פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
1/3/2022

מושב שני


פרוטוקול מס' 125
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ה באדר א' התשפ"ב (1 במרץ 2022), שעה 14:00

מימוש מטרות הקרן לשמירת הניקיון לקידום מחזור פסולת וניצול יתרות הכספים שבקרן

חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
יוראי להב הרצנו

אלון טל

גלית כהן - מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה

אוריה גפן קליין - יועצת מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה

אלעד עמיחי - סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

שגיא גנות-שחר - מנהל תחום פיתוח אזורי, משרד הפנים

מירב עבאדי - ראש תחום רגולציה וכלכלה, אדם טבע ודין

שלי טופורובסקי - מנהלת קשרי ממשל, עמותת פתחון לב

נוי אריאלי - קשרי ממשל וקרנות, עמותת פתחון לב

עפר בוגין - מנכ"ל גרין נט מיחזור וטיפול בפסולת בע"מ

זיו דשא - ראש המועצה המקומית זכרון יעקב

פרופ' רון מילוא - דיקאן חינוך וראש המרכז לחקר קיימות

משה אלטרס - חבר ועד, התאחדות משנעי פסולת

ניסים חלימה - עו"ד, חבר ועד התאחדות משנעי הפסולת בישראל

גיל לבנה - מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה

יוסף אקרמן - שדלן, סמנכ"ל, הפורום לישראל ירוקה

יהודה כהן - שדלן, התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

יפעת קדם



מימוש מטרות הקרן לשמירת הניקיון לקידום מחזור פסולת וניצול יתרות הכספים שבקרן

שלום לכולם, צוהריים טובים, אנחנו מתחילים היום דיון - אני יזמתי – על מימוש מטרות הקרן לשמירת הניקיון לקידום מחזור פסולת וניצול יתרות הכספים שבקרן. הנושא של הקרן עלה יותר מפעם אחת בשיחה עם השרה לפני זמן רב. בזמן האחרון נושא הקרן עולה בהרבה דיונים שנעשים כאן בוועדה. אנחנו יודעים שקרן הניקיון היא קרן עשירה, יש שם הרבה כסף, והיא נועדה לסייע במחזור ובניקיון סביבתי. זה מאוד רלוונטי גם לדיון הקודם, אם כי קצת שונה.

אנחנו רוצים להתחיל דווקא עם גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. גלית, את רוצה לתת סקירה על הקרן, על התפקוד שלה, מאין נכנס אליה הכסף, איך הכסף שנכנס אליה יוצא, איך הוא מחולק, מה אנחנו עושים עם הרשויות החלשות שאין להן כסף להשקיע בפינוי הפסולת והזבל כי זה עולה הרבה כסף? תנו את הסקירה שלכם, אחרי זה נפתח את הדיון. בבקשה.

אני אעביר עוד מעט את זכות הדיבור לסמנכ"ל שלטון מקומי, לאלעד, ואז נענה על כל השאלות שהעלית, היושב ראש. הגשנו את דוח הביצועים של חודשים ינואר-יולי 2021 כפי שנדרשנו, שזה החצי השנתי, ואת השנתי נגיש עוד מעט ונעשה עליו דיון.

אני רוצה שנקפוץ ישר לאסטרטגיה שלנו, לאן אנחנו שואפים, ואז להסביר כמה יש בתקציב הקרן, כמה נכנס כל שנה, עבור מה זה מיועד. המטרות של הקרן הן למחזור ולהפחתת הטמנה.

לא לניקיון? זה לא נכלל?

לא.

המחזור הוא חלק מהניקיון, לא?

מחזור והפחתת הטמנה. המטרה לעשות את הכל להפחתת הטמנה.

כדי להתחיל לחסל את תופעת הערימות וההרים שנערמים בגלל הכמויות האדירות של הדבר הזה.

אני רואה הרבה מטרות שם, לא רק מחזור.

יש כמה חשבונות. אנחנו מדברים על החשבון הגדול. החשבון הגדול הוא להפחתת הטמנה.

אנחנו יודעים שלקרן פנים רבות.

לא.

יש יותר מקרן אחת.

אבל אין שם כסף. הכסף הגדול הוא בהיטל ההטמנה.

הדיון שלנו עכשיו מסביר איך לפתור את הדיון הקודם, שלא יהיו דיונים כמו הדיון הקודם על הטמנה יותר. אנחנו לא מעוניינים לראות הטמנה יותר במדינת ישראל, אנחנו רוצים לצמצם את ההטמנה למינימום הנדרש כך שהדיונים על אתרי הטמנה יהיו שוליים. במדינת ישראל מיוצרים כשישה מיליון טון פסולת ביתית מידי שנה. כל אחד מאיתנו מייצר בממוצע קילו 800 של פסולת, כל אחד מאזרחי המדינה, וקצב הגידול עולה ב-2.6% כל שנה, כשהעלייה נובעת משתי סיבות. סיבה אחת זה שהאוכלוסייה במדינת ישראל גדלה באופן גבוה, הרבה יותר מאשר במדינות מערביות אחרות. יש מדינות בעולם שקצב הגידול כבר לא קיים, התמתן, וזה משפיע.

יש מגמה שלילית.

אפילו שלילית, וזה משפיע על מגמות סביבתיות. הגידול באוכלוסייה מעמיס על המקורות של מדינת ישראל, בין היתר על כמות הפסולת שהאזרחים מייצרים.

פחות אנשים - פחות פסולת.

זה חד משמעית עובד. הדבר השני שבגינו קצב הגידול עולה - שמדינת ישראל היא מדינה מתפתחת, הכלכלה שלה מתפתחת, כלכלה בצמיחה. אנחנו נמצאים עדיין בגידול בקצב הצריכה. במקום שמדינות מערביות הצליחו לנתק בין הגידול ברמת החיים לקצב ייצור הפסולת - זו המגמה הרצויה. ככל שרמת החיים פה עולה אנחנו עושים שימוש בצמיחה הזאת כדי לצרוך יותר, וכשאנחנו צורכים יותר אנחנו גם משליכים יותר ביחס לשאר.

דבר נוסף שחשוב לדעת, וזה מאוד קשור לכלל הדיונים שאני מניח שמגיעים גם לשולחן הוועדה הזאת, זה ש-10% מפליטות גזי החממה במדינת ישראל נובעים מהטמנת הפסולת. כשמדינת ישראל רוצה לעמוד בשורה אחת עם המדינות שמצהירות על הפחתת פליטות גזי חממה ואיפוס, היא לא יכולה לעשות את זה מבלי לצמצם באופן משמעותי את הטמנת הפסולת. המטמנות פולטות כמויות גדולות מאוד של גזי חממה. אם לא נעצור את ההטמנה לא נוכל לעמוד ביעדים שמדינת ישראל התחייבה עליהם. ממה מורכב פח אשפה ביתי? שאריות המזון הן המרכיב העיקרי במדינת ישראל. קונים הרבה, אוכלים מעט - -

מה שאנחנו זורקים.

