פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
22/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 217
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"א באדר א' התשפ"ב (22 בפברואר 2022), שעה 15:06

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון מס' 8) - התשפ"ב - 2022

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין

דסטה גדי יברקן

טל פוקס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות



משתתפים באמצעים מקוונים



אילנה גנס - שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

דב ליפמן - חבר כנסת לשעבר

שמואל אמסלם - מנהל חטיבת שירות לנוסע, רשות שדות התעופה

יוסי פתאל - מנכ"ל מארגני תיירות נכנסת לישראל

טליה ג'מאל

איל קופמן

אהובה שרון, חבר תרגומים




הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון מס' 8) - התשפ"ב - 2022

אנחנו פותחים את הדיון. נמצאת איתנו עורכת הדין פוקס ממשרד הבריאות והיתר נמצאים באמצעות מערכת ה-זום. נמצא אתנו חבר הכנסת בגין וחבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. אנחנו אחרי דיון ארוך. אתמול ראיתי שמישהו טוען שהוא עושה את מסלול הנינג'ה אחרי צום, אחד המתמודדים. גם אני עכשיו מנהל דיון בתקנות אחרי צום ממושך. פשוט ראיתי הבוקר שראש הממשלה לשעבר אהוד ברק באיזשהו ראיון גילה בקיאות דרמטית בכל פרטי התכנית ואמרתי שאם אני שואף לגדולות, כדאי שגם אני אלמד מה קורה שם.

עורכת הדין פוקס, מה בקשתכם?

שלום. אנחנו מגיעים לכאן עם תיקון לתקנות חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל, תקנות שיש בהן שני עיקרים. האחד, בדיקה לכולם בכל תחנת גבול בכניסה לישראל.

בדיקת ה-PCR.

נכון. בדיקת PCR. הדבר השני הוא הסדרה של בדיקה לפני הכניסה לישראל שכרגע זה לא רלוונטי.

לגבי הבדיקה בכניסה לישראל, כבר לפני חודשים רבים הוחרגו במובן מסוים צוותי אוויר, במובן הזה שהם לא נדרשים לבדיקה בכל נחיתה אלא מספיק שהם יציגו בדיקת PCR שלילית מהשבוע האחרון. כאן אנחנו מגיעים עם תיקון שהמטרה שלו היא לתת להם עוד חלופה בנוסף להצגת בדיקת PCR מהשבוע האחרון, הצגה של בדיקת אנטיגן מוסדית שמבוצעת בישראל, בכניסה. אם הם לא מבצעים את הבדיקה בכניסה וגם אין להם בדיקה מהשבוע האחרון, הם יצטרכו לעשות בדיקת PCR, כמו קודם.

התקנות של חובת ה-PCR בכניסה לישראל, החובה הכללית, עומדות בתוקפן, עד מתי?

עד ה-7 במרס.

בהינתן הכרזה.

כמובן בהינתן הכרזה, כמו כל התקנות.

אנחנו מצפים בדריכות לקבל את ההכרזה המתאימה למצב התחלואה. על פי החוק זה צריך להגיע השבוע. חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה.

בסדר גמור. אני רק אציין שכמובן התקנות האלה יכולות לעמוד בתוקפן גם במצב מיוחד.

בוודאי. הן לא יכולות לעמוד בתוקפן אם לא תהיה אף הכרזה, אבל אם תהיה הכרזה על מצב בריאותי מיוחד, שדומני שלשם אנחנו רומזים לממשלה שצריך ללכת, בוודאי הן יכולות לעמוד, אבל את אומרת שהן עד ה-7 במרס.

נכון.

מה שאתם מבקשים כרגע זה בעצם להקל על אנשי צוותי האוויר בכך שאם אין להם PCR מהשבוע האחרון, הם יוכלו לעשות אנטיגן מוסדי בנמל התעופה.

נכון. אכן כן.

לא היה עדיף להמתין לתקנות?

אני כן אציין שברקע כמובן בקשת רשות התעופה האזרחית ומי שמנהל את העבודה מטעמה. הבקשה הייתה לא להמתין עם זה. למען האמת זאת בקשה שקיבלנו אותה לא בימים האחרונים אלא קודם לכן ושקלנו אותה במשך זמן לא קצר. בעת הזו שהתיקון עבר הוחלט להיענות לבקשה הזאת ו לכן לא המתנו.

היועצת המשפטית רוצה להעיר?

אני חושבת שמבחינתה הצדקה האפידמיולוגית אנחנו צריכים להבין את הסיטואציה כאן כי עד עכשיו חוות הדעת שנמצאו בפני הוועדה מדברים על כך שבכל מה שקשור לבדיקות לנתב"ג, יש היגיון וחשיבות משמעותית לכך שמדובר רק בבדיקות PCR ולא בבדיקות אנטיגן. זה ברמת המהות.

