פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 (פ/2245/24)
22/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 (פ/2245/24)
יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ב (22 בפברואר 2022), שעה 14:15

1. הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021 (פ/2245/24), של חברת הכנסת שרן מרים השכל – הכנה לקריאה ראשונה, פרק י: ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים;
2. הצבעת רביזיה על דיון מחדש לגבי פרק ט' עובדים לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
בועז טופורובסקי
מנסור עבאס
רם שפע

ולדימיר בליאק
גבי לסקי
עידית סילמן

יובל לנדשפט - מנהל היק"ר, משרד הבריאות

עו"ד רננה מיסקין - לשכה משפטית, משרד הבריאות

מיכל נידם וקסמן - ראש אגף כלי סיוע לתעשייה, משרד הכלכלה

עו"ד ורד ליפמן - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות

חיים תגר - מנהל אגף ענפי שירות וסביבה, משרד החקלאות

ענת מססה קינן - לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים

עו"ד אתי כהנא - רב"ק – מנהלת תחום בכירה חומרים פסיכואקטיב, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ענת חן מיכאלי - ר' תחום קנאביס רפואי, המשרד לביטחון פנים

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

יעל שכטר-סיטמן - ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים

אריאל גרופר - יו״ר הועדה לענייני קנאביס במחוז ת״א, לשכת עורכי הדין

יפעת קריב - סמנכ"ל תיקון עולם, חברות ומפעלים

איתי רוגל - סמנכ"ל פיתוח עסקי - בזלת פארמה, חברות ומפעלים

מיכאל עופר - רוקח ראשי BOL פארמה, חברות ומפעלים

ענת מימון
גל כהן

שלומית אבינח

תמר פוליבוי

1. הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 – פרק י: ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים

צהרים טובים לכולם, אנחנו ממשיכים בהכנות של חוק הקנאביס כאן בוועדת הקנאביס בכנסת ישראל. הפרק שאנחנו דנים בו עכשיו הוא ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים. הדיון עוסק בפרק י'. לשם כך קודם כל אני רוצה שהיועצת המשפטית של הוועדה תעבור ותסקור את הפרק ואת הסעיפים, בבקשה.

אנחנו נמצאים בעמוד 12, פרק י: ייצוא. למעשה, דנו כבר בפרק הזה, והוגשה בקשה שנבהיר בנוסח שני מסלולים. אנחנו בסעיף 32 עמוד 12. בעקבות הדיון שהיה לנו כבר בפרק הייצוא, למעשה, הפרדנו את זה לייצוא קנאביס באופן כללי, שזה בעל רישיון שעומד בתנאים לפי החוק, התוצרת והמוצרים שהוא מייצר עומדים בתנאים לפי חוק, ואז אנחנו קובעים בסעיף 32 מה נדרש ממנו, שזה המינימום על מנת שהוא יוכל לייצא את אותם מוצרים ואת הקנאביס שעומד בתנאים לפי חוק. בנוסף, בגלל שזה יצוא ובגלל שהוועדה ביקשה, הוספנו גם סעיף שאומר שגם אם יש בעל רישיון שלעניין קנאביס מסוים אצלו, לא עומד בתנאי החוק הזה, הוא יוכל לייצא את אותו קנאביס, בהתקיים תנאים נוספים שעוד מעט אני אקריא.

אלה שני הסעיפים שיש לנו, ואני אקריא עכשיו את הסעיפים ואסביר:

(1) בעל רישיון המבקש לייצא קנאביס בהתאם לפעולות שהותרו לו במסגרת הרישיון, ימסור למנהל את המסמכים האלה:

(1) הצהרה בדבר ייצוא קנאביס בהתאם לנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובה יודיע בעל הרישיון על כוונתו לייצא קנאביס לצרכים רפואיים;
(2) היתר ייבוא שניתן לו על ידי הרשות המוסמכת במדינת היעד או על ידי מי מטעמה.

(2) העביר בעל הרישיון את המסמכים המפורטים – או עמד בתנאים לפי סעיף זה – ייתן לו המנהל היתר לייצוא קנאביס לצרכים רפואיים.

זה כמו שאמרתי, קנאביס שעומד בתנאים ומקבל היתר ויכול לייצא.

סעיף 33 זה הסעיף שקובע שייצוא קנאביס שלא עומד בתנאים שעל פי חוק זה, ולגביו נדרשים עוד תנאים:

בעל רישיון רשאי לייצא קנאביס שלא מתקיימות לגביו דרישות פרקים ג', ד' ו-ה' ושמיועד לייצוא
בלבד (להלן – קנאביס המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) קודם כל הוא צריך לקבל היתר ייצוא לפי סעיף 32, שזה כאמור אם הוא מסר הצהרה ויש לו היתר ייבוא ממדינת היעד;

(2) בעל הרישיון לא יפיץ קנאביס המיועד לייצוא בלבד בישראל – כלומר: חל עליו איסור להפיץ את הקנאביס הזה בתוך ישראל;

(3) קנאביס המיועד לייצוא בלבד, לא מחויב לעמוד בתקן IMC-GMP, וכל עוד אינו עומד בתקן האמור, ינהג בו בעל הרישיון לפי הוראות פסקה (4).

(4) הליך הייצור של הקנאביס או מוצרי הקנאביס המיועדים לייצוא בלבד, ייעשה תוך הפרדה תהליכית שאושרה בנוהל איכות במסגרת ה-GMP של בעל הרישיון, וזאת על מנת למנוע אילוח צולב בין מוצרי הקנאביס אצל בעל הרישיון.

אני מזכירה שהיה לנו דיון ארוך בדיון הקודם, איך בדיוק יוצרים את ההפרדה הזאת. אמרנו בסופו של דבר, שזאת איזושהי הפרדה שתאושר במסגרת ה-GMP של בעל הרישיון.

יש לי שאלת תם. אם אני יצרן קנאביס בישראל, ואני לא, ואני רוצה לייצא לאירופה, האם מספיק לי ה-GMP או שזה לא מספיק? נכון להיום, אי אפשר לייצא לאירופה, מדינת ישראל מפסידה מיליארדים, בגלל שמישהו מעניין אותו מה התנאים של אירופה. אם יש כאן יצרנים שעומדים בתנאים של אירופה, מה הבעיה לייצא לשם? זה מטפל בזה?

זה אומר שמפעל שרוצה לייצא, יש שני תקנים: GAP ו-GMP. במצב בו יש לנו את אותו תקן של GAP, שזה תקן גידול, תקן הגידול עצמו בבתי גידול מחויב תקן ישראלי.

למה זה מסובך? אם מישהו רוצה לייצא לאירופה, הוא יכול לפי החוק הזה או לא?

קודם כל אפשר, בתנאי שהם עומדים באותו תקן לאחר מכן.

אבל פרקטית זה לא, למה אנחנו לא מייצאים לאירופה?

שאלה טובה.

שאלה טובה, למה אנחנו לא מייצאים לאירופה? אנחנו עוד פעם דנים בשאלה הזאת? איך נייצא? אנחנו צריכים EU GMP, אתם מוסמכים לתת EU GMP? לא, אז אנחנו צריכים לפנות לאירופים, ולהגיד להם: IMC-GAP, IMC-GMP זה כמו התקנים שלכם, באמת.

