כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/5538



5
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
16.7.2002

פרוטוקולים/עובדים זרים/5538
ירושלים, כ' באב, תשס"ב
29 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 102
מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שלישי, ז' באב התשס"ב (16.7.2002), שעה 9:30

הקצאות עובדים זרים בענף הבנייה.

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר

ציפי שיינקמן - מנהלת מחלקת אכיפת חוקים, משרד העבודה והרווחה
אהרון ברזאני - מנהל מדור שלומים, שירות התעסוקה
שושנה שטראוס - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
הרצל גדז' - מנהלת מינהל האוכלוסין, משרד הפנים
גלית לביא - משרד הפנים
רינה נשר - משרד הפנים
רחל הולנדר - מנהלת אגף מידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון
חזי מוקד - יועץ לענייני עובדים של השר לביטחון פנים
רס"ן ברוך פרסקי - ס' רע"ן כלכלה במתפ"ש, משרד הביטחון
מתי הכהן - מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
אלי לנדאו - מנהל אגף עודיםז רים, התאחדות הקבלנים
יאיר ביטון - התאחדות הקבלנים
נתן פרנקל - מנכ"ל חברת מליבו, נציג הקבלנים
אפרים הניג - חברת כוח אדם אפגד
יצחק הניג - חברת כוח אדם אפגד
ענת שור - לוביסטית של התאחדות הקבלנים

תמי ברוך

תמר שפנייר






הקצאת עובדים זרים בענף הבנייה

אני פותח את הישיבה. לאחר פניות מכל מיני גורמים, החלטנו לקיים דיון בנושא הבנייה, מאחר שיש הקצאת עובדים ויש טענות שלא מאשרים אותם ולא מכניסים אותם לפה. ארגון הקבלנים, תציגו את הבעיה בבקשה.

קשה לי לתאר את המצב של ענף הקבלנות היום. אנחנו נמצאים כבר במחצית יולי, יש לנו קשיים אדירים כתוצאה מהמצב בשוק - היקף הבנייה הצטמצם, התחרות גדולה מאוד. מי שפותח את המאזנים של החברות, רואה שרוב החברות נמצאות בהפסדים, כמעט אף חברה לא מרוויחה. הדולר עלה בצורה דרמטית, אם כי לאחרונה הוא ירד אבל הוא עדיין גבוה. לא מספיקות המכות האלה, יש לנו גם המכה שאין לנו עם מי לעבוד. אנחנו נאנקים כבר חצי שנה בשל העובדה שאין לנו פועלים, בענף חסרים כרגע אלפי פועלים; הפועלים גומרים את עבודתם, רוצים לחזור לארצות מוצאם אחרי שגמרו פה שנה או שנה וחצי עבודה ואי אפשר להביא במקומם עובדים אחרים. אני מודע לכך שהן משרד הפנים והן משרד העבודה, שירות התעסוקה, עושים מאמצים כדי לנסות לפתור את הבעיה, אבל לצערי הרב התוצאה כרגע גרועה מאוד.

לאחרונה אישר שירות התעסוקה הרבה פחות פועלים ממה שאנחנו צריכים, ולמרות שאישרו, ברגע זה אנחנו לא מסוגלים לקבל אף לא פועל אחד. אנחנו נמצאים תחת לחץ אדיר מכיוון שיש ברחנים שאיש לא עושה כנגדם שום דבר. ישבנו אתך כבר פעמיים בישיבות, הנושא הזה עולה מחדש, וקצרה ידם של השלטונות מלהושיע. קבלנים מקבלים עבודות ואינם מסוגלים לבצע אותן. אני חושב שכל הקבלנים, גם הגדולים וגם הקטנים יותר, כולנו רוצים לשמור את החוקים אך איננו מסוגלים לבצע את העבודות שלנו. מסתובבים בחוץ פועלים בורחים, וקורץ לך לקחת אותם כדי שתוכל למלא את החובות שלך. כולנו קיבלנו עבודות, את מעט העבודות שיש לנו, והיום יש לחץ אדיר לבצע אותן במהירות גדולה מאוד, רוצים לעבוד שתי משמרות. יש לנו כבר ציוד, יש תבניות מודרניות, השקענו בכך מאות מיליוני דולרים על מנת שנוכל לייעל את העבודה ולחסוך בכוח אדם, אבל את כל זה לא מסוגלים להפעיל. לכן יש פיגור במסירת דירות, יש פיגור במסירת פרוייקטים. יש עכשיו פרוייקט של הסטת מסילת הברזל בשדה התעופה לוד, זה נכנס לפיגור עצום כי אין עובדים. בכל פרוייקט יש פיגור כי אין לנו עובדים. התוצאה היא קנסות כבדים מאוד לקבלנים, התארכות משך הפרוייקט שיוצרת עלויות נוספות של תקורות לקבלנים.

בנוסף לכל הצרות שיש לנו מהשוק, עכשיו יש לנו הצרה הזאת ויש לפעמים תחושה שאין עם מי לדבר, זה לא מעניין אף אחד. זו לא בעיה של הפקידים הבכירים או היותר זוטרים במשרדים, הם עושים אולי כמיטב יכולתם מתוך רצון לעזור, אני חושב שפה דרושה החלטה שלטונית שתיתן הוראה להזיז את הדברים כך שבסופו של דבר נוכל לקבל פועלים. אם אפשר היה לצעוק, תאמין לי שהייתי צועק פה היום כי הכאב הוא איום ונורא. כולנו אזרחי מדינת ישראל, כולנו מצפים שהמדינה תעשה משהו על מנת לעזור לנו. אם לא צריך את ענף הקבלנות, שיחסלו אותו. אבל אם צריך את הענף, צריך לתת לו את האמצעים לחיות. פשוט האמצעים האלה אינם.

איפה זה תקוע? במשרד העבודה אני מבין שהכל בסדר, ההקצאות קיימות.

אני מציע שמשרדי הפנים והעבודה יסבירו איפה זה תקוע. כרגע זה תקוע בין משרד הפנים לבין משרד העבודה.

למה? הרי קיבלת הקצאה ממשרד העבודה.

קיבלנו הקצאה ממשרד העבודה, אבל בשלב הזה משרד הפנים עוד לא מאפשר את החלוקה של העובדים, לא מאפשר להביא עובדים חדשים. יש פועלים שרוצים לנסוע הביתה לחופשה, הם לא מקבלים אינטר-ויזה. יש פועלים שאנחנו רוצים לנייד בין החברות, בשלב זה הדבר לא מתאפשר וקצרה ידינו מלהושיע.

