פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת משנה לקידום ההיי-טק בישראל
20/02/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
לקידום ההיי-טק בישראל
יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ב (20 בפברואר 2022), שעה 9:14

פיתוח תעשיית ההיי-טק וצמצום המחסור בכח אדם מיומן - הכשרת עובדים ושילובם בתעשייה

חברי הוועדה: רון כץ – היו"ר

יואב בן צור
משה טור-פז

אהרון שחר - מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, משרד החינוך

אפרת דבש - סגנית מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

טליה ישפה - רפרנטית השכלה גבוהה ומו"פ, אג"ת, משרד האוצר

מריאן כהן - יו"ר איגוד ההיי-טק, איגוד ההיי טק הישראלי

הילה חדד - מנכ"לית משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

שירה ברלינר - מנהלת מה"ט בפועל, משרד הכלכלה והתעשייה

רינת כהן - סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה והתעשייה

משה פרידמן - מנכ"ל קמא-טק, חרדים בהייטק

איילת נחמיאס-ורבין - יו"ר מכון היצוא הישראלי

שלום דסקל - יושב ראש ועדת תעסוקה, הלשכה לטכנולוגיות מידע

סיון טולדו - ראש בי"ס למדעי המחשב, אונ' ת"א, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

קרין רובינשטין - מנכ"לית ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI

כרם נבו - מנהלת, פורום חברות הצמיחה

אסף פתיר - INSS

דורון אהרונסון - חברת JOLT

ליאור שפירא - מנהל תיקי לקוחות, מכללת האקר-יו

זיו מנדל - ג'ון ברייס

עידית חנוכה

עופרה ארגס – חבר תרגומים

פיתוח תעשיית ההיי-טק וצמצום המחסור בכח אדם מיומן - הכשרת עובדים ושילובם בתעשייה

בוקר טוב חברים. אני שמח לפתוח את הדיון הראשון של ועדת המשנה לקידום ההייטק והחדשנות בישראל. הנושא הראשון שנדבר עליו וזה יהיה חלק מסדרת דיונים שיתקיימו גם בוועדה וגם מחוץ לוועדה, הוא נושא ההכשרות בענף ההייטק, איך אנחנו מתמודדים עם כל הנושא הזה, איך אנחנו מתמודדים עם הפער בין הרבה מאוד משרות שקיימות לבין חוסר בכוח אדם. ואנחנו נעשה את זה בראייה שזה יהיה אחד הכלים המשמעותיים שלנו להתמודד גם עם יוקר המחייה, כי ככל שאנחנו נעלה את הפדיון במשק, כך אני חושב וכך אנחנו חושבים, שאנחנו נקל על הנושא הזה. ודאי כולכם מכירים את תכנית מיליון עובדים להייטק של שר החוץ וגם יו"ר המפלגה שלי, אז אנחנו מתואמים פה בנושא הזה, ואנחנו צריכים לראות איך כולנו, כל משרד ממשלתי שלוקח חלק בנושא בעצם מביא את המקסימום שלו לשולחן הזה על מנת באמת להגיע ליעד הזה, וכשאנחנו מדברים על עובדים בהייטק אנחנו לא מדברים רק על תכניתנים ומהנדסים, אנחנו מדברים על כל הסביבה של ההייטק, של מנהלי מוצר, של שיווק, של הקייטרינג, אנחנו מדברים על הכל.

ככל שאנחנו נביא יותר עובדים לתעשייה הזו, כך המשק הישראלי ירוויח, ואנחנו ראינו את זה בתקופת הקורונה, שקטר הצמיחה המשמעותי של מדינת ישראל היה כל נושא ההייטק, ובזה אנחנו הולכים לדון. הדוברת הראשונה תהיה מנכ"לית משרד החדשנות הילה, שנמצאת איתנו כאן ותהיה שותפה מלא לכל התהליך הזה. הילה בבקשה.

בירכנו אותך כשהקימו את הוועדה ואני מברכת אותך שוב, אני חושבת שזאת ועדה מאוד מאוד חשובה. בעיקר כי הסוגייה הזאת היא סוגיה מורכבת שדורשת התעמקות, דורשת כניסה לפרטים, התעסקות רבה בנושא הנתונים, כדי להחליט כממשלה איפה נכון לשים את הכסף. הרי אנחנו מדברים, בניגוד לבעיות אחרות בשוק העבודה, על תעשייה מאוד משגשגת, על תעשייה שמרוויחים בה הרבה והיא מרוויחה הרבה ונכנסים הרבה כספים מכל העולם ולכן השאלה המתבקשת היא למה בכלל הממשלה צריכה להקצות את משאביה לסוגיה הזאת.

על פניו השוק פותר את זה, וכשהממשלה מקצה את משאביה בטח בתחום כזה, היא צריכה להיות מאוד בטוחה שהיא שמה את הכסף הציבורי במקומות שבהם יש סיבה שהממשלה תשקיע ולא השוק הפרטי. וכשמדברים על ההייטק ברור מאוד שמדובר על הקצאת הכסף לאוכלוסיות בתת ייצוג, שהיום למרות השגשוג הגדול בהייטק לא זוכות להיות חלק ממנו בייצוג ההולם להן, אבל כשבאים להגדיר יעדים, כשבאים לעשות עבודה מדוקדקת על איך בדיוק לעזור לאותן אוכלוסיות, מה בדיוק הדבר הזה שמונע מהן להיכנס פנימה להייטק ומתחילים לצלול לנתונים מגלים שבשביל לעשות את אותן תכניות ובשביל לקבל את אותן תשובות, יש עוד כמה צעדים לפני.

דיברנו על זה גם בוועדה הקודמת, הבסיס לכל מדיניות ממשלתית בכלל בתפיסתי, אבל בטח למדיניות ממשלתית כזו, הוא בסיס הנתונים ואנחנו מבינים שיש פער, התעשייה הזאת היא תעשייה שמתפתחת, משתנה, נמצאת באיזו שהיא נקודת מפנה ולכן לא בהכרח מה שמדדנו וקראנו לו עד היום 'היי-טק' לזה אנחנו מתכוונים, כשאנחנו אומרים מיליון איש בהייטק לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו היי-טק, ולכן הבסיס הוא בסיס הנתונים מה אוספים, איך אוספים, איך סופרים, מה נחשב היי-טק, מה לא נחשב היי-טק, ולכן בהתאמה, גם מה היעדים שלנו ולאיפה אנחנו רוצים להגיע גם באופן כללי וגם ביחס לאותן אוכלוסיות בתת ייצוג.

האמת שאני מצטרפת אליך לוועדה הזאת היום בבוקר בעיקר כדי לשמוע. לשמוע יחד איתך נציגים של התעשייה, שוב, אנחנו עושים את זה בוועדה, הממשלה הקימה ועדה ממשלתית בראשותו של דדי פרלמוטר וגם בוועדה הזו עיקר המפגשים בתקופת זמן משמעותית, כמעט חודשיים, עסקו בנתונים, בנתונים, בנתונים, בהצגת הבעיה ובהבנה טובה של הבעיה ואז באמת אפשר להתקדם קדימה לתכניות טובות ומדויקות. אז הרבה בהצלחה לך ולנו, ואני מאוד שמחה על הפלטפורמה של ועדת המשנה הזו, אני בטוחה שהיא תעזור לנו.

תודה רבה הילה. אני מאוד מתחבר לדברים של הילה ולפני שנתחיל בסבב אני רוצה טיפה לכוון את השיח שלנו. מה שאנחנו בעצם מבקשים היום זה קודם כל לשמוע מהו היי-טק מבחינת משרדי ממשלה. כשאנחנו מדברים על הייטק, על מה אתם מכוונים, על מה אתם מדברים, מי קהל היעד שלכם, זה הנושא הראשון. מה אנחנו עושים מבחינת מימון ומבחינת מדדים. האם יש לנו איזו שהיא יחידה, כל אחד במשרדו שלו, שבעצם בוחנת את ההשמה, את האפקטיביות של הכספים ושל ההכשרות שאנחנו עושים, האם יש לנו שיח או מדד אמיתי לראות שההכשרות בכלל רלוונטיות. כי בחודשים האחרונים שאני מסתובב בשטח אני מתרשם שיש פער בין הרצון הטוב והאמיתי של כל מי שיושב סביב השולחן הזה וגם בזום, לעזור ולהכנס לעולם הזה, אבל אני חושב שיש עדיין איזה שהוא פער בין מה שהשטח מבקש לבין ההכשרות שלנו, אז בבקשה שימו על כך דגש.

נתחיל ונשמע אתכם. אני אומר מראש שהזמנים שלנו קצובים ולכל דובר יהיו כ-3 דקות. אם מישהו ירצה לקצר הוא מוזמן, אם מישהו רוצה להאריך, נעשה את זה בוועדה הבאה. הדוברת הבאה היא ד"ר רונית כהן, סגנית מנהל אגף הכשרות. יש לנו גם מצגת.

אני רק אתקן, שמי רינת כהן. זו טעות נפוצה. אני מייצגת את זרוע העבודה, את האגף להכשרה מקצועית לפיתוח ההון האנושי ואת מה"ט שאני מקווה שגם מנהלת מה"ט תעלה בהמשך, פשוט הייתה נציגה אחרת שנכנסה לשבעה לצערנו. אני מקווה שגם שירה ברלינר תצטרף אלינו.

אני אגיד כמה מילים קודם על האגף להכשרה מקצועית, זה אגף בכיר שנמצא בתוך זרוע העבודה בתוך משרד הכלכלה. מבחינתנו האגף הזה מפעיל מגוון של מסלולי הכשרה גם בתחומי ההיי-טק וגם כמובן בתחומים נוספים שאינם נקשרים לכל התחום של ההיי-טק, הלואו-טק ותחומים נוספים. יש לנו בעצם מגוון של מסלולים שתיכף אדבר עליהם, או בעיקר על כיתה בהיי-טק, אבל יש גם מסלול ירוק שמיועד למכללות, סטארטר שהוא שילוב של מעסיקים עם למידה בחניכות, OJT, שזה on job training, ומבחינתו המסלולים האלה מציעים מימון מלא או מימון חלקי תוך כדי קליטה של תלמידים. יש פה מענקים עבור ההשמות של העובדים ויש פה גם תכניות לימודים שהכל בהלימה לגמרי לצרכי המעסיקים. זאת אומרת אלה הם מסלולים שנפתחים רק מרגע שיש מעסיקים בקצה שאומרים 'I DO' ובעצם איתם מגובשות תכניות הלימודים ואיתם גם נפתחות ההכשרות, שהם גם ממיינים את העובדים ואומרים את מי הם רוצים ואת מי הם לא מעוניינים לקבל, כשאנחנו כמובן נותנים את כל המעטפת.

חשוב לציין שיש את מינהלת המעסיקים שהוקמה בסביבות מארס 2021, שזה הפורום הכלכלי-חברתי. בתוך מינהלת המעסיקים יש ממש ענף או תחום ייעודי לתחום ההיי-טק ומבחינתנו הם ממש מכפיל כוח כי בעזרתם האגף להכשרה מקצועית מצליח להגיע להרבה מאוד מעסיקים ולתפור את החבילה הזאת או לתפור את החבילה שמותאמת לכל מעסיק ומעסיק, וגם לאחרונה, ממש בשבוע שעבר, פורסם נוהל מילגה להכשרה שלמעשה מסייע לתלמידים לעבור את התקופה שבה הם בהכשרה ובעצם לשרוד כלכלית, כי הרבה פעמים אחד הדברים שראינו ולא רק בענף ההיי-טק, אלא גם בענפים נוספים, מדובר על סדר גודל של 20 ענפים שהאגף אמון על ההכשרה שלהם ומאות מקצועות לימוד דרך אגב, אז מה שאנחנו רואים הרבה פעמים שהנושא של שרידות כלכלית במהלך תקופת ההכשרה, אם הוא כבר לא זכאי לדמי אבטלה או להבטחת הכנסה, מאוד קשה להם לשרוד ופה באמת המילגה הזאת שיצאה, הנוהל יצא ופורסם בשבוע שעבר, סדר גודל של 2,500 שקלים לחודש, מאוד יכול לסייע פה.

