פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
22/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת משנה של הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
יום שלישי, כ"א באדר א' התשפ"ב (22 בפברואר 2022), שעה 11:00

תוכניות מפורטות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים.

חברי הוועדה: מופיד מרעי – היו"ר
עלי סלאלחה – מ"מ היו"ר

רוסלאן עותמאן - עו"ד, רפרנט תכנון ובניה, משרד המשפטים, אגף רישום והסדרי מקרקעין

אסף עפרון - מנהל אגף מודיעין אכיפה וגבייה, הרשות לאכיפה במקרקעין

ירון טוראל - אדריכל, אכיפה וגבייה, הרשות לאכיפה במקרקעין

פבלו אספינו - אכיפה וגבייה, הרשות לאכיפה במקרקעין

מיכל מריל - מנהלת אגף בכיר תכנון חברה וקהילה, מינהל התכנון

מתן שחק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מודי סעד - ראש המועצה המקומית יאנוח ג'ת

והיב חביש - ראש המועצה המקומית ירכא

ואיל מוגרבי - ראש המועצה המקומית עין קנייא

פריד גאנם - ראש עיריית מע'אר

שפיק חאמד - מע'אר

אמל ביבאר

אפרת שלמה - חבר תרגומים



תוכניות מפורטות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים.

בוקר טוב לכולם, היום יום שלישי כ"א באדר א' התשפ"ב, 22 בפברואר 2022, אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים. הנושא שלנו היום זה תוכניות מפורטות בישובים הדרוזים והצ'רקסים.

אני פותח ואני אומר, זה לא הדיון הראשון שאנחנו דיברנו על התכנון המפורט ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, הדיון הראשון של הוועדה היה בנושא הזה, מפאת חשיבות הנושא, מאחר והנושא הזה חשוב, אני ביקשתי מכמה גורמי מקצוע שיכינו נתונים ממוסדות הממשלה, גם יחידת הפיקוח, מינהל התכנון אני מניח, מינהל התכנון נמצא איתנו כבר בזום? מינהל התכנון הארצי גברת מיכל מריל, ועדת התכנון המחוזית וכמובן ועדות התכנון המקומיות גם בהמשך.

מכל הגורמים האלה אני ביקשתי שיכינו נתונים, שיכינו נתונים כדי שנדע איפה שאנחנו נמצאים, והטכניקה תהיה כזו, שאנחנו כל דיון נדבר וננתח, ונציג את תמונת המצב והתכנון המפורט בשלושה יישובים, מקסימום ארבעה יישובים, כך שנוכל בעצם לתפור את כל היישובים. כלומר התחלנו ברמה הכוללת, כרגע אנחנו מתחילים להיכנס לרמה של פר יישוב, והבעיות שנוגעות לאותו יישוב.

תראו, אני אומר את זה גם לראשי רשויות, כי ראשי הרשויות נכנסים לדיון, יו"ר הפורום וראשי הרשויות הם גם עסוקים בדיונים של שעתיים, א' צריך סבלנות, ו-ב' אפשר גם שגורמי המקצוע של הרשות יהיו עד לזמן שאנחנו מדברים על אותו יישוב, זה נושא אחד.

הנושא השני, מרוב שהבעיה כואבת, הציפייה שהפתרונות יהיו מיידיים, אנחנו כוועדה שעניינה לוודא את היישום של החלטות הממשלה, במיוחד לגבי הפיתוח של היישובים הדרוזים והצ'רקסים, במיוחד בנושא התכנון, אנחנו מפה מעלים, זה כלי פרלמנטרי, להעלות את הנושא לגורמים שמקבלים את ההחלטה עוד פעם, כמו שעשינו שבוע שעבר.

הבנו שתקציב התכנון הוא לא מספיק, התקציב שתוקצב לנו לכל היישובים הדרוזים בתוכנית הכלכלית, אני לא רוצה לקרוא לזה תוכנית חומש, אבל היה בתוכנית החומש הקודמת גם תקציב, ועם זה משרד השיכון שאמון על התכנון, הלך יחד עם הרשות לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים, כדי לבדוק בעצם כמה כסף חסר. כי מצד אחד, אני מדבר עם השר חמאד עמר, שר במשרד האוצר, שאומר לי כל גרוש לתכנון תקבלו, אז כדי שנקבל כל גרוש לתכנון, אנחנו צריכים לבוא ולדעת כמה אנחנו צריכים. אז ה-54 מיליון, ותוספת של 6 מיליון ליישובי רמת הגולן לא מספיק, אז זה היתרון של הוועדה, וזה תפקידה של הוועדה ושלנו כחברי כנסת, כדי לפקח על הנושא הזה.

זה הנושא, אנחנו מדברים היום על שלושה יישובים, עין קנייא ברמת הגולן, על מע'אר, על יאנוח ג'ת ועל ירכא, ולפני זה אנחנו נשמע נתונים, גם מכון המחקר של הכנסת, ה-ממ"מ פה מופיע מחמוד מרי, ככה זוכרים את זה, הכינו את הנתונים, עם הזמן גם מתחילים לרכז נתונים יותר קונקרטיים לתכנון המפורט וזה התפקיד, בסוף יהיה לנו פה מאגר נתונים, אגב יכולים להשתמש בו גם ראשי רשויות, יכולים לבוא ולהגיד, אנחנו מבקשים לדעת כרגע תמונת מצב תכנונית לגבי יישוב X.

אני יודע שיחידת הפיקוח זה לא התפקיד שלה תכנון, אבל עשו מיפוי תכנוני, ואני ניצלתי את זה, ופה גם אני רוצה להגיד מילה טובה, גם לעבודה שהכינו יחידת הפיקוח בהנחיה של השר חמאד עמר, ואני פגשתי אותו אתמול בנושא הזה, והוא מחזק את ההצגה שלכם, את הדברים שאתם עושים, בעיקר בסיוע לתכנון. כי בסופו של דבר אני אומר ליחידת הפיקוח משפט אחד, כשאנחנו מסיימים את התכנון ביישובים הדרוזים והצ'רקסים אנחנו לא צריכים אתכם, אתם תהיו מובטלים, השאיפה שלי בחיים שאתם תהיו מובטלים, בואו נשלים את התכנון ואנחנו פה כדי לעשות את המקסימום כדי שהתכנון יתקדם.

אני מבקש להתחיל במה שאתם, מרכז המחקר הציג, אחרי זה יחידת הפיקוח, דברו בכללי, מסקנות ונתקדם, בבקשה.

תודה אדוני היו"ר, אני מתן שחק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת הדיון היום כתבנו מסמך נתונים קצר שמציג את נתוני מינהל התכנון, על תוכניות מפורטות ביישובים הדרוזים והצ'רקסים.

מידע כללי על היישובים, מדובר ב-20 יישובים, שיש בהם כ-174 אלף נפש, 42 אלף דירות מגורים, לפי מרשם דירות מבנים של הלמ"ס.

20 יישובים, זה כולל רמת הגולן?

כן, ארבע יישובים ברמת הגולן והייתר בגליל ובכרמל, בעשר השנים האחרונות ניתנו ביישובים האלה כ-7,000 דירות בהיתרי בנייה, וכ-9,000 דירות בהתחלות בנייה.

אני אסקור בקצרה את יעדי הממשלה לתכנון מפורט ביישובים ערביים, ובכלל זה יישובים דרוזים וצ'רקסים, אז הממשלה קבעה בתוכנית האסטרטגית לדיון ועודפים לפני כן ב-2016 יעדים לתכנון מפורט ביישובים ערביים ובכלל זה ביישובים דרוזים וצ'רקסים לפי מחוזות, לא נקבעו יעדים ספציפיים ליישובים דרוזים וצ'רקסים אלא נכללים בסך הכל.

כמו שאפשר לראות בתרשים, במחוז דרום תוכננו יותר מפי שניים מהיעדים שנקבעו, מחוז מרכז 170% מהיעדים שנקבעו כלומר כמעט פי שניים, ומחוז ירושלים לעומת זאת, יש חוסר של יותר מ- 60% מהיעדים, מחוז חיפה ומחוז צפון גם לא עמדו ביעדים, כשבחיפה 40% פחות מהיעדים שנקבעו, ובמחוז צפון 23%.

רק אציין שהיישובים הדרוזים והצ'רקסים נמצאים במחוזות חיפה וצפון, בהם הממשלה לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה לשנים 2016 – 2020.

חיפה ככה בשביל לסבר את האוזן, גם לצופים וגם למשתתפים, זה דליית אל כרמל ועוספיה שייכים לחיפה, שאר היישובים שלנו שייכים למחוז צפון.

באשר לתוכניות מפורטות מאושרות ביישובים דרוזים וצ'רקסים, אז ב-20 השנים האחרונות אושרו 256 תוכניות מפורטות בשטח כולל של כ-130 אלף דונם, בהם תוספת של כ-33 אלף דירות, שכמו שאפשר לראות בגרף השמאלי, רואים את מספר הדירות לפי שנת האישור של התוכנית, אז מספר הדירות בתוכניות מפורטות מאושרות, היה נמוך מאוד עד שנת 2013, ואז רואים עלייה משמעותית שהגיע לשיא ב- 2017, אז אושרו כ-10,000 דירות בתוכניות מפורטות, ולאחר מכן יש ירידה דרמטית גם כן.

כשאתה אומר אישורים, אתה מתכוון להיתרי בנייה?

זה דירות נוספות בתוכניות מפורטות שאושרו, זה לא היתרי בנייה, זה רק תוכניות מפורטות מאושרות.

שהוגשו?

לא, שאושרו כבר.

שהוגשו ואושרו?

אישור שתוכנית מפורטת סטטוטורית.

שהתוכנית אושרה בוועדה?

כן.

לא בהכרח שאם התוכנית של פלוני לקח והגיש תוכנית להיתר בנייה לוועדה המקומית?

זה לא היתרי בנייה ולא התחלות בנייה, מדובר רק - - -

התשובות שלהם, הנתונים שלהם, שהדברים יהיו ברורים.

בדיוק, עוד מעט אני אראה את זה ביחס להתחלות בנייה ולהיתרי בנייה, בינתיים מדובר רק בתוכניות מאושרות.

בתרשים הזה אפשר לראות, דירות ותוכניות מאושרות, היתרי בנייה והתחלות בנייה, ושוב רואים את העלייה הדרמטית בשנים 2014 – 2018 כשהשיא זה 2017.

אני לא יודע להסביר למה, דרך אגב שבוחנים את מספר התוכניות שאושרו ולא את מספר הדירות שנוספות בתוכניות, אז דווקא השיא מגיע ב-2015, כלומר השאלה היא כמה דירות יש בכל תוכנית, יכול להיות הרבה תוכניות עם מעט דירות, ויכולות להיות תוכניות ספורות אבל שיש בהם תוספת של הרבה דירות יחסית.

מה שאפשר לראות, שוב אין לנו אפשרות לקשר את נתוני התוכניות המפורטות עם נתוני היתרי הבנייה והתחלות הבנייה, אבל מה שאפשר לראות פה מהתרשים הזה, שלכל הפחות בשנים האחרונות, קשה לראות השפעה של מספר הדירות הגדול שאושר בשנים האחרונות, קשה לראות השפעה על היתרי הבנייה ועל התחלות בנייה בשלב הזה, שוב קשה לדעת כמה מהם מומשו וכמה לא, אבל רואים שיש שינוי משמעותי במספר הדירות שאושרו בתוכניות מפורטות, ולעומת זאת כמעט ואין שינוי בהתחלות הבנייה ובהיתרי הבנייה.

מעבר למגורים, בתוכניות האלה נוספו כ-600 אלף מ"ר למסחר, כ-300 אלף מ"ר לתעסוקה, 57 אלף מ"ר למלונאות ותיירות, מה שמאוד בולט, שוב אני לא יודע להגיד ביחס לצרכים ושוב זה אגרגטיבי לכל היישובים, אבל מה שמאוד בולט זה שכמעט ולא נוספו שטחים למבני ציבור, התוספת היא זניחה והיא מפוזרת בין תוכניות רבות, ככה שבעצם התוכניות למעשה לא כוללות שטחים משמעותיים למבני ציבור.

אנחנו מציגים את הכל אגרגטיבי, יש תוכניות שעוסקות בפיתוח של מסחר ותעסוקה ופחות בדיור, יש תוכניות שעוסקות יותר בדיור, אבל בסך הכל אפשר היה לראות שבתוכניות שאושרו, כמעט ואין מבני ציבור, שזה אחת הבעיות ביישובים האלה.

עכשיו אנחנו מציגים נתונים על תוכניות מפורטות בהליכי תכנון סטטוטורי, שעדיין לא אושרו, זה מה שנמצא בצנרת מה שנקרא, בסך הכל יש כ-71 תוכניות שמוצעת בהן תוספת של כ-11 אלף דירות ביישובים האלו, כשאפשר לראות בתרשים השמאלי, חלק גדול מהדירות נמצא בשלבים יחסית מתקדמים של התכנון, פרסום הפקדה, וכמובן מעט מאוד יחסית בשלבים סופיים ממש.

מבחינת תוספת שטחים בתוכניות האלו, אפשר לראות שיש תוספת משמעותית של שטחים למלונות ותיירות, כ- 2.3 מיליון מ"ר.

כמה דונם? אתה אומר 2.3 מיליון זה נשמע כאילו לקחת את כל שטח של ישראל?

בדרך כלל את הדברים האלה סופרים במטר מרובע, מאחר ומדובר במבנים.

כמה זה 2 מיליון מטר, זה 20 דונם או 2,000 דונם?

אני לא יודע להגיד כמה זה בדונם, אני יודע פשוט שסופרים את זה ככה כי זה במבנים ולא על השטח על הקרקע.

כשהלכת על מטר מרובע לתיירות.

הכל במונחי מטר מרובע.

כן, בערך 2,000 מ"ר לתיירות.

כ-100 אלף מ"ר למסחר, כ-100 אלף מ"ר למבני ציבור, וכ-30 אלף מ"ר לתעסוקה, גם כאן אפשר לראות שמבני הציבור, יש יותר כמובן ממה שאושר ב-20 שנה אחרונות, אבל עדיין מדובר בהיקף נמוך יחסית ליתר תוספות השטחים.

יש כמה נקודות שנרצה להעלות בנושא בעיות וסוגיות שמשפיעות על האפשרות גם לגבש תוכניות מפורטות וגם לממש אותם, כלומר להוציא אותן לפועל ולבנות בהן ממש מתוקף התוכנית.

אלה סוגיות שבעצם אתם כתוצאה מהמחקרים שלכם?

זה מתבסס על המידע שריכז מינהל התכנון בנושא, וצוות החסמים של משרד המשפטים, שהגיש את ההמלצות שלו בסוף שנת 2020 בנושא חסמים בשוק הנדל"ן ביישובים ערביים בכלל, ובכלל זה יישובים דרוזים וצ'רקסים. אני מניח שאנשי מקצוע ואנשי רשויות המקומיות מכירים את הסוגיות האלה, פשוט כדאי לנסח אותם ולהעביר אותם.