מר אהרון ברזאני משירות התעסוקה, בבקשה.

מבחינתנו העברנו את כל החומר למשרד הפנים, אבל לפני כן אני רוצה להדגיש שהמכסה שאושרה על-ידי הממשלה היא 30,000, עד היום הנפקנו 26,448 אישורים. היתרה היא 3,552, וזה מכיוון שהמעסיקים לא באו לקחת. ביום חמישי היה היום האחרון, הארכנו את מועד קבלת ההיתרים עד סוף השבוע הזה, עד ה-18 לחודש. אנחנו יוזמים טלפונים אליהם כדי שיבואו לקחת את ההיתרים, יש כאלה שלא מגיעים - כנראה בגלל שכמות העובדים שהם צריכים פחתה לעומת השנה שעברה - אבל רובם הגיעו, ובשלב זה חולקו 24,146 מתוך ה-26,448. כמעט כולם באו לקחת את הפועלים. 49 מעסיקים באו לקחת, כאשר נותרו 324 מעסיקים קטנים שיש להם עובדים בודדים. הנתונים שלנו עברו למשרד הפנים, כך שבקטע הזה סיימנו את העבודה שלנו, למעט זה שאנחנו עכשיו בתהליך של קבלת עררים מהמעסיקים, ושלב ב' - השלמת פרוייקטים למי שיש לו פרוייקטים חדשים.

הרצל גדז', מנהל מינהל האוכלוסין, בבקשה.

לפני כעשרה ימים חולקו הקצאות על-ידי שירות התעסוקה. בד בבד עם חלוקת ההקצאות לבניין, חולקו חודש לפני כן ההקצאות לחקלאות. בחקלאות מדובר בכ-7,000 מעסיקים ובבניין בעוד כ-1,800 מעסיקים. בסך-הכל, בבת אחת בתהליך של חודש, חולקו הקצאות ל-9,000 גורמים שצריכים לקבל עובדים זרים. זה המצב של ההקצאות, כאשר אנחנו חייבים להיצמד להחלטת ממשלה לגבי מכסת העובדים הזרים שצריכים להיות בישראל. אני רוצה להזכיר לכולם שבתחילת 2002 דובר על 48,000 עם חלוקה של 22,000 לחקלאות ו-23,000 לבנייה. היו ערעורים בחקלאות והיו עדכוני הקצאות ושינויים, בסוף בחקלאות הגיעו ל-28,000 לפני פחות בחודש. גם בבניין היו ערעורים, ולפני כשבועיים אושררה החלטה חדשה שהמספר עולה ל-30,000. אני לא בטוח שתיקנו את המכסה של ה-48,000, אבל זו לא בעיה שלי, זו בעיה של הממשלה.

המכסה היא 30,000, אני לא יודע אם היא מספיקה לבניין או לא, אני לא יכול להתערב בזה, אני לא מבין בזה הרבה, כי זו אחריות שירות התעסוקה מול הקבלנים. אני צריך ליצור מצב שבארץ תהיה מכסת העובדים בהתאם לקביעת הממשלה. אם רשומים לי בארץ 30,001 עובדים, אני לא צריך להביא אף אחד, אלא אם מישהו פה יגיד שאפשר להביא עובדים זרים כדי להשלים את כל הפערים לכל מי שחסר ואפשר לחרוג מהמכסה. אם זה ייאמר ויירשם בפרוטוקול, נבצע כל פעולה אחרת, אבל אף אחד לא לוקח אחריות לנושא הזה.

לגבי העובדים, יש לי פה את הדו"ח של שירות התעסוקה. כל מי שרשום בעמוד הראשון ברובריקה השמאלית, את רובם צריכים להוציא מכאן, לא לקבל. יש כמה בודדים שצריכים לקבל. נלך לרובריקה האחרונה שצריכה להיות טבלה ששני משרדי ממשלה - גם משרד הפנים וגם שירות התעסוקה - עומדים עליה בתוקף, ואני הולך פה לקולה, לא לחומרה, לגבי התאחדות הקבלנים. לפי המצבה שנמצאת במשרד הפנים ברישומים, אני אומר בעדינות שבסך-הכל יש 47,000 עובדים זרים בתחום הבניין. אני לא מדבר על אלה שיצאו מאז שהרישומים סגורים, אני לא מדבר על אלה שמוגדרים כברחנים, הרי הם ברחנים בארץ. 10,000 ברחנים בבניין זה פועלים שעברו מקבלן א' לקבלן ג'.

או לבתי קפה, לענפים אחרים.

אני אומר את דעתי, הם בתוך הארץ.

או שהמחשבים שלכם לא מדוייקים. ניתן לך שמות של אנשים שיצאו מהארץ.

הלכתי אתך עד הסוף, לא סתם אמרתי 30,001, לא אמרתי שיש פה 38,000. אני עומד על כך שיש 30,001 עובדים חוקיים במדינה. זה ודאי. אני אחמיר את העניין - לפי הנתונים שלי יש 48,000. אני סופר את 10,000 הברחנים, ירדתי ל-38,000. עוד 3,000 יצאו - ירדתי ל-35,000. עוד 3,000 טעות שלי - 32,000. עוד 2,000 אני מוותר לכם - המספר הוא 30,001. אם תחליטו פה שאפשר להכניס לכל קבלן בהתאם לפועלים שחסרים לו בלי להתחשב בנתונים שקיימים במשרדי הממשלה, ושאפשר לתת יותר ממה שהממשלה החליטה - אני כפקיד מוכן לבצע את זה, חובתי לבצע את זה. השאלה אם אפשר להגדיר שיש בפועל רשמית יותר מ-30,001 פועלים רשומים. הצגתי את זה בפני החברים לא מזמן, הבעיה היא אצלי, אני לא יכול לעזור לכם. אני אמרתי גם בישיבה אצל השר שצריך להשאיר את כל ההקצאה של ה-45,000 לפחות לשנת 2002, כי מה טוב בהקצאה באמצע יולי? הרי עכשיו מתחילים כבר להגיש את ההקצאות ל-2003. עכשיו אנחנו מדברים על חצי שנה, אנחנו לא נגמור את העבודה, רק לספור את האנשים ייקח לנו עד מרץ 2003. אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו, ואז הם מטורטרים כל היום, אנחנו לא עושים עבודה יעילה כי אנחנו לא מסוגלים לספק את הסחורה, וכל הזמן עוסקים בכמה הקצאות יהיו, כמה הקצאות פחות, ולא מייצבים את המערכת על מכסה מסודרת שאפשר להתקדם איתה.

