כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/6108



5
הוועדה לבעיית עובדים זרים
12.11.2002

פרוטוקולים/עובדים זרים/6108
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ג
26 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 107
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
יום שלישי, ז' בכסלו התשס"ג (12 בנובמבר 2002), שעה 09:30

הפסקת עבודת הפלסטינים בישראל בעקבות הפיגועים
והחלפתם בעובדים זרים דרך שירות התעסוקה.

חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא

איזו לביא - חברת מיכל, שירותי כוח אדם
רות לביא - חברת מיכל, שירותי כוח אדם
אהרון ברזני - מינהלת עובדים זרים
יוסטה בלייר - התאגדות חקלאי ישראל
ציפי שניקמן - ממונה על האכיפה במשרד העבודה
איציק גורביץ - ראש ענף כלכלה
מתי הכהן - משרד החוץ
יחזקאל לביא - אחראי על האסטרטגיה במשרד הפנים, משרד הפנים
תת-ניצב אפי טיבי - סגן ראש מינהלת עובדים זרים, המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק איתן לוי - קצין מטה מבצעים, המשרד לביטחון הפנים

עמליה רבינוביץ'

שלומית כהן


הפסקת עבודת הפלסטינים בישראל בעקבות הפיגועים
והחלפתם בעובדים זרים דרך שירות התעסוקה

אני פותח את ישיבת הוועדה. בעקבות הפיגוע שהיה השבוע בגוש קטיף היו הרבה תלונות על כך שכניסת פלסטינים, בניגוד למה שנקבע פה, גורמת למצב של פיגועים והגברת הטרור. בישיבות קודמות שקיימנו פה גורמי הצבא אמרו שרק השפעה חיובית יש לכניסת פלסטינים לעבודה פה. צוטטו אנשים כאילו על פניו הדבר הזה יכול להיטיב עם האוכלוסייה, יכול להביא לאווירה מאוד חיובית, ובא המקרה הזה וטפח על פנינו. אנחנו מפחדים שזה יחזור על עצמו, ולא חשובות הנסיבות אלא עצם ההרג והטרור הזה שבא עלינו מכיוונים שונים. הדבר מעלה חשיבה למצוא אלטרנטיבה לנושא הזרים, במיוחד הלא חוקיים, למצוא דרך שיהיה אפשר להכניס את הסוגיה הזאת לממדים נכונים.

לצערי הכנסת יוצאת לפגרה, אבל כבר הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק שהזרים יועסקו דרך שירות התעסוקה כמו הפלסטינים ויחליפו בכך את הפלסטינים בכל דבר ועניין. מי שירצה להעסיק אותם – אם זה חברות או כל גורם אחר – יצטרך לעשות את זה דרך שירות התעסוקה כדי להביא לשליטה יותר רצינית.

מאחר שישנם פה מאות אלפי עובדים לא חוקיים חשבנו שיהיה חכם אם אנחנו נעביר אותם כך שהם יבואו לשירות התעסוקה, יבקשו לעבוד באופן חוקי וכך נחסוך למינהלת ריצות אחרי מעצרים של אנשים בלתי לגאליים. אנחנו ממסדים אותם, אנחנו מקבלים כסף תמורתם, כל המיסוי עובר למדינה. אם הטרור ימשיך להשתולל לא תהיה ברירה, בסופו של דבר יהיה בלתי אפשרי להכניס לכאן פלסטינים. מאחר שיש החלטת ממשלה לסגור את השמים, ובכל זאת אנחנו צריכים לעזור למעסיקים, לחקלאים, לאנשים שזאת עבודתם, אי-אפשר להשאיר אותם בלי ידיים עובדות, צריך למצוא דרך כיצד למגר את התופעה השלילית בכל הקונספציה הזאת.

איציק גורביץ', אני מבקש שתעדכן אותנו בעניין התקרית שהיתה בשבוע שעבר והאם יש לטרור השלכות על העסקת פלסטינים.

האירוע שקרה היה כניסה מסודרת של מחבל שהיה עם היתר עבודה. הוא נכנס לתוך היישוב ורצח שני אנשים. מדובר באדם בן 25, נשוי ואב לילד. הוא נכנס לאחר שהוא עבר בידוק ביטחוני. לא כל העובדות ידועות, חלק מהנושאים הם בחקירה ולכן אני לא יכול להרחיב ואני גם לא יודע הכל.