אז אי אפשר? עכשיו אנחנו בהכנה.

יש משהו שהוא יותר מתיר בהצעה הזו, אבל עדיין לא מאפשר לחלוטין החלה של תקן.

לא יכול להיות מצב שאנשים שרוצים לייצא לאירופה, יבוא איזה מישהו בישראל וידאג לבריאות של האירופים, זה לא עניין של אף אחד כאן. ה-EU GMP יהיה מספיק כדי לייצא מישראל לאירופה, מי שיעמוד בתנאים של האיחוד האירופי, יעמוד גם בישראל. אנחנו עושים רפורמות בכל רחבי המשק הישראלי ובכלכלה הישראלית, ואנחנו מבינים שישראל היא לא אמריקה ואירופה שעכשיו צריך גם להחליט עבורן. ה-EU GMP יהיה קיים כאן וזה יתוקן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני מעדיף שזה יתוקן לפני; אם לא, זה יתוקן תוך כדי הדיונים בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

הדברים שחבר הכנסת בועז טופורובסקי אומר הם דברים שגם אנחנו אמרנו בוועדה. אנחנו צריכים למצוא את הדרך להכשיר גם פה בישראל את אותו תקן EU GMP. בועז, אני כבר אומר לך שביקשנו גם מהתאחדות התעשיינים, לתרגם לנו מאנגלית את התקן EU GMP. כאשר משרד הבריאות אומר שאין תקן, הם אומרים שיש תקן. יש פה איזשהו סוג של ויכוח.

בועז טופורובסקי צודק. בסופו של דבר, יש כאן בקשה של חברי הכנסת להכניס גם את התקן האירופי, הקנדי, או תקנים אחרים לעניין הזה.

משרד הבריאות דואג לבריאות ישראלים, לא לבריאות האירופים.

ולכן בקריאה הראשונה כרגע אין לנו את היכולת להכניס את זה, כי אנחנו לא יודעים בדיוק מה התקן ואיך, אבל כמו שאמרתי, בקריאה שנייה ושלישית חברי הכנסת, כמובן שחבר הכנסת בועז טופורובסקי מוביל את זה, מעוניינים להכניס את תקן ה-EU GMP לתוספת הרביעית ולהוסיף את זה גם כתקן שמוכר במדינת ישראל. ככל שאנחנו נצליח ונוכל לעשות את זה, אני אבקש גם הערות לעניין, מה שנצטרך להכין לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כי זו כמובן דרישה ובקשה שלהם.

דרך אגב, זה גם בא יחד עם העברה של היק"ר למשרד הכלכלה שאנחנו עושים. לא יכול להיות שמשרד הבריאות מטפל וחושב שהוא דואג לבריאות של אנשים שלא חיים בישראל על חשבון הכלכלה הישראלית. נגמר הסיפור הזה במדינת ישראל, אתם תדאגו לבריאות של הישראלים ולא תפגעו בכלכלה הישראלית עבור האירופים. גם הדברים האלה ישתנו, יש הצעת חוק של ועדת הכלכלה בתמיכת משרד הכלכלה וגם שר הבריאות, אבל זה כבר השלב הבא.

זו הצעת חוק שבועז הציג בשבוע שעבר ושהוא מעוניין לקדמה, ולכן אנחנו מקווים להכניס אותה כבר בהצעת החוק הזו.

אנחנו נצא להפסקה של 10 דקות, דיון סיעתי שדורשים מאתנו. אנחנו נצא להפסקה של חמש דקות ונחזור לפה ונתכנס מחדש בשעה 14:41.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:37 ונתחדשה בשעה 14:45.)



2. הצבעת רביזיה על דיון מחדש לגבי פרק ט' עובדים לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת

צהרים טובים, אני פותחת את ועדת הקנאביס של הכנסת. לפי סעיף 115, בקשה לדיון מחדש לעניין פרק העובדים. אנחנו נצביע על הרביזיה, על מנת לפתוח את הרביזיה לפרק העובדים. לאחר מכן, ביום רביעי לאחר סגירת המליאה, נתכנס לטובת הצבעות והסעיפים שעדיין לא הספקנו להצביע.

מי בעד פתיחת הרביזיה ולהצביע? מי נגד?

הצבעה

אושרה.

ארבעה בעד, הרביזיה נפתחה.

נצביע על פרק העובדים ביום רביעי לאחר נעילת המליאה.

רק אני אומר עוד פעם גם פה, אם זה לא יקרה ביום רביעי, תגידי כדי - - -

בסדר גמור, תודה רבה לך חבר הכנסת טופורובסקי. גם לעניין הייצוא, וגם פהאני רוצה להדגיש שהפרק כמובן לא נסגר להכנה לקריאה ראשונה. אנחנו נדון בו בהרחבה יתרה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כפי שאמר חבר הכנסת טופורובסקי. יש פה עניין לחברי הכנסת בכל מה שקשור לאימוץ התקינה הבין-לאומית לייצוא ולייצור של אותם מוצרים, ואנחנו נדון על כך לקראת הקריאה השנייה והשלישית.



1. הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24 – פרק י: ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים

עכשיו אנחנו נחזור לאותם סעיפי החוק. אנחנו בסעיף 33.

סעיף 32 ו-33 ביחד, שני הסעיפים הם פרק הייצוא. הסברנו את ההסדר והתחלנו לשמוע הערות.

הקראנו את כל הפרק, ועכשיו אנחנו מתחילים לשמוע הערות לעניין פרק הייצוא. אנחנו נתחיל קודם כל עם משרד הבריאות, בבקשה.

לעניין סעיף 33(3), אני חושבת שמהנוסח זה לא ברור – בגלל זה גם הערנו – שיש פה רק החרגה. כתוב פרקים ג', ד', ה', ופרקים ג', ד' ו-ה' כוללים את הדרישות גם לעניין גידול. היתה הסכמה בדיון, שלא מחריגים מדרישות הגידול בישראל, אלא רק מדרישות הייצור בישראל, וזה לא נכנס לנוסח, ולכן צריך להבהיר את זה.

מה זאת אומרת?

כרגע הנוסח אומר שהקנאביס שמיועד לייצוא, לא מחויב לעמוד בתקן IMC-GMP, ואם אני מבינה נכון, אני רוצה להבהיר שהוא כן צריך לעמוד בתקן IMC-GAP.

כי כתוב שהוא מוחרג מ-ג', ד', ה'.

הוזכר גם בדיון הקודם, וזה אפילו כתוב שם בסוגריים, ולכן לא כל כך הבנו - - -

בסוגריים, בעקבות ההערה שקיבלתי מרננה. הוספתי את זה כדי שזה יהיה לדיון על שולחן הוועדה.

אבל זה מה שהיה בדיון הקודם, וזה יעשה את זה מדויק.

בהתייחס גם לדברי חבר הכנסת טופורובסקי, כל מי שרוצה היום, יכול להיבדק פה לפי EU GMP, רק שאנחנו היק"ר לא מוסמכים לתת לו את האישור הזה, כי אנחנו לא חברים באיחוד האירופי. ככל שכנסת ישראל תחליט שהיק"ר חבר באיחוד האירופי, אם בחוק או במשהו אחר, אני לא יודע איך ניתן לעשות את זה, אני מניח שגם נוכל לתת תעודת הסמכה של EU GMP.