ברמה הטכנית של אופן התיקון כאן, אנחנו רצינו לציין - זה ממש ברמת הנוסח של הדברים – שבתקנות יהיו בדיקות אנטיגן מוסדיות, הכוונה להוסיף כאן, אבל הן יוגדרו, למרות שהן לכאורה עומדות בהגדרה של בדיקת אנטיגן בתוך התקנות עצמן, כבדיקות קורונה מידית שמפנה לצו בידוד בית שמפנה לתקנות דיגום. המהלך הזה נראה לנו קצת בעייתי ולקראת הפעם הבאה לפחות היינו מציעים גם כאן וגם לגבי תקנות התעופה להסדיר את הנושא בצורה שאיש צוות אוויר שרוצה לקרוא את התקנות ולהבין מה מצופה מנמו, יוכל להבין קצת יותר בקלות.

יש אתנו מישהו משירותי בריאות הציבור?

אילנה גנס אמורה להיות ב-זום.

אילנה, בשבוע הבא אנחנו מצפים לכם עם כל סל התקנות החדש וההכרזה, אם תהיה. איך אתם רואים בשירותי בריאות הציבור את הבקשה ואת השינוי הזה?

הבקשה הזאת נדונה בשיתוף גם עם ראש שירותי בריאות הציבור עם מנכ"ל משרד הבריאות. אנחנו מדברים על חלופה נוספת שהיא גם קלה במקביל לאפשרות לבצע בדיקת PCR במהלך שבוע ללא קשר לנחיתה ולא דרישה לבצע בדיקה בכל נחיתה. כמו שנדרשים האזרחים. הסיבה שמבחינתנו אנחנו מאפשרים גם את האופציה הזאת של אנטיגן בשדה, יש לה שני יתרונות. האחד, אנחנו נתקלנו לא פעם במצבים שאיש צוות אוויר, במיוחד בתקופה האחרונה, עת הייתה תחלואה יחסית רחבה ומשמעותית שנגעה במידה מסוימת גם בצוותי אוויר, במצבים שתוצאת ה-PCR הגיעה כשאיש צוות האוויר כבר המשיך לטיסה הבאה. רוב הצוותים מגיעים, נוחתים וממשיכים בטיסות הבאות ולא ממתינים לתוצאת PCR. ראינו לפעמים סיטואציות שאנחנו מנסים לאתר את הבן אדם והוא כבר בטיסה הבאה. לכן לפעמים יש יתרון גם לביצוע בדיקת אנטיגן מהירה שנותנת לנו אינדיקציה. כמובן שבמצבים כאלה אנחנו ממליצים, זאת לא חובה, במידה ויש בדיקת אנטיגן חיובית, לעשות גם בדיקת PCR. במידה והיא תצא חיובית, כמובן שנוכל לרצף אותה.

הסיבה השנייה היא שחלק גדול מצוותי האוויר – במיוחד צוותי תעופה בחברות ישראליות שטסות – רוב ההדבקה שלהם או המגעים שלהם הם בתוך ישראל ולכן החלק של תוצאת PCR ויכולת לרצף פחות קשור לשהייה שלהם בחוץ לארץ או לחשיפה בחוץ לארץ. זה עדיין יותר משקף חשיפה בתוך מדינת ישראל ולכן ברוב המצבים זה בעצם לא משקף תחלואה חוזרת מחוץ לארץ.

לכן החלטנו להיענות לבקשת רשות שדות התעופה ולתת גם אפשרות של ביצוע בדיקת אנטיגן בנחיתה. כמובן זאת אופציה נוספת. עדיין רוב הצוותים, לפחות ממה אנחנו מכירים, ממשיכים לבצע בדיקת PCR שבועית ולהתבסס על התוצאות שלה ולא לעשות בדיקת אנטיגן בנחיתה. זאת אופציה נוספת שמבחינתנו היא אפשרית ולכן אפשרנו להכניס את זה לתקנות.

תודה. חבר הכנסת בגין, אתה רוצה לומר משהו לגבי התקנות?

לא. חשבתי שאנחנו עוסקים במה שיבוא בשבוע הבא, בתקווה שזה אכן יגיע.

יגיע.

אילנה, אתם מוכנים?

אנחנו תמיד מוכנים. בוודאי. בדיוק היום העברתי חוות דעת אפידמיולוגית.

בשבוע הבא תביאו את התמונה כולה.

כן. בוודאי.

הדיון שלנו בתקנות האלה הוא מאוד מאוד מצומצם היקף. זו החרגה לגבי צוותי אוויר. בעוד זמן, גם כדי לאפשר את הפרסום ברשומות בזמן, נקריא ונצביע אבל כתמיד זאת גם הזדמנות להציף עוד עניינים קשורים לנושא הכניסה לישראל.

חבר הכנסת לשעבר ליפמן ואחר כך יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת.

תודה רבה כבוד יושב ראש. אנחנו יודעים שהדיון על מה יקרה בתחילת חודש מרס יהיה בשבוע הבא אבל אולי כדאי להקדים את הרפואה למכה. בהכרזה ששמענו מראש הממשלה נאמר שבחוץ לארץ רק בדיקות PCR מקובלות לפני שעולים לטיסה.

לתיירים.

כן, לתיירים. עד עכשיו הייתה מותרת גם בדיקת אנטיגן תוך 24 שעות מהטיסה. קיבלנו הרב הפניות מהציבור לפיהן בהרבה מדינות, כולל ארצות הברית, הדרישה ל-PCR ובלי אופציה לאנטיגן מקשה עליהם רבות, גם בעלויות כאשר יכולים להגיע למאות דולרים למשפחה עבור בדיקות ה-PCR וגם מבחינת היכולת לקבל את הבדיקות עם התוצאות תוך הזמן הנדרש. לכן רצינו לשאול האם אפשר להשאיר את זה כך שיש אופציה לאנטיגן תוך 24 שעות כדי להקל על עשרות אלפי אנשים שיגיעו בתחילת חודש מרס.