דבר אחד זה בעצם מיעוט קרקעות מדינה וריבוי קרקעות פרטיות ביישובים האלו, זה משקף שני היבטים משמעותיים, דבר אחד זה הצורך להקצות שטחים למבני ציבור מהקרקע הפרטית, דבר שנתקל לפעמים בהתנגדות, והוא נושא רגיש ביישובים האלו מאחר ולקרקע מיוחס ערך תרבותי, שהוא לא מתמצה בערך הכלכלי שלהם, ובסופו של דבר ללא הפרשות כאלו לא יהיה ניתן לספק את צרכי הציבור ביישוב, מצד שני המשמעות של זה היא שלמדינה יש יכולת מוגבלת ליזום תוכניות וליזום בנייה בפועל בתחומי היישובים האלה, באופן שיאפשר בנייה רוויה, דבר שעשוי לשפר את האפשרות לפתור את מצוקת הדיור ביישובים האלה. בנייה רוויה בדרך כלל לא נעשית על הקרקעות הפרטיות, ומאחר ואין הרבה אדמות מדינה, תוכניות כאלה כנראה יהיו מעטות מאוד.

העדר שוק נדל"ן משוכלל, כלומר יש מיעוט סחר בקרקע, מיעוט יזמות תכנונית ויזמות בנייה, ודפוסי הבנייה והמגורים יחסית מסורתיים, דבר שמגביל שוב את מספר הדירות שנבנות בפועל, יכול להיות גם שבעצם נבנות פחות דירות מאשר מה שיש בתוכניות המאושרות, אין לי נתונים ספציפיים על זה אבל זו אחת ההשלכות האפשריות, ריבוי בעלויות על הקרקע.

בגלל שיש ריבוי אדמות פרטיות, והאדמות הפרטיות ככה להשכלה כללית, חשוב שתדעו את זה, הם לא נמצאים בבעלות של כל התושבים, הם בבעלות של אחוז מסוים, נדמה לי 20% יש להם אדמות, יוצא בפועל ש- 20% מהתושבים, לא מדייק באחוז המדויק, אבל חלק קטן מהתושבים, יש לו נכסים שהם למעשה יכולים לבנות עליהם, אבל בכלל עם כל הגידול הטבעי או הגידול השלילי, חוסר גידול טבעי שיש לנו, אז אין לו איפה לבנות ונוצרה בעיה עם אלה שאין להם, ואז אנחנו צריכים לספק להם אדמות מנהל, שכונת חיילים משוחררים, כדי שבאמת יהיה להם יכולת לרכוש, לבנות ולהתגורר בבית נורמלי.

נכון, באמת כמו שיו"ר הוועדה אמר, אחת ההשלכות המשמעותיות, גם בנוגע לצדק חלוקתי וגם בנוגע להיתכנות לבנות גם לאנשים שאין בבעלותם קרקע, ככל שאין בנייה יזמית, כלומר שלוקחים שטח, ובונים עליו בנייה רוויה יחסית ומשווקים את הדירות לאנשים פרטיים ולא את הקרקע למשפחה, אז זה עשוי לתת מענה יותר מתאים, גם למי שאין לו קרקע וגם באופן כללי לבנות יותר דירות.

ריבוי בעלויות על הקרקע ורישום בעלויות לא עדכני בטאבו, דבר זה משפיע מאוד על יכולת המימוש גם ההתאמה של התכנון להרכב הבעלויות הקיים, וכתוצאה מכך גם על הסיכוי לממש את התוכנית.

ככל שרישום התכנון מה שנקרא טבלת איחוד וחלוקה, נעשות לא בהלימה למצב הבעלויות הממשי, הסיכוי של התכנית לצאת לפועל הוא נמוך, ככל שהרישום של הבעלויות יהיה יותר מדויק ויותר עדכני, ככה אפשר יהיה לגבש תכניות איחוד וחלוקה של המנגנון שמקשר בין התכנון לבין הבניה ולעשות אותן בצורה שתאפשר מימוש של תכניות.

בחלק מהיישובים יש תכניות מתאר שהין אינן עדכניות, דבר שעשוי גם כן להשפיע, רק נציין שבכל הרשויות, בכל היישובים יש תכניות מתאר, חלקם בתהליך עדכון, ב-20 יישובים יש תוכניות מתאר בהליך עדכון, זה גם מופיע במסמך בפירוט.

כמובן בנייה לא חוקית, תכנון והסדרה שהם דברים שבעצם הולכים ביחד, מצד אחד תוכנית מפורטת עשויה לאפשר הסדרה של בנייה לא חוקית שנעשתה בתחומה, יכולה לאפשר להפיק היתר בנייה מה שנקרא היתר לגיטימציה ולהכשיר את המבנה.

מצד שני, תוכנית מפורטת אם במהלך התכנון או לאחר אישור התוכנית נבנים מבנים לא חוקיים בשטח שמיועד למבנה ציבור, לכבישים, לדרכים, התוכנית לא תוכל לצאת לפועל, בעצם הבנייה הזו מסכלת תכנון ויכול להיות מצב שבעצם תוכנית בכלל לא תוכל להתממש, או שיהיה צורך לתכנן אותה מחדש.

אתה אומר, אני רוצה לחדד את זה כי אנחנו לא לבד כאן בדיון.

אני בטוח שחבריי מרשות האכיפה יוכלו לפרט יותר.

לא רק אנשים פה, הרי גם צופים בנו, גם ראשי רשויות והדיון הזה גם משודר, גם פתוח וגם יוכלו לראות את זה. חשוב מאוד להסביר את המשמעות של הסעיף האחרון ועל זה אני ארחיב קצת.

חברים, כל בנייה שהיא בשטח ציבורי, במיוחד בדרכים, בכבישים, היא יכולה לתקוע את התוכנית המפורטת, המשמעות של תקיעת התוכנית המפורטת, היא לא מוגשת, אני לא מדבר כרגע על הפקדה, היא לא עומדת בתנאי הסף, גם אם היא מוגשת ויש אישור, קבלה, היא לא יכולה להיות מופקדת, אלא בתנאים כמובן שמבנה גם לא ישב כי הוא פוגע בתכנון, לכן חשוב מאוד לתושבים ולאזרחים ולראשי הרשויות, לוודא שכל מבנה, וכל תכנון שנמצא בתוך התכנון המפורט, כלומר תכנון נקודתי בתוך התכנון המפורט, חייב להיות שהוא עולה בקנה אחד עם התכנון העתידני, כי אחרת התכנון יכול להיתקע.

מאוד, מאוד חשוב שהנושא הזה יהיה ידוע אצל כולם, במיוחד בנושא התוכניות.

במילים אחרות, חברים, לא לבנות בתוך כבישים.

וכמה שאלות לדיון שאני מניח שיעלו במהלך הדיון, זה בעצם מהם החסמים המרכזיים לגיבוש של התכניות, חלק מנינו כאן, ומהם החסמים בפועל, יכול להיות שזה משתנה בין יישובים, למימוש של תוכניות כאלה, תודה רבה.

תודה למרכז המחקר של הכנסת, ואני אומר, גם הדיונים האלה, ככל שהם מתמשכים ומוצגים כיום פה נתונים, תאספו אותם, תרכזו אותם.

אני רק אציין שבמסמך יש פירוט לפי יישובים, בנספח יש טבלה לכל יישוב, בדיוק איזה תוכניות מאושרות, ואיזה תוכניות בהליכים.

באמת תודה רבה, אני רוצה לתת לך את הכבוד גם להגיד כמה דברים, אז ברוך הבא לחבר הכנסת עלי סלאלחה.

אומר שאנחנו פתחנו את הדיון, א' אני אבקש משפט או שני משפטי פתיחה, מי שהציג את הנתונים כרגע זה מרכז המחקר, אחרי זה הפיקוח עשה עבודה והוא יתחיל להציג אותה.

אני אומר לכולם, גם לשותפים בזום, חבר הכנסת עלי סלאלחה ב- 11:30 יחליף אותי ל- 10 דקות כי אני יוצא לתקשורת, וינהל את הדיון עד שאני אחזור ואנחנו ממשיכים.

בבקשה חבר הכנסת עלי סלאלחה.

טוב חברים, אני מברך על הדיונים שאנחנו מקיימים פה, בגין החברה הדרוזית, הדברים האלה לא היו קודם לכן, הציבור שלנו לא ידע הרבה דברים ולא הגיע אליו מידע שכן חשוב.

בעצם הדיון ותוכניות מפורטות, ותוכניות מתאר וכל מה שכרוך בזה, זו הבעיה האקוטית של החברה הדרוזית, זו הבעיה שתקעה את הדרוזים והפכה הרבה מאוד אנשים מהם לעבריינים בעל כורחם, הם אנשים, הרבה פעמים בשירות סדיר, הרבה פעמים אנשים בשירות קבע, והרבה אנשים שהם פנסיונרים של מערכת הצבאית, שאין להם ברירה והם חייבים לבנות בית לרווחת הילדים שלהם.

דרך אגב, אם אני לוקח היום לדוגמא את בית ג'אן, שהיה לה 47 אלף דונם שטח שלה, היום בית ג'אן שהיא 13 אלף תושבים, יש לה 6,008 דונם בלבד, זה שטח השיפוט שלה, אז לאיפה אנשים ילכו? איפה יבנו? מה אנחנו לא רוצים להביא ילדים לעולם הזה, שיהיו חיילים אמיצים וטובים?

חברים יש בעיה, הבעיה צריכים לפתור אותה ומיד, וכל יום שאנחנו לא פותרים את הבעיות של התכנון והבנייה, מצבנו הנפשי, החברתי, וכמובן את מרחב החיים שלנו, ניזוקים באופן משמעותי.

ואני אומר לכם, הצעירים שלנו מתוסכלים אבל הם חכמים, הם אנשים שיודעים מה לעשות, הלכנו כברת דרך, לפני קום המדינה ועד עכשיו, אני אומר מכאן, אנא ובבקשה, תנו לדרוזים, תיטיבו איתם, תחזירו להם חלק מהאדמות שהפקעתם אותם, שייבנו עליהם את הבתים שלהם, והאדמות הפרטיות, הן לא צריכות להיות הבעיה בתכנון או בנייה.

אז שייתנו לנו שטחים, כפי שעושים בכל יישוב ויישוב במדינת ישראל, מקצים לו שכונה חדשה, ואני חי בצפון, וכל יישוב יש לו שכונה חדשה שבנו אותה והיא ריקה, ואנחנו מחפשים לילד שלנו, לבת שלנו, לזוג הצעיר הזה, מקום לגור בו, מצב מאוד, מאוד קשה, תיקחו אותו בחשבון.

אני אומר לכם, אני לא רוצה לאיים, אני לא אוהב לאיים, אבל כנראה הדרכים שלנו באיזה שהוא מקום, ילכו לכיוונים שהם לא כיוונים חיוביים, אנחנו רוצים להישאר בכיוון החיובי, בשיתוף פעולה מלא, בלהיות ביחד ולצאת לדרך ביחד. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת עלי סלאלחה על הדברים החשובים, אנחנו אגב הולכים לקיים דיון בנושא ועדות גיאוגרפיות של שטחי שיפוט, אני מאוד מקווה שזה יהיה לפני הפגרה, גם לוועדה הגיאוגרפית מרמת הגולן, גליל מזרחי, גליל מערבי, גליל תחתון ובכרמל, יש שם בעיות בתחום השיפוט, נקיים דיון בנושא הזה ואז ניגע בנושא הזה, אבל נכון הצגת את הדברים בצורה נכונה, כמובן בהמשך יהיה לך גם שאלות נוספות.

מפה אנחנו נעבור, אני רק מבקש מהרשויות שיאזינו ושיקשיבו לנתונים, הנתונים שמוצגים כאן הם נתונים שיהיו גם לטובתם ולרשותם בהמשך, כדי שיהיה אפשר להשתמש בהם.

אז מכון המחקר הציג את הנתונים שלו, הפיקוח איפה תמונת המצב, בגדול תיכנסו לרזולוציה של שלושת היישובים, כי אנחנו נרד אחרי זה ליישובים האחרים, בהתאם לסיכום איתנו ואיתכם, קצר, ענייני, שנוכל אחרי זה גם לשמוע את הרשויות, ושתהיו פה כמובן כולם לגבי תשובות על שאלות שיעלו, ולאחר מכן כמובן עין קנייא רמת הגולן.

איתנו גם נמצא פה הנציג של היועץ המשפטי אם יעלו סוגיות משפטיות. בבקשה עמדת הפיקוח עם מצגת, בבקשה.

צהרים טובים, שמי ירון טוראל, אני אדריכל ברשות לאכיפה, נמצאים איתי מנהל אגף במטה -אסף, ופבלו שהוא ממחוז צפון, סגן מנהל המחוז.

הסיבה שאנחנו בכלל מעורבים בסיפור הזה, כי אנחנו נמצאים בשטח, אנחנו נמצאים בשטח ואנחנו רואים גם מה עושה הממשלה, אנחנו רואים גם מה עושות הוועדות המקומיות, אנחנו רואים מה עושה הוועדה המחוזית, אנחנו פשוט רואים את הנתונים ולכן חשבנו לעצמנו שאנחנו בעמדה די ייחודית, שהמידע כולו מכל הכיוונים זורם אלינו.

אני רוצה להודות מאוד למכון למחקר, אני לגמרי תומך בכל אחת ואחת מהמסקנות והעמדות שלכם, אני חושב שהעבודה הייתה מצוינת.

העבודה שלכם היא לא מתואמת עם מכון המחקר של הכנסת, היא מתואמת עם מינהל התכנון הארצי.

נכון מאוד.

אחרי זה תשאירו את הנתונים המקוריים, את החומר שאני קיבלתי אתמול למכון מחקר של הכנסת כדי שישלים את העבודה שלו.

אנחנו מתקדמים, ברגע שמתחילים לעבוד, וצעד אחרי צעד, תמיד אני אומר, חומה בונים מלבנים קטנות, לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה, בסוף תהיה חומר וככול שהחומה הזאת חזקה היא תהיה בלתי פריצה, למרות שקו ההגנה תמיד ייפרץ.

מה שנעשה זה נציג לכם קצת את המתודולוגיה של המחקר הקטן שאנחנו עשינו, אחרי זה נדבר קצת על חלק מהיישובים, ניכנס ונצלול, אנחנו חשבנו שכיוון שמסגרת הזמן היא לא גדולה, ואנחנו רוצים בכל זאת לעסוק באופן מפורט בכל אחד מהיישובים, אז בחרנו רק שלושה יישובים, בחרנו את יאנוח ג'ת, את ירכא ואת מע'אר, ואנחנו נדון רק בשלושת היישובים האלה.

אני ברשותך, את הבחירה הזו אנחנו סיכמנו עליה, זה לא אומר שאין נתונים לגבי כל היישובים, יש במצגת נתונים לגבי כל היישובים, הדיון הזה בהנחיה שלי ובהסכמה כמובן, אנחנו דנים על שלושת היישובים האלה.

מדויק, אני רק אשלים את המשפט ואני אגיד, ככל שהוועדה תבקש, ככל שיו"ר הוועדה יבקש, אנחנו נציג נתונים נוספים.

אז השיטה שלנו היא כזאת, אנחנו מדברים על דבר אחד שאנחנו עושים זה כאמור עם עיניים בשטח, אנחנו עם עיניים של המפקחים שלנו בשטח, עם עיניים של חברת סימפלקס שמבצעת עבורנו צילומי אוויר מעת לעת, ואנחנו יודעים מה קורה בשטח, אז הדבר הראשון שעשינו, זה ניסינו לקטלג את היישובים לפי הלחץ התכנוני שיש שם.

כלומר, הנחת היסוד שלנו אומרת, שאם יש הרבה מאוד בנייה מחוץ לתחום היישוב, סימן שאין פתרון תכנוני באותו יישוב, ולכן אנחנו מתחילים בסיווג הוועדות, קבענו צבעים רק כדי שזה יהיה יותר נוח.

