פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
20/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, י"ט באדר א התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 12:20

הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

חוה ראובני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת תחום כלכלה, מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אילת פלדמן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד המוסכים


משתתפים באמצעים מקוונים



נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון להשכרת רכב וליסינג

מירב תורג'מן

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים




הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2021

שלום. אנחנו פותחים את הישיבה. על סדר היום הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2021. נתחיל בהצגת עיקרי התקנות על ידי משרד התחבורה, לאחר מכן דיון כללי, הערות כלליות ומשם, בהתאם לקצב, נעבור להקראת הנוסח.

שלום רב. התקנות האלה מסדירות את התקנות הנדרשות לענף המוסכים. מקבץ מסוים מהן, אותן תקנות שהחוק קובע לגביהן שהן טעונות אישור ועדת הכלכלה. במקביל הוכן סט נוסף של ענייני מוסכים, תקנות שאינן טעונות אישור ועדת הכלכלה לפי החוק המסמיך או לפי חוק אחר כמו אגרות או עבירות פליליות.

כל תקנה כאן היא בעניין אחר כאשר החוק אומר "השר באישור הוועדה". יש כאן תנאים למוסך נייד, יש את הוראות השילוט, דיווח על ליקויים, כללי אתיקה, ניגודי עניינים, תוקף הרישיון, ההסמכה לשנות את תוקף הרישיון. הכול כפי שנקבע בחוק.

תקנות אלה הופצו לגורמי המקצוע - עוד לפני שהיה עידן הערות הציבור - דרך אתר התזכירים ב-2016, מיד אחרי שהחוק נחקק. כיוון שהתקנות לא הושלמו ועברו שנים, ביוני 2020 – כיוון שגם עברו הרבה מאוד שינויים לעומת הנוסח המקורי – פרסמנו אותן פעם נוספת להערות ציבור. קיבלנו תגובות, קיבלנו התייחסויות, שקלנו את התגובות וההתייחסויות, עשינו מספר שינויים, השבנו לגורמים המעירים, הנחנו אותן על שולחן הוועדה גם בכנסת הקודמת אבל לא הספיקו להעלות אותן לדיון. היום אנחנו מניחים אותן שוב.

אישור התקנות האלה יחד הסט השני שאיננו מצריך אישור ועדה נדרש כדי שיהיה אפשר לבטל את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים בעניין מוסכים.

זה חלק מהתקנות שביקשנו מכם להאיץ ולהביא.

אכן. כבר באותו דיון הן היו כאן והוגשו בכנסת הזאת בדצמבר.

לפני שמתחילים להקריא את התקנות, יש הערות של גופים אחרים? הערות כלליות.

איגוד המוסכים.

אם יש לך משהו כללי, לפני שמתחילים בהקראה. ניתן לכם להעיר ספציפית לסעיפים.

כן. את תקנות רישוי מוסכים שהן כאן בהגדרות, אנחנו רוצים להמשיך לשבת ולמצות את הדברים. דיברתי בחוץ עם לנה. זה משהו ענק. היו שנתיים קורונה וכמובן לא הצלחנו להכשיר את כל המוסכים לאוטו-טק, את כל המוסכים הקיימים, ואפילו עוד לא התחלנו את ענף הרכב הכבד בגלל שהיו בעיות של אישור של תכניות הלימודים. אנחנו רוצים לשבת יחד – שלא תעלו את זה כאן ולא תאשרו את זה כאן – ולסגור את כל הפינות הקטנות האלה כי יש המון סוגיות.

בתקנות האלה יש פחות דברים. לרוב אנחנו מסכימים. היו הרבה שינויים.

אתה דיברת על תקנות שלא מגיעות לאישור הוועדה?

נכון.

אבל הן מופיעות כאן בהגדרות. כלומר, התקנות הללו מפנות אליהן. הן עדיין לא עברו.

מה שענק ובעצם ישפיע על כל הענף, על הענף הקיים ועל העתיד שלנו, זה מה שנקרא כאן תקנות רישוי מוסכים. אלה המון תקנות עם המון שינויים כי אנחנו מדברים על שינויים בתעודות הסמכה, מי זכאי ומי רשאי. יש דברים שהיינו צריכים לעשות ולא קרו בגלל שמשרד העבודה עוד לא הוציא תכניות לימודים למקצועות חדשים. אנחנו צריכים להבהיר את העניינים. יש לנו 5,500 עסקים שאנחנו רוצים להקל עליהם. אנחנו גם לא רוצים להכביד על הציבור. לכן אנחנו צריכים את הזמן. אלה דברים הגיוניים. אם במשרד העבודה אין הכשרות, אי אפשר לעשות את השינוי שהצו רוצה להחיל אותו.

יש לנו הסכמות עקרוניות אבל אין לנו הסכמות עקרוניות לגבי חלק מהדברים. עוד לא סיימנו הכול ולכן אנחנו רוצים את הזמן.

אתה מדבר על תקנות שבכלל לא אמורות להגיע לאישור הוועדה.

נכון, אבל כאן אתה כאילו מאשר אותן מראש.

לא מאשרים כאן כלום.

אם הבנתי נכון.

גם סעיף התחילה שהייתה תלויה באותן תקנות שאתה מדבר עליהן, אנחנו ביקשנו להפריד ואתה יכול לראות את זה בנוסח המתוקן.

לא הבנתי.

בסעיף התחילה של התקנות שמונחות כרגע לאישור הוועדה, סעיף התחילה שהתנה את התחילה של התקנות האלה בתקנות האחרות שאתה מדבר עליהן שאינן באישור הוועדה, אנחנו ביקשנו להפריד.

קבעתם 90 ימים.

כן. מוצעת כאן תחילה נדחית שאינה תלויה בתקנות המוסכים.

לא, זה לא עניין של מועד התחילה אלא של התכנים כי התקנות האלה מפנות לתקנות השניות.

לא בתוכן שלהן. יש כאן הגדרה שמפנים אליה וכל יתר הדברים הם עניינים נפרדים.

לא. גם בסעיף 4 אתם מפנים לתקנות הרישוי כי אתם מדברים על סימול 187 ו-188. זה מהתקנות השניות.

כאן זה עיקרון לגבי מוסכים מן הסוג הזה. מה שיש שם, אלה התנאים לקבלת רישיון לאותו סוג. אין תלות בתוכן. התקנות שם הן תקנות שכמו אלה פורסמו להערות ציבור ביוני 2020. הערתם הערות וקיבלתם תשובות להערות. אם היה עוד על מה לדבר, אני לא מבינה למה אנחנו נמצאים בפברואר 2022 ואומרים לנו שצריך לדבר וכל זה תלוי בתוקף של חקיקה. אם אני לא מסיימת את התקנות שם, אני לא יכולה לבטל צו פיקוח כשיש סעיף בפקודה שמגביל אותי שעכשיו הוארך רק עד יולי.

אם ייקחו לך את רישיון עורך הדין עכשיו - - -

איפה הייתם שנה וחצי?

אבל אי אפשר לקחת רישיון.

למה אתם עושים את אלה לפני התקנות השניות כאשר התקנות השניות הן הבסיס לאלה? הן ביחד.

אין עכשיו תוכנית לימודים ולוקחים לבן אדם רישיון הפעלת מוסך. למשל משאיות. יש לי מוסך משאיות 30 שנים על רישיון מסוים ועכשיו צריך לעשות שינוי בתכניות הלימודים וזה לא קרה. אי אפשר לקחת רישיון מאנשים. לא ביקשנו משהו.

אם יש לכם הערות והתשובות שנתנו לכם לפני שנה וחצי לא היו מקובלות - - -

אני מייצג אנשים שאלה החיים שלהם.

הייתה לכם שנה וחצי. איפה הייתם שנה וחצי?

הייתי שם. תסתכלי. כתבתי לך באוגוסט.

באוגוסט 2020. את לא צריכה לכעוס עלי. זה לא פוגע בי. אין לי מוסך משאיות.

תפסיקו את הפינג פונג הזה. אני רוצה לקוות שיש לכם דרכי עבודה סדורים ושיטתיים בהם אתם מקדמים מדיניות ביחד ומקשיבים לאיגוד המוסכים בדאגות שלו ובנושאים שכואבים לו. לא יכול להיות שתבואו לוועדה ומישהו יגיד שהיה לכם זמן לפנות ולא פניתם. הדיאלוג ביניכם צריך להיות הרבה יותר אפקטיבי וקודם לדיון. אל תעשו את הדיון על בעיה כאן. תביאו בעיה שלא פתרתם ביניכם. אם לא דנתם ביניכם לפני שבאתם לכאן, במיוחד אם החוק באופן ישיר משפיע עליכם, משהו לא תקין.

אנחנו כל שבוע מדברים.

עם מי אתה מדבר כל שבוע.

עם מנהלת אגף הרכב. אני לא מדבר עם חוה.

אבל חוה כותבת את החוקים של משרד התחבורה.

בסדר. אנחנו מדברים על זה וגם שלחנו את ההערות.

ההערה הכללית נרשמה ועכשיו אנחנו עוברים להקראה. תקריאו עד סעיף 5, כולל.

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ג), 9, 13(ב, 130(ב), 135(ב), 142, 238(א() ו-239 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), בהתייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים לעניין תקנות 7 ו-8, בהסכמת שר האוצר לעניין תקנה 9, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

1. הגדרות

(1) בתקנות אלה -

"ליקוי בטיחותי" – ליקוי באחת או יותר מהמערכות הבאות: היגוי, בלמים, צמיגים או מערכות בטיחות אלקטרוניות, שיש בו כדי להפריע לתפקודן התקין.

"תקנות רישוי מוסכים" - תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ"ב-2022.

"תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

(2) למונחים בתקנות אלה שלא הוגדרו בחוק תהיה המשמעות שיש להם בפקודת התעבורה או בתקנות התעבורה.

2. שירותים של מוסך נייד

(1) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד רשאי לתת שירותים אלה בלבד, לפי סוגי הרכב המפורטים להלן:

(1) לרכב, למעט טרקטור או מכונה ניידת -

(1) תיקוני חירום של אחד או יותר מאלה:

(1) מערכת ההצתה.

