פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת הבריאות
23/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 94
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, כ"ב באדר א' התשפ"ב (23 בפברואר 2022), שעה 09:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצוקתם הכלכלית של ההוסטלים לבריאות הנפש"

חברי הוועדה: טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר
עלי סלאלחה

מיכל וולדיגר
קטי קטרין שטרית

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות

בתיה ליידנר - מנהלת תחום בכיר, דיור בקהילה, משרד הבריאות

נורית שלפמן - סגנית ראש האגף לשיקום בריאות הנפש, משרד הבריאות

אבי אורן - יו"ר המועצה לשיקום פסיכיאטרי בקהילה, משרד הבריאות

אורית אפרתי לב - מנהלת אגף רכש, משרד הבריאות

אביטל וינר-אומן - ממונה רכש חברתי, משרד הבריאות

אדוה קליין - תקציבן ראשי, משרד הבריאות

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל משרד השיכון

גאיה עפר - צוות בריאות באג"ת, משרד האוצר

ברהן מלדה - מרכז הטיפול הפסיכו-סוציאלי בעולי אתיופיה, חטיבת רש, משרד העלייה והקליטה

סילביה מדניקוב - חברת הנהלה, עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

רינה קליין - ראש תחום בקרה, עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

שושנה ארמוזה - חברה בוועד מנהל, עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

אליהו שמיר - ועד מנהל, עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

אריק כהן - סמנכ"ל שיקום וטיפול, אנוש - עמותה ישראלית לבריאות הנפש

שנית סוקולובסקי יואש - מזכירת העמותה, אנוש - עמותה ישראלית לבריאות הנפש

נעם טלר - ועד פורום היזמים, אנוש - עמותה ישראלית לבריאות הנפש

טאיסיה לייקין - רכזת פעילות ארצית, יספר"א

תמי כרמל מצלאוי - מנכ"לית עמותת לשמ"ה

שמעון שור - מנכ"ל עמותת רעות

איילה ראלי - מנכ"ל העמותה איכות בשיקום

מוחמד כחילי - מנכ"ל, עמותה ישראלית לריפוי בעיסוק

נעה בן שבת

אורית ארז

חבר תרגומים

"מצוקתם הכלכלית של ההוסטלים לבריאות הנפש"

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. היום כ"ב באדר א' התשפ"ב, 23 בפברואר 2022. על סדר היום: הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצוקתם הכלכלית של ההוסטלים לבריאות הנפש", שיזמו חברות הכנסת קטי שטרית, מיכל וולדיגר ועאידה תומא סלימאן.

הוגש לדיון נושא מצוקתם הכלכלית של ההוסטלים לבריאות הנפש. אנחנו מכירים שקיימות מסגרות בקהילה טרום ופוסט אשפוז לבריאות הנפש, והן מספקות שירותי השגחה, ניהול מגורים משותפים, צרכים בסיסיים וטיפול יום יומי במטופלים. חברות הכנסת ביקשו לקיים דיון מהיר בנושא המצוקה הכלכלית ואני אבקש מכן להגיד מילות פתיחה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

אני לא יודעת כמה אתם יודעים, אבל עד לפני כמה זמן הייתה שביתה שלצערנו הרב גם נפסקה משום שאף אחד לא התייחס. אני רק אוציא את הנתונים כי זה מאוד חשוב להציג אותם. באופן כללי כדי שתבינו מה זה הוסטל לנפגעי נפש, אנחנו מדברים על שירות שנותן שירותי דיור וחיים בתוך הקהילה, לאנשים יש חיים רגילים כמו כל אחד אחר בקהילה. זה בעקבות חוק שחוקק ב-2000 שנקרא חוק שיקום. מטרתו של החוק היא לשקם את נפגעי הנפש, שתהיה להם מסגרת, שהם יוכלו לתפקד תפקוד מלא, עצמאי ואוטונומי בחיי הקהילה.

לכל משתקם נקבע תעריף. הפעם האחרונה בה התאריך הזה נקבע הייתה ב-2013, מאז זה לא השתנה לא משנה כמה יש עלויות שעלו, כמה דברים השתנו בעולם ובמדינה, זה לא משנה. באופן אטום לא מתייחסים לעליות במחירים, השאירו את זה מ-2013. כפי שאת יודעת מ-2013 אנחנו יודעים טוב מאוד שהיו עליות והרבה מאוד שינויים, וספקי השירותים נאלצו לנקוט בכל מיני פעולות כאלה ואחרות כדי לנסות להתגבר על הקשיים, כולל ללכת לבתי המשפט. עד לרגע זה בית המשפט לא החליט, אנחנו מדברים על כך שהנושא הזה עומד על הפרק מ-2013.

הם לא יכולים להמשיך עם התפקוד הרגיל. אנחנו מדברים על אנשים שיכולים לשקם את עצמם ולהיות בחיי קהילה, והכלי הזה היה כלי מצוין, לא בבתי החולים שאנחנו יודעים טוב מאוד מה הולך שם וכמה עומס יש שם. היה מאוד חשוב לנסות לבוא לקראת ספקי השירותים האלה. הם פתחו בשביתה בינואר, כל המפעילים של ההוסטלים והמסגרות האלה - - -

לא כולם, חלק שמאוגדים.

אנחנו מדברים על מי שמאוגד, תודה על ההערה. הם פתחו בשביתה אבל זה לא עניין אף אחד כי זה לא הפעיל לחץ על סדר היום הציבורי שלנו, לכן הם נאלצו להפסיק את השביתה. אנחנו מדברים ומדברים ואנחנו צריכים לשמוע את המספרים עליהם אנחנו מדברים, מדובר על 35,000 נפגעי ומתמודדי נפש בקהילה, זה מספר לא קטן של אנשים שברגע זה נמצאים במצב שהם לא מקבלים את כל השירותים שמגיעים להם, כי בלתי אפשרי לתת להם את מה שצריך.

אנחנו הרי נקבל אותם בסוף בבית החולים, אם הם לא ישוקמו נקבל אותם בקצה, נשקיע עליהם יותר, ואין שום היגיון בלא להפעיל קצת חשיבה אסטרטגית כדי לעזור להם עכשיו ולא לקבל אותם בעתיד באופן קשה יותר.

אני רוצה להציג כמה נקודות מאוד חשובות. הפורום המאוגד נאלץ להפסיק את השביתה כי זה לא עניין אף אחד. אנחנו נמצאים במצב כזה שאותו פורום פשוט נשאר במתכונת המצומצמת מבחינת מתן השירותים, ואותם 35,000 אנשים לא מקבלים את מה שהם צריכים לקבל.

דבר שני, אי אפשר להתעלם מההתנהגות וההתנהלות הבלתי אחראית של משרד הבריאות שמתעלם באופן שיטתי מנושא כל כך חשוב, שזה תמחור עלויות. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? למה אנחנו בכנסת ישראל צריכים להתערב כל פעם מחדש מול משרד הבריאות כדי לבקש מהם לתמחר עלויות שכרוכות בהפעלה של שירות כזה? צריך לשלם במועד כמו שצריך.

