ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 21/02/2022

המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא עדכון עלות בדיקה רפואית תקופתית, הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א-2021, הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב-2022, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 70 והוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התפ"ב-2022, הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון מס' 4) (ביטול חובת המסירה לכנסת), התשפ"ב–2022, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א-2021, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230), התשפ"ב-2022, הצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022 , חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 , חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 , הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכנסת
21/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 78
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ' באדר התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 10:00
סדר היום
1. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא "עדכון עלות בדיקה רפואית תקופתית" – מצ"ב נוסח ההמלצה.
2. רביזיה על החלטת הוועדה בדבר קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1509).
2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (פ/1994/24), של חבר הכנסת צבי האוזר.
3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (פ/2276/24), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת.
4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חבר הכנסת אבי דיכטר.
3. בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעות החוק הבאות, מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה (בכפוף לדחיית הרביזיה בסעיף ב'):
1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1509).
2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (פ/1994/24), של חבר הכנסת צבי האוזר.
3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (פ/2276/24), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת.
4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חבר הכנסת אבי דיכטר.
4. 1. בקשת חבר הכנסת יצחק פינדרוס להעברת הצעת איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א-2021
(פ/1416/24), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
2. בקשת יושבת ראש ועדת הבריאות להעברת הצעות החוק הבאות, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדה
שבראשותה
· הצעת איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"א-2021 (פ/1416/24), של חבר הכנסת יצחק פינדרוס.
· הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב-2022 (פ/3018/24), של חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת.

5. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022 (מ/1513), לפני הקריאה הראשונה.
6. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, בכל הקריאות:
1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 70 והוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022 (מ/1514).
2. הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1515).
3. הצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022 (מ/1516).
7. בקשת יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב- 2021 (כ/878), לפני הקריאה השנייה והשלישית.
8. הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון – ביטול חובת המסירה לכנסת), התשפ"ב–2022 - הצעה מטעם הוועדה, הכנה לקריאה ראשונה והקדמת הדיון לפני הקריאה הראשונה.
מצ"ב פניית יושב ראש הכנסת ונוסח לדיון.
נכחו
חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
שרן מרים השכל
ווליד טאהא
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
יצחק פינדרוס
חברי הכנסת
אלון טל
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
שמחה רוטמן
מוזמנים
דבורה ספיר אליעזר - יועצת משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה

גיא גולדמן - לשכה משפטית, רשות המסים

עירית וייסבלום - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ענת הר אבן - היועצת המשפטית,, רשות האכיפה והגבייה

טובי חכמיאן - חשבות, הכנסת

שמוליק חזקיה - מנהל חטיבת המידע, הכנסת
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
שגית אפיק
מנהלת הוועדה
נועה בירן - דדון
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם



המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא עדכון עלות בדיקה רפואית תקופתית
היו"ר ניר אורבך
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום יום שני, כ' באדר א' התשפ"ב, 21 בפברואר 2022. הנושא הראשון על סדר היום: המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא "עדכון עלות בדיקה רפואית תקופתית". יש לנו את נוסח ההחלטה שחתומים עליו חברי הוועדה: פרופסור יובל אלבשן יושב ראש הוועדה, פרופסור יורם עדן חבר הוועדה, וד"ר קרן בר-חוה חברת הוועדה. אני אקרא את המכתב שלהם אלי. "הנדון: עדכון עלות בדיקה רפואית תקופתית. החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) קובעת את זכאותם של חברי הכנסת לבדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר רופא הכנסת. סכום המימון הקבוע בהחלטה הוא 931 שקלים (הסכום צמוד למדד), והוא משולם כנגד חשבונית או קבלה מהמכון הרפואי. לאור העלייה במחירי הבדיקות, מוצע לעדכן את סכום ההשתתפות של הכנסת לסכום של 1,600 שקלים, וזאת מתחילת שנת 2022. מצ"ב נוסח מוצע להחלטת הכנסת: החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2022." זה הגיע לוועדה בעקבות פניות של חברי כנסת שהלכו לעשות את הבדיקה והתברר שהם צריכים להשלים לא מעט מכיסם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
איזו בדיקה? לא עושים את זה במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי כשהולכים לקופת חולים?
ארבל אסטרחן
לחברי הכנסת יש זכאות לבדיקה תקופתית כזאת, שזה יום בדיקות מרוכז שעושים בכל מיני מכונים. אני לא יודעת כמה מנצלים את זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה לא בקופה?
טובי חכמיאן
אפשר לעשות את זה גם בקופה.
ארבל אסטרחן
יש גם מקומות פרטיים שעושים את זה, ואז יש לזה עלות - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אני יכול להעיד על עצמי שעד היום לא השתמשתי בזה, וגם אינשאללה לא אשתמש בזה.
היו"ר ניר אורבך
גם אני מעיד על עצמי שעד היום לא השתמשתי בזה.
ארבל אסטרחן
את יודעת כמה משתמשים בזה?
היו"ר ניר אורבך
הייתה פנייה מצד חברי הכנסת שמשתמשים בזה.
טובי חכמיאן
אלו בדיקות כלליות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בדיקה כללית אני כל תקופה עושה.
ארבל אסטרחן
זו לא בדיקה ספציפית, זה יום שלם של בדיקות מכל מיני סוגים. מסתבר שהבדיקות עלו בשיעור גבוה יותר, לכן, כמו שאמר יו"ר הוועדה, היו פניות של ח"כים לחשב הכנסת. חשב הכנסת הביא את זה בפני הוועדה הציבורית, והוועדה הציבורית המליצה להתאים את זה לסכומים הנדרשים היום על ידי גופים שונים - סכום של 1,600 ₪. הוועדה הציבורית מגישה המלצה, וועדת הכנסת דנה ומחליטה אם לאשר אותה. אם היא מאשרת, זה נכנס לתוקף ומתפרסם ברשומות, ואם היא לא מאשרת, זה חוזר לוועדה הציבורית להמלצה נוספת. מוצע לתקן את סעיף 50ד כך שבמקום "סכום שקבוע בו" יבוא "1,600 ₪", החל מתחילת השנה, מינואר 2022.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אני חושב שלא צריך את זה, כי במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי אפשר לעשות את הבדיקות האלו בקופות החולים. לרובנו יש גם ביטוח משלים שאנחנו משלמים עליו. מדברים על לוותר על תוספת שכר ופה מעלים? אני לא חושב שיש מקום.
היו"ר ניר אורבך
אנחנו עוברים כעת להצבעה. מי בעד המלצת הוועדה הציבורית, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד - אין
נמנעים – 1
ההמלצה התקבלה.



בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022 (מ/1513), לפני הקריאה הראשונה
היו"ר ניר אורבך
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022 (מ/1513), לפני הקריאה הראשונה. תנמק עורכת הדין עירית וייסבלום מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה.
עירית וייסבלום
אנחנו מדברים על הצעת חוק שמטרתה להוסיף לסעיף 8 לחוק הכניסה לישראל את הסמכות לחייב את כלי ההסעה שבאים לישראל או נכנסים אליה למסור לביקורת הגבולות עוד טרם הגעת המטוסים והנוסעים אל הגבול את הפרטים הבסיסיים שנמצאים בדרכון – קוראים לזה פרטי API - כדי שמערכת ביקורת הגבולות תעשה את הבדיקות המדגימות שנדרשות, תייעל את התהליך, תצמצם זמני המתנה, וגם תוכל לקבל החלטות מושכלות לאחר בדיקות מבעוד מועד טרם ההגעה לגבול. העניין הזה נדרש, בין היתר, לאור מספר החלטות שהתקבלו במועצת הביטחון של האו"ם בשנים האחרונות, שלפיהן מדינות שחברות באו"ם צריכות להתאים מערכות לקבלת נתוני API. בנוסף, מדינת ישראל חייבת להקים את המערכת הזאת מכוח סטנדרטיים בינלאומיים שנקבעו באמנת התעופה הבינלאומית, אמנת שיקגו. האמנה הזאת מחייבת כבר מ-2018 את המדינות החתומות עליה להקים מערכות API. בתיקון החקיקה הזה באנו כדי להתאים את המצב של מדינת ישראל לסטנדרטים המחויבים. הדחיפות נובעת בגלל הדברים שציינתי וגם משום שהיחידה הטכנולוגית של רשות האוכלוסין בנתב"ג הקימה כבר ממשק לקבלת נתוני API עם חברות התעופה שהמטוסים שלה מגיעים לישראל, כבר יצאה לפיילוט. הפיילוט מתנהל ומצליח. המערכת מוכנה לעבור כבר לשלב המבצעי של הפעלת הפרויקט הזה. השאיפה היא ליישם את הפרויקט הזה באופן מלא בחודשים הקרובים, לעבור לשלב המקצועי, ומכאן הדחיפות של אישור הצעת החוק במליאה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
קראתי את נוסח הצעת החוק. מדובר בהצעה מסוכנת מאוד. נותנים לבקר הגבול סמכות למנוע מאנשים, מאזרחים, מתיירים, מארגוני זכויות אדם להיכנס לישראל . העילות והסיבות הן כל כך רחבות, שיש לנו חשש שהתיקון הזה בא למנוע כניסה של נציגי ארגונים בינלאומיים שישראל חושבת שבאים כדי לחשוף את העוולות שישראל עושה בשטחים הכבושים. אני חושב שמדובר בהצעה שהיא אפילו מסוכנת לדמוקרטיה, לכן אנחנו מתנגדים להצעה.
אלון טל (כחול לבן)
אני חושב שמדובר בדרישות שמקובלות בהרבה מאוד מדינות, לכן אני לא רואה את הסיכונים. האם אפשר לאשר שמדובר ביישור קו מול אירופה, מול ארצות הברית?
עירית וייסבלום
נכון מאוד. כמו שאמרתי, ההחלטות של מועצת הביטחון של האו"ם מחייבות את המדינות שחברות באו"ם להקים מערכת כזאת. גם הנהלת התעופה הבינלאומית מחייבת להקים מערכת כזאת של קבלת פרטי הנוסעים בתובלה אווירית, בטיסות נכנסות, מטעמים של בטיחות התעופה האזרחית, הסבירות והיעילות שלה. מדובר בנתוני הדרכון. זה אומר שמקדימים את קבלת הנתונים שממילא היו מגיעים לביקורת הגבולות עם התייצבותו של הנוסע בגבול. הכוונה היא להביא אותם אלינו בסמוך להמראת הטיסה, קצת לפני, כדי שנוכל להיערך לזה ולקבל החלטות. אגב, מדובר באותן סמכויות, אין כל שינוי בסמכויות, משום שמדובר על החלטות לגבי כניסת זרים. ישראלים לא ייחסמו בכניסה, בשום אופן לא.
אלון טל (כחול לבן)
זה מונע כל מיני מבוקשים.
היו"ר ניר אורבך
כרגע לא נצביע כי אין לנו קוורום. את ההצבעה נערוך בהמשך.




בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעות החוק הבאות, מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה: 1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (מ/1509) 2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (פ/1994/24), של חבר הכנסת צבי האוזר 3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (פ/2276/24), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת 4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חבר הכנסת אבי דיכטר
היו"ר ניר אורבך
בקשת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעות החוק הבאות, מוועדת חוץ וביטחון לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. יש פה מכתב של חבר הכנסת ווליד טאהא, ויש גם מכתב של חברי סיעת הרשימה המשותפת שהגיע אלי, אל חבר הכנסת רם בן ברק יו"ר ועדת חוץ וביטחון ועורכת הדין שגית אפיק. הנימוקים הם בערך אותם נימוקים - למה זה צריך לעבור לוועדת הפנים ולא לוועדת חוץ וביטחון. היה דיון בפעם הקודמת שדי מוצה ובו העלינו את כל הנושא של האינטרסים הביטחוניים. מדובר כאן בחוק שעוסק בהיבט הביטחוני של המדינה, לכן חשבנו שנכון להעביר אותו לוועדת חוץ וביטחון. חוק האזרחות קיים כבר 19 שנים, הוא בקונצנזוס חוצה קואליציה ואופוזיציה, ולכן אנחנו חושבים שצריך להעביר אותו כמו שהוא. אני מכיר את המושג "אזרחי מדינת ישראל", אני לא מכיר מושג שנקרא "אזרחים פלסטינים בתוך המדינה". יש אזרחי מדינת ישראל ערבים ויהודים, ויש אנשים פלסטינים שמבקשים איחוד משפחות. ראינו גם בהתפרעויות בלוד וגם ב"שומר חומות" שאחוז ניכר ממחוללי ההתפרעויות היו מאיחוד המשפחות. חשוב מבחינתנו לשים גדר ביטחונית בנושא הזה, וחוק האזרחות בהחלט מהווה גדר ביטחונית ששומרת על האינטרסים המשמעותיים מהמעלה הראשונה של מדינת ישראל. גם אז חשבנו שנכון להעביר את זה לוועדת חוץ וביטחון - וגם היום. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אני מנסה להשיג את חברי יו"ר ועדת פנים שביקש את הבקשה המוצדקת הזאת. אני וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי העלינו את הבקשה הזאת בישיבה הקודמת של ועדת הכנסת, אמרנו שהפורום הטבעי והפורום הנאות לדון בהצעת חוק האזרחות הוא ועדת הפנים. אמרנו גם שלא היה תקדים עד היום, למרות שהחוק הזה מ-2003, לזה שהוועדה היחידה שדנה בחוק הזה היא ועדת חוץ וביטחון. אין תקדים כזה. אתם יוצרים תקדים מסוכן. לכל היותר הייתה הצעה לוועדה משותפת של ועדת הפנים וועדת חוץ וביטחון, אבל גם את זה, גם את ההצעה הזאת דחיתם. אתם מעבירים את זה לוועדת חוץ וביטחון בלי שיש אף חבר כנסת ערבי בוועדת חוץ וביטחון - לא מהחברים ברע"מ ולא מחבריי ברשימה. אומרים לנו שאנחנו יכולים להשתתף, שאנחנו יכולים להגיש הסתייגויות, אבל אנחנו לא חברי ועדה, אין לנו זכות הצבעה. אנחנו יודעים מה זה כשאתה לא חבר ועדה באופן קבוע. ממה אתם מפחדים, אני לא מבין, יש לכם רוב, אתם יכולים להקים ועדה משותפת כשיש לכם רוב. את הזכות הבסיסית לבוא לוועדה להתנגד, להסתייג ולנסות לשכנע שלא צריך את החוק הזה אתם מונעים מאיתנו. אני חוזר על הבקשה שלנו להעביר את זה לוועדת הפנים, או לחילופין - לוועדה משותפת של ועדת הפנים וועדת חוץ וביטחון.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
שלחתי מכתב ליו"ר ועדת הכנסת, ביקשתי להביא את הצעת החוק האנטי אזרחית שקוראים לה "חוק האזרחות" לדיון בוועדת הפנים. זאת הוועדה שמסדירים בה עניינים של אזרחות, מסדירים בה עניינים של נהלים שקשורים לחיי אדם בתוך מדינה. אנחנו מדברים על נושא שלדבר עליו בכל מדינה אחרת זה רעידת אדמה דרגה 8 בסולם ריכטר או 8 בסולם דיכטר, לא משנה איזה מהן. כאן זה מתנהל כאילו זה משהו רגיל, כאילו אין משהו מזעזע בתחום זכויות אדם, כאילו מדובר בעניינים טכניים לחלוטין שלא צריך לפעמים לדבר עליהם. רישום ילדים בספח תעודת זהות של אימא זה נושא שצריך ללכת לוועדת חוץ וביטחון? נושא של שירותי בריאות זה נושא שוועדת חוץ ביטחון צריכה לטפל בו? נסיעה ברכב, רישיון נהיגה, כניסה במעברים בין הרשות הפלסטינית לישראל - כל הדברים האלה הם דברים שקשורים למהות עבודתה של ועדת הפנים, לוועדת החוץ והביטחון אין מושג איך הדברים האלה נראים, איך הם נשמעים, מה צריך לעשות. אנחנו מדברים על נושא אזרחי גרידא. מי שלקח אותו לאפיקים אחרים רצה לעשות בו שימוש פוליטי, והשימוש הפוליטי שלו הוא שימוש אכזרי מאוד בכל מה שקשור לזכויות אדם בסיסיות. אני לא מבין איזו סכנה ביטחונית יש ברישום של ילד בספח תעודת הזהות של אימא שלו, איזו סכנה ביטחונית יש בזה שאימא צריכה להיות ליד המיטה של הבן החולה שלה בבית החולים אבל היא לא יכולה בגלל שהוא לא רשום בתעודת הזהות שלה. אני לא יודע מה הסכנה הביטחונית שיש בלקבל שירות רפואי בסיסי שכל אזרח זר בכל מדינה בעולם מקבל. מה הקשר לחוץ וביטחון? השכל הישר לא מקבל את הטיעונים ההזויים כאילו מדובר בסיכון ביטחון המדינה. מדובר בסוגיה אזרחית גרידא שכל כולה הסדרת זכויות של אנשים שהחליטו להתאהב, אלא אם כן אנחנו עושים חוק במדינת ישראל שאוסר על אהבה, שאוסר על אנשים להתאהב, במיוחד אם הם ערבים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
על פי התורה זה נכון.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
על פי האסלאם מותר להתאהב לצורך נישואים, לא לצרכים לא לגיטימיים. לנו מותר להתאהב כדי להקים בית, להתחתן ואחר כך לרשום את הילדים בספח של תעודת הזהות ולקבל שירותי בריאות ושירותים סוציאליים. מותר את זה באסלאם. אני לא יודע למה ביהדות אסור, אבל זה נושא אחר.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שהוועדה תעביר את החוק לדיון בוועדת הפנים שהיא הוועדה הטבעית ביותר לדון בחוק אזרחי שקשור להסדרת תנאים בסיסיים של אזרחים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
יש לי הרגשה מאוד לא טובה לאן שחוק האזרחות הולך. מבחינה מסוימת אתם יכולים כבר להעביר אותו לוועדה של ווליד טאהא.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. ווליד טאהא הוא רק היו"ר שלה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני מפרגן לך, ווליד, שבוועדות שאתה מטפל בהן ואחראי עליהן אתה עושה רצונך.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
אתה אומר דברי הבל, זה לא נכון. בוא תתמוך בהצעה שלי להביא את ההצעה אלי לוועדה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
ווליד, אין לי אצבע פה, לא יעזור לך תמיכה שלי. אמרה שרת הפנים, ואני חושב שהיא די צודקת במספרים, שבחוק האזרחות תומכים כ-100 חברי כנסת, פחות או יותר, בגרסאותיו השונות. יש ויכוחים על עם מכסות ושקיפות או בלי מכסות ושקיפות, אבל זה כבר ניואנסים. יש מתנגדים לחוק, שזו הרשימה המשותפת וזו רע"ם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
המכסות והשקיפות זה ניואנסים בשבילך?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
מבחינתך זה ניואנסים. מבחינתך זה נבלה וזה טרפה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כי זה חוק גזעני.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
יש את המשותפת ואת רע"ם שהם 10 מנדטים, יש את מרצ שזה עוד שישה מנדטים, כשבלחץ אפשר לחשוב על עוד כמה מתנגדים או נמנעים במפלגות אחרות. כ-100 חברי כנסת תומכים בחוק הזה. אמר אתמול בראיון חבר הכנסת ווליד טאהא שמבחינתו חוק האזרחות הוא קו אדום. אני מכבד את היושר, זה מצרך די נדיר.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
איפה אמרתי אתמול?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
לא אמרת את זה אצל קלמן-ליברמן?
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
אתמול דיברתי אצל קלמן-ליברמן? לא דיברתי בתקשורת מזה שבועיים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אז אולי התבלבלתי.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
