צריך לחכות שנה ושמונה חודשים. גם מהצד הזה, יושבים דירקטורים, שכרם נפגע, הם עושים את מלאכתם נאמנה ולמה ששנה וחצי יקבלו 60 אחוזים אם אתם חושבים שראוי לשקול אם לא לתת להם 100 אחוזים מהגמול?

אנחנו מקבלים את זה. הליכי החקיקה, עוד לפני שמגיעים לשולחן הכנסת, לצערנו הם ממושכים.

מבחינת סדר הדברים, אני רוצה שנקריא את התקנות ונעמוד על דברים.

לנו יש רק דברים כלליים להגיד.

אנחנו תמיד נותנים למשרד המציג קודם להציג את התקנות במלואן ואז סבב התייחסויות.

תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 244(א) ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה –

"גמול השתתפות" – כמשמעותו בתקנה 5(א) לתקנות הגמול.

"חברה" – כהגדרתה בתקנות הגמול.

"ישיבה" – כמשמעותה בתקנה 5(א) לתקנות הגמול.

"תקופת ההגבלות" – מיום התחילה וכל עוד עומדת בתוקף הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או על מצב חירום בשל נגיף הקורונה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020.

"תקנות הגמול" – תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000.

2. גמול השתתפות בעד השתתפות בישיבה באמצעי תקשורת בשל הגבלות בתקופת ההגבלות

(1) דירקטוריון חברה רשאי לקבוע, לעניין גמול השתתפות אמות מידה לפיהן תסווג השתתפות של דירקטור חיצוני בישיבה המתקיימת בתקופת ההגבלות תוך שימוש באמצעי תקשורת כאמור בסעיף 101 לחוק כהשתתפות בישיבה רגילה, אם הישיבה מטבעה הייתה נערכת בנוכחות המשתתפים ויש מניעה לקיימה בנוכחות המשתתפים, כולם או חלקם, בשל הגבלות שהוטלו לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה או שיש ההצדקה אחרת להשתתפות בה באמצעי תקשורת בשל הגבלות כאמור (להלן – השתתפות מזכה).

(2) קבע הדירקטוריון אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א), יבחן ביחס לכל השתתפות דירקטור חיצוני בישיבה באמצעי תקשורת אם יש לסווגה כהשתתפות מזכה בהתאם לאמות המידה קבע.

(3) סיווג הדירקטוריון השתתפות בישיבה באמצעי תקשורת כהשתתפות מזכה כאמור בתקנה זו, יקראו את תקנה 5(ב) לתקנות הגמול, לגבי השתתפות באותה ישיבה, כאילו במקום "בשיעור של 60 אחוזים מגמול ההשתתפות בישיבה רגילה" בא "כאמור בתקנת משנה (א)".

(4) אמות מידה שקבע הדירקטוריון לפי תקנה זו יחולו על כל הדירקטורים החיצוניים שכיהנו בחברה בתקופת ההגבלות.

3. תחילה והוראות מעבר

(1) תחילתן של תקנות אלה ביום י"א באדר התש"ף (15 במרס 2020) (להלן – יום התחילה).

(2) על אף האמור בתקנה 5(ו) לתקנות הגמול, לעניין התקופה שמיום התחילה עד לקביעת אמות מידה לפי תקנה 2(א), ככל שנקבעו, ההפרש בין סכום הגמול ששולם לפי תקנה 5(ב) לתקנות הגמול, לבין הסכום שיש לשלמו בהתאם לסיווג השתתפות בישיבה כהשתתפות מזכה לפי תקנות אלה, ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מהמועד שבו נקבעו אמות המידה, או, לפי קביעת החברה, בתחילת הרבעון שלאחר המועד בו נקבעו אמות המידה.

זה הסט הראשון.

מועד התשלום לא צריך להיות לא מקביעת אמות המידה אלא ממועד הסיווג? קבעו אמו ת מידה, עכשיו יושבים ומבקשים מהדירקטור והוא אומר שהוא לא השתתף בפגישה הזאת כי הוא היה בבידוד, הוא לא השתתף בפגישה הזאת כי הוא בקבוצת סיכון. האירוע הקובע כאן הוא לא קביעת אמות המידה אלא הוא הסיווג של הישיבה. נכון? או שאני לא מבין משהו במנגנון של תהליך קבלת ההחלטות. אני מבין שקודם כל צריך לקבוע אמות מידה. אם קבעו מידה, צריך לסווג את הישיבות המזכות וגם להחליט מי מהדירקטורים. בואו נאמר שיש דירקטור שהשתתף ב-זום כי הוא נסע לחוץ לארץ באותו תקופה ולא כי הוא ישב בבית בגלל הגבלות הקורונה כי הוא בקבוצת סיכון. על פי התקנות הוא לא אמור לקבל את הגמול.