אני יודע שביום שלישי הבא אתם באים לביקור. לפני מספר שבועות ביקשתי מהקבלנים את הרשימה. ביקשתי מכל קבלן שיגיש לי רשימה מי לפי הדיווחים שלו עזב את הארץ, כי אם אדם עזב את הארץ אני מזכה את הקבלן; אם הוא נשאר בארץ ועבר מקבלן לקבלן, הוא במכסה. אני חושב שכבר מתבצעת עבודת מטה, ולכן חשוב שאתה תיכנס לזה, אדוני היו"ר. אנחנו כמשרדי ממשלה כנראה בסוף ניכנע ללחצים, אבל נקל על עצמנו את החיים כי אנחנו לא מעוניינים, כפקידים בכירים, להיות שק החבטות של כל המדינה בנושא של עובדים זרים. מצד אחד אתה קורא בעיתון שכולם רוצים לגרש, מצד שני כולם רוצים להביא, ואנחנו בעצם לא יכולים לתת מענה. אנחנו הולכים למצב - ואני אומר פה את זה פעם ראשונה בדיון - שנלך על הקצאה גלובלית לפי ההצעה של שירות התעסוקה. ניתן מכסה, 30,000 ייכנסו, אותי לא מעניין לאיזה קבלן, לאיזה מעסיק; 22,000 בחקלאות - לא מעניין אותי למי, ואז אנשים ירוצו לבד אחרי העובדים והביקורת לא תהיה עלינו. חברות כוח האדם יריבו ביניהם, לא יבואו אלינו, כי אנחנו בעצם משרתים את המערכת, דואגים שיהיו פה העובדים שצריכים להיות. אני אומר בוודאות שיש היום בארץ לפחות עוד 100,000 עובדים זרים בלתי חוקיים שעובדים באיזשהו מקום. רבותיי, אולי מישהו יגדיר מה רוצים שיהיה. אני מוכן שיבוא מישהו ויגיד לי שיש היום במדינה פחות מ-30,001 עובדים זרים בבניין, ועל כל אחד כזה אנחנו ניתן זכאות מעכשיו לעכשיו.

לפני שבוע היה פה אותו הדבר עם הסיפור של החקלאים, וכולם עשו מזה בלגן. אמרתי: אתם רוצים להכניס 5,000 פועלים? בשבילי זה שורה אחת במברק לתאילנד. כתבתי שורה אחת לקונסול בתאילנד: "מאשר 5,700 היתרים לחקלאות לחברות אלה ואלה, תביאו". משרד הפנים לא עוצר את העניין הזה, אבל צריך להבין את הדינמיקה שיש פה. מצד אחד רוצים להוציא שלא יהיו, מצד שני אומרים שיש אבטלה ואין תעסוקה במשק, מצד שלישי כולנו מצהירים שיש פה 100-150 אלף עובדים בלתי חוקיים, מצד רביעי אנחנו מציגים שיש למעלה מ-30,000 עובדים זרים בבניין. לקראת סוף השנה אני אוכיח שבחקלאות יש יותר ממה שנאמר. לפני שנה אמר שר החקלאות פה בשולחן הזה: "18,000 לחקלאות זה די והותר, זה מציף את השוק". היום אנחנו מדברים בפועל שיש להם 26,000 וזה לא מציף את השוק. תחליטו אתם, אני לא צריך להיות השומר של אף אחד בנושא הזה. הייתי אצלך בוועדה לפני כמה שבועות, כל העסקנים צעקו עליי ודיברו בצורה בוטה, ואף אחד מחברי הכנסת לא קם להגנתי. אני לא מוכן לתת דין וחשבון על מה שאני לא אחראי, שיבואו מישהו - גם לפי הנתונים שלכם - ויוכיח שיש פה פחות מ-30,001 עובדים שאושרו על פי החלטת ממשלה.

בנוסף לכך אני ביקשתי מהקבלנים את כל הרשימות של מי שיצאו, ואני בודק אותם על המחשב. העמדתי אצלי צוות של שלושה אנשים על חשבון מרכז מידע ארצי שייתן שירות לציבור כדי לבדוק. אני רוצה להגיע למספרים הכי מדוייקים שאפשר כדי לראות אם אני באמת יכול לתת להם משהו, שלא יהיה חלילה מצב שבגללנו יש פחות מ-30,000 עובדים בבניין.

יש בעיה נוספת שכרגע היא בלתי פתירה, וכדי ללמוד איך פותרים אותה אנחנו צריכים את העזרה של שירות התעסוקה והמשטרה. יש קבלנים שכבר בתחילת 2002 נאמר להם שלא יהיו להם הקצאות ל-2002, ויש קבלנים שעכשיו בהקצאות החדשות נאמר להם שאין להם הקצאות לעובדים זרים והם עדין מחזיקים את העובדים הזרים אצלם והם נספרים במכסה של ה-30,000. אם מישהו יגיד שקבלנים שמחזיקים אצלם עובדים בניגוד לחוק לא נספרים בהקצאה של הזכאים, זה יכול לפתוח פתרון לבעיה, אבל שמישהו יגדיר את זה.

אני חושב שהרבה מהדברים שאמרת הם צודקים, אבל חברה שמקבלת הקצאה לא מעניינת אותה כל הקונספציה, היא צריכה לקבל את שלה ואת המלחמה האחרת אנחנו ננהל - כל מי שקשור לסוגייה הזו, כולל משרדי ממשלה. בפועל אתה מנסה לשמור על מצב, אבל כתוצאה מכך אנחנו פוגעים בחברות שבעצם מגיע להן, וזה אני לא רוצה שיקרה. כל מה שאמרת הוא נכון, אבל המלחמה שלי היא שלא נפגע בחברה פעילה שזקוקה לעובדים. את כל מה שאמרת אתמול העליתי בפני ראש הממשלה ושר האוצר; ראש הממשלה החליט על מבצע גדול של אכיפה על ברחנים בכל הארץ, זו היתה הצהרה של ראש הממשלה לפני כל העולם. אבל בעניין החברות ששירות התעסוקה כבר נתן להן את הזכאות לתעסוקה, זה אני לא רוצה שייעצר.

אם תתקבל החלטה ותאושר שכל מי שקיבל הקצאה וזכאי לעובדים, נוכל לאשר לו להביא את העובדים שלו מבלי להתחשב בכמויות של האחרים שיש אצלם עובדים לא חוקיים שמופיעים ברשימות - אני אבצע אותה.

יש מקרים שחברה קיבלה הקצאה, היא הולכת אליך ואתה עוצר את זה.

