כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/5524



הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים –
5
2.7.2002

פרוטוקולים/עובדים זרים/5524
ירושלים, י"ג באב, תשס"ב
22 ביולי, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 100
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
שהתקיימה ביום ג', כ"ב בתמוז התשס"ב, 2.7.2002, בשעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

מתן אישור להעסקת עובדים זרים למוסכים ולשיפוצים
בעקבות הסגר על הפלשתינאים

חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא

יעקב ניזרי, סמנכ"ל שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה
אפרים כהן, ראש מינהלת העובדים הזרים, משרד העבודה והרווחה
אהרן ברזאני, שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה
חזי מוקד, יועץ לענייני עובדים זרים לשר לביטחון פנים
שמעון אברהם, ראש תחום בכיר, שירותי תחזוקה במינהל התנועה, משרד התחבורה
עו"ד שי סומך, משרד המשפטים
יוסי שבת, משרד הבינוי והשיכון
עמיחי כץ, משרד האוצר
ערן סיב, יו"ר איגוד קבלני השיפוצים והעסקים בענף הבניין
שלומי נחמיאס, איגוד קבלני השיפוצים והעסקים בענף הבניין
גבי נחמיאס, איגוד קבלני השיפוצים והעסקים בענף הבניין
יונתן רזיאל, איגוד קבלני השיפוצים והעסקים בענף הבניין
סמי אבידן, איגוד קבלני השיפוצים והעסקים בענף הבניין
שי דורון, איגוד קבלני השיפוצים והעסקים בענף הבניין
חיים מלאך, מזכ"ל איגוד המוסכים
עו"ד יורם פיי, יועץ משפטי, איגוד המוסכים
אבישי לנדאו, כלכלן, איגוד המוסכים
מנחם שטאל, בעל מוסך, איגוד המוסכים
יצחק אטיאס, בעל מוסך, איגוד המוסכים
זמיר בקל, איגוד המוסכים
אלי לנדאו, התאחדות הקבלנים

תמי ברוך

חבר המתרגמים בע"מ



מתן אישור להעסקת עובדים זרים למוסכים ולשיפוצים
בעקבות הסגר על הפלשתינאים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לבחינת
בעיית העובדים הזרים.
אני רוצה לברך את המוזמנים שהגיעו פעם ראשונה לישיבת הוועדה וכמובן את אלה שבאים אלינו באופן קבוע.

החלטנו לקיים דיון ראשון בנושא של האפשרות לסייע לקבלנים זעירים שעוסקים בשיפוץ וכן לבעלי המוסכים שנמצאים במצוקה עקב מחסור בידיים עובדות. אנחנו נרצה לבדוק את הסוגייה הזו וזאת בהמשך לפניות רבות שקיבלנו במשך תקופה ארוכה לקיום דיון בנושא. עד עתה נמנענו מכל מיני סיבות מלקיים את הדיון הזה, גם בגלל העובדה שאנחנו לא רוצים שיהיו כאן עובדים זרים וגם בגלל העובדה שהרבה מהעובדים הזרים, בעצם רובם, רצינו אותם מהתחלה בעיקר לעבודות שישראלים לא יכולים לעבוד בהן. הצמצום היום במספר העובדים הזרים מחייב אותנו משנה זהירות בכל הסוגייה הזו. מצד שני אנחנו גם רוצים שהמשק ימשיך להתקיים, ואנחנו רואים בזה דבר מאוד קריטי מבחינת המדינה. אתמול הייתה לי שיחה ארוכה עם ראש-הממשלה בנושא הזה ואני יכול לומר לכם שאנחנו נופלים כאן בין הפטיש לסדן. אתמול התכנסה ועדת שרים מיוחדת לענייני כלכלה ועוד נשמע על החלטות קשות בנושא החמרה במתן הקצבאות של הביטוח הלאומי וזאת כדי להביא להכנסת אנשים למעגל העבודה. אני מקווה שנצמצם עד כמה שאפשר את מספר העובדים הזרים שנמצאים בארץ.

הבעיה שלנו כרגע היא – ועל זה אני תמיד שם את הדגש – הזרים הלא-חוקיים שמספרם נאמד היום במאות אלפים. לדעתי כרגע עוד אין פתרון ואין מנגנון שיכול להתמודד עם התופעה הזאת. אני מקווה שהחודש יציגו את הטיוטה להקמת מינהלת או רשות הגירה ושהיא אכן תוקם במהרה.

קיבלנו את ההזמנה לישיבה. עד כמה שידוע לי
התאחדות הקבלנים לא הוזמנה, אבל אני רואה שנציגיהם כאן.

זה עניין פנימי שלנו.

לפי ההערכות יש במדינה היום בין 30 ל35- אלף
קבלני שיפוצים או כפי שהם נקראים קבלני גמר. אני רוצה לספר לכם מה אנחנו עושים כדי שתדעו מה ההבדל בין קבלן רשום בפנקס הקבלנים לבין קבלן גמר.

אנחנו קבלנים שלא בונים, אנחנו לא עוסקים בבטונים, לא בברזלים, לא בטפסנות אלא אנחנו מקימים רצפה, קירות גבס, צבע, תקרה אקוסטית וכולי. אנחנו עושים רק את הגמר של הבית. אנחנו לא בונים ועל-פי חוק גם אסור לנו לבנות. זה ההבדל בין קבלן רשום בפנקס הקבלנים לבין קבלני השיפוצים, קרי קבלני גמר.

עד לפני האינתיפאדה האחרונה העסקנו, לפי ההערכות, בין שלושים לארבעים אלף פלשתינאים ועשינו זאת כחוק דרך לשכות התעסוקה. היינו הולכים לשירות התעסוקה, מביאים פועל ערבי, הוא היה עובר בדיקה ביטחונית. במידה שהכל היה בסדר, היו מאשרים לנו, היינו משלמים כחוק כל חודש לשירות התעסוקה עבור ביטוח לאומי ותשלומי מס הכנסה.

לפני שנה ושמונה חודשים, אז הוטל סגר על השטחים, נבצר מאתנו להעסיק את הפועלים הערבים. הקריטריונים לפועלים זרים פשוט לא נוגעים לנו. הקריטריונים היום הם רק לבנייה. מי שבונה, על כל אלף מטר בנייה, מקבלים ששה פועלים זרים. אנחנו לא בונים ולכן אנחנו לא מקבלים עובדים. מה ההבדל בין קבלן שבונה אלף מטר לבין קבלן שצובע או מרצף אלף מטר? אנחנו אזרחים כמו כולם. הבחור שיושב כאן לידי שירת בצבא לפני חודש בג'נין ובשכם וכולנו עובדים כחוק. אנחנו חס וחלילה לא חאפרים. אנחנו מעסיקים ישראלים וגם פועלים זרים.