אבל יש במשרד הבריאות מישהו שאמון על תעודות הסמכה לעניין האיחוד האירופי, נכון?

נכון, לתכשירים בלבד, זה נקרא המכון לביקורת ותקינה של חומרים ברפואה, תחת אגף הרוקחות, אבל הוא לתכשירים בלבד, והוא עושה זאת תחת הסכם עם האיחוד האירופי, שנקרא הסכםACAA . בזמנו רצינו להיכנס להסכם ACAA והדבר הזה נידון גם בבית המשפט העליון, אבל אמרו שקנאביס הוא לא תכשיר. דרך אגב, המפעל הראשון בארץ, אפשר לומר את השם שלו?

לא.

לא נורא, מפעל בארץ שהקים, כשהתחלנו בדרך, רצינו שהמכון יעשה עליו את הביקורות ולא היק"ר כדי שיהיה לו ACAA, אבל המכון מתישהו בדק את העניין וראה שלא, היה על זה בג"צ ונדחה.

הייתי מציע לתת פה איזושהי אפשרות, או אינני יודע מה – אנחנו באהבה ניקח את הדבר הזה של פיקוח תחת הסכם ה-ACAA, תחת הוראות ה-ACAA על מנת שנוכל לתת, אבל אנחנו לא יכולים, אנחנו לא חברים באיחוד האירופי.

על זה משרד הכלכלה עומל על מנת שיהיו לנו הסכמים בעניין הזה, נכון?

אני אסביר בהקשר הזה. כמו שיובל הזכיר, הסכם ACAA מיועד לתכשירים רפואיים. קנאביס רפואי איננו מוגדר כתכשיר רפואי, ולכן הוא לא נכנס תחת הסכם ACAA; מה גם שכמו שדיברנו, כיום הגדרת הקנאביס הרפואי בפקודת הסמים המסוכנים בישראל בכלל מוגדרת כסם מסוכן שגם לא לשימוש רפואי, ולכן הצענו את השינוי הדרוש, שיהיה מוגדר כסם מסוכן לפחות לשימוש רפואי. גם אם זה לא תכשיר רפואי, לפחות שזה יהיה מוגדר לשימוש רפואי. זה תיקון מצב שהוא מעוות.

לעניין ההסכם, לאחר שהתבצע השינוי הנדרש בפקודת הסמים המסוכנים, אנחנו ביקשנו לבחון את הסוגיה הזו של העברת הסמכות למכון לביקורת ותקינה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות ועם המכון לביקורת ותקינה והיק"ר, ומשרד המשפטים כמובן, כדי להבין לעומק האם יש דרך ואיזה דרך יש על מנת לשנות את המצב הקיים. אנחנו הראשונים שנרצה שזה ישתנה, כי אנחנו חושבים שזה החסם המרכזי היום לייצוא, העובדה שלחברות ישראליות אין תקן שמוכר באירופה. כמשרד הכלכלה, אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שיהיה, כמו שאנחנו פועלים כבר עכשיו מול הגרמנים יחד עם היק"ר, על מנת לקדם לפחות בשלב הזה הכרה בתקן הישראלי כשווה לתקן האירופי וכדי שלפחות תהיה ההכרה הזו, מתוך הנחה שגרמניה מובילה באירופה ושאר מדינות אירופה יוכלו להיצמד אליה. אבל זה שלב 1, אנחנו חושבים שצריך מעבר לזה, ושבאמת במצב תקין הרשות המוסמכת בישראל תוכל לתת את ה-EU GMP לחברות הישראליות כנדרש. כאמור, אנחנו עושים את כל מה שנדרש בהקשר הזה.

חלק מתנאי ACAA לא רק בנהלים אלא בתקנות. זה מה שעשו פעם באגף הרוקחות, כשרצו שיהיה חלק מ-ACAA והיו חייבים לתקנן תקנות. לכן אני חושב שיש כאן חשיבות לחוק ולתקנות, כדי להכניס את זה, כי האיגוד האירופי יכיר בנו בישראל, לא משנה אם ביק"ר, במכון לביקורת, במשרד הבריאות, מבחינתי במשרד הכלכלה, כזכאי לתת את חותמת ה-EU בלי שאנחנו באירופה, אם באמת זה מעוגן בחוקים ובתקנות, את צודקת לא בנהלים. זה אחד הדברים שדיברנו עליהם עוד בשיחה הראשונה בלשכה.

אבל חשוב להגיד שזה לא תנאי ממצה.

אמנם קיבלתי לא מעט מסמכים גם מהתאחדות התעשיינים, אני מבקשת גם ממשרד הכלכלה, ככל שידוע לכם על התקנים האירופיים, להעביר אותם אלינו על מנת שנוכל לתרגם אותם, ובמידת הצורך כמובן להכניס אותם בתוספת הרביעית גם כתקן מוכר.

צריך לעשות הפרדה בין תקן הגידול ה-GAP לבין תקן הייצור ה-GMP, שפה יש לנו את הבעיה המרכזית. יש לנו את ה-EU GMP אל מול ה-IMC-GMP.

אז תקן GAP.

את ה-GAP כרגע יש הנחיות באירופה לגידול של קנאביס. כמו שיובל תמיד אומר, זה לא תקן שהוא ייחודי לגידול קנאביס. האירופים חיים עם זה בשלום. לנו יש תקן ייחודי פה בישראל בנוגע לגידול הקנאביס, ה-IMC-GAP, ופה יש סוגיה שאנחנו נדרשים אליה.

לא, ב-GAP אין, ב-GMP יש.

גם ב-GAP וגם ב-GMP.

נכון לקריאה הראשונה, כן מצאנו את היכולת להחריג את ה-GMP. אין לנו יכולת להחריג את ה-GAP, וככל שאנחנו נמצא את היכולת להחריג אותו ואולי להוסיף אפילו עוד תקן GAP, EU GAP, או תקן CA GAPאני לא יודעת מה עוד יכול להיות, ונתרגם אותו, נוסיף אותו בתוספת הרביעית ככה שאותם מפעלים ואותם מגדלים יוכלו לפעול לפי התקנים הבין-לאומיים.

אמירה כללית, לא יתכן שיהיה פרק יצוא, בלי שבסופו של דבר יהיה פרק לייבוא, אחרת החוק הזה בוודאי יהיה מפלה לכיוון אחד, ולא מטפל בצד השני.

שנית, אני רוצה לשפוך פה אור על סעיפים שלא נמצאים פה. אתם צריכים להיות מודעים שמחוץ לגבולות ישראל, יש שוק שלם של קנבינואידים שהם לא נחשבים כסם מסוכן, הם לא בעולם הקנאביס הרפואי. זה לא רק CBD, זה עולם שלם של קנבינואידים, שפה נחשבים סם מסוכן. הלכה למעשה, אם אני רוצה היום לייצא מוצר שלא נחשב בצד השני, בצד המקבל, כסם מסוכן שבגינו אני יכול לבקש היתר יבוא ואחר כך היתר יצוא, אני לא יכול לעשות את זה היום. הסעיפים האלה לא מטפלים בכלל בנושא הזה, יש לזה שני חלקים: אחד, היכולת שלי להביא לפה חומר גלם שלא תואם את ה-IMC-GMP כדי לייצא ממנו מוצר לייצוא, ייבוא לצורך ייצוא, זה קיים בהרבה תחומים אחרים, תוך זה שנותנים הצהרה לגורם האחראי, במדינת ישראל בדרך כלל זה המכס. הדבר השני, שאני יכול לייצא מפה מוצרים לשוק שלא דורש ממני היתר ייצוא. ה-CBD הוא כמובן דוגמה קלאסית לזה, מכיוון שבאירופה – לא משנה אם הם מתייחסים לעולם הזה כ-Novel Food, הם מתייחסים אליו או בקוסמטיקה או בתוספי תזונה, הוא מזמן כבר לא נחשב כסם מסוכן.

