כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/6007



5
הוועדה לבעיית עובדים זרים
05.11.02

פרוטוקולים/עובדים זרים/6007
ירושלים, ו' בכסלו, תשס"ג
11 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי


פרוטוקול מס' 106
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
שהתקיימה ביום שלישי, ל' בחשוון – 05 בנובמבר – בשעה 09:30

כבילתם באזיקים של עובדים זרים מגורשים בנתב"ג.

חברי הוועדה: איוב קרא – היו"ר
אבשלום וילן
יורי שטרן

דומדי בונג - שגריר תאילנד
נרה רטנרט - שגרירות תאילנד
קוליפוט ישרנקורה - שגרירות תאילנד
עו"ד רן עזר - יועץ משפטי לשגרירות תאילנד
דאי מין - שגרירות סין
וונג קונהו - שגרירות סין
זאהו יקסואן - שגרירות סין
טרסיטה מנדיולה - שגרירות הפיליפינים
ג'פרי קורטזר - שגרירות הפיליפינים
סטויקה ולריה - שגרירות רומניה
נויקה גוקס - שגרירות רומניה
אהרון ברזאני - מנהל אגף מת"ש, אחראי עובדים זרים,
שירות התעסוקה
אייל כץ - משרד המשפטים
עו"ד מירי שרון - עו"ד להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים
נצ"מ זיוה אגמי כהן - ראש היחידה ללחימה בפשיעה, המשרד לבטחון
פנים
רפ"ק איילת אליישר - ע' ליועצת משפטית למשטרה, המשרד לבטחון
פנים
מתתיהו הכהן - רח"ט קונסולרית, משרד החוץ
אליאנה מלמוד - מתרגמת

עמליה רבינוביץ

הדס דויטש

1. כבילתם באזיקים של עובדים זרים מגורשים בנתב"ג.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, ומקדם בברכה את כל אורחינו.

החלטנו לקיים את הדיון הזה מתוך ראייה ואחריות לאומית, בעקבות טענות שהגיעו אלינו.

נמצאים איתנו נציגי המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים – נציגי המשרד לבטחון פנים, משרד החוץ, משרד המשפטים ומשרד העבודה והרווחה, וכוועדה היינו רוצים לא לראות מקרים מהסוג הזה, של כבילת אנשים. נשמע את הפרטים ואת האפשרויות בסוגייה הזאת מפי נציגי המשרדים כדי ללבן את הדברים ולראות כיצד ניתן לפתור ברוח טובה בעיות, שהן למעשה חלק מבעייה כואבת שאנו מתמודדים איתה בסוגיית העובדים הבלתי-חוקיים במדינת ישראל.

בעקבות המכתב שלהם אני מבקש שהשגרירים או נציגיהם יתייחסו לסוגיה, ולאחר מכן משרדי הממשלה יגיבו על הדברים. אני מזמין את שגרירת רומנייה, שחתומה על המכתב, לשאת את דבריה.

(להלן תרגום דבריה מן השפה האנגלית): אני חשה כי אנו בתהליך של התקדמות לאחר דיוננו עם ניצב גנות במחלקת ההגירה בעניין בעיית הטיפול בעובדים הזרים המגורשים – בבתי הסוהר ובזמן הגירוש. כיום המצב השתפר; פתרנו במהירות את הבעייה עם העובדים הבלתי-חוקיים, אך הבעייה שנוגעת לעובדים חוקיים עומדת בעינה. מדובר הרי בסוגייה במימד עצום של עובדים שמאבדים את רשיונם בגלל המעסיקים ומשום שתוקף הרשיון פג. מצב שבו אנשים כבולים בנמל התעופה, בין מאות אנשים אחרים, הוא מאוד לא סימפטי, ומעבר לזה - הרי לא מדובר בפושעים. אמנם הם אינם מכבדים לגמרי את החוק הישראלי, שכן מעמדם אינו חוקי, אך הם בפירוש אינם פושעים. אנו מבקשים לנהוג בהם באופן מכובד, ולהביאם למטוס.