נכון.

אם החברה לא ביררה עם הדח"צים, אם הדח"צים לא ענו לפניית החברה להמציא הסבר מדוע הם היו בישיבה ב-זום?

אתה אומר שבמקום 30 ימים מקביעת אמות המידה, זה 30 ימים מסיווג הישיבה.

נכון. הקביעה שהדח"צ הזה ישב בישיבה הזאת ב-זום.

צריך לסווג את הישיבה עצמה. לא כל אחד בפני עצמו. הישיבה, או שהיא ישיבה רגילה או בתקשורת.

מעבר לזה שמסווגים את הישיבה כישיבה שמטבעה הייתה מתקיימת פיזית, צריך גם לראות שאותו דירקטור לא נכח בישיבה בגלל הקורונה.

למעט מה שאתם אומרים ב-(2)(ד). אמות המידה שקבע הדירקטוריון יחולו על הכול.

את מסבכת. קבע ישיבה וזאת ישיבה כזאת. זהו. מקבלים לפי זה.

לא. אני לא אשנה את אופי התקנות. התקנות באות ואומרות שצריך לקבוע אמות מידה. אחרי זה צריך לסווג השתתפות של דירקטור חיצוני ספציפית. יש כאן שני שלבים. יכול להיות שהם יהיו באותו יום יושבים וסוגרים את העניין.

צריך להגיד שזו הייתה הערה מאוד טובה של הייעוץ המשפטי לוועדה וזאת ההזדמנות גם להגיד תודה על העבודה הצמודה והמסורה של ניצן. בהתחלה הנוסח שפורסם להערות הציבור היה ישיבה מזכה ואז זה היה על פי ישיבה ולכאורה לא היה מקום להבחין בין דירקטור שהשתתף באותה ישיבה. ניצן הסבה את תשומת לבנו שבאמת יש מקום אולי לבחון את זה פר דירקטור. כלומר, גם אם הישיבה התקיימה פיזית, אבל דירקטור מסוים היה בבידוד, אנחנו נרצה לא באופן אישי לאפשר לפחות מתן גמול מלא וזה הולך גם לצד השני. כלומר, ישיבה שהתקיימה באופן מקוון ואחד הדירקטורים נעדר בשל סיבה שאינה קשורה למגבלות הקורונה - - -

אם הישיבה כולה התקיימה ב-זום בגלל הקורונה, אז כולם.

נכון. אבל אם דירקטור אחד נעדר מסיבה שאינה קשורה ושאר הישיבה התקיימה פיזית, או נגיד שני דירקטורים, אחד היה מבודד והשני היה - - -

לשני לא התחשק לבוא.

אבל הישיבה הזאת מראש סווגה כישיבה רגילה, כך שאין בעיה.

הכוונה הייתה להיטיב עם הדירקטורים.

נכון. יש כאן הטבה.

למרות שהישיבה התקיימה באופן פיזי, הדירקטור לא נכח בישיבה בגלל הגבלה שקשורה לקורונה - הוא יקבל את הגמול המלא.

זה מה שיש בסיפא של סעיף 2(א). זה עובד לטובת הדירקטורים. להבנתי זה לא סותר את 2(ד) לגבי התחולה השוויונית של אמות המידה כי אמות המידה צריכות לחול באופן שוויוני.

הלכנו כאן בכיוון מרחיב. זה הגיוני. הגיוני שדירקטור שנמצא בבידוד, המון אנשים היו בבידודים, עלה ל-זום בגלל בידוד, אין סיבה שהוא יקבל את ה-60 ולא את ה-100 אחוזים. אני רק אומר שאז התקנות בנויות לא באופן שאנחנו מסמנים איזו ישיבה הייתה כולה ב-זום בגלל הקורונה או לא, אלא יש עוד שלב. אנחנו מאפשרים לדח"צים לומר שאני עליתי ל-זום אבל זה היה קשור בקורונה.

מבחינתנו ההערה מתקבלת.

מהסיווג ולא מקביעת אמות המידה יתחילו למנות את 30 הימים.

בסדר גמור. נעבור לקובץ השני.

אולי היא תסביר בכמה מלים למה הכוונה שחברות יקבעו באמות המידה.

המטרה של אמות המידה, מבחינתנו בראש ובראשונה היא לסווג איזו ישיבה מטבעה הייתה נערכת בנוכחות המשתתפים ויש מניעה לקיימה. כלומר, גם לפני תקופת הקורונה היו ישיבות דירקטוריון שהתקיימו ב-זום, באופן אחר, באמצעות הטלפון.

