פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



42
ועדת הכלכלה
21/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 189
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' באדר התשפ"ב (21 בפברואר 2022), שעה 11:00

השתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחיה ולשיבושים כבדים בשרשרת האספקה

חברי הוועדה: רון כץ – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
יום טוב כלפון
יעקב מרגי
בצלאל סמוטריץ'
אביר קארה

סיגלית ברקאי-וקאיל - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צביקה שפירא - מנהל אגף כלכלה וקשרי חוץ, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק דניאל - רכז תשתיות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אבי אדרי - יושב-ראש איגוד עובדי התחבורה ויושב-ראש האגף להתאגדות עובדים, ההסתדרות הכללית החדשה

רועי בליטנטל - עו"ד, מנהל חטיבת מטה ורגולציה באיגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

אלעד נצר - מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים

תם פרומוביץ - ראש ענף תחבורה, כוח לעובדים

ניר אבני - מנכ"ל חברת צים ישראל

יואב צוקרמן - דירקטור, סגן נשיא נמל המפרץ

ישראל (רלי) נורמנד - חבר הנהלה, איגוד יבואני התבואות

אלעד מלכא - מנכ"ל, האינטרס שלנו

איציק בלומנטל - מנכ"ל חברת נמלי ישראל

רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים

שלומי לויה - עו"ד, יועץ משפטי, איגוד לשכות המסחר

משה זנה - מנכ"ל נמל אשדוד

ד"ר יצחק קליין - ראש המחלקה למחקרי מדיניות, פורום קהלת

עידית חנוכה

אורי פנסירר



השתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחיה ולשיבושים כבדים בשרשרת האספקה, של ח"כ שרן מרים השכל, יום טוב חי כלפון (מס' 199).

חברים, אנחנו פותחים את דיון ועדת הכלכלה בנושא: השתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחייה ושיבושים כבדים בשרשרת האספקה. יוזמי הדיון: חברי הכנסת שרן השכל ויום טוב כלפון.

יום טוב, רק לפני שתתחיל, אני רוצה לעשות סדר, אני מבין שזה דיון שעלול לעורר הרבה אמוציות. יש סדר בוועדת כלכלה, כל דובר מדבר כשלוש דקות. אף אחד לא מפריע לשני. הערות ביניים מקובלות בגדר הנורמה לחברים פה, רק חברי כנסת יכולים להעיר הערות ביניים, כל השאר, אנא מכם, אל תגרמו לי לנהל את הדיון הזה ביד קשה. בסופו של דבר, כולנו רוצים לצאת מפה עם תוצאה אמתית. אחרי שאמרנו את זה, בואו נפתח בטוב.

חבר הכנסת כלפון, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב-ראש הישיבה, וברכות רון. אנחנו מדברים מדי יום על הבעיה החמורה של יוקר המחייה במדינת ישראל. אחד הגורמים הבולטים ביותר ליוקר המחייה שכולנו חווים אותו, נמצא מתחת לאף שלנו, בנמלים שלנו כאן במדינת ישראל. כולנו ערים לכך שיש תופעה עולמית ומשבר עולמי סביב ההובלה הימית ועליית מחירים מטורפת, אני מדבר על עלייה של 500%-600% במחירי התובלה הימית – עצם היכולת שלנו להשפיע עליה כמדינה מוגבלת בעניין הזה. אבל יש דברים שאנחנו כן יכולים להשפיע עליהם, וזה לגבי מה שקורה בנמלים שלנו. ויש היום למעשה פקק, ואני רוצה לספר שהייתי שבוע שעבר בביקור באשקלון, ומאשקלון רואים את הפקק של האניות של נמל אשדוד. למעשה הפקק הזה נגרם על ידי קושי של ארגוני עובדים, של ההסתדרות, זאת אומרת גורם שכן יש לנו שליטה עליו וזה בשונה מהמחירים.

אדוני היושב-ראש, לא נוכל להוריד 300% מ-600%, למדינת ישראל אין באמת השפעה על הדברים האלה. אבל על הדברים שיש לנו השפעה, ובפועל הפקק הזה גורם מדי יום לעלויות מטורפות שמצטברות למיליוני שקלים שבסופו של דבר, הכסף הזה, מתגלגל ומגיע למחיר הסופי של המוצר, לצרכן. הצרכן בסוף, אזרחי ישראל משלמים את מחיר הפקק שנמצא כרגע מול חופי מדינת ישראל. זה הצרכן בסופר, זה האזרח שרוצה לקנות דירה, כי אנחנו רואים שחלק מהדברים כמו למשל פלדה, ואניות פלדה וחומרי בנייה שלא מגיעים ולא נכנסים לישראל – אז יש לנו כבר מצב מטורף של עליית מחירי הדיור. בסופו של דבר האזרח הישראלי ישלם יותר כשהוא יקנה דירה. האזרח הישראלי ישלם יותר כשהוא יקנה מוצר בסופר. למה? סליחה שאני אומר את זה – בגלל ארגוני עובדים, בגלל ההסתדרות. ההסתדרות בסוף גורמת לכך שיש יוקר מחייה. אני לא אומר שההסתדרות היא האשם העיקרי או האשם היחידי, יש המון גורמים, אבל בסופו של דבר צריך להגיד כאן את האמת: ההסתדרות יש לה פה אחריות מסוימת לתופעה הזו. לכן כינסנו את הדיון היום, כי אנחנו רוצים לשחרר את הפקק. לשחרר את הפקק כדי בסוף לעזור לאזרחי מדינת ישראל כך שישלמו מחיר יותר הוגן כשהם קונים מוצרים בסופר או כשהם קונים דירה או כל דבר אחר, זו מטרת הדיון.

לא ארחיב יותר מכך כי יש לא מעט דוברים, תודה רבה על קיום הדיון. אני מקווה שבשורות יצאו מפה היום.

תודה רבה חבר הכנסת כלפון. מצטרפת אלינו חברת הכנסת שרן השכל, שגם יזמה את הדיון. שרן, בבקשה.

תודה רבה, זה בהחלט דיון חשוב מאוד, אני חושבת שכשחבר הכנסת יעקב מרגי, היה כאן יושב-ראש הוועדה, היה לנו אותו סיפור בעניין הנמלים עם התבואות, עם החיטה, שבאמת היו תורים ארוכים. קיימנו דיון אז. אנחנו רואים שהדבר הזה פשוט לא נפתר. לא נפתר. הבעיה נמשכת כבר שנים. חבר'ה, לפני מספר שבועות כמעט 90 אניות המתינו בפקק תעבורתי מחוץ לנמל חיפה. בואו תגידו לי אם מדינת ישראל צריכה BDS כשעוצרים את הסחורות שלה על הגבול ופשוט לא מאפשרים להכניס את הדברים האלה.

חבר'ה, הדבר הזה משליך בצורה ישירה על יוקר המחייה. מדינת ישראל לא מסוגלת לייצר לעצמה למשל מספיק חיטה. היא זקוקה לאותה תוצרת שמגיעה מחו"ל. אתם יודעים איזה קנסות הם משלמים על המתנה לפעמים גם חודש שלם בכניסה לנמלים? פרסם אחד העיתונאים, אודי עציון ונדיב זומר: מחיר המשבר בנמלים – 50 מיליון שקל ביום, מיליארד שקל בשלושה שבועות. עכשיו בואו תוסיפו את המחירים האלה למחיר הלחם, למחיר המזון, למחירי הבנייה. איך אתם חושבים שמגיע ברזל? קרמיקות? מה לא. מי משלם על זה בסוף? אותו אזרח בקצה שמשלם לא רק על תוצרת שהיא גם כך לא זולה, לא רק על תוצרת שגם כך יש עליה מיסוי והיטלים ומגבלות לא נורמליות שמייקרות את המוצר – עכשיו יש מס נוסף, מס נמל.

הדבר הזה הוא פשוט בלתי נתפס. אם אנחנו לא נדע לפעול ולשחרר אחת ולתמיד את הפקקים האלה, וליצור תחרות אמיתית בין הנמלים, תחרות אמיתית, שהם יתחרו, ואותם אניות יגיעו לנמל שלהם כדי לפרוק, איך אנחנו לא מסוגלים לייצר מנגנון כזה? ברגע שזה יקרה, אתם תראו איך אנחנו חותכים את המחירים ביוקר המחייה, ובכל מה שאזרח ואזרח משלם ביום יום, בין אם זה בסופר, בין אם זה ברכישת דירה, בין אם זה כמעט בכל מוצר שאנחנו רוכשים כמו קוסמטיקה וכולי.

על כן, הדיון הזה הוא קריטי, הוא חשוב, הוא משפיע על הכיס של כולנו; מהאזרח הכי קטן שמשלם גם לפעמים 200 שקל בסופר ומוריד לפעמים מצרכים, זה משפיע עליו, ועד לגדול ביותר במדינת ישראל. תודה רבה על ההיענות בעצם קיום הדיון ואני מקווה כמובן לשמוע מהמשרדים הרלוונטיים איך אנחנו מתמודדים עם המשבר האדיר הזה.

תודה רבה. ראשון חברי הכנסת, סגן השר אביר קארה, בבקשה.

זהו דיון חשוב מאוד, אני רוצה להודות לשרן ולחבר הכנסת יום טוב כלפון, על היוזמה הזאת. אני תמיד שמח לשתף איתכם פעולה. פה באירוע הזה זה אולי אחד הדיונים הכי חשובים שמגיעים היום לכנסת.

עשיתם לו את היום, דיברתם על ההסתדרות בכותרת, עשיתם לו את היום.

אני לא יודע אם אתה ראית - - -

תקשיב לי, עם השביתות האיטלקיות האלה אי אפשר להמשיך ככה. זה לא נורמלי. אז דיברנו בדיון שלך שחייבים לייעל את מערך העובדים.

שרן, אם אנחנו נרצה לשמוע את כולם, אז אנחנו - - -

סליחה.

הנושא של הדיון הזה הוא השתלטות ההסתדרות על נמלי הים של מדינת ישראל. זה ממש השתלטות פושעת. זה קבוצה ששולטת בכניסה למדינת ישראל. פוגעת בכל אזרח במדינת ישראל, ועוד מה, גם הרבה מאוד פעמים יש להם את החוצפה לבוא ולהגיד שהם אלה שמייצגים את העובדים. כמה עובדים יכלו לעבוד היום ברציפים שאתם לא נותנים להם לפעול? מכמה עובדים את מונעים היום לפעול במדינת ישראל? מכמה אנשים אתם מונעים פרנסה? הדבר הזה הוא דבר שלא יכול להעלות על הדעת. ולא יכול להיות שכשאנחנו מסתכלים על הדבר הזה, מדובר בפגיעה בחלשים ביותר בחברה הישראלית, כי כשהמחירים עולים ודיברה פה שרן על מחירי הברזל, וכשאתה מעלה, ואנחנו מדינה שמפקחת לצערי על מחירי החלב, כמה כסף משפיעה עלות התבואה למדינת ישראל שהאניות האלה ממתינות שם בתור, כמה זה משפיע על מחיר החלב? כל אחד מאזרחי ישראל יכול לקחת את זה בחשבון. מדובר ב-20,000, 30,000 דולר לפעמים, תשלום שאותו יבואן צריך לשלם.

עכשיו, הגדילו ועשו – ויושב פה אבי אדרי – החברים האלה, הם כבר לא מאיימים בשביתה, שביתה זה כלום, הם מאיימים ישירות על היבואן, שאם הוא יעז לפרוק בנמל מפרץ חיפה, או חס ושלום הם יפרקו ברציף 28 - - -

אולי תסיר חסינות ואז תדבר את כל מה שאתה אומר.

סליחה אדוני.

אתה כתבת בדיוק, אתה אמרת, יש לי סרטון שלך - - -

תסיר חסינות, תאמין לי - - -

קודם כל יש לי סרטון שלך, זה דבר ראשון. ודבר שני, אני אומר לך שאתה לא מאיים עלי.

רגע, אביר, תעצור. אדוני - - -

הימים שהייתם מפחידים אנשים במדינת ישראל הסתיימו, שתדע.

אביר, תירגע. פעם אחרונה שמפריעים לחברי כנסת באמצע דבריהם, בפעם השנייה יוצאים מהוועדה. אביר, בבקשה.

בכל מקרה, יש פה לא רק פגיעה בחלשים בחברה, לא רק ביוקר המחייה, יש פה גם פגיעה ממשית בעובדים שיכולים מחר לעבוד ולקבל שכר גבוה. השכר בנמלים הוא לא שכר רעב, הוא שכר גבוה, ואם אנחנו מחר פותחים את רציף 28 באשדוד, שאני יודע שקצת יותר קשה לפתוח אותו, הוא עוד לא מוכן. אבל לפחות במפרץ חיפה שיש שם חברה פרטית שרוצה לעבוד והיא תעבוד מחר, כי יש בעל בית שצריך למקסם את הרווחים שלו. אז הוא יעבוד גם 24 שעות ביממה, ואנו נוכל, והם אומרים בעצמם: אני רוצה לפרוק.

אני קורא למשרד התחבורה לא לפחד מאף אחד, לא מאיומים של שביתות ולא מדברים כאלה. אני חושב שהנושא הזה של האיומים, הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תדע שכאשר מישהו פוגע בה בצורה כזו, זה כמו אויב שנמצא בתוכנו. אני חושב שזו תפיסת עולם אולי, אבל כמו אויב שנמצא בתוכנו, משתלט והשתלט על מדינת ישראל. אני חושב שמקרים כאלה ראוי שמדינת ישראל תדע גם להפעיל כוח כמו כל קבוצה אחרת. אגיד את זה בסיכום של הדברים: אתמול עמדו 60 אניות בחוץ, וצריך להבין שאף אחד לא רוצה לבוא לישראל. אני חושב שאם ההסתדרות רוצה לסייע לנו להוריד את יוקר המחייה במדינת ישראל, פשוט שלא תפריע להפעיל את הרציפים החדשים שעומדים במדינת ישראל ומחכים. ראיתי גם תמונות שמחכים, פשוט פנוי לחלוטין להכניס שם עוד אניות. צריך לזכור שיש הרבה מאוד חברות ספנות שלא מוכנות לבוא לישראל והן דורשות יותר כסף. מי שרוצה לפרוק בלרנקה, פורק ב-25 דולר לטון. מי שרוצה בישראל, זה 45 דולר לטון. מתמחרים את הפקק כבר מראש. הדבר הזה לא יכול להימשך, הגיע הזמן שנביא את זה לסיום. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת קארה. נעשה סוג של דו שיח, נעבור רגע להסתדרות, נשמע אתכם, נחזור לחברי הכנסת, נגיע למשרדי הממשלה. בבקשה, אבי אדרי, יושב-ראש איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות הכללית.

לא סתם אמרתי לחבר הכנסת קארה שתסיר את החסינות, כשאתה אומר על ארגון עובדים שמייצג 850,000 עובדים במדינת ישראל שהוא אויב, שים לב באיזה טרמינולוגיה אתה משתמש, כתבתי: פושעת, הסתדרות פושעת. זאת ההסתדרות שמייצגת 850,000 עובדים.

ב-1932, האנשים שאתה לא מאמין בהם חושבים את אותו דבר. הגיע הזמן שבאמת ניישם את תורתו של ז'בוטינסקי וכן נשבור.

850,000 עובדים שאתה פוגע בהם.

אתם פוגעים בעובדים. אתה לא - - -

רק שלא יבזבז לי את הזמן, אז יהיה בסדר. אגיד לכם משהו, אני יודע, אני מכיר את עבודת הכנסת, עבודת הכנסת היא עבודה רצינית. יש מחלקת מחקר בכנסת, הייתי מצפה מחברת הכנסת השכל וחבר הכנסת כלפון, לפנות ליחידה המופלאה הזאת, ולעשות מחקר - - -

אדוני, אתה לא נותן ציונים לחברי הכנסת.

אני לא נותן ציונים, אני אומר מה אני מצפה. לעשות מחקר כמה שביתות היו בתשע השנים האחרונות בנמלי הים.

כמה שביתות איטלקיות היו?

אתם לא צריכים.

איך זה משפיע.

אתם חיים בשביתה איטלקית.

כמה פעמים לא איישתם משמרת?

סלחי לי, זה הזמן שלי לדבר.

כמה פעמים משמרת לא אוישה? אמרתם שאין עובדים.

הוא אמר ב"כאן" 11 שהוא יפעל נקודתית נגד כל אנייה.

למה אתם לא מאשרים למנהל הנמל לאייש את המשמרות בעובדים חדשים?

אמר שיפעל אישית נגד יבואנים.

למה אתם לא מאשרים תקנים? למה?

חברת הכנסת השכל, קריאת ביניים זה בסדר - - -

מדבר איתי על שביתות, אבל הוא עושה את זה בצורה איטלקית. נו בטח.

בואו ניתן לו לסיים את מה שהוא רוצה להגיד.

אמרתי שכבר בחסות החסינות אפשר להגיד הכול. זה העניין, זה הבעיה. תסירו חסינויות ובוא נבחן את זה במבחן משפטי.

על זה? אתה חושב - - -

על מה שאת רוצה, על מה שכתבת, על המכתב שלך אני מוכן.

אני מבין שלהסתדרות אין מה לומר לדיון כאן חוץ מלנסות ולהשתלח בחברי כנסת.

מה פתאום, הוא בכלל לא רוצה. הוא רוצה כמו שהוא פועל נגד הציבור יום יום, הוא רוצה לפעול נגד חברי כנסת. פה התהפכו היוצרות, מדובר בבן אדם שחושב שהוא מנהל את מדינת ישראל.