צריך להיות ברור שמקרה זה לא משליך על מה שקורה בישראל. מצד שני אני לא מתכוון להתנבא ולא מתכוון להבטיח שזה לא יכול לקרות גם בישראל, אבל אלה תנאים שונים. מול הקריטריונים נכון להיום, העובד הוא בגיל 25 ולישראל לא מורשים להיכנס לעבודה עובדים בגיל 25, אלא מגיל 28 ומעלה, נשואים. אני לא מדבר על תפיסה של תיאום פעולות בשטחים או של ענף כלכלה, אני מדבר על תפיסה של הממשלה שהחליטה שיש הבחנה ברורה בין גורמים מחוללי טרור לבין אוכלוסייה תמימה. קשה מאוד לעשות את ההבחנה הזאת בפועל, ובכל זאת בכל מה שקשור לעזה לפחות, העובדים שנכנסים עוברים בידוק ביטחוני יותר מחמיר מאלה שנכנסים לחממות. יש שם אלמנטים, סוגיה של קרוסלות, סוגיה של שני מגנומטרים, לא יכולים להיכנס עם שקיות מזון ואם כן נכנסים עם שקיות מזון הן עוברות שיקוף. אדם כזה לא היה מגיע עם אקדח לתוך ישראל, בוודאות.

מבחינה כלכלית עובדים זרים לוקחים את המשכורת שלהם, ממירים אותה בדולרים ומוציאים החוצה. הם מנסים להשתמש במינימום הסכומים האפשריים בתוך ישראל. הגורמים הפלסטיניים לוקחים את ההכנסה, והספקית המרכזית לחומרים שלהם, למזון שלהם, היא ישראל. על כן מבחינה כלכלית לא נכון לציין שעובדים זרים עדיפים, אלא עדיפים עובדים פלסטינים. אין לי סטטיסטיקה מה סוגיית הפשיעה שכרוכה בעובדים זרים, עם היתרים או בלי היתרים. אני בטוח שלמשטרה יש הסטטיסטיקה. אם אתה מדבר על פשיעה, צריך לבחון את הנושא הזה, לא בטוח שזה נמוך יותר, לא בטוח שלטווח ארוך זה יותר טוב.

בעניין ההשלכות החברתיות של העובדים הזרים בישראל. השבוע היתה כתבה בעיתון שלטיפול בריאותי בבתי-חולים של עיריית תל-אביב לעובדים הזרים יש חוב של 2.5 מיליון שקלים בפרק זמן קצר. מי מכסה את זה? האם זה לא כלכלי? האם זה לא נטל על מדינת-ישראל? אני מדבר רק על תל-אביב ורק על בתי-חולים, ומלבד זה יש חינוך ומערכות אחרות. כאמור, במדיניות הממשלה יש הבחנה ברורה בין מחוללי הטרור לאוכלוסייה התמימה. אין לנו ספק, על אף שקשה לאמוד אמפירית או לעשות מחקר, שהתעסוקה בישראל נותנת תקווה לעובד. לדוגמה, עובדים שעבדו בישראל מחזיקים בכרטיס מגנטי. לפני האירועים כ-55,000 פלסטינים החזיקו בכרטיס מגנטי, מלבד הסוחרים. גם כעת, כשיש כתר וסגר על שטחים ומרביתם לא יכולים לחזור, הם באים למינהלות התיאום והקישור ומחדשים את הכרטיס המגנטי, כי זאת התקווה שלהם לחזור לעבודה. לכן לדעתי יש לזה כן השלכה.

לבחור שביצע את הפיגוע היה אישור עבודה?