החקיקה עצמה מחריגה את ה-CBD, ולכן אנחנו עוסקים כרגע - - -

עזבי את ה-CBD. אנחנו נתפסים פה לנושא אחד, ובסוף היום גם אם החקיקה תדבר על ה-CBD, יש עוד הרבה קנבינואידים אחרים. עם כל הכבוד לחקיקה שתתעסק עם ה-CBD, ייקח עוד הרבה זמן עד שיגדירו איפה הוא יושב ובאיזה תנאים, ואני לא רוצה לחכות לזה. אני היום מול היק"ר, לא יכול להוציא מפה מוצר כשמן שהוא רק CBD למדינה אירופית, ששם הוא תוסף תזונה, בגלל שהם מבקשים ממני היתר יבוא. המדינה שם אומרת: תשמעו, אני לא יודעת מה אתם מבקשים ממני, אצלי זה לא יושב באגף הרוקחות, זה בכלל לא סם מסוכן, אין לכם מה לבוא אלי, אני לא אתן לכם את מה שאני לא יכולה לתת, זו עובדה.

כל מה שאני מבקש בפרק הזה זה להכניס התייחסות לאותם מצבים שבהם במדינת היעד זה לא נחשב סם מסוכן ולא קנאביס רפואי. זה לא לשנות סדרי עולם, זו מציאות.

איתי אמר נקודה מאוד נכונה. הוגש כבר הדוח של ה-CBD, אבל אני לא יכול לומר, כי מתנהל עדיין דיון משרדי בתוכו. אני חייב שתבינו שגם אם מחר בבוקר ה-CBD מוחרג, ה-CBD מהצמח מוחרג, אין דבר כזה להפיק CBD בצמח, חוץ מזיקוק, אבל אז הוא API. אין דבר כזה להפיק CBD בצמח או מוצר CBD, בלי שיהיו בו קנבינואידים אחרים שלא הוחרגו, ואז המוצר הזה שוב סם מסוכן. אין דבר כזה להפיק CBD, בלי שיהיה שם קצת CBG, CBL.

קודם כל אנחנו לא נמצאים שם. גם בחקיקה הזו, ברגע שהיא עוברת, היא מחריגה CBD עד 0.1% של THC.

0.2 או 0.3, לא 0.1.

אין דבר כזה, ואם יהיה בו CBL, הוא כבר לא חוקי, ותמיד יהיה בו CBL, CBG.

כשנגיע לפרק, אנחנו ננסח אותו כפי שצריך, ולכן אני מנסה לקבל הערות אך ורק לעניין אותם סעיפים, תיקון סעיפים, הערות, טענות, מענות וכו'.

בעיקרון, אם המדינה באירופה לא צריכה אישור והיא לא יכולה לתת היתר יבוא או יצוא לצורך העניין, אני סיפקתי מסמך ליק"ר, והיק"ר אישר לי לייצא למדינה שלא נתנה לי היתר יצוא.

אבל נאמר לנו שלפי האמנה הבין-לאומית הם חייבים לקבל את זה, אף מדינה לא תוכל לקבל את זה אם אין לך גורם מזמין.

עשיתי את זה בפועל. בפועל, אני ייצאתי לאירופה ללא היתר יצוא שלהם.

אבל אתה לא יכול, איזה מדינה תקלוט את זה?

אני אומר שקיבלתי מהמדינה אישור.

מהמדינה שלנו?

לא, ממדינה באירופה. קיבלתי אישור שה-CBD איננו סם מסוכן במדינה זו, ועל פי זה קיבלתי אישור.

אז מיקי הצליח לקבל במדינה אחת, ואני במדינה אירופית אחרת. מכיוון שהתחום הזה כולו לא באיחוד האירופי הוא פר מדינה, כל מדינה מחליטה מה שהיא רוצה.

-- היתר יבוא שניתן על ידי הרשות המוסמכת. הם טוענים שיש מצבים שהם לא יכולים להשיג אישור כזה מהרשות המוסמכת.

אני לא יכול, אין לי ממי לבקש.

שאלת הבהרה, אני חושבת שמדברים פה על CBD. היתר יבוא הוא בהקשר של קנאביס רפואי, אז צריך להבחין פה.

אבל הם אמרו שגם אם נחריג את ה-CBD, עדיין יש חומרים שלגביהם הם עלולים להיתקל באותה בעיה, נניח בצד את ה-CBD, לא? זה מה שאמרו.

בגלל שבמדינות אחרות נדרש קודם כל היתר יבוא ממדינת היעד, יש מדינות בהן ה-CBD הוא לא תחת הרשות המוסמכת באותה מדינה.

הבנתי מה הוא אמר, ואנחנו ענינו שממילא הולכים להחריג את ה-CBD מהחוק הזה, ולכן הפרק הזה לא יחול עליו וההיתר שכתוב בפסקה (2) לא יחול עליו, אבל אז הוא ענה: תניחו את ה-CBD בצד, יש חומרים נוספים שלגביהם יש בעיה, ואני מנסה להבין אם יש עוד מקומות שבהם יש בעיה כזאת.

יובל אומר בצדק: הרי בסופו של דבר בתהליך מיצוי יש עוד קנבינואידים, אז נתפסנו כולנו לעולם ה-CBD, אבל מה לעשות שבמיצוי יש עוד קנבינואידים אחרים משניים, הם קיימים. תיאורטית, אם אתם לא תתייחסו לכל מה שאינו THC, אנחנו יכולים להיות במצב שעכשיו יש קנבינואיד שעליו אני עובר עבירה ושם אני בסדר. צריך לפתור את זה כך שלמעשה כל מה שהוא לא THC צריך להיות שם בפנים.

אבל זה נכון שזה יהיה בסעיף של תיקון פקודת הסמים המסוכנים לגבי החרגת ה-CBD, ומה שלא מוחרג, יחולו עליו ההוראות האלה. עכשיו אנחנו דנים בהוראות האלה ורוצים לשמוע לגביהן, לא לגבי מה יחול על מה שלא יהיה בפקודה הזאת. זה לא רלוונטי לפרק של הייצוא. אם זה כבר לא יהיה תחת פקודת הסמים המסוכנים, זה לא יהיה גם פה.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה מיכל נידם ממשרד הכלכלה. מיכל התחילה לדבר על תהליך הייצור וחזרה לזה שהכול נופל להגדרה. הלא ברגע שאנחנו בחוק לא מגדירים שהקנאביס הוא תרופה ממקור צמחי, זה כבר מעכב לנו את היצוא. אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה נקודה ומסתובבים סביב עצמנו. הלא בפועל, גם אם עכשיו מיקי אמר שיש יצוא, עד היום היה יצוא של 900 ק"ג מישראל. אין יצוא באופן מסחרי, היצוא לא באמת אפשרי מישראל. גם אחרי שתעבור החקיקה, לא נוכל מחר בבוקר לייצא.

