פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/03/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 124
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ב (1 במרץ 2022), שעה 12:30

מפגעים סביבתיים חמורים והקמת מטמנות ותחנות מחזור בצמוד לבתי הישוב בכפר אעבלין

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר

גלית כהן - מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה

דורית זיס - מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

סיגל בלומפלד - סגנית מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

רומן טביטמן - מינהל התכנון

ינאי שני - אגף תכנון, קרן קיימת לישראל

מאמון שיח - ראש המועצה אעבלין

רנא חורי - עוזרת ראש המועצה אעבלין

חיים שנהר - יועץ למועצה מקומית אעבלין

תומר בראון - יועץ משפטי, מועצה מקומית אעבלין

ראמי מארון - חבר מועצה מקומית אעבלין

פרופ' פיראס מואסי - תושב אעבלין, חוקר במדע המוח

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

יפעת קדם



מפגעים סביבתיים חמורים והקמת מטמנות ותחנות מחזור בצמוד לבתי הישוב בכפר אעבלין

אנחנו מקיימים דיון בנושא: מפגעים סביבתיים חמורים והקמת מטמנות ותחנות מחזור בצמוד לבתי היושב בכפר אעבלין. זה נשמע כאילו נושא ספציפי על ישוב, אבל מבחינת הוועדה זה לא. זה אמנם נושא שמשפיע באופן ישיר על ישוב שהוא צמוד, קרוב למטמנות או לתחנות המחזור, אבל הוא מהווה מפגע סביבתי שהוא מעבר לישוב אחד, הוא לאזור, בכלל למאמצים של המדינה להבטיח סביבה יותר נקייה שהחיים בה יותר אפשריים. אנחנו בפני סוגיה שאיתה מתמודד הישוב אעבלין. נמצאים פה הנציגים של הישוב, ראש המועצה אעבלין מאמון שיח, אהלן וסהלן, והחבר'ה שהגיעו איתו. בבקשה, ראש המועצה מאמון שיח.

תודה רבה, אדוני, על המאמצים, זה נושא חשוב. אני פה עם הצוות, עם היועץ המשפטי של הרשות תומר בראון, עם היועצת רנא חורי, עם חיים שנהר שהוא מומחה איכות סביבה, ועם חבר המועצה ראמי מארון.

אני אפתח בסקירה כדי שאנשים יבינו במה מדובר ולמה אנחנו נמצאים פה היום. יש פה ניסיון להקים מטמנה בכניסה לישוב אעבלין, 500 מטר מהכניסה, שמפריעה להרחבה של הישוב. יש תכניות להרחבה של הישוב ולהסדרה של הישוב. ה-500 מטר נכנס משהו כמו 400,500 מטר בתוך הישוב. את הנושא של איכות סביבה וכל מה שקשור יציג חיים שנהר היועץ שלנו, כשלגבי הדברים המשפטיים היועץ המשפטי יציג את הדברים.

אתה אומר שיש ניסיון להקים מטמנה. אין מטמנה או יש מטמנה?

לצערי, אדוני, הכתם הזה נצבע בתמ"א בשנות ה-90. עבדו עליו משנות ה-80. נעשו שני כתמים מערבית לישוב אעבלין. הייתה מטמנה שעבדה ליד קרית אתא, בצד המזרחי, שפשוט ביטלו אותה, תכננו משהו אחר, ואז העבירו שני כתמים לישוב אעבלין, מערבית לישוב.

זאת אומרת, זה בתהליך הקמה, אין מטמנה היום, אבל רשויות התכנון כבר נתנו את האישורים שלהן מבעוד מועד, לפני כמה שנים.

לפני 30 שנה.

אנחנו מבקשים, לאה, שמינהל התכנון יעקוב אחרי הדיון, כי אני ארצה לשאול אותו שאלות.

שני כתמים נצבעו במפות ארציות מערבית לישוב אעבלין. התחילו בהליך הזה בשנות ה-80, אבל הם נצבעו בשנות ה-90. הוכן תסקיר השפעה לסביבה בשנת 91, לפני שלושים ומשהו שנים. הכתם הצפוני התחיל לפעול בשנת 93 והוא לקראת סיום. כרגע עושים שם מחזור.

כמה הוא רחוק מהישוב?

יותר רחוק מהישוב.

בכמה פיזית הוא רחוק?

משהו כמו קילומטר וחצי.

יש שם תחנת מחזור? הוא עובד כתחנת מחזור?

כן. המשרד לאיכות הסביבה גם השתתף בהקמת המתקנים האלה על מנת להפחית את ההטמנה ולמחזר.

הוא רחוק מבתי הישוב 1.5 קילומטר?

המתקן הפעיל רחוק מהישוב משהו כמו קילומטר וחצי. אנחנו לא מדברים על הכתם כרגע, זה מתקן שעבד משנת 93. משנת 90 עד היום הישוב התרחב מערבה לכיוון 781 - עתודת הקרקע היחידה להתרחבות הישוב. 781 מרוחק 400, 500 מטר מהאתר עצמו שמנסים להקים.

האתר החדש.

כן, החדש. כל אחד מהתושבים שלי מנסה לבנות בית לילדים שלו. הגשנו כבר תכניות, התכניות מופקדות, והאנשים מתנהלים בצורה חוקית לחלוטין. המתקן הזה יוקם בדיוק מול הבתים של התושבים שלנו באעבלין. ממילא הישוב הזה סובל.

המתקן החדש הוא מטמנה או מתקן מחזור?

הם רוצים להקים, לצערי, מטמנה. פנינו לשרה לאיכות הסביבה ששמעה אותנו וקיימה ישיבה בנושא הזה, ואנחנו מודים לה על כך. ההתנגדות של הישוב הייתה לכך שזאת מטמנה בכניסה לישוב. אף אחד לא עושה את זה היום. יכול להיות שזה היה טוב בשנות ה-90, אבל בשנת 2022 לא יכול להיות שיקימו מטמנה מול הכניסה לישוב. זה מפריע לאיכות החיים של התושבים, להתפתחות של היישוב, למינוף הכלכלי של היישוב. אנשים יפסיקו להיכנס ולהשקיע ביישוב הזה. האבסורד הוא שהעמדה של הוועדה המחוזית הייתה נגד הקמת המטמנות, היא אמרה שצריך לעשות ראייה כוללת לכל המטמנות, אתרי המיון, המחזור והמפגעים על מנת להקל את הסבל של הישוב הזה. מרוב אתרים לאשפה, למחזור, חזיריות, רפתות ומחצבות היישוב נחנק, לא נשאר חמצן לתושבים.

