פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



29
ועדת ביטחון הפנים
21/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 67
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שני, כ' באדר א התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 9:30

ההפקרות הסביבתית בנגב

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר
אלון טל

עבד מחאמיד - סגן מנהל המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה

זיו שחר - מנהל תחום מודיעין, המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה

רואי קליגר - מנהל יחידה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סגן טפסר ירון קורן - אג"מ, כבאות והצלה

אבי לוי - מפקד יחידת יואב, משטרת ישראל

אסף זנזורי - מנהל תכנון אסטרטגי, החברה להגנת הטבע

יכין זיק - תנועת רגבים

צפי צפרירה בן שאול - מנהלת מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

אור אללו פוקס - יועצת משפטית, מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

עופרי צפנת - מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

ניר סגל - יועץ השר לביטחון פנים לענייני פשיעה חקלאית

שי שיבר - מתמחה, לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי

קרנית גולדווסר - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

שירלי חכם יפרח - מנהלת מחלקת קיימות, מועצה אזורית בני שמעון

אלחמדי עטוה - מועצה אזורית נווה מדבר

יוסי גוטליב - מועצה אזורית אל קסום

איילה גובר אברהמי - מנהלת היחידה הסביבתית, נגב מזרחי, מועצה אזורית תמר

אוהד סלומון - מנהל מחלקת תכנון פסולת בניין, עיריית באר שבע

גיל סיאקי - יערן מחוז דרום, קרן קיימת לישראל

גלעד גבריאלי - מתכנן סטטוטורי, קרן קיימת לישראל

עדן אוליאל - פקח, רשות הטבע והגנים

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

הדר שקד כרמלי- חבר תרגומים

ההפקרות הסביבתית בנגב, של ח"כ מכלוף מיקי זוהר (מס' 1935).

טוב, שלום לכולם. בוקר טוב, סליחה על האיחור. אנחנו נפתח את הדיון של הוועדה לביטחון פנים. היום ה- 21 בפברואר 2022, כ' באדר א', תשפ"ב. הנושא הוא ההפקרות הסביבתית בנגב, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. חבר הכנסת זוהר הביא את הנושא לפתח הוועדה שעוסקת בנגב כבר כמה דיונים.

אני הייתי גם בסיור עם רגבים לפני שבוע, עם מפקד המחוז שתכף גם משם ידברו, ממחוז דרום, ראיתי את ההפקרות הסביבתית בנגב בעיניים. אז הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב ואנחנו ננסה באמת להגיע לפתרונות, למרות ששוב פעם, יש לנו קושי גדול מאוד באזור הזה. ראיתי גם את השלכת הפסולת, שריפת הפסולת שמביאה כמובן, גם יש פה נציג של כבאות שגם אני מניחה שידברו על העניין הזה, ראיתי את השלכת הפגרים, ראיתי את הפגיעה בתשתיות. אגב, שתדע מיקי, שהיה כאן דיון נפרד גם על הפגיעה בתשתיות לאומיות שזה גם אני מאמינה חלק מהעניין. אבל בעיקר ראיתי את ההזנחה שנמצאת בכל מקום, מאותם בורות של ביוב שופכין שבעצם מגיעים גם למי תהום. המצב בנגב קשה ואנחנו חייבים לדעת מה המדינה עושה כדי באמת לטפל.

אני שוב מתחילה בהסתייגות מאוד גדולה, כי באמת המצב שם, אני לא יודעת אם גם בצפון שיש בעיות של השלכת פסולת וטיהור מים, לא יודעת כמה זה, אולי גם מבחינת המרחב כי באמת זה אזור ענק שבו הנזק בעצם מתפרס על מאות קילומטרים.

אז כמה מילים שלי, אני אשאל שאלות בהמשך כי יש לי שאלות מהסיור שעשיתי בשבוע שעבר, אבל אני נותנת ליוזם הדיון, בבקשה אדוני.

תודה, תודה מירב. אז ראשית כל אני רוצה לפתוח בכך שאני אומר שאני מאוד מרוצה מתפקוד הוועדה בראשותך.

תודה רבה.

אני חושב שהוועדה מתפקדת בצורה מאוד מקצועית, מאוד עניינית, מאוד אובייקטיבית ואנחנו גם רואים הישגים, ואני קודם כל רוצה לפתוח בזה בראשית דבריי ומגיע לך את זה בצדק.

עניין שני לגבי הסוגיה שיש כרגע באזור הנגב, שעל כך גם ביקשתי לקיים את הדיון. אנחנו רואים שם באמת הפקרות, אנחנו מדברים על הפקרות בהרבה מאוד פרמטרים ואני לא כאן כדי לנגח את הממשלה. נכון עכשיו אנחנו גם מדברים על זה וממשלה, ולא ממשלה, זה לא הסיפור פה כרגע. צריך לדבר באמת על הסיפור שקורה כרגע בנגב בפרמטר הספציפי שעליו התכנסנו. יש הרבה מאוד בעיות אכיפה בנגב, אבל בנושא הספציפי הזה, זה נושא שזה מה שנקרא, נראה שנדחק לשוליים. מה שאני מכל מכלול הבעיות כנראה הגדולות שיש היום והמרכיבים הבעייתיים שיש היום, הנגב כנראה הנושא הזה נדחק לשוליים וזה נושא אקוטי, כי זה נושא בסופו של יום פוגע בכל אזרחי ישראל כולל התושבים עצמם שמזהמים.

עכשיו את הדבר הזה אפשר למנוע בדרך אחת ברורה, באמצעות אכיפה. אם תוגבר האכיפה כנגד כל אותם פורעים במקרה הזה, באופן הסביבתי, פורעים סביבתיים נקרא להם, אז אין ספק שהדבר הזה יטופל. ובנוסף לכך גם כמובן חינוך והסברה. צריך להסביר וגם לחנך את אותם תושבים שלא מעניין אותם כנראה איכות הסביבה והדבר הזה פוגע גם בהם.

עכשיו ברגע שאנחנו נעשה את הפעולות הרלוונטיות באכיפה, בחינוך ובהסברה, יכול להיות שנעשה את התיקון הזה שצריך לעשות שם ובפרט בנגב. כרגע זה נראה שלא נעשה דבר, נראה שההפקרות באמת משתוללת, אין מה לעשות אי אפשר לאכוף את זה, אי אפשר לטפל בזה וזה לא נגמר, והתופעה הולכת וגדלה. ניחא שהיה סטטוס קוו כזה או אפילו דעיכה קטנה, אבל זה לא המצב. זה הולך וגדל ולכן אני חושב שהדיון הזה חשוב, כי אם בסופו של יום מסקנות הדיון יהיו לכך שצריך להגדיל גם את האכיפה, גם את החינוך וגם את ההסברה, ואחר-כך גם הוועדה תוודא שאכן הגופים המבצעים אם זה המשטרה, ואם זה הכיבוי, אם זה איכות הסביבה, וכל מי שקשור בנושא באמת עושה את הפעולות האלה, יכול להיות שנגיד שתרמנו משהו בסוגיה הזאת. זהו, קצר.

אתה יודע, לפעמים אני מרגישה שאני חיה בשתי מדינות. אני יורדת בתל-אביב בשכונה שלי, יש לי פח כחול, פח כתום, פח ירוק, מחזור בגדים, מחזור בקבוקים גדולים, קטנים. ואז אני נוסעת שעה וחצי לנגב וכל הפסולת בכלל מחוץ לפח, הכל מפוזר בכפר. ואני אומרת לעצמי, כאילו זו אותה מדינה שלי, אני כאילו חיה בשתי מדינות, מדינה אחת שבה אפשר לזרוק הכל בחוץ ואתה נוסע בתוך העיר, בתוך הכפרים, בתוך היישובים וכאילו חי בג'ונגל. ומצד שני יש לנו ערים שהכל מסודר ומתוקתק וכל יום שוטפים לך את המדרכה.

לא יודעת, הדיסוננס הזה מאוד מטריד, אגב זה הדברים הקטנים, גם יש דברים גדולים משמעותיים של מי שופכין, של זריקת פגרים, של ביוב ברחובות, של הצפת נחלים, שאני באמת, אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב ותודה גם על מה שאמרת.

אני דווקא רוצה הפעם כן להתחיל עם המשטרה כי הבנתי גם שאבי לוי מוקצב בזמן. אבי לוי מפקד יחידת יואב שאתה בטח מכיר, יחידה שבעצם אוכפת, בדרך כלל אני נותנת למשטרה בסוף, אבל אני כן רוצה לשמוע כי חבר הכנסת זוהר דיבר על אכיפה ואתה דמות מרכזית באכיפה בנגב, אז תגיד רק שם ותפקיד ותסביר קצת על יחידת יואב לפרוטוקול.

בוקר טוב לכולם. אני אבי, מפקד יחידת יואב. האכיפה, אני רוצה קודם כל לשים את הדברים על דיוקם, יש תחומי אחריות מאוד ברורים בין משטרת ישראל, בין רמ"י סיירת ירוקה והמשטרה הירוקה, מי שאמור לאכוף את זה זה המשטרה הירוקה. ואם את שואלת את דעתי, המשטרה הירוקה לדעתי קטנה מבחינת כוח אדם על המימדים של התופעה.

אנחנו מקיימים הרבה מאוד, בכל אופן אצלי במחוז, מקיימים הרבה מאוד דיונים גם עם סיירת ירוקה, גם עם משטרה ירוקה, כדי לראות איך אנחנו באמת מכילים את כל התופעה והתופעה היא די נרחבת בדרום. אני יכול לשתף אתכם, עשינו הרבה מאוד פעילויות ביחד, אנחנו לא במקום שאנחנו רוצים להיות מן הסתם, יש לנו עוד הרבה מה לעשות, יש גם הרבה תכנון ל-2022. לדעתי, הייתי מאוד רוצה לשמוע את המשטרה הירוקה שזה בעצם לחם חוקה.