רינת, לכם יש מדדים לגבי השמות? כלומר אתם יודעים אם ההכשרה שלכם רלוונטית וכמה נקלטו? יש יחידה כזאת של - - -

זו שאלה טובה, זה לא רק שאנחנו יודעים בדיוק במסלולים האלה כמה השמות יש, אלא גם המעסיקים עצמם ותיכף נדבר על זה, מתוגמלים פר השמה. אני אתייחס לזה עוד שקף-שניים. הנה, זה בדיוק מה ששאלת. בעצם מה שהמסיקים מקבלים, הם מקבלים גם מענקי הכשרה בתעריפים שבנושא של, עכשיו אני מדברת על המסלול של כיתה בהייטק, שזה מסלול שבנינו על בסיס מסלול שנקרא כיתה בעבודה שמיועד לכלל המשק. המסלול של כיתה בהייטק למעשה מובנה ומותאם גם בתעריפים שלו וגם בתשומות שלו עבור מעסיקים מהתחומים האלה.

כמו שאתם רואים, יש גם מענקי הכשרה שמופיעים בצד שמאל, שזה הטבלה שבעצם מובנים על בסיס משך ההכשרה ויש לנו גם מענקי השמה שלמעשה מתמרצים את המעסיקים לקבל את העובדים שאותם הם הכשירו וגם פה, זה בסוף הדרך, מה שנקרא מענקי הכשרה הם מקבלים פעמיים, פעימה בהתחלה ופעימה עם הזכאות, עם הסיום של ההכשרה, ופעימה נוספת או השמה נוספת שממש פה הם מתומרצים בסדרי גודל של בין 8,700 שקל לעובד עד 21,125 שקל לעובד, בעצם פה עיקר התמרוץ למעסיק נמצא דווקא בקצה כשהוא מביא השמה, כשכמובן התמריצים האלה הם פר תלמיד וגם בהשוואה למדרגות השכר שאותו עובד מקבל.

זאת אומרת שככל שאותו עובד בתום ארבעה חודשי השמה, המעסיק יציג עבורו תלוש שכר עם שכר גבוה יותר, המעסיק יקבל גם מענק השמה גבוה יותר.

ההכשרות שלכם עוסקות רק במקצועות הליבה של ההייטק? התכנות והטכנולוגיים?

לא. מה שאנחנו עשינו בנוהל שלנו שזה יחסית חדשני, פתחנו את זה גם למקומות שבהם בעצם המעסיק אומר שיש פה הכשרה שהיא סוג של דיגיטלי, אני עדיין לא חברת הייטק אבל מי שפה, העובד בקצה כן נדרש לכישורים - - -

לא, אבל סתם לדוגמה שיווק, מנהל מוצר, כל התמיכה מסביב. אתם עושים הכשרות כאלה?

יש לנו הכשרות נוספות, בדרך כלל יש ועדה ששוקלת האם זה בתחומי ההייטק או לא. גם אם זה לא בתחומי ההייטק עדיין יש למדינה מענה פה כי יש לנו את כיתה בעבודה שנותנת מענה לכלל ההכשרות במדינת ישראל עבור מעסיקים שהם לאו דווקא בתחום ההייטק.

בעצם יתרון נוסף של המסלול הזה שגם אפשר לשדרג עובדים קיימים, זאת אומרת שאם מעסיק אומר 'יש לי פה מישהו שאני מכיר טוב שהוא עובד אבל הוא לא מתחום ההייטק, הוא מאבטח מצטיין אצלי, אני רואה שהוא בחור רציני, אני רוצה להכשיר אותו' אז גם פה, למרות שהוא עובד קיים מבחינתנו אנחנו גם מאפשרים לו לתת את ההשמה הזאת, את ההכשרה הזאת.

בעצם לגבי הנוהל של כיתה בהייטק אנחנו רואים ביקוש מאוד גבוה במשק היום, הוא עלה לאוויר לפני כשלושה חודשים, יש לנו כבר 30 בקשות ממעסיקים בקצה בעלות משוערת של 12 מיליון שקל. הנוהל הזה, כל הכלי הזה נכתב בשיתוף עם מינהלת המעסיקים ואיגוד ההייטק הישראלי. זה בגדול.

יש לכם פה קצת נתונים לגבי כמות הלומדים שהוכשרו אצלנו בין השנים 2019-2021, בכוונה לקחתי גם את 2019 כי 2020 הייתה שנה מאוד קשה מבחינת ההכשרות ומבחינת הסגרים והכל. שימו לב שיש לנו 3,900 לומדים במימון מלא לגמרי, אותו מוכשר, אותו תלמיד הגיע ולא שם שקל בעניין. יש מסלול עסקי שזה בעצם גם כן, האגף להכשרה מקצועית מפקח על כל בתי הספר ברמה העסקית מי שמעונין, 7,000 לומדים ולמדו בתחומי הייטק, ומסלול שוברים שקצת פחות התייחסתי אליו, מסלול שבו הפרט ולא המעסיק מקבל שובר, על מנת ללמוד ולקבל מימון חלקי עבור הלימודים שלו, סדר גודל של 2,420 שקל, ששם אני חייבת להדגיש שלומדי ענפי ההייטק נמצאים במדרגה הגבוהה ביותר, זאת אומרת שהם יכולים לקבל סיבסוד של עד 12,000 שקלים עבור קורס, שזה לא מעט. יש פה גם סדרי עלות ממוצעת לתלמיד.

שאלת לגבי הנושא של השמות אז אנחנו רואים שלפי סקר בוגרים שלנו 72% מועסקים במקצוע שאליו הם למדו בסיום ההכשרה ו-53% מרוויחים מעל השכר החציוני. חשוב להדגיש שאצלנו באגף להכשרה מקצועית אנחנו לא מדברים על הנדסאים, מהנדסים. ברור שאצלנו באגף אנחנו מכוונים יותר לאנשים שלא זוכים להגיע לאקדמיה ולמה"ט. ולכן מבחינתנו השכר הזה נחשב באוכלוסיות שלנו שכר גבוה.

חשוב גם להגיד שאנחנו מתמרצים מעסיקים שמעסיקים עובדים או מכשירים עובדים באוכלוסיות היעד של המשרד שזה יכול להיות חרדים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלויות ועוד והתמרוץ הוא בין 2,000-3,000 שקל להעסקה של עובד מאוכלוסיות אלה.

משהו נוסף שחשוב לי להדגיש, אנחנו עוברים עכשיו ללמידה מקוונת באופן מלא בענף המחשבים.

זו בשורה ענקית.

נכון. שזה יאפשר גם לפריפריה להתקדם ולהכנס. אני יכולה גם להגיד שיש לנו גם מעסיקים שהיום אנחנו רואים אותם שכבר מכשירים ממש מרחוק אנשים מהפריפריה, לשאלתך בתחילת הדיון. זו גם בשורה מאוד משמעותית. יש לי לפחות שבעה קורסים כרגע שנעשים בשדרות, בירוחם, יותר בפריפריה, ושם אנשים נכנסים ואני חושבת שאחד החידושים הוא שהמעסיקים מבינים שהם גם יכולים בעובדים שאנחנו מדברים עליהם, QA, DEVOX וכאלה, יכולים גם להעסיק אנשים ממרחק ולא חייבים שאותו אדם יהיה נוכח בחברה ויגיע לאותה חברה שהיא בדרך כלל באזור המרכז. זה בגדול. נציג גם את הנתונים בהמשך.

כן. אנחנו ממש בהתחלה. מה שכן אני יכול לומר לך כבר מעכשיו, רק מללמוד את הנתונים און-ליין, שאנחנו צריכים לעשות קפיצת מדרגה גדולה ואני חושב שדווקא הכשרות באון-ליין יתנו לנו מענה טוב בנושא הזה. 1. זה יחבר את הפריפריה למרכז וזה אחד היעדים הגדולים, זה גם יגיע לאוכלוסיות שהיום אנחנו לאו דווקא איתם בתקשורת וזה כן יכפיל וייתן לנו מכפלות הרבה יותר גדולות של אנשים שאנחנו רוצים להגיע אליהם. רק שאלה, ההכשרות האלה הן הכשרות של המשרד או הכשרות שיצאו למכרזים?

לא, אלה הכשרות של המכרז, אין פה מיקור חוץ. יש פה חברה שמסייעת רק בקטע של קליטת טפסים בחלק מהמקרים, בחלק מהמסלולים. אבל מבחינתנו ההתקשרות היא ישירות מול המעסיקים.

בסדר גמור. אם מדברים על מעסיקים אז בואו נשמע אותם. מריאן בבקשה.

בוקר טוב. אני מתנצל על האיחור.

לא היית בהתחלה כשאמרתי שיש לנו זמן קצוב. אז יש לך 3 דקות.

שני דברים, אחד, ולא מיותר לציין שאנחנו מברכים על כל יוזמה וכל תכנית וכל שותף שמוכן להכנס מתחת לאלונקה הזאת של המחסור בכוח אנושי בהייטק, אבל הייתי אומר שבכלל אני חושב שאנחנו סובלים מכח אדם בתעשייה ואני מניח שהחברים שלי כאן ציינו קודם שהמחסור הוא לא רק במקצועות הטכנולוגיים אלא בכלל גם בתחומי התמיכה. אנחנו חווים את זה ובסיורים שאני עושה בתעשייה אני שומע מהקולגות שלי שהמחסור הוא רחב בכל התחומים, זאת אומרת גם באדמיניסטרציה, לוגיסטיקה, שיווק, כספים וכולי.

הדבר השני שאני רוצה לומר הוא בעצם שאנחנו נוכחים פעם אחר פעם כמה אנחנו, למרות התדמית של הכלכלה החזקה ושל הקטר של הכלכלה שהוא ההייטק וכולי, כמה אנחנו בעצם פגיעים וכמה אנחנו לא מנצלים את מה שאנחנו יכולים לנצל. המצב הוא טוב אבל הוא יכול להיות הרבה יותר טוב. יש עכשיו את האירוע של אוקראינה מול רוסיה או רוסיה מול אוקראינה וכמובן שאנחנו מיד מוצאים גם את הפן הישראלי וגם את הפן של ההייטק.

אני לא יודע אם הנוכחים כאן יודעים שבאוקראינה מועסקים באופן ישיר על ידי התעשייה הישראלית 25,000-40,000 עובדים. וזה מעבר למחסור שיש לנו באופן שוטף בתעשייה כאן בארץ.

למה בעצם מעסיקים אותם?

מעסיקים אותם משתי סיבות. סיבה ראשונה היא שיש לנו מחסור גדול בארץ as it goes. היום יש לנו מחסור שכל מספר שתגיד הוא מספר זוכה, 15,000, 20,000, 40,000 וכולי. הסיבה השניה היא שהעלות היא הופכת להיות בארץ על גבול הפרוהיביטיבי, עלות של העובדים בארץ גם בשל המחסור בכח אדם הופכת להיות גבוהה מאוד, אז יבואו כאלה שיגידו 'כן, גם באוקראינה ובמקומות אחרים העלות עלתה' אבל היא עדיין 1/4 או 1/5 ממה שהיא כאן בארץ.

