פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
21/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 188
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' באדר התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 8:30

הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) (תיקון - הגברת האכיפה), התשפ"ב-2022, של ח"כ איתן גינזבורג

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר

יעקב אשר
ולדימיר בליאק

חיים אמיגה - לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

נועם בגיינסקי - ר' מת"ן, המשרד לביטחון הפנים

חוה ראובני - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סטפאני בן נון - המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איתן אטיה - מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

מיטל להבי - סגנית רה"ע, עיריית תל אביב-יפו, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

רובי זלוף - סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל העירייה, עיריית תל אביב-יפו, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

שמעון שומרוני - מנהל אגף בטיחון ואכיפה, עיריית רמת גן, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

חגית אוריין - מנהלת מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יניב יעקב - סמנכ"ל עמותת אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יחיאל מונטג - מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

איתי עצמון
אביגל כספי

עידית חנוכה

הדס צנוירט

הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) (תיקון - הגברת האכיפה), התשפ"ב-2022, פ/2918/24

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום יום שני, כ' באדר התשפ"ב, 21 בפברואר 2022. על סדר-היום: הצעת חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) (תיקון - הגברת האכיפה), של קבוצת חברי כנסת מכל סיעות הכנסת. אני מקדם בברכה מלבד צוות הוועדה, מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, כל הצוות שאיתם, נמצאים גם נציגי המשרד לביטחון פנים, התחבורה, הפנים, האוצר, משפטים, הכלכלה, מהמשטרה, מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מהמרכז לשלטון מקומי, הרשויות המקומיות והאזוריות ונציגים ממספר איגודים וארגונים. תודה רבה לכולם שהגעתם.

ראשית, התיקון של החוק שנדון עליו היום שעבר בקריאה טרומית במליאה פה אחד – יש קונצנזוס בכל סיעות הבית שהנושא הזה חשוב וראוי לו להתקדם. הוא חשוב מכמה וכמה סיבות והעיקרית שבהן – הצלת חיים, פשוטו כמשמעו. התיקון הזה בא לשים סוף לנסיעה פרועה של הרוכבים בכלים חשמליים במרחב העירוני, ובכוחו של החוק הזה להציל את חייהם של הולכי רגל, רוכבי אופניים ורוכבי קורקינטים חשמליים. רק כדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות היתה עלייה של פי חמישה בשימושים בכלים בדו-גלגליים החשמליים. אנו מדברים על כ-200,000 נסיעות ביום. השימוש הנרחב בכלים הללו הוא מבורך. הוא מייעל את התניידות האזרחים, הופך אותה לזמינה יותר, לנוחה יותר, מקטין פקקי תנועה, תורם להפחתת זיהום אוויר ואפילו מסייע לעסקים רבים להנגיש את השירותים שלהם. כולם רואים את השליחים של חברות שונות שמתניידים הרבה פעמים באמצעות כלים חשמליים. בקיצור כל חלקי הציבור נהנים מאותם כלים, החל מנערים ונערות ועד לאוכלוסייה המבוגרת יותר.

יחד עם זאת, וזה כולם מרגישים ורואים וקוראים, יש עלייה משמעותית בעבירות התנועה שמבצעים הרוכבים האלה בכלים הללו. עלייה גם בתאונות דרכים רבות, לאובדן חיי אדם, לסיכון הולכי רגל של הרוכבים עצמם. בשנים האחרונות כאמור עלה מספר הנפגעים בתאונות הללו באופן דרסטי. לדבר הזה אי אפשר להישאר אדישים. זו הסיבה שאנו מביאים את הצעת החוק הזו.

רק לפני שלושה שבועות התפרסם דוח חדש שהציג נתונים לא פחות ממדאיגים – זינוק של 25% בנפגעי תאונות אופניים חשמליים וקורקינטים, מ-20' עד 21', וכ-1,400 אושפזו אחרי תאונות דרכים עם כלים חשמליים במהלך השנה. זה מספר שלא כולל את אלה שנפצעו ולא נזקקו אשפוז. את זה אי אפשר לקבל. לשם השוואה, ב-2013 לעומת 1,400 איש שנפגעו, ב-2013 נרשמו רק 75 נפגעים.

היום בכנסת אנו באים לדון בדיוק בנושא הזה, לראות איך אפשר להתאים חוקים לימינו, וכשמסתכלים על ההבדלים בין השונים רואים שהמצב השתנה לגמרי, ושהחקיקה שנוגעת לאכיפה פשוט נותרה מאחור ולא הדביקה את הטכנולוגיה שמתפתחת.

החוק בא לתקן כמה בעיות. ראשית, כמות עבירות התנועה שפקחים עירוניים רשאים לאכוף כיום היא מצומצמת לעומת סמכות שוטרי משטרת ישראל. אנו גם יודעים שהפקחים נמצאים ברחובות, במגע עם האזרחים, השוטרים מעט פחות. הפריסה שלהם הרבה יותר רחבה. פקחים מסתובבים ברחובות, אבל לא יכולים לאכוף עבירות שמתבצעות על שביל אופניים למשל, על מדרכות משולבות שמיועדות גם להולכי רגל וגם לשבילי אופניים, כיכרות, רחבות מרכזיות וגם את מזהים את העבירה בזמן אמת, ידיהם כבולות. למעשה הם יכולים היום לחזות בעבירה של רוכב ומאחר שמבצעת במקום שלא יכולים לפעול לאכיפה על פי חוק, פשוט נאלצים להתעלם ממנה. התיקון לחוק היום אמור להעניק לפקחים עירוניים את הסמכות לאכוף את עבירות התנועה בכל נתיב רכיבה שבו אנשים נמצאים עם הכלים הללו.

תיקון נוסף הוא הוספת עבירות שהיום לא נמצאות בסל העבירות של הפקחים, ואין חולק – פקח צריך לאכוף גם אותן. למשל, עבירת רכיבה עם אוזניות, שימוש בטלפון סלולרי בזמן רכיבה, הרכבת נוסע נוסף ועוד תוספות שמעצימות את חוסר הביטחון של הולכי הרגל ובעיקר מסכנות אותם רוכבים והולכי רגל.

אני מבין שיש הרבה מאוד מה לומר להרבה מאוד גורמים על החוק, וכבר נפתח אותו להתייחסויות, אך אני מזכיר, שכל יום שעובר ללא יכולת אכיפה משמעותית, עלול לגרום לעוד נפגעים. לכן עלינו לעשות הכול, ובכל דרך שהיא, כדי להחיל בשטח את השינויים בחוק כמה שיותר מהר ויפה שעה אחת קודם. עד כאן דבריי.

יש בפנינו נוסח הצעת החוק. אני מציע שראשית ניתן התייחסות ליועץ המשפטי.

כרגע לא צריך לומר דברים על הנוסח. כשנתחיל להקריא ולדון בנוסח עצמו, נתייחס.

בסדר. נתחיל עם המשרד לביטחון פנים, שמתכלל את העניין.

בוקר טוב. כל הנושא של מתן סמכויות לפקחים הוא נושא שמובן וידוע ומלווה לאורך תקופה ארוכה גם במשרד לביטחון פנים וגם בידי גורמי ממשלה הנוספים. החוק עצמו נחקק ב-2016, גיבש רשימת עבירות מסודרת. לפני כשנה פנו אלינו גוררים מהרשויות המקומיות, נציגי פורום ה-15, והציגו רשימת בקשות או דברים נוספים או עבירות נוספות שנדרשות להם כדי לטייב את החוק הזה מבחינת הפקחים. הדבר נדון במספר דיונים מעמיקים עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים. גובשה טיוטה מתקדמת מאוד של צו לייעול הפיקוח והאכיפה, צו של השר לביטחון פנים, שמתקן תוספות, וקובע בפנים רשימת עבירות נוספת. הצו הזה, אם אני יכול למקד אותו ומשווה אותו להצעת החוק שהוגשה, הוא שונה בכך שהוא מאוד מדייק את הדברים שנותנים לפקחים. מי שיעיין בחוק לייעול הפיקוח והאכיפה, בעיקר בתוספת השנייה שנראית מאוד מורכבת, היא לא סתם כי התחשק למישהו להפוך את הדברים למורכבים יותר אלא כי כל הנושא עצמו מורכב. כל מה שקשור לסמכויות פקחים, יש מספר פרמטרים שצריכים להיבחן – מה מהות העבירה, באיזה מקום אפשר לאכוף אותה, באיזה כלי מדובר. לכן התוספת השנייה בנויה כך שאין קביעות רוחביות בתוך החוק. אין קביעה בתוך החוק שקובעת שפקח למעט x יוכל לאכוף בכל מקום שהוא, או למעט כלי מסוים יכול לאכוף לגבי כל כלי שהוא. הדברים הרבה יותר מדויקים בגלל הרגישויות שקיימות בהענקת סמכויות מעין אלה לפקחים.

הצעת החוק כפי שהיא מוגשת עכשיו, בשני מקומות מרכזיים מנוסחת בצורת הכללה שלא עולה בקנה אחד עם החוק עצמו ועם הצו המתקדם לייעול פיקוח שנמצא בשלבי הכנה מתקדמים כאמור.

הנקודה הראשונה זה הסיפור של עבירת אי-ציות. יש פה בנוסח עבירת אי-ציות של פקחים שאומרת שכל אי-ציות לתמרור, לרמזור שהוא גם תמרור שמתבצע לאותם מרחבים שפקח יכול לאכוף בהם, פקח יהיה מוסמך לאכוף. אין פה דיוק של הדברים. אין פה אילו תמרורים פקח יוכל לאכוף, באילו תנאים יוכל לאכוף וכו'. זו הנקודה הראשונה שהיא רחבה ובעייתית מהותית.

תוכל להפנות אותנו לסעיף הספציפי?

אני מדבר על – התוספת הראשונה בנוסח, עבירת אי-ציות. פרט 10. חובת ציות לתמרור. זו ההרחבה הראשונה שהיא בעייתית באופן מהותי בנוסח הצעת החוק.

אגב, למה אתם מתנגדים לה?

אנחנו לא מתנגדים לרעיון. אנו חושבים שטיוטת הצו שהוכנה בהסכמת כלל הגורמים הרלוונטיים, מדויקת יותר.

למה אתם מתנגדים לאי-ציות על-ידי פקחים?

