פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת העבודה והרווחה
21/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 102
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ' באדר התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 10:30

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון - הודעות חירום מונגשות), התשפ"ב-2021, של ח"כ שירלי פינטו קדוש

חברי הוועדה: שירלי פינטו קדוש – היו"ר (אומרת דברים בשפת הסימנים, בפרוטוקול יופיע תרגומם)
מופיד מרעי

הדס אגמון - ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עדי נועם - הלשכה המשפטית, משרד החינוך

טל זימנבודה - ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בועז אחד העם - ממונה פנ"צ, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ענת אריאל זכאי - יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

עליזה רוזנס - אחראית פניות הציבור בעמותת נגישות ישראל, עמותת נגישות ישראל

גלעד ויצמן שפירא - שדלן

פרופ' שירה ילון-חיימוביץ - ראשת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, הקריה האקדמית קריית אונו

ליאת פג'ו - מתורגמנית לשפת הסימנים של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש

ענבל אבנון - יועצת לשר, משרד התקשורת

עליסה כדורי - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

נעם שרלו בריגה - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

ויקטוריה חואס - יועמ''ש פקע''ר, משרד הביטחון וצה"ל

אסתר גולדבלט - מנהל תחום שירותים למוגבלים בשמיעה, אגף בכיר הערכה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אלעד כהן - עו"ד, קשת ורשת

עידו גרנות - נגישות, בקול

גל ג'ולייט מיסס - יו"ר, מלאח - מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

הילה מליחי

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון - הודעות חירום מונגשות), התשפ"ב-2021, פ/2427/24

בוקר טוב לכולם. היום יום שני, 21 בפברואר 2022. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בדיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא הכנה לקריאה ראשונה – חוק תשדירי חירום (כתוביות ושפת סימנים בטלוויזיה) (תיקון – הודעות חירום מונגשות). על הצעת החוק הזו חתומים אני ועוד 60 מחברי הכנסת מכל סיעות הבית, כלומר אמירה ברורה לנחיצות התיקון הנדון.

לפני שאנחנו נתחיל אני רוצה לבקש מכל הנוכחים פה או בזום, מי שרוצה לבקש את רשות הדיבור, להעביר פתק למנהלת הוועדה, ומי שבזום, שיכתוב בצ'ט, ואנחנו ניתן כלל האפשר. לפני שנצלול להצעת החוק עצמה, חשוב לי שנייעל את הדיון, ניתן זמן קצר לכל אחד לדבר, כי לצערי, הזמן שלנו מוקצב כי המטרה שלנו היא לסיים היום את הקריאה. לפני שנצלול להצעת החוק עצמה, אני רוצה להודות לשר התקשורת, יועז הנדל, על שותפות מלאה וראיית החשיבות בשינוי המשמעותי הזה לטובת אנשים עם מוגבלויות, וכן לעמותת נגישות ישראל, שמעבר להיותם שותפים לדרך, הם יהיו חלק אינטגרלי ומהותי בניסוח תיקון הצעת החוק החשובה הזו.

החוק אינו קובע היום חובת תרגום לשפת הסימנים לגבי הודעות חירום או הודעות מיוחדות וחשובות שאינן מתפרצות, כגון הודעות של נושאי משרה ציבוריים. התפרצות הקורונה לחיינו היוותה זרז לכתיבת הצעת החוק הזו. לאורך כל חמשת הגלים של הנגיף נשאו נושאי משרה בכירים, אם זה ראש הממשלה, שרים, פקידים בכירים וכולי, הצהרות לתקשורת על מנת לתת לציבור תמונת מצב עדכנית על מצב הנגיף, התפשטותו, חידודי נהלים ושינויים, יידוע הציבור על צעדים שבהם הממשלה מתכוונת לנקוט ועוד. אולם אוכלוסייה שלמה של אנשים עם מוגבלויות היו מודרים מהצהרות קריטיות ומצילות חיים, ולכן הצעת החוק מטילה חובה להנגיש במסיבות עיתונאים, בהצהרות לתקשורת המשודרים בשידור חי וישיר בנושאים קריטיים לציבור לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות.

מן הראוי שבמצבי קיצון אלו ברמה הלאומית, כשהממשלה פונה לאזרחיה לעדכן אותה, היא תפנה גם לאזרחים החירשים, העיוורים ועם מוגבלויות קוגניטיביות ועוד. עיקרי תיקון החוק נוגעים להנגשה של אירועים תקשורתיים אלו מצד הגורם הממשלתי היוזם בשידורי התאגיד באמצעות מתורגמן מקצועי לשפת הסימנים הישראלית, וכן כתוביות גלויות בזמן אמת. מיצוב המתורגמנית בצורה ברורה ולא בבועה קטנה שהיא לא נגישה, שבקושי רואים אותה, וכן הנגשות קוגניטיביות על ידי קובץ קולי ופישוט לשוני באתר הגוף הממשלתי שיוזם את ההצהרה לפרק זמן קצר לאחר האירוע. הצעה זו מושתתת על עיקרון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, ביניהם עיקרון כבוד האדם וחירותו והתקנות שתוקנו מכוחו של החוק לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה בשוויון, בכבוד, בעצמאות וללא אפליה.

הצעת החוק מתמקדת רק באירועי חירום לאומיים כפי שמפורט בחוק. החוק מובא בהסכמה עם משרד האוצר ועם משרד התקשורת. הנוסח המקורי של הצעת החוק היה מקיף ורחב יותר עם תיקונים משמעותיים יותר לחובת ההנגשה. עם זאת, לאור הצהרתו והתחייבותו של השר ומשרד התקשורת עצמו כי בחצי השנה הקרובה הם צפויים להוביל הצעת חוק ממשלתית ורחבה בדבר רפורמה מקיפה בשוק השידורים ובכלל, התאמות מתקדמות לכל נושא נגישות השידורים, הוסכם לצמצם מעט את ניסוח תיקון הצעת החוק המקורית.

נמצאים אתנו היום נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים – התקשורת, המשפטים, האוצר, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וסוללה של ארגונים יציגים שונים לאנשים עם מוגבלויות. סדר הדברים יהיה כך: נעשה סבב התייחסות מהיר של משרדי הממשלה הרלוונטיים על מהות החוק. התייחסות מהירה של גופים יציגים שונים של אנשים עם מוגבלויות. נתחיל בהקראה ונתקדם. תודה.

אני רוצה לפנות ראשונים למשרד התקשורת, ענבל פה אתנו בזום, נכון? עליסה?

שלום לכולם, אני מהלשכה המשפטית במשרד. בסופו של דבר אנחנו בעד הנגשה. אנחנו רצינו לצמצם את החובה, שהיא תחול על תאגיד השידור הישראלי ושהחובה להביא מתורגמן תחול על מי שמוסר את ההודעה כדי שזה יהיה הרבה יותר קל גם לראות את זה על המסך. זהו בגדול. אנחנו חושבים שלא נכון להחיל את זה – יש כל מיני התאמות שעוד צריך לעשות אם רוצים להחיל על משדרים קטנים יותר, למשל פלטפורמות לא יכולות לוודא את הכתוביות הגלויות, ולכן לדעתנו הדרך הנכונה היא לעשות את זה באמצעות התאגיד.

תודה. נעבור לדובר הבא. ענבל, כן.

אהלן. קודם כל, אני רוצה לברך בשם השר את חברת הכנסת פינטו על החוק החשוב הזה, שהתגייסנו כדי להעביר אותו. אנחנו רואים חשיבות גדולה בקידום ובהנגשה של תחום השידורים. כמו שחברת הכנסת אמרה, אנחנו פועלים במשרד לקידום חוק שידורים גדול וכולל, בין היתר גם בהיבטי ההנגשה, לכן לא נגענו בכל ההיבטים בחוק הזה. ההסכמות שהגענו אליהן בממשלה ניסו להביע איזשהו איזון בין הצורך הממשי בהנגשה לבין הרגולציה על גופים משדרים, בין היתר, גופים משדרים פרטיים, ולכן הגענו להסכמות האלו. אנחנו מקווים שהדיון פה יהיה פורה והחוק יתקדם וייכנס לספר החוקים במדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. בגלל קוצר הזמנים שנוצר לנו אנחנו נתחיל בהקראת החוק, נעבור סעיף-סעיף. על כל סעיף המשרדים והנציגים יוכלו לתת התייחסות. זה על מנת לייעל את הזמן.

"הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון - הודעות חירום מונגשות), התשפ"ב-2021 –

תיקון שם החוק –
1. בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה–2005 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "(כתוביות ושפת סימנים)" יבוא "(התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות)".
תיקון סעיף 1 –
2. בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "משדר פרטי" יבוא:
"מתורגמן מקצועי לשפת הסימנים הישראלית" – מי שניתנה לו תעודת גמר מתורגמנות לשפת הסימנים הישראלית מהאגף הבכיר להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם בזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, או שהוא אחד מאלה:
(1) בעל תעודת מתורגמן לשפת סימנים ישראלית ממוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, שניתנה עד שנת 2017;
(2) מי שסיים בהצלחה קורס תרגום לשפת סימנים ישראלית באגודת החירשים בישראל" – או שיש פה חלופה אחרת – "במימון משרד הרווחה והביטחון החברתי והמוסד לביטוח לאומי, בין השנים 1989 ל-2002".

תודה. יש התייחסות מהמשרדים, מהנציבות?

אני אשמח להתייחס. נעם שרלו בריגה, אגף התקציבים, משרד האוצר. אנחנו חוששים שההגדרה הזו עלולה לפספס אנשים שמצד אחד לא עברו הכשרה אבל יש להם ניסיון של שנים בתחום, להשאיר אותם חסרי יכולת להיות מועסקים בתחום שהוא כל חייהם, ולכן היינו שמחים להוסיף פה הגדרה נוספת של מי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים בתחום או כמות שנים נמוכה יותר, אם זה מספיק בעיניכם.