דבר נוסף, ויגבה אותי לדעתי המשטרה הירוקה, אם זה יוסי או אם זה בנדה, אנחנו מזמינים כל גוף, רמ"י, סיירת משטרה ירוקה, לכל פעילות ואנחנו נתמוך בכל פעילות שיצטרכו בנושא הזה. אני חושב שהנושא הזה הוא חלק מטיפול בבניה בלתי חוקית בנגב, זו תפיסה של קרקעות, זו כרייה בלתי חוקית, זה הטמנה, זה לא רק הטמנה זה כרייה, עושים בור ואז מטמינים פסולת. יש פה הרבה מעבר לכסף שהם עושים, אגב זה מונף כלכלי אדיר למשפחות שמתעסקות בזה, ואנחנו נהיה שם כתף בצד כתף וניתן גיבוי לכל מי שידרוש סיוע בנושא הזה.

תודה רבה. טוב אבי אז תישאר איתנו רגע כי אני רוצה לשמוע את נציגי הסיירת הירוקה. מי מדבר?

זה לא הסיירת הירוקה, זה המשטרה הירוקה. הסיירת הירוקה זה גוף - - -

רגע רגע. זו פעם ראשונה שלך פה? אז תגיד שם ותפקיד ומה אתה עושה, שנדע.

טוב, אני עבד מחאמיד, אני סגן מנהל המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה.

איפה אתם יושבים? איפה אתה יושב פיזית?

אני בירושלים במשרד הראשי.

אוקיי.

בואו נתחיל מזה שתעבירו את המשרד לנגב.

יש, יש.

בטח יש לך שלוחה שם, לא?

כן, בטח.

קרובים לאירועים.

בטח. אז אבי הקדים וציין את הנושא של תכנית העבודה ל-2022, אנחנו אכן עובדים לפי תכנית העבודה. תכנית העבודה כאשר אנחנו מכינים אותה אנחנו לוקחים בחשבון גם כוח אדם, גם תביעה, גם ההיקף של הפעילות כנגד היעד.

אני רק אציין, היה לנו ב-2018 סיפור כאוב מאוד שהפסולת הביתית של הצפון הגיעה כולה לנגב, לא כולה, אבל בשני מקומות שכמעט 30 ומשהו רשויות שהפסולת הביתית שלהם הגיעה לנגב וזה חייב אותנו בפעילות. עכשיו, הפעילות הזו לקחה שנה שלמה על מנת שאנחנו נעקוב מנקודת המוצא עד נקודת ההשלכה ולתעד ולאסוף את הראיות. לכן יעד כזה העסיק אותנו שנה שלמה ובסוף השנה האכיפה מרתיעה כי לקחנו את כל הכלים, העמדנו אותם לדין, הכלים, קיבלנו החלטה של בית-משפט שאנחנו מוכרים את הכלים לטובת המדינה - - -

רגע, אבל אתה תענה לי למה כל כפר שנכנסים אליו כל הזבל בחוץ? אני הייתי בשבוע שעבר בכסייפה, בחורה, הייתי בכמה, הזבל זרוק ברחובות. מה הקטע כאילו למה כל ישוב נראה - - -

דקה, אז ככה - - -

עזוב רגע את הצפון, תגיד לי מה עושים.

אני אחלק את מקורות הפסולת לשני מקומות. יש מקורות של קבלנים ואנשים שמרוויחים הון מהסיפור הזה של השלכת הפסולת, ויש את הנושא בתוך היישוב עצמו. בתוך היישוב עצמו אנחנו כמשטרה ירוקה אין לנו את האפשרות וגם המשרד להגנת הסביבה, אלא אם כן להוציא התראות וללכת על הליך מנהלי ולאחר מכן להגיע להליך פלילי, במידה ולא מקיימים את הצווים ולא מקיימים את השימועים שאנחנו מזמנים אותם.

אני בתוך הרשויות המקומיות, צריך גם לקחת בחשבון שהרשות המקומית יש לה חלק מאוד מרכזי בעניין הזה. עדיין אנחנו השלטון המרכזי, והם השלטון המקומי - - -

אתה מפקח?

אני סגן המשטרה הירוקה.

לא, אתה מפקח על הרשויות המקומיות שמבצעות?

כן.

עכשיו יש קבלן שזכה בפינוי אשפה, מי מוודא שהוא מפנה את האשפה? אתה?

אז אם, הרשות המקומית אמורה לוודא וזה מאחריותה בחוק. הרשות המקומית צריכה לדעת לפני שהיא מאשרת את החשבון של הקבלן, או טופס 4 במקרה של פסולת בניין, אז הקבלן או החברה צריכים לוודא את הדברים האלה. לכן השרשרת פה לא עובדת כמו שצריך.

היא לא עובדת.

אם השרשרת הייתה עובדת כמו שצריך - - -

היא לא עובדת בכלל.

לא בכלל, אבל לא עובדת כמו שצריך.

יכול להיות שהוא נותן לחבר שלו את הפינוי אשפה ואז הוא מקבל מלא כסף ולא מפנה?

גם דברים כאלה קיימים.

אז מה עושים?

השאלה אם יש לכם סמכות? יש לכם סמכות לאכוף אם העיריה לא אוכפת?

אתה יודע, רק תיכנס לישוב תראה את כל הזבל ברחוב ואז תלך למנהל שקיבל את המכרז ותגיד לו.

אז אבי דיבר על תכנית, דיבר על כוח אדם, אני באמת לא רציתי להתחיל בכוח אדם כי זה הזוי להתחיל בקטע של כוח אדם כי יש לנו עשיה ואנחנו עושים.

כמה אתם?

כוח אדם אנחנו שישה מפקחים על כל אזור הדרום, שישה אנשים. מנהל וחמישה בצוות, ויש לנו שני שוטרים. במדור הגנת הסביבה יש לנו שני שוטרים, זה מה שיש לנו על כל המגוון של נושא הסביבה.

אתה עכשיו כפוף למשרד להגנת הסביבה או למשרד לביטחון פנים?

אני למשרד להגנת הסביבה.

אז אנחנו נפנה לשרה להגנת הסביבה. אתה יושב בירושלים - - -

נכון.

והפקחים שלך, אתה ועוד חמישה אחראים על הדרום? או שאתה אחראי על כל המדינה?

לא, יש אחד שהוא מנהל בדרום ולו יש עוד חמישה. בכל המדינה יש לנו 37 אנשים.

אוקיי תודה, ומי האחראי על הדרום?

בחור בשם גיא נחושתן, הוא מרכז צוות דרום במשטרה הירוקה.

שהצוות הם חמישה אנשים?

כן.

ואתה מפקח עליהם?

כן.

אז חמישה אנשים, מה זה בדיחה?

והם עוסקים במגוון רחב של נושאים.

ברור שהם עוסקים במגוון רחב, זה שטח של מאות קילומטרים.

עניין של קצא"א, אז עושים את החקירות עושים את האיסוף; עניין של רשויות מקומיות; עניין של זיהום נחלים. מגוון רחב של נושאים.

אנחנו עדיין בשוק.

זה המצב. אתם ציינתם את זה פה, חבר הכנסת ציין את העניין הזה של כוח-אדם ולא רציתי להתחיל בזה, אבל זה המצב. עם כוח-האדם אנחנו מתמודדים ואנחנו עם יחידת יואב אנחנו כמעט על בסיס פעם בשבועיים אנחנו יושבים, בוחרים את היעדים, מקדמים, אבל אתם לא מרגישים את העניין כי מרוב מפגעים ומרוב בעיות סביבתיות שם, אז אנחנו פוגעים בשנה נניח בעשרה יעדים בתחום הפסולת אני מדבר, תחומים אחרים - - -

כשאמרת שיש לכם תכניות ל-2022, אז מה התכוונת, איך תעשה את זה אם אין לך אנשים? אתם הולכים להגדיל את מספר האנשים? יש תכנית כזאת?

לא, יש תכנית אחרת שהמשרד מקדם להקים יחידות אכיפה באשכולות. אשכול נגב מערבי, מזרחי - - -

אז זה להגדיל את הכוח אדם.

האשכולות מאגדות כמה רשויות מקומיות בתוכן. אז יש תכנית שאנחנו הולכים להקים יחידות אכיפה ולהגדיל את היחידות הקיימות בעניין אכיפה סביבתית.

כמה אנשים הולכים להצטרף אז אליך?

לא אליי.

באשכול שלך, אתה תפקח עליו, לא?

יכולים להצטרף עוד ארבעה, שלושה.

אתה תפקח עליהם?

כן. הקמת היחידות היא אצלי עכשיו.

אתה הולך עכשיו לגייס אנשים?

הולכים להקים יחידות, לגייס אנשים להקים יחידות.

מי יגייס את האנשים אתה או הרשות המקומית?

גם אנחנו. גם המשרד להגנת הסביבה וגם האשכול עצמו. אנחנו יש לנו נציג.

אני חושב שבסוף, אני גם בא מרשות מוניציפלית, אני חושב שגם את, אז אנחנו מכירים איך זה עובד, ברגע שיש גוף של המדינה שאוכף גם את המפגעים וגם את הרשות המקומית, הדברים קורים. כי אם יהיה גוף משמעותי במשרד להגנת הסביבה בשיתוף פעולה עם המשטרה, שיאכוף את הפעולות וגם את העיריה שלא אוכפת, דברים יתחילו לזוז.

עבמ

אין ספק, זה המתכון הכי מוצלח.

אני פשוט, אתה אומר שאתם הולכים להקים בכמה אשכולות יחידות, כמה אשכולות? נגיד נווה מדבר, אל קסום - - -

לא, זה בכל הארץ אבל - - -

עזוב אותי מכל הארץ כרגע, יש לנו בעיה אמיתית שם בנגב.

בדרום ספציפית, נגב מזרחי ומערבי אנחנו הולכים להקים יחידת פיקוח ואכיפה שהיא עכשיו קמה, אבל יש לה ממש כוח אדם דל מאוד, אנחנו הולכים להעצים אותם מבחינת כוח אדם וכלים גם.

אז יש תכנית להוסיף כוח אדם וכלים.

יש תכנית, כן.

שזה אמור להיות ב-2022?

נכון.

אוקיי, זו כבר איזושהי נקודת אור, בסדר. אבל מטריד אותי הנושא של המכרזים של הרשויות המקומיות, שהוא מקבל מכרז לפינוי אשפה, הפינוי אשפה לא מפונה, הוא מקבל את הכסף. מי אחראי על זה? משרד הפנים? מי זה יושב לידך?

זה גם כן מהמשטרה הירוקה, הוא מנהל תחום מודיעין במשטרה הירוקה.

אתה יכול להתערב בדיון, רק מה השם שלך?