כי עבירת אי-ציות היא עבירה מאוד רחבה. יכול להיות כל תמרור שהוא. יכול להיות רמזור שמוצב בשביל אופניים ואופניים חוצים רמזור אדום ופקח יהיה מוסמך לאכוף רמזור אדום בקונסטלציה מסוימת.

למה זה לא טוב?

משני היבטים: אל"ף, הרעיון הוא לדעת בדיוק מה פקח מוסמך לאכוף ומה לא, מבחינת הדיוק.

שאלתי למה לא טוב שיהיה אדם בעל סמכות שיאכוף עוד עבירות תנועה?

קודם כל, כי כדאי מאוד שכשנותנים סמכויות לפקחים, הדברים יהיו מדויקים. שנית, כי בכל זאת יש הבדל בין שוטר לפקח במספר היבטים – בהיבט של מקצועיות, בהיבט של פוזיציה של אכיפה. כשפקח אוכף, זה לא כמו ששוטר אוכף.

אפשר ברשותך, אדוני? תודה. ההבדל הדרמטי בין אכיפה של פקח לאכיפה של שוטר, זה שכששוטר רושם דוח, זה נרשם במרשם התעבורתי שלו, בהיסטוריה התעבורתית, ואם בצד הדוח הזה יש נקודות, הוא סופג אותן וצריך בהמשך להתמודד איתן. בסוף הוא יישפט אם צריך להישפט בבית המשפט לתעבורה. כשפקח רושם דוח, זה לא יופיע במרשם התעבורתי של הנהג. אם יש נקודות בצד העבירה הזאת, הוא לא יקבל את הנקודות. בסופו של יום אם ירצה להישפט או יגיש בקשה להישפט, בעבירה שרשם לו פקח, הוא יגיע לבית המשפט לעניינים מקומיים ולא לבית משפט לתעבורה, וזה הבדל דרמטי בין אכיפה של שוטר ואכיפה של פקח. אני חושב שזה יותר מברור.

אין עבירות ספציפיות, שאתם חושבים שפקח יכול לאכוף גם אם הן עבירות תעבורה?

כל העבירות שהפקחים אוכפים הן עבירות תעבורה. גם כשהם אוכפים חניה, זו עבירת תעבורה.

הם אוכפים עבירות של רישוי עסקים וכו'. לצערי הפקחים ברשויות המקומיות מבלים המון שעות בבתי משפט. יש להם יותר ניסיון בבתי משפט מלשופטים.

אני בא מעולם התנועה לכן לא התייחסתי לשאר העולמות. ברור לי שיש להם עוד עולמות תוכן. בעולם התוכן שבו אנו דנים היום של עבירות התנועה, העבירות שהם אוכפים כולן עבירות תנועה מתוך פקודת התעבורה או תקנותיה שנמצאות בתוך החוקים הפנימיים של העיריות שלקחו את זה אליהן.

רק באחרונה בדיונים עם משרד התחבורה והמשרד לבט"פ, עבירות למשל כפי שהעלית פה של אוזניות וסלולר הבענו הסכמתנו להרחיב את יכולת הפקחים לאכוף בעבירות האלה או הרכבה כנ"ל. זה נמצא על השולחן. זה לא שהגורמים המקצועיים מתעלמים מהעניין הזה. אבל צריך להבין את ההבדל הדרמטי בין אכיפת פקח לאכיפת שוטר. זה ההבדל הדרמטי, שעל אכיפה של פקח, אף אחד לא יודע כלום. זה הכול נשאר בין הפקח לרשות המקומית. כששוטר אוכף, זה מופיע בהיסטוריה התעבורתית של הנהג. הוא צובר נקודות אם יש סביב העבירה, יידרש בעתיד אולי לעשות קורסים של תיקון וכו'. כשזה אכיפה של הפקח, לא בא כלל לידי ביטוי.

העבירה של אי-ציות לתמרור היא מאוד רחבה. אם כרגע היא תיווסף לתוספת לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה כפי שהיא, לא ניתן יהיה לאכוף את כל התמרורים האלה באמצעות הודעת קנס כי לא כל התמרורים נכללים בצו התעבורה עבירות קנס, לכן הפקח לא יהיה מוסמך למסור הודעת תשלום קנס למי שעובר את העבירה. לכן אני גם חושב שנכון יהיה לדייק.

זו גם היתה ההמלצה שלנו בכל הנושא של אכיפת תמרורים, לסמן את התמרורים הספציפיים שבהם הפקחים, שאותם פקחים יוכלו לאכוף, כפי שיש להם היום היכולת לאכוף על התמרור של השביל, ברח לי המספר שלו, 230 ומשהו, אבל אי-אפשר להכניס את זה כמשהו רחב לתמרורים, כי פתחת את כל לוח התמרורים ולא הגיוני שיבצעו אכיפה בתמרורים האלה. גם רמזור זה תמרור.

ברור.

הנקודה השנייה שהיא גם רוחבית ובעייתית מתוך נוסח הצעת החוק, יצרו הגדרה מחודשת לכביש, וכל מה שלא נכלל בהגדרה הזאת קובעים שפקח יוכל לבצע אכיפה. כלומר שוב, נקודת המוצא גם בחוק אמורה להיות באילו מקומות פקחים יכולים לאכוף ולא לקבוע חריג לכלל שבכל מקום אחר הם יכולים לאכוף. כל הרוחביות הזו כפי שבאה לידי ביטוי בנוסח הצעת החוק, שלפי מה שהספקתי לראות לא כוללת מספר עבירות שקיימות בטיוטת הצו שכן נתנו אותן, כלומר יש מגמה מרחיבה במישור מסוים ביחס להצעת החוק שמופיעה בטיוטת הצו אצלנו. נעשתה עבודה רצינית ומעמיקה משך תקופה ארוכה עם כלל הגורמים הרלוונטיים. נוצרו איזונים ראויים. יש מספר סוגיות שצריך לעדיין לסגור אותן. אי-אפשר לקדם את הצו הזה.

מה עוד פתוח מבחינתכם?

שלושה דברים שאחד כבר לקראת פתרון. הדבר הראשון שנותר פתוח וכרגע מונח על שולחן הוועדה – תיקון צו עבירות קנס, שיקבע עבירת קנס למי שרוכב בגלגנוע ללא אישור הכשרה. יש לקונה בעניין הזה; והסיפור של התאמת קנסות – יש חוסר פרופורציה בין מי שרוכב בלי קסדה, שזה 250 שקלים, לבין מי שרוכב עם קסדה ללא מחזיר אור שזה אלף שקלים. צריך ליצור הלימה בחוסר הפרופורציה הזו, וזה צו שעבר על-ידי משרד התחבורה ומונח על שולחן הוועדה. זה הדבר הראשון ולקראת פתרון.

יש שתי סוגיות נוספות שאנחנו צריכים השלמה ממשרד התחבורה, צריך לקדם אותן. ראשית, הרחבת הגדרת מדרכה. זה גם בהתאם לבקשות שעלו מנציגי הרשויות המקומיות. כל אותן כיכרות או פארקים או מקומות שאי-אפשר לתמרר אותם ועדיין יש צורך או רצון לבצע אכיפה שם, כנגד רכיבה של כלים חשמליים כי המקומות האלה אמורים להיות מיועדים להולכי רגל, הרחבת של הגדרת מדרכה – יש נוסח בשלבים מתקדמים יחסית מול משרד התחבורה, טיוטת נוסח, שזה מקודם מולם וזה שלהם – אמור להיות מתוקן בתקנות התעבורה.

הדבר האחרון שנודע לנו הבוקר, זה שאחת מהעבירות שאנו מבקשים להסמיך פקחים זה אפשרות לאכוף כנגד מי שרוכב בכלים חשמליים ללא אישור הכשרה, רשיון נהיגה או אישור הכשרה כפי שקבוע היום בתקנות. היום מותר לרכב באופניים חשמליים. או יש לך רשיון נהיגה או אישור הכשרה. אישור הכשרה זה או מבחן תיאוריה או מבחן ייעודי שיאפשר לו לרכוב בכלים חשמליים. מה שקורה, משרד התחבורה לא מנפיק תעודה פיזית לאישור הכשרה, אז יש צורך להתממשק מול מאגרי המידע של משרד התחבורה שפקח בשטח יוכל לדעת שאותו רוכב אופניים רוכב בלי אישור הכשרה. בעניין הזה הבנו הבוקר ממשרד התחבורה, שיש בעייתיות שיש לבחון אותה. אלה שלוש הנקודות שצריכות השלמה. משם ברגע שזה יושלם אפשר יהיה להתקדם עם הצו שלנו.

כמה אנשים בשנה עוברים אישור הכשרה?

בוקר טוב. אישור ההכשרה הייעודי לדבר הזה, מאז שנפתח ב-2019 עשו אותו בסך הכול כמה מאות אנשים. אין לי המספר המדויק אבל אמרו לי ששם זה נמצא. אין לזה ביקוש. פתחנו מסלול כזה. אין ביקוש כי אין צורך או כי אף אחד לא אוכף.

להרבה יש רשיונות נהיגה.

אפילו פסול.

או לא יודעים שזה קיים בכלל. מי שמע על זה עד היום? לא יודעים שזה קיים.

החובה הזאת עברה ב-2018. היה על זה דיבור. כל מי שיש לו רשיון נהיגה, שזה כ-4.5 מיליון איש במדינת ישראל, כולל מי שרשיון הנהיגה שלו פסול – כתוב במפורש שרשיון נהיגה שלא בתוקף גם טוב כי רכש את הידע בעת הוצאת רשיון – כל מי שעבר תיאוריה, שזה כל אלה שבתהליכי הוצאת רשיון כמו הבן שלי - כבר עבר תיאוריה, עוד לא עבר טסט – כולם נחשבים כשירים. אוכלוסיית היעד וכיוון שמותר ממילא לרכב רק מגיל 16, אוכלוסיית היעד של ההכשרה הייעודית הזאת היא מצומצמת. זה רק כאלה שאין להם יכולת רפואית או משהו כזה להוציא רשיון נהיגה או חוסר רצון, אין להם אפשרות להוציא רשיון מאיזו סיבה למרות שמעל גיל 16. זו אוכלוסייה יחסית מצומצמת. לכן סביר שאולי אוכלוסיית היעד היא לא כמה מאות אנשים אבל זו לא אוכלוסיית יעד עצומה בהיקפה.