(2) מערכת הדלק.

(3) מערכת הקירור.

(4) מערכת החשמל.

(2) חילוץ רכב עד להגעתו למוסך.

(3) שירותי תחזוקה לצמיגים ברכב מפעיל מפעל כהגדרתו בתקנה 579 לתקנות התעבורה, ובלבד שהשירות האמור יינתן בשטח סגור שבהחזקת אותו מפעל, בין השעות 17:00 ל-7:00.

(2) לרכב מסוג טרקטור או מכונה ניידת – כל השירותים כאמור סעיף 135(ב) לחוק.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לתת רישיון להפעלת מוסך נייד שלא יכלול שירותי תחזוקה לצמיגים כאמור בתקנת משנה (א)(1)(ג) (להלן – שירותי תחזוקה לצמיגים) או רישיון כאמור שיכלול שירותי תחזוקה לצמיגים בלבד.

3. תקופת תוקפו של רישיון להפעלת מוסך

המנהל רשאי ליתן רישיון להפעלת מוסך שתקופת תוקפו קצרה משש שנים או לחדש רישיון להפעלת מוסך כאמור, אם הרישיון האמור ניתן או חודש לאחר יום 1 בינואר. תקופת תוקפו של רישיון כאמור תסתיים ביום 31 בדצמבר של השנה השישית שלאחר השנה שבה ניתן או חודש, לפי העניין.

4. פטור תנאים לקבלת רישיון להפעלת מוסך

המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי ליתן פטור מהתנאים לקבלת רישיון להפעלת מוסך שנקבעו לפי סעיף 127(2) עד (4) לחוק, לבעל רישיון יבואן מסחרי המבקש לקבל רישיון מהסוגים המפורטים להלן:

(1) רישיון להפעלת מוסך לרישום ראשוני לרכב חדש (סימול 187), כמשמעותו בתוספת האמורה בפסקה (1).

(2) רישיון להפעלת מוסך לרישום ורישוי שלש רכב חדש (סימול 188), כמשמעותו בתוספת האמורה בפסקה (1).

5. שילוט המוסך

(1) גודל השלט שיציב בעל רישיון להפעלת מוסך במוסך כאמור בסעיף 130 לחוק לא יפחת מהמפורט להלן: אורך 50 ס"מ ורוחב 70 ס"מ.

(2) גודל האותיות שיופיעו על שלט כאמור בתקנת משנה (א) לא יפחת מהמפורט להלן: גובה 4 ס"מ ורוחב 3 ס"מ.

(3) בעל רישיון להפעלת מוסך מומחה יציב במוסך שלט שצורתו תהיה כאמור בתוספת הראשונה. גודל השלט האמור וגודל האותיות שיופיעו עליו, יהיו כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(ב).

תודה רבה. הערות לסעיפים שהוקראו. היועצת המשפטית של הוועדה ואחר כך גופים אחרים.

אולי קודם חוה תסביר את התקנות.

תגידי משהו כללי על חמשת הסעיפים הללו.

תקנה 2 מסדירה מוסך נייד. החוק קובע שמוסך נייד יכול להיות לשלוש מטרות: או ענייני חירום מיידיים או לטיפול שוטף במכונות ניידות וטרקטורים שהם רכבים כבדים מאוד ויש קושי – והרבה פעמים אפילו לא אפשרי – להביא אותם למוסך. שלישית, טיפול בצמיגים לציי רכב בשטח סגור של המקום בו הם מטופלים ולא בשולי הדרך.

כפי שנדרש בחוק אנחנו מגדירים כאן מה כולל כל אחד מהסעיפים האלה, את התנאים לשירותי תחזוקה של צמיגים, המקום והשעות כדי שלא יהוו מפגע.

לגבי תקנת משנה (א), למעשה הוא צריך לתת תיקוני חירום של אחד או יותר מאלה? מספיק שהוא ייתן שירות רק לגבי אחת מהפסקאות?

אלה השירותים שהוא יכול לתת.

זאת הסמכות שלו אבל אנחנו נותנים רישיון לחבילה וזה מה שנובע מתקנת משנה (ב).

אם כך, מה שאני שואלת, ולדעתי שאלתי את זה בשיח לפני הדיון, זה האם הוא חייב לתת שירות לכל אחת מהמערכות המפורטות בפסקת משנה (א), כדי לקבל את הרישיון.

הוא צריך להיות כשיר לתת את השירותים.

הוא כשיר לתת את כולם אבל הוא מחויב לתת בפועל את ארבעת הנושאים האלה.

לפי מה שהמקרה דורש. הרישיון שלו מותנה ביכולת.

בתנאי הרישיון הוא יהיה מחויב להוכיח שהוא יכול לתת את השירות בארבעת הנושאים האלה.

כן.

נכון. יש דרישות שקבועות לצורך מוסך נייד. אלה הפעולות שהוא יכול לתת בהן שירות. הוא לא יכול לתת שירות בפעולות אחרות.

מה ההיגיון בכך ששירות הצמיגים הוא עד שעה 17:00?

להיפך. זה מ-17:00 עד 7:00 בבוקר. בשעות הלילה.

מדובר על שירותי תחזוקה לצמיגים ברכב. אני מביא כדוגמה את חברי הכנסת. באים לכאן ובודקים את הצמיגים ואם צריך, מחליפים במקום.

כאן לא מדובר על החלפה של פנצ'ר או משהו כזה.

לא פנצ'ר. תקינות של צמיג.

טיפול בצי רכב.

כן. צי רכב.

מטעמי בטיחות תחמנו את זה אל מחוץ למה שנקרא שעות העבודה הסטנדרטיות. החניה של המקום הזה הופכת להיות סוג של מוסך. יש שם שטח עבודה, יש שם ציוד עבודה, יש שם אנשים שמסתובבים, מפרקים צמיגים, מרכיבים צמיגים, מרימים את המכונית על ג'ק.

צריך לומר בתקנה ובתנאי שיש מקום כך וכך.

דרשנו שזה יהיה בשטח סגור שאחזקת אותו מפעל ובשעות שהן מחוץ לשעות העבודה המקובלות.

בסדר אבל מה הועילו חכמים בתקנתם? אתם רוצים לתת את השירות בזמן שהעובדים נמצאים באותו מקום שנמצא בו צי הרכב. ההיגיון אומר בדיוק הפוך. למה עושים את זה? אני מכיר את זה רק מהפרקטיקה שעכשיו נודע לי שנעשית כאן.

ציי רכב זה לאו דווקא רכבי ליסינג שיש במקום עבודה. זה יכול להיות גם החניון של מפעל שיש לו כמה עשרות משאיות כבדות. על זה אנחנו מדברים. יבואו אליהם. זה עניין של בטיחות.

יש איסור להסתובב במפעל אחרי שעה 17:00?

זה נועד להפחית.

אם מבחינתכם זה לא דרמטי, תגמישו את השעות.

מצד אחד אנחנו לא רוצים לפגוע בפעילות התקינה של הפנצ'ריות.

משאיות לא נמצאות בחניון משעה 7:00 עד 17:00, אם מדובר על צי משאיות. לא בזה מדובר. אני לא רואה את הפרקטיקה שמתכתבת עם מה שקורה בשטח. אם יש צי מכוניות, אז הפוך. למדתי את זה כשראיתי מה קורה כאן, בכנסת. אני לא הייתי לזה. הוא בא, עובר ובודק את הצמיגים.

צריך לקחת בחשבון שהיום יש מוסכים שהם מוסכים עובדים מ-8:00 עד 16:00 ואנחנו לא רוצים לפגוע באפשרות של אנשים להגיע לאותם מוסכים ואנחנו כן רוצים שהמוסכים ימשיכו לעבוד.

אם הם ייצרו לעצמם אלטרנטיבה במקום העבודה מבחינת יעילות ונוחות? בכל מקרה הם יימנעו מללכת למוסכים.

דרך אגב, הפנצ'ריות עובדות עד שעה הרבה יותר מאוחרת משעה 16:00 או 17:00. אתם רוצים למנוע תחרות?

מה הרציונל בקביעת הסעיף הזה? האם הרציונל של קביעת השעות היא כדי לא לפגוע במוסכים הפתוחים הקיימים או כדי לתת את השירות במקום העבודה הסגור?

אנחנו רוצים שלא יינתן שירות באמצע הדרך.

אבל זה מקום סגור.

שטח סגור שבאחזקת אותו המפעל. זאת לא דרך.

לכן תחמנו את זה גם בשעות.

מה זה משנה אם אותו עובד בשעה 16:45 צריך לטפל באותו גלגל לבין זה שהוא עושה את זה אחרי 17:00? אני מנסה להבין את ההצדקה.

זו הייתה הפשרה.

לפי מה שאני מבינה אנחנו מדברים כאן על ציי רכב, על ליסינג, אבל לדעתי ההגדרה של מפעל לא עונה על זה. אנחנו תחמנו את זה.

אולי נבין מה זאת הגדרה 579.

אני יכול להסביר היסטורית.

גם אמרת שזאת פשרה. תגיד מה הפשרה.

זה נכנס במהלך חקיקה דרך איזושהי חברה. זה היה מחטף, המוסך לעניין של הצמיגים. הייתה התרעמות מאוד מאוד גדולה של הצמיגיות בישראל על כך שהן צריכות לשלם ארנונה ויש להן מקומות נייחים ואז פתאום בא יבואן צמיגים שהביא לכאן ניידת ורוצה להשתלט על השוק. להרים ניידת כזאת זה גם יקר וגם לא שוויוני. הייתה התרעמות ובסופו של דבר עם חבר הכנסת איתן כבל נעשו כאן המון דיונים ובסוף הייתה איזושהי פשרה ואנחנו נאלצנו לבלוע אותה מבחינת מי שמייצג את ענף הצמיגים.

שעה 17:00 זה לא רלוונטי. אנחנו הרי רוצים לחסוך. מפעל היי-טק שנמצא במרכז, יש לו צי רכב ויש לו אחראי שמטפל בו.

זה לא כל כך פשוט. צמיג של משאית עלול להתפוצץ וכבר ראינו מקרים כאלה.

