פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



76

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
התשפ"ב-2021
20/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות
התשפ"ב-2021
יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 12:40

הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, של ח"כ שרן מרים השכל -
הכנה לקריאה ראשונה

רישיונות

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר

גבי לסקי

יובל לנדשפט - מנהל היק"ר, משרד הבריאות

רננה מיסקין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

יערה קליינברג - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ורד ליפמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אתי כהנא - עו"ד, מנהלת תחום בכירה, חומרים פסיכואקטיביים, המשרד לביטחון פנים

ענת ממסה קינן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

ענת חן מיכאלי - ראש תחום קנאביס ארצי, המשרד לביטחון פנים

טל פז מזרחי - קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ דנה זוננפלד - אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים

רחל גולדשטיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

אריאל גריפר - עו"ד, יו"ר הוועדה לענייני קנאביס מחוז תל אביב, לשכת עורכי הדין

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

יעל שכטר סיטמן - ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים

יפעת קריב - חברת כנסת לשעבר, סמנכ"ל תיקון עולם

ד"ר ארנון הימן - מנכ"ל קאנוניק קנאביס רפואי

איתי רוגל - סמנכ"ל פיתוח עסקי, בזלת פארמה

מיכאל עופר - רוקח ראשי, BOL פארמה

ניר יופטרו - פעיל חברתי, יו"ר מלאכים בירוק

אביחי ויקטור סמילה - פעיל חברתי, מלאכים בירוק




משתתפים באמצעים מקוונים



רויטל גרמה - ראש חוליית אישורים מיוחדים, המשרד לביטחון פנים

אתי פלר - מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

ענת מימון

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ב-2021, פ/2245/24
הכנה לקריאה ראשונה

צוהריים טובים לכולם. חזרנו לדיון בוועדת הקנאביס ואנחנו נכנסים עכשיו לפרק הרישיונות. פרק הרישיונות הוא אחד הפרקים המשמעותיים ביותר בו יצרנו את המנגנון והיועצת המשפטית ענת תתחיל ותעבור אתנו עליו סעיף-סעיף. כמו שאמרתי בדיון הקודם, אני מבקשת התייחסות לסעיף עצמו. דיברנו על החוקים, דיברנו על התמונה הכוללת ואני מבקשת התייחסות אך ורק לסעיפים.

הפרק של הרישיונות נסמך למעשה על ההוראות בפקודת הסמים המסוכנים שקובעים את מתן הרישיון ואנחנו לא באים לגרוע. בהמשך יהיו לנו תיקונים עקיפים לאותם סעיפים בפקודת הסמים ואנחנו נגיע לזה בפרק של התיקונים העקיפים. הרעיון הוא שהרישיון ניתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים. הוראות ספציפיות שרצינו לתקן הוכנסו כאן כמו לדוגמה שלא תהיה הגבלה כמותית על עיסוק בקנאביס ודברים כאלה. בנוסף יש את התוספת השנייה, שם יש תנאים ספציפיים לרישיונות ספציפיים. כלומר, יש רישיון עיסוק בקנאביס כללי אבל יש רישיון לעניין גידול, רישיון לעניין ייצור, רישיון לעניין שינוע ואבטחה ואם יש תנאים ספציפיים לעניין זה, זה מופיע בתוספת השנייה.

אני אקריא את הסעיפים. את תרצי לעשות היום גם את התיקונים העקיפים?

נתחיל עם הסעיפים וננסה להגיע לתוספות.

פרק ב': רישיונות

3. חובת רישיון

(1) לא יגדל, ייצר, יפיץ, יחזיק מלאי, יבצע מחקר, ישנע, ינפק וייבא אדם קנאביס או יבצע בדיקות מעבדה אלא לפי רישיון שיינתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים ולפי הוראות חוק זה.

זה מתקשר להערה שנאמרה קודם. אם נגדיר קנאביס לצרכים רפואיים, לא צריך לחזור על זה כאן, ואם לא נגדיר, נחזור בכל מקום. כרגע הורדתי את הצרכים הרפואיים וגם את מוצריו כי זה כבר נכתב בתוך ההגדרה של הקנאביס.

מה עם ייצוא?

לייצוא יש הוראות מיוחדות. כרגע לא ביקשנו. ביקשנו רק היתר יצוא.

ההיגיון לא להכניס את עניין הייצוא הוא משום שבפרק הייצוא רק אדם בעל רישיון לדעתי יכול לייצא.

למה את הייבוא לא נשים בפרק הייבוא? אותו דבר.

אדם שמייצא, הוא למעשה מישהו שמחזיק באחת משרשראות הערך ולכן בכל מקרה הוא נדרש לעמוד באחד מהרישיונות האלה.

אז ייבוא לא צריך להחזיק בשרשרת?

קודם כל, יבוא לא צריך להחזיק באחת משרשראות הערך. לכן אנחנו מכניסים אותו כאן, על מנת שהוא ייאלץ לבקש רישיון כפי שכל אחד אחר נאלץ לבקש רישיון. אני לא דורשת ממנו עכשיו להחזיק במשהו, אבל אני כן מבקשת שיהיה לו רישיון לקנאביס. זה המינימום של המינימום.

אני רוצה לומר שכאן יש התנגדות מאוד גדולה של התעשייה. אנחנו רוצים שיבואן יחזיק בחלק משרשרת הערך בדיוק כמו יצואן. לא לתת הקלות כי גם בחקיקה זה לא מופיע. הנושא הזה של יבואן יכול לייבא בלי שהוא מחזיק בשום דבר בשרשרת הערך. זאת איזושהי המצאה לא ברורה ולא ברור מהיכן היא נבעה. לכן כל כך חשוב שהחוק יתייחס גם לנושא הזה של הייבוא. היום המילה יבוא לא מוזכרת בחקיקה וגם עכשיו.

את מדברת על הפקודה?

בפקודה יש היתר יבוא כמו היתר יצוא.

אנחנו יכולים לדבר עכשיו על הייבוא במשך חצי שעה ולנסות למצוא משהו או שאנחנו יכולים לעבור על פרק הרישיונות ולנסות לסיים אותו על מנת שנוכל להצביע עליו עוד השבוע. החלטה שלכם אם אתם רוצים להמשיך את הדיון על כל הדברים האלה או שאתם רוצים להתחיל להתרכז ולהתחיל להעביר את החוק הזה.

אבל אם המילה יבוא מופיעה כאן, היא מפריעה לנו.

להוריד את הייבוא? שיבואן לא יידרש לרישיון? אני מבקשת הערות לסעיף הזה. אם אין הערות לסעיף הזה, אני מבקשת לשמור את זה לאחר כך ולהתייחס כאשר נדון בנושא הזה. אם אתם אומרים לי להוריד מכאן את הייבוא, הוא לא יידרש לרישיון – בסדר.

גם המחקר והפיתוח למשל לא מופיע כאן.

היועצת המשפטית הוסיפה את זה.

מה לגבי מיצוי, הכנה?

בסופו של דבר הפעולות יכולות להיות יותר כמו תיווך וכיוצא בזה, יש שאלה. אנחנו הגדרנו את הרישיון – אמנם לא הגדרה סופית – בפרק ההגדרות. השאלה אם אין מקום כאן להפנות למה שהגדרנו.

לא. ההגדרה שעשינו היא חובת רישיון. אמרנו שאנחנו מגדירים ספציפית בפרק הרישיונות כדי להשאיר הגדרה מאוד רחבה האומרת מה זה רישיון.

יש עוד פעולות כמו תיווך ופעולות נוספות.

אם יש עוד דברים נוספים שאתם רוצים להוסיף או להחסיר, אני אשמח לשמוע אבל ההגדרות האלה ייכנסו. אנחנו החלטנו עכשיו בפרק ההגדרות שההגדרה של גידול היא כל פעולה חקלאית או אחרת הנעשית באתר גידול. לכן, לעניין הזה, זה לא נחשב מחקר שאנחנו כן מגדירים אותו כאן, לא נחשב העניין של יבוא שאנחנו מגדירים כאן, כי זאת הרי לא פעולה חקלאית. אם יש לכם הערות ובקשות להחסיר או להוסיף, זה מה שאנחנו נעשה.

אני רק אתן את המבוא ורננה תשלים. אנחנו כבר היינו בדילמה הזאת כשכתבנו את הנהלים ולכן המילה שאנחנו מצאנו שכוללת את כל סוגי העיסוק הוא: לא יעסוק אדם בקנאביס, בין אם המגע ובין אם ללא מגע.

אבל ברגע שקובעים חובת רישיון, צריך להגיד מהו אותו עיסוק שמחייב הוצאת רישיון.

עכשיו רננה תמשיך.

אני מסכימה עם יובל. באמת ההגדרה רחבה והיא מפנה אותנו לפעולות בפקודה, פעולות שדורשות רישיון. הפעולות שהן אסורות בסם מסוכן. אגב, חדי עין ישימו לב שתיווך הוא לא פעולה אסורה אלא אם כן זה בעסקה אסורה. לכן אני חושבת שנכון גם כאן להפנות לפעולות שאסורות בפקודה ושדורשות רישיון.

אבל אנחנו בחקיקה הזאת מבקשים להגדיר את זה בצורה ספציפית משום שלפעמים בפקודה הפרשנות – בין אם היא של משרד הבריאות ובין אם היא של המשטרה – הייתה או רחבה מדי או לא מספקת. למשל, הנושא של המחקר ופיתוח. מחקר ופיתוח פתאום כל מי שבמעבדה וכולי – לא. אנחנו כאן מגדירים שמי שעורך את המחקר עצמו, בעל המחקר, הוא יידרש לרישיון. לא כל אחד ואחד שעכשיו צופה באותה קבוצה עליה עושים את הניסוי או משגיח על אותו בעל חיים שעליו נעשה הניסוי או עובד באיזשהו אתר שם נעשה הניסוי.

אבל זה לא רלוונטי לסעיף הזה.

זה כן רלוונטי משום שאני רוצה להגדיר לכם למי נדרש רישיון. ככל שזה לא כתוב כאן, הוא לא יהיה שם. ככל שהוא כן כתוב כאן, הוא יהיה כלול כאן.

אני אחדד. מי שדורש רישיון גם היום בפקודה זה רק מי שמבצע בעצמו פעולות בקנאביס.

לא נכון.

כן נכון.

האם רואה החשבון שלכם שנמצא במשרד בעזריאלי נדרש לרישיון, לכל הדבר הזה?

כן.

הוא לא מקבל רישיון.

זה חלק מהפרשנות של פקודת הסמים המסוכנים. חברת השקעות מאוד מאוד גדולה – חלק מהחברות יונפקו בבורסה – רוצה להשקיע באחת החברות האלה. האם בעל התאגיד עכשיו יידרש לרישיון משום שהוא צריך להחזיק?

הוא ייבדק.

אנחנו רוצים להגדיר לכם. אנחנו לא מעוניינים שתרחיבו את זה ואנחנו לא מעוניינים שתצמצמו את זה.

הסעיף הזה לא מרחיב את זה ולא מצמצם את זה. בסך הכול הוא מונה שוב את הפעולות בחפיפה חלקית לפעולות שמנויות בפקודת הסמים המסוכנים.

נהדר, אבל אנחנו מעוניינים להגדיר אותן משום שהחוק הזה יגבר גם על פקודת הסמים המסוכנים.

כל מצב שיש אי הלימה בין הוראות החוק הזה לבין הוראות פקודת הסמים המסוכנים, זה מתכון לבלגן, במיוחד כשאנחנו מדברים כרגע על עבירות פליליות הארד-קור. אנחנו לא מדברים על החלקים היותר הסדרתיים.

אני אבהיר מבחינה משפטית. פקודת הסמים המסוכנים למעשה מפורשת, כלומר, יש לה פרשנות משפטית והפרשנות המשפטית הזאת גרמה גם למשטרה וגם למשרד הבריאות לעשות פעולות שלפעמים לא הוגדרו אלא למעשה זו הייתה פרשנות של מה שחשבו. אנחנו מעוניינים לעצור את הפרשנות הזאת ולהגדיר אותה ולכן אנחנו מגדירים אותה כאן.

אני מנסה לומר שהיא לא מוגדרת כאן ואם רוצים להגדיר אותה, זה בסדר.

אני אשמח לשמוע הערות ספציפית לעניין הסעיף, מה לא מוגדר, מה חסר או מה צריך להוסיף.

לעניין הסעיף, כמו שאמרתי, אני סבורה שנכון יותר להעביר את זה לפעולות שנמצאות בפקודה.

אבל אנחנו סבורים אחרת.

אני אשלים את המשפט ותבינו למה אני מתכוונת. מעבר לזה, אם רוצם להגדיר איזה עובדים – לצורך העניין, אתם מדברים על עובדים – ואיזה גורמים לא רלוונטיים, אז קודם כל יש כאן את משרד המשפטים ומבחינת ייעוץ וחקיקה הם מנחים גם אותנו וגם את המשטרה, ואם יש חוסר הבנה ובטעות נבדק בן אדם שלא אמור היה להיבדק, אז אנחנו מקבלים מהם.

מותר לחוקק, לפרש את זה.

במקום שיש סתירה בין החוק לבין פקודת הסמים, ייקבע מפורשות שהפקודה גוברת אלא אם נקבע כאן באופן מפורש שההוראה כאן גוברת.

נכון. לכן אנחנו רוצים להגדיר את הדברים, את הרישיונות שנדרשים ומה לא נדרש. מה שלא נמצא כאן, לא יידרש.

אומרת הדיל שנצטרך להוסיף ולומר שעל אף האמור בפקודת הסמים, בעניין הרישיונות של קנאביס, אנחנו דורשים את זה לצורך הפעולות הבאות.

זו החלטה שלנו כוועדה. אנחנו סבורים שזה הדבר הנכון.

לעניין ההערות. האם יש חוסר במשהו או שצריך להוסיף משהו?

אני תוהה לגבי ההקשר בין זה לבין סעיף 13. אני מבינה שייצוא וייבוא אתם לא רוצים אבל יש נאמר כאן ש"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקו". העניין של עסקה אחרת. ההגדרה כאן היא יותר רחבה. השאלה אם יש אפשרות לומר "למעט". כדי שלא יהיה מצב שמשהו יהיה בו לקונה, כן להגדיר את זה בצורה רחבה ואז לרשום "למעט האמור, כאן אני מבקש שלא יהיה רישיון".

את אומרת שזה בפרק של הייצוא. צריך להגדיר את הייצוא.

זה לא רק יצוא. זה סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. זה סעיף מאוד רחב.

13 ו-14.

אולי אפשר כן להגדיר את זה בצורה רחבה ואז להגיד שלגבי זה, אנחנו קובעים שלא נצטרך. זה כדי שלא נגיע למצב שייפול משהו בין הכיסאות.

כדאי להיצמד למונחים שקיימים בסעיפים 6, 7 ו-13 בפקודה.

אפשר לכתוב שלא יידרש רישיון לגבי האמור בסעיף 13 ו-14 לפקודת הסמים המסוכנים.

לא. רק חלק מהפעולות.

בסדר. חלק מהפעולות אבל לכתוב את זה ספציפית.

דיברו כאן על עסקה קונסטרוקטיבית. אולי עסקה אחרת, כן צריך לה רישיון.

סעיף 298 לפקודת הסמים.

בתוך הקונסטרוקטיבי יש לך כמה חוליות והחברה העליונה שלנו שהיא חברה ציבורית צריכה רישיון למרות שאין לה מגע עם הצמח. התיווך הוא נגזרת לא נכונה מזה.

רק אם הוא מבצע עסקה בעצמו.

לכן אני אומרת שעסקה כן צריכה להיות שם.

איזו מילה מפריעה או איזו מילה לדעתך יוצרת סתירה?

המילה עסקה אחרת.

גם המילה סחר.

יש אצלנו את המילה עסקה אחרת?

לא. אבל בפקודת הסמים יש את המילה עסקה אחרת.

אם אנחנו מדברים על פקודת הסמים ואנחנו אומרים שכאן זה רק ייצוא, לכאורה זה לא כולל עסקה אחרת. את אומרת שצריך להגיד את זה מפורשות.

אני אומרת שעדיף להגדיר את זה כמה שיותר ואחר כך להגיד להחריג את ה-"למעט".

אבל גם לגבי סעיפים 6 ו-7.

למה? אני לא מבינה.

כי יש פעולות שחסרות.

תגידו מה הפעולות.

למשל מיצוי, הכנה, הפקה.

זה לא ייצור?

אין ייצור. אין עבירה של ייצור. יש עבירה של יפיק.

זה לא נכון. יש עבירה של ייצור. "לא ייצר אותו". בסעיף 6.

אני מדברת על סעיף 6. זה בתוך סעיף 6.

אבל ברגע שכתוב לא יגדל, לא ייצר, לא יפיק אותו – זה אומר שהייצור הוא לא הפקה.

איפה יפיק?