אני עוצר את זה לא מפני שאני רוצה לעצור. אבל אם החלטת ממשלה קובעת שבארץ יהיו לענף הבניין 30,000 עובדים ויש בסך הכל לכל המעסיקים בבניין למעלה מ-30,000, זאת נקודה שסוגרת לנו את האפשרות למרחב התמרון כי החלטת ממשלה צריך לבצע. אם תתקבל החלטה שכל מה שנתן שירות התעסוקה תהיה הנחיה לביצוע מבלי להתחשב באותם עובדים זרים שמועסקים באופן בלתי חוקי אצל מעסיקים שלא קיבלו הקצאה ל-2002, וזה הופך להיות מטופל על-ידי גורמי האכיפה מבלי להשפיע על הקבלנים שאושרה להם הקצאה - אני הראשון שמוכן ליישם החלטה כזאת.

לדעתי זה גם הגיוני.

הרצל גדז' מצפה לקבל הוראה מאיזשהו שר. הוא פקיד בכיר שקיבל הנחיה מהשר שלו, כנ"ל מר ברזאני, הוא עושה את מה שהשר שלו אומר. הבעיה היא לא הפקידים, אנחנו כל הזמן נמצאים בדו-שיח, מגיעים להסכמים, הם מבינים את הבעיה. הבעיה היא שאיש לא מטפל בברחנים כי אין כוח אדם לטפל בהם. אתה מקבל הקצאה של 200 עובדים, מגיעים אליך 200 עובדים מחו"ל, כעבור שעה מישהו מחכה להם מחוץ לשדה התעופה, חלקם לא מגיעים אליך. אתה בא להתלונן, לוקח חברת חקירות, אומר "הנה העובדים שלי", ואף אחד לא מטפל בזה. מקסימום אתה פונה לציפי שיינקמן, אז היא דואגת להגיש תלונה נגד העובד. אף אחד לא עוצר את העובדים, אף אחד לא מגרש אותם ואתה כאזרח עומד חסר אונים. מי שצריך לקבל את ההחלטה אלו השרים. היום בעצם משחקים בנו, התוצאה הסופית היא שידיו של ברזאני כבולות.

ברזאני נתן את ההקצאה.

איש בממשלת ישראל לא עשה עבודה מה באמת צריך להיות בענף הבניין. עובדים בצורה מאוד-מאוד לא מסודרת, והתוצאה היא שמקבלים החלטות שלא ניתנות ליישום. לכן אנחנו נמצאים פה, אנחנו פשוט על סף משבר. בחיים לא העסקתי עובד לא חוקי, אבל היום אני לא יודע מה לעשות, ויושבים פה עוד חברים שלי ותשמע מהם שהמצב שלנו הוא איום ונורא. אתם רוצים שהחברה שלי תתמוטט? אני מעסיק היום מעל 300 עובדים ישראלים, אני הולך לפטר חלק מהעובדים כי אני לא מסוגל להחזיק אותם. ממה אפרנס אותם? מזה שאין לי עובדים? מזה שיש לי פרוייקט שאני מתחיל להפסיד בו? אז אני שולח את מנהלי העבודה ומנהלי הפרוייקטים הביתה. אז לא רק שעכשיו אין תעסוקה לישראלים, אני מוסיף עוד אנשים למעגל המובטלים. ההפסדים שלנו הולכים וגדלים, וחברות היום הולכות ונהרסות. זה ענף שהמדינה צריכה אותו, כי הבנייה פה לא נגמרה, והורסים אותו כי אף אחד לא חשב מה הצרכים של ענף הבניין. עשינו עבודות מחקר אין-סופיות, הגשנו את זה לכולם, אף אחד לא שם לב - לא משרד האוצר, לא משרד השיכון. אף אחד לא פותר את הבעיה באופן גלובלי, והתוצאה היא הקשיים שיש למר גדז'. אבל הבעיה היא לא הוא, צריכה להתקבל פה החלטה של הממשלה ללמוד את הנושא באופן כוללני.

אני חושב שהבעיה היא שלטונית מפני שמבחינת עבודה אנחנו מציפים את יגאל דוחן, מנהל מינהל האוכלוסין בנתב"ג, ואת רינה קונפורטי באישורים של קבלנים שהוציאו עובדים ולא קיבלו זיכוי. אתמול דיברתי איתם עשרים פעם, הם מנסים ליישר את הנתונים. קיבלנו רשימה מפורטת של נתונים משירות התעסוקה. הוויכוח הוא על נתונים כשבשטח אין עובדים. מבחינת פעילים יש 18,000, כך שאנחנו נמצאים במינוס 12,000. ברחנים יש 10,000. יש 21,000 במעמד לא ברור - לא יודעים אם הם יצאו וצריך לזכות אותם, או שאולי הם בארץ ואז הם ברחנים ובצדק לא צריך לזכות. הרצל גדז' עובד על ליין מאוד מוגדר ותחום שהיתוו לו. כשאתה בא לקבלנים בשטח - ואנחנו מדברים איתם יום-יום לאור חלוקת ההקצאות שהיתה - הם אומרים שאין להם עובדים. לקבלן יש שתי אפשרויות - או להתחיל לקחת עובדים לא חוקיים ולעבור על החוק, או לסגור את העסק שלו.

צריך לעשות כאן הפרדה בין המספרים הביורוקרטיים שהשלטון כל הזמן משתעשע איתם, עם כל נוסחאות הפלא של 250,000 מובטלים, 250,000 עובדים זרים - נוציא את אלה, נשים במקומם את אלה - ולהחליט מה הפתרון ברמה שלטונית. הרצל צודק כאן במאה אחוז, אנחנו עוד פעם נגררים כשבסוף נובמבר איכשהו נתחיל לעבוד, ואז כבר לא בטוח שיהיה פתרון. אתמול בא אלינו קבלן שיש לו 100 ויזות מדצמבר שנה שעברה, כשהוא קיבל אותן סגרו את השמיים. עכשיו אין לו עובדים. בהקצאה עכשיו הוא קיבל 45, הוא נמצא במינוס והוא לא יודע מה לעשות.

שים לב לאבסורד. מחזיקים קבלנים כבני ערובה על חשבון קבלנים אחרים שלא מגיע להם. אני נותן את עצמי כדוגמא.

זו לדעתי הבעיה שמעוררת את המחלוקת, זה מה שאני לא מצליח להבין. משרד העבודה מקצה עובדים פר חברה ואתה מסתכל על זה גלובלית, אז בשביל מה הוא היקצה?