אני אתייחס לדברים שלך. ההגדרה הזאת, אנחנו ישבנו עליה הרבה זמן לפני, זו הגדרה מקיפה ומסודרת שמסדירה את כל נושא התרגום שקיים היום. מתורגמן מקצועי מחויב גם ניסיון, אבל גם את לימודי המתורגמנות לשפת הסימנים. יש פה שתי הסתייגויות מקיפות – זה גם מי שסיים בהשכלה גבוהה ללא תעודה של משרד הכלכלה. לפני שהייתה השכלה גבוהה, היה את דור המדבר מ-1989 עד היום, שהם לא עברו לא השכלה גבוהה ולא תעודה של משרד הכלכלה. אלו מתורגמנים מוסמכים שיש להם גם את הניסיון, ובתשדירי חירום לא כל אדם שיש לו ניסיון בתרגום עשר שנים בלי לימודים יכול לתרגם. זהו, זו תשובתי.

השאלה היא אם יכולים להיות עוד אנשים שאפשר לדרוש מהם לעבור עכשיו בחינה מקצועית בשביל להיכנס - - -

אבל הם יהיו מחויבים לעבור לימודי תרגום. אי אפשר להביא בן אדם שלא עבר לימודי תרגום – סימנת כמה שנים, יש לך הורים חירשים, תלך תתרגם. זה לא עובד ככה, גם תוכיח שעשר שנים היית במקצוע. צריך לעבור הכשרה. מ-1989 היו הכשרות עד היום, אין סיבה שבן אדם שהוא מתורגמן לשפת הסימנים לא עבר הכשרה. היום זה באוניברסיטת בר אילן או אריאל.

השאלה היא אם יש פה מענה לאנשים ותיקים שהוסמכו עוד לפני.

כן, בוודאי. אנחנו בדקנו עם כל המתורגמנים הוותיקים, מ-1989, זה הקורס הראשון. יש לנו בזום את יו"ר מלאח, גל מיסס, אולי היא תוכל לענות לנו. מלאח זה מתורגמנים למען אנשים חרשים. היי גל, לא שומעים אותך. השאלה שלי – עלתה פה שאלה האם אנחנו בסעיף הזה מקיפים את כל המתורגמנים המקצועיים בישראל, או שיש אנשים שמתפספסים ולא יוכלו לתרגם בגלל ההגדרה הזו? אנחנו מחפשים כמובן מתורגמנים מוסמכים ולא סתם מי שיודע שפת סימנים.

כן, כמובן. מבדיקה שאנחנו ערכנו בארגון שלנו נמצא המחזור הוותיק ביותר, שהתחיל ב-1989. יש לנו הוכחה של תעודה שחתומה על ידי הביטוח הלאומי בזמנו, אולי אפשר להוסיף גם אותם כחלק מתהליכי ההסמכה ולא רק את משרד הרווחה. הם היו המחזורים הראשונים, אלו שנקראים דור המדבר, לאחר כמה שנים שזה היה באגודת החירשים, עד שנת 2003, נגמר המחזור האחרון. מיד לאחר מכן זה כבר עבר לאוניברסיטאות, והחוק מקיף את כולם. בקשר לשאלה אם להגדיר מתורגמן שיכול לתרגם בטלוויזיה רק מי שיש לו עשר שנים אחורה, זה מגביל מתורגמנים חדשים יותר שהם יכולים להיות ילדים להורים חירשים או מתורגמנים מחוננים מאוד ומוכשרים מאוד במקצוע ולא לתת להם את ההזדמנות בגלל שאין להם ניסיון של עשור, זה עוד יותר מגביל אנשים, מה גם שלא בהכרח הוכשרו כל כך הרבה אנשים ב-1989.

לא, ההצעה שדוברה פה היא לא על ניסיון, אלא להוסיף חלופה בלי הסמכה. יהיה אפשר גם עם ניסיון, אבל אנחנו מדברים פה רק על הסמכה.

אנשים למדו, קיבלו הסמכה משנת 1989. נראה לי שמן הראוי לתת את המעמד למי שהשקיע ממיטב כספו וזמנו כדי להתמקצע בתחום. ידע בשפת הסימנים זה לא בהכרח אומר ידע בתרגום, בתרגום יש מורכבויות נוספות, יש לנו שיטות ויש לנו את הדרך שלנו לעשות את זה אחרי למידה רבה וארוכה ואחרי צבירת ניסיון כמובן. אז לא כל בעל ידע בשפת הסימנים יכול לתרגם, לא משנה כמה ניסיון יש לו וכמה שנים הוא מתרגם.

אני רק רוצה להסביר שהשאלה הזאת באה על רקע חוק יסוד: חופש העיסוק שאומר שאנחנו לא יכולים לתת פה קדימות – נכון שאנשים השקיעו מכספם, אבל זה לא השיקול אם יש אנשים אחרים שיכולים לעשות את זה. קודם נאמר לנו שאם מישהו לא עבר את ההכשרה, הוא לא יכול להיות מתרגם. השאלה אם זה - - -

איזו הכשרה? איזו הכשרה? הכשרה של משרד הכלכלה?

את אותה הכשרה, שמוכרת מ-1989. החל מאגודת החירשים, אמרת או משרד הרווחה או המוסד לביטוח לאומי, זה לא חייב להיות שניהם יחד, כך הבנתי ממך. זאת ההכשרה הראשונה, ואחרי זה המוסדות להשכלה גבוהה.

כן, לפני כן אין. לפני כן לא הייתה שום תוכנית שמכשירה מתורגמנים, זו הייתה התוכנית הראשונה שהוקמה. אז לא הבנתי את השאלה, את רוצה לחדד? אתם רוצים להחריג עוד אנשים? לא כל כך הצלחתי להבין.

לא להחריג אלא להוסיף. כך הבנתי את השאלה של נעם, השאלה הייתה אם יש לנו עוד גורמים – ברגע שאנחנו סוגרים את ההגדרה של מתורגמן מקצועי, אנחנו מוציאים אותם החוצה, למרות שיש להם את הכישורים הדרושים שאנחנו רוצים אותם לעניין הזה.

את מדברת לפתוח את האופציה לאנשים עם יכולת תרגום אבל שלא למדו תחת הסמכה?

כן, זאת הייתה ההצעה שנעם הציע, הוא אמר ניקח מספר רב של שנים. קודם הוסבר נגד זה.

מי יודע? אם אין לך הסמכה, איך תמדדו כמה שנים הוא היה בשטח? על פי מה, על פי הקהילה, תעברו אדם-אדם בקהילה ותשאלו אותו – אתה מחבב את הבן אדם הזה? אתה חושב שהוא מתורגמן טוב? אתה מכיר אותו כבר למעלה מעשור? זה פתח לאנשים – אני גם יכולה להגיד אני פה כבר עשור. הדבר היחיד שמוכיח שאני לא פה עשור זו ההסמכה שלי מ-2019. לכן אין שום דרך לאכוף את זה שאדם לא מוסמך. נראה לי שכולנו פה לא רוצים שיקרה אותו אירוע בהלוויה של מנדלה שבה עמד מתורגמן, שכביכול נכנס עם תג ותרגם, ולא סימן שום דבר. נראה לי שזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים שיקרה בתקשורת הישראלית שלנו, לתת מקום למישהו שלא מעביר, בטח ובטח, מסר בזמן חירום בצורה המקצועית ביותר. כן, לימודי תעודה לתרגום מביאים אותנו למקצועיות הנדרשת. להגיע להשתלמויות בתוך הארגונים שנותנים השתלמויות כיום – מלאח נותן השתלמויות – זה להמשיך להתמקצע במקצוע.

תודה, גל.

השאלה באה משני הכיוונים, מצד אחד רוצים שכל מי שמוסמך ייכנס. מצד שני, השאלה לגבי ההסמכות הישנות האם הן עומדות בסטנדרטים שמקובלים היום, או שצריך לחייב מי שהוסמך בעבר באיזושהי בחינה?

לא, הם לא צריכים לעבור עוד שום דבר. הסדרנו את המציאות היום על מנת לא לפספס אף מתורגמן. מי שעובד בתרגום עם תעודות מ-1989 הוא חלק מהגדרת מתורגמן מקצועי לשפת הסימנים, וכמו שגל אמרה, לא פספסנו אף אחד, אלא תחמנו את זה על מנת שזה יהיה מוסדר ותקני עד היום.

רק שאלת הבהרה. גל, את אמרת שהקורסים האלה מ-1989 עד 2002 נעשו באגודת החירשים בישראל במימון משרד הרווחה או המוסד לביטוח לאומי? או ששניהם - - -

אני יכולה לפתוח את התעודות, אם זה אקוטי, ולהסתכל מה רשום עליהם.

אז אנחנו נכתוב במימון משרד הרווחה או המוסד לביטוח לאומי.

כן, לחלקם כתוב ביטוח לאומי ולכן היה חשוב להדגיש את זה, כדי שהם לא יתפספסו. יש לי פה המוסד לביטוח לאומי, אגודת החירשים. זה משנת 1994.

יש עוד הערות לגבי הסעיף הזה מהנוכחים?

יש לי שאלה. האם המתורגמן הזה נוגע רק להודעות החירום, או גם לכלל הוראות החוק? כי יש עוד הוראות בחוק שמחייבות תרגום לשפת סימנים.

כרגע בהצעת החוק הזאת אנחנו הגדרנו את ההגדרה הזאת רק על הודעות חירום, אבל אני חושבת שאולי יש אפשרות להרחיב את זה. אני רוצה לפנות למשרד התקשורת שאתנו בזום, האם יש אפשרות אולי בהמשך או עכשיו להרחיב את זה? משרד התקשורת אתנו בזום? ענבל או עליסה, זה לא משנה לנו. ענבל, נלך עם יועצת השר. היי ענבל, השאלה שלנו – אם כבר הגדרנו הגדרה למתורגמן מקצועי לשפת הסימנים הישראלית בחוק הזה, האם את חושבת שיש מניעה להחיל את זה באופן כללי על כל חוק שעוסק בתרגום לשפת הסימנים?

