כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עובדים זרים/5000



5
הוועדה לבעיית עובדים זרים – 30.4.2002

פרוטוקולים/עובדים זרים/5000
ירושלים, כ"ז באייר, תשס"ב
9 במאי, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 96
מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים
שהתקיימה ביום ג', י"ח באייר התשס"ב, 30.4.2002, בשעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

טיפול בנפגעים הסינים בפיגוע בירושלים

חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא

צאי מין, קונסולית סין בישראל
וונג קונדהו, מזכיר ראשון, שגרירות סין בישראל
צאו ג'קסונאן, מתורגמן, שגרירות סין בישראל
אפרים כהן, ראש מינהלת העובדים הזרים, משרד העבודה והרווחה
צפורה שנקמן, מנהלת מחלקת אכיפת חוקים, משרד העבודה והרווחה
חגי הרצל, יועץ השר לעובדים זרים, המשרד לביטחון פנים
פקד חגית בן-נון, ראש חוליה, אגף המודיעין, משטרת ישראל
יחזקאל לביא, אחראי על האסטרטגיה, משרד הפנים
עו"ד שי סומך, משרד המשפטים
מתי הכהן, מנהל המחלקה הקונסולרית, משרד החוץ
שולי בר, מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
שולה טל, נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי
אלי לנדאו, התאחדות הקבלנים
קריסטינה ליטמן, א. ארנסון בע"מ, התאחדות הקבלנים
אמנון ברקלי, א. ארונסון בע"מ, התאחדות הקבלנים

תמי ברוך

חבר המתרגמים בע"מ


טיפול בנפגעים הסינים בפיגוע בירושלים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לבעיית
עובדים זרים.
כינסנו את הוועדה בעקבות הפיגוע בירושלים בו נהרגו שני עובדים זרים בישראל ושניים נפצעו באורח קשה. התעוררה בעיה בטיפול בהרוגים. כמה ימים הייתה מבוכה בנושא הטיפול, נשארו בבית-החולים קרוב לעשרה ימים, זה לא נוהל תקין.

על-פי האירוע שהיה אנחנו נרצה לקבוע נהלים ולשמוע כיצד אפשר במצבים דומים חלילה שלא נצטרך להמתין אלא לסיים פרשיות כאלה במהירות.

(הדברים מתורגמים מעברית לאנגלית).
כאמור, אנחנו נפגשים כאן בעקבות ההתקפה בירושלים בה נהרגו שני עובדים זרים סינים ושניים נפצעו באורח קשה. הייתה אי-בהירות בנהלי הטיפול בהם כי כידוע הם שהו עשרה ימים בבית-החולים ולכן חשבנו שיהיה נכון לקבוע נהלים לטיפול כדי שנדע איך לפעול אם חס וחלילה יקרו מקרים כאלה.

מעבר לכך, בבתי-החולים מאושפזים נפגעים נוספים ונשמח לשמוע מה מצבם. מצבם היה קשה ואני מקווה שהשתפר. מעבר לכך, כל הסוגייה הזאת תשליך על כל הזרים שנמצאים בישראל ועל מעמדם והטיפול בהם.

על-פי הנתונים שיש בידינו באופן חוקי נמצאים בישראל כ10,000- עובדים סינים אבל יש נתונים אחרים שמדברים על כעשרים אלף עובדים סינים חוקיים ולא חוקיים.

על-פי הנתונים שקיבלנו יש חברות ישראליות שמטפלות בעובדים הזרים והן מופיעות ברשימה של משרד העבודה, אבל חלק מהחברות לא מופיעות ברשימה ובכל-זאת מייבאות עובדים זרים.

ההוכחה שישנם הרבה יותר מ10,000- עובדים סינים בישראל היא כי רק בחודש אוקטובר-נובמבר 2001 – על-פי רישום השגרירות הישראלית בסין - ניתנו כ8,000- אשרות עבודה בישראל.

קיבלנו נתונים על כארבעים גופים ישראלים שפועלים יחד עם הסינים כדי לייבא עובדים לישראל באופן חוקי. קיבלנו דיווח ש25- או 28 חברות סיניות פועלות ליבוא עובדים לישראל.

יש דברים עליהם נרצה לעמוד מקרוב. יש בעיה בקרב העובדים חסרי התעסוקה בארץ שמתלוננים כי עם הגיעם לשדה התעופה נלקחים דרכוניהם על-ידי נציגי המעסיקים בטענה כי הדרכונים נחוצים לשם השגת אישורי עבודה בארץ אבל בחלק מן המקרים הדרכונים לא מוחזרים והעובד לא פעם משלם 500 דולר כדי לקבל חזרה את דרכונו.