לא ב-זום. אז עוד לא היה זום.

נכון. עוד לא הגענו לאמצעים המשוכללים שהתפתחו באופן מואץ. גם לפני הקורונה היו ישיבות מהסוג הזה שמן הסתם היו יותר ממוקדות, יותר קצרות, אולי לנושאים שפחות טעונים דיון וכולי.

אין בזבוז זמן בהגעה למקום.

נכון. כל מיני דברים כאלה. ההסדר שלנו, אין תכליתו לאפשר גמול מלא על ישיבות מהסוג הזה שגם לפני הקורונה התקיימו בצורה טלפונית או מקוונת או משהו כזה. אמות המידה נועדו לאפיין את סוג הישיבות שעבור אותה חברה היו צריכות להיות פיזית ושההסבה שלהן לאמצעי תקשורת נבעה מהמצב. אני יכולה לתת לזה דוגמאות. אם יש ישיבות שנגיד צפוי בהן איזשהו דיון שיודעים שעשויה להיות מחלוקת, ישיבות מורכבות של ועדת מאזן, ישיבות על דוחות כספיים כאשר אלה בדרך כלל ישיבות משמעותיות, ישיבות עם ריבוי נושאים שמטבע הדברים גם ייקחו זמן ממושך. ישיבות מהסוג הזה, יש איזושהי הנחה שככלל היו אמורות להתקיים פיזית אבל בכל זאת אנחנו נותנים כאן את האפשרות לכל חברה לקבוע עבורה איזה סוג ישיבות היו מתקיימות באופן כזה ואיזה סוג ישיבות היו מתקיימות באו פן כזה.

זה מה שאתם מצפים מהחברה לקבוע באמות המידה.

נכון.

נעבור לסט של התקנות השניות.

אם אפשר לומר עוד משהו קטן. לגבי סעיף 2(ד) של התחולה השוויונית, היה חשוב לנו להדגיש שצריך לשים לב שזה משולם לכל הדח"צים שכיהנו בחברה באותה תקופה. כלומר, גם דח"צ או דב"ת שכבר הסתיימה כהונתו, נכון למועד הזה, מאחר שהתחולה של התקנות היא רטרואקטיבית, צריך להיות מתוגמל בהתאם לאמות המידה שנקבעו. כלומר, זה לא תלוי בכהונה בעת הזאת בה נקבעות אמות המידה.

אם את מזכירה את הסעיף הזה, אולי כדאי שתתייחסי לנושא של הדירקטורים הבלתי תלויים שרצית להעיר לגבי זה.

כן. צריך להגיד שבעצם החוק קובע תחולה של התקנות על דירקטורים בלתי תלויים אף שזה לא מוזכר במפורש. סעיף 249(ג) לחוק מחיל את 244 שמכוחו מותקנות התקנות האלה ולכן גם לפי המצב הנוהג הן חלות גם על דב"תים בלי שאנחנו כתבנו את זה במפורש שם ובאותו אופן גם הסט הזה. אין לנו כאן כוונה להחריג או לשנות מהמצב הקיים.

כדי לחדד את העניין הזה, חשוב לציין שחלק מהחברות מעניקות את התגמול שלהן גם לדירקטורים רגילים בהצמדה לגמול דח"צים או גמול דב"תים. חברות שעשו את זה כך, גם השתמשו בהוראות חוק מקלות במסגרת הקלות שקיימות ספציפית לגמול דירקטורים רגילים. מה שחשוב לנו במסגרת הדברים שנאמרים לפרוטוקול, שלא ישתמע מזה הסדר אחר לגבי מי שהשתמש בהקלות ונתן את הגמול לדירקטורים רגילים על פי הגמול לדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים.

בסדר. שם ההסדר לדירקטורים רגילים, אתה אומר שהוא כבר נמצא היום בתוך התחיקה שמסדירה את הגמול לדירקטורים רגילים?

לא. הגמול לדירקטורים רגילים הוא גמול שלא כפוף לתקנון גמול דחי"צים אבל יש חברות שמצמידות את הגמול לדירקטורים רגילים בהתאם לגמול דח"צים לפי הקלות שקיימות כיום בתקנות. מי שעשה את זה, הדירקטורים הרגילים שלו מתוגמלים לפי גמול דח"צים.

הכוונה היא שזה כן יחול?