אחרי שעה 17:00 הוא לא יתפוצץ?

לכן עדיף לעשות את זה במקום פתוח.

אבל המשאיות עמדות בין 7:00 ל-17:00 במפעל?

אתה מדבר על פשרה.

אני מדבר על פשרה שנעשתה אחר כך במשרד התחבורה יחד עם כל הגופים. מדובר כאן על יבואני צמיגים, הרבה יבואני צמיגים, מדובר כאן על מעל 750 פנצ'ריות שמשלמות ארנונה ועובדות ומפרנסות משפחות.

חשוב לכם שהסעיף זזה יישאר כאן?

כן. אנחנו רצינו שלא יהיה.

הסעיף הזה כפי שהוא הוא בסדר? אתם רוצים את הניסוח הזה?

זאת שאלה יותר מקצועית מאשר משפטית.

בשביל התחרות, בשביל יבואני הצמיגים, כל המשק פתוח לתחרות.

אני היועצת המשפטית של איגוד המוסכים. תחילה רצינו להתייחס לפירוט הפעולות הללו, "תיקוני חירום של אחד או יותר מאלה". זה צריך להיות כפוף להוראות יצרן. צריך לציין את זה במפורש כפי שנושא הוראות היצרן מצוין בסעיפי חוק אחרים.

החוק אומר את זה במפורש. זה כתוב בחוק. אני לא צריכה להגיד את זה שוב בתקנות.

אני חושבת שזה צריך להיות גם כאן. אנחנו לא רוצים שתהיה כאן אקס טריטוריה של מוסכים ניידים שעושים ככל העולה על רוחם ותהיה כאן הפקרות. אנחנו היינו רוצים להוסיף שהכול בכפוף להוראות היצרן.

יש בעיה להוסיף את ההערה הזאת?

אין שום צורך בזה. סעיף 135 לחוק אומר שעל מוסך נייד, על בעל רישיון להפעלת מוסך נייד, יחולו הוראות לפי סעיפים. יש שלושה סעיפים ואחד מהם הוא 139 כאשר סעיף 139 אומר: בעל רישיון להפעלת מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן. החוק לא חזק יותר אם כותבים אותו פעמיים. הוא מחייב גם אם הוא כתוב רק פעם אחת.

בסדר. מה עוד?

לגבי העניין של הצמיגים, זאת הייתה הפשרה.

משרד התחבורה, בנושא הזה אתם רוצים לשמור על הנוסח כפי שהוא?

האם הפשרה היא גם על השעות?

הייתה פשרה. הייתה הצעה של אבנר פלור.

הערות נוספות עד סעיף 5, כולל.

שאלה. האם מוסכים של חברות אוטובוסים, למשל אגד, יש להן מוסך שלהן, האם גם זה נקרא מוסך נייד?

לא.

מגיע רכב מוסך, רכב שבנוי למכונאות, והוא מתקן בתחנה את האוטובוס של אגד.

גם זה מוסך נייד.

זה מה שניסיתי להסביר. יש הבדל בין שלוחו של מוסך, מה שהעברנו בוועדה הקודמת, שזה מוסך קיים ששולח את ניידת השירות שלו לתקן רכב.

של המוסך עצמו.

כן. של המוסך עצמו. מוסך נייד הוא רכב בפני עצמו.

חברה למוסך נייד. החברה עצמה שמחזיקה ומטפלת בצי האוטובוסים שלה, יש לה רכב מוסך.

יש להם מוסכים נייחים.

הוא צריך להגיש בקשה? הוא לא לוקח שירותים מחברה אחרת אלא הוא בעצמו עושה את זה.

כדי להיות מוסך נייד, צריך לעמוד בדרישות שקבועות בחוק לצורך מוסך נייד ואז הוא מקבל רישיון למוסך נייד.

הוא צריך להוציא רישיון מיוחד כדי לתקן את הרכב שלו. לדוגמה, לאגד יש מוסכים שלה ויש לה רכב שבא לחלץ מכונית ולטפל בה בשטח.

ניידות שירות.

יש כאן ערבוב בין כמה דברים. יש שלוחות של מוסך ואלה התקנות שאושרו לפני כמה שבועות. יש מוסך נייד שהוא מוסך עצמאי ויש גרר, רכב חילוץ.

הוא לא גרר. הוא מטפל.

גם כשאגד רוצה מוסך כדי לטפל באוטובוסים שלה, בין אם זה מוסך שממוקם פיזית במקום ובין אם הוא נייד, היא צריכה רישיון. גם אם היא חברה גדולה עם הרבה רכבים, עדיין היא איננה פטורה מרישיון.

תודה על ההבהרה. נמרוד הגלילי, הארגון להשכרת רכב וליסינג.

שלום. צוהריים טובים. רק לוודא. בתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, פעולות דרך המותרות שלא במוסך, יש אפשרות להחליף גלגל בגין פנצ'ר ברכב. היום ניידות שירות עושות גם את זה לכאלה שקשה להם. כדי שלא תהיה אי הבנה, אני רוצה לוודא ששירותי התחזוקה לא נכנסים בהחלפת צמיג.

ניידת להחלפת פנצ'ר של רכב ליסינג יכולה לפעול ללא הגבלה של הסעיפים האלה. התשובה היא כן.

אינגריד, מה רצית להוסיף?

תקנות 3 ו-4, אנחנו בסדר. בתקנה 4, בכפוף לנושא הזה של הסימולים, אנחנו מפנים לתקנות שלא עברו כפי שאמרנו בתחילת הדיון.

לגבי נושא שילוט המוסך. אנחנו מבקשים שלמוסך מומחה לא תהיה חובה לשים שני שלטים כי זה הפועל היוצא ממה שאתם כותבים כאן. שיהיה לו כביכול שלט אחד רגיל ואז עוד שלט של מוסך מומחה. זאת תוספת רגולציה מיותרת לחלוטין.

אין דרישה לשני שלטים. יש דרישה שלגבי מוסך מומחה, יש דרישות נוספות. אם בדרישה של מוסך רגיל יש גודל שלט וגודל האותיות, במוסך מומחה יש גם דרישה לעיצוב מסוים כפי שזה בתוספת וכמובן הוא גם צריך לעמוד בדרישות גודל, רוחב, גודל אותיות. אלה לא שני שלטים.

אולי תאמרי שיציין בנוסף בשלט כאמור בסעיף (א).

זה עוד אגרת שילוט.

בהפעלת מוסך מומחה, יציין בשלט. לא יציב את השלט הנוסף אלא פשוט יציין באותו שלט שהוא מחויב לפי סעיף קטן (א).

זה לא שהוא יציין בשלט אלא השלט כאמור בסעיף קטן (א), צורתו תהיה.

בדיוק. אנחנו ננסח את זה.

תנסחו כדי שנצביע על זה.

"בעל רישיון להפעלת מוסך מומחה, צורת השלט שיציב תהיה כאמור בתוספת הראשונה". הצורה היא כתוספת הראשונה, הגדלים זה (א) ו-(ב).

היועצת המשפטית של הוועדה הציעה שתפני לסעיף קטן (א).

בדיוק. תוסיפי על השלט של סעיף קטן (א) גם את החובה לציין שהוא מוסך מומחה.

זאת לא רק חובה לציין.

גם הגודל. בסדר.

לא רק הגודל אלא יש שם עיצוב. יש לנו תוספת שמראה איך זה צריך להיראות.

אבל זה יכול להיות באותו שלט.

כן. זה יכול להיות באותו שלט.

כאן זה לא מובן כך.

זה לא עניין של להוסיף עוד טקסט.

תנסחו משהו לפני ההצבעה. יש עוד הערות לחמשת הסעיפים הראשונים?

יש לי הערה לגבי תקנה 3. סעיף 7(ג) לחוק רישוי שירותים בענף הרכב קובע ששר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של הרישיון והוא גם רשאי לקבוע שבאותה דרך מטעמים מיוחדים המנהל רשאי לקצר את תקופת הרישיון. כאן הם מבקשים בתקנה 3 ש"המנהל רשאי ליתן רישיון להפעלת מוסך שתקופת תוקפו קצרה משש שנים או לחדשו", אם הרישיון האמור ניתן חודש לאחר יום 1 בינואר. השאלה היא האם העובדה שהרישיון ניתן חודש לאחר 1 בינואר, האם היא תיחשב מטעמים מיוחדים, כדי לאפשר לו לקבוע תקופת רישיון קצרה יותר משש שנים.

מדובר על הארכת רישיון של 5,500 מוסכים. אנחנו רוצים שהרישיונות יחודשו כל ראשון בראשון לחודש. אז אמרנו שאם הרישיון ניתן למוסך אחרי הראשון בראשון לחודש, נגיד שהוא ניתן ב-1 במרס, הוא לא יהיה לשש שנים אלא הוא יהיה לחמש שנים ותשעה חודשים.

הוא כאילו ניתן בתוך השנה.

בדיוק.

עד מועד התוקף של מי שקיבל בינואר. גם אם הוא קיבל מאוחר יותר, התוקף מוגבל כדי להגיע עם כולם לאותו מועד. המצב הזה שהוא מקבל רישיון באמצע השנה, זה כי הוא חדש?

כן. מוסך חדש. יכולים להיות מוסכים שהרישיון שלהם מחודש והרישיון שלהם נגיד מסתיים באוגוסט אנחנו רוצים להביא את כולם למועד קבוע של חידוש רישיון. אנחנו רוצים לעשות את זה גם בתיקון חקיקה לגבי שאר הרישיונות.

בסדר. יש עוד הערות לחמשת הסעיפים הראשונים?

ניסיתי לכתוב נוסח לתקנה. "שלט כאמור בתקנה זו של מוסך מומחה, יהיה בצורה כאמור בתוספת הראשונה". אז לא צריך את הסיפה שהגודל וגודל האותיות יהיו כמפורט בתקנת משנה (א). אני בעצם אומרת שהשלט יהיה בצורה שבתוספת הראשונה.

תודה על ההבהרות.

מי בעד אישור חמשת הסעיפים הראשונים? מסעיף 1 עד 5? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הסעיפים אושרו פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים.

נא להקריא סעיפים 6, 7, 8 ו-9.