דבר שני. שיהיה מאוד ברור לגבי אוחזי האשרות, האם הם כמו הישראלים ואז בתחילת מרס לא יצטרכו בדיקה לפני הנסיעה לארץ או האם הם כתיירים צריכים את הבדיקה.

כאן אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה. הגדרנו בחוק החדש בדיוק את ההבחנה בין הגבלות שמוטלות מכוח נהלים שנקבעים על ידי המדינה וזה בעיקר לתיירים, דומני גם אוחזי אשרת עבודה. אנשים שיש להם מעמד בישראל, כולל אשרת עלייה שהם עוד לא כאן, אבל אשרת עלייה, תושבות ארעית, בוודאי תושבות קבע. כל הגבלה שמוטלת עליהם צריכה להיות מוסדרת בתקנות והתקנות הן באישור הוועדה.

טל, חשוב לי להדגיש את העניין הזה. שימו לב לסיפור הזה. כל הגבלה על כניסה שקשורה באדם שהוא מחזיק במעמד בישראל – או של תייר או של מהגר עבודה – ההגדרות נמצאות בחוק.

כן. היום זה מוסדר חלקית בתקנות התעופה וחלקית בתקנות חובת ביצוע בדיקה.

אני לא מדבר על חובת בדיקת PCR כללית וכולי. כל הגבלה על כניסה של אנשים מהסוג הזה דורשת תקנות על פי החוק שמגיעות לאישור ועדת החוקה.

בוודאי. כרגע, כמו שכולכם מכירים, מדובר על הגבלות של בדיקות.

אבל לדעת האם הם חייבים בבדיקה או לא. עכשיו הם לא יודעים לאיזו קבוצה הם משתייכים, האם הם ישראלים או תיירים. הם צריכים לדעת מה דורשים מהם.

ברור. בסדר. זה חייב להיות ברור. עוד לא ניסחנו את התקנות.

מדובר על אזרחים, בני זוגם וילדיהם הקטינים. לרבות בני זוגם. גם על כל מי שנמצא כאן באשרת סטודנט.

השאלה שעורכת הדין פוקס מעלה היא האם הבחנה בין אזרח ישראלי לבין מישהו שהוא תושב לעניין חובת ביצוע בדיקת PCR לפני העלייה למטוס בדרך לישראל.

אני חושבת שהדבר הזה צריך להיקבע בתקנות, האם אפשר או אי אפשר לעשות הבחנה. זה יצטרך לעבור את אישור הוועדה.

ברור. אני רוצה לומר שוב שאלה סייגים לאיסור הכניסה. אם הקביעה היא לא הטלת חובת בדיקה גורפת ואתם אומרים שיש סוג מסוים של אנשים שצריך בדיקה שהוא בעל מעמד בישראל, זה יצטרך להגיע.

אני מסכימה לגבי תקנות. ציינתי שיש תקנות תעופה ותקנות חובת ביצוע בדיקה שנדונות כאן. בעצם מדובר על חובה שהיא נדונה בשתי הוועדות ולא רק בוועדה ה זאת.

בסדר. האם את יודעת מה הכוונה?

אני יכולה לומר שהכוונה היא לקבוע את זה בתקנות.

מה הכוונה המהותית? שכל אדם שהוא תייר יידרש ל-PCR?

עדיין אין הגדרה סופית של מה בדיוק ההגדרה, איפה לשים את הגבול לגבי מי צריך בדיקת PCR או מי שלא צריך. זה יגיע לדיון בכנסת.

לגבי תיירים, כן.

תיירים, בוודאי שכן.

תיירים בוודאי. לגבי השאר, הם עוד לא קבעו.\

בכל מקרה זה יגיע לתקנות ויידון כאשר יהיה נוסח סופי.

מר יוסי פתאל, בבקשה.

שלום ותודה רבה. הכוונה לגבי תיירים לפי הודעת ראש הממשלה זה PCR לפני ההמראה ו-PCR בכניסה. לקראת הדיון חשוב לדעת שיש מדינות בודדות מאוד בעולם שמבצעות את הבדיקות בשדה התעופה מכיוון שמדובר בהכבדה תפעולית שבטוח תחזור כבומרנג בהמשך. במדינת ישראל בסוף זה נגמר באוהל. אחרי שהשקיעו בטרמינל כל כך הרבה כסף, בסוף מגיעים למאהל בדיקות והוא לא יעמוד בשום אופן בלחצים. אנחנו בטוחים בזה, גם רשות שדות התעופה מתריעה על כך ולכן אנחנו מציעים לתת על זה את הדעת.

הלכה למעשה בדיקות נעשות באוהל ואז אנשים יוצאים – החולים והבריאים ביחד – לתחבורה הציבורית להמתין לתשובות. בפועל נוצרה תעשייה שלמה של בדיקה של אחר הבדיקה. גומרים את הבדיקה של שדה התעופה כאשר לפעמים התשובה אורכת למעלה מ-24 שעות, התיירים עושים ביציאה עוד בדיקה אצל חברה פרטית שנותנת תשובות תוך 4 שעות וזאת כדי לא לאבד יום סיור בארץ.