שלא ישתמע מכאן שהשוויון חל רק לגבי דח"צים. זאת הכוונה. אם עכשיו מחזירים אחורה, זה צריך לחול כנראה גם על דירקטורים רגילים שהוצמדו לגמול של דח"צים.

אבל זה לא מכוח התקנות האלה. זה מכוח ההחלטה הסוברנית של החברה.

אבל הם הצמידו אותם לתקנות האלה, לרבות ההסבר לעניין גמול באמצעי אלקטרוני.

ואם עכשיו הם ירצו להחריג אותם? זאת לא החלטה סוברנית של החברה?

אני רק אומר שמה שחשוב זה שלא ישתמע שמה שאנחנו קובעים כאן זה הסדר שלילי בהקשר הזה.

זה בוודאי לא מטיל מגבלה.

הכוונה היא שלא ישתמע ממה שקבוע כאן שחברה שרוצה לתת גמול, להחזיר גמול כזה גם לדירקטור רגיל שהיה צמוד לגמול, שלא ישתמע שזה הסדר שלילי.

ברור. בסדר.

אתם רוצים שנגיד מילה על המצב הבריאותי המיוחד אל מול מצב חירום?

לא. לוועדה הזאת ברור ששני המצבים רלוונטיים.

נעבור לסט התקנות השניות ואז נעשה סבב התייחסויות.

אני רק אגיד לגבי התקנות העיקריות שההוראות והמגבלות באופן כללי לגבי חלק שנקבעו בתקנות, יוצאות מנקודת הנחה שחברי דירקטוריון בחל"צ נכללים בדרך כלל ללא שכר וללא גבול וזה דווקא החריג בחל"צ והתפיסה היא שהתפקיד העיקרי של חברי הדירקטוריון בחל"צ הוא בעצם להשתתף בישיבות, חוץ ממצב של יושב ראש פעיל שהוא מצב חריג. לכן גבול הישיבה נועד לפצות באופן סמלי על הזמן שמושקע והוא לא מה שמקובל, וזה גם משתקף בנתונים המעשיים שרק כחמישה אחוזים מהחברות לתועלת הציבור אכן משלמות גמול לנושא משרה. זה גם משפיע על התקנות - גם כך רשומות רק 1,400 חברות לתועלת הציבור. היקף ההשפעה הוא מאוד מאוד מוגבל וחשבנו שלאור התקנות המקבילות, לא נכון בהקשר הזה לא לקבוע את אותם הסדרים כי מהותית כל התכליות חלות גם לגבי חברות לתועלת הציבור.

עוד הבדל שחשוב לציין. חל"צ רשאית לתת גמול. זאת אומרת, המגבלה היא התקרה של הגמול בהתאם להיקף ולמדרגות שנקבעו בתקנות אבל היא יכול גם כלל לא לשלם גמול לעומת החברות הציבוריות.

לעומת החברותה ציבוריות, בהן יש חובה לשלם בתוך המדרג.

כן.

אני אומר שוב שלעתיד אין סיבה לקבוע כאן 60 אחוזים וכאן 50 אחוזים. בפעם הבאה כאשר תתקנו את התקנות לגבי חל"צ, ההבדל בין חל"צ לבין חברה ציבורית צריך להיות בטווח שהוא ממילא קיים. את אומרת שבפועל הדירקטוריונים לא מאשרים, גם לא מתבקשים לאשר אבל אין סיבה להבחנה בין 50 ל-60 אחוזים. אם הרציונל שיש כאן איזשהו גילום של אובדן זמן, זמן מבוזבז, בסדר. זאת סתם הערה לעתיד.

שיקול הדעת של חל"צ הוא רחב יותר.

כאן יש התערבות של המחוקק. עצם האמירה בתקנות, כאן זה 60 אחוזים וכאן 50 אחוזים. זאת הערת צד לעתיד לבוא. לא שאני מזמין אתכם להניח תקנות.

ברשותך, נקרא עם התיקונים הניסוחיים הקטנים.

ואז נשמע את עמדת משתתפי הדיון וניגש להצבעות.

טיוטת תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברת לתועלת הציבור) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 345י(ב) ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה –

"גמול השתתפות"- גמול בעבור השתתפות כמשמעותו בתקנה 3(א) לתקנות הגמול.

"חברה" – כהגדרתה בתקנות הגמול.

"ישיבה" – כמשמעותה בתקנה 3(א) לתקנות הגמול.

"תקופת ההגבלות" – מיום התחילה וכל עוד עומדת בתוקף הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או על מצב חירום בשל נגיף הקורונה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020.

"תקנות הגמול" – תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון,. לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור, התשס"ט-2009.