אני אומר שוב - צריכה לצאת החלטה פשוטה, צריך להגיד: מי שמגיע לו לפי שירות התעסוקה, יש ליישם את זה בלי התניות. אתן דוגמא פשוטה. אלה ההקצאות שהיו ב-2001, ב-2002 ההקצאות פחתו, הקבלנים אומרים שצריך יותר.

לא רק שאין הסכמה על הכמות, גם מי שמגיע לו לא יכול להביא את העובדים.

יש חברה מכובדת שב-2001 קיבלה היתרים ל-1,262 עובדים וב-2002 קיבלה היתרים ל-784 עובדים. היום יש אצלה 400 עובדים שהיא צריכה להזדכות עליהם. עד שהיא לא תעביר אותם ממנה או תשלח אותם לחוץ לארץ, קבלן אחר לא יכול לקבל את ה-400 שלו. אם תתקבל החלטה שתיישם את ההצעה של שירות התעסוקה אחד לאחד מבלי להתחשב באחרים, ובאחרים תטפל האכיפה, אז אפשר יהיה לפתוח את הפלונטר. כל פתרון אחר הוא על גבם של הקבלנים.

נכון, אתם מענישים אותי. זה על חשבוני או על חשבון קבלן אחר.

אני רוצה להעלות את הבעיה שיצאו ולא זוכו. לי יש 37 עובדים שיצאו ביוני, יש לי צילום דרכון וכרטיס עלייה למטוס. יש לי פה נייר מה-4 ביולי שבו משרד הפנים אישר לי, מחק 14 עובדים ואישורים. מתוך 37 איש זיכו אותי על 14. על 23 איש שיצאו ביוני לא זיכו אותי. הבעיה היא שבמשטרת הגבולות ומשרד הפנים יש בלגן ובמחשב שלהם לא מעודכן שהעובד יצא. לי יש כרטיס עלייה למטוס וחברת התעופה אומרת שהעובד טס, אבל על סמך הכרטיס הם לא מזכים; אני לא יכול להגיע עם העובד עד הפתח של המטוס. לך תמצא עובד שעבד פה שילך לשגרירות ברומניה ויחתום שהוא שם. זה מה שביקשו ממני.

מר גדז', אנחנו יודעים שיש מקרים שקיבלת זיכוי מחו"ל של מאות עובדים, אחרי שאצלך היה רשום שהם עדיין בארץ.

ביקשתי מכל הקבלנים לקבל רשימות שלהם ואנחנו עובדים לפי הרשימות שלהם ובודקים הכל מחדש. יש חלק לא מבוטל שמזהים שאכן העובדים יצאו ואנחנו מזכים אותם. אבל זה הפירורים, זה לא יפתור את הבעיה החוקית.

הבנתי את כיוון החשיבה שלך, יכול להיות שנאמץ אותו.

יש טעויות שנפלו. יש לי פרוייקט של 4,200 מטר, כתבו שזה פרוייקט של 42 מטר ובהתאם לכך קיבלתי הקצאה.

אתה מצביע על טעות טכנית של פקיד. זאת הבעיה? הרי אתה נמצא מולנו ומתקנים את זה. בשביל מה להעלות דברים כאלה?

אני לא מדבר על הטעות, אמרו לי שיתקנו, אני מדבר על הערעור. אני מבקש שמשרד הפנים יתייחס לעררים כאילו זו הקצאה, כי עד שמבררים את הערעור אני לא מקבל כלום. שבינתיים יתנו לי את ההקצאה לפי הערעור.

את זה האכיפה צריכה לדעת. כשמגישים ערר, לא נוגעים בכמויות שהיו קודם עד שמבררים את הערעור.

זה מה שאני מבקש. אחר כך יש הנושא של אילת. החליטו שבאילת לא מקבלים הקצאות מכיוון שייקחו פועלים מירדן, יגשו לשירות התעסוקה וייקחו.

יש עכשיו החלטה של השר שלגבי אילת אנחנו לא מקצים עובדים זרים. יש אופציה לקלוט עובדים ירדנים.

אני מקבל את זה, אני חושב שזה חכם, אבל זה לא הוכיח את עצמו.

אנחנו הולכים עכשיו לפיילוט נוסף. אם זה לא יצליח, כמובן שניתן פתרון אחר אבל קודם כל אנחנו רוצים למצות את התהליך הזה.

בנושא העובדים הירדנים, אתמול בלילה עשיתי סבב נוסף בין קבלני אילת, הכל בתיאום עם שירות התעסוקה. מסתבר שמי שבא לעבוד אלה רק עובדים מעקבה, רובם בדואים שלא מתאימים לענף הבנייה. לקבלנים יש ניסיון מר. אתמול פנו קבלנים ושאלו אם הם יכולים להביא פועלים מרבת עמון. אני לא יודע אם זה יעבוד דרך שירות התעסוקה כי מדובר על יוממות, כלומר זה פועל שנכנס ויוצא במהלך היום. הקבלנים אומרים שמבחינה לאומית, פוליטית, בין-לאומית זה חשוב מאוד, השאלה מה עושים הקבלנים שמחר צריכים עובדים. הרעיון להביא בדואים מעקבה לא עלה יפה, השאלה אם אפשר להביא עובדים והם מוכנים לשכן אותם באילת. השאלה אם מבחינה ביטחונית זה אפשרי.

שישכנו אותם בעקבה.

הרי יש כבר ניסיון מהחקלאות. משרד החוץ, עם אלי פז, ניסה לעשות פרוייקט ולהביא עובדים לחקלאות לאילת עם כרטיס מגנטי, אבל שום דבר לא הלך, וחקלאות זה דווקא ענף שהם צריכים להכיר מבקעת הירדן המזרחית. אם לא הכינו מבעוד מועד מאגר של 1,000-2,000 עובדי בניין בתיאום בין ממשלות, אי אפשר ליישם את הדבר הזה עכשיו. בפועל עובדים יורדים מתל אביב לאילת, ואז האכיפה תופסת אותם ואני צריך לעצור אותם. אנחנו מסתובבים סביב עצמנו. הגיע הזמן שהמדינה תקבל החלטות ברמה לאומית. אני מבקש לפחות בתחום שאני אחראי עליו - ויזות - תשחררו אותי מהתלות של המכסה, תחייבו אותי לתת לכל קבלן בהתאם למה ששירות התעסוקה קבע מבלי להתחשב בדברים האחרים.

אני חושב שזה נכון.

יש פה תמימות דעים מאוד נדירה בין כל הגורמים שמטפלים בנושא. הצרה היא שזה נסגר פה בחדר וזהו.