כן. יותר מזה, בינואר לפני שנה וחצי לנהג האוטובוס שביצע פיגוע גם היה אישור עבודה. צריך להבין שאין תחליף לעבודה פלסטינית בישראל, אין להוציא אותם לירדן, אין להוציא אותם למדינות המפרץ, התעסוקה שם יותר קשה. האבטלה ברשות מתקרבת ל-44%, אני מקווה שעכשיו נצליח להוריד אותה באמצעות חלק מהצעדים שאנחנו עושים. הם חיים מסיוע הומניטרי. משפחת מתאבד מקבלת 25,000 דולר, זאת עסקה כלכלית. אם ההתאבדות לא מצליחה הוא מקבל 5,000 דולר מאיראן או מעיראק. בשיחות שיש לנו עם הפלסטינים, גם מהמעמד הגבוה, הם אומרים שברגע שהם בסגר או בכתר הם לא יכולים לצאת לעבודה וכולם מתרכזים סביב המסגד שמספק לא רק את החינוך וחלק מהשירותים אלא גם את התוכן של הדברים, ואנחנו אולי נביא את המצב למדינה כמו אפגניסטן. זאת אומרת, הניתוח הוא הרבה יותר עמוק מאשר האירוע הזה.

לקחת ממקרה כזה ולהשליך על הכל זה לא נכון. יתרה מזאת, אנחנו יכולים לבוא בעוד שנה ולספור כמה כאלה עבדו בישראל ועכשיו הם לא יכולים לעבוד בישראל ואין להם דרך לפרנס את המשפחה – כמה מהם אולי נפנה לפיגועים. אני יודע שזאת שאלה קשה.

האם בדקתם אם בין אנשי הטרור הללו היו בהם כאלה שעבדו בעבר בישראל?

מלבד שני המקרים האלה לא היו עוד כאלה שעבדו בישראל. יכול להיות שיש כאלה שעבדו בלי היתר, אבל עליהם אנחנו לא יודעים.

בעניין גוש קטיף צריך להיות מאוד רגישים. בהתיישבות בעזה עובדים כ-3,000 פלסטינים, ואין תחליף לעבודה הזאת. אם אתה רוצה להחליף פלסטינים בתאילנדים בגוש קטיף לדעתי אתה תגרום לקריסה כלכלית מאוד מהירה בענף. אם אתה מדבר על איו"ש, כך זה בבנייה.

זרים לא יכולים לעבוד בגוש קטיף? עובדים שם.

בגוש קטיף עובדים כל הזמן גם פלסטינים וגם תאילנדים במקביל. בדבר אחד הוא צודק, קשה לקבל החלטה בגוש לגרש את הערבים, גם הקרבה היא יותר מדי צפופה ועלולות להיות לזה תופעות לוואי שליליות. אני לא בטוח שהחקלאים בגוש קטיף היו מעוניינים להגיד לעובדים ללכת הביתה. הגוש זה תקריב וזה יכול להיות בכל מקום. מישהו אמר פעם בתוכנית טלוויזיה, שאם העובדים האלה נבדקים כל-כך טוב הם יכולים להיות המאבטחים של ראש-הממשלה ולא שלנו. כלומר, הסיכון המחושב שאתם באופן ציני מנסים לקבל על גב המעסיקים הישראליים החוקיים הוא לא מוצדק. אין כל סיבה מדוע החקלאים או הבנאים יהיו בני ערובה למערכת סיכונים שאתם עושים במחשב או בראש. זה לא שייך לכלכלה, זה שייך לביטחון האישי של המשפחות. אנחנו מכירים את האנשים, הם עבדו אצלנו 25 שנה, יש לנו הרבה מאוד חברים ביניהם, יותר מאשר לכם, ובכל זאת אנחנו לא מסוגלים לחשוב על מצב שהם באים לעבוד חופשי ואנחנו לא יכולים להיכנס לרצועה, כי אם אני אכנס לרצועה אני לא אצא משם חי, ואת זה גם אתה יודע. זה מצב דו-ערכי שאין לו דוגמה בעולם. איפה בעולם ממשלה מנסה להעסיק עובדים של קבוצה שהיא האויב?

את מי אתה מייצג?

את החקלאים. אני יודע שיש חילוקי דעות בתוך הצבא בעניין הזה.

גם בין החקלאים.

אמרתי שיש חקלאים שרוצים להעסיק פלסטינים, אבל כי אין להם ברירה. להחזיק אוכלוסייה בחוסר ברירה בצורה כזאת זה לא מוצדק. מה עוד שאתם יודעים שיש סיכון. אתה יכול לחתום פה על עובד אחד מכל אלה שמסתובבים?

מה אתה מציע?