ישנה עוד סוגייה שצריך לבדוק אותה כאשר כדי לעבוד בישראל משלמים העובדים הסינים בין 1,500 דולר עד 8,000 דולר ונאמר שסכום זה יוחזר לעובד עם סיום החוזה שלו. אם זה נכון, יוצא שאם העובד מפסיק את החוזה ועוזב את המעסיק שלו לפני תום החוזה, הוא חייב להחזיר אלפי דולרים.

כאמור, אנחנו מבקשים להתייחס לסוגיות הללו ולעדכן אותנו בהן.

החברות הסיניות הפועלות בארץ אכן רשומות בישראל ברשם החברות אבל לפי הטענה מתנהגות כאילו החוק לא חל עליהן. אתמול פורסם על-ידי משטרת ישראל מקרה של כליאת עובד במכולה ליד באר-שבע כאשר לפי הכתבה העובד טען שבעצם ישנו גורם מרכזי שפועל בתוך הקבוצה הסינית ועל-פיו נעשים הדברים כפי שהם. כלומר, אם אכן הסיפור שפורסם ב"מעריב" נכון, מדובר במאפיה כאשר כל הנושא הזה אכן מתנהל בצורת מאפיה. כאן נרצה לקבל את התייחסות השגרירות שתאמר לנו מה היא יודעת ואם ידוע לה סיפור הכתבה שהתפרסמה אתמול.

נאמר לנו שהחברות הסיניות מעבירות עובדים ממעסיק למעסיק וזאת מבלי שיהיה להן רשיון לכך ובנוסף לכך גם מעבירות כספים ששולמו על-ידי עובדים לגורמים שונים בארץ. החברות מתנכלות לעובדים שמעלים את הסוגייה הזאת.

אני רוצה להתייחס לפעולות בהן אנחנו נוקטים ובין השאר לציין כי במרץ 2000 הגיש משרד העבודה והרווחה הישראלי תביעה פלילית נגד סולל בונה בגין אי-תשלום שכר מינימום או בגין אי-מתן תלושים לעובדים ולקיחת דרכונים שלא כחוק. החברה נקנסה בסכום של ארבעים אלף שקלים. באותו נושא הוגשה תלונה גם נגד חברת א. דורי.

ישראל מנסה לשמור על החוק ועל הסדר ועושה זאת מול החברות הישראליות באופן הברור ביותר.

אשמח אם מישהו מהשגרירות הסינית יוכל להתייחס לטענות וההשגות שהעליתי זה עתה.

(דבריה מתורגמים מאנגלית לעברית).
אנחנו מודים על ההזמנה להשתתף בישיבת
הוועדה.
לפני שבאנו לכאן נאמר לנו שאנחנו באים כדי לשמוע מה שקרה לאחר הפיצוץ באפריל ולגבי פיצוי הנפגעים והפצועים.

לפני ההתייחסות אני רוצה לומר כיצד התייחסו לקרובים כאשר הובאו הגופות לסין. כשהגופות הובאו באו אנשי השגרירות כדי לומר את מילות הפרידה האחרונות ועכשיו מדברים עם המשפחות בשאלת הפיצוי.

נציגי משרדי הממשלה היושבים כאן יתייחסו
לסוגיות אלה. רצינו קודם כל לשמוע מכם דיווח.

לגבי מצב הפצועים בבתי-החולים. בשבוע שעבר
הלכתי לבקר את הפצועים ומצבם אז היה כזה שהפצוע קשה עדיין לא היה בהכרה ואילו מצבו של הפצוע השני היה קל יותר. חום גופו של הפצוע הקשה הגיע ל40-39- ויש לו בעיה של לחץ דם. לאחר הטיפול האינטנסיבי של הרופאים הישראלים נאמר לי אתמול שהפצוע הקשה חזר להכרתו אבל לאחר שהוא התעורר והבין את מצבו, הוא התקשה מאוד לקבל אותו כי כל הצד השמאלי שלו נקטע. לאחר המפגש כאן אלך שוב לבית-החולים לבקר אותו. הפצוע השני, אתו שוחחתי, מחלים. שוחחתי גם עם הרופאים לגבי מצבו והם אמרו לי שהוא לא מתלונן והוא אסיר תודה לרופאים הישראלים.

אמש שמעתי שקרובי הפצועים יגיעו מחר לישראל ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל אלה שעשו מה שעשו עד כה למענם. אני חושבת שעצם הגעת קרובי המשפחה של הפצועים תעזור בהחלמתם. משך זמן החלמתם של הפצועים תלוי בטיפול ובשיתוף הפעולה בין החולים לבין הרופאים כאשר הרופאים כל העת מעדכנים אותנו לגבי מצבם.