אין חדש, אתם תמיד מייחסים לנו דברים שלא אמרנו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
סליחה, זה היה מישהו אחר מהסיעה שלך, זה היה חבר הכנסת מאזן גנאים. אמר חבר הכנסת מאזן גנאים שמבחינתכם זה קו אדום, לכן אתם תתקעו אותו. אתם יכולים לתקוע אותו גם אם הוא בוועדה שלך, גם אם הוא ילך לוועדת חוץ וביטחון, גם אם הוא ילך לכל ועדה אחרת, אלא אם כן חברי ימינה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, כחול לבן ובכלל, כל מי שהוא ציוני, לא משנה מאיזו סיעה, יגיד שהוא מצביע בלי משמעת קואליציונית, בחופש הצבעה.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
מה הקשר בין ציונות לבין רישום ילדים בספח תעודת זהות? הציונות היא נגד ילדים קטנים, נגד רישום ילדים בספח תעודת הזהות?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני אשמח להסביר. בישיבת הוועדה שתדון בחוק הזה, ואני לא יודע לאיזו ועדה זה ילך, אתה תשמע למה החוק הזה טוב, ציוני וחשוב, אבל עכשיו אנחנו לא מדברים על החוק עצמו, אנחנו מדברים לאיזו ועדה הוא ילך ואיך זה ישפיע על ההליך הדיוני שלו. כרגע, במריחת הרגליים בדיוני הוועדות בשאלה לאיזו ועדה זה ילך, בשאלה איך הוא ייראה, נראה שרוממות הרוח שהייתה אחרי שעבר החוק בהסכמה הולכת וגוועת. כרגע נראה שהחלטתם לקבור את החוק. הוא לא יעבור עד סוף המושב. אם תעבירו אותו לוועדת הפנים או לוועדת חוץ וביטחון הווטו של רע"ם משחק תפקיד יותר חשוב מאשר הרצון של 100 חברי כנסת, מאשר הרצון של מרבית הציבור בישראל. אני מאוד מקווה שתתעשתו, כי החוק הזה, כמו שאתם יודעים, הוא חשוב. הצלחנו לגייס, וכשאני אומר "הצלחנו" אני מתכוון לקואליציה וגם לאופוזיציה, רוב מגוון, מקיף וחוצה גדרות ומריבות. חבל יהיה אם תתנו לתרגילים הפוליטיים של רע"ם או ללחצים הפוליטיים של רע"ם ומרצ לעצור אותו. מה שאנחנו רואים עכשיו זה התרגיל הראשון, אחד מיני רבים שעוד צפויים לנו בהמשך הדרך.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
חוץ מהסברים לא אזרחיים שלא קשורים לעניין, הסברים פוליטיים, אידיאולוגיים, הסברים שקשורים אולי קצת לגזענות, קצת להרגשת עליונות, קצת לבורות לגבי התנאים הטראגיים שעוברות משפחות שמתקשות לנהל חיים תקינים, הוא לא אמר שום דבר שאפשר לבנות עליו תפיסה חקיקתית, תפיסה חוקית, תפיסה שמקלה את הדעת. אני באמת מבקש, כבוד היושב-ראש, שהחוק הזה יעבור לוועדה הראויה לדון בו, כי שום ועדה אחרת לא מבינה בסעיפים שלו. אני מבקש שזה יעבור לוועדת הפנים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מאז 2003 החוק הזה אף פעם לא היה בוועדת חוץ וביטחון, ואת זה אמרה היועצת המשפטית.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
הוא היה בוועדה משותפת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מקסימום הייתה ועדה משותפת של חוץ וביטחון עם ועדת הפנים. אתם יוצרים פה תקדים שלא היה במשך 19 שנה.
היו"ר ניר אורבך
חבר הכנסת ווליד טאהא, התמקדת בהיבטים האזרחיים - בפעם הקודמת היה דיון פה שמוצה - אבל מדובר בחוק שמגן על האינטרסים הביטחוניים מהמעלה הראשונה של מדינת ישראל. מאוד כעסנו בפעם הקודמת שהאופוזיציה, שזה גם הציונות הדתית וגם הליכוד, הפילו את החוק. זה חוק שכבר קיים 19 שנה, הוא בקונצנזוס מבחינת קואליציה ואופוזיציה, לכן צריך להעביר אותו כמו שהוא. הוא עוסק בהיבטים הביטחוניים של מדינת ישראל. חבר הכנסת ווליד טאהא, ואני אומר את זה גם כמי שיושב איתך יחד בקואליציה, אני לא יכול להתעלם ממה שקרה בנגב וב"שומר חומות" שחלק גדול ממחוללי המהומות היו אנשים שהגיעו בעקבות איחוד משפחות. יש משמעות מאוד גדולה לגדר הביטחונית שמציבים פה באמצעות החוק. מה לעשות, אנחנו לא חיים בשוויץ, אנחנו חיים במורכבות מאוד מאד גדולה. החוק הזה הוא חוק בליבת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, לכן גם בפעם הקודמת החליטה הוועדה להעביר אותו לוועדת החוץ והביטחון.
ארבל אסטרחן
בוודאי שזה חוק של ועדת הפנים. חוק האזרחות נחקק בוועדת הפנים, הוא שייך לוועדת הפנים. תיקוניו של החוק הזה וחוקים דומים שקשורים אליו נעשו בוועדת הפנים. הארכות של החוק בשנים האחרונות נעשו תמיד בהמלצה של ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים, בראשות ועדת החוץ והביטחון, וזאת בהתאם להחלטה של מליאת הכנסת שהתקבלה לפי המלצה של ועדת הכנסת בשנת 2016 על כך שהארכות לא ייעשו ישירות במליאה אלא בהמלצה של ועדה. אפשר היה לומר שגם זה איזה שהוא פורום רלוונטי לעניין.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
בזמנו התנגדתי להעברת החוק לוועדת החוץ וביטחון בוועדה הזאת. הדוגמאות שהבאת, אדוני היושב-ראש, הן לא ממש קשורות לחוק האזרחות. ציינת שני מקרים שקרו זה עתה, רק עכשיו, והחוק חוזר על עצמו כבר 20 שנה.
היו"ר ניר אורבך
אם תאלץ אותי אני אתן לך דוגמאות הרבה יותר רחוקות, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. הבאתי דוגמאות מהתקופה האחרונה.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
זה לא מעיד על שום דבר. חוץ מזה, מה הקשר לכל הדברים שאמרתי? אני מדבר על דברים בסיסיים, כמו איסור על רישום ילדים בספח תעודת הזהות של האימא, כמו מצב שבו אימא לא יכולה להיות ליד הבן החולה שלה בן השנה בבית החולים. זה דבר שצריך לזעזע אותך, לא אותי.
היו"ר ניר אורבך
חבר הכנסת ווליד טאהא, אנחנו לא מדברים פה כרגע על מהות החוק.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
אלה הדברים של החוק, על זה מדבר החוק.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
למה אתה לוקח את זה מוועדת הפנים? זה לא חוק של ועדת הפנים? למה אתה לוקח את זה אך ורק לוועדת חוץ וביטחון?
היו"ר ניר אורבך
הסברתי מספיק ברור, אפשר לא לקבל את זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אפילו בזמנו של הליכוד החוק היה בוועדת הפנים. למה בממשלת השינוי כשרע"ם בקואליציה אתם לוקחים את זה רק לוועדת חוץ וביטחון?
היו"ר ניר אורבך
זה השינוי. אני לא מתווכח כרגע על מהות החוק, ואני גם לא מתווכח על עניינים אנושיים שאנחנו בוודאי מזדהים איתם. אני דיברתי על ההיבטים הביטחוניים. מה לעשות שהרבה פעמים במהלך חיינו ההיבטים הביטחוניים מאפילים על דברים אחרים.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
אבל אז הם מטופלים בנתיב הנכון, לא באמצעות ענישה קולקטיבית של ילדים ונשים.
היו"ר ניר אורבך
חבר'ה, בואו נירגע, אנחנו מעבירים את זה כרגע לוועדה. אין פה שום ענישה קולקטיבית, יש פה ויכוח לאיזה ועדה זה עובר, ויכוח לגיטימי. אני מזכיר שהוועדה כבר דנה בדבר הזה, כבר החליטה. בעקבות המכתב שלך אנחנו כרגע דנים שוב.
ארבל אסטרחן
כמו שאמרתי פה גם בפעמים קודמות, אנחנו ממליצים לפעול לפי התקדימים, לפי הנושאים שבסמכויות הוועדות, אבל העברה של הצעת חוק לא לוועדה המתאימה או לוועדה שמתאימה פחות היא לא איזה שהוא פגם בהליך החקיקה. זה משהו שהוא בסמכות ועדת הכנסת.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
את אומרת שזה עניין פוליטי, לא פגם חקיקתי.
היו"ר ניר אורבך
אנחנו עוברים להצבעה. בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצעות החוק הבאות, מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה: 1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1509). 2. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (פ/1994/24), של חבר הכנסת צבי האוזר. 3. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (פ/2276/24), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת. 4. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (פ/2997/24), של חבר הכנסת אבי דיכטר. מי בעד בקשתו של יושב-ראש ועדת הפנים, ירים את ידו? מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – 4
נמנעים – אין
הבקשה לא אושרה.
היו"ר ניר אורבך
הבקשה נדחתה, לכן הדיון עובר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.