חבר הכנסת קארה, אני רוצה שתישאר איתנו לאורך כל הדיון.

המענה שלך אומר דרשני, במקום לתת לנו את הנתונים, אתה תוקף את חברי הכנסת שיוזמים את הדיון.

חבר הכנסת כלפון.

המענה שלך אומר דרשני, אתה תוקף את חברי הכנסת במקום לענות לעניין. זה אומר הכול עליך.

חבר הכנסת כלפון, אתה יוזם הדיון, קריאה ראשונה לחבר הכנסת כלפון.

זה אותו בן אדם שאמר - - -

אביר, אתה כבר בקריאה ראשונה, די.

רק חשוב לי דבר אחד לתקן - - -

לא, תן לו לסיים לדבר. די.

הבן אדם הזה אמר ב"כאן" 11, שהוא יפעל נקודתית נגד יבואנים במדינת ישראל שיפרקו בנמל חיפה.

אביר, תן לקיים דיון.

אתה מדבר על פושעים?

חבר הכנסת קארה, קריאה אחת וחצי, תירגע.

אני רוצה לצטט את מה שאמר אתמול ההירארכיה הכי בכירה בעולם הכלכלי בישראל שזה שר האוצר. שר האוצר אמר, טרי-טרי מאתמול, בראיון לרשת ב': הגורמים של עליות המחירים הם עלויות ההובלה הימית.

הוא אמר גם שהקניונים מלאים, אז מה?

למה להפריע לי?

מותר לי.

חבר הכנסת מרגי. מותר לו, מותר לו קריאת ביניים, זה בסדר.

מה שאסור לך, לי מותר.

נכון, אבל לא צריך - - -

בשולחן הזה כן.

האדון צריך להמשיך בדיון. קריאת ביניים זה בסדר. בבקשה.

אתם לא מבינים שהוא חושב שהוא המעסיק שלי שלנו, ההסתדרות.

גם המעסיק שלי. אל תתבלבל.

חברים, הוא לא מצליח לסיים משפט. יש לך שני משפטים, תתמצת את מה שאתה רוצה להגיד. אתה מבזבז את הזמן בהשתלחות בחברי כנסת.

אני לא מבזבז.

אז הנה, יש לך דקה, תסיים, תגיד מה שאתה רוצה להגיד.

עלויות ההובלה הימית גבוהות בערך פי שמונה ממחיריהן הממוצעים בתקופה שלפני מגפת הקורונה. אלה עובדות. אלה עובדות. איפה ההסתדרות פה אשמה? אני לא מבין. המחיר הממוצע - - -

דבר על התורים.

המחיר הממוצע - - -

דבר על היעילות בנמלים. אתה מדבר איתי על יוקר מחייה?

חבר הכנסת מרגי, תהיה לך - - -

אלה עובדות ליוקר המחייה. לא רק ספקולציות.

חברי הכנסת, לכולכם תהיה הזדמנות לדבר. תנו להם להשיב.

להמחשה: יבוא מכולה ממזרח אסיה לים התיכון עלה בשנה האחרונה ב-500%. מ-2,000 דולר ל-14,000 דולר. איפה ההסתדרות פה אשמה? בדיון בוועדה הזו, לא ועדה אחרת, דנה דובר, מאגף תקציבים אומרת: מה שגורם ליוקר בעלויות ההובלה הם המחסור במכולות שמביא לעלייה של מחיר פר מכולה. לא ההסתדרות. בעקבות משבר הקורונה, השוק העולמי סובל מהיצע נמוך של כוח אדם בעוד שבמקביל, ביקושים מוגברים לסחורות, בכך נוצר צוואר בקבוק שסחורות בנמלים רבים בעולם שהוביל לעליית מחירים בכל סוגי השילוח. הנפט, הגז והחשמל מתייקרים בכל העולם, זה גם מה שאמר שר האוצר. 50% מעליות המחירים האחרונות נגרמו עקב עליות במחירי האנרגיה. נדב פודולר, מנהל תחום צוות מאקרו ותחזיות, יושב פה בוועדה הזאת ואומר: שכל הסיפור של הגודש בנמלים, מסתכם ב-0.1%. ואם אני לא טועה, אחד מחברי הכנסת אמר – בוא נפזר את הוועדה אם זה זה.

בואו נעסוק בעובדות. העומסים בנמלים נמצאים רק בתחום של מטען כללי בלבד. היה זינוק חריג, לא קשור להסתדרות, ב-20.2% בהיקף המטען הכללי ששונע לישראל. מדובר בשיא של כל הזמנים בתנועת מטען כללי בישראל. זאת תופעה עולמית. מה הקשר להסתדרות? עלייה בהיקפי הבנייה – 8.2% לעומת השנה שעברה. מה קשורה פה ההסתדרות?

אף אחד לא טען שאתה קשור לעליית המחירים בכל העולם.

- - -

על מה אתם מלינים?

בגופך, אתה, הדבר יחיד שאתה עושה זה לא לתת לעבוד ברציפים אחרים.

חבר הכנסת קארה - - -

אביר, אנחנו מתאפקים ואתה קופץ כל שניה.

אבל זה קשקושים.

אז גם אני מתאפק, גם לי יש מה לומר, לא רק לך.

חבר הכנסת מרגי, תודה לך. אביר, אני מבקש ממך פעם אחרונה לגלות איפוק.

כל דיון ככה איתו. תפסיק כבר.

בבקשה, אבי.

אני מפנה אתכם, לא לדברים שלנו אלא למנהל רשות הספנות והנמלים – הרספ"ן – זו הדמות הכי בכירה בעולם הנמלים. הוא ישב בוועדה הזאת ומה הוא אמר: רובם ככולם מוצרי צריכה, דהיינו, מה שהאזרח הקטן צורך מגיעים באניות מכולה, ושם אין עיכוב בכלל. לא אבי אדרי אומר את זה, לא ההסתדרות אומרת את זה.

אבי, משפט אחרון.

הייתי שמח שאם הייתי - - -

יש לנו המון דוברים, זה נושא שכולם רוצים להביא פה. בבקשה אבי, משפט אחרון. אני רוצה לשמוע גם את נציגי הממשלה שנמצאים פה לתת תשובות.

אין בעיה, אשים את הניירות בצד. אני חי בעולם של עובדות. כשמביאים אותי לוועדה כזו, מביאים את ההסתדרות לוועדה כזו, באים עם עובדות. הייתי מצפה שיגידו כמה שביתות היו בנמלים - - -

אתה לא יכול - - -

אביר, אף אחד לא מגיב, אף אחד לא מגיב.

סליחה, אבל הוא לא יכול לשבות, יש צו של בית משפט, בגלל זה הוא לא שובת.

אביר - - - אבי, בבקשה.

אני מצפה, לא צריך להיות בבית משפט, בתי הדין - - -

יש לך צו לא לשבות.

אביר, תגיד אחרי זה מה שתרצה.

בתי הדין במהלך תשע השנים האחרונות דנו בכל מה שהיה בנמלים. אין שום שביתה בנמלים, אין שום עיצומים בנמלים. האירועים באים ממקום אחר ומניתי רק את חלקם. עכשיו מה לעשות, אנחנו שותפים, ואני אומר את זה לכל חברי הוועדה, אנחנו שותפים לכל מה שתרצו. אבל לא באים מהמקום שבאתם: ההסתדרות – הפכתם אותנו לארגון פשע. מארגון שדואג ונלחם למען העובדים, הפכתם אותנו לארגון פשע. מה שהייתי מצפה הוא שתבואו עם עובדות, תבואו עם רעיונות, אנחנו כאן, אנחנו יודעים להיות שותפים.

תתאפק, תשמע.

באהבה גדולה.

תודה רבה. אני רוצה להוריד את הלהבות, ולעבור למשרד התחבורה שנמצאים אתנו. נמצאת אתנו, עורכת הדין סיגלית ברקאי.

שנייה, עצה: משרד ממשלתי צריך עובדות להגיב אליהם.

אני רוצה שיגיבו למה שאמרנו עכשיו, לדברים האלה, ואז נעבור לחברי הכנסת עוד פעם.

אמרנו לסירוגין. אז אחד אחד עושים.

נשמע את עורכת הדין ברקאי ואחרי זה נעבור לחברי הכנסת. בבקשה.

אני מעבירה את זכות הדיבור לצביקה שפירא, מרספ"ן.

אל תפחדו, תאמרו. ממילא לא תעזרו כלום, לא מעניין אתכם, הנמלים לא מעניינים אתכם.

מרגי, בבקשה. יש לך דקה וחצי, שמעת את הדברים, אנו עוד נחזור עוד כמה פעמים, בגלל זה אנחנו נהיה תמציתיים.

הם מבוהלים, תרגיע אותם.

בבקשה.

קוראים לי צביקה שפירא, מנהל אגף כלכלה וקשרי חוץ ברשות הספנות והנמלים ממשרד התחבורה. רציתי להתחיל ולומר, שזה ההתחלה וגם השורה התחתונה שלנו שאנחנו חושבים, כמובן בישראל כמו בכל העולם יש עלייה גדולה מאוד בביקושים, וזה משהו שלא חווינו אותו כבר הרבה זמן, אבל להערכתנו עיקר הבעיה היא בעיקר מחסור בעובדים, בכוח אדם מקצועי וזמין. ונכון, גם קודמי מקודם אמרו, וכולם יודעים שאין כמעט עיכובים בתחום של הספנות הקווית, של המכולות. ועיקר העומסים ניכרים בעיקר במטען הכללי ואלו אניות ש - - -

למה במטען הכללי ולא באחרות?

אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה - - -

יש תור תפעולי. סוד כמוס.

רק נמל אחד יכול לתפעל את זה, אין תחרות.

שרן, זאת הערת ביניים טובה.

יש להם מונופול על המכולות הכלליות.

כל מה שצריך לדבר זה על הפיל שבחדר.

אז צריך בסך הכול לפתוח את זה גם לנמלים האחרים. למה הם לא פותחים?

חברים, שרן, בואו ניתן להשלים משפט, אחרי זה לכולכם יש זכות דיבור.

שאלתי שאלה.

שאלה זה טוב, אבל אחרי זה זה נהיה דו שיח. בבקשה, לסיכום.

לגבי התור התפעולי, אני רוצה לענות לחברת הכנסת המכובדת שהתור התפעולי קובע רק את סדר הכניסה והיציאה. הבעיה היא שכשמגיעים לרציפים, אז בעיקר בתחום של אניות המטען הכללי לדוגמה, כשנותנים שם בקושי צוות אחד. נותנים צוות אחד ולא בכל המשמרות. לעומת זאת במכולות מקבלים הרבה יותר תשומות.

אז למה אתם לא מאפשרים לנמל הצפוני גם לפרוק את המטען הכללי?

אני חושב שאם היית - -

אתם מתנגדים.

- - קוראת קצת עיתונים, אז בנמל הצפוני, למי את מתכוונת ל-SIPG ? למי את מתכוונת?

כן.

אז נפרקו שם. יש לנו את מר צוקרמן, שהוא מהנמל הצפוני, ונפרקו שם גם אניות של מטען כללי לאחרונה, וגם בנמל הדרום.

בנושא הזה נמצא איתנו הנציג הרלוונטי שיענה. תודה רבה.

רגע, רגע, צריך משהו פרקטי, אין משהו פרקטי? משרד התחבורה?

אביר קארה, אתה לא מנהל את הדיון. אנחנו מחכים, עם כל הכבוד.

רגע, אביר. אנחנו חוזרים לחברי הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, תודה רבה למבקשי הדיון המהיר, אני רוצה רק להגיד לכם שאין לי ספק שהכוונות שלכם הן כוונות טובות, וכוונות נכונות וגם דחופות. אבל אני חושב שהכותרת ששמתם בבקשה היא לא נכונה, והעובדה עכשיו שאנחנו נמצאים בדיון עכשיו, האם ההסתדרות היא ארגון פשע או לא – לא לשם אנחנו רוצים לכוון. לא בזה נפתור את הבעיה.

יש לנו בעיה. ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים ללמוד מהשועל, השועל בשונה משאר החיות, בא ואמר: אני לא באתי לריב עם השומר, באתי לאכול את הענבים שבתוך הכרם. והוא מצא את הדרכים ועשה הכול כדי להגיע לזה, ולשמה הוא חתר. אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה בין-לאומית קשה בכל נושא ההובלה, אבל דווקא בגלל התקופה הקשה – וגם תקופה שהיא לא הולכת להיפסק כפי שזה נראה ולפי התחזיות, היא הולכת להימשך, ואולי אפילו להתגבר – דווקא אז אנחנו צריכים להיכנס ולראות איך אנחנו פותרים. גם עם משא ומתן נכון ויעיל ומהיר, ולפעמים צריך להקריב משהו ולתת ולהתגמש במשא ומתן כדי להגיע. הבעיה היא כל כך חמורה, וצריך לפתור, והעלויות הן כל כך גבוהות ומשפיעות מאוד, עד שזה התחיל מאוד להיות שאי אפשר היום לשחק כמו שאתה משחק במשחקים הרגילים, צריך לשבת ליד השולחן בשעת חירום, איך שמנהלים משא וממן. וראינו, היו קבוצות חזקות במשק, כמו חברת חשמל, אנחנו היום נמצאים במקום אחר - - -

הן עדיין חזקות.

אבל עדיין מבחינת הצרכן אנחנו נמצאים במקום אחר. אני לא אמרתי שאין בעיות, אבל נמצאים במקום אחר. ויש אפשרות גם למשא ומתן, ואנחנו צריכים ללוות עם תמריצים, גם להשקיע, גם בחקיקה. צריך לשנות את המצב. עכשיו התקופה שצריך לשנות את המצב, ולא רק אנחנו היום הולכים באיזה סוג של התמודדות ואנחנו נמצאים באותו מצב. המצב החמור שיש, הוא צריך להביא אותנו לצאת מההסדרים הרגילים שלנו ומההתנהלות הרגילה ולנהל בנוהל חירום ולהגיע לפתרונות. אפשר להגיע לפתרונות. הכנסת היום בנויה, קואליציה ואופוזיציה, היא בנויה היום דווקא עכשיו, בגלל שקורים הדברים האלה להוליך מהלכים שיכול להיות שבתקופות אחרות לא היה אפשר לעשות. אני חושב שצריך לציין את האופוזיציה שהיא בעניין הזה יכולה להיות הרבה יותר גמישה למהלכים חוקתיים ודברים של שינויים מבניים ודברים, שאנחנו יכולים לעשות את זה עכשיו ואת זה צריך לעשות. ולא היום לבוא ולריב עם ההסתדרות או מה שזה, אנחנו צריכים להתחבר אליה ולדעת שארגון העובדים, הם לא גוף שאנחנו צריכים לראות אותם כאויבים. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי.

תודה אדוני היושב-ראש, תודה לחברי הכנסת היוזמים, אני חושב שאני מצטרף לכך שהכותרת עושה עוול עם המצוקה ועושה חסד עם הרבה גורמים שהם לא פחות אחראים. ההסתדרות עם כל הכבוד, כל הכבוד לך, ציינת את כל הבעיות של המשק והכלכלה העולמית והגלובאלית, הכול טוב. שכחת רק לציין דבר אחד, ביושר, ביושר היית אומר: היינו צריכים לאלץ אתכם לקלוט עובדים, היינו צריכים משא ומתן כדי שתסכימו לקלוט עובדים בנמל אשדוד, 50 עובדים בקושי, כשביקשנו 150 עובדים כדי לשחרר את הפקק.

אני שומע: מצב עולמי, מצב עולמי. אם הייתי מנהל יחידה כלכלית, מפעל, ואחד ממנהלי האגפים שלי יגיד לי: תשמע, השתנה המצב, השתנה המצב, ואני הייתי מקבל "פריז", הייתי מפטר אותו. זה מה שקרה שנה וחצי-שנתיים ויותר. אנחנו זועקים, אני מקיים פה דיונים – את משרד התחבורה זה לא מעניין. באחד השלבים, השרה אמרה לי: פתרנו את הבעיות, אין תורים בנמלים. אמרתי לה: מהבית אני רואה את הארובות ואת התור ואת אומרת שפתרתם?

רבותי, זה פוגע בכלכלה הישראלית, אתה יכול למכור ב-0.000 מיקרון של שקל, אבל זה פוגע. זה פרמטר שמוסיף ליוקר המחייה. כן, תתגמשו. בהוראת שעה לשנה-שנתיים עד שייפתר המשבר, תגייסו עובדים. אל תפריעו. אף אחד לא אומר שאתם אויבים. אבל לפעמים אתם מגזימים. בקטע הזה של הנמלים אתם מגזימים. לא נותנים כתף, לא נחלצים תחת האלונקה.

אני אומר לך אדוני היושב-ראש, זה לא מזיז, שרן, אמרת דיון קריטי – איזה קריטי? שרת התחבורה, זה מעניין אותה? היא לא יודעת אפילו שיש דיון היום. שרת הכלכלה, זה מעניין אותה? זה הליבה של הכלכלה הישראלית. זועקים היבואנים כבר שנה וחצי. משלמים הון תועפות. נתקעים בלי חומרי גלם. את מי זה מעניין? אבל מה לעשות, זה לא תופס כותרת. תאמיני לי, אני כיושב-ראש ועדת כלכלה, לא יתכן, אין נושא, אין נושא שבא לדיון בשולחן המכובד הזה, כבר ארבע פעמים – והבעיה ממשיכה ומחריפה עוד יותר. מוכרים לי פה לוקשים. תתכנסו, יש משבר? הגדולה של המוח האנושי היא להיכנס למשבר ולפתור אותו. לגייס בהוראת שעה, אף אחד לא ייקח לך תקנים. אף אחד לא ישבור לך את ההסכם הקיבוצי.