אדום זה מקומות שבהם יש בעיות קשות בתכנון וכמובן הביטוי של זה, זה על ידי הרבה מאוד בנייה ללא היתרים, כתום זה באמצע, וירוק זה יישובים שכנראה יש להם פתרונות תכנוניים סבירים, ולכן אנחנו לא נראה שם יישובים.

אלה יישובים שאנחנו עוסקים בהם, אפשר לראות בתחתית המסך את יישובי הכרמל ובהמשך את יישובי הגליל, ואנחנו כאמור נתמקד היום ביאנוח ג'ת, בירכא ובמע'אר.

אם אפשר נתחיל ביאנוח ג'ת.

חשוב לי שראש המועצה של יאנוח או נציג שלו שיהיה בזום, חשוב שיהיה ושישמע את הנתונים. מודי איתנו? בבקשה ירון.

מה שאנחנו רואים כאן, זה את שני היישובים, פשוט ריכזנו אותם כדי שזה ייכנס נוח לשקף, שני היישובים כפי שאתם יכולים לראות, אנחנו נדבר עכשיו על כל הנושאים התכנוניים שקיימים ביישוב, מה שאתם יכולים לראות כרגע במבט ראשון מהשקף הזה, אותם מלבנים אדומים, זה מקומות שתוכנית המתאר העדכנית מאפשרת פיתוח מפורט, וטרם נעשה קידום.

כלומר, כל משבצת אדומה כזאת שאתם רואים על המסך, זה פוטנציאל לתוכניות מפורטות שטרם קודמו ועדיין ניתן, אין שום מניעה לקדם את התוכניות, כמובן צריכים לעשות את זה בשום שכל ובמקצוענות הראויה.

אם אפשר להתקדם הלאה, נדבר על תוכנית המתאר באמת.

יאנוח מבחינתכם, מבחינת התכנונים זה יישוב שהתכנון בו הוא מתקדם?

מאוד, מאוד.

אז הנה אנחנו רואים את תוכנית המתאר הדי חדשה של יאנוח ג'ת, היא אושרה ב- 2015, ואתם יכולים לראות, כל הכתמים הצבעוניים שבצבע כתום כזה, הם בעצם פוטנציאל תכנוני, זאת אומרת במקומות האלה עוד אין תוכניות מאושרות, ואפשר לקדם תוכניות מאושרות.

אז בואו נמשיך ונסתכל על כל אחת מהתוכניות המאושרות: הנה למשל תוכנית קטנה למדי שאושרה ב-2019, תוכנית מאושרת, מפורטת, והיא מאפשרת בנייה של 207 יחידות דיור. זאת עוד תוכנית שאושרה ב-2018, מאפשרת עוד 131 יחידות דיור. הלאה, תוכנית מ-2019, מאפשרת עוד 100 יחידות דיור וכן הלאה.

כאן בנקודה הזאת אנחנו מגיעים לתוכנית שעוד לא אושרה, כי התוכנית הזאת נמצאת כרגע בהכנה, רק בסוף 2021 כלומר לפני חודשים ספורים, נעשה מפגש ראשון בין מתכנני התוכנית לבין הוועדה המחוזית, אבל התוכנית הזאת מתקדמת, ניתנים בתוכנית הזאת פתרונות, אנחנו עוד לא יודעים מה תהיה הקיבולת שלה, כי עוד לא גמרו לתכנן אותה, ואנחנו נראה את זה גם בשלוש התוכניות הבאות.

אז גם כאן זה אותו סיפור, זו תוכנית שעכשיו מכינים אותה, בימים אלה עובדים עליה וגם הבאה, גם זאת אותו דבר, ואחרונה בהיבט הזה זו תוכנית שכבר די מתקדמת, כבר אנחנו יודעים כמה יחידות דיור, היא עוד לא אושרה, אבל יש פה 300 יחידות דיור בצפון יאנוח.

אם אפשר לסכם באמת, אנחנו רואים שיש תוכנית מתאר מאושרת, תוכנית המתאר מאפשרת תוספת של 1,650 לעומת 1,900 בתי אב שיש היום ביאנוח ג'ת.

בשביל לדייק במונחים אנחנו מדברים על תוכנית מתאר כוללנית מאושרת נכון?

נכון מאוד, שלא ניתן להוציא מכוחה היתרים.

ברור, ההיתרים זה מפורטות רק בשביל להתכנס, יש תוכנית מתאר כוללנית, יש את התוכניות המפורטות שאתה דיברת עליהם?

נכון.

מה יעשו האנשים עד שתאשרו את זה?

חמש תוכניות כבר מאושרות, חמש תוכניות עם קיבולת של 700 יחידות דיור, אנחנו מדברים רק בחמש השנים האחרונות, חמש תוכניות אושרו כבר.

חמש תוכניות מפורטות.

וניתן להוציא שם היתרי בניה, ועוד חמש תוכניות מקודמות בימים אלה במוסדות התכנון.

זמן, כמה זמן?

עוד שנה אפשר יהיה לבנות 1,700 יחידות דיור, היום אפשר לבנות 700.

אם עוד שנה, ניתן לך שנה וחצי, אבל אם יותר אז אני לא רוצה שהצעירים שלנו של בני החברה הדרוזית יחיו בתל אביב, ויעזבו את המנטליות והחברה הדרוזית, למה אין בית בכפר? אתם הבאתם את כל היהודים מחוץ לארץ לבית הזה, אנחנו פה ורוצים להיות פה, ונישאר פה, ואנחנו רוצים לזרז את זה.

ברור, חבר הכנסת עלי, הם הפיקוח, מאחר והם עושים פיקוח, הם לא אחראים על התכנון, אתה לא היית פה כשפתחתי, אמרתי שיש לי חלום והוא גם חלום שלך אגב, אנחנו מדברים הרבה ביחד, אני וחבר הכנסת עלי מדברים המון על הנושא הזה, יש לי חלום שיחידת הפיקוח תהיה מובטלת.

זה בהחלט, לטובתם אנחנו אומרים.

כן, שיהיו מובטלים, שלא יעשו לנו גם צרות ושלא יעשו לאחרים צרות.

ולא יורידו לכם את המשכורת.

לכן אנחנו פה, יחידת הפיקוח באה לתת תמונה של פיקוח, תיכף נשמע את התכנון ושוב, המטרה שלנו להאיץ את התכנון בכל הפרמטרים, זה מה שיוצא מגרונו של חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה לא נפריע לך עד שתסיים את הסיכום.

תודה רבה, אז משפט אחרון לגבי יאנוח ג'ת, באמת אין שם עבירות בניה, אנחנו אין לנו מה לעשות, אנחנו לא עובדים ביאנוח ג'ת מהסיבה הפשוטה, שיש שם פתרונות תכנוניים, יש שם פתרונות תכנוניים שהרשות יוזמת, הרשות מקדמת, הרשות כל הזמן דוחפת לעוד פתרונות תכנוניים וכו'.

ברשותכם אני אעבור עכשיו לירכא.

לפני שתעבור לירכא, לי חשוב לשמוע את ראש המועצה של יאנוח ג'ת, כי אתה הבאת באמת יישוב, שגם כגוף מפקח הוא מתקדם בתכנון, אני מכיר את זה אגב, הרי אני בא ממקום של יו"ר ראשי רשויות, יש לי אינדיקציה, ונשמע את ראש המועצה שייתן תמונת מצב, ואחרי זה מיכל מריל בהמשך. עלי תחליף אותי.

(היו"ר עלי סלאלחה)

שלום לכולם בוקר טוב אדוני היו"ר, כל עמיתי כל הנוכחים. א' אני שמח על מה שנאמר, נושא תכנון ובנייה הוא נושא בסדר עדיפות ראשון מבחינתי כראש רשות, אני הגדרתי את שנת 2019 כשנת התכנון, מיכל מריל מכירה את זה וגם השנה כנ"ל אנחנו דוחפים.

לגבי המצגת שהייתה היה קצת בלבול מבחינת מיקומי המתחמים, אבל זה בסדר, מבחינת הנתונים סך הכל אושרו באמת חמישה מתחמים, כרגע מתחם 6 הוא כבר הוגש לוועדה המחוזית לפני שבועיים, ואתמול היה לי עוד דיון.

אנחנו כתפיסה, פעם בשבוע יש לנו ישיבת תכנון ביום רביעי עם כל המתכננים, כולם מגיעים לכאן ומציגים תמונת מצב, אנחנו דוחפים בכל הכוח, כמובן מי שעוזר לנו, אם זה מינהל התכנון - מיכל ואנשיה, סוזן, ואם זה משרד השיכון עם החבר'ה שלהם, כולל סגן מנהל המחוז שנמצא איתנו בכל הזמן ומתי שצריך, אז זה נותן את אותותיו וזה בסדר גמור.

מבחינתי בעזרת ה', עד סוף הקדנציה נאשר 80% ממה שיש, מה שנשאר לנו, עוד שלושה מתחמים שצריך לתת עליהם את הדעת, יש לנו בעיה תקציבית לדבר הזה, אבל זה שלושה מתחמים, 3, 4, ו-5 ולפי התוכנית שלי אנחנו תוך חודשיים אנחנו נתחיל להיכנס לזה, ולהתחיל לגעת בהם ולהוציא לפועל, גם הם יטופלו.

זה גם הזמן להגיד תודה, תודה למיכל, תודה למשרד השיכון, תודה לאנשים שלנו שעובדים ולכל המתכננים, עובדים ועושים עבודה יפה.

חשוב גם לציין, הגברנו את המודעות בקרב התושבים, היום אין בנייה לא חוקית ביאנוח ג'ת, אנשים מבינים, קודם כל יש אמון בינם לבין הרשות, זה חשוב מאוד, ב' הם מקבלים מענה וסיוע בכל מה שנדרש, כדי שבאמת ייבנו בצורה חוקית באדמות הנכונות וזה חשוב מאוד.

אבל עדיין, יחד עם כל התמונה הוורודה היפה הזאת, יש עוד הרבה סוגיות שצריך לגעת בהן בנושא תכנון ובנייה, וזה סוגיות שאקוטיות.

אתמול יזמתי מהלך יחד עם חברי וואהיד אחבש מול הרשויות הדרוזיות, זה סוגייה לדיון אחר אדוני היו"ר, אני אשמח מאוד אחרי זה שנעלה אותה לשולחנך, שולחן הוועדה ולדון בה, אבל בגדול זאת התמונה ותודה לכם.

תודה רבה ראש מועצת יאנוח ג'ת ידידי מודי, ניתן את האפשרות למיכל מריל מינהל התכנון בבקשה.

שלום, קודם כל אני באמת רוצה לברך על הדיון החשוב הזה, אני רק מעדכנת שאנחנו לא היינו מודעים למיקוד של היישובים אבל זה בסדר, אני רוצה גם ככה לדבר קצת ברמה העקרונית, לאו דווקא על יאנוח ביאנוח אנחנו מתקדמים שם בתכנון.

אני רוצה קודם כל להגיד, שבאמת הייתה הזנחה שנים רבות, הזנחה תכנונית של הכפרים הדרוזים, גם של היישובים הערביים, אבל באמת היום המדינה נרתמת ומתגייסת על כל זרועותיה, כדי לקדם את התכנון, ולפתור את מצוקת הדיור בכפרים הדרוזיים בעצם בכל ההיבטים, כולל תכנון, כולל ביצוע, כולל רישום, יש הרבה מאוד עבודה ומאמצים שנעשים שאתם לא רואים אותם פה ואתם לא מודעים להם, אבל יש הרבה מאוד ועדות בין משרדיות, כדי לטכס עצה ולראות איך אנחנו מקדמים כל נושא, ואיך אנחנו מפרקים לגורמים באמת את כל החסמים שקיימים, ובעצם מנסים לייצר איזה שהיא תמונה מתכללת אחת שתביא בסוף איזו שהיא תוצאה טובה.

העבודה והתכנון של תוכניות שכוללות קרקע פרטית, היא מאוד, מאוד מורכבת, היא מאוד, מאוד מסובכת, ואני רוצה דווקא לעמוד על זה, ואני רוצה להסביר את זה, למה זה בעיה שבונים במהלך התכנון, או במהלך השלבים הסטטוטוריים, כי אני לא בטוחה שהדבר הזה מובן לאזרחים, אני לא בטוחה שזה מובן לחלק מראשי רשויות שאומרים כל הזמן, אז תעבירי את זה מפה לפה, ומפה לפה ואין בעיה, זה לא כמו ילד שמצייר בגן ואפשר להגיד לו תמחק פה ותצייר פה על התשריט, זה לא אותו דבר.

במסגרת התכנון, נעשית עבודה גדולה מאוד מול ציבור בעלי הקרקעות כדי להפנים את הרצונות שלהם, ואת החלוקות הפנימיות לתוך התכנון ככל האפשר, זו עבודה מאוד סיזיפית, היא לוקחת זמן ורצופה בהמון אתגרים שנוגעים, בין היתר גם בצורך להיענות לבקשות שלהם, של בעלי הקרקעות, לאפשר הפרשה אחידה לכולם, להתגבר על כל הנושא הזה של שיפועי הקרקע שאתם מכירים אותו, ובכלל להעביר, ליכולת להעביר מערכת כבישים בטיחותית בשיפועים סבירים וברוחב נכון, ככה שתלמידי בתי הספר יוכלו ללכת על המדרכה ולא על הכביש, תכנון שעונה על התקנים של משרד התחבורה, תכנון שמאשר מציאה של חטיבות קרקע אופטימליות מבחינת נגישות ושיפועים לגני משחק, למרפאות, למתנ"סים, לגני ילדים.

המתכננים מזיעים כדי למצוא את המקומות הכי אופטימליים והכי נכונים שיכולים להיות, הם יושבים שעות רבות, כדי להרכיב את הפאזל הזה, כדי לעשות אינטגרציה, בין השאיפות, בין הרצונות של הציבור, לבין הכללים התכנוניים, כדי שיהיה תכנון מיטבי, איכותי, שיעבור את מוסדות התכנון בצורה חלקה, שלא נתקע באמצע, שנוכל להעביר את המסר, שנוכל להכין תוכניות טובות, איכותיות עם איכות חיים ליישובים.

חייבים להבין את זה, ברגע שמתקיימת בנייה בשטח במהלך הכנת התוכנית, זה טורף את כל הקלפים, כל האיזון שמנסים לעשות ולהשיג, ושעות רבות, וימים רבים, מתוך עבודה מאוד, מאוד מאומצת של צוות מתכננים רב תחומי, אתם יודעים שזה לא רק אדריכל אחד שיושב ומשרטט, יש פה צוות שלם של מים, ביוב, נוף, תחבורה, כל הדברים האלה זה פאזל מאוד, מאוד גדול.

כל הדבר הזה, כל האיזון הזה, מתפוגג בבת אחת ברגע שמתקיימת בנייה בשטח, שוב פעם נדרשת חשיבה מחדש, שוב פעם נדרשים עוד תקציבים לתכנון חוזר, להתוויה חדשה של מערכת הדרכים ושל שטחי הציבור, זה דבר שפוגע גם בבעלי קרקע אחרים שלא בנו, צריך להבין את זה, זה בעלי קרקע שמן הסתם גם הם התנגדו, בגלל חוסר ההוגנות.