6. דיווח על ליקויים ברכב

(1) מנהל מקצועי של מוסך ידווח לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים כאמור בסעיף 142 לחוק שלא תוקנו בטרם נמסר הרכב ללקוח, לפי הטופס שבתוספת השנייה.

(2) טופס כאמור ייערך סמוך לפני מסירת הרכב ללקוח ועותק ממנו יימסר ללקוח. הטופס יישלח לרשות הרישוי מיד עם מסירת הרכב כאמור, ולא יאוחר מיום עבודה אחד לאחר מסירת הרכב.

(3) רשות הרישוי רשאית להתלות רישיון רכב שנמסר לגביו דיווח כאמור בתקנת משנה (א), עד לקבלת הודעה מאת מנהל מקצועי של מוסך על תיקון הליקויים המנויים בטופס האמור. הודעה על התליית רישיון הרכב תישלח לבעל הרכב בדואר רשום, לפי כתובתו הרשומה במאגר נתוני הרכב לפי פקודת התעבורה.

7. נסיבות שיש בהן להעיד על חשש לניגוד עניינים של מנהל מקצועי

התקיימו במנהל מקצועי של מוסך אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן, יראו אותן כמעידות על חשש לניגוד עניינים של המנהל המקצועי האמור:

(1) משמש בתפקיד שדמאי רכב, בוחן רכב או קצין בטיחות בתעבורה.

(2) מקבל הכנסה ממבטח, סוכן ביטוח או מי מטעמם, בעבור שירותים שאינם פעולות ברכב כמשמעותן בסעיף 128(א) לחוק. בפסקה זו, "מבטח" – בעל רישיון מבטח לפי סעיף 15 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981. "סוכן ביטוח" – בעל רישיון סוכן כמשמעותו בסעיף 25 לחוק האמור.

8. כללי אתיקה מקצועית למנהל מקצועי של מוסך

מנהל מקצועי של מוסך –

(1) לא יבצע פעולה ברכב שאין בה צורך לפי שיקול דעתו המקצועי, לא יורה ולא יאשר לעובד של מוסך לבצע פעולה כאמור, והכול בכפוף להוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב לפי סעיף 139 לחוק.

(2) לא יבצע פעולה ברכב שלא נכללה בהצעת מחיר ראשונה או בהצעת מחיר מעודכנת שניתנה ללקוח לפי סעיף 132 לחוק, ולא יורה ולא יאשר לעובד של מוסך לבצע פעולה כאמור.

נעצור כאן. הערות לסעיפים 6 עד 8.

בסעיף 6(ג) יש טעות. אם אנחנו עכשיו מודיעים ומדווחים על ליקוי, מה שהיה עד עכשיו - זה גם היה יותר נכון - הבן אדם היה מתקן במוסך אחר אליו הוא הלך אם הוא לא אהב את המחיר, ואז הוא היה בא עם החשבונית למכון רישוי והיו מעלים אותו שוב על הכביש אחרי שהראה חשבונית וקבלה. כאן יש איזושהי בקשה ממנהל מקצועי שאחר כך יקבל את הרכב לתיקון, שהוא ידווח על ההעלאה. לא ברור איך האוטו הזה יחזור לכביש. אנחנו מציעים לחזור לנוסח הקיים, כפי שהיה קיים עד היום בצו, שהבן אדם שקיבל התליה של הרישיון, ילך למכון רישוי עם חשבונית וקבלה ממוסך מורשה ושם יחזירו לו את הרישיון. זה גם המקום הנכון.

מה נשתנה החוק הזה מכל החוקים? מה נשנתה התקנה הזאת מנוהל העבודה הרגיל שלכם?

לדעתי גם לא צריך לערבב בעניין הזה את המנהל המקצועי שמתקן. זה לא אמור להיות עניינו.

הם תכף יתייחסו לזה. עוד הערות.

יש כאן בעיה. אני לא בטוחה שהחוק הזה מקנה לנו סמכות, לרשות הרישוי, להתלות רישיונות.

מה את מציעה? יש היגיון בהערתו של רונן?

כן.

אם כן, מה אתם מציעים? הוא טוען שיש לכם נוהל עבודה אחר שהוא עובד ותקין. למה לא מאמצים אותו?

הוא מעוגן בתקנות התעבורה.

תפנו לשם. תפנו לסעיף הזה.

התיקון הזה נולד בעקבות ההערה שלנו בייעוץ המשפטי לגבי הטופס, הטופס של התוספת השנייה, תקנה 6, טופס דיווח על ליקויים ברכב. בסיפה של הטופס נכתב "לידיעת בעל הרכב, הנך רשאי לתקן את הרכב בכל מוסך לפי בחירתך. אם לא תתקן את הליקויים, רשות הרישוי רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי תקנות התעבורה". מדובר כאן בסמכויות שהן גם הורדת רכב מהכביש. זו סמכות מהותית שאנחנו חשבנו שהיא לא יכולה להיות בטופס אלא היא צריכה להיות בתקנה עצמה. צריכה להיות הסמכה מפורשת לדבר הזה. לכן הם הציעו את הנוסח הזה.

מה שאת אומרת, אלה שני דברים שונים.

עם ההורדה אין לנו בעיה. יש לנו בעיה עם החזרה.

אנחנו לא רוצים את המטלה הזאת של טופס נוסף של התיקון. הרי התקנה הזאת מדברת על טופס ליקויים.

תכף נחליט מה עושים עם סעיף 6. הערות אחרות לסעיפים 7 ו-8.

בסעיף 7 מדובר על ניגוד עניינים של מנהל מקצועי במוסך. תקנת משנה (1), "משמש בתפקיד שמאי רכב, בוחן רכב או קצין בטיחות בתעבורה" – היא נכונה אבל היא לא מספיקה. יש גם בעלי רישיונות אחרים לפי חוק הרישוי – או לא בחוק הרישוי אלא בחוקים נוספים - שהם קצין בטיחות, שמאי רכב, וצריכה להיות הוראה מקבילה גם לגביהם. כשיש את הממשק הזה שאותו אדם משמש בשני תפקידים, האיסור צריך לבוא גם מהצד השני.

לגבי שמאי רכב, זה נמצא בתקנה.

למה לא שלחתם הערות כתובות לוועדה ולמשרד?

למשרד שלחנו באוגוסט 2020.

גם את כל מה שאת אומרת עכשיו?

כן.

ואתם עניתם?

לגבי שמאים, הוראה מקבילה נמצאת בתקנות שמסדירות את השמאים ולא בתקנות אלה. בוחן רכב וקצין בטיחות בתעבורה, חוק רישוי שירותים במקצועות בענף הרכב, איננו מקנה סמכות להסדיר אותם. לגבי שמאי רכב תהיה הוראה זהה.

בקיצור, שמעתם את ההערה הזאת ונחה דעתכם מהנוסח הקיים.

ובכל מקרה, התפקידים שמפורטים כאן בתקנה, בעיניכם יש כאן ניגוד עניינים מובנה בתוקף התפקידים האלה. חשוב להבין שמדובר כאן על חזקה של ניגוד עניינים שמגבילה את אותו אדם שמבצע את התפקידים האלה. לכן חשוב שיהיה ברור שאתם בחנתם את העניין ויש כאן ניגוד עניינים מובנה.

החוק לא מחייב ניגוד עניינים מובנה אלא חשש לניגוד עניינים.

לסעיף 7. מקבל הכנסה, לא הבנו מה הכוונה של זה. הערנו על זה בזמנו. "מקבל הכנסה ממבטח, סוכן ביטוח או מי מטעמם". אנחנו לא מכירים מנהלים מקצועיים שמקבלים הכנסות כמנהלים מקצועיים על פעולות שאינן ברכב. למה הכוונה? הוא משווק ביטוח?

זה בעצם המוסך אצלו עובד המנהל.

חוה, תשובה להערה.

אנחנו מזכירים שמדובר בשכיר במוסך ולא במנהל מקצועי.

יכול להיות גם הבעלים של המוסך. אלה שני רישיונות שונים, גם אם זה אותו בן אדם.

מי שמקבל את ההחלטות המהותיות ומחליט מה התיקון שצריך לעשות ברכב, זה המנהל המקצועי. החלטות המקצועיות הן בידיו וממילא האינטרסים והתנגשות האינטרסים יושבת אצלו. לעומת זאת, בעל רישיון להפעלת מוסך, יכול להיות שהוא בכלל תאגיד והוא בכל מקרה, גם אם זה אדם, הוא לא מקבל את ההחלטות. מי שמחליט אם צריך להחליף את החלק הזה או לא צריך להחליף אותו ואפשר לתקן אותו, זה לא הוא.

מי שמקבל את ההחלטה זה בעל המוסך. התאגיד.

התאגיד. בעל המוסך מקבל את ההחלטה, אם הוא למשל מוסך הסדר של חברת ביטוח. אגב, זאת עבירה פלילית, ניגוד העניינים הזה. אתם שולחים אותנו להוראות פליליות ומינהליות על מנהל מקצועי, ואם הוא עובד במוסך שמתקשר עם חברת ביטוח? זה אומר שהוא כבר עכשיו עבריין?

לא, אבל המנהל המקצועי.

אבל המנהל המקצועי ממילא חייב להיות לפחות שמונה שעות במוסך. אז מתי הוא יקבל הכנסה מחברת ביטוח ועל מה?

זה בדיוק העניין, שהם רוצים למנוע את זה שהוא מקבל גם הכנסה וגם נותן את השירות. אם ממילא הוא לא מקבל, אז מה החשש כאן?

מה החשש של משרד התחבורה?

אנחנו חוששים מסיטואציה שהמוסך עצמו יתקשר עם חברת ביטוח ואז יוצא שהמנהל המקצועי שעובד באותו מוסך שהתקשר עם חברת ביטוח הוא עבריין.

אנחנו מדברים על ניגוד עניינים של מנהל מקצועי. אם המוסך הוא זה שמתקשר עם חברת הביטוח, המוסך הוא גם זה שמקבל את התשלום ולא המנהל המקצועי. לכן אין כאן בעיה.