דבר שלישי, אנחנו לא יכולים להשלים עם הכוונה שמסתמנת לתמרן ולפתור את המצוקה הכלכלית בהוסטלים דרך הפגיעה בנכות, מנסים לפגוע בנכות הכללית שנדרשת למשתקמים האלה. הרי נדרש איזשהו שיקום ואם משרד הבריאות מתעלם מזה בסוף אנחנו פוגעים בנכות של אותו משתקם.

הדבר החשוב ביותר, יש לנו חוק משנת 2000, אם אנחנו מסתכלים עליו ועל איך שזה מתנהל היום, תדעי לך שיש פה הפרה פושעת של החוק. החוק מופר יום יום משנת 2000.

במה באה לידי ביטוי ההפרה של החוק?

אם את מסתכלת על חוק השיקום שחוקק בשנת 2000, סעיף אחרי סעיף אומרים בדיוק מה שצריך, וזה כמובן כרוך בעלויות. אם זה לא חופף אז מישהו פה מפר את החוק, מפרים את זה כל יום מחדש ולאף אחד לא אכפת. מ-2013 - - -

לא עודכן התעריף. מי קבע את התעריף?

יש וועדה שלא מתכנסת ולא קובעת.

אני תכף אתייחס לזה.

אם חברת הכנסת מיכל תוכל להוסיף אני אשמח.

היא תוסיף ונבין מי קבע את התעריף, מי בודק, מי אוכף, מי מפקח.

מי שמפקח ובודק זה פחות בעייתי, זה באחריות משרד הבריאות. אני רוצה שתביני שיש פה מצב מאוד מקומם ומכעיס, אנחנו מדברים על ציבור שאף אחד לא מתייחס אליו.

סוג של שקופים.

הלוואי שזה היה רק שקופים כי עוד איכשהו מדברים על שקופים, אנחנו מדברים על כאלה שלא יודעים להגן על עצמם, חסרי ישע, כאלה שאין להם יכולת לבוא ולהגיד שהם במצוקה. יש מסגרות, יש הוסטלים, יש בתים, יש פתרונות מצוינים, אבל אין הלימה בין מה הרצוי למצוי.

אני לא שמחה שרק אנחנו פה, שלושת הנשים. יש 120 חברי כנסת, חבל שרק אנחנו פה. כולם צריכים לזעוק את הזעקה הזו, הם לא מסוגלים לזעוק אותה. הזעקה הזו הרבה יותר גדולה מהם.

אני הגעתי לכאן כי אנשים שמפעילים את השירות הזה ואכפת להם מאוד, הם זעקו ופנו אליי ואמרתי להם שאני נרתמת לנושא הזה. אני יודעת שגם חברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר איתי בנושא הזה, בכל מה שקשור לנפגעי נפש.

אני רוצה להגיד לכל מי שנמצא במשרד הבריאות, אנחנו לא נעשה לכם חיים קלים. אנחנו נישאר פה, אנחנו פה ואנחנו נעשה את הכל.

להעלות נורה אדומה ולהגיד שכאן יש מקום לשיפור.

כנראה שעד עכשיו לצערנו הרב לא היו כל כך הרבה חברי כנסת שנושא בריאות הנפש היה חשוב להם. התברכנו בכנסת הזו שיש לנו הרבה חברי כנסת שמאוד אכפת להם מהנושא הזה. אני מציעה לכל מי שמנסה למשוך עוד חודש או חודשיים - - -

נדרוש היום תשובות ומענה מהמשרדים. תודה רבה חברת הכנסת קטי שטרית. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.

אני מברכת את קטי על עצם העלאת הנושא לדיון, אני הצטרפתי לבקשה שלה לדיון. אני מודה לכבוד יושבת ראש הוועדה על קיום הישיבה החשובה הזו.

אני רוצה לדייק, קטי נקבה במספר של 35,000, אז נכון שיש בסל השיקום 35,000 אנשים. סל השיקום במסגרת חוק שיקום חולי נפש בקהילה שנחקק לפני - - -

רק הערה, אני אצטרך לצאת לראיון ולחזור.

החוק נחקק לפני 20 שנים ויש 35,000 שצורכים את השירותים. אני יכולה לדבר מהיום ועד מוצאי שבת הבאה על הנושא של בריאות הנפש, אבל לא בכך עסקינן. אנחנו עוסקים היום בהוסטלים, כלומר במסגרות החוץ ביתיות, יש כ-5000 מסגרות, אני לא מדייקת כי אין לי את הנתונים נכון לרגע זה ממש, אבל בהוסטלים יש כ-3000 אם אני לא טועה. משרד הבריאות נמצא פה, צריך לדייק. אנחנו לא מדברים על 35,000 נכון לדיון היום, הדיון היום הוא יותר מצומצם עם פחות אנשים.

אף על פי כן, יש וועדת תעריפים שהוציאה ב-2013 את התעריפים - - -

מי משתתף בוועדה?

האנשים המקצועיים יגידו לך את השמות ואם צריך את התפקידים שיושבים שם. בנובמבר האחרון הם הוציאו טיוטת תעריפים. התעריפים לא באים מהשמיים, זה אמור להיקבע על בסיס חוקים ונהלים קיימים. לפני שאני אתייחס לטיוטה של וועדת התעריפים ומה שכתוב בה, אני חייבת לציין שהתקצוב - - אין לי פה מה לפנות לפקידים במשרד הבריאות, אני לא יודעת מי נמצא פה, אלא כלפי מדיניות.

התקצוב הוא תת תקצוב, ההוסטלים מוגבלים. הם יכולים לגבות בצדק רב סכום מסוים מהמתמודד עצמו. אסור להם לגבות מעל סכום מסוים מתוך הקצבה שלהם בהתאם למה שקובעת ועדת התעריפים.

בין מה שמותר להם לגבות לבין מה שהם מקבלים ממשרד הבריאות יש פער עצום אל מול ההוצאות האמיתיות שיש בשטח, שכר הדירה עלה, הארנונה עלתה, המחירים עלו, אין מה לעשות. הם תקועים מ-2013.

באמצעות עמותת עוצמה בני המשפחות וארגונים הגישו בג"ץ, שם נקבע שמשרד הבריאות באמת חייב להשתתף בסכום נוסף כלשהו - - אני אעשה שנייה סדר לגבי ההוסטלים. מה שקורה היום למתמודדי נפש שגרים בדיור חוץ ביתי, יש את משרד הבריאות, יש את משרד השיכון שנותן השתתפות בשכר דירה שנא בין 540 ל-780 שקלים לחודש, תלוי אם זה בעיר גדולה במרכז הארץ או בעיר קטנה במחירים אחרים. גם הסכום הזה נגזר בעבר פרופורציונאלית לעלויות, הוא תקוע אי שם בעבר והוא אינו ריאלי להיום. הסכום שמשרד השיכון מממן הולך להוסטלים - - -

לסיוע בשכר דירה.