בסעיף 6 לפקודת הסמים.

בואו נעשה סדר. אנחנו לא לוקחים את סעיף 6 ומעתיקים אותו. אנחנו קובעים את הפעולות לעניין החוק שלנו, על אף האמור בפקודת הסמים המסוכנים לעניין קנאביס לצרכים רפואיים. הרישיון נדרש לצורך הפעולות הבאות: גידול, ייצור, הפצה, החזקת מלאי, שינוע, הנפקה, יבוא וביצוע בדיקות מעבדה ומחקר אותו הוספנו.

אולי נרשם תהליך הייצור

זה לעניין הקנאביס הרפואי.

צריך הוראה שאומרת שאין בהוראות חוק זה לגרוע מהסמכות למתן רישיון בפקודה.

זה לא מה שהיו"ר רוצה.

לעניין קנאביס רפואי היא רוצה לדוגמה שפעולות שלא מנויות כאן מפורשות, לא יידרשו לרישיון. נכון?

בקנאביס רפואי. נכון.

הוראה ספציפית לעניין קנאביס רפואי שמונה את הפעולות שנדרשות לרישיון בקנאביס לצרכים רפואיים. זה מה שהסעיף הזה אומר.

אנחנו מדברים על קנאביס רפואי בלבד.

אבל אין הגדרה של ייצור. אולי נרשום תהליך ייצור או משהו שכולל את כל התווך של הפעולות.

נכון. צודקת.

לא ייצר.

בישיבה הקודמת הגדרנו ייצור – כל פעולה שנעשית בקנאביס באתר הייצור, מסיום הגידול ועד אריזתו לשם מסחר.

ואם זה לא באתר, הוא לא צריך רישיון?

אתם ביקשתם לומר אתר.

אם זה לא באתר, לא, לא נדרש רישיון משום שאם הוא לא מגדל את זה באתר, הוא מגדל את זה בצורה בלתי חוקית, הוא מגדל את זה בצורה פלילית ולכן פקודת הסמים המסוכנים חלה עליו.

ואז הוא לא יכול לקבל רישיון.

לא. הוא לא יכול לקבל רישיון.

אנחנו למעשה ניסינו לכסות את כל הפעולות.

הן מכוסות. תגידו לנו פעולה שהיא לא מכוסה. הייצור מכוסה. יש עוד פעולה שלא מכוסה? אם אתם רוצים שנוסיף ספציפית שייצוא לא יידרש ברישיון, נוסיף את זה בצורה מאוד ברורה.

להוסיף את המילה "סחר" שמופיעה בסעיף 13 ו"עסקה אחרת".

מה זה עסקה אחרת? אם אני עכשיו איש עסקים שרוצה לקשר בין המפעל לבין איזשהו גורם בחוץ לארץ ואני מנסה לתווך בעסקה הזאת.

זה תיווך.

אני צריך רישיון? לא.

אם זה תיווך נטו, זאת אומרת, הפעולה היחידה שאתה עושה - - -

תסבירי לי איזה עוד פעולה דורשת רישיון.

השמדה.

כן, אבל זה בעניין אחר.

נוסיף גם השמדה. תודה. מה עוד חוץ מהשמדה?

המילה מלאי לא ברורה.

יחזיק, בלי מלאי.

כן. יחזיק. כמו שתיקנתם קודם. אבל צריך לוודא שיחזיק, זה לא כולל - - -

הכוונה במלאי זה לעשות את זה למשהו - - -

אמרנו שעיסוק הוא לא כולל רישיון החזקה.

יחזיק מוצרים. אנחנו לא יכולים לומר רק יחזיק. צריך להבין שזאת החזקה של מלאי.

נראה לי שזה בסעיף ספציפי שמדבר על כך אבל החרגנו את זה מעיסוק.

זה לא רק מלאי. זה גם חומר בתהליך עבודה.

אבל זה כלול בגידול ובייצור. החזקת מלאי זה מי שיש לו את המחסנים הענקיים.

המחסנים הענקיים זה לא גידול ולא ייצור.

אלה בתי המסחר.

אבל גם בתי המסחר מחזיקים מלאי.

מה קורה אם מישהו רוצה להיות יבואן של סוגי קנאביס. רק לייבא אימהות, זנים, זרעים?
.

זה ייבוא. זה נדרש לרישיון.

הוא צריך רישיון לייבוא, אבל ההחזקה שלהם, הוא עוד לא מוכר. הוא למעשה פותח פרה-משתלה. זה הולך להיות זרעים, תרביות וכולי.

אנחנו צריכים להוסיף בפרק ההגדרות מה זה מלאי.

בהחזקה צריך לכתוב למעט מטופל. מטופל זה עניין אחר, מותר לו להחזיק.

כאן נמצאת הבעיה. אמרתם שאסור לו לגדל. יש לכם סעיף שאסור לו לגדל. אני אסביר מה יובל אמר. אם אנחנו מדברים על שימוש עצמי, החזקה, ברישיונות של המטופלים היום כתוב החזקה ושימוש עצמי. אגב, מבחינתי אפשר גם להגדיר שכל פעולה אחרת כוללת בתוכה גם את הרישיון להחזיק. מעבר לזה, פעולה של גידול כוללת גם את ההחזקה. או אפילו הוא יכול להחזיק ללא מגע בחוליות אחרות.

מה עם מטופל גריאטרי שנזקק למישהו שיאסוף לו את זה? לדעתי זו הגדרה רחבה מדי.

לכן הגדרנו למעט החזקה לשימוש עצמי. הגדרנו את זה בהגדרה של עיסוק.

אבל אז את סותרת את הפקודה. מה זה החזקה לשימוש עצמי למטרות רפואיות? או שימוש עצמי בכלל.

דווקא כאן יש סעיף שאומר שזה לא... וחלק יצטרכו את זה אם רוצים לעבור למרשמים.

איך זה מתיישב עם סעיף 34כד שמגדיר החזקה בפקודת העונשין – החזקה, שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, או בידו של כל אחד אחר.

לכן צריך החזקה, כדי להבין שזאת החזקה עסקית.

בידו של אחר. למה צריך בידו של אחר?

זה לא קשור.

למה זה לא קשור?

זה כן קשור.

אמרתי לא קשור על משהו אחר. מלאי במובן הזה לא מוסיף לנו שום דבר כי מלאי יכול להיות של מטופל.

מה שנעשה, רננה, אנחנו נעשה הגדרה נוספת ונכתוב הגדרת מלאי. אנחנו נגדיר את המילה מלאי לעניין החוק הזה. אנחנו נגדיר את המלאי כעניין עסקי. האימא של ילד חולה אפילפסיה הלכה להביא מהבית לחדר מיון את הדבר הזה.

אין לנו ויכוח על המהות. יש לנו ויכוח על הניסוח.

ענת, אני מבקשת להוסיף הגדרה של מה זה מלאי. אני רוצה שזאת תהיה הגדרה של משהו עסקי.

בהקשר לשאלה ששאל אריאל. אני לא אחראית כאן על הפרשנות אלא משרד המשפטים אחראי על הפרשנות. איך שאני מבינה את זה, איך שאנחנו מפרשים את זה היום, החזקה בוודאי כוללת גם החזקה ללא מגע כמו שמוגדר שם ועכשיו אני לא זוכרת היכן.

נכון, במפת הדרכים רשמתם החזקה קונסטרוקטיבית וגם הפקודה מדברת.

לא רק שם.

השאלה שלי היא אם רשום החזקה בחוק העונשין, שפירושה של החזקה היא גם שליטה בחומר בלי מגע, לפי חוק העונשין זה אומר שגם מתווך בין עסקאות קנאביס שלט בחומר.

לא.

אז מה הוא עושה? יש לו שליטה. הוא יודע להביא את זה ממדינה אחת לשנייה.

אז הוא צד לעסקה ואז זה נכלל בפקודה.

למה הוא צד לעסקה?

אם הוא עושה את כל הדברים האלה, הוא צד לעסקה או לפעולות אחרות בקנאביס.

הוא מתווך.

אם הוא מתווך, הוא לא נחשב צד לעסקה.

בעסקת נדל"ן המתווך צד לעסקה?

אם הוא צד לעסקה, הוא צד לעסקה. אם הוא רק מתווך, הוא רק מתווך.

אם יש חברה שהיא מתווכת בקנאביס לישראל, אני לא צריך רישיון.

מתווכת היא לא מייבאת. אם המתווך הוא בעלים של הקנאביס באיזשהו שלב, הרי הוא מחזיק בו. אבל אם הוא רק אומר שאתה תעשה עסקה עם ההוא ואין לו רווח מזה, הוא לא מחזיק בקנאביס גם במובן המשפטי של החזקה קונסטרוקטיבית לענייני סמים ונשק, ורק בהם יש החזקה קונסטרוקטיבית שהיא החזקה גם בלי החזקה בפועל – אז הוא צריך רישיון. אבל אם כמו במקרה של אדם שהוא מתווך, יש בעל דירה ויש מישהו שרוצה לשכור אותה והם עושים את העסקה ביניהם ואותו אדם לרגע לא גר בדירה, הוא לא בעליה, אין לו שום קשר והוא לא צד לעסקה – הוא לא צריך רישיון.

יכול להיות רישיון של בית מרקחת שמותר לו לנפק קנאביס רפואי, אני יכול להיות גם מתווך וגם צד לעסקה.

נכון. מי שיש לו רישיון עיסוק בתחום, רישיון העיסוק, אם תקראו את מפת הדרכים, ורוצה לעסוק בתחום בתיווך או בייבוא, הוא לא נדרש לרישיון גם בקונסטרוקטיבי.

גם בית מרקחת יכול היום להיות יבואן.

תקראו את נוהל 107 ותראו.

צריך להגדיר את ההגדרה של החזקה גם כמי שכוללת קונסטרוקטיבי בצורה רחבה.

אבל השאלה אם בתוך הקונסטרוקטיבי נכנס הנושא של תיווך.

אין את המילה החזקה קונסטרוקטיבית. זה רק לפירוש החוק. בנהלים זה נקרא רישיון אחר. מי שמבקש רישיון לפעולות אחרות. אותו אחד שרוצה לתווך, ויש כאלה, בין מטופלים שרוצים לקנות לבין בתי המרקחת שרוצים למכור.

את זה הגדרתם כעסקה אחרת? לפי המונח עסקה אחרת ביקשתם רישיון?

אם הוא צד לעסקה.

עיסוק אחר.

הוא שם רשימה של בתי מרקחת אבל הוא לא צד לעסקה.

ואם הוא צד לעסקה?

הוא צריך רישיון.

יש משמעות למילה עסקה אחרת.

אבל רישיון קונסטרוקטיבי לתיווך בייבוא.

מה זאת אומרת? אני תמיד ארוויח מהעסקה, גם אם אני לא אהיה צד לעסקה.

השאלה מה האופן שבו אתה צד לעסקה בין הצדדים.

נכון. אנחנו באים כאן כדי לנסות לאתגר את הנקודה הזאת.

אדם שמרוויח מהעסקה הזאת, בין אם זה תשלום - - -

מתווך, גם אם הוא לא צד, הוא מרוויח מהעסקה. יש לו אינטרס כלכלי בעסקה.

אם יש לו צד כלכלי בעסקה, הוא נדרש לרישיון.

אלא אם כן הוא מתווך לשם שמיים, אבל לא נראה לי שזה המקרה.

יש כאלה. יש אתרים שמציגים מלאי בבתי מרקחת פתוחים למטופלים והמטופלים יכולים לבחור בעצמם היכן הם קונים ולאותם אתרים אין התקשרות עם בתי המרקחת והם לא מרוויחים בגלל שהם מציגים את המלאי. יש אתרים אחרים בהם המטופל רוצה לפנות אל האתר, האתר מפנה אותו כי נשמר לו מלאי במקום כזה או אחר והוא כן רוצה לגזור קופון על העסקה. יש גם כאלה. הם כן צריכים רישיון.

מה בסוף התכלית?

אם הוא לשם שמיים מציג, מתווך בעסקה, קושר בינו לבינו לשם משהו שאין לו רווח מזה, הוא לא צריך רישיון אבל ככל שנגזר רווח מזה, הרי שהוא כעוסק. זאת התכלית.

רק לסכם במשפט. מתווך שאין לו בנפיט מהעסקה, לא צריך רישיון אבל אם המתווך של העסקה, יש לזה תוחלת כלכלית בשבילו ואם העסקה יוצאת לפועל הוא מקבל ממנה איזה שהם אחוזים – הוא כן צריך רישיון.

נכון.

כך פירשנו. מי שאחראי על פירוש הוראות החוק שיש על כך מחלוקת, זה משרד המשפטים. אם יש שאלות, אפשר להפנות למשרד המשפטים.

מה עמדת משרד המשפטים?

אנחנו נבדוק עם המחלקה הפלילית מה בדיוק ההגדרה הנכונה. אנחנו יודעים שנורמה פלילית צריכה להיות מאוד ברורה כדי שתתיישב עם עיקרון החוקיות. אנחנו נעביר את העמדה שלנו בעניין הזה.

בסדר. עוד הערות לעניין סעיף 3(א).

לא הבנתי מה נסגר עם הנושא של התיווך. לא הצלחתי להבין.

התיווך לא נמצא שם. אדם שלמעשה מקבל שכר על תיווך של עסקה, הוא צד בעסקה. זאת אומרת, זה גם מייבא.

אבל בפקודת הסמים - - -

גם בפקודת הסמים היום, אדם שמתווך הוא אדם שמרוויח בצד הכספי מהעסקה.

לא. תקראי את סעיף 14. "לא יתווך אדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בפעילות אסורה לפי סעיף 13".

נכון. זו פעילות אסורה.

זו פעילות שעל פי חוק היא אסורה. אני סוגרת את הסעיף הזה ואני עוברת לפסקה (ב) בסעיף 3. אנחנו משאירים את ההגדרה כמו שהיא. נגדיר מה זה "יחזיק מלאי" ונוסיף גם את עניין ההשמדה.

אמרנו שמשרד המשפטים יבדוק לגבי עסקה אחרת.

נבדוק אבל כרגע אנחנו לא מכניסים את זה.

חייבים להוסיף כאן משהו אחד. במחקר חקלאי, יכול בן אדם לומר שהוא רוצה לחקור זנים ואז הוא לא צריך רישיון. הוא יפתח חווה, יגדל מאה דונם לחקר חקלאי.

אבל זאת החזקה.

זאת החזקה. אני סוגרת את זה. אני עוברת לסעיף הבא.

רק לגבי הנושא של היתר הייצוא.

אמרנו שזה נשאר כפי שזה.

אמרנו שמשרד המשפטים יבדוק מה זה עסקה אחרת.

גם סחר צריך להיכנס.

צריך לוודא שהייצוא, גם אם לא קוראים לזה רישיון, הרי היתר הוא גם רישיון. גם ייצוא כרוך ברישיון ואולי קוראים לו היתר אבל תכל'ס זה רישיון.

חבר'ה, אנחנו לא נוסיף את הייצוא משום שמי שמייצא, הוא למעשה גם כך נדרש ברישיון.

הפעולה של הייצוא כרוכה ברישיון. הפעולה.

כן. אנחנו רוצים אך ורק היצר יצוא. אנחנו לא רוצים רישיון יצוא.

ומה לגבי הסחר?

אנחנו יכולים להוסיף את עניין הסחר. אז זה פותר לנו את העניין הזה עם התיווך.

גם ייצוא נכנס בסחר.

זה לא מאוד משנה לכם כי גם כך אתם רוצים שזה יהיה ברישיון.

לא. סחר הוא לא ייצוא.

בוודאי שסחר הוא ייצוא.

יש גם סחר בארץ.

אבל אם כותבים סחר, זה כולל גם ייצוא.

סחר כולל גם ייצוא.

אלה סעיפים שונים. יצוא וסחר הוא לא אותו סעיף.

אבל סחר יכול לכלול ייצוא מבחינה לשונית.

אבל היום הוא לא כלול בפקודה ולא הוציאו את זה "למעט".

הפקת חומר מיקרוביאלי, אותם אתרים בהם נעשים.

נאמר שיערוך בהם בדיקות מעבדה.

אלה לא בדיקות מעבדה. זה הפחתת עומס מיקרוביאלי. ההקרנה.

טיפול בתוצרת? טיפול בתוצרת הוא חלק מהייצור.

למה צריך את זה?

אתה צודק אבל בינתיים מגדלים. לא יהיה קנאביס בשוק?

יהיה. אל תדאג, יהיה.

אני מבינה שגם העניין של טיפול בתוצרת זה חלק מתהליך הייצור.

לא, כי זה אתר אחר. בגלל שחלקם אלה אתרים מסווגים, הם לא בתוך החוות. זה לא שהחווה שולחת את תוצרתה אל אתר להסטת עומס מיקרוביאלי. צריך למצוא את המילה החוקית.