תני לי דוגמה אחת למה אתם מתכוונים כאן כי אנחנו חוששים שמנהל מקצועי יהיה חשוף להליכים משמעתיים ופליליים, ועל מה?

אם יורשה לי לחזור להיבט המשפטי. סעיף 13 מסמיך לקבוע כללי ניגוד עניינים ואתיקה לבעלי רישיונות לעיסוק במקצוע בענף הרכב ולא לבעלי רישיונות למתן שירות לרכב.

נכון, אבל הסעיף הזה לא רלוונטי למנהל מקצועי.

אין לי סמכות לקבוע כללים לגבי מי שהוא לא בעל מקצוע. רישיון להפעלת מוסך זה שירות ולא מקצוע.

אבל זה לא אומר שחייבים לקבוע כללים לא רלוונטיים. זה פשוט לא רלוונטי ואנחנו חוששים.

יכול להיות שהיה צריך שתהיה לנו סמכות לקבוע עוד כללים אבל זה לא אומר שאני לא הייתי קובעת כללים.

אבל זה לא המענה למה שאני אומרת. לא נתתם לנו דוגמה על מה מדובר כאן. אם זה מיותר, בואו נוריד את זה כדי שמנהלים מקצועיים לא יהיו חשופים להליכים.

למה מיותר? מה מיותר? אני לא מקבלת שזה מיותר.

תני לי דוגמה מתי קורה שמנהל מקצועי מקבל גם הכנסה מחברת ביטוח.

אנחנו רוצים למנוע מצב כזה.

יכול להיות שהוא קיבל שוחד?

שוחד זאת עבירה פלילית.

יכול להיות שיאמרו לו שעל כל רכב שהוא לא יעביר, ישלמו לו? יכולים לקרות הרבה דברים.

אנשים עובדים ביותר מעיסוק אחד.

אם אדם לא חושש ליושרתו והוא יעשה את תפקידו כמנהל מקצועי, לא תהיה לו בעיה. אם הוא יפעל בניגוד עניינים, תהיה לו בעיה. לאיש הזה יש כוח, הוא מחליט אם האוטו כשיר או לא.

אני מניחה שזה גם מעביר עליו את נטל ההוכחה, להוכיח שהוא לא פעל בניגוד עניינים.

זה עוד יותר לא הוגן כלפיו.

לשיטתך אפשר שהוא יהיה מנהל מקצועי של מוסך וחוץ מזה בעלים של סוכנות ביטוח. הוא אפילו לא עובד בה בפועל אבל הוא בעלים של סוכנות ביטוח ויש לו עובדים. הוא לא צריך הרבה זמן בשביל להיות בעלים כשיש לו שם מישהו אחר שעושה את העבודה.

בסדר. קיבלנו.

לסעיף 8, לכללי האתיקה. אנחנו מתנגדים בתוקף לניסוח של תת סעיף (1), לא יבצע פעולה ברכב שאין בה צורך. התיבה הזאת, "אין בה צורך", היא מאוד עמומה ומאוד לא ברורה. אנחנו לא יודעים איך אתם תבואו בדיעבד ותבחנו את זה. אני שוב מזכירה שהדברים הללו הם מינהלתיים ופליליים. לפי הניסוח הנוכחי שלכם, המשפט הוא "לא יבצע פעולה ברכב שאין בה צורך לפי שיקול דעתו המקצועי".

מה את מציעה? מה צריך להיות כתוב כאן?

צריך להיות בדיוק להיפך, לא על דרך השלילה אלא על דרך החיוב. "יפעל לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד נקי מהשפעות זרות". כך צריך להיות.

זה צריך להיות פוזיטיבי ולא נגטיבי. אי אפשר להיכנס למוח של שיקול דעתו המקצועי.

עבירות תמיד כותבים בדרך איסור, מה אסור לעשות.

נכון.

אפשר לכתוב "לא יפעל שלא לפי שיקול דעתו המקצועי נקי מהשפעות זרות כלשהן". זה גם קושר למה שכבודו אמר, שהוא זה שיקבל את ההחלטות.

נשמע סביר.

שזה בדיוק אותו הדבר.

לא. אני לא יודעת מה זאת פעולה שאין בה צורך.

זאת הייתה גם הערה של הייעוץ המשפטי שלנו.

גם אני הערתי בעניין הזה, איך בוחנים את הצורך. מדובר כאן בשיקול דעת אישי מקצועי. יש כאן בחינה סובייקטיבית. שוב, אסור לשכוח שהפרת הוראה זאת עלולה לגרור עיצום כספי בסך 10,000 שקלים. לכן ההפרה צריכה להיות מאוד מאוד ברורה כיצד הוא אמור להפעיל את שיקול הדעת שלו ואיך בוחנים את שיקול הדעת.

ההפניה לסעיף 139 אמורה לתת לנו את הסטנדרט המקצועי. סעיף 139 קובע את הסטנדרט של הוראות מקצועיות עם מדרג כאשר הקומה הראשונה של המדרג הן הוראות יצרן הרכב, שנית, תקנות של השר וכרגע אין תקנות כאלה. באחת הטיוטות יש. שלישית, ההוראות של המנהל. כל האמירה הזאת שאין בה צורך, זה הכול בכפוף להוראות לפי סעיף 139.

אם הוא ביצע את כל ההוראות המפורטות בסעיף 139, האם מבחינתכם הוא הפעיל את שיקול דעתו הנכון?

ככלל, כן. אם זו פעולה שנדרשת לפי סעיף 139, הוא נמצא בגבולות מה שהוא היה צריך לעשות.

אבל זה גם לא מה שכתוב בתקנה. את לא כותבת פעולה החורגת מ-139.

כאן זה יכול ליפול על טעות. זה יכול להיות פלילי בגין טעות.

אולי להפנות לסעיף 139 כבר אחרי "אין בה צורך". אולי לומר שאינו נדרש לפי סעיף 139.

סעיף 139 לא נותן לנו מאה אחוזים מהמצבים. לא לגבי כל דבר יהיו הוראות יצרן או תקנות.

איך תשפטי אם "אין בה צורך" אם אין לך שום דרך לבדוק?

אנחנו מנסים לחסום מצבים, ואני חושבת שלא מעטים מאתנו מכירים או נתקלנו באופן אישי. אנחנו הולכים למוסך, אומרים לנו שצריך לתקן דבר כזה או אחר ואנחנו לא יודעים אם זה נכון או לא נכון ואם צריך או לא צריך.

אנחנו מתנגדים להצגה האת של המוסכים כאנשים שמרמים לקוחות. חוה, זה לא מתאים. זה לא לעניין. אם את רוצה למנוע את זה, אז אני מציעה לך ניסוח חלופי שיפעל רק לפי שיקול דעתו המקצועי, לפי סעיף 139 ונקי מהשפעות זרות כלשהן. נתתי לך ניסוח יותר רחב.

מה זה השפעות זרות?

שמאי שיבוא מטעם חברת ביטוח להגיד לו מה לשים או אלה ספקי חלפים. להיפך, אני נותנת לך ניסוח יותר רחב. אני לא רוצה שמנהל מקצועי ייפול כאן בניסוח שאני לא יודעת איך בדיעבד יהיה אפשר לפרש אותו. מה זה אין בה צורך לפי שיקול דעתו?

"לא יבצע פעולה ברכב שלדעתי המקצועית בהתאם להוראות סעיף 139".

לא תמיד יש הוראות לפי 139.

אבל את מנסה להכניס מהימנות ואמינות לסעיף 139. זה נורא קשה. היום יש דין אזרחי ויש לנו כאלף תיקים בשנה בגין בעיות כאלה. הרבה פעמים מסתבר שאלה טעויות באבחון. אם יש טעות באבחון, הבן אדם יהיה פלילי?

אנחנו גם מנסים להגן כאן על המנהל המקצועי של המוסך מפני הלחץ של חברת ביטוח או של שמאי לעשות תיקונים שלא נדרשים או לתקן פחות ממה שנדרש כי חברת הביטוח לוחצת עליו.

בסדר, את זה אנחנו מקבלים.

הצעתי לך לומר נקי מהשפעות זרות.

מה זה השפעות זרות? זה לא משהו שאנחנו מתייחסים אליו בחקיקה.

אני לא עורך דין אבל אני מציע לכם: "לא יבצע פעולה ברכב שאיננה לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד".

בסדר. מקובל עלינו.

לא צריך את ה"אין בה צורך".

קצר וקולע. מצוין.

"לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד" ואחר כך "לא יורה".

מה שאתם רוצים כהמשך.

"לא יורה", זה בסדר. זה ברור מה הוא אמור לעשות.

"לא יבצע פעולה ברכב שאיננה על פי שיקול דעתו המקצועי בלבד".

אבל את כן מפנה לסעיף 139 כי זה נותן את המסגרת של שיקול הדעת.

כן, בוודאי.

סיימנו את ההערות עד סעיף 8.

למיטב זיכרוני לא ניתנה תשובה לסעיף 6.

נכון. לא ניתנה תשובה.

בסעיף 6 חשבנו להפנות לתקנה 308(ה).

תקריאי את הנוסח המתוקן.

לא ניסחתי אותו כי הייתי כאן בעניין אחר. תקנה 308(ה) לתקנות התעבורה מדברת על רכב שקיבל הודעת אי שימוש נניח בבדיקה בצדי הדרך. אומרים ש"נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת כי הפגמים שפורטו בהודעת אי השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי השימוש ותסיר את ההערה שנרשמה ברישיון הרכב למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב אובדן גמור". זה פחות רלוונטי. איכשהו צריך לחבר את שני אלה ביחד.

אבל סעיף החוק בחוק הרישוי מדבר על דיווח על ליקויים ולא על דיווח על תיקון ליקויים. את יכולה לוותר על כל תת הסעיף הזה.

אנחנו מקריאים את סעיף 9 ואת כל הסעיפים שנשארו ואחר כך נצביע על הכול. בינתיים תציעו נוסח לסעיף 6.