האזנתי בקפידה לדברים שאמרת. העובדים הסינים נמצאים בישראל כבר עשר שנים ואילו אני נמצאת כאן רק חמישה חודשים אבל מהיום הראשון לבואי שמעתי דברים שונים. אני מוכרחה לומר שהעובדים שהגיעו ארצה הם אלה ששיפרו את יחסי הידידות והמסחר בין ישראל לסין. המומחיות של העובדים הסינים היא כזו שמאפשרת לנצל אותם יפה כי הם עובדים קשה ומאוד מסורים.

מאז בואי ביקרתי ונפגשתי עם עובדים במשרדים השונים ודנו בשאלה איך להגביר את שיתוף הפעולה ולפתור את הבעיות הניצבות בפנינו.

לפי הסטטיסטיקה שלנו, במשך עשר השנים האחרונות, מאז החלו היחסים בין ישראל לבין סין, פעלו כארבעים חברות סיניות אבל כיום פועלות 28 חברות בלבד. הרבה מהעובדים הסינים מועסקים בבנייה, חלקם מועסק בעבודות בית וחלק לא גדול מועסק בחקלאות.

לגבי הפעלת החברות פנינו לרשויות השונות וכבר ב1- בינואר נדון הנושא בכנסת כאשר גם השגריר דיבר עם יושב-ראש הכנסת לגבי חילופי עובדים. אני לא יודעת אם קיבלת את המכתב בנושא, אבל אם תהיה מעונין, נוכל לשלוח לך אותו.

לגבי השאלות האחרות שהועלו כאן, אני צריכה לבדוק את הנושאים ולכן לא אוכל עדיין להשיב על כולן. מכיוון שלא רשמנו את כל השאלות שהועלו כאן, היינו מאוד מבקשים לקבל אותן בכתובים, או בעברית או באנגלית, ואנחנו ננסה להשיב עליהן.

למר וונג מה בשגרירות סין בישראל, הממונה על ענייני העובדים והמזכיר הראשון, יש את המידע והמספרים אבל יש הפרשים גדולים בין המספרים שאתה ציינת לבין המספרים שברשותו. בדרך כלל אנחנו מאוד מחמירים עם החברות שלנו ותובעים מהן לפעול על-פי החוקים ועל-פי החוק הנוהג. בנוסף לכך אנחנו תובעים מהחברות שיתוף פעולה גם עם הרשויות וגם עם שותפיהם בארץ.

ציינת שמדובר בארבעים חברות הפועלות בישראל אבל לפי הנתונים שלנו מדובר ב25- חברות פעילות ואת שמותיהן מסרנו לעוסקים בעניינים קונסולריים במשרד החוץ. כל אדם שמגיע דרך החברה או אם הוא משנה מקום, אנחנו מקבלים את האינפורמציה הזאת ומעבירים אותה למדור הקונסולרי.

ציינת שבספטמבר ואוקטובר הונפקו הרבה מאוד אשרות עבודה לישראל. אני הגעתי לכאן ב30- בנובמבר, בעונת החורף כשלא הייתה עבודה רבה, ואכן הייתי מאוד מופתעת מהמספר הגדול של האשרות שהונפקו. כשהעובדים מגיעים לכאן, הישראלים הם אלה שנותנים להם את האשרה ולכן הם מגיעים לכאן באופן חוקי.

הזכרת את נושא הדרכונים ואמרת שחלק מהישראלים לוקחים אותם ואכן נתקלנו בבעיות עם הדרכונים של שני ההרוגים שנהרגו בפיגוע. כששמעתי שהחברות הישראליות לוקחות את הדרכונים מהעובדים, מאוד הופתעתי משום שישראל היא מדינת חוק וזה לא חוקי לקחת דרכונים. הנציגים הסינים חיפשו אצל החברות את הדרכונים של ההרוגים ורק לאחר שהצלחנו למצוא אותם, הצלחנו להביא את ההרוגים אל מנוחתם הסופית. הנציגים שלנו אמרו שאמנם קיבלו את הדרכונים אבל היו שם בעיות שנדמה לי שעד עתה לא נפתרו.

לגבי שיתוף הפעולה בענייני עבודה, יש בעיות בצד הניהולי של חברות סיניות אבל גם בצד הישראלי. אני בתפקידי אנסה לעשות כמיטב יכולתי כדי לפתור את הבעיות האלה.

לפני כמה שבועות מר וונג ואני הלכנו להיפגש עם עובדים בחברה ישראלית מסוימת. נאמר לנו שם שהדברים לא נעשים לפי רצונם של העובדים ובעקבות זאת ביקשנו חומר, על-מנת שנוכל לפעול בנושא. אמרנו לעובדים שאם הם רוצים לקבל פרטים על חברות סיניות, אנחנו יכולים לתת מידע לגבי הצד המסחרי.