מעבר לזה, ההוסטל לא יכול לגבות יותר מ-5% מהסכום הזה מהדייר עצמו, כי הוא גם צריך להתקיים. הסכום הזה לא עלה גם במשרד השיכון. פנו לבג"ץ, בג"ץ אמר שמשרד הבריאות צריך להשתתף בסכום נוסף של 100 ₪, הוא חילק את זה, אני לא אכנס לפרטים כי זה לא העניין. משרד הבריאות לא מקיים את ההחלטה של בג"ץ ולא נותן עוד כספים.

אני כן יודעת שהשביתה הסתיימה, אבל אני בשום פנים ואופן לא מוכנה שהעלויות הנוספות שההוסטלים דורשים בצדק ייפלו על כתפי המתמודדים. אני לא מוכנה בשום פנים ואופן שהכסף שצריך לעבור להוסטלים יירד מהמתמודדים, ואני שמעתי שעל זה מדברים. אני אעמוד על רגליים אחוריות וזה לא יקרה כי האנשים שגרים בהוסטלים, העלו להם סוף סוף אחרי שנים את הקצבה, לכל הנכים, בגלל שגם הקצבה נשארה מאחור. חוץ מזה שהם מקבלים דיור בהוסטל, הם משלמים גם על המחייה, זה לא כולל טיפולי שיניים, ביגוד, פנאי, הסעות, קופת חולים, תרופות, הדברים האלה הם לא חלק מהתשלום.

הכל מהקצבה.

הכל מהקצבה. אי אפשר לקחת להם חלק מהקצבה ולהעביר להוסטלים, מדינת ישראל צריכה להכניס את היד לכיס. אני אומר לך עוד משהו, מאוד כואבת לי ההפליה בין הוסטלים ומסגרות חוץ ביתיות במשרד הרווחה לבין הוסטלים ומסגרות חוץ ביתיות במשרד הבריאות, יש פער עצום. המדינה משלמת במסגרות דומות במשרד הרווחה אלפי שקלים מעל מה שהיא משלמת במשרד הבריאות.

אני שואלת את השאלה למה? מה זאת ההפליה הזאת? אנחנו מפלים בין אדם עם אוטיזם לאדם מבריאות הנפש? תשוו את המחירים שמשרד הרווחה מעביר להוסטלים כמו שמעביר משרד הבריאות. נכון שחלק ממשרד הרווחה נלקח גם מהקצבה, אבל גם אם תורידו את זה יש פער עצום.

שוב, אני יודעת שזה המון נתונים ואני לא רוצה לבלבל.

יש לי שתי נקודות מאוד חשובות. ראשית, אני קוראת פה למשרד הבריאות, לא לפקידים פה אלא לשר הבריאות, מצידי תדפוק על השולחן. את יודעת מה? אני רואה עכשיו בכנסת שלנו שבני גנץ מחרים הצבעות אם לא יעבירו פנסיות לצבא, השר הזה אומר אם לא יתנו לי את זה, איפה שר הבריאות? למה שר הבריאות לא אומר שהוא לא מצביע ולא מוכן אם לא יעבירו כסף לבריאות הנפש? הפניה שלי לשר הבריאות - - -

הוא עסוק בחומש ובאיתמר.

הוא עסוק באלימות המתנחלים - - -

אנחנו נשמע גם - - -

אני לא מזלזלת בכלום אבל אני כן אסכם, לא להוריד שקל מהקצבה של הנכים, הם צריכים אותה לצרכים מעבר להוסטל. דבר שני, צריך להעלות את הסכום במיידית. ועדת התעריפים, שר הבריאות, אני קוראת לכם להעלות את הסכומים שמגיעים להוסטלים כי הם צריכים את זה כדי לספק את המינימום לאותם מתמודדי נפש, שזה מגיע להם על פי חוק.

עוד לא התחלתי לדבר על מגיע להם כי זה ערכי, מגיע להם כי זה מוסרי, מגיע להם כי זה כלכלי כי ככה יהיה אפשר לשקם אותם. אני מדברת על הבסיסי ביותר, החוק מחייב את מדינת ישראל לתת את זה ובג"ץ חייב את המדינה לתת את זה. אני חושבת שכך צריך להיות ואני סומכת עלייך ועל הועדה הזו שכך יהיה. תודה.

תודה רבה חברת הכנסת מיכל וולדיגר. נמצאים כאן הרבה אנשים מהשטח, יש עמותה של משפחות, עמותת עוצמה, אני מבקשת מפרופסור אליהו שמיר, אתה רוצה להשלים כמה דברים?

ראשית כל שאפו לחברות הכנסת שיזמו את הקמת ועדת הבריאות, וכמובן על הדברים הנהדרים שהן הציגו עכשיו. אנחנו דרשנו כבר לפני כ-15-20 שנים שתוקם וועדת בריאות בנפרד, אבל אז יושב ראש הכנסת ואחרים לא קיבלו את זה. זה אחד מההישגים הטובים של הקורונה ושל חברות הכנסות החרוצות.

אנחנו מדברים בעיקר על מה שחוק השיקום מתכוון להשיג. הוא נקרא בתחילתו חוק חלופות אשפוז, אבל אחרי הרבה גלגולים תמר גוז'נסקי שהייתה האם של החוק, תוך דיונים עם כל הנוגעים בדבר הבינו שזה הרבה מעבר לחלופות אשפוז, אלא למעשה ליצירת עולם חדש עבור כל מתמודדי הנפש.

המספר של 35,000 הוא אולי נמוך מפני שמספר האנשים שחולים או במחלות הנפש הקלאסיות, סכיזופרניה, בי-פולאריות ואחרות הוא הרבה יותר גדול, הוא מגיע כמעט ל-100,000 אנשים. כיום בעקבות משבר הקורונה יש גם בוודאי עוד אנשים ונשים נוספים, כולל ילדים, שמצבם הנפשי דורש טיפול.

מה אתם מציעים?

אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית כל, מדובר פה על הוסטלים, אבל למעשה אין כיום כמעט הוסטלים. כמעט כל ההוסטלים הפכו להיות קהילות תומכות. קהילות תומכות באזור מסוים זה אומר שרוב האנשים שוכרים דירות פרטיות, אחד או שניים ביחד, ומתגוררים בדירות.

גובה שכר הדירה ומחירי הנדל"ן ידועים לכם, הם עלו בקצב מהיר במשך השנים האחרונות. לכן ברור שמה שמשרד הבריאות ומשרד השיכון נותנים הוא ממש לא מספיק בצורה נוראית, כפי שהדגישו חברות הכנסת קטי שטרית ומיכל וולדיגר.