איך זה התקדם אם זה בניגוד לעמדה של הוועדה המחוזית?

זאת הסוגיה המרכזית, אדוני. היו גם עתירות לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים בשנת 2019. ניתן פסק דין על ידי השופט רון שפירא באוקטובר 2019, פסק דין שדחה את העתירה. יש לנו פה את העמדה של איכות סביבה ואת העמדה של מינהל התכנון. משום מה היה שינוי בעמדות של המשרד לאיכות הסביבה.

מתי היה השינוי בעמדות?

שינוי העמדות היה לפני הדיון, כשבמקרה נודע לי הדבר.

מתי היה הדיון?

ב-16.12.2021.

עכשיו, לפני שלושה חודשים.

נכון מאוד.

מה התפנית שהייתה שם?

המשרד לאיכות הסביבה שינה עמדות מקצה לקצה מבלי ליידע את הרשות המקומית שהתושבים שלה סובלים.

כשאתה אומר "המשרד להגנת הסביבה", מי זה המשרד? מנהל המחוז בא עם עמדה אחרת? פקיד אחר של המשרד הגיע עם חוות דעת שונה? מי זה המשרד?

כרשות מקומית נודע לנו במקרה ב-13.12 שיש דיון בבית משפט עליון, שהיזם של המטמנה הגיש עתירה נגד הוועדה המחוזית והוועדה המקומית על מנת להפעיל את המטמנה. סמכנו על העמדה של איכות סביבה, על פסק הדין שניתן בחודש אוקטובר 2019, על העמדה של מינהל התכנון. משום מה יש שינוי בעמדות. נשלח מכתב לבית המשפט העליון ב-13 לחודש.

יש מכתבים של המשרד להגנת הסביבה שקדמו לעמדה האחרונה?

אין לנו שום מושג, אדוני.

מכתבים נגד הדבר הזה.

יש פסק דין.

העמדה שלהם כתובה איפה שהוא? אנחנו יודעים אותה?

היא כתובה.

למה אני שואל? כי העמדה הזאת חשובה להמשך דיון, לדעת למה פתאום הדעה השתנתה. הייתה להם עמדה כתובה, ברורה, ידועה? נאמר בפורומים הרלוונטיים שהם מתנגדים לדבר הזה?

יש לי פה שני פרוטוקולים של הוועדה המחוזית. היה דיון ב-15.4.2019 בוועדה המחוזית שנכחתי בו עם הנציגים של המשרד לאיכות הסביבה, עם מינהל התכנון ועם כל הגופים הרלוונטיים. פשוט כתוב אחד לאחד את העמדה נגד הקמת מטמנות חדשות אפילו בכתמים מאושרים בתמ"א. אחרי הדיון היזם עתר לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, עתירה מינהלית מס' 56736.

מאיזה תאריך?

פסק הדין ניתן ב-10 לאוקטובר 2019. העמדה של הגנת הסביבה, של מינהל התכנון והוועדה המחוזית הייתה אנטי בצורה חד משמעית, לכן העתירה של היזם נדחתה על הסף.

גם מינהל התכנון היו נגד?

גם מינהל התכנון וגם המשרד לאיכות הסביבה.

עכשיו שניהם תומכים?

אנחנו קמים בוקר בהיר אחד ויש שינוי עמדות. בהחלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים כתב השופט שאחת הסיבות שהוא דוחה את הערעור, חוץ מהעמדות של מינהל התכנון ואיכות הסביבה, זה שהרשות שבתחומה מנסים להקים את המטמנה לא זומנה. פשוט מדלגים על הישוב הזה, על ישוב שמונה 14,000 תושבים ומתוכנן בתכניות החדשות להגיע ל-38,000 תושבים. אחת הסיבות לדחייה של הערעור היא שלא זימנו את האנשים הנוגעים בדבר, את המועצה המקומית אעבלין.

איך מקיימים דיון על מטמנה שהולכת להיות מוקמת בתוך ישוב ולא מזמינים אותו?

לא הזמינו אותנו.

זה הדיון שקיבלו הסכמה על הדבר הזה?

לחייב את הוועדה המקומית.

אותו דיון שהמשרד להגנת הסביבה שינה דעה ובא תומך?

נכון מאוד.

איך זה קורה שמשנים עמדות בלי שהיישוב יודע? איך מקיימים דיונים, מקבלים החלטות כשהיישוב לא יודע? האם במשרד לא חושבים שמטמנה ותחנת מחזור יהוו מפגע סביבתי לא סביר על ישוב אחד?

אני מאוד שמח שיושב ראש הוועדה פתח ואמר שלא מדובר במשהו שהוא ספציפי לאעבלין.

מפגע סביבתי פוגע בכולם.

בטח ובטח בסביבה כזאת שיש כל כך הרבה מפגעים סביבתיים בתוך תא שטח מאוד קטן. מה שנדון בעליון נדון בלי ההשתתפות של המועצה המקומית אעבלין.

זה מה שאמר ראש המועצה.

למה? כי הם עשו את זה במסגרת ערעור על פסק דינו של שפירא במחוזי. באותו פסק דין הוא כבר העיר על כך שהדיון לא יכול להתקיים בלי המועצה המקומית אעבלין. אז המשיכו את אותו החטא גם בעליון, כאשר בעליון הרכב השופטים דיבר רק על הדרך שמובילה למטמנה החדשה.

אתה אומר שבית המשפט לא דן במטמנה אלא בדרך.

רק בדרך.

את מי תשרת הדרך?

רק את המטמנה החדשה.

מי היה לו עניין לעתור?

היזם.

אותו יזם שנדחה במחוזי?

נכון.

האם במחוזי הדיון היה על המטמנה או על הדרך?

גם על הדרך, והסבירו שלא ניתן לחייב את הוועדה המקומית לתכנן דרך שעה שאין היתכנות תכנונית להקים שם בסוף היום מטמנה.

יש עמדת נגד לוועדה המקומית?

ברור.

אתם ועדה מקומית או מרחבית?

מקומית.

של היישוב עצמו?

של חמישה ישובים.

אז זו ועדה מרחבית. איזה ישובים?