9. אגרות

(1) בעדש בקשה למתן רישיון לפי סעיפים 127, 129, 135 או 136 לחוק, קבלת העתק מקור או עותק של רישיון כאמור ובעד השתתפות בבחינה לקבלת רישיון, ישולמו האגרות כמפורט להלן:

בשקלים חדשים

(1) אגרה שנתית בעד רישיון להפעלת מוסך, מסוג אחר 390

(2) אגרה שנתית בעד כל סוג נוסף של מוסך שנכלל ברישיון 170
להפעלת מוסך.

(3) אגרה שנתית בעד רישיון להפעלת מוסך מומחה, נוסף 300
על האגרות לפי פסקאות (1) ו-(2).

(4) אגרה שנתית בעד רישיון לניהול מקצועי של מוסך 190

(5) אגרה בענ השתתפות בבחינה עיונית 137

(6) אגרה בעד השתתפות בבחינה מעשית 232

(7) אגרה בעד קבלת העתק מקור או עותק של רישיון 20

(2) סכום האגרה לפי פסקאות (1) עד (4) שבתקנת משנה (א), לעניין רישיון כאמור באותן פסקאות שניתן או שחודש לאחר יום 1 בינואר, בשנה שבה ניתן או חודש כאמור, יהיה החלק השנים-עשר של האגרה לפי הפסקאות האמורות, בעד כל חודש של תקופת הרישיון או חלק ממנו, ויעוגל כאמור בתקנת משנה (ה).

(3) סכום האגרה בעד השגה על תוצאות בחינה, עיונית או מעשית, יהיה מחצית מן האגרה ששולמה בעד הבחינה כאמור בתקנת משנה (א), לפי העניין, ויעוגל כאמור בתקנת משנה (ה).

(4) הוחזר או בוטל רישיון, לבקשת בעל הרישיון, יחזיר המנהל לבעל הרישיון את סכום האגרה ששילם, באופן יחסי, בעד כל חודש שלם שנותר עד סוף השנה שבה הוחזר או בוטל הרישיון כאמור. סכום ההחזר יעוגל כאמור בתקנת משנה (ה). בתקנת משנה זו, "רישיון" – רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3), לרבות סוג של מוסך הכלול בו, או רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(4).

(5) הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יתעדכנו ב-1 באפריל של כך שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי. סכום אשר עודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. עדכון הסכום כאמור ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום העדכון הקודם, לפני שעוגל כאמור ויום העדכון הראשון יהיה ב-1 באפריל שלאחר תום שנה מיום תחילתן של תקנות אלה. לעניין זה -

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון.

"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2021.

(6) המנהל הכללי של המשרד יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהשתנתה לפי תקנת משנה (ה).

10. תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

לגבי סעיף 9, במחשבה נוספת, אין לי דרך לפרסם בנפרד את התקנות האלה ותקנות המוסכים האחרות. אחת ההגדרות כאן היא תקנות רישוי מוסכים. הם יצטרכו להתפרסם יחד בכל מקרה.

נכון, אבל אנחנו לא נכרוך אותן אחת בשנייה.

בכל מקרה הן כרוכות. שיהיה ברור שגם אם התקנות האלה מאושרות היום, אנחנו לא נעביר אותן לחתימה ופרסום עד שלא יהיו גם התקנות האחרות.

תודה. מה עשיתם עם סעיף 6?

משרד המשפטים. כמו שהובהר כאן, חוק רישוי, אין בו הסמכה לרשות הרישוי להתלות רישיון רכב. אני מניחה שסמכות כזאת נמצאת בפקודה או בתקנות התעבורה. לכן אני חושבת שאת התקנה הזאת שמציעים להוסיף, אין בה צורך ואולי גם אין סמכות.

גם כשאת רואה את ההוראה הקבועה בטופס? את לא חושבת שזה צריך להיות כהוראה מהותית ולא בטופס? תסתכלי על העמוד האחרון של התקנות. על ההוראה האחרונה שקבועה בתקנות. "לידיעת בעל הרכב, הנך רשאי לתקן את הרכב בכל מוסך לפי בחירתך. אם לא תתקן את הליקויים, רשות הרישוי רשאי להפעיל את סמכויותיה לפי תקנות התעבורה".

נכון, לפי תקנות התעבורה. איך שאני רואה את הטופס, זאת לא הסמכה להתלות את רישיון הרכב. בעצם משרד התחבורה מביא לידיעת בעל הרכב את הסמכויות שקיימות לו כבר מכוח פקודת התעבורה.

אם זו עמדת משרד המשפטים, אני מוכנה לקבל אותה. אם אתם חושבים שאין צורך בסעיף קטן (ג).

גיליתם את זה עכשיו?

התקנות האלה אושרו בזמנו על ידי משרד המשפטים. אני מודה שרק עכשיו ראיתי את סעיף (ג) המוצע ולכן רק עכשיו אני מתייחסת.

הוא למעשה נוסף לאחר אישור הנוסח במשרד המשפטים.

בסדר. אינגריד, הערות לסעיף 9.

גם כאן לגבי המוסך המומחה, אנחנו רואים שהוא יצטרך לשלם כפל רישיון, גם אגרה רגילה לפי פריט (1) וגם עוד אגרה לפי פריט (3). אנחנו מבקשים לא להקשות. למה הוא צריך לשלם עוד אגרה? אין צורך.

יש עליו דרישות נוספות, מה שאומר שיש יותר בדיקות שאנחנו צריכים לעשות לפני שהוא מקבל את הרישיון.

זה עולה לו כסף. המעבדה עולה לו כסף. זה הרבה מאוד כסף. למה הוא צריך לשלם פעמיים על רישיון?

התחשיבים הם לגבי עלות מתן השירות. מוסך מומחה הוא קודם כל מוסך.

אבל המעבדה בודקת אותו.

אבל כנראה שהוא גם יהיה מוסך עם מקצוע אחד שהוא אוטו-טק, ועל זה יש את התוספת של המומחיות, שם יש גם בדיקות למשרד התחבורה.

לדעתנו זה עוד אגרה מיותרת.

יש כאן הליך רישוי. הוא כבר מוסך והוא מבקש עוד רישיון. הוא מבקש מאיתנו לתת לו את הרישיון הזה. אנחנו צריכים לבדוק אותו, לבדוק את המקום שלו, לבדוק את הקשר שלו עם היצרן, לבדוק את אנשי המקצוע שעומדים לרשותו. מדינת ישראל והציבור הישראלי לא אמור לסבסד את זה. המוסך עושה את זה מן הסתם כדי להרוויח מההכרה הזאת.

אני מנסה לומר שהוא בכל מקרה משלם. המעבדות גובות כמה אלפי שקלים לשנה. המדינה שולחת אותו למעבדה.

אבל יש דברים שאנחנו בודקים. אנחנו מטפלים בהם.

עסק משלם עוד, בסופו של דבר זה מתגלגל.

בדרך הזאת זה יתגלגל על הלקוחות שלו ובלי אגרה זה יתגלגל לכלל הציבור שלא ניגש אליו.

במה שאפשר להקל, צריך להקל.

זה לא עניין של להקל. זאת שאלה מי יישא בעלות הזאת, האם כל הציבור הישראלי או רק הלקוחות שלו. אנחנו חושבים שרק הלקוחות שלו צריכים לשאת בעלות הזאת.

אני מזכירה שהמוסך המומחה נולד על רקע המגמה היסודית שבחוק הרישוי, להגדיל את התחרות. זה אמור להיות אינטרס כלל ציבורי שיהיו מוסכים מומחים.

כמה שיותר מוסכים מומחים.

שאלה. יש שם סעיף של ערעור על הרישיון ושם כתוב שאם אתה מערער, אתה צריך לשלם 50 אחוזים מעלות האגרה.

מדובר על ערעור על בחינה לצורך קבלת רישיון למנהל מקצועי.

שילמתי אגרה בסך 380 שקלים ואם אני רוצה לערער, אני צריך לשלם עוד?

לא. מדובר על אגרה בסך 137 או 237 שקלים.

למה אני צריך לשלם עוד 50 אחוזים אם אני רוצה לערער?

כי בודקים את הבחינה מחדש.

אז אנחנו מרתיעים אנשים לדרוש את הצדק? הם כבר שילמו אגרה.

מצד שני זה תמריץ שכל אחד שלא עובר את המבחן יגיש ערעור כך שכל מבחן נצטרך לבדוק פעמיים.

יש מידתיות. 50 אחוזים זה הרבה.

נצטרך לבדוק שוב את הבחינה מאפס.

זאת חובתכם. שילמו לכם על כך באגרה.

האגרה מחושבת לפי עלות של טיפול אחד במבחן. מבקשים מאתנו לעשות טיפול שני.

אני חושב שזה ירתיע אנשים מלדרוש את הצדק שלהם.

גם היום זה לא מרתיע.

מה גובה האגרות היום?

137 שקלים למבחן עיוני ו- - -

והערעור?

68 ו-116.

גם היום קיים הדבר הזה?

אני חושבת שאלה הסכומים. כן.

תבדקו לי מה המצב האמיתי היום. יש לכם כמה דקות לבדוק את זה.

מה קורה בסעיף 6?

אמרנו שמורידים את זה.

מה סיכמתם לגבי ההערות של אינגריד לסעיף 9? האם סיכמתם?

מה שיושב ראש הוועדה הציע, בסעיף 8, על האתיקה.

את זה סיכמנו. זה נוסח שסיכמנו. אני שואל לגבי סעיף 9. הייתה לך הערה.

על כפל האגרה למוסך מומחה.

היושב ראש, היום האגרה על בחינה עיונית היא 235 שקלים.

במצב הקיים, אם אדם מערער, כמה הוא משלם?

לפי מה שאני רואה כאן, בצו אין התייחסות לזה.

אם כן, זאת אגרה חדשה שלא הייתה קיימת. תבדקו לי את זה בדקות הקרובות. לא מטילים אגרות חדשות.

אגרה עיונית בצו היא 235 שקלים.

עד היום עשיתם את זה בחינם.

רק לגבי כפל מסמך, אם אתה רוצה לקבל את אותו מסמך, אתה צריך לשלם מחצית מהאגרה.

כאן הורדנו את זה ל-20 שקלים.

נכון. ראינו את זה. זה ירד ל-20 שקלים. לגבי ערעור, באופן עקרוני אנחנו רואים את זה כאחת הזכויות של הנבחן להגיש ערעור.