אי אפשר לקחת את זה מקצבת הנכות. הבן שלי חי בקהילה תומכת כבר הרבה שנים, מאז שהוא יצא מהאשפוז השלישי. הוא כיום בן 61 ובגלל כל תוכניות השיקום שזה גם דיור בקהילה, גם תעסוקה וגם תרבות פנאי, הוא ורבים אחרים לא חזרו שוב לאשפוז, זה כמובן חיסכון עצום למדינה. פרופסור שני שהיה מנכ"ל משרד הבריאות פעמיים ואולי האיש הכי משפיע, חתן פרס ישראל לבריאות, אמר שתוך עשר שנים תקציב חוק השיקום יגיע למיליארד שקלים. למעשה הוא דיי צדק, וכיום זה באופן ברור לא מספיק.

כמו שזה כיום, זה מתנצל בצורה כזו שלמשרד הבריאות יש וועדות שבוחנות מועמדים לסל שיקום ומאשרות תוכנית סל שיקום. הן פועלות כבר במשך כמה שנים. מספר האנשים שעברו דרך הוועדות האלה הוא הרבה יותר מ-35,000, חלק לא מאושרים, חלק נושרים. המספרים שצריך להגיע אליהם הם בפירוש קרובים יותר ל-100,000 מאשר ל-35,000 שמקבלים כיום את סל השיקום.

מצד שני זה עולם אחר. האנשים האלה שנמצאים כיום במסגרות של קהילה תומכת, ונמצא פה המנכ"ל של עמותת רעות - - -

אנחנו גם ניתן לו זכות דיבור. אני מבקשת לסכם.

הוא יוכל גם להציג את הבעיות האלה. אני חושב שהתקציב הזה שחסר הוא מאוד מבורך. אם לא יתנו את התקציב הזה יהיה עומס עצום, הרבה יותר גדול על מערכת האשפוז. מצד שני, סל השיקום היום הוא לא רק דיור, זה גם מפעלי תעסוקה, תרבות ופנאי. זה עולם שלם של פעילויות של האנשים האלה.

אני יודע בעקבות היותי יושב ראש עמותת המשפחות לשעבר שחלק גדול מההוצאות נופלות על המשפחות, המשפחות משלמות. הבן שלי משלם 1,200 שקלים לחודש, זה הסכום שנקבע להשתתפות עצמית של המשוקם במסגרת הזאת. קצבת הנכות כיום הייתה 2,000 ומשהו ועכשיו היא עלתה לקצת יותר מ-3,000. אני ומשפחות רבות אחרות יודעים שזה לא מספיק, צריך להוסיף והנטל נופל במידה רבה על המשפחות.

תודה רבה פרופסור שמיר.

גילוי נאות, אני לא אמרתי את זה וחשוב שאני אגיד, גם לי יש בן משפחה בהוסטל. אני מכירה את זה לפני ולפנים, היה לי חשוב להגיד את זה. עוד משפט אחד, אני רוצה להגיד לך שלא משנה מה נקבע, הדוגמה הכי טובה היא שיש את צו ההרחבה של העובדים הסוציאליים ומשרד הבריאות לא מקיים אותו. יש דברים שכבר קיימים והם לא מתקיימים. עזבי שצריך לקבוע, לתקן ולשפר, גם מה שקיים היום והחוק מחייב לא מתקיים בפועל.

אנחנו נשמע את משרד הבריאות, מי מפקח.

רק רציתי להוסיף - - -

ממש קצר, זה דיון מהיר ואנחנו כבר חורגים בזמן.

יש פה שני מסמכים שנשלחו על ידי - - -

נייר העמדה שלכם.

על ידי ארבע עמותות. המסמכים האלה הגיעו אליכם.

זה נמסר. אני מבקשת להשלים ממש בקצרה. נעם טלר, מנהל פורום מנהלי ההוסטלים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה לחברות הכנסת שיזמו את הדיון החשוב הזה. אנחנו היינו בעיצומים במשך שלושה שבועות ואף אחד לא התייחס. כמו שנאמר, בשביל לא לפגוע בדיירים עצמם שזה עיקר הכוונות והעיסוק שלנו, נאלצנו להפסיק את השביתה באופן חד צדדי ולנסות להציף את הבעיה בדרכים אחרות.

מבחינת נתונים, 1% מהאוכלוסייה מוגדרים כנפגעי נפש לפי מחקרים עולמיים. זה אומר שבישראל יש בין 90,000-100,000 נפגעי נפש, מתוכם פעילים או מקבלים או איזשהו שירות בסך הכל 40%, את זה כתב מבקר המדינה בדו"ח שלו ב-2016. תקציב אגף בריאות הנפש עומד היום על כ-2.7 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בתי החולים מתוקצבים ב-1.5 מיליארד ובריאות הנפש ב-1.2 מיליארד.

במערך בריאות הנפש מקבלים שירות 34,000 דיירים. נכון שזה לא הכל בהוסטלים - - -

אתה מתכוון לשירותים בקהילה.

ברור. השירותים בקהילה הם ל-34,000, שזה כולל גם הוסטלים וגם דיור מוגן, המערך הגדול זה בעצם דיור מוגן שזה דיירים שחיים בדירות עצמאיות בקהילה, אבל מקבלים שירות מטעם המפעילים השונים של עובדים סוציאליים, מדריכים, פנאי ותרבות.

בבתי החולים מאושפזים בסך הכל 3,100 דיירים. התקציב הוא 40% יותר, מצד שני בקהילה מתמודדים מול פי 10, היחס של התקציב לא נכון. מנהלי בתי החולים באים כל שנה לשר הבריאות ולמחלקות השונות ומאיימים שהם ישבתו ויסגרו. הם קיבלו בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים לשיפוצים של בתי החולים - - -

אני חייבת רגע להתפרץ, לא צריך לקחת מגרוע לגרוע יותר, גם בתי החולים זקוקים. אני מסכימה שהיחס לא הגיוני, אבל גם לאותם 3,000 מאושפזים הצפיפות נוראית, אנשים שצריכים להיכנס לבית חולים - - -

הצרכים של המטופלים עצמם.

בואו נפריד, זה לא רלוונטי. התקציב של משרד הבריאות לבריאות הנפש לא צריך להיות 2,700,000,000 ₪ אלא 5,000,000,000 ₪, בואו נתחיל בזה.

בואו נעבור לנושא של ההוסטלים, זה דיון מהיר בנושא - - -

אני מסכים לכל מילה, אבל השמיכה קצרה - - -

היא לא קצרה.

כרגע היא קצרה.

בואו נחזור לנושא הדיון, מצבם של ההוסטלים.

יש עניין של סדר עדיפויות, זה לא שמיכה קצרה.

נכון, מסכים. מבחינת הבעיות שיש, כמו שנאמר משרד הבריאות לא עומד בחוקים והסכמים. יש צו הרחבה של עובדים סוציאליים משנת 2017, נחתם צו הרחבה בין משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד הרווחה ואיגוד העובדים הסוציאליים לתוספות שכר לטובת העובדים הסוציאליים וכולנו בעד, רק שמשרד הבריאות עד היום לא משלם אותם. אנחנו, המפעילים של המסגרות, נאלצים לממן את זה מהכיס שלנו מ-2017.