אעבלין, שפרעם, ביר אל-מכסור, מנדא וכאוכב. ביחד זה 100,000 תושבים.

הועדה הזאת חושבת שהדרך הזאת לא צריכה להיות?

ברור, כי אם לא צריכה להיות מטמנה אז גם לא צריכה להיות דרך.

איך למרות הדעה של הוועדה המרחבית זה אושר? איך זה אושר בוועדת התכנון?

זה לא אושר.

אז איך בית המשפט - -

הוא עתר. בדיוק נגד זה הוא עתר.

איך בית המשפט קיבל את העתירה וביקש מרשויות התכנון להתחיל לתכנן?

מאחר ובזמנו, לפני שנים רבות, אושרה שם תב"ע נקודתית, הייתה שם תב"ע נקודתית כן להקים את המטמנה - -

בשנת 2004 אושרה, אבל לא נעשה בה כלום.

למה הישוב לא יצא להתנגד אז?

אם בתור ראש רשות ידעתי בפוקס שיש דיון, איך אדוני מצפה שבשנת 2004 אנשים יהיו מיודעים?

כנראה שהדואר אצלכם לא - -

הדואר עובד מצוין, אדוני, פשוט עשו דברים בכוונת מכוון על מנת שאף אחד לא ידע מזה.

יש תמ"א 16 / 4, שמדברת על אתרי הטמנה. צבעו בזמנו, בשנות ה-90, שני כתמים. קראו לאחד אעבלין צפון ולשני אעבלין דרום. במקור רצו לייצר שני אתרים שונים בגודל 143 דונם סך הכל יחד. האתר שקיים היום, שהוא אעבלין צפון, הוא לבד כבר 210 דונם.

הוא מקבל מכל הסביבה. אם הגעת מעבר ל-200 רק באחד, למה אתה צריך להקים עוד אחד?

אני בתור יהודי שיושב כאן אומר שקשה לי לראות איך בשנת 2022 מקימים מטמנה נוספת בישוב כמו אעבלין. אם המטרה של המשרד להגנת הסביבה, של מוסדות התכנון ומדינת ישראל על כל מוסדותיה להפוך את אעבלין לבירת המטמנות בישראל, לשם אנחנו הולכים. במקום שכבר יש חזיריות, מפעל פינוי פסולת אחד, מפעל בלוקים, רפתות - -

מחצבות.

מה זה חזיריות? באתו מקום מגדלים חזירים?

הכל קרוב אחד לשני, הכל סביב אותו ואדי.

אמרתם שזה הכיוון היחיד שאפשרי לגידול ולהרחבת היישוב.

נכון. יש תכניות שמקדם עכשיו ראש המועצה במאמץ רב, בהשקעה רבה של כסף, כדי שיהיה מקום לאנשים לחיות. במקום לאפשר להם לחיות, פוגעים בתכניות שהוא מנסה לקדם, בתכנית הכוללנית להגדיל את היישוב, בתכנית העתידית ובתכנית של המצב הקיים, ושמים להם מול הפנים מטמנה נוספת מתוך מטרה לפגוע בהם.

למה? כי קשה להם לעשות במקום אחר?

נתלים בזה שיש כתם בתמ"א שלכאורה לא נוצל, ואז אומרים: הכתם הזה לא נוצל, בוא ננצל אותו.

איזה? אחד מדרום ואחד מצפון?

כן. שוכחים שהכתם המקורי הוא לא 93 דונם, הוא הפך להיות 210 דונם.

איך הוא הפך להיות ככה?

הגדילו אותו.

זה הפך להיות מצב בלתי נסבל. אני אסיים באנקדוטה, כדי שאדוני יבין את המצב של אעבלין. כשקרית מוצקין, ונאלצתי לייצג את המועצה, מגישה תיק לבג"ץ שבו היא טוענת למפגעי ריח היא מאזכרת את אעבלין. אחר כך הוכח שאין שום בסיס לטענה שריח מגיע מאעבלין לקרית מוצקין. כבר היום יש שם כל כך הרבה מפגעים סביבתיים שאם קיים מפגע ריח בקרית מוצקין אז תושבי קרית מוצקין בטוחים שהוא מגיע מאעבלין.

לי לא נשמע סביר שיש כמות כזאת של מפגעים סביבתיים בישוב עצמו ובאזור. למה צריך לצבוע מקום ספציפי בכזאת כמות של מפגעים סביבתיים?

יש לי קשר לתכנית הזאת דרך זה שאני היועץ הסביבתי של המועצה ודרך זה שהייתי מנהל מחוז הצפון של המשרד לאיכות הסביבה.

מתי?

בשנים של התכנית הזאת.

בשנת 2004?

לא, בשנת 88 עד 97.

בשנים ההן היא אושרה?

בשנים ההן היא הוגשה. הייתה מזבלה, כפי שהוזכר פה, ליד כפר אתא שראינו לנכון לבטל. היזם שהפעיל את אותה תחנה ביקש לעזור לו באיתור אתר חלופי. האתר שהיום אנחנו מדברים בו הוא האתר שהוצע בשעתו כחלופה לאתר שעמדנו לסגור. זה היה בשנת 89.

האזור נצבע על ידי מינהל התכנון על פי פעילות שנעשתה מבעוד מועד?

לא.

אלא?

אז הונחו היסודות לתכנית. התכנית קודמה במהלך שנות ה-90, עד כדי כך שהיא הגיעה ב-2004 למתן תוקף. התסקיר לתכנית הזאת הוכתב ליזם על ידי המשרד לאיכות הסביבה בשנת 90. התסקיר הוגש ואושר בשנת 91. אנחנו מדברים על 31 שנה מאז שנבחן הנושא הסביבתי בנוגע לאתר לסילוק פסולת ביישוב עם 14,000 תושבים.

הקריטריונים היום הם אחרים, קני המידה הם אחרים.

אחרים לחלוטין. אני היום עובד כאקולוג וקצת בקיא בעניינים האלה של צדק חלוקתי, של צדק סביבתי, של מחזור. אם היה מיועד לקום שם אתר לסילוק פסולת של 140 דונם, כל העניין של מחזור הפסולת, כל ההיחלצות של המשרד להגנת הסביבה להפחתת כמויות הפסולת על ידי מחזור צריכה הייתה להקטין את האתר. בפועל הוא גדל. יש כאן איזה שהוא דבר שקורה בגלל אי הצלחה של מישהו במעשה שהוא התחייב לו. אנחנו נמצאים ב-2004 עם תכנית שקיבלה תוקף אבל עם חוסר הצלחה של היזם להקים את האתר הזה מ-2004 עד 2022.