מי שבנה בעצם לא מפרישים ממנו, ומי שלא בנה אז עכשיו עוברת דרכו הדרך, אז הוא משלם את המחיר, ומה עושים שצצה בנייה אחרי שהתוכנית כבר הוגשה למוסדות התכנון, בנייה בתחום דרכים, בתחום שטחי ציבור שבקושי הצליחו לאתר קרקעות עבורם, מה הציפייה במקרים האלה, אני רוצה לשמוע תשובות, מה התשובה חוץ מלבטל חוק קמיניץ, מה אנחנו עושים במצב כזה? אנחנו נקלעים למצבים האלה ואנחנו ממש חסרי אונים, ויש עשרות רבות של מקרים כאלה.

יש פה מעגל שוטף שמייצר מעגל שוטף של סחבת תכנונית, של חוסר הוגנות, של חוסר יכולת להגיע לתוצאה תכנונית טובה בזמן סביר, בזמן סביר, בזמן קצר, זה אחת הרעות החולות של התכנון, אם שואלים למה התכנון לוקח זמן, זו אחת הסיבות, ברגע שמתקיימת בנייה, תוסיפו בכייף עוד שמונה חודשים לתהליך התכנון, ולפעמים בכלל התכנון נעצר כי אין תקציבים, התקציב מוגבל, אין תקציב לעדכון של התוכנית, אף אחד מהיועצים לא מוכן לעבוד בחינם, השמאי רוצה עוד 100 אלף שקל, המודד רוצה עוד 30 אלף שקל, היועץ רוצה עוד 40 אלף שקל, כל אחד רוצה עוד כסף, אין כסף נגמר הכסף, ועכשיו איך נעשה מחדש, בכלל בשלב הסטטוטורי זה הכי בעייתי, מה לעשות? מה עושים בשלב הסטטוטורי.

כל מה שאמרתי הוא מעבר לעובדה, שכל הכסף הכפול הזה שמושקע הוא כסף ציבורי, הוא כסף של משלמי המיסים, שלכם, שלכם, ובכלל במגזר היהודי הממשלה כמעט ולא מתקצבת תוכניות בקרקע פרטית, אין דבר כזה, אבל זה מתוך הבנה שבאמת היישובים האלה היו בסטגנציה תכנונית ונכון המדינה נרתמת עכשיו, חייבים להבין את הדבר הזה.

לכן אני חושבת, שבלי פעולה משמעותית של ההנהגה הדרוזית, של ראשי הרשויות, של חברי הכנסת, כנגד הישנות התופעה הזאת, ובלי אכיפה משמעותית שמשדרת מסר חד משמעי, שזאת מציאות שהיא בלתי מתקבלת על הדעת, אין אופק תכנוני, אתם חייבים להבין את זה כי הסחבת, מתחילה סחבת ואי אפשר לאפשר את התוכניות, וזה נושא שצריך לשים על השולחן ולשקף אותו לאוכלוסייה.

לראשי הרשויות אנחנו יודעים את זה, קשה ללכת כנגד האוכלוסייה, אבל אני כל פעם אומרת לראשי הרשויות, להיות ראש רשות זה לא פיקניק, וצריך להדגיש תשומת לב גם לנושא הזה, ולפעול באופן נמרץ, אחרת אין תכנון, התכנון לא יכול להתקדם, ויש עוד המון, המון בעיות בתכנון ביישובים הדרוזים.

מיכל, ראש המועצה נופל בין הפטיש לסדן, א' כל יש לחצים אדירים בתוך הכפרים, הצעירים שהגיעו לגיל 30, 32 ,35 ורוצים לבנות את הבית ולא אפשרו להם הרבה זמן, ולכן הפתרון הוא פשוט, להקציב כסף, העדפה מתקנת, כן ללכת על הסיפור הזה של התכנון והבנייה ולגמור אותו בפרק זמן קצר, יחסית למה שלא נעשה במשך 74 שנים.

אם אנחנו לא עושים את זה, אי אפשר לדרוש מבחור, שבאמת התארס, עם ילדה קטנה, הוא בן 30 והוא רוצה לבנות בית, למי יחכה, והוא לא ייצא החוצה, ולא יקנה בית בכרמיאל ולא יקנה בית לא יודע איפה.

אתם צריכים לקחת בחשבון, שיש לנו צרכים שלנו, יש לנו מנטליות שלנו, וחייבים לגמור את הסיפור הזה מהר, לא חסר כסף במדינת ישראל, תנו קצת כסף לדרוזים, זה גם לא יזיק.

אוקי, אני לא אמרתי שחסר כסף, אבל כשמשרד ממשלתי נותן הרשאה תקציבית לפרויקט מסוים, הוא נותן סכום מסוים של כסף לפי אומדנים, והאומדנים האלה לא לוקחים בחשבון שתהיה בנייה בלתי חוקית במהלך התכנון, אנחנו לא יכולים לצפות דבר כזה, ואנחנו לא חושבים שנכון לצפות את זה.

אנחנו עובדים כרגע כעל פי החוק, על פי החוק כדי לבנות בית במדינת ישראל, אתה צריך תוכנית מאושרת ולאחר מכן אתה צריך היתר בנייה, זה החוק כרגע וככה אנחנו עובדים.

צריך להגיד שיש מאמצים מאוד גדולים, אנחנו מבינים את המצוקה, לשכות התכנון שלנו נרתמות, הוקמה כבר ועדת משנה ליישובים הדרוזיים, בשני הוועדות המחוזיות, צפון וחיפה, ברגע שיגיעו תוכניות לדיון הם יידונו שמה, תאמינו לי אנחנו עושים את כל המאמצים.

דיברת על נושא של מנטליות, אני ממליצה לכם באמת, באמת, באמת, לקרוא מסמך מדיניות שהוצאנו, אחרי שחקרנו את הנושא הזה, הופץ אליכם, זה נמצא אצל מופיד, זה הופץ לראשי רשויות, זה נמצא באתר האינטרנט, הכל, הכל כתוב שמה.

עשינו מאמץ גדול כדי להתאים את המודל התכנוני למנטליות שאתה מדבר עליה, והיא מתבטאת בכמה פרמטרים, אם זה הפרשה שוויונית שאנחנו יודעים ומכירים את הנושא הזה, ועושים גדולים, וגם לתת לזה עוד מעט ביטוי בחקיקה אם נצליח, גם הצמדות לחלקת המקור, וגם שקיפות תכנונית, וגם שיתוף ציבור בתהליך מאוד מובנה וסדור, שהוא מוצג שמה במסמך הזה באופן מאוד, מאוד מפורט, תקרא אותו פעם אחת ותראה כמה מאמצים מושקעים.

אז אני חושבת ששני הצדדים צריכים לעשות את המאמץ הזה, והמסר צריך להגיע לציבור הרחב, זה לא מספיק שאנחנו פה מקיימים דיון בחדרים של הכנסת או באולמי הישיבות, או יחד עם ראשי הרשויות, זה לא מספיק, צריכה להיות פעולה מאוד, מאוד רחבה של הרשויות, כדי להעביר את המסר הזה לבעלי הקרקעות, וגם פעולות אכיפה, ולהסביר שברגע שיוצאים לתכנון, אין בנייה, לא מתבצעת בנייה במהלך התכנון, לא משנה אם זה לא הדרך, ולא משנה אם זה על שטח ציבורי אחר או על מגרש שיועד למגורים, אתם חייבים להבין, גם על מגרש שיועד למגורים, זה משבש את כל טבלאות האיזון, השמאי צריך להכין את כל טבלאות האיזון מחדש, צריך כסף לדבר הזה, לפעמים גרושים לפעמים חוסר של גרושים בודדים בשלב התכנוני עוצרים את התכנון, יספר לכם מודי מה קורה עכשיו שמה, לא בגלל בנייה לא חוקית, שמה דווקא מודי, המועצה עם יד על הדופק, אבל בגלל כל מיני נושאים אחרים, פתאום חסר כסף, התכנון נעצר.

אלה דברים, שאני חושבת שהשיח הזה צריך לתפוס תאוצה ולקבל את מלוא תשומת הלב שלו, והפיקוח עושה עבודה מצוינת, והוא צריך להמשיך לעשות את העבודה הזאת כי אחרת אי אפשר לתכנן, אי אפשר, לא תגיעו לתכנון אם תתגבר הבנייה.

(היו"ר מופיד מרעי)

תודה מיכל, עוד משפט סיכום, חזרתי מיכל.

חזרת? לא שמעת אותי.

קודם כל אני שומע אותך הרבה מאוד שנים, מיכל מריל יש לה גם תעשיה שלה, היא מובילה את התכנון, עשתה עבודה סיזיפית, היא ירדה לפרטי פרטים, טונים עלו, טונים ירדו, פגישות בירושלים, פגישות בשטח, האישה הזו מגיע לה באמת את מלוא הכבוד, על הרצון ועל העשייה בתכנון, ואני אומר לכם, היא הביאה את התכנון לכברת דרך ארוכה קדימה, אבל זה לא מספיק, אני תמיד אומר לה, במבחן המעשה, עדיין היישובים חסרי תכנון, לכן, והיא צודקת אגב במה שהיא אמרה, שצריך שכולם יעבדו ביחד, כדי להאיץ את התכנון, ולשם אנחנו צריכים להגיע, ולזה אנחנו צריכים לכוון.

אז מיכל אל תלכי, תישארי איתנו, אנחנו עוברים לירכא, מציגים את ירכא, אחרי זה ראש הרשות בירכא, אחרי זה התייחסויות, לאחריה מע'אר ואחריה עין קנייא.

והיב נמצא איתנו בזום? חשוב שיקשיב לדברים ונשמע אותו אחרי זה, ומיכל מריל, אם יהיה לך הערות לגבי ירכא אז תעירי.

אחרי זה היועץ המשפטי, אתה רוצה מתי אחרי שלושת היישובים? עדיף ככה תראה את הדברים, בבקשה.

שמי ירון טוראל, אני אדריכל ברשות האכיפה.

כמה מילים על ירכא, בירכא תוכנית המתאר אושרה כבר ב- 2015, תוכנית המתאר קבעה מתחמים שבהם ניתן לבנות לפתח תוכניות מפורטות, וחלק מהמתחמים האלה אכן מקודמות השנה.

מתחם א'1 שכונת אלמדולה בירכא, זה שכונה בצפון היישוב, תיכף אני מקווה שנראה אותה, תוכנית הופקדה כבר לא מזמן, בשנה האחרונה, ועוד מעט היא תאושר, אלא שבינתיים במהלך אותה שנה אחרונה שאנחנו מדברים עליה, השטח התמלא בבנייה חדשה ללא היתר, הבנייה החדשה היא לא בהכרח דווקא במגרשים המיועדים למגורים על פי התוכנית, חלק מהבנייה החדשה זה גם על שטחים ציבוריים, זה על פארקים, זה על כבישים, זה על שטח שמיועד למבני ציבור, ויכול מאוד להיות שהתוכנית הזאת, למרות שהיא בשלב מאוד מתקדם, תצטרך לחזור חזרה לתחילת דרכה, כי יצטרכו לתכנן את השכונה הזאת מחדש.

סיפור דומה מאוד, ואתם יכולים לראות את זה אם נראה את זה עוד מעט, גם תוכנית למתחם מזרחי בירכא, עלרוג'ה, גם שם יש לנו אותו סיפור, התוכנית מקודמת, התוכנית עומדת כבר בתהליכים מאוד מתקדמים לקראת אישורה, אבל בשנה האחרונה, אנחנו מצאנו שם עבירות בנייה, עבירות בנייה שמסכלות את התכנון, שבעצם אומרות לנו שכל העבודה על התוכנית הייתה לשווא ואנחנו צריכים לחכות.

עבירות בנייה שהם גרמו, אתה אומר סיכול התוכנית או שאתה אומר עיכוב התוכנית?

אני לא משוכנע שאני יודע את ההבדל מהסיבה המאוד פשוטה ואני אסביר את עצמי.

אני אגיד לך מה ההבדל, כי אם יש עבירות בנייה שהן מעכבות תכנון, ואז מגישים את התכנון עם עבירת בנייה שאפשר אחרי זה לטפל בה במעלה הדרך, או לסכל תוכנית, זה אומר שעבירות בנייה מחייבות תכנון מחדש, כלומר לזרוק לפח את כל התכנון הקודם, כרגע להתחיל מחדש את התכנון החדש, כדי להגיע לתכנון שהוא מעלה בקנה אחד את השטח כמו שהוא?

אז אני אומר מסכלות תכנון, אחרי שהבהרת אני אומר מסכלות תכנון, ואני חושב שמיכל תוכל להרחיב בנקודה הזאת, היא הרחיבה לא מעט ועשתה את זה מצוין.

אותו דבר לגבי מתחמים 3, 4, ו-6, גם כאן אנחנו מדברים על תוכנית חדשה שמציעה 800 יחידות דיור, כולל הסדרה של למעלה מ- 200 יחידות דיור שנבנו ללא היתר, התוכנית הזאת אנחנו נראה אותה אולי במספר 3, אז בתוכנית הזאת כל מה שאנחנו יכולים להגיד זה שיש המון עבירות בנייה שמצטברות בשנה האחרונה, אני רק מדבר על עבירות בנייה שנבנו בשנה האחרונה, ואני עוד פעם רוצה להדגיש, אנחנו לא מדברים על עבירות קטנות, עבירות של סטייה מקו בניין או משהו, אנחנו מדברים על שלדים ועל כלונסאות של מבנים, מבנים גדולים, בטון שנבנים ללא היתר וללא התאמה לתוכנית.

אז אני אשאל, מצגות לא מצגות, כמה מתחמים מפורטים בירכא, שלמעשה הם מסוכלי תכנון על פי ההגדרה שלך?

תשעה.

תשעה שיש סיכול תכנון?

כן.

מתוך כמה?

מתוך תשעה.

אז כל התוכניות המפורטות של ירכא, הם בעצם בהגדרה שלך, הבנייה שקיימת שם מסכלת את התכנון שלהם?

נכון.

כמה יחידות דיור בתשעת המתחמים האלה אמורים לספק לתושבי ירכא?

למעלה מ- 3,900.

הנקודה ברורה, אתה יכול להגיע לסיכום?

אז בואו נגיע באמת לסיכום אם ככה, יש לנו אותו סיפור, כיוון שבעצם התוכניות האלה לא מתקדמות, וכיוון שבירכא באמת הצורך במגורים, הוא בלתי ניתן להכחשה, כלומר יש צורך ולא ניתן מענה, אז הותמ"ל נרתם גם הוא, כלומר הוועדה לתכנון מבנים מתחמים למגורים אומרת, תנו לי , אני יודעת לעשות את זה בצורה מקצועית, אני יודעת לעשות את זה בגדול ומהר.

הגדירו שטח שבו הותמ"ל תתכנן שכונת מגורים וראו זה פלא, גם בשטח הזה אנחנו מתחילים לזהות הרבה מאוד עבירות בנייה.

אתה מדבר על מתחם אחד בותמ"ל, אתה לא מדבר על תשעה?

אני מדבר על מתחם תמ"ל 1097.

יש רק תוכנית ותמ"ל אחת ליישובים דרוזים.

יש בג'וליס.

אולי עוד לפני שלבים, בשלבים סטטוטוריים יש רק שכונה אחת.

כן השאלה השכונה הצפונית, כמה מתחמים מפורטים במחילה.

אנחנו יודעים על ג'וליס שהוא התקדם שם בותמ"ל, הוא עושה את זה יפה, אני בכלל מקווה שכל ראשי הרשויות יאמצו את הרעיון, ויעבדו ישירות מול הותמ"ל, מול הוועדות משנה לתכנון ובנייה שהוקמו.