או שנוריד את האתרים מחוות הגידול והייצור ואז זה לא רק מה שנעשה באתר אלא כל הפעולות שנעשות בקנאביס.

בדיקות מעבדה. תוסיפו "יטפל". אני לא יודע למצוא את המילה החוקית.

זה קשור בייצור.

לא. זה בתווך.

הגדרנו ייצור עד שלב האריזה למסחר וניפוק.

זה בין הגידול לבין הייצור.

זה בין. הוא יוצא מהחוות ועובר את ההקרנה ואז מגיע למפעלים. מפעל לא יקבל בלי שהוא עבר במקום הזה. בחווה אי אפשר לעשות את זה.

בדיקות מעבדה ומעבדות הקרנה.

עומס מיקריביאלי. זאת המילה.

אבל בדיון הקודם אמרת שלא חייב להקרין.

אבל אם הוא מקרין, הוא נדרש לרישיון.

עדיף להכניס את זה בהגדרה של ייצור. "כל פעולה שנעשית בקנאביס מסיום הגידול ועד לאריזתו לשם מסחר, לרבות פעולות".

לרבות פעולת הקרנת התוצרת.

הפחתת עומס מיקרוביאלי.

איך אתה מפחית עומס מיקרוביאלי?

יש אוזוניזציה, יש עוד כמה שיטות אחרות.

שפוגעות בצמח.

כעת הן נמצאות בסופי תהליך בדיקה בגלל שמטופלים טוענים שהם לא אוהבים את אותו תהליך הקרנה. זכותם. יש יותר משיטה אחת להפחתת עומס מיקרוביאלי. דרך אגב, זה יכול להיות גם על ידי גלי קול.

תודה. אנחנו יכולים לעבור לסעיף הבא, לסעיף 3(ב).

(2) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת יקבע הוראות נוספות לעניין תנאים לרישיון לפי סעיף קטן (א), והכול בכפוף להוראות חוק זה.

זאת הסמכה כללית לתקנות ככל שיש צורך.

מה הקשר בין זה לבין התוספת הראשונה? הנוהל מגדיר את התנאים. עכשיו את אומרכת שרוצים לקבוע תנאים נוספים.

ככל שרוצים לקבוע תנאים נוספים.

עד עכשיו אמרנו שאם אנחנו רוצים לשנות את הנוהל, אין צורך.

לרישיון. למתן הרישיון.

כן, אבל הנוהל מגדיר את התנאים.

אנחנו קובעים את התנאי בתוספת השנייה. עוד מעט נגיע לזה.

הכוונה היא רק תנאים לעצם מתן הרישיון? צריך להבהיר את זה כי זה לא ברור. תנאים לרישיון כוללים היום גם תנאים מהותיים.

הוראות נוספות לעניין תנאים לרישיון. איך להגיד את זה אחרת?

לעצם מתן הרישיון. יכול להיות שבחידוש לא יהיה.

חידוש בוודאי נכלל. זה מתן רישיון חדש.

לעניין תנאים למתן הרישיון. את רוצה להוסיף את המילה "מתן"?

כן. תנאים למתן הרישיון.

ברור שחידוש הוא כמו מתן רישיון. צריך לעמוד באותם תנאים.

רק אלה שמופיעים בתוספת השנייה?

לא, אבל כאן אנחנו נותנים הסמכה לתקנות, ככל שרוצים להוסיף עוד תנאים לרישיון.

ומה קורה עד שיש תקנות?

אין כלום.

נעיר על כך בנפרד. זה בעצם אומר שהתחום היום מכוסה על ידי מפת הדרכים, קודם יכוסה על ידי התוספת השנייה ובהמשך – וזה לא כתוב כאן אבל צריך להבהיר - יכוסה על ידי תקנות שיחליפו את התוספת השנייה.

לא בהכרח. אם תרצו להמשיך בנוהל של מפת הדרכים, יש גם בסוף הסמכה כללית לנהלים.

אבל כתוב "יקבע", לא "יהיה רשאי לקבוע".

זה "רשאי לקבוע". אפשר לשנות.

הנוסח שונה מהנוסח שנשלח?

אני פשוט הורדתי את תחומי הגידול, הייצוא וכולי. אין צורך לקרוא את זה שוב אלא אמרנו רישיון לפי סעיף קטן (א).

לעניין תנאים לרישיון לעיסוק על פי סעיף 3(א).

את יכולה לקרוא את זה שוב? לא הצלחנו להבין.

"השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין תנאים למתן רישיון לפי סעיף קטן (א), והכול בכפוף להוראות חוק זה".

הסעיף הזה אומר בפועל שכל רישיון חדש או כל שינוי בתנאי רישיון צריכים לעבור דרך לא הגיונית.

לא רישיון ספציפי. מה פתאום? התנאים למתן הרישיון. במידה וירצו להוסיף נוהל, נגיד שאת צריכה לעמוד עכשיו ב-GMP, ב-GSP, ב-GAP.

אם רוצים להוסיף תנאי לרישיון?

לא לרישיון ספציפי. תנאי למתן רישיונות כלליים.

אם אני רוצה עכשיו להוסיף נוהל, בהתייעצות השר לביטחון פנים ובאישור ועדת הבריאות יוסיפו את הנוהל הזה.

תנאי למתן רישיון.

אתן אומרת שכל הנושא של ועדת הבריאות או ועדות הכנסת, זה יעבור לשם שקיפות, כדי שהכול יהיה שקוף. למה לא להפנות לנהלים ולתקנות של משרד הבריאות ולחייב אותם להעביר להערות הציבור כל דבר שהם רוצים לשנות או לעדכן?

כך לא עובדים.

זה עובד נהדר בענפים אחרים.

משרד הבריאות כן עובד כך.

זה היה אמור לעבוד כך עד עכשיו. אם כן, לשם מה צריך את החוק הזה? בואו נשאיר אתה תקנות כפי שהן. הרי לפי נוהל שקבעו למשרדי ממשלה, גם כך הם אמורים להעביר את הכול לפניות ציבור.

צריך חוק מסגרת. הגיוני.

הכול במשרדי הממשלה חייב לעבור דרך נוהל תקין כולל הערות לפרסום, הערות לציבור וקבלת הערות לציבור. אם זה עובד כרגע נהדר – נהדר, אז נייתר את החוק הזה.

יש חובה לעשות את זה.

בטח. נוהל תקין בכל משרדי הממשלה.

אבל אין את זה.

נכון. לכן אנחנו מוודאים שעכשיו זה עובר נוהל של שקיפות. הרי בעניין הזה אין סנקציות כלפי המשרדים הממשלתיים.

תנאים למתן רישיון בכל תחומי העיסוק שאני מכירה, זה בחקיקת משנה, אם לא בחקיקה ראשית. אני לא מצליחה להבין למה יש בעיה לקבוע את זה בדרג של חקיקת משנה.

אני אגיד לך למה יש בעיה. כי בפועל תעשיית הקנאביס לא באמת מעניינת את שר הבריאות ואת השר לביטחון פנים. בפועל. מתחילת הקדנציה הנוכחית, שניהם לא נפגשו אתנו ולו פעם אחת. הם לא מכירים, הם לא קשובים. לא היינו זועקים ושולחים מסרונים לשרן השכל אם שר הבריאות היה לפעמים מקשיב.

אולי נוסיף כאן תנאי ברישיון.

למה את צריכה את שני השרים?

בשביל מה את צריכה שזה יוסיף לך תנאים בלי שזה עובר את הבקרה של חברי הכנסת? למה את צריכה את זה?

אני חושבת שזה רק מסרבל.

איך זה מסרבל?

הם בכלל לא קשובים לתעשייה הזאת.

בדיוק בגלל זה קבענו את הנוהל הזה.

בגלל שקבעת את הנוהל, השר פתאום יהיה קשוב לתעשייה?

אם השר לא קשוב לתעשייה והוא רוצה לקבוע נוהל שהגיע אתמול מזימבבווה כדי להוסיף מיץ פטל לתוך כל קופסת קנאביס, היום הוא יכול לקבוע את זה. אנחנו קובעים שאם הוא רוצה עוד נוהל אחד, הוא יצטרך לעבור התייעצות עם השר לביטחון פנים והוא יצטרך לעבור את אישור ועדת הבריאות של הכנסת ורק אז הוא יוכל להוסיף נהלים כאלה. מה הבעיה ומה הסרבול? תסבירי לי.

אני אסביר לך. כל הנהלים שהוספו עד היום, פרט לשניים, היו נהלים שבאו מהמציאות היום-יומית שלנו כמו לדוגמה לאשר לחברת האם שלנו - - -

את רוצה שאני אוריד את זה ושלמעשה שר הבריאות יוכל להוסיף איזה נוהל שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה?

שר הבריאות לא מתעסק בזה. הוא לא מתעסק בזה.

תודה. נגמר.

אתם טועים. השר לא מתעסק בזה.

תודה רבה. נקודה. אביחי, בבקשה.

מה עם הרישיונו שלנו, המטופלים?

אנחנו לא שם. אלה רישיונות לעסק. למגדלים. לייצור. העניין של המטופלים הוא בניפוק ומרשם. כנראה לא נספיק להגיע לזה היום.

כי החוק הזה כרגע מסנדל אותנו.

יש עוד הערות לסעיף קטן (ב)? לא. אני רוצה לעבור לסעיף קטן (ג).

(3) רישיון לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים, לא יכלול הגבלות כמותיות כלשהן בדבר היקף הפעילות המותרת למקבל הרישיון.

למה נדרש הסעיף הזה?

כאשר כבר נתתם את הרישיון לאותו מגדל, אני לא רואה צורך מבחינת ההגבלה של הכמות אותה הוא מייצר או מנפק או דברים כאלה. יש סיבה לכך?

כן. אני רוצה לומר שני דברים - ויעידו כאן המגדלים ובעלי החוות – על מה שקורה היום ולמה. בהתחלה ניתן רישיון כי הוא נדרש בחוק לצורך ולידציה. זאת אומרת, ולידציות רק להגעה לרישיון האמיתי שהוא רישיון העיסוק. זה כמו שנותנים לבן אדם לנהוג, רק שיש לו מורה נהיגה לידו. הוא לומד נהיגה. הוא עושה ולידציה. כשהוא סיים את הוולידציות – הוולידציות התהליכיות ולא רק הניקיון שהן חלק סופי - הוא יודע לגדל, שיצא לו, שהוא לא מרעיל וכולי, הוא מגיע לבקשה להגשת רישיון ואז הוא מקבל רישיון. הרישיון הראשון ניתן לו לשנה על פי רציונל שאותו הוא מגיש לנו, בין אם זה מגדל ובין אם זה כל עוסק אחר. הוא מגיש רציונל, למה הוא מבקש את הכמות והוא מקבל לשנה. בשנה הזאת הוא עדיין נבדק ונבחן כמו הרישיון שמקבל נהג חדש. בסוף השנה הוא מגיש בקשה והרישיון השני הוא כבר לשלוש שנים אלא אם כן חלו תקלות במשך השנה הראשונה. אני מסתכל ומי שיוצר כאן, לא חלו תקלות, אז קיבלו אחרי הרישיון הראשון של שנה, רישיון של שלוש שנים.

עדיין יש הגבלות כמותיות.

נכון. למה יש הגבלות מהותיות? כי גם בריאות הציבור מחייבת בקרה שנעשית מדגמית. ככל שהכמות גדולה יותר, סיכויי הבקרה המדגמית לטעות הם קטנים יותר. אין מגדל או עוסק שמגיש לנו רציונל ואומרים לו, לא. בדרך כלל מגישים לנו איזשהו מסמך שמפרט את הרציונל על ידי ה-QA או QP של אותו אתר, מבקרי האיכות, ובדרך כלל אנחנו משתדלים לדייק אותו לטובת המגדל. למה? יש כאן אינטרס משותף. המגדל לא רוצה לעשות גדול יותר כדי שלא יצא לו והוא יצטרך להשמיד את זה ומצד שני גם בריאות הציבור מחייבת את זה כיוון שככל שכמות האם גדולה יותר, הסיכוי לטעות שתיפול גדולה יותר ולכן יצא לו משהו שהוא לא ראוי לטובת המטופלים.

זה בגידול נכון אבל לא בייצור. בייצור זה לא נכון.

בעניין של הרישיון הראשוני למדגמי, אולי אפילו השנה הראשונה על מנת לראות שבאמת אותו מפעל הוא מפעל רציני, אבל כאשר אתה מגיע לרישיון אחרי שעברת את כל הבדיקות, עמדת בכל התנאים, תנאי אבטחה, איכות וכולי, המגדל עצמו, כלומר, היכולת שלו, בין אם לטעות ולמעשה אותה אצווה מושמדת ביחסיות לגודל שלה, בסופו של דבר זה נזק כספי שלו. אם הוא יצטרך להשמיד אצווה בגודל של דונם או בגודל של 3 דונם, העלות הכספים בסוף מושתת על אותו מגדל.

לעניין משרד הבריאות. קודם כל, צריך להבין שעליכם יש עומס מטורף. אנחנו הורדנו חלק מהסמכויות על מנת להוריד מכם את העומס. אני חושבת שהעניין של לשבת ולחקור, לשבת עם כל מפעל, אחרי שהוא עבר את כל הבדיקות המטורפות שאתה יושב איתם אחד- אחד על הדבר הזה, זה באמת בלתי נתפס. לבוא ולומר שיתאים לך עכשיו 4 דונם, יתאים לך 50 דונם, אני לא חושבת שזה נכון. בסופו של דבר אותו אדם צריך למכור את זה ואם הוא לא ימכור את זה, הוא יפסיד כסף. אם האיכות לא טובה, הוא יצטרך להשמיד את זה.

העובדות שבידיך לא נכונות. אנחנו לא קובעים לחווה כמה דונם. חווה יודעת לפי הסכמי הקרקע שלה כמה דונם היא רוצה. חווה של 50, חווה של 5 דונם. אנחנו לא קובעים את גודל החווה. לא משנה אם זה בחווה או זה במפעל. הביקורת שלנו היא לעניין כמויות. לא שטח, לא גודל, לא מספר עובדים.

דבר שני. הנושא של כמות גדולה, יש לו שלוש פנים. האחד הוא הפן הכלכלי.

כמות גדולה לא טובה, אני מקבלת את זה שבסוף המגדל צריך לעשות את החישוב הזה ולא היק"ר.

נכון לא ענייננו. כמות גדולה לא טובה, יש כאן צד של ביטחון פנים.

ביטחון פנים, לא עניינך. נדבר עוד מעט עם המשטרה.

נכון. לא ענייננו. ענייננו אך ורק בריאות הציבור. כמות גדולה, יש בה סיכוי גדול יותר לטעות כי ככל שה-N – N הוא מתחת למכנה – גדול יותר וכמות הבדיקות הנדרשת של שורש N מינוס 1, יש סיכוי גדול יותר לטעון לא מזוהה. לכן בשנה הראשונה הכמות היא כמות מבוקרת.

לפי העיקרון הזה אני מקבלת את עמדתכם לעניין הנהג החדש ולעניין השנה הראשונה. אבל אחרי שאותו מפעל הוכיח את עצמו ויש לו בקרות איכות פנימיות - - -

זה מה שקורה. הוא עדיין יש הגבלות.

אם זה כך, לא צריכה להיות לכם כל התנגדות בעניין.

יש רציונל לשנות.

אני חושבת שסעיף שמנוסח כמו זה שאין לנו בכלל אפשרות לקבוע הגבלות כמותיות, הוא סעיף לא נכון. אם יש טענות לעניין הכמות שאושרה או לא, בוודאי עוסק יכול לטעון בנושא הזה. בגדול, אם מבקשים מאתנו – אנחנו נותנים.

מבקשים עם רציונל.

זה שלא תופיע בכלל אפשרות להגביל כמות ברישיונות? אני גם לא חושבת שזה נכון באופן כללי שיש רישיון לכמה כמות שאתה רוצה באשר היא. אין דבר כזה.

אני רוצה לשאול. יש את אמנת הסמים הבין-לאומית שמצטטים ואנחנו כפופים לה. לפי האמנה הזאת כל מדינה מדווחת אחת לשנה על הכמות המוערכת של ייצור, גידול, יבוא, יצוא, כמה מכל סם יצא מתחומה. לפי הדיווחים של מדינת ישראל בשנת 2021 זה היה 28 טון, כל הקפסטי של הקנאביס ובשנת 2022 זה 49 טון. כלומר, יש 49 טון שאמורים להתחלק בין יבוא, יצוא, גידול. את זה האמנה קובעת. ההגבלה היא באמנה. איך הדיווחים של מדינת ישראל מכוח האמנה לאו"ם מתיישבים עם זה שלא תהיה הגבלת כמות? 49 טון, זה המשחק. זה מגרש המשחקים שלנו בשנה הקרובה. סליחה, נוריד את זה, זה לא המגרש.

האו"ם מגביל אותנו בכמות הייצור?