בדיוק, מה שאנחנו משליכים לאשפה. בדיוק החומרים האלה הם החומרים שמתפרקים אחר כך במטמנות שפולטות גזי חממה. לא רק זה - הם גם יוצרים תשטיפים, הם יוצרים את מפגעי הריח. המקטע הזה של שאריות המזון זה המקטע המשמעותי ביותר שבו צריך לטפל. חוץ מזה יש לנו נייר, קרטון, פלסטיק וחומרים אחרים שאותם אם היינו מפרידים מהחומר האורגני היינו יכולים למחזר בצורה מושלמת. עדיין במדינת ישראל 80% מהפסולת מוטמנת, רק 20% ממוחזר.

כמה זה 20% מתוך שישה מיליון טון?

מיליון 330 זה מה שאנחנו ממחזרים. שים לב שכמעט ואין לנו מחזור של חומר אורגני.

זה לא מחזור, זה הפרדה של חומר אורגני וייצוב שלו.

מי עושה את ההפרדה?

בעיקר במפעלי מיון. עדיין, לצערנו, לא בבתים.

ואז החומרים נלקחים למקומות אחרים?

כן.

איפה במדינה יש את המפעלים האלה?

מפעל אחד גדול בבקעת הירדן, מפעל "טובלן".

זה מפעל למיון?

לא. יש תשעה מפעלי מיון ברחבי הארץ - בירושלים, בדודאים, בעפולה וכו', ונבנים כרגע עוד מפעלים.

גם באעבלין.

באעבלין יש תחנה קטנה יחסית. בחירייה בונים תחנה גדולה ובעברון בונים תחנה גדולה.

יש חירייה?

יש תחנת מעבר בחירייה, לא הר. לא מטמינים שם פסולת, פשוט חלק ממיינים ושולחים כתחליף אנרגיה וחלק ממיינים ומעבירים למחזור.

האסטרטגיה של מדינת ישראל ל-2030 היא להעביר 54% פסולת למחזור, בדגש על מחזור איכותי, ומחזור איכותי אפשר לעשות על ידי הפרדה במקור. האסטרטגיה מכוונת ל-100% תשתיות להפרדת הפסולת האורגנית במקור. מה זה אומר? כדי שבחומר האורגני, בשאריות המזון אפשר יהיה לעשות שימוש טוב בחקלאות, צריך להפריד אותו בבית. אחרי שהוא מתערבב עם הבטריות, עם אקונומיקה ועם דברים אחרים ומנסים להפיק ממנו תוצר, התוצר הוא תוצר נחות שבמדינות אירופה החקיקה כבר לא מאפשרת להשתמש בו לחקלאות. זה הכיוון שגם אנחנו הולכים. האסטרטגיה מכוונת לפריסה של הפרדת הפסולת בבתים. ככל שמפרידים את הפסולת יותר קרוב למקור, כך ניתן להפיק ממנה יותר חומרי גלם, למחזר אותה יותר. יעדי האסטרטגיה הם להפוך את הקערה מ-80% הטמנה ו-20% מחזור, ל-20% הטמנה, וגם שאותה הטמנה תהיה רק פסולת שעברה טיפול. לא ניתן יהיה להטמין פסולת שלא עברה מיון וטיפול.

מתי נגיע ל-20% הטמנה?

ב-2030.

20% ילכו להטמנה, חלק ילך למחזור וחלק להשבה.

עד 2030?

זה מה שאנחנו רוצים.

זה יומרני מידי.

שאפתני הייתי אומר. מה הכלי? הכלי התקציבי הוא אחד מהכלים שאנחנו משתמשים בו, וזה הקרן לשמירת הניקיון. בקרן לשמירת הניקיון יש מספר חשבונות. יש את החשבון הכללי שמצטברים בו קנסות והכנסות קטנים - כ-10 מיליון שקל.

הכנסות ממחזור?

החשבון הכללי יכול לשמש לכל נושא של איכות סביבה.

10 מיליון שקל זה כל הקנסות שנכנסים?

הקנסות בנושא הפיקדון מגיעים לחשבון הפיקדון, והקנסות של ניקיון, הקנסות של פסולת, הקנסות של תעשייה - -

כל מה שקשור בקנסות.

זה מגיע לכ-10 מיליון שקל. יש את החשבון הגדול, שזה חשבון היטל ההטמנה. לחשבון היטל ההטמנה מגיעים היטלי ההטמנה. כל מפעיל של אתר פסולת משלם היום על כל טון פסולת 112 שקלים לקופת הקרן לשמירת הניקיון. כשמשאית מגיעה היא משלמת למפעיל האתר את עלות הטיפול ואת דמי הכניסה.

שזה לא מעט כסף.

ההכנסות מידי שנה הן 530 מיליון שקל בממוצע, כמעט חצי מיליארד שקל בשנה, שזה ממוצע של החמש השנים האחרונות. ההכנסות עולות ב-3% עד 5.5%. אנחנו בשאיפה שהן ירדו כי נפסיק להטמין. כרגע, כל עוד ההטמנה היא הפתרון - -

ההיגיון מאחורי ההיטל הזה הוא לעודד מחזור.

נכון. זה לא קרה.

למה זה לא קרה?

כי זה עדיין יותר זול - -

יותר זול להטמין פסולת מאשר למחזר אותה. ההיטל, כמה שהיה קשה להעביר אותו ולחוקק אותו, לא עבר את נקודת האיזון שבה הוא מטה את שווי המשקל הכלכלי לטובת מחזור. עדיין הטמנה במדינת ישראל יותר זולה מאשר כל פעולה אחרת של מחזור.

ולכן כל התקציבים שלנו מופנים היום לסבסד את ההקמה של המתקנים ואת ההפעלה שלהם. כל עוד אנחנו לא נותנים את הסבסוד אין כלכליות.

למה לא לעשות את זה מהקרן?

זה מה שאנחנו עושים.

אנחנו מבינים שהעלות למחזר גבוהה יותר ולכן קל יותר להטמין. אפשר לנצל את הקרן כי את המחזור עושים בכמה נקודות במדינה.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

האם בעקבות העובדה שאנחנו לא מצליחים לשנות התנהגות באמצעות ההיטל, המלצתכם תהיה להעלות את היטל ההטמנה? האם זה עשוי לשנות את המשוואה?

הדרך שלנו לשנות את זה, וזה משהו שנגיע איתו לוועדה הזאת שוב, היא בחקיקה, ברגולציה. תמריצים כלכליים הם טובים, אבל הם לא עושים את כל העבודה הזאת כאן.

מה אם זה היה 150 יורו כמו בשוויצריה?

זה צריך לעלות מאוד. יכולנו לעשות כמו בגרמניה, שם פשוט בחקיקה אוסרים הטמנה, אבל אנחנו לא עושים את זה, אנחנו עושים איזה שהוא איזון, שילוב בין הדברים.