אני חושב שמן הדין שאנחנו, כמו כל הסקטורים האחרים, נהיה ראויים לקבל פועלים זרים או לקבל ידיים עובדות.

אני רוצה להקריא לכם החלטת ממשלה מספר 2802 מה31- בדצמבר 2000 בה נאמר: "ההיתרים יוקצו למעסיקים אשר העסיקו עובדים פלשתינאים בטרם פרוץ האירועים האחרונים. בעקבות אירועים אלו הופסקה העסקתם ולא הועסקו במקומם עובדים פלשתינאים אחרים במסגרת 15 אלף העובדים שלאחרונה הותרה כניסתם".

כלומר, ההחלטה הזו של הממשלה אומרת חד-משמעית שמי שהיה לו פועל פלשתינאי שעבד כחוק דרך שירות התעסוקה, יהיה זכאי לקבל פועל תחליפי, פועל זר. זו החלטה מיום 31 בדצמבר 2000.

כפי שטענת, אנחנו נפלנו בין הפטיש והסדן. לא קיבלנו פועלים חלופיים. פנינו לשירות התעסוקה ויש לי פה כמה פניות לשירות התעסוקה בתל-אביב שם נפגשתי עם כמה אנשים.

יתרה מזאת. אין זה הוגן שהמדינה תעשה אפליה בין החקלאים, הקבלנים הגדולים, קבלני שיפוצים. אני חושב שלכולם צריך להיות קו מנחה אחד וכולם צריכים להיות שווים. אם הם מקבלים ואם להם נותנים פועלים זרים, גם לנו צריכות להיות ידיים עובדות וגם אנחנו צריכים לקבל עובדים זרים.

בעמותה שלנו שקיימת בערך שמונה חודשים יש לנו כ850- חברים. אנחנו עמותה רשומה אצל רשם העמותות. אנחנו מבקשים רק לעבוד כחוק ודורשים שכל חבר בעמותה יהיה רשום במס הכנסה, בביטוח לאומי ויענה על הקריטריונים של חברי העמותה. כשמדברים על השיפוצניקים במדינה, השם שיפוצניקים, בדרך כלל מדברים על חאפרים אבל אנחנו נגד החאפרים אלא רוצים לעבוד כחוק ולא לעבור עליו.

היום יש הרבה מכרזים. אני עובד במוסדות ציבור, בבתי ספר, בעיריות, ותנאי הקבלה של העבודה במוסדות ציבור זה לעבוד עם פועלים זרים חוקיים ואני מדבר על ענף השיפוצים. אני שיפוצניק הרבה שנים ואני לא יכול להתמודד במכרזים האלה אבל הקבלנים הגדולים שהיום העבודה שלהם ירדה, הם לוקחים את השיפוצים האלה כי יש להם היתרים לעובדים זרים.

מעולם קבלני השיפוצים לא ביקשו סיוע מהממשלה, לא קיבלו סיוע מהממשלה, אנחנו לא זכאים לפנסיה, לא זכאים לדמי אבטלה, אין לנו פיצויי פיטורים ואין לנו על זה טרוניה. אנחנו עובדים עם הידיים שלנו והבחורים הצעירים שנמצאים כאן במסגרת איגוד קבלני השיפוצים מהווים את העתיד של המדינה אבל המדינה לא נותנת לנו שום זכות, קונסת אותנו, רודפת אותנו ולא נותנת לנו אלטרנטיבה לידיים עובדות. קבלן שיפוצים מעל גיל ארבעים לא יכול להוריד את הפסולת למטה, לא יכול לעשות את העבודה במו ידיו. כל ישראלי שעובד בענף השיפוצים אחרי שבוע-שבועיים עד חודש רוצה להיות עצמאי וזו זכותו. הוא רוצה להיות קבלן עצמאי, הוא פותח תיק במס הכנסה, אומר שהוא עצמאי כי הוא כבר יודע את העבודה. יוצא שהתחלופה של העובדים הישראלים היא מאוד גדולה כי הם באים לשבוע-שבועיים-שלושה, לומדים את העבודה והולכים להיות עצמאים.

היום אנחנו במצב כזה שהפועלים הסינים הלא חוקיים שהגיעו לארץ מקבלים עבודות מאחורי הגב שלנו, הם מעסיקים פועלים סינים אחרים, מורידים את המחירים, לא משלמים מס הכנסה, לא משלמים ביטוח לאומי, לא משלמים שום סכום למדינה ומקבלים עבודות תמורת חצי מחיר שאנחנו אמורים לקבל, כך שהשוק שלנו נפגע כמה פעמים:

1. עקב העבודה שהסינים לוקחים לנו.

2. אנחנו לא יכולים להעסיק פועלים זרים.

3. משרד העבודה השכם והערב קונס אותנו. כשהוא מוצא פסולת או חומרי בניין הוא עולה לדירה אותה אנחנו משפצים וקונס אותנו בגין זה שאנחנו מעסיקים פועלים לא חוקיים.

אנחנו בסך הכל רוצים להתפרנס בכבוד. אנחנו לא רוצים להצטרף למעגל האבטלה אלא מנסים לשרוד במצב כלכלי קשה מאוד ואני לא צריך לספר לאף אחד כמה הוא קשה היום. אני מראה לך כתבה שהתפרסמה בעיתון "מעריב" לפני שלושה ימים: "שלושים אלף עסקים נסגרו בישראל מתחילת השנה". מה המדינה רוצה? ששלושים אלף קבלני שיפוצים יהיו חס וחלילה מובטלים? שגם אנחנו נסגור את העסקים שלנו? שגם אנחנו לא נצליח להתקיים? זה מה שמדינת ישראל רוצה? אני בטוח שלא. אני חושב שהתפקיד של המדינה הוא קודם כל לראות מה המצוקות שלנו ולעזור לנו.

אני יודע שהיו זמנים שהתאחדות הקבלנים קיבלה סיוע ממשלתי, קיבלה הלוואות מהמדינה, ואילו אנחנו לא ביקשנו לא הלוואות, לא סיוע, לא ביקשנו דבר ואנחנו מונים בערך פי עשרה מהתאחדות הקבלנים. התאחדות הקבלנים מונה כ2,300- קבלנים רשומים ואנחנו כשלושים אלף קבלני שיפוצים שעובדים כחוק. נכון שאנחנו לא האליטות, נכון שאנחנו לא נמנים על המעמד העליון, נכון שאנחנו חיים בקושי, נכון שאנחנו מנסים להשתכר בכבוד ולהביא את הפרנסה הביתה, אבל אני חושב שמן הדין ומן הצדק שהמדינה קודם כל תפתור לנו את כל הבעיות, תתייחס אלינו ותיתן לנו ידיים עובדות.