למה אתה חושב שהוא לא הצליח?

הוא לא הצליח מסיבות של הסכמים שהיו לו עם בעלי הקרקע. לתכנית שהופקדה בשנת 2004 לא הושם רף של "עד אז תקימו, מעבר לכך אינכם יכולים להמשיך להקים כי צריך לבחון".

זה משהו פתוח לכל החיים.

צריך הרי לבחון מחדש, כי דברים משתנים, טכנולוגיות משתנות. כל הדברים האלה לא נלקחו בחשבון. יש שני מושגים לגבי תכניות שיש להן השפעה על הסביבה. האחד הוא תחום השפעה. הדבר הזה הוכן בעיקר עבור מחצבות, וזה לא משהו סטטוטורי. מדובר על 500 מטר מתחום האתר. יש דבר שהוא בעל תוקף סטטוטורי, שזאת התקנה למניעת מפגעים של משרד הבריאות שמדברת על אזורי רגישות. התקנה תוחמת אותם במעגל של 1,000 מטר מסביב לגבולות מקור המפגע. אפשר לראות שחצי מהיישוב נמצא בתחום ההשפעה של אזור רגישות. יש את המתקן של החזיריות שמידי תקופה מפנים את הבוצה ששוקעת בו ומייבשים בשטחים סמוכים, וזה מקור לריחות, מקור למטרדי זבובים, חרקים.

מי עושה את זה?

בעלי המשקים.

אין קריטריונים שלפיהם הם צריכים לפעול? אין דרך אחרת? הם עושים מה שבא להם?

הם עושים בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה מתיר להם לקחת את הדבר הזה ולייבש אותו בקרבת מקום?

זה בסמכות משרד החקלאות.

יש את המחצבה שנמצאת לא רחוק מהכניסה המזרחית של אעבלין ומייצרת כמויות מסוימות של אבק. עכשיו אושר גם מפעל למחזור פסולת. יש לנו את החזיריות שנמצאות על הרכס השמאלי והחזיריות שנמצאות על הרכס הימני ואת הוואדי ביניהן, את אפיק נחל אבליים. אפיקי נחלים משמשים גם לתנועות אוויר, כשהרוח השגורה במקום היא עם רכיב מערבי. האתר הנוכחי הוא ממש מול מרכז היישוב. צבר המזהמים הזה הוא מאוד גדול, הוא מאוד מכביד על הישוב. כבר בתקופתי שלי רצינו לטפל בזה.

אתה אומר שזה בלתי אפשרי.

כל דבר אפשרי כאשר אתה בוחר את המיקומים הנכונים.

אני מדבר על התכנונים האלה.

יש כאן מכלול של דברים שהושם בתוך תא שטח אחד כך שגם אם כל אחד ממנו יעמוד בתקן הרי שפלוס זה פלוס זה מייצר מפגע. אני מתפלא שהמשרד להגנת הסביבה איננו מתייחס למרחב הזה כאל בועה שצריך לבחון את כל הפליטות של המפגעים מתוכה. המשרד הגיע למצב שבמקום לעמוד לימין התושבים, הוא עומד לימין היזם או לימין הצורך ביצירת עוד אתרים לסילוק פסולת. כמה אפשר להפיל עליהם?

על האזור כולו. גלית, כל הנושא הזה צריך הסבר הגיוני, אבל אנחנו קודם רוצים להבין מה קרה שפתאום המשרד שינה את דעתו. ממקום של התנגדות להקמת הדבר הזה בתור משרד שצריך לשמור על הסביבה ולאפשר חיים תקינים, הוא מגיע לבית משפט עם דעה תומכת. האמנם אפשר להכיל כמות כה גדולה של פגיעה סביבתית במקום אחד? האם המשרד מכיל את זה, מקבל את זה? גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

לפני שאני אענה על השאלות של היושב ראש ושל ראש המועצה, אני רוצה לומר שהטמנת פסולת זה לא המדיניות של המשרד להגנת הסביבה. הכיוון של המשרד להגנת הסביבה הוא לראות כמה שיותר מחזור, כמה שיותר מפעלי מחזור עם הפרדה במקור, הפרדה בבתים, לא רק במתקני מיון מכניים כמו שיש ליד אעבלין, לראות מחזור של החומר האורגני במקום ואת מה שלא ניתן למחזר, שזה 20%, לא 80% כמו שזה קורה היום, להעביר להטמנה. במשך הרבה שנים התנגדנו לכל הקמה של מתקני הטמנה. חשבנו שההתנגדות שלנו ועצם זה שלא פותחים אתרי הטמנה חדשים יביאו לכך שהרשויות המקומיות יעבירו את זה למחזור. המשרד להגנת הסביבה העמיד מ-2010 תקציבים מאוד גדולים, מאות מיליונים ויותר להקמה של מתקני מיון ומחזור, אבל הם לא קמו. הם לא קמו, כי צריך חקיקה מחייבת, צריך תקנות שיגידו שחומר אורגני לא מטופל לא יכול להיות מוטמן, מה שיחייב את כולם להקים מתקני מחזור. זה יגרום לכך שיקומו המתקנים של המחזור ולא תהיה לנו עוד הטמנה בהיקפים כל כך גדולים כמו שיש היום במדינת ישראל ובאזור הזה בפרט.

אני מסכימה עם ראש המועצה על העומס של המפגעים הסביבתיים. אני תוך כדי מתכתבת עם מנהלת המחוז כדי לראות איך אפשר לעשות איזה שהוא סקר מצרפי של זיהום אוויר וריחות. הבעיה שהתכנית הזאת שאנחנו מדברים עליה, שגם אנחנו לא רצינו אותה, היא תכנית מאושרת כבר 30 שנה.

היא מאושרת מבחינת תכנון, אבל מינהל התכנון לא קובע את רמת הפגיעה הסביבתית, אתם קובעים.

הלוואי.

מה זה "הלוואי"? מינהל התכנון יודע להגיד כמה זה פוגע סביבתית? לא אכפת לו בכלל. אתם תחליטו אם זה קביל, אפשרי או לא אפשרי, לא הם.