אני מבקשת להדגיש את ההתקדמות שנרשמה, כיוון שהמקרים שבהם אני מדברת התרחשו בספטמבר ובתחילת אוקטובר. כיום אנו מנסים להגיע ליחסים טובים עם המשטרה, וישנם יחסים טובים עם המינהלת החדשה להגירה.

אני רוצה להעלות בקשה להקלת את תנאי הכליאה. כיום המגורשים נמצאים בבתי סוהר, והם כאמור אינם פושעים. לכן אנו מבקשים קידום הקמת מקום חילופי עבור המגורשים, שישמש בתקופת ההמתנה במקום בתי הסוהר. אולי לחץ מצדכם יכול לעזור לעניין.

אם סיטואציה של עובד בלתי חוקי ישראלי היתה מתרחשת ברומניה, מה היתה תגובתכם?

(להלן תרגום דבריה מן השפה האנגלית): עובדים כאלה לעולם אינם מושמים בבית סוהר אלא מועלים למטוס ומוחזרים לישראל.

פעמים רבות הפועלים בישראל אינם נושאים מסמכים, שנמצאים אצל המעסיקים, ולכן הם יכולים לטעון שאינם יודעים שהם בלתי-חוקיים.

(להלן תרגום דבריה מן השפה האנגלית): ברומניה, האזרחים לעולם אינם מחזיקים במסמכים של העובדים, וכך העובדים, וביניהם העובדים הישראלים, אינם יכולים לטעון שאינם יודעים מה מעמדם. זה ההבדל העיקרי בין ההליך בישראל לבין זה שברומניה.

בשטח המצב הוא שהמעסיקים לוקחים את המסמכים מהפועלים כשהם מגיעים ארצה, ואומרים להם שהם חוקיים. כך, בלא המסמכים, איננו יכולים לדעת את מעמדם, ולכן אנו מבקשים בכל לשון של בקשה לכבד את החוק הישראלי ולהשאיר את המסמכים בידי הפועלים. יש לקיים דיון עם הקבלנים ולדרוש מהם לכבד את החוק.

אם נרצה לדון על מה שקורה ברומניה, ניסע לשם. בואו נעביר את הדיון למצב בארץ.

(להלן תרגום דבריה מן השפה שהאנגלית): כבילת העובדים הזרים המגורשים היא הנושא הקריטי ביותר. עם זאת, לצד היחס הבלתי-חיובי למגורשים, אני מבקשת לציין כי מאז תחילת אוקטובר היחס השתפר.

העובדים החוקיים הופכים לבלתי-חוקיים משום שהדרכונים שלהם מוחזקים על ידי המעסיקים או חברות כוח אדם. מצב שבו מעסיקים מחזיקים במסמכים הוא מקור לבעיות, משום שכך המעסיקים יכולים לעשות בעובדים ככל העולה על רוחם. זאת הסיבה שבגללה חשוב ביותר לדאוג לכך שהמעסיקים יחזירו את כל המסמכים והדרכונים שבידם, שלמעשה שייכים לעובדים.

(להלן תרגום דבריה מן השפה האנגלית): מהדיון שלנו עם המשטרה ועם משרד החוץ עולה כי ישנם יותר מ- 10,000 דרכונים שהוחזרו על ידי המעסיקים וחברות כוח אדם.

(להלן תרגום דבריו מן השפה האנגלית): אני שמח לציין את השיפור שחל בעצם הרחבת האזור שבו מוחזקים העובדים לפני הגירוש כמו גם את שיפור התנאים במקום. בעבר הם היו צפופים מאוד, והיום התנאים שם - האוויר הצח, חדר המשחקים, אפשרויות עישון הסיגריות, ההאזנה למוזיקה וכו' – טובים בהרבה.