אנחנו מבקשים שהוועדה לפחות תשקול להנחות את הצוותים המקצועיים לגבי התיירות המאורגנת עליה אנחנו אחראים, שנוכל לבצע את הבדיקה מחוץ לשדה במקום שיאשר לנו משרד הבריאות. אנחנו אחראים על התנועה שלהם, להבדיל מהתנועה של תיירים בודדים. ניקח אותם אל מחוץ לשדה, נקל על התנועה בשדה, נעשה את הבדיקה בחוץ וכמובן ניסע לבידוד עד שתהיה תשובה לאור הכאוס שאנחנו מעריכים שיהיה בהכרח עם חידוש התנועה. יש ביקושים חזקים מאוד להגיע לישראל ואנחנו מניחים שהמספרים יהיו הרבה יותר גדולים ומשמעותיים. אגב, אין סיבה שהבדיקות יהיו בתוך השדה באוהל. זאת בעיה. אנחנו לא מלינים ולא מתווכחים עם העניין הבריאותי. קבעו בדיקת PCR בכניסה, בסדר, שיהיה, אבל אם אנחנו עם התיירות המאורגנת נבצע את זה מחוץ לטרמינל – לא ייפגע דבר מהדרישות הרפואיות כי גם היום הם יוצאים לתחבורה הציבורית. אצלנו הם יותר מפוקחים, הם לא מתערבבים, הם ישר נוסעים למלון ונכנסים לבידוד. תודה רבה.

הייתם כאן בדין ודברים עם משרד התחבורה, עם רשות שדות התעופה?

לא. בשביל להשמיע את קולי, אני פונה אליך אדוני. אם הייתי יכול להשמיע אותו בפורום אחר, זה היה קורה.

אני אציין שאני לא מכירה את הבקשה ולא בחנו אותה אבל באופן כללי יש סיבה מאוד חשובה שהבדיקה הזאת מתבצעת בשדה.. המנגנון הוא שהיום יש שוטר בשדה התעופה, בנתב"ג, שאפשר לקרוא לו. במידה ואדם מסרב לבצע את הבדיקה, הוא לא יוצא ללא קנס. הדבר הזה מאפשר איזושהי הרמטיות באכיפה. כל מנגנון שניסינו לקיים בתקופות שונות של ביצוע בדיקה בקהילה ואכיפה של הבדיקה הזאת, אם התבצעה או לא התבצעה בקהילה, לא הצליח. יש קשיי אכיפה אדירים.

לא על ישראלים ולא על תיירים בכל מקרה.

יש כאן נקודה שכדאי לחשוב עליה. נציגי רשות שדות התעופה איתנו ב-זום. אני מבקש לשמוע את מר שמואל אמסלם. אני אומר עורכת הדין פוקס שמה שיש כאן, זאת אמירה צופה פני עתיד. כנראה לשמחתנו התחדש עלינו גל של תיירות נכנסת. חלק מהתיירות הנכנסת, זאת תיירות נכנסת מאורגנת. השאלה האם אפילו בתוך שדה התעופה עצמו לא כדאי לבצע איזושהי הבחנה בין אזור בדיקות PCR אליו מגיעים אנשים, או תיירים בודדים או ישראלים חוזרים שאחר כך חוזרים לביתם, ואולי לפתוח עוד מסלול אליו מארגני קבוצות יכולים להירשם מראש כאשר אתה יודע שביום הזה והזה נוחתת כאן קבוצה. אני פשוט חושב איך מונעים תמונות קשות לקראת פסח, תמונות של תורים בלתי נתפסים בנתב"ג שגם מגדילים את הסיכוי להידבקות. זאת לא אחריות שלכם.

כמובן, אבל אנחנו כן חושבים על זה. למיטב ידיעתי אני מכירה שנערך שיח בין כל הגורמים שמעורבים בכניסה של תיירים ובכלל נוסעים שנכנסים בנתב"ג, בדיקה של צפי מול היכולת של מערך הדיגום של הבדיקות. הדברים האלה נלקחים בחשבון וברור לכולם שמערך הבדיקות צריך לדעת לתת מענה לביקושים של כניסה לישראל. לגבי ההצעה של איך זה יעבוד בשדה, באמת צריך להעלות את רשות שדות התעופה.

מה אנחנו יודעים על מדינות אחרות באירופה מבחינת דרישת בדיקות PCR לתיירים לפני הגעתם? לא בכניסה.

אני אגיד באופן כללי. בישראל היו שתי בדיקות. הייתה בדיקה שנדרשה לפני העלייה לטיסה והייתה בדיקה שנדרשה בכניסה. הייתה איזושהי מחשבה כיצד להקל על התהליך של הכניסה. כמו שאתם מכירים, פורסם בתקשורת, הכוונה היא לצמצם מאוד את הבדיקה לפני.

אבל רק לישראלים.

רק לישראלים.

לא לתיירים.

נכון מאוד. לגבי הבדיקה בכניסה, יש חשיבות אדירה למשרד הבריאות.