הלוואי. הם צודקים, התסקיר הוא משנות ה-90, ואז לא היה חוק אוויר נקי, לא היו המון המון סטנדרטים. הבעיה שברגע שיש תכנית מאושרת אנחנו לא יכולים פתאום ללכת אחורה ולהגיד, רגע, רגע, תעצרו. מה שאנחנו יכולים לעשות היום זה שכשיבואו עם תכנית מפורטת נדרוש מסמך סביבתי, כשהמסמך הסביבתי שנדרוש יהיה מעודכן לכל הדרישות. אני חוששת שעכשיו זה כבר שלב מאוחר מידי, כי ברגע שמגיעים לתכנית מפורטת, היכולת לעצור - -

מי באמת יכול לעצור את זה? אני מניח שזה שצבע את הכתם הוא לא תושב האזור, הוא לא מכיר אותו, לא מעניין אותו היישוב והסביבה. הדבר הזה הוא הרסני. איך אפשר לעצור את השיגעון הזה?

הדרך להתמודד עם תכנית מאושרת זה להגיש תכנית אחרת על אותו השטח. ועדה מקומית יכולה להגיש תכנית חדשה על אותו השטח, רק הבעיה אחר כך זה שיפויים וכל מיני כאלה דברים.

טוב, אז תתחילו בינתיים להגיש תכנית אחרת על השטח.

ככל שיקדמו תכנית אחרת על השטח הזה לשימושים אחרים שיהיו פחות פוגעים בסביבה המשרד להגנת הסביבה בוודאי יתמוך בזה.

אני רוצה להבין את הפאזה הזאת בשינוי העמדה. מה קרה שאותן דמויות התנגדו וגם הסכימו?

מה שקרה זה שכל עוד התכנית דיברה על הטמנה ישירה וכו', שזה לא לפי מדיניות המשרד, יכולנו לעצור את זה. ברגע שהיזמים באו ואמרו שמדובר בשאריות מיון, בפסולת שהולכת למיון במתקן שהוא לא רחוק משם ושהחומר שלא ניתן למיין הולך להטמנה, לא היה משהו שיכולנו להגיד שאנחנו מתנגדים לו. אני מניחה שהיום התכנית הזאת לא הייתה מקבלת אישור, לפי הסטנדרטים של היום היא לא הייתה מקבלת אישור.

לפי הטיעון הזה היזם יכול היה להגיד את הדברים לפני.

הוא לא אמר.

למה הם צריכים לשנות דעה בהתאם לכאלה דברים? הוא יכול היה להגיד את זה לפני.

אבל הוא לא אמר.

זה נשמע לא מבוסס.

במשך 22 שנה אנחנו מטפלים במקבץ המפגעים שיש סביב אעבלין, אנחנו משקיעים השקעה גדולה מאוד בחזיריות. אני יכולה לספר לכם את כל הליכי האכיפה שעשינו, איך הבאנו לזה שחלק מהחזיריות נסגרו, שחלק מהחזיריות בנו טיפול באוויר, איך שיפרנו את הסביבה סביב אעבלין כך שביוב לא זורם לנחל אבליים והריח ירד, איך אנחנו מונעים את ההרחבה של אתר אבליים צפון כדי שלא תהיה השפעה נוספת על שפרעם ועל אעבלין. באתר המדובר הזה של אבליים דרום רצינו למזער את המצב ולעזור. מדובר בתכנית מאושרת של הטמנה. אמרנו שנוכח האסטרטגיה שלנו לא נסכים שתהיה הטמנה, רק הטמנה של שאריות מיון. שיפרנו למכביר את הפוטנציאל לפגיעה בתושבי אעבלין. כשהיזם פנה לבית המשפט העליון ובית המשפט העליון פנה לוועדה המחוזית ולמשרד להגנת הסביבה ושאל איך אפשר בכל זאת לגשר פה, איך אפשר לשפר את המצב, אמרנו שיהיו רק שאריות מיון, לא תהיה הטמנה של פסולת מעורבת.

אי אפשר להגיד: אנחנו מבינים שיש פה מפגע סביבתי חמור שאנחנו עושים אותו קצת יותר חמור. אי אפשר לבוא ולטעון את הטענה הזאת במשרד להגנת הסביבה. זה אדם כמוני שלא מבין הגנת סביבה יכול לטעון. איפה ההתחייבות לסביבה?

גם בעמק הירדן יש אתר מטמנה כזה של פסולת מעורבת.

זה לא מנחם. לא צריך להביא את זה כדוגמה כדי להראות שהסוגיה כאן לא בסדר. זה לא צריך להיות על הראש של הישובים, עם כל הכבוד. איפה שזה נמצא זה לא הגיוני.

לכן אנחנו רוצים להפחית כמה שיותר את המטמנות. אנחנו משקיעים במשרד כספים רבים לפעולות של מחזור. גם במקום הזה השארנו רק שאריות מיון.

לא יכולתם לבקש תסקיר חדש היות והתסקיר לפיו אושרה התכנית הוא מיושן, הוא משנות ה-80? אילו רציתם למנוע את זה יכולתם לבקש תסקיר חדש, לומר: רבותיי, התכנית אושרה כל כך הרבה שנים אחורה, היא לא לקחה בחשבון שינויים.

הלוואי והיו אומרים כאשר מאשרים תכנית: אם תוך חמש שנים לא ביצעת את התכנית, גמרנו, הלך, אתה לא יכול להשתמש בזה, אתה חייב לעשות תסקיר מחדש. אין לנו את התהליך התכנוני הזה. אם יש אפשרות משפטית כזאת אנחנו הראשונים שרוצים.

מה אתם יכולים לעשות כדי להפסיק את השיגעון הזה? אתם שיניתם את הדעה, אתם נתתם את ההסכמה. איך אתם יכולים לתקן את העוול הזה?

המועצה יכולה לא לאשר את דרך הגישה וכך האתר לא ייפתח.

הכביש אושר, בית המשפט הורה לוועדות התכנון להתחיל לתכנן אותו.

אני מציע שתשלחי מישהו מהפקחים כדי שיראה איך השפכים זורמים בוואדי אעבלין, שפכים של החזיריות. אנחנו מעבירים את התלונות על כך ואף אחד לא מטפל בזה. גברתי פה מדברת על שאריות מיון. על איזה שאריות מיון מדובר? מאיפה יביאו את שאריות המיון? שלושה ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון שנערך ב-13 לחודש נשלח על ידי המשרד להגנת הסביבה מכתב על כך שהוא יאפשר בעתיד שימושים נוספים חוץ משאריות מיון.