כשאני אומר בואו נסתכל על מה שקורה באוקראינה, זה לא רק בגלל המחסור שאותו אנחנו מכירים, אלא בגלל הפגיעות של התעשייה בשל אירועים שקורים במקומות אחרים. משום שאם תחשבו שאותם 25,000, 30,000, 35,000 של התעשייה או על ידי התעשייה באוקראינה מחר בבוקר מפסיקים לעבוד משום שנופלים טילים, הם צריכים לדאוג למשפחה, תשתית התקשורת נפגעת וכולי והם לא יכולים לספק את השירותים שהם היו מספקים בשגרה שלהם, בעצם הפגיעה לתעשייה הישראלית היא משמעותית וגדולה ואנחנו צריכים להתייחס לזה.

בזמן הקורונה גילינו כמה אנחנו בשרשרת האספקה שלנו רגישים לדברים שהפסקנו לעשות אותם בארץ ואנחנו אומרים שאנחנו חייבים להבטיח את שרשרת האספקה ואני לא מדבר רק על חיטה ופירות וירקות, ביצים וכולי, אלא אני מדבר על עבודה, ואנחנו מגלים כמה אנחנו פגיעים לעניין הזה. לכן צריך לתת לזה עדיפות לאומית בכל הנושא של התעסוקה.

אני חוזר לנקודה הראשונה, אנחנו מברכים על כל יוזמה של כל גורם אבל צריך להסתכל על המספרים הגדולים. אנחנו מדברים על מחסור שהוא בעצם נכון לרגע זה מגיע ל-100,000 עובדים. תודה רבה.

תודה רבה מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק. הדוברת הבאה אפרת דבש סגנית מנהל רשות ההשקעות.

בוקר טוב. אני סגנית מנהל הרשות להשקעות, מי שלא מכיר, רשות ההשקעות במשרד הכלכלה פועלת מכח חוק עידוד השקעות הון, מפעילה מסלולים לפריון, ייצור מתקדם, הון אנושי, כלכלה ירוקה. יש לנו מגוון מסלולים.

אני רוצה להביא לידיעת הוועדה שני מסלולים חשובים שמדברים בדיוק על הבעיות שהוועדה כאן מעלה. מסלול ראשון הוא מסלול הג'וניורים, הוראת מנכ"ל 4.20. המטרה של המסלול הזה היא בעצם לעודד מעסיקים בתעשייה עתירת הידע לקלוט מהאוכלוסייה הערבית. עד עכשיו המסלול היה ספציפית לאוכלוסיה הערבית, לקלוט מתמחים חסרי ניסיון לחלוטין שלא עסקו - - -

למה לא אוכלוסייה חרדית נגיד?

החלטת הממשלה כפי שהייתה בעבר פתחה את זה רק לאוכלוסיה הערבית. אנחנו נשמח לקבל תקציבים ולהרחיב את המסלול לאוכלוסיות נוספות ככל שיצטרך. המסלול הזה מתמרץ ב-30% לשנה וחצי מתמחים חסרי ניסיון. בעצם אם אנחנו רוצים להגדיר אותו בשורה אחת, אנחנו יוצרים להם את השורה הראשונה בקורות החיים שלהם. אנחנו עוקבים ומוודאים שמדובר בכאלה שהם חסרי ניסיון, גם אם מישהו לא בהכרח למד מקצועות הייטק והחברה רוצה להסב ולתת לו לעבוד, זה גם יכול להכנס למסלול. אנחנו מוודאים שלא מחליפים אותם, שהם נשארים לפחות לשנה וחצי, ומקבלים את המקפצה הראשונה.

היו לנו תקציבים יחסית נמוכים, בשנה שעברה הצלחנו להגדיל את התקציב ולהכניס מעל 200 משרות של מתמחים מהאוכלוסייה הערבית שכידוע הנתונים ממה"ט מראים שדלת הכניסה שלהם מאוד קשה.

יש איזו שהיא אי סימטריה בין כמות ההשקעה והרצון, ואני יודע שכל משרד עושה את המקסימום מבחינתו, הוא חושב שזה המקסימום שאפשר לעשות, לבין המצב בשטח. עכשיו אנחנו באירוע טוב כי יושב יו"ר איגוד ההייטק שהוא מעסיק גדול בעצמו ושומע את כולם ואומר 'תשמעו, כל מספר שתגידו אני יכול לקלוט' ואנחנו פה מדברים על 200 עובדים, והוא מדבר על 40,000, 50,000 עובדים, והוא מדבר על זה שאנחנו, מדינת ישראל, מעסיקה עובדים באוקראינה במקום לקלוט חיילים משוחררים או כל אחד אחר שנמצא אצלנו. לכן הדיון הזה חשוב, קודם כל כדי שנכוון מטרה.

המטרה המרכזית שאנחנו צריכים לצאת איתה מכאן היא שיש דרישה, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מגדילים את המספרים משמעותית כי כל מספר שאנחנו נביא הם יודעים לקלוט, ואני יכול לומר לך את זה בידיעה אישית, הם קולטים כל אדם שאפילו לא 100% מתאים להם, שהוא גם 80% מתאים להם. הם אומרים 'טוב, אנחנו נעשה את ההכשרה רק תביאו לנו את האנשים' כי כרגע במצב היום שאין אנשים, מפסידים יותר מאשר להכשיר את הבן-אדם.

פה אני אומר גם לכם, תנסו לחשוב איך אנחנו מעלים את המכפלות האלה, כי יש שותף טוב, יש רצון טוב ויש גם תכניות טובות. רק צריך לראות איך אנחנו פותחים אותן. משרד הכלכלה דיבר קודם על הכשרות דיגיטליות. הכשרות דיגיטליות זה העתיד, בסופו של דבר אנחנו צריכים להיות שם. אם המגבלה היא פיזית של כסאות וכיתה זה מה שיעצור אותנו, אנחנו לא נתקדם ואנחנו נמשיך להעסיק באוקראינה ובפיליפינים ובעוד מקומות שאני שומע שחברות הייטק ישראליות מעסיקות והכסף שלנו יוצא לשם במקום שיישאר במדינה ויעזור למשק. זה הקונספט, לשם אנחנו צריכים כולנו יחד לכוון.

לגבי האוכלוסייה הערבית יש לנו נתונים שעל בסיסם המסלול הזה נבנה, שמרבית בוגרי הנדסים ומקצועות ההייטק באוכלוסייה הערבית לא מצליחים למצוא עבודה והופכים להיות מורים או בסוף נוטשים את המקצוע לגמרי. האוצר אישר את המסלול הזה על בסיס כשל השוק שהראינו לו, ובהחלט אפשר למצוא כשלי שוק נוספים ולהרחיב את המסלול הזה, זה גם פונקציה של תקציב. היו לנו תקציבים של בערך 4 מיליון בשנים קודמות, בשנה שעברה הצלחנו להעלות אותו ל-20 מיליון, וזו גם פונקציה.

יש לנו עוד מסלול של שכר גבוה, 4.18, באזורי עדיפות לאומית. שם בעצם אנחנו גורמים לחברות מהתעשייה וההייטק להקים, להרחיב, להעתיק סניפים לאזורי עדיפות לאומית שם אנחנו בעצם מאפשרים לכל המעטפת ולא רק בדגש על הייטק, ליצור משרות בשכר גבוה. אנחנו מדברים על מעל השכר הממוצע במשק, פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק. בשנה שעברה הגישו בקשות לכמעט 1,400 משרות.

אנחנו מלווים חברות שמתלבטות בין הקמת סניפים במזרח אירופה לבין הקמת הסניף פה בארץ ואנחנו מנסים להשאיר אותם פה בארץ ולא רק בארץ אלא גם באזורי עדיפות לאומית. אנחנו מביאים חברות לקריית שמונה, לערד, ציפורית, בר-לב, גם זה מסלול מאוד מוצלח שכמובן אפשר גם לכוון אותו לפי צרכי השעה.

עשינו גם מחקרי אפקטיביות. עקבנו אחרי המתמחים שנתנו להם סיוע במסלול 4.20. מעל 90% הצליחו להתקדם לחברות ולהשאר במקצוע, מבחינת ההחזר של המדינה על כל שקל שהמדינה שמה מעל 2 שקלים חוזרים חזרה, אם זה בצורה של חסכון, של קצבאות, אם זה בצורה של מע"מ וגביית מסים.

אז כאמור, יש לנו מנגנונים, הם עובדים הם קיימים הם אפקטיביים, הם מוצלחים, הם פותרים את הבעיות, כמובן אפשר גם להרחיב - - -

האם אפשר לעשות להם סקייל-אפ משמעותי? את יודעת להתייחס לזה? האם ה-200 האלה יכולים להיות בשנה הבאה, בהינתן תקציב כמובן, סדר גודל של 2,000 או 4,000?

זה הכל פונקציה של תקציב ושיווק ובהחלט אפשר אם מרחיבים - - -

את אומרת שהעלו את התקציב מ-4 מיליון ל-20 מיליון. את יודעת כמה בקצה ה-20 מיליון האלה נותנים לנו מבחינת כמות של עובדים?

המסלול עד עכשיו בעצם היה יחסית מסלול יקר, הסיוע היה 40%, זה בערך 70,000 שקל למתמחה.

שאת ה-60% משלם המעסיק?

כן.

תודה רבה. הדוברת הבאה שלנו היא עו"ד איילת נחמיאס ורבין, יו"ר מכון היצוא.

אני אעשה את זה מאוד בקצרה כי חברי מריאן כהן כיסה את הנושאים המהותיים אבל אני רוצה שתדעו שגם אנחנו במכון היצוא מאוד עסוקים בסוגיה הזאת. גם כשהייתי ח"כ ויו"ר שדולת התעשייה נושא התעסוקה ונושא ההסבות להייטק היה אחד הנושאים הכי כבדי משקל שעסקתי בהם ביום-יום.

אני לצערי קיוויתי שהקורונה תביא יותר שינוי איתה, היא לא הביאה את השינוי. ולמה בכל זאת היה לי חשוב כיו"ר מכון היצוא לדבר איתכם כאן היום? ואני גם הקשבתי לתכניות של מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וגם לזרוע העבודה, הכל יוזמות מאוד חשובות, אני גם יודעת בוודאות שגם שרת המדע ובעיקר שרת הכלכלה שאיתה אני בקשר ישיר מאוד עסוקות בסוגיה הזאת, ועם זאת אני אומרת לכם, אנחנו עסוקים היום בהייטק מטבע הדברים, גם בגלל מה שמריאן אמר על אוקראינה, תראו כמה הדברים הם נזילים, פתאום זה ממש מסכן את הייצוא הישראלי, את ההייטק הישראלי. אני אומרת לכם שבכל פרמטר זה מסכן את הייצוא הישראלי, המחסור בעובדים.

ח"כ כץ, אתה יודע, בסוף כולנו מבינים כלכלה. יש X גורמי ייצור שאנחנו נסמכים עליהם. גורמי הייצור זה חומרי גלם, זה מטבע ועליו לא נדבר היום, וכמובן הנושא של עובדים. אין לנו אף גורם ייצור, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם, אין לנו אף גורם ייצור יציב, זה נכון בהייטק וזה נכון בתעשייה המסורתית ולכן זה מטריד אותנו במכון הייצוא. אנחנו נהיה שותפים, אגב, יש לנו מכללה פנטסטית להכשרות שנקראת המכללה לייצוא, שמעבירה 10,000-12,000 בשנה בכל מקצועות הייצוא, אז אנחנו נהיה מוכנים למצוא את הדרך להיות שותפים לכל מהלך.