אם אוסרים בחקיקה, האם יש יכולות למחזר את הכל? אם אין את היכולות זה אסון כפול.

צודק מאה אחוז.

ההכנסות הן חצי מיליארד בשנה, וההוצאות, התשלומים הם כחצי מזה, כ-250 מיליון בשנה. יש כמעט שלושה מיליארד שקלים בקרן שמיועדים לתכנית רב שנתית, בדיוק למטרות שעליהן דיברתם.

אפשר להסביר למה ההוצאות הן מחצית מההכנסות?

כי היעדים, התקציבים הגדולים מופנים לדברים תשתיתיים. לא מזמן דיברנו על תכנית ש-30 שנה לא התממשה, תכנית שחושבים אולי שלא הייתה אמור להתממש. להקים תשתית במדינת ישראל לוקח זמן. הכסף שמצטבר מיועד להקים מתקני תשתית גדולים, מפעלים. אלה לא תשלומים שוטפים שאנחנו מוציאים כל שנה. אנחנו בונים תשתיות שישמשו לדורות, לכן הכסף כרגע מצטבר. ברגע שאתר מוכן מבחינה תכנונית אנחנו מתקצבים אותו בהקמה ואחר כך מלווים אותו חמש שנים לפחות.

למרות שהוא ביוזמה פרטית.

גם יוזמות פרטיות.

היוזמות הפרטיות לא קמות לבד בלי הסבסוד של המשרד. אנחנו מעדיפים היום, גם בהמשך לישיבה הקודמת, שהיוזמות להקמת מתקנים יהיו של הרשויות המקומיות, כי אז הן גם הבעלים של הפסולת, גם השכנים של המתקן כך שהן ידעו לטפל בו כדי שלא יהיו מטרדים, וגם יש להן את התועלות ממנו, אם זה ארנונה וכל מה שקשור.

כמובן שהן יעזרו אחר כך ביכולות של השוק הפרטי, ימכרזו ויעסיקו קבלנים מטעמן.

הן עושות את זה מההיגיון שתואם לאזרחים שלהן.

בדיוק.

כאן אני מדבר על המקורות עד 2030, של כשישה וחצי מיליארד שקלים. הקרן לשמירת הניקיון, שהיא הגוף המוסמך, אישרה תכנית עבודה רב שנתית של כשני מיליארד שקל שמוקצים להקמה של מתקני תשתית שימיינו וימכרזו את הפסולת.

כמה מתקנים אפשר להקים בשני מיליארד שקל?

אני מדבר על הקמת מתקנים, תמיכה במתקנים הקיימים, הקמה של מתקני השבה שהם התחליף של אתרי הטמנה לשאריות, הטמעה, הפרדת חומר אורגני במקור, פעולות חינוך והסברה. סך הכל למימוש האסטרטגיה - כ-4.8 מיליארד, ועוד התחייבויות משנים קודמות - חלקן הן לרשויות חלשות, לחברה הערבית ולנושאים נוספים - של עוד כמיליארד וחצי שקל.

ההתחייבויות הן גם למתקני מחזור, או שזה שלל הפרויקטים הקשורים לפסולת?

יש שם גם מתקנים.

יש התחייבויות עבר שהוקצו כבר למפעלי מיון.

למה התחייבתם בעבר?

במיליארד 600 יש תכניות של סביבה שווה, תכנית לחברה הערבית שהיא תכנית גדולה מאוד שהתחייבנו. יש גם את הנושא של פסולת הבניין.

גם מתקנים.

מתקנים למחזור פסולת בניין. כולם בנושא מחזור ותשתיות.

ממתי החובות? מ-2015,2016?

זה לא עניין של חובות, זה התחייבויות.

ממתי?

יש חלק משנה שעברה, חלק מלפני חמש שנים. לקחנו את כמויות הפסולת של מדינת ישראל, את אותם שישה מיליון טון, חילקנו אותם לפי איפה הם מיוצרים ושיטות השונות של הטיפול כי בסוף את הפסולת צריך למיין, צריך לטפל, צריך בשאריות לעשות השבת אנרגיה או להטמין, ועשינו חישוב כמה מתקנים כאלה צריך. במדינת ישראל צריך 51 מתקני תשתית חדשים. כל אחד מהם זה עולם ומלואו מבחינה תכנונית, מבחינת הוועדות, מבחינת השכנים, מבחינת רמ"י. יש אלף ואחד גורמים שמשפיעים על כל אחד מהמתקנים האלה, ואת זה אנחנו צריכים להקים תוך עשור. זו מהפכה ברמה הלאומית. כמו שנעשתה המהפכה בעולם הביוב, כמו שנעשתה מהפכה בעולם התפלת המים, כמו שנעשית מהפכה, אנחנו מקווים, גם בעולם האנרגיה החליפית, זאת אחת המהפכות התשתיתיות הגדולות ביותר שמדינת ישראל צריכה לעבור בעשור הקרוב.

מי צריך לבחור את המיקומים? מי שיכול לצבוע מקום כדי לעשות שם את הדבר הזה, יעשה את זה ללא הבנה בקטע של פגיעה סביבתית, קריטריונים למיניהם. הוא מתכנן, הוא לא מבין כלום בסביבה.

המתקנים האלה הם לא מטמנות, אלה מפעלי תעשיה שסגורים שיש מהם יניקת אוויר וטיפול מהאוויר. התושב אמור להיות אדיש מבחוץ. יושב פה בוגין עפר שהוא מפעיל של מתקן כזה. הוא מפעיל מתקן סגור עם דלתות נפתחות ונסגרות. מבחוץ אתה לא אמור לדעת אם זה מפעל ללגו או לפסולת.

זה אומר שזה יכול להיות בכל מקום.

באזור תעשייה. המתקנים האלה יכולים להיות באזורי תעשייה או במתקנים הנדסיים. יש חמישה מתקני מיון לפסולת מעורבת. נבנים עוד ארבעה. לטיפול בפסולת אורגנית קיימים היום שלושה מתקנים, אבל למעשה זה אחד גדול ושניים מאוד קטנים. כרגע יש יוזמות להקמה של עוד שניים בסדר גודל גדול. מתקני השבה עדיין אין לנו. מתקני מיון נקי יש לנו שלושה שבעיקר ממיינים את פסולת האריזות מחוק האריזות. כל המתקנים האלה לפני בין חמש ל-10 שנים לא היו. הקרן לשמירת הניקיון הייתה המאיץ להקמה של המתקנים האלה.