זה ברור לי.

הרבה מדינות בוחרות את אחת מהבדיקות. אצלנו הבחירה היא הבדיקה שנמצאת דווקא בכניסה.

השאלה היא למה לגבי תיירים אנחנו לא מסתפקים בבדיקות אנטיגן מוסדיות לפני העלייה למטוס.

למיטב ידיעתי זאת בקשה שהיא דווקא מגיעה ממשרד התחבורה או ממשרד התיירות. אני לא בטוחה מי הם אבל זאת לא בקשה שמגיעה מאתנו. אני מדברת על הבקשה להשאיר את הבדיקה בכניסה לפני העלייה למטוס וזה כדי שכאשר הם מגיעים לכאן, לא תהיה איזושהי חוסר נעימות כי כאן הם מתגלים חיוביים ואחר כך יצא שתיירים שבאו לכאן לטייל בעצם תקועים כאן כחולים בבידוד. זה היה הרעיון המסדר.

אם אכן יהיה עומס לפני פסח, יתכן שנצטרך להסתפק בבדיקות מדגמיות.

לא, זה משהו שמשרד הבריאות מאוד מאוד מתנגד לו. לא להשאיר את זה כמנגנון הרמטי, בדיקה לכל מי שנכנס לישראל. זה מבחינתנו.

צריך לחשוב היטב על התוצאה, כפי שאומר היושב ראש.

אכן. לכן נערכים בשדה להכיל את הכמויות של הבדיקות שנדרשות לצורך בדיקה לכל הנכנסים לישראל.

אנחנו עוד נקיים שיחה עת יאושרו התקנות לקראת ה-7 במרס - התקנות העיקריות ולא בתקנות האלה – ונבקש לעמוד על היערכות נתב"ג לקראת גל התיירות של פסח.

עורכת הדין ענת סתיו, סגנית בכירה ליועץ המשפטי של רשות שדות התעופה, בבקשה. היא לא איתנו. נאפשר לה לדבר אם היא תעלה.

יוסי פתאל ביקש להתייחס לסוגיה של ה-PCR או האנטיגן.

אנחנו נמצאים בשדה התעופה. כל האנשים שאתם רואים עם שלטים, אלה עובדים שלנו. יש לנו משרד בשדה התעופה, אנחנו פעילים מאוד בתוך השדה ויודעים על מה אנחנו מדברים. אנחנו בעד PCR בחוץ לארץ. מגיעים כבר היום תיירים חולים כי האנטיגן לא מזהה באותה מידה ותיירים לא מזייפים כמו הישראלים, ואני אומר את זה בעדינות, ועדיף שה-PCR יהיה בחוץ לארץ כי אז פחות אנשים חולים יגיעו. מדובר בסיוט אופרטיבי כאשר מגיע תייר חולה וכבר מגיעים כאלה כל יום ואנחנו מטפלים בהם.

מכיוון שלא היה שיח, אנחנו אומרים להם כמה הנחות יסוד שהן אינן נכונות מבחינה אופרטיבית. ה-PCR בכניסה, שיהיה, אבל אנחנו חושבים שהיה אפשר לבקש אנטיגן עצמי אחרי יומיים כדי להקל על התיירים. הגזרה לגבי תיירים, כמו שאדוני אמר, צריכה להיות שונה כי תייר עושה כל מאמץ כדי לא להגיע לכאן חולה ולהיכנס לבידוד, להבדיל מישראלי חוזר שלא משנה מה יש לו כי הוא יגיע תמיד עם בדיקה תקינה כדי שלא ייתקע בחוץ לארץ.

לכן המחשבה לגבי ויתור על PCR בחוץ לארץ, אני חושב שהיא צריכה להיות הפוכה. אפשר לעשות את האנטיגן בכניסה כדי שזה ילך יותר מהר, אבל בחוץ לארץ לוודא שפחות תיירים חולים מגיעים כי אנחנו רואים שעם האנטיגן הנוכחי הם מגיעים יותר.

אם כי אומר משרד הבריאות, ואנחנו מכבדים את עמדתו, שהדרישה ל-PCR בכניסה לארץ, מבחינתו היא דרישה.

אנחנו מקבלים את זה. אנחנו לא מתנגדים.

מכובדיי, אני נפנה גם לרשות שדות התעופה.

חבר הכנסת יברקן, בבקשה.

אדוני, ראשית, בעניין המקצועי הזה כמעט ואין לי מה להוסיף משום שאני אינני איש מקצוע ואני משאיר את זה לגורמי המקצוע שיטפלו בסוגיה הזאת.

רציתי לומר משהו לגבי נושא שעלה בדיונים הקודמים שהיו לנו. ביטול התו הירוק לא קורה בפועל. יש משפט מאוד יפה, דוגמה אישית, ממני תראו וכן תעשו. אפילו הכנסת דורשת תו ירוק למרות שעברו כאן התקנות בחוק. עיריות ומשרדי ממשלה עדיין דורשים מאזרחי מדינת ישראל תו ירוק. זאת אומרת, בהתחלה זאת הייתה הרחבת החוק, הוראת שעה, באופן וולונטרי. אם אז הייתה הרחבה באופן וולונטרי אבל במקרה הזה זאת עבירה על החוק או צפצוף על החוק. זה מאוד חשוב ותמוה בעיניי למה הדבר הזה קורה כאשר הכנסת אישרה את זה. קל וחומר אנחנו כאן, במקום בו החוקים עוברים, דורשים תו ירוק. זה לתשומת לבנו.