אדם שמערער היום משלם או לא משלם? אם הוא משלם, כמה? מה הבעיה לקבל תשובה לשאלה הזאת?

מה סיכמתם לגבי סעיף 9?

אנחנו חושבים שכיוון שיש עלויות של הרישוי של המוסך הזה, מעבר לעלויות הרגילות, המוסך צריך לשלם גם אם זה יתגלגל על הלקוחות שלו כי אחרת זה מתגלגל על כל הציבור ולא על הלקוחות שלו.

מה זה מוסך מומחה? אני הייתי כאן מתחילת החקיקה וגם כמה מהנוכחים. כל החקיקה הזאת התחילה על ביס ההבנה שיש בעיה בתחרותיות בשוק. משרד התחבורה בעצמו יזם את מתווה המוסך המומחה כדי לתת איזשהו מענה לשליטה של גורמים אחרים בשוק. צריך לעודד את המוסכים האלה לקום ובמקום זה מנסים כנראה לייאש אותם עם תוספות אגרה ורגולציה לאורך כל הדרך.

בגלל ההתפתחות הטכנולוגית והבעיה בתחרות לפי דוח ועדת זליכה, עשינו פיילוט והכשרנו 15 מוסכים מומחים. כל הרעיון היה להקל. לקחת מוסכים כלליים ולהעלות אותם ברמה. כל הרעיון לא היה להשית עליהם עוד ועוד הוצאות כי לא יהיו אנשים שירצו לעשות את זה. מחפשים לעשות עסקים, להקל בעשיית העסקים ולא כל הזמן לשים חסמים.

זה לא עניין של חסם. זאת השאלה מי יישא בעלויות.

כסף הוא חסם.

ברגע שהמחוקק הניח שהיעדר התחרות פוגע בציבור, את אומרת שזה יושת על כלל הציבור, זה הפוך.

בכל מקרה זה יותר ציוד.

כפל האגרות הזה קיים כיום?

אנחנו לא מדברים על כפל אגרות. אנחנו מדברים על מוסך חדש שלא היה קיים עד היום. אנחנו מדברים על מוסך מומחה ומוסך מומחה הוא קודם כל מוסך רגיל. זה מוסך שהוא בעל מקצוע אחד, אוטו-טק, שתשלום האגרה עבור מקצוע אחד הוא 390 שקלים. כשאנחנו מדברים על מוסכים קיימים, מדובר כנראה לא על מקצועות אוטו-טק אלא מדובר על מקצוע שיש לו מכונאות, חשמל, מיזוג. מדובר על שלושה מקצועות כאשר מקצוע ראשון הוא 390 שקלים ועוד שני מקצועות של 170 שקלים אגרה על כל מקצוע. אנחנו בכל מקרה מגיעים לאגרה הרבה יותר גבוהה מאשר אם אנחנו הולכים על מוסך מומחה.

מה הייתה האגרה שם?

לא הייתה.

מה תהיה?

390 שקלים למוסך אוטו-טק שזה מוסך לכל דבר.

עד היום אתה משלם אגרה לפי כל מקצוע?

מקצוע ראשון 390 שקלים, וכל מקצוע נוסף 170 שקלים.

למומחה, כמה אתה משלם?

690 שקלים. 300 ו-390. 390 שקלים על מקצוע ראשון שכל מוסך משלם ו-300 שקלים על התוספת של המוסך מומחה.

אני רוצה שתסבירו לי שוב את ההסתייגות.

היום משלמים לפי מקצועות. מקצוע אוטו-טק משלב את שלושת המקצועות – מכונאות, חשמל, מיזוג אוויר.

כשאתה אומר אוטו-טק, אתה מתכוון למומחה?

לא. למקצוע. היום יש או חשמלאי, או מכונאי או מיזוג אוויר. אנחנו מאחדים את הכול למקצוע אחד. לא יהיה יותר מכונאי לבד או חשמלאי לבד. זה אוטו-טק, במקצוע אחד.

אז לא יהיו שלוש אגרות.

נכון. תהיה אגרה אחת למקצוע אחד. לבן אדם לעשות הסבה עצמית שלו עולה בין 15 ל-20 אלף שקלים עם הבחינות. אחר כך יעלה לו עוד כי זה ציוד נוסף.

תמשיך את הקו. אל תוסיף לי מידע לא רלוונטי.

זה עוד עלויות.

הבן אדם היה משלם על שלוש מקצועות והפכתם את זה למקצוע אחד, אוטו-טק.

נכון.

כמה הוא היה משלם על שלוש מקצועות?

300 ומשהו שקלים. 370, אם אני לא טועה ועוד 170.

380 ועוד 174.

גם עכשיו הוא ישלם.

כמה הוא ישלם על אוטו-טק?

390.

370.

אם כן, איפה הבעיה?

זה מוסך מומחה.

אם הוא עובר מאוטו-טק למוסך מומחה, הוא משלם עוד 300 שקלים?

המומחה הוא אוטו-טק. המקצוע האישי שלו הוא אוטו-טק והמומחה זה עניין של להיות מוסך שירות של יבואן או להיות מוסך שהוא כמו שירות של יבואן.

למה שלא תהיה על זה אגרה? זה תחום נוסף.

מוסך זה מוסך. זה אף פעם לא היה.

זה כמו שלמוסך שירות יבואן אין עליו תוספת של 300 שקלים.

לא הייתה אגרה על מומחה.

לא.

לא היה מוסך מומחה אבל גם מוסך שירות יבואן לא משלם עוד 300 שקלים.

רוצים לעודד את האנשים. אני הייתי נותן לו הנחה.

אם זה לא היה עד היום, למה הכנסתם את זה?

מוסך מומחה לא היה קיים עד היום.

אבל היו דברים דומים.

לא היה.

כמו מוסך יבואן. לא הייתה לזה אגרה מיוחדת.

מוסך של יבואן, ההגדרה שלו היא מוסך שהתקשר עם יבואן. אין לזה שום קשר למוסך יבואן.

איך אין לזה קשר אם אתם הקמתם את המוסך מומחה כדי להתחרות במוסכים? למוסך מומחה יש הגדרות ודרישות שמוסך צריך לעמוד בהן. אחת ההגדרות הבסיסיות הוא שהוא צריך להיות מוסך לאוטו-טק, רכב קל או רכב כבד או אופנועים.

בחוק החדש מוסך יבואן צריך להיות מוסך מומחה. אני חושב שצריך לתת תמריץ ולא הפוך.

אוטו-טק, את גובה אגרה אחת, נכון?

נכון. במקום שלוש שהיו לפני כן.

מה גובה האגרה שתהיה באוטו-טק?

היום 390 שקלים.

ואחר כך אם מישהו הוא אוטו-טק ורוצה להיות מומחה, הוא ישלם עוד. למה? מה קרה במעבר שלו מאוטו-טק למומחה?

יש בדיקות נוספות. יש דברים שאנחנו כמשרד נדרשים להם.

יש לו רגולציות חדשות?

כן.

שהן לא אוטו-טק.

כן.

אבל הוא משלם את זה למעבדות. בודקת את זה מעבדה מוסמכת.

הוא צריך להראות קשר וגישה ליצרן, הוא יצטרך להראות אנשי מקצוע מסוימים, הוא יצטרך ציוד ואני צריכה לבדוק את כל זה.

מעבדה עושה את זה. אני מגיש להם מסמך של המעבדה.

אבל הם צריכים לבדוק שעשית את זה. אפשר אולי לשקול להוזיל את גובה האגרה?

זה מסמך אחד.

אם למשל אדם עשה את האוטו-טק הוא ישלם רק 50 אחוזים על מומחה? ואם הוא לא עשה אוטו-טק, הוא ישלם סכום אחר?

אין דבר כזה.

הוא לא יכול להיות מוסך למכונאות עכשיו ולבקש רישיון למוסך מומחה.

הם אומרים שזה נועד להגביר תחרות. אנחנו לא רוצים להגביר אגרות כדי לא לעודד תחרות למרות שזה תשלום לא גבוה ביחס לפעילות העסקית.

גם ביחס למה שהם שילמו לפני כן.

על מומחה הם לא שילמו.

כי לא היה מומחה אבל הם היו עם 3 מקצועות והיום הם עם מקצוע אחד.

אז אמרנו להם שהם ישלמו לנו את אותו הדבר בדרכים אחרות?

לא.

זה יוצא אותו חשבון. 380 ועוד 170 ועוד 170. זה יהיה 380 ועוד 380. זה יוצא אותו תשלום. לא הקלתם או שלא רציתם להקל.

המטרה כאן לא הייתה להקל אלא ליצור מוסך שהוא מוסך ביניים, בין מוסך רגיל לבין מה שנקרא מוסך שירות של יבואן. כן לפתוח את התחרות וכן לאפשר את המדרגה.

לגבי הבדיקה של מוסך אוטו-טק שיקבל מכם את הרישיון, היקף העבודה מול הבדיקה של מוסך מומחה, זה הרבה יותר קשה? יותר קל? היקף הפעולות זהה?

זה כמעט אותו הדבר. צריך להבין שאנחנו מבקשים כאן עוד כוח אדם ואנחנו מבקשים כאן עוד כל מיני דרישות שהמפקחים שלנו ומי שנותן את הרישיון צריך לבדוק אותן.

רונן, אתה רוצה להיתקע על זה או להתקדם?

אם אני הייתי במקום הרגולטור, הייתי נותן תמריץ.

זה לא כסף גדול. בינתיים אין לכם הרבה מומחים.

השקענו בזה אלפי שעות, גם אנחנו באיגוד. בסוף זה יצא לחינם.

אנחנו רוצים שיהיה כאן חצי מחיר כדי לעודד מומחים. אפשר לעשות את זה?

אני רוצה לומר שהמעבר משלושה רישיונות לאוטו-טק כבר חוסך באגרות 340 שקלים.

שאותם הוא משלם כמומחה.

מי שיבחר כמומחה, ישלם.

אנחנו הרי רוצים מומחים.

אני לא יודעת אם אני יכולה להסכים לזה. אלה תקנות בהסכמת שר האוצר לגבי האגרות.