יש לנו מתווה יישום רב שנתי שלא עוסק רק בכסף. אמרה קודם גלית "רגולציה, רגולציה רגולציה". קודם צריך לקבוע את כללי המשחק, אחר כך לתת את הכלים למי שרוצה להשתתף במשחק. הרגולציה בנושא הפסולת במדינת ישראל היא רגולציה חסרה, היא רגולציה שנבנתה בצורה קצת אקלקטית - מלמטה למעלה, לא מלמעלה למטה. חוק הפיקדון, חוק האריזות וחוק לפסולת אלקטרונית נבנו, אבל כל אחד מהם מתנהל קצת כמשק עצמאי במקום שיהיה חוק כולל לנושא הפסולת וממנו ייגזרו חומרי הגלם השונים. אנחנו עובדים על זה, אנחנו נביא לוועדה הזאת חוק פסולת כולל, אבל לפני כן צריך לטפל בכמה דברים בוערים, תרתי משמע. צריך לטפל בנושא של החומר האורגני בעיקר, ואנחנו מתכוונים להביא בשנה הזאת, בתכנית העבודה של השנה הקרובה תקנות לטיפול בחומר האורגני שיקבעו מה מותר ומה אסור בנוגע לחומר האורגני. פה אנחנו לא הולכים להמציא שום דבר, אנחנו מתיישרים לפי הרגולציה האירופאית - שאסור להטמין חומר אורגני שלא עבר טיפול.

אנחנו עוסקים בתשתיות, אנחנו עוסקים במקטע הפנים עירוני, בהפרדה במקור, ברגולציה, בתמריצים. בין השאר הזכרת, חבר הכנסת טל, את היטל ההטמנה. אנחנו לא זנחנו את הסיפור, אנחנו עושים את החישובים, את התחשיבים בהשוואה לעולם. גם בעניין של הפחמן. אין סיבה שמפעל תעשייה ישלם מס פחמן על הפחמן שהוא פולט ומטמנה שהיא מפעל לטיפול באשפה לא תשלם על הפחמן שהיא פולטת. נעשה עבודה לתמחור הפחמן שפולטות המטמנות.

אותו מס על הבלו שאישרנו בוועדת הכספים לא כלל את זה. אתם חושבים אולי להרחיב את זה, שזה רעיון מאוד יפה לחוק ההסדרים.

יש לנו את זה כבר בהחלטת ממשלה, אם אתה זוכר. החלטת הממשלה מאוקטובר כוללת את זה, את הסוגיה הזאת.

בדרך כלל אני רואה דברים בחוק ההסדרים שמעצבנים אותי, אבל דבר כזה ישמח אותי. אני מאתגר אתכם, זה לא בשמיים, ואנחנו בכחול לבן נעזור.

יש גיבוש מדיניות בנושאים שמתייחסים לצמצום הפסולת, לצמצום בזבוז המזון. 43% מהפסולת בבית שלנו זה מזון.

זה המון. שליש ממה שקנינו בסופר או בשוק אנחנו זורקים.

תבינו שבעולם ובמדינת ישראל אין מחסור במזון. אנחנו פשוט קונים וצורכים. יש מחסור בחלוקה. מה עשינו עד כה? יש שלושה מתקנים לטיפול בחומר מפסולת עירונית שהושקעו בהם סך של מעל מיליארד שקלים. "הושקעו" זה אומר שיש התחייבות כספית, שהכסף בקרן צבוע לפרויקט מסוים ועדיין לא שולם. הושקעו כמעט מיליארד שקלים בתמיכה בהקמה ושדרוג של מתקני מיון לפסולת אורגנית, ופה אנחנו מדברים על השקעה בתשעה מפעלים. אמרנו חמישה שכבר פועלים וארבעה שקיבלו התחייבות והם בשלבי הקמה. תמכנו באשכולות של רשויות, בעיקר בפריפריה, אדוני היושב-ראש, לסיוע באיסוף ופינוי פסולת ועידוד המחזור על ידי האשכולות. הרבה מאוד מזה מוקדש לרשויות בסוציו אקונומי נמוך.

הנושא של איסוף וטיפול רק בסוציו אקונומי נמוך.

תמיכה בהקמה ושדרוג מרכזי מחזור ברשויות המקומיות – 150 מיליון שקל, כדי לעשות את המחזור יותר נגיש, יותר אסטטי, יותר יעיל ברשויות המקומיות. תמכנו בשימוש בכלים רב פעמיים בגני ילדים על ידי רכישת מדיחי כלים - 45 מיליון שקלים. תמכנו גם ברגולציה על ידי הרחבת חוק הפיקדון ומס החד"פ. 160 מיליון שקל קול קורא להקמה של מפעלי פסולת מחזור בניין, נושא שצריך להיכנס גם ברגולציה וגם בתשתיות. בתשתיות - 160 מיליון שקל לפריסה מקצה אל קצה בכל רחבי הארץ של מפעלים לאיסוף ומחזור פסולת הבניין. תמיכה במערכים אזוריים לטיפול פסולת הבניין ברשויות המקומיות באמצעות האשכולות, וטיפול בפסולת ומחזור הפסולת החקלאית.

עכשיו אני עובר למיקוד שלנו מבחינת תכנית העבודה של הקרן בשנת 2022. אנחנו מוציאים קול קורא נוסף לתכנון של מתקני מיון לאלה שעדיין בשלבים של תכנון. אנחנו מתכננים בשלבים מתקדמים הקצאה של 200 מיליון שקל לתעשיית המחזור עצמה, לא למיון הפסולת, אם זה למחזור הפלסטיק, מחזור הנייר, מחזור המתכת, מחזור הבדים, כדי שניצור מהחומרים שמתמיינים מוצרים. ביחד עם משרד הכלכלה נשקיע עוד 300 מיליון שקל באשכולות כדי ליצור את היתרון לגודל הטיפול של הרשויות המקומיות. נתמוך במכונות אוטומטיות להחזרת מכלי משקה עם פיקדון. נתמוך ברשויות מקומיות להפריד פסולת אורגנית במקור, בבתים, כדי שהחומר האורגני יהיה נקי ויוכל להגיע לקומפוסט. זה לא רק בבתים, זה גם במוסדות. הרבה מהחומר האורגני שמיוצר ברשויות המקומיות הוא לא רק בבתים. בתי מלון, בתי אבות, מרכזים מסחריים, בתי חולים, בסיסי צה"ל - כל אלה מוסדות שמייצרים טונות על טונות של חומר אורגני שדי בקלות אפשר להפריד ואפילו לטפל במקום. היום יש טכנולוגיות של מתקנים קטנים שמציבים, ויש כבר פיילוטים כאלה ברשויות המקומיות. בקניון, למשל, אתה מציב מתקן סגור בלי ריח שכל החומר האורגני של הסופרמרקט נשפך לתוכו במסוע ובמקום להיות מפונה לאתרי ההטמנה הוא מייצר קומפוסט שהולך לגינון העירוני. אני לא מדבר פה על פנטזיה, אני מדבר על דבר שקורה בדיזינגוף סנטר בתל אביב. כאלה אנחנו רוצים לראות מאות ברחבי הארץ, לא אחד או 10.

השישה מיליון טון פסולת כולל פסולת בנייה?

לא. תוסיף עוד שישה מיליון של הבנייה.

האם יש לכם תחזיות? מדינת ישראל מצטופפת. היכולת של בתים לעשות קומפוסט ביתי כשהם בגורדי שחקים, אני מבין שזה לא חלק מהאסטרטגיה שלכם.