אני חושב שהמדינה היום במערבולת כאשר היום המצב הכלכלי לא טוב והמצב הביטחוני לא טוב. במדינה יש היום 250 אלף פועלים זרים לא חוקיים, ואם כך המצב, מה ההגיון של מדינת ישראל להביא עוד 6,000 עובדים לחקלאות ועוד 10,000 עובדים לענף הבניין כשיש כאן 250 אלף עובדים זרים לא חוקיים? אני חושב שעל העניין הזה צריכה לקום ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט כי לא יתכן שיש פה 250 אלף פועלים זרים לא חוקיים והמדינה הולכת להביא עוד ועוד פועלים זרים. הרי נמצאים כאן כבר פועלים זרים שעבדו ויעבדו, ואתה יודע שקשה מאוד לתפוס אותם.

אני חושב שיש כאן פועלים די והותר. יתרה מזו, יש הרבה סינים ורומנים שהם מובטלים ואין להם עבודה, אבל המדינה הולכת להביא לחקלאים עוד 6,000 פועלים זרים. מישהו יכול להבין את ההגיון שבהבאת פועלים נוספים לטובת החקלאים והקבלנים כאשר יש פה למעשה אבטלה סמויה של הפועלים הזרים?

אני חושב שלעניין הזה צריכה לקום ועדה ציבורית ממלכתית כדי שתבדוק את כל האפשרויות, לבדוק את כל המצב מהתחלה ועד סופו, והדבר הכי חשוב, לא לעשות אפליה. הדם שלנו הוא בדיוק כמו דם הקבלנים הגדולים, כמו של החקלאים, כמו של הנכים, כמו של כולם. אנחנו לא שונים מאף אחד. אנחנו משלמים מסים, אנחנו משרתים בצבא, אנחנו רוצים לעבוד ולהשתכר בכבוד. לא יתכן שהמדינה תעשה אפליה כך שאחד כן מקבל והשני לא מקבל.

אם היו מאפשרים קבלת פועל זר לפי מחזור עסקי, זה היה הוגן. למשל, מי שיש לו מאתיים אלף שקלים בשנה במחזור העסקי, הוא מקבל פועל אחד. אם יש לו 400 אלף שקלים במחזור העסקי, הוא מקבל שני פועלים. הייתם מעודדים אנשים לשלם מסים כחוק, הייתם מעשירים את קופת המדינה, הייתם לפחות קובעים קריטריון ברור ושווה לכל נפש, אבל היום הקריטריון שלכם מקפח אנשים רבים מאוד. אני חושב שתפקיד המדינה, ובייחוד של הממשלה, הוא לא לקפח אף אחד אלא לגרום לשוויון בין כל הסקטורים במדינה.

עורכי-הדין שלנו בודקים את הסוגייה כי הם אומרים שיש כאן קיפוח. הם אומרים שבגין זה אנחנו צריכים ללכת לבג"ץ אבל אני עוצר אותם. אני אומר שאני כתבתי 120 פקסים לכל חברי הכנסת, אני התרעתי ופעלתי לטובת העניין כך שלפחות ישמעו אותנו ויבינו את המצוקות שלנו. בשלב זה אני אומר לך שהמצב הוא כזה שאף אחד לא שומע, אף אחד לא רואה, אנשים לא מתייחסים.

אני שומע אתכם.

אני מדבר על העבר ואתה מודע לזה. לפני
כחודשיים התקיימה ישיבה של הוועדה לעובדים זרים בנוכחות השר בניזרי. ביקשתי את רשות הדיבור אבל לא נתנו לי לדבר, כך שלא נותרה לי ברירה אלא להתפרץ. בסוף הישיבה השר בניזרי קם ואמר שהוא לא ידע שלקבלני השיפוצים יש ישיבה והזמין אותי אליו אחרי הישיבה בהבטחה לפתור את כל הבעיה. באתי אליו אחרי הישיבה והוא היפנה אותי לאדם בשם מר מויאל ואמר שהוא יפתור לי את כל הבעיות. התקשרתי אל אותו מר מויאל ואמרתי למזכירתו שהשר בניזרי אמר לי להתקשר אליו כדי לתאם פגישה. היא הלכה למר מויאל, חזרה אלי ואמרה לי שמר מויאל לא רוצה לדבר אתי ושאלך לשירות התעסוקה. מבחינתו אני לא אזרח מדינת ישראל, אני לא משלם מסים, אני לא קיים. אין לי בעיה, אני מוחל על הכבוד שלי, אבל אני מטפל בנושא כי אני מאמין בו, כי אני חושב שהצדק לא צריך רק להיראות אלא הוא צריך גם להיעשות.

את הסוגייה הזו חייבים ללבן לא רק במסגרת איגוד קבלני השיפוצים אלא במסגרת הכנסת, במסגרת הוועדה לעובדים זרים, כי לא יתכן שבשנת 2002 יבואו אנשים ויאמרו אתה אזרח סוג א' ואתה אזרח סוג ב'.

יש לי מידע שהרבה מקבלני השיפוצים מעסיקים
עובדים זרים בצורה לא חוקית. יש בזה משהו?

זה נכון ואני אומר לך מדוע. אנחנו היינו מעסיקים
פלשתינאים. אחרי שהם לא יכולים לבוא לעבוד כאן, מה אנחנו אמורים לעשות? את מי נעסיק? זה נכון ואני אומר לך את האמת. הרבה קבלני שיפוצים בלית ברירה, בעל כורחם, נאלצים לעבור על החוק ולהעסיק פועלים זרים לא חוקיים כי פשוט אין לנו ברירה. כתבתי את זה גם ליועץ המשפטי של הממשלה שהעביר לי מכתב בו נאמר שהוא ביקש את חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד העבודה. היועץ המשפטי שוחח אתי בטלפון ואמר לי שאני צודק במה שאני אומר, שאנחנו נאלצים לעבור על החוק בעל כורחנו.

איגוד המוסכים הוא האיגוד היציג של ענף הרכב
בישראל. מ1993- יש לנו הסכם עבודה עם ההסתדרות ולפיו אנחנו מעניקים תנאים סוציאלים, דבר שלא היה עד שנת 1993.

אנחנו נמצאים במצוקה מאוד מאוד קשה במקצוע הפחחות והצבע. כל השנים לצערי במקצוע הזה שהוא עבודה פיזית לא קלה העסיקו פועלים פלשתינאים ומעט מאוד ערבים ישראלים. העבודה בענף הפחחות והצבע היא עבודה קשה. בעל מוסך נמצא למעשה במעגל סגור ובבעיה.