אני חושב שאם אלו המספרים ביחס לשיעורי הכשרה, משרד התחבורה צריך לחשוב, למה זה כך. זה לא סביר.

אמרתי לאדוני – אחד זה שאוכלוסיית היעד מראש מצומצמת, ושנית, אולי כי אין אכיפה של העבירה עצמה של החובה לשאת את הנייר הזה, גם מי שנמצא באוכלוסייה הזאת, לא טורח.

אתם בטוחים שבני ה-16 יודעים שהם צריכים לעשות את זה?

אני עורכת דין, לא עוסקת בשיווק ובהסברה ובפרסום. לא יודעת לענות על זה.

תודה. משרד הבט"פ, יש לכם משהו להוסיף?

לא. כאמור יש טיוטת צו בשלבים מאוד מתקדמים שגובשה בהסכמת כלל הגורמים. מקווים שאפשר יהיה לקדמם כמה שאפשר.

מה הצפי שלכם?

תלוי במשרד התחבורה, שתי הסוגיות שציינתי.

מה משרד התחבורה אומר?

קודם כל, אני מצטרפת לכל מה שנאמר פה על-ידי משרד הבט"פ והמשטרה לגבי הצעת החוק, הן הטוב והן הטעון תיקון. אנו שותפים, אנו עושים עבודה משותפת זמן רב. כאמור היא התקדמה לא מעט. יש לנו גם טיוטות של צו ייעול אכיפה, יש גם טיוטה להגדרת מדרכה. זה בפינג-פונג בינינו לחדד את הנוסחים, ולהגיע להסכמות. אני מודה שבשבועות האחרונים לא הייתי פנויה לעסוק בזה. המטלה העיקרית שעל שולחני כרגע זה החוק של רכב אוטונומי, יעיד עו"ד עצמון שאני 100% ממשרתי ויותר עוסקת בזה כבר חודש. אנו בקשר רציף בעניין הזה. אנו מקווים שהרכב האוטונומי יסתיים ביום רביעי הקרוב ואז אוכל לחזור לעשות דברים אחרים בחיים חוץ מזה. ואז אני מקווה שבשבועות הקרובים – יש ים של דברים שמחכים. מבחינתי זה היעד הבא בסדר העדיפויות. הדבר שנמצא אצלי כרגע זה הנושא של הגדרת מדרכה. אני מניחה שאני צריכה בשביל זה בשיתוף פעולה עם גורמים אחרים במשרד, גורמי המקצוע, מהנדסי התנועה וכו', כמה ימים לבחון את ההערות שקיבלנו בסבב האחרון של ההערות. אני יודעת, שהעמדה של אגף המחשוב אצלנו כרגע היא שלמסור את האכיפה של עבירת הרכיבה לסמכות הפקחים העירוניים של ההכשרה יש עם זה בעיה כי אין אישורים. זה מידע ממוחשב. כמדיניות, המשרד עובר לפייפר לס כמה שאפשר. כלומר כדי שפקח יאכוף עבירה של רכיבה בלי רשיון הוא צריך לדעת אם האדם עבר או לא עבר את העבירה. אם יש לו או אין לו רשיון, תיאוריה או את ההכשרה הייעודית. הכשרה ייעודית אין לה אישור כתוב וגם לתיאוריה אין. אנו נמצאים במצב שעוברים למצב של פייפר לס. אפילו את רשיון הנהיגה אין חובה לשאת היום. אתה יכול לנהוג בלי רשיון – הכול מבוסס על בדיקה ובקרה ואכיפה מול מערכות המחשוב. לכן, כדי שתהיה אכיפה של זה על-ידי הפקחים, הפקחים צריכים להתממשק למערכות שלנו.

יש 4.5 מיליון נהגים במערכת הזו. זו פגיעה מטורפת בפרטיות לתת לכל רשות מקומית את כל ה-4.5 מיליון נהגים של מדינת ישראל. מצד שני, לתת לפקח ממשק ישירות אלינו לכל עירייה זה גם מעורר בעיה. אגף המחשוב אצלנו בוחן את זה לנסות למצוא פתרון שיאפשר את זה. אם לא, לא יודעת אם נוכל לכלול את העבירה הזאת בצו, של נהיגה בלי הכשרה. אף שהיינו רוצים אבל הדרך היחידה לאכוף את זה, זה על-ידי מתכונת של התממשקות של הפקחים למאגר, לדעת מי כן ומי לא מחזיק באישורים הנדרשים.

אתם מעדיפים שהעבירה לא תיאכף, לבטל אותה?

לא. הפקחים העירוניים הם לא הבלעדיים.

הם העיקריעם.

אכיפת חוק היא קודם כל תפקיד של משטרת ישראל.

כמה את מכירה את משטרת ישראל שנמצאת בתוך הערים ורואים קורקינטים חשמליים?

זו בחירה של המשטרה. זה סדרי עדיפויות.

זה עצימת עיניים. את צודקת. אנחנו נמצאים במציאות נתונה ורואים שיש בעיה של רכיבה ללא אכיפה. את אומרת: אני צודקת, יש לי אישור הכשרה, לא רוצה לאפשר לרשויות המקומיות צפייה במידע, אני חרדה לפרטיות של אנשים ועדיף שלא ייאכפו. אם המשטרה רוצה – שתאכוף. בינתיים יפגעו, ימותו.

החובה לשמור על הפרטיות זה לא אני באה למשרד התחבורה אלא חובה שקבועה בחוק הפרטיות. אני מחויבת לאפשר גישה למידע הפרטי שנמצא אצלי בכפוף לתנאים חוקיים, הליך בדיקת מידע, בדיקת סמכות ובמידתיות.

אם מעניקים סמכות?

לא אמרתי שלא אעשה את זה. אנחנו בוחנים את הדרך שאפשר יהיה לעשות את זה. זה בבדיקה אצלנו, כיצד ניתן יהיה לעשות את זה, שמצד אחד, יקבלו הפקחים רק את המידע שהם צריכים, תהיה אפשרות לעשות שאילתה, כן לא לגבי האדם המסוים אצלם, בלי שכל קובץ הנהגים שלנו על 4.5 מיליון האנשים המנויים בו ושהם רובם ככולם לא עומדים בפני פקח בשאלה הזאת, שהמידע הזה יסתובב בכל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, שזה חוקית אסור. זה עבודה של למצוא את הפתרון במישור המחשובי.

תודה רבה. בבקשה.

לא ארחיב כי אנו מסכימים עם הרבה דברים שנאמרו על-ידי נציגי המשרד לביטחון פנים, המשטרה ומשרד התחבורה. אני אבקש לחדד כמה דברים שבראייה של משרד המשפטים. אנו כמובן רואים חשיבות בחוק הזה, בהגברת השמירה על ביטחון הולכי הרגל. אנו מודעים למצב בשטח. החוק הזה חריג במובן של מתן סמכויות לפקחים עירוניים.

בגלל סעיף אי-הציות?

אני מסכימה עם העניין של העבירה הספציפית שמוצעת כאן של אי-הציות שהיא רחבה ובעייתית.

החוק הקיים או הצעת החוק?

התפיסה של מתן סמכויות לגורמים, של פקחים עירוניים בנושאים שהם בליבת האכיפה המשטרתית במובן של שמירה על ביטחון הציבור ועבירות מסכנות חיים זה דבר חריג.

עשינו את זה בקורונה אגב. הרחבנו את הסמכויות. לא שמעתי שהיו תקלות מאוד גדולות. יש תקלות כלליות כשזה מגיע מול האזרח. לא ראיתי תקלות בין השוטרים לפקחים.

אני מעט חולקת בהקשר הזה כי היו תקלות.

אפשר לחשוב שבמשטרת ישראל אין תקלות. למשרד המשפטים מעולם לא יצאה תקלה תחת ידיו? תקלות יש.

יש רגישות מסוימת באכיפה על-ידי פקחים גם בעניין של שוויוניות האכיפה, כלומר יש ערים שיש להם יותר תקציבים לאכוף. יש מועדות שאנו יודעים שפחות ולא בהכרח אין צורך לאכוף. יש העניין של משימה לאומית של השלטון המרכזי. אנו מבזרים את הסמכות הזו. זה משהו שצריך לעשות ברגישות, כפי שאמרו כאן חבריי לממשלה, תוך בחירה של עבירות קונקרטיות ברורות, פשוטות לאכיפה שגם רלוונטיות לצורך דיוק ולא מתן סמכות רחבה כמו כלל התמרורים. רוב התמרורים נוהגים בכבישים לא רלוונטיים לעבירות הללו, וגם יש היבטים של סיכון בעת האכיפה. זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון ונלקח בחשבון אם תראו את דברי ההסבר להצעת החוק, שיש היבטים שנכון יותר לשמור אותם לאכיפה של המשטרה. אבל הצו שמוצע, ובשלבים כן מרחיב אפילו יותר מההצעה הזאת בעבירות. הוא נעשה אחרי הרבה מחשבה ותפירה של העבירות המתאימות, של הגדרה של המרחבים הלא מתומררים, הגדרה של כיכרות ומרחבים אחרים. אני מסכימה גם לעניין הבעיה של האי-ציות לתמרורים. גם יש בעיה שיש בעייתיות לאכוף אותם כמו תמרור עצור. יש כל מיני תרחישים שמעידים או לא מעידים על ביצוע עבירה. יש בזה מורכבות. גם בהקשר של ההגדרה של כל מקום למעט כביש. צריך לומר באופן קונקרטי ובאופן קאזואיסטי אילו מקומות הפקחים יכולים לאכוף.

בהקשר של ההצעה הממשלתית למשרד המשפטים יש עוד דרישה בהקשר הזה. מה שקורה ברשויות המקומיות – אנו לא יודעים מה קורה שם. צריכה להיות חובת דיווח של הרשויות המקומיות למשטרה, של כמה פקחים הכשירו, כמה קנסות ניתנו כדי לראות שבמקומות שיש פחות אכיפה מסיבות שונות שתלויות באיזו רשות אנו מדברים או סיבות אחרות, שלמשטרה יש החובה למלא אחר המקומות שיש תת אכיפה או לוודא שאין יתר אכיפה באופן לא שוויוני. אנו חושבים שהדיווח הזה חשוב, לדעת מה נעשה ברשויות המקומיות, בין אם אנו חושבים שהדיווח צריך להיות לגורם המנחה והאחראי לתחום הזה, שזה המשטרה. אנו סבורים, שבמקום כזה שאנו מרחיבים משמעותית את סמכויות הפקחים לאכוף עוד עבירות, מתחייב ונדרש שיהיה.