2. גמול השתתפות בעד ההשתתפות בישיבה באמצעי תקשורת בשל הגבלות בתקופת ההגבלות

1. דירקטוריון חברה רשאי לקבוע, לעניין גמול השתתפות, אמות מידה לפיהן תסווג ההשתתפות של יושב ראש דירקטוריון, דירקטור או חבר ועדת ביקורת בישיבה המתקיימת בתקופת ההגבלות תוך שימוש באמצע תקשורת כאמור בסעיף 101 לחוק כהשתתפות בישיבה רגילה, אם הישיבה מטבעה הייתה נערכת בנוכחות המשתתפים ויש מניעה לקיימה בנוכחות המשתתפים, כולם או חלקם, בשל הגבלות שהוטלו לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה או שיש הצדקה אחרת להשתתפות באמצעי תקשורת בשל הגבלות כאמור (להלן – השתתפות מזכה).

1. קבע הדירקטוריון אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א), יבחן ביחס לכל השתתפות של יושב ראש הדירקטוריון, דירקטור או חבר ועדת ביקורת בישיבה באמצעי תקשורת אם יש לסווגה כהשתתפות מזכה, בהתאם לאמות המידה שקבע.

1. סיווג הדירקטוריון השתתפות בישיבה באמצעי תקשורת כהשתתפות, יקראו את תקנה 3(ג) לתקנות הגמול, לגבי השתתפות באותה ישיבה, כאילו במקום "בשיעור שלא יעלה על 50 אחוזים מהגמול הקבוע בתקנות אלה" בא "כאמור בתקנת משנה (א)".


3. תחולה

תחילתן של תקנות אלה ביום י"א באדר התש"ף (15 במרס 2020) (בתקנות אלה – יום התחילה).

תודה. אנחנו נשמע שלושה גורמים. ראשית התייחסות כללית של רשות ניירות ערף שאתם גורם סטטוטורי מבחינת חובת ההיוועצות עמכם. לאחר מכן נשמע את מר פלטו ואחריו רואה חשבון חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון שנמצא איתנו ב-זום.

אני ממונה על התחום של ממשל תאגידי ברשות. בגדול, נוסח התקנות שמשרד המשפטים הניח על שולחן הוועדה, הוא לאחר התייעצות איתנו וכמובן אנחנו מסכימים לדברים מלואם. חשוב לנו לציין שמהמקום שאנחנו רואים את הדברים, הנחת התקנות האלה, גם בהקשר של הרטרואקטיביות עליה דיברתם בהתחלה, מדבר בעד עצמו. אנחנו כן חושבים שהתקנות במתכונת שלהן עכשיו נותנות מענה לבעיה שהייתה קיימת בשוק ושצריכה להיפתר.

אני אפתח ואומר שאנחנו מסכימים לנוסח. אני רק אומר שלמרות שמדובר בצורה מסוימת בהגדלת הוצאות של החברה, מצד שני אנחנו חושבים שהתקנות המקוריות לא התכוונו לישיבות זום. התקנות המקוריות, כאשר דיברו על ישיבה באמצעי תקשורת, הכוונה הייתה לישיבות קצרות בהן מדובר על אישור חתימה או דברים כאלה. כך גם היו מנצלים אותם בדרך כלל, חמש דקות ישיבה כי לא היה היגיון להביא את כל האנשים לשיבה. מתחילת הקורונה והאמצעים המשוכללים של ישיבות זום – אנחנו אומרים זום אבל כמובן יש עוד אמצעים – זה הפך להיות ואני גם אומר למשרד המשפטים שלעתיד כנראה יצטרכו להרחיב את זה מעבר לתקופתה קורונה כי זה יישאר איתנו כאן לנצח, אבל עכשיו זה לא המקום.

אני חושב שהפתרון שהביא משרד המשפטים – שכמו שנאמר, הוא לא פתרון כופה אלא משאיר בסופו של דבר את ההחלטה בידי הדירקטוריון של החברה – הוא הפתרון הנכון. זה המוטו שלנו בנושאים רבים שאנחנו דנים עליהם עם משרד המשפטים ועם רשות ניירות ערך, והמוטו הוא תנו לחברה להחליט ואל תחליטו בשבילה. אני חושב שבמקרה הזה עשו נכון ואנחנו תומכים בהצעה.

עם כל הכבוד כמובן לאוטונומיה של החברה, כל המנגנון של הדח"צים נועד להבטיח את ייצוג האינטרס של בעלי המניות. לכן אני אומר שוב שיש מקומות בהם לא הדירקטוריון של החברה הוא זה שצריך לקבל, או הנהלת החברה צריכה לקבל, את ההחלטה. התקנות הן של השר. אני לא בטוח שבעניינם של דח"צים טוב להשאיר בידי החברות מרחב של שיקול דעת.