כל זמן שזה המצב בין שני העמים, אז אנחנו בצער לא יכולים להעסיק אותם. אני אומר שזה בצער, כי לי יש הרבה חברים ביניהם. אלא אם כן אתה לוחץ על אנשים ולא מותיר להם ברירה, הם יעסיקו. אבל למה צריך לעשות את זה? אם הממשלה רוצה להעמיד את האוכלוסייה שלנו במבחן כזה היא צריכה להגיד ערב בחירות שזאת הגישה. יבוא איוב קרא ויגיד שזאת המדיניות של הממשלה. אני לא חושב שלממשלה יש מדיניות ברורה ומוסכמת בעניין הזה, ולכן גם הדברים לא ברורים.

זה לא נכון. יש מדיניות ברורה ומה שציינתי קודם על הבחנה בין האוכלוסיות זאת החלטת קבינט.

יש מדיניות, השאלה היא אם המדיניות הזאת היא נכונה או לא.

קחו בחשבון שאין פה ויכוח על כלכלה, הפלסטינים כל יום קונים מאתנו פחות ולא יותר. ואם יאפשרו להם שוק חופשי, הם לא יקנו מאתנו כלום. תפתח את נמל עזה ונראה אם הם קונים מאתנו משהו. אתה עושה להם מצור אז אתה מחייב אותם לקנות. כל הזדמנות שיש להם הם מפסיקים את הכניסה, ואתה יודע את זה כמוני. אבל אני לא מתייחס לנושא הכלכלי, אני מבקש להתייחס לנושא הביטחון האישי של המשפחות, נשים וילדים.

אני בוודאי לא מציע להקטין את המספר של העובדים הזרים. זה שסגרו את השמים אתה יודע שנשארנו תקועים עם אלף עובדים שלא קיבלנו בוועדות ערר. 2,000 כבר יצאו בשלושה החודשים האלה והם לא חוזרים חזרה. אנחנו לא מצליחים להגיע למספר שממשלת ישראל קבעה בצורה מסודרת.

בעקבות סגירת השמים, האם זה יהיה חכם להלבין עובדים זרים דרך שירות התעסוקה למשך תקופה מסוימת עם ערבויות מתאימות, כדי להביא למצב שגם הלא-חוקיים יבואו לשירות התעסוקה ולהחזיק אותם? האם זה יכול לעזור לכם מבחינת המלחמה בתופעת הבלתי-לגאליים?

אני אשתדל לא להיכנס לתלם שבין החקלאים לבין צה"ל. אני אדבר בגדול קצת על עובדות, אבל מבחינתנו הכי טוב היה שיהיו פה רק עובדים ישראלים.

כשאני מנסה להעמיד את התופעות האלה זו מול זו, לכל אחת מהן יש ההיבטים השליליים שלה. דיבר פה נציג צה"ל על ההשלכות של תופעות הפשיעה סביב העניין של עובדים זרים וסביב הפלסטינים. האינתיפאדה פרצה בתקופה שהיה שיא של עובדים פלסטינים פה בארץ, והמספר הקטן ביותר של עובדים זרים. אני יודע מתפקידיי הקודמים שלמעלה מ-20% מכלל הפשיעה בארץ התבצעה על-ידי פלסטינים. את ההשלכות של זה אפשר להמשיך ולבחון בכל מיני היבטים. אצל העובדים הזרים, לעומת זאת, יש אומנם עלייה של 17% בעבירות סביב העובדים הזרים, אבל מעט מאוד מהעובדים הזרים עצמם מבצעים עבירות. סביבם אכן יש התפתחות של תופעות מיוחדות, כמו למשל זיוף מסמכים וזיוף תעודות זהות, וגם לזה יש השלכות כלכליות כי יש היום בנווה שאנן מכוני ליווי שיש שם נשים שהקשר ביניהן לבין יהודים לא קיים והן מקבלות סל קליטה כי יש להן תעודת זהות כחולה מזויפת. מעבר לזה, העובדה שהעובדים הזרים מייצאים את כל הכסף שהם מרוויחים כאן ומשאירים פה חלק זעום ביותר מהכסף שהם מרוויחים, יש בזה משהו. אם אתה בוחן את הדברים לכאן או לכאן, לכל אחד יש החסרונות שלו בעניין הזה.