כשמתרחשת תאונה, אתה פונה לחברת הביטוח שמפנה אותך למוסך לתקן את המכונית. הספק הגדול ביותר של העבודה במדינת ישראל הן חברות הביטוח. מאחר שהן מספקות את העבודה, הן גם מכתיבות לבעל המוסך ואומרות לו שהיא תפנה אליו מכוניות והן יכתיבו מה מחיר שעת העבודה והן גם יספקו לו את החלקים. זה מביא את בעל המוסך למצב שהוא צריך לכלכל את צעדיו בצורה כזאת שיוכל לדעת כמה הוא יכול לשלם לעובד.

חברות הביטוח משלמות לנו, למוסך לפחחות רכב, בין שמונים לתשעים שקלים מחיר שעת עבודה וגם אומרים לנו שהן יספקו לנו את החלקים. יתרה מזאת, חברות הביטוח מקזזות את הרווח על חלקים שיש לבעל המוסך, בסביבות 25-20 אחוזים, לחמישה עד שבעה אחוזים ומורידות לו את זה כך שהיום בעלי מוסכים נאלצים להגיש תביעות נגד חברות הביטוח בגין המהלך הזה.

נוצר מצב שהמוסך לא יכול ולא מסוגל לשלם עשרות אלפי שקלים לעובד. אם חברת הביטוח משלמת לו שמונים-תשעים שקלים לשעת עבודה, לא נשאר לו כלום. כל העסק הזה עובד במעגל ללא מוצא.

שלחתי מכתב למר ברזאני וביקשתי לדעת כמה עובדים פלשתינאים מורשים הועסקו במוסכים עד פרוץ האינתיפאדה. קיבלתי מכתב מה12- ביוני שמדבר על 900 עובדים פלשתינאים שהועסקו במוסכים ואינם מועסקים עוד.

הלכנו בקמפיין על מנת להעסיק עולים חדשים מחבר העמים ולכן פרסמנו מודעות ברדיו ובעיתונות הרוסית בהן נאמר שאנחנו מחפשים עובדים, אבל לא קיבלנו תגובה. עשינו זאת אנחנו כאיגוד, אבל במקביל המוסכים עצמם פרסמו מודעות בעיתונות. פעם המקצוע הזה היה מבוקש, היה אפשר לשלם משכורות טובות, אבל ככל שעובר הזמן לא רוצים לעבוד במקצוע הזה כי העבודה היא קשה ובעל המוסך לא מסוגל לשלם 9,000 ו10,000- שקלים בחודש כפי שמבקשים ממנו כי אין לו מאין.

איזה עובדים מועסקים במקום 900 העובדים
הפלשתינאים שהועסקו קודם לכן?

אין לנו עובדים.

המוסכים לא עובדים?

עובדים. יושב כאן בעל מוסך מורשה והוא עומד
לסגור את מחלקת הפחחות כי אין לו עובדים. יושב כאן בחור שיש לו מוסך למכונאות רכב ברמלה, הוא רשום בלשכת התעסוקה בלוד ובמודיעין, הוא פרסום מודעות בעיתונים, הוא פרסם מודעות ברדיו שהוא מחפש עובדים לענף המשאיות במכונאות, אבל לא באים לעבודה. לשכת העבודה שולחת לו עובד, אבל אותו עובד אומר לו שהוא רוצה לעבוד בלי תלוש כי הוא עוד רשום בלשכת התעסוקה. אותו בעל מוסך לא יכול להרשות לעצמו להעסיק עובד כזה. אם הוא קובע אתו שיבוא לעבודה למחרת, הוא לא מגיע.

ראיתי את מצב החשבון שלו בבנק, ואני אומר לכם שהוא עומד לסגור את המוסך כי הוא לא יכול להתקיים. יש לו המון עבודה, אבל אין לו עובדים ואני מדבר על ענף המכונאות.

שמעתי בלשכת התעסוקה שיש הרבה מכונאים, ואני אומר להם שיביאו כי בעל המוסך הזה מוכן לקלוט מחר ארבעה עובדים. שאלתי אותו אם יש לו כתב הסמכה – לנהל מוסך צריך כתב הסמכה למכונאות – והוא אמר לי שאם יהיו לו ארבעה עובדים, מחר הוא הולך ללמוד כדי לקבל את ההסמכה. הוא מעסיק בעל כתב הסמכה שנמצא כל היום במוסך, משלם לו 4,000 שקלים והוא המנהל המקצועי כי ללא זה הוא לא יכול להפעיל את המוסך. הוא אומר שאין לו זמן ללכת ללמוד כי הוא עובד מ6:00- בבוקר עד 10:00 בלילה. שכנעתי אותו בכוח שיבוא לכאן היום, כי כשהוא כאן, המוסך לא עובד.

לי יש עובדים מבית נבאלה שאני קולט אותם
באמצעות הרכזת שלהם.

תאמר מה עשית כדי לחפש עובדים ומה קורה עם
אלה שבאים אליך.

העובדים שמגיעים באמצעות לשכת התעסוקה,
מתחזים למופרעים ושיכורים. הם רק רוצים פתק וחתימה שלי שהם לא מתאימים לעבודה במוסך. יש סוג של מערכת שלמה שנבנתה וניזונה מתוך עצמה.

עבודת פחחות וצבע זו עבודה די בזויה במערכת העבודות במוסך. מגיעים אליה פחות ופחות אנשים אינטלגנטים למרות שהפחחות מצריכה אינטליגנציה. דור חדש, גם של עובדים ערבים ופלשתינאים, לא מגיע לכאן. הם מגיעים קצת למכונאות כי זה קצת יותר אטרקטיבי. פועל אינטליגנטי לפחחות, אחד שיתמיד בעבודה, רק כעבור ארבע-חמש שנים הוא מגיע להיות פועל ברמה בינונית, כזה שיכול להוציא תוצרת בינונית טובה ועדיין הוא לא פועל מקצועי מעולה. בנושא הזה יש טווח לימוד ארוך.

אנחנו היום שבויים בידי חברות הביטוח. פעם אלה שעסקו בפחחות וצבע קיבלו משכורות טובות אבל היום אנחנו עובדים של חברות הביטוח. חברות הביטוח הצליחו להוריד אותנו לרצפה ואני כבר לא מתייחס לסכנה שנגרמת למכוניות בדרך הטיפול בהן. הענף הזה הולך וגווע.

כל הפניות שלנו ללשכות התעסוקה, דרך
המוסכים ודרך האיגוד, נותרו ללא מענה. בשבוע שעבר עתרנו לבג"ץ ואולי משם תבוא לנו הישועה.

מה בסיס הדרישות שלכם?

צריך לדעת שפחחות וצבע זה לא רק קוסמטיקה
אלא זה גם בטיחות. רכב לא יציב כי המבנה שלו נפגע, הרכב לא נעול כי המערכת לא עובדת ואפשר לגנוב אותו ולעשות אתו שימושים אחרים וכולי.