זה לא קומפוסט ביתי. אנחנו מדברים על האיסוף של החומר האורגני מהבית. אנחנו לא מדברים על קומפוסט ביתי, אנחנו מדברים על קומפוסט מרחבי, אזורי. אנחנו לא מדברים על לעשות קומפוסט בכל בית, כי לא יהיו לנו הרבה בתים פרטיים.

מי שצריך את זה הוא המגזר החקלאי?

כן. אנחנו רוצים שיהיה איסוף נפרד של החומר האורגני. החומר האורגני עובר למתקני טיפול בחומר אורגני, אם זה עיכול אנאירובי או קומפוסטציה סגורה שאלה המתקנים שעדיפים עלינו, ולאחר מכן הולך לשימוש בחקלאות ככל שהחומר הזה הוא איכותי מספיק מבחינת ההפרדה שלו. אנחנו לא מצפים שבכל בית או בבניין משותף יתחילו לעשות קומפוסט מקומי.

הרי היום לא יעלה על הדעת שבונים בתים רבי קומות חדשים ולא עושים להם מערכת ביוב כמו שצריך. עדיין הפסולת היא בן חורג בהליך התכנון המקומי. אנחנו הולכים לצאת עם מדריך למועצה הארצית לתכנון ובנייה ולוועדות המחוזיות על התכנון הנכון של בנייה חדשה בסוגים של פסולת. היום יש מקומות שהפסולת שאתה משליך בבית יורדת בצינור, בפיר ישר לחדר האשפה. אם נתכנן את זה מראש כך שיהיו לנו שני צינורות כאלה בכל בית, אחד לשאריות המזון ואחד לכל השאר, נוכל לחסוך הרבה מאוד מהפעולה של המיון מראש.

ניסיתם לשלב את זה בתקני בנייה ירוקה? זאת גם כן אפשרות חוץ מהתכנון. המטרה המקורית של הקרן הייתה עניין הניקיון. מה באמת המצב של הפסולת ברשות הרבים והעדר האסטרטגיה? זה גם היה אמור להיות חלק מהיעד. אני מבין שיש רק 10 מיליון ₪ בשנה לטפל בזה.

אתמול התקיים כנס ראשון מסוגו במדינת ישראל שבו ישבו כל בעלי העניין בתחום הניקיון. השרה להגנת הסביבה הודיעה שהמשרד לוקח את היוזמה ליצור שולחן אחד ומאוחד בנושא הניקיון. ישבנו יחד עם השלטון המקומי, עם המועצות האזוריות, עם פורום ה-15, עם קק"ל, עם רת"ג, עם החברה להגנת הטבע, עם ארגוני הסביבה.

משנעי הפסולת לא היו, הם אפילו לא יודעים על זה.

מדובר על ניקיון.

משנעי הפסולת מביאים לך את הניקיון. אתם לא חושבים על זה.

בסדר. חברים, נהיה בקשר. אני לא אומר שלא. יש כוונה להציב סדר יום לאומי בנושא הניקיון, זו באמת מכת מדינה.

אנחנו, משרד המשפטים, לא הרגולטור ולא הגורם המקצועי בתחומי הגנת הסביבה, אבל אנחנו עובדים הרבה עם המשרד, עם האשכולות ועם השלטון המקומי. אשכולות זה איגודי ערים שמהווים פלטפורמה לשיתוף פעולה וולונטרי בין רשויות על בסיס אזורי. היום אנחנו עומדים על 11 אשכולות עם יותר מ-60% מהרשויות, בעיקר מהפריפריה, אבל גם ממרכז הארץ. המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד הראשון שזיהה את הפלטפורמה הזאת של אשכולות כפלטפורמה לפעילות אזורית והוקצו מעל ל-300 מיליון ₪ להקמה של מערכי איסוף ופינוי פסולת שמשרתים קרוב למיליון וחצי תושבים. ב-2020 ביצענו מהלך הערכה מקיף של אחד משירותי הפסולת האלה באזור הגליל המזרחי והגענו למסקנה שנחסך פה 20% מעלות איסוף הפסולת. דוגמה אחרת היא באשכול בית הכרם, אשכול עם חמש רשויות ערביות שעצם הכניסה של הרשויות האלו לשירות הפינוי האזורי העלתה את הסטנדרט וגם את העלויות עבור הרשויות, כשהעלות הזאת נתמכה חלקית על ידי משרדי הפנים, האוצר והגנת הסביבה. ראינו שגם אחרי תום הפיילוט הזה שתם בסוף 2021 הרשויות נשארו בשירות למרות העלות הגבוהה יותר, למרות שאין תמיכה ממשלתית. אם אנחנו בעידן שאנחנו עוברים מהטמנה לטיפול מתקדם, הפתרון של הערך האזורי הוא באמת האפשרות לרכז - -

מה אתם אומר על התכנית שהציג אלעד?

אנחנו עובדים בצמוד גם עם אלעד והצוות שלו, גם עם השטח, עם האשכולות והרשויות, ובאמת אנחנו רואים את האשכולות כזרוע מאוד משמעותית גם לגבי ביצוע האסטרטגיה, בעיקר באזורי הפריפריה, אבל לא רק, גם בתחום של הקמה של מתקנים, וגם בהקמה של אותם מערכי איסוף ופינוי פסולת. כפי שצויין, גם הולכים להרחיב את הפעילות לרשויות נוספות. צריך להביא בחשבון גם את הנקודה של הכלכלה המוניציפאלית והחוסן הכלכלי של הרשויות, לאזן את זה מול הצרכים הסביבתיים.

תודה רבה לך. אנחנו עוברים לפרופ' רון מילוא, דיקאן חינוך וראש המרכז לחקר קיימות, מכון ויצמן למדע.

אני מברך על המאמץ שעושים במשרד להגנת הסביבה. אנחנו חיים במדינה שאנחנו רוצים לשמור אותה נקייה, אבל בשביל זה צריך לעשות מאמצים בתחום של הסברה, בתחום של חינוך. אנחנו יודעים שיש לזה אפקטיביות מתוך ליווי של זה מזה זמן, כשמה שחסר זה את המשאבים לזה, את המשאבים לאורך זמן.

אתה אומר שצריך להעביר כסף מקרן הניקיון גם להסברה וחינוך? יש, במצגת דיברו על זה.

ההתרשמות שלי, וזה כמי שמלווה את זה למעלה מ-10 שנים, שצריך תמיכה כזאת לאורך זמן ובהיקף משמעותי. אני רואה שיש מחסור כזה. יש לנו דוגמאות מוצלחות של פעילויות שפתאום ניתנה לשנה אחת תמיכה, לא לעוד שנים. צריך להכניס את זה כחלק אינטגרלי לאורך זמן ובהיקף משמעותי.

תודה לך. שלי טופורובסקי, מנהלת קשרי ממשל בעמותת "פתחון לב". תסבירי מה זה עמותת "פתחון לב".