זיו שחר. אני אחראי על המודיעין במשטרה הירוקה.

בבקשה זיו.

בנוסף למה שעבד אמר ואולי כדי להתחבר לדברים של אבי, יש את ההשלכות הספורדיות, שולי ישובים וכך הלאה, זה מה שדיברנו קודם. האתרים הגדולים, מה שעבד סיפר, שינוע פסולת מהצפון לדרום, מחצבות שהופכות לאתרי פסולת ואחר-כך גם נשרפות דרך אגב, כדי להצליח לטפל בבעיות הגדולות שמהן כל העבריינים מגייסים המון כסף. ולזה אני רוצה לשים את הדגש כי אנחנו חייבים, בגלל היעדר סמכויות, בגלל כוח האדם הקטן שלנו, כרגע, אנחנו חייבים חיבורים חזקים, מהותיים, חקירתיים מודיעיניים עם משטרת ישראל. כשהחיבור הזה יקרה, ואולי זה אחד הדברים הכי חשובים לומר פה כרגע, כשהחיבור הזה יקרה נצליח לפצח ולהוריד את הפשיעה הסביבתית הקשה.

ואיך אתה מתכוון לעשות את זה? מה חסר לך? זאת בדיוק הסיבה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה, כדי לפקח על העבודה.

צריך להיות שיתוף פעולה מראש עם המשטרה, זה דבר שאנחנו מתחילים לבנות אותו עכשיו ב-2022, עבד התייחס לזה, בצורה של הצבת יעדים ודברים שכאלה ומיקוד משותף. צריך לתפור את זה עד הסוף וזה יעזור לנו כמדינה להתגבר על הפשיעה הסביבתית הכבדה ולא על ההשלכות הספורדיות.

תפני לשרה שתערוך דיון במשרד שלה על הסוגיה הזאת , שבאמת יבנו תכנית שיתקצבו אותה - - -

אני רק אוסיף, הכלים האכיפתיים שלנו מגיעים לאן שמגיעים, גם היכולות שלנו, ברגע שאנחנו עושים תקיפה משולבת כמו אותו מבצע שעבד דיבר עליו קודם, אפשר לפרק ובעצם להזיז את כל, כל המוטיבציה כאן היא כלכלית, ברגע שאתה בא - - -

חשוב להדגיש, אי אפשר לוותר גם על המפגעים הסביבתיים בתוך הערים ובתוך השטח האורבני כי בסוף הדבר הזה, בעיני לפחות, הוא לא פחות חשוב מהמפגעים הסביבתיים הגדולים שבאמת משרתים, נניח עבריינים לעשות הון באופן לא חוקי.

אני אסביר גם למה, כי בסוף כשאני מסתכל על תושבי הנגב, כמובן על תושבי הנגב נניח הערביים, הבדואים, שהם חיים בתוך סביבה כזאת מזוהמת, זה לא תורם לחברה הישראלית בכללותה, זה לא תורם להתנהגות שלהם כאזרחים, זה לא תורם להרגשה שלהם כחלק ממדינת ישראל, שמגיע להם את הזכויות שלהם, שמגיע להם לחיות בסביבה נקיה, ומה קורה כשאתה מרגיש שאתה לא מקבל את מה שמגיע לך, אתה עושה דברים לא טובים, אתה יכול להידרדר לפשיעה, אתה יכול להרגיש מקופח, זה מוביל אותך למקומות לא נכונים.

ולכן אני אומר, אם אני הייתי צריך לתת המלצה באמת לשרה זה שהפעולה תהיה דו ראשית, גם מצד אחד פעולות נגד המפרים הגדולים שבאמת עושים מהלכים עבריינים לרווח כלכלי, וגם בתוך הערים, בתוך השטחים האורבניים מול הרשויות המקומיות, מול האזרחים, לא לוותר גם שם. כי אם נלך על שני הדברים הללו, אנחנו יכולים באמת לנקות את הנגב, יכול להיות שזה ייקח זמן אבל זה יכול לקרות.

אתה רוצה להגיד עוד משהו עבד?

כן. אגב, בעניין של השנה, יחידת יואב נמצאת איתנו בלופ הזה של תכנית העבודה, אנחנו מדברים על יעדים בתוך הישובים. ורהט לקחנו אותה כעיר שאנחנו מגבירים את הפיקוח ואת האכיפה בתוך העיר רק בתכנית העבודה, לקחנו את רהט כי יש שם מכלול של מפגעים סביבתיים. והתכנית שאנחנו ממוקדים איתה עם משטרת ישראל ועם יואב, היא תכנית שאנחנו לא לקחנו בשטחים פתוחים מורחקים, אלא ממש בתוך ישובים.

טוב, אני עוד אחזור אליכם כי יש לי עוד כמה שאלות. אבל אני רוצה רגע לתת לנציג של הכבאות, בבקשה אדוני.

בוקר טוב, ירון אגף המבצעים. עיקר האירועים שדיברנו עליהם, אירועי שריפת הפסולת קורים במרחב תחנות באר שבע ודימונה. צריך להגיד שככה על גבי המספרים למעלה מ-700 אירועים מ-2021 שתופסים בערך 60 אחוזים מנפח הפעילות של התחנות, כלומר זה באמת חלק גדול מאוד מהפעילות של התחנות האלה מתעסק בשריפות פסולת, על הסוגים שלהן בתוך הישובים האלה. צריך להגיד שבסוף העיסוק בשריפות האלה עלול לגרוע מאיתנו טיפול באירועים אחרים, כי בסוף המשאב הוא מוגבל וכל אירוע כזה מקבל מענה כאילו הוא שריפה בכל מקום אחר, כלומר הצוותים מזנקים באותם זמנים קצרים שאת מכירה, גם לפסולת וגם לשריפה אחרת.

יחד עם זאת, צריך להבין שכדי לטפל באירועים האלה בצורה יסודית ומקיפה צריך סיוע נוסף, איגום משאבים של כל המשרדים, צריך כלי צמ"ה, צריך כלים הנדסיים, לא תמיד מספיק שמגיע רכב כיבוי ומכבה באמצעות האמצעים שלו, באמצעות מים, לפעמים זה לא מספיק, זה טמון באדמה, לפעמים שני מטרים בתוך האדמה.

תגיד מה הם שורפים? הכל הם שורפים?

כל מה שבא ליד. זו פסולת ביתית, זה יכול להיות גרוטאות של מכוניות, זה יכול להיות צמיגים, זאת אומרת כל מה שניתן להצית עולה באש בסופו של דבר, ולא תמיד ניתן לכיבוי באמצעות רכב אחד שמגיע, צריך משאבים יותר גדולים לזה, ככה שזה באמת אירוע שצריך לטפל בו לעומק, ובעיקר היינו רוצים לקבל סיוע מאמצעים נוספים.

הרבה פעמים המפעלים הכי מזהמים - - -

ברור זה 700 שריפות בשנה הוא אומר.

זאת אומרת זו כמות גדולה מנפח הפעילות של התחנות.

אוקיי, ואיזה סיוע אתם מקבלים בשטח?

כרגע הסיוע הוא בעיקר סיוע מקומי, כלומר אם אפשר להיעזר באיזשהו כלי הנדסי שנמצא באזור אנחנו נעזרים בו אבל זה לא משהו סדור. אני חושב שכמו שאמרו החברים מהמשרד להגנת הסביבה אם היה איזשהו כלי צמ"ה, כלי הנדסי, שיכול להתלוות אלינו לחפור באדמה, אנחנו נכבה, אנחנו נסייע, אבל להגיע ככבאית בודדת או שני רכבי כיבוי למרחב הזה זה לא יעיל, לא משיג את המטרה בצורה מספיק טובה, לא גורם לעשן להפסיק לצאת מתוך השריפות האלה. בסוף המפגע לא - - -

ראיתי גם, זה עשן שחור, זיהום אוויר מטורף.

נכון, ולכן באמת צריך פה להשקיע אנרגיה ומשאבים רבים כדי לגמור את זה.

אוקיי, לידך יושב מהסיירת, אתה רוצה להתייחס גם מהסיירת הירוקה? משרד החקלאות, סליחה. בבקשה אדוני.

שלום שמי רואי קליגר ואני ממשרד החקלאות. יש לי כמה דברים לומר, יש קודם כל במפרט הנושאים מוזכר דבר אחד שהוא קשור בתחום הסמכות והאכיפה שלנו, הנושא של הפסדים, התחום של משרד החקלאות.

מה בעצם, איזו יחידה יש לכם של אכיפה, יש לכם באזור הזה?

יחידה מפוארת מאוד, בטח.

תספר לנו.

היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר (בסוגריים: היא נקראת פיצו"ח – פיקוח צומח וחי). היחידה הארצית מחולקת לשלושה מרחבים, יש לנו את מרחב דרום שכמובן לא רק בתחום הזה עוסקים במגוון רחב מאוד, משרד החקלאות משרד עם הרבה מאוד חוקים, פקודות, תקנות וצווים.

אני רוצה לעניין הזה לומר, שראשית כל יש מדיניות מאוד ברורה של שר החקלאות והמנכ"לית להיות שותפים לכל אכיפה, לכל איגוד כוחות, וככה אנחנו גם משתלבים, עושים ופועלים. אם זה בקטע של בכלל כל נושא של הסדרת בעלי החיים, אם זה הנושא של הפסדים, והמשרד לא שוקט על שמריו אלא פועל, יוזם ועושה. לדוגמה, המשרד שותף במימון ארבע משאיות לפינוי פגרים באחריות של רשות הטבע והגנים בדרום. המשרד שותף - - -

רשות הטבע והגנים אחראית לפינוי הפגרים בדרום?

היא לא אחראית, אין איזה תחום אחריות, אבל זו יוזמה משותפת של משרד החקלאות ושל הרט"ג - רט"ג זה בקטע של האכלה של בעלי חיים, חיות הבר, וזה עולה בקנה אחד עם הצורך של משרד החקלאות לטפל בפינוי של פסדים ולכן יש פה איגוד כוחות, זה דבר אחד. דבר שני, נשמע הכל ורוד אבל בסוף כמו שחבר הכנסת זוהר אומר - - -

שום דבר לא ורוד אגב. ממש אין פה שום דבר ורוד.