אנחנו נביא החלטה. השבוע היינו במחסום ארז והמלצנו על תוספת של 3,000 עובדים לבנייה. אתמול זה אושר.

זה לא הפתרון. אף אחד לא רוצה - גם אני לא רוצה - שמול הבית שלו הקבלן יעסיק עובדים מעזה. רוצים את זה באינטרוול אחר, לא על חשבון המכסה הראשית.

לא על חשבון המכסה, זה בנוסף. ורק מעזה, לא מאזור יהודה ושומרון, מכיוון שיש שם שליטה ביטחונית אבסולוטית.

אתה יודע שמועסקים עכשיו 30,000 עובדים כאלה בישראל?

לגבי השליטה הביטחונית, נשאיר את זה לדיון אחר.

אנחנו מבקשים שלפחות את אילת יכניסו לאפשרות להגיש עררים. הם לא מוכנים לקבל את הערר. רוצים שנחכה עד שיתארגן כל הסיפור של עקבה, ואני באמצע פרוייקט, מה אני אעשה עם העובדים?

ברוך פרסקי ממשרד מתאם הפעולות בשטחים, אתה יכול לעדכן אותנו אם יש החלטות?

אתמול באמת התקבלה החלטה על עוד 3,000 פועלים לבניין.

זה בנוסף למכסה של העובדים הזרים כמובן. קודם היו 5,000 עובדים מעזה והעלינו את זה בעוד 3,000. בסך-הכל כרגע זה 10,000 פועלים מעזה.

מה הסידורים לגבי הפועלים שיגיעו? מתי הם עוברים את הגבול? מתי הם צריכים לחזור וכמה שעות עבודה נטו יש להם בישראל?

כל עובד מאובחן קודם ביטחונית באיזשהו תהליך מול גורמי הביטחון. ביציאה שלו לישראל, כל עובד עובר מעבר צבאי.

באיזו שעה?

בשביל להגיע למרכז הארץ, הוא צריך לצאת בסביבות 4:00-5:00 בבוקר מעזה, מהמחסום. יש כאלה שיוצאים מהבית כבר ב-2:00.

מתי הוא חוזר?

בסוף יום העבודה.

אם הוא מגיע לתל אביב בשעה 7:00, הוא יכול לחזור לעזה ב-16:00-17:00.

בתקופת שעון הקיץ אנחנו צריכים אותו עד יותר מאוחר.

אבל זה בנוסף, זכותך להעסיק אותו וזכותך לא להעסיק. זה לא על חשבון המכסות שלך. יותר טוב שזה לא יהיה?

בזמנו דובר על כך שהם ילונו באיזשהו מקום.

בשום פנים, אני התנגדתי לזה. כל עובד פלסטיני שילון בישראל, לא יחזור לעבודה בישראל. זה אחד התנאים.

יש פה מעין זריקת כפפה לקבלנים.

מר פרנקל, אתה מסתכל על זה רק כלכלית, יש גם היבטים אחרים.

אנחנו עסק כלכלי.

אתה עסק כלכלי, אנחנו מדינת ישראל שצריכה לשמור על אזרחיה.

אתה צודק.

אלה עובדים שהם יחסית מבוגרים, גילאי 35, נשואים, שבפוטנציאל הם לא טרוריסטים.

אני הייתי השבוע במחסום ארז. אם עובד יוצא ב-4:00 מהבית בעזה, ב-5:00 הוא כבר מחוץ למחסום. מקסימום ב-6:00 הוא נמצא בתל-אביב או בראשון לציון. כך שאין בעיה שיעבוד עד 15:00-16:00 - זה כבר עשר שעות עבודה - ויחזור. הם יגיעו כקבוצות, לא כבודדים, ישר לאתרי הבנייה.

יש ניסיון עם העסקת עובדים פלסטינים, למרות שהיה עכשיו נתק גדול, ונקבעו בזמנו נהלים. העובדים האלה הועסקו והם מועסקים, ויש דרישה לעובדים האלה, שלא יספרו סיפורים, רוצים אותם והם בתוספת לעובדים הזרים. הם לא באים במקומם. חשוב להדגיש את זה, שקבלן לא יחשוב שאם הוא קלט פלסטינים אז מורידים לו את הזרים. זה בא בתוספת.

אני כבר לא מדבר על אינטרסים לאומיים אחרים. האוכלוסייה הפלסטינית בעזה כמחציתה מובטלת, גורמים איסלאמיים קיצוניים מנצלים את זה ומגבירים את השפעתם. כך שכל אפשרות להרחיב את הפרנסה אולי תמתן את המצב. בסופו של דבר זה גם כסף שברובו חוזר למשק הישראלי כי מדינת ישראל מייצאת לשטחים מוצרים ומזון, ובסוף זה בתוך המעגל, כך שיש פה אינטרסים גם מעבר לסיוע לקבלנים שאולי יוכל להינתן פה. אם הדבר יצליח והמצב הביטחוני יאפשר, אולי הדבר הזה יתרחב. הזמן יגיד את שלו.

אני רוצה להעלות כמה דברים לסיכום הדיון. ראשית, יש פה תמימות דעים שהקצאת העובדים הזרים על-ידי שירות התעסוקה צריכה לחייב את כל הגורמים לכבד הקצאה זו, מבלי שום קשר למכסה הכוללת שנקבעה.

אנחנו קוראים לממשלה לפעול לאכיפה נגד אותם קבלנים ומעסיקים שממשיכים להעסיק עובדים לא על המכסה שנקבעה, וקוראים למשרד הפנים לכבד את הקצאת העובדים על-ידי שירות התעסוקה ולתת אשרות בהתאם למה שנקבע לכל חברה ולכל ארגון.

תוסיף: בהתאם להקצאת שירות התעסוקה, מבלי להתחשב במספר העובדים הרשומים בארץ.

אני מוסיף: מבלי להתחשב בכמות העובדים הפעילים בארץ באופן חוקי ובלתי חוקי.