בבקשה, חבר הכנסת אשר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כפי שאמרתי לך בעל-פה ובכתב, אני מאוד בעד הצעת החוק הזאת.

אתה גם אחד מיוזמיה.

כן. בשנים עברו היינו חברים פעילים מאוד בוועדת הכלכלה, כשהיה הנושא, והיועץ המשפטי להנהן היטב בראשו. תעיד על זה גם היועצת המשפטית המיתולוגית של הוועדה, הנושא של תאונות הדרכים, אכיפה, וכל הדברים מסביב היה נושא שוועדת הכלכלה דנה בו המון. הקימו גם ועדת משנה שזכיתי לעמוד בראשה. קיימנו להערכתי בתקופה של שנתיים 25 או 26 דיוני מעקב. זה התפקיד שלנו כי בסוף המשוואה היא חיי אדם. אנחנו לא מחפשים הגדלת פיקוח על אנשים סתם. לכן אני קודם כל בעד הדבר הזה. חששנו בזמן הקורונה, שימשתי יושב-ראש ועדת חוקה, חששנו בעניין של הסמכויות למפקחים. אבל אני חושב שאם ההכשרה שלהם תהיה על-ידי המשטרה ואם יהיה שיתוף פעולה עם המשטרה ואני כבר רואה שלנציגי המשטרה יש למה לומר בעניין הדיווחים ההדדיים כי אני יודע שהם לא הכי אוהבים את הדבר הזה – צריך לבנות לזה מערכת נכונה, אבל יש דבר אחד שיש להיזהר ממנו מאוד – אני קופץ לסוף – שלא יהיה מצב שברגע שבו אנו נותנים סמכות נוספת גם לפקחים זה אומר שאם שוטר עובר בתחום עירוני ורואה עבירות כאלו, הוא לא מחויב לטפל בזה. ממש לא. זו אחריות משותפת. זה בסך הכול הגברת כוחה של המשטרה. יד ארוכה. אל תשכח שהרבה רשויות, מי כמוך יודע, יש המושג של השיטור העירוני שהוא פיקוח ושיטור ביחד, כך שהדבר הזה מאוד חשוב. כמובן יש לראות על אילו תמרורים, על מה ועל מה לא.

הנושא של הכלים החשמליים עולה ועולה, ואנו רוצים לעודד את זה כי בסופן שך דבר זה פחות נסיעה ברכב פקטי ואפילו פחות נסיעה בתחבורה ציבורית שגם זה ערך בפני עצמו. אבל הנושא הזה הוא הפקר לחלוטין. כרגע איש הישר בעיניו יעשה. אנו רואים את זה כל יום. אין לי כרגע המספרים, אבל כשהגשתי הצעת חוק שמשלימה את העניין הזה, ההפסד למשק הוא חצי מיליארד שקל לשנה רק מתאונות של חשמליים, אופניים חשמליים וקורקינטים. בגוף. בנפש כמובן. זה עשרות אנשים שנהרגים מדי שנה ונפצעים. אני לפני חודשיים איבדתי ידיד ותיק שלי. פשוט ירד לכביש עם אשתו בטיול ערב, והגיע בחור צעיר בלי שום כוונה לרעה והפיל אותו על המדרכה.

זה 1,400 אשפוזים בשנה רק מחשמליים. יש כאלה שנפגעו ולא התאשפזו.

לכן יש צורך אדיר לטפל בעניין.

כשראיתי את ההצעה שלך שמשתלבת מצוין עם ההצעה – יש בדיחה, שכשלומדים ממישהו להספיד זה הולך ככה: המנוח ואני, בסוף זה אני. אבל לא באתי לכאן בשביל זה. אני לא מתכוון לזה. הגשתי הצעת חוק שעברה בוועדת שרים עם התניות כאלה ואחרות. היועצת המשפטית של משרד התחבורה כבר קצת מכירה את זה, לגבי הנושא של לוחיות רישוי שיהיו על כל כלי חשמלי. הוקם צוות בראשותו של המשנה למנכ"ל, סמנכ"ל פלור אבנר. ישבתי איתו שבוע שעבר בתיאום עם לשכת השרה.

בעבר זה היה על אופניים.

נכון.

בשנות ה-50', יש בכל הרשויות המקומיות כמעט חוקי עזר שבהן יש לוחיות רישוי לאופניים. יש גם לוחיות רישוי לחמורים ועגלות אגב. זה עדיין קיים.

זה לא החוק, אבל למה החשיבות – אני אומר זאת למשרד התחבורה – החשיבות לנסות להביא את הדברים הללו יחד – כי זה דברים משלימים. ברגע שיהיה לנו כלי זיהוי, ולא נתווכח אם יהיה מפלסטיק או מתכת או מקדימה או מאחורה, אזי כמו שעשינו במכוניות בכלל בתאונות דרכים, הנושא של שומרי הדרך, למשל, או אם אני רואה אדם שמשתולל או נוסע בלי קסדה, יכול לצלם, להתלונן, לעשות משהו. יש הרתעה. ודאי תחשוב על פקחים. אני לא מצפה שהרשויות המקומיות במצבן הכספי יביאו היום פקחים מיוחדים לעניין הזה. פקח אחד היתרונות שלו שיכול להיות רב תכליתי. יכול לטפל ברשיון עסק של חנות ולעבור בדרך ומישהו חותך אותו עם אופניים, אבל כיום כדי לתת לו דוח או קנס צריך שיזדהה. מדובר בילדים צעירים, אף אחד כמעט לא הולך עם תעודת זהות, אז צריך לעצור אותו, לחכות שמשטרה תבוא כי אין לו סמכות, לדרוש ממנו תעודת זהות ומפה והלאה אנו יודעים שהפקח לא ייכנס לזה כי הלך לו כל היום רק על זה. ברגע שיהיה הזיהוי הזה, ודיברתי על זיהוי ולא על רישוי שצריכים לחדש כל שנה רשיון – זה יקל על זה מאוד.

נושא נוסף שעלה פה בוועדה, אתה לא ידעת שיש הכשרה בכלל. מי יודע שצריך לעשות מבחן תיאוריה כזה או אחר? אף אחד לא יודע שהוא חייב, ואין לך בסיס נתונים איפה יושב הבסיס של השמות של כולם. אצל מי הוא נמצא? אתה לא יכול לזהות א זה. אתה יכול להשתמש באופניים של מישהו אחר ואין לך זהות לשום דבר. לכן הנושא הזה צריך לעבור הסדרה, והיא הזיהוי לא כי זו הצעת חוק שלי ושל עוד חברי כנסת אלא כי זה נכון. זה כלי. זה לתת את האופציה של הצעת החוק הזו לתת אפשרות לאכיפה, לבנות את הנושא של אזרחים טובים שומרי דרך שיכולים לעזור. זה לתת אחריות.

זה גם יביא איתו דבר נוסף. היום אנשים נוסעים בלי ביטוח. אין ביטוח כי חברות ביטוח לא מוכנות לבטח דבר שאין לו רישום אפילו הכי פשוט. אני נגד חיוב ביטוח, כי זו רגולציה מאוד מסובכת אבל ברגע שיהיה זיהוי והדברים הללו, יהיה ביטוח. אם מישהו פוגע במישהו אחר ואין לו ביטוח, יכול להגיע בתביעה משפטית, למכור את הבית שלו ואת חסכונותיו בשביל הילד שלו.

לכן אני מבקש בהזדמנות הזאת קודם כל לקדם את הצעת החוק הזו כמה שיותר מהר. כמובן צריך לראות באילו עבירות כן ובאילו לא. שנית אני מנצל את ההזדמנות כאן בוועדה לבקש מאנשי משרד התחבורה מה שביקשתי מאבנר בשבוע שעבר כשנפגשנו להביא לוועדה את הצעת החוק, להתחיל להתניע את זה. אני יודע שיושבים על זה משרד התחבורה. הם הכינו כמה נקודות כדי לראות איך להביא את זה. זה יצטרך לבוא בתקנות בסופו של יום אבל כל הדברים האלה יחד יתחילו להסדיר את הענף הזה שהוא חלק מחיינו וטוב שכך אבל הוא חייב להיות מסודר, מאורגן ומפוקח.

תודה רבה. בבקשה.

שתי הערות, בבקשה. אל"ף, חבר הכנסת אשר צודק. העבירות שהפקחים אוכפים לא מייתרים את היכולת של המשטרה.

בי"ת, לגבי הנושא של הפיקוח של המשטרה, מה שהציעה חברתי, אין שום היתכנות לנושא הזה. המשטרה לא עסוקה ולא אחראית על אכיפה או פיקוח ובקרה על הרשויות המקומיות. אולי זה מקום של משרד הפנים או של המרכז לשלטון מקומי. אין שום מערכות שמתממשקות עם המשטרה מהרשויות שאנו יכולים לעשות את האכיפה. אפרופו זה ואפרופו ההערה של חריקות עם נושא הקורונה, ב-17 בחודש שלח מנכ"ל המשרד לביטחון פנים מכתב למשרד המשפטים גם בעניין הזה, והוא כותב, אני מצטט: "הניסיון הנצבר בנושא דיווח רשויות אשר התבטא ביתר שאת בנושא אכיפת קורונה מדגים, כי חובת דיווח זו הופכת עד מהרה לאות מתה".

לגמרי.

צריך גם לבדוק מי מהרשויות אוכף. תל-אביב נתנו 14,500 דוחות.

נדבר עם סגנית ראש עיריית תל-אביב-יפו, מיטל להבי, בבקשה.