אז לי אישית, אתה דיברת גם חבר הכנסת זוהר בקטע של הדרכה והסברה והכוונה. אני גם שותף לחברי בקטע שיש פעילות יתר ברהט, למה? - בגלל שעיריית רהט יוזמת, בגלל שהווטרינר הרשותי יוזם. לי חסר היוזמה, אני לא מסיר את ידיי, אנחנו שותפים לכל מאמץ ואני פה מצהיר שאנחנו נמשיך להיות שותפים בכל יוזמה ובכל פעולה, אבל לי חסר פה הנציגים של הרשויות.

תכף הם ידברו אל תדאג, אני אמרתי, הם לא כאן פיזית לכן נתתי לכם, אבל דבר איתי שניה על העניין עם הפגרים והמשחטות השחורות האלה.

אז אמרתי ואני מוסיף ואומר שאנחנו שותפים לכל יוזמה, יש הרבה מאוד בפרט בתקופה האחרונה - - -

מה זה יוזמה אתם עושים גם פעילות התקפית?

בהחלט כן.

משחטה שחורה כזו שפועלת בלי היתר, משליכות בצורה בלתי מסודרת את הפגרים שלהם בעיקר בתקופת הרמדאן, ואני רוצה להזכיר לכולם שהרמדאן מוקדם השנה, הוא בחודש הבא, נכון? באפריל?

נכון.

סליחה חודש וחצי. יש איזו תופעה מקובלת באוכלוסייה הבדואית להשליך פגרים במרחב הציבורי.

ראשית כל אני לא רוצה שעכשיו נסתער רק על הבדואים.

לא, לא קשור.

אנחנו גם לפני הפסח אוטוטו.

כשאצלנו יש חתול באמצע הרחוב אז מתקשרים למשטרה ומפנים את החתול ולא קוברים אותו, ולא שורפים אותו, ואני לא יודעת כאילו, אני באמת אומרת לעצמי ובטח לא בתקופה של רמדאן שמשחטה מסיימת עם הפגרים וזורקת אותם לאמצע הכפר.

אז שאלת אותי איזה יוזמה ואיזה התקפיות, אז קודם כל אנחנו שותפים מלאים בפעילות המתרחשת ומתבצעת אותה הגדרה של מסלול בטוח של המשטרה, זה איגוד כוחות, גם הפרקליטות, גם שאר הכוחות, עבד חברי גם הזכיר את זה. אנחנו שותפים בכל פעולה כזאת, תמיד יודעים לגזור את תחום הסמכות והאחריות שלנו כמו שהזכרת ונכון, תחום של ההסדרה בכלל של גידול בעלי חיים, כי מכאן אנחנו גם יודעים לדעת את הפערים, והפערים תמיד זה שחיטה שחורה. אז לי חשוב לומר שאנחנו פועלים, עושים ואנחנו נכונים להמשיך להיות שותפים לכל יוזמה וכל פעולה שתתרחש אלינו.

בסדר אני שמחה שאתם יוזמים, אתה גם בעיני הכתובת צריכה להיות המשרד להגנת הסביבה והמשטרה. ואתם שותפים וזה דבר מבורך וחשוב, לכן גם ההתקפיות וזה צריכה לבוא מכיוון אחר, אבל בסדר, ההערות שלך חשובות.

נשמע רגע נציגות שלטון מקומי, את שירלי מהמועצה האזורית בני שמעון ולאחר מכן את אלחמדי מנהל שפ"ע נווה מדבר. אז קודם שירלי ואחרי זה אלחמדי.

שלום, קודם כל תודה רבה על הדיון. תודה רבה לחבר הכנסת זוהר ולחברת הכנסת בן-ארי. אנחנו מאוד שמחים שהנושאים האלה עולים לדיון.

מה התפקיד שלך?

אני מנהלת מחלקת קיימות במועצה האזורית בני שמעון. אנחנו עושים השבוע כתיבת תכנית לטיפול בפסדים בשטחים פתוחים שהיא מרחבית ומשתפת את כל הגופים ועוד רשויות, ואני מצטרפת למה שאמר חבר הכנסת זוהר שחסרה יותר אכיפה וחסר חינוך.

אבל אני רוצה להעלות נושא אחר, את דיברת חברת הכנסת בן-ארי, על ישובים מוזרים שיש להם פינוי אשפה ואת תוהה למה האשפה מתגלגלת ברחובות ונשרפת, וזה כשיש רשות מקומית, מה קורה בישובים שנמצאים עשרות שנים ליד ישובים שלנו בשטחי המועצה, ואין בהם בכלל שום פינוי פסולת? עד שרשות ההסדרה תגיע איתם לאיזשהו הסדר, עד שהם יתפנו ליישובי קבע, יעברו עוד שנים ארוכות ובשנים האלה ערוצי הנחלים מתמלאים בפסולת, אנחנו ראינו את זה רשות ההסדרה עכשיו פינתה מאות אלפי טונות של אשפה. זה מצב שצריך לתת עליו את הדעת, ולא לחכות לעוד 20 שנה שכבר לא תהיה קרקע אחת בנגב פנויה מפסולת או מתושבים.

תודה, הערה חשובה. מי אחראי על הפינוי של האשפה מהנחלים? הנחלים בדרום שמתמלאים באשפה, מי אחראי לפנות את הזבל משם?

הרשות ניקוז אחראית על כל הנושא של נחלים, אבל - - -

מי? רשות ניקוז?

כן. רשויות ניקוז אחראיות.

של הרשות המקומית?

לא, רשות ניקוז מאגדת כמה רשויות מקומיות.

אוקיי. יש נציג של רשות הניקוז? לא. אוקיי, בסדר, בואו נשמע גם את מנהל שפ"ע נווה מדבר, אלחמדי עטוה הוא בזום. ואחרי זה מועצת אל-קסום.

שלום לכולם, בוקר טוב. אני אלחמדי עטוה, מנהל מחלקת שפ"ע במועצה אזורית נווה מדבר. אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות שעלו, ולהסביר את המצב שנמצא אצלנו ברשויות. אנחנו הרשות, מועצה אזורית שמאגדת בתוכה ארבעה ישובים שהם ישובים בהקמה, זאת אומרת שהישובים שלנו ב-80 אחוזים יש העדר של תשתיות, של דרכי גישה ותשתיות של אפשרות להגיע לכל בית ובית.

אנחנו פועלים בשני מישורים, מישור ראשון זה הנושא של רכש של כלי אצירה שבמימון המשרד להגנת הסביבה ביצענו רכש ואנחנו מנסים כמה שיותר להסדיר את הנושא של פינוי פסולת ואנחנו בינתיים מתמקדים בנושא של פינוי פסולת ביתית, בעיקר כי 70 אחוזים מהתושבים שלנו אין להם את המערך של פינוי פסולת ביתית, מערך פינוי פסולת שהוא מערך מסודר, בעיקר בגלל העדר תקציבים ומעט מאוד - - -

רגע שניה אני רוצה לשאול אותך, קיבלת תקציב בשביל לפנות פסולת ביתית מאותם ארבעה ישובים שאתה אחראי עליהם, נכון? אז איך זה עובד אתה עושה את זה? כאילו אתה מפנה? איך זה עובד?

אנחנו הוצאנו מכרז בקדנציה שלי לפסולת ביתית דרך אשכול נגב מזרחי, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה והזכרת קודם את הנושא של המפגעים שנמצאים בתוך הישוב, אנחנו אצלנו כמעט ולא קיים בישובים שיש לנו מערך פינוי פסולת מלא. למשל בקסר א-סיר יש לנו מערך פינוי פסולת מלא, אז לא תראו את הנושא של המפגעים שנמצאים בקסר א-סיר כתוצאה של שריפה של פסולת או זריקה של פסולת שהיא מחוץ לכלי האצירה שאנחנו סיפחנו, זה נמצא בישוב אחד, לצערי בשאר הישובים התשתית שלנו לא מאפשרת כניסה של כלי אצירה - - -

של מה?

כלי אצירה של פחים, אנחנו בעיקר עובדים עם פח שהוא פח ירוק כי אנחנו עדיין לא בשלב של, זה לא הוגן להגיע לשלב של ההפרדה כשאין לנו את השירות הבסיסי של פינוי פסולת. הנושא הזה של פינוי פסולת נוסף עובד כשזה נמצא, וזה לא נמצא ברמה של אפילו 50 אחוזים בישובים שלנו, זה ברמה של פחות מ-50 אחוזים בישובים שלנו וגם העדר של תקציבים בגלל העדר תשתיות, בגלל העדר של כוח אדם שהוא כוח אדם מוכשר. אני נתקלתי בבעיה שאני לא יכול למשוך למחלקה, להפוך אותה לאגף, למשוך כוח אדם שהוא מוכשר בגלל השכר הנמוך.

הבנתי, אוקיי, בסדר. אז תשתיות, שכר, כוח אדם וכאלה. אוקיי, בסדר. תודה אלחמדי.

גוטליב מאל-קסום, בבקשה, הוא לא איתנו? בסדר.

אז אני רוצה לשמוע את אסף זנזורי מהחברה להגנת הטבע. בבקשה אסף.

תודה רבה ליושבת הראש.

אתה באזור דרום אני מקווה?

אני ארצי, אבל אני מטפל, אני רואה הכל, אני נציג הארגונים הירוקים במוסדות התכנון הארציים ומכיר את הדברים די טוב.

בסדר.

אני רוצה לברך גם את חבר הכנסת זוהר על הדיון המאוד חשוב הזה, ואני מקווה שזה יהיה דיון אחד בין הרבה דיונים ולא שזה יקבר תחת איזשהו דיון ויעלם כי זה נושא מאוד חשוב.

מקווה זה מונח מדויק.

אני חייב לדייק, אני באופוזיציה.

חבר כנסת פעיל ביותר.

הוועדה הזאת פעילה עם הרבה - - -

יש פה יושבת ראש ועדה מהקואליציה, ככל שהיא תקרא לי לפה לדיונים אני אתייצב כמו חייל.

יש לנו חברי אופוזיציה פעילים.

מאוד פעילים, וזה חשוב מאוד. זה דיון מאוד חשוב.

תסביר לנו.