אני לא חושבת שמה שימנע ממוסך להיות מוסך מומחה, אלה ה-300 שקלים.

אלה מאות אלפי שקלים, אם לא מיליונים, שעולה להקים מוסך. גם הארנונה יאמרו לא ה-1,000 שקלים שלנו ימנעו אבל רשימת הדרישות היא פשוט מאוד ארוכה וכל דרישה, יש אגרה בצדה.

מה אתה אומר?

זה 300 ומשהו שקלים לשש שנים. נכון שזה לא סוף העולם. מצד שני, אני חושב שאני באופן אישי והחבורה שלנו השקענו יחד עם משרד התחבורה אלפי שעות. לא מאות שעות אלא אלפי שעות. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא דרכים לעודד אנשים להתקדם, לתמרץ אותם ולא כל הזמן להשית עליהם עוד עלויות ועוד עלויות.

מה עשינו עם הדיון הקודם על הערעור? מה נהוג עד היום לגבי המערערים?

מה שהצלחתי לברר זה שמה שנאמר כאן על זה שגובים מחצית, זה בא מעולם הבחינות של השמאים, שם בצו יש מחצית האגרה. זה מה שהצלחתי לברר.

אז מה קורה? זה ודאי? זאת תורה שבעל פה?

עדיין בודקים. אמרו לי שגובים חצי ואמרתי שלא יכול להיות כי אין סמכות. אמרו לי שבעצם אלה שמאים והם יבדקו עוד פעם.

למה לדיון כזה אתם לא מביאים גם אנשי מקצוע? הם הרי צריכים לגבות את החקיקה שלכם.

ניסו להעלות ב-זום ולא הצליחו.

זה לא טוב.

לא תמיד אנחנו מקבלים את הקישור של ה-זום.

אתם רוצים לקדם תקנות ואתם לא מביאים אנשי מקצוע. אנחנו לא מתדיינים כאן רק עם היועצים המשפטיים.

אולי נשמע את עמדת משרד האוצר לגבי האגרות?

לא. כבר קיבלתי את ההצעה הזאת ממנהלת הוועדה.

האגרה היום היא 235 שקלים. זה מה שכתוב בצו. אצלנו בחוק היא 137 שקלים. גובה האגרות ירד. שוב, כמו שחוה ציינה, כל הנושא הזה של הערעור זה משהו שמחייב אותנו לבדוק את הבחינה מחדש. האגרות חושבו בהתאם לתשומות שאנחנו משקיעים בכל הפעולות האלה.

לא הבנתי לגבי הערעור. אני מחכה לתשובה.

אם צריכים לבדוק פעמיים, האגרה הראשונית צריכה להעלות בלי קשר למה שיש היום.

איפה התשובה?

גם מוסך מומחה לא קיים היום.

זה לא נהוג היום. האם התנאים השתנו? אני עזבתי את הנושא של המומחה. אני חוזר לערעור.

אני אומרת שגם אם הערעור לא קיים היום, זה לא משנה כי האגרות שלנו חושבו מחדש על ידי כל ההשקעה שהמשרד משקיע כדי גם לתת את הרישיון וגם לבדוק את הבחינות האלה. ראינו שהורדנו את גובה האגרה של המבחן העיוני מ-235 שקלים ל-137 שקלים כי זה בעצם היה לפי התחשיב החדש וגם ראינו שהתשומות שמושקעות בבדיקות של הבחינות האלה בערעורים זה משהו שאנחנו כן צריכים קבוע לזה אגרה. לכן דיברנו על מחצית הסכום.

את לא יודעת מה היה המצב הקודם.

אני עדיין מנסה לברר. לא חזרו אלי עם תשובה.

מה עוד נשאר פתוח?

יש לנו את התוספות.

לא צריך להקריא את התוספות.

אם כך, יש לי הערה. בתוספת הראשונה, תקנה 5(ג), פריט (1), כתוב "צורת שלט של מוסך מומחה לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג תהיה לפי הדוגמה שלהלן". הבעיה שלנו היא - כל הזמן אנחנו חוזרים על זה - של ה-3.5 טון כי היצרנים משווקים מכוניות למוסכים פרטיים ומסחריות קלות מעל 3.5 טון. גם החשמליות החדשות או החשמליות החדשות שעכשיו הן כאן בניסוי שבמקרה אני מטפל בהן. הניסוי של המוניות האוטונומיות. בשעה 14:00 אנחנו מתחילים כאן את הדיון על המכוניות האוטונומיות. משקל המכונית הוא 4 טון והן במוסכים פרטיים. אם עכשיו אנחנו מגבילים ל-3.5 טון, כל המכוניות האלה מוגבלות ל-3.5 טון במוסכים פרטיים ומוגדרות על ידי יצרני הרכב לטיפול במוסכים פרטיים, אנחנו צריכים לטפל בהן במוסכי משאיות.

מה צריך להיות כתוב?

המינימום הוא 4.5 טון או 5 טון.

מה אתם אומרים?

אנחנו היום עובדים לפי ההגדרות שיש באירופה וגם בחוק. רכב פרטי מסחרי.

אבל הוא מראה לך דוגמאות.

גם הרכב הצבאי. המשוריינים. הם מטופלים במוסכים פרטיים.

זה לא כאן. זה לא בתקנות האלה.

איך את יוצרת מצב של אנומליה, שהשטח פועל בניגוד לחוק בגלל ששמו את המשקל הלא נכון?

גם היצרנים פועלים כך.

הרכבים החשמליים יהיו כבדים יותר.

ברגע שזה יקרה, נעדכן את התקנות בהתאם.

הם כבר בשוק.

זה כבר קורה. אמרתי לך. ה-ניאו הוא כבר 4 טון.

מה נעשה? נוציא אותו ממוסכים רגילים?

כמו שרונן אמר, קבענו שנדבר על ההערות שיש להם לצורך סט התקנות השני.

אבל בפרוטוקול. את התוספות אנחנו לא מקריאים אבל אתם תשנו בהתאם להערה הזאת?

לא, אנחנו נבחן את ההערות שלהם.

ואם יהיו בהן היגיון, אתם תתקנו?

אם יהיה צורך, אנחנו נעדכן את זה. בוודאי.

ותעדכנו את הוועדה. הסיכום הוא שעל התוספות אתם יושבים ובמידה ומצאתם לנכון לשנות אותן בניגוד למה שהוצג לוועדה – אתם תעדכנו את הוועדה.

הוא לא יכול לתקן את התוספת. גם זה באישור הוועדה.

או שתעשו רכב פרטי מסחרי קל ותעזבו את המשקל. גם זאת אופציה. כמו שבאירופה כתוב קומרשל, פרייבט אנד לייט קומרשל.

אנחנו מדברים על השלט?

לא, זה לא רק השלט.

מדובר כאן רק על השלט.

נוריד את השלט הנפרד של רכב כבד וזהו. לכל המוסכים המומחים יהיה אותו שלט.

בלי המשקל.

בלי המשקל. "צורת שלט של מוסך מומחה יהיה".

את עניין המשקל נפתור בתקנות רישוי מוסכים.

פסקה (1) תהיה: "צורת שלט של מוסך מומחה יהיה".

פשוט נוריד את פסקה (1) ואז נישאר עם פסקה (2): "צורת שלט של מוסך מומחה תהיה לפי הדוגמה שלהלן". שלט אחד ויחיד.

את פסקה (1) אתם מבקשים למחוק. פסקה (2), לא צריך למספר אותה.

כן. "צורת שלט של מוסך מומחה תהיה לפי הדוגמה שלהלן" ותבוא הדוגמה השנייה. ה-3.5 טון, זה של סט התקנות השני.

יש תשובה לעניין הערעור?

אין היום ערעור אבל כמו שאמרתי, אנחנו חישבנו את כל האגרות מחדש בגלל שגם הסכומים שונים. לא לקחנו את גובה האגרות כפי שהוא. אני חייבת לומר שכל תיקון באגרות, אנחנו נצטרך לחזור עוד פעם להיוועצות כי הן בהסכמת שר האוצר.

אתם לא חושבים שאפשר להוזיל את גובה האגרה על הערעור.

אנחנו מצביעים על הסעיפים, מסעיף 6 עד סעיף 11.

אני רק אומר לפרוטוקול את התיקונים.

אני רוצה להעיר לגבי השלט שסעיף 130(ב) לחוק רישוי מדבר על כך שהשר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט, שזה באמת מה שאנחנו עושים עכשיו, ואני מדלגת קצת וההמשך אומר: "הוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין כאמור ובעניין זה פרטים נוספים שייכללו בו". לגבי המשקלים מעל או מתחת, אנחנו נצטרך לבחון בסט השני של התקנות האם אפשר לעשות את זה בלי אישור ועדה או לא.

אנחנו כאן מסדירים רק איך נראה השלט. זה מה שחייב אישור הוועדה. החלטנו שהפרט, רכב כבד, כן או לא, לא צריך להופיע בשלט.

בסדר גמור.

אם כך, בתקנה 6 אתם מבקשים להוריד את סעיף קטן (ג).

בתקנה 8, פסקה (1), "לא יבצע פעולה ברכב שאיננה לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד". ואז הסיפה ממשיכה ואומרת: "לא יורה ולא יאשר לעובד המוסך".

בתקנה 10, כמו שאמרנו אלה 90 ימים מיום הפרסום.

בתוספת הראשונה, פסקה (1) תימחק לרבות הדוגמה של השלט שמצוין כאן בתקנות, ופסקה (2), יבוטל המספור שלה ויהיה כתוב: "צורת שלט של מוסך מומחה תהיה לפי הדוגמה שלהלן".

אנחנו מצביעים על סעיפים 6, 7, 8, 9, 10 ועל התוספות כפי שתוקנו בוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

סעיפים 6 עד 10 והתוספות אושרו פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים.

התקנה נכנסת לתוקף. אנחנו מצפים ממשרד התחבורה להביא את התקנות שמתעכבות זמן רב מדי כפי שסיכמנו ולהאיץ את הפעולות לפי הסעיפים שכבר נדונו בוועדה בעבר ולהשלים את כל התקנות הנדרשות שנובעות מהחוק הזה.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:47.