אנחנו מצפים או מבקשים מהוועדה הזאת שתצא מכאן המלצה שתאפשר לנו לקלוט עובדים זרים בענף הפחחות והצבע.

על איזה מספר אתם מדברים?

אנחנו מדברים על בסביבות 3,000 עובדים וזה
מבוסס על כך שבאיגוד שלנו חברים 3,500 מוסכים.

אבל אין 3,500 מוסכים של פחחות.

יש 1,500 מוסכים כאלה.

הבסיס צריך להיות העסקה שהייתה לפני תחילת
האינתיפאדה.

אז היו 900 עובדים.

נכון.

לא רק פחחים אלא גם מכונאים.

המצב הוא שהיום יש גם פיגורים עצומים. זאת
אומרת, אתה מכניס היום מכונית לטיפול, ובגלל שאין עובדים יש מכוניות שמחכות אפילו שבועיים עד שמישהו מתפנה לטפל בהן. צריך גם לסיים את הפיגורים האלה.

קבלני השיפוצים נתנו בסיס למשא ומתן. אני
מציע שתחשבו גם אתם על בסיס כזה.

המחזור שלנו נפגע מאוד.

לא דיברתי על מחזור. כשבאים לישיבה כזו צריך
לבוא כשיש לכם את כל הנתונים ולומר על בסיס מה אתם רוצים ומציגים את הדרישות שלכם. אם בן-אדם רוצה להציג דרישות, הוא צריך לומר מה הבסיס. לחקלאים יש קריטריונים, יש את קבלני הבניין שיש להם מטרג', וגם אתם צריכים למצוא את הנוסחה ממנה אפשר לצאת למשא ומתן, אם בכלל.

אני מבקש את מר ניזרי לעדכן אותנו בשתי הסוגיות הללו ולומר לנו מה מאושר ומה לא.

בשנים האחרונות במסגרת הטיפול שלנו בבקשות
לעובדים זרים בענף הבניין, נאמר חד-משמעית שההיתרים יינתנו למקצועות רטובים בהנחה שבמקצועות הרטובים לא נמצא כוח אדם ישראלי בתקופה האחרונה ובגלל היעדר כוח אדם בגלל האינתיפאדה. מוסכם על כולם שמדובר אך ורק במקצועות הרטובים, ומי שעוסק בענף הבניין יודע במה מדובר.

מעולם, עם כל הניסיונות של התאחדות הקבלנים שניסתה לכפות עלינו לתת איזושהי הקצאה למה שנקרא מגזר השיפוצים, אנחנו לא נתנו אבל בשנה האחרונה, לאור המצוקות ולאור הלחץ שהופנה אלינו, אמרנו שניגש למתווה שאומר מה לתת לטובת מי ועל פי איזשהו קריטריון.

כמה היתרים הוצאו לענף הבנייה?

סך כל ההקצאה לשנת 2002 תהיה שלושים אלף,
כאשר 26,728 יינתנו במנה הראשונה והיתרה לשלושים אלף תינתן במנה השנייה.

יתחילו לקבל את העובדים החל משבוע הבא?

כן. החל מיום ראשון. ההודעות לתקשורת יצאו
מחר בבוקר.
ניסינו לעשות הכל על-מנת שיקבלו רק אלה שמוגדרים כקבלנים רשומים וכמבצעים עבודות במסגרת עבודות רטובות, בשנה האחרונה בכל-זאת טיפלנו ב96- קבלנים שמוגדרים כשיפוצניקים והם אמורים לקבל כ124- היתרים.

עד עתה זה לא היה?

זה לא היה והכנסנו את זה רק השנה.

זה בהתאם לבקשות שהגיעו אלינו.

96 שיפוצניקים הגישו בקשות.

כן.

ואישרתם להם כ120-.

הייתי מבקש לתקן את ההגדרה של שיפוצניק.

אני הייתי קורא לזה קבלני גמר.

מדובר בקבלני גמר שהיקף הכספי של עבודתם
הוא 350 אלף דולר ואז הם זכאים לעובד אחד. זה דומה לעבודות תשתיות שניתנו לקבלנים. גם בתשתיות נתנו עובד אחד על 350 אלף דולר.

זה משהו חדש?

זה בשנה הזאת. כאן נאמר שגם הם מבצעים
וחשוב שכולם ידעו שעל-פי החלטת הממשלה כל הקבלנים – ולא משנה מה ההגדרה שלהם – שאמורים לקבל או לבצע עבודות ממשלתיות מבחינה תקציבית, אסורה עליהם העסקה של עובדים זרים.

החלטת הממשלה האחרונה מינואר 2002 מדברת על כך שקבלנים או כל מי שמבצע עבודות ממשלתיות ופרוייקטים ממשלתיים לא יקבל עובד זר. יוצא מכך שאם מישהו כאן יטען שהוא זכה במכרז של בית-ספר, אם זה מתקציב המדינה, הוא לא יקבל עובד זר.

זה לא ממשלתי אלא עירוני.

זה לא משנה. מדובר בכספי מדינה ואם מדובר
בכספי מדינה, אין עובדים זרים.
אנחנו יודעים שבשנים האחרונות, אם יש ענף אחד שהציל את תעסוקת הישראלים בענף הבניין, אלה אותם קבלנים שבכל-זאת צמחו בתוך הענף, הם מבצעים עבודות קטנות והם מהווים גורם תעסוקתי בענף הבניין. בנוסף לכך מאה אחוז המועסקים שלהם היו ישראלים מקומיים או עובדים פלשתינאים שפנו לשירות התעסוקה וקיבלו את ההיתרים שלנו.

יש כאן תופעה והיא תופעה לא נעימה שדווקא במגזר הזה של הקבלנים – ואני לא רוצה לחזור על המונח שיפוצניקים – הם המקור שאוסף את הברחנים. הם עושים זאת במודע או שלא במודע, הם עושים דברים שמבחינת החוק לא ייעשו, ובנוסף לכך יש פה דבר שגם לא ייעשה כאשר הם עובדים בימי ששי-שבת והתופעה הזו נפוצה.

בששי-שבת אתה רואה שהסינים הם שעובדים.

גם הרומנים. בכל אופן, יש פה תופעה לא בריאה
גם מבחינה חברתית. אני אומר שבסך הכל לו הענף הזה היה רוצה באמת להעסיק ישראלים, הם היו בנמצא אלא שזו שאלה של מחיר.