הייתי מבקשת מהתאחדות הקבלנים לרשום אותי ברשימת המבקרים שלהם כדי שאוכל להיות בקשר עם ההתאחדות ולדעת קצת יותר פרטים על המצב.

בנוסף לביקורים הרשמיים שאני עורכת, אני מבקשת להיות בקשר גם עם מנהלי חברות כוח האדם וזאת כדי שיהיה שיתוף פעולה יותר הדוק בנושא הזה.

אני יודעת שאתם מאוד עסוקים וכי הזמן שעומד לרשותנו הוא מאוד קצר. על כל פנים, אני אקבל מכם את השאלות ובהקדם האפשרי אעביר לכם את התשובות וזאת כדי לשפר את היחסים בתחום העבודה בינינו.

תודה רבה. מה שחשוב הוא מה נעשה בסוגייה זו
מצד משרד הפנים שבעצם ניהל את הנושא מול הרשויות השונות. היה לי קשר אישי עם יחזקאל לביא בנושא הזה ואולי אתה יכול לעדכן אותנו ולהתייחס לקונספציה הזו.

לגבי השאלה שהועלתה כאן לגבי משך זמן הטיפול
עד להטסת גופות ההרוגים לסין. הייתה לנו בעיה כי על-פי החוק בישראל אנחנו חייבים לבצע זיהוי מוחלט, וכל עוד אנחנו לא מקבלים הודעה מהגורמים המוסמכים – משטרת ישראל או המכון הפתולוגי – שאכן בוצע זיהוי מוחלט, אנחנו לא יכולים לתת אישור למשלוח הגופות בחזרה לסין. כאן המתינו לבדיקות ד.נ.א. שהיו צריכות להגיע מסין. הבדיקות האלה הגיעו ביום חמישי, קרי, ששה ימים לאחר האירוע. לאחר שהבדיקות הגיעו, תהליך הפעילות של המכון הפתולוגי נמשך שלושה ימים וזה תהליך של בדיקה די מסובכת כי אין להם מכשירים יותר מהירים. דובר עם שר הבריאות על האפשרות לרכוש מכשיר יותר מהיר, אבל בשלב זה אין להם את המכשיר הזה. לכן הזיהוי הסופי היה בידינו רק ביום ראשון אחר-הצהרים – קרי, עשרה ימים לאחר הפיגוע – ורק אז יכולנו לאפשר את שחרור הגופות.

עמדנו בקשר עם השגרירות הסינית בכל מה שקשור בנושא הזה ועמדנו בקשר עם כל הגורמים האחרים. ארגנו את ההטסה בהתאם ללוח הזמנים של חברות טיסה, כך שביום שלישי ביצענו את ההטסה לסין.

אני מבקש לומר לפרוטוקול שאנחנו מעריכים מאוד את הפעילות של ממשלת סין בטיפול שלה בטקס כפי שהתבטא וגם השתתפותם בטקס כאן, דבר שמראה על החשיבות הרבה שהם מייחסים למערכת.

אם היה חלילה קורה מקרה לעובדים מרומניה,
זה היה הולך יותר מהר?

יותר מהר בגלל המרחק הגיאוגרפי. גם המקום בו
התגוררו העובדים בסין הוא מאוד מרוחק. אני לא יכול לפרט כי לא נעים לדבר על מצב הגופות, אבל הייתה בעיה. היו חייבים לזהות מי מהגופות הוא מי ואת זה אי-אפשר היה לעשות בזיהוי רגיל אלא היו מוכרחים לעשות בדיקות ד.נ.א.

לגבי הטיפול בעתיד. האם אתה יכול להצביע על
משהו שיכול לשפר את הטיפול אם חלילה יקרה משהו?

רק אם ירכשו את אותו מכשיר שעולה 400 אלף
דולר. זה מכשיר שהמכון הפתולוגי זקוק לו. התנהלו מגעים בינינו לבין שר הבריאות והתקיימה ישיבה בהשתתפות ממלא מקום מזכיר הממשלה, שר הבריאות ואנכי ובישיבה זו דיברנו על הנושא הזה ודיברנו לא רק בגלל המקרה הספציפי הזה אלא גם בגלל בעיות אחרות שהמדינה ניצבת בפניהן. סוכם שהנושא יובא לדרג הבכיר ביותר, קרי לממשלה, כדי למצוא את מקור המימון לרכישת מכשיר כזה. בכל אופן המכשיר הזה הוא יקר מאוד וכל עוד אין את המכשיר הזה, אם צריך להסתמך רק על בדיקת ד.נ.א., זה לוקח זמן רב.

אם כן, הבעיה היא מכשיר שעולה 400 אלף דולר.

כן. אם המכשיר היה קיים, בתוך שעות אפשר היה
לזהות את הפרטים.