אני רוצה להתייחס לזה. בהתאם לפרק 21 באמנה, מדובר על מגבלות בייצור וביבוא שבעצם מושתתות על אותן הערכות שמדינות אמורות להגיש בכל שנה לגבי הצריכה והצרכים שיש למדינה שזה כולל גם את הייצוא. כלומר, מותר לייצר כשיש לך הערכה של יצוא בכמויות מסוימות. אבל יש בהחלט מגבלה. האמנות קובעות את זה שצריכה להיות מגבלה שנובעת מהצרכים והצריכה באותה מדינה. לתת את זה למעשה בלי שום מגבלה כזאת, בדרך כלל זה מתואם גם עם המגדלים ועם המטופלים.

בשנת 2021 היה 28 טון. הכניסו 22 טון. זה אומר שהשארתם למגדלים 6 טון.

אני רוצה להבין. לקנדה אין רק שוק רפואי אלא יש לה גם שוק לשעות הפנאי.

זה נפרד לגמרי.

אני מנסה להבין איך הם עומדים במכסות הגידול והשימוש בתוך המדינה.

הם בלגליזציה מלאה.

אריאל, יש לך הערכה על כמות הגידול בקנדה?

לא. קנדה היא סגורה.

אבל היא לא צריכה לדווח לאו"ם?

אני יכול להגיד לך על כמה היא מדווחת.

בתוך האמנה יש התייחסות לכל אחת מהמדינות, אלה שמעדכנות. לפי דעתי קנדה מציינת מספר שהוא מעל 100 טון.

205 טון.

כמה אנחנו?

עכשיו 49 טון. עד שלא יהיה יצוא, זה מגרש המשחקים של כל מי שיושב כאן ושל היבואנים.

האו"ם מגביל את קנדה מבחינת כמות הייצור והייצוא?

לא. האמנות מגבילות. האמנות הן אלה שדורשות ומגבילות

איך האמנה מגבילה?

כל מדינה צריכה לעשות את הוויסות הפנימי שלה. יכול להיות שקנדה מדווחת את כל מה שהיא צריכה. זה לא סותר את זה שיש אצלה ייצור מוגבל.

אין הגבלה של אמנה. האמנה לא מגבילה. זו הערכה שהמדינה קובעת כמה יהיה. ההערכה היא 49 טון אבל זאת הערכה ואפשר לעשות 52 טון.

בוא נעריך כמה באמת מגדלים כאן.

זה לא נושא רלוונטי לשאלה שנמצאת כאן על הגבלות.

אמנת האו"ם לא מגבילה פר תושב. כלומר, אין איזושהי כמות. אם בשנה הבאה אנחנו מדווחים על 200 טון כמו קנדה, אין איזושהי סנקציה או מגבלה.

לא.

למיטב הבנתי אנחנו מדווחים על הערכה. אנחנו מעריכים כמה יהיה. ההערכה הזאת נגזרת גם מכמה מייצרים.

איך זה משפיע עלי? זה מגביל אותי?

אם אנחנו יודעים היום שאנחנו מייצרים כמות מאוד מאוד גבוהה מעבר למה שאנחנו צורכים, יש כאן הרבה עודפים, אז מה קורה עם זה?

הנושא של הצריכה הוא חלק מהרכיבים גם של ההערכה הזאת. אי אפשר לייצר כאן 300 טון כאשר בפועל הצריכה היא 10 טון.

אבל זה מה שקורה.

זאת הזעקה שלנו. זה מה שאנחנו זועקים.

אני לא חושבת שיש סתירה בין הדברים. כל הדיון הוא על השאלה האם הרישיון צריך לנקוב במגבלות. זה הדיון.

רישיון חייב להיות עם כמות מסוימת שיקראו לה הגבלה אבל אני אומר כבר שזאת הגישה.

אם זה כך, אתה לא יכול להגביל את הגידול ולא להגביל נגיד יבוא.

אני אסביר. לכן גם אריאל צודק, גם העוסקים צודקים וגם אתי צודקת. האמנה מחייבת לתת הערכה ומדינת ישראל עושה כן, היא נותנת הערכה. מה יכול לשנות את ההערכה? את ההערכה יכולים לשנות מספר המטופלים ועל כך נדרש לתת עדכון ל-NCB.

מה שאפשר לעשות זה שכל אחד ידווח מה ההערכה השנתית והוא יקבע לעצמו באותה שנה.

איך נדע את זה?

כל מפעל ידווח בכל שנה ליק"ר על הכמות השנתית שלו.

אבל איך הוא יכול לדווח כשהוא לא יודע מה יהיה היקף השוק? אתה רוצה שבשנת 2021 ידווחו על 28 טון והכניסו 6 טון?

אני לוקח אוויר ואתם נכנסים לדבריי במקום שאני אסביר. היום כאשר מבקש עוסק רישיון, מי שיסתכל בטופס, כתוב שהעוסק כותב לנו כמה הוא רוצה, מה הן הכמויות שהוא מעריך לגבי עצמו. על סמך אותן הערכות אנחנו מנפיקים את רישיונו בוועדת רישוי – אנחנו יושבים עם המשטרה ועם כולם – וכן, דנים בכמויות כי כך דורשת האמנה.

אתה עושה את זה גם לגבי יבוא? אתה יושב בוועדה הבין-משרדית ומעריך בגלל שהאמנה מחייבת?

כשמישהו מקבל, הוא לא מקבל רישיון יבוא אלא הוא מקבל יבוא לכמות ספציפית.

המשטרה יושבת בוועדת יבוא?

22 טון. איך זה יכול להתייחס?

זאת לא ועדה. אין ועדה.

תעשו בסוף מה שאתם רוצים אבל אל תקשיבו לעובדות. תקשיבו בבקשה לעובדות.

אני מבינה ועם זאת, אחרי שהוא מקבל את הרישיון, אחרי שהוא עבר - - -

חודש אחר כך הוא רוצה לשנות את הכמויות, הוא מגיש רציונל והכמויות משתנות.

ברגע שהוא מקבל את הרישיון לשלוש שנים, לא מעוניינים להגביל אותו.

זה בניגוד לאמנה הבין-לאומית. אנחנו קובעים לו כמות על סמך בקשתו ואם הוא מבקש אחרת, אנחנו נותנים וכאשר סך כול הנתינה משתקפת בדיווחים שלנו.

אנחנו מעניינים שלא אתם תאשרו להם. הם ידווחו כמה הם מעוניינים וזה לא יהיה נתון לסוג של משא ומתן אלא הם יוכלו לקבוע לעצמם מה הכמות אותה הם יגדלו באותה שנה.

הסעיף כרגע מתייחס לכל מי שנמצא עם רישיון עיסוק. זאת אומרת, לפי מה שאני קורא מהסעיף הזה, גם בית מרקחת שהיום יש לו רישיון מבחינת תנאי הביטחון שלו ל-5, ל-15 או ל-50 קילו, מחר בבוקר הוא יכול להחזיק 500 קילו.

כל עוד הוא עומד בתנאים.

בקונסטלציה הזאת לא ניתן לעמוד בתנאים.

אם בית המרקחת עומד באותם תנאי אבטחה, למה שהוא לא יחזיק גם 50 טון?

תנאי האבטחה כוללים כמות מקסימלית.

לא כתובה כאן התייחסות לאיזה תנאים. בסופו של דבר כשאת אומרת רישיון לעיסוק, היום הרישיון לעיסוק הוא א' ואם את אומרת שאין מגבלה, זה אומר שאנחנו צריכים עכשיו להחליט שתנאי ביטחון של מפעל שיכול להחזיק כך וכך טונות, צריכים לחול גם על בית מרקחת של 60 מטרים כי הרי זאת המשמעות. אם את לא מגדירה מראש את סך כל תנאי הביטחון ומהם הולכת אחורה, אני לא מבין איך זה חל.

קודם כל, אנחנו מגדירים תנאי ביטחון.

הם שונים לחלוטין.

בתנאי הביטחון קבוע איך אתה צריך למשל להחזיק את הקנאביס ומה הם התנאים. אם מישהו עכשיו ייצר כספת של בית מרקחת שתוכל להכיל את אותם 50 טון, זאת השקעה כספית אדירה שלו להשקיע בכספת של 50 טון והוא יוכל להחזיק בבית המרקחת שלו 50 טון. אבל אם הוא לא יעמוד באותם תנאי אבטחה, הוא לא יוכל להחזיק אותם כך.

בסופו של דבר הוא יכניס את זה לאיזשהו חלל שיש לו. זאת פונקציה של כמות. הכמות צריכה לבוא לידי ביטוי.

אני לא מעוניינת שהיק"ר הוא זה שלמעשה יגביל אותו.

את צודקת שאת אומרת שכל אחד יגיד כמה הוא ייצר אבל כדי שהוא ידע כמה לייצר, אמרת השקעות ואכן השקיעו הרבה מאוד כסף עם כושר ייצור שעומד על מעל 100 טון. רוצים לדעת מחר בבוקר כמה לגדל ולדווח. איך אפשר לדעת אם אנחנו לא יודעים מה יהיה השוק? אנחנו בשוק שלא מתנהל בו יצוא, ולא משנה מה יגידו. כמה מחר לשתול כדי שנוכל לדווח. רוצים לדעת מה היקף השוק. בשנת 2021 היקף השוק של כולם, לפי מה שדווח, היה 6 טון של המקומיים כי נכנסה שנת 2022. אנחנו צריכים לדעת על כמה לדווח. איך מדווח יכול לדעת? איך עוסק יכול לדעת על כמה לדווח? הוא לא יודע תא המצב בשוק.

הוא לא יכול לבקש בקשת מידע? חופש מידע.

ביקשנו. אמרו שאי אפשר לקבל מידע על מי מכניס וכמה טון נכנס לארץ. הסעיף הזה בעיקרון הוא סעיף טוב חוץ מזה שיש לו בעיה אחת וזאת הבעיה של הייבוא.

אני לא נכנסת עוד פעם לייבוא. יפעת, אל תכניסי לי אותו בדלת האחורית.

אבל זאת הבעיה כי אחרת אין מגבלה לייבא לארץ כמה שרוצים.

לא להתפרץ לדבריי ולא לדבר שלא ברשות דיבור, יפעת. אנחנו נעשה הפסקה. אנחנו נחזור בשעה 14:15 ונמשיך לדון בסעיף הזה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:40 ונתחדשה בשעה 14:25.)

ברוכים השבים. אנחנו חוזרים לדיון בוועדת הקנאביס של כנסת ישראל. אנחנו נמצאים כרגע בפרק ב', רישיונות, סעיף 3(ג) לעניין המגבלה לעיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים.

מבחינת המגבלות הכמותיות, מי שרצה עוד לדבר זה היה המשרד לביטחון פנים. בבקשה.

אני מבקשת שבעניין הזה – מכיוון שזה משפיע על תנאי האבטחה והמיגון כי יש חליפות אבטחה – ענת מיכאלי, שהיא אחראית לתחום הזה, תתייחס.

מבחינתנו ההתייחסות היא שיש חשיבות מאוד מאוד אקוטית לעניין הכמות, הרישום של הכמות ברישיון עצמו בהיבטים שלום הציבור וביטחונו. זה עקב שני דברים כאשר האחד הוא שחליפת האבטחה, חליפת המיגון שניתנת לעוסק לאתר, היא גם נגזרת של הכמויות. על מנת לא ליצור רגולציה מקשה מדי, אנחנו יצרנו איזשהו מנגנון שנותן מדרגים לפי כמויות. אם ניצור מצב שאין לי הגבלה של כמות לעוסק, זה אומר אני אצטרך ללכת איתו למדרג הכי גבוה כדי שבסופו של דבר הוא יעמוד בדרישות, מה שיוצר קושי.

דבר שני, מבחינת ובקרה על היבט זליגה. ברגע שאני לא אדע מה הכמות שאותו עוסק אמור לייצר, להחזיק או כל דבר אחר, אין לי גם יכולת לפקח ולבקר ואני לא אוכל לדעת כמה מתוך מה שהוא מחזיק אצלו באתר בסופו של דבר מצא את דרכו גם לגורמים הפליליים. אין שום מניעה, גם היום, אם עוסק, לדוגמה בית מרקחת שברישיון שלו ניתנה לו אחזקה עד 15 קילו והוא מבקש להגדיל את הכמות – הוא בסך הכול פונה ואומר שהוא מעוניין להגדיל את הכמות. אנחנו מגיעים, אנחנו בוחנים שמבחינת האבטחה והמיגון יש לו את היכולת לאבטח ולמגן ואז הוא מקבל את האישור. אף אחד היום לא מגביל. זה שהכמות מופיעה ברישיון, היא רק לצורכי פיקוח ובקרה שמאוד מאוד אקוטיים בהיבטים של שלום הציבור.

אני אסביר ואולי אני אבהיר כאן שתי נקודות. אנחנו אל אומרים שהוא לא ידווח. כלומר, רישיון שיינתן אכן יהיה רשום בו למיטב הבנתי מה בעצם גודל הכמות של אותו מפעל אבל היק"ר לא יגביל באותה כמות שאותה הוא יבקש. על פי הנוהל של המשרד לביטחון פנים, על כמות כזו של דונמים או כזו וכזו של חומר מאוחסן, אתם דורשים מספר של שומרים, אתם דורשים כמות מצלמות, אתם דורשים גדר חכמה, אתם דורשים כל כך הרבה דברים שיש להם עלויות לא קטנות.

אין ספק שבעל חווה שלמעשה פתאום יגדל מ-10 דונם ל-20 דונם, ייאלץ לשאת בעלויות הרבה יותר גדולות כך שזה תלוי בו. אני לא חושבת שמסיבה כזו או אחרת, אחרי שהוא מגיע לרישיון של שלוש שנים - אני מבינה את המגבלה לשנים הראשונות, ואת זה אני מקבלת ונצטרך להבהיר שזה החל מהרישיון שלא יפחת משלוש שנים שנקרא רישיון ותיק – מרגע שהוא קיבל את זה, הוא יכול לעשות חישוב כלכלי כמה הוא יכול כרגע להשקיע, כמה כרגע יהיו אותן עלויות אבטחה והוא ימלא טופס ויאמר שהוא מעוניין ב-30 דונם, אתם תאמרו לו מה נושאי האבטחה והוא יחליט האם הוא מסוגל לעמוד בזה או לא.

כך זה נעשה היום.

אין בעיה. כך זה נעשה גם היום.

לכן אני מבקשת להבהיר שהיק"ר לא יהיה צד בהגבלת הכמות של אותו מחזיק רישיון.

אולי צריך לנסח את זה.

אם אפשר לעשות סדר בעניין הזה. היק"ר הוא הסוכנות הממשלתית שמחויבת לדווח על פי האמנה לגבי הכמויות. בכמויות צריכה להיות הלימה בין הצורך של השוק לכמויות הייצור. בעל הרישיון עצמו לא מדווח. הוא מדווח רק ליק"ר ומבקש את הרישיון לפי כמות. אם יבוא עוסק ויבקש להגדיל כמות וישכנע שיש צורך בצריכה, אין שום בעיה להגדיל את הכמות. אין הגבלת כמויות כללית רוחבית.

אבל יש כרגע סוג של הגבלה. אם אין הגבלה, אז אין שום צורך להתנגד לסעיף הזה. אם קיימת הגבלה, אנחנו מגדירים את זה. קודם כל, אותו מגדל אכן ידווח ברישיון על הכמות. כלומר, זה כן יהיה כתוב. אבל משרד הבריאות למעשה לא יגביל את הכמות שהוא מבקש. פשוט כך.

אנחנו לא מגבילים.

אם זה כך, לא צריכה להיות לכם בעיה עם זה.

השאלה היא תמיד מה קודם למה. לפי איך שזה כתוב, עוסק – לא רוצה להגיד מגדל - שברישיונו כתוב 30 קילו ומתחשק לו להחזיק 30 טון, ויש לו רישיון לשלוש שנים, והוא עושה כן – זה מתנגד גם למה שענת אמרה.

אתה משרד הבריאות, אתה עדיין לא המשרד לביטחון פנים.

הבעיה היא במילה הגבלה. היושבת ראש מתכוונת לכך שלא יוגבל אבל בתוך הרישיון תהיה הגבלה לפי מה שאותו בעל רישיון ביקש. כלומר, כשהוא אמר כמה הוא רוצה, זאת ההגבלה שלו. ולכן המילה הגבלה, יש איזושהי הגבלה, לפי מה שהוא ביקש.

אנחנו ננסח את זה אחרת על מנת שיובהר שקבלת תנאי הרישיון לא מוגבלת בכמות שאותה מבקש הרישיון.

גם היום זה כך.

אם זה כך, לא צריכה להיות לכם בעיה.

הבקשה לא מוגבלת אבל הרישיון מוגבל.

בעל רישיון, כשהוא מגיע לבקש את הרישיון, מצהיר על איזו כמות.