תופעה נוספת שהיא ייחודית לירכא, אני באמת לא יעבור על כל תוכנית ותוכנית, זה שיש, המתחם המערבי של ירכא, יש שם שלוש תוכניות שהוגשו לוועדה המחוזית, שירכא בעצמה, המועצה עשתה את המאמץ הגדול לערוך את התוכנית ולהגיש אותה, אבל הם נעשו בצורה כל כך לא מקצועית, שהוועדה המחוזית דחתה אותן.

הוועדה המחוזית אמרה, אין לנו מה לעשות עם התוכניות האלה, הן לא עומדות בשום קריטריון תכנוני שאנחנו מכירים והיו צריכים להתבטל או לדחות את התוכניות האלה, ומתחם גדול מאוד שמיועד למגורים, כבר עומד כמה שנים ללא תכנון, מהסיבה הפשוטה שהתכנון שלו היה לא מקצועי בעליל.

אז אני רוצה רק לסכם לגבי ירכא ובזה אני אסכם, אנחנו מדברים על תשע תוכניות מפורטות, מתחמים שמיועדים לתכנון על פי תוכנית המתאר, אף אחת מהן טרם אושרה, גם הותמ"ל מקדם תוכניות, היו גם תוכניות שלא הצליחו לעבור את שלב תנאי הסף, כי הן היו ברמה מקצועית לא נכונה, ובכל התוכניות שאני מדבר עליהן, עבירות הבנייה הרבות בעצם גורמות לכך שאנחנו לא יכולים להתקדם עם התכנון, ואנחנו לא יכולים להגיע לשלב אישור התוכנית.

תודה רבה, אנחנו נשמע את ראש המועצה בירכא, והיב איתנו? ראש המועצה המקומית מר והיב חביש, והיב שלום מה נשמע?

אהלן מה שלומכם?

עכשיו שומעים אותך טוב, גם רואים אותך טוב, אני מקווה ששמעת את המיפוי, בבקשה התייחסות שלך לפני שנעביר את ההתייחסות למיכל.

שמעתי, אני אתייחס לכל מילה, אני שמח מאוד לעת קיום הישיבה, ונתחיל ככה.

אנחנו אפשר להגיד שכל היישובים הדרוזים סבלו מהתכנון הארצי הכולל, והייתה מדיניות לא לאשר הרחבת מתאר.

אני מאוד שמח, שסוף, סוף, נפל להם האסימון והם כבר משוכנעים שכן צריך להרחיב את היישובים, וזה עדיף על בנייה לא חוקית.

אז נתחיל בכך שהאשם העיקרי, זה מדיניות של מקבלי ההחלטות, ושל מוסדות התוכניות למיניהן.

אני אודיע חגיגית שגם שכונת אלמדורה אושרה, ואנחנו עכשיו בהליך של קבלת נוסח הפרסום הסופי למתן תוקף, 440 דונם.

כמה יחידות דיור?

כמעט ב- 100% תפוסה, 1,700 יחידות דיור.

אתה אומר הופקדה או אושרה להפקדה?

אושרה, ממש היום מחר אנחנו נקבל את נוסח הפרסום בילקוט הפרסומים, בתוך חודש ימים ניתן להנפיק היתרי בנייה.

זו חדשה טובה.

והיב נעלמת לנו.

דחיתי שיחה כי אנחנו פשוט במועצה בלי חשמל, תקלה טכנית של כל הרשת ולכן אני מהפלאפון בזום.

אז נתחיל ככה, יש לנו כמה מתחמים שנמצאים בשלב מתקדם יפה מאוד, ונתחיל מאזור שמיועד גם לתעשייה, שכבר מונח כמה חודשים בוועדה המחוזית, יש לנו מתחם אירוע שסיימנו עכשיו בדיוק שיתוף ציבור, יש לנו מתחם שהגשנו גם תוכניות בצד המערבי דרומי של היישוב.

אנחנו נמצאים בתנופה יפה מאוד, אבל לא נשכח שאני לא הייתי פה 20 חודשים, 20 חודשים ממש עצרו לנו את כל התהליך, עקב החלטת השר לפטר אותי, ואני חזרתי דרך בג"צ, עם חזרתי אני שם את הדגש על התכנון ובנייה.

יש לך זמן יעד שאתה אומר, תשמע, אני ראש ראשון, הרי אנחנו מכירים לא מהיום, אתה אומר, אני ראש ראשות, רוצה בסוף 2022, סוף 2023 לסיים את התכנון המפורט ואתה אומר לוועדה חברים.

אם זה היה תלוי בי, אני הייתי רוצה שעד סוף 2023 לסיים את כל התכנון, אבל מכיוון שזה לא תלוי בי וזה תלוי בוועדות תכנון ובנייה.

נכון, מה אתה צריך בשביל זה? אתה צריך תקציב? אתה צריך זמן? אתה צריך מתכננים? מה אנחנו פה כדי לעזור.

החבר'ה שעשו את המחקר וראו כמה חסמים, אז חלק מהחסמים מדברים אלינו לראשי רשויות ותושבים, וחלק מהחסמים מדברים אליכם חברי הכנסת מקבלי ההחלטות, למשל נושא הטאבו, אני חושב שזה נושא כבד, אתם יכולים כן לסייע בו, ומיכל עשתה מאמץ גדול לסייע בקטע הזה עם פנייתה למשרד המשפטים, בקטע הזה אני זוכר שעשה הקלה רוחבית, ונתן לאנשים כן לסיים את הנושא הזה של הרישום בטאבו ושל כל המיסים, וזה יעזור לנו מאוד, זה אחד החסמים.

ברשותך והיב, כדי שהדברים יהיו ברורים גם למאזינים וגם פה לאנשי מקצוע, אתה אומר חברים, בואו תעזרו לי בתצ"רים שאנחנו גם תקציבית אגב, צריך גם פה תקציב, אנחנו לא יודעים להעריך את זה, אני לא יודע כרגע לקמט כמה, כי כל תצ"ר כזה אני לא יודע כמה צריך היום כדי להפקיד את התוכנית עם הטאבו החדש, עם השינוי, עם אחרי איחוד וחלוקה וכל המשמעויות של הנושא.

זה נושא שאתה אומר, תשמע אם אתם מסייעים לי אני יכול לקדם את התכנון? אני רוצה להיות בטוח שאני מבין אותך.

לא לזה התכוונתי, אני התכוונתי מי שהיה חסם לרישום בטאבו, לתת את ההקלות לאנשי, שישלם את הקרן בלי הקנסות בלי התוספות, הריביות, מבצע כזה זה יעזור גם לנו, זה יעזור גם לתושבים וזה יעזור גם לממסד לאשר את התוכניות כפי שהיה פעם, הטבות לרישום הטאבו, לתת תמריץ לתושבים שיבואו ויעשו רישום טאבו.

לזה התכוונתי, תצ"ר זה בסוף התוכנית שהיא הסופית, בסדר גמור, אני גם חשבתי על זה, זה עלה גם מגורמי תכנון אם הם יכולים לסייע, אנחנו לא שם, כלומר עוד לא עשינו בדיקה מה המשמעות, המשמעות היא אצל גורמי התכנון, והשמאות בעיקר בהמשך, נראה איך אנחנו תוקפים את זה, בבקשה.

זה ניצחון לשני הצדדים, למה הכוונה, המדינה תהנה מזה שהיא תקבל את הכספים שמגיעים לה מהתושבים, והתושב יקבל הנחה, יורידו לו את הקנס, יורידו לו את גובה ההצמדה, ישלם את הקרן וזה ניצחון לכולם.

יותר מזה והיב, הרי במילא צריך לשלם אגרות, ואז האגרות האלה במילא משולמות על ידי המגיש.

מופיד, אני עוד מדבר על הטאבו, ובבחירה יש יותר השבחה והכל, והמדינה גם תגבה הרבה כסף, גבו הרבה כסף הרבה מיליארדים.

בקיצור, צריכים לקחת את כל הסל ביחד, ולמצוא נוסחה שבסופו של דבר גם מסייעים להם בנושא הרישומים.

בדיוק, הדבר השני שהתושבים צודקים בו, אומרים התכנון לוקח יותר מידי זמן.

אמת.

חלק מהתושבים איבדו את האמון בממסד, כולל במועצה, למה? כי תמיד אומרים להם שנה, שנתיים מאשרים תוכנית ואז עוברת שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש ועדיין לא אישרו תוכנית.

מה שאני הצעתי זה דבר פשוט, התחייבות דו צדדית, למה הכוונה? שהתושב יתחייב לא לבנות עד שנתיים, והמדינה תתחייב תוך שנתיים לסיים תכנון, ואז יש סיכוי שאנחנו נגיד לאלה שצריכים להתחתן, צריכים לבנות, הגיעו לגיל מעל 30, חיכו הרבה זמן, אז אם כבר מסדירים את הנושא ויש הסכמה לשנתיים, תתאזרו בסבלנות עוד שנתיים, אני חושב וגם בטוח שהתושבים כן יתחשבו בזה.

אני למשל בשכונת אלמדורה תליתי שלטים, שאנחנו נמצאים בשלב של תכנון מתקדם, אנא אל תבנו באזור הזה, רשמתי גושים לא לבנות שם, עד שיסתיים התכנון, במילים אחרות אמרתי לתושב, מי שייבנה דמו בראשו, אבל במקביל אני צריך את ההתחייבות של המדינה שהם לא יחכו עשר שנים כי אחרת אין משקל לשלט הזה.

צודק, בסדר גמור מאה אחוז.

החסם השלישי, ואני פה אומר לאנשי התכנון, חברים אנחנו מתכננים באדמה פרטית, אנחנו לא באדמת מנהל, יש צורך להתחשב גם בהפרשות, גם ברוחב הכבישים, גם בהכל, ויש דברים שאסור לנו לוותר עליהם, אבל יש דברים שכן ניתן להתפשר.

למשל אם אנחנו עושים שיתוף ציבור, ושומעים את הטענות של התושבים, ומשנים כביש שכבר דנו בזה יועץ התחבורה של הוועדה, או של מינהל התכנון, ושל המתכנן שלנו רוצים לשנות אותו בשבילם העולם נהרג, לא.

בוא נתכנס לסיכום ברשותך.

אני מבין המצוקה שלנו ושל המתכננים שבונים להם בית באמצע כביש מתוכנן, אבל את זה, שיתוף הפעולה בין כל הגורמים, ולצמצם את לוח הזמנים, זה יעזור לכולם ויביא אותנו למצב של תוכניות מאושרות.

אנחנו צריכים שמיכל תיתן הנחייה לוועדה המקומית, לוועדה המחוזית, שאנחנו בעד תכנונים ובעד הקלות קטנות שיאשרו את התוכניות במקום לתקוע אותם.

הרי אם אנחנו רוצים לתקוע, כל דבר קטן יכול לתקוע.

ברור, בסדר תודה.

חברים, יש היענות מצד ראשי המועצות, אני חושב שיש צורך שאתם גם תיענו לבקשות של ראשי המועצות.

תודה והיב, אבל תמשיך להיות איתנו, אני מציע שנעבור למע'אר, הצגה של הנתונים של מע'אר בבקשה, ותוודאו שראש העיר נמצא איתנו על הקו, שיישמע גם את הדברים ושיתייחס בהמשך.

מע'אר, תוכנית המתאר של מע'אר, כמו תוכנית המתאר שדיברנו עליה בירכא, היא כבר מ- 2009, שתי תוכניות, והן קבעו מתחמים שבהן ניתן לתכנן תכנון מפורט לבנייה למגורים.

כל המתחמים האלה מתוכננים, מתוכן שבע תוכניות הוגשו לוועדות, רק שתיים מתוכן אושרו וחמש עדיין בתהליכים, אנחנו בתהליכים של אישור התוכנית, אבל גם כאן אנחנו רואים שבחלק גדול מאותם מתחמים אלה, כבר חלק גדול אושרו ונבחנו, שניים, ואחרים מתוכננים ויש בהן עבירות.

לעומת זאת הוועדה המחוזית עשתה פה משהו שהוא בדרך כלל לא מקובל בנושא הזה, מכיוון שמתחמי המגורים לא היו מספיק נרחבים, אושר לוועדה המקומית לקדם תוכניות גם מחוץ לאזור הפיתוח בתוכנית המתאר, כלומר תוכנית המתאר קבעה אזורים שמיועדים לפיתוח, והוועדה המחוזית אמרה לוועדה המקומית, אתם יכולים עכשיו להתחיל לתכנן גם מחוץ לאזורי הפיתוח, ואכן מקודמות היום שש תוכניות כאלה, שש תוכניות חדשות מחוץ לאזור שבתוכנית המתאר נקבע שמיועד לפיתוח.

זה מתחמים צמודי דופן?

כן, כן.

אבל בהסכמה של גורמי התכנון לא על דעת עצמן?

כן לגמרי בהסכמה, אני אומר עוד פעם, הוועדה המחוזית שיתפה איתם פעולה, ועוד פעם, אנחנו רואים ככל שהתכנון מתקדם, אנחנו רואים יותר ויותר בנייה חדשה, בנייה של מבנים מבטון, לא מדובר על צימרים מעץ, שמטרפדת את התכנון, שמסכלת את התכנון.

גם כאן אנחנו רואים את זה לא מעט במתחמים האלה, אחת מהתוכניות דווקא של המתחמים שהם כן באזור הפיתוח, הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית לאחר שהתוכנית עשתה פינג פונג, שלוש פעמים היא הוגשה לוועדה המחוזית, כל פעם עד שהוועדה המחוזית אישרה אותה כבר הייתה בנייה חדשה, היו צריכים לתכנן את התוכנית מחדש, בפעם השלישית הוועדה המחוזית אמרה טוב עד כאן, ודחתה את התוכנית בהחלטה מאוד מרשימה.

מה זה מרשימה, זה מושג לא מובן.

תיקנתי את עצמי, תקיפה, באמת לא הייתה המילה הנכונה.

עד כאן לגבי מע'אר ואני אסכם בנקודה הזאת, יש לנו כאמור מקודמות 11 תוכניות מפורטות, מתוכן שבע בתחום התכנון, עוד חמש מחוץ לתחום התכנון כי אחת מהן הקידום הופסק בגלל עבירות הבנייה החוזרות ונשנות במהלך התכנון, ביחד מדובר פה על פוטנציאל של 7,000 יחידות דיור בשנה, שנה וחצי הקרובות, ועבירות הבנייה בהחלט מסכלות את התכנון בנקודה הזאת.

ברשותך היו"ר אני סיימתי עם שלושת היישובים שדיברנו עליהם, אז אם יורשה לי אני אדבר על המסקנות שלנו כתוצאה מהניתוח הזה.

אני רוצה שאתה תדבר על המסקנות אחרי שנשמע גם את עין קינא, נשמע את ראש העיר מע'אר בתגובה לנתונים שהצגת, מיד אחריו ראש המועצה בעין קינא, אתה תציג את המסקנות שלך, נשמע את מיכל מריל ונתכנס לסיכום, בבקשה.

צהרים טובים לכולם, אני הקשבתי קשב רב, ואומרים אחרון חביב אז אני חביב.