משרד העבודה פתח שולחנות בחולון. אנחנו רצינו להעמיד שולחן משלנו כדי לקבל פועלים ישראלים – ערבים ישראלים או ישראלים שיבואו להירשם – אבל נאמר לנו לקפל את השולחן כי זה לא עבורנו. אני מעסיק ישראלים, אבל אם לא יהיה לי פועל בתוך כל הבניין כדי שיעזור לפועלים המקצועיים, לא יהיה לי גם את הפועלים המקצועיים הישראלים ולאותם פועלים ישראלים לא תהיה עבודה. זה כמו גלגל שלג, כי אם לפועלים לא תהיה עבודה, גם לכל החברות מהן אני רוכש את החומרים לא תהיה עבודה. זה גלגל שצובר תאוצה.

אם יפתחו את השערים – דבר שאני מבין משירות
התעסוקה שיקרה לקראת שנה הבאה – המצב יהיה שונה כאשר על מחזור של מיליון שקלים תוכל לקבל עובד אחד.

אם הוא קבלן רשום.

זה מצחיק ואני אומר לך גם למה. הקריטריון הזה
לא נוגע לשלושים אלף קבלני שיפוצים. אם לי יש 350 אלף דולר, אני יוצא מחר לפנסיה. אנחנו לא מגיעים למחזור כזה ואתם לא יודעים על מה אתם מדברים. אני מפרנס עוד שתי משפחות לידי ואני עובד עשר ו12- שעות ביום והידיים שלי לא ידיים קלות, ואני לא בוחל בשום עבודה אלא אני עושה הכל – מערבב טיט ועולה בגיל 43 לקומה רביעית בלי מעלית – אבל יש גבול.

מה המחזור שלך?

המחזור שלי יכול להגיע ל350-300- אלף שקלים
בשנה.

על זה כמה עובדים אתה רוצה?

כל הקטע הזה מתחיל בזה שיש סעיף 131 שנקרא
שיפוצי פנים, ענף שיפוצי חוץ והרחבות מבנים. שיפוצי הפנים מתאים לנו מאוד, אבל שיפוצי חוץ והרחבות, אנחנו בכלל לא בעניין. אתם קוראים לילד שלא בשמו ואתם רוצים שמי שרשום בענף הזה יקבל וכל השלושים אלף שלא רשומים לא יקבלו וימשיכו לעבור על החוק.

סיימתי את ההתייחסות בעניין של השיפוצניקים
ואני אתייחס למכונאים.
הבאתי נתונים שמדברים על כמה בעלי מקצוע רשומים בלשכות והם יכולים לתת מענה לפנייה של המכונאים במוסכים. מדובר בכ845- מכונאים שהם זמינים לתעסוקה, רשומים בלשכת התעסוקה והם פרוסים בכל רחבי הארץ. אני מדבר על מכונאים פרופר שהם ישראלים מובטלים. חלק מהאנשים האלה מובטלים, הם מקבלים מענק אבטלה ומצפים לאותו מעסיק שיפנה ללשכה ויזמין אותם לתעסוקה.

אם תהיה דרישה לעוד תתי-מקצועות, היום בלשכות התעסוקה יש גם מנהלי עבודה במוסך, יש לנו גם מפעילי ציוד מכני כבד, יש לנו תתי-מקצועות כגון מכונאי כלי שיט שמתמחים בטיפול במנועים, יש לנו מכונאי דיזל, יש לנו מנהלי יחידת רכב, מפקחים טכניים וכולי. כלומר, יש כאן מגוון של מובטלים שיכולים לתת מענה לכל מי שיפנה אלינו בבקשה להעסיק עובד.

בנוסף לכך כדאי שנבין שבסך הכל יש פה גם פעולה משלימה. למרות שיש פה מובטלים בלשכות התעסוקה, בתיאום עם משרד העבודה בשנה האחרונה נפתחו מספר קורסים לא מבוטלים ואני מדבר על כ15- קורסים בתחום ענף הרכב שהכשירו קרוב ל855- מכונאים. זה החל ביולי שנה שעברה כאשר חלקם יצאו לענף ומחכים לקריאה לתעסוקה ובחלקם נמצאים עדיין בקורסים משלימים. כאן מדובר על קורסים מאוד אטרקטיביים שהם לא ברמה של מה שנקרא רק מתקן פח אלא גם מכונאים שיכולים לתת מענה בהיבט הטכנולוגי של העידן המודרני היום.

אנחנו פועלים תחת מכסה שמוכתבת על ידי הממשלה כאשר מדובר על מכסה לענף החקלאות, ענף הבניין וענף התעשייה והשירותים. בסך הכל אנחנו נדרשים לתת הקצאה של כ3,000- היתרים לשנה זו לכל מי שפונה אלינו. חשוב שנדע שההגדרה למי לתת נופלת תחת הכותרת שאומרת מומחה זר. המכונאים מבחינתנו הם לא מומחים זרים שלא ניתן לספק אותם כי כפי שציינתי יש לנו כוח אדם שנמצא במצאי ויכול להיות מועסק מיד. בנוסף להם יש לנו את בוגרי משרד העבודה.

כלומר, המענה מבחינה מקצועית הוא ניתן, הוא לא בעייתי, אלא אם כן יש פה בעיה שמתוך היסחפות התקופה האחרונה שכולם מבקשים שייתנו להם עובדים זרים, היום זה מתחיל במכונאים, עובר לשיפוצניקים ויכול להיות שמחר זה גם יעבור לענף האפייה.

נכון לרגע זה אנחנו נותנים מומחים זרים בתחום התעשייה והאישור ניתן רק למומחים שנבדקים תחת מה שנקרא ההנחיות שאומרות מה זה מומחה זר. יש לנו את הכלים לבדוק את זה וזה נעשה בתיאום עם משרדי ממשלה נוספים.

בשנה הבאה יש הקצאה למוסכים בנפרד?

לא. הם יכולים להגיש בקשות. יש כאן מסלול
בדיקה של הבקשה, מי פונה, איפה מובאת הבקשה לדיון וכולי. נכון לרגע זה לא הקצינו לענף הזה עובדים זרים.

אתם פניתם לשירות התעסוקה?

אנחנו הוצאנו מכתבים. אני מאוד מכבד את דבריו
של מר ניזרי, אבל לא שמעתי התייחסות למקצוע בו אנחנו זקוקים לעובדים. לא באנו לכאן לבקש מכונאים. אין לנו בעיה של מכונאים.

האם פניתם ללשכת השר או למנכ"ל שירות
התעסוקה בקשר לעובדים כמו שפנו השיפוצניקים בבקשה לקבלת הקצאה?

אכן כן. פנינו. לא עתרנו מיד לבג"ץ אלא אנחנו
קודם כל במשא עם לשכת התעסוקה והמשא ומתן מתנהל מזה שנה וחצי. פנינו ועשינו כל מה שמתבקש לעשות אבל לא קיבלנו תשובות מספקות.