כן, וזה הוא מוגבל.

ואז הוא מגביל את עצמו.

כן.

אי אפשר להגיד לו למה הצהרת על איקס ולא על ואי? אנחנו רוצים שזה יהיה איקס מינוס משהו. נכון?

את רוצה להגיד שהרישיון יהיה מותאם לבקשה שלו.

בדיוק.

לא צריכה להיות כאן התנגדות.

לא סיימתי קודם את דבריי. מה שענת אמרה, אנחנו רוצים להקל על התעשייה ולא להחיל עליה את כל צורכי האבטחה הכבדים ביותר מ-day one. לכן העיקרון הזה הוא בסדר אלא איך שזה כתוב, זה כתוב כך שזה מכשיל את העוסקים בכך שאם כך זה כתוב, יושתו עליהם מ-day one כללי אבטחה לכמויות הגדולות ביותר, ואת זה לא רוצים, נכון?

אם הם מבקשים, זה תלוי בהם.

לא. איך שזה כתוב. ולכן הפרקטיקה הנהוגה היא שאנחנו לא מגבילים ברישיון את בקשתו. שיבקש כמה שהוא רוצה. אנחנו גם בדרך כלל מסכימים. אולי מדייקים אותו לפעמים למעלה ולפעמים למטה. כשמישהו מגיש לנו רציונל, אנחנו אומרים לו למה ככה? אתה יכול לעשות יותר. אתה יכול להגדיל על ידי שימוש כזה או אחר ולפעמים מגדילים. זה די תואם את החלפה הספציפית.

אין בעיה אבל שלא יהיה מצב שאתה תגיד לו לא, אני לא מאשר לך כמות כזאת.

בסופו של דבר אנחנו נותנים רישיון וברישיון רשומה הכמות. ככל שהוא רוצה לסטות ממנה למעלה, הוא צריך לבקש זאת מראש ולא לעשות כן.

בסדר, אבל הוא ביקש בהתחלה, הוא ביקש כמות מסוימת, הוא יצטרך לעמוד בתנאים מסוימים.

זה בדיוק העניין. צריך לומר בנוסח שהבקשה אולי לא תוגבל אבל ברישיון עצמו בסופו של דבר יהיה רשום מה הכמות שאושרה לו.

לא. אתם לא מאשרים לו את הכמות. ההליך הרגולטורי שהוא אמור לעבור מולכם הוא למעשה העניין של GSP. אני מניחה שאתם מתאימים את זה לכמות של החווה. יש חוות שהן גדולות ויש חוות שהן קטנות.

אבל הוא חייב להצהיר.

הוא מצהיר.

אתם מאשרים לו את מה שהוא מצהיר או שאתם אומרים שהוא יצהיר אבל אנחנו נעשה כך או אחרת?

לא. אני לא אומרת לו שהוא אמנם רוצה 20 קילו אבל אני מאשרת לו רק 10 קילו. לא. זה לא קורה. הוא בא ובבקשה שלו רשום שהוא הולך לאחסן במחסן אצלו 20 קילו ואני אומרת לו שאין שום בעיה וכי אני בודקת שהכספת שלו מתאימה ל-20 קילו.

זה הנוהל אותו אנחנו רוצים.

אני לא בטוחה שזה נכון לגבי כל סוג של עוסק כי למשל בבתי מרקחת יש הגבלה שקשורה למשל לגודל הכספת. גם בנוסח המתוקן היעדר כל יכולת להגביל את הכמות שנדרשת, אי אפשר. אם הפסיליטיס לא מאפשרים את זה, אי אפשר להגביל את הכמות?

אתם צריכים לאשר תכנית בנייה. נכון?

לא. הרוקחות המחוזית. בבתי מרקחת זה קרה. מה שאנחנו דיברנו, דיברנו על גידול, דיברנו על ייצור ודיברנו על אחסון. בבתי המרקחת, השלב הוא 15 קילו ואחר כך 50 ומעל. יש בתי מרקחת בהם הרוקחות המחוזית שהיא אחראית על רישוי בית המרקחת אומרת לא וזה משני טעמים. הטעם הראשון, היות ועל פי חוק הרוקחות המחוזית צריכה לאשר את הכול, היא חושבת שכמות אחסון גדולה יותר תשבש את יתר פעילות בית המרקחת והיו דברים מעולם. שנית, איכות הרוקחות המתקיימת, הפרקטיקה הקלינית הנדרשת על ידי הרוקח היא לוקה בחסר. גם היו מקרים כאלה. הרוקחות המחוזית באה ועשתה ביקורות בבית המרקחת ואמרה שהיא מוכנה או לא מוכנה והתנתה תנאים. אם יהיה כאן ללא כל תנאים, אני לא יכול לדבר בשמם.

מה שרננה אומרת זה שהוא מגיש בקשה ואם הוא לא עומד בתנאים לאבטח את אותה כמות - - -

לא רק אבטחה. גם איכות.

היא נתנה דוגמה של אבטחה. באותו מצב לא נותנים לו את הרישיון ואז הוא יגיש בקשה מחודשת ויאמרו לו שלכמות הזאת אתה לא יכול לעמוד בתנאים, תתכבד ותגיש לכמות הגיונית. הוא יגיש לכמות אחרת. אנחנו כרגע לא מדברים על הנוסח אלא על העיקרון של מה שאנחנו עושים.

כאשר הוא מבקש בקשה לכמות מסוימת, לחממות מסוימות, אתם אומרים לו מה נדרש. אתם הרי צופים בתכנית בנייה.

לא.

מה זה לא? מפת הדרכים אומרת שהוא צריך להגיש לכם תכנית בנייה שלו. אתם עוברים איתו שלב שלב ובודקים שלב שלב. אם הוא רוצה עכשיו 5 דונם, אתה צריך להגיד בסדר, חמשת הדונם צריכים להיות כך והדבר הזה צריך להיות כך.

ואם לא, אל תאשרו לו את הרישיון.

לא. היות וגם בחמישה דונם יש מספר שיטות גידול - - -

זה לא משנה. העיקרון, לא הדרך.

העיקרון הוא שנרשמת לו כמות הקנאביס. על פי רציונל שהוא מגיש. אני לא יודע לאמוד בשיטת גידול כזאת או אחרת על 5 דונם כמה יש. הוא מגיש לנו רציונל והרציונל הזה בדרך כלל, ב-99 אחוזים, מאושר או שאנחנו שואלים אותו לאור ניסיוננו למה כל כך קצת.

זה נכון הכול ובואו נעזוב את הגידול, נעזוב את הייצור, הכול נכון למעט בתי מרקחת. בתי המרקחת, לא נדרשת רק דעת היק"ר אלא נדרשת גם דעת – אני מדבר על דעה מקצועית חוץ מדעה אבטחתית – הרוקחות המחוזית כי לרוקחות המחוזית יש שיקולים שונים משני טעמים: האחד, האיכות הרוקחית, ושנית, האם בית המרקחת יכול להכיל עוד כמות כזאת.

אני בינתיים משאירה את הסעיף הזה כפי שהוא בתיקונים מסוימים. אני רוצה להתייעץ עם הרוקחות המחוזית וגם עם עוד מספר גורמים.

עם אגף הרוקחות.

כן. אני רוצה לשים את הסעיף הזה בצד ולעבור לסעיף הבא.

אפשר גם להתייעץ עם המשרד לביטחון פנים לגבי הסעיף הזה?

לא. אני מבקשת. אמרתי, אני מדלגת על הסעיף הזה. אם יש למישהו משהו לגבי הסעיף, שיפנה אלי אישית.

4. תנאים ברישיון בהתאם לסוג העיסוק

(1) על רישיון קנאביס, המפורט בתוספת השנייה, יחולו בנוסף להוראות חוק זה התנאים המפורטים לצדו בתוספת השנייה. שר הבריאות רשאי, בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, לשנת את התוספת השנייה.

שם מצוינים התנאים לרישיונות לפי סוג ספציפי. אני מציע שנעבור לתוספת השנייה.

רק להבהיר. נושא של בעלי עניין סגרנו לפי הגדרה של חוק רשות לניירות ערך?

לא. אנחנו נגיע לזה. קיבלנו את ההערה.

לפי נוהל 106, אלה התנאים העיקריים.

נוהל 107. מפת הדרכים.

כן. לפי נוהל 107, אלה התנאים הראשוניים לעיסוק ספציפי. כלומר, יש כאן כל מיני סוגי רישיונות, מה התנאים הנדרשים.

כל רישיון לעסוק בקנאביס - תנאי ראשון הוא שהמבקש מעל גיל 25 והוא צריך להיות אזרח ישראלי, אדם או תאגיד רשום בישראל.

יש הערות לתוספת הזאת? לא.

אלה התנאים אבל מבקשים עוד דברים כאשר מגישים בקשה לעיסוק. מגישים רשימה של בעלי עניין.

נראה אם זה נמצא בתנאים הספציפיים. את זה תוכלו להוסיף בתקנות או בנוהל. בדיוק בשביל זה יש סעיף הסמכה.

אמרתם סעיף הסמכה לתקנות ושהם יחליפו את ההוראות של התוספת השנייה.

לא רק. אם יש תנאים נוספים. שוב, אם יש לך תנאי שאת רוצה להוסיף, תגידי ונבחן. מה עוד להוסיף בתנאי הכללי?

אם אנחנו רוצים להסיר תנאי, המשמעות היא שצריך לעבור בוועדת הבריאות.

מהתנאים האלה.

כן.

אנחנו נבקש שיהיה תנאי של בעלי עניין.

רשימת בעלי העניין?

כן.

אתם מבקשים לפי חוק ניירות ערך.

כן. אשר ייבדקו על ידי המשטרה.

זה כבר מופיע בפקודת הסמים המסוכנים. תנאים למתן רישיון.

אלו הם תנאי הסף לקבלת רישיון. הנוהל לקבלת רישיון בנפרד כולל התנאים של בדיקת מסוכנות שנמצאם בפקודת הסמים המסוכנים.

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. ברגע שיש פרק בחקיקה שמדבר על רישיון, צריך באותו פרק איכשהו להפנות לפקודת הסמים המסוכנים.

יש דרישות נוספות שיכולות להיות.

שצריכות להיות בפרק עצמו.

כרגע אין לנו אותן. כרגע המקום היחיד שמופיעים, זה בתקנות שאולי יהיו.

לא. אנחנו מדברים על הפקודה. בתיקונים עקיפים השאירה את הסעיף שמדבר על הנושא של ההמלצה וכיוצא בזה. אנחנו אומרים שהיא השאירה את זה בפקודה אבל צריך להפנות את זה בפרק עצמו.

כתוב לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים.

כן, אבל להגיד אילו הוראות.

ההערה של טל לא רלוונטית כאן כי אנחנו מפנים לסעיף.

אם אנחנו נפנה את זה, כן, בסדר.

רישיון גידול.

(1) אישור על כך שמבקש הרישיון הוא בעל זכויות בקרקע חקלאית בה ניתן לקיים את הגידולים או אישור המעיד כי ליזם שותפות עם בעלי זכויות בקרקע חקלאית.

(2) אם הגידול הוא בתחום משבצת חקלאית של קיבוץ או מושב – אישור על הסכמת האגודה החקלאית לקיום הגידול.

(3) אם הגידולים יתבצעו בבית צימוח או מבנים – עמידה בדרישות דיני התכנון והבנייה.

(4) אישור המעיד כי לקרקע הקצאת מים מספקת.

(5) אישור מהאגף לתכנון ופיתוח הכפר במשרד החקלאות.

לא אישור אלא אישור עקרוני כי לפעמים אישור הוא רק בסוף תהליך הבנייה. האגף לתכנון פיתוח הכפר במשרד החקלאות, לעתים החווה לא בנויה והוא לא יכול להציג אישור. הוא אומר שבמקום הזה ניתן לבנות חווה לקנאביס, תכנן ותעשה ואז ניתן לך. למעשה אישור ניתן רק אחרי סיום הבנייה.

והרישיון ניתן לפני?

זה לא רישיון. אלה תנאי סף לרישיון.

לא, אלה לא תנאי סף.

אלה תנאי סף לרישיון.

תנאי סף או תנאי חובה לרישיון? יש שלבים בו אדם מתחיל בתהליך ואז יכול להיות שבשלב הראשוני עוד אין לו את כל האישורים ומרשים לו להתחיל לעשות את זה. השאלה היא באיזה שלב יוצא הרישיון, האם הרישיון יוצא בשלב שכבר הכול גמור ומוכן כולל כל האישורים ואז זה לא אישור עקרוני אלא זה כן מגיע לשלב של האישור הסופי.

כלומר, לא יינתן רישיון אם אין אישור סופי?

אני שואלת.

אני אסביר. היום יש לנו מנגנון דו שלבי במפת הדרכים. במנגנון הזה, בשלב הראשון מקבלים אישור ראשוני שהוא עוד לא מתיר בעצמו לגעת בסם אלא הוא בעצם שלב - יובל יכול להסביר את ההתפתחות שלו - שיש לנו איזשהו אישור שאפשר להתחיל איתו ואז זה מאפשר לעשות דברים אחרים. רק בשלב השני מחזיקים ברישיון. בהחלט יכול להיות שמישהו נמצא בשלב מאוד ראשוני, מקבל אישור עקרוני ואז רק אחר כך הוא מתחיל.

להבנתי הכוונה הייתה לתת רישיון.

לכן אמרתי שזה כבר אחר כך.

הוא עומד ברישיון והוא מתחיל לבנות.

אלה תנאי הסף על מנת שבן אדם יבוא, יקבל את האישור הראשוני לפעול על מנת להתאים את האתר, את המיזם, אבל עדיין חסר כאן למשל שהוא באמת עומד במה שנדרש ממנו. אם זה רישיון ייצור, היכן הוא נבחן שהוא באמת יודע להתאים את אותם תנאי גידול וייצור. הרי אם אלה התנאים כולם לרישיון, מחר בבוקר רישיון ייצור, יש לו אישור זכויות ואישור רשות מקומית והוא פותח.

אני מנסה להסביר רחב על מנת שזה יובן. דבר שחסר כאן בתנאי הסף זה אישור או הצהרה של אותו מגיש, של אותו יזם. הטרמינולוגיה היא בשלב כזה שעד הרישיון הוא יזם. הוא מגיש לאישור ראשוני, עורכים לו את הבדיקות, ואחר כך הוא כבר פועל להתאמת העיסוק או להקמת העיסוק ובסוף הוא עובר את הבחינה, את הטסט. כמו בן אדם שניגש לקבל רישיון ברכב. בהתחלה הוא מגיש את הכול ועובר את התיאוריה, אחר כך הוא לומד ובסוף הוא עובר מבחן ואם הוא עומד בו, הוא מקבל את הרישיון.

מה שחסר כאן עדיין לעניין הסף זה הצהרתו שאין לו שיעבוד על המקרקעין או על תחום העיסוק על ידי צד ג' כלשהו. למה? כי בהחלט יכול להיווצר מצב שהבן אדם מקיף עסק, עיסוק מסוים, והוא כקוף עבור ארגון פשיעה כלשהו שהוא בתוכו. לכן מספיקה הצהרתו.

שהוא לא משועבד למישהו?

נכון. כתבנו את זה במפת הדרכים.

מה לא משועבד? לא הבנתי.

או הקרקע או נכסיו. "ככל שקיים או שיקום שיעבוד של המקרקעין או חלק מהם" או של העיסוק לצד ג'. זאת אומרת, בן אדם יכול להקים עיסוק אבל הוא כולו, כל העיסוק שלו, משועבד לגוף פשיעה גדול ואנחנו לא נרצה שמישהו יקים את זה.

אבל אם זה משועבד לגורם אחר?

את לא רוצה שכל העיסוק בקנאביס ישועבד לארגון פשיעה גדול. מצד שני, אנחנו לא יכולים לדעת את זה כי לא כל שיעבוד נרשם. לכן מספיקה הצהרה שלו. במסמכים שהוא מגיש, הוא מצהיר.

זאת דרישה של המשרד לביטחון פנים שאין שיעבוד?

זאת דרישה שקיימת כבר היום.

זה שזה היום, אנחנו מבינים. אנחנו שואלים איזה דרישה אנחנו רוצים לקבוע עכשיו.

זאת דרישה שהייתה בדיון פנימי בין הרשות לניירות ערך ומשטרת ישראל.

אם אפשר להפנות בבקשה לחוליית אישורים מיוחדים, רויטל גרמה נמצאת ב-זום.

שלום. אפשר לחזור על השאלה בבקשה.

למה הדרישה של מישהו שיש לו נכס משועבד לא יוכל לקבל רישיון?

זה לא שהוא לא יוכל. צריך להצהיר על קיום השיעבוד.

ולמי משועבד.

ודאי. אם זה בנק, זה גוף מפוקח, אבל אם זה מלווה בריבית מהשוק האפור?