מה זה "שימושים נוספים"?

עוד שימושים. חוץ משאריות יכולים להטמין מה שהם רוצים. בשנת 2019 אף אחד לא אמר שמדובר בשאריות הטמנה.

אפשר לעשות הכל כשמדברים על שימושים נוספים. מינהל התכנון, בבקשה.

אנחנו מדברים על תכנית מאושרת שאושרה ב-2003 והייתה אחת משתי תכניות. תכנית אחת הייתה באתר הצפוני, השנייה באתר הדרומי. האתר הצפוני התפתח והוקם בשטח.

מתי?

פחות או יותר באותם זמנים.

לא באותם זמנים. זה היה ב-93.

למה אתם צריכים להלביש על מקום אחד כל כך הרבה מזבלות?

אדוני מדבר איתי על זמנים שבהם אני לא זה שטיפלתי.

זה לא אישי. אני שואל אותך מבחינת היגיון של תכנון.

אושרו שתי תכניות, כאשר שתי התכניות קיבלו ביטוי גם בתכניות מתאר ארציות. שני האתרים נמצאים גם בתכניות מתאר ארציות.

לא שזה עושה אותם לגיטימיים מבחינה הגיונית, סביבתית ומבחינות אחרות. אתם מתכננים לישוב אחד שתי מזבלות, אחת מצפון ואחת מדרום?

האתר הצפוני אושר בגודל מסוים, כאשר היום הוא כמעט הכפיל את עצמו.

מי צריך את האתר השני?

האתר שהכפיל את עצמו הכפיל את עצמו באופן בלתי חוקי רק כי אין לו תכניות הרחבה.

אז למה אתה צריך עוד אתר? כדי לתת פרס לזה שהוא מוכפל באופן לא חוקי?

זה רק אומר שהיה צורך בשני האתרים בגדלים האלה. אתר אחד כבר לקח על עצמו לבטל את האתר השני.

למה אתה צריך עוד אתר?

אני לא יודע אם אני צריך עוד אתר. אדוני שאל אם היה צורך. אם אתר אחד הגיע לגודל שהוא כפול ממה שהוא היה, כנראה היה צורך. פה נשאלת השאלה אם יש צורך באתר הדרומי.

דיבר חיים על צדק חלוקתי. אני לא מאמין בצדק חלוקתי, זו סתם סיסמה. לעולם לא יהיה צדק חלוקתי במדינת ישראל. לפחות שיהיה קצת תכנון הגיוני. עזוב צדק. למה לעשות ביישוב אחד שני כתמים, שתי מזבלות? כמה אפשר להעמיס על מקום אחד?

עמדת הוועדה המחוזית בהחלטה מ-15.4.2019 הייתה שהיא לא מקדמת את התכנית, את דרך הגישה. למה האתר עד עכשיו לא פותח? כי התכנית קבעה גם תנאים. התנאי העיקרי היה שלא ניתן לפתח את האתר כל עוד אין דרך גישה שמחברת את האתר לכביש מס' 2. עד עכשיו לא הצליחו להתוות דרך גישה לאתר. הדרישה של היזמים הייתה כן לעשות את זה, אבל אז העניין נדון בפני הוועדה המחוזית והיא אמרה: לאור העמדה של המשרד להגנת הסביבה שלא לפתח אתרים חדשים, אני לא לוקחת על עצמי לפתח כרגע תוואי דרך המחבר את האתר לדרך מספר 2. לאחר מכן הייתה עתירה לבית משפט מחוזי, אבל היא נפסקה. אחר כך היה ערעור לבית משפט העליון. פסק הדין של בית המשפט העליון חייב את הוועדה המקומית להתוות את הדרך. האתר הזה, נכון לעכשיו, הוא אתר מאושר ברמה של תכנית מפורטת, ברמה של תכנית מתאר מקומית ותכנית מתאר ארצית. כשזה יגיע לדיון בפני הוועדה המחוזית היא תצטרך לשקול אם יש מקום להתוות את הדרך או אין מקום להתוות את הדרך. ב-2019 הוועדה המחוזית קבעה באופן נחרץ שאין מקום לפתח את הדרך, שיש מקום לשקול.

מה צריך לעשות כדי לחזור מהתכנון הזה?

הוועדה המחוזית קבעה את זה.

זה לא אלוהים קבע, זה הוועדה המחוזית. מה צריך לעשות כדי לשנות, כדי לעשות מעט צדק?

אפשר להגיש תכנית אחרת ולשנות את ייעוד הקרקע.

מי צריך לעשות את זה?

המועצה יכולה לעשות את זה, הוועדה המקומית יכולה לעשות את זה.

רומן, הוועדה המחוזית המליצה בפני היזם בישיבה ב-2019 שייעשה שינוי ייעוד לתכנון הזה. המועצה מתנגדת לייעוד ספציפי של מטמנה, לא לייעוד אחר. יש מושג סביבתי שנקרא NIMBY - Not In My Back Yard, פה זה לא זה, זה LULU - Local undesirable land use. לשימוש הקרקע הזה המועצה מתנגדת. אם היזם יצליח להציע שימוש קרקע טוב יותר, מתאים לסביבה, שעולה בקנה אחד עם ההתפתחות של היישוב מערבה - הוועדה המחוזית הציעה את זה בשעתו.

הוועדה המחוזית אמרה את זה ב-15.4.2019. היא אמרה שיש לערוך תסקיר השפעה לסביבה ולראות מה השימושים המתאימים.

יש עמדה ברורה של הוועדה המחוזית בנושא הזה בדיונים שקידמנו וקיימנו בסוגיה הזאת ובפסק הדין של בית המשפט העליון. אנחנו הצענו שימושים אחרים, אמרנו שיעשו מה שהם רוצים חוץ ממטמנה ואשפה, אבל היזם רוצה רק אשפה. העמדה של הוועדה המחוזית הייתה ברורה. מה פתאום השינויים האלה בלי ליידע את המועצה שבתחום שיפוטה נמצא הדבר הזה?

למועצה יש זכות להגיש תכנית. היא לא חייבת לקבל את ההסכמה של היזם, היא רק צריכה לראות אם התכנית הזאת תהיה תכנית פוגעת או תכנית שמשביחה.