תודה רבה. אני מודה לך איתן ולכולם פה על הדיון ובמיוחד כי התחלת את הדיון ואמרת שהמנוע העיקרי של הדבר הזה הוא חיי אדם והצלתם. הייתי מבקשת, שכשמסתכלים על הנושא של תאונות דרכים במיקרו מוביליטי שנהיה מסוגלים להבחין בין תאונות שקורות במדרכה לתאונות שקורות בכביש. לפי מה שאני מבינה היום, נכון לניתוח שעשיתי לפני כמה חודשים לתאונות באיכילוב, 96% מהפגיעות של קורקינטים הן פגיעות שחווים הרוכבים על קורקינטים בדרך כלל בכביש, ו-4% זה בהתנגשות עם הולכי רגל. אנו בסופו של דבר יודעים שהולכי רגל נפגעים מקורקינטים, אבל קורקינטים נפגעים מהולכי רגל, ולמעשה אנחנו שולחים את הקורקינטים לרכב בכביש לפי חוק. כדי שהם ירכבו על-פי חוק, קידמנו את גיל 16 ואת חובת התיאוריה. אני מחדדת שחובת התיאוריה היא גם ללמוד תיאוריה בבתי ספר. חלק מהצעת החוק היתה שאגף התעבורה והוראת התעבורה שנמצא במשרד החינוך, יתחילו ללמד תיאוריה בבתי ספר, ואצלנו בתל-אביב ברוב בתי הספר מלמדים תיאוריה. זה מאוד מורכב, אי-אפשר להביא מורה מבחוץ, צריך להכשיר מורה שמלמד משהו אחר בבית ספר. על זה הייתי בודקת את הדרך שבה מיישמים את זה ומייצרת יותר קלות, כי התיאוריה היא חשובה.

אצלנו בתל-אביב שני ילדים נוסעים לבית ספר כדי ללמוד – אחד יש לו תעודת זהות והשני אין לו, אז אחד משלם רב קו והשני לא, אבל זה לא לענייננו. שניהם מגיעים לכיתה ולומדים תיאוריה. אחד יוצא עם תעודת הכשרה והשני לא כי אין דרך עדיין להסדיר את כל הסוגיה של חסרי מעמד והם הרוכבים המרכזיים בעיר, הם מצאו בכלי התניידות ואני חושבת שזו סוגיה שיש לטפל בה – אחרת נהפוך קבוצה גדולה של אנשים לעבריינים בגלל חוסר היכולת שלהם אבר ללמוד תיאוריה במדינת ישראל או לקבל תעודה על לימודי תיאוריה.

שנית, אני רוצה לחזק את מה שאמר חבר הכנסת אשר. מפתח מאוד גדול לכל נושא האכיפה זה הרישוי. מדברים על הרישוי הזה שבע שנים – המון זמן וזה לא קורה. אנחנו רואים יותר ויותר כלים לא חוקיים, או כלים שלא הסדירו את החוקיות שלהם עולים לכביש ומייצרים עוד סכנות. אני חושבת שרישוי המיקרו מוביליטי הוא צו שעה מאוד גדול גם אם אנו לא מדברים על זה כרגע.

לסיום, דווקא בגלל מה שהעלית, שאנו רוצים להתעסק בהצלת חיים, הייתי מאוד רוצה שנבדוק מה זה עבירות מסכנות חיים. אני חושבת שאחד המקומות שבהם יש ההתנגשות הכי גדולה זה בצמתים. אם היינו יכולים להיכנס גם לאכיפה אלקטרונית על עבירות של חצייה באור אדום, על עבירות שמסכנות חיים, כי זה המקום שרוב ההתנגשויות קורות בהם – הצמתים. אנו רואים את הסרטונים. אם היינו יכולים להיכנס לאכיפה אלקטרונית באזורים האלה, זה היה מציל חיים באמת.

תודה רבה. אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לסמן את הצמתים בצורה אחרת. באירופה, בארצות הברית הם מסומנים ברשת. כל מי שעומד על הרשת הזאת, עם ארבע גלגליו וחוסם אותה, מקבל דוח. אגב אדוני, זה קורה אלקטרונית. אני לא מבין למה יש התנגדות של המשטרה לאכיפה אלקטרונית בהקשר הזה. זה גם מונע פקקי תנועה, גם מונע חסימת צמתים אבל זה גם יכול בהחלט לסייע לראות שאנשים עוברים באדום או מבצעים שם עבירות.

נעבור לשמעון שומרוני, מנהל בטיחות ואכיפה בעיריית רמת גן.

בוקר טוב. אני שמח על הדיון הזה. אני תת ניצב בדימוס, מנהל ביטחון ואכיפה בעיריית רמת גן בשמונה השנים האחרונות. אני מבקש להתייחס לדבריו של נועם. אני בא מהמשטרה. אנו מלווים את דו השיח הזה מספר שנים, עוד לפני הפורום הנוכחי. על אחת כמה וכמה הסוגיה של מקצועיות. הפקחים שלנו מתמודדים יום יום בבתי משפט. נותנים עדויות לא פחות טוב משוטר אחר שאני מכיר, והכרתי עשרות שוטרים במהלך חיי בדיונים.

לגבי הנושאים האחרים, החובה לציית לפקח עירוני בדומה לחובת הציות- - - זה כלי לא רק חשוב אלא הוא גורם לכך שבוא נגיד שאני לא תופס – אנחנו לא מבצעים מרדפים כמובן. גם שוטרים אמורים לא לבצע מרדפים. אבל זה כלי שבמצב מסוים, כשתפסתי את הבחור, אחרי שיש לי מצלמות בעיר – לא לכל הערים יש מצלמות אבל לנו יש מצלמות. אנו נוסיף עוד בשנים הקרובות – יוצר מצב שתעצור, תן את הפרטים שלך לפקח, הוא מתמודד יפה מאוד. אתם נותנים לנו כלי של אכיפה ללא סמכויות שיש לשוטר, וזה חשוב לנו.

הנושא של מדרכה. איני מבין מה הבעייתיות להוסיף למונח מדרכה כיכר, שדרה. המגבלה של מדרכה בלבד מונעת מאתנו לאכוף בעשרות מקומות בעיר, כלי רכב, כשקורקינטים חוצים, וכשאני מבקש מהמשטרה להגיע למקום ולאכוף, לצערי המשטרה לא מגיעה. לנו ברמת גן יש 120 פקחים. משטרת רמת גן ובני ברק מונה פחות או יותר אותה כמות, אבל יש להם לעסוק בעוד אלף נושאים מלבד קורקינטים ואופניים חשמליים. איני רואה את המורכבות המשפטית בלהוסיף למונח מדרכה – כיכר, שדרה, גן ציבורי. אנו עוסקים בזה מול משרד המשפטים כ-4, 5 שנים. מול המשטרה כנ"ל.

לכן אנו נמצאים פה היום.

אני יודע. אני שמח שזה עלה לדיון אצלך. אני אישית הייתי בכנסת כנציג עירייה מול נועם ולא הבנתי את הרציונל להתנגדות לכל מה שאנו מעלים היום.

לגבי לוחיות רישוי, היום זה נעשה בעיר רמת גן. אני יכול לחייב בהסכם שלי מול חברות ההשכרה שפועלות ברמת גן, לשים לוחיות. יש לוחיות לכל כלי כזה.

לפי חוק העזר שלכם?

לפי הסכם שלנו עם החברות, אפילו לא חוק עזר. גם בתל אביב, לדעתי, רוני רובי מהנהן - זה קיים. בהסכמים שלנו כשאני נותן דוח לכלי, החברות יודעות מי נסע בכלי הזה. אני גם מצלם את הכלי. הן אמורות לעשות הסרה של הדוח. הן לא עושות את זה מסיבותיהן, אני לא נכנס לסיבות הכלכליות, אבל אני נותן דוחות או תופס אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים ולוקח למחסנים שלי כשאני מתעד את מספר הכלי, אז אני לא מבין למה-אי אפשר לעשות את זה גם לפרטי.

התממשקות להכשרה או לא להכשרה – זה גם בחוק הנכים. פקח שנכנס לתת דוח לנכה או לא נכה, אני מקבל את ההתממשקות הזאת, אז זה אפשרי וזה לא? אפשר לעשות הכול. אם יש רצון טוב, הרווחנו עוד עשרות פקחים בערים שיכולים לאכוף את הדברים האלה.

סוגית נכות נראית לי הרבה יותר פגיעה בפרטיות מאשר הידיעה אם לאדם יש רשיון נהיגה או לא, אבל משרד התחבורה חושב אחרת מאתנו.

יניב יעקב, סמנכ"ל עמותת אור ירוק.

בוקר טוב, אדוני. תודה. אני רוצה להתייחס לעובדה שהחוק, שחוצה את כל הכנסת, הוא חוק מציל חיים, וכך עלינו להתייחס אליו. הרבה יועצים משפטיים העלו הרבה טענות חשובות ועקרוניות, אבל במבט מלמעלה החוק יישאר על הנייר. יש המון חסמים, בין אם זה פרטיות, בין אם זה סמכויות, למי לתת לאיפה. התוצאה מההיכרות שלי את התחום הזה והרבה שנים בנושא של חקיקה ושל בטיחות בדרכים זה שאנו נאבד את החוק החשוב הזה כי במקום לנסות ליצור פתרונות ולראות איך אנו מזיזים א החסמים, אנו מתחילים לייצר פה דברים שיקברו את החוק הזה. יש בעיות, אני מציע שיישבו כלל הגורמים, יביאו הצעה מסודרת עם לוחות זמנים, יעשו את זה כהוראת שעה, יבדקו עוד כמה זמן אם זה עוד, אבל כפי שזה נראה כרגע נאבד את החוק החשוב הזה, עם כל החשיבות בין אם זה לנושא של רכב אוטונומי או לנושאים אחרים שכלל המשרדים עוסקים בהם כיום. זה חוק שעוסק באנשים שעכשיו כרגע נפצעים ולא עלינו גם נהרגים בתאונות. יש לתת לו את החשיבות ואת הקדימות בסדרי עדיפויות.

נושא נוסף שיש לבדוק והוא מאוד רלוונטי – אנו לא יודעים כמה אכיפה נעשית על ידי הפקחים העירוניים. אין ספק שהם רכיב מאוד מרכזי. אני מסכים עם מי שאמר שלמשטרה אין המשאבים והיכולת לעשות את האכיפה הנדרשת, ויש לתת המקום והסמכויות והיכולות לפקחים ולרשויות אבל יש לראות מה קורה בפועל, כמה דוחות ניתנים, ובדיוני ההמשך שיבואו גם נציגי הרשויות ויציגו לוועדה את המספרים שנבין כמה זה עובד.

כל הנושא של כלים חשמליים נמשך שנים ארוכות. אחת הבעיות המרכזיות היא שהמדינה מפגרת אחרי הטכנולוגיה, אחרי הרוכבים. אנחנו נמצאים עם קרוב לחצי מיליון כלים וכל פעם אנו מוצאים עצמנו מחוקקים כשהכלים הרבה לפנינו בדרך. סוללים שבילים כשאין מענה לכמות הכלים. אם אנו בחוק הזה נתחיל לייצר חסמים, אנחנו נמשיך לפגר אחרי כל מה שקורה בשטח ולא לתת את המענה.