משטרת ישראל כמשטרת ישראל, ללא מינהלת הזרים, יש לה בעיה עם פיקוח על כניסה חופשית של פלסטינים. זה מעלה לנו את אחוז הפשיעה, זה כמובן מגדיל את הסיכוי לבצע פיגועים, זה יוצר אווירה מתוחה מאוד במקומות מסוימים במדינה הזאת ומקשה עלינו את הפיקוח. לגבי העובדים הזרים אני חושב שהבעיה היא קלה יותר, זאת אומרת אם אנחנו צריכים לפקח עליהם אנחנו יכולים לפקח עליהם. היינו רוצים שלא יהיו פה עובדים זרים בלתי חוקיים, זה גם התפקיד שלנו.

לשאלה שלך, אני חושב שאם היו מוצאים את הדרך לעשות את זה בצורה מכובדת, לעשות את זה בצורה אנושית, אז בעניין חלק מהעובדים הזרים שנמצאים כאן, שנכנסו באישור, אפשר היה "להלבין" את ההימצאות שלהם כאן, מבחינתנו זה היה טוב אפילו.

צריך לעשות הבחנה ברורה בין פלסטינים שנכנסים באופן חוקי לבין אלה שנכנסים באופן לא חוקי. מי שחוצה את קו התפר באופן לא חוקי מבצע פשע חמור.

אבל ראית שמישהו נכנס באופן חוקי וביצע פיגוע.

אני לא מסתיר את זה. קו התפר צריך להיות בפיקוח יותר הדוק. צריך לעשות את ההבחנה, כי אם אתה בודק גניבת רכבים מצד איו"ש הוא אפס, כי אי-אפשר לקפוץ עם הרכב מעל הגדר. לכן נוצרת כרגע התייחסות אחרת בכל הנוגע לפשיעה.

אני בהחלט מסכים אתך, זאת אומרת אם באמת בשלב כלשהו יהיה מכשול מלאכותי כמו בעזה, אז בהחלט אפשר יהיה לדבר על ירידה משמעותית. הבאת את הדוגמה הטובה ביותר, הדוגמה של גניבות רכב, שעד לפני כמה שנים היתה מכת מדינה, והיא הולכת ופוחתת עכשיו, וזה עדיין בלי קו התפר. אני מניח שאם קו התפר יהיה מכשול ממשי אז בוודאי שהתופעה הזאת תגיע לרמות מינימליות יותר ואפילו לאפס.

אני רוצה להעיר הערה בנושא הפשיעה. היה פה נציב המשטרה הקודם, הרצל, והוא אמר בוועדה הזאת שרמת הפשיעה של העובדים הזרים היא נמוכה משל הישראלים. לכן לא נכון להגיד שיש בעיה ברמת הפשיעה של העובדים הזרים.

לא אמרתי את זה.

נציג משרד הפנים, אני רוצה שתתייחס לאפשרות שעובדים בלתי לגאליים ייכנסו באופן חופשי לשירות התעסוקה, כל עוד השמים סגורים, יחתמו על ערבויות מתאימות לתקופה מסוימת וישתלבו בעבודה במקום עובדים פלסטיניים.

הכלל של משרד הפנים בנושא הזה פועל על-פי אישורים לעבודה שניתנו על-ידי שירות התעסוקה. כל עוד לא נקבעה מדיניות ממשלתית בדרג של ישיבת ממשלה שמשנה את שיטות העבודה הדבר הזה מתקיים, הווה אומר אנו נותנים אשרות שהייה לצורך עבודה אך ורק למי ששירות התעסוקה קבע שהוא זכאי לבוא לעבוד בישראל.

ומה קורה עם מאות אלפי הבלתי חוקיים לאחר שסגרנו שמים?

הנושא הזה צריך להידון במליאת הממשלה, ולא אני כפקיד ולא אף אחד מהפקידים שיושבים כאן יש בידינו לשנות החלטות שנתקבלו על-ידי הגורמים המנחים במדינת-ישראל.

ציפי שניקמן, הממונה על האכיפה במשרד העבודה, האם מאז שהוקמה המינהלת מורגש שינוי?