אני אסיים בדבר חשוב שאמר לי אחד מיזמי ההייטק הטובים והגדולים בארץ בשבוע שעבר, טל בר-נוח שעוסק בפער שאנחנו כל הזמן מתוודעים אליו מחדש, שיש אוכלוסיות שנהנות מנגישות יותר גבוהה להייטק, זה לא סוד לאף אחד, ואלה יוצאי היחידות המובחרות במודיעין שבאמת לא צריכים בעצם שום גשר כדי להגיע להייטק, ולעומת זאת לוחמים ביחידות קומנדו, יחידות חוד שלא זוכים לאותן הפריבילגיות כי הם צריכים לעשות את המעבר. והוא עובד היום יחד גם עם הצבא וגם עם גורמים נוספים ואני משוכנעת, ח"כ כץ, שהוא ישמח לדבר איתך על זה.

בשמחה. היה על זה גם דיון בוועדה.

על איך עושים הסבות להייטק ללוחמים.

תודה רבה איילת. אני אעדכן אותך שהיה על זה דיון בוועדת הכלכלה ויש תכנית ביחד עם הצבא ומתקדמים לזה וימצאו לזה פתרון כי לא ניתן שדווקא הלוחמים שלנו יהיו אלה שייפגעו מכל התהליך הזה.

זה בדיוק מה שיפה בתעשיית ההייטק, זה שהיא מסורה לעניין גם מטעמים חברתיים וגם מטעמים כלכליים. ואני אומרת לכם, אנחנו במכון היצוא נעשה כל מה שאנחנו נוכל לתרום לעניין הזה.

תודה רבה.

ח"כ כץ, האם תרצה לשמוע גם את שירה ברלינר ממינהלת מה"ט לגבי הנושא של הנדסאים טכנאים?

בשמחה.

בוקר טוב לכולם. אני אציג את הנתונים לגבי מה"ט, לגבי המכללות הטכנולוגיות של זרוע העבודה במשרד הכלכלה ואני גם אוסיף בסוף מילה לגבי נושא האוכלוסייה החרדית כי אני גם מנהלת חרדים במשרד אז אני אגיד גם מילה על זה.

בגדול בלימודי הנדסאות וטכנאות, בכל המקצועות שהם כולם טכנולוגיים יש לנו כ-33,000 סטודנטים במכללות מתל חי ועד אילת. דיברתם קודם על החלוקה לאוכלוסיות, למעלה מ-1/4 מהסטודנטים שלנו הם מהאוכלוסייה הערבית, עוד 13,000 מהחברה החרדית, כאשר בעצם הבוגרים, ובפרט המדופלמים, מי שמקבל דיפלומה בסיום לימודיו, משתלבים במספרים מאוד גדולים בעבודה וגם במקצוע, התכניות מפותחות בשיתוף מעסיקים וניתנת גמישות למעסיקים ולמכללות לקבוע את התכנים.

אנחנו רואים שבגדול יש לנו שיעור לא מבוטל של תוכנה ועוד מקצועות טכנולוגיים נוספים, שוב, הכל כאן זה מקצועות טכנולוגיים, אבל אנחנו התכנסנו לדבר על נושא התוכנה. אז דגש על נושא התוכנה במה"ט - - -

עד שהשקף הבא עולה האם יש לנו נתונים יותר מעודכנים? כי אני רואה שהנתונים מעודכנים ל-2018 ואנחנו יודעים שהתעשייה הזו ספציפית זזה בקצב אחר.

איזה מהנתונים?

לגבי השכר.

לא, השכר זה בעצם סקר בוגרים שאנחנו עושים פעם בכמה שנים. אמור לצאת סקר בוגרים חדש על בוגרי 2018, כלומר ממש מעכשיו. הוא אמור לצאת תוך כמה ימים.

כמה זמן לוקחת ההכשרה?

ההכשרה לוקחת כשנתיים, יש מסלולים קצרים של פחות, תעודת טכנאי עם פחות שעות ניתן גם בשנה ויש אוכלוסיות שדורשות מכינה ולכן זה יותר זמן עבורם. אז זה נע בין שנה לשלוש, והממוצע, הרוב המוחלט הוא שנתיים.

אפשר שאלה? תגידי לי בבקשה כמה בוגרים בשנה במקצועות הטכנולוגיים למעט הנדסת בניין, ארכיטקטורה וכולי.

בשקף הקודם אפשר לראות את הנתונים של כמה סטודנטים פעילים יש לנו בכל מגמה. אפשר פשוט להפחית מהמספר את - - -

בעצם מה שאני רואה פה שזה משהו כמו 35% אמיתיים בתחום ההייטק נגיד, משהו כזה, וזה מתוך 30,000. וזה בכמה שנים?

35,000 זה מלאי, זה לא זרם. בעצם מתחילים את הלימודים כ-19,000 סטודנטים בשנה.

עד שלוש שנים, מריאן.

ואלה בשלוש שנים. זאת אומרת לשנה זה 5,000?

5,000-6,000 הנדסאים לפי המספרים.

זה לא רק הנדסאים.

זה הנדסאים וטכנאים.

זה הנדסאים וטכנאים. טכנאי זה שנה, הנדסאי זה שנתיים. הנדסאי פלוס מכינה זה שלוש שנים. הרוב המוחלט זה הנדסאי, שזה בעצם שנתיים.

אני חייב לכוון אותך ולומר לך שנשאר לך עוד פחות מדקה, אז תאמרי את הדברים החשובים שתרצי שנעלה.

אוקיי. אז בעולם התוכנה יש לנו לא מעט סטודנטים, הרבה מאוד אוכלוסיות, 40% הן נשים חרדיות, עם שיעור השתלבות גבוה בקרב הלומדים ושכר אחרי שנה עד שלוש, כבר די גבוה יחסית לאוכלוסיות שמרכיבות את ההנדסאים. בסך הכל זה מסלול מאוד טוב, גם בשנה האחרונה התחלנו במסלולים מקוצרים, טכנאי הייטק, מה שנקרא ספיד-טק, מסלולים שהם יותר דומים ל-boot-camp, גמישות כמעט מלאה בבניית תכניות הלימודים, המכללות שמלמדות הן מכללות שלנו, הטובות, וזה בהחלט מסלול מאוד מומלץ שאנחנו ממליצים על הבוגרים שלו כי אנחנו רואים שהתוצאות מאוד טובות.

אני אגיד מילה אחת לנושא האוכלוסייה החרדית, גם לאוכלוסיה החרדית יש לנו מסלולים ייחודיים, אמרה קודם אפרת שרכישת השורה הראשונה ברזומה זה האתגר, אנחנו גם מזהים את זה כך. יש מסלול שנקרא 'שובר למעסיק' שהוא עדיין מתוקצב ועדיין ניתן לגשת אליו והוא פתוח, שמאפשר בעצם גם סיבסוד שכר למעסיקים לתקופת ההעסקה הראשונית, והוא פתוח גם לחברה החרדית ואפשר כמובן להשתמש גם בו. זהו. אלה הנתונים. תודה.

תודה רבה. אני עושה רגע פינג-פונג להכשרות גם של גופים שלא של המדינה. הדובר הראשון יהיה דורון, נציג חברתJOLT .

קודם כל תודה רבה לך ח"כ כץ על הדיון החשוב הזה, דיון מאוד מהותי לדעתי. אני מנהל את הפעילות של חברת JOLT בישראל ואני רוצה לדבר דווקא על ההזדמנות שיש במצב הנוכחי כי דיברו קצת על הקשיים ויש המון קשיים אבל יש גם הזדמנות עצומה לפי דעתי.

טיפה קודם על JOLT על קצה המזלג למי שלא מכיר, סטארטאפ ישראלי בן בערך 6 שנים, שמחוייב לצמיחת ההייטק הישראלי באמצעות פתרונות כוח אדם. אנחנו גייסנו כמעט 90 מיליון שקל והשקענו את הכסף הזה בפיתוח טכנולוגיית למידה ומערכים אופרטיביים שמאפשרים העברה של תכניות לימוד בסקייל גבוה תוך כדי זה שהמרצים הם מרצים בלייב, מרצים שעולים באון-ליין, וזה מאפשר לנו להביא מומחים מהתעשייה שמלמדים את מה שהם עושים.

אנחנו מתמקדים במקצועות ההייטק בערך 60 עובדים, הכשרנו פה בישראל בשנה שעברה מעל 1,100 תלמידים במקצועות הייטק שונים. אנחנו עובדים בחו"ל עם משרד האוצר הבריטי בתכניות גדולות של הכשרת עובדים להייטק.

כמה מכשירים שם?

תיכף אני אתן קצת נתונים של הצלחה - - -

אנחנו פשוט קצרים בזמנים אז תלך איתי על הנתונים ותגיד לי מה אתם מסוגלים לעשות.

אני אגיע לנקודה חשובה שבאמת אני רוצה לדבר עליה. גם בארץ אנחנו עובדים עם רשות החדשנות אבל הנקודה החשובה שאני רוצה לדבר עליה היא שיש פה הזדמנות מאוד גדולה גם להעלות את כמות המועסקים בהייטק וגם לשלב אוכלוסיות בתת ייצוג בהייטק הישראלי, וזה דווקא דרך מקצועות הצמיחה ואני אסביר למה כוונתי.

ההייטק הישראלי השתנה מאוד בשנים האחרונות וביתר שאת מאז הקורונה, וכיום חלק גדול מהחברות, מהיוניקורנים ומהחברות הגדולות שצומחות בישראל צומחות לסביבות שלמות, זה אומר שהם לא צריכים רק מתכנתים ורק מהנדסים הם צריכים גם אנשי מכירות ופיתוח עסקי ותמיכה בלקוחות וגיוס ועוד ועוד. אם אנחנו רוצים להעלות את אחוז המועסקים בהייטק מ-10% ל-15% כפי שהיעד הממשלתי אומר, כמובן שצריך להשקיע במקצועות הטכנולוגיים וזה חשוב, זה יישא פרי בעינינו בעוד 9 שנים, בואו שניה נהיה כולנו כנים עם עצמנו אם עכשיו אנחנו מכווינים מישהו ללמוד מתמטיקה 5 יחידות, ללכת לאוניברסיטה ואחרי הצבא וכן הלאה, זה פרק הזמן שאנחנו מדברים עליו מבחינת מתכנתים, אין פה קסמים.

ומקצועות התומכים של ההייטק, כמה אתה יודע להכשיר?

אבל במקצועות העסקיים אנחנו יכולים בתוך בין חצי שנה לשנה לשלב אלפי אנשים כולל מאוכלוסיות בתת ייצוג במקצועות צמיחה.

דורון, כמה זה אלפי אנשים? במקצועות האלה כמה אתה יודע להכשיר בשנה?

אלפים. אלפים.

אלפים זה 4,000 או 10,000?

גם 10,000 אפשר להכשיר. השוק צריך את העובדים האלה. אנחנו עושים תכניות בשיתוף עם המעסיקים, אנחנו רואים צורך אדיר בעיקר באנשי פיתוח מכירות, אנשי מכירות, אנשי פיתוח עסקי, אנשי תמיכה בלקוחות ושם השוק גם פתוח לקבל אנשים גם מאוכלוסיות שאין להם רמה מתמטית גבוהה כי לא צריך רמה מתמטית גבוהה, ולכן זה לא בא על חשבון ההכשרות הטכנולוגיות אלא בנוסף, וזה משהו שאפשר לבצע באופן מיידי.

תודה רבה דורון. אני אחזיר את זה למשרדי הממשלה, נמצא איתנו אהרון שחר ממשרד החינוך.

תודה רבה שהזמנתם אותי. אני רוצה להתכוונן לכמה כיוונים בנושא של ההכנה של הבוגרים שלנו.

אתה מדבר על בוגרי התיכונים, נכון?