אנחנו תכף נשמע למה.

שכר המינימום עלה ואנחנו במסגרות שלנו מתוקצבים פחות משכר המינימום, 93 אגורות פחות משכר המינימום לעובדים שלנו. אנחנו צריכים לממן מהכיס שלנו את ההשלמה לשכר המינימום לעובדים. מועסקים אלפי עובדים בתחום הזה בכל המדינה.

נושא נוסף הוא הנושא של שכר הדירה שנאמר פה. משרד השיכון מתקצב ב-770 ₪ לדייר, באזורי הפריפריה זה 540 ₪. הוגש בג"ץ עקב כך שמ-2013 התקציב לא עלה. לפי הלמ"ס שכר הדירה עלה, דירת חמישה חדרים באזור המרכז עולה 7,400 ₪. גם אם ניקח 3-4 דיירים ונכניס אותם בדירה משותפת, הם יגיעו ל-2,800-3,000 ₪, אי אפשר לשכור דירה במחירים האלה, אין סיכוי.

גם בפריפריה המחירים עלו.

היום גם בפריפריה לא ניתן לשכור דירה. בהוסטלים מה שקורה זה שהמפעילים עצמם הם אלה שמממנים את ההפרש. בדיור המוגן בו הדייר מקבל את הכסף ממשרד השיכון והוא זה שמשלם את שכר הדירה, הוא לא מסוגל לעמוד בתשלומי השכירות. הם גרים בשכונות פחות טובות, בבניינים רעועים - - -

דוחים לשוליים.

זאת התוצאה. נכון להיום המפעילים משלמים עשרות אלפי שקלים בכל חודש רק השלמות לשכר דירה, כדי להחזיק את המערכת. זה נושא שכר הדירה.

יש את הנושא שדובר עליו פה, נושא כלכלת ההוסטלים שמקבלים מתוך קצבת הנכות 1,200 ₪. אנחנו פנינו למשרד הבריאות בבקשה להעלות את התקציב ל-1,500 כי יש התייקרויות במשק, המנהלות של המסגרות לא מסוגלות לשלם את ההוצאות. כבר חמש שנים לא מוכנים להעלות את התקציב הזה. הדיירים נהיו עשירים, יש להם הרבה מאוד כסף, אבל הם חיים כמו עניים, אין להם יכולת לקנות יותר אוכל, פנאי או תרבות.

בנושא הקורונה, עברנו שנתיים של קורונה עם הרבה מאוד הנחיות ודרישות לעמידה בכל מיני תקנים, בדיקות, בידוד, עבודה בקפסולות. משרד הבריאות שילם לנו עד היום שיפוי קורונה רק עבור הגל הראשון, כלומר אנחנו עד היום מממנים גם את כל נושא גלי הקורונה מהכיס הפרטי של מפעילי המסגרות.

תודה רבה. יש נציג משרד הבריאות שיכול להשיב ולהגיב לטענות הקשות הללו? אורית אפרתי לב, מנהלת אגף הרכש של משרד הבריאות, בבקשה.

אם אפשר להעלות את אביטל וינר-אומן.

עורכת דין אביטל וינר-אומן, מנהלת הרכש החברתי במשרד הבריאות, שלום אביטל ואפרת.

גם אדוה קליין נמצאת כאן, אחראית אגף תקציבים במשרד הבריאות. אנחנו נתייחס באופן מסודר לדברים שנאמרו. כפי שחברת הכנסת קטי שטרית ציינה הייתה ישיבה וחשוב לציין שבאופן לא מפתיע היו שיחות מאוד ארוכות עם הפורומים כמו שעשינו לאורך השנים, כלומר הידברות ולא איזשהו שיח קולני. בסופו של דבר גם למשרד וגם לפורום יש אינטרס משותף והמתמודדים הם מעל הכל.

בקושי שומעים אתכם, כאילו אתם בתוך המים.

אני אגיד שוב, חשוב שאני אחזור על הדברים ושזה יישמע. הפגישה הסתיימה לא בגלל הרמת ידיים, יש כאן הבנה של אינטרס משותף של אי פגיעה במשתקמים. היו מספר שיחות ופגישות עם הפורום ויצא עדכון פורמלי ומסודר ב-14 לחודש לגבי כל אחד מהסעיפים שנידונו כאן וגם יכולנו להתייחס אליהם. יש פה סעיפים בפלטפורמה משפטית ואנחנו כרגע מחכים לשלב ההכרעה, אנחנו ניתן לגורמים המשפטיים להכריע אחרי שכל הצדדים אמרו את הדברים. לכל אחד מהסעיפים נתנו התייחסות לגבי התעריפים, ואני כבר אתייחס לכל אחד מהדברים.

בזכות השיח וההידברות הסתיימה השביתה, חשוב שזה ייאמר. זה הדברים שמבחינתנו אנחנו רואים לנגד עינינו, הידברות ולא שביתה. בסוף שביתה פוגעת במשתקמים ונתנו מענה למה שיכולנו.

בראשית הדברים אני כן אגיד בשורה משמחת לגבי קהילה משקמת, המשרד יצא בפרסום של מכרז לגבי מספר מכרזות וזו בשורה שעבדנו עליה קשה מאוד. אנחנו מקווים שיגיעו הצעות שיתנו מענה לאותם משתקמים.

מעבר לכך, ניתן מענה גם לגבי שיפויי קורונה. כל אחד מהדברים עלה במסמך רשמי שיצא לפורום על התייחסות לדברים. לגבי שיפויי קורונה של גל האומיקרון ניתן בעצם מענה לחודשים ינואר ופברואר - - -

ינואר ופברואר השנה?

כן, בהחלט. זה כמובן איזושהי השלמה לתמונה יותר רחבה לגבי תשלומי קורונה. כן חשוב להגיד שמרכז השליטה ממשיך לספק ולתת ציוד מיגון וערכות, כלומר זה עוד איזושהי השלמה.

זה מה שהיו חייבים מהחודשים הקודמים?

לגבי ינואר ופברואר, לגבי גל האומיקרון.

ומה לגבי הגל השני והשלישי?

ניתן מענה של מרכז השליטה לגבי ציוד מיגון ולגבי ערכות התפרצות - - -

לא הועבר.

היו רק ערכות בדיקה, זה כל מה שניתן.

יש אומדן כמה היו צריכים להעביר? יש הסכם מראש?

אין הסכם, התעריף של שיפויי הקורונה הוצמד לבתי החולים הגריאטריים, זה מה שהם קיבלו. גם בתי החולים הגריאטריים לא קיבלו את ההשלמה, לכן הם הגישו תביעה נגד משרד הבריאות כדי לקבל את הכספים האלה, מדובר במאות אלפי שקלים.

משרד הבריאות, יש הערכה מתי תעבירו את הכסף שאתם חייבים למסגרות האשפוז בקהילה ודיור מוגן?

אני חושבת שגם החשבות נמצאים בזום, אבל זה דברים שכבר הגענו להסכמות וגם נאמרו לגבי הדברים.