לגבי העובדים החוקיים והבלתי חוקיים שלא מאושרים במסגרת המכסות שהוקצו לחברות, אנו דורשים מגורמי האכיפה לפעול נגדם באופן כולל, כאמור מבלי שהעניין יפגע בהקצאות שנקבעו לארגונים ולחברות על-ידי שירות התעסוקה. משמעות העניין היא, שברגע ששירות התעסוקה מקצה עובדים, משרד הפנים צריך לכבד את זה בלי שום התניה. כל עבודת האכיפה נגד עבריינים תתבצע על-ידי גורמי האכיפה ולא משרד הפנים יתנה זאת ויהיה השוטר של שירות התעסוקה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד העבודה ואני רוצה להסתייג. בעצם החלטת הממשלה בעניין מכסת העובדים הזרים בארץ מחייבת את כל המשרדים. ההקצאות של שירות התעסוקה הן לגבי הזכאות של חקלאים או קבלנים מסויימים, אבל אי אפשר לחרוג מהמכסה הכוללת. החלטה כזו, לפי הניסיון שלנו, יכולה לגרום למעסיקים לא לכבד את זכויות העובדים. העובד יברח ממנו בגלל שהוא לא משלם לו, ואז המעסיק יגיד "יש לי הקצאה, תכניס לי עוד עובד". כך לא יהיה לדבר סוף.

את אולי לא הבנת את ההחלטה שלנו. אנחנו מדברים על מצב ששירות התעסוקה היקצה לקבלן מסויים עשרים עובדים לאותה שנה. עשרים העובדים הללו קיימים אצלו, לא משנה אם עובד ברח. אם בשנה הבאה הוא קיבל 15, הוא צריך אוטומטית להודיע על הזדכות על חמישה, אבל הוא יקבל את ה-15, אף אחד לא יתנה לו את זה. אם הוא קיבל יותר, הוא צריך לקבל יותר. אם יש בעיה חוקית של ברחנים, גורמי האכיפה צריכים לפעול נגד זה ולא משרד הפנים יעצור את זה ויגיד: "במכסה הכוללת עברנו את ה-30,001 עובדים, לכן אני לא יכול לתת לך את החמישה עובדים". לא הקבלן הוא הבעיה, מי שצריך לטפל בבעיה של המכסה הגלובלית אלו גורמי האכיפה. אסור לחברה להחזיק עובדים מעל המכסה, אבל אם היא קיבלה מכסה - משרד הפנים צריך לכבד את זה. לא משרד הפנים יהיה השוטר של הברחנים, בזה גורם אחר צריך לטפל.

התוצאה של זה תהיה הצפת המדינה בעוד ועוד עובדים זרים.

אני מוכרח להגיד שאני פשוט המום. את יושבת פה בתור נציגת ממשלה. אותו מעביד שאיננו משלם לפועל, תתבעו אותו בדיוק כמו שאתם תופסים גנב שגונב. האם בגלל זה שאנשים גונבים, כל העם ייענש?

את מענישה את האנשים הטובים.

אם יש מעביד שאיננו מטפל בעובדים, תתבעו אותו, אנחנו נגיש לכם את מלוא העזרה. אבל לא ייתכן שאתם מגלים אוזלת יד מוחלטת בנושא האכיפה, ועכשיו אתם אומרים: "הבעיה היא לא שלנו, היא שלכם". אני צריך לקבל עונש קולקטיבי? אני משלם את מיסיי, אני משרת בצבא, ילדיי משרתי בצבא, ואני מצפה שהמדינה תמלא את חובותיה כלפיי. לא ייתכן שאם אני או קבלן אחר קיבלנו הקצאה של X עובדים, ויש מישהו שמחזיק יותר עובדים מהמספר שהוקצה לו או שברחו ממנו, בגלל זה יגידו לנו: "עד שכולכם כקולקטיב תוציאו מפה את יתרת העובדים, לא תקבלו עובדים". רבותיי, אינני רוצה לחיות במדינה שכך מתנהגת. אני רוצה לחיות במדינת חוק. את אומרת שיש החלטת ממשלה, אנא מכם תמלאו את כל החלטות הממשלה. תמלאו גם את החלטות הממשלה לגבי אכיפה, אינכם עושים את זה. אתם דואגים למלא רק את החלטות הממשלה לגבי המכסה. המכסה זה חלק מההחלטה, זו לא כל ההחלטה. זה פשוט לא הוגן.

עם כל הכבוד לקבלנים, אני חייבת להגיד כמה דברים. את העניין של האכיפה אתה לא יכול להפנות רק למשרד העבודה והרווחה. גורמי האכיפה זה לא רק משרד העבודה; אם אתה מדבר על גירוש, אתה בעצמך אמרת שמשרד העבודה מגיע ונותן קנסות אבל הוא לא גירש את העובד. אתה צודק, כי משרד העבודה לא אחראי על הגירוש. יש גם משטרת ישראל ומשרד הפנים.

אסור לנו להתעלם מכך שרוב הקבלנים מעסיקים את אותם ברחנים של שאר הקבלנים.

זו האשמה מאוד גורפת.

אני יכולה להוכיח ויש לי נתונים. נכון שיש גם ברחנים שברחו למסעדות ולתחומים אחרים, אבל בהחלט יש המון ברחנים שברחו מענף הבניין ומועסקים אצל קבלנים אחרים. אסור לנו להתעלם גם מזה.

מעבר לזה, אני בדעה - וזו אולי דעה אישית - שבאמת לא צריך לפגוע באותם קבלנים שצריכים לקבל עוד עובדים מעבר למכסה, ואולי יש מקום לא להתחשב במכסה הכוללת לגביהם. אבל מצד שני, אני מצפה שהתאחדות הקבלנים תדאג לא רק לאותם מסכנים, צריך גם לראות איך מטפלים באלה - שהם בעצם הרוב - שצריכים להוריד עובדים מהמכסה שלהם ולשלוח אותם הביתה. אי אפשר להגיד: בואו נדאג לאלה שצריכים לקבל, אבל אלה שצריכים להפחית עובדים, בהם יטפלו גורמי האכיפה. אם כך, משרד העבודה או שאר הרשויות יטפלו גם בקבלנים המסכנים שצריכים לקבל עובדים. אם אתם בכל זאת מתערבים, צריך לראות איך לטפל בכל המכלול.

נכון, זה דיון אחר. המנגנון שלך היום הוא כמו מנוע של חיפושית על סמיטריילר.

בהמשך למה שאתה אמרת, עכשיו יש החלטה להגביר את כל הנושא של האכיפה. אסור לנו לשכוח שגם אם מדברים על גירוש - ולא משנה כרגע מי מבצע את זה - צריך מקומות כליאה וצריך עוד כוח אדם. היום באמת נערכים להגברת האכיפה, אם זה מתקני כליאה חלופיים ואם זה כוח אדם נוסף.