נקודה נוספת שאני חושב שדורשת התייחסות רצינית של הוועדה וכלל הגורמים – למה שעו"ד ראובני ציינה, נושא ההיתרים. הנקודה הזו צריכה להרים דגל אדום לכולנו ולבדוק למה הנושא הזה שהיה בחוקה ותורם, לא קורה בפועל. תודה.

תודה רבה. חגית אוריין, מנהלת מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל.

שלום. אני עוסקת בנושא הזה בהתנדבות עוד מתחילת 2014. אעלה כמה דברים שנוגעים לבטיחות הולכי הרגל. ראשית, יש לי הערה למיטל להבי, סגנית ראש העירייה שלי. ההשוואה בין הפגיעות בהולכי הרגל לפגיעות ברוכבים היא שגויה מיסודה. הולכי הרגל אינם צריכים להיפגע כלל במרחב המיועד להם. הרוכבים מתניידים על כלי רכב שמקומם לא במרחב ההולכים, שחייב להיות סטרימי. 0 תאונות. לא 4%.

בנוסף, אני מאוד מבקשת מיושב-ראש הוועדה הנכבד, לזרז את ההסמכה של הפקחים לאכוף במעברי החציה בכיוון הנסיעה. אלה המקומות שאנחנו הכי הרבה נפגעים בהם. כיום יש לפקחים סמכות לאכוף בכיוון החציה שלנו זה לא קריטי אבל בכיוון הנסיעה, אבל בכיוון הנסיעה - ביקשתי את זה אלף פעם מכל הגורמים ואני שוב מדגישה את זה. זה הכי קריטי להולכי הרגל.

מעבר חציה? איזו עבירה?

כשאנו חוצים את מעבר החציה הרוכבים לא נשמעים לרמזורים, אם יש, אבל הם מחויבים לעצור לנו. הם ממשיכים הלאה. על גופנו. הפקחים לא מוסמכים לאכוף כאשר הם בכיוון הנסיעה על הכביש. הפקחים כיום מוסמכים רק לאכוף, כאשר הם חוצים בכיוון החציה. זה הכי קריטי.

לוחיות הזיהוי – יעקב אשר, אתה זוכר אותי. העליתי את זה אלף פעם בדיונים. תודה רבה. אנא זרזו את זה, אבל לוחות זיהוי בלבד לא יפתרו את הבעיה. ללא כיסוי ביטוחי של מדינה קרי קרנית – הצעת החוק של איתן גינזבורג מאפשרת רכישת פוליסת ביטוח פרטית. היא לא מחייבת. קחו בחשבון שמרבית הרוכבים רכשו את הכלים, להוזלת העלויות. הם לא ירכשו את הפוליסות היקרות האלה. הרוכבים יפגעו בהולכי הרגל ויימלטו מהר, בידיעה שעלולים לאתר מספר לוחית, ואז הם ייפגעו בנזיקין, וכפי שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, הפיצויים יושתו עלינו. יש גם הרבה שלא יוכלו להוציא מהם את הכסף, ויש מקרים ביד שתבעו אותם ואין כסף להוציא. אין להם כסף. אז מה קורה לנפגע – כאשר הולך רגל נפגע, לוקח זמן עד שמתעשת. אני אומרת גם מניסיון אישי. עד שיבדוק את הלוחית הרוכב כבר יהיה בקצה השני של העיר. אלא אם כן יהיו עדי ראייה או מצלמות באזור, מה שלא קורה במרבית הפעמים. ושוב – גם אם אותר הפוגע בזכות הלוחית הזו, הנפגע נאלץ לקחת עורך דין, להיכנס להליכים משפטיים.

הנקודה ברורה.

חלק גדול מהנפגעים הם קשישים. אנו חיים מהפנסיה. אני בעצמי גמלאית. אנחנו לא בדרך לעבודה וללימודים. מי שבדרך לעבודה וללימודים מפוצה על-ידי ביטוח לאומי או משרד החינוך. הקשישים ננטשים לגורם. חלק מהם נזכרים זמן רב לאחר הפגיעות, וזה לא מוכר כתאונה. אם המדינה תכסה בקרנית עם פרמיה נמוכה לרוכבים, שתעלה לאחר התאונה שגרם כדי שתרתיע אותו, הפוגע יידע שיש מישהו מאחוריו שיפצה ולכן לא ימלט.

לסיכום, כך עם כיסוי של קרנית הולך רגל נפגע יקבל פיצוי שיאפשר לו מימון טיפולים ופרנסה למשפחה. כיום זה לא קורה.

תודה רבה. מר איתן אטייה, מנכ"ל פורום ה-15.

תודה רבה. בשם פורום ה-15 וגם מרכז שלטון מקומי, אנו מברכים על הצעת החוק הזאת גם את חבר הכנסת גינזבורג והמציעים האחרים שלה.

בהתייחס למה שנאמר פה על-ידי חברינו נציגי המשטרה, נציגי המשרד לביטחון פנים ונציגת משרד המפשטים, קודם כל, מי שחושב שאנחנו אוהבים לעסוק בנושא הזה ובאכיפה הזאת, פשוט טועה. מבחינתנו, מי שחושב שאנו נהנים מנקודת החיכוך הזו, מנקודת המפגש הזאת, בין הפקחים העירוניים לאזרח בסוגיה הזאת, טועה. הלוואי שלא היינו צריכים לעשות את זה. הלוואי שמשטרת ישראל, כפי שמשרד המשפטים רוצה וכפי שמשרד התחבורה רוצה וכפי שהמשרד לביטחון פנים רוצה, ובצדק במבנה החוקתי של ישראל, הלוואי שמשטרת ישראל היתה יכולה לאכוף את כל הנושא הזה, על המדרכה, על שביל האופניים, בכביש. אגב בהמשך למה שנאמר, גם אם יהיו לנו אלפי פקחים עירוניים בכל עיר, ונאכוף אכיפה אופטימלית גם את המדרכה וגם את שבילי האופניים וגם את מעברי החצייה, עדיין בכביש אין לנו שום סמכות לפקחים העירונים ובכבישים אנו רואים מה קורה – רוכבי הכלים החשמליים נוסעים בלי דין ובלי דיין. אנחנו רואים את זה. אגב, זה לא רק ילדים ונבי נוער. רואים את זה גם במספר הנפגעים – עלייה מאוד דרמטית בשנים האחרונות שהם בכלל בני 35 ומעלה. אלה אנשים נורמטיביים לגמרי. יש להם רשיונות נהיגה. כשנוסעים ברכב הפרטי שלהם, הם מקפידים על חוקי התנועה, אבל אחרי שמעמידים את הרכב שלהם בחניה ועוברים לכלי החשמלי, לקורקינט או לאופניים החשמליים, כל חוקי התנועה ומגבלות התנועה נעלמות לגמרי. ואז אפשר להגיע לצומת ועוברים באדום, ונכנסים בכל זאת באין כניסה בניגוד לכיוון התנועה. רואים את זה כל יום. כל מי שמסתובב ברחובות העיר מדי פעם, רואה את זה.

את זה החוק לא יפתור את מה שקורה על הכביש. בשביל זה צריך משטרה. הבעיה היא שמשטרת ישראל, משטרת התנועה הארצית לא נמצאים ברחובות ערי ישראל. פשוט לא נמצאים. פה ושם עושים מארב, לא 100%, אבל ב-99% לא נמצאים ברחובות ישראל. אנו יודעים וגם המשטרה יודעת שיש ברחובות עירוניים רכבים שנוסעים במהירויות של 100 קמ"ש ומעלה אבל אין אכיפה של זה. אין אכיפה ברחובות ערי ישראל. לכן החוק הזה הוא לית ברירה. הוא נולד ב-2016 ביוזמה שלנו, של מספר חברי כנסת שהרימו את זה, כי אין ברירה. אנחנו לא רוצצים בזה. אם הלוואי שהמשטרה היתה אוכפת את זה. אם אין ברירה, ורוצים לתת לפקחים סמכות לאכוף את העניין הזה על מדרכה ועל שביל אופניים ועכשיו מדברים על מעבר חצייה, צריך לתת להם את מלוא הכלים ומלוא סמכויות העזר לאכיפה. אי-אפשר לומר: אנחנו המשטרה לא מסוגלים לטפל בזה, אין לנו מספיק בני אדם ושוטרים, אז תשלימו אותנו אבל אנחנו קושרים לכם את שתי הידיים לרגל. פה יש סתירה פנימית. כי אם מגיעים למסקנה שאין ברירה, צריך לשחרר מלוא סמכויות העזר, כולל חובת ציות לפקח.

עלה מקודם וזה באמת על גבול ההיתממות – לא ביקשנו, שחובת הציות לפקח תהיה על כל עבירה וכל תקנה. אף פעם לא שמענו אותנו מבקשים דבר כזה. ביקשנו שלגבי אכיפת החוק הזה, לגבי העבירות שאנו מוסמכים לאכוף, לגבי התקנות שאנחנו מוסמכים לאכוף בהקשר הזה, תהיה חובת ציות בפני פקח, למען יראו וייראו, כדי שיכבדו אותו כלובש מדים, כאיש זרוע החוק של מדינת ישראל. לא רק של הרשות המקומית. בכלל. איש חוק. לכן איני מבין, מדוע כל ההתפלפלויות האלה – אז גם עכשיו הפקחים ייתנו הוראות על רמזור אדום ועל רמזור זה? מי בכלל ביקש כזה דבר? באמת. מבקשים את זה רק בהקשר החוק. אנו חייבים את חובת הציות לפקח גם כדי שתעמוד כעבירה בפני עצמה. אדם שבורח מהפקח, אבל רבע שעה אחרי זה פוגשים אותו במקום כזה או אחר את אותו אדון או גברת וניתן לאתר אותו, לא עושים מרדפים, אנו לא רוצים לעשות מרדפים. אפשר גם לשלול בנוהל של היועץ כל אפשרות למרדפים חלילה. אבל אם כן מאתרים את האדם הוא גם מקבל את העבירה על הנסיעה הלא חוקית בכלי החשמלי אבל גם יקבל קנס נוסף על אי-ציות לפקח. פעם, פעמיים, שלוש כאלה והדבר יעשה לו כנפיים. וההתרעה והכבוד לפקח העירוני, למדים שלו, לחוק שהוא מייצג, תעצים ותגבר.