כן. מאז שהוקמה המינהלת מורגשת הרבה יותר הרתעה. המשטרה פותחת תיקים במקביל למה שאנחנו מתעסקים, פותחת גם תיקים על נטילת דרכון, דבר ששנים היה באחריות המשטרה אבל לא טופל. נפתחו מאות תיקים על נטילת דרכון, ופתאום מעסיקים מתקשרים אלינו ורוצים להחזיר את הדרכונים. אנחנו מרגישים לחץ. נפתחים גם תיקים על עושק ועל זיופים. במקביל לזה כל העבודה שלנו, בשיתוף פעולה עם המינהלת, תביא להרתעה הרבה יותר גבוהה. בסך הכל אנחנו עובדים חודשיים ביחד, וכבר הגענו לנתונים מאוד יפים, ולכן אני בהחלט חושבת שזה יביא לשיפור.

בעניין הפלסטינים, אנחנו מתחילת השנה הטלנו על מעסיקים קנסות בסך של תשעה מיליון שקלים. אנחנו רואים הרבה פחות משנים קודמות עובדים פלסטינים שמועסקים שלא כחוק, אבל עדיין יש. מתוך 2,000 עובדים שנמצאו מועסקים שלא כחוק, כמאה עובדים היו מנועי שב"כ או משטרה.

כמה מעסיקים קיבלו דוחות?

400 מעסיקים.

האם הם שילמו את הקנסות האלה?

יש אחוז גבוה ששולם, וזה משהו שמוכיח מאוד את עצמו. בשנים האחרונות אנחנו הולכים עם ההוצאה לפועל ומי שלא משלם, משלם בכוח.

את לא מדברת על המבצעים המיוחדים שערכה משטרת ישראל לגבי הפלסטינים?

לא, אני מתייחסת לאכיפה, לאגף אצלי. מבחינת העבודה המשותפת עם המינהלת בעניין העובדים הזרים הבלתי חוקיים, נגבו כ-13 מיליון שקלים קנסות על מעסיקים רק מתחילת המבצע. אני גם רוצה לציין את העבודה של המינהלת, יש גם מעצרים של מעסיקים.

מתי התחיל המבצע?

בספטמבר. כמו שציינתי, ההישג הוא שיש מעצרים על מעסיקים, דבר שלא היה בעבר, ודרך זה מגיעים לכל מיני פרשיות מאוד כבדות.

אני רוצה להתייחס על קצה המזלג לעניין ההלבנה. אני מקבלת שיש החלטות ממשלה וכמובן לא אנחנו אלה שקובעים, אבל אני רוצה להתייחס לזה באופן אישי. אני לא רוצה לקרוא לזה הלבנה, אבל אני בהחלט חושבת שכאשר יש שמים סגורים לא תהיה ברירה אלא לעשות הסדרה כלשהי בנושא העסקת העובדים הזרים, לפחות בין המעסיקים שיש להם היתרים ויש להם עובדים עודפים לבין מעסיקים שיש להם היתרים ואין להם עובדים.

כנציגת חברות כוח אדם אני מופתעת לשמוע שלגבי עובדים פלסטיניים יש על מה לדבר, אבל לגבי שיתוף פעולה של חברות כוח אדם עם המשרדים הממשלתיים מאז ומתמיד הדלת היתה סגורה. יש חברות כוח אדם שהן לא בסדר ואני לא באה להיות מליץ יושר של אף חברת כוח אדם, אבל חברות כוח אדם מכירות את הנושא יותר טוב מכל אחד אחר ובגלל אי היכולת של החברות הרציניות שלנו לבוא עם הניסיון ולהציע שיתוף פעולה עם משרד העבודה ומשרד הפנים ומשרד התעסוקה, ולא משנה מי יעשה בסופו של דבר את העבודה ומי יצטרך לשלם ואיך הנטל יחולק מבחינת הממסד, כל עוד שלא יישבו אתנו ימשיכו להיות עובדים זרים לא חוקיים. צריך לתת לנו את האפשרות לעשות חלק מהעבודה. אני מדברת על נושא של סיעוד שהוא קרוב ללבי כי בזה אני עוסקת, וגם בישיבות קודמות ציינתי שחבל שאתם לא נותנים לי אפשרות להוציא אדם שלקח את החוק לידיים והשאיר אדם מבוגר שהאפשרות שלו לקבל אישור היא חד פעמית. אני מגיעה לשדה התעופה וקצין הביטחון אומר שהוא לא יכול לעשות דבר, או שאני מביאה את האדם לרמלה ואני אומרת שהאדם הזה מצא מקום במסעדה אבל השאיר אדם חולה אלצהיימר או כל מחלה אחרת והוא צריך להיות מגורש, מי מסתכל עלי?