עם זאת, קיימת בעייה עם תקופת המאסר עצמו; כולנו מבינים שלא מדובר בפושעים, ועל כן אין לנהוג בהם ככאלה. אנו יודעים, שלעיתים המשטרה מגיעה לבתיהם לפנות בוקר, שוברת דלתות,פותחת את דלתות חדרי השינה, ואוסרת את כל השוהים במקום - עובדים חוקיים ובלתי-חוקיים. כדאי לציין, אגב, שלחלקם אין מסמכים. לאחר מכן המשטרה נוהגת לעצור אותם ל- 24 שעות בבית סוהר, ואנו מבקשים להבהיר ולקבוע תקנים לניהול המאסר.

קיימות שתי בעיות עיקריות, שקשורות זו בזו; ברור, שממשלות ששולחות עובדים לישראל מבקשות לשתף פעולה עם ממשלת ישראל, בתנאי שאזרחיהן לא יעברו על חוקי מדינת ישראל, כמובן.

בנוסף לכך, אנו ממליצים שהכנסת תפקח על מעורבותם של אנשי ביניים כמו חברות כוח אדם. פעמים רבות, בגלל גורמים כאלה עובדים רבים לא מתוגמלים בשנים הראשונות לעבודתם, ויוצא שהסכומים שהם מרוויחים רק משתווים לסכומים שאותם עובדים הוציאו עוד לפני שהגיעו הנה כדי לעבוד.

(להלן תרגום דבריו מן השפה האנגלית): אחת הסיבות שבגללן עובדים זרים בורחים היא יחס גרוע של המעסיקים כלפיהם. ישנם כ- 24,000 עובדים תאילנדים, וכ- 22,000 מהם עובדים בחקלאות, כלומר הם מהווים למעלה מ-99%. 99% מהם אינם מקבלים אפילו שכר מינימום, ושכר הנטו שלהם מסתכם בכ- 2,100 ₪; החוק קובע כי שכר המינימום הוא 17 ₪ לשעה, אך הם מקבלים רק 11-12 ₪ לשעה. בנוסף, הם נדרשים לשלם 5,000-6,000 דולר עבור הגעה לכאן ל- 18-20 חודשי עבודה בסך הכל, וצריכים ללוות כסף בעמלה של 5% לחודש. כלומר, העבודה כאן לא משתלמת להם, ולכן הם בורחים.

בעיניי, הגירוש אינו מהווה פתרון, והפתרון הוא בשינוי היחס הגרוע והניצול שנוהגות חברות כוח אדם בעובדים. אני פועל רבות עם מר ברזאני, אך יש לעשות עוד הרבה על מנת להגיע לתוצאות. בעבר הוצעה יצירת הסכם בין הממשלות.

(להלן תרגום דבריה מן השפה האנגלית): אני מסכימה לגמרי עם עמיתי מתאילנד, והסכם בין הממשלות או בין השרים לגבי מספר העובדים עשוי לפתור את הבעייה. ישנם כ- 20,000 עובדים רומניים חוקיים – כ- 15,000 מהם בתחומי הבנייה וכ- 5,000 בתחום הסיעוד, ו- 20,000-25,000 עובדים רומניים בלתי-חוקיים. ברגע שיהיה הסכם כזה, המדינה תהיה מעורבת, האחריות תוטל עליה ולא על אנשים פרטיים בעלי עניין. כיום, כאמור, ההסכמים הם בין חברות פרטיות, ורק כאשר מתעוררות בעיות המישור המדיני נקרא כדי להושיט יד. נראה, שהתפתח שוק כספים ענק בתחום העובדים הזרים, איני יודעת אם מדובר בכסף "שחור" או "לבן", ולכן הסכמים כאלה, הסכמים לשנה או לשנתיים, הם לטובת שתי המדינות.