תראו אני שמעתי את הסיכום הקצרצר שאני גם האמת חושב שהוא לא מספיק מדויק, בכל אופן לכן במע'אר התוכנית מתאר 2009 אפשרו הרחבות שונות, סך הכל מדובר על 3,000 דונמים כולל קרקע של המדינה וחלקים בעלי חזון, שזה לחיילים משוחררים, הרחבת מנסורה שזו תוכנית שהוגשה רק לאחרונה, 40% שטח פרטי, 30% שטח של המדינה, ויש תוכנית שאושרה לא מזמן, אנחנו בעיצומו של תהליך להכנת תיק שיווק מה שנקרא, בסך הכל מדובר על 3,000 דונם, יש מתחם אחד שהוא בעייתי, יש בעיות עם קק"ל ולא נענים לנו, אנחנו רודפים אחרים והם מבטיחים לקיים, להחליט, לא מחליטים ולא מקיימים, אבל בסך הכל התוכניות מקודמות.

אכן אני מסכים עם מה שאמרה מיכל, הבנייה הבלתי חוקית במתחמים מתוכננים, זה בא לקבוע עובדות והוא ממש תוקפנות נגד כל היישוב ונגד כל השכנים, ואני בכל הזדמנות, היה לנו שיתופי ציבור לפני שבוע בשני מתחמים שונים, והיה ציבור רחב ואמרתי, מי שבונה בתוך כביש מתוכנן, בעיקר הכבישים, הוא בעצם מרים יד על כל היישוב, הוא לא פטריוט, כל הסיפור של פטריוטיזם כאילו זכותו, אין זכות מוחלטת במקרקעין בשום מקום, הוא בעצם מחבל ביישוב כולו וצריכים להתייחס אליו בהתאם.

יש לי מה לומר על האכיפה, האכיפה חוק תיקון קמיניץ, כולם תקפו את קמיניץ, יש אלמנטים רעים מאוד שם שמבטל שיקולי דעת של בית המשפט וכיוצא בין הדברים, אבל לדעתי יש דברים שהם רכים מידי, אני חושב שהגיעה העת לא רק במע'אר בכל מקום, מי שמעז והוא משתתף בשיתופי ציבור והוא מפריש כמו כולם, השריוניות היא ממש נר לרגלינו, ובא וקובע עובדה ובונה בית או שניים בתוך כביש מתוכנן, אני חושב שצריך לעשות הרבה יותר מה שעושים היום, צריך אפילו מעצר עד תום ההליכים.

לא יכול להיות שמישהו שלא רוצה להפריש, ומשותף אגב, אנחנו מסבירים לכולם שאין לנו העדפה של אחד למשנהו, בא ובונה ונותנים לו צו הפסקה, ממש מצפצף על זה, ואז כתב אישום, ואחר כך הוא חולה, וקורונה, ולא קורונה ולוקח שנים, והוא קובע עובדות ואז בהתאם מתיש אותנו, זה לא רק עניין כספי אלא לתכנן מחדש, וזה משנה גם זכויות ופוגע באחרים.

ברגע שאתה משנה תוואי של כביש, לא רק שזה בעיה, זה לא סתם, באמת זה לא ציור בגן ילדים כפי שאמרה מיכל, אלא בעצם הוא גורם לכך שאנשים אחרים ייפגעו, ועוד הפעם הגשה, ועוד הפעם הפקדה, ובא עוד מישהו ובונה, ויש לנו את התופעה הזאת, היא לא רחבה מידי, אבל מספיק שאחד יבנה בתוך תוואי של כביש תוכנית שכבר הוגשה, הוא מחבל בכל ומתחילים את הכל מחדש, וזה פגיעה בכלל היישוב, בכל השכנים, באחים שלו, ואני חושב שצריך פה תיקון חקיקה מחמיר דווקא, לגבי אותו סוג של אנשים, שבאים ומנסים לקבוע עובדות, שלא מכבדים שום דבר, לא מכבדים את היישוב, לא מכבדים את השכנים, לא בא בחשבון שנמשיך בהליכים האלה, בעברייני בנייה כאלה.

כמובן יש את הצד השני שאני חייב לדבר עליו, יש אנשים שהפרישו ואמרו שהם מוכנים להפריש אפילו יותר ממה שמפרישים אחרים, ממש מביעים נכונות, בנו לפני 10 ו- 15 שנים והם שילמו מחיר כבד מאוד, ועכשיו אנחנו ממתינים שנתיים ומתלבשים עליהם כאשר אין שום עוול בכפם היום, כי הם מוכנים לכול, הם מוכנים לכול, כפל אגרה שילמו, קנסות שילמו, שילמו לעורכי דין, והם ממתינים ממש בקוצר רוח להשלמת התוכנית על מנת לקבל היתר, באות וועדות תכנון ובנייה המרחביות ואומרות, יש לנו פיקוח מלמעלה, ומתלבשים עליהם דווקא, והאנשים האלה שילמו מה אתה רוצה מהם, זו תופעה ואני חושב שצריך להפסיק עם זה, ולהתלבש על אנשים שמנסים לקבוע עובדות בשטח.

אתם מבינים את זה? פריד קודם כל חשוב מאוד מה שאתה אומר, אני כן רוצה לציין את האומץ של הדברים שאתה אומר אותם, שבסופו של דבר, אלה שבונים בעיקר באמצע התכנון של כבישים שתוקעים את תוכנית המתאר צריך להתייחס אליהם, וחשוב מאוד שזה יחלחל, זה עבודה לא פשוטה, אני אומר לך את זה כי אני חוויתי את זה, אתה חווה את זה כרגע וזה תוקע תכנון, תוקע תכנון בסוף כל בית כזה יכול לתקוע תכנון של שנתיים שלוש, ואחרים יכולים לסבול מזה, חשוב מאוד שנדע את זה, וכל הכבוד לך על זה שאתה עם היד על הדופק בנושא הזה.

אני כן אבקש לשמוע אחרי זה מהפיקוח, מה זה הפיקוח על בתים שכבר שילמו, התחילו את התהליך, אני חושב שאנחנו לא צריכים להיות שמה, אבל זה תיכף נשמע מהפיקוח על הנושא הזה.

השאלה שלי פריד, כמה מתחמים כאלה תקועים אצלך, ומה אתה צריך כדי להסיר את החסמים ולהתקדם.

תראה, אני לא תקוע, אני גם מודע לכך שלא מעט מתכננים לא מספיק טובים וזה טעות, לכן אני אומר לכל ראשי הרשויות, תבחרו במתכננים הטובים ביותר, זריזים, יש להם את כל היועצים, באמת התכנון הוא לא רק אדריכל אלא שורה של מומחים, ולכן אני חושב שחלק מהאשם נופל גם על חלק מהמתכננים, אצלנו לפחות, וחלק נופל על הממסד, אני לא רוצה לחזור להיסטוריה, אני רואה נכונות מצד הממסד, נכונות חלקית, כי יש חסמים נוספים שצריך לטפל בכל החבילה, זה לא רק תכנוני, יש חסמים נוספים, בחלק נגע והיד.
אבל אני חושב שהחלק המעניין, זה החדרת המודעות שמי שמרים את היד, מי שבונה, קובע עובדה הוא אויב העם ולא פטריוט, אנחנו לא צריכים לעשות הפגנה למענו ולא שום דבר.

אני אומר להם תמיד ככה, נניח שאין מדינת ישראל, אין מדינה, אין ממשלה, אין מוסדות תכנון, ואנחנו חיים באי בודד, מה לא צריכים לתכנן נכון? לא צריכים כבישים ומדרכות ומוסדות ציבור וגנים ומשחקיות? מה זה יכול להיות, אני לכן מסכים עם והיד, ואני חושב שההסכם, אני הצעתי את זה בכל הזדמנות גם אצלך בחלק מהישיבות, ואני הצעתי לעשות מעשה תודעתי, שאנחנו ראשי רשויות ביחד עם השלטון המרכזי ומוסדות התכנון, ונכפה עוד קצת שזה הציבור, נאמר שתוך שנתיים אנחנו משלימים את התכנון, נתחייב בזה.

מצד שני כל מי שבונה במתחמים האלו, אני חושב שתיקון קמיניץ זה ממש רך מידי, צריך לנקוט בהליכים קשים, אני חושב שאסור להסתיר את הדברים האלו, אני לא מדבר על העבר, מי שבנה בעל כורחו מתוך אילוץ, אלו כבר נשפטו, אני חושב שצריך להתחשב בהם ברגע שהם משתפים פעולה, לא פה קובעים עובדות בשטח ואסור לנקוט צעדים נגדם, מצד שני, מי שהיום עושה את העבירה לאור יום, לא צריך להרגיל לציבור שיחתום על ההסכמה הזאת, אנחנו צריכים להודיע לציבור, נהיה אמיצים ונאמר להם רבותי מספיק, אנחנו בעד החמרה ייתרה וזריזות באכיפה, בענישה, בכל מי שעושה דבר חמור כזה, כי בסופו של דבר אנשים מבינים, אנחנו משתפים ציבור.

אגב חלק מהבעיות נוצרו בגלל שנכפו ונעשו תוכניות בלי לשתף את הציבור, אני ראיתי דבר שלא מאתרים את בעלי הזכויות האמיתיים, אנחנו שיתוף ציבור עושים עם מיכל והרבה עבודה, אנחנו ממש מפרסמים ברבים, מנסים לאתר, ממש דוחפים אנשים להביא את כל המסמכים, אם זה יורשים, אם זה מכר, אם זה כל הדברים האלו, אנחנו אומרים לכולם, תביאו את המסמכים, אנחנו נתחשב בכם, לא רוצים לקפח אף אחד, אבל ברגע שאתה מכין תוכנית בלי לשתף את הציבור, אף אחד לא יודע מה קורה, זה מסכן אותה וזה גורם להרבה בעיות, כולל גם בנייה בלתי חוקית, כי אף אחד לא שאל את התושב, לא שאל את בעל הקרקע.

יש כמה דברים, אני יודע שאולי זה יחרוג ממסגרת הדיון היום, אני חושב שיש לנו חסמים נוספים, חלק הוזכר, חלק לא הוזכר, למשל אחד הדברים, ואני מול חבר הכנסת עלי סלאלחה, אני דיברתי אתמול ושלחתי לו מסמכים, אני מבין שזה חקיקה בחוק התכנון והבנייה.

תראה, יש הרבה אנשים שאין להם טופס 4, זה אומר יש השלכות מאוד קשות ומסוכנות, רק בגלל שלא חובר לתשתית הביוב, כאשר תשתיות הביוב תלויות בתאגידי הביוב, ולא תמיד יש תקציבים מספיקים, מע'אר למשל הובטח לנו שהיישוב מע'אר יהיה מבויב עד 2015, היום אנחנו רק 40% ויש כל מיני סיבות, אחת הסיבות שאין מספיק תקציבים, ולכן התושב שבונה לפי היתר ולא מקבל טופס 4, ממשיך לשלם תעריף מים כאילו הוא בתהליך בנייה שזה הגבוה ביותר, הוא מתחבר לחשמל לפעמים בדרך לא חוקית ואז זה מסוכן, אין פיקוח, אין עבודה מקצועית, והבעיה היא שהתנאי הזה בחוק התכנון והבנייה, שבלי חיבור לתשתית ביוב, אין טופס 4, זה חמור מאוד.

אני חושב שמי שבונה והיום אפשר לבנות בור ספיגה סגור הרמטית ויש את החומר המתאים, מי שעושה את זה והטיפול בתשתית הביוב לא תלוי בו, אני חושב שצריך לתת לו טופס 4, כי אין שום סיבה לקפח אותו, כי עוד הפעם, זה לא תלוי בו זה תלוי במוסדות כולל הרשויות.

עוד משהו רבותי, אני ראיתי את המספרים.

אנחנו רוצים גם להתייחס למה שאמרת כן.

המימוש של מספר יחידות דיור בכל מתחם ומתחם, קודם כל זה מאה אחוז, ואף אחד לא מגיע למאה אחוז גם בקרקע של מדינה, ואני חושב שראוי מאוד מעבר למסגרת הדיון היום, לחשוב על תקציבים, ויש אבל מעט מאוד תקציבים לפריסת הכבישים, אחרת האנשים לא יוכלו לקבל, לא היתר ולא טופס 4.

כל עוד אנחנו לא מבטיחים ואין לנו את היכולת של הרשויות, הרשויות שלנו מוחלשות מאוד ואין אפשרות לגייס את הכספים האלו, אני חושב שלעומת תקציב המדינה זה גרושים, אני חושב שצריך לחשוב עם על תקצוב להקמת תשתיות במתחמים שיאושרו, אחרת אנשים יישארו, הכל יישאר על הנייר ולכן הפער הזה גדול בין מספר התוכניות.

אתה מדבר על התשתיות אחרי הפקדה או אחרי האישור?

אחרי האישור, אחרי האישור, ברגע שיש לי אישור אני רוצה כבישים, כמובן יש בעיות עם חברת החשמל וחברת בזק, שזה סיוט אחד גדול, עד שמזיזים את עצמם ונענים להזזת עמוד חשמל שלוקח שנה שלמה, אבל זה עניין אחר, אבל אני חושב שבאמת צריך לחשוב גם על תקציבים לפריצת בניית תשתיות במתחמים שייבנו, כי אם עוד הפעם, אם אנשים לא יוכלו לבנות אחרי אישור התוכנית מכל מיני סיבות, אז תתחיל תופעת הבנייה הבלתי חוקית וסיכול התוכנית שכבר אושרה, ואז אי אפשר לממש אותה על הקרקע.

העלית נושאים חשובים, זה הנושא האחרון שאתה רוצה להעלות פריד?

אני אסתפק בהערה אחרונה, אני חושב רבותי שיש בעיה אצלנו, שרוב התכנון הוא על קרקע פרטית, ומיכל היטיבה לתאר מה המורכבות שם, אבל אני לא מסכים עם חברי והיב, אני חושב עד 32% הפרשה לצורכי תשתיות זה דבר אלמנטרי, בלי זה אנחנו נבנה שכונות עוד הפעם עם בעיות, בסך הכל אף אחד לא לוקח ממש שום דבר.

אנחנו אומרים אנחנו לוקחים, אנחנו לא לוקחים, אנחנו מייעדים את השטחים האלו לטובת אותם אנשים, אנשים מתחילים להפנים את זה, מבינים את זה, כמובן יש יוצאים מהכלל שלא רוצים להפריש, אני חושב שזה נכון להפריש קרוב ל- 32%, זה לטובת היישוב ולטובת השכונות החדשות, אבל יש לנו בעיה של קרקע.

אני לא יודע מה קרה אבל אתם צריכים לדעת, שהמנהל גם בפקיעין אני יודע שעשו את זה, גם במע'אר גם במקומות אחרים, עושים חילופי קרקע בלי ידיעת הרשויות, ראינו את זה בכל הזדמנות בעבר וזה נמשך.

זאת אומרת קרקעות של המנהל, אחרי תקופת מה אתה מגלה שהן הפכו להיות קרקע פרטית והמנהל לוקח במקום, עושה עסקאות חליפין, לוקח רחוק מהיישוב כך שאי אפשר להשתמש בזה, זה מקשה עלינו גם במציאת קרקע למוסדות ציבור וזה מעמיס על התושבים, אני חושב שזו אחת הסיבות שבאמת אנחנו תקועים, ולכן אני חושב שצריך להפנות קול קורא לכל המוסדות, שבאמת שלא יבריחו קרקעות של המנהל ושל מוסדות המדינה מתוך היישובים, אחרת אנחנו עוד הפעם נמצא את עצמנו בלי קרקע זמינה לבניית כל מיני מוסדות ציבור ומרחבים ציבוריים.

כמובן יש לי עוד הרבה דברים לומר.