אז אני אתחיל ככה, תראו כמה גורמים פועלים על אותו שטח: יש רשות מקומית, יש מועצות אזוריות, יש רשות טבע והגנים, משרד החקלאות, רשות ניקוז, משרד להגנת הסביבה, משטרה ירוקה, סיירת ירוקה, משטרה רגילה. כל הגורמים האלה אמורים לייצר איזושהי פעולה ביחד, רק השיתוף פעולה בין כל הגורמים האלה - ברור שהכול נופל בין הכיסאות בסופו של דבר, זה המצב שאנחנו מרגישים בנגב באופן כללי.

אני מסתכל על הנגב, אנחנו באים מתחום הסביבה, המטרה שלנו לשמור על בתי גידול, הנגב לעומת מה שהרבה אנשים חושבים הוא לא איזה מדבר אחד צחיח ואין בו מה לראות, הוא אחד מבתי הגידול הכי עשירים שיש בעולם, יש בו טיילות מאוד רצינית, יש לנו גם חינוך משמעותי מהחלטת ממשלה במספר מקומות לחינוך סביבתי וחוגי סיור, אבל זה לא מספיק. חינוך לא מספיק גם לא בהיקף שלו, מה שכרגע מתבצע בחברה הבדואית וגם הוא לא מספיק לבד.

מה הסמכויות של החברה להגנת הטבע מבחינת אכיפה?

אז לחברה להגנת הטבע אין סמכויות אכיפה.

אין, אוקיי.

אנחנו גוף שיושב במוסדות התכנון של המדינה, אנחנו NGO אנחנו לא - - -

אתם מעדכנים את הסיירת הירוקה בדברים שאתם רואים?

אנחנו כמובן מנסים לשתף פעולה עם גורמים שונים על מפגעים שאנחנו רואים אבל זה לא ליבת העיסוק שלנו וזה לא גם בהכרח עובד, כי נאמר לך כאן שגם יש בעיה של חקיקה שלא מתבצעת וגם יש בעיה של תקינה שאין מספיק עובדים שמנהלים את העניינים ויכולים להגיע לכל אירוע ולנהל כל אירוע ובסופו של דבר צריך להודות, אין משילות באמת בנגב, וזה מתבטא בהכול.

עכשיו פה אתם מדברים על ההיבט הסביבתי, אבל ברגע שאין משילות אמיתית בנגב, קשה מאוד לבצע את הדברים האלה, אם מישהו זורק פסולת, גם במרכז הארץ אנחנו נאבקים. היה דיון בשבוע שעבר בוועדת הפנים על נושא פסולת בניין שמושלכת בשטחים פתוחים. אז גם במרכז מאוד קשה להתמודד עם זה, אז שלא נדבר על הנגב - - -

הלוואי שהבעיות בדרום יהיו כמו הבעיות במרכז.

הלוואי, גם כשכל העיניים נמצאות קשה לנו להתמודד, אז כשהעיניים לא שם - - -

אז בכלל אתה אומר.

אז אנחנו בכלל לא מתמודדים, ואז יש פסולת בניין, ואת אמרת זיהום בנחלים, זיהום בנחלים הוא מופרש ומתבצע בכל מקום. אנחנו מאבדים את מרחב הטיילות המשמעותי ביותר במדינה, בסופו של דבר זה האזור הפתוח הגדול שלנו, לשם כל הצפיפות של מרכז הארץ, כל הצפיפות של הצפון שתהיה, תלך לשם בטיילות בבילוי בשישי שבת, ובסופו של דבר די ויתרנו על הנגב אם נודה על האמת. אז אני חושב שנדרש פה איזושהי החלטת ממשלה משמעותית מאוד, להכיר בזה, זה מכת מדינה בנגב, היא אובדן של השטח הכי גדול שיש במדינה הזאת ודי התעלמנו ממנו. אני מקווה מאוד שיהיו דיוני המשך וצעדים - - -

לא אנחנו לגמרי פה בתוך האירוע. גם אמרתי לכם, הייתי רק בשבוע שעבר בעוד סיור, זה כבר הסיור הרביעי שלי שם.

ועוד דבר אחרון על הנושא החינוכי, אני חושב שאנחנו פועלים בנושא החינוכי בישובים השונים, אבל אני חושב שצריך להגביר משמעותית את הפעילות בחינוך כי זה לעתיד שלנו לפחות.

תודה. אז אני חוזרת לגוטליב ממועצת אל-קסום, אוקיי, ולאחר מכן אני אשמע את היועצת המשפטית של מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה. בבקשה.

שלום רב, שמי יוסי גוטליב ואני מנהל אגף שפ"ע במועצה האזורית אל-קסום.

מי הישובים שלך?

הישובים שלנו מתחילים מתראבין ומגיעים בעצם עד פאתי ערד. יש לנו את תראבין, אום בטין, אל סייד, סוועה, כוחלה, מכחול ודריג'את.

אוקיי, בבקשה.

עכשיו, אנחנו בתוך הישובים פרסנו בשנים האחרונות פרסנו איסוף פסולת יעיל, אנחנו מפנים כרגע בסביבות ה-460-470 טון פסולת בחודש באמצעות אשכול נגב מזרחי. בחודשים האחרונים הצטרפנו ליחידת פיקוח של אשכול נגב מזרחי, והאכיפה שמבצעים יש לה אותות בשטח, גם קבלנים וגם תושבים הרבה פחות מרשים לעצמם להשליך פסולת בתוך הישובים, ואכן הישובים שלנו השתפרו באיך שהם נראים.

מה שחשוב, וזה מתאים למה ששירלי אומרת, זה מה שכל הגנה ישובים, הרבה מהשטחים בין הישובים שלנו הם שטחים גליליים באחריות משרד הפנים, אין לנו שום סמכות בהם ולרוב גם היחידות שעובדות, היחידות שעובדות אצלנו, לצורך העניין, לאכיפה סביבתית יש להם סמכות בתוך הקווים הכחולים שלנו בלבד. מה שאומר - - -

אבל גם בתוך הישובים שהם בתוך הקו הכחול גם שם יש, זאת אומרת לא יודעת, אני הייתי בשבוע שעבר ברהט, אני לא יודעת אם זה באחריותך, ניסיתי להצטלם בכל מקום שצילמתי היה זבל מסביבי. אני לא מצליחה להבין את זה, אני באמת אומרת לך, אם אתה אומר לי, מירב בישובים שלנו מפנים ואין זבל בכל הרחובות של הישוב, אז אני אבוא, אתה מכיר ישוב כזה? תפתיע אותנו.

קודם כל לגבי הישובים שהמועצה האזורית אל-קסום נותנת להם שירותים, אני מזמין אותך לסיור כאן בשמחה רבה.

אני אבוא.

זה לא המצב. הבעיה שלנו היא בעיקר מחוץ לישובים. כמו שחבר הכנסת זוהר אמר, שם המשחק בעיקר זה אכיפה, אכיפה ועוד אכיפה. יש כמה יחידות מרחביות שעובדות באזור ואנחנו חייבים להרחיב אותן. יחידת ינשוף שמתעסקת בנושאים של שריפות פסולת, אם זה משטרה ירוקה, אם זה יחידת פיקוח אשכול נגב מזרחי אחרי שנים רבות מאוד שחיכינו שהיחידה הזו תוקם, היא קמה והיא עושה עבודה נפלאה וצריך רק לחזק אותה באמצעים טכנולוגיים, בכוח אדם, בכל מה שנדרש. אלה הדברים המרכזיים שחסרים לנו.

מלבד זאת חייבת להיות גם התייחסות לגורם המפתח המרכזי בדרום בישובים הבדואים לפחות שזה הרשות להסדרת ישוב הבדואים בנגב, שהרוב המוחלט של מכרזי פיתוח תשתיות הם יוצאים מהם, וכל הדברים שנאמרו בתחילת הישיבה הזאת הם חייבים להיות קשורים לזה.

טוב, תודה. היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, אור, בבקשה.

שלום, נעים מאוד. אני רציתי כמה דברים גם לדייק וגם לומר שבאמת יש בעיה של כמובן טיפול במפגע הנקודתי של ערימת הפסולת שנמצאת אם זה בנחל או אם זה בתוך הישוב. יש סמכויות גם למשרד להגנת הסביבה, גם ליחידות אחרות, יש את היחידה של ינשוף של רט"ג שמטפלת גם בנושאים של טיפול בפסולת ובשריפות, יש את היחידות של רשות מקרקעי ישראל, יש את יחידות הפיתוח של התכנון והבניה. לכל אחת מהיחידות האלה כמובן שיש סמכויות ויש יכולות אכיפה, אבל באמת צריך קודם כל להסתכל על המערך הכולל, זאת אומרת יש לנו בעיה שהטיפול הפנים עירוני שנמצא באחריות של הרשויות המקומיות ושל משרד הפנים, קודם כל צריך להיות טיפול מערכתי. יש לנו חוסר במתקני אצירה לפסולת, יש לנו חוסר במתקני טיפול לפסולת, כל המערכות האלה ככל שהן לא עובדות אז כמובן שבסוף התוצאה תהיה שאנחנו נמצא פסולת פזורה בשטחים בציבוריים וברשות הרבים.

אבל אתם הרגולטור, אז מה אתם עושים?

אנחנו לא הרגולטור בתחום של - - -

לא, בתחום של הפסולת, תגידי לי מה אתם עושים מבחינת מה שבתחום אחריותכם? עזבי רגע את משרד הפנים, מה שבתחום אחריותכם, מה אתם עושים?

אז אני שוב מסבירה, מבחינת סמכויות יש לנו סמכויות ניתן להפעיל אותן.

הסיירת הירוקה היא שלכם. המשטרה הירוקה.

המשטרה הירוקה היא יחידה בתוך המשרד להגנת הסביבה, כבר ציינת פה קודם שהיא מונה כרגע שישה אנשים, ויש קושי להפעיל ולעשות פיקוח - - -

איך אפשר לעבוד עם שישה.

ברור שאי אפשר, שישה אנשים לא מספיקים בדימונה.

