פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



10
ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל
21/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל
יום שני, כ' באדר התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 13:00

ישיבה במסגרת יום הוקרה לחייל החרדי

חברי הוועדה: משה טור פז – מ"מ היו"ר
יום טוב חי כלפון

יהונתן עוזרי - מפקח חינוך טכנולוגי בנים - מחוז חרדי, משרד החינוך, התרבות והספורט

אודי דרור - ראש החטיבה לגיוס מסלולים ייחודים ותורניים, משרד הביטחון

יואב זמרן - ראש מינהל חינוך ירושלים, עיריית ירושלים

תא"ל אמיר ודמני - רח''ט תומכ''א, צה"ל

סא"ל אמיר זוזוט - ראש מנהלת החרדים, צה"ל

סרן חיים זילברשלג - רת"ח נוימדיה ותקציבים, צה"ל

סגן רועי ברלוביץ - רל''ש רח''ט תומכ''א, צה"ל

אור אמיגה - נהג רח''ט תומכ''א, צה"ל

נעם בר לב - דוברת סגן, צה"ל

ישכר זלמנוביץ - עורך תוכן, צה"ל

יוסף לוי - מנכ״ל עמותת נצח יהודה

חנוך רוגוזינסקי - מנכ"ל שח"ר

אהרון גרנות - פעיל למען חיילים חרדים בודדים

הרב יהונתן רייס - אורח

שאול עבדיאל - אורח

אלי אדלר - אורח

איילת לוי נחום

דפנה סידס

מאיר פרץ


ישיבה במסגרת יום הוקרה לחייל החרדי

שלום לכולם, על פי סעיף 120ב(2) לתקנון הכנסת ישיבה זו אינה חסויה. אנחנו מתחילים את ישיבת ועדת המשנה לכוח אדם של ועדת החוץ והביטחון במסגרת יום ההוקרה לחייל החרדי. סיימנו עכשיו כשעתיים של ישיבת שדולה שעסקה בהיבטים השונים של הנושא המדובר. אנחנו מכנסים את הוועדה על מנת לדון בהיבטים המקצועיים והנקודתיים שדורשים דיון בהקשר של החיילים החרדים בצה"ל. כידוע לכם, אני מלווה את הנושא הזה בעשור האחרון והייתה לי הזכות להיות שותף כאזרח בהליך הזה, בעיקר שירות קרבי של חיילים חרדים. היום נתמקד באתגרים העומדים על הפרק מבחינת שילוב חרדים. אומר שחלק ניכר מהנושאים המקצועיים לא הוצגו בישיבת השדולה שקדמה לדיון זה. לשדולה יש מקום משלה וכאן זה המקום לעסוק בנושאים המקצועיים. אנחנו נתונים בסד זמנים קצר, עד לשעה 14:00, ולכן נהיה מדויקים. תודה רבה לכל הנוכחים. יציג את הנושא, תא"ל אמיר ודמני, רח"ט תומכ"א, בבקשה.

שלום לכולם, אומר בראש הדברים, כפי שאמרתי בשדולה, שצה"ל כצבא העם מייחס חשיבות רבה מאוד לגיוס של מירב האוכלוסיות בחברה הישראלית. אנחנו רואים בזה הזדמנות. בציבור החרדי יש איכויות רבות ומעבר לכך אנחנו רואים גם הזדמנות למדינת ישראל, אנחנו יודעים ששיעור החרדים המשרתים בצה"ל שמוצאים את מקומם בשוק התעסוקה הוא משמעותי, קרוב ל-90%. אלו לא נתונים של הצבא, אני לומד אותם מהנתונים של מכוני המחקר. הגדרת "מיהו חרדי" היא הגדרה מורכבת. ההגדרה מדברת, באופן כללי, על חייל שלמד שנתיים לפחות במוסד לימוד חרדי. אנחנו, בתיאום עם משרד הביטחון ועם משרדים נוספים פנינו כדי לעדכן את מוסדות צו השר שלא עודכנו מאז 2014. במסגרת הדבר הזה התווספו מוסדות וירדו מוסדות. עניינית, הנושא הזה נמצא במצב שגובשה רשימה מעודכנת של המוסדות. אנחנו מקווים שניתן יהיה לתקן קצת את ההגדרות. יש נושאים נוספים שאני מניח שיבואו לידי ביטוי בכל מה שקשור בהגדרות מדויקות.

על פי החוק גייסנו בשנתיים האחרונות כ-1,200 חרדים בכל שנה. אני מדבר על שנתונים 2019 / 2020. בנוסף גייסנו עוד 500 שעונים על הגדרות מוסדות צו השר המעודכנים או כאלו שלמדנו בפיקוח החרדי. כרגע, על פי חוק, אנחנו מדברים על 1,200 ועוד כ-500 כפי שאמרתי עכשיו, שאינם על פי החוק ואני מניח שעל פי ההגדרות החדשות יימצאו את עצמם במסגרת הזאת. אנחנו מדברים על כ-3,000 משרתים בצה"ל כאשר המסגרות המשמעותיות לשילוב חרדים בצה"ל, בחלק הלוחם של הצבא, היא המסגרת הגדודית "נצח יהודה", שהיא כבר שנים ארוכות משרתת כגדוד לוחם בחטיבת כפיר, את עיקר השירות המבצעי שלה היא מעבירה ביהודה ושומרון. בנוסף יש כמה פלוגות: פלוגת "חץ" בצנחנים, פלוגה בגבעתי, פלוגת הנגב ששייכת לחייל האוויר. מעבר לזה אנחנו מגייסים למסלולי תומכי לחימה את חיילי נצח. אנחנו מדברים על כ-800 חיילים שמתגייסים בשנתון למסגרת הזאת ועוד חיילים נוספים, כ-300, שמתגייסים למסלולי שח"ר שחלקם למסלולים טכנולוגיים באגף התקשוב – תוכניתן, בודק תוכנה, מפיק מולטימדיה ואחרים. יש גם חיילים בפיקוד העורף ובחייל האוויר במקצועות הטכניים – חשמלאים, אחראי ניהול מלאי וכולי. אותו כנ"ל גם בחיל הים ובאט"ל. מסלולים באגף המודיעין: עובד חיקור מודיעין, תפעול מערכות ודברים אחרים. חיילים שמתגייסים למסגרות נוספות כמו אכ"א, משטרה, רבנות צבאית.