בשביל זה קמה המינהלת.

אני לא אומרת שאני נגד או שמה שהחליטו הוא לא טוב. אני מבקשת שתשתפו אותנו. יהיה לכם הרבה יותר קל להוציא את האנשים הלא חוקיים. בניגוד לציפי, אני לא בדעה שצריכים לתת פרס לעובדים שלקחו את החוק לידיים. מספיק יש לנו במדינה אנשים שלוקחים את החוק לידיים. במדינות אחרות יש עובדים זרים והם לא מטיילים כמו שמטיילים אצלנו בארץ.

אם יש לכם מידע על בלתי חוקיים או על כאלה שעוזבים סיעודיים ויודעים איפה הם נמצאים, תיידעו את המינהלת, בשביל זה הם קיימים.

עד שאני מודיעה ועד שבאים העובד נעלם משם. צריך לתת גם לנו סמכויות.

את תעשי את מה שמוטל עלייך, תעבירי את המידע אליהם. זה תפקידם והם היום פועלים גם בבתים פרטיים, אז על אחת כמה וכמה אצל מעסיקים.

מה שאומר מר הכהן זה נכון, אבל במגבלה אחת: אנחנו לא משטרה של חברות כוח אדם.

אתם מקבלים מידע מאתנו וממשרד הפנים.

אנחנו מקבלים מידע מכולם, אבל ההסתייגות שלי כאן היא שאנחנו לא משטרה של חברות כוח אדם.

הן בגרמניה, הן באיטליה ובכל המקומות בעולם אדם יודע שהוא נקנס לשלושה חודשים, ואם הוא לא יוצא המשטרה יכולה להחזיר אותו הביתה.

במקרה אני מכיר בדיוק את התהליכים שקיימים בארצות העולם בנושא הזה, ואני מודיע לך שצורת האכיפה במדינות חופשיות בעולם היא כפי שהיא מתקיימת בארץ מבחינת מי שנכנס בוויזת תייר, אותה ויזה שאת מדברת על שלושה חודשים, ולא שולחים ולא עוקבים אחרי בני האדם הללו ולא מתקיים פיקוח כזה במדינות החופשיות. אני לא מדבר על מדינות סגורות, שגם בהן הפיקוח הוא לא כפי שצריך.

אני לא באה לחלוק על הידע שלך. גם נציג החקלאות וגם הנציג של מתאם הפעולות בשטחים, כל אחד מושך את השמיכה אליו. אני כנציגת כוח אדם רוצה להרגיש שאני עושה משהו, שאני לא נותנת תצהיר שאני אבדוק ולאחר שבדקתי אין לי מה לעשות עם הבדיקה. אני מבקשת להקדיש מחשבה בשאלה האם אפשר שהאנשים הרציניים בחברות כוח אדם יעזרו בכל הנושא הזה של סילוק העובדים הלא חוקיים מהארץ. לדעתי לא צריך לתת לאף אחד פרס על זה שהוא עשה הרבה כסף ועבודות פרטיות על חשבון אנשים שחיכו להביא עזרה כדי שיוכלו להמשיך לחיות בכבוד.

אולי את לא יודעת, אבל יש הרבה חברות שיוזמות העברה שלא כחוק והן מעבירות ממעסיק למעסיק וגובות על כל העברה כזאת המון כסף. כך שאולי כדאי לעשות קצת סדר בין חברות כוח האדם וזה יסייע לאכיפה.

אני לא מדברת על החברות האלה ולא עליהן אני מנסה להגן כאן. העניין הוא שחשוב שתשבו אתנו ותשמעו למה אנחנו מעבירים עובד מאדם לאדם. קורה למשל שמעבירים בנושא של סיעוד מאדם לאדם משום שהפחד להפוך את העובד החוקי ללא חוקי נותן לנו את האפשרות היחידה לתת לו מקום עבודה חוקי ביותר כסף, זאת אומרת במקום להעניש אותו להביא אותו למשפחה אחרת שיש לה אישור.