אתה אומר שהמועצה תגיש תכנית שתכפה שינוי כלשהו בנקודה הזאת ספציפית.

למה שהרשות תעשה דבר כזה אם המדינה צבעה את הכתם? המועצה או מי מהתושבים של המועצה לא צבעו את הכתם הזה. למה שהמדינה והוועדה המחוזית לא ייקחו על עצמן לעשות את השינוי הזה?

אני לא יודע מי זה המישהו שצריך להגיש תכנית. אתם תחליטו אם זה המועצה המקומית, אם זה המשרד הרלוונטי. צריך להגיש משהו כדי להביא לתחילת שינוי. הם קבעו לפני 30 שנה את הכתם הזה. אם עכשיו נגיד למה הם קבעו זה לא יישמע רציני. אם יש אפשרות להגיש תכניות, להכשיל את מה שנקבע באמצעות הגשת תכניות, המשרד להגנת הסביבה יתמוך בזה. גם מינהל התכנון מבין שיש פה עוול שצריך לשנות. אין לי מושג מי היזם הזה, אני לא יודע מי הוא, מה הוא, לא התעניינתי, לא שאלתי, וזה עושה לי טוב. אני לא יודע על מי מדברים בכלל. היות ומוסדות התכנון מאפשרים את זה ולא מעניינים אותם כל השיקולים והרגשות, אולי תגישו תכנית בטווח הזמן הקרוב שתציע פתרון אחר שימנע את ההתקדמות בהקמת הדבר הזה. ינאי שני, קרן קיימת לישראל.

לפני שלושה שבועות היינו אצלך בדיון סגור בנושא פסולת הבניין. הנושא עכשיו מתקשר אליו בצורה דרסטית. הסיבה שהמשרד להגנת הסביבה עשה תפנית בנושא הזה, היא בגלל שהוא גילה לפני שנה, שנה וחצי שנגמר נפח ההטמנה לפסולת ביתית בישראל, פשוט אזל, וכל ויתור על איזו שהיא מטמנה, גם אם היא פוגעת או קרובה לבתי תושבים, זה משהו שהמשרד לא יכול לעשות כי הפסולת תיאגר לנו ממש ברחובות, לא משנה אם יהודים או ערבים. המשרד לא אמר את זה כאן. הסיבה שבעטיה מינהל התכנון נלחץ לאשר תכניות שקשורות לפסולת במקומות לא אידיאליים, היא אוזלת היד של המשרד להגנת הסביבה במשך עשורים רבים. זה אמנם לא נוגע רק לשנה האחרונה, אבל זה הגיע לשיא בשנה האחרונה. אני חושב שלאור מה שראינו לפני שבועיים והדיון שיגיע בעוד חמש דקות, הדיון הבא בתור, צריך להיכנס לעובי הקורה ואין יותר מתאימה מוועדת הפנים והגנת הסביבה לעשות את זה. מדובר פה על מחדל שקמו בעקבותיו ועדות חקירה ממלכתיות. אנחנו טובעים בזבל - ואין פתרונות. אם תחסמו את אעבלין תקבלו מטמנה במקום אחר, כי כל הרעיונות היפים על מחזור ועל הפרדה במקור כשלו וכושלים כבר יותר מ-10 שנים, עוד בתקופה שארדן היה השר להגנת הסביבה וזה עלה לכותרות.

מה הפתרון שלך? שאנחנו נמשיך להטמין את עצמנו לדעת? אני רוצה להבין מה קק"ל בעד. קק"ל בעד להקים עוד ועוד מטמנות?

קק"ל בעד שהתכניות של המשרד להגנת הסביבה יצאו לפעול.

ועד אז נמשיך להטמין?

כרגע יש לנו שישה מיליון טונות של פסולת בשטחים פתוחים בכל המדינה, גלית, ואת יודעת את זה כמוני.

אתה מדבר על פסולת בניין, ופה אנחנו מדברים על פסולת עירונית. אין קשר בכלל.

הנציג של התחום בשבוע שעבר אמר שאין אפילו חקיקה על פסולת בנייה.

דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, איזה שיקולים לקחתם בחשבון כאשר באתם לאשר, לשנות דעה לגבי עניין שאתם יודעים כמה הוא פוגעני לסביבה, ליישוב, לתפיסה הסביבתית בכלל?

אם היו שואלים אותנו היינו מתנגדים להצעה, לא היינו מאשרים אותה בשום פנים ואופן. אנחנו מודעים לעומק המפגעים באעבלין, אנחנו מטפלים בהם. אנחנו אלה שמצמצמים את הזיהום מהחזיריות. גם על ההזרמות מהחזיריות יש תיקים משפטיים בבית משפט.

נישאר עם תחנת המחזור בינתיים, זה הנושא.

גם על האתרים לפסולת אנחנו מפקחים. היינו כאן במצב של אין ברירה.

מי שם אתכם במצב של אין ברירה?

בפסק הדין ב-2019 על פתיחת המטמנה נאמר שהיזם לא עומד במדיניות המשרד לפסולת. כשהוא הגיש את העתירה לבית המשפט העליון הוא הבהיר לפרקליטות שהוא יעמוד במדיניות המשרד, לכן לא היה לנו בסיס חוקי להגיד שאנחנו מתנגדים.

אין לכם בסיס ידע, מיומנות לומר שרמת הפגיעה הסביבתית היא לא סבירה, לא מתקבלת על הדעת? למה לא היה לכם בסיס להתנגד?

אדוני, זאת לא השאלה שעמדה בפני בית המשפט. זאת תכנית מאושרת שנעשה לה תסקיר. זו לא השאלה שבית המשפט שאל אותנו.

אתם לא יכולים לפתוח עוד אפיקים בפני בית המשפט? הוא קבע לכם וזהו? תבואו ותגידו: כבוד השופטים, אנחנו מתנגדים בגלל אחד, שניים וכו'.

זאת לא הייתה הבמה המשפטית הנכונה, לא יכולנו להעלות שם את הסוגיות האלו.

מה את יכולה לעשות כדי לא לאפשר לדבר הזה להתרחש?

אין לי פתרונות יותר ממה שאחרים אמרו. יש את חוק התכנון והבנייה, כשחוק התכנון והבנייה מאפשר להגיש תכנית אחרת.