ארגון "פתחון לב" מתעסק במגוון תחומים, בין היתר מחלק סלי מזון, מטפל בנערים ונערות בסיכון. אנחנו מטפלים בנושא המחזור כ-10 שנים. כמו שאמר אלעד, בהחלט הושקע כסף רב בהסברה ברשויות מקומיות, אבל לפי הדוח של המ.מ.מ הם לא יודעים לקחת את זה. אנחנו מפעילים כבר היום מפעל מחזור אחד בכרמיאל. לנו יש את היכולת לארגן ארגונים חברתיים, מה שלא ראיתי כאן. לארגונים חברתיים יש את היכולת לעשות את המענה ההוליסטי. מה הכוונה? יש לנו 1,500 נערים ונערות בתכנית החינוכית שכבר היום אנחנו מלמדים אותם לחינוך והסברה בקיימות. בתוך זה יש לנו את מרכזי הסיוע שלהם. אנחנו מקבלים כ-60 טון פסולת בטקסטיל שאנחנו יודעים לתרגם לסלי מזון. יש לנו מפעל מיון שבו אנחנו מחזירים אנשים עם מוגבלויות לשוק התעסוקה. במפעל הזה אנחנו יודעים למיין את הפסולת, אנחנו יודעים למכור אותה חזרה לתעשייה, כשמהכסף הזה אנחנו נותנים סלי מזון לתושבים ברשות. אנחנו מציעים להיכנס כגורם ליישום התכנית, לעזור לרשות המקומית לקחת כסף, בעצם להחזיר את הפסולת לסביבה וכך להקטין את ההטמנה. כבר היום אנחנו הולכים לפתוח בחברה הערבית כ-15 מוקדים שמשלבים נוער יחד עם מרכזי סיוע שמשמשים כמכולות חברתיות ומכניסים את תחום ההסברה הירוקה.

זה מאוד מעניין, אבל את יכולה להתייחס לנושא של הקרן לניקיון?

אנחנו מדברים על צמצום ההטמנה. אנחנו רוצים לקחת פסולת ולהקטין את ההטמנה. אנחנו יודעים לקחת את הפסולת הזאת ולהחזיר אותה לסביבה. להחזיר אותה לסביבה הן בהצלת מזון, הן בביגוד שמעבירים אותו תהליך.

דובר גם על חינוך והסברה.

בטיפול הוליסטי-חברתי יודעים להשיג את המטרות האלו. בין יתר המטרות שאלעד ציין הייתה כלכלה מעגלית. אני חושבת שבהפעלה של פרויקט כזה שמשלב ארגון חברתי עם רשות מקומית ועם המשרד נוכל לייצר כלכלה מעגלית מיטבית.

תודה רבה. יושב איתנו מפעיל תחנת מחזור.

אני מנכ"ל של חברה בשם "גרין-נט". "גרין-נט" מטפלת בקרוב ל-10% מהפסולת הביתית של מדינת ישראל. אנחנו כל בוקר מקבלים פסולת של קרוב למיליון איש.

אתם מטפלים בקרוב ל-10% מהפסולת השנתית, בכ-600,000 טון בשנה?

אנחנו מקבלים מעל לחצי מיליון טון, קרוב ל-550,000 טון פסולת ביתית בשנה. אנחנו המפעל הראשון שהוקם בארץ, אולי המפעל הגדול ביותר. בגל הראשון הוקמו שני מפעלים. הוקם המפעל שלנו שנותן פתרון למטרופולין ירושלים, ויש את מפעל RDF בחירייה. את כל הקשיים ואת כל החורים השחורים שהיו בענף הזה שמתחילים לאט לאט להיפתח שני המפעלים היו צריכים לספוג. יש קול קורא שהמשרד הוציא, קול קורא 9384 שהוא קול קורא לתמיכה בתפעול מפעלי מיון. המפעלים שאנחנו מדברים עליהם הם מפעלים טכנולוגים מתקדמים, עם הרבה מאוד טכנולוגיות, עם אופטיקה ברמה מאוד מאוד גבוהה שמבצעת את כל ההפרדה. אנחנו מטפלים באותו פח ירוק. בכל מה שהמשרד, "תמיר" וכל השאר לא הצליחו למנוע מלהגיע אנחנו מטפלים. אנחנו היינו עם קול קורא 9384, אבל הוא נגמר השנה. בינתיים המשרד הוציא קול קורא חדש, המשך של אותו קול קורא למפעלים חדשים, כאשר אנחנו הוחרגנו. לא ברור למה. הדבר גורם למספר בעיות. בתקציב הספציפי יש כסף. הבעיה כאן היא בכלל לא של כסף. בארבע השנים האחרונות מצבנו רק הורע, כי יש עלייה דרמטית בהיטלי הטמנה, יש עלייה דרמטית בכניסה למתקני הטמנה, יש עלייה דרמטית בטיפול בחומר האורגני, עלייה בכל הנושא של ההובלות שזה בסיס ההוצאות שלנו. את המענק נתנו רק למפעלים חדשים שמתחילים או אמורים לקום. למה זה גורם? המפעלים האלה אמורים לקבל 40 שקל לטון ממוין כולל מע"מ, כשחצי מזה אמור לעבור לרשות שנכנסת לתוך המתקן. מאחר ואני לא מקבל את זה, מ-2023 אני לא אמור לקבל את זה, אני נכנס כאן לתחרות עם שתי רגליים קשורות, כשלמפעל החדש יש הזנה שלי אין. רשות שנכנסת אלי למפעל מקבלת את אותו 20 שקל של תמיכה, את ה-50% מאותם 40 שקלים. מחר בבוקר רשויות יגידו: לא שווה לי בלי התמיכה הזאת, אני הולך ישירות להטמנה. אם אני לא אקבל את התמיכה הזאת, המפעל שלי יהיה לא רווחי. אם אני לא אקבל את התמיכה, הדבר הראשון שיקרה זה שנעצור את המיון וכל מה שעובר דרכנו היום ילך להטמנה. המשמעות היא שמ-80% נעבור לקרוב ל-90% שהולך להטמנה, בדיוק הפוך מהכוונה. הבקשה שלנו היא שאותו קול קורא יוארך גם לאותם שני מפעלים, כדי שאינטרס ההטמנה ירד וכמויות המחזור יעלו.

האם המשוואה הזאת משתנה אם נקבל מס פחמן על ה-200 של ההטמנה? אתה יכול לגבות יותר כסף על הטיפול?

לא, אני לא יכול לגבות יותר כסף, כי בסוף אנחנו מדברים על מעגלים סגורים. כל הכסף שנמצא בקרן הניקיון בא מהרשויות המקומיות. זה לא כסף שלי, זה לא כסף של הממשלה, זה כסף של הרשויות. ברגע שאתה מעלה את בסיס ההוצאות שלי אני צריך להעלות את המחיר. בחלק מאוד גדול מהמקומות אי אפשר להעלות את המחיר.