אני רוצה לומר שאני קורא את התקנות כתקנות שמחייבות את החברה לקבוע אמות מידה. לא?

לא. דירקטוריון חברה רשאי לקבוע. אם החברה קבעה אמות מידה, היא חייבת לסווג באופן שוויוני ביחס לכל נושא המשרה עליהם זה חל.

אני אומר שוב שהיה אפשר להשמיע גם תיאוריה אחרת שלגבי עניין של דח"צים זה לא צריך להיות תלוי בלשון החברה. אם במשך שנה הדח"צים עברו ונמנע מהם להגיע לישיבות בפועל בגלל תקופת הקורונה, לא יודע אם היה צריך להשאיר את זה לחלוטין למנדט של דירקטוריון החברה, הנהלת החברה, להחליט האם מתאים לתת.

השיקול מנגד הוא באמת הסיפור של הרטרואקטיביות. אם אנחנו באים ומחייבים, יש לזה השלכות.

מכיוון שנאמרים דברים לפרוטוקול, אי אפשר שלא להגיב להם. אני רק אומר שבעניין דח"צים, להבדיל מדירקטורים רגילים, עמדתי שונה מעמדתך לגבי מה מרחב שיקול הדעת שנשאר להנהלת החברה והדירקטוריון. כל מוסד הדח"צים בא לשקף איזשהו איזון למה שדיברת ולכן מבחינתי, ככל ששיקול הדעת של הנהלת חברה ושל דירקטוריון הוא יותר מובנה בעניינם של דח"צים – יותר טוב.

זאת החלטת דירקטוריון. לא הנהלה.

אני אומר שוב שאני לא בטוח שזה צריך להיות בהחלטת דירקטוריון. בסדר. זו הנקודה עליה החלטתם. אני רק אומר שבעניינם של דח"צים - כל המוסד של הדח"צים נועד בדיוק בשביל לאזן את האוטונומיה המאוד גדולה שיש לחברה כאורגן לדירקטוריון שלה ובסוף כולנו יודעים מה הדרג הניהולי הבכיר שלה או בעל השליטה.

יגיע חוק חברות ואז נדון בכל הנושאים האלה לעומק.

אני לא מזמין אתכם. יש לי כמה תכניות אחרות למושב הבא - הצעות חוק פרטיות, כמה חוקי יסוד – תאמו אתי מתי אתם רוצים לבוא. גם חוק החברות, צריך לדאוג שהוא יהיה עדכני.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. בוקר טוב אילן פלטו חברי ובוקר טוב לכל המכובדים. אני רוצה להתייחס למה שנאמר. הקשבתי בקשב רב לכל השיח. אני חושב שיש כאן כמה נקודות. קודם כל, אני מסכים עם ההפרדה בין דח"צים לבין דירקטורים רגילים לפחות בתפיסה של בעלי המניות, אבל אני חושב שבעלי המניות – תסלחו לי - במקרה הזה הם לא חלק מהמשוואה משום שבעלי המניות, מבחינתם אם ישיבות התקיימו, הם יודעים שעל הישיבות האלה משלמים. עניין הקורונה הוא פורס מז'ור שהכריח דירקטורים לעשות את זה מרחוק, לעשות את זה מהבית, אבל אני אומר לכם שבהרבה מאוד שיחות עדויות של דירקטורים - מן הסתם אני מחובר ומכיר הרבה מאוד דירקטורים ויושבי ראש - תדעו שבשנתיים האלה הדירקטורים, הדח"צים, נתנו הרבה יותר מאשר בשנים רגילות ודווקא העניין של ה-זום הפך את הישיבות להרבה יותר ארוכות כי כל הזמן שהיו פעם לוקחים אותו כזמן של נסיעות, חניות וכולי, פתאום הוא נכנס לתוך זמן של ישיבות.

חזור על המשפט האחרון כי לא שמענו אותך.