איזה טיעונים מבחינה סביבתית את יכולה להביא, איזה תסקירים? מה את יכולה לעשות? תעזבי דברים מאושרים ותכנון ובנייה.

גם אם היזם ירצה להתקדם שלב הוא יצטרך לעשות מסמך סביבתי.

למה לא דרשתם את זה היום? מתי דרשתם מסמך סביבתי?

אני רוצה לאפשר ללירון מהייעוץ המשפטי של הוועדה לומר כמה משפטים.

אני לא מכירה את פסק הדין של העליון לפרטיו, אבל יכול להיות שבגלל שהנושא היה דרך הגישה ולא המטמנה עצמה נוצר איזה מצב שלא הייתה אפשרות לענות בו. להבנתי, וכמו שאני מבינה את חוק התכנון והבנייה, כל מי שרשאי להגיש תכנית יכול להגיש בקשה גם לשינוי בתכנית. גם המועצה וגם משרד ממשלתי יכולים לבקש לדון מחדש ולבקש שינוי בתכנית קיימת לאור שינוי הנסיבות והזמן שחלף. זה נכון שככל שהתכנית נותנת זכויות צריך יהיה לדבר על הזכויות שניתנו במסגרת התכנית שכבר הייתה, אבל להבנתי יש אפשרות במסגרת הוראות חוק התכנון והבנייה לבקש שינוי. גם בתכנית מאושרת אפשר לבקש שינוי.

את העניין של תכנית אחרת כולנו יודעים, אבל אנחנו מבינים שלא רוצים בגלל השיפוי. את אומרת שבתכנית קיימת אפשר לבוא ולדרוש שינויים למרות שהיא מאושרת?

בהחלט. בפסק הדין של השופט שפירא בבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים כתוב במפורש.

תכנית היא כמו דין שאפשר לבוא ולבקש בה שינויים. נושא השיפוי מן הסתם יעלה לדיון ככל שיש זכויות שהתכנית הזאת נותנת, אבל זה לא שזה בלתי אפשרי לדון בדבר הזה.

פיראס מואסי, תושב הכפר אעבלין, חוקר במדעי המוח, בבקשה.

הנושא שאני רוצה לדבר עליו זה כל מה שקשור לכל המפגעים הסביבתיים שנוצרים משריפות פיראטיות של חומרים, כימיקלים.

דווקא אישור המטמנה ממחיש עוד יותר.

בדיוק. בתור תושב של השכונה הכי מערבית - -

קרובה ביותר למטמנה.

אנחנו הכי קרובים לאזור הזה. מידי יום ולילה, במיוחד בקיץ, התפשטות השריפות והעשן שיוצא מהאזורים האלה הוא בלתי נסבל.

גלית, מותר לשרוף?

אסור לשרוף.

אז למה? אנשים אומרים לך עשן וריחות.

העברנו עכשיו תקנות חדשות לקנס מוגבר בנושא של שריפות פסולת, וגם יש לנו אכיפה שאנחנו עושים בתחום הזה. אסור לשרוף פסולת.

נפגשנו עם ראש המועצה, עם אדון מאמון, והוא באמת מעביר את כל התלונות שלנו הלאה, אבל אני לא חושב שנעשה מספיק מבחינת איכות הסביבה כדי לאכוף את הדברים האלה. אנחנו רואים שזה חוזר על עצמו. אם אכיפה לא קורית בפועל צריך לחשוב על פתרון אחר.

אני רוצה לסכם את הדיון. דיברתי עם השרה ביחד עם ראש המועצה לגבי העניין הזה. גם השרה לא מרגישה טוב עם כל הדבר הזה. ההתנהלות של המשרד להגנת הסביבה בעניין הזה הייתה התנהלות אנטי סביבתית, לפחות בכל הקשור להחלטות שהביאו את הנושא עד למצב הנוכחי. מידת הפגיעה הסביבתית מהחלטה כזאת גוברת על כל שיקול אחר, ויש כאן פגיעה סביבתית שהמשרד שאמון על זה היה צריך להרים כרטיס אדום, לומר: רבותיי, יש פה משהו לא מתקבל על הדעת מבחינה סביבתית, צריך לעצור. זה לא נעשה.

אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להמשיך ולעשות הכל כדי למזער את הפגיעה הסביבתית בכך שלא יקימו את המטמנה. אנחנו מצפים מהם למנוע את ההקמה של זה. בנוסף, לאפשר לאנשים רמת חיים מקובלת עם כל החזיריות והדברים האחרים שסובבים את היישוב. גם את הייבוש של הביצות צריך לעשות בהתאם לכללים, לא בצורה שפוגעת בתושבי הכפר.

מינהל התכנון כבר נתן בזמנו, כבר צבע בזמנו את המקום. אתמול התנהל כאן דיון בנוכחות מינהל התכנון שבו אמרתי שאם אוכלוסייה מסוימת לא נמצאת במקום מסוים מישהו כבר ימצא לעשות לה את העוול מבלי לשאול אותה. האוכלוסייה הערבית לא נמצאת במינהל התכנון, לא נמצאת במטה התכנון, על כן עושים לה את מה שבא להם. החליטו לסמן שני כתמים. וואלה, עם כל הכבוד, מי יגיד לא? אין אף אחד שיסביר את הבעייתיות. אני לא יודע אם אפשר לצפות מהם למשהו שקשור לדבר הזה ספציפית היות וזה אושר לפני 20 שנה, אבל כדאי ללחוש להם באוזן שאולי לא צריך לתת אישור לכל החיים לזוועה כזאת. היה צריך להתנות את האישור לכמה שנים, מה שלא נעשה. אם האפשרות של להתנות עדיין קיימת, אני קורא להם לממש אותה. אם זאת צריכה להיות החלטת שר, אני קורא לשר לממש את הזכות שלו למנוע את הדבר הזה.

אני מקווה שתרמנו באמצעות הדיון הזה להרחבת הידע על הפגיעה הסביבתית החמורה של העניין הזה. אני רוצה להודות לראש העיר ולצוות שהגיע איתו, למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה שאני מכיר את מערכת הערכים האישית שלה ושל השרה, אני יודע כמה מעניין אותן באמת למזער פגיעה סביבתית. תודה, כמובן, ללאה, ללירון, לרבקה, לכל אלה שהשתתפו באמצעות הזום. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.