כן. בוגרי תיכון. אם אנחנו מתכווננים עליהם אז אנחנו מסתכלים על הקבוצה של ההייטק שאנחנו צריכים ללמד אותם מיומנויות של פתרון בעיות מורכבות, של לימוד עצמי, של ניהול זמן. את הדברים האלה שכל תעשיין צריך את הבוגרים האלה, ואז איך אנחנו מכשירים אותם? אנחנו כבר העלינו דרך התכניות הלאומיות פי 2 את כמות הבוגרים שלומדים 5 יחידות מתמטיקה ל-18,000 תלמידים שמסיימים את ה-5 יחידות מתמטיקה. התחלנו בפיילוט ב-26 ישובים בפריפריה, צפון ודרום, שבהם אנחנו מתגברים את לימודי המדעים, את המתמטיקה והאנגלית.

ואם אנחנו כבר מתמקדים על התלמידים בחינוך הטכנולוגי, אם אנחנו מסתכלים על מגמות ההייטק שהם הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, הנדסת מכונות והנדסת ביו-טכנולוגיה, בשכבות של י'-יב' יש לנו 54,995 תלמידים.

האם יש לכם נתונים כמה מהתלמידים האלה בפריפריה או באוכלוסיות שהן בתת ייצוג בהייטק?

אני יכול לתת לך לא רק בפריפריה אלא גם את העשירונים. שוב, הפריפריה אני מתכוון לעשירונים, אני יכול לומר לך כמה תלמידים לומדים במגמת מכונות - - -

לא, אני אגיד לך, אנחנו חיים פה ואנחנו מבינים ורואים גם מה קורה. תלמיד שחי ברמת גן, בתל אביב, מגיל 0 יש לו סביבה תומכת של תיכנות והוא גם כנראה בגיל עשר כבר יידע באיזה שהוא מצב בסיסי לתכנת.

הוא בעיקר מרגיש שהמקום שלו שם. הבעיה בפריפריה שבכלל ההייטק זה מעבר להרי החושך. הם לא מבינים, אין את תחושת המסוגלות להגיע לשם, זה של מישהו אחר, זה לא שלהם. לצערי.

זה בדיוק העניין. תלמיד שגר בעפולה מבין הייטק כי הוא רואה את האנטנות הגבוהות, אין לא את הסביבה והתמיכה הזאת. השאלה אם משרד החינוך מבין את זה ומבין שזו גם אחריות שלו להכנס לשם, לנישה הזאת. ואני מדבר מגני ילדים כמו במרכז, לא רק במגמות הטכנולוגיות.

אוקיי. קודם כל אני מדבר על המגמות הטכנולוגיות, למשל אני אקח את מגמת הנדסת תוכנה. אנחנו רואים שהתלמידים שלומדים שהם מהעשירון 1-4, למשל ניקח באזור הצפון, מ-1-4 בהנדסת תוכנה יש לנו 4,246 תלמידים לעומת - - -

8%. פחות אפילו, מכמות התלמידים במדינה. מה שאני מדבר ד"ר שחר, אני מבין מה אתה אומר אבל אני דווקא הולך אחורה. אני מאמין בחינוך מגיל לידה, אז אני אומר, עזוב, משרד החינוך לא מגיל לידה, אבל השאלה אם אתם יודעים לבנות תכניות אמיתיות מגני הילדים. בפריפריה. כי אני יכול לומר לך, בתור מי שמכיר את הפריפריה טוב, ולא כולם יודעים שאני נולדתי בעפולה, שם אין באמת תמיכה כזאת. ההייטק שם הוא איזה שהוא חלום רחוק, הם לא יודעים אפילו במה מדובר. יחידי סגולה כן יודעים לעשות 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה ובאמת להשתלב במקצועות האלה, אבל לא יכול להיות שילד מתל אביב בגיל עשר יידע לתכנת וילד מעפולה בגיל עשר אפילו לא יידע מה השפה.

אני גרתי בחצר בבית החולים בעפולה.

גם אני. אבא שלי היה רופא שם.

אתה פריבילג בעפולה. אבל צריך להגיד, בגלל זה יחד עם משרד החינוך אנחנו מקדמים את תכנית קוד היום.

זה מה שרציתי להגיד, שאנחנו מקדמים כרגע - - -

מאיזה גילאים אבל?

מהגן עד יב'.

זה נכנס לשם? אחד הדברים האלה?

כן.

זו תכנית שמקדמות שתי השרות, אנחנו ממש בדיונים קדחתניים יחד עם משרד החינוך כדי להתחיל אותה כבר בספטמבר הקרוב וחשיפה עוד השנה. הגדרת הבסיס זה שבתי הספר ייבחרו על פי קריטריונים שיובילו כך שעיקר בתי הספר הם או במרכז באוכלוסיות בתת ייצוג או בפריפריה, והחידוש הגדול הוא זה שזה כל התלמידים בשכבה, בניגוד לתלמידים המחוננים והמצטיינים שעד היום, כמו שאמרת, יחידי סגולה כאלה שנחשפו, בתכנית הזו ישתתפו כל תלמידי השכבה. אנחנו מגבשים אותה, אני מניחה שכשהיא תהיה בשלה אנחנו נציג אותה.

תודה רבה.

שם אנחנו מתמקדים בנושא של קוד ובנושא של חשיבה חישובית, בדברים האלה אנחנו מתמקדים.

מצוין. תודה רבה. דיברנו על תתי ייצוג ועל מעסיקים פלוס הכשרות, אז אני מבקש לעבור לחברת קמא-טק. משה פרידמן בבקשה.

תודה רבה על ההזדמנות. אני אגיד בקצרה, אני רוצה להמשיך את מה שהציגו קודם גם זרוע העבודה, גם שירה ברלינר ממה"ט וגם מה שאמר מריאן מאיגוד ההייטק. אני רוצה להגיד דבר מאוד פשוט, יש אלפי חרדים וחרדיות שרוצים להכנס להייטק. פונים אלינו מדי שנה אלפי חרדים וחרדיות שמבקשים לקבל הכשרות מקצועיות בצורה כזאת או אחרת ולצערי התקציבים שהממשלה מקצה לנושאים האלה הם באופן יחסי לא מספיק גדולים. יש תקציבים במשרד המדע, ברשות החדשנות, בזרוע העבודה, במשרד הכלכלה, יש תקציבים ועושים תכניות יפות יחד איתנו ויחד עם גורמים אחרים, אבל אפשר להכשיר פי 10 יותר אנשים. כל אדם שנכשיר, החזר שהמדינה מקבלת הוא עצום. הוא מתחיל לעבוד, הוא משלם מסים, תוך שנה-שנתיים המדינה מקבלת את כל הכסף חזרה ובמשך השנים היא מקבלת פי עשרות בחזרה.

פשוט חבל שאנחנו מחמיצים את ההזדמנות. במקום להכשיר נגיד 1,000 חרדים בשנה, יכלנו להכשיר 10,000 חרדים בשנה. יש הרבה מאוד אנשים שרוצים לקבל את ההכשרה.

מה מונע ממך להכשיר אותם?

יש בעיה תקציבית.

כמה?

יש מחסור בתקציבים, למשל אני אתן דוגמה. לנו יש תכנית מצויינת שעכשיו יוצאת לדרך יחד עם זרוע העבודה, עם שירה ברלינר שהציגה קודם, תכנית להכשיר לשוק חרדיות להייטק בשכר גבוה. אנחנו קיבלנו תקציב להכשיר 200 נשים בשנה וגוף אחר עוד 200 נשים בשנה. אז ביחד 400 נשים. אפשר להכפיל את המספרים האלה פי כמה. אנחנו יכולים להכשיר 600 בשנה, 800 בשנה, 1,000 בשנה. למה רק להכשיר 200?

אני יודע שמשרד הכלכלה וזרוע העבודה עושים כמיטב יכולתם בתקציב שיש להם, אבל השאלה שאני שואל היא למה הממשלה לא מקצה לנושאים האלה תקציבים יותר גדולים. אני יודע למשל שתקציב לשילוב החברה הערבית בהייטק, בתקציב האחרון עבר תקציב של 800 מלש"ח למטרה הזאת שזה מבורך וזה מצוין. למה אין תקציב דומה להכשיר חרדים להייטק? ככל שידוע לי אין סעיף מיוחד בתקציב המדינה שנועד לשילוב חרדים בהייטק.

מנכ"לית משרד הטכנולוגיה רוצה להתייחס לזה.

לגבי האוכלוסייה הערבית, עברה החלטה 550, יש תקציב שנצבע לדבר הזה אבל הוא לא בהיקף שאמרת. אני יודעת שזה לא המספר, אני לא זוכרת את המספר המדוייק ולא אנקוב במספר כדי לא לטעות. לגבי תקציב לאוכלוסיה החרדית, כמובן שיש תקציבים כאלה גם במה"ט, גם אצלנו, גם בזרוע העבודה וגם ברשות החדשנות יש תכניות ייעודיות שתוקצבו. אבל עוד פעם, צריך להגיד ששילוב האוכלוסייה החרדית הוא יעד משמעותי והממשלה חייבת לפעול בצורה חזקה כדי לממש אותו, היא עושה את זה, עושה את זה יחד איתכם היא עושה את זה עם עוד גופים וצריכה לעשות יותר, שלא ישתמע אחרת, היא צריכה לעשות יותר חד משמעית, ואנחנו עובדים בזה.

עם זאת, ואני רוצה לשים פה איזה שהוא disclaimer וצריך להיזהר בו, בסוף צריך לחזור לבסיס ולראות שאנחנו לא מייצרים איזו שהיא שכבת עובדים פחותים, צריך לראות שבונים את זה נכון. צריך לראות שנותנים להם את הבסיס ולא רק היום מדברים על שילוב של no code ולכן אנחנו עלולים להכשיר נשים שימצאו את עצמן בעוד מספר שנים מועט שההכשרה שלהן הרבה פחות נדרשת. אז צריך לפעול, צריך לראות שהתעשייה הזאת כל הזמן משתנה, לראות שאנחנו מתעדכנים, לראות שההכשרות שלנו מעודכנות. שוב, אתם עושים עבודה נפלאה, שלא ישתמע אחרת, אבל אנחנו חייבים כל הזמן להיות בדבר הזה. אני חושבת שגם אנחנו, גם משרד הכלכלה מבינים את הצורך בלשלב את החברה החרדית בצורה משמעותית, אבל צריך לראות שאנחנו עושים את זה נכון.

אני חייב להגיב על זה בקצרה בבקשה.

בבקשה משה, רק משפט אחרון.

במשפט אחד, יש תכניות שקורות ואני מברך על התכניות האלה, אני רק אומר שאפשר לעשות פי כמה וכמה יותר. האנשים שאנחנו מכניסים אותם להייטק נכנסים לחברות הכי טובות, רק בשבוע שעבר הכנסנו חרדים לגוגל, לאינטל, לחברות הכי טובות, בשכר ממוצע שהוא מאוד גבוה, זאת אומרת אלה תפקידים טובים, אלה תפקידי פיתוח טכנולוגי, תפקידים נדרשים בשוק. אפשר פשוט לעשות הרבה יותר. ככל שהממשלה תשקיע בדבר הזה יותר נוכל לעשות יותר.

אני יכול לתת דוגמה, יש ארגון, זה לא אנחנו, ארגון אחר שנקרא אברטק, שמכשיר גברים חרדים להייטק, הם מכשירים 20, 30 בשנה. אמר לי היו"ר שלהם שגם היה מנכ"ל של NICE, בני לוין, שהוא גם יכול להכשיר מאות כל שנה, אין לו פשוט תקציב. אני לא מבקש בשבילי, תנו ל- - -

אני מבין מה שאתה אומר. אתה אומר שככל שהתקציב יגדל, כך אתה יכול להכשיר יותר.