אבל אם נגדיר את זה כתרופה צמחית, כן אפשר יהיה לייצא?

תרופה ממקור צמחי תיתן לנו את ההזדמנות יותר להתחיל להתנהל מול התקינה.

מה יהיה ההבדל?

נוכל לעבוד בישראל לפי התקינה האירופית.

את יכולה לרשום כתכשיר.

אל תגידי תכשיר, תרופה ממקור צמחי.

במדינת ישראל אין כזה דבר שמוגדר ככה.

אבל זאת התקינה הבין-לאומית.

בסדר, ולעניין התקינה הבין-לאומית, אמרנו שנתרגם את המסמכים מאירופה ונראה ככל שניתן האם אנחנו יכולים להכניס אותם לתוך התוספת הרביעית, ועל כן תוכלו לעבוד לפי אותם התקנים.

ואז מה תהיה ההגדרה של הקאנביס? אנחנו חוזרים כל הזמן להגדרה של כל החוק הזה, על איזה מוצר הוא מגדיר אותו? על תרופה ממקור צמחי? על מוצר? על תכשיר?

אז נדבר על זה בפרק ההגדרות.

ההגדרות דיברנו.

אנחנו מאוד מבקשים שאם זה עולה להצבעה ביום ראשון הקרוב, שיהיו שני פרקים שווים לשוק חופשי אמיתי. אנחנו לא אומרים מה יהיה בפרק הזה, אנחנו רק אומרים שיהיה פרק שיתייחס להסדרה של הייבוא.

מה שחשוב לנו, והנושא הזה הוא גם בתיאום עם משרד המשפטים, שהוראות הפרק הזה או הסעיפים – אני מדברת בעיקר על הסעיף הכללי שזה סעיף 32 – לא יגרעו מסמכויות הפיקוח והבקרה של הרשות המוסמכת שמתחייבות מאמנות. אתמול דיברנו על העניין של הנוהל. יש פה אזכור של נוהל, אבל רק בהקשר של ההצהרה מתוכו, והאמנות בפירוש קובעות חובות פיקוח על סחר בין לאומי וקובעות אפילו הוראות שבנמלים יתקיים פיקוח שהוא לפחות - - -

מה ההגדרה הבין-לאומית? איך זה כתוב בהגדרה הבין-לאומית? איפה ההגדרה הבין-לאומית? את יכולה לקרוא לנו אותה, כדי שנבין אותה?

קודם כל כתוב את אותם כללים, The Parties shall not knowingly permit the export of drugs to any country or territory except: (a) In accordance with the laws and regulations of that country or territory, שאת זה באמת הכנסנו כבר לתוך הסעיף הזה.

כן, בהתאם להנחיות שלנו פה במדינת ישראל.

נכון, מוסיפים פה את הנושא של ה-limits of the total of the estimates for the country.

אין פה שאלה, יהיה רשום כמה מייצאים.

נושא של ההערכות, שהייצוא צריך להיעשות גם בהתאם לאותן הערכות שהמדינה מדווחת.

כן, כל שנה יהיה מדווח כמה אנחנו מקבלים, אין בעיה, זה לא סותר.

The parties shall exercise in free ports and zones the same supervision and control as in other parts of their territories, provided, however, they may apply more drastic measures.

זאת אומרת, הנושא הזה של הפיקוח בנמלים, לא רק שאי אפשר לדלג עליו, אלא יש פה הצעה אפילו לנקוט אמצעים עוד יותר קשיחים מאשר אלה שקיימים על הפיקוח שנעשה בארץ.

מי כאן מהמגדלים ייצא אי פעם? האם חברת השינוע או חברת האבטחה נמצאות עם אותו מטען עד לעלייה למטוס? איך זה עובד?

בוודאי, יותר מזה, גם היק"ר נמצא במפעל אצלנו לאשר את המשלוח, וגם במכס בשדה התעופה.

אבל יש תחנות בתוך המסלול הזה, שמהרגע שזה נארז בחווה - - -

היק"ר נמצא בתחנות האלה עם פיקוח.

היק"ר נמצא בכל התחנות עם פיקוח.

עד שזה נכנס לביטחון נתב"ג, שם זה כבר שב"כ, שיודע בדיוק מה עולה למטוס.

בעיקרון, הנהלים של אבטחה בנמלי התעופה קיימים בנתב"ג, אין פה בכלל שאלה.

לא, זה לא רק זה.

לא רק, גם נתב"ג וגם משטרת ישראל בעניין אתנו, כולל פיקוח של זה, אבל על פי האמנה, מהרגע שהקנאביס נארז לייצואו לחוץ לארץ, הוא חייב להיות בפיקוח של הרשות המוסמכת באותן תחנות שאתי ציינה.

יש תחנה מהרגע שזה יוצא מהמפעל או מהחווה. איך אנחנו מבטיחים שאותו משלוח שבאמת יצא מהחווה הוא אכן אותו משלוח שעלה לאנייה כדי להגיע ליעד, אלה התחנות שיש בהן נקודות הפיקוח.

מה שיוצא כרגע מהסעיף זה שברגע שבעל רישיון רוצה לייצא, כל מה שהוא צריך זה לתת הצהרה שהוא רוצה לייצא ולהביא אישור מהמדינה השנייה. התייחסנו אתמול לנוהל שקיים כיום, שצריך לעדכן אותו. אני גם אומרת שהוא אפילו לא עולה בקנה אחד עם החלטה 224. אין ספק שצריך לעדכן אותו, אבל הנוהל הזה קובע צעד אחר צעד את אותן פעולות שצריכות להיעשות, כולל אפילו הנחיות מה קורה במכס, מה קורה אם מחליטים למשל לבטל משלוח. מה קורה עם הסם? זה סם, זה לא עגבניות או מלפפונים שאולי יכולים להירקב. זה סם שצריך לקבוע מהלכים מה ייעשה אתו. הנוהל שקיים היום, קובע את כל המסלול הזה. גם הבנו אתמול שאין כוונה להכניס כלום.

אני לא חושבת שהנוסח של סעיף 32 היום מונע פיקוח כזה. יכול להיות שנצטרך להבהיר. אם כתוב שהוא מוסר הצהרה על ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים, ואתם מגלים שבמקום קנאביס הוא העביר משהו אחר, ברור שהוא לא עומד בהוראות.

הבנתי, אני מבינה שגם משרד המשפטים באותה עמדה.

אפשר להוסיף הוראות מבחינת סמכויות פיקוח ובקרה - - -

על שילוח המוצרים מהחווה, ועד להגעה למטוס, אוקי?

מאיפה לאיפה, צריך לומר על פי האמנות הבין-לאומיות.

האמנה הבין-לאומית לא אומרת לך מה אתה צריך לעשות. אני לא צריכה עכשיו שהם ישלמו למשטרה על ניידת שתסיע את התוצרת לשם, אבל אם יש להם חברת אבטחה, שגם ככה משנעת את זה בתנאים של GSP, והיא מוודאת שהוא מגיע מהתחנה הזו עד התחנה הזו, זה נוהל אבטחה.

זה נוהל הייצוא.

נכון, ולכן אני רוצה תקנות מינימליות, שיאושרו לעניין נוהל האבטחה והשינוע של התוצרת המיועדת לייצוא מהחווה ועד למטוס.