אנחנו כוועדה רוצים לשמוע מתי תעבירו את הכספים שחייבים למסגרות.

לגבי שיפויי הקורונה כבר יצאו לדעתי חלק מהתשלומים, ההשלמה שלהם תצא בימים הקרובים.

אז בעוד שבוע נוכל לעקוב ולקבל מכם הודעה שהכסף הועבר?

בהחלט.

אני מבקשת לרשום לקראת המסקנות של הוועדה, ושבוע הבא לבדוק האם התשלום הועבר.

עבור הגל השני, השלישי והרביעי.

לגל האומיקרון, זה התשלומים שיועברו לפי מה שעדכנו במסמך הרשמי שיצא ב-14 לפברואר. אני חייבת לציין שזה היה אחרי הסכמה.

אבל המסגרות לא הסכימו לוותר על התשלום שחייבים להן. הגעתם להסכמה לגבי תשלום עבור ההוצאות באומיקרון ועבור הגלים הקודמים, השני, השלישי והרביעי הם לא קיבלו את התשלומים. אנחנו כוועדה מבקשים לדעת מתי תעבירו את מה שאתם חייבים להם.

זה לא מה שהיינו חייבים, מה שהיה לגביו הסכמות. אני שוב אומרת, כל מה שהסכמנו לגביו עם הפורום לגבי הגלים הקודמים ולגבי הגל הנוכחי של האומיקרון - - אני שוב אומרת, זה תוספת מעבר למה שאנחנו מספקים מבחינת ציוד מיגון, ערכות התפרצות וכל התשתית שאנחנו נותנים כמענה. כל הדברים שיש לגביהם הסכמות אנחנו נעביר את התשלום במועד שציינו, בשבוע הקרוב.

אנחנו פה בגלל שאין הסכמות.

אני מבקשת בשבוע הקרוב להיפגש ולהגיע לסכומים מדויקים. תגישו לנו את מסקנות ההידברות שלכם בכתב. אנחנו רוצים לדעת לאיזו הסכמה הגעתם. צד אחד אומר שלא קיבל, צד אחד אומר שהגענו למסקנות והעברנו את כל מה שהיינו צריכים, אז אנחנו מבקשים לקבל בכתב למזכירות הוועדה ולמנהלת הוועדה לאיזה מסקנות הגעתם, כמה כסף הועבר ולמה אתם מסכימים.

אני רק אציין שבאותו מסמך מיום סיום השביתה, הפורום באותו יום העלה את הטענות לגבי דברים נוספים שהוא מבקש מבחינת שיפויי הקורונה. ביקשנו מהם וגם כתבנו במסמך שמשרד הבריאות ממתין לחשבוניות וכל הנושאים שעליהם נוכל לבסס - - -

תכינו בבקשה חשבונות ודו"חות.

הכל מוכן.

אם נחזור לנושא צו ההרחבה והעסקה של עובדים סוציאליים, מה שהיה ב-2017, מה עם השכר שלהם? מתי תעבירו את ההפרשים של העלייה בשכר?

יש פה דברים שנידונים בצו ההרחבה של העובדים הסוציאליים וגם קיצור שבוע העבודה, זה שני דברים שנידונים במסגרת בית המשפט. אנחנו כרגע בשלב ההכרעות, כל אחד מהצדדים הציג את הדברים. אני מבקשת לכבד את זה שההכרעה תהיה בבית משפט, אנחנו במסכת - - -

אבל זה לא קורה. אתם משאירים לבית המשפט את ההחלטה לסיים את זה?

בהחלט. יש דברים שנידונים בפלטפורמות מסוימות וכל הצדדים עשו את כל המאמצים והעבודה הקשה כדי להגיע - - -

בנושא הזה מבחינת ההליך המשפטי אנחנו חייבים לחכות לפסק דין של בית המשפט. אנחנו חייבים לסיים בעוד חמש דקות, אני מבקשת להתייחס לנושא גובה שכר הדירה ותשלומים.

יש לי רק הערה אחת. לא שמענו בכלל את אלה שמייצגים את הקהילות התומכות של העמותות ולא של היזמים הפרטיים. נמצא פה שמעון שור - - -

אנחנו תכף נשמע אותו. קודם נשמע עד הסוף את תשובת משרד הבריאות ואז ניתן לו זכות דיבור.

לפי מיטב ידיעתי, שם לא הייתה שביתה.

אני מבקשת השלמת תשובות של משרד הבריאות ואז ניתן זכות דיבור לשמעון שור.

אז גם לגבי שכר הדירה, אני אציין שגם זה נאמר במסגרת ההידברות שהייתה בשבועות האחרונים עם הפורום. שכר הדירה נעשה לפי תחשיב של משרד הבריאות שמגדיר מה הסכום עבור הוסטלים, מה הסכום עבור דיור מוגן וכמובן מתוך - - להוציא את המשתקמים ולצאת לקהילה, לא להישאר במסגרות המשקמות.

מבחינה מהותית יש הסכמות לגבי הסכומים, אני כן אעדכן שאנחנו כרגע בהיבט הטכני שמגיע כמעט לסיומו לגבי אופן העברת התקציב של משרד הבריאות. אנחנו כן נרצה לעשות אותו דרך המנגנון הקיים של משרד השיכון כדי שיהיה יותר קל למשתקם. גם כשמשרד הבריאות רצה להעביר את זה באופן ישיר, בעצם נתקלנו בכל מיני חסמים של העברת מידע. מבחינתנו אפשר לשלם עבור יותר מ-20,000 משתקמים בפרוצדורה שדורשת המון, אז גם כספי הציבור הם חלק ממכלול השיקולים שלנו.

כפי שאני אומרת, יש הסכמה מהותית והסכמים וגם הפורום מכיר את זה, התייחסנו לזה באופן רשמי. משרד הבריאות והשיכון והמנכ"לים עשו מספר שיחות, זה ברמת המנכ"לים.

אתם מתכוונים להגדיל את התקציב?

בהחלט.

הם מתכוונים לתת 100 ₪ לדייר, זה הכל, להגיע ל-870 ₪ במקום 770 ₪, זו התוספת. גם עם זה אי אפשר לשכור דירה היום בחוץ.

זה נכון שאתם מתכוונים להגדיל רק ב-100 ₪ לדייר?

יש סכום להוסטלים שהוא 100 ₪, יש דיור מוגן של 230 ₪. שוב, זה גם נבנה מבחינת תחשיב אבל מעל הכל יש כאן תמריץ לגבי המשתקמים עצמם, הרעיון הוא להוציא את הדיירים מההוסטלים, זה חלק מתהליך השיקום.

אבל זה בדיוק הפוך, דייר שנמצא בהוסטל שמשלם שכר דירה של 770 ₪ ולא צריך להשלים ל-1,500 ₪, עדיף לו להישאר בהוסטל. איזה אינטרס יש לו לצאת? אני, היזם, מממן לו את שכר הדירה, למה שהוא ייצא החוצה ויצטרך להוציא מהקצבה שלו עוד 1,000 ₪? זה בדיוק הפוך.