זה שיש כשל כזה זה בעיה רבותי. כל רצועת החוף שלנו – כמו מגרש החנייה של איכילוב. תפתרו. יש משהו, הנציחו אותו לפני 70 שנה – תור תפעולי. זה לא קודש קודשים. תפתחו אותו, תלמדו. תייעלו את הנושא הזה. זה לא יעיל. נמל אשדוד לא יעיל. לא יעיל וצריך להכיר בזה. הוא לא יעיל. ואף אחד לא רוצה לשמוע את זה. העבודה בנמלים לא יעילה. צריך להבין את זה. אנחנו משלמים בזה. וששונאים להגיע לפה, ושחברות לא רוצות לשלח לפה, זה בגלל זה.

רבותי, הבעיה היא יותר חמורה מרק יוקר המחייה באופן המידי. אף אחד לא רואה את זה. זה לא מעניין אותם. ואני אומר, יום אחד צריכה ליפול הודעת סיכום קשה. אני אומר לך, אני ממליץ ומבקש – הודעת סיכום קשה. ובדיון הבא, שלושת השרים האלה: אוצר, כלכלה ותחבורה, שישימו את הפתרון. אם לא ישימו פתרון, שיבואו לדיון ויסבירו. תודה.

תודה רבה, אדוני. הצטרף אלינו לזום, רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.

שלום. תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ, יושב-ראש הוועדה, ותודה מקרב לב לחברת הכנסת השכל ולחבר הכנסת כלפון על העלאת הנושא החשוב מאוד הזה. אגיד גם שאני כמעט מצטרף לכל דבריו של חבר הכנסת מרגי, שבאמת מדבר לבו ובאמת מילה, מילה, אני יכול לחזור על דבריו, ולכן אקצר ואגע בנושאים אחרים.

חבריי בהסתדרות – טעיתם. תמיד צריך להילחם על זכויות עובדים, אבל זה לא המקום, זה לא נכון. אנחנו נמצאים פה בסיטואציה שאם הייתם מנצחים במלחמה שלכם, ובית משפט היה נותן צו מניעה, הראשונים להיפגע זה העובדים. זה העובדים במפעלים שלנו שאין חומרי גלם ולפעמים עובדים חלקית כי אין את הדבר הזה. זה המוצרים שמתייקרים, מי קונה את המוצרים? העובדים. אם תעשיות הבנייה שלנו עומדות כי אין מתכת ואין גושי גבס וכך הלאה, מדד מחירי הדירות עולה. מי קונה דירות? העובדים. ולכן אם אתם באמת בעד העובדים, תהיו איתנו. לא פוגעים בכם, התור הזה לא נגמר, התור הזה לא ייגמר.

אבל בדבר אחד חשוב אני רוצה – אני חושב שדובר מספיק על הטעות של ההסתדרות, ואני שמח שבית משפט נתן לנו פה גיבוי, ואני בטוח שבאפריל ייתן צו מניעה קבוע, לא רק זמני. אבל אני רוצה לתקן את חבר הכנסת מרגי בדבר אחד: הוא ציין שלושה משרדים – אוצר, כלכלה ותחבורה. משרד האוצר ומשרד הכלכלה איתנו לגמרי, שרת הכלכלה, חלק מהעניין שבעצם נפרקה אנייה ראשונה ברציף שש בנמל הצפון, היה בגלל התערבות משרד הכלכלה ומשרד האוצר. מי שלצערי לא איתנו זה משרד התחבורה. ואני אומר עוד פעם: הוא לא איתנו כי כבר במשך חודשים הבעיה הזו קיימת. ומי נפגע מזה? המעמד הנמוך, המעמד החלש. שרת התחבורה בעיקרון מובילה מפלגה ששמה על דגלה את יוקר המחייה – את גורמת לו.

ועוד מפלגת פועלים.

לכן אגיד דבר אחד, כבוד היושב-ראש: אנחנו הולכים להשיק ונפרסם את זה החל מהיום, מדד חדש, מדד שבועי. אנחנו נקרא לו מדד שרת התחבורה. המדד הזה יציין פעם בשבוע, את ממוצע האניות שממתינות מחוץ לנמל ואת העלות שלהם למשק. כדי שאף אחד לא יוכל להגיד לא ידעתי, שאף אחד לא יוכל לעשות "טיק טוק" ולהגיד: אין פקקות בנמלים. כאשר המדד מראה שיש שהוא שובר שיאים ומדובר על עשרות אניות. ממשלת ישראל רוצה לפתור. משרד האוצר והכלכלה רוצים לפתור. נמלים ריקים קיימים. בית המשפט לעבודה נתן צו מניעה, אי אפשר לעצור את הפריקה ברציפים החדשים. תעשו את זה. תורידו. אבי אדרי – 70 אניות ממתינות. זה לא יאמן, זה לא יכול להיות, זה פוגע בחלשים שבחלשים.

הפכתם אותנו למדינת עולם שלישי.

חברי הכנסת יכולים להעיר הערות ביניים, כל השאר לא. בבקשה, אדוני.

צריך לעזור לאותם אנשים קשי יום. אתם תוקפים עסקת חבילה טובה שההסתדרות הייתה צד לה כמובן. מפלגת העבודה, התראיינה היום בכל מקום לסקל עסקת חבילה טובה ומאוזנת שבאה להעלות את שכר המינימום, להוריד ולהקל על השכבות הקשות ובו בזמן היא מעלה עליהם עלויות. חברים, עד כאן. בואו נעזוב את הפופוליזם.

משפט סיכום, אדוני.

נעשה את הנדרש. אני רק אגיד דבר אחד: שאף אחד לא יחשוב שזאת גזרת שמים. הכול בידנו. לשמחתי נושא ההסתדרות נפתר על ידי בית המשפט לעבודה. עכשיו הכול על משרד התחבורה. ברצותם, הפקק ייגמר והמחירים ירדו והתחרות תגדל. ברצותם הפקק יישאר ואנחנו נתבע בים, יחד עם התור התפעולי של האניות. הכול ברצותם.

- - - שרת התחבורה, החל מהיום יפורסם פעם בשבוע, תעקבו אחרי זה, תראו את המצב. ושכל אחד יבין מה שהוא מבין בזה.

תודה רבה. רגע לפני שנמשיך עם דברי חברי הכנסת, לחברת הכנסת השכל יש שאלה למשרד התחבורה, בבקשה.

אני מבינה שאחת הבעיות היא ברציף שבע ושמונה, שהיום אתם מאשרים להם אך ורק פריקה של אולי אנייה אחת או שתיים. מה התפוסה המקסימלית שאתם יכולים להכיל שם כדי להביא עוד אניות לפריקה שם? ולמה לא עושים את זה?

צריך לשאול את רספ"ן.

את מתכוונת לרציף שבע-שמונה בנמל המפרץ?

כן.

רציף שבע-שמונה, עדיין עוד לא הופעל.

למה הוא עדיין לא הופעל? בהחלטה שלכם או שהם מוכנים לפעול?

במסגרת - -

אתם מוכנים כבר לפעולה? מוכנים.

מחר בבוקר, מחר בבוקר הם יכולים לעבוד.

אוקיי.

במסגרת כתב ההסמכה וגם במסגרת החוזים שהיו במכרז ש-SIPG זכו, השטח נחלק לשניים והרציפים האלה לא מיועדים להפעלה בשלב הראשון.

זאת אומרת שבגלל שאתם בעצם מסרבים לפתוח את רציפים שבע ושמונה לכניסה של אניות.

את מכניסה לי מילים לפה.

לא, חברת הכנסת שאלה שאלה, תענה לפי מה שאתה הבנת את השאלה.

בקיצור, למה אתם לא חותמים להם להתחיל לעבוד?

חבר הכנסת קארה, יש פה דיון ענייני. רגע, היא שאלה שאלה, תן לה תשובה.

אף אחד לא מונע, לכל דבר יש את הזמן שלו, אני חוזר ואומר: הבעיה היא לא התשתיות. אנחנו מכבדים הסכמים, ואנחנו פותחים את המשק לתחרות ביחד עם שאר המשרדים. וראי שנכנסים אניות, ואני מהחלון שלי רואה מדי בוקר, ואני לא - - -

כל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות. יש מי שרואה את הנכנסים ויש מי שרואה את העומדות.

תודה חבר הכנסת מרגי.

ויש מי שמכבד את ההסכמים ויש מי שמפר את ההסכמים. וכשאתה מפר את ההסכמים, יש מי שעדיין דואגים לשמור על אותם ההסכמים.

אני רוצה לשאול שאלה: מתי הנמלים החדשים אמורים להיכנס לעבודה באופן מלא? יש תאריך כזה?

הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד נכנסו - -

למכולות כלליות?

לכלליות? כולל הכול, באופן מלא?

- - לעבודה לפני מספר חודשים. אושר להם לעבוד כי הם קיבלו את כתב ההסמכה המלא שמאושר על ידי שר התחבורה.

אבל עכשיו אמרת שהם לא יכולים להביא מטען כללי.

הם יכולים, ולראיה נכנסו אניות של מטען כללי ב - - -

אחדד: לפי מה שאתם אומרים – יש לך תשובה?

כתב ההסמכה של החברה שמפעילה את נמל הדרום וגם של החברה שמפעילה את נמל המפרץ מאפשר לכל אחת מהחברות האלה, לתת שירותים, וקובע כשרות חובה, מתן שירותים למטעני מכולות, והוא מאפשר להם כשירות רשות, גם לתת שירותים למטען כללי. זה לשיקול דעת החברה. כרגע - - -

וזה מהיום?

זה כתב ההסמכה. את נמל המפרץ לפני כמה חודשים התחילו להפעיל. נמל הדרום לפני כמה שבועות והם יכולים להפעיל - - -

אבל למיטב ידיעתי, מאפשרים להם להביא רק שתי אניות בשבוע.

לא, הם לא נותנים לך תשובה על הרציפים שבסמכותם - - -

אדוני, יהיה לך זמן להתייחס.

הם רק לא נותנים לך את התשובה האמתית.

הבנתי. בגלל זה אנחנו מחדדים את השאלה.

צביקה, תגיד שאתה מחר יכול להפעיל 1,200 מטר רציפים.

לא, זה לא דו-שיח. קיבלנו את התשובה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת שמה לעצמה כאחת המטרות החשובות שלה את המאבק ביוקר המחיה. מדינת ישראל היא מדינה יקרה, היא הייתה יקרה לפני הקמת הממשלה הזאת, והיא יקרה עוד יותר היום. אנחנו מדברים הרבה ואנחנו בוכים על מחירי הפסטה ועל העלאת מחירי הדיור, ואין לנו שום בעיה לזרוק 50 מיליון שקל לפח כל יום. כל יום 50 מיליון שקל.

למים.

או למים. וההסתדרות אומרת לנו שאין שביתות אז הכול בסדר. ומשרד החבורה אומר שיש זמן לכל דבר. אבל אין לנו זמן. האזרחים שלנו נחנקים היום. לא יכול להיות דבר כזה, אנחנו רואים את התור הבלתי נגמר הזה של האניות. מדינה מתוקנת לא יכולה להתנהל כך. אני מסכים לחלוטין עם סגן השר קארה בהקשר הזה. אנחנו לא יכולים להתנהל בצורה כזאת. אני לא יודע מי אשם, אנחנו צריכים להגיע פה לעמק השווה ולפתור את הבעיה הזאת. רק שאין לנו זמן יותר. אין לנו זמן יותר ואנחנו חייבים להפעיל תחרות בנמלים ולפתור את הבעיה הזאת עכשיו. עכשיו. המצב הזה פשוט בלתי נסבל. תודה רבה.

תודה רבה אדוני. אני חורג ממנהגי משיטת הפינג פונג, כיוון שיושב פה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ואז אנחנו נחזור ישר ל - - -

שר התחבורה לשעבר.

שר התחבורה לשעבר. ואז נחזור למשרדים ולנציגים שהגיעו. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'.

היה שר מעולה.

אל תתנו ציונים לחברי הכנסת, תודה. אפילו מחמיאים.

אם זה טוב אז אפשר.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כל להישען על דברי קודמיי, בין השאר חבר הכנסת מקלב, בסוף זו סוגיה מורכבת מאוד, מקצועית מאוד, עם הרבה מאוד פרטים. ובעיקר, מה שאמר חבר הכנסת מרגי, אני יכול לומר מהחוויה שלי מתקופה קצרה מאוד כשר תחבורה, גם הייתה תקופה של תור תפעולי גדול מדי והייתי עושה כל בוקר דיון סטטוס בעניין. זה בהחלט פתיר. אני רוצה אולי עכשיו לתת שתיים-שלוש נקודות קטנטנות. אבל זה לא משהו שהוא לא פתיר, אבל צריך לנהל אותו.

כנראה שלא נשנה ביום אחד את יחסי העבודה במדינת ישראל. זה נורא נחמד, לדבר בפופוליזם גדול, בסוף זה הכול שאלות של איזונים. בסך הכול הרפורמה שבוצעה בנמלים פותחת אותם לתחרות. המצב היום הרבה יותר טוב מאשר המצב שהיה בעבר. בסדר, דברים נעשים לאט, ואני מוכרח לומר שכשאני נכנסתי וזה היה עוד בשלהי המשאים ומתנים, לא את הכול אהבתי, בחלק התערבתי ובחלק כבר לא יכולתי להתערב. אבל כנראה שלא נהפוך את הכול ביום אחד ואני ממש מסכים עם האמירה שההסתדרות היא לא אויב. מצד שני, אני חושב שפה יריתם לעצמכם ברגל. אי אפשר להתווכח עם זה שמה שקורה, בוודאי בנמל אשדוד, הוא לא תקין, הוא לא נורמלי. זה לא מקצועי, זה לא משרת בסוף את הנמל. ואם הנמל לא יהיה רווחי וכלכלי, אתם יכולים לדחוק את הקץ טיפה, בסוף תפתח תחרות מלאה. ואם הוא לא יהיה כלכלי אז הוא לא יחזיק מעמד כלכלית, אם הוא לא יחזיק מעמד – העובדים ילכו הביתה. ולא חשוב על איזה הסכמים הם יחתמו ואיזה תנאים מיטביים יותר או פחות יהיו להם בתוך ההסכמים. וכמו שאמרו בהתאחדות התעשיינים: בסופו של דבר, אל תשכחו שאתם לא מייצגים רק את עובדי הנמלים שהם מהעובדים היותר חזקים במשק. אתם אמורים לייצג הרבה מאוד עובדים אחרים שנפגעים מהפגיעה הזאת בשרשרת. בקיצור, בסוף זאת שאלה של איזונים.

אני ממש מסכים, שרת התחבורה צריכה להיכנס לאירוע הזה בצורה הרבה יותר משמעותית. ולהיכנס, ככה, מתחת לעור, לתוך הוורידים של התהליך הזה. ואפשר לפתור אותו בכמה צעדים שאפשר להגיע לגביהם להבנה. מה שאני רוצה להציע באופן מידי, אדוני היושב-ראש, הוא כך: תראו, מי שערוך היום הכי טוב והכי מקצועי – ושלא ייעלבו חס וחלילה שני הנמלים החדשים, אבל הם עדיין בשלבי הרצה – זה מספנות ישראל. נמל שבכלום תשתית וכלום כוח אדם יצר בתחום המטען הכללי, זאת תחום המומחיות המיוחדת שלו, אני לא יודע מה קורה עם המסוע של הגרעינים בנמל אשדוד – עובד? לא עובד? גם זה תהליך שלקח הרבה יותר מדי זמן. מי שרוצה לראות כיצד במטען כללי, צריך מילה אחת הקדמה, באמת נורא קשה לפרוק מטען כללי. מכולות זה מנופים – הכול עובד בצורה מסודרת מאוד. גם הנמלים הישנים השתדרגו מאוד מבחינה טכנולוגית בהקשרים האלה, ובוודאי הנמלים החדשים. פריקה של מטען כללי, בסוף היא פריקה "טיפשה". מורידים את המנוף עם השרשראות, יורדים למטה עובדים, קושרים את זה עם הכפפות על הידיים, ובטח בגרעינים זה עדיין עם מחפרון שנכנס לתוך האנייה ומעמיס.

מספנות ישראל הצליחו לייצר אוטומציה מדהימה לתהליך הזה של מטען כללי. הם עושים מהר מאוד. ממש. משלב האנייה ועד שלב המשאית שיוצאת החוצה. מה שאני רוצה להציע באופן מידי בכדי להתמודד עם המשבר הנוכחי, גם אם זה זמנית – תגדילו את כתב ההסמכה של מספנות, הם הרי מוגבלים היום בגלל כל מיני הסכמי עבר ל-5%. תגדילו להם כרגע את התקרה, זה משהו שבעיני יעבוד הרבה יותר מהר. אפשר להזיז אניות לשם. זה הרבה יותר זול. גם השינוע שצריך אחר כך לשנע את המשאיות מצפון לדרום. אני לא יודע אם המשרד עדיין ממשיך עם הפרויקט של עידוד נסיעת משאיות בלילה, מה שנקרא פרויקט "לילה טוב". בהנחה שהפרויקט עוד עובד, אז תגדילו את ה - - -

לאן המשאיות ייסעו, צריך גם לתת להם רציפים. לתת להם את הרציפים.

חבר הכנסת סמוטריץ', מילים אחרונות לסיום בבקשה.