בשנים האחרונות, בשיתוף של מספר גורמים, התחזק המסלול של ישיבות דרך חיים. אנחנו חושבים שיש לחזק זאת עוד יותר. זה מסלול שבמסגרתו, טרם השירות בצה"ל, הם לומדים כשנתיים במוסדות, חמישה מוסדות שבהם לומדים תורה וגם רוכשים הכשרה מקצועית ומשתלבים בצבא בתיאום עם הזרועות המלוות – אוויר, תקשוב ואמ"ן – ומשתלבים בתפקידים מקצועיים בצה"ל. יש מגמה להרחיב את ההיקף הזה של הישיבות, אנחנו סבורים שזאת אחת הדרכים שבאמצעותן ניתן יהיה להרחיב את היקף החיילים החרדים המשרתים בצבא.

הדבר הנוסף הוא שממש בימים אלו אנחנו עוסקים במודלים נוספים של שירות בתוך הצבא. מסלולים טכנולוגיים שיש לו שיתופי פעולה עם תחומי הסייבר והטכנולוגיה במסגרות שישולבו בצבא, בעיקר במערכים הטכנולוגיים. יש מסלולים בעולם נהיגה, בעיקר סביב ההבנה שיש מחסור בנהגים במשק האזרחי וזה יוצר חיבור בין הצרכים שלנו כצבא לבין הצרכים במשק, וכן הצרכים שלנו בחירום. יש מסלול של הנדסאים וטכנאים, מסלולים במסגרת פיקוד העורף – חילוץ והצלה ומדריכי אוכלוסיות – בהקשר הזה, בשנה הקודמת גייסנו למעלה מ-300 חרדים שאיני כולל במספרים שאמרתי קודם כיוון שהם לא מתגייסים לשירות סדיר. הם התגייסו לשירות מילואים אחרי טירונות למה שאנחנו קוראים "שלב ב'" לטובת העולם של חילוץ והצלה. יש פה שיתוף פעולה משמעותי עם פיקוד העורף לצורך העמקת הפעילות גם ברמה של הרשויות וגם ברמה של פלוגות חילוץ והצלה ייעודיות אל מול תרחישים שונים שנדרשים בהקשר הזה, גם בעולם הפרא-רפואי. עכשיו אנחנו מנסים לייצר מסלול של פרמ"דיקים יחד עם מד"א, ומסלולים אחרים.

חשוב לי לומר שאנחנו עושים את המקסימום מבחינתנו בנושא מתן המענה לחייל החרדי בתוך הצבא. כמובן שתמיד יש מה לשפר. אני מדבר על תנאי ת"ש וטיפול בפרט, נושא הכשרות שבו אנחנו נותנים מענה מלא ומורחב, נושא מרחבי עבודה מגדריים בסיסיים, הקפדה על היכולת ללמוד תורה תוך התחשבות במגבלות של שירות צבאי ושל פעילות מבצעית. אני מדבר גם על המענים הייחודיים אל מול אוכלוסייה מבוגרת מעט מממוצע גילי החיילים החילוניים, חלקה גם נשואה עם ילדים.

דבר אחרון שאני אגע בו הוא מה שאנחנו קוראים "שער לעתיד", שנת המעוף שמתקיימת בשמונת החודשים האחרונים בסוף השירות הסדיר לחיילי נצח יהודה. צריך להגיד שאנחנו היום עוסקים, כלפי כל החיילים, בהרחבה מאוד משמעותית של שער לעתיד, בתוך זה גם עבור החיילים החרדים עם המאפיינים הספציפיים של חלק גדול מהם שלא למדו לימודי ליב"ה. הדבר הזה בא לידי ביטוי בעבודה משותפת שלנו עם משרד הביטחון וגורמים נוספים כמו משרד הכלכלה. אנחנו שואפים למתן מענה נרחב ממה שהיה עד עכשיו, באופן שכל מי שמעוניין יוכל לרכוש מקצוע, להשלים בגרות, ללמוד במכינה קדם אקדמית. יש לנו מענה רחב בהקשר הזה ובכוונתנו להרחיב אותו עוד יותר.

יש שילוב חרדים בצה"ל, אנחנו רחוקים ממימוש הפוטנציאל, יש קבוצה גדולה מאוד שיכולה להתגייס. כוונתי לאותם אלה שלא לומדים בישיבה ולא מתגייסים לצבא. במסגרת הדברים שאמרתי עכשיו אנחנו נבנה מסלולים שהם עוד יותר מותאמים ומאפשרים השתלבות רחבה יותר של אוכלוסיות שעד עכשיו לא מצאו את עצמן בתוך הצבא. אנחנו כצבא מחויבים לעניין הזה, רוצים ועושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי להרחיב את מסגרות הגיוס, ולייצר במקביל את ההתאמה הנדרשת לחרדים כדי שיוכלו לעשות שירות משמעותי, תודה.

תודה רבה לתא"ל ודמני. שתי שאלות שהגיעו אלינו, אחת שהיא בתחום עיסוקך ואחת שאולי נושקת. האם צה"ל שוקל הרחבת מסלולים נוספים עבור החיילים החרדים? שאלה שנייה: האם נשקלים שינויי גזרות, בעיקר לגדוד נצח יהודה, על רקע הפרסומים הקודמים?

אענה לשאלה הראשונה, לשאלה השנייה לא אענה בצורה ישירה כי הדברים נשקלים כל הזמן בשיקולים מבצעיים. מה שמניתי לפני מספר דקות מתאר מסלולים חדשים, גם בעולם הטכנולוגי. אני לא הולך לפרט כי אני לא רוצה לפגוע בכל מיני דברים שאנחנו מנהלים עכשיו מול אנשים בתוך המגזר החרדי. גם בעולם הטכנולוגי, בדגש על עולמות הסייבר והתוכנה, יש הרחבה מאוד משמעותית. כך הדברים גם בתחום הנהיגה הכבדה, הטכני, חילוץ ופרא-רפואה. כל הדברים הללו הם מסלולים נוספים וחדשים. היינו רוצים לראות עוד מסגרת פלוגתית בלחימה וזו אחת המטרות שלנו. אלו הכיוונים המרכזיים להרחבה בשלב הקרוב. לגבי השאלה השנייה, חשוב לי להגיד שגדוד נצח יהודה מוערך מאוד על הפעילות המבצעית שלו. אם יש שיקולים כאלו ואחרים הם יהיו פונקציה של הערכת מצב מבצעית בלבד.

תודה, תא"ל ודמני. נשמע עכשיו את אודי דרור ממשרד הביטחון.

שלום לכולם, אשלים כמה מדבריו של תא"ל ודמני שנגע ברוב הדברים. האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון עוסק בכל הנושא של עידוד גיוס והכנה של בני הנוער החרדי, יותר במרחב האזרחי. יש סל פעילויות מאוד רחב שאנחנו מפעילים במוסדות. סיפר קודם אמיר על מוסדות צו השר, אז גמרנו תהליך במשרד הביטחון יחד עם משרד העבודה ויחד עם משרד החינוך. הצו הקודם הכיל 59 מוסדות ואחרי עדכון אנחנו מדברים על 95 מוסדות. אנחנו מאמינים שהצו הזה יפורסם.