זה הגיוני, אבל הבקשה שלנו היא שאת הדברים שלא קשורים ספציפית לחוק הזה להשאיר לחוק הכולל. אנחנו בהחלט נבחן את זה, אבל בחוק הכולל.

בסדר גמור. אז נשאיר את זה לחוק הזה, וברפורמה הרחבה אני מקווה שייקחו את ההגדרה. תודה, ענבל.

יש לנו פה עוד הגדרה שמחייבת התייחסות. יש היום הגדרה בחוק שמדברת על בועת תרגום והיא נקראת – אני אקרא אותה: תחום המשולב בתמונת המרקע ובו מופיעים אדם או דמות המתרגמים לשפת סימנים. השאלה היא האם ההגדרה הזאת היא רלוונטית לנו, האם צריך אותה בכלל, האם אפשר להוריד את ההגדרה הזאת?

אני אשמח להתייחס. עורכת דין עליזה רוזנס מעמותת נגישות ישראל. כיום יש בעיה עם בועת התרגום – הבועה היא קטנה וצדדית שמקשה על הצופה בגלל הגודל והמיקום להביט בשלושה מוקדים בו זמנית, אם זה הדובר, המצגת, המתורגמן. לכן גם אם לא מדובר בהודעת חירום, יש מקום לתקן את ההגדרה של הבועה, היא בעייתית בכל תוכנית לדעתנו, ולא רק בהודעות החירום.

אני כשירלי, כחברת כנסת, מתכוונת לעבוד ביחד עם השר על הרפורמה ולראות שהנגשה תהיה ברמה מקיפה גם בבועת התרגום, ובעזרת השם, במושב הבא אני מקווה שהרפורמה תגיע למליאה.

אם יחליטו להכניס את זה להצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, גם כן אפשר.

אולי נגיע להסכמות בהמשך, תמיד אפשר. עד המליאה הכול יכול לקרות, הכול אפשרי.

נעבור לסעיף 3.

"תיקון סעיף 9 –
3. בסעיף 9 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לפי הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז)"".

סעיף 9 הוא הסעיף שעוסק בהודעות החירום, וכשאנחנו מוסיפים את התוספת הזאת, אז אנחנו אומרים שהודעות החירום ייעשו בכתוביות. מוסיפים להוראה שכתובה שזה ייעשה בכתוביות ובתרגום לשפת הסימנים שיחולו עליהם אותן הוראות בסעיפים קטנים (ה) עד (ז), שאותם אנחנו מוסיפים עכשיו.

"(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בכותרת" יבוא "בכתוביות הגלויות לכל הצופים ובכותרת"".

אני רוצה להבהיר משהו לגבי ההצעה הזאת. ההצעה הזאת היא בהמשך לבקשת הנציבות. אתם רוצים להסביר למה ביקשתם בכל זאת לחייב גם מי שהוא לא תאגיד השידור הציבורי שהכתוביות יהיו גלויות לכל הצופים?

הדס אגמון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. העמדה שלנו היא שמכלול החובות שמדוברות כאן לגבי מצב החירום צריכות לחול גם על התאגיד וגם על הגופים המשדרים. שוב, אני מצטמצמת, כבקשת משרד התקשורת, רק לעניין מצבי החירום. מכיוון שהיום החוק עדיין מחייב בכתוביות רק 75%, יכול להיות מצב שאותה תוכנית לא מלווה בכתוביות מכוח ההוראות הכלליות, ולכן, לכל הפחות, כשמדובר בהודעת חירום, צריך להבטיח שאיזה ערוץ שאדם צופה בו באותו רגע, כשיש הודעה שכנראה שחשוב שכולם ישמעו אותה, תלווה בכתוביות. אני מבינה שההסכמה הייתה שבתאגיד הכתוביות יהיו גלויות. אם בערוצים האחרים הכתוביות הן מלכתחילה סמויות, אפשר להמשיך באותו הכיוון, אבל בלבד שההודעות האלה יהיו מלוות בכתוביות. הפואנטה היא שיהיו כתוביות.

את מתכוונת לחייב את הערוצים המסחריים שיהיו כתוביות נסתרות בשידורי חירום?

שיהיו כתוביות. שיהיו כתוביות.

כולם חייבים שיהיו כתוביות.

אם אני לא טועה, או זוכרת נכון, החוק מחייב ב-100% כתוביות בשידורי הטלוויזיה.

לא, יש - - -

צריך לבדוק את החוק, כי אני זוכרת שקראתי והיה כתוב 100%.

בחלק מהמקרים זה 100%, אבל יש עדיין סעיף אחד של שעת השיא, שהוא נשאר עדיין, לצערנו, ב-75%. אם אפשר לתקן את זה ולהעלות שם ל-100%, אז כל הבעיה נפתרת.

הכוונה היא לסעיף 4(ב)(3), שלפיו - - -

רגע, הדס, אני לוקחת את ההערה שלך וכותבת אותך, סליחה נעה. אני אבדוק להרחיב את זה או ברפורמה הגדולה של החוק עם שר התקשורת, או בחוק אחר. נעה.

לא חשוב שהודעות החירום לפחות יהיו הודעות גלויות באותו ערוץ, גם בערוצים שהם לא תאגיד השידור הישראלי?

אני רוצה להגיב על זה. בבקשה, חשוב מאוד לדעתנו שבהודעות החירום הכתוביות תהיינה גלויות מכיוון שאחרת זה מונע מצופה עם מוגבלות להבין את הנאמר בהודעה אם הוא נמצא במקום או בנסיבות שהוא לא מסוגל לבחור צפייה עם כתוביות.

למשל אם יש מסך טלוויזיה למעלה ומראים דמות מדברת, אין שם כתוביות או שהכתוביות סמויות.

כמובן שהעדיפות הראשונה היא לכתוביות גלויות בכל הערוצים, אבל ממה שאני מבינה, כרגע הצעת החוק בערוצים המסחריים לא מחייבת אפילו כתוביות סמויות, ומכאן ההערה.

רק לחדד, החוק היום מחייב את הערוצים להפנות לכך שקיים שידור בתאגיד שהוא - - -

סליחה, לפני, אני אשמח שתציגו את עצמכם כדי שאני אבין מי אומר מה למי.

נעם שרלו בריגה, משרד האוצר. החוק היום מחייב את הערוצים המסחריים להפנות לכך שקיים שידור מונגש בתאגיד.

נכון, ידוע, אבל זה דבר מיושן, אפשר היום להתקדם את הצעד הנוסף, לא צריך לעבור ערוץ כדי לראות כתוביות. לפעמים אנשים נמצאים במקום ציבורי אז הם לא שולטים בהכרח בבחירת הערוצים. אנחנו מדברים על דרישה מינימלית, שבהודעות חירום יהיו כתוביות.

אפשר להעלות את משרד התקשורת להתייחסות לבקשה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, ענבל? ענבל, את שמעת את השאלה? הדס מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שואלת אם אפשר להוסיף בערוצים המסחריים חובת כתוביות סמויות? כמובן שהיינו שמחים לגלויות, אבל סמויות ב-100% בהודעות חירום?

אני אצטרך לבדוק את זה. אני אצטרך לבדוק את זה. אני לא רוצה לשלוף. אני צריכה להבין מה המשמעויות של זה ולחזור לוועדה עם תשובה.

בוודאי.

אפשר להדגיש משהו? עורכת דין ענת אריאל, היועצת המשפטית של נגישות ישראל. אני רק רוצה להדגיש שככל שניתן, שיהיה ברור, העדיפות היא לגלויות. לא בכל סיטואציה אדם עם מוגבלות יכול - - -

ברור, כמובן. אני יכולה להגיד לך כאישה חירשת שאני תמיד אעדיף כתוביות גלויות, זה הרבה יותר נוח.

- - - או איפשהו ויש שידור, אתה לא יכול להפעיל הכול בעצמך ואתה תלוי במה שמציגים. אז העדיפות שלנו היא - - -

נכון. אני כמובן מסכימה עם הרציונל של הדברים. פנינו למשרד התקשורת, ואני גם לוקחת על עצמי לפנות לבדוק שהם מחזירים לנו תשובה, לבדוק אם אפשר לעשות תיקון חקיקה בנושא, ו-100% כתוביות, לפחות נסתרות אם לא גלויות. שר התקשורת אמר שהוא יבדוק.

אני אשמח גם כן להתייחס. אני חושב שבשונה מהרבה מקרים, בחוק הזה מדינת ישראל לקחה על עצמה את החובות הרגולטוריות במקום להטיל אותן על גופים מסחריים, כמו שהרבה פעמים החקיקות נוטות לעשות בשל אילוצים תקציביים כאלו ואחרים. במובן הזה אנחנו לקחנו את האחריות ליישום ההנגשה – גם על משרדי הממשלה שמקיימים מסיבות עיתונאים, וגם על תאגיד השידור הציבורי, ולא יהיה נכון לדעתנו להטיל את אותה חובה גם על הערוצים המסחריים בשל הנטל הרגולטורי הכרוך בכך.

איזה נטל רגולטורי יש בכתוביות? זה מול הזכות של אדם לבחור באיזה ערוץ הוא צופה. אנחנו קובעים לאנשים במה הם צופים, מחייבים אותם לראות ערוץ מסוים.

אני חייבת להתייחס לזה. משהו באופן כללי לנושא ההנגשה. צריך לשנות פה תפיסה במשרדי הממשלה במדינת ישראל. כל נושא ההנגשה זה לא רגולציה, זה לא נטל רגולטורי, זה צמצום פערי שוויון, לשלב את האזרחים עם המוגבלויות כחלק מלא בחברה הישראלית. זה שונה מאוד מדברים אחרים. הנגשה זה הרבה מעבר לרגולציה, זאת חובה מוסרית שלנו להנגיש את המרחב הציבורי לכלל האנשים עם המוגבלויות, לזה קוראים שוויון הזדמנויות. תודה. נעבור לסעיף הבא.