קלעת בדיוק למה שבסוף קורה בפועל.

שזה יהיה שלוש תקנות, אני לא רוצה יותר מזה.

מי קובע את התקנות? איזה שר? שר הבט"פ?

כרגע שר הבריאות. היק"ר יביא את אותן תקנות, כפי שהוא הביא אותן עד היום.

היופי הוא שבסופו של דבר זה לוקח את מה שהאמנה אומרת, זה בדיוק מה שאת אומרת. הרי יש GSP, אנחנו יודעים מה גדל, מסתכלים שזה נארז, באותו רגע חברת אבטחה פרטית - - -

כן, עם הGPS ועם כל הדברים האלה.

אושרה על ידי המשטרה וכו', וזה מגיע אל הייצוא. השורה התחתונה שזה עובד, גם בחדש ב-224 וגם ברגיל.

שלוש הערות קצרות. אחת, להציע לעשות את מה שעשינו בפרק הקודם, כמו שאמרתי אתמול שהנוהל של הייצוא ייכנס לתוספת הראשונה, ואם יהיה סעיף שיקבע הוראות ואז יחליף את הנוהל הזה בהמשך, זה נראה לי רעיון טוב.

את לא רוצה את הנוהל של היום.

עד שייקבעו התקנות, אחרת יש חור שחור.

עד לקביעת התקנות, נעשה את זה בהוראת מעבר.

זה מקיים את כל דרישות הדין, ולנו חשוב שכל דרישות הדין, לרבות אמנת סמים מסוכנים, יתקיימו.

הערה שנייה, שימו לב שבסעיף (4) זה צריך להיות IMC-GMP.

הערה שלישית וחשובה, עלתה פה קודם בדיון על הייצוא האפשרות שההוראות וכל התחום הזה יועברו לאחריות משרד הכלכלה. אני רוצה להבין אם בשלב הזה זה נכנס להצעה.

בשלב הזה זה לא ייכנס להצעה. אני כן בדין ודברים מול לשכתה של אורנה ברביבאי. יש נכונות לקבל את זה. צריך להבין את המנגנון. אם משרד הכלכלה יהיה אמון על תעודות ייצוא, על תקנות פיקוח והכול, אנחנו נצליח להגיע לדעתי להבנות ולסיכומים בעניין הזה ושהדבר הזה יהיה במשרד הכלכלה במקום ביק"ר ובמשרד הבריאות, אבל אנחנו לא נעסוק בזה עכשיו, אלא לקראת קריאה שנייה ושלישית.

שהאחריות והאכיפה לא יהיו נפרדים.

ברור, אין פה ספק.

ואין לנו התנגדות כמובן להעברה.

חשוב שכאשר מדובר בתוצרת צמחית, לדוגמה ייצוא תפרחות, חייבים לעבור גם את משרד החקלאות, ומשרד החקלאות עושה בדיקה פיטוסניטרית ומאשר שהתוצרת עומדת בדרישות של מדינת היעד.

בדרך החוצה?

גם בדרך החוצה.

אני לא חושבת שזה נכון, היום זה קיים?

לא, אלה דרישות שלהם. אלה לא דרישות שלנו, אלה דרישות שלהם, זה קיים גם היום.

במוצר מוגמר?

בתפרחות אמרתי, רק במוצר צמחי.

טבעי לא מוגמר.

ככל שמדינת היעד תדרוש את זה, הם ייאלצו לבקש את זה מכם. אם מדינת היעד לא דורשת את זה, אני לא חושבת שצריך להוסיף את זה בחקיקה.

זאת דרישה קבועה לכל חומר צמחי שיוצא ממדינת ישראל. זאת לא בדיקת קנאביס, אלא בדיקה פיטוסניטרית של חומר צמחי שיוצא ממדינת ישראל למדינה אחרת. זה כדי להגן על מדינת היעד ממזיקים.

אבל אנחנו לא משרד החקלאות של מדינת היעד. אם משרד החקלאות של מדינת היעד דורש בדיקה פוטוסניטרית, הם ייאלצו לגשת למשרד החקלאות ולבקש בדיקה פוטוסניטרית. אם משרד החקלאות של צרפת לא דורש את זה והוא לא מבקש את זה – הרי בצרפת לא יכניסו לו את התוצרת, אם משרד החקלאות הצרפתי דורש בדיקה פוטוסניטרית. אני לא חושבת שהם ירצו לזרוק את הסחורה לזבל.

כל עוד ברור שאנחנו לא מאפשרים לעקוף את הדרישה הזאת בעניין הקנאביס, שיהיה ברור.

זה לא עוקף.

לא, אין פה שום דבר שעוקף.

אני רוצה עוד פעם לחזור לנושא של האבטחה. חשוב להבין שגם היום כבר בתפיסת האבטחה, בדרישות האבטחה של משטרת ישראל, גם כשזה חומר מיועד לייצוא, הוא מאובטח. הוא עובר שינוע באמצעות חברת שינוע שמחזיקה ברישיון, עם דרישות אבטחה של משטרת ישראל. המסופים שיושבים בתוך נתב"ג, עוברים דרישות אבטחה ומיגון של משטרת ישראל.

אי אפשר לערבב, ואם כבר יש GSP ויש תפיסת אבטחה שקובעת את כל דרישות האבטחה, לבוא ולהכניס אותן גם לתקנות ייצוא, כשאלה שני נהלים, שני סעיפים שמבלבלים, ואם משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים קובעים את תנאי האבטחה והמיגון, אי אפשר שבסוף בנוהל של משרד הבריאות שגם ידרוש, כי זה יגרור איזשהו בלבול מי בסוף אוכף את זה, מי מנחה את זה. אם יש גורם אחד שנקבע, שהוא כותב את תנאי האבטחה והמיגון, תנאי האבטחה והמיגון יכללו את כל המכלול הזה.

לא הבנתי את ההערה. גם היום יש GSP ויש נוהל ייצוא, נכון?

GSP זה קוד שנקבע על ידי משרד הבריאות, כי הם רצו לקבוע קוד אחיד לכל הנהלים שלהם. מאז הדברים השתנו. עדיין ממשיכים לקרוא לזה GSP, אבל בסופו של דבר GSP זה לא נוהל של משרד הבריאות, זה גם לא נוהל אבטחה ולא GSP משרד הבריאות.

אז איך מאבטחים היום?

זאת תפיסת אבטחה של משטרת ישראל, לא משרד הבריאות. העובדה שממשיכים לקרוא לזה בשם הישן GSP, כי משרד הבריאות רוצה להמשיך וליצור איזה שהם שמות או קודים אחידים מבחינתו, זה משהו אחר, אבל זאת תפיסת אבטחה של משטרת ישראל.

לא ענית לי לשאלה. נקרא לזה איך שנקרא לזה, היום יש נוהל אבטחה של משטרת ישראל לעניין ייצוא?

אין ייעודיות לייצוא, תפיסת האבטחה של משטרת ישראל כוללת את כל המכלול. ברגע שאת מכניסה את זה ואומרת: חוץ מתפיסת האבטחה של משטרת ישראל, שנותנת את כל המכלול ונותנת תנאי אבטחה ומיגון לחברת שינוע ולמסופים, גם משרד הבריאות – זה משהו אחר.