בקשת יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 - הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב-2021 (כ/878), לפני הקריאה השנייה והשלישית
היו"ר ניר אורבך
בקשת יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 –הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב-2021 (כ/878), לפני הקריאה השנייה והשלישית. אני אקריא את מכתבה של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה. "הנדון: הצעת חוק הביטוח הלאומי", כמו שהקראתי אותה כעת – "קיצור תקופת הנחה. ביום י"ט באדר א' התשפ"ב, 20 בפברואר 2022 סיימה ועדת העבודה והרווחה את הכנתה של הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב-2022 לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מבקשת להפוך הוראת שעה להוראה קבועה, כאשר תוקפה של הוראת השעה פג כבר ביום כ"ז בטבת התשפ"ב, 31 בדצמבר 2021". חברת הכנסת רייטן מבקשת לציין כי "כל זמן שהליכי החקיקה מתעכבים נפגעים מכך מבוטחים שנמצאים בהכשרה מקצועית או כאלה המעוניינים לפנות לאפיק כזה. לפגיעה הכלכלית האישית מצטרפת גם פגיעה בתמריץ של אותם מבוטחים לפנות להכשרה מקצועית ומבחינה זו לשפר את מצבם ואת מצב המשק. אבקש לפיכך, כי ועדת הכנסת תאשר לקצר את תקופת ההנחה של הצעת החוק על שולחן הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 88ב לתקנון הכנסת". עד היום מי שיצא להכשרה תוך כדי תקופת האבטלה ירדו לו 30% מדמי האבטלה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
החוק מבקש להפוך את זה להוראת קבע.
היו"ר ניר אורבך
בדיוק, ולאפשר למי שיוצא להכשרה לקבל את דמי האבטלה במלואם. מי בעד קיצור תקופת ההנחה, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר ניר אורבך
הבקשה התקבלה.



הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון - ביטול חובת המסירה לכנסת), התשפ"ב-2022 - הצעה מטעם הוועדה, הכנה לקריאה ראשונה והקדמת הדיון לפני הקריאה הראשונה.
היו"ר ניר אורבך
הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון – ביטול חובת המסירה לכנסת), התשפ"ב-2022 – הצעה מטעם ועדת הכנסת, הכנה לקריאה ראשונה והקדמת הדיון לפני הקריאה הראשונה.
ארבל אסטרחן
אנחנו מדברים על חובת מסירת ספרים לספריית הכנסת. עוד בפקודת העיתונות המנדטורית נקבע: "יימסרו חינם, ובלי טענות ומענות, על ידי המוציא לאור העתק אחד מכל ספר שיוצא בארץ לגנזך המדינה, לספריית הכנסת, למשרד החינוך והתרבות, ושני עותקים לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי". ההוראה הזאת הייתה בתוקף במשך שנים רבות. רק בעת תיקון החוק בשנת 2000 נעשו שינויים בחובת המסירה של ספרים, כשהרעיון היה לצמצם את חובת המסירה ולחזק את מה שנקרא אז "בית הספרים" - היום הספרייה הלאומית, כמוסד השימור והמחקר העיקרי של המדינה. באותו תיקון בשנת 2000 נקבע שמכל ספר, מכל עיתון שיוצאים לאור בישראל עדיין שני עותקים יימסרו לבית הספרים. לגבי גנזך המדינה נקבעה חובה לפי בקשתו, לגבי משרד החינוך ירדה חובת המסירה, ולגבי הכנסת נקבעה הוראה מיוחדת שאמרה, וזה היה בסעיף 2(ג) לחוק: "מכל ספר, הנחוץ לעבודתה של הכנסת ומכל עיתון, יימסר, ללא תמורה, עותק אחד לספריית הכנסת". ההגדרה של "מחוץ לעבודתה של הכנסת" הייתה לפי כללים שיקבע יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת. ואכן, יו"ר הכנסת בזמנו קבע כללים שאישרה ועדת הכנסת - זה נעשה בשנת 2001 - שכללו רשימה גדולה מאוד של נושאים ושל סוגי ספרים שיימסרו בחינם לספריית הכנסת. תיקון נוסף נעשה בהמשך לאותה מגמת צמצום של חובת מסירה של ספרים. בשנת 2005 נעשה תיקון לחוק הספרים שנדון פה, בוועדת הכנסת, והוא דיבר על כך שהספרים לכנסת לא יימסרו יותר בחינם, כפי שנעשה לבית הספרים הלאומי, אלא הכנסת תצטרך לשלם 25% מהמחיר הקטלוגי ואת מחיר המשלוח. הדבר הזה עלה בזמנו בעקבות טענות של הוצאות ספרים על פגיעה קשה בקניין שלהם. הם באו ואמרו: אם כל דבר שהכנסת צריכה היא יכולה לרכוש מהתקציב שלה, למה ספרים צריך לתת לה בחינם? הטענה הזאת היה בה בהחלט ממש, לכן נעשה אותו תיקון. זה היה התיקון האחרון הרלוונטי לחוק, וכעת מונחת בפניכם בקשתו של יושב ראש הכנסת להמשיך את אותה מגמת צמצום ולבטל לחלוטין את חובת המסירה של ספרים בחינם לספריית הכנסת, כאשר הרעיון הוא שככל שחברי הכנסת, עובדי הכנסת וכל הגורמים שנעזרים בספריית הכנסת יצטרכו ספרים, ספריית הכנסת תוכל לרכוש אותם מתקציבה. גם חברי כנסת כשהם זקוקים לספר מסוים הם יכולים לקנות אותו מהתקציב השנתי שלהם. אופי צריכת הספרים בשנים האחרונות השתנה מאוד, עוברים לקריאה דיגיטלית. דבר נוסף שקורה זה שהספרייה הלאומית עוברת לכאן, מעבר לכביש, ומהסיבות האלו נעשתה מחשבה של לבטל את חובת המסירה חינם, בעצם לבטל את סעיף 2(ג) לחוק הספרים.
שמוליק חזקיה
במהלך השנים האחרונות בנינו שתי תתי ספריות - לשכה משפטית, מרכז המחקר והמידע, מוזיאון הכנסת, אוצרות הכנסת - של אוסף ח"כים, ספרי שירה והגות. אנחנו מבקשים לא לתחזק ספרות שהיא לא רלוונטית לכנסת. כמו שאמרה ארבל, בשנת 2000 זה צומצם אבל עדיין אנחנו מקבלים ספרות ענפה שהיא לא רלוונטית לאוספים שאנחנו בונים בכנסת שאנחנו מחויבים לתחזק, לקטלג. המשמעות היא השקעת משאבים לא סבירה לצרכים שאנחנו לא צריכים. אנחנו מעדיפים להתמקד בספרות שאנחנו מטפלים בה. ואכן, כמו שאמרה גם ארבל, רכישה והשאלה בין ספרייתית אלה השירותים שאנחנו נמשיך לתת לבאי הבית, לחברי הכנסת ולעובדים.
שגית אפיק
מ-2005 החוק לא תוקן, נשארנו באותו מקום, למרות איזו מהפכה טכנולוגית שהתרחשה בנושא הקריאה שהכנסת רכשה לחברי הכנסת מנויים לאתרים שונים. כבר בכנסת הקודמת הייתה חשיבה בקרב הדרגים המקצועיים ובקרב יושב-ראש הכנסת לעשות את הצמצום הנוסף הזה לעומת 34 נושאים שעד היום היו צריכים להימסר לספריית הכנסת. היושב-ראש הנוכחי העמיק את החשיבה הזאת יחד עם מנכ"ל הכנסת, וההחלטה הייתה לבטל את אותו סעיף 2(ג) שקובע את חובת המסירה לספריה. במקביל, כך אני מבינה, יש הסכם השאלה מול הספרייה הלאומית כך שהצרכים לא אמורים בסופו של יום להיפגע. גם בלשכה המשפטית ובמ.מ.מ נותרו ספריות. בלשכה המשפטית – ספרייה משפטית, במ.מ.מ – ספרייה מחקרית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה מתייחס אך ורק לספרייה של הכנסת, לא לספרייה הלאומית.
ארבל אסטרחן
לא לספרייה הלאומית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה חשוב מאוד, כי אני זוכר שכסטודנט הייתי נובר בעיתונים שלפני 20 שנה כדי להוציא - -
שמוליק חזקיה
אוסף העיתונות שקיים בכנסת הוא הטוב ביותר מאז קום המדינה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל עכשיו משנים אותו, לא?
שמוליק חזקיה
לא, את זה אנחנו שומרים.
שגית אפיק
זה נשאר.
ארבל אסטרחן
לא תהיה יותר חובת מסירה בחינם לכנסת.
שמוליק חזקיה
אנחנו נרכוש מה שאנחנו צריכים.
ארבל אסטרחן
מה שהיא תרצה היא תרכוש. הספרייה הלאומית, שעכשיו תהיה ספריית המחקר והשימור של המדינה, לגביה תישאר חובת המסירה, כל מוציא לאור בארץ חייב למסור לה שני עותקים.
היו"ר ניר אורבך
אנחנו מצביעים כרגע על הנוסח של הוועדה לקריאה ראשונה שמבטל את סעיף 2(ג), ואנחנו גם מצביעים על הקדמת הדיון לפני הקריאה הראשונה.
ארבל אסטרחן
הכנה לקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת.
היו"ר ניר אורבך
מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה
אושר.




בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022 (מ/1513), לפני הקריאה הראשונה
היו"ר ניר אורבך
ניהלנו כבר בנושא את הדיון, לכן נעבור להצבעה על בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022 (מ/1513), לפני הקריאה הראשונה. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 1
נמנעים – 1
הבקשה אושרה.




בקשת הממשלה להקדמת הדיון, בכל הקריאות: 1. בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 70 והוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022 (מ/1514) 2. הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1515) 3. הצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022 (מ/1516)


בקשת הממשלה להקדמת הדיון, בכל הקריאות, בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 70 והוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022 (מ/1514). תנמק עורכת הדין ענת הר אבן, היועצת המשפטית לרשות האכיפה והגבייה.
ענת הר אבן
מדובר בהצעת חוק שמאריכה חוק שקבוע עד ה-24 במרץ 2022. החוק הזה נחקק ב-20 בספטמבר 2020 כשמגפת הקורונה הייתה בשיאה, ומטרתו להקל על חייבי ההוצאה לפועל. שורת ההקלות שנקבעו במסגרת התיקון הזה הן: תיקי ההוצאה לפועל נפתחים באגרה מופחתת של 60 שקלים במקום האגרה הרגילה; תיק ההוצאה לפועל נפתח בסכומי שכר טרחה יותר נמוכים; לחייב ניתנת שהות ארוכה יותר להסדיר את חובו – 21 הימים או ה-30 ימים הוארכו ב-30 ימים נוספים. במסגרת החוק הזה גם נקבע מנגנון שמאפשר לחייבים להיכנס להסדר תשלומים מיוחד במסגרת התקופה הזאת של ה-60 ימים, כאשר אם הם נכנסים למסגרת הזאת הם זוכים להקלות נכבדות בשיעור הריבית שמתווסף על החוב. ערכנו מעקב אחרי החוק הזה וראינו שהוא מגדיל את שיעור החייבים שמשלמים את מלוא החוב בתקופה הראשונית, או נכנסים למנגנונים של הסדרי תשלומים. נוכח התחלואה שהולכת ומתרבה, גם אם אנחנו כרגע בשלב דעיכה, חשבה הממשלה שנכון יהיה להאריך את החוק הזה בעוד שנה, עם אפשרויות הארכה נוספות שקבועות בתוך המנגנון המוצע. במסגרת החוק גם מבוקש להאריך הוראת שעה אחרת שפוקעת בספטמבר שמאפשרת איחוד תיקים. נוכח המועדים שבהם פוקעת הצעת החוק ונוכח יציאת הכנסת לפגרה מונחת הבקשה לפניכם.
היו"ר ניר אורבך
מי בעד הבקשה להקדמת הדיון, ירים את ידו?

הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
בקשת הממשלה להקדמת הדיון, בכל הקריאות, בהצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1515). ינמק עורך דין גיא גולדמן מרשות המסים.
גיא גולדמן
להצעה יש שני חלקים. חלק ראשון הוא הגדלת נקודות הזיכוי לאב ולאם לילדים בגילאי 6 עד 12. הורים שהילדים שלהם בשנת 2022 היו בין גילאי 6 עד 12 יקבלו תוספת של נקודת זיכוי אחת. החלק השני הוא הגדלת מענק העבודה שמשולם על עבודה שהייתה בשנת 2022, הגדלת מענק עבודה ב-20%. צריך להבין שהחוק הוא אפקטיבי מ-1 בינואר. את העבודה בחוק מענק העבודה אנחנו רוצים לעודד כבר עכשיו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מתי יקבלו את המענק?
גיא גולדמן
את המענק יקבלו באמצע השנה. מכיוון שזה דורש היערכות תפעולית של המערכות צריך את החוק בהקדם האפשרי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
נקודות הזיכוי האלו הן יותר מהמס העודף שגביתם על עליית המחירים של הדלק או פחות?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
זאת שאלה רטורית.
היו"ר ניר אורבך
נשאיר אותה בגדר שאלה רטורית.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
בשבועיים מאז שהתכנית הזאת פורסמה אני מקבל המון שאלות בנושא הזה וגם הרבה מחמאות על נקודות הזיכוי לילדים. מי שיש לו ילד מגיל אפס עד שש מקבל נקודות זיכוי. העניין הזה של שש עד 12 הוא תוספת גם לאבות עובדים וגם לאימהות עובדות. לאימהות עובדות יש נקודות זיכוי עד שהילדים שלהן מגיעים לגיל 18. התכנית הזאת תסייע דווקא לאבות שהמשכורת שלהם היא קצת מעל משכורת המינימום.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה לעשירים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
אבא שיש לו ילד היום מעל גיל שש לא זכאי לשום הטבה. ההטבה שניתנת פה היא כסף נטו לשכר. כל נקודת זיכוי שווה 223 שקלים בשנת המס 2022. אם יש לאבא ולאימא שני ילדים בגילאים האלה, כל אחד מהם זכאי לשתי נקודות - 446 שקלים בחודש לכל אחד מההורים. משפחה שמרוויחה 9,000,10,000 או 11,000 שקל לחודש, שזו משכורת ממוצעת בשוק, תקבל 10,800 שקל נטו לשכר. הפעם האחרונה שהדבר הזה נעשה היה אחרי המחאה החברתית כשהוסיפו לאבות נקודות זיכוי. אני זוכר את זה היטב, זה היה לפני 10 שנים. אף פעם לא היו נקודות זיכוי לאבות בגין הילד, רק אימהות נהנו מהדבר הזה. אני חושב שהתכנית הזאת מכניסה כסף לאנשים שעובדים, היא מתמרצת אנשים לצאת לעבוד. למה לבוא ולהגיד שזאת לא תכנית טובה? זה אחד מהדברים שאנחנו עושים. אני חושב שהרבה אנשים ירגישו את זה מיד כשנעביר את זה בכנסת, לכן אין שום סיבה לעכב את זה. טוב שיעשו את זה רטרואקטיבית מ-1 בינואר. הכי חשוב שהאנשים ירגישו את זה בכיס.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
יבגני, אתה מנסה ומנסה, אבל ככל שאתה מסביר יותר זה רק אומר כמה התכנית הזאת גרועה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
אתה לא חייב להסכים. אני הסברתי לך טכנית איך - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
יבגני, אתה לא צריך להסביר יותר מידי, כי ברגע שיש תכנית טובה אתה רואה. על חוק ההוצאה לפועל אנחנו אפילו לא מתווכחים, אנחנו ישר מרימים יד. כשאתה משתדל ומתאמץ זה אומר דרשני.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
רוב האנשים במדינה לא יודעים אחרי 30 שנה לקרוא את תלוש השכר, אז מה אתה רוצה? הם לא יודעים כמה הפרשים, כמה נקודות. התכנית נותנת כסף נטו בשכר של אנשים עובדים, זה כל הסיפור.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
לשכבות החלשות ולחברה הערבית שבקושי משתכרות שכר מינימום זה לא עוזר. אם מישהו מקבל 6,000,7000, מה זה עוזר לו נקודת זכות, שתי נקודות, שלוש או ארבע? תעזרו לו בנטו. אל תעשו כמו הממשלה הקודמת שנתנה לכולם, גם לעשירים, גם לכאלה שמשתכרים 40,000 שקל. הרי התכנית הזאת באה להילחם ביוקר המחייה, לתת מענה ליוקר המחייה. מה אתם נותנים? את שכר המינימום אתם מעלים בחצי שקל לשעה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
זה לא קשור לנקודות הזיכוי. מי שעובד - יקבל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אתם מעלים את שכר המינימום ב-100 שקל? תתביישו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
כשהגיע החוק של דמי אבטלה כולנו הצבענו פה אחד, וכשהגיע הנושא של ההכשרה המקצועית בשביל שאנשים יעבדו, שזה נוגע ליותר אנשים מאשר אתה מדבר עליהם, היינו בעד כולנו. כשהגיע החוק של הוצאה לפועל, כולנו היינו בעד כי היה פה משהו שבא לסייע לאזרחים. גבית 18 מיליארד שקל עודף מיסים רק בינואר, כשאני לא רוצה לחשוב על כמה זה יהיה בתכנית שנתית. העלית בשמונה צווים מיסים לאזרחי ישראל. אתה לוקח על כל ליטר דלק יותר מאשר שכר המינימום לשעה. אתה מספר לנו שאתה הולך לתת נקודות זיכוי, כשהשרים בפייק ממשלה הזאת אומרים לך במסיבת העיתונאים שמדובר על 300,000 שכירים שהולכים ליהנות מזה. בוא נניח שמדובר ב-200,000 שכירים. אחוז וחצי מהשכירים במדינת ישראל הולכים ליהנות מהדבר הזה. אתה מספר שאתה תיתן למי שיעבוד? תיתן פתרון לשכירים, תוריד את המס. אתם משקרים לעם ישראל.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
המספרים שלך לא נכונים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
ליברמן אמר 300,000.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
530,000 אנשים ייהנו מהדבר הזה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
את מענק העבודה במקום לתת עכשיו, כמו שאמר לפיד, הוא הולך לתת ביולי. שם מדובר על פחות ממיליארד שקל, על 600 מיליון שקל. זו בושה להביא את זה לכנסת, בטח להביא את זה להקדמת דיון.
היו"ר ניר אורבך
אנחנו עוברים כעת להצבעה. בקשה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1515), על כל שלוש הקריאות. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5
נגד – 2
נמנעים – אין
אושר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אני מגיש רביזיה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
גם אני.
היו"ר ניר אורבך
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022 (מ/1516). פטור רק לקריאה הראשונה. תנמק עורכת הדין דבורה ספיר אליעזר, יועצת משפטית זרוע העבודה במשרד הכלכלה.
דבורה ספיר אליעזר
הבקשה של מזכיר הממשלה הייתה גם לקריאה הראשונה וגם לקריאה השנייה.
היו"ר ניר אורבך
אנחנו כרגע מדברים רק על הקריאה הראשונה, כשהנימוק הוא אותו נימוק.
דבורה ספיר אליעזר
מדובר בהצעת חוק שגובשה במסגרת דיונים שבהם השתתפו נציגי ארגוני מעסיקים, ההסתדרות הכללית החדשה כארגון המייצג את המספר הגדול של העובדים במדינה, ונציגי ממשלה. הצעת החוק מבקשת לעשות שלושה דברים עיקריים: אחד, להעלות את שכר המינימום עד 2025 - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לכמה השנה?
דבורה ספיר אליעזר
עד לגובה של 6,000 שקל, כשהפעימה הראשונה אמורה לקרות, וזו הסיבה שבגינה מבקשים את הפטורים מחובת הנחה, כבר באפריל 2022 שאז שכר המינימום אמור לעלות ב-100 שקלים לחודש במשרה מלאה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
100 שקל לחודש? חצי שקל לשעה, באמת חבל על הזמן.
דבורה ספיר אליעזר
התיקון השני זה הוספת יום חופשה להורים שמועסקים במקום העבודה עד חמש שנים. התיקון של החופשה השנתית אמור להתחיל עם פרסומו של החוק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מה זה הסדר להשלמת שעות חסרות?
דבורה ספיר אליעזר
ההסדר להשלמת שעות חסרות שאמור להתחיל תשעה חודשים מיום הפרסום, הוא הסדר שאמור להוסיף או לאפשר קצת גמישות בחישוב השעות הנוספות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
גמישות למעסיק.
דבורה ספיר אליעזר
במקום לקבל על שעות נוספות העובדים יקבלו בגין אותן שעות שהם החסירו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
דופקים את העובד.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
נותנים לו יום חופשה על חשבון שעות נוספות.
היו"ר ניר אורבך
אנחנו עוברים להצבעה על פטור לקריאה ראשונה בהצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022 (מ/1516). מי בעד, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – 2
נמנעים – אין
אושר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
רביזיה.
היו"ר ניר אורבך
נודיע על השעה של הרביזיה. תודה לכם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:17.

קוד המקור של הנתונים