אתם לא מעודדים, להפך, הם נאלצים להישאר במסגרות כי הם לא יוכלו לשלם לבד ולהחזיק את עצמם. תוסיפו את הנושא גם לשיחות שלכם לקראת שבוע הבא ותגישו לנו מסקנות גם לגבי נושא שכר הדירה.

שמעון שור, אתה לא שייך להוסטלים אבל אתה מייצג את המשפחות ואת עמותת השיקום רעות. בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה על ההזדמנות. אני מנכ"ל עמותת רעות, אנחנו נותנים שירותי שיקום בקהילה לאנשים עם מוגבלות, לא רק בריאות הנפש. היום הצטרפו אלינו לשירות גם דיירי רחוב, גם הפרעות אכילה ואוכלוסיות נוספות שכולן מקבלות את אותו שירות.

אני רוצה לחלק את זה לשניים. למעשה אנחנו מדברים על איכות החיים של החברים שאנחנו מלווים. אני 22 שנים בשירות, אני יכול להגיד שבשנת 1998 ההשתתפות בשכר הדירה ממשרד השיכון היה 650 ₪, אם אני לא טועה. יש לי עוד 16 שנים של איתנים, אז אני סוגר 38.5 שנים של שיקום. מ-1999 היה 660 ₪, אנחנו עברנו כמעט 23 שנים ואנחנו היום על 770 ₪, כלומר 100 ₪ במשך 23 שנים כשרמת החיים ועלות המחייה עלו במאות אחוזים, אין מה להשוות בכלל.

אני יכול לדבר לגבי הנושא של איכות הדיור. אנחנו מפעילים חמש קהילות תומכות בירושלים, אנחנו מלווים בערך 600 אנשים חוץ מהדיור המוגן. העמותה מכבדת את האדם כאדם בוגר, הוא חי בחדר לבד, אנחנו לא משלבים אנשים נוספים בתוך אותו חדר. אני יכול להגיד שהעמותה מממנת היום עבור כל אדם כזה בסך הכל בערך 1,200 ₪ תוספת.

שכר הדירה היום בירושלים הוא לא שכר הדירה שהיה ב-1999. ב-1999 יכולתי לקחת דירת שלושה חדרים בירושלים בסדר גודל של 1,200 ₪, היום אני משלם 5,000 ₪ כאשר 770 ₪ הם לא דיפרנציאליים. זה שפותח הוסטל בירוחם ישלם 500 ₪, אבל השכירות שלו היא שוות ערך לחדר של 600 ₪ או 700 ₪. העמותה מממנת היום בסדר גודל של כמה מיליוני שקלים, אנחנו שוכרים את הדירות. המשמעות של הדבר היא שלאורך 20 שנים רמת החיים ואיכות החיים של החבר'ה שאנחנו מלווים - - -

מאיפה התקציב שלכם? מתרומות?

לא, אין לנו תרומות. מאותו שקל שצריך לצאת להכשרות מקצועיות, להדרכות, לאיכות כוח אדם, זו התוצאה של הסיפור. הדאגה שלנו היא איכות החיים של החבר'ה שאנחנו מלווים, אנחנו מאמינים שזכותם לחיות בכבוד.

זו פגיעה ישירה, חוסר תקציב של המדינה הוא פגיעה ישירה בשירות שאתם יכולים לתת לדיירים ומטופלים.

נכון, הם נהיים עניים יותר. אני יכול להגיד בוודאות שזו האוכלוסייה הענייה ביותר מתוך אוכלוסיית הנכים, אין מה להשוות לנכויות אחרות ושירותים אחרים, חברת הכנסת דיברה על זה קודם. האוכלוסייה הזו מגיעה לרמת החיים נמוכה בשכונות נמוכות. השכונות אליהן אנחנו מצליחים להגיע הן שכונות בעייתיות מבחינת פרופיל האוכלוסייה וזה משפיע על היכולת שלהם מבחינת התאמת השירות - - -

תודה. אני רוצה לבקש התייחסות ממשרד השיכון.

עוד מילה אחת לגבי כוח האדם שהוא המסלול המקביל שסופג את נושא התקציבים מכיוון שאנחנו משלמים מעט. לעמותה יש הסכם קיבוצי בין הישנים בארץ עם העובדים שלנו, יש ארגון מייצג. אנחנו למעשה מתקשים למצוא כוח אדם איכותי כי אנחנו לא יכולים לשלם. עם השנים זה הופך להיות הרבה יותר קשה, אנשים לא רוצים לעבוד אצלנו.

לא מדריכים ולא עובדים סוציאליים.

נדמה לי שאתמול הייתה כתבה על הנושא של היעדר כוח האדם, אנחנו ב-35% פחות כוח אדם בשירות, אם זה כוח אדם מקצועי, מדריכים, הכל זו חוליה שקשורה בחוליה וככה זה עובד. רמת החיים נמוכה, רמת השירות, זה פוגע גם בכוח האדם.

תודה. אני מבקשת ממשרד השיכון להתייחס לנושא גובה תשלום הסיוע לשכר דירה, מה אתם אומרים בנושא? איך אתם תומכים בהוסטלים לדיור מוגן? יעקב שנרב, משנה למנכ"ל משרד השיכון, בבקשה.

שלום. אני מבקש הוועדה להזמין אותנו לא ב-21:00 בערב לפני כדי שנוכל להכין תשובה ראויה. בכל מקרה, אנחנו מפספסים את הנקודה. לא מדובר רק על מוגדרי נפש, כל הנכים מקבלים רק 770 ₪. הסכומים האלה לא מספיקים לשכירות לאף אחד, הם סיוע בשכר דירה. הלוואי שתצליחו להעלות את זה בשקל, לא במאה שקלים. אנחנו נשמח לכל שקל נוסף, השכירות עלתה בכל הארץ עבור כולם. הסכומים האלה הם לכל המוגדרים רפואית בארץ והם אישיים, מי שיש לו דברים נוספים מקבל גם תוספות, אבל הסכום הבסיסי כמו שנאמר פה הוא 770 ₪. שוב, אין כוונה לממן את כל עלות השכירות, מדובר בסיוע לשכר דירה.

בגלל שאתם תלויים במשרד האוצר? למה אתם לא מסוגלים להעלות את הסיוע לשכר הדירה?

אנחנו לא פותחים פה מלחמה בין משרדים, אבל זה הסכום שמאושר.

פניתם למשרד האוצר לבקש?

התשובה היא שזה נמצא כל שנה במשא ומתן, הסכומים האלה לא מעודכנים.

לא מעודכנים מזמן ואנחנו יודעים שהעלויות בשוק גבוהות הרבה יותר.