בדיוק.

בסדר גמור. תודה רבה. אני מחזיר את הדיון לד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי של מכון סטארטאפ ניישן.

אני מ- INSS זה מכון מחקר ומדיניות, חברה לתועלת הציבור שאנחנו מתעסקים במחקר בכל מה שקשור בחדשנות ומתעסקים הרבה מאוד באתגרי כוח האדם כי זה כמובן מה שאנחנו מזהים בתור המגבלה העיקרית של הסקטור כרגע או המצוקה העיקרית שמדווחים עליו בסקטור. יש מעט מאוד זמן - - -

כן. יש לך ממש בדקה להעביר את המסר.

אז אני אגיד כמה דברים. קודם כל, אחד הדברים שמאוד בולטים כבר בדיון הזה זה שיש הרבה מאוד גופים ברחבי הממשלה שעושים הרבה מאוד דברים, יש באמת הרבה מאוד הכשרות אבל אני חושב שאחד הדברים שמאוד חסרים בממשלה זה גוף שיתכלל את כל הדבר הזה.

היום יש דרך אגב. היום קיימת ועדה, אני לא יודע אם שמעת את דבריה של המנכ"לית בהתחלה אבל היום קיימת ועדה שזה בדיוק מה שהיא אמורה לעשות, היא אמורה לראות את כל ההכשרות שהמדינה עושה, לראות את ההשקעה גם בתקציבים וגם בכוח האדם ולבנות איזו שהיא תכנית עבודה. הילה את הממונה על הוועדה.

אני מובילה את הוועדה. מוביל אותה גדי פרלמוטר ואני מסייעת לו, SNPI הציגו, אני חושבת שגם הייתם שם.

אנחנו נפגשנו בוועדה. הוועדה הזאת מאוד חשובה אבל זו ועדה שהתפקיד שלה זה להגיע למסקנות ולהציג איזה שהן מסקנות בעוד כמה חודשים אני חושב, 2-3 חודשים. אני חושב שהיה מאוד כדאי שיהיה איזה שהוא גוף קבוע שימשיך לעבוד, בטח בתוך משרד המדע - - -

יש את זרוע העבודה בממשלה, צריך להגיד, אנחנו דווקא לא רוצים להקים גופים חדשים. יש את זרוע העבודה במשרד הכלכלה שיש לה תפקיד מאוד ברור, יש את רשות החדשנות שיש לה חלק מאוד ברור בדבר הזה ואני חושבת שדווקא צריך להזהר מלהקים עוד גופים על עוד גופים, אנחנו טובים בזה בממשלה. אנחנו הפעם ננסה שלא. פשוט צריך לסנכרן, לוודא שזה מסונכרן.

אני אתייחס לזה בסוף.

אוקיי. ובלי קשר לגוף או לא גוף, אני חושב שאחד הדברים שמאוד בולטים הוא שחסר מידע. אנחנו מתעסקים בזה הרבה מאוד ואנחנו נתקלים בהרבה מאוד סימני שאלה. אני אתן לדוגמה רק דבר אחרון שנאמר שאנחנו לא יודעים, היכולת לעשות סקיילינג לפרויקטים של ההכשרה למשל בחברה החרדית. אני מסתכל על הרבה מאוד פרויקטים, אני מנסה לחקור אותם כמותית. הפרויקטים האלה מאוד מוצלחים אבל הם גם מאוד מסננים בקבלה. זאת אומרת הם מתחילים נגיד לנשים בשלושה הסמינריונים הטובים יותר בחברה החרדית, וגם משם הם מקבלים קבוצה יחסית קטנה.

אז כמובן שמתחילים עם אנשים שיש להם יותר כשרון לתחום הזה, כמה אפשר להכשיר בשלב הזה בגיל 18 אנשים שההשכלה שלהם במתמטיקה היא אולי לא מספיק טובה, אנחנו לא יודעים. זה דבר אחד. לכן אני חושב שפערי המידע מאוד חשובים וזה דבר שצריך גם להתקדם בו מאוד ואולי נסתפק בזה עכשיו.

תודה רבה. מריאן רצית לומר מילה?

כן. אני חושב שההערה של אסף נכונה ותודה. אנחנו רואים פה מסביב לשולחן אפילו כמה גורמים יושבים כולם מלאים רצון טוב ונכונות לעשות את מה שצריך, אבל בסוף את המאמץ צריך לרכז. אחרת הפרגמנטציה הזאת פוגעת ביעילות של התהליך, ואנחנו רוצים שתהיה כתובת אחת. לא לפנות פעם אחת למשרד החינוך, פעם למשרד המדע והטכנולוגיה, פעם למשרד הכלכלה, פעם למשרד העבודה והרווחה, פעם למשרד האוצר, פעם לרשות לטכנולוגיה וכולי, שכולם טובים אבל בסוף אנחנו רוצים שיהיה גורם אחד, שיהיה ציר שהוא הכתובת שלנו של כולנו.

תודה מריאן. ברשותכם, ג'ון ברייס נמצאים איתנו בזום.

סליחה, שירה ברלינר מבקשת גם את ההתייחסות שלה לנושא של החברה החרדית בהקשר של הדיון.

אין בעיה. נעלה את ג'ון ברייס ואז נחזור לשירה.

בוקר טוב. תודה רבה שהזמנתם אותי, אני רק אציין שאני כאן תחת שני כובעים, גם תחת ג'ון ברייס וגם מטריקס. ג'ון ברייס שייכת למטריקס, אני גם בכובע של מעסיק וגם בכובע של הכשרה. קצת נתונים, מטריקס, 11,500 עובדים, 9,500 מהם בארץ, מעל 50% נשים. יש לנו כ-1,500 חרדיות שאנחנו מעסיקים בהייטק - - -

באיזה שכר?

משכר ראשוני של ג'וניורים ועד 20,000, 30,000, 40,000 שקל לחרדיות.

אתה יכול להגיד לי מה זה שכר התחלתי של ג'וניור אצלכם?

זה נורא תלוי. אנחנו משלמים לשכר מינימום אם אתה שואל, שכר של ג'וניורים הוא - - -

באמת תודה.

זה נורא תלוי. כמובן משלמים את השכר המלא, צריך לזכור שנשים חרדיות חלקן עובדות במשרה לא מלאה, אז כמובן זה בחלק היחסי. אבל המוביליות אצלנו מאוד גדולה, עקומת השכר הממוצעת עולה לנו גם אצל החרדיות וגם בחברה הערבית יש לנו מרכז שפתחנו בדרום בדימונה שמתקרב לקרוב ל-100 עובדים, אנחנו בשנה מגייסים סדר גודל של 800 ג'וניורים, אני לא חושב שיש דומה לזה בארץ. כרגע אנחנו ב-1,300 משרות פתוחות.

בג'ון ברייס בהדרכה עצמה אנחנו עושים הסבות והכשרות של 5,000 איש לתחומי הליבה של ההייטק, אני מדבר על פיתוח תוכנה, סייבר, דאטה סיינטיסט וכדומה. אני חייב לציין ולהגיד שיש לנו שיתוף פעולה מדהים עם הממשלה. קודם כל זרוע העבודה ומשרד העבודה נותנים לנו הרבה מאוד תמיכה גם בפיקוח שהם עושים על הקורסים שהוא פיקוח מבורך וגם בתקציבים שהם נותנים.

חשוב להדגיש שרוב ה-5,000 איש הם אנשים שנרשמים מכספם. יש, אני מעריך, סדר גודל של כמה מאות שמגיעים מתוך המסלולים של כיתה במפעל וכדומה. בשנה שעברה הייתה תכנית מדהימה שיצרה הרשות לחדשנות, שנקראת תכנית 45 שבמסגרתה קלטנו מאות עובדים בתקופת הקורונה. אני מזכיר לכם שבתחילת תקופת הקורונה הייתה די פאניקה בעולם של ההייטק.

אני מאוד שמח לשמוע שהולך להיות אישור גורף לנושא של לימודי און-ליין, אני חושב שזה אחד מהדברים שיאפשר לנו - - -

אני לא חושב שזו הייתה הכוונה של המשרדים, אבל נתייחס לאישור גורף בסוף. יהיו קריטריונים.

ברור שיהיו קריטריונים. סליחה, המילה 'גורף' היא מההתלהבות שלי. אני חושב שא. יש אישור כבר היום לנושא של לימודי און ליין באחוזים מסוימים, אני חושב שזה דבר מאוד מבורך כי זה באמת מאפשר להביא את הפריפריה.

משרד העבודה יצא בתחילת השנה עם התכנית של OJT, שגם היא מאוד מוצלחת ואני מאוד מברך. אני חושב שמאוד מאוד חשוב ואני אומר עכשיו כמעסיק וגם כמי שעושה הכשרות, שיהיה קשר בין ההכשרה לבין התעסוקה כי צריך לראות שבאמת אנחנו מכשירים למקצועות שבאמת אנשים יכולים לקלוט וזה אומר לראות איך עושים תמיכה בתהליך של החונכות ושל הג'וניורים.

אם מותר לי להציע משהו, ואני אומר את זה כאן כדי להגדיל, אנחנו משלמים הרבה לנו לגופי ההכשרה וזה מבורך, ואני מסכים שצריך לקבל יותר, אבל צריך לחשוב על תכנית של חונכות איך תומכים במעסיקים כדי לקלוט את הג'וניורים על ידי איזה שהוא מימון בשנה או בשנתיים הראשונות כי אלה השנים הקריטיות שמאפשרות לקלוט את הג'וניורים.

תודה רבה.

בעיית הג'וניורים היא בעיה של סניורים בעצם. אני לא בטוחה שמימון יהיה הפתרון פה כי גם אם נשלם, אם אין סניור שיש לו זמן להכשיר אנשים, אז ההייטק, החברות יעדיפו להשקיע אותו במה שמאפשר להם צמיחה ולהביא את הג'וניורים ממקום אחר. בעיית הג'וניורים היא בעיה אקוטית שכנראה הפתרונות שלה לא יבואו ממה שאנחנו מכירים בדמות מימון. צריך לחשוב פה מאוד מאוד יצירתי ומאוד שונה ממה שאנחנו רגילים כי אנחנו רואים שכמה שאתה שופך כסף בתוך הדבר הזה, זה לא מביא את הפתרון.

הוועדה של דדי תעסוק בזה רבות יחד עם נציגי התעשייה שיושבים בה כי ברור ששם הפתרון לא מצוי איפה שאנחנו מחפשים, וצריך לחפש במקום אחר. זו בעיית סניורים יותר מבעיית ג'וניורים.

אנחנו מוכנים להציע - - -

תודה רבה. חברים, אנחנו קצרים בזמן. זיו, שמענו את הדברים הטובים, תודה רבה. אנחנו גם נמשיך לדון בזה, זה לא חד פעמי. נמצאת איתנו בזום קרין מאיר רובינשטיין מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. בבקשה רק בקצרה.

תודה רבה. אני מברכת אותך, תודה רבה להילה ולכולם שנמצאים כאן. אני אגיד את זה מאוד בקצרה. הנושא והנושאים של ההון האנושי, אנחנו דנים בהם באמת מהבוקר עד הלילה במשך שנים וחודשים. בכל המסגרות השונות, גם הפרטיות, גם הממשלתיות. אני חושבת שאנחנו לא נפתור פה היום את כל בעיות ההון האנושי בוועדה. אני כן רוצה להגיד שתי מילים ואני נמצאת גם בחברה של דדי פרלמוטר, אנחנו עובדים שם הרבה מאוד זמן על הרבה מאוד דברים, כל הדברים בעצם שנדונו ודיברו פה היום, בעצם גם אנחנו מדברים עליהם שם ומנסים לתת את הפתרונות.