בנוסף לכך שלחתי לוועדה בקשה לקיים דיון מהיר ושלחתי בקשה גם לנשיאות הכנסת לקיים דיון במליאת הכנסת. שם הנושא הזה בוטל. כאן אני לא יודע כי טרם קיבלנו דיון ודווקא אדוני הסכים איתי בעניין הזה שאנחנו חייבים להתייחס לזה. זאת סוגיה שמטרידה את אזרחי מדינת ישראל.

בדיון הקודם ציינו 30 שנים לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חשוב מאוד. לצערי לא הספקתי לדבר אבל אני מהאנשים שאכן חושב שטוב שיש את החוק הזה. בנושא הזה ובתקופה הזו דווקא לצערי הרב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא מומש ואפילו פעל נגד האזרחים. בית המשפט, בשבתו כבג"צ, היה צריך לתת מה שנקרא את חסותו ולוודא שזכויות האדם כן נשמרות אבל לצערי הרב בית המשפט העליון זרק כמעט כל עתירה בנושא של זכויות אדם. לא לשם זה התכנסנו כאן היום אבל היה חשוב לי להעיר על הדברים האלה. תודה רבה.

כמובן מטבע הדברים יש בינינו מחלוקת.

לא חשבתי אחרת, אדוני.

מחלוקת גדולה. אני מזכיר שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כולל את השמירה על החיים כזכות יסוד של כל אינדיבידואל, של הציבור כולו. אבל אלה באמת הבדלים של השקפה.

לא נמצא כאן נציג או נציגת משרד המשפטים אבל בדיונים בשבוע הבא אנחנו נבקש – ביקשנו הרבה פעמים ולא קיבלנו – התייחסות של משרד המשפטים אבל גם שלכם לעובדה שלא ניתן לקבל מצב שבו רשויות שלטון שלא הוסמכו לכך בחוק, מקבלות החלטות עצמאיות על הרחבת מגבלות. זה לא יכול להיות. אגב, הכנסת נמצאת במעמד אחר, אפשר להלין על מדיניות שנקבעת על ידי היושב ראש והמנכ"ל, אפשר להסכים לה. אני חושב שיש אינטרס מובהק ציבורי לשמור על תפקודו התקין של הבית הזה ולא דין השבתתה של הכנסת בשל התפרצות תחלואה כדין השבתה של מוסד תרבות, מסעדה, מועדון ואפילו מקום יותר חיוני. לא סתם החריגו את הכנסת - כמו שהחריגו למשל את מחנות צה"ל ואת צה"ל – מההגדרות של חוק הקורונה ומי שעומד בראש הארגונים האלה צריך כמובן בכללים בסיסיים של מינהל תקין ושל הדיןד המינהלי והחוקתי להתקין את הכללים.

דבר אחד בטוח. הממשלה לא הוחרגה. פקיד בכיר ככל שיהיה לא יכול להחיל על רשות שלטונית כללים של תו ירוק אם זה לא נקבע בחוק. את זה אמרנו כאן בוועדה אלף פעמים. אני אומר כבר עכשיו שביום שני או שלישי הבא נצטרך לדון גם בהכרזה ככל שהממשלה תכריז וגם בתקנות כאלה ואחרות. הנושא הזה שחבר הכנסת יברקן מעלה היום, העלה בפעם שעברה, אני העליתי אותו בחודשים האחרונים, יצטרך לקבל הפעם התייחסות מאוד ברורה.

אני מבין שעורך הדין שי סומך ממשרד המשפטים נמצא אתנו.

אני כל כך מסכים איתך אדוני. אני רק רוצה שנקיים את הוראות החוק. לא יכול להיות שהממשלה תעבור על החוק.

עורך הדין סומך, חבר הכנסת יברקן מתייחס לדבר שהוא הראה לי לפני ימים אחדים, איך רשו תך ממשלתית מודיעה בהודעה לאזרח שתנאי להגעה לקבלת שירות הוא עמידה בתנאי התו הירוק וזה כאשר מעולם לא היינו במצב שבו הוחל התו הירוק על שירותים שלטוניים רגילים. אני לא מדבר על מוסדות רווחה או מגן אבות וכולי.

לא. בתקנות לא. בפועל – כן.

לא רק שבשיא השימוש בתו הירוק לא הוחל התו הירוק על רשויות שלטוניות, על קבלת קהל במשרדי ממשלתי או ברשות ממשלתית, אלא שאומר חבר הכנסת יברקן שהודעה כזאת לאזרח ניתנה אחרי שהוסר התו הירוק וכולי. אני לא רוצה לפתוח כאן כרגע את הדיון.

אני רק רוצה לומר שאני מבקש עד הדיון הבא, שיהיה ביום שני או בשלישי כי אלה לוחות הזמנים של ההכרזה, לקבל עמדה. אני מבקש את זה כבר כמה חודשים ולא מקבל. אני מבקש לקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בסוגיה הזאת וככל שהיועצת המשפטית לממשלה שותפה לעמדתנו שגוף שלטוני לא יכול להחיל על עצמו כללים שהמשמעות שלהם היא הגבלת שירות לאזרח, אני מבקש לדעת איך משרד המשפטים עומד להבהיר את העמדה הזאת לכל הרשויות.