תודה רויטל. פתרנו את זה.

לעניין הרישיון. בסופו של דבר גם ברגע שמתחילים להשקיע, אנחנו רוצים לתת להם את הרישיון העקרוני. השאלה היא אם בעצם הרישיון הראשוני, כמו שיובל אומר, ניתן לשנה.

הוא ניתן לשנה ואם מבקשים הארכה, אנחנו כל פעם מאריכים.

הוא ניתן לשנה ואז ברגע שיש לו רישיון גידול לשנה, הוא מתחיל את הבנייה.

לא. זה אישור עקרוני.

בהתחלה זה נקרא אישור ראשוני לפעול. הוא ניתן לשנה. אם רוצים שנאריך לשלוש שנים, אפשר להאריך לשלוש שנים מה שיחסוך לנו לחדש לו מעת לעת. אין עם זה בעיה אבל זה אישור ראשוני לפעול לתכנון והקמה. כיוון שעד לתהליך ההקמה בין לפעול לתהליך הקמה ועד ההקמה, יש הרבה מאוד שלבים בדרך, חלקם איכותיים, הם איכות בהתאם לתחום העיסוק והשני הוא איכות בהתאם לתחום המשטרה, ה-GSP.

אם תרצו, נוכל להסביר. זה על פי נוהל 107.

התנאים שקבענו כאן הם בעצם אישור עקרוני וברגע שהם עומדים בתנאי הסף, הם מקבלים אותו רישיון קבוע.

נכון, ואז דרכם סלולה לפעול לרישיון שתלוי רק בעוסק עצמו.

ברגע שהם עומדים בתנאים שבתוספת השנייה, הם מקבלים מיידית רישיון עקרוני.

אישור עקרוני. זה נקרא אישור ראשוני. אפשר לקרוא לזה רישיון עקרוני. אין בעיה. זה גם נכון יותר.

אישור עקרוני. ברגע שהם מקימים את הכול, ברגע שהם עומדים בתוספת הראשונה – שאלה כל נהלי האבטחה, האיכות וכולי - הם מקבלים את הרישיון לשלוש שנים.

הם מקבלים לשנה ראשונה, שזה נהג חדש. רישיון.

הם מקבלים את האישור העקרוני ואז הם מתחילים קודם כל בבנייה.

לא. קודם כל בתכנון, קבלת אישורים לתכנון מהגורם כי אנחנו לא מאשרים תכנון בנייה אלא זאת ועדה מקומית כל אזור.

הם צריכים קודם כל להנפיק את כל האישורים האלה. הם מקבלים אישור עקרוני.

נכון.

ברגע שהם מקבלים את האישור העקרוני, הם מתחילים בתהליך של הבנייה.

של התכנון והבנייה.

בסדר. של התכנון והבנייה, הקמה של הכול. אולי זה לא אישור עקרוני. אמורים להיות שלושה שלבים.

יש שלושה שלבים. כן. אז שנה רישיון ואז שלוש שנים רישיון.

ברגע שהם סיימו את ההליך הזה, זה סיום ההקמה?

זה סיום ההקמה והנה הם מוכנים. אנחנו קוראים לזה להכניס את עצמם פנימה.

סיום ההקמה, זה בטח עמידה בתנאי GSP.

תנאי איכות. גם האיכות המקצועית שזה GMP או GAP או GBD וגם תנאי איכות לפי ה-GSP.

עמידה בהגדרות שבתוספת הראשונה. הם מקבלים רישיון לשנה אחת לתפעול ולביקורת. ברגע שהם אישרו את זה, הם מקבלים רישיון שלא יפחת משלוש שנים.

היום זה מקסימום שלוש שנים.

אם במהלך שלוש השנים גילו שיש איזושהי בעיה?

יש לכם אישור לסגור כל חווה.

זה קורה גם היום.

יש לכם אישור בכל מקרה לסגור חווה שלא עומדת בנהלים. חווה שעובדת בר 15 שנים ועומדת בכל התקנים, בכל הפיקוח, בכל, ורואים שיש לה רקורד מצוין, למה לא לאפשר לה רישיון לחמש שנים? למה לא לאפשר רישיון לעשר שנים?

אין בעיה. אם לדוגמה במהלך שלוש השנים יתגלה משהו ואתה לא רוצה לסגור - - -

אתם יכולים להגיש צו הפסקה, אפילו לא באישור שר אלא באישור של קצין.

רישיון עסק הוא לחמש שנים.

בתקנות כתוב עד שלוש שנים. ישתנו התקנות, אפשר לשנות.

אנחנו קובעים שלא יפחת משלוש שנים. הם יתחילו לתת רק שלוש שנים, אנחנו נביא עוד תיקונים ונגדיר את זה ל-10 שנים. אנחנו מאפשרים להם כאן, לחברות שמראות את הרצינות, שלא היו להן "פאלטות" לא באיכות ולא באבטחה, נותנים להן את האפשרות לקבל רישיון ל-10 שנים.

צריך לוודא שהחוק הזה לא סותר את חוק רישוי עסקים למקרה של עסק שהוא דואלי, שהוא גם למשל בית מרקחת שמוכר קנאביס וגם תרופות.

הוא היחיד.

הוא לא היחיד. גם מפעלים וגם בתי מסחר.

אנחנו החרגנו את כל תחום הקנאביס, בשמחה גדולה שהייתה לנו אז, בוועדת הפנים - למעט בתי מרקחת לא צריכים רישוי עסקים כי אחרת כל השמחה הגדולה הזאת גמרה את רישוי העסקים. הם לא היו מקבלים רישיונות עד היום עם כב"א, מד"א וכל אלה שהיו באים אליהם.

חוץ מבתי מרקחת.

חוץ מבתי מרקחת ואמרתי, זה אגף הרוקחות.

צריך לכלול הוראה כזאת.

אני רוצה לומר משהו. לתת רישיון זה נוח ואנחנו עושים את זה. אני אומר את זה לעמיתיי מהמשטרה ומהמשרד לביטחון פנים. כאשר אנחנו רואים – כמו ששרן קראה לזה - "פאלטות", לא כל דבר, ישר סוגרים את החווה.

אולי אני קטונתי ואני לא מכירה אנשים שיודעים להשקיע 100 מיליון שקלים באופרציה כזאת ומקבלים אישור לשנה, זה טירוף. נגיד הם עברו את השנה הראשונה עם ההשקעה המינימלית אבל ברגע שהם מגיעים לרישיון של שלוש שנים ומביאים השקעות של מאות מיליוני שקלים, בואו תנו להם להחזיר את ההשקעה.

התקנות היום קובעות שלוש שנים. אמרנו שהחוק הוא מעל התקנות. ככל שהחוק יקבע אחרת, אמן ואמן. אנחנו לא חוששים מהנושא של פאלטות כי מנגנוני הבקרה, ככל שהם קיימים, הם לא ישר הורדת גיליוטינה על ראשו של העוסק. קודם כל נערך תחקיר- במקרה דיברנו על איזשהו משהו כזה באיזו חווה, משהו שקורה- מוצאים את סיבות השורש. ככל שסיבות השורש אחרי פעם, פעמיים ושלוש פעמים, אז נערך שימוע. לאחר שימוע בוחנים.

תשימו לב שבמפת הדרכים, אתם לקחתם את החלק שרלוונטי רק לפני האישור הראשוני. יש עוד שורה של תנאים שנדרשים בשלב השלישי. זאת אומרת, אחרי שקיבלת אישור ראשוני ולפני שקיבלת רישיון שהם נוספים והם לא מופיעים כאן וגם הם צריכים להיכנס.

תשלחי לנו את הדרישות המינימליות.

הם מופיעים במפת הדרכים. שלחנו.

המטרה שלנו הייתה להקל ולכן להוריד את הרישיון ביניים. אנחנו מבינים שמבחינת איכות זה נדרש. לכן אני מבקשת שתעבירו לנו את הסף המינימלי שאתם דורשים במתן הרישיון הראשוני, מה שיובל קורא לו נהג חדש, לעמידה בתנאי סף בשביל רישיון נהג ותיק.

שלא נתבלבל בין מה שאת הזכרת עכשיו כנהג חדש, שזה הרישיון המצומצם, המוגבל יותר, לבין מה שקיים היום לפני שבכלל קיבלת רישיון. אלה שני שלבים שונים.

תנאי סף.

יש כאן עוד תנאי סף שאת רוצה להוסיף?

כן. הם בשלב השלישי של מפת הדרכים.

תגידי לנו מה.

אני רק אומרת שזה לא ממצה כי לא הכנסתם אותם לרשימה.

אני מבקשת שתשלחי לנו.

בסדר. זאת הערה ראשונה. הערה נוספת. יובל אמר - אבל אני חושבת שחסר חלק במה שהוא אמר – שהתקופה לא תקטן משלוש שנים. צריך אמצעי מידתי. יש לנו מקרים כאלה – אנחנו ממש פוגשים את זה - שמישהו התחיל וכן עבר שנה אבל בקושי עבר את המבדקים או עבר בקושי את תנאי האבטחה, יש אצלו ליקויים חוזרים, אבל הוא חצי מתקן אותם וחצי לא מתקן אותם. לא רוצים לבטל לו עכשיו את כל הרישיון. החלופות כרגע הן Go no go ברגע שסיימתי את השנה. לדעתי זה פתרון לא מספיק מידתי ולא מאפשר לנו מספיק גמישות במקרים בהם אנחנו לא רוצים לעצור את כל האופרציה עד שהוא יסדר את הכול אבל כן לתת תקופות מוגבלות של רישיון.

אני אומרת לא. או שהאדם עומד בתנאים או שהוא לא עומד בתנאים. אם אתם רוצים לתת לו זמן נוסף לתיקון ליקויים, אפשר לתת לו תוספת של שישה חודשים נגיד לתיקון הליקויים ולאחר מכן אתם יכולים לעבוד איתו בתנאי רישיון רגיל. אי אפשר למתוח אותו עכשיו בסוג של רישיון חדש לאורך חמש-שש שנים.

זה יעשה לנו כיק"ר חיים קלים. אני אתן דוגמה. מפעל - ויש לנו ארבעה כאלה על המדוכה – שהשלים בתוך השנה את נוהלי האיכות שלו לעניין המיצויים אך לא השלים לעניין התפרחות שהן בערך 70 אחוזים מעיסוקו. לא ניתן לו רישיון בכלל? הרי אני צריך לתת לו לשלוש שנים, אז אני לא אתן לו רישיון? עכשיו שלושה מפעלים הולכים לפח.

איך הזמן פותר לך את זה? אתה נותן לו לשנה לכל?

למה התפרחות שלו לא עומדות בתקן?

כי הבדיקות של הוולידציות שוב ושוב –

של החומרים, של חיידקים?

לא. ולידציה זה תהליך שהוא נועד להבטיח שבפעם הראשונה, החמישית, ה-15, ה-50 אלף – יצא אותו דבר. פחות או יותר מה שאמרנו. אבל אם הוא לגמרי סוטה, יש לו פלטואציות שונות לחלוטין של האיכות שלו, הוא לא הצליח בייצוב מערכת האיכות שלו, הוא הצליח לייצב אותה במיצויים אך הוא לא הצליח לייצב אותה בתפרחות כתוצאה מגידול, מהחוות שהוא קונה, מהחוות שהוא מביא או מחומר שהוא מייבא. יש כאלה ממש עכשיו שלושה מפעלים וחלקם מאוד מאוד גדולים.

לכן אנחנו אומרים שאנחנו נותנים להם רישיון. ברור לכולם שרישיון ראשון הוא לשנה ואחר כך, אם הכול בסדר, הוא לשלוש שנים. זאת אומרת, אם מישהו מקבל שנה ואחר כך עוד שנה, זה במסגרת איזשהו נו, נו, נו. למה? כי אם ניתן לו רישיון לשלוש שנים, מסכנים המטופלים, הם ימשיכו לקבל משהו שהוא בכלל לא ולידי. הם יקבלו יום אסאל ויום בסאל. או שאנחנו נגיד שאין לו בכלל רישיון, אם החוק לא מתיר לנו את הגמישות הזאת.

זה איזשהו שלב, בין ילדות לבגרות. בוא נגיד את זה כך. יש כאלה שמתבגרים יותר לאט.

אבל העניין של המפעל, הרי אתה לא מדבר כאן על מגדל.

גם מגדל. יש מגדלים שלא הצליחו לייצב אופן אחיד ועדיין לפעמים באצוות מסוימות, ריכוזי החומרים הפעילים הם כאלה ובאצוות מסוימות הם שונים לגמרי. דרך אגב, בגלל זה אנחנו מחייבים את כולם היום לרמת בדיקת חומרים פעילים אחידה שנקראת קל-פישר, שהיא לא ניתנת להטעיות כי השיטה היום ניתנת להטעיות והמטופלים בודקים ואומרים לנו שיום אחד זה ככה אבל כשאנחנו בודקים – זה ככה.

אני אומר שעוסק מסוים שיש לו אבל הוא לא עומד במלוא מה שצריך בשנה הראשונה, הוא לא השלים, כמו נהג חדש שיודע לנהוג מצוין בדרך ישרה אבל אפם הוא יעלה על אוטוסטראדה – פחד אלוהים.

אבל לא מאריכים לו את תוקף הנהג החדש כל פעם.

אבל אנחנו לא בעניין של נהיגה. אנחנו בעניין של בריאות הציבור. אם ייקבע בחוק שניתן לכולם שלוש שנים או לא ניתן, בסדר.

אנחנו ניתן לכם אפשרות להאריך.

אנחנו מקבלים בקשות רבות ומבקשים עוד קצת זמן.

בסדר. קיבלנו.

בסעיף (3) כתבתם "אם הגידולים יתבצעו בבית צימוח או מבנים".

נצטרך לשנות את זה כי ביטלנו בית צימוח.

גם זה, אבל יותר מזה, היום מותר לגדל רק בבתי צימוח.

אז לא "אם".

היום פרסמו שלמעשה מישהו קיבל רישיון יבוא, אולי מקולומביה, כשלמעשה המוצר לא גודל בבתי גידול. זה נכון?

אני לא אחראי לפרסומים.

אם מאפשרים קנייה של תוצרת שלא גודלה בחממות, איך מחייבים כאן בישראל תוצרת שגדלה בחממות?

אינני יודע מה נאמר בפרסום, באחד הפרסומים טענו שסופר פארם שייך לי והלכתי לבקש ולא האמינו לי. לא רצו לתת. אני לפרסומים מאמין מעט מאוד. אבל אמרנו בדיון קודם שמי שמייבא, תנאי האיכות צריכים להיות שקולים לפחות - גם בגידול וגם עוד יותר בבדיקות – למה שבישראל. אם תנאי האיכות הנדרשים בגידול בישראל הם בבתי צימוח, זה צריך להיות לפחות כך בחוץ לארץ. אני אבדוק את זה. יכול להיות שמישהו דיווח לא אמת.

מה בעצם עומד מאחורי זה שאנחנו לא מגדלים בחוץ?

בעיקר בריאות הציבור. אני אתן דוגמה הכי פשוטה של ציפורים נודדות, לשלשת מעיים על הפרח, פטריות, עובשים, נבגים שנישאים באוויר ואחר כך זה מגיע לחולים כמו למשל חולי סרטן מאותגרי מערכת החיסונית שאין להם.

ענת, תתקני את הניסוח.

זה לא "אם" אלא זה עמידה בדרישות דיני התכנון והבנייה.

בסדר. נמשיך ברישיון ייצור.

רישיון ייצור

(1) אישור על כך שבעל הרישיון הוא בעל זכויות במבנים שנבנו כדין או שיש להם היתר בנייה.

(2) אישור הרשות המקומית כי הפעילות תואמת את התב"ע או שקיים היתר לשימוש חורג.

זה בעצם רישיון נהג חדש ואחר כך, כשהם עומדים בתנאים, הם מקבלים את הרישיון ללא פחות משלוש שנים.

מה סגרנו לגבי רישוי עסקים? לא הבנתי.

לגבי רישוי עסקים הם אמרו שממילא זה מוחרג היום, חוץ מבתי מרקחת.

הכוונה היא שהוראות החוק זה לא פוטרות מכל הוראות אחרות של חוק רישוי עסקים.

אבל הן כן פוטרות מחוק רישוי עסקים.

הכוונה היא שאם אדם עוסק גם בקנאביס רפואי וגם בייצור של תרופות שהן לא קנאביס רפואית, שזה לא יפטור אותו מצורך ברישוי עסקים כי גם שם הוא עדיין מחויב.

אני לא חושבת שקיים דבר כזה. אני לא חושבת שהיק"ר יאשר איזשהו ערבוב. היום הם לא מאפשרים אפילו ערבוב של אצוות שונות.

יש בתי מסחר לתרופות שהם גם קנאביס וגם תרופות והם צריכים רישוי.

אבל בתי מסחר זה בנפרד. אני מדברת על רישיון ייצור. אלה מפעלים בלבד.