אני מבקשת להודות לצד הישראלי שבתקופת זמן
כל כך קצרה הצליח לארגן את הדברים. אנחנו כלל לא מתלוננים על משך הזמן אלא רוצים להביע את תודתנו.

לנו חשוב שהטיפול יהיה לא טוב מאוד אלא מהיר
ומצוין.

בשם האנשים שעוסקים בנושא, אני רוצה לומר
שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו כי אנחנו חושבים שיש לנו את הכבוד לעסוק בנושאים אלה ולתת כבוד לאנשים שנהרגו בפיגוע כזה.

מאז קבלת הידיעה הייתי בקשר עם כל הגורמים,
כולל משרד הפנים, השגרירות הסינית והמוסד לביטוח לאומי, וזאת על-מנת לראות מה מתקדם ובמה אנחנו יכולים לסייע. כמובן שתדרכתי את הקונסול הסיני עם מי להיות בקשר על-מנת לעשות כל מה שניתן מהר להעברת הגופות לסין. אני מניח שהקונסול היה בקשר גם עם המשטרה, עם חגית בן-נון, כי הצעתי לו להיות בקשר גם אתה וגם עם גברת שולה טל מהמוסד לביטוח הלאומי.

כאשר נודע לנו מתי הגופות יועברו לסין, נציגים שלנו הונחו קודם כל להשתתף בטקס בשדה התעופה בן-גוריון, ביציאה מהארץ, וכך הונחו גם הנציגים שלנו בהונג קונג. הארונות הועברו דרך הונג קונג לסין, למקום המגורים של ההרוגים, כך שנציגינו גם בהונג קונג וגם בביג'ין השתתפו בטקסים, היו עם המשפחות, הניחו זרים בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל והביעו את צערם והשתתפותם באבל המשפחות. כמו כן העבירו למשפחות את האינפורמציה שקיבלו מהמוסד לביטוח הלאומי.

יש לי דיווח על כל מה שקורה שם, בין היתר על ביקור קרוב של השגריר שלנו בסין יחד עם הקונסול בבית המשפחות כדי לבדוק כיצד ניתן לעזור להם, למלא את הטפסים המתאימים, לפתוח חשבון בנק ולעשות כל מה שצריך לעשות לפי הנחיות הביטוח הלאומי על-מנת לקבל את מה שמגיע להם כתוצאה מהפיגוע.

אנחנו כמובן מצטערים שבמסגרת מה שקורה בישראל, נפגעים גם עובדים זרים. העובדה היא שאנחנו פועלים בקשר לעובדים הזרים כפי שאנחנו פועלים לגבי הישראלים כולל גם כלפי אלה ששוהים כאן באופן בלתי חוקי.

הזכויות הניתנות לעובדים הזרים בארץ, אם הם
פצועים, וכך גם למשפחות הנספים, זהות לזכויות הניתנות לאזרחי מדינת ישראל. זאת אומרת, אין הבדל בזכויות. התנאי הוא שהם שוהים בארץ כחוק. זה אומר שאין הבדל בנושא הטיפול הרפואי, אם אנחנו נותנים אותו בארץ או בחו"ל כי יש עובדים זרים שחוזרים אחר-כך לארצות מוצאם ואנחנו משלמים את כל הוצאות הטיפול הרפואיות שכרוכות בפיגוע איבה. זה חל גם על תשלום שיעורי התגמולים וכל ההטבות גם לפצועים וגם למשפחות הנספים. התשלום כמובן מבוצע במדינות בהן גרים העובדים הזרים.

בקשר למשפחות הנספים. אנחנו היינו בקשר מיידי עם הקונסוליה בבייג'ין, שלחנו להם בפקס את כל הזכויות, שלחנו בדואר דיפלומטי טופסי תביעות, ביקשנו מהקונסול שייפגש באופן אישי עם המשפחות ויעזור להן למלא את התביעות, ידאג שיפתחו חשבון בנק על-שמן ולא על-שם חברה אחרת ושיסביר להן את כל הזכויות המגיעות להן. יש קשר הדוק עם הקונסול ורק אתמול בבוקר הוא הודיע שחלק ממשפחות הפצועים יגיעו לארץ. הגעתם ארצה התעכבה כי לא היו להם דרכונים אבל הם יגיעו וכאן יקבלו אותם, ידאגו להם לדיור, לאש"ל ועובדי המוסד לביטוח לאומי ילוו אותם עם הפצועים עד שיסתיים תהליך השיקום וההחלמה.

לגבי המשפחות. כאמור, נבצע את התשלום מיד כשנקבל את התביעות והכסף יועבר לחשבונותיהם בחו"ל.