לכן לא צריך לחשוש. חברינו במשטרה ובמשרד לביטחון פנים, אם אתם חוששים, תאכפו את זה בעצמכם. אם אתם לא מסוגלים כרגע כי אין מספיק שוטרים, כי יש סדרי עדיפויות אחרים - אנו מבינים את זה – ואתם שאנחנו נשלים את היעדר האפשרות שלכם לאכוף – תנו לנו א מלוא סמכויות העזר ואל תקשרו לנו את הידיים לרגל. תודה רבה.

תודה. התייחסות, בבקשה.

אתחיל מהנושא של לפגוש את האדם בהמשך ואז נוכל לבצע אכיפה אם לא עצר לפקח הראשון. הכלל הבסיסי באכיפה זה קשר עין רצוף מרגע ביצוע העבירה ועד שאתה רושם את הדוח. אם אני הולך עם טרנינג כחול ומישהו רוכב על קורקינט עם טרנינג כחול ובעוד רבע שעה פקח יראה אותי- - -

נתפסת לדוגמה אולי לא הכי מוצלחת שניתנה פה. בוא נדבר על המהות, לכך שאדם שבורח לפקח או שלא מציית זו, פשוט זוכה.

יש עבירות אחרות, שאפשר להשית על אותו אדם.

לא הבנתי. אילו עבירות אחרות?

יש הנושא של עובד ציבור. הפקח הוא עובד ציבור.

קודם כל, הבנו מפורום 15 שעיקר הקושי הוא בבריחה. הבריחה כאמור, אם פוגשים אותו אחרי זה, לא נשמר קשר עין, והבריחה, אם בורח, לא יעזור – העבירה הפלילית של אי-ציות, זה לא קיים גם לשוטרים. לשוטרים אין עבירה של אכיפה של אי-ציות. לפי העקרונות הבסיסיים, בעיקרון החוקיים במשפט פלילי, הנורמה האוסרת חייבת להיות ברורה, חייב להיות בדיוק מה אסור או מה מותר לו לעשות. עבירת אי-ציות היא כללית מדי. צריך ליצוק לה תוכן, מה זה אי-ציות. אם העבירה היא בבריחה, לדעתנו הפתרון הכי טוב הוא מה שדובר - הרישוי, הרישום של הרכבים שאפשר יהיה לאתר אותם ואפשר יהיה לתת את הקנס.

מה הבעיות – אני יודע. מה הפתרונות? למה זה לא וזה לא - אנחנו מומחים בזה. יש פה רק עורכי דין, גם אני כזה. אבל תסבירו לי מה כן? איך אפשר לתקן את הסיטואציה?

נתנו הרבה סמכויות לפקחים, יותר מכל הוראת חוק אחרת ביחס לפקחים. גם סמכות עיכוב עד בוא שוטר, גם סמכות הוצאת אוויר מהגלגלים. כל הסמכויות שהם ביקשו נתנו להם למרות שלא מקובל לתת לגורם שאינו גורם השלטון המרכזי. כל הסמכויות שיש לנו ניתנות להם וכל הסמכויות שיש לשוטר לקחת אדם לתחנה או דברים כאלה ואחרים, הם יכולים לעכב את האדם עד בוא שוטר ולהשתמש בסמכות הזו. עם בריחה לא יעזור להם שום דבר. אם הם לא מוצאים את האדם- - -

מה קורה אם אדם בורח לשוטר?

אין לשוטר מה לעשות.

יש רכב, מספר רישוי, יש לי דרך לאתר בהמשך.

אמרת קשר עין.

קשר עין לביצוע העבירה. אבל יש לי השוטר שראה את ביצוע העבירה, יש לי הרכב - אאתר את הרכב. אנסה לאתר מי נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה. אני אחקור. אני לא עוצר אותו עכשיו ורושם לו דוח. חייב לפתוח תיק חקירה, לבצע חקירה. חייב להוכיח, שמי שאגיש נגדו את כתב האישום הוא אכן זה שישב ברכב בזמן ביצוע העבירה ולא מישהו אחר שעצרתי סתם בהמשך עם הרכב הזה.

העניין של הרישוי הכי יכול לפתור את עניין הבריחה. מעבר לזה כל הסמכויות שהם ביקשו, נתנו להם.

הלוחיות, הרישוי לאופניים או כמו ההצעה של חבר הכנסת אשר לאדם עצמו בטוח תפתור חלק ניכר מהסיפור של הבריחה.

עצרתי אותך באמצע התייחסות.

כן. יש להבין, שהעובדה שההרחבה או הרצון של הרשויות להרחיב סמכויות האכיפה גם לכביש, לצמתים, לכביש, לאור אדום הוא משמעותית. אני לא משפטן, לא יודע משפטית מה לומר במובן של אם אני לא מציית לאור אדום, אקבל קנס של 1,500 שקל, אלף שקל ועשר נקודות, ומי שיעשה אותה עבירה עם אופניים רגילים, שהם רכב לפי פקודת התעבורה, כנ"ל אופנים חשמליים, ויקבל את הדוח הזה מהפקח, יקבל את האלף שקל שילכו לעירייה. לא יקבל את עשר הנקודות. אני הולך לבית משפט לתעבורה, ואומר: למה לי מגיע להישפט בבית משפט לתעבורה, לקבל עשר נקודות, לעשות קורס, ואותו אחד שעשה את העבירה עם האופניים - גם הכסף הלך לעירייה, וגם לא קיבל את עשר הנקודות?

תראה מה מפריע לכם בסיפור הזה – שהכסף הולך לא לאוצר אלא לעירייה, ולמה הוא מקבל נקודות והוא לא. לא אכפת לך שהוא עובר עבירה?

ממש לא.

לא אכפת לך שהוא עבר עבירה?

נקודות זה מאוד משנה. שני עבריינים עושים עבירה זהה. התוצאות המשפטיות לגביהם שונות – אחד מקבל נקודות, יישלח לקורס נהיגה נכונה. אם ירצה לקבל רשיון למונית בעתיד יבדקו את הרישום התעבורתי שלו, יראו שיש לו הרשעה בעבר בעבירת רמזור אדום והשני לא. לא יכול להיות שהדין יהיה שונה לפי הגורם האוכף והתוצאות המשפטיות של אותה התנהגות.

אפשר לפתור את זה טכנית. אבל בשם העובדה שלא רצו להעניק סמכות או לחלופין אין לאדם רשיון נהיגה, כי לילד אין רשיון נהיגה נניח, עדיף שיעבור כי אין שום סנקציה.

אני בעד זה שתהיה אפשרות לחבר את העיריות ואת ההרשעות שם למרשם התעבורתי. אני מודה שאני לא יודעת מה החסמים.

בסוף בהרבה מאוד מובנים אתם רוצים שהעסק ימשיך להתנהל כמו שהוא. ואנחנו אומרים: מהשטח, יש בעיה. הבעיות צצות ואף אחד לא מוצא פתרונות.

אולי המעבר שאמור להתקיים בעתיד, הרצון להפוך את עבירות התנועה למינהליות, אולי זה יפתור את הבעיה, ואז זה יהיה קו אחד עבירה מינהלית כמו ברשויות המקומיות כמו במדינת ישראל ואז לא תהיה שום מניעה. אבל אני משפטן קטן מאוד. אבל מבחינה משפטית, זה מאוד משמעותי ומאוד בעייתי היצירה של אי-השוויוניות הזאת.

זה פתיר כי זה טכני. אתם מסרבים שירשמו נקודות אפילו לא רוצה לומר למה.

בגלל החוק. אין לנו עניין אישי בנקודות.

זה הבית שבו משנים חוקים אבל אתה מסרב לכך שיינתנו נקודות לפקחים. אתה לא מוכן שפקחים ייתנו נקודות. לא מוכן לזה. אתם מתנגדים לנקודה הזאת. בסוף אני אומר, שכל אחד שומר על זה, והעבירות נעברות ואין אכיפה.

17,500 דוחות רשמו שוטרים בתל-אביב לאופניים חשמליים ולקורקינטים שנה שעברה. אי אפשר לומר שהמשטרה לא אוכפת. ב-2020 16,000 דוחות. זה לא שאנו לא אוכפים אבל יש לנו עוד דברים שהם לא פחות חשובים.

אנו לא באים אליכם בטענות אלא רק רוצים להגביר את זה באמצעות גורמים נוספים שיסייעו לכם בהקשר הזה כי אתם לא מספיקים, כי יש לכם הרבה מאוד מטלות. אני לא מאשים אותך אדוני. אני רוצה שתאפשר את ההרחבה של הנושא הזה כי זה נושא שפוגע בחיי אדם. אף אחד לא בא אליך בטענות בהקשר אי-אכיפה. אבל אתם נמצאים בעיקר בתל-אביב, לא בכל מקום שם – בעיקר במקומות מסוימים – ויש עוד ערים בישראל.

מעניין יהיה לדעת כמה הם אוכפים.

אני מציע שכל אחד יסתכל על עצמו.

אני גר בעיר שאין בה אכיפה בתחום הפקחים כי אין בעיה כזו אצלנו בעיר.

משרד לבט"פ, רוצים להשלים?

לא. בגדול מיקדנו את רוב הנושאים. לגבי הניקוד שעלה פה, זה תלוי התממשקות, כלומר אלה דברים מורכבים, רואים את זה גם בכל מה שקשור לחוק המידע הכללי שאמור להיכנס לתוקפו. כל ההתממשקות מול הרשויות המקומיות זה כרוך גם בהיבטים משאביים, תכנוניים, לוגיסטיים. זה חורג מעבר לצו עצמו שאנו מבקשים לקדם מהר ככל האפשר.

למה חלק מהעבירות קבועות בחקיקה הראשית, וחלקן בחקיקה משנית? למה לא לעשות איחוד?

זה קבוע בתוספת בחוק ראשי אבל אישור התוספת זה באמצעות בצו אישור בוועדה. השינויים שמוצעים בצו יוטמעו בתוספת בחוק, זה יהיה בחקיקה ראשית.

העבירות עצמן מקורן בחקיקה ראשית. רק ההוספה שלהן לאכיפה על ידי פקחים נעשית בצו.