אודי, מה אומר המספר הזה?

זה אומר שיש 59 מוסדות שהם לא תרבותי ייחודי אבל הם חרדים שנספרים לעניין הגיוס, חלק גדול כחרדי-טכנולוגי. מדובר בחיילים שמגיעים ממשפחות חרדיות, סדר יום חרדי – לא תורני כמו בישיבה קטנה – הם מוכרות כישיבות חרדיות וזה העוד 500 שאמיר דיבר עליהם קודם שנמצאים במוסדות שעדיין אינם תחת צו השר. אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של עדכון הצו. מבחינת המוסדות גמרנו תהליך שלם כדי לוודא שמי שנכנס הם מוסדות חרדיים, אני בטח שזה יגדיל את פוטנציאל הגיוס משמעותית. מעבר לזה, האגף הביטחוני-חברתי עושה עם רוב המוסדות פעילות הכנה לצה"ל. השנתיים האחרונות היו מאתגרות בהיבט של הקורונה, אבל היום, לדוגמה, פתחנו מחזור של ימי התנסות לחרדים ב - - - 105 בני נוער חרדים שהתחילו פעילות הכנה לצה"ל כמו גדנ"ע ויסיימו אותה ביום חמישי. אנחנו מדברים שם על המצווה שבשירות, חושפים ליחידות לוחמות, מנהלים תהליכים שלמים. יש פעילויות שונות, הרצאות, הכנה לצו ראשון, טקסי יום זיכרון במוסדות שרוצים, הכנה לגיבוש צנחנים, ימי "בעקבות לוחמים" המותאמים לחרדים שמתנהלים ביחידות עצמן או במדרשת הגולן.

במאמץ הרחב אנחנו מפעילים קמפיין לעידוד גיוס במדיה – פייסבוק, אינסטגרם, סרטונים – אנחנו מפתחים מיזם משותף עם עמותת נצח יהודה בכל מה שקשור בעולם הליווי של חיילים המתגייסים ליחידה. אני מאמין שיוסי לוי ידבר גם על הערב לזכר הנופלים בני היחידה ועל החיבור לקהילה החרדית. יש גם תוכניות קדם-צבאיות שונות כמו תוכנית "אחרי באמונה" וכן הכנות שונות של קבוצות נוער. יש לנו ארבע ישיבות של מסלול "דרך חיים", אנחנו שואפים להרחיב. הכרנו בעוד שתיים נוספות אבל במבחן התוצאה לא הצליחו לגייס לשם תלמידים. משרד הביטחון שם את זה כיעד ומשקיע בזה משאבים. הגיוס של השנה הראשונה, 15 התלמידים הראשונים, קשה לכולם. זה מספר שנשמע לנו מינימלי אבל אנחנו לא מצליחים לפרוץ אותו. במספר הכולל אנחנו כן פורצים, מספר התלמידים בישיבות דרך חיים הקיימות עולה משנה לשנה. נפתחה גם מגמה קרבית ואני מקווה שבמועד הבא תיפתח עוד ישיבה קרבית.

מעבר לזה יש תוכניות קדם-צבאיות – "הררי ציון", "אופק", "תפארת הארזים", "אחרי באמונה" – שקיימות כמה שנים. קשה לפרוץ, זה לא מתרומם, אבל החיילים שמגיעים בולטים מאוד בשירות שלהם ובביצועים שלהם. הסכם חב"ד חודש גם כן השנה. זה מסלול שמאפשר לחב"דניקים להתגייס אחרי שהם עושים "קבוּצֶה" בניו-יורק ומתחזקים בישיבה. שנת המעוף היא אתגר משמעותי. בשנה שעברה, בגלל שלא היו תקציבים, לא היו מספיק הכשרות וזו נקודה שאנחנו צריכים להשתפר בה ולייצר מגוון רב יותר של הכשרות, תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יום טוב חי כלפון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מציינים היום את יום ההוקרה לחייל החרדי. תודה, אדוני, על היוזמות שלך בעניין, אם זה הקמת השדולה למען החייל החרדי והדיון הזה כאן, בוועדת החוץ והביטחון. זה אינטרס עילאי של מדינת ישראל לפעול למען החרדים ולהביא לגיוסים של יותר ויותר צעירים מהמגזר החשוב הזה שהוא חלק בלתי-נפרד מהחברה הישראלית. ברמת הפרקטיקה אנחנו יודעים במה זה כרוך, זה כרוך במאמץ של כל הגורמים כדי שהחיילים הללו ייכנסו חרדים לשירות ויצאו ממנו חרדים, אין שום כוונה להפוך את החייל החרדי לחילוני, חלילה, לכן על כל המסגרות להתאים את עצמן לציבור הספציפי הזה, וזה אומר לימוד תורה – אני בעצמי ביצעתי את שירותי הצבאי בגדוד נצח יהודה ואני אומר עד כמה טוב היה שהיו לנו זמנים קבועים לתפילות, לחברותא, לשיעורים של הרבנים. נכון, זה קצת שונה ממה שאנשים רגילים לראות בצה"ל, וטוב שכך. אני חושב שיש ערך להראות שצה"ל מסוגל לקלוט את הציבור הזה עם האופי הספציפי שלו וזה אומר להתאים את המסגרות – צניעות, כשרות וכדומה – וגם לעזור לחיילים כשהם משתחררים משירות פעיל.

אני הייתי חייל בודד כי באתי מצרפת, אבל החיילים החרדים שהיו חבריי בגדוד רובם היו חיילים בודדים, בהרבה מקרים המשפחה מנתקת קשר. זה מצב שהוא בעייתי, מדובר באנשים שאין להם מבטא צרפתי, כמוני, הם נולדו בארץ אבל הם חיילים בודדים לכל דבר ועניין. גם כאן המסגרות צריכות לקחת את העניין הספציפי הזה בזמן השירות וגם אחרי השירות. החייל יוצא לחיים האזרחיים ולרוב אין לו בית לחזור אליו, הוא לא יכול לחזור להורים ולפעמים גם לא יכול לחזור לשכונה. אנחנו צריכים להיות פה, אתם צריכים להיות פה עם העניין הזה שזה חייל שתורם ועושה אחרת או אולי יותר מאחרים, הוא מקריב יותר, הוא מקריב את המשפחה שלו ואת העולם שבו הוא גדל ואת עולמו החברתי. זה דורש הרבה יותר התחשבות של המערכת ואנחנו כאן בכנסת כדי להזכיר את זהו וכדי לעזור לכם.