בנוגע לפיגוע האחרון היו לנו עוד ארבעה עובדים זרים פצועים כאשר שניים מהם היו מרומניה, אחד מהפיליפינים ואחד מאתיופיה. הייתה פצועה אחת מאוד קשה מרומניה ודאגנו להביא את קרובי משפחתה מרומניה כדי שיסעדו אותה כאן. אנחנו מבקרים אותם ודואגים לכל צורכיהם. אכן מתעוררות בעיות בנושא דיור, בנושא תשלומים מיידיים עקב מצוקה כלכלית והנושא מטופל.

תוך כמה זמן הפצועים מתחילים לקבל
תגמולים?

יש מה שנקרא תגמול טיפול רפואי שזה תגמול
מיידי. בדרך כלל אזרחי מדינת ישראל מקבלים אותו לפי השכר כאשר אנחנו מפצים אותם בתקופות בהן הם לא יכולים לעבוד. לגבי עובדים זרים, נראה לי שזה יהיה לפי תקנה וזה אומר מינימום. במשך כל התקופה בה הוא לא יכול להשתכר, אנחנו משלמים מדי חודש סכום מינימלי שזה משהו בגובה של 5,549 שקלים לנשוי פלוס ילדים ולרווק 4,200 שקלים.

אם לעובד יש עשרה ילדים?

זה לא משנה. זה התשלום שהוא מקבל. את
הסכום הזה הוא מקבל רק בתקופה שהוא לא יכול לעבוד ולהשתכר.

על-בסיס מה נקבע הסכום הזה?

אנחנו משלמים את התגמולים על-פי בסיס של
משרד הביטחון. השיעור, הזכויות, התגמולים, ההטבות, התשלומים – הכל משולם כמו שמשולם במשרד הביטחון.

פצוע שנפצע בצה"ל מקבל את אותו סכום?

כן. הוא מקבל לפי מינימום או לפי שכר, הגבוה
מבין השניים. אם העובד הזר לדוגמה השתכר 8,000 שקלים בחודש, הוא יקבל את ה8,000- שקלים. אם הוא הרוויח אלפיים שלקים בחודש, הוא יקבל 5,500 שקלים. כאמור, הוא יקבל את הסכום הגבוה מבין השניים, או לפי שכר או לפי מינימום.

עד מתי?

כל זמן שהוא לא יכול לעבוד.

את זה הרופא קובע.

כל עוד הרופא קובע שהוא לא יכול לעבוד
ולהשתכר. במידה שהמצב הרפואי מתייצב, אנחנו מעמידים אותו בפני ועדה רפואית וועדה רפואית קובעת לו את אחוזי הנכות ואז הוא מקבל לפי אחוזי נכות כולל הטבות מסוימות. כאן השיעורים הם שונים והם הרבה יותר גבוהים.

מה קורה אם עובד מרומניה קיבל ארבעים
אחוזים נכות אבל ביטוח לאומי משלם רק מחמישים אחוזים?

לא. ביטוח לאומי משלם החל מעשרה אחוזים.
הוא משלם תגמולים החל מעשרה אחוזים עד 19 אחוזים בצורה של מענק חד-פעמי. למעשה העובדים הזרים מקבלים כמו שמקבלים נכי צה"ל. חוק נפגעי פעולות איבה יונק את רוב הסעיפים שלו מתחיקת השיקום במשרד הביטחון, מחוק הנכים, מחוק משפחות החיילים. למעשה אלה אותם הסכומים כפי שמשלמים לנכים ופצועי צה"ל.

אלמנה עם ילד תקבל 7,343 שקלים בחודש, אלמנה עם שני ילדים תקבל 8,382 שקלים בחודש ואלמנה עם שלושה ילדים תקבל 9,421 שקלים בחודש. הורים שכולים מקבלים בשנה הראשונה מענק חד-פעמי בגובה של 46 אלף שקלים וכל חודש 1,500 שקלים. אחרי שנה ראשונה הם מקבלים בהתאם לשכר שלהם.

אם הם לא עובדים?

אם הם לא עובדים – וזה מה שיקרה לגבי הסינים
כי עד 3,000 שקלים לא נחשב – הורים שכולים ללא ילדים יקבלו 5,491 שקלים, הורים שכולים עם ילד אחד יקבלו 6,590 שקלים וכך זה עולה עד הורים שכולים עם ששה ילדים – זאת אומרת, ששה אחים של הנספה – שיקבלו 9,610 שקלים.

אנחנו סיפקנו את הנתונים האלה גם לקונסוליה וגם לחברת כוח האדם הסינית שהביאה את העובדים והיא בקשר עם המשפחות. נציגי החברה אמרו לנו שהם יידעו את המשפחות בסכומים שהן עתידות לקבל.

יש לך נתונים מסודרים שאת יכולה למסור
לוועדה?