אני רוצה להבהיר, אנחנו כרגע לא מכניסים את פסקה (2), שמתייחסת לערוצים המסחריים עד לתשובה של משרד התקשורת?

אנחנו מחכים לתשובה של משרד התקשורת ונתקדם בינתיים.

"(3) בסעיף קטן (ד) –
(א) בהגדרה "הודעת חירום", אחרי המילים "הודעה מתפרצת המשודרת בערוץ טלוויזיה", יבוא: "וכן הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר"" – אחרי זה נקרא מה זה אומר.
"(ב) בהגדרה "אירוע חירום אזרחי", בסופה יבוא "או מצב של מחלה מידבקת מסוכנת שהוכרזה לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940"".

אני צריכה לשאול פה, אנחנו מוסיפים פה לאירועים שרק הם נחשבים הודעות חירום את ההתייחסות למחלה מדבקת מסוכנת. השאלה היא אם לא ייתכנו עוד סיכונים בריאותיים שירצו להתייחס אליהם כאל הודעות חירום, ואם יש לגביהם הודעה מתפרצת או הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר, ירצו לתת להם את המעמד המיוחד הזה. אני אתן דוגמה, אם בערים מסוימות צריך להרתיח את המים, זה לא עקב אף אחד מהאירועים שנמצאים היום בהגדרה של מצב חירום, השאלה אם במקרה כזה לא רוצים להוסיף כאן את האירועים האלה שיש בהם סיכון בריאותי המחייב פעולות מידיות להתגוננות, ובכלל זה למניעת סכנה, זיהום או הדבקה? הגדרה קצת יותר רחבה.

כאילו להוסיף סוג של סעיף סל שיוסיף עוד מצבי בריאות אחרים. אולי יש לנו את משרד הבריאות שיוכל להגיב על זה? יש לנו אותם פה היום? הם לא פה. משרד התקשורת, מה דעתכם על ההוספה של הסעיף הקטן הזה? אני אחדד את השאלה – האם אפשר להוסיף עוד הגדרה למצב אירוע חירום אזרחי שהיא לא איזושהי מגיפה שהיא ברמה לאומית, כמו שניתנה פה דוגמה למצב של זיהום במים או זיהום אחר, ושלא בכל פעם נצטרך להגיש תיקוני חקיקה ולהוסיף עוד ועוד הגדרות? ענבל?

בדיון הפנימי שקיימנו השאלה הזאת עלתה, ורשימת אירועי החירום הקיימת מכסה את הדברים האלו, ולכן הוחלט שלא להרחיב מעבר.

אם את מניחה שכל אירוע זיהום ייגרם מאירוע קרינה רדיולוגי או חומרים מסוכנים או מתנאי מזג אוויר קיצוניים, אז נכון, אבל אם פשוט מוצאים זיהום במים ולא יודעים מה הסיבה, למה אז לא יודיעו לכולם, אם יש הודעה מתפרצת? רק אם יש הודעה מתפרצת או הצהרה לתקשורת, למה אז לא ימסרו אותה בדרך הזאת כדי שכולם יוכלו להבין במה מדובר ומה עליהם לעשות? הם צריכים להיערך לפעולה.

כי הרשימה הקיימת מכסה גם את המקרה הזה שהוזכר, ולכן בדיון הפנימי שקיימנו הוחלט להשאיר את זה ככה.

איפה הוא נמצא?

הרשימה?

לא, אני רואה את הרשימה. יש בחוק בסעיף 9(ד) רשימה שההודעה צריכה להיות בכל הנושאים האלה: אירוע חירום אזרחי - - -

בתוך הגדרת אירוע חירום אזרחי.

איפה זה נמצא? אני מסתכלת. בתוך הודעת חירום יש לי אירוע אחר בעל חשיבות מיוחדת לציבור שקבעה ועדת התיאום. הבנתי שוועדת התיאום לא פעילה.

אני אומר שבתוך ההגדרה של אירוע חירום אזרחי, אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי וכדומה.

אז אתה אומר שזה יהיה לרבות, גם אם זה לא האירוע, פתאום המים מזוהמים.

זה נכנס בתוך פגיעה סביבתית.

להבנתי, כן.

אני אבדוק את זה.

אני אשמח שתבדקי את זה, אבל לדעתי נראה שזה נכנס. תודה. יש הערות בזום, מישהו רוצה? אני רוצה לקבל התייחסות ממשרד הרווחה שנמצא אתנו בזום, אסתי גולדבלט. היי אסתי.

אני רציתי להתייחס לסעיף הקודם, שכבר עברתם עליו. בסעיף הראשון, תיקון סעיף 1, בסעיף 2(2) כתוב שם: מי שסיים בהצלחה קורס תרגום לשפת סימנים וכו' משנת 2002. צריך למחוק משם את שנת 2002, אני חושבת שזו טעות סופר, חייבים למחוק אותה.

למה?

מה זה משנת 2002? מי שסיים בהצלחה את הקורס בשנת 2002?

לא, כתבנו בין השנים 1998 ל-2002. יש נוסח מעודכן.

אז סליחה. בסדר, מאה אחוז. אני אשמח לקבל אחר כך את זכות הדיבור כאשר ידברו על הפישוט הלשוני.

אין בעיה. נעבור לדובר הבא. עליסה כבר דיברה אתנו. ארגון בקול, אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם, אולי על נושא הכתוביות שעלה כאן. עידו גרנות.

מה שרצינו לומר, שיש מספר תיקונים חשובים לעשות בחוק הכתוביות לשפת הסימנים, שנחקק לפני 17 שנה לא רק בהקשר לחירום. למשל, בדוגמה שעלתה כאן קודם, כרגע יש לקונה – אם יש שפת סימנים, אז ערוצי השידור יכולים לא לשים כתוביות. אני חושב שאם כבר מתקנים - - -

אני אעצור אותך, עידו, אני אתייחס להערה הזאת. אתמול בוועדת שרים עברה הצעת חוק, בדיוק התיקון הזה, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה ביחד איתי שתעלה במליאה ביום רביעי לתיקון מ-"או כתוביות ושפת סימנים", ל-"וכתוביות ושפת סימנים". אני מקווה לראות את זה עובר במליאה בטרומית ומגיע לוועדה.

אוקיי, תודה. לגבי מה שנאמר קודם על כתוביות גלויות בהודעות חירום – צריך להבין, מה הכוונה הודעות חירום? האם גם מסיבת עיתונאים תהיה מלווה בכתוביות גלויות?

כן, כן. הכנסנו בהגדרה הצהרות לתקשורת, מסיבות עיתונאים במצבי חירום. גם אם יש שאלות מהתקשורת, גם אם אין שאלות, זה לא משנה, זה מקיף. בכל פעם שיש הודעה לתקשורת משר, מראש ממשלה או מאיש ציבור ממשרד ממשלתי זה יהיה נגיש לפי מצבי החירום האזרחיים. הוספנו לתוך הנושא הזה גם מגיפה. זה ייכנס.

אוקיי, תודה. ושאלה אחרונה, מתי אפשר יהיה לדבר על תיקונים נוספים לחוק מעבר לחירום?

כמו שאמרנו בתחילת הדיון, החוק הזה מתמקד רק במצבי חירום. כמובן שאני מתכוונת להרחיב את ההנגשה של החוק גם במצבים רגילים ושגרתיים, תיקונים נוספים ביחד עם משרד התקשורת. יש הרבה עבודה בנושא, אני אשמח שתיקח חלק.

תודה.

תודה, עידו. חבר הכנסת מופיד, אתה רוצה להגיד משהו?

אני פה בדיון, בינתיים תמשיכו.

אין בעיה. נמשיך בהקראה.

"(ג) אחרי ההגדרה "אירוע קרינה רדיולוגי" יבוא:
""הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר" – מסיבת עיתונאים שמקיים גורם מטעם רשות ציבורית כהגדרתה בסעיף 19א לחוק השוויון, ובכלל זה הודעה, או הצהרה לתקשורת הנמסרת על ידו, המשודרת בשידור חי וישיר, שניתנה למשדר התראה עליה לא יותר מ-48 שעות מראש"".

אני רוצה להתייחס לנקודה. יש פה שתי נקודות שרשמתי לעצמי, ואני אשמח לשאול את משרד התקשורת. חסרים לי שני דברים עיקריים, שהמתורגמן יהיה בפריים, זה היה חלק מההסכמות שדיברנו עליהן, משום מה זה לא כתוב. זה כמו שסיכמנו? אז להוסיף שהמתורגמן יצולם בפריים. זאת אומרת, לא רק שהוא יעמוד ליד, אלא גם יצולם לצופים מהבית בפריים השידור.

בכל הערוצים?

לא, כרגע דיברנו רק בתאגיד. אנחנו נרחיב. ענבל, משרד התקשורת.

יש לזה התייחסות בהצעה ששלחו לנו עם התיקונים. עליסה, את יכולה?

זה מופיע בהמשך, אבל לא מופיע שהוא גם יצולם אתו. כתוב שהמתורגמן יעמוד ליד הדובר, אבל לא כתוב שהוא גם יצולם עמו. כדי שלא יחתכו את הפריים, אנחנו רוצים להוסיף את ההוראה הזו.

זה היה בסיכומים שדיברנו לפני שההצעה עברה לוועדת שרים, וזה צריך להיות רשום פה.

להבנתי זה נכנס בסעיף אחר. כלומר, שהמתורגמן יופיע.

נכון, יעמוד, אבל יש הבדל בין זה שהוא רק עומד לבין שיצלמו, כי לצערי, מחוויות העבר, ערוצי התקשורת לא מצלמים את המתורגמן, לא משנה כמה קרוב הוא עומד לדובר, אז צריך שיצלמו באותו הפריים, שזו תהיה חובה על פי חוק.