תודה רבה, כן ברור אני יודע, העלית שלוש נקודות חשובות, אני ביום ראשון דווקא הייתי ברמ"י אצל מנהל המחוז הצפוני, כדי לדבר ולסכם את הנקודות האלה שדיברת על רמ"י, יש שתי נקודות חשובות שאתה העלית לגבי פיתוח, במקביל או אפילו קודם לתאריכי הבנייה, עשינו את זה בשכונות חיילים משוחררים, שזה הקצאה של רמ"י, מיד אחרי אישור של התוכנית, כן נכנסנו לתהליך של פיתוח תשתיות, ואחרי זה היו היתרי בנייה, הלוואי שנגיע בכל התכנונים שלנו למצב הזה.

טופס 4 שהוא מוגבל, או היתר בנייה שהוא מוגבל בגלל תשתיות ביוב, נתקלנו בבעיה הזאת ביאנוח ג'ת בגלל תשתית ביוב שבכלל מנקזת לכיוון השפלה, גם לזה נמצא פתרון.

על כן אני מבקש לבדוק, להיכנס לעומק בסוגייה הזאת, כדי לבדוק איפה העכבה, כי אפשר למצוא כל פתרון תברואתי לתשתיות מים וביוב, כדי שכן יקבלו היתר בנייה וטופס 4.

אנחנו נעבור לעין קנייא, לכם אין מצגת לעין קנייא, אנחנו נעבור לעין קנייא, נסכם נסיים את עין קנייא, אחרי זה סבב התייחסויות סיכום עם כל השותפים, אחרי זה הנציג של היועץ המשפטי.

צהרים טובים אדוני היו"ר, חברי הוועדה, חברי כנסת, אדוני היו"ר תודה על הזימון לפתור את הבעיות הספציפיות של העדה הדרוזית בתכנון ובנייה, אני רואה את זה, זה הדגל שלך מאז שהיית ראש מועצה בחורפיש, ותודה לך שאתה ממשיך באותו קצב בתורך כחבר כנסת.

המועצה המקומית עין קנייא התחילה בתכנון ובנייה לתוכנית כוללנית חדשה, שהתוכנית הזאת אושרה על ידי הוועדה המקומית מעלה חרמון, והומלץ לוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית בתנאי שתאשר את כל ההערות שהמועצה הגישה אותם.

אלה תנאים שאפשר לעמוד בהם?

תנאים שאפשר לקבל אותם, כן אפשר לעמוד בהם.

ההערות כמובן הערות תכנוניות שאנחנו רואים אותם כצורך לשיפור.

אין משהו שהוא יכול לעכב?

יש חסמים שאני אעלה אותם בכמה נקודות שאנחנו נתייחס אליהם עכשיו.

באותה תוכנית גם כן יש הרחבה חדשה של עין קנייא באזור עין ריחן שזה אזור מאוד מיוחד, הרחבה חדשה של, כ- 95 מגרשי בנייה, שזה גם כן נותן פתרון למחוסרי דיור.

מצד שני, אותה תוכנית, אנחנו מאוד מקווים שמינהל התכנון יקדם, כי אותה תוכנית תקועה עד עכשיו כמה חודשים ולא קודמה, ועדיין לא קיבלנו שום הערה ממינהל התכנון, ואנחנו מבקשים כאן את הזירוז כדי לקבל את אותה תוכנית, כי יש לנו הרבה תוכניות שמקדמים אותם.

אותה תוכנית גם צריכה לבוא ולהיטיב את צרכי היישוב בעין קנייא, עין קנייא הוא יישוב תיירותי, ואנחנו הולכים לקדם אזור תיירותי בעין קנייא, שזה אזור חקלאי, ולשנות אותו מחקלאי לייעוד תיירותי, ואני מקווה כאן, שמינהל התכנון יעזור כדי לקדם את האזור הזה, שנוכל לתת ליישוב עין קנייא להיות באמת יישוב תיירותי.

עוד חסמים אדוני היו"ר, דיברתי איתך לפני כן לפני הישיבה, זה חסם מאוד רציני בעין קנייא, אדמות מנהל, אדמות מקרקעי ישראל, יש לנו בתקופה האחרונה אדוני היו"ר, בשנת 2016 היו לנו בעין קנייא 44 תוכניות שהוגשו למתן קבלת היתר בנייה, היום אנחנו עומדים ב- 2022 על 15,16 תוכניות לקבל היתר בנייה.

אני מציג לכם כאן נתונים של תושבים מעין קנייא שהגישו היתרי בנייה, תסתכלו כל מה שרשום כאן באדום, מעל 70% מהיתרי בנייה מקבלים סירוב מהמנהל ולא מקבלים היתרי בנייה, הסיבה שהמנהל טוען על בעלות באדמות של עין קנייא, האדמות הפרטיות של תושבים.

יש מצב שיש חלקות שהן בשותפות עם המנהל, או שאתה אומר לא, יש חלקות שהאדם הפרטי טוען שזה שלו, עם חזקת טאבו או לא חזקת טאבו והמנהל אומר שזה שלו, לזה אתה מתכוון?

יש חלקות שהמנהל באמת נותן חלקות ומגרשים שחולקו על ידי המנהל, ואנחנו חילקנו שזה בסדר גמור שהמנהל נותן, אבל אני מציג את הבעיה והחסם שאדמות פרטיות של תושבים על בעלות פרטית, מכיוון שלא החזיקו בחלקה ולא נטעו עצים, לא עיבדו את האדמות שלהם, בא המנהל וטוען שזו אדמת מדינה, מאיזו סיבה? בתוך הקו הכחול.

הנקודה ברורה, אני כבר אמרתי לך, ואני ביקשתי גם כבר ממנהל הוועדה, הנושא הזה אנחנו נקבע פגישה מסודרת עם מינהל מקרקעי ישראל מחוז צפון, נסדיר את הנושא כי חברים, סטטוס טיפול באדמות ברמת הגולן הוא שונה מאשר באדמות ט' חשוב מאוד שנדע את זה בבקשה.

מאוד חשוב עוד פרויקטים יזמים גם כן, אדוני, כשתוכנית יזמית הוגשה לוועדה המקומית לבניית בית אבות בעין קנייא, אושרה על ידי מנהל, לאחר תיקון של משרד הבריאות לתוכנית, הגישו את התוכנית עוד פעם למנהל, בא המנהל ומסרב על אותה תוכנית, ומה הוא מצהיר? הוא מצהיר שהבעלות של האדמה היא לא נכונה.

איך מנהל שהוא קובע בפעם הראשונה, וועדה שהיא קובעת בפעם הראשונה, שאדמה הזאת היא אדמה פרטית ואישר את התכנון, בפעם השנייה הם באים והם טוענים שאדמה הזאת היא לא אדמה פרטית, בא וטוען על בעלות על האדמה.

אתה מדבר על מינהל מקרקעי ישראל?

מינהל מקרקעי ישראל, לא מינהל התכנון, מינהל מקרקעי ישראל.

חשוב מאוד האבחנה הזאת, הנקודה ברורה.

עוד נקודה גם כן בבעלות פרטית, שהוגשו על ידי יזמים פרטיים, אדמה פרטית גם כן, ואני מופתע מהיועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל, בא אלי ואומר לי, אדוני ראש המועצה אני מופתע ממך, איך אתה נותן אדמה פרטית לבן אדם אחד במקום שאתה תחלק אותה לכמה אנשים?

אני פה מחזיק במסמכים, מסמכי חיג'ה מה שיש לתושבים ברמת הגולן, הרי שאין לנו הסדרי אדמות.

לכן אני חושב, כדי שנהיה יותר החלטיים, הנושא של אדמות המנהל, אנחנו חייבים דיון נפרד מחוץ לכותלי הוועדה, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, כדי לסגור את הפינה הזאת.

זה נכון גם לגבי שאר היישובים הדרוזים ברמת הגולן, אני יודע שיש אותה בעיה.

תודה אדוני, רק נקודה אחרונה רק לפתור באמת בעיה מאוד רצינית, אני המועצה היחידה ברמת הגולן שהתחילה ברישום אדמות ותצ"רים.

המנהל היום מעקב ומקשה על התושבים כדי להסדיר את האדמות, אמרנו בהתחלה שיש לנו את החיג'ה, זה המסמך החוקי שהיה מתנהל ככה באזור רמת הגולן, אז כאן אנחנו מבקשים לפתור את אותן בעיות לתושבי רמת הגולן וספציפית בעין קנייא, תודה אדוני.

תודה רבה אדוני ראש המועצה המקומית בעין קנייא, ואיל מוגרבי.
אנחנו נעבור לנציג של משרד המשפטים.

בוקר טוב לכולם, רוסלאן ממשרד המשפטים, קודם כל אני חושב שהדיון הזה הוא מאוד חשוב, כי בסופו של דבר על מנת להוציא הסדר בנייה אנחנו צריכים תוכניות מפורטות.

בהחלט הנושא של התוכניות המפורטות הוא מאוד חשוב, כי בסופו של דבר על מנת שאנשים יוכלו להוציא היתרי בנייה ולבנות, צריך אחרי תוכניות המתאר תוכניות מפורטות.

יחד עם זאת, אני חייב לציין וזה הוזכר מקודם, שבסופו של דבר מי שמחזיק בקרקעות הפרטיות ביישובים, זו קבוצה מאוד, מאוד קטנה של אנשים, המשמעות היא שאם אנחנו נצליח למצוא פתרונות אופטימליים לכל החסמים שקיימים ביחס לקידום תוכניות מפורטות, אנחנו לא נפתור את מצוקת הדיור.

על מנת לפתור את מצוקת הדיור, צריך לתת גם פתרון וצריך לתת מענה לאותם אנשים שאין להם קרקעות, נקודה מאוד חשובה.

נכון, זה כמעט 80% מהתושבים.

לדעתי יותר אפילו.

בחלק מהיישובים זה יותר ובחלק מהיישובים זה פחות, גם אם ניתן ל- 80% מענה מאדמות מנהל כפתרון דיור, אני חושב שעשינו כברת דרך ארוכה, בסופו של דבר דיברנו על זה ואתה מכיר את העמדה שלי, ואני ביקשתי שכונה חדשה על אדמת מנהל, נקרא לזה שכונת חיילים משוחררים, נקרא לזה דיור אנשי קבע, נקרא לזה מה שנקרא בוזגלו, לא משנה איך נקרא לזה, אבל לפחות שתהיה צמודת דופן, שבה נוכל לפתור את מצוקת הדיור למי שחסרי אדמה פרטית.

יש תהליך עם משרד השיכון עם אלקין, ישבנו על הנושא הזה, הייתי במינהל מקרקעי ישראל לראות איך אנחנו עושים את זה, אנחנו נקיים דיון בנושא הזה, ככה שניכנס לרזולוציה באמת הגבוהה, ואני מבקש, אז באמת להכין את כל התכנונים לנושא הזה, בבקשה.

לגבי קידום תכנון מפורט, כפי שצוין מקודם בהחלט קיימים לא מעט חסמים, אנחנו בצוות בין משרדי שהקמנו לפני כשלוש שנים, ניסינו למפות את כל החסמים הקיימים ביחס לקידום תכנון מפורט, וזה בשאיפה לתת פתרונות ומענים לאותם חסמים.

פרסמנו דוח בעניין שפירט את החסמים הקיימים, לאחר מכן הוקם צוות יישום שהמטרה שלו בעצם ליישם את ההמלצות של הדוח.

חלק מההמלצות שנדונו בצוות היישום, קיבלו ביטוי בהחלטת ממשלה 550, ובימים אלה אנחנו מקדמים את זה.

כשמדברים על חסמים אני חייב לציין שבעיני יש חסם מאוד מרכזי והוא בעצם שיתוף ציבור, כי צריך לזכור שאם בסופו של דבר אנחנו מקדמים תוכנית מסוימת, והאנשים שהם בעלי העניין ביחס לאותה תוכנית לא יודעים על התוכנית הזו, לא יודעים מה המשמעות של התוכנית, כי צריך לזכור שרוב התוכניות ביישובי החברה הדרוזית, שהן תוכניות מפורטות, כוללות איחוד וחלוקה.

לא כל האנשים יודעים מה זה איחוד וחלוקה יודעים מה זה תוכנית איחוד וחלוקה, ואם אנחנו מגיעים למצב שאנשים נחשפים לראשונה לתוכנית, או בתכנון זמין או שהם יודעים שהם צריכים להגיש התנגדות, זה מביא למצב שזה מאריך את התהליך התכנוני, למה? כי אנשים יתחילו להגיש התנגדויות.

תרשה לי רוסלאן, זה בניגוד לכך הפרמטרים התכנוניים, לא יכול להיות, העיקרון של איחוד וחלוקה, הוא שאתה עושה את כל העבודה ועושה שיתוף ציבור לפני שאתה מגיש את התוכנית, ההגשה של התוכנית היא תוצר של שיתוף ציבור, כך שאם אתה אומר לי שהיום יש תושבים שמבינים, או שומעים על איחוד וחלוקה רק אחרי הגשת תוכנית, יש פה תקלה בתהליך עצמו.

אני זוכר שהיינו יושבים בשבתות אפילו עם כל התושבים, כדי לשבת איתם, אגב זה גרם לחלק מהתושבים בסוף גם לבנות באמצע הכביש, כלומר גרם לנו לעיכוב בתכנון, אבל לא יכול להיות הגשת תוכנית במתחם שמחייב איחוד וחלוקה ללא שיתוף ציבור מלא.

לכל יישוב אגב ולכל מתחם יש לו ועדה ציבורית פנים יישובית כדי באמת לתכנן.

אני מסכים לגמרי עם כל מילה וזה מה שצריך להיות, אבל לצערי אני מכיר מקרים שזה לא קרה, וזו בהחלט תקלה, כי צריך להבין שבסופו של דבר אם אנחנו עושים שיתוף ציבור, אנחנו חוסכים לעצמנו, חוסכים לכולנו זמן התדיינות, זמן של התנגדויות, זמן של הליכים משפטיים, צריך להשתדל להביא במסגרת שיתוף הציבור, להביא תוצר תכנוני מוגמר ככל שניתן.

רק עוד התייחסות קצרה לגבי הרישום, העניין של הרישום הוא בהחלט גם מהווה חסם, אנחנו התייחסנו לזה גם בדוח, ביישובים קיימים פערים מאוד גדולים בין הרישומים.

כוועדה אני שואל אותך עכשיו שאלה, גם מרים לך להנחתה, כוועדה אתם יודעים לגבי הרישום, יש מיפוי של כל היישובים הדרוזים כמה צריך היום כדי להאיץ את התהליך של הרישום, להגיע לתצ"ר מלא, לאשר את כל התצ"רים בכל המגזר?

האמת שצריך לשאול את הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין.

אני לא יודע לעשות את זה, אני מבקש.

אני יכול לשאול אותם בהחלט.

אני מבקש, תבדקו, תאספו נתון, גם מנהל הוועדה, לראות איך אנחנו בעניין הזה, כן יכולים להאיץ תהליך ולקדם את זה, לגבי הנוסחה איך מתקצבים, מאיפה מתקצבים זה לא משנה, צריכים לבוא בסופו של דבר מול ההסדר נכון? זה מתבצע מול ההסדר נכון עד כמה שאני זוכר?

זה הרשות לרישום וזכויות מקרקעין, זה הטאבו בעצם.

כן, התהליך מול ההסדר ,והתוצר של ההסדר נרשם בטאבו, זה התהליך שאני מכיר, מפה אנחנו צריכים באמת לראות איך אנחנו עושים את זה, ואנחנו יכולים להביא ברכה אגב.