אני רק רוצה לתת לך עוד דוגמה. במוסד אקדמי, במוסדות רפואיים, סטודנטים לא יכולים להגיע למבחן.

אני רוצה לעשות כאן הבחנה. לגבי מוסדות רפואיים, יש אמירה מפורשת שנאמרה לבג"ץ. אין הגבלת שירות רפואי והתניה של שירות רפואי בתו ירוק. ההגבלה היחידה של תו ירוק שהייתה למוסדות רפואיים הייתה לעובדים עם התחליף של הבדיקות בתו ירוק לעובדים. במוסדות אקדמיים הסיפור הוא מעט שונה. אלה לא מוסדות שלטוניים. אני חושב כמוך שכל מוסד שבדין מפעיל תו ירוק, חייבת להיות שם חובת בדיקות, יכול להיות שגם צריך תמיד לתת אופציה של מבחן בית וכולי. אני מוכן להיכנס לדיון הזה אבל על דבר אחד אין מחלוקת לפחות ביני לבינך. אנחנו נשמע את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

עורך הדין סומך, אני מעלה את הנקודה הזאת ולצדי חבר הכנסת יברקן יותר מדי פעמים בחודשים האחרונים אנחנו לא מקבלים תשובה ברורה. לכן אני אומר שוב שאני נותן התרעה מספקת. בשבוע הבא אני מבקש לקבל תשובה פורמלית לגבי העמדה המשפטית שלכם בנושא הזה וגם מה אתם עומדים לעשות. אני אומר שוב שאני כרגע שם בצד גופים פרטיים, אני שם כרגע בצד גופים שהם לא חלק מן הממשלה. הכנסת היא משהו אחר. על פי החוק הכנסת סוברנית לקבוע את כלליה. זה כתוב בחוק. אפשר לא לאהוב את ההחלטה של מנכ"ל הכנסת אבל זה החוק. כתוב שהכנסת לא כפופה לחוק הסמכויות המיוחדות. בעניין הזה אני שם רגע בצד גם שאלות של מתנ"ס ששייך לרשות מקומית למרות שדומני שגם שם כבר היה צריך שתהיינה הנחיות ברורות של היועצת המשפטית. אבל לגבי הממשלה אני אעמוד - כתנאי לאישור תקנות והכרזה - להבין מה העמדה שלכם בסוגיה הזאת.

אם אתה רוצה להתייחס עכשיו, אתה מוזמן.

אני מחליף את אנשי האשכול החוקתי שחולים בקורונה. הם גם התייעצו איתי בנושא הזה והנושא מוכר לי, אבל אני לא יודע באיזה מקום נמצא הטיפול. לא ידעתי שהנושא הזה יעלה. אני אעביר את הדברים לאשכול החוקתי.

בסדר גמור. אני חושב שכדאי להסדיר אותו דווקא בתקופה שאין תו ירוק. בואו נסדיר את זה. נבהיר את המדיניות. אם ישתנה המצב תמיד אפשר לשנות.

כשאין תו ירוק בתקנות, בסעיפים, אבל בפועל תמיד היה.

זה מצב שהוא בלתי אפשרי. אי אפשר להעביר תקנות שבהן אנחנו מתדיינים על כל תג ועל כל פסיק, איפה יש ואיפה אין, ואז אתה מגלה שהממשלה מפעילה תו ירוק על פי החלטות של מנהלים בכירים ככל שיהיו בשטח. מה שאין בתקנות, הממשלה לא יכולה להפעיל על כל רשויותיה.

אם כן, אנחנו נתייחס לנושא הזה בדיון הבא.

נמצא אתנו ב-זום מר שמואל אמסלם מרשות שדות התעופה. תודה אדוני. התייחסות שלך להיערכות שלכם בנתב"ג. זה באמת לא קשור לתיקון הספציפי הזה אבל זה עלה על ידי מר פתאל ובמידה מסוימת גם על ידי נוספים, נרצה לשמוע התייחסותך.

מבחינתנו ההיערכות היא לפי משרד הבריאות כי אחריות על בדיקות הקורונה היא באחריות משרד הבריאות. אנחנו רק מקצים את השטח. המגבלה שקיימת היא בגלל המבנה התשתיתי בו נעשות הבדיקות, מה שמגביל אותנו למקסימום 2,000 נוסעים בשעה. ככל שיגיעו יותר תיירים, זאת יכולה להיות מגבלה.

מה הצפי של רשות שדות התעופה על פי המסתמן כרגע לגבי גל התיירות וגל הישראלים החוזרים מחופשות האביב לקראת חג הפסח?

בדיוק עכשיו היינו בדיון כדי לאשר את כל הבקשות. הבקשות הן הרבה יותר גדולות מכפי שאנחנו יכולים. אנחנו בוחנים כמה חלופות וטרם התקבלו החלטות. הצפי שלנו הוא יותר ממה שקורה היום. יותר מ-2,000. עמדתנו הייתה בכלל לבטל את הבדיקות בנתב"ג. מה שקורה זה שאם מתגלה בנתב"ג תייר שהוא מאומת, מתחיל הסיפור של מה עושים איתו, איך מעבירים אותו וכולי. יש לזה משמעות אחרת. אנחנו ממתינים למבנה החדש שהוא בתכנון.