אולי אם אין לכם התנגדות, פשוט נכתוב את זה בסעיף הנוגע בדבר. נגיע אחר כך לפסקה (6) בהמשך ונכתוב את זה.

מצוין. זה היה בהסכמים.

כלומר, שיהיה בחוק שבאותו פריים שניהם?

כן, שרואים. אני יכולה לספר שאני בעצמי לפני כמה שנים, לפני שנכנסתי לכנסת, כפעילה חברתית, ניסיתי לפנות לערוצי תקשורת שבאירועים ממלכתיים יצלמו את המתורגמן ביחד עם הדובר, ולצערי נעניתי שזה מלכלך את המסך וחתכו אותו. אבל צריך להבין שבמצבי חירום אומנם זה מלכלך את המסך, אבל צריך שיהיה תרגום ברור לכל הצופים, גם לחירשים וכבדי שמיעה שזה יהיה בפריים.

אבל צריכים לדעת למקם את המתרגם.

כמובן.

הדס אגמון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. רק לוודא – ההיגיון של ההוראה הזאת אומר שזה יחול על כלל הערוצים. הממשלה כבר מעמידה מתורגמן. המינימום המתבקש הוא שהערוצים שמצלמים את הדובר יכללו בתוך הפריים גם את המתורגמן, אין פה נטל רגולטורי, יש פה רק ניצול של המשאב שהממשלה כבר השקיעה לטובת אנשים שצופים בכלל הערוצים.

כן, אבל בכל מקרה, אסור שהאחריות תיפול על הצלם.

האחריות תהיה על הגוף המשדר.

יופי, בסדר. שלא ניכנס גם לפינות שסופו של דבר הצלם הוא זה שצריך להעביר את השידור לתחנת השידור שלו, והוא זה שצריך לדאוג למיקום של המתרגם, שיעמוד בפריים. אני חושב שאי אפשר להטיל את זה על הצלמים עצמם, צריך להטיל את זה על הגוף שרוצה לשדר.

יש פה - - - המתורגמן כבר חייב מכוח – זאת הוראה שנכנסה בהצעת החוק הזו, שהמשרד הממשלתי מעמיד מתורגמן.

מצוין. שידאג גם שיעמוד בפריים.

צריך את הצד השני, שלא יקרה מצב כמו שתיארה חברת הכנסת, שהגוף המשדר בוחר לחתוך את המסך ולשים לצד הדובר פרשן למשל. לכן מרחיבים את - - -

לכן החובה היא על שני הגופים – גם על המצולם וגם על המצלם, כדי לפשט את העניין. ובחקיקה את צריכה לתת מענה לנושא הזה, כי אם המצלם צריך לדאוג להעמיד את המתורגמן ליד המצולם, ליד הדמות המרכזית, אני חושב שבסוף זה לא לעניין. הגוף שאמור להיות מצולם צריך לדאוג להעמיד את המתורגמן לידו, והגוף המצלם צריך לוודא ששניהם בפריים.

מסכימה.

צריכה להיות חלוקת אחריות ברורה בין הגוף המשדר למשרד שמעמיד את הדובר, כי מן הסתם, המשרד הממשלתי לא יוכל לדאוג לאופן השידור ואיך זה יראה בפריים, אז אנחנו צריכים להקפיד גם בהמשך, בסעיף 6, לראות על מי יוטל הנטל.

החלוקה היא שהחובה שיהיה מתורגמן מקצועי שם היא חובה של מי שמוסר את ההודעה, והחובה של הצילום והשידור היא על הגוף המשדר.

כן, למרות שהוכנסו כמה סעיפים שיש איתם בעיתיות, למשל צבע החולצה וכן הלאה, שפה אנחנו צריכים לראות על מי האחריות.

אחריות המתורגמן להגיע בצורה מקצועית לפי הקוד האתי שעליו הוא חתום בלבוש הולם ומתאים. זה חלק מהקוד האתי של המתורגמנים, משם לקחנו את הגדרת הלבוש. הם חתומים על הסטנדרטים האלה כדי להיות נגישים.

זה פותר את הבעיה, מצוין.

אבל ברור שצריך לעשות - - - למשל פלג גופו העליון לפחות יראה וישתרע על 50% מהמסך, זו כנראה חובה על הגוף המשדר, אז אני מציעה – אלו נושאים שאפשר לדייק אותם.

אני חושבת שצריך לבדוק את זה עם הגופים המשדרים.

צריך לבדוק את שיטת העבודה של הערוצים המשדרים, ואם הצלם הוא מטעמם או שיכול להיות שזו התקשרות חיצונית, ואז אי אפשר להטיל עליהם את החובה. צריך לבדוק פה טכנית על מטילים את החובה ואיך.

כרגע, על פי החוק הזה רק תאגיד השידור הציבורי מחויב. בהמשך אנחנו נראה איך אפשר להרחיב את זה ולבדוק את הדברים האלה, אבל בהודעות חירום החוק הזה מתמקד רק בתאגיד.

סליחה, יש לי שאלה. טל זימנבודה מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לגבי 50% של המסך, האם במקרים מסוימים גם שליש יכול לספק את הצורך בגלל שבפריים של הדובר יש שני דוברים או יותר, ואז האם מתורגמן שתופס שליש מהמסך יכול לספק?

את אומרת שליש במקום 50%?

לא פחות משליש, או משהו כזה.

נעה, מה כתוב בדיוק בתקנה?

פחות משליש – את מדברת על בועת התרגום? בועת התרגום מדברת על – בתרגום לשפת סימנים הוא מופיע בחלק מוגדר נפרד. איפה את רואה את השליש? אני גם זכרתי משהו כזה, אבל אני לא רואה את זה עכשיו בהגדרה של התרגום.

לא, בהצעה כתוב כרגע 50%.

בהצעה כתוב 50%.

אבל איפה את רואה את השליש?

אני מציעה שבמקום 50% יהיה לא פחות משליש, כי יכול להיות שבצד השני יש יותר דוברים או דובר ומצגת, או משהו כזה, שידרוש טיפה יותר מקום.

השאלה איך אנחנו לא יורדים עם זה למשהו שהופך להיות מן בועה כזאת.

לא, לא, לא פחות משליש של המסך. לא לרדת לבועה קטנה.

אני חושבת, הרי תמיד מדבר אדם אחד, אז אולי לצורך התרגום, כדי שאנשים יבינו במה מדובר, רק בשביל החגיגיות של האירוע, אולי כן צריך שחצי מהמסך יוקדש למתרגם. יש משמעות להודעה. הרי יש משמעות לתוכן של ההודעה, יש חשיבות עצומה לה.

אני מבינה. אני חושבת שצריך שזה יהיה 50%, אבל במקרים מיוחדים – יכול להיות.

אני חוששת להיכנס למקרים המיוחדים.

אני גם חושבת שזה פתח – משליש לפחות, רבע, שמינית, עשירית, ולהישאר עם בועה קטנה וזעירה בסופו של דבר.

אם אפשר בעניין הזה, עורכת דין ענת אריאל מעמותת נגישות ישראל. אני חושבת שאם יהיה רשום לא פחות משליש, לצערנו, ברוב המקרים ישתמשו בהגדרה הזאת ויציבו את זה בשליש ואף אחד לא ייתן מחצית מהמסך למתורגמן, אז עדיף לא לאפשר את זה בכלל ולהותיר את זה ב-50% מהמסך.

אני גם חושבת שנשאיר את זה על 50%. בואו נתקדם בהקראה. אני מקווה שאולי נגיע להצבעות היום.

"(4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) בכל הודעת חירום יהיו הכתוביות גלויות לכלל הצופים, ויביאו בכתב את הנאמר בהודעת החירום, בזמן אמת, בעברית, בערבית או ברוסית, לפי השפה שבה נמסרת הודעת החירום, או התכנית שבמהלכה היא נמסרת" – זאת השאלה, אם אנחנו צריכים שהכתוביות יהיו לפי השפה שבה נמסרת ההודעה או לפי התוכנית שבמהלכה נמסרת אותה הודעה. אני מזכירה שזו יכולה להיות הודעה מתפרצת או הצהרה לתקשורת. הייתה לכם התייחסות - - -

תחזרי עוד פעם על השאלה, נעה.

השאלה היא באיזו שפה הכתוביות צריכות להיות? אני אסביר שאני חזרתי פה על חלק מהדברים שכתובים בהגדרה כתוביות, כולל ההתייחסות לשפות בגלל שההודעה של כתוביות מדברת על כתוביות שיכולות להיות סמויות, וגם בהודעת חירום. לכן כאן אני רוצה להבהיר גם את העניין הזה של השפות והשאלה באיזו שפה הכתוביות – האם בשפה שבה נמסרת הודעת החירום, או בשפת התוכנית שבמהלכה נכנסת הודעת החירום?

עורכת דין עליזה רוזנס מנגישות ישראל. במידה ואנחנו נגביל את ההודעה לשפה שבה משודרת תוכנית מסוימת, אז הודעת החירום תפספס אוכלוסיות נוספות כי היא אמורה להגיע בזמן אמת לאוכלוסיות - - -

אני מסכימה. הודעת חירום זה לכלל הציבור, ולא לדוברי שפה אחת. אז נעשה בשפת הדובר?

גם הכתוביות? למרות שנניח שזה ערוץ שמשדר בשפה הרוסית, בכל זאת הכתוביות יהיו בעברית?

זה כרגע מופנה לתאגיד השידור הציבורי, נשאיר את זה בשפת הדובר. לדעתי ככה זה גם יהיה עברית, השפה הרשמית. אני רק אומרת בואו ננסה להזדרז עם הסעיפים.