התחלתי לומר שהישיבות התארכו מול ישיבות רגילות. אני אומר את זה כי אני חי את העולם הזה. כל ההתייחסות לזמן נסיעות, חניות וכולי, כל השעה הנוספת סביב ישיבה פרונטלית, הפכה להיות עוד שעה של דיון בתוך ה-זום. אני חושב שהשאלה האם הדירקטור או לדבר על החריגים, אם הוא היה חולה או לא היה חולה, זאת לא הנושא כאן, זה לא הסיפור כאן. הישיבות פשוט התקיימו מרחוק ובכל הזדמנות שהיה אפשר - אם אתם זוכרים, היו הפוגות וחשבנו שחוזרים למצב נורמלי – קיימו ישיבה פרונטלית ושוב חזרו ל-זום. אגב, עד עכשיו חברות עדיין לא חזרו לישיבות פרונטליות מלאות ובעצם אנחנו מדברים על שנתיים בהן בעלי המניות לא נפגעו, תעריפים ידועים ומוכרים, ובמקום לתת את המחיר המלא – החליטו שנתפסים לאותה סוגיה תקשורתית, לא דרך ישיבה פיזית ופגעו בתגמול הדירקטורים באופן גורף, לדעתי קצת אפילו אגרסיבי, וזה לא משהו שהיום אתה בא ואומר שלוקחים מבעלי מניות או לוקחים מהחברה. דמיינו לכם עובדים שעובדים בחברות רגילות ועבדו מהבית, המשיכו לקבל את משכורתם באופן מלא למרות שעבדו מהבית ומן הסתם אנחנו היום יודעים שגם התפוקות מהבית היו טובות.

דרך אגב, בכל הדירקטוריונים היו שיחות בנושאים האלה וכולם חשבו כבר לפני שנה שהגיע הזמן לשלם על זה. כמו שאדוני אמר, למה אתם באים היום, אחרי שנה ושמונה חודשים לדבר רטרואקטיבית. אבל מה לעשות שהבירוקרטיה היא כזו והדברים מגיעים היום ולא יכלו להגיע תוך חודש או תוך חודשיים מהאירוע. לקח לנו שנה לעכל את האירוע ולהבין היכן אנחנו חיים. אני חושב שהיום זאת תהיה פגיעה לא לתת פיצוי רטרואקטיבי על ישיבות זום מלאות בהן השתתפו גם הדח"צים, אותם נציגי בעלי מניות. אני חושב שלא קיימת כאן פגיעה לבעלי המניות ולכן אני הייתי ממליץ כן לתת כאן פיצוי חד פעמי ולקוות לבריאות טובה ולימים נורמליים.

תודה.

דרך אגב, הישיבות התקצרו ולא התארכו.

זכיתי לנהל עמותה לא קטנה לפחות שנה בתוך הקורונה ואני מסכים עם רואה חשבון שרייבר ולא רק לגבי ישיבות הנהלה. אני חושב שלטובה ולרעה, תרבות הפגישות, הפקטור הזה של בוא נחשוב אם באמת צריך את הפגישה הזאת ואי אפשר להסתפק בשיחת טלפון קצרה, כל הפרוצדורה הזאת היטשטשה לחלוטין. פעם היית חושב אם לנסוע בשביל פגישה מירושלים לתל אביב והיום על כל דבר יש פגישה.

אני חושב שמה שאמר מר פלטו מחייב איזושהי מחשבה שלכם לעתיד. הסיפור שינה את התרבות הארגונית. זה לא יחזור למה שהיה. זה לאו דווקא יהיה באותה עוצמה של ימי הסגרים אבל אנחנו בעידן אחר. בימים לפני הקורונה היינו אומרים למר שרייבר להגיע לחדר.

חסך שלוש שעות.

נכון. אנחנו כרגע מדברים על עניין הקורונה, אבל ההבחנה המאוד מאוד ברורה הזאת בין ישיבה שמתקיימת פיזית לבין ישיבה שמתקיימת באמצעים אלקטרוניים, יכול להיות שהמבנה צריך להיות שונה, יכול להיות שהגדרת הבסיס צריכה בעתיד להיות מול הישיבה. עכשיו את רוצים להוסיף על זה בגלל שקיימתם אותה פיזית, יש בזבוז זמן והאדם טורח ויוצא מביתו – יכול להיות שכל הדיפולט צריך להשתנות, שהסכום הבסיסי הוא עבור עצם קיום הישיבה ולא משנה אם השעה הזאת הייתה בתוך חדר או הייתה בתוך חדר מקוון. על זה את הבא ואומר שקיימת את הישיבה פיזית, אז מותר לך להוסיף 25 אחוזים, 30 אחוזים, או 50 אחוזים לגמול ואז גם לקבוע איזה ישיבות.

אני אומר לרשות ניירות ערך ואומר לכם. השאלה האם יש ישיבות סטטוטוריות שחייבים לקיים אותן פנים אל פנים, בסדר, זה דיון אחר. לא יודע, אני רק אומר, יכול להיות שהתשובה היא לא, אבל אל תשלו את עצמכם. גם כשאין קורונה, חלק גדול מהישיבות ימשיכו להתקיים בתווך מקוון. אז יכול להיות שצריך לעשות הבחנה בין ישיבה שהיא 10 דקות לאישור פורמלי לבין ישיבה אחרת. לא יודע. זה לעתיד לבוא.