גם מפעלים.

אתם מאשרים מפעל שיש בו ערבוב? יש לכם מפעל שמייצר לא רק קנאביס אלא משהו נוסף? אתם מאשרים דבר כזה?

אם יש מפעלים שמייצרים מוצרים שהם לייצוא בלבד, אני לא בטוחה שההחרגה מאישור עסקים חלה עליהם.

נוסיף בתוספות כאן שעניין רישיונות לקנאביס מוחרגים מחוק רישוי עסקים.

ככל שאני זוכר, אין מפעלים. בעצם יש מפעל אחד אבל בעיקר יש בתי מסחר שעצם עיסוקם העיקרי, 90-80 אחוזים תרופות רגילות ובנוסף קנאביס. לכן הם נדרשים לחוק רישוי עסקים לכל התרופות הרגילות. למעשה אם הקנאביס היה מופרד במקום אחר, הם לא היו צריכים אבל הם בוחרים לעשות את הכול באותו מקום.

צריך להבהיר שמי עסוק בקנאביס בלבד ללא דברים אחרים, פטור מחוק רישוי עסקים.

כן. זה בגלל החוק לכפל רגולציה.

צריך לכתוב שיש להם היתר בנייה. כתוב "בעל זכויות במבנים שנבנו כדין או שיש להם היתר בנייה". זה נשמע לי כאילו חסר כאן החלק של מבנים שלא קיימים, זאת אומרת, מבנים בתכנון.

היתר בנייה.

אבל כתוב בעל זכויות במבנים. אם עוד אין אותם, בנוסח שאנחנו כתבנו את זה, במקרה של ... בתכנון על היזם. צריך לחדד את זה.

בסדר.

רישיון בית מסחר

(1) אישור על כך שבעל הרישיון הוא בעל זכויות במבנים שנבנו כדין או שיש להם היתר בנייה.

גם כאן נתקן בהתאם לגבי מבנה בתכנון שיש לו היתר בנייה.

(2) אישור הרשות המקומית כי הפעילות תואמת את התב"ע או שקיים היתר לשימוש חורג.

התוספת השנייה היא תנאי לקבלת אישור ראשוני והתוספת הראשונה היא בעצם קבלת רישיון.

לא. היו עוד דברים, חוץ מזה שזה מעוגן בתוספת.


רישיון ניפוק בבית מרקחת

(1) רישיון עסק תקף להפעלת בית מרקחת.

(2) אישור רוקח אחראי תקף מאת הרוקח המחוזי.

בכל בית מרקחת צריך להיות רוקח אחראי.

כן. זה בהתאם להוראות פקודת הרוקחים.

את רישיון אתר השמדה שמנו בסוגריים. כרגע אין לנו אתר השמדה בחוק. חברי הכנסת ביקשו שיהיה מקום. אפשר להקריא את זה.

כן. נקריא. אם הם רוצים במפעל, הם יכולים לקחת מכולה ולהשמיד בתוך המכולה.

ואם הם לא רוצים אלא הם רוצים שמישהו אחר ישמיד את זה עבורם?

אלה עלויות.

הם יכולים לקחת את זה לאתר השמדה אחר.

השאלה מה קורה עם אותו אתר השמדה אחר.

אנחנו מדברים על רישיון לאתר השמדה. שיהיו אתרים מתאימים.

מי שרוצה אתר השמדה בלבד, צריך רישיון לאתר השמדה. אם מישהו רוצה אתר השמדה בתוך אתר מוכר, הוא לא נדרש.

אם זה מבוצע על ידי עוסקים אחרים ואותם עוסקים הם מארגוני פשע?

מי שעוסק באתר השמדה, נדרש לרישיון. אני רוצה להוסיף תוספת שאומרת שמי שקיבל רישיון גידול - - -

יש את זה. קראנו לזה עיסוק. מי שיש לו רישיון עיסוק, יכול לקיים בתוך האתר אתר השמדה.

אפשר לומר שמי שיש לו רישיון עיסוק לא נזקק לרישיון ייחודי.

בתנאי שהוא מפעיל אותו בתוך האתר.

בתנאי שהוא מפעיל אותו בתוך האתר.

אבל זה לא גורע - - -

זה אישור ראשוני.

אני חייב להסביר. זה נקרא אתר השמדה קטן כי יש לנו כאן את תקנות פליטת האוויר כי אנחנו מצאנו נישה דרכה אנחנו יכולים להכיל זאת.

את זה אנחנו נתקן גם בתוספת הראשונה, שזה רישיון.

תקנות את אוויר, כמה מותר לשרוף ביום על מנת לאפשר זאת בתוך אתר העיסוק שבדרך כלל הוא אתר גידול.

אם זה אתר השמדה, זה מובן. אם זה נעשה בתוך המקום עצמו שבעל הרישיון כבר קיבל את הרישיון, צריך שיהיו תנאי אבטחה ופיקוח על התהליך הזה, מה גם שהוא יכול לבקש ממישהו אחר לבוא לתוך המפעל ולעשות את זה שם.

כמו שאמרנו, אנחנו נוסיף בתוספת הראשונה תנאים לעניין ההשמדה באתר.

שיכללו את האבטחה והפיקוח.

יהיו כמה נהלים שיצטרכו לעמוד בהם. אנחנו נוסיף את זה.

מישהו יפקח על זה? יובל, זאת שאלה אליך. אמרת שלא צריך רישיון אבל צריך איזשהו אישור לזה שהם הולכים להשמיד כמו שקבוע בתנאים האלה.

איך זה עובד היום?

אלה דרישות הסף ואמרנו שברגע שמישהו עומד בהן, אחר כך הוא צריך להראות את אישורי הבטיחות.

נגיע לזה כשנגיע לעניין ההשמדה.

אישור איכות העיסוק ואישור איכות אבטחתי.

אבל אתה לא מאשר את ההשמדה?

גם להשמדה יש אישור איכות לעניין של השמדה.

בכל מקרה הוא לא צריך רישיון אבל הוא צריך אישור מסוים.

נמשיך. רישיון מעבדה.

רישיון מעבדה

(1) רישיון עסק תקף להפעלת מעבדה.

(2) אישור מהרשות להסמכת מעבדות לצורך ביצוע בדיקת שאריות חומרי הדברה – תעודת הכרה מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות לביצוע בדיקה כאמור.

אנחנו מבקשים להחריג את המעבדות שנמצאות בפנים.

כמו אתר השמדה, גם כאן. רישיון עיסוק בקנאביס יוחרג.

לא. זה גם על פי תקנות אכ"א. כי אנחנו עושים את הכול פר אירופה. זה רק בעל רישיון עיסוק לייצור.

למה לא בחווה? אם הם רוצים מעבדה לבדוק את הזנים?

אין דבר כזה. הוא לא יכול לקיים חדרים נקיים הנדרשים למעבדה.

אתי פלר – ראש הרשות להסמכת מעבדות - רוצה להתייחס. היא ב-זום.

שלום. אני חושבת שההגדרה של מעבדה היא מצומצמת מאוד ואפילו לא משקפת את המעבדות שעוסקות היום ויש להן רישיונות של היק"ר לבדוק קנאביס. על פי רוב אלה מעבדות שבודקות בדיקות כימיות ומיקרו-ביולוגיות, לאו דווקא שאריות חומרי הדברה. לא יודעת למה החלטתם להגדיר רק שאריות חומרי הדברה.

אני אבהיר. מה שאנחנו קוראים עכשיו, אלה דרישות לאישור ראשוני לאישור מעבדה.

אני מסבירה. זה לא נכון להגביל את זה רק לשאריות חומרי הדברה כי הן יכולות לבדוק גם מיקרו-ביולוגיה ויכולות לבדוק גם...

אנחנו נוסיף: או בדיקות מיקרו-ביולוגיה.

אני חושבת שעדיף לכתוב מעבדה מוסמכת שיש לה רישיון לעסוק בבדיקות של קנאביס ומוצריו.

אבל לקבל את האישור לעסוק בקנאביס ומוצריו, זה השלב השני.

אתי התכוונה לומר מעבדה שיש לה הסמכה. הסמכה מעבדתית זה שיש לה ריאגנטים מתאימים והוכחו יכולות בדיקה.

יש לה את הכשירות.

אני מניחה שזה בין-לאומי. זה לא בהכרח קנאביס.

לא. הכשירות המקצועית של מעבדה נבדקת לכל מפרט בדיקות. יש הסמכה נפרדת לקוסמטיקה, לשאריות חומרים - - -

כן, אבל את ההסמכה הזו אנחנו קובעים לאחר מכן. כאן אנחנו מדברים רק על אישור ראשוני למעבדה.

יש את פרק ח', בדיקות מעבדה, שם מדברים על התנאים.

כן בפרק ח' אנחנו מדברים על התנאים בהם המעבדות צריכות לפעול. כאן זה אישור ראשוני. ברגע שהם מבקשים לקבל רישיון למעבדה כזו, הם צריכים להוכיח קודם כל שהם באמת רישיון עסק תקף להפעלת מעבדות ואישור מהרשות להסמכת מעבדות לצורך ביצוע בדיקות שאריות חומרי הדברה.

קנאביס ומוצריו.

ממי הם מקבלים את האישור הזה? הם מקבלים ממך את האישור הזה?

הם לא יכולים להראות כשירות מקצועית לבדיקת קנאביס ומוצריו אם אין להם את הרישיון הראשוני שמאשר להם להחזיק קנאביס ואת הסטנדרטים הנדרשים לבדיקות. זה השלב הראשון.

ממי הם מקבלים את הרישיון הזה?

את האישור. כשהם מביאים אישור איכות הם מקבלים רישיון מאיתנו.

אבל הם לא יכולים להוכיח את זה בלי שיש להם את הקנאביס.

אישור ראשוני.

בגלל זה אנחנו אומרים שקודם כל רישיון עסק תקף להפעלת מעבדות ואז אישור מהרשות להסמכת מעבדות לצורך ביצוע בדיקת שאריות חומרי הדברה או בדיקות מיקרו-ביולוגיות. עם האישור הראשוני הזה הם מגיעים אליך, אל אתי פלר, אחרי שהם קיבלו את האישור הראשוני ולדעתי מרגע שהם קיבלו אישור שם, למה הם צריכים לעבור גם את היק"ר?

צריך לקבל אישור החזקה בסם.

ברגע שמאשרים את זה והם מראים שיש להם אישור מהרגולטור, הם יכולים אוטומטית לקבל אישור החזקה בסם, לא? אם הם מראים לכם את המסמך הזה ואת המסמך הזה.

אני חושבת שיש כאן קצת בלבול. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא לא רגולטור. הרגולטור הוא היק"ר. מי שנותן להם את האישור להחזקת הסם והסטנדרטים הנדרשים לסם, זה היק"ר.

אבל הם לא יכולים לבקש אישור ממך בליש יש להם אישור החזקה בסם.

נכון.

אחרי האישור הראשוני אתם צריכים כבר לתת לו את הרישיון.

הם נותנים להם אישור להחזיק את הסם, הם מבצעים את התיקופים לבדיקות השונות ואז אנחנו מגיעים לבדוק את ה-...

אנחנו נותנים להם אישור וכשהם עומדים במבחן שלה – מי שעושה להם את המבחן, זאת הרשות – הם באים אלינו כי אנחנו נותנים את הרישיון, מציגים אישור איכות מאתי, אישור אבטחה מהמשטרה, ו ואנחנו נותנים את הרישיון.

ואישור מאיתנו.

נכון. אם אל השאריות חומרי הדברה, גם מכם.

אם כן, לצורך בדיקת שאריות חומרי הדברה, יש להם. זה כתוב. הם מקבלים אישור ראשוני. מרגע שהם קיבלו את האישור הראשוני מהיק"ר, הם הולכים עם האישור הראשוני ליק"ר, הם מכניסים את הסם, הם מקבלים את האישור מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות וברגע שהם מגישים אתה האישור להסמכת מעבדות - - -

לא. קודם אלינו.

לא לכל מעבדה יש שאריות חומרי הדברה.

מעבדות המיקרו לא צריכות את משרד החקלאות. הן כן צריכות את האישור של היק"ר. מעבדות שבודקות שאריות חומרי הדברה, צריכות גם הכרה של משרד החקלאות וגם אישור של היק"ר.

לעניין אותה הסמכת מעבדות, ריכוזי חומרים פעילים ומיקרו-ביולוגיה יידרשו לאישור הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ואת האישור הראשוני מהיק"ר. ברגע שהם מקבלים, הם מציגים את המסמכים האלה ליק"ר. בעצם GSP.

נכון. זה אישור בטיחות בתחום האבטחה. כולם צריכים אישורי אבטחה.

הם צריכים להגיע עם שלושת האישורים האלה וזה מה שהיק"ר מאשר להם.

אם הם גם לשאריות חומרי הדברה, אז גם אישור משרד החקלאות.

עוד סעיף נוסף האומר שבמידה ואלה מעבדות חומרי הדברה, זה משרד החקלאות.

למה צריך להיות שהן חומרי הדברה?

צריך לבדוק את זה.

צריך לבדוק שמה שהמטופלים מקבלים, לא מקבלים שאריות של חומרי הדברה.

לא צריך חומרי הדברה.

אני מבקשת להציע משהו. מכיוון שיש הרבה הפניות גם לכל העוסקים – ואני בדיון מהקור – יכול להיות ששווה לשקול לעשות טבלה ממי צריך לקבל אישור, את כל משרדי הממשלה, את כל הרגולטורים מהם צריך לקבל אישור, מול תחומי העיסוק. בצורה כזאת זה יהיה מורה נבוכים גם לנו כמי שמפנים לרגולטורים השונים ונוכל לדעת למי להפנות.

בפרק של המעבדות אנחנו כמובן נכתוב את זה, את התהליך הראשוני. זה בדיוק מה שענת, היועצת המשפטית שלנו, עשתה כרגע. היא תכתוב את זה וכשנגיע לפרק של המעבדות, זה יהיה מאוד מפורט ואז יהיה יו תר קל. ברור שלא כולם ילכו לחוק ואני מקווה שהיק"ר אולי יכין טבלאות באתר שלו.

יכעסו עלינו על שאנחנו עושים טבלאות. יגידו שזאת עוד רגולציה.

כדי לפשט. להסביר להם למה הם זקוקים.

רישיון שינוע

רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה או רישיון עסק תקף בתחום השינוע לפי חוק רישוי עסקים.

הורדתם אפשרות אחת שקיימת היום, רישיון בתוקף לעיסוק בקנאביס.

יש לו רישיון עיסוק, הוא יכול גם להסיע. דרך אגב, בשלב השני, הרכבים שבהם הוא עושה את זה, הם נבדקים לצורך תנאי איכות ואבטחה.

לא מזמן תיקנו את הסעיף הזה ואולי לכן זה כך. זה לא כל פריט לפי חוק רישוי עסקים. יש פריטים מסוימים שחידדנו אותם בסעיף ז'. זה היה אחרי עבודה מקצועית מאוד משמעותית.

להכניס את זה כאן?

כן.

כאן מדובר רק על הרישיונות של המשנעים המסחריים, לא של המשנעים למטופל. נכון?

נכון.

אם כתוב שיהיה רישיון בתחום רלוונטי ואנחנו יכולים לקבוע את זה בנהלים - זה טוב מבחינתנו כי זה ייתן יותר גמישות.

כן. כתוב רישיון אחר, חומר נוסף, ככל שיידרש.

התכוונתי ברישיון שינוע.

לא הבנתי. אתם כן רוצים להקביל למה שכתוב ב-107?

או שנקביל שם או שתתנו אפשרות להגביל רישיון רלוונטי כפי שיקבע המנהל ואז זה גם בסדר.

יש שתי אפשרויות. או היום בתוך נוהל 107, יש לו פירוט איזה סוגים של רישיון לפי חוק רישוי עסקים רלוונטי לעניין של הקנאביס, לשינוע, או לכתוב רישיון רלוונטי אחר שיקבע המנהל.

למה לא מי שמחזיק ברישוי?

רישיון שינוע לפסולת בהמות או צואה, לא נרצה שכך יסיעו מוצרי תרופות. ישבנו מול אגף הרוקחות ומי שאחראי.

יובל, אתה רוצה שזה יהיה כמו שזה היום במפת הדרכים?

שיהיה כמו במפת הדרכים. לא נראה לי שחוק רישוי עסקים כל כך ישתנה.

בסדר. רישיון למחקר.

רישיון למחקר

(1) בעל הרישיון מחזיק במקום ומכשור מתאימים לעריכת מחקר בתחום הקנאביס.

כאן למעשה ביקשת לתקן את זה.

אני חושבת שכאן זה המקום לעשות את מה שדיברנו עליו, להוריד מהחוק את הדרישות של הלסינקי ולשים אותן כאן. זה בדיוק המקום.

אמרת שהדרישה מבחינתך היא תנאי אבטחה מסוימים.