נכון. אז קודם כל יש פה בעיה של כוח אדם, ואני אומרת מבחינת סמכויות אני לא חושבת שיש חוסר בסמכויות, כי סמכויות יש לך מכוח חוק שמירת הניקיון, ניתן להוציא צווי ניקוי, אבל על מי נוציא את צווי הניקוי? צווי הניקוי האלה יוצאים לרשויות המקומיות שהשטחים האלה נמצאים בתוך תחום השיפוט שלהן, ואז יש פה בעצם איזשהו מין מעגל שוטף, כי אנחנו כל הזמן חוזרים על אותה - - -

לא זה לא, אני אסביר לך מה, אני בסך הכול בוועדה הזאת חצי שנה, הייתי לפחות ארבע-חמש פעמים בדרום. יש בעיה רצינית שם, וברור שהיא לא תיפתר אם אתם נותנים צווים וחמישה אנשים רודפים סביב הזנב שלהם. אבל אם רוצים לפתור, השאלה, את היועצת המשפטית של מחוז דרום, באמת אני שואלת אני מעולם פה בוועדה לא אוהבת ליפול על השליח ואת עושה את עבודתך נאמנה אני בטוחה, השאלה אם באים בעצם לשרה ואומרים לה, תשמעי, ואני מכירה אותה אנחנו גם נפנה אליה, אבל אני רוצה שזה יבוא בשילוב כוחות, האם מבינים את גודל האירוע? כי אני חושבת שאנחנו נמצאים באירוע אחר לגמרי מכל מה שקורה בארץ, מה שקורה אצלך בדרום.

שוב, א' אנחנו מסכימים איתך, אנחנו גם חושבים שיש פה בעיה קשה מאוד, יש פה בעיה קשה מאוד אבל שוב, היא לא בעיה של סמכויות, אוקיי? כי סמכות ישנה. את הכלים, את השיניים, יש לנו - - -

אין לך אנשים שיעשו את זה.

נכון. אנחנו מסכימים שחסר פה כוח אדם כדי לאכוף, כדי לבצע בפועל את האכיפה הזאת, וזה אמנם מתחיל במפקח בשטח, שרואה ויכול לתת קנסות ויכול לתת צווי ניקוי, אבל זה להמשיך גם הלאה בגורמים שיושבים בתוך המחוזות וצריכים לבצע את האכיפה המנהלית בתיקי החקירה. וכל המערכת הזאת בנויה בסופו של דבר על אותם שישה מפקחים של המשטרה הירוקה ועוד מספר רכזים במחוזות, ויש פה בעיה קשה מאוד - - -

טוב, זהו, את הבעיה אני יודעת, תאמיני לי בשביל זה אנחנו עושים את הדיון.

שאלתם גם לגבי הנחלים, אז פה רק אני רוצה לדייק בשני נושאים, אחד בנושא של הנחלים שוב כאשר נחל עובר בתחום של רשות מקומית, האחריות והסמכות - - -

היא של הרשות המקומית.

כן, של הרשות המקומית. רשות הניקוז יכולה כמובן לסייע גם, אבל היא עושה את זה אך ורק כדי - - -

ואם הוא בין לבין?

יש כמובן למשרד להגנת הסביבה יש סמכות לאכוף על הרשות המקומית.

כן אבל אין לה אנשים שיעשו את זה.

חסרים אנשים, זה נכון.

הבנתי, אוקיי.

הנושא של האשכולות שגם אותו אני רוצה לדייק, כי האשכולות לא יהיו כפופים למשרד להגנת הסביבה.

לא, לא, אני יודעת אני מכירה את האשכולות. אוקיי הבנתי, בסדר, תודה רבה לך. אני רוצה רגע לשמוע את מאיר מרגבים, בבקשה. מי מדבר?

יכין מנהל הפעילות.

בבקשה. במחוז דרום?

כן. אם אפשר להעלות את המצגת רק.

לא, איזה מצגת, יש לך שלוש דקות. אתם אוכלים את זה מה שנקרא לארוחת בוקר.

פשוט במצגת יש את התמונות שרואים את האתרים.

אז אוקיי שימו.

תודה. אז קודם כל תודה באמת לחברת הכנסת בן-ארי ולחבר הכנסת זוהר על הדיון החשוב הזה. אני חושב שמירב נגעה פה בנקודה המהותית וזה ההשוואה לתל-אביב. בסוף אנחנו מדברים על הנגב כאקס טריטוריה בהמון תחומים, וזה נכון גם לתחום הסביבתי. ואנחנו רואים באמת דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני כמה חודשים דיבר על המשילות בנגב, הוא גם דן בסוגיה של איכות הסביבה, השלכת הפסולת, ואנחנו רואים גם פסולת ברשות הרבים, גם שריפות, גם זיהום אוויר ניכר, ובעיקר בריחה של כל הרשויות מטיפול בנושא הזה. אנחנו מביאים פה דוגמאות מאתמול, אמרנו יש דיון היום, תראו את המצב, זה מאתמול, קל מאוד למצוא את זה לא צריך להתאמץ, חמש דקות היינו בכל נקודה, צילמנו - - -

לא צריך להתאמץ אני הסתובבתי.

וחשוב להגיד בניגוד לטענות שעלו פה, היינו בשלושה סוגי ישובים, היינו גם בחורה שהוא ישוב מוסדר, גם באום-בטין שהיא חלק מיישובי אבו-בסמה מאל-קסום, וגם בישוב פזורה באל זרמוק, ובכולם יש פסולת. זאת אומרת בכל סוגי הישובים בשטחים הגליליים בשטחים העירוניים, בכל מקום יש, אי אפשר להגיד שיש מקומות שיש אכיפה ומקומות שאין. אנחנו רואים פה מה שדיברנו על הפגרים, אז זה מאתמול, לא היה צריך להתאמץ, פשוט יצאנו לחורה וראינו את זה. וגם בנושא הזה דיבר דו"ח המבקר. אנחנו מבינים את הזיהום המטורף שזה גורם ואת הסכנות שיש בהשלכת פגרים.

זה השילוב של גם פסולת בניין וגם פסולת ביתית, זאת אומרת זה לא רק פסולת בניין, זה לא רק עבריינים גדולים גם עבריינים קטנים שמפנים את הפסולת, ושוב זה צמוד לישוב חורה זה לא באיזה חור בשום מקום, ממש על הגבול המזרחי של חורה.

התמונה הזאת תמונה חשובה כי מאחורה אנחנו בעצם בישוב אום-בטין, ברקע רואים יפה מאוד את באר שבע ואת עומר, אני בטוח שבבאר שבע ובעומר לא נראה תמונות כאלה. למה בישובים הסמוכים עומר ובאר שבע יש אכיפה ויש פינוי פסולת - ובישוב אום-בטין שנמצא צמוד אליהם זה מה שאנחנו רואים.

זה יפה אבל זה נראה לי שהם פינו את זה מסודר למקום.

ממש לא.

לא, אני אומרת לקחו מתוך הישוב ושמו שם.

כן, כן, זה עבריינים שרוצים לפנות פסולת ופשוט שופכים אותה באמצע השטח בלי פיקוח ובלי כלום.

הם לקחו את הפסולת של אום-בטין ושפכו את זה פשוט בפאתי הישוב.

נכון. עכשיו זה לא רק אדם אחד, זה כמות אדירה של פסולת, זה משהו שהולך לאורך תקופות מאוד ארוכות. למשל כאן אנחנו רואים את אל זרמוק. אל זרמוק הוא מקבץ לא חוקי בנגב, ואנחנו יכולים לראות, אתם רואים את הר הפסולת שנמצא כאן, בעצם משאיות של פסולת בניין באות ושופכות את הפסולת שלהן וכל ההר הזה הוא כולו פסולת. זאת אומרת זה לא רק המשאית שעומדת בקצה, זה הר של פסולת שהוכחנו על פי תצלומי אוויר שהולך ומתרחב עם השנים לתוך ערוץ הנחל ואף אחד לא עושה כלום. אנחנו שלחנו מכתב התראה על זה לפני כמה חודשים, לא קיבלנו מענה, אף אחד לא טיפל בזה ואנחנו רואים, אתמול סתם עברנו הרמנו רחפן זו התמונה שקיבלנו, לא היינו צריכים להתאמץ ולחפש את זה.

בתמונה הבאה, גם ערוץ של נחל, המים האלה מחלחלים בסוף אל מי התהום וזה מה שאנחנו שותים בדרום. וגם כאן, דו"ח המבקר דיבר על זה, על הסכנה, על ההצפות שזה גורם, על הקשיים של ילדים להגיע לבתי-ספר בעקבות זה, על הזיהום התת קרקעי.

עוד נושא שלא דיברו עליו כאן, זה תחנות דלק פיראטיות.

לא, אבל אל תכנס איתי לזה.

זה חשוב כי זה גם זיהום.

אני יודעת, אבל אנחנו נעשה על זה דיון בנפרד.

בסדר גמור, אני רק אגיד שרגבים בכמה חודשים איתרה עשרות תחנות פסולת, וזה לא מצריך הרבה עבודה, רק מצריך רצון לחפש אותם.

תגיד, עזוב, זה גם אנחנו ראינו וכל מי שנראה לי שנמצא כאן בדיון מבין את הבעיה. השאלה, מה אתם רואים, קורה משהו בשטח? כי הוא נגיד אמר, שבאל-קסום הם מפנים את הפסולת.

אבל הנה ראינו דוגמה מאל-קסום, אום-בטין והפסולת אולי מפונה ונשפכת בתוך הישוב.

לאן הוא אמור לשפוך את הפסולת?

יש אתרי של פסולת מסודרים.

איפה האזור?

אני לא יודע להגיד אבל אנחנו רואים שבסוף הפסולת נשפכת ליד הישוב עצמו.

אדוני הנציג של סיירת ירוקה, תגיד לאן הוא אמור לשפוך את הזבל?

פסולת ביתית אמורה להגיע לאתרי פסולת ביתית ולא חסר בנגב.

לא חסר.

לא חסר. לא רק דודאים, גם אפעה ויש כמה. אפילו הרכבת מהצפון לוקחת יום יום - - -

את הפסולת.

על בסיס יומי, פסולת ביתית לדרום. אז יש. ופסולת בניין גם כן לא חסר שם.

זאת אומרת שהם יודעים לאן.

בטח יודעים.

הקבלן יודע. ותגיד לי ושהקבלן לוקח את הפסולת ומערים, הרי זה לא משהו של יום-יומיים הוא כנראה שם שם כבר תקופה, אף אחד לא בא לנהג משאית - - -

אז אני אתן נתונים לגבי כמה משאיות תפסנו בשנה שעברה, את האמת לא הבאתי, אבל כן זוכר מספר רב של משאיות - 21 - שתפסנו ככה בפעם השנייה.

ונתת קנס?