אני מסיים. התהליך מול הנמלים החדשים, ואני ודאי חסיד גדול של לשחרר להם את החסמים ולתת להם לעבוד כמה שיותר מהר, יחד עם זה, מה לעשות, אנחנו גם אנשי חוק ובמדינת חוק מכבדים הסכמים. נורא נחמד לבוא רגע ולהגיד: יאללה, בואו נזרוק את כל מה שנעשה כאן בעשר השנים האחרונות – זה קצת יותר מורכב.

אפשר וצריך לקדם. אגב, מותר גם לשנות הסכמים שנחתמו, בוודאי אם אנחנו רואים שזה לא - - -

מותר גם להיכנס מתחת לאלונקה.

את זה אמרתי להסתדרות קודם. אני הסכמתי עם דבריך, פתחתי בזה שאני חותם על כל דבריך. היושב-ראש, מה שאני מציע מידית, לשקול להכניס את זה בהודעת הסיכום. מעבר לזה שהשרה צריכה להיכנס לזה הרבה יותר לעומק, לעשות על זה דיוני סטטוס יומיים, ולראות איפה הבעיות ולפתור אותם ברמת פרט. לשחרר כרגע את החסם ואת כתב ההסמכה למספנות. הם אלה שלמיטב ידיעתי, ערוכים הכי מהר לקלוט עכשיו – הרספ"ן, תקן אותי אם אני טועה – כמה שיותר אניות מטען כללי ולטפל בהם מאוד מהר ולשלוח אותם וכך נפתור את הפקק הנוכחי. כשנחזור למצב נורמלי, אפשר יהיה לטפל בזה באופן מערכתי.

תודה רבה. נמצא איתנו ניר אבני, מנכ"ל צים ישראל.

בוקר טוב, ברשותכם, אמר חבר הכנסת סמוטריץ', הוא ירכב על מה שאמרו קודם, אז אני חייב לעשות טיפה סדר הגם שזה לא תפקידי. דבר ראשון, יש מטען כללי ויש מטען במכולות, וגם המכולות סובלות. חשוב להגיד באמירה קצרה שיש היום לא מעט מטען כללי - - -

סובלות פחות.

לא, אבל חשוב להגיד, חבר הכנסת מרגי, שגם הם - - -

גם הם סובלות אבל סובלות פחות.

נכון. סובלות בהמתנות, ובגלל זה אני רוצה להגיד שלא המדד היחיד הוא כמה אניות עומדות, כי יש לא מעט מטען כללי היום שהיה בעבר מטען במכולות. הוא עבר עכשיו למטען כללי בעקבות המשבר העולמי הזה בשנתיים האחרונות. ואני רוצה להמשיך את מה שהתחיל דווקא חבר הכנסת כלפון, בזה שבואו נגיד איך אנחנו יכולים לפתור את המצב עכשיו בארץ. לפתור בארץ, לא בעולם. אנחנו לא יכולים כרגע לפתור את המצב בעולם, אבל בארץ אפשר.

אגיד לכם עכשיו שני מושגים שאנחנו מדברים בהם בעבודה היומיומית: אחד נקרא "ידיים". ידיים זה קבוצה של אנשים שמטפלת באנייה. והשני זה ציוד. הפתרון שלנו הוא שיהיה מספיק ידיים ויהיה מספיק ציוד לפרוק את האניות. גם רציפים, יש לנו מספיק משאבים. חברת צים מברכת מאוד את כל היוזמה של המדינה והממשלה לתחרות בנמלים והקמת שני הנמלים החדשים. אבל אמרתם נכון, ייקח זמן עד שהנמלים החדשים יהיו פעילים ברמה של יעילות גבוהה. וכרגע הפתרון, אם היום נמל אשדוד פתח הבוקר עשר "ידיים", עשרה צוותים לטיפול באניית מכולה. אבל כשתגיע שעת הצוהריים ותגיע שעת הלילה, הוא ירד לארבע, לחמש ולשש "ידיים", אז אין פה ניצול משאבים. וכשהוא יגיע ללילה, והמנוף הראשון שיתקלקל, יגידו שאין טכנאי שיתקן אותו, אין פה ניצול משאבים.

אנחנו צריכים להגיע למצב שכל ה"ידיים" האלה עובדות וגם אנחנו נקלוט - - -

יש מילת קסם אחת – יעילות, התייעלות.

יעילות. אגיד לך, אני בא מחברה פרטית, מחברה מסחרית. כשאני מדבר עם לקוח, הוא לא יגיד לי כמה עובדים לשים, הוא יגיד לי מה מדד השירות שהוא רוצה. אני רוצה להגיד לנמל חיפה או לנמל אשדוד – אני רוצה להביא אנייה ולפרוק 1,000 מכולות. הנמל יבוא ויגיד לי: אתה יכול לפרוק 800. אגיד לו: מה אני אעשה עם עוד 200, איפה אני אפרוק אותם? בסוריה? מה אני אעשה איתם? זה היבוא למדינת ישראל, זה הייצוא מפה. זה הריקות שדיברנו עליהם. יעילות.

תודה רבה אדוני. ובאותו נושא, נמצא רלי נורמנד. מנכ"ל קמור ספנות.

כן זה אני. ראשית, אני רואה שחברי הכנסת באמת מכירים את המטריה. חבל ששרת התחבורה לא פה. היא מתעלמת מהאנשים הכי מנוסים של מדינת ישראל: אוריאל לין, ד"ר יורם זבה. איננו מצליחים. מר סמוטריץ' הוא לא איש קל. הוא היה כועס עלינו וצועק אלינו, אבל הוא למד את העניין.

אני לא - - -

כן, אתה גם יודע לצעוק.

צריך לגייס את משרד התחבורה, את שרת התחבורה ואת המנכ"לית. יש 1,200 מטר רציפים. אפשר לתת את זה לרציף של הסינים, שמייצג מר צוקרמן. אפשר לתת את זה למספנות ישראל. אפשר לתת את זה לקבלנים חיצוניים. ואז את כל אניות הברזל להביא - - -

מה אתה בעצם מציע?

א' – להוסיף 200, 300, עובדים באשדוד. להגן על העובדים בהוראת שעה לשנה שנתיים, עד שהצפיפות תיגמר. אין טעם לפגוע בעובדים ואין טעם להיכנס לשביתות. כמו שמר אבני אומר: לעבוד, להוסיף עוד 50 "ידיים" ביום. בחודש אפשר לפתור את הבעיה. להכריח, ועל זה אולי כן יש לי ויכוח עם ההסתדרות, ולהביא עובדים לנמל אשדוד. ולהגיד לגברת האוזמן, שבטח תהרוג אותי, יש לך הסכם עם בתי המלאכה שהוסכם – הסכם טוב, הסכם רע, עם ישראל יכול לשלם היום מיליון טון עומדים בחוץ. זה מיליון דולר דמי השהייה שאנחנו משלמים לכל יום. 300 מיליון דולר לשנה. 300 עובדים שיתווספו לנמל אשדוד ב-15,000, 20,000 שקל לחודש, אולי 50 מיליון דולר לשנה. עוד 300 משפחות שתהיה להן משכורת טובה, והאנשים החלשים – לחם, תבואה, זה מחיר מטרה. כאשר אניית תבואה משלמת 1.5 מיליון דולר דמי השהייה, אנחנו משלמים את זה בלחם, בחלב, בעוף.

סך הכול אם את ה - - - וזה בעיה של משרד התחבורה, נכון שיש הסכמים ויש תחרות, אבל אפשר בהוראת שעה - - -

בעידן הקורונה שינינו פה חוקי יסוד.

נכון. כמו שחברי הכנסת אומרים; א' – בהוראת שעה לשחרר מיד את כל הרציפים לעבודה. ב' – לגייס עובדים בנמל אשדוד. ג' – להכריח את הדירקטוריון של נמל אשדוד לחתום על הסכם בתי המלאכה, בטח מר אדרי יודע את זה. יש הסכם כתוב. לתת להם יותר כסף, לא יקרה שום דבר. יתנו להם כסף, אבל כל הציוד יעבוד 24/7.

תודה רבה אדוני.

רק עוד מילה אחת – מר אדרי, לזכותו יאמר, היה את מודל ארקיע. מודל ששיתפו את העובדים. אפשר לבנות איזושהי מערכת, אולי כמו מודל ארקיע בנמל אשדוד, ולאפשר לעובדים להיות חלק. וזה לא - - -

באשדוד העובדים חלק גם עכשיו, יש שמה 13 ועדים, כל עובד שני הוא גם חבר ועד.

נכון. אני רק רוצה לומר שאם מדינת ישראל תשלם עוד קצת משכורות, הרווח הוא בין מיליון דולר ל-300 מיליון דולר. זה שולי.

תודה רבה. נמצא איתנו, תם פרומוביץ', ראש ענף תחבורה בארגון כוח לעובדים.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, העשייה והכוונה של הוועדה מבורכת מאוד בנושא יוקר המחייה. יש יוקר מחייה, הוא נגרם – כמו שהדוברים לפני אמרו – על ידי הרבה יותר גורמים חיצוניים מאשר גורמים שאנחנו יכולים לשים עליהם את האצבע כאן בתוך הארץ. התשובה ליוקר המחייה כמו בכל מקום אחר בעולם, והמון מחקרים מראים את זה, היא דווקא התאגדות של עובדים. ככל שעובדים יותר מאוגדים כך מדד אי השוויון במדינות הנבחנות קטן. ככל שכמות העובדים המאוגדים קטנה יותר, כך מדד אי השוויון גדול יותר.

ברשותך, אני רוצה לכוון אותך – את התאוריות אני מכיר – בפועל יש לנו בעיה: כרגע הנמל לא יעיל. מה אתם אומרים?

להאשים את העובדים במשבר הזה זה פשוט לתת יד לכוחות גדולים שרוצים להשתמש - - -

- - -

שלא תתבלבל, אנחנו לא עם אביר קארה.

חברים, אף אחד לא מאשים את העובדים.

זה לא נכון שאף אחד לא מאשים את עובדים.

מר פרומוביץ, אני רוצה לחדד – זה לא נאום לאומה.

בסדר, אף אחד מאיתנו, אין פה אף אחד שהוא נגד העובדים.

חבר הכנסת קארה. אף אחד לא נגד העובדים.

כשיושב-ראש ההסתדרות הלאומית אומר שהוא בעד להגביל את זכות השביתה בגלל האירוע הזה - - -

בטח, הגיע הזמן להגביל את זכות השביתה בשירותים חיוניים.

סיימת לדבר, תודה רבה. בזבזת את הזמן שלך לריק, במקום לשמור על העובדים. תודה רבה, סיימנו.

- - - סיכוי לעובדים.

סיימנו, אני לא רוצה להוציא אותך.

פשוט שתתמכו בעובדים - - -

כדאי לשמוע אותו, הוא גם עשה שפם כמו של עמיר פרץ.

- - - ככה אפשר לטפל ביוקר המחייה - - -

אדוני, בבקשה תצא החוצה, תודה רבה. בואו נמשיך, בואו נשמע את משרדי הממשלה. יצחק בלומנטל, מנכ"ל חברת נמלי ישראל.

שלום ובוקר טוב לכם, אני רוצה לפתוח בחשיבות הדיון הזה, משום שאנחנו באמת נמצאים במצב חירום לאומי בכל מה שקשור לזמני המתנות של האניות בנמלים. המצב הוא, לפחות בנמלים הממשלתיים, שהאניות עומדות ברציפים ולמעשה לא פורקים אותם. אני יכול לתת דוגמה מאירוע שהיה בשבוע שעבר, היה דיון כזה, נמל חיפה, שבע אניות עומדות ברציף, מקבלות "יד" אחת ביממה. זה אומר שפורקים אנייה משש וחצי בבוקר עד שעה שתיים וחצי. ובשאר היממה, עד למחרת, האנייה עומדת ועוגנת ברציף ולא פורקים אותה. בנמל אשדוד המצב קצת שונה, אבל בסך הכול גם אותו דבר. יש אניות שעומדות ימים שלמים והיו יכולות לצאת בפרקי זמן הרבה-הרבה יותר קצרים החוצה.

המצב נובע כתוצאה מכך שאין מספיק כוח אדם שיכול לפרוק את האניות. זה המשאב הכי משמעותי בנמל, זה הרציף. אם לא פורקים את האנייה והאנייה תופסת את הרציף, תדמיינו לכם סופר או בנק שאתם עומדים - - -

כמה עובדים חסרים?

תכף נתייחס גם לזה.

וברגע שפעולה שצריכה לקחת דקה לוקחת חמש דקות, אז התור מצטבר. וזה מה שאנחנו רואים. צריך לזכור גם שאנחנו נמצאים כמעט חודשיים לפני פסח. ובעוד שלושה שבועות או לקראת חג הפורים, יתחילו להגיע כבר האניות שיביאו את המוצרים ואת המצרכים לחג הפסח - -

נדחה את פסח ופורים.

- - ולתקופת יום העצמאות ול"ג בעומר. זאת אומרת שאם לא נטפל עכשיו בבעיה הזו, אנחנו נמצא את עצמנו בבעיה קשה מאוד לקראת חג הפסח ובמחסור של מוצרים.

את הבעיה אנחנו מכירים, מה הפתרון שאתה מציע?

אני כבר מדבר על זה. אתמול כינסתי את ועדת המכרזים של חברת נמלי ישראל – חנ"י, אנחנו מחזיקים בתשתיות לוגיסטיות באזור הנמלים ואתמול כינסנו את הוועדה ואנחנו הולכים להליך – אישרנו הליך – של פטור ממכרז. חבר הכנסת סמוטריץ' הזכיר פה נמל המספנות – אנחנו נותנים להם שטח, שטח עורפי, על מנת שהשטחים שלהם שהיום כבר מלאים ומונעים מהם פריקה של אניות גדולות, מחוץ לנמל חיפה יש כרגע שתי אניות של 30,000 טון שלא יכולות להיכנס כי הן אמורות לתפוס את הרציף ויעכבו את הפריקה. שחררנו להם כרגע שטח, יותר מזה, אנחנו נותנים להם את השטח הזה גם במחיר עלות מופחתת. סיכמנו איתם גם שהם יקבלו אותו במחיר עלות מופחתת ויגלגלו את ההנחה שהם מקבלים מאיתנו, לצרכנים.

איציק, מה עם כתב ההסמכה, הגדילו להם את האחוז שהם יכולים לפרוק?

לא.

אז מה זה יעזור?

זה רציף שבע-שמונה שאתם למעשה פותחים?

לא, לא. כתב ההסמכה נוגע להסכם שנחתם עם העובדים ב-2005 ברפורמה. זה נושא מורכב. ההגדלה לא תלויה רק במדינה.

לא, אבל זה חתימה של השרה. השרה יכולה לחתום. אתה נתת להם שטח עורפי. אם הם לא יכולים בכתב ההסמכה לפרוק יותר מ-5% מטען כללי בשנה, אז לא עשינו כלום. אלא אם כן אנחנו רוצים שהם יהיו עבריינים, בעצימת עין.

בוא נאמר כרגע, אני חושב שהמצב הוא שמעל 5% ו - - - לדעתי כולם מעלימים מזה כרגע עין.

לכמה? אבל זה לא פתרון להפוך אותם לעבריינים, הפתרון הוא לתת להם את האפשרות לבוא ולפרוק אותם.

כדי שדבר כזה יקרה צריך להגיע להסכמה.

זה לא בידיים שלו, זה השרה.

תראו, דיברו גם על הסכמים. יש הסכמים שהם הסכמים חתומים, המדינה חתומה מצד אחד על ההסכם הזה.

יש מצב משברי, אי אפשר לשמוע כל הזמן – הסכמים, הסכמים. יש מצב משברי – תטפלו.

הערות ביניים זה היה בסדר עד עכשיו. חבר הכנסת סמוטריץ' שאל שאלה נכונה וטובה - - -

אם אני זוכר נכון, השרה יכולה להעלות את כתב ההסמכה, לדעתי עד 10%, בלי שהיא מפרה הסכמים. יש סעיף שמאפשר את זה, בדיוק לסיטואציות האלה. זה להכפיל את הקיבולת של מספנות.

מה אומרת היועצת המשפטית? הנה, היועצת המשפטית פה, שתאמר לנו.

אוכל להתייחס - - -

אבל אנחנו במצב חירום. גם אפשר לקבוע הוראת שעה.

היועצת המשפטית, אני מחזיר את השאלה אליך: יש אפשרות כזאת מבחינה חוקית? השרה יכולה להעלות?

יש הליך, זה לא שרת התחבורה בלבד, יש הליך מסודר של שינוי כתב ההסמכה. זה שרת התחבורה בהסכמת שר האוצר, אחרי ששומעים את החברה. יש הליך מסודר בשביל - - -

אז תעשו, תעשו. שנה וחצי אנחנו מחכים.

חברים, אנחנו מתקדמים. חבר הכנסת מרגי.

אני יכולה לענות.

שנה וחצי - - -

אנחנו מתקדמים. מתקדמים לאנשהו.

הנושא נדון בבית משפט, יש הסדר שנקבע בשביל לעשות בחינה מחודשת של הנושא הזה, וזה אכן - - -

אל תעשו, תשאירו את זה ככה, שיחכו.

בינתיים האזרח הישראלי ישלם יותר על לחם.

אני רוצה לשאול - - -

איציק, מה עושים עם ה"ידיים" באשדוד וחיפה?

אני רק רוצה לסיים את דברי.

נתנו להם פטור ונתנו להם על תנאי שקצב הפריקה שם יהיה קצב פריקה מהיר. ואנחנו גם ביקשנו שיהיה שיחלוף בשטח ונתנו הנחה. אנחנו חושבים שכל זה יקל על פריקת מטעני הברזל שעדיין ממתינים שם. אבל זה עדיין לא הפתרון המהותי. הפתרון המהותי צריך להיות בהגדלה של כמות כוח האדם. צריכים "ידיים". קודמיי גם הזכירו את זה ככול שלא יהיו עוד "ידיים" בנמלים.