"(ו) בכל הודעת חירום ייעשה התרגום לשפת סימנים בידי מתורגמן מקצועי לשפת הסימנים הישראלית, יחולו כל אלה,
(1) התרגום לשפת סימנים יהיה גלוי לכל הצופים;
(2) דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;
(3) לבוש המתורגמן יהיה בגון אחיד מנוגד לרקע;
(4) פלג גופו העליון, לפחות, ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך;
(5) על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר".

אני יודעת שהייתה התנגדות למשרד האוצר לגבי הדרישה האחרונה, שלא יופיע מידע אחר על דמות המתורגמן.

הייתה התנגדות? זה נראה לי הגיוני שלא יופיע.

לא הייתה התנגדות לעניין שלא יופיע מידע אחר. יש פה אירוע קצת מורכב שלא ברור על מי מוטלת החובה. לצורך העניין, לגוף המשדר בטח אין השפעה על - - -

לפני שאנחנו נכנסים לזה, אני רוצה לשאול את משרד התקשורת, אני מבינה שאתם צריכים ללכת בשעה 12:00, בעוד שבע דקות, אז אני אשמח להפנות אליכם שאלה. סליחה, נעם. חשוב שיהיה כתוב על מי האחריות, כמו שסיכמנו, להביא את המתורגמן לשפת הסימנים. זה על המשרד שיוזם את ההודעה לתקשורת ואת מצב החירום, וזה לא רשום פה.

יש פה איזשהו בלבול בסעיפים, שבסעיף הבא יש את החובה, אבל הסעיף הזה מתייחס בצורה כללית וצריך להבהיר בנוסח על מי בדיוק חלה איזו חובה.

אז אולי נבהיר שאם זו הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר, אז מי שאחראי להתקשר עם המתורגמן זה המשרד? מי שמטעמו נמסרת ההודעה.

כן, ועליו חלות החובות שנטיל עליו.

המשרד שמוסר את ההודעה. זה כולל הפישוט הלשוני, התיאור הקולי, קובץ קולי בטקסט, מה שדיברנו. זה יופיע בסעיפים אחר כך. מעולה, תודה.

אנחנו נכתוב את זה פה בחוק.

כן, נכתוב את זה בחוק. תודה רבה.

עכשיו אנחנו מגיעים לפסקה (6).

רגע, הייתה לנו התייחסות של נעם ממשרד האוצר לגבי?

ההערה הראשונה היא לגבי על מי מוטלת החובה כי השליטה של הגוף בלבוש של המתורגמן לא תמיד קיימת, ואם אתם אומרים שבכל מקרה זה קיים בקוד האתי שלהם, אני לא לגמרי מבין את הצורך להכניס את זה פה בחקיקה. הערה שנייה, שהיא בהמשך להערה שנאמרה כאן קודם לכן, לעיתים יש לנו במסיבת עיתונאים מספר דוברים, ואז אם אנחנו מחייבים פה יחס סטטי של 50%-50%, אנחנו מגבילים את היכולת לראות את מה שקורה במסיבת העיתונאים. לכן צריך לחשוב על איזושהי מידתיות שמצד אחד לא תאפשר פה איזה רידוד של גודל שפת הסימנים, מצד שני, עדיין תאפשר לראות את מה שקורה במסיבת העיתונאים.

זה הנוסח שהגיע בהסכמות ביחד עם משרד התקשורת, 50%. גם אם יהיו שלושה דוברים, עדיין חשוב שהמתורגמן יהיה בגודל שאפשר להבין מה הוא אומר, זו הודעת חירום. בדרך כלל מקטינים אותו, אז צריך לעשות את מסיבת העיתונאים בצורה נגישה גם לחירשים, שיוכלו להבין את הנאמר. ומניסיון שלי, כשגוף השידור רוצה משהו, הכול אפשרי בשביל שהאזרח יבין.

לי בטח אין מומחיות בתחום ההנגשה. התפיסה שלכם היא שפחות מ-50% זה לא מספיק בשביל להבין, אני מקבל את זה, אבל אם יש גודל נמוך יותר שהוא עדיין מספיק גדול, אז יכול להיות שעדיף ללכת על איזשהו טווח שיאפשר את הגמישות ליצירת רגולציה מאוזנת.

אולי אפשר לחשוב על זה אחרי הקריאה הראשונה על שינויים, אבל אני מבינה שכרגע אתם הולכים על 50%.

זו באמת אפשרות לחשוב על זה ביחד גם עם נציבות ונגישות ישראל, לראות אם אין איזשהו סטנדרט אחר שאפשר לקבוע, אבל בוא נשאיר את זה ככה כרגע כי כרגע לא מצאנו פתרון טוב יותר.

גם לגבי הלבוש של המתורגמן, יש פה שתי דרישות – יש דרישה אחת שזה יהיה בגוון אחיד, ואת זה המתורגמן בחר ללבוש; ויש את העניין של הגוון שמנוגד לרקע, וזה כן לפי בחירת מי שמארגן את האירוע או המשדר. המשדרים כן יכולים לבחור רקע, לפעמים הם שמים רקע או בוחרים קיר, ואז אולי זה משהו שאפשר להטיל אותו על המשדר.

הלבוש זה האתיקה של המתורגמנים ואחריות שלהם לבוא בלבוש מתאים, אבל הרקע הוא באחריות מקיים מסיבת העיתונאים. יש איזושהי התנגדות? מקובל?

זאת אומרת, אתם רוצים להפריד בין דברים שיהיו באחריות כמו הנושא של הגוון מנוגד לרקע, שזה באחריות הגורם שעורך את מסיבת העיתונאים לבין שאר הדברים, שזה גלוי, על רקע אחיד ומשתרע על 50%, שזו תהיה אחריות המשדר.

בדיוק.

כן, רק צריך להגיד פה שבסוף כשמקיימים מסיבת עיתונאים ולפתע המתורגמן מגיע בצבע מסוים, לא בהכרח אפשר להחליף באותו רגע את כל הרקע של מסיבת העיתונאים, ולכן צריך לכתוב פה איזשהו סייג שאומר במידת האפשר, בניגוד לגופים המשדרים, ששם זה יותר פשוט טכנולוגית.

אני רוצה לחשוב על זה עוד קצת. אני לא כל כך מתלהבת שכתוב בחוק סביר, במידת האפשר, זה פתח לדברים שלא נרצה, בגלל זה אני רוצה לחשוב על זה עוד קצת.

אז כרגע זה נשאר ככה.

כן.

עכשיו אנחנו מגיעים לפסקה (6).

"(6) אם הודעת החירום היא הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר" – דבר ראשון אנחנו אומרים שתחול החובה להביא מתורגמן מקצועי על הגוף שעורך את האירוע, שמוסר את ההצהרה. זה עניין אחד.

נכון.

"– יעמוד המתורגמן המקצועי על יד הדובר ויצולם עמו" – זו דרישה נוספת שהוספה עכשיו – "או שתמונת המתורגמן המקצועי תופיע בצד תמונת הדובר ובגודל שווה לה ויחולו על הצגתה פסקאות (1) עד (5)" – שאלו אותן פסקאות שזה גלוי לכל הצופים וכן הלאה שקראנו למעלה.

אני מבינה שתמונת הדובר זה אם הם נמצאים באולפנים שונים, זה משודר ממקום אחד וזה משודר ממקום אחר, או אחרת מה הסיטואציה שבה יש שתי - - -

כן, אם אני הבנתי נכון ממשרד התקשורת, שאחריות הגוף המצהיר את הצהרת התקשורת היא להביא את המתורגמן פיזית שיהיה באירוע עצמו, ואם אי אפשר וזה יוצר סיטואציה שזה רחוק ואי אפשר להגיע, אז אפשר לעשות את זה ממקומות שונים ואז לשדר את זה בצורה כמו שכתוב בחוק.

"(ו1) בכל הודעת חירום יוצגו הכתוביות כאמור בסעיף קטן (ה) והמתורגמן לשפת סימנים כאמור בסעיף קטן (ו), בעת ובעונה אחת עם הדובר".

זאת אומרת, אנחנו מציגים את הכול ביחד כי זו הודעת חירום.

כן, כמובן.

"(ז) לאחר שידור הודעת החירום, ולא יאוחר משעתיים מסיום שידורה, יפרסם הגורם שמסר את הודעת החירום באתר האינטרנט שלו קובץ קול וקובץ דיגיטלי הניתן להקראה באמצעות תכנת הקראה או הניתן להמרה לברייל באמצעות מדפסת לשימוש לעיוורים הנעזרים בתוכנות הקוראות מידע ממוחשב, של נוסח הודעת החירום, וקבצים כאמור של הודעת החירום בשפה פשוטה".

זאת אומרת, יש לנו שני סוגי קבצים – קובץ קול ואותו קובץ שניתן להקראה או המרה, ואותם קבצים בשפה פשוטה.

כן. לגבי השעות, כתוב שעתיים. היה לנו דין ודברים, ההצעה המקורית הייתה שעתיים. אני יודעת שיש לנו עם משרד התקשורת דין ודברים למצוא שעות שהן סבירות. הוצע 24 שעות, שלדעתי זה פער גדול מדי, כי המטרה של ההודעה היא הודעת חירום, זה משהו שאמור להיות מידי, ב-24 שעות עולם ומלואו יכול לקרות, דברים יכולים להתהפך בצורה מטורפת, ובגלל זה צריך לחשוב על טווח שעות שהוא ריאלי, הגיוני – שלוש-ארבע שעות, אבל לא 24 שעות.

הדס אגמון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. זה משהו שכדאי להמשיך לבדוק אותו, כי יש דברים שכבר קיימים מידית, מעצם זה שבוצעה הקלטה אפשר להעלות מידית, ואז אין צורך אפילו בשעתיים. יכול להיות שיש פה טווח זמנים, כי לא היינו רוצים להטיל חובה עקרונית כזאת, שיעלה משהו גם אחרי עשר שעות, כי זה מטיל נטל על הממשלה אבל כבר לא מביא תועלת לאף אחד. בואו נישאר עם השעתיים ונעשה עוד בדיקה לגבי כל אחד מהאמצעים מה הזמן שבאמת נדרש כדי להעלות אותו. חשוב שנשמע, יש פה כל מיני אנשים שזו המומחיות שלהם.