שמעתי פה עניינים תקציביים, אני שמח שתקציב המדינה עבר וקיבלתם עכשיו את התקציביים הדרושים להכשרות ולכל מה שאתם צריכים בכדי לעזור לציבור היקר הזה, לחיילים החרדים. היום זה היום להודות להם שוב ולהעלות על נס את חשיבותם ואת תרומתם למדינה, במיוחד בתקופה האחרונה כששומעים קריאות סביב נצח יהודה, גדוד מצוין, גדוד של לוחמים, גדוד שמציל חיים שצריך לחזק אותו וחלילה לא להחליש אותו. מכאן תצא קריאה לגדוד נצח יהודה ולכל החיילים החרדים: כל הכבוד, חזקו ואמצו! תודה, ואדוני.

תודה רבה לחבר הכנסת כלפון, תודה עבור השותפות גם במקום הזה. אני מזמין את יואב זמרן מנהל מינהל חינוך ירושלים לדבר, בבקשה.

שלום לכולם, תודה למשה טור-פז, זו פעם ראשונה שאני קורא לך בשמך המלא. שמי זימי ואני ראש מינהל חינוך ירושלים. 300,000 חרדים, מתוכם 110,000 תלמידים חרדים. אנחנו, בין שאר הפעולות, מפעילים דרך חברת בת עירונית פעילות של אחת המחלקות אצלנו שנקראת שח"ר, ארגון שמגייס חרדים לפלוגות הלוחמות בצה"ל. אדבר על שלב טרום-גיוס ולאחר מכן על הגיוס עצמו. מי שמכיר את השנתיים האחרונות ואת מה שקורה ברחוב החרדי מבין שאנחנו היום בתקופה – לצערי, במובנים מסוימים – הכי בשלה לייצר את פריצת הדרך. הנשירה במגזר החרדי ענקית, אנשים מסתובבים בלילות ואנחנו מוצאים אותם במקומות שלא מצאנו קודם, בהיקפים שלא הכרנו קודם, סוגי אוכלוסייה שלא ראינו קודם. הסיפור הוא לא רק במוסדות הסמי-טכנולוגיים, מדובר גם בישיבות של הזרם המרכזי. חלק גדול מהעבודה שאנחנו צריכים להביא את הנערים הללו. אין כוונתי לאלו שלומדים במוסדות, מי שלומד שימשיך ללמוד, כוונתי לנערים שלא עושים זאת ויש להביאם לגיוס.

דבר זה לא קורה מאליו, זה מצריך עבודה קשה בשטח, חיבור בין לשכות הגיוס לבין השטח, עבודה שעושים אותה ברחוב. כל החיבורים האחרים הם מצוינים, אבל אם רוצים לשנות את המספרים צריכים לשנות את השיטה. בעבר ידענו לעשות את זה טוב יותר, אני חושב שאנחנו עושים זאת פחות טוב כיום כמערכת משותפת של צבא ואזרחות. זו התקופה וזה הזמן לחשוב איך מדברים את השפה של הרחוב החרדי בשביל להגדיל את המספרים בצורה משמעותית.

הנושא שני הוא סוגית ליווי הפלוגות, את גדוד נצח יהודה מלווה בעיקר עמותת נצח יהודה, הם עושים זאת בהצלחה מרובה. אני חושב שהחיבור בין הבית לבין הצבא, בין החייל לבין המלווים ולמפקדים, וצריך לזכור כל הזמן שהמפקדים הם בעלי הבית של הפלוגה. אני חושב שזו הדרך לשמר את הרציפות הצבאית והאמונית עליה דיבר חבר הכנסת כלפון, כזו ששומרת על החייל כאדם חרדי בכניסתו וביציאתו. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור על זה, זו ההצדקה המוסרית לעבודה שאנחנו עושים.

לגבי שנת המעוף, אני שמח לשמוע על ההתחדשות, אני יודע שזה היה עקב אכילס קבוע של המסלול, אני חושב שככל שנדע לדייק את עצמנו יותר בהכוונה החוצה ושאותו לוחם יצא עם כלים טובים יותר בצד השני של השירות, אנחנו נרוויח יותר ויותר חרדים שעובדים, וזה דבר שקורה ומתפתח. אני יכול לתת דוגמה שבירושלים, בארבע השנים האחרונות, המגזר החרדי הרשמי, המוסדות החרדים שעושים גם בגרות וגם לומדים תורה – גדל פי שבע. זה אומר שבסוף זה אותו ציבור, החבר'ה האלו יגדלו ויבינו שאפשר לשלב תורה ועבודה יהיו ההורים של דור העתיד שהוא גם עתידה של מדינת ישראל, תודה.

תודה ליואב זמרן. יהונתן עוזרי ממשרד החינוך, בבקשה.

שלום רב, במחוז שאני מרכז עיקר שיתוף הפעולה הוא עם מינהלת גיוס חרדים ועם עמותת נצח יהודה, שם זה בשוטף. זה בא לידי ביטוי בקשר יום-יומי ובכנסים משותפים שאנחנו עורכים מדי שנה. כמובן, טיפול בכל מיני בעיות וקשיים שיש תוך כדי, הצבא הוא גדול ולפעמים יש חייל שנופל וצריך לסייע לו. נושא ההכנה לצה"ל הוא נושא שעושים אותו בצורה רגישה והגונה, אנחנו עושים זאת יחד עם עמותת "אחרי" ועם האגף הביטחוני-חברתי שנמצא איתנו בקשר שוטף כל הזמן. במחוז החרדי יש תוכנית לנוער חרדי בסיכון שלומדים במגמות טכנולוגיות. אנחנו מדברים על סדר גודל של 450–500 בוגרים שמסיימים י"ב בכל שנה. מתוכם מתגייסים כ-50% באופן הבא: 45% מתגייסים באופן ישיר והשאר ממשיכים להנדסאים (י"ג-י"ד). השאיפה שלי היא כמה שיותר ימשיכו לתוכניות הכשרה להנדסאים בטרם גיוסם כי הם יוצאים יותר בשלים וגם מחזיקים בדיפלומה משמעותית שתאפשר להם תעסוקה בעתיד. הצבא נתרם מהם והם תורמים לצבא.