(להלן תרגום דבריו מן השפה האנגלית): אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לאמנה של ארגון העבודה הבינלאומי ב- 97' שעבר ב- 49' בעניין ההגירה. האמנה אומצה על ידי מדינת ישראל באמצעות הכנסת ב- 53', וסעיף 10 של אמנה זו קובעת שלחותמים תהיה הסמכות לערוך הסכמים עם שרי עבודה במדינות זרות. לשון הסעיף: "במקרים שבהם מספר המהגרים ממדינה זו לאחרת הוא נכבד, הרשויות המוסמכות של האזורים המדוברים יסגרו את המעברים בכוח החוק מתוך אחריות והתחשבות בצרכי המדינות הנוגעות בדבר".

(להלן תרגום דבריה מן השפה האנגלית): הפועלים הסיניים מתלוננים על יחס גרוע במקום שבו הם מוחזקים לאחר תפיסתם; הם טוענים שהם לא מקבלים די אוכל, שהיחס אליהם ברוטלי ושלעיתים הם אף מוכים.

בנוסף, נראה לי שבמקרים של העובדים שלא מתנגדים לצאת מישראל, אין כל צורך בליווי משטרתי על מנת להביאם למולדתם חזרה.

אני מבקש לעבור אל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי שיענו על ההשגות והטענות שהועלו כאן.

הועלו כאן בעיות רבות, לא רק עניין הכבילה, ואשתדל להתייחס אליהן אחת לאחת.

בעניין מקומות המשמורת; נכון לעכשיו, יש מתקן אחד במעשיהו, שם יש 400 מקומות, וכולם מוקצים לשוהים שאינם חוקיים כאן. כרגע אנו משתמשים רק במתקן הזה, ומקווים שבתוך פרק זמן קצר נוכל להשתמש במקומות מתקן אחרים לגמרי. אנחנו במשא ומתן לגבי שני מקומות משמורת בצפון, רמדה רנסנס בנצרת ומתקן נוסף בחדרה .

יש להדגיש, שבמעשיהו ובכל מתקן, גם בשלב הראשוני של 24 השעות מעולם לא הוחזקו אותם שוהים בלתי-חוקיים יחד עם פושעים.

מאז שהוקמה המינהלת, אחת הבעיות שצפה היא עיכוב הדרכונים, הטענה שהועלתה כאן. המינהלת שמה לה למטרה להתייחס לעניין הזה, ומאז שהיא הוקמה אנו מטפלים בעבירת עיכוב הדרכונים. עד היום תפסנו כ- 7,000 דרכונים, ונפתחו כ- 300 תיקים פליליים למעסיקים שהחזיקו דרכונים ושניצלו את תמימותם של אותם עובדים. לצד העבירה של עיכוב דרכון, ישנה כמובן גם עבירת העושק וניצול מצוקה של אדם.

הטענה שהועלתה כאן על ידי נציגת הפיליפינים לגבי כניסה לבית של עובד באלימות תוך שבירת הדלתות והעברה לתחנה – אם יש לו דרכון או לא, אם הוא שוהה כחוק או לא – הטענה הזאת אינה בדוקה. אני מתייחסת בעיקר לטענה לפיה כל העובדים הובלו לתחנה; הפעילות של המינהלת מכוונת בדרך כלל באופן קונקרטי, ואנו מגיעים למקום על פי צווים של בית משפט. כשאנו נכנסים לדירות אנו מבקשים בדרך כלל רשות כניסה, ואם איננו נעתרים, אנו נאלצים להיכנס בכוח, לצערנו. בעניין הטענה שכולם נעצרו אני יכולה לומר שמאחד בספטמבר בדקנו 20,144 עובדים זרים, שוהים שלא כחוק, אך הרחקנו והבאנו למשמורת רק 1,922.

בנושא האזיקים; אני מוכרחה להודות בעובדה שהעובדים האלה אכן נאזקו בידיים וברגליים לפני הקמת המינהלת. כמובן שהפעילות הזאת היתה כחוק לצורך מניעת בריחה ובגלל העובדה שרובם, אם היו נמלטים, לא היה לנו מקום אחר לאתרם. בנוסף לחשש מפני בריחה, היו לנו מקרים של ברחנים ושל עובדים שתקפו את השוטרים. אני יכולה לתת דוגמה של אזרח שברח מהמטוס.