אתה מבקש עזרה, אתה מבקש סיוע, אתה מבקש תמיכה. אתה אומר שאכלת אותה אם לא יעשו איתכם הסדר כאשר יוקמו מפעלים חדשים.

מי שיאכל אותה זה לא הוא, זה הציבור. המשמעות של הפסקת התמיכה בשני מפעלי המיון היא עוד מיליון טון הטמנת פסולת בשנה. נציגי המשרד להגנת הסביבה, דווחתי על כך שהצבתם יעד מאוד שאפתני עד סיום העשור - להגיע להטמנה של 20% במקום 80%, ואני מצדיע לכם, השאלה איך הפסקת הקול קורא או הפסקת הסיוע בעלויות התפעול של שני המפעלים האלה עולה בקנה אחד עם ההחלטה הזאת. העלות של התמיכה היא 40 מיליון ₪ כל שנה. אין בעיה שתפעילו קול קורא כדי שמן הסתם יוקמו עוד מפעלי מיון כמו המפעלים שכבר קיימים, אבל תמשיכו את התמיכה במפעלים הקיימים על מנת שיוכלו לפעול ולעשות את הפעילות הטובה שהם עושים. האם יש לכם כוונה להעלות את מחירי ההטמנה? זה מה שמתבקש כדי לתמרץ אנשים ללכת לפתרונות אחרים? מה ההיגיון בכך שהמדינה מטילה מע"מ על המענקים שניתנים לאותם מפעלי מיון? זה כסף שאתם נותנים כמענק אבל לוקחים חלק ממנו חזרה לאוצר המדינה.

מה הקרן עושה כדי לסייע לרשויות החלשות להיפטר מפסולת הבנייה? אני באופן אישי מכיר מהדרום לפחות. צריך לעשות משהו שם.

הטיפול בפסולת הבנייה לא ייגמר בכסף. פסולת הבנייה לא מיוצרת בבתים. מדובר בקבלנים. צריך לטפל בנושא הזה על ידי אכיפה ואסדרה. אנחנו נעשה את זה באמצעות חקיקה ורגולציה.

הקרן לא יכולה לממן מועצות אזוריות שיהיה להן כוח אדם?

הקרן מממנת את תחנות המחזור בפריסה ארצית. אחת הבעיות בפסולת בניין זה שהנסיעה ארוכה, לכן אנחנו רוצים שתהיה פריסה קרובה כך שלכל אחד יהיה קרוב לבית.

עד 20 קילומטר?

משהו כזה. אנחנו מדברים על מחזור של פסולת בניין, לא על הטמנה שלו. פרסמנו תמיכה לרשויות מקומיות באמצעות אשכולות, איגודי ערים, התאגדויות, כי רשויות קטנות לא יכולות לטפל בזה לבד, צריך להתאגד לבנייה של מערך אזורי של פסולת בניין. זה כולל צ'יפים על המכולות למעקב, פיקוח עירוני, מוקד עירוני, סיוע בתשתיות עצמן.

זה בא מהקרן?

כן.

מאיזה מהקרנות?

זה מהחשבון הראשי כי זה הולך למחזור.

גיל לבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה.

לי יש תחושה של דז'ה וו מדיון שהיה לפני חמש או שש שנים כאן בעניין הסיוע שהקרן צריכה להעניק למפעל "אביב" למחזור פלסטיק, המפעל היחידי בארץ שממחזר פלסטיק. למרות ההחלטה של הוועדה שהנחתה את המשרד לתמוך בפעילות של המתקן הזה, התמיכה הזאת לא אושרה והמפעל הזה נסגר. מדברים פה על לרדת מ-80% הטמנה ל-20%. אם לא יתמכו במתקני המיון הוותיקים החל מ-2023, שתורמים היום, מפחיתים היום לפחות 10% מההטמנה, ההטמנה תגדל מ-80% ל-90%. לא רק שהיא לא תרד, היא תגדל. לכולכם יש אחריות כדי שתצא מכאן החלטה נכונה שמנחה את המשרד לתמוך במתקנים שהוא יזם אותם, שהוא מעודד אותם. חשוב לעודד אותם עד המועד שבו תיאסר הטמנה בקרקע של פסולת מעורבת.

אני רוצה להודות לך. זיו דשא, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב.

צריך להגיד כמה מילים טובות לאנשי המשרד. אמנם יש לנו מחלוקות במימוש מטרות כאלו ואחרות, אבל הם תמיד קשובים לדברים, מוכנים לקבל רעיונות.

כמובן שצריך לתמוך במתקנים הקיימים, אבל יש כמה דברים מאוד בעייתיים. הקרן, לצערי הרב, משמשת קופה קטנה של האוצר להלוואות שאינן נושאות ריבית, דבר שהוא בעייתי יותר. אולי צריך לשנות את המבנה שלה, לא יכול להיות שהיא תשמש כקופה קטנה. אמנם ברור שהכסף יוחזר, אבל עדיין זה לא נושא ריבית, זה כסף ששייך לציבור. צריך לקטוע את הנושא הזה.

נושא המדיניות חייב להיות בחקיקה, באסדרה, כי עברנו ב-10 השנים האחרונות גלגולים שונים, מהפכים. צריך לראות שזה מקובע בהחלטות מאוד ברורות ומדיניות ברורה ואחידה לטפל בזה. כל נושא הסוציו מאוד בעייתי. אתם מוזמנים לסייר במתקן בית אל בזכרון יעקב, מתקן לטיפול בגזם שעושה הפרדה מלאה. בכאלה מתקנים צריך לתמוך. חלק מהמתקנים צריכים לקום במרחבי הרשויות, אבל חלק צריכים גם לקום באדמות מדינה, באדמות רמ"י.

תודה. עורכת דין מירב עבאדי, אדם טבע ודין, בבקשה.

אנחנו מוטרדים ממה שאנחנו שומעים כאן, מפני שאת הדברים האלה שמענו לפני שני עשורים. כבר ב-2011 כשחוקק חוק האריזות דובר על כך שב-2020 נגיע ל-80% מחזור ו-20% הטמנה. באותו אופן גם סעיף 27 לחוק האריזות דיבר על כך שלא תותר הטמנת אריזות החל מ-2020, והנה אנחנו ממשיכים להטמין אריזות וממשיכים להטמין פסולת בהיקפים מאוד נכבדים. היטל ההטמנה התחיל בשנת 2007. היום אנחנו 15 שנים אחרי ועדיין עומדים על אותו שיעור הטמנה של 80%, מה שאומר שההיטל לא מצליח להגשים את יעדו והכסף הרב שהצטבר בקרן הניקיון כנראה לא מנוצל בצורה האופטימאלית שתבטיח שבאמת נצליח להשיג את היעד. אם אנחנו מסתכלים שמונה שנים קדימה, על 2030, אנחנו חוששים שהתכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה - שהיא נפלאה - לא תמומש, לא תבוצע. אנחנו חושבים שהקמת מתקני מיון זה דבר חשוב, אבל זה לא הפתרון היחידי. צריך לדבר על הפרדה במקור, צריך לרתום את הציבור למהלכים האלה, צריכה להיות תכנית יישום קונקרטית שתהיה מובנית ביעדים שיהיו צמודים אליה לוחות זמנים, שורות של תקבולים שמיועדים לכסף הזה. אותם 2.2 מיליארד שקלים שהולוו לאוצר זאת לא תעודת כבוד לקרן לשמירת הניקיון. אם יש כסף שמלווים לאוצר, סימן שלא משתמשים בו למטרות שלשמן קיימת הקרן. הביקורת שלנו היא ביקורת רחבה, רוחבית. אני חושבת שצריך לעשות פה איזה שהוא שינוי מחשבתי בדרך שבה מתנהלת הקרן הזאת.