מה תפקידו בכוח?

מנכ"ל נמלי ישראל.

והוא אומר לנו שצריכים ידיים.

לא, לא, זה לא הוא. הוא לא - - -

הוא רק מחזיק הקרקע.

הוא מחזיק את הקרקע של הנמלים.

ברור לי. הוא צריך לדפוק על השולחן, צריך לומר את זה.

עכשיו שהוא בוועדה הזאת, הוא דופק על השולחן. עכשיו הוא דופק על השולחן.

אתם לא חברי כנסת.

מרגי.

חברי הכנסת, אנחנו באמת דופקים על השולחן.

הוא היה מנכ"ל נמל אשדוד, הוא יודע הכול.

אני רוצה לספר איך אנחנו מנסים להקל על העומס בנמלים.

- - - נחת רוח שלך, אני מבין למה אין פתרון.

איך אנחנו מקצים בהליך פטור, מהיום למחר, קרקעות כדי שיהיה אפשר לשחרר את העומס הזה. אגיד יותר מזה, פנינו לבית הדין לעבודה, שתי חברות לתעבורה ימית, גם בחיפה וגם באשדוד - - -

אדוני, משפט לסיום.

בעוד ארבע שנים.

כן. אנחנו פנינו כדי שיהיה אפשר לפרוק גם בשני הנמלים החדשים. עדיין אני אומר, מכיוון שהנמלים החדשים עדיין לא ערוכים, אין גם ציוד מתאים לפריקה של מטען כללי ברציפים האלה. הפתרון הוא בהקצאה של עובדים נוספים בשני הנמלים ובחתימה על הסכם בנמל אשדוד. יש שם הסכם שמונח על השולחן שנוגע לעובדי הציוד בתי המלאכה שצריכים לתקן את המנופים. צריך להגדיל שם את רמת השירות. ועל ידי זה יהיה אפשר להגדיל את השיחלוף של האניות ברציפים.

תודה רבה.

איציק, אבל מה קורה בחיפה? בחיפה הרי נחתם הסכם, השלימו את התהליך, למה בחיפה חסרות "ידיים" למטען כללי?

הסיפור הוא בדיאלוג שבין ההנהלה לבין ההסתדרות.

אבל בחיפה יש הסכם חתום. עבדך הנאמן, זכה או לא זכה, זה כבוד מפוקפק לחתום עליו.

למיטב זכרוני, זה היה מוגבל בכמות עובדים.

שלא יפגעו הפרמיות.

לא, לא נכון.

הוא אומר לך שזה מוגבל בכמות עובדים.

נבקש לבדוק את זה.

למה להגיד סתם דברים. אף אחד לא הגביל כלום.

יכולים לקלוט שם עובדים, ואין שום סיבה שלא יקלטו עובדים לתקופה קצובה. אין שום סיבה.

תודה רבה אדוני. רגע לפני שאעביר את רשות הדיבור, אני רוצה לשמוע את הנציגות של הנמלים החדשים. קודם שמענו שיש לנמלים אישור לעבוד ויכולים לעבוד, ועכשיו אנחנו שומעים שאין להם מספיק ציוד והם לא יכולים לעבוד. הייתי רוצה לשמוע מכם במשפט – יכולים או לא יכולים לעבוד?

יכולים גם יכולים. שמי יואב צוקרמן, אני דירקטור וסגן נשיא נמל המפרץ, בעבר סמנכ"ל חברת נמלי ישראל ומחבר הספר "עבודת נמלים" על הרפורמה בנמלים. תנו לי להתחיל עם כמה משפטים רק כדי לעשות לכם סדר ולאחר מכן אתן את עמדת נמל המפרץ.

בבקשה.

הנמלים עובדים לפי מודל שנקרא מודל ה- landlord, זאת הרפורמה שהשר סמוטריץ' היה מדוחפיה. זה אומר שאיציק בלומנטל שהרגע דיבר, חברת נמלי ישראל, מחזיקה בשם הממשלה את כל הנמלים, כולל מספנות ישראל, כולל נמל המפרץ, כולל נמל הדרום – אין נמל פרטי. כל הנמלים מוחזקים על ידי בלומנטל שהוא בעל הקניון, נקרא לזה רגע עזריאלי, בסדר? הוא מחזיק את הנכס, והוא מחכיר את הנכס הזה גם לחברת נמל אשדוד, לחברה הממשלתית, לחברת נמל חיפה, לנמל המפרץ וגם למספנות ישראל, כולם דיירים בקניון שלו. ויש חוזה שכירות, ובעקבות מכרזים הוא משווק עוד קרקעות, מוציא מכרזים והכול לפי החוק. ומי שזוכה במכרז, לרוב ל-25 שנה, מפעיל את השטח שהוא קיבל למשך 25 שנה לפי כללים ורישיון ההפעלה נקרא כתב הסמכה. זה כדי לחבר את הדברים שנאמרו פה.

כל אחד יש לו את הרישיון שלו. למספנות ישראל, אם תסתכלו, השארתי את השקף אצל חברת הכנסת השכל, אבל אפשר לראות שהדבר הכי חשוב בנמלים זה כמה מטר רציף יש לכל אחד. זה כמו שתגיד חניון, יש חניון עם 400 מקומות לחנות, ויש עם 4,000 מקומות לחנות. זה בסוף הפונקציה העיקרית, כמו שציין מנכ"ל צים ישראל.

מה אנחנו לומדים מהשקף?

בשקף אתה רואה בצבע ירוק את נמל המפרץ. מתחתיו, הכתום, זה מספנות ישראל. תראה כמה מספנות ישראל קטנים לעומת הצהוב שזה חברת נמל חיפה, הממשלתית, ארבעה וחצי קילומטר של רציפים. מספנות ישראל, סדר גודל של 700 מטר של רציף, שהוא גם כן שבור לשלוש חתיכות, אז קשה להכניס אניות.

מי זה הסגול?

סגול הם שטחי עורף. הוא הרגע דיבר עליהם. שטחי עורף שבהם אתה מאחסן. פרקת עכשיו 30,000 טון ברזל כפי שבלומנטל הרגע הסביר, אתה צריך לאחסן אותם איפשהו ולכן שטח העורף מאוד מהותי לפריקה מהירה. פורקים, שמים בשטח עורף ומכניסים את האנייה הבאה.

אם תסתכל רגע על הירוק בנמל המפרץ, הנמל שאותו אני מייצג, ב-2015 חברת SIPG – shanghai international port group , כדי לסבר את האוזן – הנמל הכי גדול בעולם, ישראל כולה שלושה מיליון מכולות יבוא ויצוא בשנה, בנמל שנחאי, 47 מיליון מכולות בשנה. לפרוק מכולות הם יודעים. אוטומטי, מופעל הכי ירוק בעולם, הכול חשמלי. אני מזמין את כולם לבקר, זו פשוט חוויה.

אני לא יודע את המספר אם זה 50 או 60 מיליון טון במדינת ישראל מטען כללי, צוברים וכל מיני דברים, בנמל שנחאי – 700 מיליון.

יואב, אנו קצרים בזמנים. מה חסר לך מחר בבוקר בשביל לפתור את הבעיה שלנו?

אם תסתכל על הירוק, תראה שבירוק יש שלושה רציפים. רציפים שש, שבע ושמונה. אנחנו קיבלנו רק את רציף שש. אנחנו מפעילים את רציף שש למכולות ובלי עזרה של אף אחד. אנחנו, מבחירה שלנו, לפי הרישיון שלנו.

מה קורה עם שבע ושמונה?

התחלנו לפרוק אניות מטען כללי ברציף מכולות כדי לסייע. וכדי לחבר את זה ליוקר המחייה, אני יודע שאני מאריך, אבל תאמין לי שזה חשוב – אנייה של ברזל שפרקה יצאה, הכנסנו אנייה של עץ. נישקו לנו את הידיים והרגליים, חילצנו אותם מפקק של חודש. מספרים לנו על אלפי מטבחים, ארונות קיר וכל מיני נגרים וחברות של עבודות בעץ, שעכשיו יכולות לקבל את הסחורה שלהם. אני יכול לקבל אנייה בגלל שלא נתנו לי את רציף שבע ושמונה - - -

אתה אומר שרציף שבע ושמונה פותר לך את הפקק הזה?

תן לי לסיים כי זה באמת חשוב – רציף שבע ושמונה - - -

יש לך משפט אחד.

תן לו דקה אחת, הוא אומר דברי טעם. זה העניין.

חברים, אל תעזרו לי.

הוא פותר את הבעיה.

תפתור לנו את הבעיה, מה המשפט?

רציפים שבע ושמונה שהם מעל ל-700 מטר רציף, יכולים לאכלס חמש אניות במקביל אם לא יותר. בעל הבית, חברת נמלי ישראל, מוסמכת לפי החוזה – ללא מכרז, זה חלק מהמכרז שכבר זכינו בו – לתת לנו את רציף שבע-שמונה בתנאים מסחריים שייקבעו ובאישור שרת התחבורה ושר האוצר. זה הליך מאוד-מאוד פשוט שלוקח לא יותר משבוע אם רוצים לעשות אותו. הוא חלק מהמכרז שבו זכיתי. מדובר בהקדמה של מסירת שטח שמוסדרת בחוזה שחור על גבי לבן. זה אפילו פורסם ב - - -

תודה רבה.

ואני רק אומר: אנחנו כרגע באים להירתם. אנחנו פורקים מכולות - - -

צריך להבין, הוא מפסיד כסף. כל אנייה שהוא מכניס למטען כללי, פחות יעילה, לשים כסף מול מכולות.

ציוד יש לכם?

עוד משפט על הציוד, כי חבר הכנסת סמוטריץ' אמר נכון, זה מורכב לפרוק מטען כללי. אנחנו בשבועיים האחרונים, הכשרנו צוותים, אנחנו יכולים להכפיל ולשלש אותם. הם פרקו באמצעות מנוף נייד, עבד יופי, אנייה של 4,000 טון ברזל. כרגע פורקים 8,000 טון עץ לנגריות. זה עובד יופי. כל מה שאני צריך – כדי לעזור, רק כדי לעזור – זה עוד רציפים.

דבר אחרון, אם תביאו את פרופ' ערן סגל מהקורונה לעשות מודל קצר, של כמה אניות נכנסות לתור בשבוע וכמה אניות יוצאות מהנמלים כולם בשבוע, אתם תראו שיש גידול אקספוננציאלי. אי אפשר לסגור את הפקק הזה. ובלי קשר, ידידי אבי אדרי וכולם: אם לא כולם יירתמו עכשיו, גם מספנות ישראל, גם נמל חיפה-אשדוד, גם הנמלים החדשים – הפקק הזה לא ייגמר. תודה על הזמן שלכם.

תודה רבה. נמצא איתנו אלעד נצר, מנהל ועדת לוגיסטיקה בהתאחדות התעשיינים. רגע לפני שאתה מדבר, משרד התחבורה: אני ארצה תשובות למה שעלה בהיקפים האלה.

נמל חיפה פה? יש פה נציגים של נמל חיפה? תשאל אותם, כי להם למיטב זכרוני, בהסכם אין שום בעיה להכניס כמה "ידיים" שהם רוצים.

כן, זו השאלה הבאה.

תודה רבה כבוד היושב-ראש, זה שקף מחדשות ערוץ 2 שמתבסס על חברת נמלי ישראל, פשוט לקחו את הנתונים מחברת נמלי ישראל. בעשירי בנובמבר היו 20 אניות מחוץ לנמל. בשמיני בפברואר היו 67 אניות מחוץ לנמל. אנחנו מדברים על יוקר המחייה – אנחנו מדברים על ארנונה, אנחנו מדברים על חשמל, על מים. אבל מה המספרים? ארנונה: 600 מיליון שקל תוספת עלות בשנת 2022. חשמל: פחות מ-1.5 מיליארד שקל אחרי ההתערבות והפחתת הבלו. אבל מקודם, ידידי הטוב אבי אדרי, טעה שאמר שאין נתונים, כי יש נתונים. יש נתונים של אגף הכלכלן הראשי. המספרים בנתונים של אגף הכלכלן הראשי הם יותר, הם בערך כפול שלוש מכל המספרים האלה של החשמל, מים וארנונה ביחד. חברים, זה יוקר המחייה האמתי.

מעל ל-9 מיליארד שקלים פשוט נזרקים לפח. תקרא את המסמך, אני רואה שאתה מחזיק אותו. פשוט צריך לחבר את המספרים. 9 מיליארד שקלים. אני אעשה את זה אתך אחרי זה. 9 מיליארד שקלים נזרקים לפח סתם.

אלעד, מה אתה מציע?

אסביר למה נזרקים סתם. הם נזרקים לפח סתם כי כשאנחנו מדברים עכשיו, כמו שצוקרמן אמר, יש לנו את רציף שבע ריק. יש תור של אניות, הלכתי לנמל וראיתי תור של אניות, אתה מסתכל הצדה – רציף ריק. רציף שמונה – ריק. וצוקרמן ביקש ביולי ממשרד התחבורה, הנה המסמך, תנו לי להפעיל אותו. מה עשה משרד התחבורה? כלום.

נמל מספנות ישראל ביקש באוגוסט כמה שבועות אחרי: תנו לי להפעיל את רציף הדלקים הסמוך, הוא ריק, יש תור של אניות, תנו להכניס – כלום. רציף 25 באשדוד ריק, רציף 28 באשדוד גם ריק. אנחנו מוצפים ברציפים ריקים ואזרחי ישראל נאלצים לשלם 9 מיליארד שקלים ומה משרד התחבורה עושה ומה ההסתדרות עושה? מספרים לנו סיפורי סבתא למה אי אפשר, במקום למה אפשר ומתי אפשר.

גם להסתדרות יש 850,000 חברים שהולכים לסופר ומשלמים יותר. והם משלמים יותר וזה לא שקל יותר זה 9 מיליארד שקלים שאנחנו משלמים. תפעילו את הרציפים בבקשה. יש לנו הרבה רציפים – תפעילו אותם.

תודה רבה. נמצא איתנו אלעד מלכא, מנכ"ל "האינטרס שלנו" והלובי שלך בכנסת. בבקשה.

כן, לובי ציבורי ונועד לייצג את האינטרסים של הציבור הרחב. אומר במשפט, צדק אבי אדרי, יש כאן משבר עולמי בשינוע סחורות. אשמח לראות ממר אדרי מדינה אחת בעולם עם רציפים פנויים בשטחי הנמל שלה שלא מאוישים כרגע עם מטרה לפתור את משבר הסחורות האלה.

הדילמה היחידה בעיני היא מי יפעיל את הרציפים הריקים. מצד אחד – כתב ההסמכה של נמל המפרץ מופיע באתר שלהם, הם רשאים לבקש ממשרד התחבורה וממשרד האוצר להפעיל את רציפים שבע ושמונה, כתוב שחור על גבי לבן, אם השרים חותמים – הם יכולים להפעיל מחר בבוקר בלי שום קשר למשהו אחר. שיטוט קל באינטרנט ילמד כל אחד את זה. המסמך הרשמי נמצא שם. מצד שני, צודק חבר הכנסת סמוטריץ', מספנות ישראל הם כרגע האפקטיביים ביותר לפריקת מטען כללי, ולכן אני יכול להבין למה יש דילמה בין השניים. מה שאני לא יכול להבין - - -

לא – תן גם וגם.

אין בעיה מבחינתי תנו עוד - -

ייקח להם זמן - - -

- - תנו עוד, לא מפריע לי.

הבעיה המרכזית בעיני היא שיש המון-המון פתרונות על השולחן, המון פתרונות, ואף אחד מהם לא מיושם. רק נסביר: הדוח של הכלכלנית הראשית מדבר על 10 מיליון שקלים ביום במונחי עלות המחייה בגלל התייקרות היבוא ו-16 מיליון שקלים ביום במונחי תוצר. זה האובדן למשק כתוצאה מהתור הזה בנמלים. הרבה יותר מכל צעד אחר שהממשלה מסוגלת לעשות בטווח זמן מידי, ניתן לעשות על ידי קיצור התור לנמלי הים. אני חוזר: 16 מיליון שקלים ביום. הפתרון על השולחן, חבל מאוד שבגלל אימת ההסתדרות מפחדים לממש אותה.

תודה רבה. לי יש שאלה: הוועדה הזו דנה בעבר בנושא הוספת תקנים זמניים בשביל לצאת מהמשבר הזה, אנחנו דיברנו על הוספת 90 עובדים בנמל אשדוד ו-30 עובדים בנמל חיפה.

חידוש, לא הוספה.

כן, הארכה של עובדים זמניים. איפה זה עומד?

קרה פחות.

מה זה אומר? תענה לנו, בוא נשמע את התשובה לזה.

למיטב ידיעתי בחיפה האריכו את ההסכם, ובאשדוד רק לחלקם, ל-50 - - -

אבל לא עצרו את הפרישה.

למה?

אשאיר את זה לאבי אדרי.

אבי?

קודם כל הסכמנו עם כל הדרישות של גיוס כוח אדם. כולם בלי יוצא מן הכלל. ביקשו כמות מסוימת באשדוד – הסכמנו.

90 ו-30.

כן, ביקשו.

מה שקרה באשדוד הוא שפשוט התברר שיש עובדים שיושבים ברזרבה. הם לא עובדים כי אין להם שיבוץ לכלים. לכן הפחתנו את אותה כמות מ-90 ל-70.

אתה יודע מספרית כמה עובדים בסוף הוסיפו שם?