החל מ- 24 באוקטובר יש בידינו טרמינל חדש, שיועד אך ורק לצורך העברת תושבים בלתי-חוקיים, ומאז כל השוהים הבלתי-חוקיים לא נאזקים – לא בידיים ולא ברגליים. הם מובלים תחת שמירה באוטובוס ישירות לטרמינל, ושם הם יורדים. הייתי בנסיעה הראשונה, ואף אחד מהם אינו אזוק בכל התהליך.

חלק מטרמינל 2, נכון לעכשיו, הוקצה באופן זמני לטובת הנושא הזה. המקום משמש היום גם לנוסעים ישראליים, ונסגר לשם העניין הזה. יש שם מתקני שתייה, כיסאות, והוא בנוי כטרמינל רגיל. השוהים עוברים משם ככל אזרח רגיל.

הנושא של שימוש באזיקים ושימוש בכוח ייצא כהנחייה מסודרת, שככלל לא אוזקים ולא משתמשים באזיקים. רק במקרים חריגים ייעשה שימוש בשיקול הדעת של המפקד בשטח להשתמש באזיקים. שיקול דעת מחמיר נוסף הוא הכבילה ברגליים.

רציתי להדגיש בנושא הכבילה, שעקרונית יש לנו שיקול דעת בתחום, והמשטרה ערה לכך שכבילה היא אקט משפיל ומעליב. זה אחד מהשיקולים, ואנו גם לוקחים בחשבון שעובדים זרים בלתי-חוקיים אינם פושעים. עם זאת, חשוב להדגיש שמכיוון שהם בלתי-חוקיים כאן ושהרשויות לא יודעות עליהם, כאשר הם בורחים מהמשטרה, אין לה כל דרך לתפוס אותם. לכן אנחנו שוקלים ללא הרף את עניין הכבילה. כאמור, המשטרה החליטה שבדרך כלל עובדים בלתי-חוקיים לא ייאזקו, אך במקרים יוצאי דופן של התקפה או של כוונת בריחה, אנו נאזוק. כמובן שישנו גם השיקול של המיקום – האם ישנם אנשים רבים מסביב – ושיקולים נוספים.

(להלן תרגום דבריו מן השפה האנגלית): מה לגבי אזיקים לרגליים?

איננו משתמשים בהם.

(להן לתרגום דבריו מן השפה האנגלית): ראינו אתכם משתמשים בהם.

בעבר, אך כבר לא. אנו מתכוונים לתקן את ההנחיות בנושא הזה.

אני רוצה להציע שתי עצות לשגרירויות הזרות ולאזרחיהן;

ראשית, כדאי להודיע לאזרחים שלכם שעדיף להם לכבד את החוק הישראלי. עליהם לדעת, שכאשר הם מגיעים למעסיק, אסור להם לעזוב אותו וללכת למעסיק אחר. אם הם עושים זאת, הם הופכים באופן אוטומטי לבלתי-חוקיים.

שנית, כפי שאמרתי בעבר; עכשיו, כשאתם יודעים שאנו פועלים נגד מי שלוקח את הדרכונים, אנא הודיעו לנו על אותם מעסיקים שלוקחים את הדרכונים, שכן זה אקט בלתי-חוקי.

קיבלנו את הרושם, שיש רצון להקל את השהות של העובדים הבלתי-חוקיים לפני עזיבתם את הארץ, ואנו מקווים שיהיו מקומות שהות אחרים לעובדים הזרים במקום בתי הסוהר לפני חזרתם לארצם.

בנוגע להסכמים בין המדינות; לא נראה שיש צורך בכך, משום שיש חוקים בכל הנוגע לעובדים זרים, ועל כולם לכבד ולקיים חוקים אלה. אלה הם החוקים ששומרים על זכויות העובדים הזרים.