לפי התזה שאת מציגה פה, אם יהיו הרבה ברחנים, את לא תקצי מעבר למכסה הגלובלית למרות ששירות התעסוקה נתן אישור. בסופו של דבר לא יהיה לחברה אף עובד, והתוצאה היא שחברה מצליחה תקרוס ולא תהיה פעילה. זה יגרום לכך שאנשים יברחו להשקיע בחוץ לארץ, וכל ההון בישראל יעבור לחוץ לארץ. לא צריך לפעול פה בשרירותיות אלא לחשוב כיצד אנחנו בכל זאת מאפשרים לחברות להמשיך לפעול, ומצד שני מטפלים בסוגייה שהיא באמת כואבת, שלדעתי אין עליה כרגע תשובה. יבוא רגע שיתפוצץ פה משהו רציני ואז אנשים יתעוררו, אחרת נמצא מיליון זרים בתחנה המרכזית בתל אביב שמבקשים זכויות שאנחנו לא יכולים היום לתאר אותן. זה מה שיקרה בסוף לפי הקצב הזה, אבל אנחנו גם לא יכולים להביא למצב שבגלל החלטת הממשלה חברות יתמוטטו וכולם ילכו לשירות התעסוקה לקבל הבטחת הכנסה וקצבאות. קודם כל החברות צריכות לקבל את המגיע להן, גורמי האכיפה צריכים לדאוג שיוצאו מפה הברחנים. את המעסיקים שמחזיקים ברחנים צריך להכניס לכלא.

בסיוע של התאחדות הקבלנים.

זה הכיוון שצריך להיות. אי אפשר להגיד לקבלן: "המדינה עברה את המכסה הכוללת, אתה לא מקבל יותר עובדים, תפסיק את פעילות הבנייה שלך ותהיה מובטל". זה בעצם מה שאת אומרת.

אני מוכן לתת את עצמי כדוגמא.

אי אפשר לפתור את הבעיות הכלכליות וליצור בעיות דמוגרפיות.

זו מלחמה אחרת שצריך ללכת עליה בכל הכוח, אבל זה מול מה שאנחנו אומרים.

אולי תמקד את זה לאותם קבלנים שבאמת צריך להתחשב בהם. הרי קבלן שצריך להוציא 500 עובדים, אי אפשר לא להתחשב בזה שיש לו 500 עובדים ולאפשר עוד עובדים.

זה מובן מאליו. בחברות שיש להן עודף עובדים, צריך לטפל.

אני מדבר על קבלנים שמגיעים להם עובדים. אותם קבלנים שיש להם עודף, לא יקבלו הקצאות. הרצל גדז' הראה לי דוגמא של חברה שיש לה 400-500 עובדים שהיא צריכה להחזיר, ברור שהיא לא תקבל עוד עובדים. אני מדבר על אנשים שעל פי המכסה מגיע להם לקבל עובדים ושירות התעסוקה אישר זאת. אין סיבה לעצור את זה בגלל שקבלן אחר הוא עבריין או מחזיק יותר עובדים. אני חושב שכל אחד שעיניו בראשו מבין זאת.

רק כדי לחדד את מה שאתה אומר - אני חושב שהכיוון שאנחנו צריכים להמשיך בו, זה ליצור את ה-30,000 עובדים אצל מעסיקים לפי הקצאות שירות התעסוקה, להציג רשימה מה יש אצל קבלנים שמחזיקים יותר עובדים מהמכסה או מעסיקים עובדים בלתי חוקיים, ואז צריכה להיות אכיפה כלפי בלתי חוקיים ולא עיכוב של קבלנים שצריכים לקבל עובדים.

קבלנים שיש להם עודף וזקוקים לעוד עובדים, צריכים להגיש ערר. זה תהליך שלוקח זמן. בינתיים צריך להקצות עובדים גם לאלה שיש להם עודף וגם לאלה שיש להם חוסר.

אני מגיע לזה. קבלנים שהיתה להם הקצאה גדולה של עובדים ושירות התעסוקה הפחית להם את ההקצאה, יזדכו מיידית.

זה מופיע להם בנוהל. יש להם שתי אפשרויות - או להחזיר את העובדים לחו"ל, או להציע להעביר את העובדים לחברה אחרת וזה יעלה להם פחות כסף.

רובם מגישים ערר.

הקבלנים הללו יפעלו על פי הנהלים שנקבעו במשרד הפנים ועל-ידי שירות התעסוקה, וזאת בתום קבלת תוצאת הערר, אם הגישו ערר על ההחלטה.

ואם התקבל הערר על-ידי שירות התעסוקה. חשוב להדגיש את זה כי יש כאלה שמגישים סתם, ואנחנו בוחנים את העררים.

אני מוסיף: וזאת בתום הערר ואם התקבל הערר על-ידי שירות התעסוקה.

לגבי אילת, אני קורא לשירות התעסוקה להחיל את ההחלטה לגבי עובדים ירדנים מההקצאה של השנה הבאה ולא מיידית, כי יש להתארגן בצורה יותר נכונה כדי לא להביא למצב שאנשים יעברו על החוק. אני קורא לאותם קבלנים להתארגן כדי שבשנה הבאה באילת כל הקצאת העובדים תהיה מירדן.

אני מציע לכתוב שגם נבקש מהממשלה שתארגן שממשלת ירדן בשיתוף עם ממשלת ישראל יכינו את כמות הפועלים המיומנים שדרושים לבנייה. לא רק אנחנו צריכים להתארגן, גם הממשלות צריכות להתארגן להכין את מצבור הפועלים.

בשביל זה נתתי זמן. אני חושב שממשלת ישראל וממשלת ירדן צריכות תקופת זמן להכין את עצמן לאופציה הזו.

אני קורא לקבלני הבניין לנצל את אופציית הקצאת העובדים הפלסטינים מעזה, שבאופן כללי עלתה ל-8,000 פועלים.

זה לא מדוייק. בסופו של דבר זה 7,000 שמתוכם 3,000 לבניין ו-4,000 לחקלאות.

בגלל שלא היה מימוש של העובדים לחקלאות, זה עבר לבניין.

ובכן, התוספת של עובדים פלסטינים היא 3,000 לבניין ו-4,000 לחקלאות. עובדים אלה הם לא על חשבון מכסות העובדים הזרים שנקבעו על-ידי שירות התעסוקה.

לידיעת הגורמים הנוכחים - אנחנו נערוך בימים הקרובים סיור במעבר הגבול בית שאן, כדי לבדוק אפשרות הקצאת עובדים יומיים מירדן לאזור הצפון. אני מזמין את כולכם להשתתף בסיור, וגם זאת לא על חשבון מכסת העובדים הזרים שנקבעה על-ידי הממשלה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.