אבל הדיון הוא לא מולנו כי כמו שאמרתי אנחנו מעוניינים ורוצים להעלות את זה, לא רק לגבי מוגדרים רפואית, כל הסכומים של כל הסיוע, בוודאי לא בסכומים שהשכירות עולה. הבעיה היא רוחבית, אני לא מקטין אותה אבל היא רוחבית, לא רק לקבוצה הזאת.

דבר שני, בתוספת משרד הבריאות ביקש מאתנו לבחון אפשרות להקים מערך של תשלום דרכנו, זה דבר מורכב מאוד. אנחנו בדיון איתם, אני לא פותח את זה פה אבל אנחנו מנסים לעזור. אולי מצאנו דרך ביניים. אני לא מדבר על הסכום, אני מדבר על אופן ההעברה. מדובר בדבר מורכב מאוד, להעביר לכמות כל כך גדולה של אנשים בזמן כל כך קצר.

אני אומר שוב, אני לא מדבר על הסכום כי מי שקובע את הסכום זה משרד הבריאות. אני מדבר על הסיוע שאנחנו מנסים לתת בהעברת הסכום לאנשים שמגיע להם, כי בסוף גם אם הסכום יהיה נמוך וגם אם הוא יהיה גבוה הם צריכים לקבל אותו.

תעדכנו אותנו בבקשה כשתגיעו למסקנות, תעדכנו את וועדת הבריאות בבקשה.

בשמחה, העדכון יינתן על ידי משרד הבריאות מכיוון שהוא קובע את הסכומים וגם את מי מקבל. אנחנו נצליח לסייע במימוש בשיתוף פעולה, אנחנו לא קובעים את הסכום, אנחנו רק מנסים לסייע להם להעביר אותו בזמן.

תודה רבה. נמצאת כאן נציגה של משרד האוצר, גאיה עפר, תוכלי בבקשה להתייחס?

אני אתייחס לנושא הבריאות ולמענים שניתנו להוסטלים בחודשים האחרונים. בחודשיים האחרונה כתמיכה לגל האומיקרון, אנחנו תקצבנו קרוב ל-8,000,000 ₪ רק עבור החודשיים האחרונים, ואני מאמינה שזה יגיע מאוד בקרוב כשמשרד הבריאות יעביר את זה למוסדות.

בנושא הסיוע לדיור נכי נפש, אנחנו תקצבנו בתקציב האחרון את התוספות האמורות והמחלוקת היא בין המשרדים בגיבוש הסופי של המנגנון, אבל יש לזה תקציב השנה וזה אמור להגיע בקרוב.

יש שינוי בתקציב יחסית לשנה הקודמת?

תקציב נכי הנפש עלה ביחס לשנה הקודמת ב-86,000,000 ₪, והוא גם גדל משנה לשנה בצורה מאוד דרמטית. היה גידול של 35% בחמש השנים האחרונות והיום הוא עומד על 1,370,000,000 ₪.

במסגרת התוספות שניתנו בתקציב האחרון, כמו שנאמר, קהילה משקמת זה פרויקט שתוקצב ב-50,000,000 ₪. כבר יצא מכרז ואמורות להיפתח הרבה מאוד קהילות משקמות שיקלטו חלק מאותם נכי נפש מורכבים יותר שנמצאים היום בהוסטלים, גם יאפשרו להם טיפול טוב יותר, בוודאי מי שמתגוררים בדיור המוגן יגיעו לשם. זה פרויקט מאוד חשוב לשר הבריאות וגם לנו, ולכן הוא תוקצב בסכום נכבד מתוך תוכנית בריאות נפש מאוד משמעותית שניתנה השנה, שכולה כ-400,000,000 ₪ לפרויקטים חדשים.

זה לפרויקטים חדשים, מה לגבי מה שחייבים על הוצאות בתקופה הקודמת? הם טוענים שהם לא קיבלו שיפוי ותשלומים. זה עומד על הפרק?

הדברים האלה נידונו תוך כדי ובחודשים האחרונים בין נציגי פורום בריאות הנפש ומשרד הבריאות. אני לא מכירה התחייבות עבר על תקצוב לגלים הקודמים. נזקי הקורונה כמובן פגעו בכל המשק וניתן סיוע גם בנפרד לכל אחד מהענפים, ענפים פרטיים ועמותות, השיפוי שיש עכשיו, בדיקות שנעשות כדי לתמוך ולהגן על האוכלוסייה הפגיעה הזאת במסגרת מגן אבות ואימהות כלולים גם מסגרות בריאות הנפש, תמיכה בציוד מיגון, הדברים האלה מתמשכים וימשיכו לאורך כל השנה.

זה שניתנה תוספת תקציב זה בסדר, המערכת ממשיכה לגדול, זה לא שלא נקלטים דיירים חדשים במערכת. התקציב לא מכסה את הגידול בדיירים - - -

אז תשבו, תדברו ותכינו אומדן מה חייבים, מה ההוצאות עכשיו, מה מתוכנן, מה ההוצאות העתידיות ומה השינוי. תדברו עם משרד הבריאות ותגישו לנו את המסקנות כדי שניקח את זה למעקב.

רק דבר אחרון, משרד הבריאות אמרו שהשביתה הסתיימה בגלל מגעים והסכמות. השביתה לא הסתיימה, היא בסך הכל הוקפאה למשך שלושה שבועות. אנחנו לא הגענו להסכמות, בגלל זה היינו בשביתה. הפערים מאוד גדולים, אנחנו מנסים להגיע להסכמות. האגף שעובד מולנו, אני קורא לו האגף המקצועי, הם מאוד משתפים פעולה, רוצים את טובת הדיירים ורוצים שנקבל תקציבים, הבעיה היא משרד האוצר ואגף התקציבים.

גאיה, שמעת שהצדדים התבקשו לשבת שוב ולסכם, אני מבקשת שתהי שותפה בהידברות הזאת ותגישי לנו מסקנות. אנחנו דורשים לקבל את ההסכמים בנוגע לשיפוי הנדרש במהלך שבוע הבא, אנחנו מבקשים לקבל בכתב את המסקנות שלכם.

תדברו גם על התמריץ לדייר, אתם מדברים על תמריץ לדייר ליציאה מהמסגרת, אבל אנחנו רואים שהתוצאה הפוכה. תדברו על איך אפשר לעודד ולצמצם את המצוקה של ההוסטלים שתומכים ודואגים לדיירים, הם לא צריכים להיות בגירעון ולהפעיל את המסגרות בגירעון. אנחנו רואים שהמצוקה הכלכלית של ההוסטלים פוגעת באוכלוסייה עצמה ובמטופלים שנמצאים גם בשוליים החברתיים וגם בשוליים הפיזיים בפריפריה, אני לא רוצה להשתמש במילה עלובים אבל בתנאים קשים.

יש לי עוד רעיון אחד.

אנחנו מסכמים את הדיון.

רק מילה אחת. פרופסור שני ניהל את כל המשא ומתן עם האוצר, אולי כדאי לפנות אליו - - -

בבקשה תדברו על זה אחרי הדיון, אנחנו מסכמים את הדיון. תודה רבה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:09.