יושבת לידי שולי בר שהיא ממחלקת המחקר
והיא ערכה תסקיר לגבי כל נפגעי פעולות האיבה מאז האינתיפאדה, כולל עובדים זרים. אנחנו נעביר לכם את התסקיר ונעביר לכם את לוח התשלומים כדי שתדעו, כי זה לוח התשלומים הכללי שתקף גם לגבי עובדים זרים.

יש מצב שעובדים זרים מועברים לטיפול בארץ
מוצאם?

ברגע שמתייצב מצבם, הם בדרך כלל עוזבים את
הארץ וחוזרים לארץ מוצאם. בארץ מוצאם אנחנו מכסים את כל הוצאות הטיפול שהם זקוקים לו וכאן מדובר בניתוחים, אשפוזים, תותבות, אביזרים רפואיים. הכל מכוסה ואנחנו עושים את זה באדיבות משרד החוץ באמצעות השגרירויות כאשר בשגרירויות יש רופאי אמון שמפקחים על הנושא. כאמור, אנחנו מכסים את כל ההוצאות.

אני מאוד מעריך את דרך פעולתכם שגורמת
לדימוי חיובי למדינה. אנחנו מקווים שסיטואציות כאלה לא יחזרו על עצמן, אבל לפחות אם אדם בא לעבוד בישראל, קרה לו משהו, צריך לדאוג לו ולמשפחתו.

אני מבקש לשמוע ממשטרת ישראל מה האמת בפרסום שהיה אתמול בנוגע למעצר העובד הסיני.

זה היה פרסום בעיתון "מעריב" לגבי תלונה של
עובדים סינים שטענו שכלאו אותם שלא מרצונם. החקירה נמצאת כרגע בעיצומה. כשיהיו הממצאים, בהחלט נדווח עליהם.

מה האמת בפרסום שקיימת מאפיה בתוך
הקבוצה של הסינים?

זאת האינטרפרטציה של התקשורת. אגב, אותם
סינים שכלאו טענו שמי שהורה להם לעשות את זה היה המעסיק הישראלי ולכן גם המעסיק נכלל בחקירה. ברגע שיהיו הממצאים, אנחנו רואים את העניין הזה בחומרה רבה. אנחנו בוחנים כל תלונה שיש נגד עובד זר ממעסיק ישראלי ובודקים האם אכן התלונה היא תלונה אמיתית והיא לא תלונת כזב .

תעדכן אותנו בהתפתחות.
התאחדות הקבלנים. כשהעובדים מגיעים לארץ, הם מודעים למצב הביטחוני בו אנחנו חיים ולהשלכות שלו עליהם?

בעקבות האירועים לא היינו במגע עם שגרירות
סין בישראל אבל נפגשנו עם שגרירת רומניה בישראל ותיאמנו על יצירת קשר מיידי בין השגרירות לבינינו. במקרה הזה יצרנו קשר עם החברות בהן הועסקו העובדים וכמובן היינו בשדה התעופה. גם עכשיו אנחנו בקשר ואם תתעורר איזושהי בעיה, אנחנו עומדים לרשותה של הקונסולית.

כשביקרתי יחד עם השגריר את העובדים שנפגעו,
היו מי שטענו שנאמר להם שהם רחוקים מהפיגועים ורחוקים מהאזור המסוכן אבל פתאום את מצאו עצמם במצב בו אנו נמצאים. השאלה אם אומרים להם את האמת ומתארים את המצב כפי שהוא. צריך להבהיר להם את כל ההשלכות.

אני חושב שזה לא תפקיד התאחדות הקבלנים
לעשות הסברה בחו"ל על המצב הביטחוני.

כשמגייסים את העובדים.

העובדים הם לא שלנו אלא של חברות כוח אדם
שפועלות בסין. אולי צריך בהנחיית משרד החוץ לתדרך את אותן חברות שהעובד – לפני שהוא מגיע או סמוך ליציאתו – ידע לאיזה מצב ביטחוני הוא מגיע. צריכה להיות מדיניות ברורה של ממשלת ישראל ולא של התאחדות הקבלנים שהיא גוף פרטי.

אני מבקש מקונסולית סין בישראל שבעתיד
יובהר לעובדים שמגיעים לכאן וייאמר להם לאן הם מגיעים.

בהזדמנות זו אני מבקש לשאול האם נכונים הפרסומים שאומרים שבעקבות הפיגוע שהיה ממשלת סין נוטה לא לשלוח עובדים לישראל.

אני רוצה קודם כל בשם ממשלת סין והשגרירות
להודות על הטיפול בהרוגים ובפצועים. תודה. אמנם האירוע היה עצוב מאוד אבל כתוצאה מהטיפול הנאות הרי שהכל בא על מקומו בשלום.

זה לא מדויק מה שנאמר על כך שהעובדים לא יגיעו לכאן וכאן אני רוצה להסביר את הדברים.