מר אדרי, זה לא נכון.

סך הכול - - -

זה לא נכון.

אני חתום על ההסכם הזה.

לא, לא, אבל אתה טועה בדבר אחד.

היה גם הסכם לפני זה.

העובדים פגעו בהרכבת ה"ידיים". בגלל רצון לקידום. זה, אתה יודע, אני בעד העובדים, אבל - - -

אמרתי: חסרות "ידיים" או לא חסרות "ידיים" בנמלים?

חסרות.

חסרות ידיים או לא חסרות ידיים?

חבר הכנסת סמוטריץ', חברים - - -

זה גם פונקציה, שניה חבר'ה, מי שלא הבין - - -

ברשותכם, אבי, אני רוצה לשאול שאלה בשביל לקבל תשובה. הוועדה הזו דנה בעבר בהוספה של עובדים.

נכון.

דנו על 90 ו-30.

ואימצנו, אימצנו על מלא.

שנייה, דנו על 90 ו-30. כמה באמת הוסיפו, וכמה לא הוסיפו כי יש עובדים ברזרבה?

40 בחיפה ועוד 90 באשדוד.

40 בחיפה ועוד 90 באשדוד.

ואז הם הפעילו 24/7 את הנמלים.

כל העובדים האלה משובצים לעבודה ועובדים, או רק רשומים כעובדים?

אשדוד לא עובד בשבת.

באשדוד הייתה בעיה. היה יותר מדי כוח אדם – גם לשיטת ההנהלה, ואז הפחיתו 20 עובדים.

מרוב שהם התאמצו.

הפחיתו 20 עובדים, לא לשיטתי – לשיטת ההנהלה.

כולם פה מדברים על חוסר בכוח אדם.

אנחנו מעולם לא התנגדנו לגיוס עובדים. אנחנו אומרים: מה שצריך כדי להילחם בסיפור הזה, נילחם. מה שכולם פה שוכחים, שצריך גם כלים שהעובדים ישובצו עליהם. צריך כמות של מנופים. מה שאני גם שומע שחסרים רציפים – אנחנו הבעלים של הרציפים? מה רוצים מאיתנו.

הטענה לרציפים היא לא אליך.

אבי, יש גם את ההסכם אתכם, אתם מאיימים לשבות בגלל שרוצים לפתוח עוד רציפים. זה כל הסיפור.

אין בעיה, תפתח את שבע ושמונה, תקשיב טוב.

חברה שמתייעלת מוסיפה ציוד, מה זאת אומרת. היה לכם מספיק זמן.

למי - - - הוא אומר לך: תן לי את שבע, שמונה, יואב, אני רוצה בבקשה.

אין בעיה, זה בסדר, אתה יודע למה?

אני רוצה שאלת ביניים ליואב בבקשה. יואב, אתה אמרת פה שאתם יכולים, תקבלו את רציף שבע, שמונה. נניח שיהיה לכם אישור מחר בבוקר ואתם תקבלו את רציף שבע, שמונה. תוך כמה זמן אתם יכולים להגיע למצב שאתם פורקים חמש אניות ביום?

יומיים. לא ביום, אסביר איך זה עובד - - -

אתה אמרת: אני יכול לפרוק חמש אניות ביום.

לא ביום - במקביל. אני יכול לקחת חמש אניות, כל אנייה לוקח, אם נעבוד לילה – שלושה, ארבעה ימים. אני רוצה טיפה להסביר - - -

לא, לא צריך. זו שאלת ביניים, התקבלה ממך תשובה, תודה.

בעצם כמה אניות במקביל?

חמש במקביל. בכל שבוע תיפתר מהתור בין חמש לשבע אניות, אולי אפילו עשר אחרי כמה זמן שנכיר את - - -

תוך יומיים אתה פותר את הבעיה?

תודה רבה.

- - - תוך יומיים הוא ערוך - - -

תוך יומיים הוא ערוך להתחיל לפעול.

חברים, הייתה שאלה – קיבלו תשובה. אני רוצה לבדוק אם יש כאן נציגים מנמל אשדוד.

אתה צריך נציגי הנהלה גם באשדוד וגם בחיפה.

יש נציג מנמל אשדוד? יש נציג מנמל חיפה?

רספ"ן, תגידו בינתיים: 28 בדרום, 25 זה טיפה מורכב עם ההסכמים, אבל 28 אפשר להפעיל בדיוק כמו שבע ושמונה.

הנמלים פשוט לא סופרים אותנו.

מטען כללי זה גם לא עובדים מי יודע מה.

חבר הכנסת סמוטריץ', יש לנו נציג של הנמל, בוא נשמע מה הם אומרים בשטח. בבקשה.

רציף שמונה? אתה תראה אותם מתחילים לעבוד.

אנחנו בוחנים את זה.

הם יעבדו 24 שעות בחודש.

חברים.

תביאו את ההסמכה של מספנות, תביאו את 28 ותראו שמתחילים לעבוד. היה לי חבר פעם שאמר פעם, לא צריך לדבר איתם, צריך להסביר להם.

צוהריים טובים, שמי שיקו זנה, מנכ"ל נמל אשדוד מזה כשנתיים. אני מברך על הוועדה ויש פקקים והאחריות של הנמלים לטפל בהם ושלא נתבלבל, אנחנו לא מתנערים לרגע, אנחנו עובדים פה 24/6 – נמל אשדוד לא עובד בשבת – יחדיו עם העובדות והעובדים שלנו על מנת להפחית את התור.

מתחילת הקורונה הצלחנו בחלקו להפחית אבל עדיין יש תור תפעולי וצריך להפחית אותו ואנחנו - - -

כמה עובדים חסרים לך כרגע?

בשלוש דקות אני נותן לך - - -

שלוש דקות זה הרבה, אבל יש לך דקה לומר את מה שאתה רוצה ואחרי זה נשאל שאלות.

דקה. התור התפעולי הוא במטען הכללי וללא ספק, המטען הכללי הוא זה סופג את התור התפעולי ובמכולות אפשר לומר שפחות מ-24 שעות נכנסות האניות ונפרקות. נמל אשדוד בשנת העבודה 2021 - - -

זה לא נכון, הנה, עכשיו יש אנייה מהודו - - -

זה לא דו-שיח, הוא ידבר את שלו, תרצה להעיר משהו, בבקשה. אתן לך את הזמן. בבקשה אדוני.

בשנת 2021, נמל אשדוד פרק שיא מכולות מאז שנמל אשדוד נוסד. וגם של מטען כללי, 24 מיליון טון. בעודנו מדברים בנמל אשדוד 22 אניות כרגע נפרקות ונטענות. יחד עם זאת וללא ספק, אנחנו נדרשים להאיץ את הקצב על מנת לקצר את התור התפעולי, ואני לא מתנער מהאחריות שלי כמנכ"ל לנושא הזה.

ההסתדרות נרתמה לנושא הזה ואכן גויסו 90 עובדים, אבל צריך להבין, כשאתה מגייס סוור, בסופו של דבר, חסר לך מנהל עבודה, צריך לבנות צוותי עבודה. ולבוא ולגייס עובדים זה לא רק הפתרון, וללא הספק שהפתרון הוא יותר מורכב מאשר להביא עכשיו 100, 200 עובדים לנמל , זה לא יפתור את הבעיה. בסופו של דבר, אין לנו בעיה עם סוורים. הבעיה היא יותר מורכבת, צריך להכשיר אנשים. הבעיה המרכזית היא שצריך לשאול את עצמנו למה הנמלים החדשים לא נפתחו? ויואב צוקרמן יכול לבוא ולהמשיך ולנסות לפרוק מטען כללי; שיסביר בבקשה לוועדה – הנמלים התארגנו לפתיחת תחרות, התחרות לא נפתחת, חברים, אתם יודעים למה? כי יש איחור בפתיחה של הנמלים החדשים. אם היו נפתחים, אז היו זזים מפה אניות מכולה מנמל אשדוד ומנמל חיפה והיו מפנים לי עובדים לטפל במטען הכללי. זה לא קרה, ואני מבקש ממך, יושב-ראש הוועדה, אשמח אם אנחנו נקבל על זה תשובה.

אתה תקבל על זה תשובה. אני רוצה לשאול אותך: האם המסוע לפריקת גרעינים עובד כבר?

בעוד שלושה חודשים על פי הגאנט שלו, כמו שאני כמנכ"ל התחייבתי, בסוף יוני, המסוע יתחיל להריץ גרעינים. יפרוק בקצב פי שמונה ממה שאני פורק היום. הבעיה של הגרעינים בנמל אשדוד תיפתר. אני יכול להצהיר עליה באופן טוטאלי.

שיקו - - - המסוע של הגרעינים לפי חברת lesico לא יתחיל לעבוד לפני אוגוסט.

הוא הצהיר לוועדה. נבדוק עוד שלושה חודשים איפה זה עומד. זה לא דו-שיח.

אבל מה הפוטנציאל שלא מנוצל? גם את זה צריך לשאול אותו. הפוטנציאל שלא מנוצל אצלך בנמל של פריקה של מכולות, פריקה של מטען כללי.

חבר'ה, נמל אשדוד בשנת העבודה 2021, פרק כמעט מיליון, קצת פחות ממיליון - - -

כמה הוא יכול? השאלה היא על הפוטנציאל, לא על מה שעשיתם.

השאלה במקום והיא שאלה נכונה. השאלה היא מה הפוטנציאל, לא כמה פרקו? כמה אתם יכולים לפרוק?

צריך להבין, בסוף, נמל זה מפעל, הוא בנוי מכוח אדם וממכונות. המכונות שבנינו, חלקם בדרך, יש לנו עכשיו חמישה מנופים שצריכים להגיע, הם ללא ספק יגבירו את הקצב, זה חלק מההתעצמות ומההכנה שלנו לתחרות. כיום הפוטנציאל מנוצל כמעט ב-100% מול כל הציוד שיש.

מה עם ההסכם של בעלי מלאכה?

זאת אומרת, מתי אנחנו אמורים לראות שהפוטנציאל הלא מנוצל, ינוצל? זאת שאלה שאתה צריך לענות עליה. כי אנחנו שמענו את זה בפעם הקודמת בוועדה הקודמת.

שיקו, אני רוצה לחדד בשאלה אחת את השאלות שכולם שואלים פה: אתה מתאר עכשיו מצב כאילו הכול בסדר ומצוין.

לא.

הנמל עובד, פרקנו הכי הרבה מזה שנים, הכול טוב. אבל בסוף יש תור תפעולי ענק. והוא לא רק בגלל העלייה בכמות הייבוא שנכנס לארץ. שואלים אותך: נגיד שאין לך מגבלות, אתה עכשיו מדבר רק איתנו, אין פה הסתדרות, אף אחד לא שומע – מה אתה צריך מחר בבוקר כדי שהנמל יוכל לעבוד יותר טוב, לפרוק יותר אניות ובעיקר יותר מהר? במשמרות, בשלוש משמרות ביממה, בלי הפסקה, כמובן בלי שבת חס וחלילה ועל זה צריך לחזק אתכם על זה, כל הכבוד, הלוואי וכולם ילמדו מכם. אבל יש שישה ימים חוץ משבת שבהם אפשר לעבוד יותר טוב.

אני רוצה להבהיר: אם נשמעתי שהכול טוב והכול פנטסטי – אני אמרתי שיש תור תפעולי והאחריות שלי כמנכ"ל יחדיו עם העובדות והעובדים שלנו, זה להפחית את התור התפעולי.

השאלה היא איך עושים את זה.

איך עושים את זה – אני אומר שיש בעיה, יש בעיה, חבר הכנסת סמוטריץ', ואני לא מתנער מהאחריות לגביה. איך עושים את זה? הנמלים נערכו לכך שייפתחו נמלים חדשים. תפתחו את הנמלים החדשים.

אתה מפיל את האחריות על האחרים עכשיו. השאלה היא מה קורה אצלך.

אני לא מפיל את האחריות.

אסביר למה זה קשור: מכיוון שאם הוא נערך - - -

אני מבין מה שהוא אומר.

מה, הוא צמצם?

הוא נערך - - -

אבל הוא לא עונה על השאלה.

חברי הכנסת כלפון וסמוטריץ', זה לא דיון ביניכם, אנחנו רוצים - - -

לצערי הוא לא ענה השאלה, מה הפוטנציאל הלא מנוצל.

אדוני, פעם אחרונה שאתה מפריע לנו, פעם הבאה אתה יוצא. אני רוצה לחדד את השאלות של כולם: לגבי הנמלים החדשים, אני מבין את הבעיה. אני רוצה להבין אצלכם, מה אתה צריך בשביל היום בערב או מחר בבוקר, להפיק תפוקה טובה יותר? זאת השאלה.

הוא צריך תחרות.

הסיפור הוא כזה: להביא עוד עובדים ועוד סוורים, ושנבין איך גייסנו את 90 העובדים, פשוט בעזרת חברות כוח אדם הבאנו מהיום למחר 90 עובדים – מילאנו את הדרגה שנקראת סוור. סוור זו הדרגה הכי נמוכה. בשביל לפתוח צוותי עבודה, דיברו קודם על "ידיים", המשמעות היא להכשיר עוד עובדים. אני לא אכשיר היום מנהלי עבודה שמאוד חסרים פה, על מנת שמחר הם יהיו מובטלים כי הנמלים החדשים יתחילו לעבוד. לכן יש פה איזשהו תגובת שרשרת. כי בכדי לבנות עוד צוותים, אני צריך דרגי עבודה יותר בכירים מסוורים. אני צריך להכשיר מנהלי עבודה שזה קורס - - -

מה מונע ממך לעשות זאת?

אין שום בעיה. הכשרנו, יצאנו להכשרות, יכולנו להכשיר קצרות. בכדי להכשיר עובדים צריך להבין: אני צריך להוציא את האנשים מקו המים על מנת להוציא אותם לשלב של הדרכה.

איזה אנשים אתה צריך להוציא מקו המים?

הוא צריך לקחת עובד שעושה היום עבודה מסוימת בקו המים, ולשלוח אותו להדרכה. אבל זאת לא הבעיה שלו, הבעיה שלו היא שכשהוא מעריך שברגע שהנמלים החדשים ייפתחו, היקף פריקת המכולות שלו ירד מאוד. והנמלים הישנים נערכו או אמורים היו להיערך להתעסק בעיקר במטען כללי. זו הייתה החלוקה. החדשים יעשו מכולות, הם עושים את זה דיגיטלית ויותר יעיל. ומה הוא אומר עכשיו: אתה אומר שהיום אכשיר לך את כל - - -

תוך כדי שדיברנו, אפשר להעלות את רוני גולן מנמל חיפה.

הוא אומר לך: אתה רוצה שאני אכשיר היום את כל מנהלי העבודה וכולי, כדי לייצר יותר "ידיים" – מה אעשה עם העובדים האלה בעוד שלושה חודשים כשהנמלים החדשים ייפתחו והיקף העבודה שלי בכל מה שנוגע למכולות ירד.

בגלל זה דיברנו על עובדים זמניים.

אין דבר כזה. עובד זמני יכול להיות סוור, עובד זמני לא יכול להיות מנהל עבודה, לוקח לזה חצי שנה ללמוד.

נכון, אבל זה בדיוק מה שהוא אומר, הוא אומר שהוא צריך לקחת את העובדים מקו המים, תביא זמניים.

הוא אומר: הבאתי מספיק סוורים, לא חסר לי. עכשיו חסר לי מנהלי עבודה וראשי צוותים.

תקדם את העובדים שלך ככה.

רגע, זאת תקופת הכשרה והם יותר קבועים ויותר יקרים. צריך לחשוב מה עושים. אני רק אומר שיש פה שני צדדים. זה לא "לא בעיה".

לכן אני חושב שאם אומרים לך הנמלים החדשים – אנחנו בנויים להפעיל רציפים נוספים, אנחנו יודעים לתפעל את זה או בעובדים זמניים או שאנחנו מוכנים לקלוט אותם ולתפעל אותם אחר כך – אז תן להם את זה. תפתח את 28 בדרום, תפתח את שבע ושמונה בצפון, תן למספנות לעבוד, יאללה.

נכון.

אבי אדרי, אני רוצה לדעת האם תהיה התנגדות של ההסתדרות להפעלה של הרציפים בנמל המפרץ ובנמל אשדוד? כן או לא?

אין "כן או לא", אני לא עובד אצלך, אמרנו את זה. אתה שואל אותי שאלה, אני אענה לך.

רגע, רגע.

אני עובד אצל הציבור הישראלי, לי ברור איפה אתה עובד. לי ברור איפה אתה עובד ואצל מי. לי זה בדיוק ברור.

חבר הכנסת קארה - - -

אתה לא יודע מה אומרים ההסכמים. תבדוק מה אומרים ההסכמים.

רק שאלתי אם אתם תתנגדו – כן או לא?

- - - אני זוכר שהמדינה צריכה להעביר את כרמל ב' לנמל חיפה. אז בוא, שיעשו את ההסכם, אין בעיה.

אבי, אבי.

שבע, שמונה עובר אליהם - - -

אבי, אני מאוד משתדל - - -

אבל זה הפיל שבחדר.

אני מאוד משתדל.

יש הסכמים - - -

רגע, אני מאוד משתדל לשמור את כל הנוכחים בשולחן למרות שזה דיון מאתגר.

שאלתי אותך אם אני יכול לשאול ואישרת לי.

חבר הכנסת כאן שאל שאלה. אני רוצה שהוא יקבל תשובה. מה התשובה לשאלה שלו?

האם אתם תתנגדו להפעלת הרציפים?