בהקשר לדבריו של יואב זמרן על אוכלוסיית הזרם המרכזי החרדי, אני חושב שצריך לחזק מסגרות כמו ישיבות ההסדר שקולטות תלמידים בגילי 18, יש הרבה חבר'ה כאלה שלמדו בישיבה קטנה, לא למדו במסגרות טכנולוגיות ועושים חישוב מסלול מחדש. הם צריכים מסגרת שיש לה את הפן הישיבתי אבל שנותנת דיפלומה. ביקרתי בישיבת חדוותא לפני כשבועיים ושם קיימת האפשרות הזו. אחרי התהליך של הלמידה הם מתגייסים לצבא. אני חושב שזה פנטסטי, זה שומר על המבנה הישיבתי. יש מסלול שבנינו ב-2014 והוא מאפשר לתלמידים להישאר במעמד תורתו אומנותו. הם לומדים בישיבה טכנולוגית, לומדים להנדסאים, שומרים על המעמד שלהם, ואז אחר כך מתגייסים בתור כאלו שמבטלים מעמד בן ישיבה. גם כלפי ההורים זה שומר על איזון. הרבה פעמים הורים מסרבים לשלוח את הילדים שלהם למסגרות כאלה כי הן מכוונות מלכתחילה לגיוס. בגיל 20 הבחור כבר סוברני להחליט שהוא מתגייס ואז יש לו גם תעודת הנדסאי בכיס.

מה צריך לקרות כדי שתרחיבו את מעגל המשתתפים בתוכניות?

ה-450 שלנו, אני חושב שזה ש-40% מתוכם ממשיכים לישיבה גדולה - - -

אני מדבר על עוד בחורים שיגיעו למסלול, שיתווספו ל-450 הבחורים.

זה דורש הרבה תשתיות של המשרד, של המדינה. צריך לזכור שחלק גדול מהמסגרות שלנו יושבות במבנים שכורים. בירושלים יש שתי מסגרות טכנולוגיות שיושבות במבנים לא להיט.

אם היו לכם מבנים אז הייתם יכולים לעשות יותר?

הנושא של החינוך ההתיישבותי: חלק גדול מהמסגרות – הן הטכנולוגיות והן ה-"אליטיסטיות" – מחזיקות מסגרות פנימייה שאינן מתוקצבות מהחינוך ההתיישבותי. אם אני אצטרך לשלוח את התאומים שלי בגיל 14 לישיבה תיכונית, אני אצטרך משכנתא של 4,500 שקלים וזה כי ההתיישבותי לא מממן ויש בעיה. גם אם ההתיישבותי לא מממן אותם, המבנים לא עומדים בסטנדרטים של ההתיישבותי. ניקח את רשת "עמלינו" בירושלים שיושבת במבנה לא טוב, אתה יודע זאת מתפקידך הקודם, אני בטוח שאם היה מבנה ראוי הוא היה יכול לקלוט הרבה יותר טוב.

תודה ליהונתן. יוסי לוי, מנכ"ל עמותת "נצח יהודה", בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת כלפון ידידי היקר, כל האנשים המכובדים. יש כאן בשורה גדולה, ממשלת ישראל עומדת להתעסק בשילוב חרדים בצה"ל בפעם הראשונה באופן מוסדר. דבר שני, השכלת להביא לשולחן הזה את האנשים בעלי הניסיון הרב ביותר בשילוב חרדים בצבא. מי שנמצא כאן עוסק בתחום הזה הרבה זמן, צבר את הקילומטרז' הראוי ויודע לתת המלצות לשיפור. כולנו רוצים לשפר את המצב. אני חושב, בלי לבדוק, שעל כל חרדי שמתגייס לצה"ל יש שבעה או שמונה שאינם בישיבה שלא מתגייסים. אני חושב שזה נתון מספיק חמור שיש כדי לפתור אותו. אני יודע לומר בוודאות שיש אלפי חרדים שמסתובבים ברחובות ולא באים לצה"ל. אנחנו נמצאים כאן כדי לתקן את זה.

צה"ל ומשרד הביטחון עושים עבודה חשובה כדי להביא חרדים לשירות צבאי והם מצליחים. הרח"ט דיבר על 1,200 ועוד 500 שלא נמצאים בצו השר, אבל הם חרדים וכולנו יודעים שהם חרדים.

איפה ה-500 האלו נמצאים?

הם מגויסים אבל הם לא תחת הגדרת החוק, לכן אני לא יכול להחשיב אותם כחרדים.

כי הם לא למדו שנתיים בישיבה קטנה?

כי המוסד לא מכור.

הבנתי, זה לא חלק מ-59 המוסדות שדיברת עליהם.

המוסדות לא עודכנו בשמונה השנים האחרונות.

אתם מעריכים את זה ב-1,200+משהו.

לא מעריכים, יודעים.

יודעים.

1,200–1,700 חרדים מתגייסים בשנה, אני חושב שזה נתון מדהים בפני עצמו.

ב-"נצח יהודה" זה התחיל ב-23 חברים.

כן, התחיל ברותם עם 23, והיום, רק ב-"נצח יהודה" בכל מצב נתון זה עומד על 1,000 חיילים, אני חושב שזה - - -

זימי, הנתונים של חרדים בצה"ל - - - בוגרי י"ב זה 10,000 בשנה?

גודל השנתון מתקרב ל-12,000 בנים. גודל השנתון זה כמה ילדים - - - למ"ס - - -

רק בירושלים יש מעל 4,000 בנים שמסיימים בכל שנה - - -

זה מסתדר.

אני מגיע למה שאמר זימי, הוא נגע בדיוק בנקודה. הנשירה בחברה החרדית לא מתחילה בגיל 18, היא מתחילה בגיל 16. אנחנו לא צריכים לראות נערים שנושרים מהישיבה בגיל 16, יונקים שנתיים רחוב, לא כי בחרו בזה, ואז מגיעים לצה"ל. זה פשוט עוול. אם אנחנו מדברים במבט אסטרטגי ורוצים להכפיל את כמות החרדים בצבא, אפילו בנקל, עלינו לעשות זאת בכמה מישורים. המישור הראשון הוא מישור של קדם-צבא. אנחנו, ביחד עם משרד הביטחון וישיבת חדוותא, מגייסים במרץ הקרוב 20 תלמידים שמגיעים מישיבת "בצוותא", כולם קרביים, איני יודע את מספר הטכנולוגיים שרייס הולך לגייס. בנוסף, מישיבת נצח דוד נגייס באוגוסט עוד 25–30. 50 בשנה כבר אנחנו מגייסים מישיבות הסדר חרדיות ורק לקרבי, טכנולוגי זה נושא נוסף. ישיבות ההסדר החרדיות זה מהלך שנרקם בעמל רק, רייס משקיע בו רבות.

אני רוצה להתערב ולומר שנושא ישיבות ההסדר הוא נושא שאנחנו צריכים לקחת ולפתח. מדובר בתהליך מורכב מאוד גם ברמת הבירוקרטיה.

לפני שנתיים ישבתי אצל רח"ט תומכ"א וזו הנקודה שהוא נגע בה, הוא אמר שאנחנו צריכים להקדים את העיסוק שלנו. זה קורה וזה כרוך בעמל רב. בשנתיים וחצי הראשונות הרי אין תקצוב. מדינת ישראל צריכה להבין שזה פתרון אחד.