אנחנו מדברים גם טווח קצר וגם טווח ארוך, אנחנו מדברים גם על מחסור במקצועות הטכנולוגיים ואנחנו מדברים גם על המקצועות הלא טכנולוגיים. מעבר לכל מה שנאמר פה והקשבתי קשב רב להכל, אנחנו צריכים גם לשים לב בסופו של דבר שלא תהיה פגיעה בכל המירוץ הזה של הכנסת עוד עובדים להייטק והעלאת השכר, אנחנו צריכים לוודא גם שלא תהיה פגיעה בסקטורים אחרים במדינת ישראל, בין אם זה נדל"ן, בין אם זה תעשיות כבדות, בין אם זה מוסכים או כל דבר אחר ובעצם כיוון שיש הרבה מאוד מקצועות חדשים שאנחנו מדברים עליהם, מקצועות שעדיין לא פותחו וכאלה שכבר בפיתוח, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לשים לב טוב מאוד איך אנחנו מביאים עוד עובדים טכנולוגיים ולא טכנולוגיים לתעשיות האחרות שצריכות עובדים טכנולוגיים.

כמו למשל איגוד המוסכים, אפילו רק איגוד המוסכים, שחתמנו איתם הסכם שיתוף פעולה, IETI כארגון הגג של כל תעשיות ההייטק ומדעי החיים חתם הסכם שיתוף פעולה עם התעשייה המסורתית כדי להזרים עוד עובדים טכנולוגיים לאו דווקא לתעשיית ההייטק אלא לתעשיות האחרות שסובלות היום סבל מאוד גדול מזה שרוב האנשים היום הולכים להייטק.

תודה רבה. נמצא איתנו בזום שלום דסקל. בבקשה.

אני יו"ר ועדת תעסוקה בלשכה לטכנולוגיות מידע, שהוא הארגון המקצועי הגדול בישראל בתחום התוכנה שמאגד בתוכו כ-82 בתי התוכנה הגדולים ביותר בישראל וכ-40,000 אנשי מקצוע. אנחנו ארגון ללא מטרת רווח.

לפני כשנה וחצי הגשנו למשרד הכלכלה תכנית עם הצעה לפיילוט להרחבת מעגל התעסוקה בהייטק, שהבסיס שלה היה מה שידוע היום כ-OJT. התכנית כפיילוט קיבלה תקצוב ל-2021 במסגרת משרד הכלכלה ורשות החדשנות ואני שמח לשתף אתכם שבינואר שנה זו סגרנו כבר את התכנית והצלחנו להכשיר ולשבץ בפרויקטים כמעט את כל הבוגרים שמדובר על כ-2,000 משרות חדשות עם עדיפות לאוכלוסיות מועדפות כולל דתיים פריפריה וכולי.

הבסיס לתכנית שהצגנו כפיילוט היה אמור להביא אותנו לדרגה הבאה שבה 82 בתי התוכנה התכוננו להכשרה והשמה של כ-20,000 משרות נוספות על פני שנתיים. לצערי, אותו מסלול שהוזכר גם קודם שנקרא מסלול 45 משום מה לא תוקצב לשנה הזאת ואז אנחנו מוצאים את עצמנו עם 82 בתי תוכנה שמעסיקים כיום למעלה מ-100,000 עובדים, ונערכו על פני שנתיים להכשרה ושיבוץ של כ-20,000 משרות חדשות, ללא תקצוב.

ובעצם הנושא שקיים היום שבו יש ועדה בין-משרדית ומשרדים שונים שמנסים להגדיר ולהרחיב את הפתרון לנושא של הכשרה והשמה במקצועות התוכנה כבר נוסה ונוסה בהצלחה ב-2021, ואנחנו עכשיו רק מחכים שהקופסה התקציבית שקיימת במשרד האוצר, כמה תקציבים, תשוחרר. הגברת הילה המנכ"לית מודעת לנושא הזה, מכירה את הפעילות הזו. לצערי רשות החדשנות עדיין לא קיבלה את האור הירוק והתקציב לחדש את המסלול.

אני רוצה אולי לחדד חלק מהנסיון שנצבר במסגרת הפיילוט. אנחנו רואים בנושא ההכשרה וההשמה חלוקה לשני מישורים וזאת גם ההמלצה שלנו לאור הניסויים שעשינו. 1. היינו ממליצים שהכשרה והשמה תופרד לשתי קבוצות, קבוצה אחת זה מה שאנחנו קוראים מקצועות ההצלחה, יש כאלה שקוראים לזה מקצועות תומכי המו"פ וזו רשימה מאוד ארוכה ונדרשת של מקצועות ששם ההכשרה מרחוק או הכשרה ואחרי זה רק השמה היא בהחלט אפשרית, לעומת זאת במקצועות המו"פ, בעיקר בתחום התוכנה, אנחנו ממליצים שבעצם תהיה הכשרה פרונטלית עם שיבוץ מראש על בסיס OJT, של כל מועמדת ומועמד כולל אוכלוסיות מועדפות.

הסיבה היא כי אנחנו לא רוצים במקצועות המו"פ ליצור ולהרחיב את המצב שבו אנחנו קוראים לזה הרחבת מעגל המוכשרים בהייטק. אנחנו רוצים להגיע למצב שיש הרחבה של המועסקים בהייטק, ומה שעושה את ההבדל בין הכשרה עם אחוז שיבוץ מאוד נמוך לבין הכשרה והשמה עם אחוז שיבוץ מאוד גבוה זה שמתחילת ההכשרה המועמדת או המועמד יודעים לאיזה פרויקט, לאיזה תחום ובאיזו חברה הם משובצים.

משפט אחרון בבקשה.

ואז מה שקורה, גם השיבוץ וגם ההכשרה מוכוונים לצרכי לקוח ומעלים את סיכוי ההצלחה של השיבוץ בתוך תעשיית ההייטק. תודה.

תודה. נמצאת איתנו כרם נבו, מנהלת פורום חברות הצמיחה.

בוקר טוב ותודה שהזמנתם אותי. אני אגיד אולי שתי מילים על פורום חברות הצמיחה, אם החברים לא מכירים. אנחנו פורום שקיים כבר שבע שנים, מאגד בתוכו את חברות הטכנולוגיה הישראליות, חברות האינטרנט הגדולות שמעוניינות להמשיך ולצמוח בישראל. החברות האלה מאוד מעניינות לדיון הזה כי בעצם הן מעסיקות לא רק מהנדסים אלא המטה שלהן יושב בישראל וכחברות שהמטה שלהן בישראל, יש בהן המון סוגים של מקצועות שהן מעסיקות כלומר אם בחברה שמתעסקת אך ורק בפיתוח יש סדר גודל של 80% מהנדסים, בחברות הצמיחה אנחנו רואים סדר גודל של 20%-30% מהנדסים כאשר כל השאר עושים כל מיני דברים אחרים. אני חושבת שזה פוטנציאל אדיר למשק הישראלי לשילוב של אנשים נוספים בתוך כוח האדם בהייטק במקצועות שציינת, אדוני היו"ר, בתחילת דבריך.

אני רוצה לחזק את הילה חדד מנכ"לית משרד החדשנות ולומר שבעצם מדובר בבעיות מאוד מורכבות. יש פה הזדמנויות אדירות למשק. יש אפשרות לשלב פה באמת הרבה יותר אוכלוסיות אבל צריך לעשות את זה בשום שכל ואני מאוד הייתי שמחה לשמוע דווקא את האקדמיה מדברת כאן.

אני חושבת שבסוף כשאנחנו רוצים לייצר כאן פתרון שהוא sustainable שהוא יכול להישאר כאן לאורך הרבה מאוד שנים, להכניס אוכלוסיות בצורה מסודרת להייטק, אנחנו חייבים להישען גם על האקדמיה כדי לוודא שהם מקבלים את כלל הידע, בסוף האנשים שהתעשייה שאותה אני מייצגת זקוקים לה, הרקע האקדמי שלהם חשוב ולצידו צריכות להתקיים הכשרות שבעצם עושות להם איזו שהיא הכשרה שהיא יותר hands on בתחומים השונים.

תודה רבה. הדיון הוא חשוב ואשמח להשתתף גם בהמשך.

תודה רבה ואם דיברנו על אקדמיה נמצא איתנו hacker-u. זו אקדמיה חדשה, לא מסורתית.

שלום. אנחנו מתעסקים בהרבה הכשרות בעולם הזה של להכשיר אנשים מתעשיות אחרות ולהכניס אותם להייטק על פני כבר 15 שנים האחרונות, אלפי אנשים בשנה. אני הייתי רוצה להוסיף לדיון הזה את מה שהתחלנו בדיון הקודם. כל התכניות שמוצגות כאן יפות ויש להן גם תוצאות ומדברים על להגדיל יותר את ההשקעה בהן.

אני חושב שצריך לחשוב קצת אחרת במובן של לעבוד יותר על התוצאה הסופית. אנחנו רוצים מאות אלפי עובדים בתעשייה, עשרות אלפים, מאות אלפים בשנה, שאנחנו רוצים להוסיף לתעשייה והמדינה מבורכת בזה שהיא רוצה לעזור ולתמוך. אני חושב שצריך להפוך את התמונה ולהגיד 'אנחנו רוצים לשלם פר הצלחה'. ומה זה הצלחה? אני חושב שהמדינה צריכה לדבר על מה זה הצלחה מבחינתה, מה זה עובד בתעשיית ההייטק, להגדיר את זה, להגדיר כמה מוכנים לשלם יותר על אוכלוסיות מוחלשות שנכנסות לתוך התעשייה, אם זה מהפריפריה או ממגזרים, ולעבוד מהסוף להתחלה. להגיד בעצם 'אנחנו מוכנים לשלם X כסף על כל אחד כזה' ולתת לנו שיודעים לעשות את העבודה, לעשות את זה כמו שצריך. מה זה אומר כמו שצריך? זה אומר לשבת יחד עם הרשויות הרלוונטיות, והיו לנו דיונים עם הילה, ואני אשמח גם לשבת עם כל אחד כאן בצורה אישית, ולהגיד את מה צריך להסיר מהדרך. מה מפריע היום כדי להגיע לאותן תוצאות. אלה מגבלות כמו דברים טריוויאליים שלפעמים יש ויש חסמים כמו שזה פוסל כיתה שלמה אם יש בכיתה אנשים ללא בגרות.

תודה רבה. המסר נקלט ואנחנו גם נמשיך לקדם את הנושא הזה. זה גם איזה שהוא פורמט מעניין, על בסיס הצלחה. זה אחד הקריטריונים. שירה ברלינר רצתה להתייחס לנושא החברה החרדית במשפט. בבקשה.

משפט אחד. אני לא אכנס לתכניות, רק אגיד שבהקשר של החברה החרדית אנגלית היא אישיו מאוד משמעותי.

זה החסם השקט האמיתי המשמעותי ביותר.

את מדברת על נשים או גברים?

גם וגם. וגם בחברה הכללית. האנגלית בארץ בשביל באמת לעבוד בהייטק כמו שאמרת, כמו שצריך ולא במסביב ולא במן איזה שכר, אנגלית צריכה להיות רמת שפת אם, בטח בחברה החרדית אבל גם בחברה הכללית יש פער מאוד גדול באנגלית. זה זועק מכל עבר, גם במשרד העבודה עובדים - - -

אני מתפלא. בחברה הכללית רואים כל הזמן סרטים באנגלית.

ועדיין.

ועדיין. ובפרט באוכלוסיות מרוחקות מעולם ההייטק זה מאוד מאוד בולט ודורש דיון.