גם שמענו מפיקוד העורף הערה, ואולי אפשר לשמוע אותם בזום, הם אמרו שחלק מההוראות ניתנות באופן מידי ודורשות עכשיו להיכנס למקלט ואין טעם לכתוב אותן בעוד שעתיים.

זו לא מסיבת עיתונאים או הודעת חירום, ולכן זה לא נכלל פה בחוק, זו אזעקה, זה משהו אחר. אבל אני כן הייתי רוצה לדעת מה משרד התקשורת אומר על טווח שעות, אם אפשר להשאיר כשעתיים, או שיש להם הצעה אחרת.

כן, אנחנו נשמח לבדוק את זה ולעשות על זה עוד חשיבה, כי אנחנו רוצים משהו שיש היתכנות כלכלית עבורו, שזה משהו מעשי לעשות, למשל אם יש הודעה באמצע הלילה. צריך לוודא שטווח השעות הזה הוא אפשרי ולכן אנחנו כן רוצים להשאיר את זה 24 שעות, ואם נראה שיש היתכנות, אז נבדוק את זה.

אנחנו לא נשאיר את זה 24 שעות – העולם נשרף ואנשים גם מוגבלויות מחכים לדעת מה קורה. זה לא רלוונטי ולא אקטואלי. אנחנו מדברים על הודעות חירום, אני מזכירה, הדיון פה הוא על הודעות חירום, לא בשגרה, אולי שם זה יהיה רלוונטי, בשגרה, אבל במצב של חירום צריך שהדברים יהיו מידיים – במלחמה, בשריפה, ולכן צריך טווח זמנים שהוא גם סביר, נראה לי שעתיים-שלוש. אני רוצה לחשוב יחד אתכם על פתרונות טכנולוגיים – יש לנו פה את הנציבות, את נגישות ישראל, שיכולים לסייע, לשתף פעולה ולשפר את היעילות של הממשק.

אז נעשה על זה עוד חשיבה לראות מהו טווח שהוא באמת ישים וגם לא מאוחר מדי.

בהחלט.

ובינתיים נשאיר את זה שעתיים.

נשאיר שעתיים אבל נעשה חשיבה.

עורכת דין עליזה רוזנס, נגישות ישראל.

עליזה, שנייה.

פרופ' שירה ילון-חיימוביץ, ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית. אני חושבת שלפחות בהקשר של הפישוט הלשוני או הפישוט הקולי גם לא צריך שעתיים. יש לנו היום גם את הידע וגם את היכולת בזמן אמת להעביר שידור בפישוט לשוני, פישוט קולי סימולטני, זה כבר נעשה בארץ, זה נעשה על ידי תאגיד השידור, יש אנשים שיודעים לעשות את זה.

אז אני אשמח מאוד אם תוכלו להגיש לי ולוועדה מידע, וביחד עם משרד התקשורת אנחנו נשב ונראה אם האמצעים מתאימים ואפשר להכניס את זה כבר בחוק.

מצוין, אני בשמחה אגיש את זה. תאגיד השידור עשה את זה בעבר גם במהדורות חדשות, גם בשידור האירוויזיון, גם בשידורי הבחירות.

הם עשו את זה בלייב?

בלייב. בלייב. פישוט קולי סימולטני בלייב שניתן לעשות אותו – יש לנו את הידע ואת האנשים.

נהדר, אני שמחה לשמוע. תודה רבה.

כרגע אנחנו כותבים שבמידת האפשר ייעשה פישוט קולי - - -

פישוט קולי סימולטני. פישוט קולי בזמן אמת.

צריך בשביל זה עוד אדם שנמצא שם?

בדיוק כמו שמזמינים מתורגמן לשפת סימנים, צריך להזמין מפשט קולי סימולטני. כבר יש היום אנשים בארץ שעושים את זה.

שהוא מקליד את זה במקביל?

לא, לא, לא בכתיבה. אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, רובם לא קוראים. תאגיד השידור יודע – ושידר כבר פישוט קולי סימולטני בערוץ היוטיוב במקביל לשידור.

תאגיד השידור הציבורי אתנו בזום? יש לנו נציגים?

אני לא יודעת, אבל יש לי את כל הפרטים.

לא, בודקת עם הזום. לא אתנו.

אנחנו עשינו את זה איתם במשך חודש שלם במהדורות חדשות, עשינו את זה בשידורי בחירות, עשינו את זה בשידורי האירוויזיון. גם לנו וגם להם יש כבר את הידע ואת היכולת הטכנית והמקצועית על מנת לעשות את זה.

אז כמו שאמרתי, אני אשמח שתגישו לי ולוועדה את המידע שאנחנו צריכים, לשבת ביחד עם משרד התקשורת ותאגיד השידור הציבורי ולבחון את זה.

נהדר, תודה רבה.

כרגע זה לא ייכנס לנוסח אני מבינה.

לא, כרגע לא, אנחנו נשארים עם ההסכמות.

אולי יש בזום מי שמבקש לדבר. ביקשה אסתי גולדברג.

לפני אסתי, שרצתה לדבר על הפישוט הלשוני, אני רוצה את קרן אדיב מפיקוד העורף.

שלום, כאן ויקטוריה, היועמ"שית של פיקוד העורף. אנחנו מוגבלים בזמן, אז אני אגיד ממש בקצרה. על פניו, בניגוד למה שנאמר לפני כן, הניסוח של ההגדרה של הודעת חירום בחוק כהודעה מתפרצת שמשודרת בערוץ טלוויזיה, חל גם על הודעות שפיקוד העורף מוסר שעניינן התרעה. לצורך העניין, הודעות שמופיעות בשידור על המסך בסקרול כהתרעה מפני ירי טילים או כל התרעה אחרת, גם הן לפי הניסוח הזה נכללות בחוק. כמובן שיש חשיבות להנגיש את כל השירות שפיקוד העורף נותן לאוכלוסייה, אבל את אותות ההתרעה באופן ספציפי כנראה שהאמצעים שהחוק נוקט בהם להנגשה לא מתאימים לאותות התרעה מידיים. זאת אומרת, אין שום רלוונטיות להעלות קובץ קולי לאתר האינטרנט בתוך שעתיים לאחר שניתנה ההתרעה שמודיעה שיש צורך להיכנס למקלט, אז חשוב להחריג את זה.

ברור, כמובן, היגיון בריא. אבל לא הבנתי, אתם אומרים שבהגדרה היום בחוק אזעקות נחשבות להודעה מתפרצת?

אנחנו אומרים שהשידור בטלוויזיה של האזעקות – יש ממש כתוביות בצד, אנחנו ראינו את זה במבצעים - - -

אני חושבת שזה קצת שונה כי אזעקות והודעות מתפרצות – הצעת החוק מדברת על הודעות חירום של נושאי משרה ציבוריים. האזעקות לא ניתנות על ידי נושאי משרה, הרמטכ"ל לא עומד ואומר יש אזעקה בלטרון. אבל האזעקות נותנות את המענה, כמו שאתם עושים עד היום, אם אני מבינה נכון, באפליקציה, ואם נפתח פה הדיון, אז אנחנו נשמח גם לביפרים נגישים לחירשים וכבדי שמיעה, אני כבר בקשר אתכם בנושא, אבל זה נושא לדיון אחר, שזה באמת ייתן מענה אמיתי באזעקות. אבל זה לא על ידי נושאי משרה.

יש לי הצעה מבחינת הנוסח, להבהיר משהו. אנחנו מבהירים שהחובה שיעמוד מתורגמן ליד הדובר היא חובה שחלה במסיבת עיתונאים או בהצהרה לתקשורת. גם העניין של השידור בתקופה של שעתיים מאוחר יותר יחול רק על ההודעות האלה, מהסוג הזה של הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר ולא על ההודעות המתפרצות?

בהודעות מתפרצות שבהן יש דובר גם תהיה חובת תרגום.

בהודעות שיש בהן תוכן.

לא, כבר היום יש הודעה מתפרצת. השאלה היא אם בהודעה המתפרצת היום צריך לחול דין אחר מאשר הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר. מה שמעלה ויקטוריה זה שיש להם הודעות - - -

לא בכל ההודעות המתפרצות צריך דין אחר, אלא רק באזעקות. רק כאשר יש אזעקות או התרעה על טילים, רעידת אדמה, רק שם זה לא רלוונטי.

אז למעט התרעות מידיות, או ממש לתת את הדוגמאות האלה של האזעקות?

אפשר להגיע לאיזשהו נוסח כזה, כן.

האם אנחנו רק מחריגים את ההתרעות המידיות ולתת דוגמה של אזעקה?

כן, זה נראה לי נוסח טוב.

שאר החובות חלות גם על הודעות מתפרצות שיש בהן תוכן.

כן, בדיוק. אני רוצה שנמשיך בהקראה כי הזמן שלנו הולך ואוזל.

אנחנו סיימנו את ההקראה.

זהו? מעולה.

עוד כמה אנשים בזום שרוצים לדבר, ואז הצבעה. כי אולי יש להם הערות.

אני רוצה לפנות לקשת ורשת, ערוצים 12 ו-13 שנמצאים אתנו בזום, אלעד כהן. שלום אלעד, שומעים אותך. נעים מאוד. יש לי שאלה: האם אתם תומכים בזה שבהמשך נמצא את האפשרות להגדיל את ההנגשה הזאת בתשדירי חירום גם בערוצים המסחריים, קשת ורשת?