בכל מסלול חרדי צה"לי יש נשירה של 30%. זה אומר שאנחנו לא מכינים את המלש"ב היטב לפני הגיוס. פתרון הקדם צבא, ישיבות ההסדר, יפתור גם את זה. דבר שלישי: אם ניתן לחייל חרדי את אופציית ההצלחה הראשונה בחייו, הרי הוא עזב ישיבה והחברה החרדית אמרה לו: "אתה חצית את הקווים ולכן אתה לא איתנו" הוא מגיע לצה"ל וחווה חווית הצלחה בפעם הראשונה. הוא משרת שירות מוצלח, כמו ששירתנו חבריי ואני. יצאנו מפקדים, קצינים, בסופו של דבר הגענו לאזרחות ונשארנו בלי כלום כי אין לנו רקע של לימודי חול, בגרות, לא יודעים מה זה לוח הכפל, וכך אי-אפשר להשתלב בחבר הישראלית. אם אנחנו רוצים לפתור את בעיית ההשתלבות בחברה הישראלית עלינו לעסוק גם באחרי צבא, מלבד שנת המשימה שבאמת עובדים עליה מאוד קשה במשרד הביטחון, עדיין, אני מדבר גם על שלב שאחרי, כי מעל 50% בכלל לא מגיעים לשנת המשימה. כל המפקדים והקצינים, כל מי שבוחר לעשות שירות קרבי מלא – ויש הרבה כאלה – לא זוכים לראות את שנת המשימה. חובה עלינו לתת להם חווית הצלחה אקדמית, לשלב בשוק התעסוקה ולא רק בעולם האבטחה (שהוא מוערך בפני עצמו). לשלב בעולם מקצועי ואקדמי, צריך להשקיע בזה, אלו ההמלצות האסטרטגיות שלי לשדולה.

תודה רבה. אודי, אתה רוצה להתייחס.

אני מצטרף לחברים ואגיד שהשיקול התועלתני אצל בני הנוער בכלל וגם אצל בני הנוער החרדים זה שיקול מרכזי. מבחינתנו הגיוס הוא יעד לאומי, בסוף הם משתלבים בשוק התעסוקה וזה חשוב. אגיד שמה שמקשה על פתיחת ישיבות הוא התמיכה רק מהשנה השלישית. אלו כללים של תמיכה בעמותות. אם מישהו היה יכול להחריג את זה ולהגיד שאם הם עומדים בתנאי הסף של שנה ראשונה, 15 תלמידים, הם יתוקצבו החל מאותו רגע – זה היה מקל.

אודי, יש לכם אפשרות לפתוח שלוחות של ישיבות קיימות ולתקצב אותן מהשנה הראשונה?

לצורך העניין זה קורה, זה אפשרי. גם שם צריכים לעמוד במספר המינימלי של 15 תלמידים לשלוחה. הישיבות הקיימת מתפתחות יפה – חדוותא ועוד – העסק שם מתרחב בצורה טובה. צריך גם להגיד שהם ממיינים ולא מקבלים כל אחד, אנשים גם צריכים לעמוד בתנאי הלימוד שם. בנושאים ישיבות שמפנות ללחימה זה קצת יותר מורכב. נכון שיש תוכנית של חברותה שזה חיבור בין עמותת נצח יהודה ליהונתן, ואני מקווה שבמרץ יגייסו את המחזור הראשון. שם זה מסלול אחר לגמרי, אנחנו מדברים על חבר'ה שעושים הכנה לצה"ל בדומה למכינה, ופה משרד הביטחון ישקיע כסף בתוכנית ההכנה לצה"ל שלהם. בכל ישיבה אחרת יש את הקשיים הראשונים מהשנה הראשונה – האם לתמוך, האם להעביר מיזמים משותפים – ועוד שלל מורכבויות אחרות. הכסף נמצא ויכול להיות שנבנה מודל של גוף שיפעיל את כל הנושאים האלה. שם עיקר ההשקעה בלימודים תהיה בחלק האחרון. הם יעשו פרק קטן של של"ת בהתחלה, יהיו לוחמים לפחות שנתיים, מי שימשיך בצבא – מצוין – ומי שלא יקבל את הלימודים עם חיבור יחד עם אגף - - - במשרד הביטחון, לייצר חליפה לפי מידה עד סיום התואר.

תודה. חנוך רוגוזינסקי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, מניסיון של שבע שנים בפעילות הזו שהיא בעיקר בהכנה לשירות משמעותי בצבא דרך מינהל חינוך בעיריית ירושלים, אני חושב שמה שעלה כאן בנושא ישיבות ההסדר ומכינות קדם-צבאיות זה דבר נכון מאוד. זה מגדיל את המספרים ונותן תוכנית קדם-צבאית איכותית מאוד. בעניין הזה צריך להיום - - -. יש תוכניות, אנחנו רואים ממוצע גילאים של חרדים שמתגייסים בגילי 19–18 אבל ההחלטה הם צריכים תוכנית קדם-שירות. התוכניות כמו "אחריי באמונה" ששם יש עשרות קבוצות שאנחנו מלווים, והם עושים את התוכנית במשך חודשיים או שלושה של קבוצת ריצה שהם רצים ומתגייסים, והם חווים משהו מאוד משמעותי שבעקבותיו הם החליטו להתגייס לצבא. יש עוד תוכניות דומות שהעברנו והיום אנחנו מתרחבים גם לשיתופי פעולה עם המועצה הציונית ובית יגאל אלון, נערים שמגיעים באופן אישי ורוצים להתגייס לצה"ל, לא רק למסלולים חרדים. אתמול היה בחור שרצה להתגייס לילת"ם ועוד בחור שרצה להתגייס ל-669. גם הם צריכים את ההכנה הרלוונטית וההתייחסות כאן היא ברמת הפרט ולא ברמה המוסדית.

האם התוכנית "אחריי לסיירות" כבר התחילו להגיע לצה"ל?

חלקם הגיעו, התגייסו דרך גיבוש צנחנים, הם מתמיינים לדובדבן, למגלן, ויש כאלו שעדיין מחכים למיונים בהקשר הזה.