אחרי הפיגוע ממשלת סין הנחתה את האגף המסחרי להיזהר מכל מה שקורה ולהיות זהירים. לאחר האירוע נשאלו העובדים האם הם מפחדים, אבל הם אמרו שזה דבר חד-פעמי, זה דבר שקורה וכי הם לא מפחדים. למיטב ידיעתנו חברות בנייה בישראל מוכנות לשתף פעולה בתחום המסחרי וזה אמור גם לגבי נכונות חברות סיניות.

אני מבינה שהיה איזשהו דוח שפורסם בעיתונות אצלכם ובו נאמר שעובדים סינים לא יגיעו לארץ, אבל אני לא קוראת עברית ולכן אני לא בדיוק יודעת מה היה כתוב בו. בסוף שנה שעברה בדקנו את מצב הגעת העובדים הזרים ואנחנו מחכים לתוצאות.

מזה חמישה חודשים לא התאפשר לעובדים הסינים להגיע לכאן. אנחנו הורינו לחברות הסיניות לחזק את הצד הניהולי ולשפר את הניהול וההדרכה כדי שנוכל לראות איך אנחנו יכולים להמשיך ולשלוח עובדים סינים לישראל. יש כאלה שאומרים שיש 9,000 ויש כאלה שאומרים שיש עשרים אלף עובדים סינים בישראל. בקשר לעובדים צריך להיות שיתוף פעולה טוב יותר בין הסינים לבין הישראלים. ברגע שהחברות הישראליות תאמרנה לנו מה הן רוצות, מיד נשלח את מיטב העובדים בתחום אותו הן מבקשות.

יש חברות שרוצות להשיג אשרות כניסה לעובדים, אבל זה לא מתאפשר להן. בדרך לכאן קיבלתי טלפון שהתעוררו בעיות שונות כך שאפילו כשהעובדים רוצים להגיע לכאן, מעמידים בפניהם מכשולים.

את אומרת שבחמשת החודשים האחרונים לא
הגיעו לכאן עובדים מסין?

כן, זה נכון. לפי הסטטיסטיקה שלנו יש רק
עובדים חוזרים אבל אין עובדים שמגיעים.

זאת אומרת שיש משהו בפרסום.

במקרה הזה העליתי את הנקודה. ודאי שיש
לישראל סיבות טובות מדוע נמנעת הגעת עובדים מסין ואנחנו רק יכולים לכבד זאת. אני הבאתי כדוגמה את זה שאנו מוכנים לשתף פעולה ומקווים שהמצב ישתפר. אם ישנן בעיות, נוכל להביא לפתרונן.

תודה רבה לך.
אני רוצה לסכם את הישיבה.
אני חושב שמשרד הפנים עשה ככל יכולתו בנושא הנפגעים בפיגוע האחרון בירושלים. אני הייתי עד לכך שנעשו כל המאמצים כדי שדימוי מדינת ישראל בעולם יישאר טוב ונכון. אני חושב שהטיפול של הביטוח הלאומי בנושא הזה הוא מהטובים שקיים בעולם ואין לי מלים להוסיף על היחס והטיפול בנפגעים הזרים. חשוב לתת פרסום לכך מכיוון שאנשים רבים לא מודעים לזה.

אני מבקש ממנהלת הוועדה להכין מכתב לשר הבריאות בקשר לקניית מכשיר למכון באבו-כביר שיכול לזרז בדיקת ד.נ.א., מכשיר שיכול לחסוך טרחה ואי-בהירות שנמשכת ימים רבים. אני אדבר עם שר הבריאות בנושא זה כי חשוב לנו מאוד להיראות מדינה שיודעת לכבד ולפעול בצורה הכי מכובדת בסוגייה האנושית הזאת.

לגבי הדרכונים. אני מבקש ממשטרת ישראל לפעול כך שדרכונים לא יילקחו מעובדים, דבר שאסור שיקרה והוא בניגוד לחוק. חבל שנתבזה בפעולות לא ליגליות.

אשמח להתלוות לשגריר הסיני או מי מטעמו שיצא לקבל את משפחות הפצועים שיגיעו מחר או לפגוש אותם אצל יקיריהם בבית-החולים. אני ראיתי את הפצועים כשהיו במצב קשה ואשמח לפגוש אותם יחד אתכם ולמסור להם את הדברים שנאמרו כאן היום כדי להסיר מהם דאגה.

אני מודה לאנשי שגרירות סין בישראל על שהשתתפו בדיון. אנחנו מקווים שנתדיין תמיד בשיתוף פעולה שהוא טוב לשתי המדינות ולא נעשה זאת עקב פיגועים או אלימות.

תודה רבה.









הישיבה ננעלה בשעה 10:50