מה שההסכם אומר. שבע, שמונה עובר – אנחנו מקבלים את כרמל ב'. זה הכול. זה ההסכם.

חברים - - -

מי זה אנחנו?

שלא יהיה פה בלבול.

הנמל, זה בסדר.

לא ועד העובדים מקבל, אלא הנמל.

איזה פחד, איזה פחד שאמרנו "אנחנו". הכול בסדר.

אבי, כולנו בסופו של דבר רוצים למצוא פתרון לפקק האדיר שנוצר בנמלים על מנת להקל על החיים של כל תושבי מדינת ישראל. גם אתם חלק מתושבי מדינת ישראל. ולכן כששואלים שאלה פשוטה, אם תהיו מוכנים או לא תהיו מוכנים, אל תלך עוד פעם להסכמים ומה שההסכם אומר.

מה זה אל תלך להסכמים? גם את הסיסמאות תשים ב - - -

לא, לא, כולנו מכירים את ההסכמים. אבל אתה יכול לבוא ולומר: כן, אתגייס, אעשה מה שאני יכול לעשות בשביל לפתור את הבעיה הזאת. זה מה שאנחנו מצפים.

אומר שוב, אתגייס – תוך כדי כיבוד ההסכם. ההסכם אומר שכרמל ב' עובר לנמל חיפה. זה הכול. אז אין בעיה, שיתנו להם את שבע, שמונה, ויתנו את כרמל ב' לנמל חיפה. דרך אגב, זה האיזונים. זה האיזונים, לא להחליש את הנמלים הקיימים. זה מה שאמרתי, לכבד הסכמים, זה הכול.

בסדר גמור.

אתה אומר: תחרות מלאה, רק נקשור לנמלים את הידיים מאחורי הגב.

אביר, חברים, שיקו – משפט לסיום.

תן לו את כרמל ב'.

מה הביג דיל.

אני חושב שצריך הוראת שעה בנושא הזה. גם - - - ההסכם, כנראה ההסכם לא טוב.

אתה לא חייב לבנות אותו. תן לו - - -

תשאלו על הסכם בתי מלאכה.

חברים, בואו. הזמן קצר ואנחנו רוצים להגיע לתוצאות.

אבי, תקבל את כרמל ב'. אבל הוא עוד לא בנוי, אתה יודע שייקח שנים לבנות אותו.

יבנו אותו.

אבל זה ייקח שנים. אתה רוצה עכשיו שנתנה את שבע ושמונה עד שכרמל ב' ייבנה? נניח שאין בעיה, נתניע את התהליך, תן להם את שבע, שמונה כי הוא כבר יכול לעבוד. וניכנס לבנייה של כרמל ב' שהוא של נמל חיפה.

אני אומר שיש הסכם.

עוד פעם - - -

חברים - - -

אבל אין הסכם כזה.

תקשיב רגע, בועז, אל תשחק איתנו, אם אתה אומר שההסכם - - -

יש לי את ההסכם - - -

ההסכם לא צפה את המציאות העכשווית. הוא צפה את זה שהנמל החדש מתחיל לעבוד עם רציף שש, ושבע-שמונה ייקח שנים עד שהוא יצטרך אותו. ובשנים האלה, אם יחליטו אז גם יעשו את כרמל ב', וייצרו את שליש-שליש מי משלם את כרמל ב', לא זוכר את הפרטים שם.

עכשיו נוצר מצב שצריך להכניס להפעלה את שבע-שמונה מהר כדי לתת מענה לפקק אמיתי שמכביד גם על העובדים שאתה מייצג. כמו שאמרו קודם, אותם 850 אלף עובדים, ובכלל אזרחי מדינת ישראל. את שבע-שמונה אפשר להפעיל מחר בבוקר, כרמל ב' ייקח זמן לבנות אותו. נניח שעכשיו באים ואומרים: שבע-שמונה נפעיל, כרמל ב' נפעיל את ההסכם. נפעיל את הסכם המימון של מי עושה את כרמל ב', ועכשיו כמה שנים שייקח לבנות – ייקח לבנות. אם אתה אומר: עד שכרמל ב' לא עומד מבוצע ובנוי, אי אפשר לשחרר את שבע-שמונה, כי זה מה שאומר ההסכם. אגב, זה מה שאומר ההסכם, אבל הוא לא צפה מצב כזה. ויש גם יכולת לצאת מהסכמים כשהם לא צופים מצבים שלא צפו אותם בזמן חתימת ההסכם. אז בעצם אתה אומר: אני את שבע-שמונה לא מוכן לשחרר.

עוד פעם, אני לא חושב שצריך לשאול אותך. אבל חשוב פה תשובה - - -

- - - צריך לכבד הסכמים. זה העולם של ההסתדרות, זה הכול.

חברים.

אין הסכם כזה.

חבר הכנסת סמוטריץ' - - -

צריך לכבד הסכמים, אבל אם הסכמים לא צפו מציאות מסוימת, אז אפשר - - -

סימסת לו שאין הסכם כזה?

חברים, כל החברים בחדר - - -

עם קצת מנהיגות של משרד התחבורה והאוצר אפשר לפתור את זה.

בצלאל, אני רוצה לזרום איתך. הוא שם את הדברים על השולחן, עכשיו השאלה היא מאוד פשוטה: מחר בבוקר, אפשר להפעיל את שבע-שמונה. זו עובדה. ייקח זמן להפעיל את מה שאתם מבקשים. השאלה שלנו – האם אתם תהיו מוכנים להפעיל את שבע-שמונה מחר בבוקר? זאת בהנחה שאתם סומכים על מדינת ישראל וסומכים על האנשים שמנהלים עכשיו את מדינת ישראל, שיאמרו לכם: אנחנו עובדים בשבילכם, נבנה את זה. ברגע שזה יהיה מוכן, אתם תקבלו את זה. זו השאלה היחידה.

אל תסבך אותי, כי גם אני לא סומך על מי שמנהל את מדינת ישראל.

בצלאל, אני נתתי לך דברים טובים - - -

על רספ"ן ועל חברת נמלי ישראל אני מוכן לסמוך.

נסמוך על משרד התחבורה.

אדוני, אני בעצם חלק קטן מתוך ההסכם. יש פה חברות נמל. יש פה איתנות פיננסית של - - -

אני שואל אותך – האם אתה מוכן?

אני אומר: יש הסכם. אני לא יודע מה זה אומר, לא על רגל אחת אגיד לך.

אז הנה, אני אומר לך מה זה אומר.

אני לא יודע מה זה אומר, לא, אני לא יודע.

אני מחדד - - -

הנה, הוא אמר שהוא יעמוד בהסכם.

מישהו יכול להגיד לי כמה - - -

אל תעזרו לי עכשיו, אני מחדד – אנחנו מבינים את המצוקה, המצוקה אמתית וקשה; שבע-שמונה לעבודה היום - - -

כמה זה יגרע מהאיתנות הפיננסית של נמל חיפה?

כלום.

אפס. אתם לא עומדים בביקושים.

למה? מי אמר? בוא תתחלף איתי ותבדוק.

הביקושים רק הולכים ועולים. מדינת ישראל מכפילה את עצמה.

זה לא יגרע כלום.

חברים, אל תעזרו לי - - -

לא עושים את זה ב-"נה-נה", בוא תתחייב שאתה לא פוגע באיתנות הפיננסית של נמל חיפה.

יש במדינת ישראל תחרות. אם הם יהיו יעילים, אם תהיה להם איכות גבוהה. אם יעשו את התחרות כמו שצריך, כולם ירצו לפרוק שם. אם הם יהיו מצוינים, הם אפילו יגדילו את - - -

חבר קארה, אני רוצה לשאול שאלה - - -

יש תחרות.

- - -

אני באמצע משפט. אתם לא אמורים להיפגע, התור בחוץ זה תור שאתם גם כך לא מקבלים אותו. אלא אם כן אתה אומר לעצמך, אין לי בעיה שמדינת ישראל תחכה חודשים לדברים שלה, כל עוד בסוף הם יגיעו אלינו.

סוגרים את שבע-שמונה בתום הפקקים? סיימנו את הפקקים – שבע-שמונה נסגר?

אתה יודע מה? אני מוכן ללכת איתך על - - -

למה? למה?

למה?

למה אתם קובעים?

- - -

הביקושים רק עולים. אנחנו עשינו עכשיו רפורמה ביבוא.

- - -

רגע, אביר, שנייה. שרן, רגע.

בוא ניקח את זה.

רגע, חברים. אל תעזרו לי. אבי, אני איתך – ביניים, עד שאנחנו פותרים את הפקק של הביקושים, אתם מוכנים?

לפתוח לשנה. זמנית.

אני מדבר על זמנית.

תודה רבה לכם גם.

אביר, אל תעזור. ואתה כבר בקריאה שנייה.

אני אומר עוד פעם: אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי להילחם בפקקים, בלי לסכן - - -

אבי, אני רוצה להציע הצעה.

- - -

אלה לא עונה לשאלה.

אני עונה לשאלה מצוין.

אבי, אני שאלתי שאלה פשוטה.

מה המענה? אתה מסכים לפתוח את שבע ושמונה – כן או לא?

זמנית.

לשנה.

אני רוצה רגע להבין – איפה אנחנו נמצאים? אתה מבין שמדובר באלפי משפחות. אתה אומר לי ב - - -

אתה מבין שמדובר במיליוני אזרחי ישראל - -

- - -

- - שמשלמים יותר בסופר כי אתה לא רוצה לפתוח פה רציף. אתה מבין?

זה דמגוגיה. זה דמגוגיה.

זה בדיוק המקרה פה.

חבר הכנסת כלפון, קריאה ראשונה.

בסוף, אחרי שעה וחצי של דיון יצא המרצע מן השק.

זאת דמגוגיה.

חבר הכנסת כלפון, שתיים וחצי.

איך?

תהיה רגוע, אתה לא שומע כי אתה לא מקשיב.

עכשיו כולנו נהיה בשקט. אני רוצה עוד פעם לשאול את - - -

רון, סליחה, אני לא הערתי הערות פה. אני מנסה לדבר כבר כמה דקות בלי לשלול ממך את זכות הדיבור. אני רוצה עכשיו כיוזם הדיון, אני רוצה שתיתן לי שתי דקות להתייחס לדברים האלה.

רגע, אל תעזור לי לנהל את הוועדה, אתה תקבל את הזמן שלך. אני שאלתי שאלה, אני חוזר לשאלה: אני רק רוצה להבין, אתם לא תיפגעו, ההפעלה תהיה זמנית בשביל לפתור את הפקק הזה שיש בחוץ. האם אתם תהיו מוכנים להפעלה זמנית של רציפים שבע ושמונה, כשאתם לא נפגעים בתהליך הזה, על מנת לפתור את הפקק?

אם אנחנו לא נפגעים – בטח שנהיה שם. זה הכול.

תודה רבה. יום טוב, בבקשה.

רון, כולם פה דיברו הרבה, לקח פה שעה וחצי כדי להגיע לנקודה. התברברנו עם כל מיני שאלות טכניות, בסוף הגענו למהות. המהות היא כזו: יש פה רציפים שאפשר להפעיל אותם מחר בבוקר, ויש פה ארגון עובדים שמונע את זה, נקודה. זה מה שקורה כרגע.

יש הסכם - - -

לא, אתה לא עונה לו.

סליחה, אתה לא נותן הערות ביניים למה שאני אומר, אוקיי? יש פה כללים בוועדה. שמנו לב שמאז שאתה יושב פה, אתה מרגיש פה כמו בעל הבית, אולי אתה רגיל לזה ממקומות אחרים, פה בכנסת אתה עדיין לא בעל הבית.

אני גם לא רוצה.

הנקודה פה היא כזו: אנחנו דנים פה שעה וחצי, נכנסים לכל מיני פרטים ובסוף החלמאות ברורה. יש פה אפשרות לשחרר את הפקק, זה פקק שפוגע באזרחי מדינת ישראל, ומי שמונע את שחרור הפקק זוהי ההסתדרות. באו אלינו בטענות על הכותרת שנתנו לדיון, בסוף, אחרי שעה וחצי התברר שהכותרת הייתה נכונה. אתה מונע.

יש לך שיקולים, יש לך הסכמים – אף אחד פה לא מבקש להפר הסכמים, אבל יש גם מצב חירום.

מה אתה מציע?

באותה מידה, אם יש עכשיו אירוע רב נפגעים, וצריך לפתוח עוד חדר ניתוחים בבית חולים לטיפול נמרץ, אני לא רואה אותך פה חוסם את הדלת ואומר: לא, יש הסכמים, אל תיכנסו לחדר הניתוח ואל תצילו חיים. זה מה שאתה עושה פה כרגע. יש פה רציפים ריקים, יש פה חברות שמוכנות לתפעל אותם. ואתה כרגע מונע את זה. ולכן צריך לטפל בזה עכשיו.

ויש עוד - - -

אבי, זה לא דו-שיח. אתם לא מנהלים דו-שיח עם חברי כנסת. תודה רבה חבר הכנסת כלפון. חבר הכנסת סמוטריץ'.

במחילה, אני שוב אומר שזה קצת יותר מורכב, בסדר? גם לך, חבר הכנסת כלפון. הרי, כשיצאו למהלך הגדול של הקמת הנמלים החדשים, ניסו לייצר איזונים שהמטרה שלהם בסוף היא לשמור גם על הנמלים הקיימים, מכיוון שגם הם תנאי לתחרות. הרי נניח שבסופו של דבר יבואו הנמלים החדשים, יהיו יעילים יותר, זולים יותר, ולא מוגבלים בכל מיני הסכמי עבר של עבודה וכולי, והתוצאה תהיה שהנמלים הישנים ייסגרו. אז יישארו הנמלים החדשים כמונופול ומהר מאוד גם הם יעלו מחירים ויפסיקו להיות יעילים. בסוף, אתה לא מסתכל על זה על כאן ועכשיו. יש עכשיו תור מעצבן נורא של 70 אניות, אבל בסוף צריך להסתכל על מה שקורה בעוד שנה, בעוד שנתיים ובעוד שלוש שנים.

האינטרס של מדינת ישראל הוא שכל הנמלים שמשחקים היום ולאט-לאט גם ייפתחו יותר ויותר רציפים בתוך הנמלים האלה, ויכול להיות שרציף 25 ילך בכלל לזכיין נוסף, אז יהיו לנו שלושה בדרום, אנחנו רוצים כמה שיותר שחקנים, אנחנו צריכים איכשהו לווסת את השוק. שוק חופשי זה נורא נחמד, אבל בעולם כזה כמו נמלים, ובשוק קטן כמו מדינת ישראל, בסוף הוא כן צריך איזשהו איזון רגולטורי שיוודא שהתחרות אכן מתקיימת ולא בא איזה מישהו אחד ובולע את כל האחרים.

המצב קודם לא היה טוב, שהיה מונופול לשני הנמלים הוותיקים הממשלתיים, ואם נגיע למצב שהם ייסגרו ויישארו רק החדשים, גם זה מצב לא טוב, וצריך לנהל את זה בעדינות. חלק מהאיזון היה שפותחים חלק מהרציפים ורואים מה זה עושה, ואם רוצים לפתוח עוד רציפים, אז נכון, נותנים לנמל חיפה גם הוא לפתח עוד רציף נוסף, עוד נמל נוסף, כדי לשמור על האיזונים. זה קצת יותר מורכב.

אם אני מבין נכון, ההצעה שמועלית כאן עכשיו, לנסות לפתוח את שבע ושמונה זמנית כדי לתת מענה עכשיו לפקק הגדול. פקק שכנראה ילווה אותנו בתקופה הקרובה בגלל עודף הביקושים לייבוא אחרי הקורונה. אבל שוב, גם זה יותר מורכב, זה כמובן אומר שלא פותחים בחיפה את כרמל. זה אומר שהנמלים החדשים צריכים להיות מסוגלים לתפעל את שבע-שמונה זמנית. הרי לא בטוח שהם יודעים לקלוט עכשיו עובדים זמניים. מה הם יעשו איתם בעוד חצי שנה או שנה כשיסגרו להם את זה?

יתנו עובדים לנמלים הקיימים.

רגע, אבל זה כנראה לא מספיק. אומרים לך הנמלים עצמם שזה כנראה לא מספיק, כי הוא צריך עובדים ברמת ניהול יותר גבוהה, שעד שהוא יכשיר אותם, הוא לא יצטרך אותם, כי כשהם ייפתחו ויגיעו לתפוסה מלאה במכולות, אז הוא ייתקע ואין לו מה לעשות איתם.

מה שאני מנסה לומר הוא שזה לא שאין פתרון, אבל זה אירוע נורא מורכב, זה סוג של אפקט פרפר. כל החלטה שתקבל, יש לה השלכות בגורמים אחרים ובסוף כולם צריכים להתיישב. אגב, הטעות שלנו פה בוועדה, שאנחנו עושים את המשא ומתן עם אבי אדרי. אל תפגע, אתה לא הפקטור פה. צריך לשבת פה נמל אשדוד, צריך לשבת פה נמל חיפה. צריכים לשבת פה שני הנמלים החדשים ומספנות, ולראות איך מערבבים את הדבר הזה. אחר כך אפשר יהיה לשבור את הראש גם מה עושים עם ההסכמים עם העובדים ואיך מגיעים גם איתם להסכמות. אם צריך אגב, לבטח את האיתנות הפיננסית של חיפה, גם את זה המדינה יודעת לעשות. אגף תקציבים עשה את זה לא פעם ולא פעמיים, כולל גם כשהלכו להפרטה היו איזשהם חגורות ביטחון שהמדינה ידעה לתת.