העבירות של התעבורה חלקן בחקיקה ראשית, חלקן בחקיקת משנה. הצו שלנו ניזון מתוך פקודת התעבורה ותקנותיה. למה חלק מופיעים בחקיקה ראשית וחלק בחקיקת משנה? אני מניח שחלק מזה היסטורי.

רוב העבירות הרלוונטיות, אם הן נמצאות בחקיקה ראשית, זה כיוון שמקורן בהצעות חוק פרטיות. רוב העבירות הרלוונטיות מופיעות בחקיקת משנה, באופיין שייכות לעולם תקנות התעבורה. יש לנו חובת חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים זה צו חקיקה ראשית, פשוט כי החוק הזה מקורו בהצעת חוק פרטית. חברי כנסת כידוע מתקנים חקיקה ראשית – לא חקיקת משנה. כך פה ושם יש עבירה שנמצאת בפקודת התעבורה ולא בתקנות.

עוד מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה, יחיאל מונטג, עמותת עיניים בדרך.

בוקר טוב. תודה רבה. שמי יחיאל מונטג, מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים, עמותה שהוקמה לפני 19 שנים. אנו חברים בפורום פעולה שמאגדת ארגונים וחברות שונות העוסקות בבטיחות בדרכים. העמותה מיישמת את מיזם- - - ונענית לפניות רבות המגיעות ללא הפסקה מכל הארץ ומכל החברות – יהודית, ערבית, דרוזית. קיבלנו הרבה פניות מבתי ספר שמבקשים את עזרתנו בהגברת האכיפה בשעות הבוקר והצהריים. כל הניסיונות לזכות באכיפה אנושית לא צולחים בצורה אובייקטיבית ומסיבות אובייקטיביות. מספר בתי הספר בארץ עולה בהתמדה, רשויות רבות מאופיינות בבתי ספר רבים לעומת מחלקות פיקוח – לא רק משטרה – פיקוח ואכיפה, הפועלות בכוח אדם מאוד מצומצם, ונותנות מענה- - -

סליחה שאני עוצר אותך. אנו לקראת סיום. אנו עוסקים בהצעת חוק ספציפית. אנו מכירים את הבעיות. אם יש לך משהו ספציפי להתייחס להצעת חוק, נשמח.

לעומת זאת ניתן להחיל מצלמות אכיפה אלקטרונית שמוצבות באופן רציף 24/7 כל ימות השנה. יש חוזר מנכ"ל משרד המשפטים שמתעסק בנוהל שימוש במצלמות וידאו לצורך אכיפת עבירות חניה ברשויות מקומיות. אני חושב שזה העיקר, כפי שהזכירה מיטל להבי. אכיפה אלקטרונית היא הכלי הנכון, ואכיפה אלקטרונית ליד מוסדות חינוך ישפרו מאוד את המצב. אין סיכוי בעולם שהמשטרה תוכל להשלים את הפער, לא המשטרה ולא הפקחים. תודה.

תודה רבה. סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל עיריית תל אביב, רובי זלוף.

בוקר טוב. אני חושב שזה דיון שמביא בשורה וציפייה, שהולך לעשת סדר ושינוי בשמירת חיי אדם. אני מאוד מודה לך, איתן גיזנבורג, על ההזדמנות הזו. תודה לכל מי שמשתתף פה. יש לנו שת"פ תמידי עם משטרת ישראל, שת"פ מצוין, אבל גם המשטרה וגם אנחנו רוצים יותר ולעשות יותר בתחום הזה. סמכויות האכיפה שאנו מובילים יחד עם הבט"פ, יחד עם התנועה ויחד עם משרד המשפטים למעלה מחמש שנים אכן בדיונים אבל לא מתקדמים. אני חושב שהדיון הזה יכול לקדם אותם, ואם בכלל תהיה החלטה לקדם את החוק, הוא יקדם אותם עוד יותר ונוכל לקבל סמכויות רבות יותר כדי לסייע בתחום האכיפה.

הקמנו יחידה מיוחדת בתל-אביב יפו לטובת אכיפת הסדר הציבורי בתנועה. היא נתנה ב-2021 40,000 דוחות בתחום הדו גלגלי וזה עדיין לא מספיק ואין הרתעה. אנו יודעים לאפשר אכיפה בעניין. אנו יודעים איך עושים את זה. אנו יודעים לשתף פעולה מצוין, גם בתחום התנועה.

אי-ציות לפקח הוא עניין קריטי בעניין המשילות. יכול לעשות סדר בעניין האכיפה. אין בעיה לאכוף אי ציות בצורה נכונה בהתאם לחוק. אנו יודעים לזהות, לתפוס לעיכוב, אנו יודעים לעשות את זה וגם בשיתוף פעולה עם המשטרה שבסוף תביא לתוצאה שלפקח תהיה משילות והוא יוכל לאכוף בצורה הנדרשת, את מי שצריך. זה לטובת כולנו ולטובת המשטרה.

הרכיבה בכל מקום למעט כביש היא הגדרה מצוינת, למרות שאנו משתמשים בתמרור 226 שנותן לנו את האפשרות לאכוף בתחום השבילים להולכי רגל, רוכבים כאלה ואחרים. בכל זאת אני חושב שזה יעשה סדר. אם נצליח לתת אפשרות, שבכל מקום למעט כביש נוכל לאכוף, זה ייצר סדר ויאפשר לנו לבצע אכיפה בלי תמרור מיוחד כזה או אחר.

לגבי התוספות, קסדה, גיל הרכיבה, אישור הכשרה ורכיבה בניגוד לתנועה, אני חושב שזו בשורה אדירה שנוכל גם בה להשתמש ולייצר יותר אכיפה בתחומים שאין לנו סמכות בהם. אם נוכל לקבל אותם נוכל לסייע למשטרת ישראל ולחסוך בפגיעה בחיי אדם.

עדיין אין לנו סמכויות, אדוני, לא בתחום הטרקטורונים, ה- - - שהפכו להיות משאיות, כל מיני כלים חשמליים שנכנסו לעיר. עדיין אין לנו סמכויות אכיפה בהם וצריך לחדד את זה וצריך לקדם את זה.

לוחיות רישוי, חבר הכנסת אשר העלה את זה, והא עשה עבודה מצוינת ואנחנו מקווים לקבל את הסמכות הזו, שבסופו של יום תהיה אפשרות בחוק להציב לוחיות רישוי. אנו פיתחנו כלי אלקטרוני שמסוגל בטכנולוגיה, לאפשר לנו אכיפה מדויקת במספר רישוי לכלי רכיבה חשמלי או דו גלגלי בכלל. זה יכול להוביל לשינוי מהותי שיצמצם מאוד את עבירות התנועה בדו גלגלי. אני מבקש שוב להודות. בואו נתקדם, הגיע הזמן.

תודה. שמעון שומרוני, רצית להגיב, תת ניצב בדימוס.

אני רק מתקן – משטרת ישראל נעזרה במצלמות העיר למעקב אחרי רצח שהיה פה ברמת גן. השתמשה בשוד שנעשתה בחתימות ארנקים במצלמות העיר, בנושא של כייסים. זה שהמשטרה אחר כך תצטרך לחקור את מי שזיהינו והמשטרה תחקור ותאשים אותו על אי ציות לפקח זה בסדר. אנחנו לא מסוגלים לחקור, אני מבין את זה. אבל אפשר לעשות את הדברים האלה פעם, פעמיים, שלוש. זה יעשה את העבודה. הסמכות של אי-ציות לפקח רק תייעל את האכיפה.

אני מציע כך. למרות שביקשתם לקיים – המשרד לבט"פ, להעביר התייחסות להצעת החוק, טרם התקבלה התייחסות להצעת החוק. שלחתם טיוטה של הצו. אנו מבקשים שתתייחסו לחוק והערות. אם יש דברים שנראים לכם בעייתיים, תציעו חלופות, זה בסדר גמור.

אנו ערים לעובדה שמתקיימות עבודות מטה במשרדי התחבורה וביטחון פנים ביחס לנושאים דומים, אולי אפילו זהים ורחבים – נשמח לשמוע על זה, אבל אנו עדיין עובדים במקביל כי אנו לא מרגישים שזה מתקדם במהירות מספקת. לכן אל"ף, נבקש את תגובתכם והתייחסותכם להצעת החוק בזמן הקרוב, כדי שגם הוועדה תוכל להתייחס ולהתכונן לדיון בצורה ראויה ורצינית עם ידיעה, מה עמדתכם וגם מה החלופות שאתם מציעים. אני מציע שתעבירו תוך שבועיים לוועדה את ההתייחסות שלכם כדי שנוכל לעסוק בכך. נקיים ישיבה נוספת – נתחיל בהקראה בנוסף, גם כדי לדון וגם בהקראה כדי שנוכל להתקדם. ככל שהצווים שלכם שיתקדמו מהר, אולי החוק יתייתר, איני יודע. כל עוד הדברים אינם מתקדמים נמשיך ביתר שאת לקדם את החוק הזה, כי כל יום שעובר זה יום שבו אין אכיפה. אני מבין את הרצון לקדם רכבים אוטונומיים וסוגיות אחרות. יודע שכולם עמוסים, אבל גם לנו יש רצונות. הסוגיה של חיי אדם אי אפשר להותירה כך בצד. הסוגיה של אכיפה, ציות ומניעת עבירות תנועה, שבסוף יובילו למניעת היפגעות וחלילה לאובדן חיי אדם, אנו עוסקים בו, ולא נרפה ממנו עד שנביא עוד כלים ועוד בשורות בהקשר הזה כדי לתת ביטחון להולכי רגל ולרוכבים בכל רחבי המדינה, גם ביחס להגדרת מהי מדרכה – איני מבין את הצורך הכל כך ארוך בהגדרה, איפה אפשר לאכוף רכיבת קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים, כיכרות, שטחים ציבוריים פתוחים, פארקים. אלה דברים שאיני מבין למה כל כך קשה להגדיר אותם. למה לוקח לזה כל כך הרבה זמן? נראה לי משהו טריוויאלי. אני מבקש גם מכם, גם ממשרד הבט"פ וממשרד התחבורה, להאיץ את העבודה בנושא.

ניפגש בקרוב בהתאם ללוח הזמנים של הוועדה כדי להמשיך לקדם את הנושא בין אם בחקיקת משנה ובין אם בחקיקה ראשית. כרגע אנו במתווה של חקיקה ראשית כי אנו עוד לא רואים את ההתקדמות בפן הממשלתי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:15.