איני מבין מדוע העובדים הזרים צריכים לשלם כסף רב בארצותיהם כדי להגיע לעבוד בישראל. למה זה צריך להיות כך? זאת הסיבה שבגללה הם מחפשים מעסיקים אחרים, כיוון שיש להם חובות רבים בארצותיהם.

תפקידנו הוא להנפיק היתרים בענפי הבניין והחקלאות לעובדים זרים. מעבר לזה, אנו גם מבקרים את תשלומי השכר והתנאים הסוציאליים. לצערי, איננו יכולים לבקר, כי התקציבים שאמורים להיות מועברים אלינו מהאוצר לא מאפשרים לנו לעשות את הביקורת הזאת. בכל זאת, כשישנן פניות כמו אלה של השגריר התאילנדי, שאנו בקשר הדוק עמו, שבהן מועברת אלינו רשימה, אנו בודקים את נושא השכר והתשלומים הסוציאליים. ברגע שנסיים, נעביר להם את תשובותינו.

הצוותים שלנו, של מינהלת ההגירה בשטח, עובדים יחד עם משרד העבודה, ובפעילות שלנו מאחד בספטמבר הוגשו כ- 800 דוחות למעסיקים על ידי משרד העבודה - קנסות על שכר מינימום וכל מה שקשור בתחום.

אנו רגישים מאוד לטענות שהשגרירים העלו פה. מבחינתנו, היינו רוצים שכל העובדים הזרים היו חוקיים, כך שיכולנו להתייחס אליהם כמו אל ישראלים. אנו גם מכבדים את כל האמנות שחתמה עליהם ישראל באו"ם, גם לגבי ילדים וטיפול בילדים של עובדים זרים, גם בלתי-חוקיים.

כפי שאתם יודעים, אנו מנסים לקדם חקיקה שקשורה לכל נפגע פה. החוק הישראלי חל על כל נפגע שקורה לו משהו פה, חלילה, כולל עובדים זרים – חוקיים או בלתי-חוקיים. זה לא היה עד היום, וזה חלק מראייה כוללת של הקונספציה שלנו כהומניים וכאנשים שרוצים יחס הוגן לכל מי שמגיע לגבולות מדינת ישראל. גם בפיגועי טרור שהיו, נתנו אפשרות גם לבלתי-חוקיים להגיע לבתי חולים, לקבל טיפול מבלי שיאונה להם כל רע. לא עצרנו ולא עוצרים בעת שאדם חולה וזקוק לטיפול. המלצנו לא לעצור אותם במצבים כאלה. כפי שאתם ודאי יודעים, כל המשפחות וכל הקשורים לנפגעים קיבלו טיפול מיוחד כמו ישראלים לכל דבר ועניין. גם כשהם מגיעים לתחנות משטרה ומתלוננים, המשטרה לא עוצרת אותם אם הם לא חוקיים.

כל הסוגייה של הזרים בישראל היא סוגייה חדשה, יחסית, שתפסה מימדים גדולים בשנים האחרונות. למדינת ישראל לא היה מנגנון לטפל בכל התחום הזה. אני שמח שהחלה לפעול מינהלת שהוקמה לא מזמן בראשות ניצב יעקב גנות, שתפעל עד סוף 2003 ותהפוך מ- 01.01.2004 לרשות הגירה, בדומה לקיים בארצות הברית. המינהלת עושה הכל על מנת לתת תשובות לטענות שבשטח בתקופה האחרונה, ואלה הם "חבלי לידה". אין לי ספק, שעד הקמת רשות ההגירה יהיו מתקנים טובים, נהלים נכונים, הוראות שמחייבות ואף שינוי חקיקה.