בצלאל, משפט לסיום

לסיום, עם כל הכבוד לוועדה, תפקידה של הוועדה הוא להציף את הבעיה, תפקידה של הוועדה זה לתבוע ולדרוש. בסופו של דבר, אם שרת התחבורה לא תיכנס לאירוע הזה ותלכלכך את הידיים בשפיר ושלייה, ותייצר את הדיונים האלה לעומק, בצורה אינטנסיבית מאוד כמה ימים – ואני אומר לך שאגף תקציבים ייכנס לשולחן והוא יודע לתת את חלקו, והממונה על השכר ייכנס והוא יודע לתת את חלקו, וודאי וודאי אנשי המקצוע של רספ"ן וחנ"י, יודעים לתת את חלקם, וודאי שהסיפור הזה יכול להיסגר. רק מישהו צריך פה לנהל את התהליך הזה. זה מה שאני מנסה להגיד. זה לא אירוע שבפופוליזם כזה נחליט שפותחים את שבע-שמונה ונגמר האירוע. זה יותר מורכב, לא רק בגלל אבי אדרי, זה יותר מורכב אמיתית כי בסוף אירוע הנמלים הוא אירוע מאוד-מאוד מורכב שעובד עם הרבה מאוד איזונים.

הקריאה שלך, אדוני היושב-ראש, או שלנו של הוועדה, צריכה להיות – אפשר לסמן רגע את העקרונות שצריך עכשיו לפתוח באופן זמני מאוד מהר, אבל זאת סיסמה שמאחוריה המון עבודה. אבל עבודה, אני אומר לכם, לרספ"ן וליועצת המשפטית – תהליכים זה נורא נחמד וכולי, כשיודעים ורוצים וצריכים, אפשר לעשות את זה נורא-נורא מהר. כשהתחילה הקורונה אני הייתי שר התחבורה בגל הראשון, ידענו מאוד מהר לבצע תהליכים. נכון, פה גם העובדים נרתמו וגם ההנהלות נרתמו, וגם האוצר נרתם, יש עכשיו אירוע. זה לא משהו שוטף, זה לא משהו שאפשר לנהל אותו עכשיו: טוב, עוד כמה חודשים, ונחכה ונעשה סקרים ונבדוק ונעשה שימועים – אפשר וצריך לעבוד מהר.

אבל, אני אומר לך, מישהו צריך לנהל את זה. והמועמד לזה, זה בסוף משרד התחבורה, זה לא יעבוד בלעדיהם.

תודה אדוני. חבר הכנסת קארה.

לסיום, אני רוצה להרגיע את מר אדרי ואת ההסתדרות, המונופול של ההסתדרות יישמר. בנמלים החדשים ייקלטו עובדים חדשים, שליש מהם התאגדו והם יהיו חלק מההסתדרות, אל תדאגו לעניין הזה. דבר נוסף שאתם לא צריכים לדאוג לו, כי אתם לא באמת דואגים אליו, זה אלפי משפחות במדינת ישראל שיכולות מחר בבוקר להתחיל לעבוד בנמלים החדשים, להוריד את הפקק. בעצם אפשר לעשות עסקה שכולם מרוויחים ממנה. לכן אני חושב שתצא היום מהוועדה קריאה למשרד התחבורה לגשת לפתוח את הרציפים. לפתוח את שבע ושמונה וגם את רציף 28 באשדוד. פשוט לשחרר את הלחץ, גם של המכולות - - -

לעשות את מה שצריך כדי שאפשר יהיה לפתוח.

חד משמעית. לעשות כל מה שצריך כדי שיהיה אפשר לפתוח את הנמלים האלה. יש פה מצב חירום, כמו שאם עכשיו הייתה מלחמה והיינו צריכים לטפל בפצועים, בדיוק אותו דבר. בשלבים כאלה אין הסכמים, פשוט פורצים הכול וצריכים לעשות קדימה. אני חושב שעוד שני דברים שאני חושב שהממשלה הזאת חייבת לעשות, ובכלל כל ממשלה חייבת לעשות, כי זה בידיים שלנו: א', להעביר חוק שימנע את היכולת לשבות בשירותים חיוניים. אנחנו רואים שהכוח הבלתי סביר הזה פוגע בכל אזרח במדינת ישראל. פוגע ביעילות, באיכות, בתחרות, בסוף זה פוגע בכולם.

זה אג'נדה.

והדבר השני, לייצר את החופש מהתאגדות. עוד דבר שאנחנו מנסים להוביל ביחד, שבו אנשים יוכלו להחריג את עצמם מהסכם קיבוצי אם הם לא רוצים להיות חלק ממנו. לאפשר גמישות למנכ"ל או למנכ"לים של נמלים לעבוד בחוזים אישיים מול אנשים. אני חושב שזה הפיל שבחדר. זאת הבעיה שבגללה אנחנו נבוא עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם - - -

יש חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים ואיסור שביתה. עבדך הנאמן הגיש ואני לא רוצה להגיד מי טירפד בכנסת העשרים. אבל אפשר להעביר אותו עכשיו. האופוזיציה תתמוך בו.

הנה כותרת שיצאה מכאן.

אני אומר לך – תביא את החוק שאנחנו הגשנו בכנסת העשרים.

רגע, מה שהאופוזיציה לא תמכה, בקואליציה תתמוך עכשיו מהאופוזיציה?

אם האופוזיציה תתמוך בזה.

- - - הגשנו אותו ביחד, ובנט תקע אותו.

חברים, אנחנו - - -

אני מסיים - - -

אם תביאו אותו להצבעה – אני אתמוך בו עכשיו. אני מבטיח שהציונות הדתית - - -

אל תפריעו לחברים שלכם. אביר, בבקשה.

הנה, קודם כל הוצאנו כותרת מתוך הוועדה הזאת על איסור שביתה בשירותים חיוניים תהיה תמיכה של האופוזיציה, זה דבר חשוב מאוד. לסיכום, גם הרעיון הזה שבו עובדים שנמצאים כלואים בתוך איזשהו ארגון שמתוך כוח מונופוליסטי, או מתוך הסכם קיבוצי ישן, מחייב אותם להיות חלק מתוך משהו שהם לא רוצים להיות בו, פוגע גם ביכולת שלהם להרוויח שכר טוב יותר, וגם ביכולת של מנכ"לים בגמישות הניהולית להביא עובדים טובים יותר בדיוק למקורות האלה. הדיון הזה היה חשוב מאוד, תודה רבה.

תודה רבה סגן השר קארה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.

תודה, אקצר כיוון שיש לך מעט זמן לסכם את הדברים. בסך הכול היה פה דיון טוב והמון דברים צפו לשטח. אני חושבת שגם יש המון מסקנות מהדיון הזה, אני חושבת שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים סיכום אופרטיבי, הייתי מבקשת ממך יושב-ראש הוועדה, לחייב את שר האוצר ואת שרת התחבורה לשבת בשבוע הקרוב – משום שאנחנו באמת נמצאים במצב חירום. אנחנו רואים את העלייה ביוקר המחייה, ויש לזה השפעה ישירה. נכון, יש את כל המגמות העולמיות וכל מה שקורה, אבל לנו אין יכולת להשפיע על זה. אבל הנחות של מיליוני שקלים בכל חודש על אותם מוצרים – לזה יש לנו השפעה, והיא מתחילה כאן, שלנו כחברי כנסת.

בסיכום חייבים שהוועדה תדרוש ששר האוצר יישב עם שרת התחבורה ויגיעו לסיכום, לפתיחה של אותם רציפים, שבע ושמונה, ללא פחות משנה. ולדווח לנו לוועדה בתוך שבועיים-שלושה, ולקיים דיון נוסף, קצר, של חצי שעה, על מנת שיהיה להם גם זמן לבוא ולדווח לנו על ההתקדמות. העניין הזה הוא באמת מצב חירום.

תודה רבה גברתי.

אוסיף נקודה – דיברנו על שבע ושמונה, למיטב ידעתי זה לא פותר את כל הבעיה. יש גם עניין של ויסות. שבע ושמונה זה בחיפה, יש גם תור באשדוד, ויש בעיה של ויסות בין הנמלים, פעם זה היה אחיד והיום זה פר נמל, נכון? אנחנו מכירים שפעם היינו עומדים בתור - - -

זה לשבת ולתת שנייה פתרונות אמתיים.

כן. ולכן צריך גם את שבע ושמונה וגם לראות את עניין הוויסות, כדי שחלילה נפתור את התור בחיפה, אבל נישאר עם התור באשדוד. אנחנו רוצים לפתור את העניין בצורה כוללת.

תודה רבה. שני דוברים אחרונים. שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל מאיגוד לשכות המסחר, בבקשה.

תודה רבה, לא אחזור על הדברים הטובים והנכונים שאמרו לפני. יש לי כמה נקודות קצרות: ראשית, דיברו כאן קודם על שרי התחבורה, האוצר והכלכלה. חסר לי עוד גורם אחד שצריך לשבת סביב השולחן הזה, וזאת רשות התחרות. אם יש גורם שמפריע לתחרות, חייבים לערב את רשות התחרות בעניין הזה. רשות התחרות מטפלת לא רק בגורמים פרטיים, אלא במיוחד היא צריכה לטפל במונופולים מוחלטים בבעלות המדינה. אי אפשר להשאיר את רשות התחרות מחוץ לסיפור של מה שקורה בנמלים.

נקודה שנייה – היבואנים מדממים. כתוצאה מהעיכובים הגדולים בנמלים, הרבה מאוד סחורות מתקלקלות. ה- time to market מתקצר. אף אחד לא מפצה אותם על זה. אף אחד. הם נמצאים היום במצב של הפרות חוזיות מול הלקוחות שלהם כי הסחורה לא מגיעה בזמן. מי ייתן להם פיצוי על הנזקים האלה? לאין זה יתגלגל בסוף?

יש בנמלים מצבים שבהם האבסורד פשוט זועק לשמים. אני לא יודע כמה אתם יודעים, אבל הערך היבואני, המס שמשלמים עליו, כולל את כל ההוצאות הרלוונטיות ליבואנים. זאת אומרת שהיבואנים משלמים את המס, לא רק על התהליך הרגיל, אלא גם על היטלי האחסנה, והצפיפות וההשהיה – זה פשוט לא נורמלי. וכשיש לנו – כמו שאמרו קודם – רציפים פנויים שעומדים שוממים, זה פשוט פשע לא לעשות בהם שימוש. לא הגיוני שיש כאן תשתית משקית, בסופו של דבר הנמלים נוצרו על מנת לשרת את המשק – לא אף אחד אחר. לא יכול להיות מצב שבישראל יש תשתית נמלית פנויה ולא עושים בה שימוש 24/6 או 24/7. חלם זה כאן.

תודה רבה. דובר אחרון, מנכ"ל צים, בבקשה.

תודה. אני חייב לחזור ולהגיד עוד מילה אחת: אין לי שום דבר נגד הרציפים. אני מברך על ההחלטה הזאת. בסופו של דבר, הרציפים האלה בנויים כרגע בלי כלים שידעו לפרוק אנייה בצורה מיוחדת. אין שם מנופים. המנופים הדינאמיים החדשים בנויים לפריקת מכולות וזה הציוד שיש להם. אני אומר שהכול בכוח אדם. בנמלים הקיימים בחיפה ובאשדוד, יש הרבה יותר משאבים פנויים אם יהיה להם כוח אדם לטפל בזה. ואפשר להכשיר טכנאים, גם אם ייקח כמו שצ'יקו אמר והוא יודע פי עשר יותר טוב ממני – לוקח זמן להכשיר. אבל גם לנמלים החדשים ייקח זמן להכשיר, ואנחנו צריכים את העובדים האלה, ומצדי שאלה יהיו חיילים משוחררים כעבודה מועדפת; יתנו להם לשנתיים, אני לא יודע איזה רעיונות אפשר לתת. אבל צריך להכניס כוח אדם לנמלים הקיימים. שם יש לנו את המשאבים, וזה מה שיפתור את הדברים.

תודה רבה.

אפשר להעיר לסיכום?

בבקשה.

אני רוצה להבהיר ששרת התחבורה ומנכ"לית משרד התחבורה עוקבות באופן שותף לגבי כל העומסים בנמלים ומודעים לנושא. נעשים על ידי המשרד בדיקות יומיומיות וגם פגישות עם כל החברות הרלוונטיות מדי כל כמה ימים, לרבות מעקב אחרי היקף כוח אדם, ניצול תשתיות וספירה של כל הכלים שעומדים מחוץ הנמלים. הנושא נמצא ממש על סדר היום של המשרד.

אבל מה עושים?

כל ההצעות שנשקלו פה והועלו נבחנות ונידונות והם חלק מהמערך - - -

אבל את רואה שאנחנו כבר שנה וחצי דנים בזה, והם נידונות כבר כל כך הרבה זמן, לדעתי כבר עם שלושה שרים שונים. אז מה, אנחנו נמשיך לדון עוד כמה חודשים? תנו לנו דד ליין.

לא היה - - - המצב היה הרבה יותר רע. אני אומרת שאם לא היו נעשות כל הפעולות שעד עכשיו כן נעשו, שזה תוספת של כוח אדם וייעול של העובדים ושל פעילות החברות וההליכים הקיימים, ופעילות מרבית יותר של החברות החדשות, ולנסות לזרז את הפעילות שלהם - - -

אבל זה לא מספיק.

הדברים על השולחן, ואנחנו ממשיכים ופועלים ומנסים למצוא עוד פתרונות ולראות את כל מכלול ההיבטים שנדרשים. וגם כל הנושאים שמועלים פה נבחנים.

תודה רבה. דובר אחרון, יצחק קליין, מפורום קהלת.

תודה רבה. ברשותכם, הערה לחבר הכנסת סמוטריץ' אם הוא עדין נמצא בוועדה.

הוא לא נמצא איתנו.

בכל זאת, ברשותך, אקריא את סעיף 9(ב), מכתב ההסמכה לנמל אשדוד. אותו דבר כתוב בעצם גם לגבי נמל חיפה: השר בהסכמת שר האוצר, לאחר שנתן לחברת הנמל הזדמנות להשמיע את טענותיה, רשאי לבטל או להגביל את ההסמכה אם ראה כי הדבר נדרש במטרה לתת מענה לצורכי המשק או מטעמים של טובת הציבור.

אם השרים היו מפעילים את הסעיף הזה, אז אמנם חברת נמל אשדוד וחברת נמל חיפה, על הסכמי העבודה שלהם, היו נעלמים. אבל הרציפים לא היו נעלמים, והמנופים לא היו נעלמים, והיה אפשר להחכיר אותם למפעיל אחר. לדידי, אני חושב שאנחנו נמצאים במצב משבר שהיה מצדיק הפעלת הסעיפים הללו, אף שאני לא מצפה שזה מה שיקרה. והערה לטווח ארוך, אני חושב שהמדינה צריכה לשקול מה יקרה עם שתי החברות הללו – לא הנמלים, החברות – כאשר הנמלים החדשים, נמל הדרום ונמל המפרץ, יתחילו להתעסק עם כל סוגי המטענים ומתחרים עם הנמלים הוותיקים על כל סוגי המטענים. תודה.

תודה רבה. רגע לפני שאני מסכם את הדיון אני רוצה להודות לכם, לכל מי שהשתתף פה, לחברי הכנסת שיזמו את הדיון החשוב הזה, זה אחד מהדיונים החשובים שהיו לנו בוועדת כלכלה בנושא אמיתי, כואב ואקוטי. אנחנו לא ננוח עד שנמצא לו פתרון. הוועדה סבורה שיש השפעה ישירה של עומס בנמלי ישראל על יוקר המחייה. בשל כך, מחויבת התייחסות מהירה ונחושה של שרת הכלכלה, שר האוצר ושרת התחבורה.

הוועדה קוראת לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר, להגדיל את כתב ההסמכה ולאפשר לחברת מספנות ישראל לפרוק היקף נרחב יותר – אניות ומטען כללי. הוועדה קוראת לשרת התחבורה ובטיחות בדרכים ולחברת נמלי ישראל לאשר לנמל המפרץ לתפעל את רציפים שבע ושמונה לפריקת אניות ומטען כללי.

הוועדה קוראת לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ולהסתדרות להגיע בהקדם להסכם שיאפשר להגדיל את היקף העובדים הזמניים בנמל אשדוד וחיפה. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לדווח לה בכתב בתוך שבועיים, באילו צעדים נקטה ובאילו צעדים בכוונתה לנקוט, כדי להפחית את התור התפעולי בנמלי ישראל. לאחר קבלת הדיווח של שרת התחבורה, הוועדה תקיים ישיבת מעקב בהשתתפותה.

אני רוצה לומר משהו, לא ננוח עד שלא נפתור את המצב הזה. אני רואה את זה באופן אישי כמצב חירום. מדינת ישראל, אזרחי ישראל, משלמים סכומים שהם לא צריכים לשלם בגלל בעיות טכניות של אי הסכמות והתאמות שלא מתאימות למדינת הסטארט אפ שאנחנו נמצאים בה. אני מצפה מכל מי שיושב סביב השולחן הזה, מהשרים הרלוונטיים, להרים את הכפפה, ולמצוא פתרון אמיתי – איך אנחנו פותרים את הפקק הזה שמשפיע באופן ישיר על יוקר המחייה של מדינת ישראל ותושבי ישראל. אנחנו לא ננוח, ועדת כלכלה לא תנוח ולא תרפה מהנושא עד שנמצא פתרון. אני מציע לכל מי שמסתגר בעמדותיו או חושב להקשות על העסק הזה, להיות יותר פתוח ולהבין שבזמן חירום נוקטים פעולות של חירום, וזה מה שאנחנו נעשה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.