אחד החסמים המרכזיים בתכנון, זה בסופו של דבר הרישומים האלה יכולים להביא ברכה.

נכון, רק במשפט ואני מסיים, הרישום הוא בהחלט חסם, אנחנו זיהינו את זה גם במסגרת עבודת הצוות, ובהתחלה היה איזה רעיון שלנו לקחת את התוצר של מיפוי הבעלויות בפועל שממילא נעשה היום.

הרי צוין מקודם שבאמת עושים שיתוף ציבור, על מנת להתחקות אחרי הבעלים המחזיקים בפועל בקרקע ולא אלה שרשומים.

הרעיון היה לקחת את התוצר הזה ופשוט לרשום אותו בטאבו, היה לזה התנגדויות נחרצות מקרב אולי כל משרדי הממשלה, בסופו של דבר הרעיון שגם בא ליידי ביטוי ב- 550 הוא להכניס את הטאבו, את הרשות לרישום והסדר לתוך התהליך התכנוני, על מנת שיעודדו אנשים לרשום, והרעיון הוא עכשיו באמת שיש פיילוט שהולך להיות בקרוב, הוא שבמסגרת שיתוף הציבור, נציגים של הטאבו יגיעו לשטח, יסבירו לאנשים, ייקחו מהם גם מסמכים, הם ייקחו מהם מסמכים וייבדקו את המסמכים האלה, ואם הם ברי רישום הם ירשמו את זה, ובכך אפשר באמת לצמצם את הפער, לא לפתור את הבעיה באופן טוטאלי, אבל זה בהחלט יכול לצמצם.

הנקודה ברורה, מובנת, ואגב אני אומר לך, צעד מאוד, מאוד חשוב, כי אם באמת בישיבות, בשיתוף ציבור יישב נציג של הטאבו, אני חושב שהם פותרים הרבה מאוד בעיות ונמשיך בתהליך הזה ביחד.

תודה רבה, אנחנו חייבים להתכנס לסיכום, מילות סיכום, רצה לדבר גם שפיק חאמיד ממע'אר שהיה בזום מבקש את רשות הדיבור, אני לא יודע אם נצליח כרגע, אם הוא בזום ומבטיח שתוך דקה הוא מסיים אין לנו בעיה, אבל אם לא אנחנו חייבים להתקדם ואיתו הסליחה.

סיכום, אני אבקש ממיכל מריל כמה מילים לסיכום, פיקוח להגיד את הסיכום שלהם, ובסוף חבר הכנסת עלי איננו ואני אכנס לדברי סיכום סופיים, אז נתחיל ממיכל, את רוצה משהו לסיכום?

משפטים קצרים מיכל.

כן בסדר, אז קודם כל שלא יובן לא נכון, אנחנו מכשירים הרבה מאוד בנייה במסגרת התוכניות האלה, גם בנייה שהייתה וגם בנייה שנעשית תוך כדי אבל זה לא תמיד אפשרי.

דבר נוסף, לגבי ההפרשות, דובר פה הפרשות על ידי פריט, רק מערכת הדרכים לוקחת מאיתנו מעל 20% הפרשה, אתם צריכים להבין את זה לאור הטופוגרפיה ולאור ריבוי המגרשים ביישובים האלה, המאפיינים הייחודיים, מעל 20% זה רק למערכת הדרכים, אז אנחנו צריכים עוד למתנ"סים ועוד לפארקים וגינות משחק ולעוד, ולעוד ולמרפאה ולכו'.

הנושא של שיתוף ציבור דובר פה, אנחנו עושים את התוכניות האלה עם שיתוף ציבור מאוד מסיבי, עושים הרבה מאוד מאמצים לשיתוף ציבור להגיע לכל בעלי הקרקעות, אני חייבת להגיד שלא תמיד מצליחים להגיע לכולם, גם ראשי המועצות לא מצליחים להגיע לכולם, למרות כל הפרסומים שאנחנו עושים, גם אנחנו המלצנו איך לעשות את זה, באיזה דרכים, באיזה מדיה, לא תמיד מצליחים, לא תמיד יש שיתוף פעולה של התושבים, חייבים להבין את הדבר הזה, עושים מאמצים גדולים, הרשויות צריכות להתגייס, הן עושות את זה, לא תמיד מצליחים להגיע לכולם, אנחנו דרך אגב ממפים את כל אלה שכן הצלחנו ואלה שלא הצלחנו.

לגבי הרישום, זה נושא בסיסי, נושא חשוב שאנחנו שמים עליו דגש מאוד, מאוד חזק בתכנון, אנחנו מכינים את התוכניות באופן כזה שהם יכללו תשתית מקצועית, שתאפשר בסופו של דבר רישום, לא כל תוכנית איחוד וחלוקה ניתנת לרישום בסופו של דבר, אם לא מקפידים על כל הכללים ועל התקנות, ועל החוקים, התוכניות בסופו של דבר לא מצליחות להגיע לרישום, לכן עושים שלב ביניים של תת"ג, זה תשריט תיעוד גבולות, מאשרים את זה במפ"י כדי שתצ"ר תוכנית צרכי רישום שנעשית לאחר שלב האישור, תוכל בסופו של דבר להגיע לשלב הרישום.

הוזכר פה נושא המיסים, בתוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמה אין צורך לשלם מיסים, תתקדמו עם הרישום, תעבירו את המסר הזה לבעלי הקרקעות, אנחנו בשיח מתמיד עם הרשות לרישום זכויות במקרקעין, הם מוכנים לבוא לשטח, אם יש היענות של הרשויות ותוכניות שאנחנו מקדמים, אנחנו נוכל לרתום אותם, הם יגיעו לשטח ליום מרוכז שבו הם יוכלו לרשום את כל המחזיקים בקרקע שהם לא בעלים, ויוכלו לרשום אותם.

אנחנו מזמינים להיכנס לפיילוט הזה, זה באמת דבר בסיסי ותנאי לקדם את היישובים האלה, ולקיים איזה שהוא שוק נדל"ן ביישובים האלה בטווח הארוך, זהו עד פה.

תודה רבה, תמשיכי באמת לתרום מהיכולות שלך, ואנחנו מפה נחזק אותך ואם יש בעיות גם נטפל בהם.

פיקוח? משפטי סיכום קצרים.

בוודאי.

המסקנות שלנו שנובעות אחרי שעשינו באמת את העבודה הזאת על כל היישובים הדרוזיים אומרות ככה, דבר ראשון אנחנו רואים הרבה מאוד משאבים שמוקצים לתכנון במגזר הדרוזי, הטענה שעלולה הייתה להישמע כאילו שאין תכנון או שחסר תכנון איננה מדויקת, יחד עם זאת יש חלק מהתוכניות שלא מגיעות להבשלה, בין היתר בגלל שהן לא מקצועיות ושהן לא הוגשו כראוי וכו'.

חלק אחר של התוכניות שלא מגיעות לבשלות, נובע מכך שבזמן שהתוכנית מתקדמת מופיעה בנייה בשטחי התוכנית ושמה לה על את התכנון וצריכים להתחיל אותו מחדש.

אנחנו אומרים שבעצם על סמך הניתוחים שלנו, אנחנו רואים שמרבית הבנייה ללא היתרים מהסוג הזה שאני מדבר עליה שמסכלת את התכנון, זה בשישה יישובים מפורטים, דיברנו היום על אחד מהם ומכאן אני מגיע להמלצות.

הדבר הראשון שאנחנו חושבים זה נעשה, לשמחתי הרבה זה בוצע בחודש האחרון, זה הקמת ועדות משנה בוועדות המחוזיות בחיפה ובצפון, לנושא הטיפול ביישובים הללו, וכאמור הוועדה צריכה להתמקד בהסרת חסמים, ובעיקר להתמקד בהסרת חסמים באותם שישה יישובים שאנחנו מדברים עליהם.

אתה מדבר על הוועדות משנה לתכנון בנייה שקמו כוועדות תכנון מחוזיות לכפרים הדרוזיים, בהתאם להחלטת הממשלה?

נכון מאוד.

הנושא השני זה חד משמעי וחייבים להתקדם בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות הן מייצגות את התושבים, הן מבינות את צרכי השטח, ולכל הנושא של הסרת התנגדויות, איחוד וחלוקה ללא הסכמה, הכשרת התושבים לקראת התכנון הזה, הרשויות המקומיות הם הכלים הנכונים וחייבים לעבוד איתם בשיתוף פעולה מלא.

בסדר, תתכנס כי אנחנו צריכים לפנות את האולם.

עוד שני משפטים, כדאי לקבוע בכל אחד מהיישובים תאריך, כפי שהציע ראש העיר של מע'אר, תאריך שעד אליו אנחנו נקפיא לגמרי את הבנייה ללא היתרים, ואנחנו נאפשר קידום של תוכניות עד לתאריך הזה כדי שנוכל להקצות את המשאבים.

וביישובים שכרגע ניתן לעשות את זה, כדאי לקדם תכנון באמצעות הממשלה, זאת אומרת הוועדה למתחמים למגורים, היא הכלי הטוב, היעיל, הגדול ביותר שיש לנו, וכדאי שהכלי הזה יתחיל לפעול במרץ רב.

שההמלצות האלה יגיעו גם לשרת הפנים, אני איתך.

נכון, הסברה ועניין חשיבות ההפרשות לצורכי הציבור, אין על מה לדבר ברור שזה חשוב.

מה שאנחנו מציעים שבכל אחת מהרשויות המקומיות הדרוזיות, תוקם חברה כלכלית שתדע לקדם תכנון, תדע לקדם פיתוח, אל תשכחו שתכנון זה לא רק תכנון, אלא קשור הרבה בתשתיות על, בהכשרת הכבישים, הכשרת הקווים. זהו עד כאן.

תודה רבה, אני בדיוק נכנס למילות סיכום שלי, מי שביקש לדבר זה שפיק חאמד, שפיק חאמד יש נהלים לגבי זכות הדיבור בוועדה, צריך להירשם כדי שזה יילקח בחשבון, עכשיו אני לפנים משורת הדין, ביקשת, לחצת, על חשבון הסיכום שלי, אני מבקש תעלו אותו לדקה, בדקה תצליח להעביר את המסר אני אשמח.

צהרים טובים, תחילה אני אציין שכן ביקשתי רשות דיבור וזה ממש בתחילה.

לא נרשמת, זה בסדר, ביקשת אבל לא נרשמת בקישור.

אני הקשבתי ממש קשב רב גם מתחילת הוועדה, מתחילת כל חברי הוועדה שדיברו, אני רוצה רק להגיד כמה מילים.

אני רוצה להעביר זעקת הורה בן 44.

טוב חברים, תעלו אותו אחרי זה, אני אתכנס לסיכום.

אני כבר אומר, הוא לא שומע אותי, אם אתה שומע אותי שפיק, דבר איתי ישירות, תקבל את מספר הטלפון שלי, תעלה את הבעיה ואני מבטיח לך שהבעיה הזאת תעלה, בגלל הבעיה הטכנולוגית, התחלת לדבר ולא שומעים אותך.

חברים אני מתכנס כאן לסיכום ולהחלטות של הוועדה.

קודם כל ועדת המשנה לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסיים, מודה באמת לכל נציגי הרשויות שהיו כאן, הרשות לאכיפה במקרקעין במשרד האוצר, וגם באמת על העבודה שהשקעתם, גם לשר חמד עמאר, הכנתם בסופו של דבר תוצר, שהתוצר הזה יכול להיות כלי סיוע גם לנו כאן למרכז המחקר, גם לראשי הרשויות וזה מאוד, מאוד חשוב, ובאמת על זה שגם באתם לדיון, נכון אבי לא יכל להגיע אבל באתם בהרכב מלא, וזה הדיון הראשון אבל לא האחרון, כי בסוף אנחנו נמשיך לשבת פה, עד שהתכנון ביישובים של הדרוזים והצ'רקסיים ייגמר.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת, לחבר הכנסת עלי סלאלחה, לנציגי משרדי הממשלה שהיו פה, מינהל התכנון ולאחרים, לראשי הרשויות המקומיות שהיו, הפעם עשינו את זה עם שלושה ראשי רשויות, ואנחנו נמשיך לחוקרים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לעמר ולכל מי שהשתתף כאן בדיון, באמת על הסקירה שנתתם, גם מכון המחקר וגם הפיקוח.

הוועדה קוראת לראשי הרשויות המקומיות לפעול בקרב התושבים, למנוע בנייה במתחמים שנמצאים בשלבי התכנון, זה עלה כאן כחוט השני בכל הדיונים, בכל הנושאים, כי בסוף זה תוקע את התוכנית מתאר, גם במתחמים שמיועדים להיכלל בתכנון עתידי, זאת כדי לאפשר תכנון תקין ואישור תוכניות המתאר ללא עיכוב, נכון אמרו ראשי הרשויות, כל עכבה בתכנון, בסוף מעקבת ופוגעת באחרים, זה נאמר כאן על ידי כולם.

הוועדה קוראת גם למוסדות התכנון וגם לרשויות המקומיות לפעול במשותף בתכנון פיתוח של המתחמים, ובשיתוף ציבור בתכנון, ולקבוע תאריכי יעד לסיום תכנון, כי אם לא נקבע תאריכי יעד חברים, אנחנו לא נתקדם, חייבים לקבוע תאריכי יעד, ואם אנחנו נצליח לעשות את זה עם חקיקה, נעשה את זה בחקיקה, תרצו תעיינו בערך חוק לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית או חוק העדה הדרוזית, יבוא גם לעגן זמנים לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לפיתוח היישובים, בזה יעשה הקשר של החוק, למי שלא מבין מה המשמעות של החוק ועדיין צריך ללמוד אותו.

הוועדה קוראת, הן למוסדות התכנון, והן לרשויות המקומיות, לצאת במסע פרסום והסברה, על המשמעות של הבנייה הבלתי חוקית בשטח ציבורי ועד כדי הפנמה, כלומר לא להסביר ולשכוח מזה, צריך לוודא כמו שפריד ראש העיר אמר, צריך להתכנס לרזולוציה כזאת שאף אחד לא ייבנה בשטח ציבורי כי זה פוגע בתכנון.

הוועדה קוראת למשרד המשפטים, אגף הרישום והסדרי מקרקעין, לצאת במבצע של הקלות בעלויות הכספיות הנדרשות לרישום בבעלות של הקרקע בטאבו, כשאנחנו מדברים על מתחמים שהם לא איחוד וחלוקה, וצודקת מיכל מריל שהעירה גם עם א' וגם עם ע', שבסוף ההפקדה, הרי כשעושים איחוד וחלוקה, שיתוף ציבור, בסוף ההפקדה היא בעצם ללא הסכמת התושבים, ברגע שההפקדה היא ללא הסכמת התושבים, המדינה בעצם או הגוף שמגיש, הוא שאמור לשאת בעלויות של הרישומים.

נכון מה שנאמר כאן, שילוב אנשי הטאבו, חשוב מאוד, בתהליך התכנון, זה יכול לפתור לנו הרבה בעיות.

הוועדה תקיים דיון שיעסוק בפיתוח תשתיות, גם תברואה בהשתתפות תאגידי המים והביוב, מה שעלה על ידי מע'אר, זה עלה קודם גם על ידי יאנוח, אבל שם פתרנו את הבעיה, שווה שנעשה דיון בנושא הזה.

זה הסיכום שלי, אני רוצה שוב להודות לכל החברים ולנעול את הישיבה, תודה וסעו בזהירות.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:03.