כן, בהחלט, אם כי יש לנו כמה הערות טכניות על מנת שניתן יהיה לבצע את זה בצורה אפקטיבית וניתן יהיה לקיים את התכלית של החוק. אנחנו בהחלט תומכים בחוק הזה ובתכלית ההנגשה. רציתי בשלב ראשון להתחבר להערה שנשמעה כאן מצד פיקוד העורף לגבי ההגדרה של הודעת החירום. לפי הנוסח שפרסמתם, מדובר בהודעה מתפרצת המשודרת בערוץ טלוויזיה וכן הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר. למיטב הבנתנו, גם מדברי ההסבר שפרסמתם, הכוונה היא להתייחס רק להצהרות והודעות לתקשורת. השאלה שלי היא קודם כל מהי הודעה מתפרצת שהיא לא הודעה לתקשורת?

זה משהו שכבר היום כתוב בחוק, וכבר היום חלות עליו החובות המיוחדות של הודעת חירום.

אז התוכן שלו היום הוא הודעות חירום לתקשורת. השאלה כשמוסיפים את הביטוי הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר, מה מוסיפים? זו השאלה שלי. אני חושב שצריך להבהיר מהי הודעה מתפרצת שהיא לא הודעה לתקשורת כי לי לפחות נדמה שההגדרה של הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר תופסת את הכול, את כל ההודעות של גורמים ממשלתיים ביחס לאירועי חירום. זו הערה אחת. אגב, אני חושב שזה עולה בקנה אחד עם דברי ההסבר שפרסמתם, אנחנו מבינים שהכוונה שלכם היא להסדיר את ההודעות האלה, הודעות מטעם גורמים ממשלתיים לציבור. להמשיך בהתייחסויות?

אני רוצה להגיד משהו לגבי ההודעה המתפרצת. אני מבינה שהודעה מתפרצת קוטעת את השידורים ונכנסת הודעה על אירוע שאירע, ולכן היא מתפרצת. לעומת זאת, ההצהרה לתקשורת – אמרנו שהיא יכולה להימסר בפרק זמן של 48 שעות מראש. זאת אומרת, זה לא משהו שהיה קבוע בלוח השידורים מאז ומתמיד - - -

כרגע כתוב עד 48 שעות.

עד 48 שעות, נכון. זאת אומרת, לא יותר מ-48 שעות לפני כן. זה לא משהו מתוכנן, אלא משהו שנכנס ב-48 השעות האחרונות, וזה מעיד על הבהילות שלו. זה לא מתפרץ, זה לא קטע את השידור, אבל אמרו תהיה מסיבת עיתונאים הערב ב-20:00, או בעוד שעה תשודר מסיבת עיתונאים, או תימסר הודעה לתקשורת. זאת אומרת, מהבחינה הזאת הוא לא מתפרץ.

אני מבין. אני חושב שאפשר להבהיר את זה על ידי כך שייכתב הצהרה או הודעה לתקשורת בשידור חי וישיר, כי כרגע נראה שיש – גם מה שאמרת - - -

אבל בהגדרה הזאת אתה משמיט את ההודעות המתפרצות שקוטעות את השידור.

עדיין לא ברור מהי הודעה מתפרצת שהיא לא הצהרה לתקשורת. גם הודעה מתפרצת היא - - -

יכול להיות מצב שהגוף המשדר או שכתב הטלוויזיה.

כל הודעה מתפרצת שקוטעת את השידור ומגיעה מטעם נושאי משרה ציבוריים, או מסיבת עיתונאים או הצהרה לתקשורת – ראש הממשלה היום ב-19:00 בערב מקיים מסיבת עיתונאים בנושא כזה וכזה שהוא חירום כמובן – חייבים להיות נגישים, שלושת הדברים האלה.

בכל אופן, מטרת הצעת החוק הייתה להרחיב, בטח לא לצמצם את מה שחל היום על הודעות מתפרצות.

כמובן. כמובן. כמו שאתה רואה, אנחנו רואים את ההתחייבות של הערוצים, רשת וקשת, בהמשך להרחיב את החוק להחיל עליהם גם את ההנגשה הזאת ביחד עם משרד התקשורת. אני כמובן מחויבת לזה. תודה.

כמובן לא לצמצם, רק ליצור איזושהי ודאות לגבי מהן אותן הודעות שלגביהן החוק מתייחס. שוב, אנחנו חושבים שהצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר מכסה את כל הסיטואציות הרלוונטיות - - -

אבל היועצת המשפטית של הוועדה ענתה – מה שקוטע את השידור, ממש ברגעים אלו קוטע את השידור נחשב הודעה מתפרצת.

יכול להיות גם כתב בשטח שמודיע שעכשיו חסמו את הכביש או שיש איזה סיכון מאוד רציני. זה לא נמסר משום גוף ציבורי.

אנחנו מבינים שהכוונה היא הודעות על ידי - - -

שזה מצב חירום כמובן. כרגע זה לא חל על ערוצים 12 ו-13, כשזה יחול עליכם, אנחנו נדבר. אבל אם אין הערות נוספות, אני אשמח לעבור להצבעה על הנוסח.

רציתי להתייחס גם לנושא הכתוביות והמתורגמן, אם אפשר. אם אתם אומרים שזה לא רלוונטי, אז - - -

כרגע זה חל על תאגיד השידור הציבורי. בשמחה נעבוד כדי להחיל את זה גם עליכם, ואז נדבר. תודה רבה. כמובן שנהיה בקשר על החוק הזה בהמשך. תודה. נעה, אפשר לעבור להצבעה?

אני רק רוצה שאלה אחרונה, סליחה, להבהיר. אנחנו משאירים את העניין הזה של המתורגמן שעומד ליד הדובר, זה עדיין: עם הודעת החירום הצהרה לתקשורת בשידור חי.

אנחנו כן נצביע על הנוסח היום. נעה, תחזרי על מה שאמרת.

אני רק אומרת שבפסקה (6) אמרנו שזה לקרוא למתורגמן, לממן את המתורגמן, שהוא צריך לעמוד ולהיות מצולם באותו פריים, זה חל רק על ההודעות שהן הצהרה לתקשורת בשידור חי ולא על מתפרצות אחרות, שהן מתפרצות לתוך השידור.

את מדברת על הודעות מתפרצות בשידור חי, שעליהן לא יחול המתורגמן?

תהיה חובת תרגום, אבל לא יהיה שהמתורגמן עומד לצד הדובר ובמימון הגוף שמטעמו נמסרת ההודעה כי זה לא אותו סוג של הודעות. כמו שכתוב פה.

יכול להיות שמבחינת הניסוח כדאי להבחין – לפי זמן ההיערכות. אם נערכים ויש הצהרה שאפשר להביא את המתורגמן, אז לחייב.

כרגע אני לא יודעת לעשות את זה. כרגע אנחנו נשאיר את זה בנוסח הזה עם התיקונים שדיברנו עליהם.

בהמשך לשאלה של נעה, רק לעשות סדר, החובה להביא מתורגמן תחול בכל - - -

אני לא רואה אותך. אם אפשר להראות לי את משרד התקשורת.

רק לעשות סדר על מי חלה החובה. בכל רגע זה יחול על מי שמוסר את ההודעה, נכון? אם אני מבינה נכון את מה שנעה אמרה עכשיו.

מה זאת אומרת בכל רגע?

החובה חלה על מי שמוסר את ההודעה, בין אם זה נעשה דרך הודעה מתפרצת ובין אם זו הודעת חירום, נכון? או שיש הבחנה בין שני סוגי ההודעות?

אני דווקא חושבת שכן הייתה פה הבחנה שאמרה שרק מה שנחשב הצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר כמו שהגדרנו אותה, גוף ציבורי אומר אני מבקש לשדר את הדבר הזה לתקשורת ולא איזו הודעה מתפרצת, זה חל על מי שמוסר את ההודעה. אני רוצה לתת דוגמה – מגיע כתב, הוא מראיין את הקצין הראשון שהוא פוגש במקום. אני לא חושבת שזה ייחשב כהצהרה לתקשורת בשידור חי וישיר. זה משהו שהוא הודעה מתפרצת אולי.

ואז איזה הסדר יחול? ההסדר היום הוא תרגום לשפת הסימנים בלי - - -

כתב שמראיין, לא יחול עליו החוק הזה בכלל, זה לא נושא משרה. זה לא נושא משרה. דוברת אחרונה, אסתי.

אני רק רוצה להמשיך את מה שפרופ' שיר ילון חיימוביץ' הזכירה מקודם, אני חושבת שאם אנחנו מצביעים על נוסח החוק בצורה שלו כיום, אני יודעת שהכותרת של החוק היא חוק תרגום לשפת הסימנים, כתוביות וכולי, אבל אם אנחנו לא מוסיפים את הפישוט הקולי הסימולטני, אנחנו מדירים אוכלוסייה שלמה מהנגשה שאנחנו מספקים היום בזמן אמת. אני יודעת שרוצים להצביע על החוק היום, אבל אם אנחנו לא מכניסים את זה – זה משהו שהוא כבר קיים, הוא חדש, הוא לא מוכר, אבל הוא ישים בהחלט וחבל שאנחנו נמדר את כל האנשים עם המוגבלות הקוגניטיבית.

אפשר בהמשך עד הקריאות הבאות של החוק. תודה, אסתי.

אנחנו נעבור להצבעה על החוק שהוגש לוועדה אחרי הסכמות. רשמנו הערות ונקודות שיהיו בדיונים הבאים לקראת קריאה ראשונה, שנייה ושלישית יחד עם משרד התקשורת, אנחנו נדבר על זה. ניגש להצבעה. מי בעד? אני חברת הכנסת היחידה פה, ואני בעד הצעת החוק כמובן. מי נגד? אין. אין נמנעים.


הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה.

הצעת החוק אושרה להכנה לקריאה ראשונה, וכמובן שיש נקודות שהעלינו פה שאני אשמח לשבת עם הארגונים, עם משרד התקשורת, להגיע להבנות והסכמות לקראת הקריאה הבאה. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:25.