אבל זה לא יסתיים לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה.

לא. זה לא יהיה לפני אוגוסט. מי שבונה אותו זה משרד הביטחון.

אני הכרתי דברים אחרים.

מבחינת המספרים. אמרת שההספק הוא 2,000 בדיקות בשעה. בשעה?

כן.

זה לא מעט. זה אומר שבשעה מגיעים בממוצע 10 מטוסים.

בשעה מגיעים גם יותר. אנחנו מכינים את התשתית לשעות הפיק ולא לשעות השפל. אם יגיע המטוס ה-11, נגיד לו שיחכה כי אין מקום. אנחנו בודקים באמצעות החברה שזכתה במשרד הבריאות בין 2,000 ל-2,200 בשעה ואני מקווה שזה יספיק לגל הבא, אם יגיע.

לפני הגל הבא, מה התחזית שלכם לקראת החג? לקראת הפסח?

תכננו את לוח הטיסות שלנו על פי זה. זאת המגבלה ולכן תכננו על פי מקסימום 2,000 בדיקות בשעה.

עורכת הדין פוקס, זה לא רק עניין שלכם. בכל בדיקת PCR יש גם מצאי של מעבדות. השנה המעוברת עוזרת לנו הפעם. יש לנו חודש ו-3 שבועות עד חג הפסח. אם בסופו של דבר הממשלה באה ואומרת שמגבלת הבדיקות היא זו שתקבע את קצב הכניסה של תיירים וישראלים חוזרים, בסדר, אז אנחנו מבינים שיש יכולת של 2,000 בשעה, אז 50 אלף אנשים ייכנסו ולא מעבר לכך. אבל אם הצפי הוא שיש פוטנציאל לכניסה יותר גדולה והממשלה רוצה כניסה יותר מסיבית, והמעבדות יכולות לתמוך ב-PCR, אין טעם שייכנסו יותר אבל אז מעבדות ה-PCR ייתנו תשובה תוך ארבעה ימים כי יש עומס. השאלה מי מתכלל את האירוע הזה.

למיטב ידיעתי המתכלל זה זכאי, פרויקטור נתב"ג. מאוד מפתיע אותי מה שנאמר כאן על ידי רשות שדות התעופה כי אני שמעתי בישיבה משהו אחר. יכול להיות שהם עשו היערכות מחדש והצפי והדברים השתנו. צריך לבדוק.

בואו נעשה סדר. ראשית, בקשת המידע לא צריכה להפתיע משרד ממשלתי כלשהו.

אייל, אני מציע שבשבוע הבא בצורה מובנית בתוך רצף הדיונים שיהיו לנו על התקנות וההכרזה נאמר שחצי שעה אנחנו מקדישים לדיון בהיערכות בנתב"ג. זה יהיה כמעט המקום היחיד שיישארו בו הגבלות שהן צוואר בקבוק עם כל הצעדים המבורכים של הממשלה. נזמין את פרויקטור נתב"ג שיוכל מי להשתתף גם באמצעות ה-זום. אני מציע שנבדוק גם עם משרד התחבורה, אם המנכ"לית או מי מטעמה, מעבר לפרויקטור, רוצים שיגיע. בואו נוודא שיש היערכות מספיקה.

אני אעביר את הנקודה הזאת.

בואו נראה שכולנו מיושרים על אותו הקו. דרך אגב, אצל עמך ישראל, אצל צאן קדושים, כל פעם שעומדים בתור רבע שעה, זאת קריסה של המערכות. יש איזושהי ציפייה שאדם לא יעמוד בתור בדרך ל-PCR. בכניסה לכל מוזיאון בחוץ לארץ הוא מוכן לעמוד שלושת-רבעי שעה. לא כל תור בנתב"ג הוא קריסת המערכות. אנשים נוסעים לחוץ לארץ, עדיין יש מגפת קורונה בעולם, שידעו שהם יכולים לעמוד גם בתור אבל צריך לראות שדבר אחד תור ודבר שני קריסה של מערך הבדיקות בנתב"ג. אלה שני עניינים שונים.

אם אין הערות נוספות, נקריא ונצביע.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2) ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. תיקון תקנה

סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי הגדרת בדיקת אנטיגן יבוא:

"בדיקת קורונה מיידית" – כהגדרתה בצו בידוד בית.

2. תיקון תקנה 3

בתקנת משנה (ג), ברישה, אחרי "אם" יבוא "ביצע עם כניסתו לישראל בדיקת קורונה מיידית או אם".

מי בעד אישור התקנות?

הצבעה
אושר

התקנות אושרו פה אחד.

מכובדיי, תודה לכולם. אנחנו נקיים דיונים בשבוע הבא וניכנס לעומק העניינים של תקנות הקורונה. תודה חבר הכנסת בגין, תודה חבר הכנסת לשעבר ליפמן ותודה לכם כמובן.

הישיבה ננעלה בשעה 15:49.