אנחנו נצביע על התקנות כפי שהן. אני נמלך בדעתי שהייתה בהתחלה כדי להעביר מסר לגבי הרטרואקטיביות. חשבתי להגביל את התקנות ולאשר אותן בכפוף לסעיף שיקבע שהתקנות תעמודנה בתוקפן למשך שנה בלבד או משהו מן הסוג הזה, אם זה היה מעביר מסר לגבי סיפור של רטרואקטיביות. אני אומר לכם שאל תתאהבו בקונספט.

אנחנו בהחלט לא מקלים ראש.

אל תתאהבו בתירוץ שזה מיטיב. אני בקושי רב מאשר את התקנות האלה עם רטרואקטיביות של שנה ושמונה חודשים.

צריך לעודד אותם להביא דברים מיטיבים.

אמרתי לך. אני פשוט לא יודע מיטיב למי. לכן אני לא נכנס לסוגיית הטוב והמיטיב. זה מאוד קשה לאשר תקנות עם רטרואקטיביות של שנה ושמונה חודשים. זה יוצר כאבי בטן. אני אומר את זה לפרוטוקול. אין לזה מבחינתי הצדקה טובה. אני פשוט לא חושב שצריך לגלגל את העניין הזה לאנשים שעשו את מלאכתם נאמנה וייצגו את האינטרס של בעלי המניות בחברות ובטח לא הגיוני להעמיק את ההבחנה בינם לבין דירקטורים רגילים. לדירקטורים רגילים החברה רצתה לתת שכר מלא עבור הישיבות האלה- היא נתנה. אין סיבה לפגוע במעמד הדח"צים.

לא אשים כאן רטרואקטיביות מכיוון שכל התקנות האלה נסמכות על חוק שמסתיים בסוף שנת 2022. אני רוצה להזכיר שהתקנות תלויות בתוקפו של חוק הסמכויות ולא רק בהכרזה. יש כאן התליה כפולה. ראשית, צריך שתהיה הכרזה. אישרנו השבוע שלושה חודשי הכרזה על מצב בריאותי מיוחד אבל חוק הסמכויות הוא חוק שיבוא לידי סיום אלא אם נאריך אותו. אם נאריך אותו, נאריך אותו, אבל כרגע הוא חוק שתוקפו פוקע בסוף שנת 2022. נכון?

החוק הוא הוראת שעה ולכן כן יכול להיות שאפשר להשאיר גם את התקנות.

בסדר גמור. הוראת שעה. מהי הוראת שעה? זה לשעה מסוימת. זה כלל הרעיון. זה שחוק מתנה הסדר מסוים בהסדר אחר, לא הופך אותו להוראת שעה. הוראת שעה, המושג הוראת שעה הוא שזאת חקיקה שיש לה טווח זמנים מוגדר בחוק. אבל שוב, זה לא משנה. זה קצת סמנטי. אני רק בא ומזכיר שהחוק כרגע נסמך על התוקף של חוק הסמכויות. אין חוק סמכויות, אין תקנות כאלה. מכיוון שחוק הסמכויות קצוב בזמן, אז לא נכניס גם לכאן את זה.

עד סוף 2022?

כן. יכול מאוד להיות שאם נהיה עדיין בתוך תקופת קורונה שמצדיקה, יכול להיות שגם נהיה עם הקורונה בחיינו כפי שאנחנו עם השפעת בחיינו, אבל לא נאריך את חוק הסמכויות רק בגלל שיש קורונה. השאלה היא האם צריך את הסמכויות המיוחדות של חוק הקורונה. כרגע התקנות האלה, יש להן דד ליין, סוף שנת 2022.

אם אין עוד הערות, ניגש להצבעה.

מי בעד אישור התקנות?

הצבעה
אושר

התקנות אושרו פה אחד.

נצביע על כל סט תקנות.

את בסדר. אני מתרשם מעצמי בגלל שאנחנו מסיימים דיון בפחות משעה. דבר מאוד חריג כאן בוועדה.

מי בעד תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

התקנות אושרו פה אחד.

מי בעד אישור הצעת תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברת לתועלת הציבור) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

התקנות אושרו פה אחד.

חבריי, תודה רבה. חודש טוב. שבת שלום לכולם. תודה לכל מי שטרח על העניין.



הישיבה ננעלה בשעה 10:25.