ברמת אביב?

לא, בין חולה לחולה. עובד חוקי שמגיע לארץ מגיע עם סכום כסף מסוים, אם הוא עובר למשפחה אחרת כדי שהוא יישאר חוקי הוא מקבל עוד 50 דולר.

את כל זה אתם צריכים לעשות בתיאום עם משרד הפנים, עם שירות התעסוקה. אסור לכם על דעת עצמכם לעשות את זה.

אנחנו עושים את זה בתיאום.

לא אמרת את זה.

אני מדברת על החברות הרציניות ולא על חברות שציפי מציינת כאן.

אני מהצד רואה את הדברים כשנציגים הזרים באים אלינו. מה שנעשה הוא עגום. בשבוע שעבר ישבו פה בכנסת ארבעה נציגים זרים שאתם אני אפגש היום פעם נוספת, והעלו את הנקודה הזאת שרוב הכספים שהעובד הזר צריך לשלם לפני הגיעו לישראל הולכים לחברות כוח אדם. אז על מה את מדברת? את מי את מייצגת? כל עובד זר משלם אלפי דולרים כדי להגיע לכאן.

אני מייצגת אך ורק את האוכלוסייה שאין לה מענה, האוכלוסייה של הסיעודיים. אנשים מסכנים שבגלל שנותנים להם סיעוד חד-פעמי לא יכולים לחיות בכבוד. לכן אני אומרת שתשמעו אותנו, תבחנו ותביאו 10-20 חברות רציניות.

אני כל הזמן נשאל להיכן הולך הכסף שהעובד הזר צריך להשקיע את גופו ואת נשמתו בשביל להגיע לישראל לעבוד.

האם שאלתם את העובדים האלה שמגיעים? זה משתנה מענף לענף. היו אין-ספור כתבות בנושא הזה, אז אם הייתם שומעים אותנו ומביאים אותנו גם לשמוע....

שאלתי להיכן הולך הכסף הזה. למה אתם לא שמים על השולחן שחברות כוח אדם מסוימות מקבלות כספים, מראש עושקים עובדים זרים?

מי שעושה את זה חייב להיתפס.

תגידי אם זה קיים או לא קיים.

אני לא סמכות פה להגיד לך, אני באה עם סמכות של החוקיות של הדבר כדי לעזור לסלק את העובדים הזרים הלא חוקיים. על הסוגיה שאתה שואל אני לא יכולה לענות.

הנציגים הזרים טוענים שחברות כוח אדם מקבלות כספים מעובד זר, גם כתנאי לתעסוקה שלו וגם במשך התעסוקה שלו.

לגבי הסיעודיים כמעט שלא נתקלים בתופעה הזאת. הבעיה היא עם הסינים בעיקר שבאים לעבודה בבניין וגם עם התאילנדים.

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה רואה בחומרה רבה כניסת עובדים פלסטיניים באופן חוקי שמשתתפים בטרור ובפגיעה במעסיקים חפים מפשע.

הוועדה קוראת לממשלה לשנות את מדיניותה לגבי עובדים זרים בעקבות סגירת השמים ולאפשר לאותם עובדים זרים בלתי חוקיים לקבל אישור עבודה לתקופה מוגבלת בתנאים ובערבויות מתאימות.

הוועדה קוראת למינהלת העובדים הזרים לשתף את חברות כוח האדם החוקיות והרציניות במדיניות שנקבעה כדי לסייע במיגור תופעת העובדים הבלתי חוקיים.

אנו קוראים לשירות התעסוקה ולמשרד העבודה בכלל ליזום דיון מקיף סביב העסקת העובדים הזרים באופן חוקי דרך שירות התעסוקה כדי שיהיה אפשר לשלוט ולבקר באופן חוקי את התופעה הזאת וגם כדי להכניס משאבים למדינה בתוך השוק השחור.

אם יחזרו על עצמם מקרים של פגיעה במעסיקים חפים מפשע או בכלל באזרחי ישראל על-ידי פלסטינים הנכנסים באופן חוקי לעבוד בישראל, הוועדה תמליץ לממשלה להפסיק את כל כניסת העובדים הפלסטינים לתחומה.

תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:30