פה גם האגף השקיע כסף יחד עם בית יגאל אלון ונכנס לפרויקט במטרה להרחיב אותו. אני רוצה לציין בהקשר הזה, יש את פוטנציאלי הגיוס, יש את כמות הנשירה שגוברת והשנתון החרדי הולך וגדל. המספרים, לכאורה, היו אמורים לגדול. אני חושב שיש צורך ביותר עבודה משותפת בין כלל הגורמים. עיריית ירושלים היא וולונטרית בעניין, היא עומדת ומחכה לפניות בהקשר הזה. ברמה האישית, עד היום העיסוק שלי היה מתוך פניות של צה"ל אבל לא יזמתי הגעה שלי למקומות ספציפיים. אנשים פנו אלי מחטיבות שונות או מאכ"א, הם רוצים את העזרה הזאת. אני חושב שאין גורמים נוספים יבואו וייבנו ממשקים נוספים, התפוקה תהיה יותר גדולה ויוכלו להשקיע יותר משאבים גם באיכות המשרתים, להכין אותם יותר טוב לשירות וללוות אותם לאזרחות בצורה טובה יותר. גם פה יש שיתוף פעולה מלא עם משרד העבודה, מרכזים תעסוקתיים, ג'וינט ישראל ועיריית ירושלים.

תודה רבה. הרב יהונתן רייס, בבקשה.

אני רוצה להוסיף על מה שדיברו פה לגבי ישיבות ההסדר. מבחינה אסטרטגית אני חושב שכמו שאצל החברה החרדית יש תהליכים, גם בציונות הדתית יש תהליכים. אם יותר לי להמר, אני חושב שבעוד עשור מפעל ישיבות ההסדר יכיל רק חרדים כי נראה לי שיש גם תהליכים בציונות הדתית ויש קצת נסיגה בציונות הדתית עם ההסדר. אני רוצה לציין שהדלת של אכ"א ושל משרד הביטחון תמיד פתוחה, אבל עם דלת פתוחה לא הולכים לבנק ולא משלמים במכולת ולא מאכילים את התלמידים. אחד מהדברים שביקשתי גם מהרח"ט וגם מאודי, ולדעתי זה יפתור, על כל תלמיד שמגיע אלינו להסדר יש שישה תלמידים שלא מגיעים אף על פי שיכולים. הבעיה היא לא אצל התלמידים אלא אצל היזמים. אני לא יודע לאמוד היום, יש קהלי יעד שאין לי מספיק משאבים.

הגיעו אלי תלמידים מרקע סוציו-אקונומי קשה. לי אין את המשאבים לתת להם את המעטפת שהם צריכים על אף שהם יכלו להצליח בסייבר, יכלו לקבל את כל הכלים הדרושים. מבחינת מעטפת משפחתית אנחנו לא ידענו לעמוד באתגר ופניתי בעניין אל משרד הרווחה. לאור הניסיון אני חושב שיש כסף אבל הוא לא מגיע. זה לא בגלל שאנשים לא רוצים אלא בגלל שהבירוקרטיה שוחקת. בסוף, כל יזם וכל מנהל ישיבה אין לו את הזמן להתעסק כל היום עם הבירוקרטיה. אם לא יהיה כסף הוא לא יפתח ותלמידים לא יגיעו.

מה שצריך זה לקחת את כל המשאבים שישנם ולהגדיר אותם בתקנות. אם זה משרד החינוך, האגף למוסדות תורניים, אפשר להגדיל בתקנה פשוטה את ערך הנקודה. האתגר שלנו, ישיבות ההסדר גם צבועות בקוד מסוים. החרדים, צבועות בקוד של 975 שזה ייחודי להסדר החרדי. האתגרים הם שונים, המשאבים הם שונים ביחס להסדר של הציונות הדתית או ביחס לישיבות חרדיות. בתקנה הכי פשוטה אפשר להגדיל את ערך הנקודה ואז לא צריך לרדוף אחרי גופים כאלו ואחרים. פניתי אל משרד הרווחה, יש להם היום תקצוב ייעודי לישיבות גבוהות. לישיבות גבוהות חרדיות יש מעטפת של רווחה. שאלתי אותם למה שאנחנו לא נקבל תקנים. יש מכרזים מסוימים שבמידה שכולם יבינו שיש פה שילוב נכון וזה גם אינטרס לאומי של מדינת ישראל להגדיל את גיוס החרדים ולשלב אותם בשוק התעסוקה אז אפשר להגיע לזה.

צריך לייסד שולחן עגול שבו ישתתפו משרדי החינוך, הביטחון, הרווחה וכן אכ"א וכל גוך שיודע לטפל בישיבות חרדיות. יש לשבת ולפצח את העניין. אחרי שזה יפוצח אני סבור שיקומו ישיבות הסדר ויצוצו כמו פטריות אחרי הגשם כי יש לזה ביקוש, תודה.

האמת היא שמכל השחקנים שהזכרת היחיד שהיה לי חדש הוא משרד הרווחה. יש פה נקודה משמעותית כי חלק מהאוכלוסיות המתגייסות הן אוכלוסיות רווחה קלאסיות.

משרד הרווחה מפעיל מכינה ששמה מכינת ניצוץ, אני חושב שזה ביחד עם האגף הביטחוני-חברתי. אני לא מכיר את הפרוצדורה הבירוקרטית, אני כן יודע שהסיפור של ניצוץ ומשרד הרווחה סופר רלוונטי לשילוב חרדים בצה"ל. אפרופו להביא גופים רלוונטיים, משרד הרווחה הוא אבן דרך בהקשר הזה. עוד נושא שלא נזכר פה הוא סיפור החיילים הבודדים שאני חושב שכדאי לגעת גם בו.

יש לנו זמן לעוד דובר אחד אז נשמע קצת על הטיפול בחיילים הבודדים. אהרון גרנות, בבקשה.

שלום, שמי אהרון גרנות, אני עומד בראש עמותה ששמה "עושי חייל" שמתעסקת בחיילים בודדים. חיילים שמגיעים אלינו כבר כמלש"בים כי ההורים זורקים אותם מהבית עוד לפני הגיוס. במקרה הזה אנחנו שולחים אותם להכנה במכינה של נצח יהודה.

כמה דירות אתם מפעילים?

אנחנו מפעילים 20 דירות ובקרוב 21 דירות, מטפלים בסה"כ בכ-70 חיילים ואם אתה הזכרת את הסעת הילדים, אני עכשיו חוזר מהקפצה לבסיס של שני חיילים. יש לי בחור שאבא שלו ירק עלי לפני שנה וביום חמישי הקרוב הבחור מסיים קורס קצינים קרביים בגדוד גפן של בה"ד 1. אנחנו נותנים להם מעטפת משפחתית. מתוך 20 הדירות נצח יהודה מממנת חמש. אנחנו נותנים את כל המעטפת – ביגוד, אוכל, משפחתיות, משפחות מלוות וכל מיני. יש כאלו בכל רחבי הארץ. 12 מתוכן בקרית ארבע אבל יש גם בתל-אביב, באר שבע, רעננה, מזכרת בתיה (לבנות), בראש צורים דירה גדולה, בסוסיה, בעלי. אני תמיד מציין שהעיקר זה לא הריהוט והביגוד אנחנו נותנים, העיקר הוא המעטפת המשפחתית.