זה לכולם.

זה שהעברנו עכשיו לאישור ראשוני ואז רישיון, זה פחות רלוונטי.

זה לא רלוונטי. נכון. מה שכתוב, זה מתאים.

"בעל רישיון מחזיק במקום ומכשור מתאימים לעריכת מחקר בתחום הקנאביס ובעל הרישיון או מנהל המעבדה לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין ראוי שיערוך מחקר".

היה סיפור שזה גם ועדת הלסינקי וגם היק"ר.

אמרתי שאנחנו רוצים להוריד את זה מהחקיקה. כרגע זה מופיע בחקיקה.

זה מהנוהל של המחקר.

להוריד את זה. בסדר גמור.

זה בעצם אישור ראשוני.

אם יהיה כתוב שהוא צריך להציג לנו מראש אישור של ועדת הלסינקי, סליחה על המילה אבל חראם עליו. לגבי מחקר, אנחנו הכי קלים. מי שרוצה לחקור, שיחקור.

אם זה היה כך, היו כאן מחקרים רבים אבל המצב הוא לא כזה.

הנושא של אישורי עובדים באותה תוכנה שהיום קיימת עם המשטרה.

זה האישור הראשוני ועל מנת לקבל רישיון פשוט להוסיף את התוספת של GSP. צריך לעמוד בתקן GSP לעניין המעבדה שלו.

הלסינקי ו-GSP.

בלי הוועדה של היק"ר.

אנחנו צריכים לתת את הרישיון.

רישיון, בסדר, אבל לא צריך ועדה מדעית של היק"ר.

ברגע שבעל רישיון למחקר קיבל את האישור הראשוני מהיק"ר ואחר כך, בתוך הסעיף של המחקר הוא עמד בנוהל GSP לעניין המעבדה או המקום - אגב, הם לא יצטרכו לעמוד בנוהל GSP במידה וזה אצל בעל רישיון, מי שכבר יש לו רישיון כי הוא כבר עומד בנוהל GSP - הוא למעשה אוטומטית יקבל רישיון מחקר מהיק"ר. הוא לא יצטרך להוכיח יותר שום דבר מול היק"ר.

לעניין המחקר.

יש פרק. זה עניין האישור הראשוני. הערות לאישור הראשוני.

במחקר חקלאי אין הלסינקי.

אנחנו לא מדברים על זה. אני חוקרת, אני מגיעה ליק"ר ואני מבקשת אישור ראשוני. האישור הראשוני הוא בעצם שני הסעיפים האלה. אתם נותנים לי את האישור הראשוני הזה. ברגע שיש לי אותו, אני הולכת לפרק של המחקר והפיתוח כדי לעמוד בו. ברגע שעמדתי קודם כל בתקן GSP, מי שיש לו רישיון פטור - מנוהל GSP כי גם כך הוא עומד בנוהל GSP. ברגע שאני עמדתי בנוהל GSP – אני אומרת לכם הנה האישור הראשוני, הנה ה-GSP, תנו לי את האישור להיות חוקר. אתם מנפיקים לי אישור חוקר וזאת אומרת שאני יכולה לקנות תוצרת ולהחזיק תוצרת במעבדה.

זה כשהוא חוקר בכל המחקרים למעט בבני אדם.

זה בכל המחקרים. כשאני עושה היום ניסוי בעגבניות ובני אדם, אני נדרשת לאישור ועדת הלסינקי?

כן.

נהדר. אני הולכת לפרק של ועדת הלסינקי. אם אני לא קיבלתי אישור, אני עוברת על החוק אבל זה לא קשור ליק"ר.

אם אני נותן לו רישיון למחקר - - -

אתה לא נותן רישיונות מחקר.

מה שיובל אומר זה שאני אציג לו הלסינקי.

לא. אנחנו פוטרים את היק"ר מאישור מחקרים.

כל בן אדם שבא לו שיהיה לו קנאביס, הוא יגיד שהוא חוקר. הוא לא צריך להראות שהוא עשה איזשהו מחקר.

"הוא בעל רישיון, מחזיק במקום ומכשור מתאימים לעריכת מחקר בתחום הקנאביס. בעל רישיון או מנהל המעבדה לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה או חומרתה ונסיבותיה אין זה ראוי שיערוך מחקר".

יש מעבדה בבית...

אפשר לומר מעבדה מורשית.

ויש לי כלים מתאימים.

לא. מעבדה מורשית. דיברנו על מינימום תנאי מחקר, שהוא חוקר שיש לו ניסיון לפחות בשני מחקרים.

אם אני רוצה לעשות ניסוי ומחקר בתוך חוות ולבדוק תאורה מסוימת, השפעה שלה או כל מיני אביזרים אחרים?

מה שאתה עושה, אתה למעשה מבקש אישור ראשוני מהיק"ר, ואתה צריך לעמוד בתנאים האלה, ואנחנו גם נוסיף את זה שזאת מעבדה מורשית. אם יש לך רישיון, אתה לא צריך מעבדה מורשית כי יש לך כבר את השטח. אתה תצטרך לעמוד בתנאי של עבירות פליליות ותצטרך להוכיח את ניסיון המחקר, שיש לך מאחוריך לפחות שני מחקרים או משהו, סוג של תנאי סף כדי לראות שאתה באמת חוקר.

אם זה חקלאי או איזשהו זן ביולוגי בתחום החקלאות והאמ"ר, לא צריך כל כך הרבה.

ברגע שיש לו את האישור הראשוני, הוא מקבל אישור למחקר. אם הוא לא צריך ועדת הלסינקי והוא לא צריך את הוועדה לניסויים בבעלי חיים, ויש לו גם כך את אישור GSP משום שהוא מקיים את זה בתוך מקום עם רישיון – הדבר היחיד שנותן זה בעצם אישור ראשוני. הוא פונה ליק"ר, הוא מוכיח שיש כאן חוקר, שיש כאן מישהו ללא עבר פלילי שחוקר את זה, שיש מישהו שיש מאחורי לפחות שני מחקרים כדי שיראו שהוא באמת איש אקדמיה וחוקר את התחום הזה. הוא מקבל את האישור הראשוני וברגע שיש לו האישור הראשוני, הוא מקבל את הרישיון.

זה מתקיים בפועל אבל נגיד שאנחנו רוצים להרחיב את זה. אני רוצה לבדוק האם התאורה של איקס טובה ואם התאורה של ואי טובה ואני רוצה לעשות לי חדר ולשים תאורה כזאת.

אף אחד לא מונע ממך.

זה בתוך אתר עיסוק?

בוא ניקח את זה צעד קדימה. אני רוצה עכשיו להביא אנשים שיבדקו את התאורה שלהם. הם יבואו, יתקינו, ישנו. איפה אני עושה את זה? אני עשוה את זה בתוך אתר ייצוב?

שרן אומרת – ואנחנו מסכימים - שאם זה בתוך אתר עיסוק מורשה - - -

את הצריך אישור של חוקר. מישהו צריך לנהל את המחקר. איש מדע.

אני לא איש מדע. איש טכנולוגיה.

אתה רוצה לערוך מחקר ובשביל מחקר אתה צריך איש מדע שיודע להביא את הממצאים, לכתוב את הדוח, להגיש אותו. אתה צריך איש אקדמיה או איש מחקר כדי לערוך את זה. זה איש מקצוע. אתה רוצה לעשות את זה?

אתם מסתכלים על זה כעל מחקר שהוא יותר מחקר קליני. אני רוצה לבדוק היום האם יש טכנולוגיה חקלאית מסוימת שיכולה להתאים לגידולי קנאביס.

מי מונע ממך להקים תאורה?

אם אני עושה את זה כבעל החווה, זה בסדר אבל אם אני רוצה לפתח את התחום.

אם אתה מפתח את התחום, אתה חייב איש מחקר ומדע. אתה לא יכול להוציא פרסום של מחקר בלי שיש מישהו מהתחום. אם אתה אומר לי שאתה רוצה עכשיו בחממה אחת תאורה כזאת ובחממה אחרת חממה אחרת, אף אחד לא מפריע לך ואתה יכול לעשות את זה. אם אתה רוצה לערוך מחקר, במחקר יש דברים מסוימים.

ברור. מחקר זה עולם אחר.

על זה אנחנו מדברים. על זה בלבד אנחנו מדברים.

אני מבקשת התייחסות לעניין המחקר והפיתוח, אם יש משהו לא מובן כי אנחנו נשאיר את זה כך.

כל הנושא של מחקרים שמתקיימים בבתי חולים, הם לא צריכים GSP.

לא. הם כן יידרשו ל-GSP.

בית חולים?

כן. בוודאי.

שתי סוגיות קצרות, גם לגבי ה-GSP וגם לגבי בדיקת מסוכנות. אמרנו שכל הנושא של ה-GSP חל על כולם. אנחנו חושבים שזה לא נכון להכניס את זה ספציפית רק לנושא הזה אלא שזה יהיה תנאי לגבי כולם.

זה תנאי לכולם. אין כאן שאלה בכלל. אנחנו לא מכניסים את זה כאן אלא מכניסים את זה בפרק עצמו .

גם לגבי סעיף קטן (2) באותה נושא. גם זה חל לגבי כולם.

בדיקת המסוכנות. אין צורך בזה. הוספנו את שתי הנקודות האחרות, מעבדה מאושרת וחוקר שיש מאחוריו למשל שני מחקרים. אם יש לכם עוד הערות, תגידו לנו אחר כך.

רישיון יבוא

(1) רישיון להחזקה של קנאביס בארץ, מקום אחסנה מתאים.

(2) רישיון יבוא חומר צמחי ממשרד החקלאות לפי תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009.

(3) היתר יבוא ממשרד הבריאות.

חומר צמחי, רק כאשר מדובר בחומרי גלם.

רק כאשר מדובר בתפרחות, צריך את הרישיון. זה מפורט היטב כבר היום בנוהל הייבוא.

יש כאן איזושהי אי-סימטריה בכך שמכניסים כאן כללים לגבי הייבוא ולא מכניסים כללים לגבי הייצוא. לגבי הייבוא יש כללים ברורים, עם ההיתר ועם הכול בטבלה ולייצוא, שגם על פי האמנות הבין-לאומיות מפוקח בדיוק באותו אופן, אין בכלל התייחסות.

לייצוא אין רישיון.

לפי האמנות יש גם לייצוא. הייבוא והייצוא הוא באותו סעיף.

בייצוא אנחנו לא קובעים, לא דרישות סף ולא דרישות ראשוניות. מי שהוא בעל רישיון, כפי שקבענו בפרק הייצוא – ואני לא רוצה להיכנס שוב לפרק הייצוא – ברגע שיש לך רישיון, אחד מכל הרישיונות האלה, מותר לך לייצא קנאביס לחוץ לארץ. נקודה. זה לא ישתנה.

אבל בייבוא, להחזיק לפחות בחוליה אחת משרשרת הערך. זה מה שאנחנו מבקשים.

אני חושבת שזה לא נכון להוסיף את זה.

משרד הבריאות חושב שזה נכון. כולם חושבים.

אנחנו ממשיכים בסעיף האחרון.

רגע. את לא יכולה לעבור סעיף.

לא ברור מה הכוונה שבשביל רישיון ייבוא צריך היתר ייבוא ממשרד הבריאות.

לעומת הייצוא.

המשמעות כאן לא ברורה. למה הכוונה. אם אני רוצה רישיון, אני צריכה היתר. מה ההבדל ביניהם?

ההיתר ניתן על מנת לוודא שהחומר שנכנס לתוך מדינת ישראל עומד בתקן הישראלי. זאת אומרת, כמו שהם בודקים היום, שזה לא גודל בחוץ, שזה גודל בחממות וזה עומד בתקן.

היתר לא ניתן באופן כללי.

אני אומרת שזה לא ברור בניסוח.

היתר הוא לייבוא ספציפי של כמות מסוימת.

אז בואו נכתוב את זה. אין כאן הגדרה לא לרישיון יבוא ולא להיתר יבוא. כל מה שאתם אומרים, זה יפה אבל זה לא כתוב.

אני רוצה להקריא את הסעיף האחרון, רישיון אחר.

רישיון אחר

(1) הסבר לסוג העיסוק ונימוקים לצורך בעיסוק.

(2) חומר נוסף ככל שיידרש.

זה סעיף סל.

הוספנו בתיקון האחרון של הנוהל דרישות נוספות בשלב השלישי שמדברות על איזשהו תו תקן כלשהו מבחינת איכות.

נכון. אני אסביר. אמרנו שלכל רישיון צריך בסך הכול – אחרי השלב הראשוני – שני דברים. האחד, אישור אבטחה, והשני, אישור איכות. אישור אבטחה גם לרישיון אחר, צריך. יכול להיות שמגיעה המשטרה ואומרת שהוא רק משרד יבואנים והוא לא צריך אישור אבטחה והיא נותנת לו פטור. יש ביכולתה לתת אישור פטור אבל עדיין הוא נדרש לאישור איכות. למשל, אם זה אתר אינטרנט, הוא מציג לנו אישור מבחינת איזו או משהו מחשובי. אני לא יודע מה המספר שלו. אני חושב שהוא 17-25. אם זה מישהו שרוצה להיות יבואן-יצואן, ברור שהוא נדרש לכללי איכות מתאימים. זה רשום בתיקון האחרון שהוצאנו.

תדייק. רישיון אחר איבד את מטרתו. מטרתו הייתה דבר אחד וזה דבר אחר לגמרי.

נכון, אבל.

אז בוא נתקן את זה בחוק.

אוקיי.

שרן, את לא יכולה להגיד אוקיי כשאני מדברת. יש כאן עיוות של כל הפעולה של החוק.

אין עיוות. אני מסכים לכך שבהתחלה התחיל רישיון אחר על כל אותן פעולות שלא ידענו. לימים הגיעו אנשים שרצו לשמור במדינת ישראל על חופש העיסוק ולומר שאנחנו רוצים להיות יבואנים. דנו, שקלנו, ונכון.

אבל זה לא הגיע לדיון בכנסת.

אמרה שרת הכלכלה שהם אחראים על הייצוא.

זה הגיע ל-15 דיונים בוועדה.

אני מצטערת, המשכנו את הדיון 40 דקות מעבר לזמן שניתן לנו. אני רוצה להודות לכל מי שנשאר עד סיום הישיבה.

ביום שלישי אנחנו נביא את שלושת הפרקים להקראה והצבעה. זה פורסם כבר ביום חמישי וזה מפורסם באתר הוועדה ואני אומר זאת עכשיו.

בשעה 09:00 אנחנו נפתח עם מחקר ופיתוח. ענת תפרסם את התיקונים הנוספים שאמרנו היום בנושא המחקר והפיתוח. תשלחי לכולם נוסח סופי.

לא קיבלנו נוסח מעודכן.

זה בנוסח הכללי שהופץ לכם בשבוע שעבר.

אבל אמרתם שיהיו תיקונים שדנו בהם בשבוע שעבר.

במחקר ופיתוח לא דנו בשבוע שעבר.

לא במחקר ופיתוח. באופן כללי.

אני מדברת על מחקר ופיתוח בלבד. אני מבינה שאתן אמורות לשבת מחר.

גם לא ראינו שיש עדכונים אחרי הישיבה שהייתה.

אנחנו נפיץ את הכול. אני גם אדבר אתך לאחר מכן. אנחנו מנסים להביא בשעה 09:00 את הפרק של מחקר ופיתוח להקראה והצבעה.

בשעה 10:00 אנחנו נביא להקראה והצבעה את הגידול והייצור.

בשעה 11:30 נביא את פרק העובדים.

הנוסחים הם הנוסחים האחרונים. במידה ויש עדכונים, ענת תעדכן. משרדים שיש להם בעיה, אנחנו נשב מחר. כבר קיבלנו מספר פניות ממספר משרדים ונשב מחר לראות אם יש עוד איזה שהן הערות מסוימות וספציפיות.

על גידול וייצור לא דנו.

דנו.

בשעה 13:00 אנחנו נעבור לייצוא קנאביס לצרכים רפואיים, לפרק הייצוא, הקראה והצבעה.

בשעה 14:00 נמשיך ונסיים את פרק הרישיונות וננסה בכל זאת להגיע לפרק האריזה והסימון.

יהיה יום ארוך. אפשר להיערך בהתאם.

יום שלישי עד 16:00.

כן. יום שלישי עד 16:00. כאמור, ננסה להגיע גם לאריזה וסימון שזה בעצם הפרק של המטופלים.

אני רוצה לומר לאביחי שלא אושר ייבוא תפרחות מקולומביה אלא אושר רק ייבוא של קנאבדיול CBD, כחומר גלם לייצור תחת תנאי ייצור נאותים לחומר פעיל API.

אבל אלה תפרחות לצורך CBD.

לא. קנאבדיול כבר כחומר גלם שכבר יוצר.

חברים, תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:44.