תודה רבה. נמצאת איתנו סיון טולדו מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.

תודה רבה. האוניברסיטאות מכשירות מספר לא ענק של בוגרים ובוגרות במדעי המחשב אבל מספר משמעותי, והבוגרים והבוגרות האלה הם חלק מאוד משמעותי מתעשיית ההייטק, הם מובילים - - -

פרופ' טולדו, אתה יודע כמה מכשירים בשנה?

אוניברסיטת תל אביב מכשירה בערך 300 בשנה, חלק מהאוניברסיטאות האחרות קצת יותר אבל לא הרבה יותר.

מה היו אחוזי הגידול בשנים האחרונות של אוניברסיטת תל אביב, תוכל להתייחס?

אחוזים זעירים. אחוזים מאוד קטנים. על זה רציתי לדבר, לכך באתי לישיבה. אחוזים מאוד קטנים. אני רק אשלים את המשפט הקודם, בשבוע שעבר התפרסם השכר הממוצע של בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות, הבוגרים שלי חמש שנים לאחר סיום התואר מרוויחים שכר ממוצע של מעל 36,000 שקל. אלה אנשים מאוד פרודוקטיביים, יש ביקוש עצום, השכר הזה מראה ביקוש עצום בתעשייה לבוגרי האוניברסיטאות במדעי המחשב.

בשלב שלפני הקבלה אנחנו רואים ביקוש עצום של מועמדים ומועמדות טובים ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטאות ואנחנו מקבלים חלק קטן מהם. חלק לא זעיר, אבל חלק קטן מהם, הרוב נדחים מלימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות והולכים או ללמוד מקצועות אחרים או לאוניברסיטאות ומוסדות אחרים, במכללות במקומות אחרים שזה בסדר אבל לא אותה רמת הכשרה.

יש כל מיני חסמים, יש חסמים כספיים, אני מאמין שות"ת תטפל בזה, ות"ת פועלת בצורה עניינית ומבינה את המערכת האוניברסיטאית והיא תטפל בזה. יש במוסדות שונים חסמים שונים ומה שמשותף לכולנו זה מחסור מאוד קשה במתרגלים/מתרגלות, בודקי ובודקות תרגילים. הסגל הזוטר. האנשים שעומדים בקבוצות קטנות מול הסטודנטים והסטודנטיות ומעבירים את החומר, והסיבה לזה היא שאותם בוגרים שמרוויחים שכר מאוד יפה באוניברסיטאות הם הפוטנציאל להיות הסגל הזוטר שמלמד את הדור הבא. התעשיה שותה אותם, שואבת אותם, מעסיקה אותם מצד אחד. אין אינסנטיב לאנשים ונשים לבוא ללמד באוניברסיטאות בהוראה בקבוצות קטנות, עתודאים אקדמיזטורים, אנשים שמתגייסים לצבא, נעלמים בצבא לחמש-שש שנים, הצבא לפעמים מרשה להם ללמוד אבל לא מרשה להם לתרגל אצלנו לא מרשה להם ללמד אצלנו. הם מלמדים בצבא אבל לא אצלנו.

מעבר לכסף צריך שינוי מבני שייצר כוח אדם שיכול ללמד והדבר הזה ייתן ריבית דריבית, ההקצאה של כוח אדם תתן בהמשך כמות הרבה יותר גדולה שהאוניברסיטאות תוכלנה להכשיר, הן תוכלנה להכשיר הרבה יותר ממה שהן מכשירות עכשיו. תודה רבה.

תודה רבה פרופ' טולדו. נמצאת איתנו טליה ישפה נציגת משרד האוצר.

אני רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באג"ת. הקשבתי לכל המשתתפים, אני גם חברה בוועדה הבין-משרדית שציינה הילה. אנחנו לומדים את הנושא לעומק, את המענים הקיימים בממשלה, את הפערים, וכמובן שואלים את עצמנו איפה הערך המוסף של הממשלה ביחס למאמצים הרבים שכבר נעשים בתחום ושנעשים מזה שנים לא מעטות, ואנחנו כמובן כמו שאמרתי, משתתפים פעילים בדיונים כדי לגבש את ההמלצות, לבחון את עצמנו ולראות מה אנחנו יכולים לחדש ביחס לצרכים שהוצגו כאן על ידי זוויות ההסתכלות השונות.

תודה רבה. אני מתנצל בפני הדוברים הרבים שלא יצליחו לדבר היום. אנחנו נמשיך את הדיונים האלה גם בתוך הוועדה וגם מחוץ לוועדה ואנחנו נהיה בקשר. ח"כ בן צור בבקשה, אתה תהיה הדובר האחרון.

תודה. רבותי, מדינת ישראל נחשבת מדינת סטארטאפ, כל החוכמה נמצאת פה וזה לא פלא, החוכמה נמצאת אצל היהודים, סליחה על ה-, אבל אני אומר שוב, השאלה היא איך אנחנו מתייחסים. מאות בנות מהציבור החרדי לומדות תוכנה ונפלטות לשוק. לצערי עדיין לא כמו שהיה בעבר, אבל עדיין יש ניצול ציני של הרצון שלהן להיות חלק ממערך העבודה וחברות שונות מנהלות כמו שוק, סליחה על הביטוי, שוק עבדים. ממש כך, בשכר נמוך בצורה משמעותית, בעבודה קשה, בתנאים, מקימים מרכזים כאלה שמסיעים אותן באוטובוסים מאורגנים וזה חיובי, אבל כדי שבת כזאת תצליח לפרוץ קדימה מתוך מאות בנות ובתחרות שנמצאת שם, זה דבר מאוד קשה.

אני אומר שכל זה עוד עם המענקים של משרד הכלכלה שמעביר לאותם מעסיקים ופה אמר נציג מטריקס 'אנחנו משלמים מעבר לשכר מינימום', באמת תודה רבה. אנחנו מאוד מודים לו שהוא משלם מעבר לשכר המינימום, אבל אני חושב שזה ניצול וצריך לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה.

אמרתי לרון בשבוע שעבר, סליחה שאני מכניס עניין אישי. גם הבת שלי ג'וניורית. יש לי שתי בנות מתכנתות ועובדות וזו השלישית והיא ג'וניורית והיא מתקשה מאוד למצוא עבודה סבירה ונורמלית בסביבה תומכת, יש לנו תנאים, נכון, בסביבה תומכת. אבל אני חושב שכשהבנות האלה עובדות הן נותנות את כל כולן לעבודה. אין להן עניין לשוטט באינטרנט לדברים כאלה ואחרים והן מחפות אחת על השניה אם מישהי נעדרת בגלל לידה או דברים אחרים. הן בנות שמוסר העבודה שלהן אין לו אח ורע והן עם אמביציות גבוהות, רוצות ללמוד, רוצות להצליח, רוצות להתקדם ויש להן מטרות. לכן אני חושב שצריך באמת לתת את הדעת גם משרד המדע וגם משרד הכלכלה, איך משפרים את התנאים כדי שבאמת יהיה להן כדאי לצאת מהבית.

תודה רבה. ברשותכם אני רוצה לסכם את הדיון הזה. הדיון קודם כל נועד כדי שאנחנו נקבל נתונים, נלמד בצורה מעמיקה יותר את הנושא שאנחנו מדברים עליו. אני רוצה להודות להילה מנכ"לית משרד החדשנות על שותפות אמיתית. אנחנו מבינים שיש צורך משמעותי בענף ואתם צריכים להבין שיש פה כתובת רצינית שהולכת להרים את הכפפה הזאת, ואנחנו מדברים על משרד הכלכלה ומשרד האוצר שנמצאים איתנו כאן, כל משרדי הממשלה שמבינים שמה שעשינו עד עכשיו כנראה לא היה מספיק וצריך לעשות יותר.

אנחנו נלמד בצורה מעמיקה יותר את הדרכים שלנו לפקח ולעשות מדידה והערכה למה שעשינו עד היום. אנחנו מבינים שיש הרבה מאוד גופים שכל אחד עושה הכשרות לנושא של ההייטק, ואני לא בטוח שכולנו עדיין מבינים מהו הייטק ולאן אנחנו רוצים לכוון, ואם זה יהיה רק למקצועות המסורתיים שאנחנו מכירים בהייטק או שאנחנו רוצים להרחיב את זה. ואני כבר אומר לכם שנרצה להרחיב את זה, כי אם אנחנו מציבים לעצמנו יעד שאפתני של עלייה משמעותית באחוז המועסקים בענף ההייטק, אנחנו צריכים לפתוח ולהרחיב את ענף ההייטק, אחרת לא נגיע ליעד הזה.

אנחנו נעסוק פה גם בוועדה וגם מחוץ לוועדה באיך כולנו משתפים פעולה יחד עם החברות שרוצות לקלוט את העובדים. בסופו של דבר הסינרגיה בינינו צריכה להיות מושלמת כי ככל שנהיה טובים יותר, ככל שכולנו נשתף פעולה יחד, ככל שהמשאבים שלנו יושקעו במטרה אחת כך ההצלחה שלנו תהיה גבוהה יותר, ולשם אנחנו שואפים ואחת הסיבות המשמעותיות שיש ועדה כזו פה כוועדת משנה של הוועדה לכלכלה זה בדיוק לפקח על הדברים האלה, לראות שכל משרדי הממשלה מסונכרנים ומבינים מה מטרת העל שלנו.

אני כבר שומע הרבה זמן שיש ועדה בין משרדית ועדה טובה שהיא גם תגיע לפה ותציג לנו את החומר בהמשך. ואני רוצה לומר לכם שאני ובכלל ועדת כלכלה, יושב פה יו"ר הוועדה מיכאל ושומע אותנו, אנחנו מיינדד לנושא הזה. אנחנו רוצים שהוא יצליח. לא ניתן לו ליפול בין הכסאות. אני לא רוצה לשמוע בעתיד על כך שחברות ישראליות מעסיקות כל מיני עובדים בכל העולם במקום לקלוט עובדים שלנו. אני לא רוצה לשמוע שיש איזה שהוא שכר שונה בין עובדים מהמגזר החרדי או מגזרים אחרים לעובדים אחרים. המטרה שלנו בסופו של דבר תהיה לפתוח את הענף הזה, שאנחנו מבינים שהוא הענף שמושך את הכלכלה הישראלית למעלה, הוא הקטר של הכלכלה הישראלית. ככל שנפתח אותו, נפתח את הכלכלה הישראלית וככל שנפתח את הכלכלה הישראלית נפתח את מדינת ישראל, וככל שמדינת ישראל תהיה טובה יותר והכלכלה תהיה חזקה יותר, יוקר המחייה יירד, יהיה טוב יותר לחיות פה. וזו מטרת העל שלנו ואני בטוח שנצליח לעשות את זה יחד כי יש פה אנשים רציניים ואנשים טובים ואנשים שרוצים לעשות את זה יחד איתנו.

אז אני רוצה להודות לכולכם ולהתנצל בפני כל מי שלא הצליח לעלות ויש רבים וטובים. אני אבקש שבפעם הבאה הוועדה הזאת תהיה אפילו יותר ארוכה. כמות האנשים שרצו היום לעלות ולדבר היא באמת גדולה וחריגה לוועדה ואני שמח על כך, זה אומר שיש רצון אמיתי למצוא פתרון לבעיה הזו. אני גם שמח על הבשורה שנאמרה פה, שנפתח את ההכשרות גם להכשרות דיגיטליות, כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על תחום טכנולוגי ודיגיטלי וככל שנשתמש בכלים של אותו ענף, כך ייטב לנו.

אני רוצה להודות לכם ולאחל לכם שבוע טוב. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:38.