אני רוצה להדגיש מבחינת חוקים, הסמכות של מדינת ישראל וגם של משטרת ישראל גם בהנחיות היא עד המסוף. כל השטח של המטוס הוא שטח סטרילי בהנחיית שב"כ, לשם מאבטחים אזרחים לא יכולים להיכנס. צריך להגדיר שרשרת אבטחה, עד איפה הסמכות שלנו.

ענת, תודה רבה. אכן בהתייחסות שלכם לדברים המקצועיים האלה, לקחנו את זה לתשומת לבנו, ולכן הוספנו גם את התקנות לעניין הזה, שלמעשה יהיה פיקוח על אותה תוצרת. שינוע וחברת שינוע במדינת ישראל שיכולה לשנע קנאביס, חייבת לעמוד על פי אותן דרישות שנקבעות על פי חוק, ולכן הוראות החוק – בין אם שינוע ממגדל למפעל, או ממפעל לבית מרקחת – אינן שונות מבחינת החקיקה ממעבר מהחווה למסוף הטרמינל, שדה התעופה. לכן הם יצטרכו גם לעמוד באותם תנאי אבטחה ובאותם תנאי שינוע, כפי שקובע החוק לעניין מגע בקנאביס.

מה שענת ניסתה להגיד זה שיש פה איזושהי כפילות, כלומר: אם יש לך את תפיסת האבטחה שציינת בתוספת השמינית ויש פה את התקנות, שגם מייצרות את אותה תפיסת אבטחה, יש פה איזושהי כפילות. מה שהיא מבינה זה שיש צורך בנוהל הייצוא.

המשטרה מתנגדת שזה יהיה קבוע בתקנות, כי תפיסת אבטחה זה משהו שמשתנה.

אבל אנחנו לא קובעים את תפיסת האבטחה.

אבל זה הנוהל, הוא חלק מתפיסת האבטחה.

אנחנו על פי האמנה הבין-לאומית קובעים את תפיסת הפיקוח על הייצוא, משום שזה הדבר שדורש את האמנה הבין-לאומית. את תפיסת האבטחה קובע המשרד לביטחון פנים, על פי נהלי האבטחה, שקבועים להתנהלות קנאביס במדינת ישראל, ולכן אין סתירה בעניין הזה.

אבל את ביקשת לנסח שמשרד הבריאות יקבע - -

--יקבע סמכויות פיקוח לעניין הייצוא.

אבל זה חלק מסמכויות הפיקוח.

---לא לקבוע את האבטחה בנהלים של משרד הבריאות.

כשנגיע לשאלה מה אנחנו מכניסים בדיוק באותם נהלים, תוכלו לראות את העניין - - -

נוהל הייצוא זה נוהל 110, אין שם - - -

כל מי שעוסק בדברים האלה, כמובן חייב להיות בעל רישיון, דהיינו אם הוא משנע – GSP, אם הוא מחזיק - - -

אני מציע שאחרי זה אולי משרד הבריאות ירחיב על היישום של זה בנוהל. אני חושב שיש פה שני היבטים: ההיבט של הפיקוח והבקרה, שהוא האחריות הגורם המאסדר. צריך להיות ברור שהפרק הזה לא גורע. אני כן חושב שהנוסח הזה עלול להשתמע ככה.

הוא בעל רישיון. התנאי לפי התוספת השנייה זה שהוא עומד בתנאי האבטחה. איך יכול להיות שבעל רישיון שמייצא - - -?

אני לא מדבר על אבטחה. כתוב כרגע בנוסח, שדי בשני תנאים – אפילו אין שיקול דעת, כתבתם את זה כחובה, הוא נותן לו היתר יבוא, ולא משתמע מהסעיפים האלה, שלרגולטור יש סמכויות על פי האמנה לבוא לבצע גם בנמלים או בכל היבטים אחרים שנדרשים.

אבל אמרנו שנוסיף סעיף, ששר הבריאות יקבע סמכויות בקרה ופיקוח.

אני מבין שאתם לא רוצים נוהל, אתם רוצים שזה יהיה בתקנות, בכללים, בהוראות, לא משנה, וששר הבריאות או הגורם יקבע אותם, אני שואל לגבי ההבחנה. יש היבט של אבטחה, שזה היבט נפרד, ויש היבט של הפיקוח והבקרה. יכול להיות שזה צריך להיות בהתייעצות הדדית בין הגורמים.

הוא אמר שגם הנוהל היום לא נוגע לעניין האבטחה, אלא לעניין הפיקוח והבקרה, וככל שאנחנו ניתן בהוראת המעבר את הנהלים הקיימים היום, וברגע שהם יתקינו את ההוראות החדשות, למעשה הן יתחלפו.

הבנתי. יש לנו שתי הערות בהקשר הזה. ראשית, הנוסח לא חודד. אני לא חושב שצריך להתייחס ספציפית לנמלים, אלא לעניין הייצוא, לסמכויות פיקוח ובקרה לעניין הייצוא, כי בסוף זה מצמצם.

זה באמת לא רק בנמלים.

שנית, כרגע כתוב שהעביר את המסמכים המפורטים ואז הוא ייתן את ההיתר.

אמרתי שהוא עמד בתנאי סעיף זה.

צריך להבהיר שהוא עומד בתנאי אותם הוראות שיהיו בהיתר בזמן הוראת המעבר.

כשקראתי אמרתי.

אני רוצה לוודא, הוראת המעבר אומרת שהנוהל של הייצוא יעמוד על להתקנה של תקנות, כן או לא?

הוראת המעבר שאנחנו קובעים אומרת שנהלים ימשיכו לעמוד בתוקפם, כל עוד לא נקבעו. הוועדה כמובן יכולה לקצוב זמן לתקנות ראשונות.

אם זה לא יופיע, אנחנו נדון בזה יותר לעומק.

בלי שהנוהל יופיע, לצערנו לא נוכל לתמוך.

לא, הנוהל הקיים.

נוהל הייצוא יופיע בתוספת הראשונה?

כן, הנוהל יופיע. החוק יקבע שזה הנוהל, עד להתקנת אותן תקנות.

צריך להוסיף את זה.

כן, אמרנו שנוסיף את זה.

אמרנו לאורך כל הדרך, שכמובן אנחנו מוכנים לדון בתוכן של הנוהל, ואנחנו תמיד שמחים להוריד דברים שאין צורך, אבל אם אנחנו מוודאים שהוראת המעבר אכן כוללת את הנוהל עד להתקנה של תקנות שמחליפות אותו מהותית, זה מקובל.

כן כן כן.

קודם כל, אני שמח שאחרים הצליחו להסביר את מה שאני כשלתי להסביר, אבל גם משרד הכלכלה אמר שלא יהיה ייצוא עד שלא נפעל להשוואת התקנים, וסביר להניח שזה ייקח זמן. אז אני שמח שבשעה טובה הבנו את זה.

אנחנו בבעיה, כי מדינות אירופה לא ששו להכיר בתקן שלנו, כמו שאנחנו לתקן שלהן. אנחנו מנציחים עכשיו בחקיקה הראשית, בין אם אנחנו כוללים את זה ובין אם לא, מדיניות מפלה בין יבואנים לבין יצואנים, זה מה שאנחנו עושים. הייצוא לא יקרה בחודשים הקרובים, הוא לא יקרה.