אנחנו החוליה האמצעית בין יצרן הפסולת לבין נקודת הקצה, בין אם זאת מטמנה, בין אם זאת תחנת מעבר. אנחנו הגענו לכאן כי לקרן הניקיון יש איזה שהוא סכום כסף שהיא יכולה להקצות למימוש מטרות, לטובת העניין של מחזור פסולת. תחום השינוע לא מוסדר, למדינה אין מושג מה הולך בחוליה המקשרת הזאת והמשמעותית.

מה אתם דורשים מהמדינה?

כסף.

אתם עובדים מול תחנות המחזור, נכון?

נכון. מאחר והתחום הזה לא מאוסדר - -

מה זה "התחום לא מאוסדר"?

כפי ששינוע של חומרים מסוכנים מאוסדר מאוד, ככה צריכה המדינה לאסדר גם את תחום השינוע. כפי שביטוח חובה הוא דבר נדרש, וכפי שחידוש רישיון הוא דבר נדרש, כך כל משאית צריכה להיות רשומה כמי שמורשית להוביל פסולת בניין. זאת אומרת, אם יש ביקורת כללית של משטרה או ביקורת במשקל, שוטר צריך לבקש, כמו בחומרים מסוכנים, תעודה שהמשאית רשומה.

יש למשאיות GPS?

למשאיות שלי יש GPS. אני מניח שלכל מנהל עבודה יש GPS על משאית. GPS על מכולות הוא דבר לא ישים, הוא דבר שנסינו לפני כמה שנים ועולה הרבה כסף. הוא לא רלוונטי, כי מכולה לא מחוברת לחשמל ואז ה-GPS הוא דבר לא אמין. כהתאחדות של משנעי הפסולת אנחנו יכולים להיות גוף מתווך, ממש כמו בתחום השיפוצים שקיבל איזה שהוא תוקף חוקי ואיגד את המשפצים תחת גוף אחד. היום יש ממש רישיון קבלנים למשפצים, משהו שמשרד הבינוי והשיכון התנגד לו ובסופו של דבר התקבל. אנחנו סבורים שהגיעה העת, ואנחנו בטוחים שהמשרד להגנת הסביבה יכול להיות רוח גבית מצוינת לדבר, יש לאסדר את החוליה הזאת. הפתרון של ועדות קודמות שעלה, של לקחת את זה ולהכניס את זה לתוך תחנות מעבר, זה דבר שיעלה את המחיר פי שניים, שלושה. לתת לתחנת מעבר לנהל את האישורים של טופס ארבע, את אישורי ההתקשרות וגם את התעבורה של הפסולת, יביא להכפלה ולשילוש העלויות. אנחנו מבקשים תקציב, כדי לאגד את סך המשנעים באופן מאוסדר ורשום.

כדי שהפסולת שלנו לא תוטמן אנחנו צריכים להבין שזה יעלה יותר. אם אנחנו לא רוצים לטבוע בזבל ורוצים לטפל, למחזר, להפריד במקור ולהקים מתקנים וכו', בעוד כמה שנים זה יעלה יותר. יש עדיין תקציב כדי לסבסד את ההקמה של המתקנים וההפעלה שלהם במשך מספר שנים, עד חמש שנים, לכן אנחנו צריכים כולנו להתארגן לזה.

יש אומדן של עלות למתקן?

זה תלוי בגודל שלו.

להקים מתקן יכול לעלות בין 40 מיליון עד 80 מיליון, תלוי בגודל.

אתה מדבר על מתקן מיון, אנחנו מדברים על מתקני טיפול.

המשרד תמך ב-100 מיליון שקל למתקן חדש שיקום.

המשרד תמך ב-100 מיליון, אבל הוא עולה כ-400 מיליון. מתקן טיפול עיכול אנאירובי עולה סדר גודל של 400 מיליון שקלים.

האם המשרד תומך ב-100 מיליון וכל השאר השקעה פרטית?

כן. זה חייב לבוא עם רגולציה. אי אפשר להטמין היום חומר שלא מוין. כמעט ואין רשויות שיכולות היום לשלוח את הפסולת שלהן אם היא לא עברה למתקן מיון, לכן ל"גרין-נט" לא אמורה להיות בעיה בעתיד. לא יהיה שום מקום הטמנה שיקבל פסולת אם היא לא מוינה במקור. אנחנו לאט לאט סוגרים את כל האתרים או את כל נפחי ההטמנה שבהם ניתן להטמין ללא מיון. אנחנו הולכים לאט לאט ליותר ויותר רגולציה. זה יעלה יותר אם אנחנו לא רוצים לטבוע בזבל. אנחנו משתמשים בכספי הציבור שיש אצלנו כדי לעזור לרשויות המקומיות להקים את אותם מתקנים, להפעיל אותם בהתחלה, לעשות את ההטמעה. אנחנו עובדים עכשיו על חקיקה של פסולת בניין, על חקיקה של חומר אורגני לא מטופל שלא יוכל להיות מוטמן, ועל עוד חקיקות נוספות. זאת משימה של כולנו. המשרד להגנת הסביבה לא מייצר את הפסולת, זה אצל הרשויות המקומיות. חובה עלינו להשתמש בכסף הזה כדי לייצר את המתקנים עם כל הסיוע הרגולטורי והתכנוני של מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.

את צודקת במאה אחוז. ברגע שתשלימו את הליכי החקיקה ואת כל הטיפול הרגולטורי הנלווה תיקחו מהם את המענקים, תפסיקו להם את המענקים. אם הדברים היו מתנהלים בקצב שבו את מתארת, ואני משוכנע שעכשיו הטון ישתנה, הדברים שלך היו תופסים מים, אבל הדברים שאת מדברת עליהם לא בוצעו.

זה היה דיון חשוב ולא דיון אחרון. יש לנו תמיד את הסיבות לדבר על אותו נושא בכותרת אחרת. אני רוצה להודות לגלית כהן מנכ"לית המשרד, לאלעד סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, לחברי הכנסת שהשתתפו, ללאה, ללירון, לרבקה, לכל האורחים והאורחות. תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.