צדק אדון ניזרי שאמר שהם עשו הסבה לפחחות וצבע. לקחו קבוצה של 18 מובטלים ובמשך תשעה חודשים לימדו אותם את המקצוע. כל 18 העובדים האלה עובדים היום במוסכים לאחר שהוצאנו חוזר לכל המוסכים באזור המרכז, אבל המספר הזה הוא לא טיפה בים. מר ניזרי מדבר על מכונאים אבל אנחנו זקוקים לפחחים וצבעים ועובדים כאלה לא ניתן להכשיר בשלושה-ארבעה חודשים.

יש לנו תשובה להיעדר כוח אדם. המסלול הוא
במה שנקרא הכשרה מקצועית. במידה שתהיה פנייה לאגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה, אני מניח שהתשובה תינתן כי יש תשובה להכשרת כוח אדם בענף הצבע ופחחות הרכב.

אתה יודע שזה לא פתרון. אם תיקח מובטל
שבחייו לא עסק בפחחות רכב, הוא לא יוכל לעבוד במקצוע הזה. אנחנו עוקבים אחרי אלה שעושים את ההסבה המקצועית. הם גומרים קורס של תשעה חודשים, אחרי שלושה חודשים אנחנו מתקשרים אליהם ומסתבר ששמונים אחוזים מהם לא עוסקים במקצוע הזה. מקורס של 22 אנשים נשארים במקצוע ששה-שבעה אנשים אבל השאר הולכים לקבל דמי אבטלה. אי-אפשר לקחת אדם שאין לו זיקה לענף הרכב והוא לא רוצה את העבודה הזאת אלא הוא עושה אותה מאונס. העבודה במוסך היא עבודה קשה ולכן הוא לא נשאר בענף אלא עוזב.

אנחנו לא כופים על מובטל ללכת לקורס בניגוד
לרצונו.

בוודאי שאתה לא כופה, אבל הוא לא נשאר
במקצוע.

הוא הולך לזה כדי שתשלם לו. הוא יושב בחממה
במשך תשעה חודשים.

אתה יודע על מה מבוסס הרווח של המוסך? אתה
מכניס את המכונית למוסך והמוסך ניזון משני דברים: ממחיר שעת עבודה שעד היום הייתה בפיקוח והיום הוסר הפיקוח, ומרווח החלפים. חברות הביטוח מקזזות את הרווח על החלפים והמוסכים הולכים לבתי המשפט בנושא הזה. הוא היה רוצה לשלם 10,000 שקלים לפחח ולהעסיק פחח מקצועי, אבל הוא לא מסוגל לשלם כי לא משלמים לו וזה מחזור מתגלגל.

אני רשום בלשכת התעסוקה מודיעין ולוד. אמרתי
שם שאין לי בעיה אפילו לדאוג לעובדים להסעה ונאמר לי שיפנו אלי, אבל עד עכשיו לא הגיעו עובדים. פרסמתי מודעות בעיתונים ובעיתונות הרוסית, אבל אף אחד לא טלפן אלי. משירות התעסוקה שלחו אלי מישהו, הוא הגיע בנעלי בית אבל הוא אפילו לא מתכוון לעבוד אלא רוצה שאחתום לו ושהוא ילך.

מה הסכום שאתה מוכן לשלם לעובד?

6,000-5,000 שקלים.

נטו, בהתחלה. פלוס רכב. אנשים לא באים. פנינו
לכל לשכות התעסוקה בארץ. הוצאתי מכתבים לכולם וביקשתי שייתנו לנו את האנשים, אבל שום דבר לא קורה.

למה אתה מדבר בשם האיגוד? למה המוסך לא
פונה בעצמו לשירות התעסוקה?

המוסך פונה. תשאל אותו מה התשובה שהוא
קיבל. הוא פנה לשתי לשכות תעסוקה ותשמע מה התשובה שקיבל.

אמרתי שאם יש אפילו עובד מתל-אביב או
ממקום אחר, אני אסדר לו הסעה.

יש חדש בנושא אלפיים הפלשתינאים שאישרנו?

כנראה יש כוונות, אבל אני לא יודע לומר עכשיו.
מתקיימים דיונים ומתכוונים להחזיר את העובדים, אבל מעבר לזה, זה לא תלוי בנו.

צריך להבין שבמוסכים לא נוכל לקבל פלשתינאים
כי הם מחזיקים פטישים, מחזיקים מתכות וכולי.

העובדים האלו שאישרתם עכשיו הם מתוך
העובדים הלא חוקיים שנמצאים כאן או שיביאו חדשים?

לא. המספרים מוחלטים. כיום נמצאים בארץ
כ45- אלף היתרים שלמעשה הסתיימו בדצמבר 2001. אנחנו יוצאים להקצאה חדשה. היה פה תיאום בין שירות התעסוקה, משרד העבודה, משרד הפנים והגורמים הנוספים שמדבר על מה קורה החל מאותו רגע שהקבלן מתייצב במשרד הפנים ואיך הוא מתקזז בעניין הזה של זכאות או אי-זכאות. כל הנתינה, החל מרגע שההיתר יוצא מאתנו, הוא בתחום משרד הפנים. ברור שכל זמן שהמספר לא ילך ויפחת, אני לא מאמין שייפתחו כאן השמים לטובת אלה שירצו להכניס עובדים נוספים. יש פה מאגר כוח אדם שצריך לצאת מהארץ ולא להיכנס.

זו בעיה שלכם. אתם מסיטים את הבעיה שלכם
כאילו היא בעיה שלנו.

יכול להיות שיש לו פה מאגר של מכונאים אבל
הם לא רוצים לעבוד פיזית כמכונאים אלא רוצים לעבוד כמנהלי מוסכים, כמנהלי מחלקות וכולי.

בסך הכל מר ניזרי אמר את כל הדברים. פעם
ראשונה ששיפוצניקים קיבלו הקצאה כאשר קודם לכן אף פעם שיפוצניקים לא קיבלו.

לא ברור מהי הגדרה של שיפוצניקים ומה זה אומר בדיוק, כי האם אין קורסים מקצועיים לישראלים? זאת אומרת, אפשר לומר שאין לנו ישראלים שיכולים לעסוק בנושא?

באוקטובר 2000 העסקנו בבניין כעשרים אלף עובדים מהשטחים והשאלה כמה מתוכם הועסקו אצל שיפוצניקים.

לא יותר מ3,000-. כל המספרים שנאמרו כאן,
אצלנו לא היו יותר מ3,000-. כל השאר עבדו בצורת חאפרים. גם ההגדרה שאומרת רשום או לא רשום בפנקס הקבלנים, כל מי שלא רשום, מבחינתי הוא שיפוצניק.

חשוב שמעלים את הנושא.

אם אני עושה מחזור עסקי של ארבעה-חמישה
מיליוני שקלים בשנה, לפי מה שאתה אומר אני זכאי לשלושה-ארבעה פועלים זרים.