חל איסור מוחלט להחזיק דרכונים של עובדים זרים מבחינת המדינה והחקיקה, ומי שעושה את זה עובר על החוק בישראל. בישיבה זו אנו מבקשים מנציגי המשטרה להקפיד על הנושא הזה בבדיקות השטח שלכם. אני יודע שבתקופה האחרונה יצאו הנחיות רבות בעניין הזה לכל המעסיקים, ויש התארגנות לאכיפה מבחינת המינהלת בסוגייה הזאת.

יזמנו כמה שינויים בחקיקה, ואני מקווה שהם יעברו בכנסת. החוק המרכזי שהגשתי, והיום ידונו עליו בכנסת, הוא שכל תנאי העבודה של העובדים הזרים כולל תלושי שכר יהיו דרך שירות התעסוקה ולא דרך המתווכים, כנהוג עם הפלשתינים.

השכר והתשלומים הסוציאליים של עובדים זרים ישולמו באמצעות שירות התעסוקה כמו העובדים הפלשתינאים.

המשמעות היא שהמעסיק יבוא לשירות התעסוקה, ישלם את שכר העובד לשירות התעסוקה כולל התנאים הסוציאליים, והם ישלמו את זה לעובד. כך אנו מבטיחים שכר מינימום כמו שצריך, תנאים נכונים על פי החוק, ואף אחד לא יכול לפגוע בהם אף לא בשקל אחד. בנוסף, תהיה לנו שליטה היכן כל אחד נמצא – באיזו חברה, ולא יהיה מצב שבו לא יודעים מה עושים עם העובדים הזרים.

לגבי האזיקים; אנו קוראים למשטרת ישראל לא לכבול באזיקים את העובדים הזרים אלא במקרים מיוחדים, שבהם מדובר בפושע או במקרים של סרבן, כשיודעים שהסיכון שהוא יברח גדול. כלומר, להשתמש באזיקים רק כלפי אנשים בעייתיים.

אנו הולכים להחמיר עם המעסיקים בישראל ולא על העובדים הזרים, כי אנו חושבים שההעסקה הבלתי-חוקית היא תוצאה לא רק של העובדים אלא של מעסיקים גם כן. לכן הגשנו הצעת חוק בהטלת קנס כבד מאוד ועונש מאסר על אנשים שיעסיקו עובדים בצורה בלתי-חוקית. החוק כבר הונח על שולחן הכנסת להצבעה. מדובר בהצעת חוק פרטית.

אני רוצה לפנות לשגרירים לסייע למדינת ישראל בסוגיית העובדים הבלתי-חוקיים. זה נושא מאוד רגיש אצלנו. אנו סגרנו את השמיים, ובתקופה זו לא תהיה כניסת עובדים זרים חדשים למדינת ישראל, אך אנו מוכנים, על פי המכסות שנקבעו, להלבין אנשים בלתי-חוקיים, ולהכניס אותם למעגל העבודה באופן חוקי. כך הם יצאו נשכרים, גם מדינתם תצא נשכרת, ונחסוך מאמצים מיותרים למינהלת ולכל מי שקשור בסוגייה הזאת. אנו חושבים שבשיתוף פעולה בינינו לבינם נוכל, בסופו של דבר, להגיע למצב שויתר אנשים שיועסקו פה יהיו חוקיים, ואז לא תהיה בעייה. חשוב מאוד שהם יסייעו לנו על מנת למגר את התופעה הבלתי-חוקית הזאת לטובת כולם, לטובת היחסים הטובים שיש בין המדינות המדוברות פה ולמען עתיד היחסים האלה. כשזה חוקי, נגבה כל דבר שקשור לסוגייה הזאת.

אני מודה לכולכם על ההשתתפות בדיון, ומקווה לראותכם בנסיבות שמחות יותר.

האם יש אפשרות לקיים ישיבה כזאת מדי חודש? התקשורת בין כל הגופים והסמכויות השונות חשובה מאוד.

נשתדל לקיים ישיבות רבות ככל הניתן.

הישיבה ננעלה.




----------------


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.