לא קנס, אלא בפעם השניהי אני לוקח את המשאית והיא לא חוזרת. אם היא חוזרת בבית-משפט היא חוזרת תחת תנאים מחמירים ביותר, תשלום 30 אחוזים שיעבוד לטובת המדינה, ביטוח לטובת המדינה. כך שאני ציינתי את זה מההתחלה, אנחנו לוקחים בתחילת כל שנה גם בלתמי"ם וגם לוקחים בתכנית יעדים שאנחנו יכולים לעמוד ביעד הזה, כי כפי שציינתי יש בעיה - - -

יש בעיית כוח אדם קשה מאוד.

מילה אחרונה יכין.

לגבי הכוח אדם, ב-2017 קיבלנו בקשת חופש מידע כמה פקחים יש, היה רכז אחד - - -

לא עזוב, הכוח אדם ברור לי שיש בעיה.

זה גדל בפקח אחד במשך חמש שנים.

התקופה הולכת ומתרחבת להשלכת פסולת - - -

זו נקודה אחת, הנקודה השנייה שהיא מאוד חשובה, בסוף דיבר פה גם נציג המודיעין, המעט פקחים האלה הם הולכים על האמצעים הגדולים, על הטמנת פסולת, על גניבת חול, על איפה שיש את הכסף הגדול ומשפחות הפשע. אבל בסוף זו לא הבעיה היחידה, בסוף יש המון קבלנים קטנים, עבריינים קטנים שהם גורמים להמון זיהום כמו שראינו של מזבלות קטנות כאלה.

עכשיו אין לנו טענה לגבי המשטרה הירוקה כי הם חמישה פקחים. כשבתל-אביב יש ארבעה, אז אתה מבין שזה לא שני שליש מהמדינה מול עיר אחת. זה לא פרופורציונלי, וחייבים להעצים את כוח האדם, להעצים את היכולת פיקוח על הסיפור הזה, ולא הגיוני שעל שני שליש מהמדינה יש בסוף שישה פקחים.

תודה. חבר הכנסת אלון טל הוא רק רצה להתייחס.

כן. תודה רבה גברתי יושבת הראש. לפני שבוע קיימנו דיון די דומה בוועדת איכות הסביבה, אבל מה ששמעתי שם, מבקר המדינה מדבר על 180 אלף משאיות ששופכות זבל בכל הארץ, חלק ניכר מהן בנגב ו-236 דו"חות בלבד. מדובר בכשל מערכתי קשה מאוד. עכשיו, אילו המשרד להגנת הסביבה היה חסר משאבים בתחום הזה, אבל הוקמה ב-1984 קרן שמירת ניקיון, אפילו השתתפתי בכתיבתו כשהייתי סטודנט, ויש שם שני מיליארד שקלים שלדעתי יושבים כאבן שאין לה הופכין שצריך לעבור למועצות האזוריות כדי לחזק אותן, כדי שהן ישתתפו בזה וזה דבר שאני הייתי מציע שהוועדה תבדוק. אני גם חושב שיש בעיה בזה שיש 100 אלף תושבי הנגב שאין להם בעצם איסוף מסודר של פסולת, בסופו של דבר.

אז הוא אומר שכן אוספים מאל-קסום. הוא אומר שכן אוספים כמו שראית את התמונה, הם אוספים, הם פשוט לא נוסעים למטמנות, הם פשוט זורקים בכניסה לישוב ואז הוא בא ובאמת נותן דו"חות, אז יום למחרת הוא ימשיך.

על כל פנים אני חושב שזה דיון מאוד חשוב ולדעתי אחרי שכל אחד יבטיח שיעשו יותר טוב, אני מציע שתעשי דיון למעקב בעוד חצי שנה כי זה נושא שכל-כך פוגע ויש משאבים ולא מדובר באיזשהו איזונים בין תעשיה וסביבה. פה חיים בזבל, חבל, אין סיבה.

נכון. תודה רבה. מיקי אתה רוצה להתייחס?

אני מודה לך, מאחר ואני צריך ללכת לעוד שלושה דיונים נוספים, ואני צריך להספיק את הכל עד 12:00, אז אני רוצה להגיד מספר מילים לקראת סיום הדיון.

אז קודם כל שוב תודה, דיון רציני, מקצועי, פורה ומעמיק ולדעתי גם אפשר בסוף הדיון הזה להגיע למסקנות הנכונות. בסופו של יום, זה נראה שצריכה להיות עבודה של המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבט"פ ומשרד החקלאות, בסוג של איגום משאבים אולי דרך תקציבים שקיימים בהיקפים מאוד גדולים כפי שתוארו פה, במיליארדי שקלים שנמצאים במשרד לאיכות הסביבה.

והדבר המרכזי שצריך לעשות פה זה להגביר את האכיפה, הגברת האכיפה נובעת גם באמצעות כך שנעסיק יותר אנשים, הרבה יותר כוח-אדם, שיתופי פעולה הרבה יותר משמעותיים עם המשטרה שמן הסתם יצטרך להיות גם בדחיפת השר לביטחון פנים יחד עם השרה לאיכות הסביבה, וברגע שהדברים הללו באמת יתחילו לנוע, אני חושב שנוכל לראות איזשהו שינוי ועל זה אני חושב שהוועדה צריכה לעקוב, האם הדברים האלה באמת קורים ומתרחשים. שוב מודה לך על הדיון החשוב.

תודה מיקי, תודה רבה לך שאתה יזמת אותו, צריך להגיד. אני משחררת אותך, אני אעדכן אותך בסיכום, אני חושבת שאנחנו גם נפנה ביחד לשרה להגנת הסביבה כמו שאמרנו.

אני רוצה לשמוע מקק"ל את גיל, בבקשה, הוא גם בזום. תודה.

בוקר טוב, שמי גיל סיאקי, אני מנהל את מחלקת היער במרחב דרום. מה שיש לי להוסיף לדיון מעבר לזה שהוא באמת מאוד חשוב, זה שאנחנו קרן קיימת לישראל בעצם אנחנו רשות הייעור של המדינה על-פי חוק. במרחב דרום יש לנו מעל 300 אלף דונם של שטחי יער שבאחריותנו, ועקב כך באמת יש לנו השפעה גדולה, משום שאנחנו הייערנים אנחנו כולנו מסתובבים בשטחים, וכששופכים פסולת ביער, או שעושים מעשה ונדליזם, אנחנו הראשונים שיודעים על כך.

אני חייב להגיד שיש שיתופי פעולה טובים עם כל הגופים שמשתתפים פה כרגע ושהוזכרו, וגם כאלה שלא הוזכרו, אבל זה טיפה בים. אני יכול לתת רק דוגמה מלפני שבוע שכרתו עצים בוגרים, ירוקים ביער להב, גנבו מערכות השקיה מהיער, מערכות חדשות, השלכות אשפה אנחנו מדברים על אתרים שאנחנו יודעים - - -

מה זה כריתת העצים, למה? לגנוב את העצים? לא הבנתי, או סתם לעשות ונדליזם, למה כרתו את העצים?

ונדליזם. תופעות ונדליזם, זה פגיעה במתקנים שלנו ביערות וזה כריתת עצים - - -

חמישים שנה, זה לא מאתמול, זה לא משהו חדש.

זו לא תופעה חדשה, אבל זה קורה כל שנה, כל יום.

אז נושא נוסף שלא הוזכר כאן, זה בעלי החיים. אז אנחנו בקרן קיימת לישראל מכניסים רעייה עונתית ליערות בצורה מסודרת, יש לנו שליטה על בעלי העדרים, אבל בנוסף לכך, שם בעלי חיים שמסתובבים לא חוקית, הם גורמים נזקים גם לקיבוצים ולתושבים וגם לנו ביערות. אני מדבר על גמלים, פרות, סוסים, זו עוד תופעה שחייבת התייחסות.

כמו שהתחלתי להגיד, הנושא של הפסולת, פסולת בניין בעיקר, רק מנתונים ככה ראשונים שאספנו, אם אנחנו מדברים על קרוב ל-400 משאיות של פסולת שנמצאים אצלנו ביערות, אנחנו כל שנה מפנים פסולת, אבל עדיין צריך פה איגום תקציבים שיטפל בבעיה וכמובן אכיפה, אכיפה ואכיפה.

תודה רבה. איילה אברהמי מנהלת היחידה לאיכות הסביבה, שנמצאת גם בזום. ולאחר מכן אני אשמע את הילה אקרמן מהשלטון המקומי. בבקשה איילה.

בוקר טוב ותודה רבה על האפשרות לדבר. אני חושבת שהדברים האלה מחולקים לשניים. הפסולת שמגיעה מבחוץ, מכל המדינה שלנו לכיוון של הנגב. והחלק השני זו אותה פסולת שנמצאת בכל הישובים, גם היהודים וגם הבדואים הערבים. אז הפסולת שמגיעה מכל, כמו שקראת, המדינה שלי, המדינה שלך, המדינה כאילו שלי שאנחנו נמצאים בנגב, ניסו לקדם הרבה מאוד זמן תזכיר חוק בנושא של פסולת בניין. אני חושבת שזה משהו שיכול לסייע במסגרת של הטיפול במקום, בכל הנושא של הפסולת, מי אחראי עליה, מאיפה היא יוצאת ולאן היא אמורה להגיע.

אם אני מסתכלת רק על המרחב שלי, אני יחידה לאיכות הסביבה שנותנת שירותים לערד, תמר וירוחם, שטח של 1,745 קמ"ר, השטח המבונה הוא X, אבל השטח הפתוח הוא עצום, הוא גדול, יש בו כל-כך הרבה שטחים פתוחים. כל כניסה לתוך השטח זה בעצם עולם ומלואו שמאפשרת לכל מי שנמצא פשוט להיכנס, להשליך איפה שהם רוצים וכמו שראית בתמונות, הרבה מאוד אתרים מוסדרים וכאלה שגם זריקה חופשית בכל מיני מקומות, הדבר הזה מאוד קשה לאכיפה, אלא אם כן באמת מספר האנשים לטובת הנושא של האכיפה ילך ויגדל, כולל כל האמצעים הטכנולוגיים.