אני רוצה לגעת בשתי נקודות: חייל לא יכול להצליח בשירות הקרבי שלו בלי תמיכה, לא לחינם כל מפקדי הבה"דים עובדים איתי כל הזמן לחזק את החיילים שהם מתקשים. הם יוצאים מהבית שלנו עם עוגה, הוא בא עם משהו מהבית ואנחנו מחבקים ומנשקים אותם כשהם חוזרים הביתה. דבר שני ולא פחות חשוב: אין להם באמת לאן לחזור כשהם עוזבים את הצבא. אצלנו לא עוזבים את הדירה עד החתונה. אנחנו כבר השאנו גם זוגות, אנחנו הצד של ההורים בחתונות. בליל הסדר אירחתי 30 חיילים בודדים ועוד שני זוגות שבאו להורים, אני ההורים.

"עושים חיל באקדמיה". עכשיו סיים מחזור ראשון של 13 חבר'ה לימודים קדם-אקדמאיים. אנחנו מלווים אותם מהרגע שמחריבים להם את הבית ומגרשים אותם ועד הרגע שבו הם מקימים להם בית ואנחנו ממנים את החתונות.

אהרון, אני רוצה להודות לך על מה שאתה עושה. זה מדהים, אתה האבא של החיילים. בשם כולם אני מודה לך על עבודת הקודש ולכל מי שעוזר לך. אתה צודק, יש את העניין של הכושר הפיזי אבל הכושר המנטלי הוא לא פחות חשוב ולתת לחיילים האלה את המעטפת הזאת זה דבר מאוד חשוב ומשמעותי ותודה.

תודה רבה. אלי אדלר, בבקשה.

תודה עבור זכות הדיבור, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הפעולות שלך בעיריית ירושלים ועל פתיחת השדולה ובכלל כל מה שאתה עושה. אני מכיר את רוב היושבים כאן והם עושים עבודת קודש מדהימה שקטונתי מלומר משהו. רק דבר אחד: כולם דיברו על מה המדינה, הצבא וכולי צריכים לעשות כדי שחיילים יגיעו. יש דבר אחד שלא דיברו עליו בכלל: מה לעשות כדי שגם מהחברה החרדית יתחילו להזרים. אני חושב ששם צריכים לדבר. יש חוסר בין הזרם המרכזי בחברה החרדית לבין הצבא כי זה מתערבב להם – הפוליטיקה והצבא – עושים מזה סלט אחד גדול. אני חושב שצריכים לטפל בנושא הזה באמצעות דוברות חכמה מאוד שתסביר לציבור מה הצבא עושה ומה הוא לא עושה לגבי הנערים שמתגייסים, גם נושא של כמה נקודות בצה"ל עצמו. שונאי המסלולים הללו דואגים להצית כל תקלה הכי קטנה. צריך שיהיה מישהו שיטפל בתקלות הללו און-ליין, לשבור את תקרת הזכוכית של מחסום הסרנים ורבי הסרים. ניתן ליצור באמצעים חכמים ושזה יגיע מלמטה. שהמגייסים יגידו שהם רוצים להגיע לצבא שהוא אחר ממה שהם חשבו עליו.

תודה רבה. נסכם את הדיון: זו ישיבה ראשונה של ועדת המשנה בכנסת זו, הדבר קרה מכל מיני סיבות קואליציוניות. אין נושא יותר ראוי להתחיל איתו מאשר נושא החייל החרדי. ראינו שיש 1,200 שמתגייסים באופן רשמי ועוד כ-500 ממוסדות לא מוכרים, זה עולה לכ- 14% מהשנתון. זה אומר שאחד משבעה בנים חרדים מתגייס לצה"ל בכל שנה. זה יותר מכלום, צריך לומר, וזה לא קורה מעצמו אלא בזכות עבודה קשה ומשמעותית של האנשים שיושבים כאן.

הוועדה סבורה שצריכה להיעשות עבודה על מנת להגדיל את המספרים שהוצגו כאן. מדובר גם בחלק מחוק הגיוס הכללי שהממשלה הצביע בעדו והכנסת אמורה לאשר. אופציות ההרחבה הולכות לשלושה כיוונים. מסלול ההסדר, ישיבות דרך חיים, אני חושב שמן הראוי לבחון כאן את נושא השלוחות, לחזק את הקיים ואולי גם לפנות לישיבות הסדר ציוניות ולבחון איתן שלוחות חרדיות, אני יודע שיש לדבר הזה היתכנות מסוימת. אני חושב שזה יביא עוד בחורים חרדים לצה"ל וגם – לא פחות חשוב – ישאיר אותם חרדיים וזה דבר קריטי להמשך האמון והגדלת האמון מצד החברה החרדית.

הנושא של שותפויות עם עמותות מגזר שלישי. שמחתי לשמוע על עמותות שלא הכרתי, זה יפה מאוד, זה אומר שהחברה האזרחית מתעוררת ומבינה ששילוב חרדים הוא משימה אזרחית ולא רק צבאית או ממשלתית. אנחנו רוצים לראות עוד שותפויות כאלו כי ככל שירבו כאלה כן ייטב. גם במשרד הביטחון היינו רוצים לראות עוד הגדלה של תקציבים ונפעל בנושא הזה לקראת התקציב הבא כדי לראות את התקציבים מגיעים לסיוע לחברה האזרחית, חיזוק הישיבות הקיימות ומסלולים נוספים שנדרשים.

בחינה מתמדת של אופציות שילוב נוספות בצה"ל היא קריטית. ככל שאנחנו נראה עוד מסלולים ועוד התאמות לחרדים מסוגים שונים בעוד יחידות, הדבר הזה משמעותי מאוד. שמענו דברים משמעותיים על מקומו של משרד החינוך. כמו בכל משרד ממשלתי התקצוב היחסי לחרדים הוא בפיגור כי אחוז החרדים גדל והמסגרות החרדיות לא מקבלות מענה. אנחנו פונים כאן למשרד החינוך לבחון הרחבת המסגרות במסגרת המינהל לחינוך התיישבותי המיועדות לחרדים, כאשר מתוך המסגרות הללו הם מתגייסים לצה"ל. אנחנו פונים למשרד הרווחה על מנת לבחון הרחבה של המסגרות שפונות לחרדים.

בשם בוועדה אני פונה לכל הגורמים בכנסת בנוגע לנושא שילוב חרדים. יש פה הסכמה כמעט מקיר לקיר באשר לצורך וליכולת, בכך שיש ציבורים שיכולים להגיע לשירות משמעותי, לתרום לביטחון המדינה ועל הדרך גם להרוויח את ביטחונם האישי והכלכלי. הוועדה מברכת על התהליכים ואנחנו נרצה להעמיק בהם בעתיד. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.