אם אתה גם עונה על הגדרה של משרד השיכון.
אתה פונה אלי בצורה מסודרת שאומרת שזה היקף הפעולה שלך.

אני לא עונה לקריטריון של משרד השיכון כי אני
לא רשום בפנקס הקבלנים. אני שיפוצניק. אני לא בונה. אני קבלן שיפוצים ואני לא בונה.

מי שלא נופל בקטגוריה, לא מקבל.

אם כן, אני לא יכול לקבל.

השיפוצניק יכול להיות עוסק מורשה והוא לא
רשום בפנקס הקבלנים. האם זה מקנה לו אפשרות לקבל עובד או לא?

היום לא. אני לא רוצה לדבר בשם משרד השיכון,
אבל היום יש שלושים אלף מעסיקים בתחום הזה וצריך לעשות בו סדר.

אתם קבעתם קריטריון על פי מחזור.

צריך להיות בסיס שאומר קבלן רשום אצל רשם
הקבלנים.

כלומר, אנחנו לא זכאים.

השלושים אלף שאנחנו באים ומדברים בשמם, זה
הנושא העיקרי. יש לך את סעיף 131 שמדבר על הרחבות חוץ ושיפוצים.

הציטוט הוא לא נכון.

איך אתה קורא אותו?

זו הייתה החלטת הממשלה שדיברה בדיוק על
תחילת האינתיפאדה ודיברה על אותם הקבלנים הלא רשומים שהעסיקו באמצעות מדור תשלומים פלשתינאים על בסיס של שלושה פלשתינאים ועובד אחד זר. מי שפנה אלינו, קיבל תשובה חיובית.

אתם לא מבינים שאנחנו לא יכולים להיות
רשומים ברשם הקבלנים?

למה?

כי אנחנו לא בונים.

שיפוצניק שעושה שיפוצים צריך להיות רשום
אצלכם? החוק מחייב אותו להירשם אצלכם?

לא. יש הגדרות של קבלן רשום.

קבלן רשום שעוסק בבנייה או בתשתיות.

יתכן שבקריטריונים לקבלת עובדים זרים תאמר
שלנושא שיפוצים לא ייקחו קבלן רשום. הדברים צריכים להיכלל בהגדרות.

אני אעשיר אתכם במידע. רצינו להירשם ולעשות
קורס של כמה חודשים טובים אבל מה שקורה שם הוא שאתה יכול להיות 15 שנה קבלן שיפוצים או כפי שאתה קורא לו קבלן גמר, אבל כשאתה רוצה ללכת לקורס אומרים לך שקודם כל תצא, תעשה קורס של טפסנות וברזלנות, אבל אתה לא מתעסק בזה.

אתה מקים קיר תומך ולא עוסק בברזלנות?

לא.

אתה עושה קוסמטיקה?

כן.

לקוסמטיקה קח עובד ישראלי.

אתה רואה את הגישה?

אתה עוסק בבניין?

אני עוסק בצבע.

אז קח ישראלי.

למה אתה לא אומר להם לקחת ישראלי ואומר לי
לקחת ישראלי?

כי הוא לא מקבל עובד לצבע. הוא מקבל רק
ברזלן, טייח, רצף, בנאי.

לך תסתכל באתרי הבנייה ותראה מה קורה.

כשאתה עושה ריצוף, אתה צריך רצף?

אתה צריך רצף אבל אתה לא צריך ברזלן.

אתה צריך לעשות קורס בטפסנות וברזלנות.
אתה צריך להוכיח שנתיים ניסיון בברזלנות ורק אחר-כך אתה מתקבל לקורס כאשר יש הצעה מסניף באיגוד הקבלנים שמבקש לפצל את זה לשניים ואז אתה תיקרא קבלן שיפוצי פנים עם קורס בטיחות וקורס שיחליטו מה לעשות מול משרד הבינוי, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לחיות. אני שכבתי במארבים בשביל הרבה אנשים. די. אני רוצה לחיות בכבוד במדינה. הקריטריונים שמדברים עליהם כאן לא מתאימים לנו.

עמדת שר התחבורה היא להתנגד לאישור עובדים
זרים לענף המוסכים.
אני מכיר את זמיר למעלה משלושים שנה. פעם הוא עבד בידיים אבל היום הוא בעל מוסך ומנהל מוסך. נכון שהישראלים לא מגיעים לענף אלא רוצים להיות מנהלי עסקים, אבל אני חושב שאם ייתנו תמריץ נכון הם גם יחזרו לעבוד בידיים כפי שעבדו פעם בידיים.

בענף הרכב פועלים היום 4,900 מוסכים שמתוכם מדובר ב1,200- מוסכים לפחחות וצבע שאצלנו נקראים יחידות המרכב. בענף מועסקים 27 אלף עובדים כאשר מתוכם כ19- עובדים מקצועיים.

על פי החוק שקיים במדינה, ואנחנו אוכפים אותו, מנהל מוסך או מנהל מקצועי של מוסך לא יכול להיות אדם זר אלא הוא חייב להיות אזרח ישראלי.

ברור. אנחנו מדברים רק על העבודות הקשות. מה
העמדה שלכם לגבי פחחות וצבע?

אנחנו מתנגדים. עמדת השר ועמדת המשרד היא
נגד. אנחנו נגד העסקת עובדים זרים בענף הרכב.

אנחנו מסכמים את הדיון.
ועדת העובדים הזרים שמעה והקשיבה לטענות של קבלני הגמר ואנשי איגוד המוסכים ובעלי המוסכים.

הוועדה ממליצה לשירות התעסוקה, למשרד התחבורה ולמשרד הפנים את ההמלצות הבאות:

הוועדה מברכת על כך שזו הפעם הראשונה שהוקצו 120 עובדים עבור קבלני הגמר ומבקשת משירות התעסוקה וממשרד השיכון לבדוק אפשרות שהקריטריונים לקבלת העובדים הללו יהיו אך ורק המחזור העסקי שנקבע ושעומד על 350 אלף דולר. זאת כדי לאפשר לאנשים הרציניים בענף לקבל דחיפה ולשרוד במצב הקשה שנקלענו אליו מבחינה כלכלית.

אני קורא לאיגוד המוסכים ולמשרד התחבורה להיפגש ולמצוא נוסחה שתביא לבשורה טובה בענף הפחחות והצבע. ללא הסכמת השר ומשרד התחבורה, הוועדה לא תצא בהמלצות. אם תיקבע ביניכם הסכמה, נשמח לקיים דיון נוסף בסוגייה הזו.

בנושא קבלת אנשי מקצוע רציניים שמוגדרים כמומחים זרים, אפשר להזמין בשירות התעסוקה או להגיש בקשה לשירות התעסוקה.

אני מודה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:40