יש כאן יחידות שמנסות לטפל בנושא ותופסות. אני יודעת על יחידת ינשוף שתפסה לא מזמן, אתמול, איזושהי משאית שגם נכנסה לתוך השטחים, במקרה הזה לתוך שטח של השמורה. אבל בסופו של דבר, האפשרות לבוא ולטפל ולאכוף בשטחים הפתוחים זה רק אם יהיה הרבה מאוד כוח אדם לטובת העניין הזה, וכמו שאמרתי וגם טיפול בללכת אחורה לכל הנושא, לראות מה קורה עם פסולת הבניין.

תודה. אני ממש חייבת לסיים את הדיון אז רק אם יש משהו חשוב שלא נאמר, קק"ל אמר כאן באמת משהו שלא רואים, את זה שאין כוח אדם כבר הבנתי. יש לך עוד משהו להוסיף שלא דיברנו עליו?

אני חושבת שבתוך הרשויות המקומיות, שוב זה חינוך והסברה וכמובן כמו שאמרה או גם כן, גם כלי אצירה למיניהם וטיפול מערכתי בעניין הזה.

אוקיי, תודה רבה. הילה אקרמן מהשלטון המקומי, לאחר מכן סגן טפסר ירון קורן, אתה כבר דיברת. אוקיי, אז ניתן להילה ואני אכנס לסיכום. בבקשה הילה מהשלטון המקומי.

שלום לכולם, התפקיד שלי זה ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה במרכז השלטון האזורי, אנחנו אחראים על כל המועצות האזוריות. אז כמה דברים, אחד רציתי רק לדייק, הנציג של אל-קסום פשוט לא יצא לו לדבר שוב, אבל התמונות שצולמו הן לא היו בדיוק במקום שאמרו שצולמו אלא קרוב, וחשוב להגיד שאל-קסום היום יש לה מערכת איתורן אחרי כל המשאיות והם עוקבים אחריהן וזה לא נזרק בפאתי הישוב. זה חשוב להגיד לבקשת הנציג של אל-קסום.

עכשיו שני דברים, אחד, אמרו פה על הנושא של חוק פסולת בניין, אנחנו חושבים שמאוד חשוב לקדם את החקיקה הזאת, וזה יצמצם את השלכת פסולת הבניין. לעניין פסולת ביתית, הדבר המרכזי שחשוב לדעתנו הוא גם לתקצב באופן שוטף לא רק את התשתיות, אלא את האיסוף עצמו, האיסוף עצמו של הפסולת הביתית כדי שזה יהיה בר קיימא וימשיך לפעול.

והדבר הנוסף לגבי אכיפה, היה פה גם נציג של המשטרה הירוקה וגם נציגים של משטרת ישראל, לטעמי כדי שמשהו יקרה בתחום האכיפה אנחנו יודעים שחלק מהעבריינות היא גם עבריינות עמוקה ולכן צריך פה שיתוף פעולה בין המשטרה הכחולה לבין המשטרה הירוקה, אי אפשר להשאיר את הדברים האלה רק למשטרה הירוקה שבחוסר של כוח-אדם, ולכן צריך שהם יעבדו ביחד כדי להוציא את אותה עבריינות.

תודה, זו נקודה חשובה, טוב שהוספת אותה. תודה לך. תגיד לי על שיתוף הפעולה שלך עם המשטרה הכחולה.

קודם כל, נמצא במשרד להגנת הסביבה מדור משטרתי שהמדור הזה מונה קצין בדרגת סגן ניצב, סגן - - -

הוא שייך למשטרה או למשרד?

הוא שייך למשטרת ישראל, אבל מופעל על-ידי המשטרה הירוקה. כל צוות יש שוטר - - -

אז תגיד, אם אתם חמישה פלוס אחד בעצם, המשטרה הכחולה יוצאת איתכם למבצעים?

כן, בוודאי, אנחנו ב-99 אחוזים מהמבצעים אנחנו - - -

עם המשטרה, עם אבי לוי מיחידת יואב?

גם. אבל יש לי יחידות אחרות - - -

אבל המשטרה הכחולה לא יכולה ללכת לאותו נהג משאית שזורק את הזבל במקום בלי אישור?

גם.

ולטפל בו גם?

משטרת ישראל מוסמכת לכל החוקים במדינה.

אוקיי ועד כמה שיתוף הפעולה שלכם?

לא הבנתי.

השיתוף פעולה שלכם.

יש לנו שיתוף פעולה מצוין.

אתם כל יום עושים את זה?

לא כל יום.

תגיד זה שדיבר על המודיעין, מבחינה מודיעינית?

בוודאי. זיו, בוודאי.

זיו?

מה שהצעתי קודם זה שיתופי פעולה שנועדו לטפל באמת בתופעות הגדולות ולא בהשלכות הספורדיות, ועל זה דיברתי וזה היה המיקוד לדעתי זה אחד הדברים החשובים שיכולים לקדם אותנו.

ועד כמה זה עובד?

לא מספיק טוב. יש לאן להשתפר ועל זה אנחנו עובדים כרגע עם המשטרה.

יש לך שיתוף פעולה?

אנחנו בונים את זה.

אתם בונים את זה.

כן, כי מה שמתברר וזה לא מפתיע כאן אף אחד, שחלק מעברייני הפסולת מעורבבים בעוד דברים שמעניינים גם את משטרת ישראל ועל רקע זה אנחנו נפגשים במקומות האלה.

מפגש אינטרסים.

ברור. הבנתי, טוב. תשמעו, אני אגיד לכם, קודם כל זה דיון חשוב, הוא לא פשוט כי כל פעם שאתה פותח כאן משהו אתה מגלה עוד כל-כך הרבה דברים שקורים בנגב, שחלק מאובדן המשילות של באמת של שנים, זה גם לא רק עשר שנים אחרונות, זה הרבה מעל. המשילות כמובן זה בנושא של הגנת הסביבה.

מה שמצחיק זה הדיסוננס העצום, בגרשיים אני אומרת מצחיק, בין ההתייחסות שלנו באזור מרכז הארץ להגנת הסביבה, לחינוך סביבתי, לקיימות, לאקלים, חבר הכנסת אלון טל הוא מאוד פעיל בנושא הזה, הדיסוננס העצום בין מה שקורה בין גדרה לחדרה, לבין מה שקורה בנגב ששם כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

אז אנחנו נמחזר ונפריד אשפה בתל-אביב, ובחדרה ילמדו את הילדים על חינוך סביבתי, ובראשון לציון ילדים ייצאו להפגין בעד כדור הארץ, ובעולם מקביל בדרום שורפים כל יום, אנשים נושמים אוויר מזוהם, זורקים את הזבל, מי שמפנה מפנה לכניסה לישוב, ודיברתי על המשחטות השחורות ועל הפגרים שנזרקים, ועל החלחול של הדברים האלה למי התהום, ובסוף כמו שאני תמיד אומרת, חשבנו שאם זה יקרה בנגב אז הכול בסדר, שוב פעם, זה מתפוצץ לנו בפרצוף כמו כל דבר שקורה בנגב.

תראו אני מבינה שאתם בתת כוח אדם, אני פנה בעניין הזה לשרה, אני חושבת שהיא מבינה, היא גם מאוד באירוע של הגנת הסביבה ואני חושבת שזו הדרך, זאת אומרת אם הוא אומר שבתל-אביב יש ארבעה ובנגב יש חמישה, זה לא הגיוני. כמה כבר שוטר של סיירת ירוקה עובד בתל-אביב? כמה? לעומת שוטר בסיירת ירוקה בנגב? מה הכמות בכלל מבחינת התנהלות? זה אין פרופורציות בכלל.

וכמובן ההתנהלות עם המשטרה הכחולה, שאתה אומר שמבחינה מודיעינית ובצדק, יש שיתוף פעולה חשוב כי העבריינים שמתעסקים בפינוי אשפה, אני יודעת את זה גם ממרכז הארץ, גם שם יש ממשק לעבריינות נוספת, זה לא נשאר רק בפינוי אשפה, לכן אני מסכימה.

אני חושבת שאנחנו צריכים קודם כל גם לפתור מול המשרד וגם מול המשטרה, אבל אני שמחה לשמוע שיש שיתוף פעולה. הוועדה הזאת תמשיך להתעסק בנושא של הנגב, זה נושא ליבה כאן בוועדה, אני גם מסיירת הרבה, אני נמצאת, מסתובבת, רואה בעניים שלי את הדברים שמספרים ואז אני מגלה שזה הפוך ממה שקורה במציאות, ואני אמשיך לעקוב.

אני מאוד מודה גם לנציג ש הכבאות שהגיע וסקר בפנינו את המצב הבאמת קשה שם, ראיתי את זה בעצמי, הסתובבתי בין עשן שחור מיתמר, והבנתי שכנראה שורפים שם דברים מאוד מסוכנים שגם מסוכנים בכלל לא רק לסביבה, גם לבני אדם שנמצאים בישוב.

בסוף הרי אותו אדם שגר בישוב הבדואי, שעובד, זה מזכיר לי את הסיפור על מאיר כהן שעצר מישהו שרכב בפראות בכביש, אז הוא שאל אותו למה אתה רוכב בצורה כזאת מופרעת, אז מאיר כהן שגר באזור, אז הוא אמר לו תשמע אין אצלי בכפר אפילו תמרור עצור, אז ככה אני נוהג בכביש.

אותו הדבר גם כאן, אם אתה בכפר זורק את הזבל בחוץ ולאף אחד לא אכפת ואף אחד לא מתעניין ולא שואלים, ואתה חי בתוך העשן ואתה חי בתוך פח זבל, למה שהוא לא ישים את זה בנחל? או למה שהוא לא ישים את זה מחוץ לכפר? אין סיבה שלא.

ולכן לפני החינוך והחינוך הוא דבר חשוב, קודם כל צריך לעצור את הסוס הדוהר ומבחינתי זה לטפל נקודתית באירוע הזה של לתגבר לכם את הכוח כי אי אפשר להמשיך ככה, ואני מתחייבת שאני אעשה הכול בשביל לסייע לכם כמו שצריך מתוך הוועדה ובמקביל להמשיך ולפקח כי הבנתי שאתה בונה כוחות באשכולות, אז אנחנו נעקוב אחרי זה בוועדה.

אני מודה לכולם, מודה לתנועת רגבים שגם הביאה את התמונות מהשטח, ותודה לכל הנציגים על שיתוף הפעולה, תודה רבה לכולם, הישיבה ננעלת.


הישיבה ננעלה בשעה 10:41.