חבר'ה, החוק לא ייכנס לתוקף בחודש הקרוב, כנראה רק אחרי הפגרה. אם בכלל נספיק לאשר את הדבר הזה, אולי איך שנסיים את הפגרה נוכל להעביר את זה.

אז יש לנו לפחות עד סוף 22'. עד סוף 22' לא נייצא, לא תהיה לנו אפשרות לייצא, אבל לייבא תהיה אפשרות, כי אנחנו הסכמנו להכיר בתקן שלהם.

אבל גם אם אני עכשיו מכניסה איסור ייבוא למדינת ישראל באופן מוחלט וטוטלי, זה לא ייכנס לתוקף עד שאנחנו נסיים את החקיקה, אז בכל מקרה אתה מדבר על מספר חודשים.

אבל יש צעדי מנע שאת יכולה לנקוט.

מה אתה מציע?

אני אגיד לך מה אני מציע, יש פתרון פשוט, אין להם IMC-GAP? אין להם IMC-GMP? שלא ייבאו לארץ.

אבל איפה אתה רוצה להכניס את זה? פה בחקיקה? להכניס את זה לחקיקה שתיקח כמה חודשים?

לא בחקיקה, כל התקנים המקבילים, כל הדברים שנתנו כדי שאפשר יהיה - - -

אתה סוטה מהצעת החוק. די, אנחנו לא דנים בזה עכשיו. אם אתם רוצים, תקיימו דיון מול היק"ר על מה אתם יכולים לעשות בחודשים הקרובים.

אי אפשר לדון בהצעת חוק על הייצוא בלי לדון בהצעת חוק על הייבוא, אי אפשר להתעלם מזה.

אני סוגרת את הפרק של הייצוא נכון לעכשיו.

אפשר גם למחוק את הפרק הזה, כי אין יצוא, מה לעשות?

תודה רבה, אני סוגרת את הפרק הזה של הייצוא לאחר התיקונים ואני רוצה להביא אותו להצבעה.

אפשר לקרוא אותו? לא הבנו מכל הדיונים מה הפרק אומר, מה שכתוב או השינויים?

מה שקראנו, ויש את התוספת בסעיף 32 ששר הבריאות יקבע הוראות לעניין סמכויות פיקוח ובקרה להליך ייצוא. זהו, אין עוד שינוי.

שר הבריאות? לא אמרנו שר הכלכלה? שר הבריאות על הייצוא? למרות שצו היצוא נמצא במשרד הכלכלה.

כן, שר הבריאות.

אמרנו שאנחנו פועלים שבקריאה שנייה ושלישית התקנות יעברו לידי משרד הכלכלה, סמכויות פיקוח ובקרה יהיו במשרד הכלכלה, ברגע שהשרה תקבל לידיה אישור שהיא מעוניינת בו. אנחנו גם עובדים על זה.

רק בהיבט של הייצוא?

רק בהיבט של הייצוא.

והייבוא לא?

אנחנו נראה אם ניתן גם להכניס את זה.

למה זה לא פרללי?

אתם עוצרים אותי מלהתקדם עם הפרק הזה. יש לנו עוד 20 דקות לקיים דיון, לפני המליאה נפתחת.

כל מי שיושב כאן מהתעשייה, לא חושב שאפשר להתקדם עם הפרק הזה.

אנחנו חושבים שכן.

אבל כל התעשייה אומרת כאן שאי אפשר.

אתם לא רוצים ייצוא? שנמחק את הפרק הזה? אתם רוצים שנמחק את הפרק הזה?

אנחנו רוצים להסדיר את זה, שזה יהיה פרק היבוא.

אי אפשר ככה.

אין היתכנות ליצוא.

אבל אנחנו מאפשרים לכם כרגע היתכנות ליצוא. אני לא מבינה.

אבל אנחנו לא מאמינים בפרק הזה, לא להגיד את זה?

חבר'ה, תגידו לי לקראת קריאה שנייה ושלישית, אם אתם רוצים שאני אוריד את הפרק של הייצוא. תתמודדו עם מה שקיים היום, תחליטו בעצמכם.

כן, עדיף.

אין בעיה, אני אוריד את התקנים. אני מורידה את זה, אין בעיה. תקשיבו, זה לא יעבור קריאה שנייה ושלישית, אם אני לא מכניסה את הפרק הזה. חבר'ה, אני לא יכולה להכניס פרק של יצוא בקריאה שנייה ושלישית, כולם יגישו על זה נושא חדש. אני לא אכניס את זה.

אז זה מה שאנחנו מבקשים.

אתם רוצים שאני אוציא את הפרק?

לא.

אז די.

אבל מה שאת אמרת אותו דבר עם היבוא.

אני לא נוגעת ביבוא כרגע. אתם מעכבים אותנו סתם.

שרן, אפשר להציע פשרה? זה לא סתם, את רוצה לגמור את הפרק והפרק לא גמור.

לא, ואף אחד לא מדבר שלא ברשות. נגמר, אנחנו סיימנו את הדיון על הפרק הזה. כפי שאנחנו ניסחנו אותו, אני רוצה להעלות אותו להצבעה. מי בעד פרק הייצוא? מי נגד?

הצבעה

אושר.

הפרק עבר.

שרן, אפשר רק - - -

לא, אתם הגזמתם, באמת שהגזמתם. אנחנו עושים כאן מלחמות מול המשרדים הרלוונטיים, כדי לאפשר לכם את הדברים האלה, ועל כל דבר אתם חוזרים עם תלונות. אי אפשר לרצות אתכם, זה בלתי אפשרי. אם בכל מקרה אנחנו מפסידים שם, תגידו לי ואני מראש לא אלחם על זה, למה אני צריכה להתעצבן מול משרד הבריאות? מול המשרד לביטחון פנים? מול משרד המשפטים? אני כבר שלושה ימים נלחמת איתם על היצוא ומנסה להגיע להסדר עם השרה, כדי שהיא תיקח את זה למשרד הכלכלה. למה אני עושה את זה, אם אתם מגיעים אחר כך רק להתלונן? אני אוציא את הפרק ונגמר הסיפור.

אבל אם היה רשום שרת הכלכלה, לא היינו מתנגדים.

חבר'ה, זה לא נמצא שם כרגע. את רוצה להמתין עוד חמישה חודשים בשביל זה? אז אני אוציא את הפרק ונמתין חמישה חודשים.

אנחנו לא רוצים. אנחנו רואים רק את מה שכתוב, אנחנו לא רואים את מה שלא כתוב.

נעצור את החקיקה, מה נסגר אתכם?

לא, זה לא רק מה שרואים. אם הוועדה אומרת לפרוטוקול שלקראת הקריאה השנייה והשלישית היא תדון באפשרות להעביר סמכויות לשרת הכלכלה וזה יופיע בדברי ההסבר, זה נמצא על שולחן הוועדה, זה יהיה.

אתם לא מצליחים לרדת לסוף דעתנו בנושא הזה. אנחנו לא בשוק חופשי עכשיו.

כל הזמן שוק חופשי, אין שוק חופשי, הכול מתוכנן, הכול סדור, הרגולטור קובע הכול, הכול.

תודה. אני נועלת את הישיבה לעניין פרק היצוא. אנחנו נתכנס בעוד כחמש דקות לעניין המשך דיון בפרק הרישיונות. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:31.